מבוגרים נמשכים לחיפוש יותר מצעירים, נשים מתמקדות יותר בקרובים חיים וג

‫‬
‫‬
‫תצלום‪ :‬גטי אימג'ס‬
‫ראיון האיש שהפך תחביב לחברה מצליחה‬
‫ל‬
‫מבוגרים נמשכים לחיפוש יותר מצעירים‪ ,‬נשים מתמקדות יותר‬
‫בקרובים חיים וגברים מחפשים היסטוריה עתיקה | כשהחיפוש‬
‫אחרי שורשים משותף לכל כך הרבה אנשים‪ ,‬אפשר להבין איך‬
‫נהפכה מיי הריטג'‪ ,‬חברה קטנה לגנאולוגיה מבני עטרות‪ ,‬לאחת‬
‫המובילות בעולם עם ‪ 55‬מיליון משתמשים‬
‫אפרת נוימן‬
‫משפחתו המורחבת של זיגמונד פרויד (פרויד עומד שלישי משמאל)‪ .‬דרך ללמוד דברים על עצמנו‬
‫פני ‪ 11‬שנה‪ ,‬כשהיה בן‬
‫‪ ,30‬החליט גלעד יפת‬
‫לקחת חצי שנה פסק זמן‬
‫למנוחה ממרוץ החיים‪ .‬זה‬
‫היה אחרי שנתיים של מגורים בעמק‬
‫ההסיליקון‪ ,‬שבהן עבד בתפקיד טכנול‬
‫ללוגי בחברה ישראלית‪ .‬יפת היה בעיצ‬
‫צומה של קריירת היי־טק‪ ,‬שהחלה‬
‫אחרי השחרור מהצבא וכללה עבודה‬
‫אינטנסיבית והרבה לילות לבנים‪.‬‬
‫מטרתה של ההפסקה היתה להקדיש‬
‫את הזמן לגנאולוגיה ‪ -‬חקר המשפחה‪ .‬יפת‬
‫נדבק בחיידק שנקרא היסטוריה משפחתית‬
‫כבר בסביבות גיל ‪ ,13‬כשהכין את עבודת‬
‫השורשים בבית ספר‪ ,‬ו–‪ 17‬שנה מאוחר‬
‫יותר החליט שהגיעה ההזדמנות להשקיע‬
‫בבניית אילן יוחסין משפחתי‪ .‬הוא הסתובב‬
‫עם מחשב נייד וסורק‪ ,‬פגש קרובי משפחה‬
‫רבים וביקר בבתי קברות כדי למצוא קצה‬
‫חוט לקרובי משפחה רחוקים באמצעות‬
‫שמות ההורים החרוטים על המצבות‪ .‬הוא‬
‫הצליח לשחזר אילן יוחסין מרשים ‪ -‬ובדרך‬
‫גם גילה שהוא מאוהב בתחום‪.‬‬
‫תוך כדי המסע יפת גילה שאין מספיק‬
‫כלים טכנולוגיים טובים למי שמעוניין‬
‫לחקור את שורשיו‪ .‬הוא ניצל את הרקע‬
‫ההנדסי שלו והחל לתכנת בעצמו‪ .‬התחביב‬
‫נהפך במהרה לעיסוק אינטנסיבי‪ ,‬ושנתיים‬
‫לאחר מכן‪ ,‬ב–‪ ,2003‬הוא החליט לפתוח‬
‫חברה שנקראה ענבלטק ‪ -‬על שם בתו ענבל‬
‫ העוסקת בגנאולוגיה‪" .‬חשבתי שאתכנת‪,‬‬‫יהיו קצת מכירות ואצליח להתפרנס בכבוד‪,‬‬
‫גם אם בהתחלה לא אביא משכורת"‪ ,‬מספר‬
‫יפת‪" ,‬תוך כדי העבודה הבנתי שיכול להיות‬
‫כאן משהו גדול יותר"‪.‬‬
‫ענבלטק‪ ,‬שב–‪ 2005‬שינתה את שמה‬
‫ל–‪ MyHeritage‬‏("לא יכולתי לקנות את‬
‫הדומיין ענבלטק‪.‬קום‪ ,‬אז החלפתי שם"‏)‪,‬‬
‫היא כיום החברה השנייה הגדולה בעולם‬
‫בתחום הגנאולוגיה‪ .‬יש לה ‪ 55‬מיליון‬
‫משתמשים רשומים‪ 17 ,‬מיליון אילנות‬
‫יוחסין שמשתמשים העלו ובנו באתר‪,‬‬
‫כ–‪ 150‬אלף מנויים משלמים ו–‪ 720‬מיליון‬
‫פרופילים ‏(פרטים של אדם חי או מת‏)‪.‬‬
‫היא פועלת ב–‪ 36‬שפות‪ ,‬כולל משתמשים‬
‫באירן ובמדינות מזרח־תיכוניות אחרות‪,‬‬
‫עם תת אתרים שמתאימים לתרבות‬
‫המקומית בכל מקום‪.‬‬
‫האתר של מיי הריטג' הוא מעין רשת‬
‫חברתית לקרובי המשפחה‪ ,‬שבה אפשר‬
‫לעדכן תמונות וקטעי וידאו ולנהל צ'טים‬
‫בין משתתפים רשומים המשתייכים לאותו‬
‫עץ‪ .‬האתר מאפשר לבצע התאמות חכמות‬
‫בין פרטים שהזינו משתמשים שונים‪ .‬הרעיון‬
‫הבסיסי פשוט‪ :‬שני משתמשים זרים לחלוטין‬
‫שהקימו שני עצים נפרדים ושהמערכת‬
‫מזהה בהם פרטים תואמים‪ ,‬מקבלים הצעה‬
‫להתרשם מהחפיפה ‪ -‬בתקווה שכך יוכלו‬
‫לאתר קרובי משפחה רחוקים‪.‬‬
‫"הטכנולוגיה שלנו‪ ,‬שנקראת ‪Smart‬‬
‫‪ ,Matching‬מאפשרת לגלות קרובים‬
‫אבודים"‪ ,‬מסביר יפת‪" .‬יוצרים אילן יוחסין‬
‫לפי הידע הקיים‪ ,‬והאתר מצליב עם ‪17‬‬
‫מיליון אילנות אחרים שמשתמשים העלו‪.‬‬
‫ההשוואה נעשית בחוכמה‪ ,‬לפי שמות‪,‬‬
‫עובדות‪ ,‬תאריכים דומים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫אלכסנדר כהן יכול להיות ברוסיה אלכס‬
‫קגן‪ .‬המערכת יודעת לפצח דמיון בין‬
‫שמות משפחה וכך מצליבים ומאתרים"‪.‬‬
‫התרחבותה של החברה בשנים‬
‫האחרונות ניכרת גם בתוצאות הכספיות‪.‬‬
‫על פי הערכות‪ ,‬למיי הריטג' יש הכנסות‬
‫שנתיות של ‪ 15‬מיליון דולר‪ .‬היא רווחית‬
‫החל מהשנה ומעסיקה כיום ‪ 50‬עובדים‬
‫בישראל במשרה מלאה ועוד ‪ 15‬במשרה‬
‫חלקית בעולם‪ .‬למיי הריטג' יש תוכניות‬
‫המשך בעמוד ‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫ראיון האיש שהפך תחביב לחברה מצליחה‬
‫תצלום‪ :‬אייל טואג‬
‫התרחבות ל–‪ 100‬עובדים עד סוף השנה‪ ,‬מתוכם‬
‫‪ 30‬עובדים נוספים בישראל‪ .‬התוצאות היפות‬
‫חילחלו גם לעובדים‪ ,‬שקיבלו בחודש שעבר‬
‫אייפדים במתנה מהמעסיק‪.‬‬
‫למיי הריטג' יש משרדים בהמבורג‬
‫ובקולורדו‪ ,‬ובסך הכל גייסה החברה ‪ -‬השוכנת‬
‫בנחלה גדולה במושב בני עטרות ‪ 24 -‬מיליון‬
‫דולר בכמה סבבים שאיפשרו לה לרכוש חברות‬
‫בתחום עיסוקה בארה"ב ובאירופה‪.‬‬
‫"אנשים רוצים לגלות מאיפה המשפחה באה‬
‫ומה הופך אותם למה שהם"‪ ,‬אומר יפת‪" .‬זה‬
‫אתר משפחתי שבו אפשר לשמור על קשר עם‬
‫המשפחה באופן שמזכיר את פייסבוק‪ ,‬רק שכל‬
‫המשפחה נמצאת בו ‪ -‬כולל הסבא והסבתא‪.‬‬
‫יישום פופולרי נוסף הוא שיתוף של תמונות‬
‫משפחתיות‪ .‬הגנת הפרטיות באתר טובה יותר‬
‫מזו של פייסבוק‪ .‬בזכות המסה הקריטית של‬
‫המשתמשים אנחנו יכולים לגלות תגליות‬
‫ולאפשר להם ליהנות מריבוי הנתונים"‪.‬‬
‫ההצלבה נעשית בחינם‪ ,‬אבל אם המשתמשים‬
‫רוצים ליצור קשר עם "התגליות" הם נדרשים‬
‫לשלם מנוי שמחירו הממוצע הוא ‪ 100‬דולר‬
‫בשנה‪ .‬המודל העסקי לא בנוי על פרסומות ‪-‬‬
‫דמי המנוי מהווים ‪ 90%‬מההכנסות ומרכיב נוסף‬
‫מגיע ממוצרים פיסיים שהחברה החלה למכור‪,‬‬
‫כמו פוסטר של אילן היוחסין‪.‬‬
‫מה מושך אנשים לתחום הגנאולוגיה?‬
‫"לכל אדם יש סיבות משלו‪ ,‬ואני לא מתיימר‬
‫לדעת את הסיבות שדוחפות את כולם לתחביב‪.‬‬
‫אחד הדברים המעניינים הוא שדרך חקר‬
‫השורשים אתה לומד דברים חדשים על עצמך‪,‬‬
‫ובאמצעות אבותיך אתה גם מבין מה גרם לך‬
‫ליהפך למה שאתה‪ .‬כל אחד רוצה לדעת מאיפה‬
‫הוא בא‪ .‬זה מסע לגילוי עצמי‪.‬‬
‫"זה תחביב ויראלי‪ :‬אדם שעוסק בו מתחיל‬
‫לחקור בני משפחה על עברם‪ ,‬ואז לאחרים‬
‫נפתחות העיניים והם ממשיכים עם הבירורים‪.‬‬
‫גם לטכנולוגיה יש חלק חשוב בהתרחבות‬
‫התופעה‪ .‬לפני ‪ 15‬שנה היית חייב לנסוע לחו"ל‬
‫ולבקר בארכיונים כדי למצוא גילויים‪ .‬כיום‬
‫אפשר להגיע לכל פינה בעולם מבלי לקום‬
‫מהכיסא‪ ,‬ובכל יום עולים מסדי נתונים לאוויר‬
‫עם מידע שהיה פעם רק בספריות‪ .‬האינטרנט‬
‫הפך את התחביב להרבה יותר נגיש"‪.‬‬
‫עד כמה הצורך בחיפוש שורשים מאפיין את‬
‫העם היהודי?‬
‫"בעולם היהודי תמיד היה חשוב לחתן את‬
‫הילדים עם משפחות בעלות ייחוס – משפחה‬
‫טובה של חכמים‪ ,‬למדנים ורבנים‪ .‬לעיסוק הזה‬
‫היתה חשיבות בשימור העם היהודי וכנראה שזה‬
‫מלווה אותנו עד היום‪ .‬לאחר השואה יצאו אנשים‬
‫רבים בחיפוש אחרי מי ששרד‪ .‬זו תופעה חזקה‬
‫בעולם בכלל ובעם היהודי אף יותר"‪.‬‬
‫מה הסיכוי למצוא משפחה שלא ידענו עליה?‬
‫"העולם הוא כפר גלובלי‪ ,‬ומי שילך אחורה‬
‫מספיק יגלה בוודאי משפחה בחו"ל‪ .‬אפילו‬
‫כשמדובר במשפחה שלא ידענו על קיומה‪ ,‬סיכויי‬
‫הגילוי גבוהים ביותר‪ .‬לטכנולוגיית החיפוש‬
‫החכם יש ‪ 25%‬הצלחה על כל אדם שנרשם‬
‫באילן‪ .‬כך שאם סטטיסטית מכניסים ארבעה‬
‫אנשים‪ ,‬כנראה נמצא הצלבה עם אילן אחר‪ .‬אם‬
‫יוצרים אילן של ‪ 100-50‬איש‪ ,‬יש סיכוי קרוב‬
‫ל‪ 100%-‬שנצליח למצוא קרוב משפחה שידענו‬
‫על קיומו או מישהו שהתגלה בפנינו‪.‬‬
‫"‪ 83%‬מההתאמות שאנחנו מוצאים הן נכונות‪.‬‬
‫אנחנו יודעים את זה כי בתחילת השנה השקנו‬
‫את היכולת להגיד אם 'התאמה חכמה' שנמצאה‬
‫היא נכונה או לא‪ ,‬ובשבוע הראשון לבדו היו‬
‫‪ 4‬מיליון הצבעות‪ .‬הסיכוי לעלות על תגלית‬
‫תצלום‪ :‬אייל טואג‬
‫המשך מעמוד ‪9‬‬
‫שמצליח לפרוץ אותה הוא נצר למשפחת רבנים‬
‫מפורסמים ‪ -‬כי למשפחות כאלה יש תיעוד גדול‬
‫יותר‪ .‬למשל‪ ,‬אם אתה צאצא של הגאון מווילנה‪,‬‬
‫מצבך מצוין ‪ -‬כי צאצאיו שהתגאו בייחוס תיעדו‬
‫את השושלת‪.‬‬
‫"בכנסיות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬שרדו תעודות‬
‫הטבלה ופטירה ומרשמי אוכלוסין‪ .‬בארה"ב נהוג‬
‫לעשות מרשם כל עשר שנים מאז ‪ .1790‬הבעיה‬
‫היא שרוב האנשים היגרו לארה"ב מאירופה‪ ,‬כך‬
‫ששביל העדויות נהפך לבעייתי‪ .‬בישראל לא‬
‫ערכו מרשמים מסודרים כל כך‪ .‬צריך לזכור גם‬
‫שיהודים רבים עלו ארצה בהעפלה בלתי חוקית‪,‬‬
‫ובשום מקום אין תיעוד מסודר של מי היה על‬
‫האניות האלה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬יש בונוס אחד לעם‬
‫היהודי – על מצבות של יהודים נהוג לכתוב את‬
‫שם האב ואצל הנוצרים לא‪ .‬לכן יהודי שמצליח‬
‫למצוא מצבה של קרוב רחוק‪ ,‬יגלה דור אחורה"‪.‬‬
‫שינוי חיובי בחייהם‬
‫מיי הריטג'‬
‫עובדי מיי הריטג' בכניסה למשרדים‪.‬‬
‫קיבלו אייפדים על תוצאות ‪2010‬‬
‫"קרנות הון סיכון לא‬
‫רצו לשמוע על‬
‫התחום‪ .‬זה לא היה‬
‫פופולרי‪ ,‬לא היו‬
‫רשתות חברתיות‪ ,‬לא‬
‫היו סטארט־אפים‬
‫בתחום והן לא ראו‬
‫את הפוטנציאל שאני‬
‫ראיתי בגנאולוגיה"‬
‫"ד"ר יהודה קלוזנר‬
‫הציב לו למטרה‬
‫למפות את כל‬
‫הקלוזנרים בעולם‪.‬‬
‫הוא יצר אילן של ‪175‬‬
‫אלף איש והגיע עד‬
‫למאה ה–‪ .14‬זה הישג‬
‫בלתי רגיל‪ .‬זה לא רק‬
‫אתר למשוגעים"‬
‫מרגשת הוא אדיר‪ .‬לפעמים מגלים משהו מדהים‬
‫ולפעמים סיפור עצוב‪ .‬ההתאמה יודעת להצליב‬
‫בין מידע בעברית ובאנגלית‪ ,‬ובכל מקרה אנחנו‬
‫תמיד ממליצים לבנות אילן דו־לשוני ‪ -‬כך‬
‫שקרובי המשפחה בישראל יוכלו לקרוא בעברית‬
‫ואלה שבחו"ל באנגלית"‪.‬‬
‫כמה זמן מקדישים הגולשים לבנייה של אילן‬
‫יוחסין?‬
‫"יש כאלה שמגיעים אחורה עד הגאון מווילנה‬
‫ורש"י‪ .‬ד"ר יהודה קלוזנר‪ ,‬למשל‪ ,‬שהוא בן דוד‬
‫שלישי של אבא שלי‪ ,‬הציב לו למטרה למפות‬
‫את כל הקלוזנרים בעולם‪ .‬גם הסופר עמוס עוז‬
‫שייך למשפחה הזאת‪ .‬קלוזנר יצר אילן של ‪175‬‬
‫אלף איש והגיע עד למאה ה–‪ .14‬זה הישג בלתי‬
‫רגיל‪ .‬האתר הוא לא רק למשוגעים"‪.‬‬
‫מה פרופיל המשתמשים?‬
‫"יש משתמשים מכל העולם‪ .‬בהכללה‬
‫גסה‪ ,‬המשתמשים הלהוטים הם מבוגרים יותר‪.‬‬
‫לתחביב הזה נמשכים יותר בחצי השני של החיים‬
‫מאשר בראשון‪ .‬אמנם בני נוער רבים בכל העולם‬
‫מתחילים לגלות עניין כבר בעבודת השורשים‬
‫בבית הספר‪ ,‬אבל ההתעניינות הגדולה היא בשלב‬
‫מאוחר יותר‪ .‬זה קצת חבל‪ ,‬כי בגילים מבוגרים‬
‫יותר לאנשים לא נשארים סבים וסבתות‪ ,‬ומידע‬
‫רב הולך לאיבוד"‪.‬‬
‫תחביב הגנאולוגיה מאפיין יותר נשים או‬
‫גברים?‬
‫"זה משתנה ממדינה למדינה‪ .‬בארה"ב‬
‫הוא מאפיין יותר נשים‪ ,‬בצרפת יותר גברים‬
‫ובישראל אין מובהקות לאחד המינים‪ .‬גילינו‬
‫שתי תופעות מעניינות‪ :‬האחת היא שאילנות‬
‫היוחסין שנפתחים על ידי גברים הם גדולים יותר‬
‫מאילנות שנשים פתחו והם הולכים רחוק יותר‪.‬‬
‫ייתכן שאפשר להסביר את זה בכך שלגברים יש‬
‫דחף חזק יותר להתחקות אחרי שורשים‪ ,‬ואילו‬
‫אצל נשים ההתמקדות היא בקרובים חיים‪.‬‬
‫"נקודה נוספת מעניינת היא שיש התאמה‬
‫בין גודלו של האילן לבין הגיל של מי שפתח‬
‫הקמה‪ ,2003 :‬האתר פועל מ‪2005-‬‬
‫מיקום‪ :‬בני עטרות‪ ,‬המבורג‪ ,‬קולורדו‬
‫מנכ"ל‪ :‬גלעד יפת‬
‫גיוסים‪ 24 :‬מיליון דולר‬
‫עובדים‪ 50 :‬במשרה מלאה בישראל‬
‫ו–‪ 15‬במשרה חלקית בעולם‬
‫מנויים בתשלום‪ :‬כ–‪ 150‬אלף‬
‫מחזור ‪ :2010‬כ–‪ 15‬מיליון דולר‬
‫‏(הערכות‏)‬
‫בעלי מניות‪ :‬קרנות אינקדס ואקסל‪,‬‬
‫אביב רייז‪ ,‬יובל רכבי‪ ,‬גלעד יפת‬
‫ועובדי החברה‬
‫אותו‪ .‬אילנות שבהם יש ‪ 10,000‬אנשים ויותר‪,‬‬
‫נפתחו על ידי אנשים בני ‪ .70-60‬הסיבה לכך‬
‫היא שלוקח שנים רבות ועבודה קשה לבנות‬
‫אילן יוחסין"‪.‬‬
‫אילו עוד תופעות מצאתם?‬
‫"העובדה שיש לנו בסיס נתונים גדול‬
‫מאפשרת לנו למצוא מאפיינים של התנהגויות‬
‫משפחתיות‪ .‬כך למשל ניסינו לבדוק אם העובדה‬
‫שלמשפחה נולדים ילדים מאותו מין תדרבן את‬
‫ההורים לנסות שוב‪ .‬במקרה של משפחות שבהן‬
‫יש שלושה ילדים‪ ,‬גילינו שבקרב שיעור גבוה‬
‫מאוד שני הילדים הראשונים הם מאותו מין‪,‬‬
‫ובמקרה של משפחות בנות ארבעה ילדים אצל‬
‫שיעור גבוה שלושת הילדים הראשונים מאותו‬
‫מין‪ .‬במיוחד אמהות לבנים ימשיכו עד שתיוולד‬
‫בת‪ .‬ערכנו סטטיסטיקה על פי אילנות יוחסין‬
‫מכל העולם‪ .‬מצאנו גם שיותר גברים מתחתנים‬
‫עם נשים צעירות מאשר נשים שמתחתנות עם‬
‫גברים צעירים"‪.‬‬
‫כמה אנשים מכיל אילן יוחסין ממוצע וכמה‬
‫דורות אחורה ?‬
‫"אילן יוחסין ממוצע מכיל ‪ 42‬אנשים‪ ,‬והאילן‬
‫הגדול ביותר מכיל יותר ממיליון איש‪ .‬אילן‬
‫ממוצע של משתמש חובב מגיע לרוב עד חמישה‬
‫דורות אחורה‪ .‬לעם היהודי קשה לבנות אילנות‬
‫שנמשכים שנות רבות אחורה‪ ,‬כי הקהילות‬
‫היהודיות הושמדו במקומות רבים ותעודות‬
‫ורישומים נשרפו‪ .‬קשה למצוא תיעוד מהמאות ה‪-‬‬
‫‪ 17‬וה‪ ,18-‬ואילנות רבים נתקלים בחומת אבנים‬
‫היסטורית שקשה לעבור‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬מי‬
‫אתרי הגנאולוגיה מצליחים לחבר בין קרובי‬
‫משפחה רחוקים ומספקים סיפורים מרגשים‪.‬‬
‫דיוויד גרינברג האמריקאי‪ ,65 ,‬היה בטוח‬
‫שמשפחתו נכחדה בשואה‪ .‬לפני כמה שבועות‬
‫יצר אתו קשר משתמש דובר רוסית בשם גרגורי‬
‫יפת ‏(אין קשר משפחתי לגלעד יפת‏) ואמר לו‬
‫שקיבל התאמה חכמה באתר מיי הריטג'‪ ,‬שלפיה‬
‫סבתו וסבו של גרינברג היו אחים ושכל המשפחה‬
‫שרדה את השואה‪ .‬גרינברג הנרגש‪ ,‬שכבר החל‬
‫לתכנן בדיקת די‪.‬אן‪.‬אי כוללת‪ ,‬ביקש לראות‬
‫תמונה של אמה של הסבתא‪ ,‬שרה רלקין‪ ,‬שאותה‬
‫הצליב עם תמונה שיש לו ‪ -‬ואכן התברר שזו‬
‫אותה אשה‪ .‬המשפחות החלו לפתח קשר ונפגשו‬
‫לאיחוד משפחתי בחודש שעבר‪.‬‬
‫סיפור מרגש נוסף הוא זה של ג'ון פיליפס‪,‬‬
‫‪ ,78‬פנסיונר מסידני שבאוסטרליה‪ .‬פיליפס בנה‬
‫באתר אילן משפחתי‪ ,‬ובאמצעותו התברר כי‬
‫לאשתו נטליה ‪ -‬שסבה וסבתה נספו בשואה ‪ -‬יש‬
‫בת דודה בשם מריאנה‪ ,‬שהקשר עמה ניתק לפני‬
‫‪ 67‬שנה‪ .‬השתיים הופרדו ב–‪ 1941‬וכל אחת היתה‬
‫בטוחה שהשנייה נספתה‪.‬‬
‫הגילוי התרחש לאחר שפיליפס רשם בעץ‬
‫המשפחתי באתר את שמה המקורי של אשתו‪,‬‬
‫נטליה קרלובנה מיטנברג‪ .‬משפחת מיטנברג‬
‫היתה היחידה בשם הזה בלנינגרד באותה תקופה‪,‬‬
‫כך שנכדה של מריאנה ‪ -‬שגם הוא היה פעיל‬
‫במיי הריטג' ‪ -‬זיהה את הקשר המשפחתי‪ .‬במארס‬
‫‪ 2009‬קיבל פיליפס מייל מדימיטרי מהעיר ריגה‬
‫שבלטוויה‪ ,‬שסיפר על התגלית בהתרגשות‪.‬‬
‫אמה של נטליה ואמה של מריאנה היו שתיים‬
‫מתוך תשעה אחים‪ ,‬ונראה שהן היחידות ששרדו‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 2009‬נסעו ג'ון ונטליה ללטוויה‬
‫למפגש עמוס דמעות עם מריאנה ומשפחתה‪.‬‬
‫"במקרים רבים אנחנו יוצרים שינוי חיובי‬
‫בחיים של אנשים‪ .‬זה אולי נשמע נאיבי‪ ,‬אבל‬
‫קצת שיפרנו את חייהם"‪ ,‬אומר יפת‪.‬‬
‫העיסוק בגנאלוגיה אינו דבר חדש‪ ,‬אבל רק‬
‫בעשור האחרון הוא קיבל דחיפה משמעותית‬
‫ונהפך לתחביב השני השכיח בארה"ב אחרי‬
‫גננות‪ .‬את הפופולריות רואים גם בהצלחה של‬
‫חברות כמו ‪ ,Ancestry.com‬המתחרה המובילה‬
‫של מיי הריטג' והחברה עם מאגר המידע הגדול‬
‫בעולם בתחום ‪ 1.4 -‬מיליון מנויים‪ .‬אנססטרי‬
‫הונפקה בנאסד"ק לפני שנה וחצי‪ ,‬ומאז היא‬
‫יותר מהכפילה את שוויה ל–‪ 1.6‬מיליארד דולר‪.‬‬
‫החברה רשמה ב–‪ 2010‬הכנסות של כ–‪ 300‬מיליון‬
‫דולר ורווח של כ–‪ 36‬מיליון דולר‪.‬‬
‫באנססטרי מבינים עד כמה יחסי הציבור‬
‫חשובים כדי למנף את החברה‪ .‬האתר באוסטרליה‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬הציע ‪ 30‬ימי חברות חינם ואיתור של‬
‫קשרים מלכותיים תחת הכותרת‪" :‬האם יש לך‬
‫גלעד יפת‪" .‬תמיכה ב–‪ 55‬מיליון משתמשים היא אתגר אדיר"‬
‫עצות לגנאולוג המתחיל‬
‫דניאל רייז ודניאל הורוביץ‪ ,‬מיי הריטג'‬
‫‪ .1‬החליטו איזה ענף של משפחתכם הכי מעניין אתכם לחקור‪ ,‬התחילו באדם שאתם‬
‫יודעים עליו כמה עובדות מוצקות ועשו את דרככם אחורה‪ .‬כתבו את כל הפרטים הידועים‬
‫לכם ‪ -‬תאריכי לידה‪ ,‬נישואים ופטירה‪ ,‬שמות‪ ,‬אירועים ‪ -‬כל פיסת מידע תסייע במחקר‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו בפני בני המשפחה המבוגרים תמונות משפחתיות ישנות ונסו לעורר את זיכרונם‪.‬‬
‫הכינו רשימת שאלות על אנשים שהייתם רוצה לדעת עליהם יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬תעדו ותייקו כל פיסת מידע שאספתם‪ .‬יש תוכנות רבות המיועדות לגנאלוגים‪ ,‬דוגמת‬
‫‪ ,Family Tree Builder‬שיקלו על עבודתכם‪ ,‬יבהירו בדיוק מה יש לכם ביד ומה עדיין חסר‬
‫ויאפשרו לכם להפיק תרשימים נאים עבור קרובי המשפחה‪.‬‬
‫‪ .4‬רשומות ומאגרי מידע על תושבים נאספו בארצות רבות ונשמרו מאות שנים‪ .‬נסו לאתר‬
‫רשומות בסיסיות כגון לידה‪ ,‬נישואים‪ ,‬פטירה או מרשם אוכלוסין‪ .‬יש רישומים שיצריכו‬
‫חיפוש בספרייה או בארכיונים ממשלתיים‪ ,‬אך רבים מהם הועלו לאינטרנט ואפשר למצוא‬
‫אותם במנועי חיפוש גנאלוגים דוגמת ‪ www.mocavo.com‬ו–‪.www.ancestry.com‬‬
‫‪ .5‬האתר של "העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה"‏(‪www.isragen.org.il‬‏) מכיל‬
‫אוסף אדיר של רשומות מהתקופה העות'מנית דרך ימי המנדט הבריטי ועד ימינו‪ .‬המאגר‬
‫מתעדכן באופן שוטף‪ ,‬ושווה לקפוץ לביקור מדי פעם ולראות מה התחדש‪.‬‬
‫‪ .6‬מקור חשוב נוסף לגנאולוג היהודי הוא האתר האמריקאי ‪www.jewishgen.org‬‏)‬
‫‪JewishGen‬‏)‪ ,‬שמסד הנתונים שלו מכיל מיליוני רשומות‪ .‬ארכיוני "יד ושם"‏(בירושלים‪,‬‬
‫ברמת גן או באתר ‪www.yadvashem.org‬‏) הם מקור מצוין לאיתור מידע על קורבנות שואה‬
‫וניצולים‪ .‬ארכיון בית התפוצות באוניברסיטת תל אביב והארכיון הציוני המרכזי בירושלים‬
‫גם הם יעדים מומלצים לאיתור שמות ומידע על אנשים בארץ ובעולם‪ .‬פורום שורשים‬
‫משפחתיים בתפוז הוא אתר מומלץ להתייעץ בו עם חובבי גנאולוגיה אחרים מישראל‪.‬‬
‫‪ .7‬בסניפי "העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה"‏(‪www.isragen.org.il‬‏) מקיימים‬
‫הרצאות ופגישות בנושאי גנאולוגיה ויש גישה לספריות מתמחות ולמאגרי מידע ייחודיים‪.‬‬
‫מידע עדכני‪ ,‬סיפורים מעניינים וטיפים למחקר תוכלו למצוא גם בבלוגים כגון ‪http://blog.‬‬
‫‪ myheritage.com‬ו–‪ ,http://tracingthetribe.blogspot.com‬מקור מרכזי לעדכונים בנושאי‬
‫גנאולוגיה יהודית‪.‬‬
‫‪ .8‬התחקיתם אחרי אבותיכם‪ ,‬בניתם עץ משפחה‪ ,‬מצאתם תמונות מעניינות ואספתם‬
‫סיפורים? אל תשמרו את האוצרות האלה לעצמכם ‪ -‬העלו אותם לאתרים שמיועדים לכך‪.‬‬
‫קשר משפחתי לוויליאם ולקייט?"‪ .‬החברה היא‬
‫גם נותנת החסות לגרסה האמריקאית של תוכנית‬
‫הטלוויזיה התיעודית "מי אתה חושב שאתה?"‪.‬‬
‫הסדרה הבריטית במקור‪ ,‬שזכתה לגרסאות‬
‫במדינות נוספות‪ ,‬עוקבת אחרי סלבריטאים‬
‫שמגלים את שורשיהם המשפחתיים ‏(העונה‬
‫הראשונה של הגרסה האמריקאית משודרת‬
‫ב–‪ yes‬דוקו‏)‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בתוכנית ששודרה בארה"ב‬
‫בתחילת החודש הזילה גווינת' פאלטרו דמעות‬
‫לאחר שגילתה שאחד מאבות אבותיה בשושלת‬
‫פלטרוביץ' מצפון־מזרח פולין היה רב מומחה‬
‫בתורת הקבלה‪ ,‬שיוחסו לו כוחות מיוחדים‪.‬‬
‫שחקנים נוספים שהשתתפו בסדרה הם מתיו‬
‫ברודריק‪ ,‬שרה ג'סיקה פרקר‪ ,‬ליונל ריצ'י‪ ,‬סוזן‬
‫סרנדון‪ ,‬ליסה קודרו‏(שגם מפיקה את התוכנית‏)‪,‬‬
‫ונסה וויליאמס וברוק שילדס‪ .‬באחת התוכניות‬
‫נסעה השחקנית קים קטרל‏(סמנתה ב"סקס והעיר‬
‫הגדולה"‏) למסע שורשים בבריטניה‪ ,‬כדי לגלות‬
‫את הסיפור מאחורי ההיעלמות של סבה לפני ‪70‬‬
‫שנה‪ ,‬כשאמה היתה בת ‪ .8‬כשקטרל התחילה את‬
‫המסע‪ ,‬היא ידעה רק את שמו ובהמשך גילתה‬
‫שהקים משפחה חדשה‪ ,‬לא הרחק ממשפחתו‬
‫הישנה ‪ -‬אף על פי שמעולם לא התגרש‪.‬‬
‫האם גם במיי הריטג' מקווים לייצר תהודה‬
‫באמצעות חיפושי שורשים של ידוענים‬
‫מקומיים? "אין לנו כוונות קונקרטיות‪ ,‬אבל‬
‫אנחנו מודעים לכך שזאת אחת הדרכים לקרב‬
‫אנשים לתחום"‪ ,‬אומר יפת‪" .‬לא עשינו עם זה‬
‫כלום בינתיים‪ .‬לפני כמה שנים נפגשתי עם גיא‬
‫פינס‪ ,‬שהוא קרוב משפחה שלי‪ ,‬ודיברנו על זה‪.‬‬
‫החברה היתה אז קטנה ועבדו בה חמישה אנשים‪.‬‬
‫אולי הגיע הזמן להיפגש שוב‪ .‬פינס הוא ללא‬
‫ספק הדרך הטובה ביותר להגיע לידוענים"‪.‬‬
‫גלעד יפת‬
‫יזם ומנכ"ל חברת מיי הריטג'‬
‫גיל‪41 :‬‬
‫מצב משפחתי‪ :‬נשוי‏‪3 +‬‬
‫מגורים‪ :‬בני עטרות‬
‫השכלה‪ :‬תואר ראשון בהנדסת‬
‫מחשבים‬
‫כדי להבין עד כמה התחביב הזה היה נישתי‬
‫לפני ‪ 10‬שנים‪ ,‬מספיק לשמוע את הדרך שעבר‬
‫יפת בניסיון למצוא משקיעים‪" .‬קיימתי עשרות‬
‫פגישות כדי לנסות לגייס כספים‪ .‬קרנות הון‬
‫סיכון לא רצו לשמוע על התחום‪ .‬זה לא היה‬
‫פופולרי‪ ,‬לא היו רשתות חברתיות‪ ,‬לא היו‬
‫סטארט־אפים בתחום והן לא ראו את הפוטנציאל‬
‫שאני ראיתי בגנאולוגיה‪ .‬כיום כבר יש ‪150–100‬‬
‫חברות מתחרות‪ .‬קיבלתי רק תשובות שליליות‪.‬‬
‫אולי לא הייתי מספיק משכנע"‪.‬‬
‫בסופו של דבר השקיעו בחברה איש העסקים‬
‫אביב רייז‪ ,‬מבעלי המניות בליוורמור השקעות‬
‫שבאותה תקופה הנפיקה בלונדון ‏(אז בשם‬
‫אמפייר אונליין‏); ויובל רכבי‪ ,‬ממייסדי ‪BRM‬‬
‫ואחד מהמשקיעים הראשונים בצ'ק פוינט‪ .‬הם‬
‫השקיעו ‪ 4.5‬מיליון דולר בשנותיה הראשונות‬
‫של החברה ‏("הם גם נאמנים לחברה וגם בעלי‬
‫יכולות פיננסיות"‏)‪ .‬משקיעות נוספות הן קרנות‬
‫ההון סיכון האירופיות אקסל ‏("שכיום ידועה‬
‫כמשקיעה בפייסבוק"‏) ואינדקס ‏("שהשקיעה גם‬
‫בסקייפ"‏)‪ ,‬שהשקיעו ביחד כ–‪ 20‬מיליון דולר‪.‬‬
‫יפת מספר שעד לפני שלוש שנים‪ ,‬החברה‬
‫הציעה את מוצריה בחינם‪ ,‬וההתמקדות‬
‫היתה בגדילה‪" .‬מאז ‪ 2008‬שמנו דגש גדול‬
‫יותר על בניית חברה רווחית‪ ,‬ובאמצע ‪2010‬‬
‫הצלחנו להגיע לזה‪ .‬מדי חודש אנחנו מגדילים‬
‫את ההכנסות‪ ,‬שמגיעות בעיקר ממנויים‪.‬‬
‫המשתמשים קונים מנוי כדי לקבל תכונות‬
‫מתקדמות יותר‪ ,‬כמו היכולת להעלות יותר‬
‫תמונות ותמיכה טכנית משופרת"‪.‬‬
‫ההתרחבות של מיי הריטג' נעשתה בחלקה‬
‫באמצעות רכישות‪ .‬ב–‪ 2006‬היא קנתה את‬
‫החברה האמריקאית ‪Pearl street software‬‬
‫מקולורדו‪ ,‬ובאמצעותה הוסיפה טכנולוגיות‬
‫חדשות ומשתמשים מארה"ב‪ .‬בתחילת ‪2010‬‬
‫היא רכשה את המתחרה הגדולה באירופה‪ ,‬חברת‬
‫‪ ,Verwandt‬וקיבלה עוד ‪ 11‬מיליון משתמשים‬
‫עם כל אילנות היוחסין והתמונות שלהם‪ .‬יפת‬
‫מספר שהרכישה הזאת הפכה אותם למובילים‬
‫בשוק באירופה‪.‬‬
‫מקום שני בעולם‬
‫יפת גדל בירושלים‪ ,‬למד בתיכון שליד‬
‫האוניברסיטה ושירת בצבא בתפקיד טכנולוגי‪.‬‬
‫לאחר השחרור הוא הצטרף לחברת ‪ BRM‬ועבד‬
‫שם בחטיבת האנטי וירוס ‪ -‬שנרכשה בהמשך על‬
‫ידי סימנטק ‪ -‬כראש צוות "מפצחי הווירוסים"‪.‬‬
‫במקביל הוא למד הנדסת מחשבים בטכניון‪ .‬לאחר‬
‫ארבע שנים וחצי ב–‪ ,BRM‬עבר יפת לחברת ההיי־‬
‫טק בקווב‪ ,‬ושם עבד עוד ארבע שנים וחצי‏(מתוכן‬
‫שנתיים בעמק הסיליקון‏)‪ ,‬תחילה בתפקידי תכנות‬
‫ולאחר מכן בניהול מוצר‪.‬‬
‫הוא מתגורר במושב בני עטרות שליד יהוד‪,‬‬
‫ובמושב נמצאים גם משרדי החברה‪ ,‬בבית פרטי‬
‫בעל שתי קומות‪ ,‬ולצדו חצר ענקית‪" .‬שמתי‬
‫עליו עין עוד לפני שהחברה קמה‪ ,‬וכשהוקמה‬
‫פניתי לבעל הבית שהסכים להשכיר את המקום"‪,‬‬
‫מספר יפת‪ .‬לאחר שהחברה החלה להתרחב‪ ,‬נשכר‬
‫בית קטן נוסף באותה נחלה‪ ,‬וכעת מתכנן יפת‬
‫המשך בעמוד ‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫ראיון האיש שהפך תחביב לחברה מצליחה‬
‫המשך מעמוד ‪11‬‬
‫להמשיך להתרחב‪ .‬חיבתם של מנהלי החברה‬
‫לתחום שבו הם עובדים מתבטאת גם באופן שבו‬
‫הם מוצגים באתר ‪ -‬תמונה עדכנית לצד תמונת‬
‫ילדות ‪ -‬ובכרטיסי הביקור שלהם‪ ,‬שנושאים‬
‫תמונה היסטורית משפחתית בשחור לבן‪.‬‬
‫בפעילות של מיי הריטג' יש מרכיב שיווקי‬
‫משמעותי‪ ,‬והאסטרטגיה מבוססת על מנהלי‬
‫ארצות‪ .‬לחברה יש שמונה בלוגים בשפות שונות‪,‬‬
‫שמתעדכנים כל יום‪" .‬אף על פי שאנחנו קטנים‪,‬‬
‫המטרה היא להצטייר כיותר גדולים וגלובליים"‪,‬‬
‫אומר יפת‪.‬‬
‫לפי רשימת ‪ 50‬אתרי הגנאולוגיה‬
‫הפופולריים בעולם‪ ,‬נמצאת מיי הריטג' במקום‬
‫השני ‪ -‬אחרי אנססטרי הוותיקה שקיימת מאז‬
‫‪ 1983‬ובסיסה ביוטה‪ ,‬שם גרים מורמונים רבים‬
‫המהווים את רוב עובדי החברה‪" .‬הגנאולוגיה היא‬
‫חלק מהותי מהדת המורמונית בארה"ב‪ .‬יש מאות‬
‫אלפי מורמונים שעוסקים בגנאולוגיה"‪ ,‬אומר‬
‫יפת‪ 60% .‬מחברי הדירקטוריון של אנססטרי‬
‫הם דווקא יהודים ‏("יש משהו שגורם ליהודים‬
‫להצטיין בחברות מהסוג הזה"‏)‪ .‬יפת מוסיף‬
‫שביוטה יש כ–‪ 20‬חברות נוספות שעוסקות‬
‫בתחום הגנאולוגיה‪ ,‬ואנססטרי היא עבורו מודל‬
‫לחיקוי מבחינות רבות‪.‬‬
‫איך אתם מבדלים את עצמכם מהם?‬
‫"אנססטרי היא חברה מצויינת שמנוהלת‬
‫יוצא מהכלל‪ ,‬אבל היא פחות חברתית ממיי‬
‫הריטג'‪ .‬היא שמה דגש על חקר העבר‪ ,‬ואצלנו יש‬
‫יותר דגש על החיבור של העבר להווה‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫אנחנו מאפשרים לשתף תמונות משפחתיות עם‬
‫קרובי משפחה‪ .‬באנססטרי לא מעודדים את זה‪.‬‬
‫הם רוכשים חברות שמחזקות את הפן המחקרי‪,‬‬
‫חברות שמציעות לאנשים חקירה היסטורית‪ .‬זה‬
‫לא משהו חברתי‪ .‬הם מתעמקים בעבר ואנחנו‬
‫משתמשים בעבר כפלטפורמה לשמירה על קשר‬
‫עם המשפחה בהווה‪.‬‬
‫"האתר של אנססטרי מנסה למצוא תוכן‬
‫רלוונטי באופן אוטומטי‪ ,‬כמו תעודת פטירה‬
‫של קרוב‪ .‬אנחנו נעזרים בהתאמות החכמות‬
‫כדי להפגיש עם קרוב משפחה חי שאולי לא‬
‫ידעת על קיומו‪ .‬הם מזמנים מפגשים עם‬
‫אנשים מתים‪ ,‬ואנחנו ‪ -‬עם אנשים חיים‪ .‬אנחנו‬
‫רוצים להיות הרשת החברתית הגדולה בעולם‬
‫למשפחות‪ ,‬כמו שלינקד אין היא הרשת העסקית‬
‫הגדולה ופייסבוק היא הרשת לחברים‪ .‬אנחנו‬
‫כבר נמצאים בכיוון הזה‪ ,‬כי מתוך ‪ 55‬מיליון‬
‫נרשמים‪ ,‬רק ‪ 17‬מיליון מתעניינים בהיסטוריה‬
‫והשאר הם קרובי משפחה"‪.‬‬
‫אפשר להניח שגם ההנפקה המוצלחת של‬
‫אנססטרי היא מודל מבחינתכם?‬
‫"הנפקה באה בחשבון בעתיד‪ .‬כדי שזה‬
‫יתאפשר נצטרך להמשיך לצמוח בקצב הנוכחי‪.‬‬
‫אנחנו לא יכולים להנפיק מחרתיים‪ .‬צריך‬
‫לזכור שאנססטרי הוקמה ב–‪ .1983‬לוקח זמן‬
‫להתבסס בתחום‪ .‬לא אגיד שאנחנו רוצים לנצח‬
‫אותם כי זה לא משחק סכום אפס‪ ,‬ושתי החברה‬
‫יכולות להצליח‪ .‬ב–‪ 2010‬שילשנו את ההכנסות‪,‬‬
‫ואם נצליח להמשיך בקצב הזה ‪ -‬הנפקה תהיה‬
‫רלוונטית‪ .‬אנחנו צריכים גם להמשיך לגייס‬
‫עובדים מעולים‪ 30–25 .‬עובדים נוספים‪ ,‬בעיקר‬
‫מפתחים‪ ,‬יהיו משמעותיים עבורנו‪.‬‬
‫"אנחנו רוצים להמשיך לגדול עצמאית או‬
‫להיות חלק מחברה חזקה יותר‪ ,‬כמו גוגל או‬
‫פייסבוק‪ .‬אנחנו רוצים להמשיך להיות חברה‬
‫שמצליחה לעשות את זה מישראל‪ ,‬מהכפר‬
‫הציורי של בני עטרות"‪.‬‬
‫אתה חושב שבקרוב תגיע הצעה מגוגל‬
‫או מפייסבוק? בינואר צירפה אנססטרי‬
‫לדירקטוריון שלה בכיר בפייסבוק‪ ,‬מה שיכול‬
‫נטליה פיליפס ואחיה ארנסט‪ .‬מפגש עמוס דמעות בלטוויה בין בנות הדודות‬
‫“מכיר את גווינת' פאלטרו?‬
‫היא משפחה"‬
‫הודה דדו מגדיר את התחביב של בניית אילן יוחסין כסוג של חיידק‪“ .‬הייתי‬
‫בטוח שזה תחביב של פנסיונרים‪ ,‬ופתאום גיליתי שצעירים רבים עוסקים בזה ‪-‬‬
‫כל אחד מסיבותיו‪ .‬זה סוג של מחקר בלשי‪ ,‬כי מחפשים את העקבות שאנשים‬
‫משאירים אחריהם‪ .‬פעמים רבות מגיעים לקיר ‪ -‬לפעמים אפשר לשבור אותו ולפעמים לא‪.‬‬
‫ואז מחפשים ענף אחר להתמקד בו”‪.‬‬
‫דדו‪ ,40 ,‬נשוי ואב לשלוש בנות‪ ,‬החל להתעניין ברצינות בגנאולוגיה לפני ‪ 11‬שנה‪,‬‬
‫לאחר שאביו נפטר‪“ .‬לפני כן‪ ,‬כשניסיתי מדי פעם לצייר את העץ המשפחתי‪ ,‬הייתי מסתבך‬
‫ומפסיק‪ .‬כשישבנו שבעה דיברתי עם האחים שלי על המשפחה‪ ,‬והחלטתי לקחת את זה‬
‫ברצינות‪ .‬בכל פעם שנחשפתי לתוכנה חדשה הייתי בודק ומוריד אותה‪ ,‬וב–‪ 2005‬כשגלעד‬
‫יפת יצא לדרך עם מיי הריטג’‪ ,‬נוצר הקשר דרך הפורום בתפוז”‪ .‬דדו הוא החבר החמישי‬
‫באתר‪ .‬הארבעה שלפניו היו עובדי מיי הריטג’‪.‬‬
‫דדו לא הצליח להגיע רחוק במחקר על המשפחה‬
‫"זה סוג של מחקר‬
‫שלו‏(“המשפחה שלי ממרוקו והמקורות שם מוגבלים”‏)‪,‬‬
‫בלשי‪ ,‬כי מחפשים‬
‫ולכן החליט לחקור את משפחתה של אשתו יפעת‪,‬‬
‫את העקבות‬
‫שמוצאה במזרח אירופה‪ .‬המשפחה של הסב מצד האם‬
‫היתה אמנם מתועדת מאוד‪ ,‬כי חלק מבני המשפחה‬
‫שאנשים משאירים‬
‫היו רבנים‪ ,‬ולעומתה כמעט דבר לא היה ידוע על‬
‫אחריהם‪ .‬פעמים‬
‫המשפחה של הסבתא מצד האם ‪ -‬למעט שם האב‪.‬‬
‫רבות מגיעים לקיר‬
‫“יום אחד קיבלתי מייל ממישהו שראה את העץ‬
‫שלי‪ ,‬ואמר שמצא את האבא של הסבתא”‪ ,‬מספר דדו‪.‬‬
‫ואז מחפשים ענף‬
‫“הוא התחיל לספר את הסיפור וראיתי שהעובדות‬
‫בו"‬
‫אחר להתמקד‬
‫מתחברות‪ .‬התברר שהוא מגיע מהענף הזה והוא חשף‬
‫אותנו לחיבור מהמאה ה–‪ - 16‬משפחה שלפני כן לא‬
‫ידענו עליה דבר‪ .‬תוך כדי השיחה הוא שאל אותי אם אני מכיר את השחקנית גווינת’‬
‫פאלטרו ‪ -‬כי היא משפחה‪ .‬התברר שהיא בת דודה רביעית של אשתי‪ .‬בפרק האחרון של‬
‫הסדרה ‘מי אתה חושב שאתה?’ חשפו את הצד הזה של משפחתה של פאלטרו‪ ,‬וראינו שזה‬
‫אחד לאחד מה שגילינו‪ .‬כמו כן‪ ,‬התברר שחברת הקונגרס גבריאל גיפורדס‪ ,‬שנורתה‬
‫בינואר‪ ,‬היא קרובת משפחה‪ .‬פתאום נפתח עולם שלם ונחשף עץ ענק מאותה התאמה”‪.‬‬
‫דדו מספר שב–‪ 11‬השנים האחרונות הצליח לבנות אילן יוחסין שכולל ‪ 4,600‬איש‪,‬‬
‫שבהם ‪ -‬מלבד חברת הקונגרס ושחקנית הקולנוע ‪ -‬יש גם רבנים‪ ,‬אסטרונאוט וחבר כנסת‪.‬‬
‫“אני לא נושם את זה ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬אבל אני ערני‪ .‬אם אני מגלה קצה חוט‪ ,‬אני מתיישב‬
‫עליו‪ .‬תוך כדי המחקר כל אחד שם לעצמו מגבלות‪ ,‬ומגדיר לאן הוא רוצה להגיע‪ .‬זה‬
‫תחביב שממלא ודורש השקעה רבה‪ ,‬ולאורך הדרך יש עליות וירידות”‪.‬‬
‫י‬
‫לרמז על תוכניות לשיתוף פעולה עם הרשת‬
‫החברתית המובילה‪.‬‬
‫"זה מסמן שבאנססטרי רוצים את הרוח של‬
‫פייסבוק אצלם‪ .‬כששואלים אותי מתי יקנו‬
‫אותי‪ ,‬קל לי יותר להגיד מתי אקנה את החברה‬
‫הבאה‪ .‬אנחנו קיימים כבר חמש שנים וזאת‬
‫תהיה ריצת מרתון‪ ,‬עד שהשירות יהיה טבעי‬
‫למשפחות‪ .‬יכולה להגיע הצעה כזאת‪ ,‬אבל זה‬
‫ייקח זמן‪ .‬המודל העסקי שלנו יציב‪ ,‬אנחנו לא‬
‫תלויים בלקוח אחד בודד ותמיכה ב–‪ 55‬מיליון‬
‫משתמשים היא אתגר אדיר"‪.‬‬
‫עוד מתחרה מוכרת שלכם היא חברת ג'יני‬
‫האמריקאית‪ ,‬שנמצאת במקום השישי‬
‫ברשימת אתרי הגנאולוגיה הפופולריים‪ .‬עד‬
‫כמה היא מהווה איום?‬
‫"ב–‪ 2007‬עשתה ג'יני הרבה גלים כשגייסה‬
‫‪ 10‬מיליון דולר לפי שווי של ‪ 100‬מיליון דולר‪.‬‬
‫זה היה שווי ענק לגיוס ראשון‪ .‬היזם של ג'יני‪,‬‬
‫דיוויד סאקס‪ ,‬היה המנכ"ל של פייפאל וקיבלנו‬
‫מתחרה חזק‪ .‬אבל זה גם עזר לנו להראות שיש‬
‫שוק ובמידה מסוימת זה הקל עלינו לגייס‪ .‬כיום‬
‫ג'יני היא איום פחות משמעותי"‪.‬‬
‫פגשת בשנים האחרונות משקיעים שלא‬
‫האמינו בכם?‬
‫"לא‪ ,‬ואני גם לא מתעסק בזה‪ .‬אחד המשקיעים‬
‫שפיספס אותנו היה מייקל אייזנברג‪ .‬באתי‬
‫אליו ב–‪ ,2004‬כשהוא היה אז בקרן ההון סיכון‬
‫יזראל סיד פרטנרס‪ .‬עליתי אליו כמה פעמים‬
‫לירושלים להציג את החברה‪ .‬הוא התעניין באופן‬
‫מסוים‪ ,‬אבל לא מספיק כדי להשקיע‪ .‬ב–‪,2006‬‬
‫כשהתחלנו להמריא‪ ,‬הוא רצה להשקיע ‪ -‬אבל‬
‫אז אקסל נכנסו‪ .‬אנחנו עדיין ביחסים טובים ומי‬
‫יודע‪ ,‬אולי בסוף נגייס ממנו"‪.‬‬
‫איך אתם מתכננים להמשיך להתפתח מבחינת‬
‫הכנסות ורווחיות?‬
‫"לא בכל דבר אנחנו מחפשים להרוויח‬
‫יותר‪ ,‬אנחנו מחפשים את ההתחייבות‪ .‬זאת‬
‫הסיבה לכך שהיינו חינמיים תקופה‪ ,‬כי היה‬
‫לנו חשוב להשיג את הפרישה‪ .‬לטוויטר יש‬
‫שווי שוק אדיר כי אנשים בטוחים שכשהם ירצו‬
‫להרוויח‪ ,‬הם יוכלו‪ .‬אחד ההישגים של פייסבוק‬
‫הוא שמשתמש ממוצע באתר נכנס כל יומיים‬
‫בערך‪ .‬אנחנו עוד לא שם ואחד האתגרים הוא‬
‫להיות משמעותיים יותר‪ ,‬כך שייכנסו יותר‬
‫משתמשים על בסיס יום־יומי"‪.‬‬
‫ואיך תהיו משמעותיים יותר?‬
‫"אנחנו עובדים על חיבור מעניין לפייסבוק‪.‬‬
‫יש מידע רב שנמצא בפייסבוק‪ ,‬ושם הוא לא‬
‫כל כך נגיש‪ .‬לדוגמה‪ ,‬פייסבוק לא יודעת את‬
‫הקשר המדויק שלך עם קרוב משפחה‪ .‬אנחנו‬
‫עובדים על חיבור חזק וחכם‪ ,‬שיאפשר להעביר‬
‫מידע ובמקרים מסוימים גם בכיוון ההפוך"‪.‬‬
‫כבר יצרתם קשר עם פייסבוק?‬
‫"אקסל‪ ,‬שמשקיעה בפייסבוק‪ ,‬משקיעה בנו‪,‬‬
‫ודרכם יש לנו קשר קצת יותר קרוב לפייסבוק‬
‫מלחברות אחרות"‪.‬‬
‫ומה השלב הבא מבחינתכם?‬
‫"בנוסף לארבע רכישות שכבר הצהרנו‬
‫עליהן‪ ,‬יש שתיים אחרות שעדיין לא מותרות‬
‫לפרסום‪ .‬יש כל הזמן פרסומים על רכישה של‬
‫חברות ישראליות‪ ,‬ואנחנו מתעניינים יותר‬
‫בחברה הבאה שנקנה‪ .‬אנחנו יותר מתעניינים‬
‫בלקנות מאשר בלהיקנות‪.‬‬
‫"העבודה הקשה נמשכת כל הזמן‪ .‬אנחנו‬
‫לא נחים על זרי הדפנה‪ .‬במשך השנים לקחתי‬
‫סיכונים רבים‪ ,‬ובשנתיים הראשונות לקיומה‬
‫של החברה משכתי שכר מינימום ולקחתי‬
‫משכנתא על הבית‪ .‬התחום תחרותי ואנחנו‬
‫צריכים להוכיח את עצמנו כל הזמן‪ .‬ייתכן‬
‫שגנאולוגיה נשמע כמו תחום מיושן ‪ -‬אבל הוא‬
‫כל כך חדשני"‪.‬‬