‫" אוצר התפילה" לפרשת השבוע‪ ,‬תשע"א‬ ‫פרשת כי תצא‪ :‬אשת יפת תואר‪ " ,‬אשת חיל "‬ ‫פרשתנו פותחת בפרשת אשת יפת תואר‪ ,‬ולאחריה מופיעים דיני ירושה במשפחה שיש בה שתי נשים ופרשת בן‬ ‫סורר ומורה‪ .‬רש"י בעקבות חז"ל כבר הסב יר את סמיכות הפרשיות על פי האופי של אשת יפת תואר‪" 4‬לא דברה‬ ‫תורה אלא כנגד יצר הרע‪ ,‬שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה ‪ -‬ישאנה באיסור‪ .‬אבל אם נשאה – סופו להיות‬ ‫שונאה‪ ,‬שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה‪ ,‬לכך נסמכו פרשיות‬ ‫הללו"‪ .‬לקיחת אשת יפת תואר היא ביסודה " כנגד יצר הרע"‪ ,‬שכן התורה מכירה בכך שאם לא תאפשר לעשות‬ ‫זאת בהיתר‪ ,‬ייעשו הדברים באיסור‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬יחסים אלה מובילים למצבים משפחתיים לא טובים‪ ,‬ולכן‬ ‫התורה אינה רואה זאת בעין יפה‪ .‬במסגרת ההיתר הזה התורה אוסרת להתעלל בנשות האויב שנפלו בשבי ומגנה‬ ‫על האישה השבויה ועל רגשותיה‪ 4‬חייבים לתת לה זמן להתאבל על משפחתה‪ ,‬חייבים להתייחס אליה בכבוד‬ ‫"וְ הָ יְתָ ה לְ ָך לְ אשָ ה"‪ ,‬ואסור לבזות אותה‪ .‬בכך יש חידוש גדול של התורה‪ ,‬אשר מתבהר במיוחד לאור ההשוואה‬ ‫של פרשת אשת יפת תואר עם חוקים דומים של עמים אחרים מאותה תקופה‪.‬‬ ‫יש לשים לב לפרט לשוני קטן אך משמעותי ביותר בפרשתנו‪ 4‬בהתחלה כתוב "ו ְָראיתָ בַּשבְ יָה אֵ שֶׁ ת יְפַּ ת תַֹּאר‬ ‫וְ חָ שַּ ְקתָ בָ ּה וְ לָקַּ חְ תָ לְ ָך לְ אשָ ה"‪ ,‬אך בהמשך נאמר‪" 4‬וְ הָ י ָה אם ֹלא חָ פַּ צְ תָ בָ ּה‪ ."...‬התורה מלמדת אותנו בהבדל‬ ‫לשוני זה מסר חשוב ביותר‪" 4‬וְ חָשַּ ְקתָ בָ ּה" פירושו שמבחינת ההתרשמות החיצונית היא מושכת אותך‪ ,‬כי הרי‬ ‫השורש חש"ק קשור לרושם חיצוני ושטחי‪ ,‬כמו בהקשר של כלי המקדש‪ָ " 4‬ווֵי הָ עַּםֻּ דים וַחֲ ֺשקֵ יהֶ ם כָסֶׁ ף" (שמות‬ ‫כ"ז‪ ,‬י)‪ ,‬דהיינו הציפוי והמראה החיצוני של העמודים‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬בהמשך הניסוח הוא "וְ ָהיָה אם ֹלא חָ פַצְ תָ בָּה"‪,‬‬ ‫דהיינו יש כאן חוסר רצון להגשים את מערכת היחסים הזאת בפועל‪ .‬לשון "חָ פַצְ תָ " מופיעה בפסוקים רבים‬ ‫בהקשר של עשייה‪ ,‬דהיינו הגשמת הרצון באופן מעשי‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ברצוני לעסוק היום בשיר הנפלא "אֵ ֶשת חַ יִ ל" שבסידור התפילה‪ ,‬אשר מציג את האישה בדרך חיובית ביותר‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מקובלי צפת הנהיגו בסוף המאה השש ‪-‬עשרה לומר את "אֵ שֶׁ ת חַּ יל" בליל שבת בבית לפני הקידוש כקבלת פנים‬ ‫לשכינה‪ ,‬ששורה בשבת‪ 3 ,‬בדומה לאמירת "שיר השירים" בערב שבת‪ 4 .‬הואיל והשבת מייצבת ומחזקת את‬ ‫האווירה המשפחתית ואת יחסי האיש ואשתו בזכות תרומתה המרכזית של "אֵ שֶׁ ת חַּ יל" – האישה אכן מקרינה‬ ‫על בני ביתה ועל לב בעלה "חָ כְ מָ ה וְ תו ַֹּּרת חֶׁ סֶׁ ד" ובכך היא אכן מביאה שכינה לתוך המשפחה‪ ,‬הן לפי פשוטו של‬ ‫מקרא והן לפי התפיסה הקבלית‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ ‬השיר "אֵ שֶׁ ת חַּ יל" חותם את ספר משלי‪ ,‬אשר עוסק בקניין החכמה‪ ,‬במוסר ו ביראת ה'‪ .‬העיסוק התאורטי‬ ‫ברכישת חכמה מתגשם כביכול באופן מעשי ב דרך הטובה ביותר בזכותה של "אֵ שֶׁ ת חַּ יל"‪ ,‬אשר מנחילה לבעלה‬ ‫ולכל בני ביתה בחיי היומיום ערכים אלו‪" 4‬פיהָ פָ ְתחָה בְ חָכְ מָ ה וְ תו ַֹּּרת חֶׁסֶׁ ד עַּל לְ ש ֹּונָּה‪ ...‬אשָ ה י ְרַאת ה' היא‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כך מסביר המלב"ם‪ ,‬ו"חפץ" מלשון "חפצא" בלשון חז"ל‪ .‬בדומה לכך נאמר בהקשר של ייבום‪" 4‬וְ אם ֹלא ַי ְחפֹץ ָה איש ָל ַּק ַּח ת ֶׁאת‬ ‫ָאמר ֹלא ָח ַפצְ ִתי ְל ַּק ְח ָתּה" (דברים כ" ה‪ ,‬ז ‪-‬ח)‪ ,‬ובעקבות כך נאמר גם ברות ג '‪ ,‬יג‪" 4‬ליני ַּה ַּל ְי ָל ה וְ ָה ָי ה בַּ ב ֶֹּׁקר אם י ְג ָאלְֵך‬ ‫יְב ְמ תו‪ ...‬וְ עָ ַּמד וְ ַּ‬ ‫טוֹּב י ְג ָאל וְ אם ֹלא י ְַחפֹץ ְל ָג אֳ לְֵך ּו ְג ַא ְל תיְך ָאנֹּכי ַּחי ה' שכְ בי עַּ ד ַּהב ֶֹּׁקר"‪ .‬על ההבדל בין "חשק" ל"חפץ" ראו גם‪ַ " 4‬וי ְַדבֵ ר חֲ מ ו ֹר ִא ָתם‬ ‫ֵלא מֹר ְשכֶ ם בְ נִ י ָח ְש ָק ה נַ פְ ש ו ֹ בְ בִ ְתכֶ ם ְתנּו נָא א ָֹת ּה ל ו ֹ ל ְִא ָש ה‪ ... :‬וְֹלא ֵא ַחר ַהנַעַ ר ַל עֲ ׂשו ֹת ַה ָדבָ ר כִ י ָחפֵ ץ בְ בַ ת ַי ֲע קֹב ְו הּוא ִנ ְכבָ ד ִמכֹל‬ ‫בֵ ית ָאבִ יו" (בראשית ל"ד‪ ,‬ח‪ ,‬יט)‪ַ " 5‬ו ְי ִהי כְ כַ ּל ו ֹת ְשֹל מֹה לִבְ נ ו ֹת ֶאת בֵ י ת ה' ו ְֶא ת בֵ ית ַה ֶמלְֶך ו ְֵאת כָ ל ֵח ֶש ק ְשֹלמ ֹה אֲ ֶשר ָחפֵ ץ ַל ֲעשֹ ו ֹת"‬ ‫( מלכים א ט'‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫באתר ‪ www.tefilah.org‬מופיעה גרסה מורחבת של מאמר זה‪ ,‬הכוללת הפניות מפורטות לספרות‪ ,‬פירוש צמוד ל" ֵא ֶׁש ת ַּחיל" ודף‬ ‫מקורות צבעוני למאמר זה‪.‬‬ ‫ראו נפתלי הרץ טוקר‪ '" ,‬אשת חיל' ודרכי קישורה ללילות שבת – ליל שבת ותיקונו לשלום בית"‪ ,‬מחקרי חג‪ ( 3 ,‬תשנ"ב)‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ 533- 44‬יעל לוין‪ '" ,‬אשת חיל' בפולחן היהודי ( משלי לא‪ ,‬י ‪-‬לא)"‪ ,‬בית מקרא‪ ,31 ,‬ד ( תשמ"ו)‪ ,‬עמ' ‪ 5343- 333‬משה חלמיש‪ ,‬הנהגות‬ ‫קבליות בשבת‪ ,‬ירושלים תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.300- 232‬‬ ‫ראו חלמיש (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)3‬עמ' ‪.123- 121‬‬ ‫ראו מאמרו של רבי עקיבא‪ " 4‬איש ואשה זכו – שכינה ביניהן" ( סוטה יז ע" א)‪ .‬מאמר זה נמסר בשמו של רבי עקיבא‪ ,‬אשר זכה‬ ‫בזכות אהבתו את רחל אשתו להתקרב לאהב ת ה' (ראו ה מבוא של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לשיר השירים)‪.‬‬ ‫אוצר התפילות – רדיו "רשת מורשת " )‪www.tefilah.org - (1‬‬ ‫" אוצר התפילה" לפרשת השבוע‪ ,‬תשע"א‬ ‫ת ְתהַּ לָל" (ל"א‪ ,‬כה ‪-‬ל)‪ .‬תיאור שבחּה של "אֵ שֶׁ ת חַּ יל" הוא למעשה שיאו של ספר משלי‪ ,‬והשיר משמש מעין‬ ‫סגירת מעגל ואקורד סיום הולם לספר כולו‪.‬‬ ‫‪ ‬השיר בנוי משני חלקים‪ 4‬בחלק הראשון (י ‪-‬יט) מתוארת בעיקר פעולתה של האישה בתוך הבית‪ .‬האישה חרוצה‬ ‫וזריזה‪ ,‬והיא פועלת מיוזמתה ובאופן עצמאי – "וַּתַּ עַּ ׂש בְ חֵ פֶׁ ץ כַּפֶׁ יהָ " (יג)‪ ,‬דהיינו " כַּפֶׁיהָ " מתפקדות כביכול‬ ‫מכוח עצמן‪ ,‬ובכך באה לידי ביטוי תכונת החריצות שלה‪ .‬בחלק השני (כ ‪-‬ל) מפורטת גם השפעתה על הסביבה‬ ‫החיצונית לטווח הא רוך‪ 4‬היא דואגת "לֶׁעָ ני" ו"לָאֶׁ בְ יוֹּן" ( כ)‪ ,‬מעשיה נודעים " בַּ ְשעָ רים" ( כג)‪ ,‬היא משווקת את‬ ‫סחורותיה ( כד) ומדברת דברי "חָכְ מָ ה וְ תו ַֹּּרת חֶׁסֶׁ ד" ( כו)‪ .‬בעקבות כך מהללים אותה בניה ( כח)‪ ,‬בעלה ( כח ‪-‬כט)‬ ‫ולמעשה כל רואיה (ל ‪-‬לא)‪ .‬מבנה זה מלמד מסר חשוב‪ 4‬תכונותיה הנפלאות של אשת חיל מתבטאות בעצמה‬ ‫ובתוך הבית פנימה‪ ,‬ובזכות מעשיה היא זוכה לפרסום ברבים גם מחוץ לביתה‪.‬‬ ‫‪ ‬שיר השבח "אֵ שֶׁ ת חַּ יל" בנוי בדרך אמנותית‪ 4‬עשרים ושניים הפסוקים של השיר "אֵ שֶׁ ת חַּ יל" יוצרים‬ ‫אקרוסטיכון אלפביתי‪ 6 ,‬ללמדנו על שלמות תכונותיה מ"אל" ף ועד תי"ו"‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ ‬השיר בנוי במבנה כיאסטי נפלא‪ ,‬דהיינו א ‪-‬ב ‪-‬ג ‪- X-‬ג' ‪-‬ב' ‪-‬א'‪ 8 4‬המילים "אֵ שֶׁ ת" – "חַּ יל" – " בַּ עְ לָּה" בפתיחת השיר‬ ‫הן כעין שאלה רטורית‪" 4‬אֵ שֶׁ ת חַּ יל מי י ְמצָ א ו ְָרחֹּק מפְ נינים מכ ְָרּה‪ 4‬בָ טַּ ח בָּה לֵב בַּ עְ לָּה וְשָ לָל ֹלא יֶׁחְ סָ ר"‪ .‬לאחר‬ ‫תיאור מפורט של "אֵ שֶׁ ת חַּ יל"‪ ,‬השיר מסתיים באותן שלוש מילים‪ ,‬אך בסדר הפוך‪" 4‬קָ מּו ָבנֶׁיהָ ַּויְאַּ שְ רּוהָ בַּ עְ לָּה‬ ‫ַּויְהַּ לְ לָּה‪ 4‬רַּ בוֹּת בָנוֹּת עָ ׂשּו חָ יל וְ אַּ ְת עָ לית עַּל ֻּכ ָלנָה‪ 4‬שֶׁ קֶׁ ר הַּחֵ ן וְ הֶׁבֶׁ ל ַּהיֹּפי אשָ ה י ְרַאת ה' היא ת ְתהַּ לָל"‪.‬‬ ‫‪ ‬במרכזו של השיר מופיע הציר שבנוי אף הוא במבנה כיאסטי (יט ‪-‬כ)‪4‬‬ ‫יָדֶ יהָ ִשּלְ חָ ה בַ כִ ישוֹר וְ כַפֶ יהָ תָ ְמכּו פָ לְֶך‪ :‬כַפָ ּה פָ ְר ָׂשה לֶעָ נִי וְ יָדֶ יהָ ִשּלְ חָ ה לָאֶ בְ יוֹן‬ ‫"משלח ידיה" וכפיה של אֵ שֶׁ ת חַּ יל מכוונים בחלק הראשון של השיר לעשייה במשק הבית פנימה‪ ,‬דהיינו‬ ‫" בַּ כישוֹּר" וב"פָ לְֶׁך" שבתוך הבית‪ .‬בחלק השני של השיר אֵ שֶׁ ת חַּ יל מרחיבה את תחום העשייה שלה גם לגמילות‬ ‫חסדים "לֶׁעָ ני וְ לָאֶׁ בְ יוֹּן" שמחוץ לביתה‪ 9 .‬החזרה על אותן מילים "יָדֶׁ יהָ שלְ חָ ה‪ ...‬כַּפֶׁ יהָ ‪ /‬כַּפָ ּה" מלמדת שחריצותה‬ ‫של אֵ שֶׁ ת החַּ יל בתוך ביתה (יט) מתרחבת ל דאגה גם לעניים ש בחוץ ובכך גם לחברה כולה ( כ)‪.‬‬ ‫ראינו אפוא את השפעתה השלילית של אשת יפת תואר בפרשתנו‪ ,‬ועל דרך הניגוד את השפעתה המבורכת של‬ ‫אֵ שֶׁ ת חַּ יל בספר משלי ובסידור התפילה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ראו תהלים כ"ה‪ ,‬ל "ד‪ ,‬ל"ז‪ ,‬קי" ט‪ ,‬קמ"ה‪ .‬ב תהלים קי" א ‪ -‬קי"ב יש תיאור של ה' כ" צדיקו של עולם" ושל הצדיק ההולך בדרכי ה' –‬ ‫שניהם בסדר אלפבי תי עם מקבילות בולטות בין הפרקים‪ .‬ראו יעקב בזק‪ " ,‬תהלים קי א ‪-‬קיב‪ 4‬מזמורים תאומים – המבנה הצורני‬ ‫גיאומטרי והמשמעות"‪ ,‬סיני‪ ,‬צא‪ ,‬א ‪-‬ב ( תשמ"ב)‪ ,‬עמ' א ‪-‬טז‪.‬‬ ‫על פי ילקוט שמעוני‪ ,‬רות תרו‪'" 4‬י ֵתן ה' ֶׁאת ָה א ָשה' – א מר רב אחא‪ 4‬כל הנושא אשה כשרה – כאלו קיים כל התורה מראש ועד‬ ‫סוף‪ ,‬ועליו הוא אומר ' ֶׁא ְש ְתָך כְ גֶׁפֶׁ ן פֹּריָה' ( תהלים קכ"ח‪ ,‬ג)‪ ,‬לפיכך נכתבה אשת חיל מאל"ף ועד תי" ו‪ ,‬ואין הדורות נגאלים אלא‬ ‫בשכר נשים צדקניות שיש בדור‪ ,‬שנאמר ' זָ כַּ ר ַּח ְסּדוֹּ וֶׁ ֶׁא מּו ָנ תוֹּ לְבֵ ית י ְׂש ָר ֵאל' ( תהלים צ"ח‪ ,‬ג) – 'לבני ישראל' אין כתיב כאן‪ ,‬אלא‬ ‫'לְבֵ ית י ְׂש ָר ֵאל'" (בדומה לכך ראו מדרש זוטא – רות (בובר )‪ ,‬פרשה ד ‪ ,‬יא)‪ .‬מדרש זה משווה נישואין עם אישה כשרה לקיום כל‬ ‫התורה כולה בהתאם למה שנאמר למעלה בהקשר אחר (ראו ליד הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת ‪.).‬‬ ‫את המבנה הכיאסטי תיארו בספרות המקצועית‪ ,‬אך לא עמדו על משמעותו התוכנית‪ ,‬כפי ש תוצג בהמשך ‪.‬‬ ‫יש לשים לב‪ ,‬ששני הפסוקים הפותחים באותיות יו"ד וכ"ף מתארים את משלח ידיה ומעשה כפיה של " ֵא ֶׁש ת ַּחיל"‪ ,‬והאותיות יו"ד‬ ‫וכ"ף אכן מסמלות את כף היד‪.‬‬ ‫אוצר התפילות – רדיו "רשת מורשת " )‪www.tefilah.org - (2‬‬