דוח סיור אילת והערבה הדרכת דרך: הכור האטומי .` 63

‫דוח סיור אילת והערבה‬
‫הדרכת דרך‪ :‬הכור האטומי‬
‫הוקם בשנות השישים בידי צרפת‪ ,‬החל לפעול ב‪.'63-‬‬
‫מהנדסים וציוד צרפתים‪.‬‬
‫עמדו שלושה אישים מאחורי הפרוייקט‪ :‬בן גוריון‪ ,‬דוד אליס ברגמן ‪ -‬ראש הוועדה לאנרגיה אטומית‪ ,‬ושמעון‬
‫פרס‪.‬‬
‫עלות הכור שני מילארד דולר בכסף של ימנו‪.‬‬
‫החלטה על הקמת כור גרעיני לא התקבלה בשום צורה דמוקרטית ולא בהחלטת ממשלה‪ :‬פרס טס לארה"ב‬
‫ואירגן רבע מהסכום מעשרים וחמישה בעלי הון אמריקאים ושאר הכסף גייסו מכל מיני תקציבים לא‬
‫מוגדרים שמופיעים כתקציבי פיתוח של משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫עד היום העלות השנתית של קיום הכור היא כמילארד דולר בשנה ואן שום סעיף כזה בתקציב המדינה ‪-‬‬
‫התיקצוב מופיע בספר התקציב בכל מיני סעיפים תמוהים‪.‬‬
‫ישראל מעולם לא הודתה שהיא מחזיקה כור אטומי שלא למטרות שלום‪.‬‬
‫המ שפט‪" :‬ישראל לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני למזרח התיכון" יכולה להתפרש בכל מיני צורות ‪-‬‬
‫לכאורה מספיק שאיזו צוללת גרעינית סובייטית תעבור במים הטריטוריאליים בסמוך למדינה כלשהי במזרח‬
‫התיכון שתצדיק לפי ההגדרה הזו הכנסה של נשק גרעיני לאזור‪.‬‬
‫ביוני ‪ '60‬הודיע בן גוריון שישראל בונה בסמוך לדימונה מפעל טקסטיל‪ ,‬ואחרי שלושה חודשים‪ ,‬שזה נראה‬
‫לא הגיוני‪ ,‬אמר שבונים פה תחנה מטאורולוגית‪.‬‬
‫האמריקאים‪ ,‬שחשדו‪ ,‬שלחו לכאן כמה מטוסי ריגול מסוג ‪ U2‬שקלטו קרינה והבינו‪ ,‬בעזרת ניתוח כל‬
‫הממצאים והמידע המודיעיני‪ ,‬שיש פה כור גרעיני‪.‬‬
‫הם פרסמו את זה בניו‪-‬יורק טיימס כהדלפה ועקבות כך בכנסת ישראל העלו שאילתה‪ .‬בן גוריון השיב‬
‫לשאילתה שישראל אכן "מקימה כור מחקר גרעיני למטרות שלום בהספק של ‪ 24‬אלף קילוואט"‪.‬‬
‫רוב המידע שמתפרסם היום על הכור הוא מרדכי ואנונו שעבד כטכנאי ומטעמי אידיאולוגיה (לדבריו) החליט‬
‫לחשוף את הפעילות‪ .‬הוא צילם בחשאי ‪ 60‬תמונות ומסר אותם ‪ -‬אחרי שתיאם פגישה עם כתב הסאנדיי‬
‫טיימס הלונדוני‪ .‬ממצאיו נלקחו לבדיקה ואומתו‪ ,‬ופורסמו‪ ,‬וכמה ימים לאחר מכן נחטף ע"י סינדי ‪ -‬דבר שנתן‬
‫גושפנקא נוספת לאמיתות הדברים‪.‬‬
‫לפי וואנונו הכור מחולק לעשרה מכונים שכל אחד מייצר חלקים שונים וחומרים שונים ולפי התיאורים מעמיד‬
‫אותנו כאחת מחמש מעצמות האטום הגדולות בעולם‪.‬‬
‫ואנונו צילם גם את הפצצות‪ ,‬ומניתוח של מומחים מסתבר שפצצה סטנדרטית של ישראל מכילה ‪ 4‬ק"ג‬
‫פלוטוניום שעוצמתה בערך פי ‪ 20‬מזו שהוטלה על הירושימה‪.‬‬
‫ההספק לפי ההערכות הוא בן ‪ 100‬ל‪ 200-‬קילוואט ‪ -‬הרבה יותר מה‪ 24-‬אלף שקיבלנו מהצרפתים‪.‬‬
‫בנוסף לפצצות האטומיות מייצרים פה פצצות טרמו‪-‬גרעיניות שעוצמתן גדולה יותר ונשק טקטי מסוגים‬
‫שונים‪ ,‬שאחד מהם ‪ -‬מטרתו לחסל אוגדת שיריון אחת בלי לפגוע בציוד שלה‪.‬‬
‫ישראל הגדירה לעצמה שלושה תנאים‪ ,‬שאם אחד מהם יתקיים היא תפעיל נשק גרעיני‪ ,‬הגדרה המוכרת כ‪-‬‬
‫'ברירת שמשון'‪:‬‬
‫‪ - 1‬השמדת חיל האוויר הישראלי‪ - 2 ,‬חציית הקו הירוק ע"י כוחות סדירים‪ - 3 ,‬הפעלת נשק לא‬
‫קונוונציונאלי כנגד ישראל‪.‬‬
‫יש שלושה אנשים שרשאים להורות על הפעלה של נשק גרעיני‪ :‬ראש הממשלה‪ ,‬שר הביטחון או הרמטכ"ל‪,‬‬
‫ובמידה וקורה משהו לרמטכ"ל וצריך לפעיל נשק גרעיני מצוללות בים ‪ -‬מי שמחליף אותו הוא מפקד חיל‬
‫הים‪.‬‬
‫ישראל איימה בשימוש בנשק גרעיני במלחמת יו"כ כאשר גולדה מאיר הודיעה לארה"ב שהיא חימשה את‬
‫הטילים הגרעינים ובמידה ולא נקבל סיוע מסיבי היא תאלץ להשתמש בו‪ .‬זמן קצר לאחר מכן החלה הרכבת‬
‫האווירית שכנראה הופעלה גם בזכות האיום הזה‪.‬‬
‫יש השערות שברה"מ העבירה מסר למדינות ערב שלפי המידע שיש לה ישראל אכן תעשה שימוש בנשק‬
‫גרעיני במידה ולא יעצרו‪ ,‬וזו אחת הסיבות לעצירה של הפלישה‪.‬‬
‫במלחמת המפרץ יצחק שמיר חשש מאוד מהפצצה של נשק לא קונוונציונאלי מהעיראקים ובזמן ששוגר‬
‫הטיל העיראקי הראשון לוויינים אמריקאים קלטו כ‪ 20-‬ראשי טילים לא גרעיניים מכוונים לכיוון עיראק‪.‬‬
‫יש הרבה מאוד סיפורים סביב הכור‪ ,‬כמו אונייה שיצאה מנורווגיה לכיוון טורקיה עמוסה בפלוטוניום והגיעה‬
‫משום מה ריקה לאנקרה‪ ,‬הבזק גרעיני שנקלט ע"י לוויני ריגול וכנראה מעיד על ניסוי גרעיני של ישראל‬
‫בשיתוף דרום אפריקה‪ ,‬רכישות גדולות של צרפת‪ ,‬הרבה מעבר למה שהיא צריכה‪ ,‬שכנראה הובאו‬
‫לישראל‪ .‬האשפה הרדיואקטיבית מוטמנת כנראה בחביות באדמה ויש סיפור מעניין על אוניות שהגיעו עם‬
‫חביות כאלה למאוריטניה שתמורת כסף הסכימו להטמין שם את הפסולת שלנו‪.‬‬
‫הסיבות להקמתו בדימונה הן בעיקר גיאולוגיות‪ .‬האזור הזה נקרא מישור ימים‪ :‬זהו מישור של חולות (מישור‬
‫רותם ומישור ימין) שהחולות שבו משמשים כבלם זעזועים במקרה של פיצוצים או דליפות מהמתקנים‬
‫שכולם בבטן האדמה‪.‬‬
‫נוסף לכך זהו אזור הרחוק מבקע ים המלח שבו יש תנועות גיאולוגיות‪ ,‬שברים וקימוטים ורחוק מאזור צפוף‬
‫באוכלוסיה באופן יחסי‪.‬‬
‫הכור הגרעיני מחלק את הישראלים לשני סוגים‪ :‬כאלה שישנים יותר טוב בגלל שיש לנו את זה וכאלה‬
‫שישנים פחות טוב בגלל שיש לנו את זה‪....‬‬
‫סיפור דרך‪ :‬מכביש אורון לכיוון מעלה עקרבים‪:‬‬
‫מוביל למפעל הפוספטים אורון‪ .‬נוסע בן המצלעות שלל המכתש הגדול‪ .‬רואים את הגשר הגדול של הרכבת‬
‫מעל נחל ממשית שמובילה את תוצרי הכרייה ממפעל אורון לדימונה ומשם לנמל אשדוד וגם למישור רותם‬
‫ששם יש מפעלים של תעשיות המשך של הפוספטים‪ .‬הגשר הזה היה בתקופה מסוימת אחד הגדולים‬
‫בארץ‪ ,‬היום יש כבר גדולים ממנו‪.‬‬
‫השם אורון שילוב של המילה ‪ ORE‬באנגלית‪ ,‬שזה מחצב‪ ,‬עם אור‪.‬‬
‫הכביש הזה מוביל גם לשער המכתש‪ ,‬קצת לפני אורון ימינה‪ .‬קצת אחרי הכניסה חניון שאפשר לאסוף‬
‫חולות צבעוניים לבקבוקים‪ .‬המכתש הוא שמורת טבע ולא ניתן לקחת חול‪ ,‬זהו ערך מוגן‪ ,‬אבל הכריזו על‬
‫כמה מקומות מהם אפשר‪ :‬יש אחד ליד מכתש רמון‪ ,‬וגם פה‪...‬‬
‫מול הכניסה למכתש עין ירקיעם‪ ,‬כחצי שעה הליכה למעיין ובהמשכו תחילת מסלול הליכה של כמה שעות‬
‫טובות ‪ -‬מעלה פלמ"ח‪.‬‬
‫הנחל שמנקז את המכתש‪ ,‬שנקרא גם מכתש חתירה נקרא נחל חתירה שממשיך לכיוון עין ירקיעם ‪ -‬נביעה‬
‫קטנה רק אחרי שיורד גשם באזור בבריכה קטנה שאפשר לשחות‪ ,‬ובהמשך מסלול הליכה ארוך של כמה‬
‫שעות ‪ -‬מעלה פלמ"ח שיורד לכיוון נחל חתירה‪.‬‬
‫אחרי הפניה שמאלה לכיוון מעלה עקרבים רואים את מחנה 'כמוס' שזו תחנת שיגור של הצפלין שמרחף‬
‫מעל הכור ובכלל באזור ואוסף נתונים‪ .‬נהוג לומר שמטאורולוגים‪ ,‬אבל בכלל לא בטוח שרק‪...‬‬
‫הכביש הזה‪ ,‬מעלה עקרבים‪ ,‬היה הדרך הראשית לאילת עד תחילת שנות החמישים‪ .‬כיום אין לא אבא‪ :‬היה‬
‫פה מאבק בין רשויות מי ישמור על הכביש‪ .‬בין מע"צ‪ ,‬רשות שמורות הטבע והמועצה האזורית‪ .‬אף אחד לא‬
‫לקח אחריות על הכביש הזה והציבו פה שלט שאסור לנסוע‪ ,‬הכביש לא עביר ואסור לנסוע‪.‬‬
‫בשנות התשעים‪ ,‬בשיתוף של העמותה לתיירות 'ציר הנגב' והמועצה האזורית 'ערבה תיכונה' החליטו לשקם‬
‫את הכביש‪ ,‬לסדר אותו קצת‪ ,‬ובנו את המצפה של מעלה עקרבים והכשירו אותו כנתיב תיירות‪ .‬ב‪ '07-‬הציבו‬
‫שלט שאסור לעבור‪ ,‬ושנתיים לאחר מכן‪ ,‬בעקבות בקשות שלל החברה להגנת הטבע וגורמי תיירות נוספים‬
‫שהסבירו שמדובר בכביש בעל חשיבות היסטורית ותיירותית החליטו לאפשר מעבר רכבים‪ .‬לא שיפצו את‬
‫הכביש‪ ,‬פשוט הורידו את השלט‪ ...‬כיום מותר לעבור‪.‬‬
‫מישור החולות שמשמאל‪ ,‬מישור ימין‪ ,‬הוא בעצם שקע‪ ,‬קער גיאולוגי שנמצא בין שני קמרים‪ .‬הרי מבנה צפון‬
‫הנגב הוא מערכת של קמרים שבתוכם נוצרו המכתשים‪ .‬יש את קמר חתירה שבתוכו נמצא המכתש הגדול‪,‬‬
‫ועוד קצת דרום מזרחה נמצא מכתש חצירה שהוא הרכס הדרומי‪ .‬בין הקמר של חתירה לקמר של חצירה‬
‫נוצר קער שאנחנו נמצאים בתוכו‪ ,‬הכביש מנצל את הקער הזה‪.‬‬
‫בתוך הקער התכנסו החולות של מישור ימין ומישור רותם שמצפון‪ .‬הגיאולוגים טוענים שזמנו של הקער הזה‬
‫הוא עוד לפני היווצרות בקע ים המלח‪ .‬הם הגיעו למסקנה הזו מכיוון שלחולות יש מרכיב קצת אדום שמרמז‬
‫על בליה של סלעי יסוד של הרי אדום‪.‬‬
‫הרי אדום בנויים מגרניטים ואבני חול וכנראה חומר הבלייה נסחף ‪ -‬לפני שנוצר הבקע הסחף הגיע עד הצד‬
‫הזה‪ .‬אח"כ‪ ,‬כשנוצר הבקע‪ ,‬נוצרו פה מערכות ניקוז אחרות וכל האזור הזה מתנקז לערבה‪ .‬לפני היווצרות‬
‫הבקע הניקוז היה הפוך‪.‬‬
‫אנחנו באזור מאוד צחיח ואפשר לראות איך הצמחייה מתרכזת רק לאורך הערוץ‪ .‬כמות המשקעים מאוד‬
‫קטנה ‪ -‬פחות ממאה מ"מ גשם בשנה‪ .‬בערבה ‪ ,50‬אבל זה משתנה משנה לשנה‪.‬‬
‫אפשר לראות שבכביש הזה עוברים מעט מאוד כלי רכב‪ ,‬בין זו לא דרך עבירה מאוד‪ .‬רק מי שנוסע לאחד‬
‫המסלולים באזור עובר פה‪ :‬תצפית מעלה עקררבים‪ ,‬או נחל גוב או הירידה למעלה פלמ"ח‪ ,‬מכתש קטן או‬
‫מעלה עקרבים‪....‬‬
‫וגם הוא צריך להיזהר‪ :‬הבדואים גונבים בכמויות‪ .‬היום אי אפשר להשאיר רכב וללכת‪ ,‬צריך להשאיר שומר‬
‫או לבוא באוטובוס‪ .‬ביציאות מהמסלולים אפשר לראות זכוכיות מנופצות של רכבים‪.‬‬
‫אחת מהתופעות הנפוצות בשנים האחרונות בנגב היא גניבת שלטים בגלל מחירה הגבוה של המתכת‪.‬‬
‫אפשר לראות שאין כאן בדרך הזו כמעט שלטים‪ .‬עד כדי כך חמורה התופעה הזו שחושבים לשלט את‬
‫הדרכים בנגב בחומרים פלסטיים‪.‬‬
‫מעלה עקרבים‪:‬‬
‫בהיסטורית הדרכים של האזור שומעים על מעלות רבים שבמשך שנים כל אחד מהם היה ה‪-‬יחיד בדרך‬
‫לערבה‪ ,‬כך גם מעלה עקרבים שהיה עד שנות החמישים המעלה היחיד בדרך לאילת‪.‬‬
‫הייחודיות של המעלות מעיד על איזושהי בעיה‪ :‬אם נסתכל על המפות נגלה שהר הנגב מחולק לשני חלקים‬
‫עיקריים‪ :‬הדרומי והמרכזי‪ ,‬ובאמצע נחל צין‪ .‬המדרונות בו מאוד תלולים וקשה מאוד להכשיר כאן דרך‪ .‬אז‬
‫כשעושים מאמץ ופורצים דרך היא למעשה הדרך היחידה בתקופתה‪.‬‬
‫בדרך לערבה היו שלושה דרכים עיקריות לאורך ההיסטוריה‪:‬‬
‫מעלה מכמל ‪ -‬על הר הנגב המרכזי שהיה בשימושם של הנבטים ‪ -‬על מצוק הצפוני של מכתש רמון;‬
‫דארב אל ס'ולטן ‪ -‬דרך מקראית שחצתה דרך מעלה צין וחיברה את ב"ש עם פונון ‪ -‬שזהו אזור של מכרות‬
‫נחושת במזרח הירדן במקביל לתמנע;‬
‫והדרך הרומית ‪ -‬היא מעלה עקרבים‪ ,‬שחיברה את ממשית לחצבה כחלק מהנתיב שבין ירושלים לערד‬
‫ודרומה לכיוון החלק המזרחי של הפרובינקיה הרומית‪ .‬זהו הלימס הראשון במאה השנייה לספירה‪.‬‬
‫בתקופה הרומית היו שתי דרכים לכיוון חציבה‪ :‬דרך מוקדמת יותר‪ ,‬שעברה מעובדת‪ ,‬וכאשר במאה השנייה‬
‫לספירה‪ ,‬כשעובדת ירדה קצת מגדולתה וממשית עלתה ‪ -‬סללו את הדרך הזו‪ ,‬קצת יותר צפונה‪ ,‬לכיוון העיר‬
‫החדשה המתפתחת שעד סוף התקופה הביזנטית הייתה עיר חשובה‪.‬‬
‫המעלה מתגבר על המדרון ע"י בניית מדרגות וביטון הדרך באבנים‪ .‬הדרך שימשה בני אדם‪ ,‬וגם בעלי חיים‪,‬‬
‫גמלים וחמורים‪ .‬כשנוסעים בירידה רואים דרך קצת יותר בהירה וכשמגיעים לתחתית הירידה רואים את‬
‫אחד משלושת המצדים‪ .‬כיום קוראים למעלה הזה ‪ -‬מעלה צפיר‪.‬‬
‫המיצדים שמרו על הדרך ומיוחסים לדיוקליטיאנוס‪.‬‬
‫מעלה עקרבים מוזכר בתנ"ך בין השאר בתיאור גבולות ההבטחה כנקודה בגבול הדרומי של ארץ ישראל או‬
‫של שבט שמעון ויהודה‪.‬‬
‫(במדבר לד' א‪-‬ה‪ ,‬יהושע ט"ו ג‪-‬ד‪ ,‬וכן בשני מקומות נוספים בתיאור קרבות של יהושע)‪.‬‬
‫מכאן לומדים שגבולות ארץ ישראל הדרומיים לא כוללים את הנגב‪.‬‬
‫למעשה מרבית שטחו‪ ,‬מה שהיום אנחנו מכנים 'משולש הנגב' הוא מחוץ לגבולות ההבטחה‪.‬‬
‫המונחים מדן ועד ב"ש משקפים את גבולות א"י בתקופת ההתנחלות והגבול הדרומי עבר פחות או יותר בקו‬
‫הזה‪.‬‬
‫פירוש השם לא מבעל החיים הנפוץ גם באזור הזה אלא עקרבה הוא ככל הנראה חילוף אותיות של נאקב‪,‬‬
‫מעלה‪ .‬יש הרבה מקומות בהם מופיעים שמות של השורש הזה בהקשר של מעלות‪ :‬עקבה יושבת על‬
‫מעלה‪ ,‬בשומרון יש עקרבים בקצהו של מעלה‪ .‬הפסוק‪' :‬והיה עקב למישור' מתייחס בדיוק לזה‪.‬‬
‫המעלה מתגבר על הפרש גבהים של כ‪ 400-‬מטר לאורך שני ק"מ ויורדים ממנו יותר מ‪ 30-‬פיתולים‪.‬‬
‫גם העות'מאנים השתמשו בו‪ ,‬אולם לראשונה הוא נסלל ב‪ 1927-‬ע"י הבריטים‪ ,‬שימש כמעבר בין הדרך‬
‫שמחברת את נקודות המשטרה הבריטיות של רוכבי הגמלים מב"ש עד לממשית‪ ,‬היא קורנוב דרך מעלה‬
‫עקרבים עד לעין חוצוב‪ ,‬שזו חצבה‪ ,‬ודרומה לעין רדיאן שזו יוטבתה ועד לאום‪-‬רשרש ‪ -‬היא אילת‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬במלחמת העולם השנייה‪ ,‬הורחבה ושופצה ע"י הבריטים כדרך מעבר של נשק וציוד אל מחנות‬
‫הצבא והנמל שבעקבה‪.‬‬
‫החביות שרואים בצד הדרך בעלייה הן לחיזוק הכביש‪.‬‬
‫במלחמת השחרור שימש המעלה הזה שני מבצעים חשובים‪ :‬מבצע לוט ומבצע עובדה‪.‬‬
‫מבצע לוט התבצע בנוב' ‪ ,'48‬בו חיילי אלכסנדרוני שחררו את סדום ועין גדי ויצרו רצף מב"ש לסדום‪ .‬זהו‬
‫הקרב היחיד שבו השתתף חיל הים‪ .‬או ליתר דיוק‪ :‬לוחמי אלכסנדרוני לא נתקלו בשום התנגדות בדרכם‬
‫לסדום‪ ,‬וכן כשהפליגו אל עין גדי והניפו בה דגל באין מפריע‪.‬‬
‫במרץ ‪ ,'49‬במהלך מבצע עובדה‪ ,‬עברו שתי החטיבות בדרך לאילת‪ ,‬גולני ‪ -‬ויום אחריה ויום אחריה‬
‫אלכסנדרוני‪.‬‬
‫מבצע ערבה‪:‬‬
‫בהמשך הכביש‪ ,‬בצד שמאל‪ ,‬רואים אנדרטה לחיל ההנדסה בצורה של צריח שח‪-‬מט‪ .‬היא לציון מבצע‬
‫ערבה‪:‬‬
‫לאחר מלחמת השחרור הבינו שחייבים לטפל בכביש הזה שהיה סכנת נפשות‪ .‬הכביש היה קשה מאוד‬
‫לנסיעה‪ ,‬כ‪ 36-‬פיתולים בירידה שצריך לעצור ולעשות כמה רוורסים כדי לעבור כל אחד מהם‪ .‬תדירות‬
‫התנועה הייתה אפסית‪ ,‬ורכב שנתקע היה יכול לחכות ימים לחילוץ‪.‬‬
‫בעקבות כך מבצע ערבה‪ ,‬בשנים ‪ '49‬ו‪ '50-‬של חיל ההנדסה שבו נסללו עשרות ק"מ של כביש‪ ,‬הדרך‬
‫למעלה עקרבים הורחבה ושופצה‪.‬‬
‫זה היה מבצע קשה כי הפועלים עבדו באזור לא מוכר להם והיו צריכים לעשות את המדידות והתכנונים תוך‬
‫כדי עבודה‪ .‬במהלך העבודה המציאו שיטת סלילה חדשה‪ :‬הבינו שהחומר הכי טוב לכביש לפני שהיה‬
‫אספלט זה חרסית רטובה שנקראת 'קאולין' שככל שמהדקים אותה כך היא נעשית חזקה יותר‪ ,‬כמו בטון‪.‬‬
‫המהנדס מאיר בן עש ניהל את המבצע‪.‬‬
‫אבל למרות מבצע ערבה המעבר לא היה מספיק טוב ופרצו ב‪ '53-‬את מעלה העצמאות ‪ -‬ממצפה רמון לתוך‬
‫מכתש רמון‪ ,‬אבל רק ב‪ '58-‬חיברו אותה עם ההמשך המוכר לנו היום‪ ,‬דבר שאפשר לראשונה לדלג על‬
‫מעלה עקרבים בדרך לאילת ולנסוע בנתיב נוח יותר‪.‬‬
‫כביש הערבה נפתח ב‪ ,'67-‬זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים ובלי קשר אליה‪.‬‬
‫הפיגוע‪:‬‬
‫ב‪ 17-‬מרץ ‪ ,'53‬בסיום חגיגות חמש שנים לכיבוש אום רשרש‪ ,‬חזר אוטובוס עם חלק מהחוגגים‪ .‬מעלה‬
‫העצמאות כבר היה קיים‪ ,‬אבל לא החיבור לאילת‪.‬‬
‫באוטובוס היו ‪ 15‬אנשים‪ 4 ,‬ממשפחתו של הנהג הראשי אפרים פיסטנברג‪ ,‬הנהג השני קלמן עפרוני‪ ,‬שנהג‬
‫ברגעי הפיגוע וארבעה חיילים‪.‬‬
‫הנשק של החיילים היה ארוז למעלה‪ ,‬על הגג‪.‬‬
‫מאחורי האנדרטה של מבצע ערבה התחבאו ‪ 12‬בדואים משבט אל‪-‬עזאזמה‪ ,‬בראשם סעיד אבו בנדק‪.‬‬
‫כשהחלו היריות קלמן עפרוני תמרן את האוטובוס כך שלא יתדרדר ונתקע בסלע וקראו לנוסעים לצאת‪.‬‬
‫המחבלים ירו והרגו כל מי שהגיע לפתח הדלת ואח"כ נכנסו לאוטובוס כדי להרוג את שארית יושביו‪ .‬עברו‬
‫אחד אחד כדי לוודא הריגה‪ .‬לאחר מכן הוציאו את הגופות והתעללו בהם‪.‬‬
‫‪ 3‬שרדו אחרי הפיגוע‪ :‬שתי בנות ניצלו כשחיילים נפלו עליהם או גוננו עליהם בכוונה תחילה ‪ -‬מירה‬
‫פיסטנברג בת החמש‪ ,‬בתו של אפרים ואחותו של החייל שנפל עליה‪ ,‬ומרים לסר‪.‬‬
‫כמה שעות לאחר הפיגוע הגיע קומנדקר צבאי‪ .‬החיילים חששו שהמחבלים עוד נמצאים שם ובמקום להגיש‬
‫עזרה ברחו לב"ש והזעיקו את המשטרה‪ ,‬אח"כ הועמדו למשפט צבאי‪ ,‬יותר מאוחר עבר קומנדקר אחר‬
‫וחייליו נשארו ועשו כמיטב יכולתם‪.‬‬
‫בצילומים שפורסמו לאחר מכן נעשה בימוי‪ :‬רואים שגופות זרוקות על הכביש וכתמי דם באזור אחר‪ .‬זאת כי‬
‫החזירו את הגופות בשביל לצלם‪ .‬כדי ליצור את האפקט למען דעת הקהל‪.‬‬
‫מאז הפיגוע למעשה הפסיקו לנסוע ממעלה עקרבים‪.‬‬
‫אחרי הפיגוע יצאה חוליה בפיקודו של אריאל שרון למבצע נקמה שנקרא מבצע אריה‪ ,‬בו טבחו כפר ליד‬
‫שכם שלהרוגים בו כנראה לא היה קשר לרוצחים האמיתיים‪ ,‬בשנת ‪ '68‬אחת מחוליות המרדפים בפיקודו‬
‫של עמוס ירקוני תפסו את זייאד אבו בנדק ליד נחל סירפד שליד קדש ברנע בגבול מצרים ישראל והרגו‬
‫אותו‪ ,‬ושבו את סגנו‪.‬‬
‫תצפית‬
‫מתחתינו בקעת צין‪ .‬היובלים העליונים של נחל צין‪ ,‬אחד מהגדולים בנגב‪ ,‬הם באזור עובדת‪ .‬משם הנחל‬
‫הולך ומתרחב ופונה מזרחה ויוצר את הבקעה הזו‪.‬‬
‫ממול רואים את המצלעות של המכתש הגדול‪ ,‬ובדיוק ישר אלינו ההר שנראה כמו שולחן הוא מה שזוהה‬
‫במשך הרבה שנים באופן שגוי כ'הור ההר'‪ .‬משום כך במפות לפעמים כתוב הר צין‪ ,‬ולפעמים הור ההר‪.‬‬
‫הור ההר הוא תחנה בנדודי ישראל‪ .‬שמתסכלים על ההקשר ועוקבים אחרי מסלול הנדודים ההגיוני מבינים‬
‫שההור ההר המקראי חייב להיות באדום‪ .‬לכן לא יכול להיות שהוא כאן‪.‬‬
‫זהו הר 'נשאר'‪ ,‬כלומר‪ :‬שכל סביבתו התבלטה ורק ההר נשאר‪ .‬יש שביל שעולה למעלה לתצפית נחמדה‪.‬‬
‫כדי להר צין צריך בסיום הירידה של מעלה עקרבים‪ ,‬במקום לפנות שמאלה עם הכביש לכיוון אילת וחצבה ‪-‬‬
‫לפנות ימינה‪ ,‬לכיוון אורון‪.‬‬
‫למרגלות ההר ‪ -‬שדה בולבוסים‪ ,‬אותה תופעה מעניינת של גיר שבתוכו יש צור‪.‬‬
‫בשטח שלפנינו‪ ,‬למרגלות הר צין‪ ,‬רואים שיקום נופי שבוצע ע"י מפעלי הפוספטים‪.‬‬
‫הפוספט הוא זרחן שנמצא בתוך הסלע‪ .‬כדי להפיק אותו חוצבים בסלעים‪ ,‬מסננים ודולים את הזרחן מתוך‬
‫הסלע‪.‬‬
‫זהו חומר גלם להרבה תעשיות‪ ,‬בעיקר דשנים‪ .‬ישראל מייצאת את החומר הזה לכל העולם וגם מייצרת‬
‫מוצרי המשך‪.‬‬
‫הבעיה היא שהחציבה יוצרת פגיעה נופית חמורה‪ .‬גם שדה צין וגם שדה אורון שקצת מוסתר מהתצפית הזו‬
‫הם מכרים פתוחים‪ ,‬כלומר‪ :‬לא כרייה תת קרקעית‪ ,‬כמו בתמנע‪ ,‬אלא בשדה פתוח‪ .‬בכרייה כזו יש פגיעה‬
‫נופית‪ :‬לוקחים את הסלע‪ ,‬מסננים אותו ובעצם ‪ 80%‬לא צריך וזורקים הצידה את ערימות הפסולת‪ ,‬שנקרא‬
‫טפל ונשארות בשטח ערימות גדולות‪.‬‬
‫כדי לפגוע בנוף כמה שפחות לקחו אדריכלי נוף ועשו כאן פרויקט שיקום‪ .‬ניסו לשחזר את הנוף הטבעי טרום‬
‫החציבה‪ .‬לקחו את הטפל ‪ ,‬אותו חומר שלא השתמשו בחציבה‪ ,‬אותם ערימות שפכים‪ ,‬ושיטחו אותו כמו‬
‫הרים קטנ ים בצורת שולחן‪ ,‬שאנחנו יכולים לזהות מפה‪ ,‬במטרה ליצור חזות שלא יראו כביכול שבוצעו בו‬
‫שינויים כלשהם‪.‬‬
‫עיר אובות – תמר במדבר – מצד חצבה‬
‫מצד שבו שרידים מהתקופה הישראלית והרומית ואפילו מקדש פולחן אדומי הרוס‪.‬‬
‫ניתן ללמוד ממנו על הדרכים הראשיות במדבר והמצודות שקישרו ביניהן‪ ,‬על אימות לסיפורי התנ"ך ונוכחות‬
‫מתונה יחסית של שלטון מרכזי בתקופת שלמה לעומת מבני ציבור מפוארים מאוד בתקופת מלכים מאוחרים‬
‫יותר‪ ,‬בני המאות השמינית או התשיעית‪.‬‬
‫המקום מתוחזק כיום ע"י יהודים משיחיים שעובדים פה בהתנדבות וחיים פה בתחלופה מתוך אמונה שמכאן‬
‫יבוא המשיח‪.‬‬
‫באתר רואים‪ ,‬לצד באר מים ושרידים לבית ארבעה מרחבים ושער גדול גם את עץ השיזף העתיק ביותר‬
‫בארץ‪.‬‬
‫פירוט‪:‬‬
‫בכניסה בצד שמאל רואים מצד שיש בו לפחות ‪ 6‬תקופות בנייה‪ ,‬הבסיס התקופה הישראלית‪ ,‬אח"כ פאזה‬
‫נבטית ואח"כ רומית‪.‬‬
‫כל המבנים שהיו כאן לאורך התקופות הללו היו דומים מאוד במתאר שלהם‪ ,‬למרות שהגדלים היו שונים‪:‬‬
‫מבנה מרובע עם מגדלים בפינות‪ ,‬חומה עם קדמות ונסוגות וחדרים לאורך צירי החומה‪ .‬במרכז היו כנראה‬
‫מבנים שפחות שרדו‪.‬‬
‫את השם עיר אובות נתנו למקום המתיישבים הראשונים בתקופה המודרנית שהגיעו לכאן בשנות ה‪- 70-‬‬
‫קבוצה של יהודים משיחיים בהנהגתו של שמחה פרלמוטר‪ ,‬יהודי משיחי מארה"ב שהבן שלו נהרג בפיגוע‬
‫בארץ‪.‬‬
‫הם התיישבו כאן בעקבות פרשנות שנתנו לפסוק מתוך ישעיהו מ' ‪ 3-5‬שבו כתוב‪" :‬פנו דרך ה' ישבו בערבה‬
‫מסילה לאלוהנו"‪.‬‬
‫הם הבינו מהפסוק הזה שהמשיח יבוא בערבה ולכן צריך להתיישב כאן‪.‬‬
‫הסיבה למיקום הספציפי הזה היא מעיין ששפע כאן עד לפני שנים אחדות‪ .‬רואים באר שהייתה פעילה עוד‬
‫בתקופת המנדט‪..‬‬
‫כיום‪ ,‬בגלל שאיבות של מי התהום וירידת מפלס מי התהום ‪ -‬המעיין לא נובע‪.‬‬
‫הם קיבלו על עצמם לתחזק את האתר‪ ,‬הם מסתובבים באתר‪ ,‬שומרים עליו ומשלטים אותו‪ ,‬מתקינים‬
‫מעקות וצביעות‪..‬‬
‫האתר אומנם נחפר באופן רשמי ע"י רודולף כהן שחפר הרבה אתרים בערבה‪ ,‬ביניהם חאן מואה‪ ,‬אבל‬
‫רשות הטבע והגנים לא לקחה אחריות על תחזוקתו‪.‬‬
‫פרלמוטר בינתיים נפטר ואלמנתו נותרה עוד תקופה מסוימת אחריו‪ .‬עד היום חלקם גרים כאן בצריפים‬
‫שאפשר לראות‪ .‬לפעמים מגיעות קבוצות לכמה חודשים‪ ,‬עובדים פה ומטיילים באזור‪ ,‬בד"כ אמריקאים‪ ,‬אבל‬
‫לא רק‪ ...‬למעשה זוהי מעין חוות בודדים‪ .‬המשיחיים מתחלפים ביניהם‪ .‬אפשר לקבוע איתם והם באים‬
‫ומסבירים על בשמחה האידיאולוגיה שלהם‪.‬‬
‫הזיהוי עם 'עיר אובות' הוא שלהם‪.‬‬
‫עיר אובות‪ ,‬בדומה להור ההר היא תחנה בנדודי המדבר של בני ישראל‪ .‬אולם בדומה להור ההר הפסוקים‬
‫בהקשר אחר‪ ,‬ולכן הזיהוי נפסל‪ ,‬אבל השם נשאר‪.‬‬
‫כיום כתוב על השלט בכניסה גם עיר אובות וגם 'תמר במדבר'‪.‬‬
‫ארכיאולוגים והיסטוריונים מצאו את המקום כמתאים ל'תמר במדבר'‪.‬‬
‫בספר יחזקאל מ"ט ‪ 19‬נזכר התמר במדבר בגבולות הנגב‪ ,‬ברשימת שמות של אתרים‪" :‬ופאת נגב תמנע‬
‫מתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול"‪.‬‬
‫חלק מהמקומות לא מזוהים‪ .‬קדש ‪ -‬אולי קדש ברנע‪ ,‬אל הים הגדול ‪ -‬אולי ים המלח‪ ..‬קצת מזכיר את‬
‫הגבולות של שבט יהודה‪ .‬כנראה תמר הייתה עיר גדולה יחסית בגבולו הדרומי של שבט יהודה‪.‬‬
‫האזכור היותר משמעותי של תמר בפיו של שלמה שבנה ישוב בשם 'תמר במדבר'‪.‬‬
‫שלמה‪ ,‬אנחנו יודעים‪ ,‬קשור לאילת‪ .‬הוא בנה אוניות‪ ,‬קשור לעציון‪-‬גבר‪ ,‬לחירם‪ ,‬ומאוד קשור למלכת שבע‪...‬‬
‫דרך אגב‪ :‬עד היום לא יודעים איפה הייתה אילת של שלמה‪ .‬יש הצעה לתל שנקרא 'אל‪-‬ח'ליפה'‪ ,‬וגם שם אין‬
‫שרידים מתקופתו של שלמה אלא מהמאה השביעית והשמינית לפנה"ס‪ .‬אבל זו ההצעה של אילת מתקופתו‬
‫של שלמה המלך‪.‬‬
‫בכל אופן‪ :‬בסיפורי המקרא שלמה מוזכר בהקשר האזור‪.‬‬
‫במלכים א ט' ‪ 19‬כתוב‪" :‬ויבן שלמה‪ ...‬ואת בעלת‪ ...‬ואת תמר במדבר"‪.‬‬
‫בציטוט נוסף של דברי הימים מוזכר תדמור‪ .‬ויש ויכוח אם זה אותו מקום‪.‬‬
‫במקורות מהתקופה הרומית‪-‬ביזנטית מוזכר יישוב בשם תמרה ‪ -‬שכנראה הכוונה היא לאותו מקום‪.‬‬
‫תמרה מוזכרת באונומסטיקון לאוזביוס (ספר השמות לאתרים מהתקופה הביזנטית‪ ,‬במיוחד למאה‬
‫הרביעית)‪ .‬אוזביוס כותב בערך תמרה‪" :‬כפר רחוק דרך יום ממפיס (ממשית‪ ,‬בפי המקורות הרומיים)‪,‬‬
‫בלכתך מחברון להאליה (אילת במקורות) והיום היא משמר חיילים‪."...‬‬
‫כלומר‪ ,‬המסלול‪ :‬חברון ‪ -‬ממשית ‪ -‬אילת‪.‬‬
‫הולכים דרך מעלה עקרבים‪ ,‬זה ממש הנתיב הזה‪ ,‬כאן כנראה תמר ולכיוון אילת‪.‬‬
‫זה גם מתאים במרחק‪ :‬יום הליכה זה בערך ‪ 30‬ק"מ‪ ,‬כמרחק בין האתר הזה לממשית‪.‬‬
‫מכאן מרבית הארכיאולוגים מסכימים שתמרה שאוזביוס מזכיר היא תמר במדבר‪.‬‬
‫יש עוד שני אזכורים ממפות של האימפריה הרומית‪ :‬מפת פוימטיגר ומפת פטולמאיס‪ .‬במידבא נזכר יישוב‬
‫בשם איזבה‪ ,‬אולי מזכיר חציבה‪ .‬ויש הסבורים שזה המקום הזה‪.‬‬
‫כשעושים חיבור בין המקורות לבין הממצאים בשטח מגלים תמר בתקופת שלמה ותמרה בתקופה הרומית‪-‬‬
‫ביזנטית‪ ,‬וממצאים בשטח מהתקופה הישראלית והרומית‪-‬ביזנטית לכן הזיהוי הוא בסבירות גבוהה‪.‬‬
‫באתר שורה של מצודות מתקופת המקרא (באתר ‪ 3‬שכבות)‪ .‬השכבה השישית‪ ,‬הקדומה ביותר‪ ,‬מיוחסת‬
‫למאה העשירית‪ ,‬המאה של שלמה‪ ,‬לאחר מכן שכבה חמש מהמאות התשיעית והשמינית ושכבה ארבע‬
‫מהמאות שביעית ושישית‪.‬‬
‫בארכיאולוגיה של א"י מחפשים בנרות ממצאים מהמאה העשירית‪ .‬הרי לפי התיאוריה של פינקלשטיין‬
‫ממלכת דוד לא הייתה חשובה וגדולה‪ ,‬וכאשר ארכיאולוגים מוצאים ממצאים מהמאה העשירית הם מאוד‬
‫מתלהבים‪...‬‬
‫ואכן מצאו‪ ...‬אבל המצודה הגדולה ביותר שנמצאה היא דווקא מהמאה השמינית‪-‬תשיעית‪ ,‬מצודה שכל צלע‬
‫שלה הייתה מאה מטר‪.‬‬
‫זה גדול מאוד‪ ,‬גם במושגים של מצודות מדבריות‪ .‬רוב המצודות המדבריות הן ‪ 20‬על ‪ 30 ,20‬על ‪...30‬‬
‫אפילו המצודה הרומית היא ‪ 50‬על ‪....50‬ובמאה השמינית או התשיעית ‪ -‬יותר מכפול‪ :‬מאה על מאה‪.‬‬
‫זו המצודה אולי הגדולה ביותר שאנחנו מכירים מהמדבר מכל המצודות ששייכות לתקופה הישראלית‪.‬‬
‫ויש הרבה‪ ...‬בכל רחבי הנגב‪ ,‬ובמיוחד בהר הנגב יש הרבה מצודות מהתקופה הישראלית‪ .‬ויש להם דגמים‬
‫שחוזרים על עצמם‪ .‬המצודה כאן היא אולי הגדולה ביותר‪ ,‬מראה על חשיבותה‪.‬‬
‫מצאו כאן שער ארבעת התאים שמזכיר את הערים הגדולות‪ :‬מגידו‪ ,‬חצור‪ ,‬גזר‪ ..‬וגם דומה לשער בבאר‬
‫שבע‪ .‬בית ארבעת מרחבים‪ ,‬אופייני לתקופה הישראלית‪ ,‬וממצא קרמי מתאים לתקופות האלה‪.‬‬
‫אחרי התקופה הישראלית בנו כאן מצודות בתקופה הרומית‪ ,‬שמיוחס כנראה למצדים שראינו לאורך הדרך‬
‫ממפיס לאילת‪ ,‬שורה של מצדים ששמרו על הדרך‪ :‬ראינו את המצדים במעלה העקרבים הרומי (מצד צפיר)‪,‬‬
‫יש מצד גם בחציבה‪ ,‬מכאן יורדים דרומה למואה‪ ,‬שזהו מצד גדול מהתקופה הנבטית ומוצאים מצד גם‬
‫ביטבתה וגם באילת‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬דרך ארוכה זרועה במצדים‪.‬‬
‫באתר מזהים שכבה נבטית שיושבת בצניעות ביין השכבות הישראליות הגדולות לרומיות המשמעותיות‪.‬‬
‫הנבטים פעלו באזור החל מהמאה הרביעית‪-‬שלישית לפנה"ס עד למאה הראשונה לספירה‪ ,‬אז סופחו‬
‫לאימפריה הרומית‪ .‬זה קרה ב‪ ,106-‬כשטריאנוס השתלט וסיפח את הממלכה הנבטית‪.‬‬
‫כנראה שבגלל שהרומים בנו על הנבטים והשתמשו באבנים שלהם ‪ -‬שרד ממבני הנבטים מעט מאוד‪ .‬יש‬
‫קצת חרסים‪ ,‬קצת מבנים‪ ,‬אבל יחסית הממצא הנבטי דל‪.‬‬
‫בתקופה המנדטורית הייתה תחנת משטרה בריטית של רוכבי הגמלים‪ ,‬כנראה שגם הם הקימו אותה פה‬
‫בזכות הסמיכות למעיין‪.‬‬
‫המיקום פה‪ ,‬בנוסף למים‪ ,‬הוא צומת דרכים‪ :‬הירידה ממעלה העקרבים‪ ,‬שהייתה דרך חשובה גם בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬אבל גם בתקופה הבריטית‪ ,‬ויש את הדרך שהולכת לאורך הערבה לסדום ועד אילת‪.‬‬
‫עץ שיזף‬
‫טוענים שהוא העתיק ביותר בארץ‪ .‬כנראה שגילו כמה מאות שנים‪ .‬הפרי שלו זה הדומים‪ ,‬וההקשר הנוצרי‪:‬‬
‫את זר הקוצים של ישו עשו מעץ השיזף ולכן נקרא בלטינית‪ :‬ספינה קריסטי‪ ,‬או סיזיפוס קריסטוס‪ ,‬מסיזיפוס‬
‫הקדוש בכוונה של סבל‪.‬‬
‫העץ כבר חצי מת‪ ,‬והמשיחיים מתחזקים אותו עם השקייה‪.‬‬
‫בהמשך האתר‪:‬‬
‫מתחם ארכיאולוגי שכולל שני מבנים‪ :‬בית מרחץ‪ ,‬בו אפשר לראות את מערכת ההיפורקסט ‪ -‬מערכת‬
‫החימום עם אריחי החרס האדומים‪.‬‬
‫רואים תנור‪ ,‬רואים מערכת שהייתה אז כנראה רצפה שעליה חיממו את המים‪ ,‬כנראה שהחצר הגדולה היא‬
‫חדר ההלבשה‪.‬‬
‫בצמוד לבית המרחץ ‪ -‬אכסניה עם חדרים‪ .‬יכול להיות שהייתה מצודה עם חיילים ובסמוך לה אכסניה לעוברי‬
‫אורח‪ .‬כך לפי טענת החופרים‪ ,‬אך לא בדיוק ברור‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬מהתקופה הרומית מצאו מצודה‪ ,‬בית מרחץ ואכסניה‪.‬‬
‫בית ארבעה מרחבים‪:‬‬
‫צורה של בית מגורים שאופיינית לתקופה הישראלית‪.‬‬
‫במקרה הזה שלושה קירות‪ ,‬אז או שהוספו אחד מאוחר יותר או שהייתה ואריאציה‪ ..‬גם כשיש תוכנית‬
‫אחידה לא בכל האתרים זה אותו דבר‪.‬‬
‫כנראה שהקיר שלא מופיע לכל האורך הוא תוספת מאוחרת יותר‪.‬‬
‫מכלול השער‪:‬‬
‫אפשר להבחין במעלה שהוביל לתוך השער‪ .‬השער הזה הוא שער ארבעת תאים‪ ,‬אורך המעלה הוא ‪25‬‬
‫מטר‪ ,‬תחום משני הצדדים‪ ,‬מעין רמפה כזו שמובילה לתוך השער‪ .‬רואים שניים מצד שמאל ושניים מצד‬
‫ימין‪ .‬חלק ממה שרואים משוחזר‪ .‬זה מוביל לריבוע בתוך ריבוע‪ .‬בהמשך היו חדרים צרים וארוכים ששימשו‬
‫מחסנים‪ ,‬מכירים גם מאתרים אחרים בארץ‪ .‬אומרים שהוא דומה לדון ג'ונו‪ ..‬ביצור בתוך ביצור‪.‬‬
‫אז מי בנה את זה? מצודה גדולה‪ ,‬שער מפואר‪...‬‬
‫אגב‪ ,‬כדאי לשים לב לפינקלשטיין‪ ...‬גם אם הוסיפו מאה לפה או מאה לשם‪ ,‬ולכן אומרים‪ :‬שמינית‪-‬תשיעית‪,‬‬
‫כדי לא להרגיז אף אחד מבני האסכולות ‪ -‬ברור שבבמאה העשירית השכבה היא צנועה יותר‪ .‬המבנים‬
‫המפוארים הם דווקא מתקופות שאחריו‪.‬‬
‫כשבודקים איזה מלך יכול היה לבנות פה‪ ,‬מחפשים מישהו שגם מתאים לתקופה וגם פעל באזור באותו זמן‪.‬‬
‫אפשרות אחת היא יהושפט‪ ,‬ששנות המלוכה שלו הן ‪ 867‬עד ‪.846‬‬
‫כתוב עליו‪" :‬יהושפט עשה אוניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי נשברו אוניות בעציון גבר‪."...‬‬
‫אפשרות שנייה זה אמציה בן יואש‪ ,‬בן המאה התשיעית‪ ,‬מסופר שיצא למלחמה באדום‪ ,‬מלכים ב' יד' ‪.7‬‬
‫מתואר קרב נגד האדומים שהביס את צבאם בגיא מלך שבצפון הערבה וכבש את סלע‪.‬‬
‫מלך נוסף זה עוזיהו‪" :‬וייבן מגדלים במדבר‪ - :‬כפי שכתוב בדב"י ב' כו' ‪.10‬‬
‫בנוסף כתוב על עוזיהו‪ ,‬במלכים ב' טו ‪ 1‬שבנה את אילות בישיבה ליהודה‪.‬‬
‫זאת אומרת שהוא כבש את אילות‪ ,‬בנה שם משהו והחזיר אותה ליהודה‪ .‬ידוע לנו שהאדומים כבשו את‬
‫האזור‪ ,‬ואולי אפילו את המצודה עצמה במאה השמינית לפנה"ס ולכן גם זה מתאים‪..‬‬
‫מכלול של כלים אדומים‬
‫מוצגים היום במוזיאון ישראל‪ :‬כלי חרס‪ ,‬כנראה שלפולחן‪.‬‬
‫נמצאו מקטרות ‪ -‬כלים שיש בהם חורים להעלאת קטורת‪ ,‬אישה שמודבקים עליה כל מיני פריטים ועל הראש‬
‫שלה קערה‪...‬‬
‫המכלול נמצא בתוך בור כשהכלים מנופצים‪ .‬איך יודעים שאדומים? כי דומה לאתרים אדומים שמוכרים‬
‫ממקומות אחרים‪ .‬לדוגמא‪ :‬חוברת קטמית‪ ,‬שליד נבטים‪ .‬גם שם נמצאו כלים כאלה‪.‬‬
‫מה עושים כאן אדומים ולמה ניפצו כלי פולחן בבור?‬
‫האדומים היו פעילים במקביל לשנות ממלכת ישראל‪ .‬הם מוזכרים בתנ"ך כבני עשיו‪ .‬אומנם ישבו באדום‪,‬‬
‫אבל בתקופת ישראל היו עימותים רבים בין הממלכות וכנראה שהיו תקופות שהאדומים חדרו לממלכת‬
‫יהודה ממש ולכן הותירו אחריהם הרבה שרידים‪.‬‬
‫לכן היה כאן כנראה מקדש אדומי‪ .‬לא ברור אם הוא התקיים לצד המצודה הישראלית‪ ,‬אולי קצת אחרי‬
‫שנהרסה‪.‬‬
‫הכלים מנופצים כנראה במסגרת דיכוי דיכוי עבודת האלילים‪ .‬זה מתאים לישעיהו‪ ,‬שידוע שנלחם בעבודת‬
‫האלילים וניסה לרכז את עבודת הפולחן ‪ -‬אז הנה עוד מלך אפשרי לבנייה שפה‪.‬‬
‫כנראה שהוא או מישהו אחר ניפצו את הכלים ושיברו את הבמות‪....‬‬
‫ישובים בערבה ‪ -‬מו"ח בחצבה‬
‫תחנת מחקר‪ ,‬שממומנת במשותף ע"י קק"ל ומשרד החקלאות‪.‬‬
‫החמישים אחוז של משרד החקלאות הוא‪ ,‬למעשה‪ ,‬ע"י החקלאי עצמו מכוון שעל כל מוצר ייצוא חייב‬
‫החקלאי לשלם עמלה למשרד החקלאות‪ ,‬כך שלמעשה הכסף שהוא משלם כעמלה חוזר חוזר אליו בצורה‬
‫של מחקר שמשביח את גידוליו‪.‬‬
‫מטרתה של תחנת המחקר היא לא להמציא גידולים חדשים אלא לשבח את הקיימים‪ .‬איך להגדיל תפוקה‬
‫של ‪ 7‬ק"ג לדונם פלפל ל‪ 10-‬ק"ג לדונם‪ ,‬איך לאפשר חודשים רבים יותר של תנובת גידולים למרות קשיי‬
‫מזג האוויר‪.‬‬
‫הערבה הדרומית מיושבת בעיקרה בקיבוצים‪ ,‬ומכון המחקר הזה מיועד בעיקר לישובי הערבה התיכונה‬
‫והצפונית שבה יש בעיקר מושבים‪.‬‬
‫(כדי להקל אכנה 'ערבה' בכוונה לערבה תיכונה ודרומית‪ ,‬מקיבוץ יהל ודרומה)‪.‬‬
‫הסיבה למחקר נפרד לאזור הזה הוא אופיים החקלאי השונה של המתיישבים‪ .‬לקיבוצים יש מאות דונמים‪,‬‬
‫ואילו החקלאי העצמאי מקבל ‪ 45‬דונם אדמה ומכסה של ‪ 70‬אלף קו"ב מים ועם זה הוא צריך להסתדר‪ ,‬אף‬
‫אחד לא מתערב לו מה יעשה עם השטח שלו‪.‬‬
‫בערבה ‪ 7‬ישובים‪ :‬חמישה מושבים חקלאיים‪ :‬עידן‪ ,‬חצבה ועין יהב (שהוא המושב הראשון בערבה‪ ,‬לפני ‪51‬‬
‫שנים)‪ ,‬צופר ופארן‪ ,‬ושני מושבים שאינם חקלאיים‪ :‬צוקים‪ ,‬שהוא מושב חדש וספיר שהוא המרכז של‬
‫היישובים‪ ,‬בו יש בי"ס‪ ,‬מתנ"ס‪ ,‬מרכז מסחרי‪...‬‬
‫בערבה מתגוררות כ‪ 700-‬משפחות‪ ,‬שהם בערך ‪ 3,000‬תושבים וכ‪ 2,000-‬עובדים זרים‪ ,‬רובם תיאלנדים‪.‬‬
‫נוסף אליהם יש עובדים בדואים בעיקר מכסייפא ומתנדבים‪.‬‬
‫מתוך ה‪ 700-‬משפחות ‪ 580‬הם חקלאים‪.‬‬
‫כ‪ 60%-‬מיצוא הירקות בארץ מגיע מהערבה (לא כולל תופ"א וגזר)‪ .‬נוסף לכך‪ :‬כמות גדלה והולכת של‬
‫פרחים לבורסה בהולנד‪.‬‬
‫היתרונות של הערבה בחקלאות‪:‬‬
‫טמפ' בחורף‪ 25 .‬מעלות בממוצע‪ .‬זה אומר שהצמח ממשיך להתפתח‪ ,‬ודגים ממשיכים לגדול ולא לקפוא על‬
‫גודלם‪.‬‬
‫יתרון חשוב יותר הוא שמש‪ ,‬קרינה‪ .‬יש אזורים שיש להם מים ואדמות וטמפ' טובה‪ .‬אבל יש בהם גם ערפל‬
‫ועננות הרבה מאוד ימים‪.‬‬
‫בערבה יש קרינה שמאפשרת להגיע יחסית במהירות לפירות‪ 90 ,‬יום בערך מאז השתילה‪.‬‬
‫חיסרון‪ :‬אחת לכמה שנים יש קרה‪ ,‬כך ב‪ '08-‬כאשר מחצית מהתוצרת החקלאית קפאה‪.‬‬
‫הכיסויים שרואים הם לא חממות‪ ,‬אלא בתי רשת שתפקידם להשאיר מזיקים בחוץ‪ ,‬נוצרה בעקבות מלחמה‬
‫בזבוב הפירות הים תיכוני כדי לייצא לארה"ב‪.‬‬
‫בעיית האדמות‪:‬‬
‫זוהי אדמה שנסחפה מימת הלשון מלפני ‪ 15‬מיליון שנה‪ ,‬עשירה במלח‪ ,‬ולמעשה לא ניתן לגדל עליה כלום‬
‫גם אחרי ששוטפים אותה‪.‬‬
‫המתיישבים הראשונים החלו את הגידולים שלהם על חולות‪ ,‬בסמוך לגדותיו של נחל ערבה‪ ,‬גם בגדה‬
‫המזרחית ששייכת למעשה למדינת ירדן‪ .‬צופר ממש נכנסו לתוך ירדן‪ ,‬ובהסכמי השלום איתם נתנו להם‬
‫בתמורה מובלעת באזור יהל‪( .‬להזכיר את הסכמי הפסקת האש המנוסחים באופן שקשה לשירטוט וסימון‪:‬‬
‫קו הגבול במרכז הנחל)‪.‬‬
‫כאשר סיימו להשתלט על כל השטחים האפשריים בגדת הנחל הביאו משאיות של חול‪ .‬יישרו את השטח‬
‫ושפכו שכבה של ‪ 40‬ס"מ‪.‬‬
‫כיום מגדלים בערבה על ‪ 30‬אלף דונם‪.‬‬
‫בעיית המים‪:‬‬
‫אם היו מסתפקים במספר התושבים הנוכחי בערבה‪ ,‬ה‪ 30-‬אלף דונם האלה היו מספיקים‪ .‬הבעיה היא שכדי‬
‫להתקיים באזור כזה חייבים להגדיל את מספר האוכלוסייה‪ ,‬להגדיל את טווח הגילאים‪ .‬ההערכות מדברות‬
‫על כך שכל עוד לא יהיו כאן לפחות עשרת אלפים תושבים אין ביטחון שהאזור ימשיך להתקיים גם עוד‬
‫חמישים שנה‪ .‬כרגע הם אינם ברי קיימא‪.‬‬
‫‪ 70‬משפחות של דור שני רוצות לחזור‪ ,‬אבל אי אפשר לתת להם מכסות מים וקרקע‪.‬‬
‫קרקע אין‪:‬‬
‫החול נגמר‪ .‬מירדן אי אפשר להביא ובארץ המעט שלא נגנב הוא שמורות טבע‪.‬‬
‫גם מים אין‪:‬‬
‫כדי למלא את מאגרי המים מנסים לעצור את השיטפונות שמגיעים מסיני ומהרי אדום לפני שיגיע לנחל‬
‫ערבה‪ .‬אם יגיעו ‪ -‬המים יזרמו בשצף לכיוון צפון‪ ,‬לא יחלחלו ולא יעשירו את מי התהום‪.‬‬
‫התרגיל הוא‪ :‬לסחור את המים כדי שלא ימשיכו לזרום אלא יחלחלו למי התהום‪.‬‬
‫לא בכל המקרים זה מצליח והנושא עדיין נלמד‪.‬‬
‫הערבה מנותקת ממערכות המים הארציות‪ ,‬וכל האספקה היא מקידוחים‪ 50 .‬קידוחים‪ ,‬כאשר שליש מהם‬
‫הם מירדן‪ .‬הירדנים מקבלים לפי הסכמי השלום מהירמוך ‪ 50‬מיליון קו"ב‪ ,‬כך שיש בהחלט פיצוי‪.‬‬
‫יורדים לאקוויפרים בעומקים שונים‪ ,‬העמוק ליד פארן מגיע ל‪ 1,500-‬מטר‪.‬‬
‫זה גם עולה כסף‪ 2,000 :‬דולר למטר‪ ,‬כלומר ‪ 3‬מיליון דולר עלות הבאר שליד פארן‪.‬‬
‫המים שמעלים מעל לפני השטח‪ ,‬נכון ללפני ‪ 9‬שנים‪ :‬סה"כ ‪ 28.5‬מיליון קו"ב מים‪ ,‬מתוכם ‪ 11%‬מים‬
‫שפירים‪ ,‬כלומר‪ :‬מים מתוקים לשתיה‪.‬‬
‫‪ 50%‬בדרגת מליחות שראויה להשקיה‪.‬‬
‫דרגת מליחות נמדדת במוליכות חשמלית‪ .‬מים ראויים להשקיה צריכים להיות בדרגת מוליכות של ‪.EC 3.4‬‬
‫(שיטה נוספת לבדיקת מליחות של מים‪ ,‬אפילו מקובלת יותר‪ ,‬היא כמות הכלור (מלח) במים‪ .‬מי שתייה‬
‫מוגדרים כ‪ 250-‬עד ‪ 300‬מיליגרם כלור לליטר)‪.‬‬
‫ככל שמדרימים רמת המליחות עולה גם בגלל מיעוט המשקעים וגם בגלל מלחים בקרקע)‪.‬‬
‫בדרגת מליחות כזו צריך להשקות מנות כפולות של מים‪ :‬הצמח לא קולט את המלח שמצטבר ליד‬
‫השורשים‪ .‬כדי שלא יחנקו ‪ -‬משקים מנה נוספת במטרה לשטוף את השורשים מהמלח‪.‬‬
‫הבעיה בשיטה הזו שכך נדחקים המלחים לתוך הקרקע‪ ,‬לאקוויפרים המדולדלים‪ .‬גם הדשנים‪ ,‬שבחלקם יש‬
‫מלחים‪ ,‬מצטרפים למי התהום‪.‬‬
‫השיטפונות מחדשים את מי התהום ‪ -‬אבל ב‪ 8-‬השנים האחרונות כמעט לא היו שיטפונות‪ .‬לכן איכות המים‬
‫הולכת ויורדת והמליחות עולה‪.‬‬
‫עדות לכך היא בנתוני המליחות בשנה שעברה‪ :‬נשאבו ‪ 32‬מיליון קו"ב‪ ,‬ומתוכם ‪ 3%‬בלבד היו מים שפירים‪.‬‬
‫‪ 9‬שנים קודם‪ ,‬כזכור‪ ,‬היו ‪ 11%‬מים שפירים‪.‬‬
‫דרגת המליחות האפשרית להשקיה‪ ,‬שהייתה לפני ‪ 9‬שנים ‪ 50%‬ירדה ל‪.30%-‬‬
‫בעיית המים היא תמרור עצור‪ :‬יכולים להישאר עם ה‪ 30-‬אלף דונם‪ ,‬אבל אי אפשר לגדול‪ 70 .‬המשפחות‬
‫של הדור השני שרוצות לחזור לא תוכלנה לקבל אדמה ומכסת מים‪.‬‬
‫הפיתרון הוא‪ :‬התפלה‪.‬‬
‫כנראה של א יתפילו את מי התהום‪ ,‬כי לא כלכלי גם לשאוב וגם להתפיל‪ .‬כנראה שבעתיד יתחברו לים המלח‬
‫או לים האדום ויקבלו משם מים מותפלים‪.‬‬
‫מבחינת מכון המחקר המשמעות היא לזרוק את כל העבודה שהם עשו עד‬
‫עכשיו ולהתחיל הכול מההתחלה‪ :‬הרי גידולים חקלאיים יכולים להגיב אחרת למים מותפלים מאשר למים‬
‫בעלי דרגת מליחות ‪ EC 3.4‬כפי שנחקר עד עכשיו‪...‬‬
‫כדאי לדבר גם על החזון‪ :‬בשנות החמישים להתחיל לגדל סייפנים לייצוא כאשר בקושי יש כביש‪( ,‬עין יהב ב‪-‬‬
‫‪ ,'51‬כביש הערבה ב‪ .'67-‬עד אז נסעו ממעלה עקרבים‪ )...‬קרוב לגבול ירדן וכולי‪.‬‬
‫הוקם שח"ל ‪ -‬שירות חלוצי לחקלאות‪.‬‬
‫ניסיון להקמת שלושה יישובים‪ :‬עברונה ועין נטפים‪ .‬בעין יהב הצליחו‪ .‬הוקם ליד מעיין בשם 'עין וובה' ‪ -‬שם‬
‫בערבית שמשמעותו‪ :‬המעיין הרע‪ .‬כי המים היו מליחים ולא מספיק טובים‪ .‬וועדת השמות שינתה ליהב‪ .‬עין‬
‫יהב המקורית נמצאת ליד ספיר‪ ,‬ורק אח"כ עבר למקומו הנוכחי‪.‬‬
‫ביקור באתר‪ ,‬פרחים ודגים כדוגמא לפעילות המו"ח‪:‬‬
‫ענף הפרחים צומצם מאוד בשנים האחרונות בגלל שבאירופה עברו לעציצים‪ .‬פעם זה לא היה מקובל שם‪,‬‬
‫כיום כשליש מהשוק הוא עציצים‪ .‬לישראל קשה להצליח בזה‪ ,‬מכיוון שההובלה יקרה‪ :‬עציצים ואדמה כבדה‬
‫זה יקר מדי‪.‬‬
‫בעיה נוספת שפגעה בענף הזה בארץ היא‪ ,‬שלפני שנים מעטות‪ ,‬כדי להרוויח כסף‪ ,‬יצאו מדריכים מישראל‬
‫לאפריקה ולימדו אותם איך לגדל פרחים‪ .‬כיום אנחנו מתחרים בעצמנו‪.‬‬
‫זו אחת הסיבות ש‪ 70%-‬מהגידולים בערבה זה פלפל‪.‬‬
‫הניסיון של המו"ח הוא למצוא דרך לשפר את המצב ולמצוא יתרון יחסי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬למצוא פרח שאפשר לגדל על מים מליחים וכך לפרוץ לשוק בכמה שנים של הקדמה‪.‬‬
‫אחד מהניסויים שהצליחו מאוד לאחרונה הוא תאורה בעזרת פנסי לד‪.‬‬
‫המטרה היא להצליח לגדל גם בחורף ולשווק פרחים טריים כשבאירופה אין אפשרות כזו‪ .‬בניגוד לאירופה‬
‫כאן חם מספיק כדי לגדל פרחים גם בחורף‪ ,‬אבל היום קצר‪ .‬נורות הליבון הקונוונציונליות מאוד בזבזניות‬
‫ומחייבות חיבור לרשת החשמל‪.‬‬
‫המחקר שמתבצע כבר שנתיים ‪ -‬ובהצלחה ‪ -‬הוא שימוש בלדים‪ .‬פנסים כאלה דורשים פחות אנרגיה‪,‬‬
‫ואפשר אפילו להשתמש באנרגיה סולארית כדי להפעיל אותם‪ .‬המחקר כאן עכשיו הוא איזה צבע של לד‬
‫עדיף‪ :‬כחול או אדום‪...‬‬
‫דגים‪...‬‬
‫אחת מהניסויים המעניינים שנערכו במו"ח הוא פרוטוקול גידול של דגי הברמונדי‪.‬‬
‫זה התחיל מתוך כוונה למצוא גידול שלא יבוא על חשבון מגדלים במרכז הארץ‪ ,‬כי המטרה היא למצוא‬
‫פטנטים שיעזרו לתושבי הערבה ולא כאלה שיפגעו ביכולתם של אחרים להתפרנס‪.‬‬
‫כך חשבו להביא את הברמונדי מאוסטרליה‪ ,‬דג מאכל כשר שלא גודל בארץ‪.‬‬
‫בערבה קשה מאוד לגדל דגים בבריכות בגלל אידוי מהיר של המים‪.‬‬
‫לכן ניסו לגדל את הברמונדי במיכלים מאוד גבוהים וצרים‪.‬‬
‫הבעיה שנוצרה היא שחקלאים פחדו לקחת סיכון‪ :‬לשים את כל הכסף במיכל אחד שווירוס אחד יגרום‬
‫לחקלאי לפשוט רגל‪.‬‬
‫מהסיבה הזו מגדלים כיום את הברמונדים למאכל רק בקיבוץ משאבי שדה‪ .‬קיבוץ יכול להרשות לעצמו‪ ,‬כי‬
‫יש לו ענפים נוספים‪.‬‬
‫אבל במו"ח מנסים לדאוג למגדל העצמאי‪.‬‬
‫מה עשו? החליטו להפוך את הברמונדי לדג נוי‪.‬‬
‫התברר שאחד התחביבים הפופולאריים בעולם הוא גידול דגי נוי‪ ,‬ולמי שיש באמת כסף מגדל דגי שונית‬
‫במים מלוחים כי אז אפשר לשים באקווריום גם אלמוגים‪ ,‬גם סוסוני ים‪...‬‬
‫‪ 4‬שנים לקח למצוא פרוטוקול גידול לברמונדי כדג נוי וכיום יש ‪ 17‬משפחות בערבה שזו פרנסתם‪.‬‬
‫זה עוזר במיוחד במצוקת קרקעות‪ :‬בנים שבים יכולים לקבל מהאבא שני דונם ליד הבית‪.‬‬
‫כעת מנסים במו"ח למצוא פרוטוקול גידול לאלמוגים בתנאי שבי ולהמשיך לפתח את הענף הזה‪.‬‬
‫הדרך מחצבה לדרך השלום‬
‫הירידה מכביש הערבה לכיוון מושב עידן שמאלה‪ ,‬ובמושב פונים ימינה‪.‬‬
‫דרך השלום הייתה בעבר מעין דרך פטרולים צבאית והיא נסללה מחדש בעקבות הסכם השלום עם ירדן ב‪-‬‬
‫‪ ,'94‬עוברת בעיקר ממזרח ליישובים עין יהב וחצבה‪.‬‬
‫רואים את הגבול של חוואר הלשון שמגיעה עד לחצבה‪ ,‬כלומר ‪ -‬ימת הלשון‪ ,‬הגיעה עד לכאן‪ .‬רואים בשטח‬
‫זמן קצר אחרי הנסיעה לאורך הכביש את המעבר מחוואר הלשון לאדמה שונה ‪ -‬מתצורת חצבה‪.‬‬
‫המשמעות היא שימת הלשון הגיעה עד לכאן‪...‬‬
‫ימת הלשון‪ :‬התקיימה לאורך הירדן מלפני ‪ 60‬אלף שנה והתייבשה לפני ‪ 15‬אלף שנה‪ ,‬זו הימה האחרונה‬
‫שהתייבשה‪.‬‬
‫נותרה אדמה‪ ,‬שכבה אגמית ‪ -‬שהיא שילוב של חרסית‪ ,‬חוואר וקירטון‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬לא מחלחלת‪ ...‬השיטפונות זורמים עליה‪.‬‬
‫תצורת חצבה (שמתחילים לראות קצת אחרי שמורת שיזף‪ ,‬לפני חציית הנחל בדרך)‪:‬‬
‫מסלע שמאפיין חלק גדול מהערבה מהאזור הזה ודרומה‪ .‬זהו למעשה קונגלומרט שאחד המרכזיים שבהם‬
‫הוא גרגרים של חול אדום‪ .‬הרי אדום בנויים מגרניטים שיש בהם מרכיב ברזל וכן מאבן חול נובית‪ .‬הבלייה‬
‫שלהם וההשקעה שלהם בנחל ערבה יוצרת את התצורה הזו‪.‬‬
‫בכניסה ישר לפנים שלט 'דרך החווארים' מסלול ג'יפים יפה‪.‬‬
‫בהמשך בצד שמאל שלט‪ :‬מאגר חצבה‪ .‬תפקידו לתפוס את המים לפני שהם זורמים עם השיטפון עד לים‬
‫המלח‪.‬‬
‫נחל ערבה זורם מדרום לצפון‪ .‬ראשיתו של נחל ערבה בשלוחת נוצה‪ ,‬ליד כושי רמון‪ ,‬בערך ‪ 230‬מ' מעל‬
‫לפני הים מדרום לצומת מנוחה ומשם זורם לים המלח‪.‬‬
‫המאגר על אפיק נחל ערבה‪ .‬רואים שורה של סכרים‪ ,‬כאשר מתמלא הראשון אוגמים את השני וכך הלאה‪.‬‬
‫המים מגיעים לנחל ערבה משני מקומות‪ :‬הרי הנגב ממערב והרי אדום ממזרח‪ ,‬שלהם כמות משקעים גדולה‬
‫יחסית‪ .‬הערבה היא שקע טופוגרפי אליו מתנקזים המים משני הצדדים הללו‪.‬‬
‫לאורך הנחל שלושה מאגרים‪ :‬חצבה‪ ,‬עידן והצפוני ביותר‪ :‬נאות תמרים‪.‬‬
‫שלושה מאגרים נוספים במקומות אחרים בערבה‪ ,‬גם הם נבנו בשנות ה‪ 90-‬ע"י קק"ל‪ :‬מאגר נקרות‪ ,‬שסוחר‬
‫את נחל נקרות‪ ,‬אשד שמתחת לפארן וצוקים שליד המושב צוקים‪ .‬סה"כ ‪ 6‬מאגרים בערבה‪.‬‬
‫את המים המתוקים שסוכרים פה מערבבים עם מי התהום המלוחים וכך מגיעים לדרגת מליחות שונה‪.‬‬
‫אקווה = אקוויפר‪.‬‬
‫שמורת שיזף והזנבנים‪:‬‬
‫בין חצבה לעין יהב‪ ,‬ממערב לדרך‪ .‬נעשה בה המחקר הידוע על הזנבנים‪.‬‬
‫ציפור עם זנב ארוך‪ ,‬שייכת לקבוצת ציפורי השיר‪ ,‬שנחקרה ע"י פרופ' אמוץ זהבי במשך למעלה מ‪ 30-‬שנה‪.‬‬
‫אחד מתלמידיו של זהבי‪ ,‬דור שני לחוקרים שממשיכים את דרכו‪ ,‬הוא רוני אוסטרייכר‪......‬‬
‫הזנבנים היא ציפור חברתית‪ ,‬חיה בקבוצות של ‪ 25-30‬פריטים‪ ,‬שמשתפות פעולה‪ ,‬כשהקבוצה חיה כמו‬
‫קומונה בניהול משותף של צאצאים ואספקת מזון‪ .‬התנהגות כזו של עזרה ללא תועלת אישית נקראת‬
‫אלטרואיזם‪ ,‬או בעברית‪ :‬זולתנית‪.‬‬
‫זהבי ניסה להוכיח שהתנהגות הזנבנים נוגדת את תיאורית האבולוציה של דרווין‪ .‬הרי לכאורה החזק שורד‬
‫ומכיוון שהמשאבים בטבע מוגבלים הטבע מזמן תחרות ולא שיתוף פעולה‪ .‬זהבי הוכיח איך שיתוף פעולה‬
‫משפר את מעמדו של כל אחד מהפריטים‪ ,‬לקבל הערכה מהקבוצה‪ ..‬תהליכים שאנחנו מכירים יותר מבני‬
‫אדם‪.‬‬
‫מהזנבנים פיתח זהבי את 'עיקרון הכבדה'‪ .‬לפיו בעלי חיים לפעמים מנסים דווקא להכביד על עצמם כדי‬
‫להוכיח כמה הם חזקים‪ ,‬למצוא בנות זוג וכו' (כמו נוצות הטווס או קרני היעל)‪.‬‬
‫המונח 'עיקרון ההכבדה' הוא מונח שלו ופיתוח שלו והכול התחיל ממחקר הזנבנים‪...‬‬
‫הזנבן הערבי הוא ציפור שיר שחי בערוצי הנחלים הגדולים של הנגב‪ ,‬הערבה‪ ,‬חוף ים המלח ודרום בקעת‬
‫הירדן‪ .‬זנבנים חיים במסגרת חברת ית הנקראת קבוצה‪ ,‬ומקיימים אורח חיים ייחודי השונה מזה של כל שאר‬
‫הציפורים בישראל‪.‬‬
‫מרבית הציפורים מתרבות בזוגות‪ ,‬ומחוץ לעונת הרבייה הן חיות ביחידות או בזוגות או בלהקות‪.‬‬
‫זנבנים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬חיים במהלך השנה כולה בקבוצות המונות בין שניים לעשרים וחמישה פרטים‪ ,‬בני שני‬
‫הזוויגים ובכל הגילאים‪.‬‬
‫בקבוצת זנבנים שותפים חברים קבועים‪ ,‬שמגנים ביחד על טריטוריה ומשתפים ביניהם פעולה בתהליך‬
‫הרבייה וגידול הצאצאים‪ .‬כל חברי קבוצת זנבנים‪ ,‬כולל פרטים אשר אינם מתרבים‪ ,‬מטפלים בצאצאים‪.‬‬
‫תופעה זאת יוצאת דופן‪ ,‬וסותרת לכאורה את מנגנון האבולוציה אשר הוצע על ידי דרווין‪.‬‬
‫הקבוצות מתחלקות מבחינת הרכבן החברתי לארבעה דגמים שונים‪ :‬קבוצות פשוטות‪ ,‬קבוצות פוליגיניות‪,‬‬
‫קבוצות פוליאנדריות וקבוצות מורכבות‪ .‬הארגון החברתי של הקבוצה גמיש‪ ,‬ומשתנה בהתאם לנסיבות‬
‫אקולוגיות‪ ,‬דמוגרפיות וחברתיות‪.‬‬
‫בין חברי הקבוצה קיים מדרג חברתי קווי‪ ,‬ודרגתו של כל זנבן נקבעת על פי זוויגו וגילו‪.‬‬
‫מדרג אמור לבטא את ההבדלים ביחסי הכוחות בין פרטים המשתמשים במשאבים משותפים‪ .‬אולם הדרגה‬
‫שנותנים חוקרים איננה אלא ארטיפקט הנובע משיטות המחקר‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬בין חברי קבוצה החיים ביחד תקופה ארוכה (שנים אחדות) מתפתחים לא רק יחסי אנטגוניזם‬
‫(אשר רק הם נמדדים במושג מדרג)‪ ,‬אלא גם יחסי חברות ועזרה הדדית הסותרים או מערפלים את‬
‫הפערים ביחסי כוחות תיאורטיים‪.‬‬
‫שני כוחות סותרים משפיעים על יחסי הגומלין בין הזנבנים‪ :‬מצד אחד המשאבים המוגבלים (בעיקר מזון‬
‫ואפשרויות רבייה) מאלצים אותם להתחרות זה בזה‪ .‬מצד שני‪ ,‬הלחץ המופעל הן על ידי קבוצות שכנות והן‬
‫על ידי זנבנים פליטים המחפשים מקום מחייה מאלץ אותם לשתף פעולה‪ ,‬ולא הם עלולים להיות מגורשים‬
‫מן הקבוצה‪ ,‬לאבד את הטריטוריה או להיהרג בקרב‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬כנראה שגם האיום המתמיד על חייהם מצד טורפים מעודד שיתוף פעולה בגילוי הטורפים‬
‫והרחקתם‪.‬‬
‫חברי הקבוצה משתפים פעולה כדי להגן על אינטרסים משותפים‪ ,‬ומתחרים ביניהם בדרך כלל באמצעים‬
‫שאינם מסכנים את שיתוף הפעולה‪.‬‬
‫האבולוציה החברתית של ציפורים אלה יצרה איזון מתמיד וזהיר בין שיתוף פעולה לתחרות המבטא לא רק‬
‫את יחסי הכוחות בין חברי הקבוצה‪ ,‬אלא גם את תלותם ההדדית‪.‬‬
‫קצת אחרי חציית הנחל רואים את אבן הגבול ‪ .94‬סמלית כיוון זו השנה של חתימת הסכם השלום‪.‬‬
‫תיאור הדרך‪ ,‬מהכניסה לנאות הכיכר ועד למושב עידן (שלא עשינו בקמפוס)‪:‬‬
‫ב‪ 8.7-‬ק"מ עולים על הסוללה ‪ -‬זהו למעשה סכר להטיית מי השיטפונות של נחל ערבה‪ .‬פונים מיד ימינה על‬
‫הכביש הסלול‪ ,‬שרץ לאורך קיר קניוני של סלע חוואר פריך‪ ,‬מלא חתכים‪ ,‬מערות וחריצים‪ .‬משמאל לכביש‬
‫נמתח ערוץ נחל הערבה ובמרכזו גבול ישראל ‪ -‬ירדן‪ .‬זהו גבול וירטואלי למדי ‪ -‬אין בו גדר אלא רק אבני‬
‫גבול‪ ,‬עמודי מתכת גבוהים צבועים אדום־לבן ונעוצים בבסיס בטון‪.‬‬
‫ב‪ 12.0-‬ק"מ חולפים באזור של חממות וגידולים חקלאיים השייכים לנאות הכיכר‪ .‬ב‪ 13.6-‬ק"מ מתחלפת‬
‫רצועת האספלט בדרך עפר‪ .‬במזלג הדרכים ב־‪ 13.7‬ק"מ בוחרים בזרוע השמאלית (המזרחית) וממשיכים‬
‫בנהיגה דרומה‪ .‬עכשיו הדרך מונחת על הגבול ממש ואבני הגבול במרחק נגיעה‪ .‬תחושה נעימה של‬
‫מרחבים ‪ -‬דרך עפר במרכזו של נחל רחב‪ ,‬ארוך ומרשים‪.‬‬
‫נחל ערבה משתרע לאורך ‪ 100‬ק"מ ומנקז שטח של ‪ 14‬אלף קמ"ר‪ .‬בניגוד למה שרבים חושבים‪ ,‬אין נחל‬
‫כלשהו המחבר בין מפרץ אילת לים המלח‪ .‬קו פרשת המים נמצא באזור שלוחת נוצה (סמוך לפונדק‬
‫"כושי")‪ .‬כל מה שיורד‪ ,‬זולג או ניגר מדרום לקו זה אמור להתנקז למפרץ אילת‪ .‬כל מה שמצפון לקו זורם‬
‫דרך נחל ערבה לים המלח‪.‬‬
‫כשמד המרחק מורה ‪ 16.5‬ק"מ נושקת הדרך למאגר עין תמרים‪ ,‬שמחזיק את מי השיטפונות של נחל עידן‪.‬‬
‫ב‪ 22.0-‬ק"מ‪ ,‬במזלג‪ ,‬ממש לפני אתר קידוח‪ ,‬בוחרים בזרוע הימנית המטפסת על סוללת העפר של מאגר‬
‫נוסף ‪ -‬מאגר עידן‬
‫מן הסוללה נגלית לעין רחבת עפר‪ .‬צריך לפנות ימינה (‪ 22.2‬ק"מ במד המרחק)‪ ,‬לפי השילוט "דרך השלום"‬
‫וסימון שבילים שחור‪.‬‬
‫הדרך מטפסת על המצוק ומתפתלת דרומה‪ .‬המים והרוח עשו שמות בחוואר ויצרו נקיקים‪ ,‬מערות וצורות‬
‫מיוחדות במינן‪ .‬ב‪ 24-‬ק"מ‪ ,‬מצד שמאל (מזרח)‪ ,‬אפשר להבחין בחממות של מושב עידן‪ .‬ב‪ 26.5-‬ק"מ‬
‫מגיעים לכביש ופונים ימינה (מערבה) לעבר המושב וב‪ 27.1-‬ק"מ חוצים את השער האחורי של עידן ונכנסים‬
‫לתוך המושב‪ .‬ב‪ 27.4-‬ק"מ‪ ,‬בצומת ‪ ,T‬פונים ימינה‪ ,‬צפונה‪ .‬ב־‪ 27.5‬ק"מ פונים שמאלה לעבר השער הקדמי‬
‫של עידן‪.‬‬
‫(הנקודה שאיתה התחלנו למעשה בסיור בקמפוס‪ .‬את כל הקטע מנאות הכיכר לא נסענו)‪.‬‬
‫תיאור הדרך ממושב עידן‪ ,‬הדרך שעשינו בקמפוס‪:‬‬
‫בשער של מושב עידן מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה‪ ,‬דרומה‪ ,‬בדרך סלולה‪ ,‬לפי השילוט "דרך‬
‫השלום"‪ .‬הדרך הוכשרה על ידי קק"ל‪ ,‬במקור למען החקלאים‪ ,‬והיא מסומנת בסימון שבילים ירוק (מס'‬
‫‪ .)14363‬ב‪ 2.0-‬ק"מ מתחילה הרפתקת נוף ‪ -‬פונים שמאלה‪ ,‬מזרחה‪ ,‬עם השילוט "דרך החווארים" (סימון‬
‫שבילים כחול‪ ,‬מס' ‪ .)14364‬הדרך מתפתלת בין הביתרונות וב‪ 2.7-‬ק"מ מגיחה מעל אגם כחול (אחרי‬
‫שיטפונות‪ ,‬כמובן); זהו מאגר חצבה‪ ,‬שהוקם בשנת ‪ 2000‬וכמו שאר המאגרים באזור נועד ללכוד את מי‬
‫השיטפונות של נחל הערבה‪.‬‬
‫אחר כך חוזרים לכביש‪ ,‬לדרך השלום‪ ,‬מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה (דרומה)‪ ,‬לפי השלט‬
‫"חצבה" והמשך סימון השבילים הירוק‪ .‬ב‪ 1.1-‬ק"מ אפשר לעצור בתצפית דרך השלום (הנקודה שזיו‬
‫הדריך‪ )...‬המשקיפה מזרחה‪ ,‬לירדן‪.‬‬
‫עד סוף שנות ה‪ '90-‬הירדנים לא יישבו את הערבה שלהם‪ .‬בשנים האחרונות מתפתחת שם חקלאות‬
‫אינטנסיבית ואפשר לשער שסכסוכים על שאיבת מי התהום הם רק עניין של זמן‪.‬‬
‫מסלול רגלי ירוק מתחיל בתצפית לאורך ‪ 700‬מ'‪ ,‬חולף בכמה ביתרונות מעניינים וחוזר לתצפית‪ .‬ממשיכים‬
‫בנהיגה‪ .‬ב‪ 3.0-‬ק"מ מגיעים לצומת‪ .‬ישר למושב חצבה ולסוף המסלול‪.‬‬
‫תצפית‪:‬‬
‫רואים היטב את הקושי לסמן את הגבול‪ :‬מהי נקודת האמצע של הנחל?‬
‫ההגדרה בהסכמי שביתת הנשק מ‪( ' 49-‬ציטוט לא מדויק)‪' :‬הקו המחבר את הנקודות הנמוכות ביותר באפיק‬
‫נחל ערבה'‪.‬‬
‫ברור שהקו הזה זז כל הזמן‪ ,‬מדי כל שיטפון‪.‬‬
‫בהתחלה היו שופכים חול כדי לשנות את נתיב הזרימה‪ ,‬אבל מכיוון שהקו לא סומן חקלאי הערבה פלשו‬
‫לשטחים מעבר לגבול והחלו לעבד‪.‬‬
‫אחד החקלאים הגדיר‪' :‬הגבול עובר בנקודה המזרחית ביותר שאליה הגיעה מחרשה עברית'‪.‬‬
‫גם כיום קשה לראות את הנקודה הנמוכה ביותר בגלל הצמחייה‪.‬‬
‫לאחר הסכם השלום נחתמו הסכמים של חילופי שטחים‪ :‬כל המושבים והקיבוצים נשארו כמו שהם (בחכירה‬
‫מירדן‪ )..‬והירדנים קיבלו בתמורה שטחים בגב ערבה‪.‬‬
‫גם השטחים האלו לא סומנו במפה או בשטח אלא רק בצילומי אוויר‪.‬‬
‫גם כיום אין פקחי או"ם בגבול‪.‬‬
‫שמתאר יפה‪ :‬חמישה נערים ב‪ '09-‬חצו מכושי בטעות לירדן‪ ,‬עצרו אותם לחקירות ויו"ר המועצה כתב מכתב‬
‫שבו אמר‪' :‬אני מבקש מכם‪ :‬השלום עם הירדן יקר לנו‪ ,‬אנא שימו לב שלא יהיה מצב כזה‪.'...‬‬
‫אפשר להראות את התמונה של רבין וחוסיין מעשנים‪ :‬תמונת ראי‪ .‬אפשר לשיר את 'הירדן כמו ראי'‪ .‬ארץ‬
‫הבקעה על שתי גדותיה‪ .‬ואדם מול אדם‪.‬‬
‫את עיניך שא מזרחה‬
‫מילים‪ :‬יורם טהר לב‪,‬‬
‫לחן‪ :‬אורי קריב‬
‫אדמה מול אדמה‬
‫חממה מול חממה‬
‫איך צמח פה בשממה‬
‫שפע מבורך‬
‫הירדן כמו ראי‬
‫קחי משקפת ותראי‬
‫את השפע והפרי‬
‫פה במזרח‪.‬‬
‫את עיניך שא מזרחה‬
‫ומולך שוקטת נחה‬
‫ארץ הבקעה על שתי גדותיה‬
‫את עיניך שא מזרחה‬
‫ותראה איך היא צומחת‬
‫ועולה מתוך אלפי אלפי שנותיה‪.‬‬
‫שתי גדות לירדן‬
‫זו פורחת זו גם כן‬
‫ושכן אל מול שכן‬
‫יבולו נושא‬
‫ואדם אל מול אדם‬
‫ואולי גם פה גם שם‬
‫על האפר והדם‬
‫ירק יכסה‪.‬‬
‫את עיניך שא מזרחה‪...‬‬
‫חוות האנטילופות‬
‫המטרה של החווה היא החזקה והשבה של בעלי חיים נדירים לטבע‪.‬‬
‫יש יותר מ‪ 2600-‬מינים בטבע שהם בסכנת הכחדה‪ ,‬כל שנה נעלמים בעלי חיים‪.‬‬
‫מבעלי החיים שבחווה‪:‬‬
‫ראם לבן‪ :‬שנותר רק באפריקה‪ ,‬היה בארץ והוכחד‪ .‬הוא כבר הוחזר לטבע אבל התבקשו להחזיק אותם‬
‫כספייר‪ ,‬אגב‪ ,‬הראם הלבן הוא הסמל של אל‪-‬ג'אזירה‪.‬‬
‫דישון‪ :‬כנראה שכבר לא קיים בטבע‪ .‬היו פריטים בודדים שראו בתימן ובמרכז אפריקה ולא רואים אותם יותר‬
‫בשנים האחרונות‪.‬‬
‫זהו בעל חיים שיכול לחיות שנה במדבר בלי לשתות מים‪ ,‬את כל הנוזלים שהוא צריך הוא יודע לקבל‬
‫מצמחים שיש במדבר‪.‬‬
‫כנראה שלא ישחררו אותו מהחווה כי לא מצאו שרידים שלו פה בארץ אלא רק בערב הסעודית ובסיני‪.‬‬
‫איילים ואנטילופות‪:‬‬
‫אומנם אלו בעלי חיים צפוניים‪ ,‬שלא רגילים לחום‪ ,‬אבל הם מסתדרים פה בזכות היובש‪ .‬ביום מתחבאים‬
‫בצל ובערב יורדים לאכול‪.‬‬
‫אין להם מחלות עור ואין להם מחלות נשימה‪ ..‬אבל בני אדם משתמשים בקרניים לכל מיני צרכים‪ .‬כאשר‬
‫האיילים רבים ביניהם ציידים שומעים את רעש המכות של הקרניים ואורבים להם‪ .‬משתמשים בזה להגברת‬
‫כוח הגברא ‪ -‬הסינים עלו על זה‪ ,‬ובבדיקות מעבדה מודרניות הסתבר שבקרניים יש כמות גדולה של הורמון‬
‫זכרי‪ .‬עד היום יש חוות בניו ‪ -‬זינלנד שחיות מזה‪.‬‬
‫חמור בר אפריקאי‪:‬‬
‫בעל החיים הכי נדיר בחווה‪ ,‬האבא של הזברה ושל חמור הבית‪ .‬יש פחות ממאה כאלה בכל העולם‪ .‬המחיר‬
‫שלהם מעל ‪ 60‬אלף דולר‪.‬‬
‫בחווה יש זכר‪ ,‬והם מנסים להביא מבזל כבר הרבה שנים נקבה‪ .‬הספארי בר"ג הצליח להביא נקבה מצ'כיה‪,‬‬
‫היא בהיריון ‪ ,‬ובמידה ותיוולד נקבה היא תעבור לחווה‪ .‬זה ייקח עוד שנתיים בערך ואז יהיה גרעין רביה‪ .‬כל‬
‫המטרה היא להחזיר אותם לאפריקה תוך כ‪ 15-‬שנה‪.‬‬
‫כבש רעמה‪:‬‬
‫כבשי הרים ממרוקו‪ ,‬נחשבים לכבשי ההרים הכי יפים שיש‪ .‬יש להם רעמת שיער מהחזה‪ .‬הם הוכחדו בהרי‬
‫האטלס‪ .‬כשיורים עליהם הם מסתערים‪.‬‬
‫הם היחידים שסגורים בחווה וזאת מכמה סיבות‪ :‬הזכרים‪ ,‬כל מי שעוברת פה הם מנסים להרביע אותה‪ ,‬ולא‬
‫משנה איזה בעל חיים‪ :‬עזה‪ ,‬כבשה פרה ‪ -‬הכול הולך‪ ...‬הסיבה השנייה‪ :‬אם הוא יוצא החוצה ונתקל בזכר‬
‫של עד ‪ 400‬ק"ג הוא יחסל את הזכר‪ .‬עד שהבינו את זה הם חיסלו את היעלים‪ ,‬השאירו רק את הנקבות‪.‬‬
‫מוכרים אותם לצבא כדי לעשב שטחי אש‪ .‬הצבא לא משתמש בעזים כי זאבים יוכלו אותם‪ .‬כבש ההרים ‪-‬‬
‫שום זאב לא יכול עליו‪.‬‬
‫הוא יצר בעיה באחד הבסיסים של כלבים ששומרים על הגדרות‪ .‬הם ניגשים לכלב אוכלים לו את הבונזו‪,‬‬
‫שותים לו את המים ואז הורגים את הכלב‪.‬‬
‫פרוייקט שימור הדם של בעלי חיים לצורך שיבוט‪:‬‬
‫פרופ' אמיר ארד (לא בטוח בשם) יזם חברה שנקראת קורדיינמיקס‪.‬‬
‫זו חברה שיושבת בנס ציונה ובארה"ב‪ ,‬יודעת לקחת דם מיונקים‪ ,‬להפריד את תאי הדם הלבנים מהאדומים‬
‫ולשים אותה בוואקום ובלי אור‪.‬‬
‫כך אפשר לשמור על הדם במשך מאות שנים‪.‬‬
‫המטרה היא לבנות מאגר של די‪.‬אן‪.‬איי של חיות בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫אחת מהכבשים המפוארות בעולם היא דולי מסקוטלנד‪ ,‬שהורבעה מאבקת דם ששכבה אצל אמיר במשרד‬
‫שלוש שנים‪.‬‬
‫הוציאו מכבש רעמה שנמצא פה דם והעבירו לכבשה רגילה‪ .‬משמעות הדבר היא שאם המין הזה מוכחד יש‬
‫אפשרות ליצור מין דומה‪.‬‬
‫כמעט כל גני החיות בארץ משתתפים בפרויקט‪ :‬מכל בעל חיים יוצרים שלוש מבחנות‪ ,‬שתיים מהן נשלחות‬
‫לכאן‪ .‬הם נמצאות במקום מיוחד כנגד קרינה רדיו‪-‬אקטיבית‪.‬‬
‫רשות שמורות הטבע הצטרפו לפרויקט ושלחו לחווה דם של 'משיח' הנמר שנורה בשדה בוקר‪ .‬היום אפשר‬
‫לעשות ‪ 70‬אלף נמרים כאלה‪.‬‬
‫המטרה היא לקחת דם מ‪ 10-‬פריטים שונים‪ ,‬שני זכרים ושמונה נקבות‪ ,‬דבר שיאפשר סטטיסטית לחדש את‬
‫המין במידה והוא יכחד ללא בעיות גנטיות‪.‬‬
‫גן החיות בברלין רכש את הטכניקה הזו לפני כחצי שנה‪.‬‬
‫מיקום‪ :‬ממערב לכביש ‪ ,90‬בין מרכז ספיר למושב צופר‪ ,‬מול ק"מ ‪ 133‬מצפון לאילת‪.‬‬
‫בכניסה לחווה מקבלים דף עם צילומי האנטילופות השונות‪ ,‬הסיור ברכבים רגילים‪ .‬אפשר לקבל סיור מודרך‬
‫וגם צימרים‪ ...‬בטלפון‪052-4722838 :‬‬
‫אתר האינטרנט ‪ -‬חוות האנטילופות בגוגל‪....‬‬
‫מואה‬
‫מואה הנבטית‪ ,‬או חאן מואה‪ ,‬פעלה כתחנת מעבר בדרך הבשמים‪.‬‬
‫ביישוב היה חאן וסביבו מרכז ציבורי‪ .‬במקביל‪ ,‬התפתחה במקום חקלאות ענפה‪.‬‬
‫בפי הבדואים ששכנו באזור נקרא היישוב בשם "מוית עוואד" ובמפת מידבא היא מופיעה בשמה‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫הערבים שמרו את השם ומפת מידבא‪ ,‬שאומנם מתארת את העולם של המאה השישית‪ ,‬מזכיר את מואה‬
‫שפסקה לתפקד כבר במאה השלישית‪.‬‬
‫כדי ששיירות הגמלים תהיינה רווחיות חייבים שהמסע יהיה בעל משקל קל בעל ערך כספי גבוה‪ .‬כדי להוביל‬
‫מרחק כל כך גדול צריך שיהיה שווה‪.‬‬
‫היתרון של הנבטים הוא שהם שלטו בדרכי המעבר‪ ,‬ידעו איפה מקורות המים וידעו איפה להתחבא כשצריך‪.‬‬
‫זו הסיבה שהיו לאורך הדרך מצדים וחאנים‪.‬‬
‫ממואה הדרך של הנבטים ממשיכה לנחל עומר‪ ,‬לח'ירבת קצרע דרך שער רמון‪ ,‬לנחל נקרות שגם בו יש‬
‫מצד (מצד נקרות) ומשם לחלוצה ולעזה‪.‬‬
‫התוכנית של מואה מאוד דומה לחאן סהרונים‪ ,‬אם כי סהרונים הרבה יותר שמור‪ ,‬בזכות עבודת שימור‬
‫שנעשתה שם‪ :‬חצר מרובעת‪ ,‬באמצע חלל‪ ,‬מסביב חדרים‪ ,‬שבאחת הצלעות היה בית מרחץ עם ציורי קיר‬
‫לפי הערכות החוקרים‪ .‬לא רואים את זה היום‪.‬‬
‫באזור הדקלים הייתה נביעה ומצאו שרידים של בריכה‪ ,‬קשה לראות אותה בשטח אבל היא מופיעה‬
‫בדיווחים של החפירה‪ .‬ככל הנראה בין החאן לבין הדקלים‪ .‬הייתה תעלה שסיפקה את המים לכל המתקן‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬יש כאן שלושה ממצאים‪ :‬החאן‪ ,‬המצד והמערות‪ .‬המערות שימשו לאחסון או מגורים‪ .‬המצד הוא‬
‫הקדום ביותר‪ ,‬בן המאה השלישית לפנה"ס‪ ,‬והחאן בן המאה הראשונה והשנייה לספירה‪ ,‬הוא כבר רומי‪,‬‬
‫וגם המערות בתקופה הרומית (לא בטוח לגבי תיארוך המערות‪ .‬גילה רומית‪ ,‬אך במקורות אחרים מצויין‬
‫שהמערות מתקופה קדומה יותר)‪.‬‬
‫בנקודה שכדאי להדריך בה‪ ,‬למעלה‪ ,‬רואים מבנה בגודל ‪ 17‬על ‪ 17‬מטרים‪.‬‬
‫כשעומדים עם הפנים לכיוון המערות‪ ,‬רואים בצד שמאל (צפון מזרח) שרידים של מדרגות‪ ,‬מה שמלמד על‬
‫מבנה בן שתי קומות‪ .‬בדרום רואים אבן מלל וים‪.‬‬
‫הרבה מהאוצרות שנמצאו פה מוצגים במוזיאון ישראל‪.‬‬
‫מחקר הממצא ים הבוטניים שנמצאו באתר מעלה השערות באשר לסיבה האמיתית לפריחת הערים על דרך‬
‫הבשמים מבחינה חברתית וכלכלית‪.‬‬
‫מואה הוקמה בצומת דרכים‪ :‬הדרך האחת ‪ -‬מדרום לצפון‪ ,‬היא דרך הערבה‪ ,‬אשר נמשכה ממפרץ אילת‬
‫בדרום ועד לים המלח בצפון והדרך השנייה ‪ -‬ממזרח למערב‪ ,‬היא קטע מדרך הבשמים שבין פטרה לחופה‬
‫של עזה ורפיח‪.‬‬
‫תחנות הדרכים הנבטיות החלו לפעול כבר בתקופה ההלניסטית אך עיקר פעולתם היה בתקופה הרומאית‪,‬‬
‫כאשר גבר הביקוש לתבלינים ולבשמים לאור עליית רמת החיים באימפריה הרומאית‪ .‬הסחר הביא‬
‫להתפתחות כלכלית של תחנות הדרכים‪.‬‬
‫החפירות נערכו ע"י רודולף כהן ב‪ .'81-‬במקום נמצא חאן דרכים עתיק ומצודה בגובה ‪ 2‬מטר‪ ,‬השומרת על‬
‫החאן‪ ,‬מקדש וחנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתקני חקלאות מדברית‪ ,‬הכוללים מעיין‪ ,‬בריכת אגירה מטויחת ושרידי אמת‬
‫מים‪ .‬אחד המתקנים המיוחדים באמת הוא בית בד‪ ,‬יחיד מסוגו בארץ‪ ,‬להפקת שמן זית בסגנון רומאי‪.‬‬
‫החאן הוא דוגמה לתחנת דרכים מהתקופה הנבטית התיכונה והוא כולל חצר פתוחה מוקפת חדרים ובית‬
‫מרחץ‪ .‬התחנה שימשה להעברת סחורות יקרות ערך כמו בשמים ותבלינים‪ :‬מור‪" ,‬קציעה"‪ ,‬לבונה‪ ,‬פלפל‬
‫וקינמון‪ .‬הסחורות הובלו על גבי דבשות גמלים מחצרמוות בדרום חצי האי ערב‪ ,‬לחופי הים התיכון‪ ,‬בעיקר‬
‫לנמל עזה‪ ,‬ומשם לארצות מעבר לים‪.‬‬
‫הממצאים הבוטניים נשמרו במצב יבש היטב בשל הלחות הנמוכה והאקלים היבש‪ .‬הממצאים שנמצאו היו‬
‫גרעינים של צמחי תרבות וחלקם אפילו צמחי מותרות ועצים‪ :‬זיתים‪ ,‬אפרסקים‪ ,‬ואגוזי המלך‪.‬‬
‫תמר ‪ 900 -‬גרעינים ו‪ 16-‬פירות‪ .‬ממצא סביר שכן התמר גדל באופן טבעי באזור‪ .‬הזיהוי ברמה של זנים‬
‫הראה שחלק מהזנים הם בעלי פרי קטן מיוחד‪ ,‬כנראה זני בר‪ .‬זן אחד של זרעים זהה לתמרים שנמצאו‬
‫במצדה‪ .‬לא נמצאו זרעים של זנים מסורתיים‪ ,‬חלאווי וסיאני‪ ,‬בשל החרבת מטעי התמרים בימי אדריאנוס‬
‫הקיסר‪.‬‬
‫זית ‪ 100 -‬גרעינים‪ .‬הזיהוי של הזיתים היה אפשרי שכן יש בארץ מטעי זיתים מלפני אלפי שנים‪ .‬הרוב הוא‬
‫זית נבאלי המתאים לכבישה ולהפקת שמן‪ .‬נמצאו גרעינים מזן תּופאחי ושאמי‪ ,‬שבגלל גודל פירותיהם‬
‫משמשים גם היום לקישוט ולנוי‪.‬‬
‫אפרסק ‪ -‬פרי חדש‪ ,‬הגיע מסין בדרך המשי‪ .‬הוא דורש תנאי גידול מיוחדים‪ ,‬כמו קור ולא גדל במואה‪.‬‬
‫אגוזי המלך ‪ 10 -‬גרעינים‪ .‬גדל בהרים ולכן ייבאו אותו‪.‬‬
‫שיטת היאור ‪ -‬נמצאו ‪ 2‬תרמילים‪ .‬גדל במצרים ונחשב לעץ חשוב וגם קדוש‪ .‬השימוש הוא לעיבוד עורות‪.‬‬
‫למטרה זו ניתן היה להשתמש גם בקליפות של צמחים ובכל זאת ייבאו את שיטת היאור‪.‬‬
‫ארז הלבנון ‪ -‬עץ נדיר שהגיע עד כאן‪.‬‬
‫מוצרי המותרות שנמצאו שימשו את סוחרי המקום‪ .‬לא הייתה להם בלעדיות בדרך הבשמים‪ ,‬שכן עשרה‬
‫ק"מ צפונה מהם הייתה תחנת דרכים נוספת‪ .‬ההסבר היחידי יכול להיות כישרונם המסחרי‪.‬‬
‫החוקרים מאוניברסיטת בר‪-‬אילן סבורים כי הסוחרים שמו לב להשפעת רמת הלחות על משקל הסחורה‪:‬‬
‫באביב‪ ,‬הם קנו תבלינים ובשמים בדרום חצי האי ערב‪ ,‬במקום בו הלחות ‪ 30%‬ולקראת סוף הקיץ‪ ,‬מועד‬
‫שבו עדיין ניתן היה להפליג לרומא‪ ,‬מכרו את הסחורה בנמלי הים התיכון‪ ,‬היכן שהלחות הגיעה ל‪.70%-‬‬
‫ההפרש במשקל בא לידי ביטוי בתמורה שהם השיגו‪ .‬אולי זה המקור לעושרם של סוחרי מואה‪ ,‬שהתבטא‬
‫ברכישת פירות וצמחי מותרות‪.‬‬
‫דוגמה לכך הייתה גם במאה ה‪ 18-‬כאשר סוחרים אנגליים ניצלו את עובדת התפיחה של גרעיני החיטה‬
‫בעת ההובלה של החיטה מהמזרח דרך כף התקוה הטובה לבריטניה‪ .‬הגידול במשקל גרעיני החיטה עשה‬
‫את ההובלה הארוכה לכדאית למרות זמן הנסיעה‪.‬‬
‫נסיעה מאילת למצוקי גשרון‪:‬‬
‫עוזבים את העיר אילת ונכנסים לשמורה שנקראת מאסיב אילת ומה שמייחד אותה הם הסלעים השונים‪,‬‬
‫גוונים כהים‪ ,‬פסים שעוברים בהם פה ושם‪ .‬גרבן‪ ,‬בקע‪ :‬רואים קטע מכרום כדור הארץ ביחד עם שני בקעים‬
‫שעלו משני צדדיו‪ ,‬רואים ברור בהמשך הכביש ימינה‪ ,‬הגבהים הכהים מימין ושמאל ובאמצע שכבות‬
‫צהבהבות נטויות של גרבן או בקע יותם שהפך לרמה (ליד חברת החשמל)‪.‬‬
‫הר יואש על גרבן יואש‪.‬‬
‫מכלים של קצ"א‪ .‬אלה שרואים להם את התקרה מבינים שהם מלאים‪ .‬דלק גולמי חייבים לאכסן עד התקרה‬
‫מסכנה להצטברות אדים בחלל שעלול ליצור פיצוצים לכן השיטה לאחסן אותם היא בגג שהוא צף‪ ,‬למנוע‬
‫את הרווח בין הנוזל לתקרה‪.‬‬
‫גשר יבשתי שמחבר את מקורות הנפט‪ ,‬פעם זה היה אירן אל אירופה‪ .‬הקו הראשון הוקם עוד בשנת ‪,56-8‬‬
‫קו צר יחסית‪ .‬בס וף שנות השישים נחנך הקו הגדול וזרם בו נפט אירני במשך כמה שנים‪ .‬המוטיבציה הייתה‬
‫גם שתעלת סואץ הייתה סגורה וגם לפני זה מכליות ענק לא יכלו לעבור בה‪ ,‬אז במקום להקיף את אפריקה‬
‫היו משתמשים בגשר היבשתי הזה‪.‬‬
‫הכביש המודרני זה מתלבש על דרכים עתיקות‪ ,‬הוא נסלל אחרי ‪ '67‬כדי לחבר את אילת עם בקעת הירח‬
‫שם היה שדה התעופה עציון של חה"א‪ .‬רואים את הכביש המקורי עם פיתולים וחביות כמו מעלה עקרבים‪.‬‬
‫הנגיעה האחרונה הייתה פה ב‪ ,'49-‬כמו מעלה עקרבים לפני שיפוצו בשנות ה‪ .90-‬וגם כאן יש אנדרטה לציון‬
‫הפריצה של חיל ההנדסה‪.‬‬
‫נחל גשרון‪:‬‬
‫העמדות שרואים בראשית שנות החמישים החלו לפרוץ אותם ולקראת קד"ש ב‪ '56-‬עשו עוד‪ .‬לקראת ‪'67‬‬
‫עשו ביצור נוסף‪ .‬היום חלק ממסלולי הטיולים שבילים שנפרצו בזמנו כדי לקשר בין העמדות‪ .‬המסלול של‬
‫הר שלמה‪ ,‬מעבר צפרה ואחרים‪.‬‬
‫רואים בהמשך הכביש משמאלו תוואי סלול ושלט לבן לפניו ‪ -‬זה קטע מדר אל חאג'‪ ,‬דרך עולי הרגל‪ .‬אחד‬
‫המועמדים לסלילה הוא החליף הממלוכי האחרון משנת ‪ 1515‬שעשה כמה פריצות בדרך הזו והשאיר כמה‬
‫כתובות‪ ,‬אבל שם לא נמצאו כתובותיו‪ .‬נמצאו עקבות אספלט שמחשידים את זה כעבודה בריטית בשנת ‪41-‬‬
‫‪ 2‬ידוע ששיפצו את הדרך כדי לאפשר במלח"ע מעבר יותר טוב בין הארץ למצרים ובין לבין באמצע המאה‬
‫ה‪ 19-‬עבודות של איברהים פחה בניסיון לכבוש את חיג'אז הם גם העבירו תותחים ולצורך העניין הם פרצו‬
‫וחיזקו כמה דרכים‪.‬‬
‫דרב אל‪-‬חג' הייתה דרך ממלוכית עתיקה אשר נסללה על ידי השלטון הממלוכי במצרים במאות ה‪ 14-‬וה‪-‬‬
‫‪ .15‬הד רך חצתה את סיני וחיברה את ראשו של מפרץ סואץ אל מפרץ אילת‪ .‬היא נועדה לשרת עולי רגל‬
‫מוסלמים בדרכם למכה‪ ,‬ועולי רגל רבים אשר הגיעו ממרוקו‪ ,‬אלג'יריה‪ ,‬לוב‪ ,‬תוניסיה ואף מספרד המוסלמית‬
‫עשו את דרכם לאורכה מסואץ לעקבה‪ .‬בעקבה התחברה הדרך לנתיב החאג' הבא מכיוון סוריה וירדן‪ ,‬ועולי‬
‫הרגל המשיכו ממנה בים או ביבשה‪.‬‬
‫דרב אל‪-‬חג' נסללה בשל רצונם של השליטים הממלוכים לזכות באהדת ההמונים‪ .‬לכן הדרך הורחבה מאוד‪,‬‬
‫ובחלקה אף רוצפה באבנים קטנות ובחיפוי דק של אבן גיר‪ ,‬אשר יצרו מעין אספלט‪ .‬סיבה נוספת לרוחבה‬
‫של הדרך הייתה בעובדה ששימשה מספר רב של צליינים וכמות גדולה של סחורות‪ .‬חלק מהדרך נמצא כיום‬
‫לאורך תוואי כביש ‪ - 12‬כביש מעלה אילת מנחל גישרון דרך נחל שלמה‪ .‬כיום הקטע הזה הרוס בחלקו בגלל‬
‫השיטפונות‪.‬‬
‫לאורך הדרך נמצאו כתובות רבות בשפה הערבית הקשורות לנושא החג'‪ .‬העולים לחג' למכה היו מתרכזים‬
‫בשיירות של ‪ 50,000-40,000‬איש אשר אותם הוביל "אמיר אל‪-‬חג'"‪ ,‬המדריך היודע את הדרך ואת‬
‫התחנות השונות להצטיידות במזון ובמים‪ .‬השיירה הייתה משתרכת במשך חודשים ארוכים עד הגיעה למכה‬
‫דרך אילת ועקבה‪ .‬לאורך הדרך נחפרו בארות מים‪ ,‬נבנו חאנים ותחנות לאפיית לחם‪ ,‬והוקצו שטחי קבורה‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 1301‬רוב העולים לרגל העדיפו לעלות בסואץ על אוניות לג'דה‪ ,‬אך אלו שהעדיפו להגיע דרך‬
‫היבשה המשיכו לעשות כן עד המאה ה‪.19-‬‬
‫המצוק של הר יואש‪ ,‬רואים מראה אופייני של סלעי משקע ימיים‪ .‬הסלע עליו דורכים הוא בכלל סלע אחר‪,‬‬
‫אבן חול‪ .‬כלומר‪ :‬מעל אבן משקע ולמטה אבן חול‪ .‬מראה פטרייה באבן גיר‪ ,‬בתמנע היא מאבן חול‪.‬‬
‫המנוע של הבלייה היא לחות הקרובה לפני הקרקע ומשחקת במקומות המוצלים והחלשים של הסלע‪.‬‬
‫הסבר גיאולוגי‪:‬‬
‫יש כאן שלוש יחידות סלע‪ :‬יסוד‪ ,‬משקע יבשתיים שעומדים עליהם וסלעי משקע ימיים שנמצאים למעלה‪.‬‬
‫אבל העובדה שאנחנו רואים סלעים מתקופות שונות באותו גובה דורשת הסבר‪...‬‬
‫לפני יותר מ‪ 560-‬מיליון שנה‪ ,‬עולם של רעש וגעש שנקרא פרה קבריום‪ ,‬קטעים מתוך המגמה‪ ,‬אותו סלע‬
‫מותך שנמצא בכרום כדור הארץ‪ ,‬התקררו‪ ,‬והתגבשו לסלע מוצק‪ .‬חלק מהתהליכים האלה היו מהירים‬
‫מאוד‪ ,‬בתוך סדקים שנמצאו אז וכבר לא קיימים היום‪ ,‬לפעמים בתהליך מאוד איטי שאז נוצר סלע שרואים‬
‫בו את הגבישים השונים‪ .‬הסלע המוכר לכולנו שהתקרר באיטיות ויש בו גבישים הוא הגרניט‪.‬‬
‫בהרי אילת יש עשרות סלעים מהתהליך הזה‪.‬‬
‫הסלע ים שהתקררו במהירות‪ ,‬אותם סלעים שעברו בתוך סדקים או אף התקררו מעל לפני השטח נקראים‬
‫סלעי מחדר ופרץ‪ .‬המוכר לנו מהארץ הוא הבזלת‪.‬‬
‫בהרי אילת רואים כל מיני מחדרים מכל מיני סלעים של המשפחה הזו‪.‬‬
‫כל העולם הזה נרגע לפני בערך ‪ 500‬מיליון שנה‪ ,‬קצת יותר מוקדם‪ ,‬ואז החלה פעולת הבלייה‪ .‬כוחות‬
‫חיצוניים החלו לעבוד ולגלח ולשטח את הנוף‪ .‬הם בילו את הסלעים והסיעו את תוצר הבלייה למקומות יותר‬
‫נמוכים‪ ,‬ואז נוצר נוף די שטוח‪ ,‬מישור גידוע שהגיאולוגים קוראים לו פנהפלין‪ .‬זה כמעט מישור‪ .‬יש כל מיני‬
‫פנהפלינים מכל מיני תקופות בעולם בא"י כשאומרים הפנפלין מתכוונים לזה שבסוף הפרה קרביום‪ ,‬מישור‬
‫גידוע שיצר אז נוף כמעט מישורי‪ .‬ואז‪ ,‬על גבי המישור הזה‪ ,‬הגיעו עוד ועוד תוצרי בלייה של אותם סלעים‬
‫אבל ממקומות יותר רחוקים ויותר גבוהים ומורבדים‪ .‬תוצרי הבלייה של סלעי היסוד הם פירורי הקוורץ‪ .‬זה‬
‫מה שנשאר מהגרני ט והסלעים האחרים‪ .‬ופירורי הקוורץ‪ ,‬למעשה חול‪ ,‬מורבדים על גבי המישור הזה בצורה‬
‫של שכבות של סלעי משקע יבשתיים‪ .‬אבני חול בעיקר‪ .‬יש גם קצת קונגלומרטים וכל מיני‪ ,‬אבל בעיקר אבני‬
‫חול‪.‬‬
‫זה תהליך שנמשך באזור הזה מאות מיליוני שנים‪ ,‬מאות מטרים של עוד ועוד סלעי משקע יבשתיים‪ ,‬בעיקר‬
‫אבני חול‪ .‬ואז‪ ,‬בערך לפני מאה מיליון שנה‪ ,‬אוקיאנוס טטיס שהרביד את סלעי המשקע שלו‪ :‬גיר‪ ,‬דולומיט‪,‬‬
‫קירטון‪ ,‬חוורים‪ ,‬ומאובנים שקעו בהם‪ .‬ואז מקבלים את הסדר הנכון‪ :‬סלעי יסוד‪ ,‬סלעי משקע יבשתיים‪ ,‬סלעי‬
‫משקע ימיים‪ .‬זהו הסדר הנכון בכל א"י‪ ,‬כולל מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬ערב הסעודית‪ .‬הכול היה פלטה אחת שעברו‬
‫עליה תהליכים דומים בכל המרחב‪ .‬ואם תעמדו בגליל על גיר וסלעי משקע ימיים יגידו לכם שתחפרו מספיק‬
‫עמוק תגיעו לאבני החול‪ .‬בתחתית צוק מנרה אפשר לראות קצת את אבני החול האלה‪ .‬במכתשים בנגב יש‬
‫חלונות גיאולוגיים שפתחו לנו אל אבני החול ופה בהרי אילת התנועות היו כל כך גדולות שגם סלעי היסוד‬
‫נחשפו‪ .‬ומה שאנחנו עומדים עליו כאן זה גרבן‪ ,‬או בקע‪ .‬ובעצם הבקע הזה‪ ,‬שזהו מקרה פרטי‪ ,‬זה גרבן‬
‫נטפים‪ :‬קטע מכרום כדה"א עלה ביחס לקטע שירד מהצד השני שוב קטע עלה ואנחנו מקבלים את הצורה‬
‫הזו שלא נשארת אף פ עם כך מכיוון שכוחות הבלייה החיצונים עובדים ומה שגבוה מתקיים בו קפד ראשו‪.‬‬
‫הבלייה גם עובדת לאורך קווי השבר ששם היו כוחות מאוד חזקים של חיכוך וחום שיצרו שחיקה ופגיעה‬
‫בסלעים האלה‪ .‬נחל שלמה עובר בקו השבר‪ .‬זהו מקרה פרטי‪ ,‬מקרה שוליים של בקע הרבה יותר גדול‪,‬‬
‫בקע הערבה‪ .‬לפני כמה מיליוני שנים החלה התנועה הזו של פתיחת בקע הערבה כחלק ממערכת השברים‬
‫הסורית אפריקאית ונוצר גרבן מאוד גדול אבל בשוליו יש עוד ועוד שברים‪ .‬זה כמו חתיכת עוגה שמושכים‬
‫ממנה פרוסה‪ .‬היא יוצאת לפי קווי השבר אבל גם נופלים פירורים מסביב‪...‬‬
‫מערכת השברים ממשיכה פה לתוך הערבה כי מרכז השבר הוא במפרץ ים סוף שיצר פתיחה של אוקיאנוס‪.‬‬
‫התזוזה פה היא בערך ‪ 100‬ק"מ וככל שמצפינים היא נעשית יותר קטנה‪ .‬כאן יותר קרובים ללב של עוצמת‬
‫הפעילות‪ .‬מדברים על זריקה של ‪ 1500‬מ' הפרשי גובה בשברים האלה‪ ,‬במקומות מסוימים‪ ,‬בים סוף יש‬
‫תהומות של מעל ‪ 2,500‬מ'‪ .‬יש כאן תהומות של בורות הרבה יותר גדולים‪ .‬זה הולך ונעשה הרבה יותר‬
‫מרשים‪.‬‬
‫המייחד את הרי אילת שרואים את סלעי היסוד מהפרהקרביום ובעצם את כל המגוון של סלעי א"י וזה בזכות‬
‫התנועות המאוד גדולות שאירעו בבקע הגדול ובשוליים של מערכת השברים הזו‪ ,‬ולפנינו זה אותו מישור‬
‫גידוע קדום‪ ,‬ראש סלעי יסוד הכהים האלה‪ ,‬ועליהם לפני יותר מ‪ 500-‬מיליון שנה החלו להיות מורבדים סלעי‬
‫המשקע היבשתיים האדומים‪ .‬היום‪ ,‬כשזה נחשף‪ ,‬הבלייה עובדת על אותו קו מגע אבל הרבה יותר קשה לה‬
‫לכסח את סלעי היסוד ולכן נוצר מעין מישור כזה‪ ,‬שהולך ונאכל בקניונים‪ ,‬אבל ממש רואים את המישור של‬
‫הפנהפליין הקדום‪.‬‬
‫סוגי סלעי היסוד שנמצאים בהרי אילת מאוד מגוונים‪ .‬יש את המותמרים הקדומים שלתוכם עלו הגרניטים‬
‫והדייקים‪ ,‬סלעים מותמרים שונים‪ ,‬בניהם הגנייס והשיסט (צפחות)‪ ,‬גם בהר שלמה יש סלעים מותמרים‪.‬‬
‫סלעים מותמרי ם מורכבים מכול מיני סלעים‪ ,‬חלקם סלעי יסוד‪ ,‬אבל גם משקע מאוד קדומים לפני הסיפור‬
‫שיצר את הנוף פה‪ .‬הרי ההיסטוריה של כדה"א לא התחילה לפני ‪ 500‬מיליון שנים שזה הגיל של הגרניטים‬
‫וסלעי היסוד הנמצאים‪ .‬זה התחיל לפני ‪ 4.5‬מיליארד שנים‪ .‬אז היו עוד כמה מחזורים כאלה שאני לא יודע‬
‫לספר עד הסוף מה קרה בהם‪ ,‬בעיקר כי לא נשארו מהם שרידים רבים‪ .‬אני יודע שפה ושם יש סלעים‬
‫מותמרים שמספרים סיפורים קדומים‪.‬‬
‫הגבול הצפוני של הרי אילת הבקעות‪ :‬ההגדרה של השמורה היא בקעת עובדה‪ ,‬אבל מוצאים את התופעות‬
‫האלה בפועל עד מיישר סעיפים‪ ,‬בקעת סיירים‪...‬‬
‫ים טטיס הגיע בתקופות מסוימות למצרים‪ ,‬ערב הסעודית ונוביה‪ .‬בסוף ימיו של הים היו שוליו באזור הזה‪.‬‬
‫מכאן כל המשחקים של המכתשים וכולי‪.‬‬
‫מקור השם בגשר שבנה הממלוכי האחרון במסגרת דרך החוגגים (קאנסווא אל רואי‪ )1517 ,‬בנחל שלמה‪.‬‬
‫השם המקורי הבדואי היה ג'אסר עשוויאה (גשר) על הערוץ ההוא ובהעתקות של המפות דילג ערוץ‬
‫וכשעברתו את השמות של הואדיות לערוץ ההוא קראו נחל שלמה‪ ,‬כי הוא הערוץ הגדול של הנחל היורד‬
‫לאילת ומי ירד לאילת לפני ‪ 3,000‬שנה? שלמה המלך‪ ,‬לעציון גבר‪ .‬אז קראו לערוץ ההוא נחל שלמה‪,‬‬
‫ולערוץ הזה עברתו את השם שדילג ערוץ על המפה‪...‬‬
‫השם איילה ועקבה‪:‬‬
‫היישוב שהיה קיים בראש מפרץ אילת מאז ומתמיד התקיים איפה שהיום עקבה‪ .‬הסיבה היא ששם יש יותר‬
‫מקורות מים זמינים‪ .‬מאז שיש לנו מקורות היסטוריים השם הוא איילה‪ ,‬איילנה‪ ,‬עציון גבר‪ ,‬ים איילות‪ .‬השם‬
‫עקבה הוא די מאוחר‪ ,‬מקורו בעובדה שבדאר אל חאג' שהתחילה רק לפני ‪ 1,300‬שנה‪ ,‬עם ההתחלה של‬
‫האסלאם‪ ,‬היו כמה מעברים קשים‪ ,‬בערבית עקבה‪ .‬הגיאוגרפים המוסלמים מתארים לנו את העקבה בדאר‬
‫אל חאג'‪ ,‬עקבת איילה‪ .‬אנחנו מפרשים את זה כמעלה בצד השני‪ .‬מה שקרה עם הדורות שנשמט השם‬
‫איילה ונשאר השם שמבטא את המשמעות המרכזית והיישוב קיבל את השם עקבה לפני ‪ 1,000‬שנים‪ ,‬לא‬
‫יותר‪ .‬יש לנו מקורות שלפני אלף שנים שעדיין מדברים על עקבת איילה‪.‬‬
‫הר חיזקיהו‪:‬‬
‫‪ 838‬מעל גובה פני הים‪ ,‬ג'אבל אבו באכר‪ ,‬ממש ממול‪ ,‬ההר הגבוה ביותר שמול ‪ 1592‬שזה כמעט פי שניים‬
‫גובה‪.‬‬
‫קניון אדום‪:‬‬
‫שיטה‪ ,‬צלף‪ ,‬מלוח‪ ,‬התאמות צמחים‪.‬‬
‫שלושה מינים של עצי שיטה‪ ,‬מין אחד שנקרא שיטת הנגב‪ ,‬לא יורדת בכלל להרי אילת ונמצאת בעיקר בהר‬
‫הנגב כי דורשת קור‪ .‬ושני מינים של עצי שיטה‪ :‬סלילנית וסוכך‪ .‬הסוכך נראית כמו שיח גדול‪ ,‬בלי גזע אחד‪,‬‬
‫וסלילנית נראית יותר כמו עץ‪.‬‬
‫סלעי מש קע ימיים‪ ,‬הקניון האדום מאבן חול אדומה‪ .‬והמעבר הזה בין סלעי משקע ימי ליבשתי מחייב הסבר‪:‬‬
‫רואים את קו המגע‪ ,‬ורוד משמאל וצהוב מימין‪ .‬הצהוב זה סלעי משקע ימיים והורד אדום זה אבן חול ורואים‬
‫את מישור ההחלקה של קו השבר עצמו‪ .‬כאשר השכבות של סלעי המשקע הימיים מקומטות ומעוותות‪.‬‬
‫קונגלומרט‪:‬‬
‫זרם חלש יביא רק חומר דק גרגר‪ ,‬זרם חזק יביא בולדרים גדולים‪ .‬רואים שלמעלה תלכיד יחסית צעיר‬
‫מימנו‪ ,‬כלומר‪ :‬כמה אלפי שנים אחורה‪ .‬רואים משקע ימי‪ .‬זה מה שמערכת הנחל הנוכחית הביאה‪ .‬פה ושם‬
‫רואים גם אבנים כהות‪ ,‬רובן מזוותות ומכאן לומדים שלא עשו דרך ארוכה‪ .‬הבולדר שחוסם את הדרך‬
‫בכניסה הוא אבן גיר‪ ,‬מתקופתנו‪ .‬אבל הערוץ חשף לנו שכבות יותר קדומות‪.‬‬
‫כשמסתכלים מלמעלה למטה רואים שהיו הרבה שינויים‪ :‬חומר דק גרגר בלבד‪ ,‬אבן חול‪ ,‬והיה איזה שלב‬
‫שרק סלעי יסוד‪ ,‬ואחריו‪ ,‬שוב משטר אחר שהביא חלוקי קוורץ מטווח נורא גדול‪ ,‬רואים כמה הם שבורים‪,‬‬
‫עשו דרך והתעגלו מאוד‪ ,‬ושוב זה השתנה לאיזה מרכיבים אחרים‪ .‬הוא נוצר בתנאי שטח בהם לא היו סלעי‬
‫המשקע היבשתיים‪ ,‬היחידה הגדולה הזו‪ .‬שלפני שאותו ים תטיס בכלל הגיע הנה‪ .‬יותר ממאה מיליון שנה‪.‬‬
‫קוורץ הוא מינרל שמרכיב הרבה מאוד סלעי יסוד‪ ,‬בניהם גרניט‪ ,‬וכשסלעי היסוד האלה נחשפים ומתבלים‪,‬‬
‫מה שנשאר ולא נמס הוא הקוורץ‪ .‬אז הוא נשבר ומתעגל ומתפורר לחול‪ ,‬ולפעמים הפירורים מאוד גדולים‪,‬‬
‫ממש אבנים‪ .‬הקוורץ לא תמיד מקורם בגרניט‪ .‬בגרניט הוא מופיע בגבישים לא מאוד גדולים‪ .‬יש סלעים‬
‫שבהם כמעט כולם קוורץ‪ .‬בקניון שחורת רואים עורקים של קוורץ‪ ,‬כמו דייקים‪ .‬כשסלע כזה נשבר הוא כולו‬
‫קוורץ‪ ,‬ספוג בתמיסות תחמוצת ברזל‪ ,‬קצת וורדרד‪ ,‬אבל נשבר ומשאיר חלוקים גדולים‪ ,‬ממש בולדרים‬
‫קטנים של קוורץ‪.‬‬
‫תלכיד נחלים הוא סלע משקע יבשתי‪ .‬כמו אבן חול שיכול להיות סלע יבשתי‪ ,‬וכמו חרסית‪ ...‬הוא מורכב‬
‫במקרה הזה מסלעי יסוד‪ .‬התלכיד הזה בנוי מסלע משקע ימי‪.‬‬
‫הסיבה שרואים בבירור קווים היא שאומנם האקלים לא משתנה ביום אחד‪ ,‬אבל משטר הזרימה יכול‬
‫להשתנות ביום אחד‪ .‬כל שיטפון בעוצמה שונה מביא חומרים אחרים ממקומות אחרים‪.‬‬
‫למה אדום‪:‬‬
‫אבן החול‪ ,‬הלא‪ ,‬זה תוצרי הבלייה של סלעי היסוד‪ .‬חלק מהמינרלים שבהם הומסו ומה שנשאר הם‬
‫החומרים היותר קשים שהתפוררו לקוורץ‪ ,‬במקרה הזה‪ .‬אותם פירות קוורץ הורבדו והתמיסות שמכילות כל‬
‫מיני מינרלים נספגות בהם‪ ,‬מדביקות אותם וגם צובעות אותם בכל מיני צבעים‪ .‬היום כשזה נחשף‪ ,‬אם יש‬
‫לחות באוויר‪ ,‬הי א ממיסה את המינרלים האלה מחדש ואין מה שיחזיק את הפירורים דבוקים אחד לשני והם‬
‫מתפוררים מחדש‪ .‬מכיוון שיש פה מעט לחות‪ ,‬אנחנו באזור יבש‪ ,‬ומכיוון שזה סלע משקע שהוא משתנה‪,‬‬
‫שהוא נוצר בתנאים משתנים‪ ,‬וראינו דוגמא יפה לזה קודם‪ ,‬בסלע התלכיד‪ ,‬אז הבלייה היום משחקת על‬
‫ה שוני הקטן בין שכבה לשכבה‪ ,‬ואיפה שמתחילה בלייה נוצרים שם תנאים יותר טובים להמשך הבלייה כי‬
‫שם נשמרת קצת יותר לחות‪ ,‬ואז נוצרות מעין אכילות כאלה‪...‬ועבודה לאורך המגעים בין השכבות השונות‪.‬‬
‫רואים את זה גם בעמודי עמרם וגם בתמנע‪.‬‬
‫צמחייה בתוך הקניון לא אפשרית בגלל השיטפונות‪ ,‬לכן בשוליים היותר רחבים כי האנרגיה של הזרימה‬
‫יורדת‪ .‬העובדה שרואים צמחייה‪ ,‬כולל אשלים‪ ,‬מוכיחה שיש כאן מים בתת הקרקע‪ ,‬תולדה של שיטפון‬
‫בעשר שנים אחרונות לפחות‪ .‬פה שוב על קו שבר‪ ,‬ואבן החול פחות מלוכדת ופחות קשה והמים יכולים‬
‫לעבוד כאן יותר בקלות‪.‬‬
‫ההמשך לנחל שני‪:‬‬
‫עוד כשעתיים‪ ,‬פונים ימינה והולכים בקניון קטן של אבן חול‪ ,‬ואז מגיעים למפל שהוא בקו שבר והוא כבר‬
‫בסלע גיר‪ ,‬עולים את המפל ופוגשים סלעי יסוד מהר שני‪ ,‬והולכים בקטע קניוני קצר של סלעי יסוד‪.‬‬
‫כביש ‪ ,12‬מהקניון האדום לבקעת עובדה‪:‬‬
‫כביש ‪ 10‬הוא כביש הגבול המערבי‪ ,‬מתחיל בציר פילדלפי‪ ,‬בכרם שלום‪ ,‬עובר דרך ניצנה ומטפס על הר‬
‫הנגב הגובה ‪ -‬הר חריף הר חורשה והר שגיא‪..‬‬
‫וזה כביש ‪ 12‬שהולך במרכז הנגב‪ ,‬הכביש שמקשר את אילת עם כביש ‪ ,40‬שבא ממצפה רמון‪ .‬הלא‬
‫המשולש הזה של הנגב הולך ומתקרב לקודקוד של אילת‪ .‬אז כביש הנגב המרכזי הולך במרכז הנגב והגבול‬
‫לאט לאט מתקרב אליו עד למצב שבו כביש ‪ 10‬מתחבר לכביש ‪ ,12‬ואז ‪ 12‬הופך להיות כביש הגבול‪.‬‬
‫נסלל ב‪ '82-‬לא כל כך כדי לחבר את אילת לכביש ‪ 40‬דרך צומת ציחור אלא כדי לחבר את הבסיסים לאילת‪.‬‬
‫מצומת ציחור כדי לחסוך לרכבים‪ ,‬במיוחד למובילי הטנקים‪ ,‬לנסוע עד אילת ולעלות את העליות המעצבנות‬
‫שלה‪.‬‬
‫במהלך שנות ה‪ 90-‬טיפלו גם במיישר של כביש ‪.40‬‬
‫הר שני הוא הגבול הגיאולוגי של הרי אילת‪ .‬מסלעי היסוד וסלעי המשקע היבשתיים לעולם שכולו סלעי‬
‫משקע ימיים‪ .‬כמו בנגב‪ ,‬מדבר יהודה‪ .‬נוף מתון‪ ,‬שטוח של בקעות גדולות‪ .‬סטטוטורית זה עדיין שמורת הרי‬
‫אילת עד כמעט לבקעת עובדה‪ .‬מיישר סעיפים הראשונה‪ ,‬ההמשך בקעת סיירים ובקעת עובדה‪.‬‬
‫מקו מצפה רמון ודרומה לא רואים צמחייה על פני השטח‪ ,‬למעט אחרי גשם קצת חד שנתיים‪ ,‬אבל אין צומח‬
‫אלא בערוצים בלבד ובשולי הדרך שהייתה לערוץ בעצם כי היא מנקזת מים‪ .‬וזה מאוד אופייני לרגע שבו‬
‫עוזבים את ההר היותר גבוה ויורדים למכתש רמון‪ .‬קצת צפונה רואים צומח‪ ,‬גם שיחים במדרונות‪ ,‬כי יש‬
‫יותר משקעים‪ .‬בספרים כתוב שהממוצע הרב שנתי פה הוא ‪ 25‬מ"מ גשם בשנה צריך לזכור שהממוצע יכול‬
‫להיות מורכב ממכה של ‪ 40‬ו‪ 50-‬ואחרי זה שנתיים של כמעט כלום‪ .‬ב‪ 10-‬שנים האחרונות הממוצע הוא‬
‫‪.15‬‬
‫הדרך נעשתה ב‪ .'82-‬בין ‪ 49‬ל‪ 67-‬לא היה תוואי מוגדר‪ ,‬מדי פעם היו עוברים כאן סיורי בטיחות‪ .‬ב‪ 58-‬היו‬
‫מאמצים ראשונים לפריצת דרך הפטרולים‪ .‬האחראי היה יאיר פלד‪ ,‬איש יגור‪ ,‬נרצח בנחל סרפד ב‪.'59-‬‬
‫מפקד סיירת צנחנים‪ ,‬נקרא חזרה לצבא ובנוסף לאנשי הסיירת והחטיבה גייס בני נוער מהתק"מ והם ממש‬
‫פרצו בידיים את הדרכים‪ .‬פרצו באזור הר שגיא‪ ,‬כביש ‪ 388‬שיורד לאילת וגם מעלה סיירים שיורד לערבה‬
‫מבקעת סיירים ומעלה יאיר שמתחיל בים המלח‪ .‬שלט לזכרו בהר חזקיהו‪.‬‬
‫מעלה סיירים הוא ציר ‪ 4*4‬שמקשר את הערבה עם אילת‪ .‬מתחיל בבאר אורה‪ ,‬עולה לנחל רחם ועתק‬
‫ובפריסה של מעלה סיירים ומגיע לכביש הזה היום‪ .‬משמש טיולי ג'יפים מאוד פופולריים‪.‬‬
‫בקעת סיירים על שם ההגעה לאילת בסוף מלחמת העצמאות‪ ,‬כשמה של בקעת עובדה‪.‬‬
‫שורת אבנים נועדה למנוע מעבר של כלי רכב את הגבול להברחות‪ .‬הגבול מפה הוא ‪ 3‬ק"מ‪.‬‬
‫בין בקעת עובדה לסיירים מחבר נחל שנקרא בקעתיים‪.‬‬
‫שיכון המשפחות של עובדה שייכים למועצה האזורית אילות‪ ,‬הילדים לומדים בבי"ס האזורי‪ .‬עבר מבקעת‬
‫הירח יחד עם הפעילות האזרחית‪.‬‬
‫נאות סמדר‪:‬‬
‫התיישבה במקום קבוצה רוחנית שפעלה בהנחייתו של יוסף ספרא‪ ,‬איש תיאטרון בעבר‪ ,‬שבשנות השישים‬
‫עבר לראש פינה והקים בה את "המכון העברי ללימוד עצמו של האדם"‪ .‬התחנה הבאה היתה ירושלים‪ ,‬שם‬
‫החלו להיאסף סביבו אנשים כקבוצה‪.‬‬
‫ספרא טען כי מטרתה האמיתית של הציונות היא התעוררות רוחנית‪ ,‬ולשם כך יש צורך לגלות מהו סוד‬
‫שיתוף הפעולה בין בני אדם‪ .‬בנוסף הדגיש ספרא כי האדם יכול לדעת את מהותו רק דרך לימוד עצמי‪ ,‬כל‬
‫לימוד אחר הוא "חיקוי" מסקנותיהם של אחרים על חייהם שלהם‪ .‬לצורך הגשמה קבוצתית של האידיאלים‬
‫הללו נראתה הקמת קיבוץ כדרך הנכונה ביותר‪.‬‬
‫בינתיים נפתחו בערים הגדולות קבוצות לימוד בהשראת דרכו של ספרא‪ ,‬ואלו שנמצאו מתאימים הוזמנו‬
‫להצטרף לקיבוץ‪ .‬כשנשאל ספרא על אופי הלימוד‪ ,‬אמר שהתהליך שעובר על תלמידיו אמור להוציאם‬
‫מההרגלים ומדפוסי החשיבה המתנהלים בנפשם ללא מודעות באופן אוטומטי‪ .‬הוא סרב לקבל על עצמו את‬
‫התו אר גורו וטען כי חברי הקיבוץ הם אנשים נאורים‪ ,‬הפועלים מתוך בחירה חופשית ומתוך מודעות למצב‬
‫הקשה שבו נתונה החברה הישראלית‪.‬‬
‫ספרא נפטר בשנת ‪, 2003‬הקימו בוסתן פורח של גידולים אורגניים‪ .‬קיבוץ‪ ,‬קבוצה של אנשים שקוראת‬
‫לעצמה 'בי"ס ללימוד עצמו של האדם'‪ .‬הייתה מבוססת על קבוצות לימוד בי‪-‬ם שקיבלו את השטח אחרי‬
‫נטישתו של קיבוץ שיזפון שהיה כאן לפניהם‪ .‬שיזפון הוקם ב‪ 81/2-‬וניטש ב‪ .88/9-‬רוב אנשי נאות סמדר‬
‫הגיעו כבר עם משפחות ומקצועות ורצו לנסות ולחיות במקום שבו כל הזמן עובדים ביחד ולומדים‪ ,‬התהליך‬
‫הוא מה שחשוב‪ ,‬והרבה פעמים מחליפים עבודות ואומנים‪ .‬עורכים סיורים מעניינים בתשלום‪.‬‬
‫סמדר על שם חברתם שנהרגה בתאונת דרכים זמן קצר לפני שעלו‪.‬‬
‫משק כמעט אוטרקי‪ ,‬משתדלים להסתפק במה שהם מייצרים‪.‬‬
‫הקיבוץ הוקם בשנת ‪ 1989‬על ידי קבוצה של חברים‪ ,‬שהתקבצה במשך כמה שנים בירושלים סביב שאלות‬
‫מהותיות הק שורות במצבו של האדם‪ ,‬והסיכוי לחולל בו שינוי‪ .‬כיום זוהי נאת מדבר אורגנית המשתרעת על‬
‫שטח של כ‪ 800-‬דונם‪ .‬התייחסות רחבה לתחום האקולוגי כוללת חקלאות אורגנית‪ ,‬בנייה מדברית‪ ,‬מחזור‬
‫והשבת מים‪ ,‬ואורח חיים שמתייחס לתחום היחסים בין אדם לחברו‪.‬‬
‫במקום כ‪ 200-‬חברים המתפרנס ים בעיקר מחקלאות אורגנית ותוצריה‪ :‬כרמים‪ ,‬זיתים‪ ,‬תמרים‪ ,‬עיזים‪ ,‬יין‪,‬‬
‫שמן וגבינות‪ .‬הקיבוץ עוסק בבנייה מדברית מגוונת‪ ,‬הכוללת מגדלי צינון פסיבי‪ ,‬לבני בוץ‪ ,‬בנייה בבלות קש‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬ברחבי הקיבוץ מפוזרים מבנים רבים הבולטים באסתטיקה המיוחדת שלהם ושנבנו במהלך השנים על‬
‫ידי אנשי המקום‪ ,‬העוסקים גם בבניה מחוץ לתחומי היישוב לפרנסתם‪ .‬בתחומי האומנות והיצירה מתקיימים‬
‫במקום כמה מפעלים‪ :‬סדנאות אומנות של בית האומנויות שתוצריהן נמכרים במקום‪ ,‬ובית מלאכה למוצרים‬
‫אדריכליים לבניין‪ ,‬המייצר גם שולחנות טרצו‪ .‬ענף התיירות נכנס לתמונה בשנים האחרונות וכיום מתקיימים‬
‫בנאות סמדר מדי יום סיורים מודרכים ‪ ,‬הכוללים ביקור בבית האומנויות וביקב‪ .‬פונדק נאות סמדר היושב‬
‫בצומת שיזפון הוא מסעדת דרכים צמחונית ובית קפה ‪ ,‬וחנות המפעל של מוצרי נאות סמדר‪.‬‬
‫הקיבוץ קולט מתנדבים ‪ -‬צעירים רבים מהארץ ומהעולם באים לתקופות שונות ומצטרפים לעשייה ולחיים‬
‫במקום‪.‬‬
‫אורח החיים בקיבוץ מתנהל על פי רעיונותיו של יוסף ספרא‪ ,‬אשר נחשב בחייו למורה רוחני של הקהילה‪.‬‬
‫רעיונותיו שאובים ממקורות מגוונים‪ .‬במשך הזמן‪ ,‬וכמו גם ביודפת הגיעה תנועתו של גורדייף והפכה להיות‬
‫מרכז לחיי התרבות והחברה במקום‪ .‬קיימת היררכיה בין המדריכים ובין התלמידים‪ .‬העבודה נעשית‬
‫בקבוצות לימוד ותנועה ריקודית מיוחדת‪ ,‬שניתן ללמוד עליה בסרט "פגישות עם אנשים מיוחדים"‪ ,‬סרטו של‬
‫פיטר ברוק‪ .‬מרכז האמנות נבנה במקום על‪-‬פי עקרונותיו של המורה הרוחני‪ ,‬ועל פי "הדרך הרביעית"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הקיבוץ פתוח גם לרעיונותיהם של מורים אחרים‪ ,‬כמו פטר דמיינוביץ' אוספנסקי‪ ,‬תלמידו של‬
‫גורדייף‪ ,‬קסטנדה‪ ,‬הקבלה‪ ,‬סופיות‪ ,‬קרישנמורטי‪.‬‬
‫גורדייף התווה את המושג "הדרך הרביעית"‪ ,‬שבמרכזו עומד האדם כישות ישנה‪ ,‬אשר אינה מודעת לעצמה‬
‫ולכוחות הפועלים עליה‪ .‬על מנת להתפתח‪ ,‬על האדם ללמוד את עצמו תוך התבוננות פנימית באלמנטים‬
‫המרכיבים אותו‪ ,‬בתהליכים המתרחשים בתוכו‪ ,‬תוך התחשבות בחוקים הקוסמיים השולטים ביקום בכל‬
‫רמותיו‪.‬‬
‫לפי תפיסתו של גורדייף קיימים באדם שלושה מרכזים‪ :‬המרכז השכלי‪ ,‬המרכז הרגשי והמרכז הגופני‬
‫ושלשה סוגים של עבודה רוחנית בהתאמה ‪ :‬דרך היוגי באמצעות לימוד וכתבים‪ ,‬דרך הנזיר באמצעות‬
‫התבודדות ותפילות‪ ,‬ודרך הפאקיר באמצעות כאב וסבל‪ .‬הדרך הרביעית משלבת מאמץ בכל שלושת‬
‫המרכזים ושלשת דרכי העבודה על מנת להתעורר מהשינה בה הוא שקוע בחייו ומרכזה הוא "זכירה‬
‫עצמית"‪ :‬פעולה המאפשרת לאדם לנתב את כוחותיו הנפשיים והפיזיים באופן המאפשר לו "חשיבה ישותית"‬
‫המפתחת את מהותו‪ .‬גורדייף הציג את סמל התשיעון (האניאגרם) למערב‪.‬‬
‫מהאוטובוס רואים‪:‬‬
‫מתקן של מקורות לנאות סמדר ולבסיסים והעודפים‪ ,‬מי תמלחת ‪ ,‬מנוצלים לנוי שנראה בעיקר לאורך הכביש‬
‫בסמוך לנאות סמדר‪ .‬מתקן ההתפלה הראשון היה באילת‪ ,‬עשרות שנים‪.‬‬
‫בירידה רואים את עוצמת הירק האדירה של נאות סמדר‪ ,‬קיבוץ שמדברים על אקולוגיה זה קצת חזק מדי‬
‫העוצמה הזאת פה‪ ,‬והנוי לאורך הדרך הוא עודפי התמלחת‪ .‬יש מטעים מכל מיני סוגים‪ ,‬נשירים ‪ -‬משמשים‪,‬‬
‫שזיפים‪ ,‬וחוץ מזה זיתים‪ ,‬ענבים ועיבוד התוצרת שלהם ביו אורגני‪ ,‬המגדל הגבוה הוא קירור‪ ,‬הרעיון שאם‬
‫אתה מתיז רסס של מים לראש המגדל‪ ,‬גובהו ‪ 30‬מ'‪ ,‬המים מתעבים‪ ,‬האוויר מתקרר ויורד בארובה ומקרר‬
‫את המבנה‪ .‬גם בניצנה יש דוגמא לזה בפארק המדע‪ .‬פה זה לקרר את בית האומנויות שבתוכו סדנאות‬
‫פתוחות לקהל‪ :‬ויטראג'ים‪ ,‬עי בוד עץ וכל מיני דברים אחרים‪ .‬יקב‪ ..‬מימין רואים את הרפתות של נווה חריף‪,‬‬
‫משמאל מתקן טיהור שפכים שנאות סמדר הקימו במימון חיצוני‪ ,‬פיילוט כזה‪ ,‬הרוויחו מהבנייה והתפעול‪ ,‬גם‬
‫הרפת של נווה חריף וגם הביוב שלהם הכל מטופל פה‪ ,‬מבוסס על אגנים ירוקים‪ ,‬מים זורמים בתוך תא‬
‫ח צצי שבתוכו נטועים ושתולים צמחים והטיהור נעשה ע"י הפעולה של שורשי הצמחים‪ .‬המתקן הראשון‬
‫בארץ הוקם בסכנין לטיהור ביוב בשיטה הזו‪ .‬גם ללוטן ואליפז‪.‬‬
‫בקעת עובדה‪:‬‬
‫‪ 12‬ק"מ אורך ‪ 5‬ק"מ רוחב‪ ,‬רובה תפוס ע"י בסיס של ח"א‪.‬‬
‫האתרים בשוליים המזרחיים בבקעה‪.‬‬
‫דיונות נחל כסוי ויתרו‪.‬‬
‫גורן‪:‬‬
‫מפרידים את הגרעינים מהשיבולים‪ .‬רואים את הגרנות הקדומות ביותר שמוכרות לנו בעולם‪ .‬בטוח שפה לא‬
‫הייתה הגורן הראשונה‪ ,‬אבל בארץ הנושבת הייתה פעילות גם אחרי‪.‬‬
‫יש שתי שיטות להפרדה‪ :‬חביטה או שמכים עליהם עם משהו‪ .‬כתוב בתנ"ך על גדעון שהיה חובט בגת‬
‫להסתיר מפני מדיין‪ .‬הרעיון היה שהוא חיפש מקום אחר מתאים שבו יש קרקע מהודקת או מרוצפת או‬
‫יצוקה כדי שגרעינים לא ילכו לאיבוד‪ ,‬אבל מכיוון שהיה ידוע שבגרנות יש תבואה ולכן הן תהיינה יעד‬
‫לפשיטה של המדיינים הוא עשה את זה במקום אחר‪.‬‬
‫אבל זה הרעיון‪ :‬לחפש משטח שבו לא תאבד את הגרעינים‪ .‬בין אם אתה עושה את זה בחבטה או בשיטה‬
‫יותר חדשה‪ ,‬כאשר נכנסו בהמות משא לעבודה יצרו לוח שנקרא מורג‪ ,‬לוח מחוספס בחלקו התחתון ועליו‬
‫מושיבים איזה מישהו וזה נרתם לבהמת עבודה ואז הלוח המחוספס עובר על השיבולים הקטועות ועם‬
‫התנועה הזו של הדישה מפרידים את הגרעינים‪ ,‬כאשר אובדים עם בהמת עבודה בד"כ התנועה מעגלית‪.‬‬
‫מזהים שני שלבים‪ :‬הקדום‪ ,‬שאין לו צורה מוגדרת (אבל בצילומי אוויר רואים את זה) והשלב הבא‪,‬‬
‫כשנכנסות בהמות עבודה (אלף שלישי‪-‬רביעי לפנה"ס‪ ,‬כלומר כלקולית לכיוון ברונזה קדומה) ואז בתוך‬
‫המשטח היותר מטושטש בצילומי אוויר רואים עיגולים יותר ברורים‪.‬‬
‫ואכן ליד הגרנות מהטיפוס הזה מוצאים בתי מלאכה‪ ,‬אזורים שבהם ייצרו כלי צור‪ ,‬להבים גסים שאותם היו‬
‫משבצים במורג‪ .‬בצפון במוזיאונים רואים אבני בזלת‪ ,‬פה אבני צור‪.‬‬
‫הגרנות היותר קדומים‪ :‬אחרי פינוי סיני‪ ,‬לקראת חזרת צה"ל לנגב‪ ,‬עשו את סקר החירום הזיאולוגי ובן‬
‫השאר עוזי אבנר סקר את האזור ועלה על התופעה שבצפון מזרח הבקעה‪ ,‬בשוליים‪ ,‬הוא סקר עשרות‪ ,‬היום‬
‫אנחנו יודעים על מאות אתרים מתקופות שונות‪ .‬ואז הצליח לשכנע את המתכננים של חה"א לדחוף את‬
‫הגדר ‪ 200‬מטר מערבה ולהשאיר את השוליים הצפון מזרחיים של הבקעה מחוץ לגדר‪ .‬בשנת ‪ 81‬עשו כאן‬
‫מבצע חפירות גדול‪.‬‬
‫בשני אתרים פה מצאו את התקופה האלף השביעי לפנה"ס‪ ,‬תקופה שבארץ הנושבת הייתה חקלאות‪ .‬מה‬
‫מצאו פה בשני האתרים שבהם הגיעו לאלף השביעי לפנה"ס? מוצאים שמרבית העצמות של צבי ויעל‪,‬‬
‫ומרבית החפצים הם ראשי חץ‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬אנשים חיו מציד ולקט‪ .‬שום חידוש בינתיים‪.‬‬
‫באותם אתרים‪ ,‬בשכבה שמעל‪ ,‬שהיא מהאלף החמישי לפנה"ס‪ ,‬מצאו במקום עצמות של צבי ויעל עצמות‬
‫של עז וכבש‪ .‬הכלים שמצאו היו כתישה ושחיקה‪ ,‬כלי הצור שמצאו הרבה להבי מגל‪ ,‬להבים חדים ודקים‬
‫שמשבצים על כף מעץ או מלסת של בע"ח שמזה אפשר לקצור‪ ,‬מצאו בתוך החצרות או הבסיסים של‬
‫המבנים בורות מדופנים ששימשו כממגורות והרבה גרעינים‪ .‬כלומר‪ :‬באותם שני אתרים רואים את המעבר‬
‫לחקלאות‪ .‬מצאו כמה וכמה עשרות אתרים מאותה תקופה עם הממצא הזה‪ .‬בשני האתרים האלה פשוט‬
‫מצאו אותם באותו אתר ואפשר היה לראות את ההבדלים ביניהם‪.‬‬
‫זאת אומרת שיש לנו בארכיאולוגיה דוגמאות לחקלאות פה‪ .‬שעדיין מחייבת הסבר איך זה עובד‪.‬‬
‫ב‪ '45-‬יצא מסע של הפלמ"ח ביחד עם הנוער העובד והלומד ביחד‪ ,‬קראו לזה מסע הי"ד‪ ,‬מסע של ‪ 14‬חבר'‬
‫שיצאו לראות את הדרך שבין הנגב הרחוק של אז‪ ,‬רביבים לבין ראש מפרץ אילת ‪ -‬אום רשרש‪.‬‬
‫בראש המסע הזה עמדו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬פרסקי‪ .‬שמריה גוטמן היה היוזם‪.‬‬
‫והנה הם קצת התעכבו בהתחלה בגלל גשמי ינואר‪ .‬ולאחר מכן ראו את כל אזור הר הנגב זורם‪ ,‬מאוד‬
‫התרשמו‪ .‬פרס דיווח‪ ,‬מתוך עיתון 'במעלה'‪ ,‬עיתון הנוער העובד והלומד‪ ,‬מה‪" :26.1.45-‬עליינו בוואדי רחב‬
‫ידיים שהאופק נעלם בתוכו ואין רואים את קצהו‪ .‬וואדי ישר עם עלייה איטית‪ ,‬וואדי אחיין (היום אנחנו יודעים‬
‫שקוראים לזה נחל חיון)‪ .‬וכאן נכונה לנו המראה הגדול שלא נותן מנוח לכל מי שחושו חוש חקלאי ודמו דם‬
‫ציוני‪ .‬עמק איגפי (בערבית‪ :‬בקעת עובדה)‪ ,‬או עמק הפלאים בלשון החבריה‪.‬‬
‫עמק ישר‪ ,‬כאילו יישרוהו טרקטורים‪ 30 .‬אלף דונם אדמה תחוחה‪ ,‬רכה ורטובה‪ ,‬ושבט בדואי שלם יצא‬
‫לחרוש אותה‪ .‬מנינו כמאתיים גמלים חורשים וקרוב ל‪ 700-‬נפשות שזרעו בדמעה ורוח‪ .‬חריש שטחי‪ ,‬זרעים‬
‫מעטים וקציר עלוב בכל זאת הבדואי העצל ביותר לא יכול שלא להיענות כנראה לקריאתה של אדמה פורייה‬
‫זו וכדי לצאת לידי חובה יצא לחרוש‪ .‬התהלכנו במשך כשלוש שעות בעמק הזה ופנינו לנקב שואיב"‪( .‬אנחנו‬
‫קוראים לו היום מעלה יתרו שיורד לכיוון קטורה)‪.‬‬
‫מהעדות הזו לומדים שאחרי גשמים שירדו בכל הנגב ראו חקלאות‪ .‬ויש עוד תיאורי נוסעים‪ ,‬גם אחרי הקמת‬
‫המדינה‪ ,‬בתחילת שנות החמישים כשירד גשם בנגב הרחוק בדואים מירדן‪ ,‬בדואים מסיני עברו את הגבול‬
‫לחרוש ולזרוע (כנראה היו רגילים עוד לפני פרוץ המדינה)‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬יש לנו עדויות גם מימנו על חקלאות מהמרחב הזה‪.‬‬
‫למה זה כל כך מדהים לעשות פ ה חקלאות? בקעת עובדה היא בקעה מאוד שטוחה עם נטייה קלה מאוד‬
‫לכיוון צפון מזרח‪ .‬מנקזת אליה שטחים מאוד גדולים‪ :‬את בקעת סיירים‪ ,‬שגם היא מנקזת אליה קטעים מאוד‬
‫גדולים‪ ,‬ובעצם מה הבעיה של גשמים במדבר? שאין וודאות מתי ואיפה‪ .‬אבל אגן הניקוז הכל כך גדול יש‬
‫סיכוי גדול שאיפה שלא ירד גשם במרחב הזה מי השיטפונות יגיעו הנה‪ ,‬וכשיגיעו יתפשטו על פני אפיק רחב‬
‫מאוד‪ ,‬באנרגיה מאוד נמוכה‪ ,‬מה שהם מסוגלים להביא איתם הנה זה חומר דק גרגר וחומר אורגני שהם‬
‫גורפים לכאן מכל השטח והמשקע ששוקע בצפון מזרח הבקעה הוא תערובת מאוד איכותית ויחסית‬
‫מתאימה לחקלאות של קצת חומר אורגני וקרקע יחסית מאווררת וזה יצר מצב שבו יש שטח שמתאים‬
‫לחקלאות‪ ,‬גם מבחינת התשתית שלו וגם מבחינת אגן הניקוז‪ :‬איפה שלא ירדו מים במרחב די גדול בסופו‬
‫של דבר המים יגיעו הנה‪ ,‬פה הם יזרמו מאוד לאט ואפילו ייקברו בקרקע הזו‪ ,‬אפשר לנסות להאט אותם עוד‬
‫יותר‪ ,‬ואכן רואים בצילומי אווויר קווי רוחב כאלה‪ ,‬שאלו הם סכרים‪ ,‬נדבך אחד של אבן‪ ,‬שורה כזו‪ ,‬שעוד‬
‫קצת מעיטה את הזרם ואת הסחף ועוד יותר אוצרת גם את הסחף וגם את המים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כבר מהאלף החמישי לפנה"ס ועד ימנו ‪ -‬כשהיו תנאים עלו לפה ועשו חקלאות‪ .‬יש לנו פה רצף של‬
‫מאות אתרים‪ ,‬לא בטוח שרצף יישובי כי סביר שהאנשים לא חיו פה כל השנה‪ ,‬ואולי לא היו כל שנה‪ :‬אם‬
‫הייתה שנה יבשה לא היה מה לחפש פה‪ .‬לכן לא רצף יישובי (אולי למעט שומרי מאהל שאמרו‪ :‬זוהי החלקה‬
‫שלי) אבל רציפות של נוכחות כזו מהאלף החמישי לפנה"ס ובעצם עד ימנו‪.‬‬
‫האתרים מהמאה השביעית לפנה"ס הם בפתחי וואדיות‪ ,‬באחד מהם יש גם גב גדול שכמעט כל שנה אוצר‬
‫מים‪ ,‬שאלו אתרים של ציידים לקטים שהסתובבו במרחב‪ ,‬אבל אין הרבה נוכחות שלהם‪ .‬מהאלף החמישי‬
‫ואילך יש הרבה מאוד אתרים (יריחו כפר חקלאי מהמאה השמינית לפנה"ס‪ .‬כמוהו יש גם ליד נתיב הגדוד‪,‬‬
‫בגלגל‪ ...‬לאורך בקעת הירדן יש כמה כאלה‪ ,‬וגם עינן‪ ,‬ג'אחולה‪ ,‬בית אורן‪ ,‬עתלית‪ ...‬לא המציאו כאן‪ ,‬רק‬
‫הביאו‪ .‬מה שמעניין פה זה שזה נשמר‪ .‬בטוח שהיו גרנות ביריחו‪ ,‬אבל איפה אתה יכול לראות אותם‪?...‬‬
‫בגורן כזו לא מוצאים כלום‪ .‬ליד מוצאים בורות ששימשו כממגורות‪ ,‬מוצאים את האתרים שבהם ייצרו את‬
‫הלהבים החדים של המורג‪ ...‬בד"כ סביב חצר פתוחה מספר חללים‪ ,‬בד"כ כלים‪ ,‬חרסים‪ ...‬למשל‪ ,‬יש כאן‬
‫חרסים ובית ערדי שמוכיח קשר עם ערד או צפון סיני‪ ...‬את אותם דברים שמכירים שם מכירים גם פה‪ .‬כיוון‬
‫שבמדבר אין תילים‪ ,‬אין כובש‪ ,‬אין שכבת שריפה והרס שלא בדיוק הכריזו ברמקול‪' :‬עברנו את התקופה‬
‫הכלקוליתית ‪ 1‬א‪ .‬האנשים המשיכו לחיות ולייצר אותם כלים והתהליכים של השינוי מאוד איטיים‪ .‬כשעיר‬
‫נשרפת רואים את שכבת החורבן ועל גביה את התרבות החדשה שבאה עם הכלים החדשים שלהם אתה‬
‫יכול להגיד וואלה‪ ,‬באו פלישתים הלכו כנעניים‪ ,‬באו ישראליים הלכו הפלישתים‪ .‬פה זה מין רצף כזה‪ .‬מצאו‬
‫בית ערדי אמרו‪ :‬יש מעין עוגן כזה‪ .‬מוצאים פחמן ‪ 14‬אפשר לדבר על תאריכים‪.‬‬
‫המקדש הפתוח (מקדש הנמרים)‪:‬‬
‫שבסמוך לגורן‪ .‬הרעיון שבמדבר‪ ,‬איפה שהאדם חי תחת כיפת השמיים‪ ,‬גם מקום הפולחן יכול להיות תחת‬
‫כיפת השמים וכל מה שצריך זה לסמן את המתחם שבו נעשית עבודת הקודש‪.‬‬
‫מוצאים כבר מהאלף החמישי או השישי לפנה"ס ועד ימנו‪ .‬כי גם היום יש מסגדים פתוחים בסיני ובנגב‪.‬‬
‫בנדבך כפול מסדרים את האבנים‪ ,‬במקרה של מסגד לכיוון למכה‪ ,‬וזה מסגד לכל דבר‪.‬‬
‫הרבה פעמים רואים במקדשים כאלה התייחסות למצבות‪ ,‬אבנים ניצבות‪ .‬יש פה תא מרוצף ובתוכו אבנים‬
‫ניצבות קטנות‪ ,‬ובמקומות אחרים קבוצה של אבנים‪ ,‬שלישיה‪ ,‬שמיניה‪ ,‬זוג‪ ...‬מוצאים לידם חפצי פולחן‬
‫קטנים‪ ,‬מנחות‪ ,‬מייחסים את זה לפולחן המדברי‪ .‬האבן שהעמידו אותה שתהיה מושא הפולחן נאלמת‪ .‬אין‬
‫עליה כתובת‪ ,‬אין עליה דמות‪ ...‬זה מזכיר את הציוויים המתגלגלים במדבר ויש להם ביטויים אצלנו שלא‬
‫תעשה לך כל פסל ומסיכה‪ .‬כנראה שמשהו הגיע מהניקיון המדברי‪ ...‬אופייני לקבוצת העמים והדתות‬
‫השמיים‪ .‬רואים קו די רציף כבר מהאלף החמישי לפנה"ס ועד מה שבמקורות שלנו מתייחס לבנ"י‪ ,‬למדיינים‬
‫ולאדומים‪ ...‬בעצם גם עם האסלאם עד ימנו‪ .‬זאת בניגוד לעולם הצפוני שבו מכירים כתובות עם שמות ולפי‬
‫העובדה ששם מופיע עם שמות‪ .‬באותה תקופה עם כתובות בצפון ובלי כתובות בדרום‪.‬‬
‫הסימן היחיד הוא האבן הבולטת בשטח‪ .‬החפירה התבצעה עם מתעדים וקצת עבודה של כלים כדי לרדת‬
‫לבסיס ולראות עם מוצאים עוד משהו‪ .‬מה כן מוצאים בבסיס? מוקדים‪ ,‬המקום שבו הדליקו אש‪.‬‬
‫הארכיאולוגים מאוד אוהבים את זה כי אפשר לקחת פחמים ולהוציא פחמן ‪ 14‬ולתת תאריכים‪ .‬ויש סדרה‬
‫של עשרות תאריכים מסוף האלף השישי לפנה"ס ועד המאה החמישית בערך לספירה‪ ,‬של חזרה למקום‬
‫הזה‪.‬‬
‫אנשים חיו במרחב הזה‪ ,‬לפחות עונתית‪ .‬זה היה מתקן הפולחן שלהם‪.‬‬
‫על מוחמד מסופר שניפץ מציבות עם שמות‪ .‬הוא מזכיר את השמות‪ :‬אלים נבטים מהמרחב‪ .‬גם הנבטים‬
‫סיתותים מהסלע ללא דמויות‪ .‬רק בהמשך מתקלקל‪...‬‬
‫יש פה תאריכים מסוף האלף השישי לפנה"ס‪ ,‬אני לא יודע אם יכולים להראות משהו יותר עתיק ולהעז ולומר‬
‫מקדש בארץ‪ ,‬לדעתי יש אתרי פולחן יותר קדומים‪ ,‬גם ביריחו‪ ,‬החדר עם הגולגלות‪ ,‬מאה שמינית‪ ,‬שהוא‬
‫מתקן פולחני‪ ,‬בנחל חימר עם גולגלות מכוירות‪ ,‬אז יש יותר מוקדם אבל קשה לנו להכיר ולראות‪.‬‬
‫ב‪ 81-‬השטח מסביב מסוקל היום‪ ,‬אבל גם אז ראו סיקול מוקדם‪ .‬הדרך שמסומנת כשביל ישראל עברה‬
‫באמצע‪ .‬אחרי שגילו היא הוסתה‪ .‬מי שפרץ את הדרך הזו בראשית המדינה לא חשב על שום דבר‪ .‬אבל‬
‫בחפירות ראו שמעבר לדרך יש עוד משהו‪.‬‬
‫נעשתה חפירה נוספת‪ ,‬עם מברשות‪ ,‬לא יותר מעבר לזה‪ ,‬וגילו משהו שהכירו עוד מסיני‪ ,‬ניסיון לצייר בעזרת‬
‫שתילה של אבנים דמויות‪ .‬בזכות הפטינה נשמר‪ .‬רואים בע"ח עם רגלים קצרות‪ ,‬גוף ארוך‪ ,‬ראש כבד וזנב‬
‫מתעקל‪ .‬ובתוך הגוף נראו משובצות אבנים יותר כהות‪ ,‬מה שהעלה את הרעיון שזה בעצם ניסיון לצייר‬
‫נמרים‪ .‬אז יש פה ‪ 16‬נמרים קטנים וגדולים כאשר אחרי החפירה אותה דרך עברה אז עדיין עברה פה וחלק‬
‫שובש קצת אז בעזרת תכניות של החפירה והצילומים שיקמו ושיחזרו את מה שנהרס‪ .‬האבנים הקטנות זה‬
‫שחזור‪ ,‬הגדולות עם הפטינה זה מקורי‪.‬‬
‫ובע"ח ‪ 17‬אחר‪ :‬פונה מערבה (לכיוון אחר)‪ ,‬אין לו ראש אבל יש לו קרניים ישרות‪ ,‬זנב קטן‪ .‬אנחנו מבינים‬
‫את זה כראם‪ .‬יש דגם שחוזר על עצמו איך אנשים מציירים לאורך כל התקופות את בעה"ח‪ .‬הטכניקות‬
‫והחומרים משתנים‪ ,‬אבל יש כמה מאפיינים‪ .‬למשל נמר תמיד מצויר עם הזנב כלפי מעלה‪ ,‬הראם עם‬
‫הקרניים ישרות‪ ,‬היעל עם הקרניים המעוקלות‪ ,‬צבי עם זנב קטן זקור‪...‬‬
‫המקום זכה לפרסום לא קטן‪ ,‬הייתה תערוכה במוזיאון ישראל על הפולחן הקדום‪...‬‬
‫חולות כסוי‪:‬‬
‫זהו חול שמורכב לא רק מקוורץ אלא חצי מהרכב הסלע כאן הוא בלייה של קירטון‪ .‬אפשר לטעום ולהרגיש‬
‫שהוא מלוח ולא נדבק לפה‪ ..‬זה מה שמרכיב את הגרגרים הגירניים שישנם‪ .‬והשילוב הזה הוא מאוד מיוחד‪.‬‬
‫הוא בא מהעובדה שאל בקעת עובדה מגיע משטר השיטפונות מביא לצפון מזרח הבקעה רק חומר דק גרגר‬
‫מאוד‪ .‬יש מיון בדרך‪ ,‬בתערובת שחלקה היא בלייה של אבני חול ובלייה של מצוקי קירטון מבקעת סיירים‬
‫וצוקי עובדה‪ .‬התערובת הזו מגיעה הנה לשוליים הצפון מזרחיים של הבקעה וזה הקרקע שיש לה איכויות‬
‫טובות לחקלאות כי החול מאוורר אבל זה לא רק חול‪ ,‬יש בו גם מרכיב גירני ולתרכובת הזו יש יכולות יותר‬
‫טובות‪ .‬הבנייה של הדיונות האלה בתוך הוודיות במזרח הבקעה היא תוצאה ממיון נוסף בסופות הדרום‬
‫מערביות‪ ,‬שאלה הסופות של עונות המעבר‪ ,‬הרוח מרימה רק את הגרגרים היותר דקים ומסיעה אותם על‬
‫המדרונות שבאים מבקעת עובדה ובסופה אפשר לראות ממש איך החול נוסע ונשפך‪ .‬מדרונות מאוד מתונים‬
‫ממערב למזרח ונגמרים באיזשהם מצוקים קטנים לתוכם החול נשפך ובונה את הדיונות האלה‪ ,‬זהו הערוץ‬
‫של נחל יתרו‪ .‬הערוץ הבא של נחל כסוי הוא ניצב לבקעה ולכן הרוח בונה בו דיונות בתוכו‪ .‬כאן נוצרים‬
‫מתלולים מאוד יפים‬
‫איך לא גנבו את החול הזה? סיפור על הטיול שהדרכתי דרוזים‪ ,‬אמרתי שלא טוב לבנייה‪ ,‬עוד מעט תשמעו‬
‫את ההסבר והם אומרים כן כן‪ ...‬ואז יורד דרוזי עם לבוש מסורתי‪ ,‬והדבר הראשון שעשה היה לטעום את‬
‫החול ואמר להם‪ :‬כן‪ ,‬הוא צודק‪ .‬בגלל המרכיב הגירני הזה‪ ...‬קבלני הבניין רוצים קוורץ נקי‪.‬‬
‫לא קיבל גוון אדמדם כי נסע לאורך דרך ארוכה ופשוט נשטף‪.‬‬
‫תצפית גרופית‪:‬‬
‫רואים את קו המגע‪ ,‬שכבות אדומות שיושבות על סלעי היסוד‪ ,‬לקו המגע קוראים פנהפליין‪ .‬השכבות‬
‫האדומות האלו מ ופיעות בכמה מפלסים‪ ,‬אלו הם השברים הגיאולוגיים שיורדים מדרגות מדרגות של שברים‬
‫בדרך לבקע הגדול שבתוך הערבה‪.‬‬
‫לגבי החולות‪ :‬מקורם בערבה ובמחשופים האלה של סלעי אבן החול‪ .‬ככל שיותר קרובים למקור הדיונות‬
‫יותר אדומות‪ ,‬כי הן ספוגות בתחמוצות של ברזל‪ .‬ככל שהן יורדות לערבה הן נשטפות ומאבדות את הצבע‪.‬‬
‫נסיעה מצומת ציחור ליוטבתה‪:‬‬
‫צומת ערבה‪ .‬לוטן קיבוץ רפורמי השני בארץ‪ ,‬הראשון הוא יהל‪ ,‬בלוטן מרכז חינוכי אקולוגי‪ ,‬קוראים לו‬
‫אקוכיף גם מתקן אירוח לסדנאות בנייה בבוץ‪ ,‬בנייה אלטרנטיבית‪ ,‬קצת חקלאות אורגנית‪.‬‬
‫קיבוץ קטורה‪ :‬צינורות אדומים של מפעל אדהטק‪ .‬הרעיון הוא גידול אצות בתנאי מתח על מים מליחים‬
‫וקרינה חזקה‪ ,‬הן מייצרות כתוצאה מכך פיגמנט אדום שמשמש תוסף מזון לבע"ח ובעיקר לדגים‪ ,‬דגי סלמון‬
‫שאין להם גוון אדום כי הם לא אוכלים את המזון הטבעי אלא כופתיות מוסיפים להם את אותו תוצר מזון‪.‬‬
‫אבל יש לכך כל מיני ערכים נוספים‪ ,‬אנטיאוקסידנטים‪ .‬הפיתוח התחיל במכון לחקר הנגב בשדה בוקר‪.‬‬
‫בקטורה גן בוטני מאוד מעניין שבו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בוטנאית בשם ד"ר איירין הילל סוואי קיבלה גלעינים של‬
‫תמרים מהחפירות במצדה ואחד מהם היא הצליחה להנביט‪ ,‬הוא כבר בן חמש‪ ,‬מתושלח קוראים לו‪ ,‬היה‬
‫צריך לתת פריחה ב‪.'11-‬‬
‫קטורה אומנם קיבוץ של התק"מ‪ ,‬הוקם ע"י גרעין של הצופים וגם בוגרי יהודה הצעיר מארה"ב‪ ,‬ומכיוון‬
‫שחלק מהם באו עם גישה מסורתית הקיבוץ מתקיים בשמירה על מסורת‪.‬‬
‫הקיבוץ הבא גרופית‪ .‬התפרסם בזכות יוצא קיבוץ בשם בוגי יעלון‪ ,‬היה מהגרעין השני‪ ,‬עד היום קשור‬
‫לקיבוץ‪ ,‬אחד הילדים שלו חי פה‪ ,‬מאחורי גרופית חווה שהחלה כטיפולית ועכשיו פותחים גם כחווה‬
‫תיירותית‪.‬‬
‫הכניסה לבסיס הצבאי‪ ,‬משמר יוטבתה‪ .‬יורדים לכביש הערבה הישן‪ .‬גבעה מימין‪ ,‬בראשה יש שרידים של‬
‫אתר שמזכיר במבנה שלו המצודות הישראליות בנגב‪ ,‬מעין חומת סוגרים שסוגרת על חצר‪ ,‬מהמאה‬
‫העשירית או אחת עשרה וויכוח האם ישראלי או מול הישראלית‪ .‬אבל במצודה הזו‪ ,‬שנחפרה‪ ,‬נמצאו‬
‫ממצאים מקבילים לממצאי תמנע והבינו ששייך לתקופת הפעילות המצרית בתמנע‪ .‬סוף המאה ה‪ 14-‬עד‬
‫אמצע המאה ה‪ 12-‬לפנה"ס‪ .‬ברונזה מאוחרת עם נגיעה לברזל‪...‬‬
‫חוצים תוואי חדש שהונח ב‪ 70-‬והזרים נפט אירני לאירופה‪ ,‬קוטר ‪ 42‬צול‪.‬‬
‫תמרים‪:‬‬
‫בניגוד לערבה התיכונה ששם גידולי ירקות כפלפלים‪ ,‬עגבניות שרי‪ ...‬פה הענף החקלאי המרכזי הוא‬
‫תמרים‪ .‬ככל שהולך ליובש איכות הפרי של הזנים היבשים לייצוא יותר טובה‪ ,‬יש פחות בעיות של היפרדות‬
‫הקליפה מהציפה והתמרים מסתדרים גם עם המים היותר מלוחים‪ .‬לעומת זאת להם איכות המים יותר‬
‫טובה מאשר פה‪ ,‬וההבדל במליחות המים משפיע מאוד על הגידולים האלה של ירקות‪ ,‬על חלק באיכות ועל‬
‫חלק בכמות‪.‬‬
‫והרפת‪ :‬פרות מושפעות מעומס חום‪ .‬זה לא רק טמפ' אלא גם לחות‪ .‬ומה שקורה פה בגלל היובש‪ ,‬אם יש‬
‫משטחי צל מספיק גדולים וקצת התזה בגלל התנאים נאים לפרות לא פחות מאשר לחברות שלהן בכפר‬
‫ויתקין‪ ...‬בקיץ טוב להם‪ .‬ליובש יתרונות בענייני מחלות‪ ,‬המרחק מכביד אבל היובש והתנאים מאזנים‪ .‬אם‬
‫היה צריך להריץ את התוצרת לצפון לא בטוח שהיה כלכלי‪ ,‬אבל מכיוון שהתחיל לתושבים שכאן כיום מה‬
‫שיוצא זה ערך מוסף גבוה של תוצרת מוכנה אז כלכלית כיום כן כדאי‪ .‬כיום הבעלות היא ‪ 50.5%‬של עלית‬
‫שטראוס ו‪ 49.5-‬של יוטבתה‪.‬‬
‫סמר זה שיח מדברי ששערותיו סומרות‪.‬‬
‫סמר הוקם כתוצאה מיוזמה של אגרונום אמריקאי יהודי בשם פרופ' בויקו שהגה רעיון לנצל מים מליחים‬
‫לגידול סמר‪ .‬זהו שיח שמסתדר מצוין עם מים מליחים‪ ,‬וזאת כדי לעשות נייר איכותי לייצור דולרים בארה"ב‪.‬‬
‫הקימו חווה ניסיונית‪ ,‬יש שם באר מים מליחים שהיום משקים איתה את התמרים של הקיבוץ‪ ,‬וגידלו סמר‪.‬‬
‫הסבו קומביין לקציר של הסמר‪ ...‬ולא ראו מזה לא דולרים ולא כסף אז הפכו את המקום לחוות ניסיונות‬
‫כללית ששירתה את החקלאים באזור‪ .‬גידלו עגבניות וכל מיני דברים וכשבא הגרעין וקיבל את השטח הם‬
‫פחדו מרעיונות של וועדת השמות הממלכתית‪ ,‬בנ"י‪ ,‬לפני שהגיעו ליוטבתה עצרו בתחנה שנקראה 'חור‬
‫הגדגד' וגם השם הזה נזרק לחלל האוויר כהצעה‪ .‬לכן באו חברי הגרעין ואמרו שטוב להם עם השם סמר‪.‬‬
‫צוחקים עליהם שזה ר"ת סתם מקום רחוק‪ ...‬אבל עדיף להם מחור הגדגד‪ .‬הקיבוץ הארצי במקור‪ ,‬הוקם ב‪-‬‬
‫‪ '76‬ישר כקיבוץ וחי בעיקר מתמרים ולא הופרט‪ ,‬קיבוץ שיתופי לגמרי‪.‬‬
‫עין רדיאן המשטרה התורכית‪:‬‬
‫מבנה משטרה עם כתובת בערבית לא ברורה לכן החליטו שזו משטרה תורכית‪.‬‬
‫בארות מים‪ ,‬עדויות כבר מסוף המאה ה‪ 19-‬על‪" :‬בורות חרבים ובארות שמישות‪ .‬דרומה להם יש נביעה‬
‫היוצרת שלולית והמים זורמים לכיוון דרום מזרח ונבלעים תחת שיחי אשל ופרג פרסי‪."...‬‬
‫מתארים לנו צמחייה ומים זורמים על פני השטח‪.‬‬
‫ב‪ 51-‬הוקמה כאן היאחזות נחל‪ ,‬ולא במקרה פה‪ .‬שמה היה היאחזות עין רדיאן‪ .‬חפרו באר וזה היה צינור‬
‫המים הראשון שהוביל לאילת מעין רדיאן‪ .‬כשהקימו א הקיבוץ ב‪ '57-‬בא בן גוריון ואמר להם שני דברים‪,‬‬
‫אחד מהם הפך להיות המוטו שלהם‪ .‬הם חשבו שיעלה ראה"מ וייבש אותם איזה שעה בנאום והוא עלה‬
‫ואמר‪" :‬תעזו‪ ,‬תדמידו תצליחו"‪.‬‬
‫עד היום זה רשום להם במחלבה למעלה‪.‬‬
‫מעבר לזה אמר למה אין רדיאן‪ ,‬בו נקרא לזה יוטבתה‪ .‬כי כשמסתכלים על תיאורי התחנות של בנ"י במדבר‪,‬‬
‫שתי תחנות לפני עציון גבר יש תחנה שנקראת יוטבתה ארץ נחלי מים‪ .‬ןב"ג אמר שהמקום היחיד שמתאים‬
‫לארץ נחלי מים‪ ,‬כלומר מקום שבו זורמים מים על פני השטח זה עין רדיאן‪.‬‬
‫היו על המקום הזה עדויות רבות של נוסעים שהיו מטעות‪ ,‬כולן כיוונו לדברים אחרים‪ .‬עד שב‪ 39-‬הסביר‬
‫נוסע שהבריטים שדדו אבנים מחומה כדי לבנות את תחנת המשטרה‪.‬‬
‫העדויות‪:‬‬
‫ב‪ 1914-‬הגיע לכאן חוקר שסקר הרבה בסיני ובנגב‪ ,‬וולי ולורנס‪ ,‬הם נפרדו קצת לפני שלורנס הגיע הנה‪,‬‬
‫וולי המשיך לעיראק לחפור את אור כשדים ולורנס התחפש לפיטר אותולו והלך לפוצץ רכבות תורכיות‪ .‬זה‬
‫אותו לורנס איש ערב שהיה חוקר רציני והשאיר אחריו הרבה דוח"ות ותיאורים‪.‬‬
‫על עין רדיאן הוא כתב‪" :‬שני חדרים קטנים בנויים בוץ ואבנים מעידים על משמר תורכי שהוצב כאן בזמן‬
‫תיחום הגבול‪( .‬הוא מתכוון לבערך ‪ 10‬שנים קודם‪ .)1906 ,‬מאחוריהם תל נמוך מאוד בצורת ריבוע של‬
‫חמישים על חמישים מטרים המהווה כנראה שריד של מבנה קדום"‪.‬‬
‫מה שתיאר זה לא מה שרואים‪ .‬הוא תיאר שני חדרים של בוץ ואבנים ואחריהם תל‪ .‬המבנה הזה הוא רק‬
‫חדר אחד והוא על התל למעלה‪ .‬אז זה לא זה‪ .‬לורנס ראה פה משהו אחר‪.‬‬
‫ב‪ '33-‬עבר פה פרינץ פרנק‪ ,‬חוקר גרמני‪ ,‬שכתב על נקודת משטרה במקום‪ .‬אחרי שנה עבר שוב וכתב‪:‬‬
‫"ביקרנו שוב בתחנת המשטרה שאיננה כוללת עוד אוהלים אלא מנצלת את צל עצי השיטה‪ .‬תחנת הקבע‬
‫התפרקה מסיבות בריאותיות והמקום משמש רק כמקום מפגש של שני אנשים הבאים מאום רשרש בדרום‬
‫ועין אל ווהבה בצפון"‪ .‬אז זה גם לא‪.‬‬
‫בשנות החמישים‪ ,‬שהניחו את צינור הנפט של קצ"א הישן של ה‪ 16-‬צול חתכו את כל התל מדרום לצפון ואז‬
‫גילו שיש משהו‪ ,‬וכמה שנים אחרי זה‪ ,‬בשנות השישים‪ ,‬עשו חפירה וגילו מבנה חומר עם חפצים וכלים‬
‫ומטבעות וזאב משל כתב שזו מצודה רומית מימי דיוקליטיאנוס כנראה‪ .‬אנחנו יודעים שדיו' הוריד בסוף‬
‫המאה השלישית לספירה הוריד את הלגיון העשירי מי‪-‬ם לאיילה והקים שם מחנה לגיון שלימים נהפך לעיר‪,‬‬
‫ופרץ את מעלה עקרבים ובנה מצודה בעין חציבה‪ ...‬זה התאים וכולם הסכימו‪.‬‬
‫ואז‪ ,‬באמצע שנות ה‪ ,80-‬פרץ צינור של מקורות והמים חפרו בין המבנה לצינור ונחשפה טבלת אבן גדולה‬
‫מאוד‪ .‬מופיעה כיו ם במוזיאון ישראל‪ .‬עליה כתוב‪ :‬דיוקליטיאנוס‪ .‬ברכה לשלום הנצחי‪ ,‬והשורה מתחת דיו'‬
‫אוגוסטוס ומתחת מחוק עוד מישהו ‪ -‬מקסימיליאנוס ימח שמו‪ .‬זו לא קללה אלא הוראה לביצוע שהגיע עד‬
‫לפה‪ .‬ומתחת יש עוד‪ ,‬בקיצור‪ ,‬כתובת רומית ממלכתית יפה ומסותת‪.‬‬
‫לימים גם נמצאו אבני מיל שעל אחת מהן כתוב ‪ 15‬שזה בערך ‪ 20‬ומשהו ק"מ לפה‪ ,‬כלומר זה באמת הוביל‬
‫הנה‪ .‬עד היום לא יצא מאמר כנראה בגלל ויכוח‪ :‬או שהמקום הזה היה חשוב כל כך שאליו הובילה דרך‬
‫חשובה ולא ספרו את איילה‪ ,‬או שזו הייתה דרך לא חשובה שהובילה לכאן‪ ,‬דרך מקומית‪ ,‬שולית לדרך‬
‫הראשית שכן הובילה לאיילה‪.‬‬
‫יש מפה רומית מאותה תקופה פויטינגר‪ ,‬מפת דרכים רומית שנמצאה ע"י פקיד גרמני בן המאה השלוש‬
‫עשרה‪ .‬הוא קנה אותה‪ ,‬אבל אלו הם העתקים שנזירים עשו למפת דרכים רומית‪ .‬ובמפה הזו רואים שתי‬
‫דרכים שיוצאות דרומה‪ .‬אחת מים המלח שעוברת דרך פטרה והשנייה יורדת דרך הנגב ומגיעה לאיילה‪,‬‬
‫תחנת אחת לפני איילה כתוב‪ :‬אדייאנם‪ .‬וגם הדרך ממזרח‪ ,‬לפני שמגיעה לאיילה‪ ,‬לאדיינאם‪ .‬יתכן שזה‬
‫החיבור שאבני המיל מראות עליו‪ .‬על המפות סימון שמראה שכאן היה מקום פולחן‪.‬‬
‫אדייאנם‪ ,‬לפי ההסבר של זאב משל‪ ,‬כנראה הפירוש הוא דיאנה‪ ,‬אלת הציד‪ .‬את אלת הציד עובדים בנווה‬
‫מדבר והנבטים היו מקומות פולחן שכאלה‪ .‬חלק מאבני הבסיס של החומה הרומית שהבריטים שדדו חלקם‬
‫אבנים שאספו פה‪ ,‬אבני גביל‪ .‬אבל חלקן אבנים נבטיות בסיתות מוקפד ויפה שנלקחו ממבנה נבטי‬
‫מונומנטלי מרשים‪ .‬איפה הוא? צמוד לדקלים של עין רדיאן‪ ,‬הנווה הוא שם‪ ,‬ליד הדקלים‪ ,‬צמוד לנווה יש‬
‫מבנה שלא נחפר אלא רק נסקר שהוא מבנה נבטי מונומנטלי‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬לפני ‪ 1300‬שנה הרומים שדדו מהמבנה הזה אבנים כדי לבנות את הבסיס לחומה שלהם ש‪1700-‬‬
‫שנים אח"כ ישדדו אותם הבריטים לתחנת משטרה שהיוטבתיים יתעקשו שהיא תורכית‪....‬‬
‫הרומים אולי גנבו‪ ,‬אבל שימרו את השם בזיהוי המקום עם שמה של אלת הציד‪ .‬ייתכן שעין רדיאן הוא‬
‫שיבוש ערבי של אדייאנם‪.‬‬
‫הסבר אחר‪ :‬ראדה זה פרקפרק פרסי‪ ,‬שיח מלחות שנמצא בנפת יוטבתה בכמויות‪ .‬יכול להיות שזה המקור‬
‫של השם או הצלבה של שני עניינים‪ :‬זיכרון היסטורי של אדיינם ומשהו דומה שמובן למקומיים‪ ,‬ראדה‪,‬‬
‫שנתנו את השימור שם למקום הזה‪.‬‬
‫דוגמא יפה לנווה מדבר‪ ,‬מקור מים מרכזי במרחב הזה‪ ,‬שריכז אליו אנשים מכל התקופות‪ .‬יש פה שרידים‬
‫גם מהניאוליתי וגם מהכלקוליתי‪ ,‬ממתי שלא תרצו יש פה משהו מהמרחב הזה‪ .‬כאשר הרומים השתלטו על‬
‫המרחב הזה ורצו להדק את האחיזה שמו נקודות משמר בנקודות מרכזיות שהם צמתים של דרכים והם‬
‫מקורות מים כפי שעשו התורכים והבריטים אחריהם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מעלה שחרות הוא מעלה קדום‪ ,‬ובראש‬
‫המעלה יש מבנה נבטי ואולי גם משהו רומי‪ .‬בקיצור‪ ,‬הדרכים האלה עבדו ומי ששלט במרחב השתלט‬
‫עליהם וקיבע את השליטה והאחיזה שלו בהם וכמובן שישראל הקימה פה את אחת הנקודות הראשונות ליד‬
‫באר אורה‪.‬‬
‫כשיוטבתה הגיעו לכאן כקיבוץ ראו את הקטע הזה שהיה מלא בירוק‪ ,‬מי התהום היו יותר גבוהים עדיין‪ ,‬היום‬
‫המפלס ברח בכמה מטרים בגלל השאיבות‪ ,‬אבל בראשית ימיהם היה עד כדי כך ירוק שקראו לזה 'הפמפס‬
‫של הערבה'‪ .‬פמפס זה אסדו‪ .‬זה היה הרעיון‪ .‬הביאו הנה עדר של בקר לבשר‪ ,‬זה לא החזיק אחרי כמה‬
‫חודשים לא נשאר לא מהפרות ולא מהעשבייה אבל נשארו כמה פרות שנתנו חלב לילדם הראשונים שהיו‬
‫ביוטבתה ויש גם באילת ילדים ראשונים וגילו שפרות יכולות לחיות פה ולתת חלב וכדי לשמור על החלב‬
‫צריך לעבד אותו כי אי אפשר לשמור על החלב‪ .‬כך התחילה מחלבת יוטבתה‪.‬‬
‫העפיפון בסמר‪:‬‬
‫שני קווי אבן‪ ,‬די מטושטשים‪ ,‬אחד הולך באלכסון אל צינורות הבטון‪ ,‬הקו השני יותר ברור‪ ,‬הולך באלכסון‪.‬‬
‫שני העפיפונים שמעבר לקיבוץ הרבה יותר מובהקים‪ ,‬ממש רואים קיר של אבן בגובה של כמה נדבכים‪,‬‬
‫משהו כמו ‪ 80‬ס"מ‪ ,‬והם זכו לשם עפיפוני מדבר מכיוון שטייסי חה"א הבריטי שטסו מעל למדבר שמעבר‬
‫לירדן‪ ,‬קרו לו אז המדבר הסורי‪ -‬ירדני מעל אלכסנדריה לכיוון בגדד ראו מתקנים כאלה‪ ,‬וזה הזכיר להם‬
‫עפיפון בשמיים‪ .‬כך זה נראה מלמעלה‪ .‬כל קו ‪ 120‬מ'‪ ..‬ואמור היה להסתיים בגדר של ‪ 6-8‬מ'‪ .‬פה מדובר‬
‫על ק"מ‪ .‬זרועות של שניים שלושה ק"מ לפעמים והם היו הרבה פעמים מסודרים בשרשראות ענק על פני‬
‫ק"מ רבים‪.‬‬
‫התיארוך שם הוא אלף שביעי לפנה"ס ויושב על תוואי נדידה של הצבי המרכז אסייתי‪ ,‬והוא נודד מג'אבל‬
‫דרוז בדרום סוריה למישורים של עזראק וואדי סירחן בעבר הירדן‪.‬‬
‫מה שנעשה בנגב שלנו‪ ,‬צבי הנגב לא ייכנס למקום שבו אופק הראייה חסום בעיניו‪ .‬לעומת זה‪ ,‬כשהוא לא‬
‫בלחץ הוא ילך לאורך טוואים בשטח‪ .‬זה יכול להיות קו רכס‪ ,‬קוליס של רכב‪ ,‬קו טפטפות‪...‬‬
‫הרעיון היה לתעל אותו בעזרת קיר אבנים שגובהו לא גבוה מהצבי‪ ,‬שלא יסתיר לו‪ .‬בקצה מסתיימים בתא‬
‫שטח יותר נמוך‪ .‬מטר‪ ,‬מטר ומשהו הפרש‪ ,‬לא צריך יותר מזה‪ ,‬אותו גובה קיר ממשיך באותו מפלס ופה הוא‬
‫כבר נהפך גבוהה יותר ביחס לקרקע‪ ,‬לשני מטר ואפילו יותר‪ .‬את זה הצבי כבר לא יכול קפוץ‪ .‬הצבי לא‬
‫רואה את זה‪ ,‬כי זה לא מתגבהה לו‪ ,‬אופק פתוח‪ ,‬עד שהוא יורד (רואים את המדרגה) והוא מוצא את עצמו‬
‫כלוא בקדרה סגורה ושם הוא נתפס‪.‬‬
‫עד היום יש אוכ' של מאתיים‪ ,‬מאתיים חמישים צבאים‪ ,‬והם הולכים עד היום לאורך הגדרות האלה‪..‬‬
‫במקום הזה‪ ,‬קצת אחרי שהעפיפון הזה יצא משימוש‪ ,‬נבנה אתר יישוב קטן‪ ,‬נחפר ב‪.'81-‬‬
‫האתר הזה מתוארך לשלושת אלפים לפנה"ס‪ .‬מפתיע היה לגלות‪ ,‬בניגוד לעפיפונים של עבר הירדן‪ ,‬שזמן‬
‫השימוש בהם היה מוגבל‪ ,‬לא ידוע למה‪ .‬אחד ההסברים שההצלחה הייתה גדולה מדי וגרמה לכך שלא‬
‫נותרו די צבאים כדי שיהיה כדאי להפעיל מתקנים כאלה‪.‬‬
‫בעבר הירדן ז יהו פיק מתקנים באלף השביעי לפנה"ס עם כמויות עצומות של עצמות צבאים‪ ,‬ואח"כ ירידה‬
‫מאוד גדולה ושימוש ספורדי בתקופות מסוימות עד לפני מאה שנה‪ ,‬כפי שמוכיח הקטע של אהרוני‪.‬‬
‫ההסבר הוא שעלו על רעיון שהיה כל כך מוצלח שחיסל את עצמו‪.‬‬
‫בחי בר עושים ספירת צבאים כל שנה שנתיים‪ ,‬פרסו להם קווים וראו את ההתנהגות‪ .‬החוכמה היא להתקדם‬
‫והצבי שומר מרחק ממך‪ ,‬רגוע‪ .‬רשות הטבע והגנים סגרה קטע ממערב לכביש בגלל איזה מין אחר של‬
‫צבאי שהיה חשוב להם לנסות להגן עליו‪ ,‬לא צבי הנגב‪ ,‬אבל סגרו שטח גדול אז גם צבי הנגב חי שם‬
‫והתרבה מאוד ורצו להוציא אותו החוצה אז תופסים אותם במעין עפיפון מודרני שבנו‪ ,‬אחת לכמה חודשים‬
‫מארגנים תפיסה של כמה עשרות צבאים ומשחררים אותם החוצה מחוץ לגדר של השמורה הסגורה‪.‬‬
‫זיאולוג עברי‪ ,‬אהרוני‪ ,‬ראשית המאה העשרים‪" :‬פעם אחת יצאתי למדבר לארבעה ימים לראות במסע‬
‫הצבאים‪ .‬התבוננו במשקפות וראינו מחנות מחנות של צבאים של ייספרו מרוב‪ .‬לפי האומד שלנו הגיע‬
‫מניינם ליותר מעשרת אלפים ראש‪ .‬הבדואים יודעים לכוון את הזמן ולכולדם לפי זמן נדודיהם‪ ...‬היינו עדי‬
‫ראייה למחזה מזעזע‪ :‬לציד חמש מאות שש מאות צבאים בבת אחת בפוכרת‪ .‬אורך הפוכרות שראינו ק"מ‬
‫רבים ו כמוה רבות במדבר‪ ...‬כדי לצוד מאות צבאים בבת אחת גדרו הבדואים שטח עצום של ק"מ רבים‬
‫בצורת משולש כביר וחומה גבוהה מקומת אדם‪ ...‬משראו הבדואים צבאי נודד לתומו כיוונו אותו מזה ומזה‬
‫כלאחר יד אל הפוכרת שפתחה היה רחב מאוד‪ ,‬מצודת נחלים זו דמתה במראה לנוף המדבר כמחומריו‬
‫נבנתה ובלב הצבאים לא עוררה כל חשד‪ .‬אך נכנסו מאות אחדות אל הפוכרת באו הבדואים במרוצה מימין‬
‫ומשמאל‪ ,‬הקיפו את פתחה והתחילו לצווח צווחת פרעים כדי להפחיד את הצבאים המסכנים‪ .‬הנלכדים‬
‫ביקשו להם מפלט‪ ,‬קפצו אל עבר החלונות‪ ,‬נפלו‪ ,‬שברו‪ ,‬רבים הוצאו לעינינו מרוסקי איברים‪ ,‬ואנקת מותם‬
‫שברה את ליבנו‪ .‬אולם הבדואים לא שמו לב ליילל קורבנותיהם ולפני שנפחו את נפשם שחתום אחד אחד‬
‫במאכלת שבידם כי פגר תתאב נפשם ואכילתו אסורה עפ"י דתם" (ציווי גם ביהדות)‪.‬‬
‫במדבר של עבר הירדן וסוריה סופרים למעלה מאלף מתקנים‪ .‬בנגב שלנו (כולל כמה אזורים שמעבר לגבול‬
‫המדיני‪ ,‬כמו קדש ברנע‪ ,‬אבל גאוגרפית הם באותו אזור) מכירים ‪ ,16‬בסיני עוד כמה עשרות‪ ,‬והם כולם‬
‫בקנה מידה אחד יותר קטן‪ ,‬משהו כמו מאה מ' זרועות‪ .‬הם מתאימים בגודל שלהם לצבי המקומי‪ ,‬צבי הנגב‪,‬‬
‫שנמצא במרחב הזה ולא נע באופן נדידתי‪ ,‬עדרים קטנים‪.‬‬
‫ההסבר ש ל ציד בין השאר ניזון מציור סלע שנמצא בקבר באזור העפיפונים של עבר הירדן ובציור רואים שני‬
‫פנים של הסלע‪ ,‬בצד אחד יש סצנה של ציד רגילה‪ ,‬מכירים אותה מהרבה תחריטי סלע‪ :‬רואים אנשים‪,‬‬
‫קשתות‪ ,‬חיצים‪ ,‬בע"ח שונים‪ ,‬בצד השני רואים אנשים דוחקים בעל חיים קטנים עם זנב זקור‪ :‬צבאים‪ ,‬לתוך‬
‫גדרות למתחם סגור‪ ,‬וזה נותן עוד חיזוק להצעה הזו של הציד‪.‬‬
‫הדרכת אוטובוס מאילת להר עמרם‪:‬‬
‫שדה התעופה‪ ,‬רואים שהאדמה רטובה כי היא יושבת על מליחה‪ .‬ולכן השדה הולך ויורד‪ .‬מדי כמה שנים‬
‫סוגרים את השדה ומעבירים את הנחיתות לעובדה וממש מרימים את השדה‪ .‬ב‪ 2015-‬אמור לקום שדה‬
‫חדש בתמנע והשדה הזה ייסגר‪.‬‬
‫מצד ימין רואים את בריכות המלח‪ .‬מלח אפשר להפיק בשתי צורות‪ :‬במזרח אפריקה לדוגמא לוקחים‬
‫משטחים של מלח ומרימים אותם‪ ,‬שוטפים אותם וטוחנים אותם‪ .‬באילת בריכות אווה‪-‬פוריטיות = בריכות‬
‫של אידוי‪ .‬ישראל היא צרכנית מספר אחת של מלח בקפיטה לצורכי מזון בגלל נושא ההכשרה‪ .‬באריזות‬
‫כותבים מייד אין פראנס ושולחים את זה לערב הסעודית‪.‬‬
‫שייך למשפחת דנקנר והם מרוויחים על זה מעט כסף אבל הם יודעים שיבוא יום שיהיה שינוי ייעוד לקרקע‪.‬‬
‫הרי אילת לא יכולה להתקדם דרומה בגלל מצרים‪ ,‬לא תתקדם מזרחה כי הירדנים לא יסכימו וגם לא‬
‫מערבה כי לא בונים על תשתית ועל סלעי יסוד‪ .‬רעידת האדמה בניו‪-‬זילנד מזכירה למה‪ ...‬לכן אילת‬
‫תתקדם‪.‬‬
‫‪ – N.B.T‬נאשיונל בטה‪-‬קורטן טכנולוג'י ‪ -‬דגל יפן ודגל ישראל‪ .‬היום קילו זהב (אומנם מוכרים באונקיות) אבל‬
‫קילו עולה סביב ה‪ 38-‬אלף דולר‪ .‬קילו מהאצה הזו‪ ,‬בשם דולניאלה עולה ‪ 44‬אלף דולר‪ .‬זה אנטי‪-‬אוקסידן‪,‬‬
‫נוגד חמצון מאוד חזק‪ .‬כלומר נגד הרדיקלים החופשיים ותהליך החמצון של הגוף‪ .‬הפטנט הוא תקן של מכון‬
‫וייצמן הבעלות היא בעלות יפנית‪ .‬ניתן בעיקר כתוסף מזון‪.‬‬
‫אילת צורכת כ‪ 14-‬מיליון קו"ב מים‪ ,‬פי שלושה ממה שעיר ממוצעת בעלת ‪ 50‬אלף תושבים כמוה צורכת‪.‬‬
‫למה היא כל כך הרבה? תיירות וחום‪.‬‬
‫לפני כ‪ 15-‬שנה ‪ 20‬אחוז מהמים הגיעו מהפארן‪ 70 ,‬אחוז מי תהום שהותפלו וכ‪ 9-‬אחוז שהגיעו מהים‪.‬‬
‫כלומר מים זכים‪ ,‬מוטפלים ומליחים ערבבו ביחד והגישו לשתות‪ .‬היום אין מים בפארן ואיכות המים היא ‪50-‬‬
‫‪ :50‬מי תהום מותפלים ו‪ 45-‬אחוז מי ים‪ .‬המים מצוינים‪ .‬לפני השינוי היו מספרים על האילתים שבביקורם‬
‫בצפון היו מוסיפים מלח למים כדי לשתות‪ ,‬היום אין אבנית בקומקום‪.‬‬
‫מצד ימין רואים את שדה התעופה של ירדן‪ .‬ב‪ 26.10.94-‬נחתם השלום עם ירדן‪ .‬פרס שהחליפו היה מלא‬
‫ברעיונות שאחד מהם היה ששדה התעופה הירדני ישמש את שתי המדינות‪ .‬זהו שדה גדול‪ :‬האייר פורסט‬
‫וואן לא יכול לנחות באילת ונחת פה אבל בסוכות הקודם אילת קיבלה ‪ 78‬טיסות ועקבה ‪ .3‬זהו שדה גדול‬
‫עם מעט צרכים‪ ,‬וההיפך קורה באילת‪ .‬נתניהו ניצח את פרס ופחות אהב את הרעיון הזה ושר התחבורה‬
‫שאול מופז כן אהב את הרעיון אבל הדבר הזה בסופו של דבר לא יקרה והשדה של אילת יעבור לתמנע‪.‬‬
‫השר כץ החליט לצאת בפרויקט נתיבי ישראל‪ ,‬להביא את הפריפריה למרכז‪ .‬חצור הגלילית‪ ,‬קריית שמונה‪...‬‬
‫וגם אילת‪ .‬זה ‪ 27.5‬מיליארד ש"ח‪ .‬כמעט ‪ 10‬אחוזים‪ ,7.5 ,‬לקרב את אילת למרכז‪ .‬איך מקרבים את אילת‬
‫למרכז? ברכבת‪ .‬אומנם נחתכה אבן פינה כבר ב‪ 1983-‬אבל אולי הפעם‪.‬‬
‫בפני השר כץ הונחו ‪ 4‬חלופות והוא בחר לקח את הרכבת מנחל צין‪ 170 .‬ק"מ מכאן‪ ,‬באזור המכתש הגדול‪,‬‬
‫ואז ‪ 8‬תחנות מחצבה עד אילת‪ .‬בסקר התגלה ש‪ 650-‬איש עושים את דרכם כל יום מאילת לת"א בתחבורה‬
‫ציבורית ועוד ‪ 650‬בחזרה‪ .‬מה זה ‪ ?650‬זה רכבת אחת‪ .‬מאוד קשה לשכנע את משלם המסים הישראלי‬
‫בשביל רכבת אחת‪ .‬ההצדקה הכלכלית היא שהיא תעביר לא רק נושאים אלא גם סחורות ובשביל זה היא‬
‫צריכה להגיע לנמל‪ .‬אבל היא לא יכולה להגיע לנמל‪ :‬השבר הסורי אפריקאי כל כך צעיר שאין עדיין מניפות‬
‫סחף ואתה לא יכול לשים גם נמל וגם כביש וגם רכבת‪ .‬לכן וועדה קבעה שאם הרכבת לא יכולה להגיע לנמל‬
‫הנמל יגיע לרכבת‪ .‬איך? בעזרת תעלה של ‪ 9‬ק"מ צפונה מראש המפרץ ועד למקום הזה‪.‬‬
‫כנראה שלא יקרה‪.‬‬
‫באר אורה‪ :‬מועצה אזורית חבל איילות זה ‪ 2.5‬מיליון דונם‪ 2,700 ,‬אנשים‪ 12 .‬אחוז משטחה של מדינת‬
‫ישראל‪ 90 .‬אחוז מהשטחים הם שמורה וצה"ל‪ .‬חוץ מזה לא רוצים לבוא‪ 50 .‬אחוז מהכלכלה תמר מג'ול‪ .‬זן‬
‫חדש ולא מוכר‪ .‬ג'אהל בערבית זה מישהו שלא יודע‪ .‬שני יישובים לא קיבוצים‪ :‬שחרות ובאר אורה‪.‬‬
‫ב"ג הקים וועדה לשמות וקבע‪ ,‬בלשונו‪ ,‬שלא ינטוף מהם ריח ערבי‪ .‬הוועדה ישבה ‪ 176‬פעם בשנה וחצי‪ .‬ביר‬
‫הינדיס‪ ,‬הינדיס בערבית זה צלמוות‪ ,‬חושך‪ ,‬כל מה שעכור‪ .‬ולמה הערבים קוראים למקום באר חשיכה?‬
‫בגלל שלמים היה טעם של חושך‪ .‬ואז עומד ב"ג על במת הכנסת ואמר‪ :‬אנחנו נהפוך באר חשיכה לבאר‬
‫אורה‪ .‬אבל הבעיה שהמים לא שמעו את ההרצאה והטעם שלהם המשיך להיות בלתי נסבל‪ .‬עקיבא עצמון‬
‫הקים את מחנה הגדנ"ע ויישוב שהיום אין שם אפילו מכולת‪ .‬כולם מתבססים על אילת ועל המועצה האזורית‬
‫חבל איילות‪ .‬הרבה מהאנשים שגרים שם עושים את זה כדי לחיות באילת אבל לרשום את ילדיהם למערכת‬
‫החינוך של חבל איילות‪.‬‬
‫מצד ימין הר עמרם‪ ,‬כביש שלא נוסע לשום מקום‪ .‬נכנס לתוך ההר‪ .‬ההר חלול כי האמריקאים בנו כאן תחנה‬
‫ססמוגרפית‪ ,‬דבר שמעורר שאלה מעניינת‪ :‬מה מעניין את משלם המסים האמריקאי מצב רעידות האדמה‬
‫בדרום מזרח שום מקום? לדעתי ‪ -‬כדי להקשיב לניסויים גרעיניים שאולי הדוב הרוסי ניהל מזרחה מכאן‪.‬‬
‫קניון שחורת‪:‬‬
‫מדבר זה ‪ 200‬מ"מ גשם בשנה ובאילת מקבלים רק ‪ 25‬מ"מ אבל גם זה שליש מהעבודה‪ .‬כי כדי להבין מה‬
‫מניע את בע"ח והצמחים צריך להוסיף עוד שני נתונים‪ :‬האידוי הפוטנציאלי הוא ‪ 3250‬מ"מ זה האידוי‬
‫הפוטנציאלי‪ .‬כלומר לקחתי פי מאה ועשרים ממה שאין לי‪ .‬מה זה אידוי פוטנציאלי‪ :‬זאת אומרת שמפרץ‬
‫אילת מאבד שלושה ורבע מטרים בכל שנה‪ ,‬כמובן שהוא מפוצה במייצרים‪ .‬אבל כמעט ס"מ כל יום‪ ,‬בקיץ‬
‫קצת יותר‪ .‬במייצרי טירן רואים זרם אדיר כדי לפצות על זה‪.‬‬
‫נתון נוסף‪ :‬כל מטר רבוע מותחות בו ‪ 1.8‬מיליון קלוריות‪ ,‬כששמש מכה מודדים את כמות החום בצורה הזו‪.‬‬
‫אז עכשיו תסתכלו על הצמחים‪ :‬האידוי פי מאה עשרים ממה שהם מקבלים‪ ,‬ועוד קרינה ברמה אדירה זה‬
‫רק מראה כמה מצבם של הצמחים כל כך קשה‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬כשמדברים כאן על ממוצע רב שנתי זה די קשקוש‪ .‬עד אוקטובר השנה ירדו ‪ 5‬מ"מ‪ .‬מתי זה מעניין את‬
‫הזוגנים והריסן הנאכל? בשיטפון‪ .‬רק שיטפון זה הדבר היחידי שחשוב‪.‬‬
‫כשמדברים על מדבר ‪ 200‬מ"מ זה גיאוגרף‪ .‬החוט השני של כל הצמחייה במדבר הקיצון יש שני מכנים‬
‫משותפים‪ :‬צמחייה ערוצית וכסות של פחות משני אחוזים‪.‬‬
‫ריסן נאכל‪ ,‬משפחת הקוציציים‪ .‬אחת מהאסטרטגיות להתמודד עם המדבר היא להתחמק‪ .‬איך? חד שנתי‪.‬‬
‫משקיע הכי הרבה בזרע‪ .‬זרע טוב שהוא נובט‪ .‬בא איזה יעל ומשתין עלי ונדמה לי שיש מונסונים‪ .‬אבל ברגע‬
‫שהימרתי אני מת‪ .‬ולכן הוא צריך ערבויות שאכן מדובר בגשם יפה‪ .‬לכן יש לו עלעלים חזקים שצריך שיטפון‬
‫רציני כדי להסיר אותם‪ .‬בזרע קליפה קשה שדורשת הרבה חיכוכים כדי שיפתח‪ .‬כששמים את זה בתוך מים‬
‫הזרעים נורים החוצה וג'ל מקיף אותו‪ ,‬עוד בקרה לבטיחות שיש מים‪.‬‬
‫בכל אחד מהשלבים הוא יכול לעצור‪ ,‬אבל לא יכול לחזור לאחור‪.‬‬
‫אלה לא צמחי מדבר אלא צמח ים שחיים במדבר‪ .‬ההבדל הוא שאם ניקח אותם למקום שבו יש כמות‬
‫משקעים גדולה‪ ,‬ובלי מתחרים ‪ -‬הם יפרחו‪ .‬פרחי מדבר ימותו‪ .‬הסיבה שהם פה היא בגלל הקרב בין‬
‫המדבר לישימון‪ .‬אלו אוסף של לוזרים‪...‬‬
‫אחד מהצמחים הנפוצים הוא הזיגו‪-‬פילום זיגותה או זוגן‪ .‬נוהגים לומר שכל הבקבוקונים הם הדרך לאגירת‬
‫המים‪ .‬כשטועמים רואים שזה לא מים אלא טעם בלתי נסבל‪ .‬הוא מוהל אותם‪ .‬משה דיין כתב בסיפרו על‬
‫סרן פז‪ ,‬טייס חיל האוויר‪ ,‬שהצליח לשרוד כך במדבר‪ .‬זוהי דרכו להיפטר מהמלחים‪.‬‬
‫הבקבוקונים מאדים יותר מים‪ .‬בגלל זה בשרניות‪ .‬היכולת שלו להתמודד עם מליחות‪ .‬האשל‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬יודע‬
‫לדחות את המלח ולפלוט אותו‪ .‬הזוגן לוקח מים ומוהל את המלחים‪.‬‬
‫צלף‪ :‬נראה עשיר במים‪ ,‬בזכות שכבה עבה על העלים שמגבילה את האידוי‪ .‬על הצלף יש לרוב הרבה‬
‫נמלים‪ .‬הצלף מפריש להם סוכרים והנמלים מרחיקות בע"ח שבאים לאכול אותם כצבאים ויעלים‪ .‬הנמלה‬
‫מוציאה חומצה שמתיזה על בע"ח שבורח‪.‬‬
‫הפרי של הצלף נקרא אביונה‪ .‬הציפה של הפרי אחרי השרייה מגבירה את האון‪.‬‬
‫הצלפים שאוכלים בסופר הם הניצנים‪ .‬בלטינית נקרא קאפריס‪ ,‬על שם קפריסין‪ .‬היא נקראת על שם מחצבי‬
‫הנחושת של הרומאים שם‪.‬‬
‫גיאולוגיה של הרי אילת‪:‬‬
‫אתר להרחבה‪ :‬שמוליק מרקו‪ ,‬היסטוריה גיאולוגית אילת‬
‫באיזור אילת מצוי מגוון הסלעים הגדול ביותר בארץ‪ .‬העתקים (שברים גיאולוגיים) רבים מציבים אלה לצד‬
‫אלה סלעים מטמורפים‪ ,‬סלעי גרניט‪ ,‬גיר‪ ,‬חולות צבעוניים ועוד רבים אחרים‪ .‬הגורמים למגוון סוגי הסלעים‬
‫ולמערכות השברים קשורים בהתפתחות הגיאולוגית של האזור במשך כמיליארד השנים האחרונות‪.‬‬
‫הסלעים המגמתיים והמטמורפים החשופים באזור אילת מייחדים אותו משאר אזורי הארץ‪ .‬סלעים אלה‬
‫מהווים את המחשופים הצפוניים ביותר של המסיב הערבו‪-‬נובי‪ .‬אזור אילת מאופיין גם בטופוגרפיה חריפה‬
‫עם הרים מעל ‪ 900‬מ' במערב לצד מפרץ אילת העמוק בדרום‪.‬‬
‫עבודות גיאולוגיות הראו שבאזור קיימות שלוש משפחות סלעים‪ :‬סלעים מגמתיים‪ ,‬סלעי משקע‪ ,‬וסלעים‬
‫מטמורפים (מותמרים)‪ .‬הסלעים המגמתיים חודרים לתוך המטמורפים אך אינם חודרים לתוך סלעי המשקע‪.‬‬
‫מכאן שהסלעים המטמורפים נוצרו ראשונים ולתוכם חדרו הסלעים המגמתיים‪ .‬סלעי המשקע נוצרו‬
‫אחרונים‪ .‬הם מונחים על הסלעים המגמתיים והמטמורפים על גבי משטח המכונה "פנפליין" (פנה=כמעט‪,‬‬
‫פליין=מישור)‪ .‬קיימות שתי יחידות עיקריות של סלעי משקע יבשתיים וביניהן חבילת שכבות של סלעי משקע‬
‫ימיים‪ .‬השברים שחוצים את כל הסלעים מעידים על כך שאירועי השבירה מאוחרים להיווצרות הסלעים‪.‬‬
‫נחלק את המענה לפי סדר ההתרחשות‪ :‬היווצרות התשתית היבשתית‪ ,‬היווצרות סלעי הכיסוי ותקופת‬
‫השבירה הצעירה‪.‬‬
‫א‪ .‬היווצרות התשתית‬
‫קרום כדור הארץ בנוי באזורנו משתי יחידות ‪-‬תשתית וכיסוי‪ .‬התשתית מאופיינת בהופעה מסיבית‪ ,‬לרוב‬
‫כהה‪ ,‬והכיסוי בנוי מסלעים משוכבים‪ ,‬לרוב בהירים‪ .‬בתשתית מבחינים בשלוש קבוצות סלעים‪ :‬המטמורפים‬
‫שכוללים סלעי שיסט וגנייס‪ ,‬המגמתים שכוללים פלוטונים ודייקים בהרכבים שונים והקומפלקס הוולקנו‪-‬‬
‫קונגלומרטי שכולל שכבות של קונגלומרטים וסלעים וולקנים‪ .‬סלעי הכיסוי כוללים בעיקר שכבות של סלעי‬
‫משקע‪.‬‬
‫התשתית באזורנו נוצרה בפרק הזמן שמלפני כמיליארד ועד כחצי מיליארד שנה‪ .‬פיסת תשתית זו המכונה‬
‫"המסיב הערבו‪-‬נובי" הצטרפה בשלבי היווצרותה האחרונים לאפריקה‪ ,‬יבשה קדומה וגדולה יותר‪ .‬את‬
‫התשתית מכסה בכל הארץ שכבת סלעים צעירים יותר‪ ,‬בעיקר סלעי משקע‪ .‬עובי הכיסוי יורד מ‪ 7-5 -‬ק"מ‬
‫בצפון לכ‪ 2 -‬ק"מ באיזור אילת‪ .‬ייחודו של אזור אילת בכך שכאן הוסרו סלעי המשקע בתהליכי אירוזיה‬
‫(בליה וסחיפה) וניתן לצפות בסלעי התשתית‪ .‬אין מחשופי תשתית בארץ מצפון לתמנע‪.‬‬
‫חמשת גושי התשתית באזור אילת הם‪:‬‬
‫גוש אילת‪ :‬אזור הר צפחות והר שחמון‪,‬‬
‫גוש רודד‪ :‬אזור הר שלמה‪ ,‬הר ידידיה ומזרח הר שחורת‪,‬‬
‫גוש עמרם‪ :‬הר עמרם‪,‬‬
‫גוש נשף‪ :‬הר נשף שמדרום להר שני‪ ,‬ההרים שמצפון לקע א‪-‬נקב (בקעת הירח)‪,‬‬
‫גוש תמנע‪ :‬הר תמנע‪.‬‬
‫סלעים מטמורפים משני טיפוסים ‪-‬שיסט וגנייס מצויים בגוש אילת ובגוש רודד‪ .‬ניתן לזהות אותם בשדה על‬
‫פי הגבישים הלווחיים והמאורכים שבהם המסודרים בכוון שולט אחד‪ .‬סידור זה מקנה לסלע כולו מבנה‬
‫לווחי‪-‬צפחתי או מבנה קוי המזכיר סידור של גפרורים בקופסה‪.‬‬
‫סלעי השיסט הם הסלעים העתיקים ביותר באזור אילת‪ .‬מדידות גילים וניתוח ההרכב הובילו למסקנה‬
‫שהש יסט הוא סלע מטמורפי שנוצר בתהליך התמרה של סלעי משקע ימיים‪ ,‬בעיקר תערובת של חול‬
‫וחרסיות‪ .‬תערובת הסלעים הקדומה נוצרה לפני כ ‪ -800‬מיליון שנה ועברה התמרה לפני כ‪ -790‬מיליון שנה‪.‬‬
‫מני סיונות מעבדה וחישובים תרמודינמיים עולה שתהליכי ההתמרה בהם הופכים מינרלי החרסית והחול‬
‫למינרלים הבונים את השיסט מתרחשים בלחצים וטמפרטורות השוררים בעומק של ‪ 20-15‬ק"מ (כ‪-600‬‬
‫מעלות)‪ .‬צורת סידור המינרלים בסלע מעידה על כך שהשיסטים עברו מספר אירועי עיוות שכללו קימוט‬
‫ושינויים בצורת הגבישים‪ .‬תוך כדי האירועים הללו‪ ,‬בין כ‪ -780‬לכ‪ -650‬מ"ש‪ ,‬חדרו לאזור פלוטונים ודייקים‬
‫בעלי הרכבים שונים‪ .‬ההרכבים נעים בין גברו (בסיסי)‪ ,‬דיוריט (בינוני) ולבסוף גרניט (חמוץ) שעברו אף הם‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬יחד עם השיסט‪ ,‬התמרה ועיוות שהפכו אותם לסלעים מטמורפים המכונים "גנייס"‪ .‬הגנייס‬
‫מורכב מגבישים גדולים יחסית לשיסט‪ .‬הר צפחות שממערב לבית ספר שדה אילת בנוי בעיקר מגנייס כהה‬
‫שנוצר מהתמרה של סלעי דיוריט ומכונה גנייס טבה‪ .‬ממערב לעיר אילת מצוי גנייס אדמדם שנוצר מהתמרת‬
‫גריט ומכונה גנייס גרניטי‪ .‬עיוות והתמרה באזור נרחב אופייניים לתהליך אורוגנזה שבמהלכו נוצרת שרשרת‬
‫הרים בגבול בין שני לוחות כתוצאה מלחיצה‪ ,‬קימוט‪ ,‬חדירת גופים מגמתיים‪ ,‬הרמה והתמרה‪ .‬אורוגנזה‬
‫מתרחשת כיום במספר מקומות‪ ,‬לדוגמא בהרי האלפים בגבול בין לוח אפריקה ללוח אירופה‪ ,‬בהרי האנדים‬
‫בגבול בין לוח דרום אמריקה ללוח מזרח האוקיאנוס השקט‪ ,‬בהרי הזגרוס והטאורוס בגבול בין לוח ערב‬
‫ללוח אירו‪-‬אסיה ועוד‪.‬‬
‫ממזרח לעיר אילת מצויים שיסט‪-‬דייקים המעידים על כך שבאזור חלו שני ארועי אורוגנזה‪ :‬בארוע הראשון‬
‫נוצרו סלעי השיסט והגנייס מהתמרה של סלעי משקע וסלעים פלוטוניים‪ .‬חדירת הדייקים מעידה על מעבר‬
‫ממשטר של לחיצה והתמרה למשטר של מתיחה שאיפשרה את חדירת הדייקים‪ .‬ההתמרה של הדייקים‬
‫מעידה על ארוע נוסף של אורוגנזה‪.‬‬
‫על פי מאסף המינרלים וסיגנון העיוות משערים שהסלעים שבגוש רודד עברו התמרה בעומק רב יותר מאלה‬
‫שבגוש אילת‪.‬‬
‫סלעים שאינם מראים סימני עיוות חדרו לאחר תום תהליכי ההתמרה‪ .‬אלה כוללים את סלעי הגרניט שבונים‬
‫את הר תמנע והר יהושפט וסלעים פלוטוניים אחרים כגון סלעי הקוורץ‪-‬דיוריט המצויים בשטח שבין הנחלים‬
‫נטפים ושחורת וסלעים וולקניים החשופים בהר עמרם‪ ,‬בהרי נשף‪ ,‬וסמוך למיכלי הנפט ממערב לעיר אילת ‪-‬‬
‫בכולם אין סימני עיוות והתמרה מכיוון שחדירתם חלה לאחר תום התהליכים הללו‪ .‬גילם של חלק מסלעים‬
‫אלה נמדד ונקבע לזמן שבין כ‪ -640‬לכ‪ 550 -‬מליון שנה‪ .‬סלעים נוספים שאינם מטמורפים הם דייקים‬
‫שנוצרו מחדירת מגמה לתוך סדקים‪ .‬בצפון הר שלמה ובהר רחבעם צפיפות הדייקים גדולה מאוד והם‬
‫תופסים למעלה מ‪ 50% -‬ואפילו עד ‪ 90%‬מנפח כלל הסלע‪ ,‬תופעה המכונה "ארץ דייקים"‪ .‬בשלבים‬
‫המאוחרים של התגבשות הסלעים המגמתיים נוצרו עורקים עשירים בתרכובות של באריט ונחושת אותם‬
‫ניצלו בתקופות קדומות‪ ,‬בעיקר בדרום מערב קע א‪-‬נקב (נחושת) וביובל של נחל רודד ‪ -‬ואדי טוואחין‬
‫(כנראה באריט)‪ .‬עורק מגמתי כזה המכיל מינרלי נחושת ובאריט בולט בראש נחל יהושפט‪ ,‬סמוך לאוכף עם‬
‫נחל שלמה‪ .‬במכרות בתמנע הופקה הנחושת מסלעי משקע ולא מעורקים מגמתיים‪.‬‬
‫התהליכים שתוארו עד כאן התרחשו מתחת לפני השטח‪ .‬על פני השטח התרחשה במשך כל הזמן אירוזיה‬
‫על ידי נחלים מלווה בהתפרצויות וולקניות‪ .‬על כך מעידה הסדרה הוולקנו‪-‬קונגלומרטית המונחת במקומות‬
‫על הסלעים הפלוטונים והמטמורפים‪ .‬סדרה זו בנויה מחילופין של סלעים וולקנים וקונגלומרטים המכונים‬
‫"קונגלומרט אילת" (בצפון הר שלמה‪ ,‬בהר אסא‪ ,‬מצפון להר יהושפט‪ ,‬בנחל רודד ועוד)‪ .‬הקונגלומרטים‬
‫מכילים חלוקים מכל הסלעים הפלוטוניים והמטמורפים שנוצרו קודם לכן בעומק של מספר קילומטרים ולכן‬
‫הם מעידים על חשיפתם בתהליכי האירוזיה‪ .‬חשיפת סלעים שנוצרו בעומק רב כרוכה בתהליכי הרמה‬
‫שהביאו אותם מהעומק אל קרבת גובה פני הים‪ .‬הרמה זו חלה בעקבות תוספת הפלוטונים בעלי המשקל‬
‫הסגולי הנמוך בתקופה שבין ‪ 640‬ל‪ -550‬מיליוני שנה‪ .‬אלה הביאו להכפלת עוביו של הקרום היבשתי‬
‫הראשוני‪ ,‬להפיכתו ליבשה "בוגרת" שצפה גבוה יותר על המעטפת‪ .‬התרוממות זו דומה להתרוממותו של‬
‫לוח עץ שצף על מים כשמוסיפים לתחתיתו חומר קל כגון" קלקר"‪.‬‬
‫סלעי המשקע הקדומים ביותר ששקעו על גבי סלעי המסיב מציינים את תום תהליכי היווצרותו‪ .‬על פי‬
‫מאובנים אופייניים נקבע גילם כקמבריום ומכאן שהמסיב נוצר קודם לכן‪ ,‬בתקופת הפריקמבריום‪ .‬סלעי‬
‫המשקע הללו מונחים על מישור גידוע המכונה "פנפליין" (פנה=כמעט‪ ,‬פליין=מישור)‪ .‬פנפליין זה‪ ,‬המשתרע‬
‫על פני כל המזרח התיכון וצפון אפריקה‪ ,‬מעיד על התייצבות המסיב‪ ,‬הפסקת תהליכי בנייתו והפיכתו‬
‫לפלטפורמה אחידה וקשיחה‪ .‬מראשית הקמבריום ואילך הצטברו על המסיב בעיקר סלעי משקע שכיסוהו‬
‫לגמרי‪.‬‬
‫בבסיס אחד מקידוחי הנפט בחלץ נמצאו סלעי שיסט מגיל דומה לאלה שבאזור אילת‪ .‬ממצא זה מלמד שגם‬
‫בצפון הארץ בנויה התשתית שמתחת לכיסוי העבה של סלעי משקע מסלעי המסיב הערבו‪-‬נובי‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיסוי התשתית ‪-‬הצטברות סלעי המשקע‬
‫לאחר תום תהליכי ההיווצרות של המסיב הערבו‪-‬נובי והפיכתו לפלטפורמה יציבה‪ ,‬הוכתבה היווצרות הכיסוי‬
‫על ידי מיקומו של האזור בשולי המסיב‪ .‬השוליים נמוכים יותר משאר השטח וקרובים לחוף הים‪ .‬תנועות‬
‫אנכיות של המסיב גרמו להצפה על ידי הים מצפון (מפרץ אילת טרם נוצר אז !) בעיתות השתפלות ולנסיגת‬
‫הים כשהיבשת היתה גבוהה יחסית‪ .‬על גבי סלעי התשתית הצטברו סלעי משקע ימיים ויבשתיים לסירוגין‪:‬‬
‫בזמנים של הצפת הים שקעו סלעי משקע ימי ובזמני נסיגתו שקעו סלעי משקע יבשתיים‪ .‬מכיוון שאזור אילת‬
‫רחוק מהחוף‪ ,‬היו הצפות שכיסו את צפון הארץ ולא הגיעו עד אליו‪ .‬פרקי הזמן שבהם כיסו ההצפות את‬
‫אזור אילת היו קצרים יותר מאשר בצפון‪ .‬לפיכך‪ ,‬קטן העובי הכולל של סלעי המשקע הימיים בדרום מהעובי‬
‫בצפון וטור סלעי המשקע המוצג כאן שונה מזה המצוי בצפון‪.‬‬
‫את טור סלעי המשקע באזור אילת ניתן לחלק לשלושה מחזורי השקעה על פי המסלע השולט‪ :‬המחזור‬
‫הראשון כולל את הסלעים מהקמבריום ומהקרטיקון התחתון‪ .‬זהו מחזור יבשתי ברובו ושולטות בו שכבות‬
‫של אבן חול‪ .‬המחזור השני כולל את הסלעים מהקרטיקון העליון ועד סוף האיאוקן‪ ,‬זהו מחזור ימי ושולטות‬
‫בו שכבות של גיר‪ ,‬דולומיט‪ ,‬קירטון‪ ,‬חואר‪ ,‬צור וחרסיות‪ .‬במחזור השלישי‪ ,‬מהמיוקן ואילך‪ ,‬שוב סלעי משקע‬
‫יבשתיים‪ ,‬בעיקר קונגלומרטים ואבני חול‪ .‬להבדלים בין שני המחזורים היבשתיים יש משמעות חשובה‪ :‬אבני‬
‫החול במחזור התחתון מורכבות בעיקר מגרגרי חול קוורץ מעוגלים היטב ומכאן שמקורם נמצא במרחק רב‬
‫מאד‪ .‬הרבדת השכבות בשטח מישורי מעידה על יציבות‪ ,‬כלומר‪ :‬חוסר פעילות טקטונית‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫הקונגלומרטים שבמחזור היבשתי העליון מכילים חלוקים גסים‪ ,‬חלקם מזוותים ומכאן שהגיעו מקרוב‪ .‬סלעי‬
‫המקור של הקונגלומרטים מוכרים באזור אילת עצמו וההרבדה בתוך תבליט חריף מעידה על פעילות‬
‫טקטונית (בעיקר שבירה) שהתרחשה בו זמנית‪.‬‬
‫פירוט של השכבות מלמד שהחלוקה למחזורים כרוכה בהכללות ומתייחסת למסלע השולט‪ .‬דוגמא לחריגה‬
‫מההכללה מצויה בתוך רצף סלעי המשקע היבשתי מהמחזור הראשון‪ :‬בתמנע מצויים משקעים ימיים של‬
‫דולומיט וחרסיות בתצורת תמנע מגיל קמבריום‪ .‬משכבות אלה הופקה הנחושת במכרות תמנע עד לפני‬
‫מספר שנים‪ .‬הדולומיט והחרסיות מעידים על קיום לגונה רדודה שהיתה קשורה להצפה ימית בקמבריום‪.‬‬
‫בלגונה שקעו בנוסף לדולומיט והחרסיות גם תירכובות שמכילות נחושת (בעיקר מדרום וממזרח להר תמנע)‬
‫ומנגן (בעיקר מצפון להר תמנע)‪ .‬המנגן לא נמצא כאן בכמות כלכלית ולא הופק מסחרית‪.‬‬
‫תרכיזים של מינרלי נחושת מצויים גם בשכבות הלבנות של אבני החול בתצורות אמיר ועברונה‪ .‬אלה נחצבו‬
‫החל מהתקופה הכלכוליתית ובעיקר על ידי המצרים (בתמנע וכנראה גם בהר אמיר) הרומאים (בנחלים‬
‫טוויבה ומרח שמדרום לאילת) ואף בתקופה הערבית‪ ,‬כפי שמעידים סיגים באתרים ארכיאולוגיים‪ .‬התרכיזים‬
‫הללו נוצרו על ידי המסת תרכובות בסלעי המקור‪ ,‬הסעה בתמיסות והשקעה מחדש בשכבות אבני החול‪.‬‬
‫מעל השכבות ששקעו בתקופת הקמבריום מונחות אבני חול מהקרטיקון התחתון‪ .‬סלעים מהתקופה שבין‬
‫הקמבריום לקרטיקון (מ‪ -500‬עד כ‪-140‬מיליון שנה) חסרים באזור אילת‪ ,‬אבל הם מצויים במכתשים שבצפון‬
‫הנגב‪ ,‬בקידוחים במרכז הנגב ובמחשופים בירדן ובמערב סיני‪ .‬אי התאמה זו נוצרה בגלל הרמה של דרום‬
‫הארץ שגרמה לגידוע של חבילת שכבות עבה בתחילת הקרטיקוןן‪ .‬בנוסף להרמה ולגידוע התרחשה גם‬
‫פעילות מגמתית ‪ -‬חדרו דייקים ופרצו שפכי בזלת שכיסו שטחים נרחבים בכל הארץ‪ .‬בזלות אלה חשופות‬
‫כיום בחרמון‪ ,‬בואדי פריע שבשומרון‪ ,‬במכתש רמון והמחשוף הדרומי ביותר של סלעי התפרצות וולקנית‬
‫אלימה מתקופה זו מצוי בצפון בקעת תמנע‪ .‬הפעילות המגמתית בתמנע גרמה לשינויים באופן הפיזור של‬
‫מינרלי המנגן והנחושת בשכבות מהקמבריום ויתכן שגם לוותה במינרליזציה נוספת‪ .‬גם סלעים מהתקופה‬
‫שלאחר ההצפה הימית האחרונה‪ ,‬בין תקופת האיאוקן לתקופת המיוקן (מ‪ 37-‬עד ‪ 24‬מיליון שנה)‪ ,‬לא‬
‫מיוצג ים בטור הסלעים‪ .‬סלעי המשקע באזור אילת מיצגים רק כרבע מהזמן שחלף מאז תום תהליכי‬
‫היווצרות התשתית‪.‬‬
‫ג‪ .‬תקופת השבירה הצעירה‬
‫שתי מערכות שברים עיקריות נמצאות באזור אילת‪ :‬האחת כוללת שברים שכיוונם מזרח‪-‬מערב והשניה‬
‫כוללת שברים תת‪-‬מקבילים לערבה‪ ,‬בקרוב צפון‪-‬דרום‪ .‬שבר תמד הוא השבר הגדול ביותר בכיוון מזרח‪-‬‬
‫מערב‪ .‬בקבוצה השניה בולטים שבר מילחן (מצפון לשבר תמד) ושברי הגישרון‪ ,‬שלמה‪ ,‬צפחות ואילות‬
‫(מדרום לשבר תמד)‪.‬‬
‫הגיל הצעיר של הפעילות הטקטונית נקבע על פי התופעות הבאות‪ :‬א‪ .‬חבורת עבדת שכוללת את הסלעים‬
‫ששקעו בעת ההצפה האחרונה של האיזור (לפני כ‪ -35‬מיליון שנה) מצויים כיום בגובה של כ‪ -1000‬מ’ מעל‬
‫פני הים בהר הנגב וכ‪ -1500‬מ’ בסיני‪ .‬ב‪ .‬סלעי תשתית שהיו קבורים מתחת לכל טור סלעי המשקע חשופים‬
‫ומגיעים בהרי נשף שבאיזור אילת לגובה ‪ 900‬מ’ ויותר ובהרי אדום הסמוכים ל‪ -1600‬מ'‪ ,‬להבדיל משאר‬
‫האר ץ‪ ,‬שם הם קבורים בעומק רב‪ .‬ג‪ .‬שברים צעירים‪ ,‬כאלה ששוברים סלעים מהמחזור היבשתי העליון‪,‬‬
‫המאוחרים להצפה האחרונה‪ ,‬כוללים קונגלומרטים ממקור קרוב שהורבדו בתוך תבליט שנוצר בפעילות‬
‫טקטונית‪ .‬ד‪ .‬במפת מוקדי רעידות אדמה בולט ריכוז לאורך התוואי הכולל את מפרץ אילת‪ ,‬הערבה‪ ,‬ים‬
‫המלח‪ ,‬בקעות הירדן‪ ,‬בית שאן‪ ,‬כינרות והחולה‪ .‬רעידות אדמה הן ביטוי לתנועות שבירה המתרחשות‬
‫בהווה‪.‬‬
‫הפעילות הטקטונית הצעירה הביאה להרמה של כל האזור מחד וליצירת הפרשי גבהים בין תת‪-‬איזורים‬
‫סמוכים מאידך‪ .‬בפרט בולט העמק הנמוך של הערבה ומפרץ אילת בלב האזור המורם‪ .‬במקומות אחרים‬
‫בעולם שבהם פסקה הפעילות לפני זמן רב השטח מישורי‪ .‬גם באזור אילת התבליט החריף נשמר בזכות‬
‫הפעילות הטקטונית‪ ,‬בלעדיה הוא היה נהרס על ידי סחיפה‪.‬‬
‫את סיפור המסגרת של הפעילות הטקטונית ניתן לתאר במונחים של תנועת הלוחות במזרח התיכון‪.‬‬
‫התופעות המקומ יות נגרמות מתנועת הלוחות‪ ,‬זו שכונתה בעבר "נדידת יבשות" (כיום יודעים שגם קרקעית‬
‫האוקיאנוסים משתתפת בתנועה ולא רק היבשות)‪.‬‬
‫ישראל נמצאת בלוח סיני‪ .‬לוח סיני הוא לוח קטן (יש שמכנים אותו "תת‪-‬לוח") שמתרחק מלוח אפריקה‬
‫ומחליק דרומה יחסית ללוח ערב שממזרח לו (תנועה שמאלית‪ ,‬לפי מגמת התנועה במבט מלוח אחד לעבר‬
‫שכנו)‪ .‬לוח ערב נפרד ומתרחק מלוח אפריקה לאורך מפרץ עדן וים סוף ומחליק צפונה (שמאלה) יחסית‬
‫ללוח סיני לאורך הגבול המכונה "בקע ים המלח"‪ .‬בקע ים המלח כולל את מפרץ אילת‪ ,‬הערבה‪ ,‬בקעות‬
‫הירדן‪ ,‬בית שאן‪ ,‬כינרות‪ ,‬החולה והלבנון‪ .‬התנועה בבקע מכונה באנגלית "טרנספורם" מכיוון ששבר זה‬
‫מבצע העברה (‪ )transfer‬של הפתיחה בים סוף להתנגשות לאורך הרי הטאורוס והזגרוס‪ ,‬שם מתנגש לוח‬
‫ערב באירו‪-‬אסיה‪ .‬אלמנטים גיאולוגיים רבים מוסטים על ידי התנועה בבקע‪ ,‬ביניהם שבר תמד והסלעים‬
‫המגמתיים בהר תמנע יחד עם מרבצי הנחושת האופייניים שבבקעת תמנע שהמשכם מצוי ‪ 105‬ק"מ צפונה‪,‬‬
‫בפונון שלרגלי הרי אדום ממזרח לחצבה‪.‬‬
‫המבנה הגיאולוגי של אזור אילת מושפע מגבול הלוחות הסמוך‪ .‬תופעות של שבירה וקימוט בולטות כאן‬
‫בצפיפותן הרבה‪ .‬מכיוון שגם ביחידות הסלע המאוחרות ביותר יש שברים רבים מסיקים שפעילות השבירה‬
‫נמשכת גם בהווה‪.‬‬
‫הסיגנונות הטקטוניים שונים מצפון ומדרום לשבר תמד‪ .‬השטח מדרום לשבר תמד מאופיין בתבליט חריף‬
‫ובמבנה של גרבנים והורסטים‪ .‬ארבעה שברים עיקריים יוצרים את המבנים הבולטים‪ :‬בין שבר גישרון ושבר‬
‫שלמה מצוי גרבן (‪ )Graben‬נטפים‪ ,‬בהתפצלות של שבר צפחות מצוי גרבן יותם וממזרח לחלקו הדרומי של‬
‫שבר אילת מצוי מפרץ אילת ובחלקו הצפוני שובר שבר אילת את מניפות הסחף הצעירות שבערבה‪.‬‬
‫בהורסטים (‪ ) Horst‬שבין הגרבנים חשופים סלעי התשתית‪ .‬למשל בין הגרבנים נטפים ויותם מצוי ההורסט‬
‫של גוש רודד ובין גרבן יותם לגרבן הערבה מצוי גוש אילת‪ .‬הערבה היא הגרבן היחיד שיש לו ביטוי‬
‫טופוגרפי זהה לגיאולוגי‪ ,‬כלומר זהו אזור שגם ירד בין שני שברים והוא גם נמוך טופוגרפית‪ .‬לעומתו גרבן‬
‫נטפים ירד יחסית לסביבתו אבל הוא לא נמוך טופוגרפית כיום‪.‬‬
‫סלעי המשקע סולקו מההורסטים על ידי האירוזיה אך נשארו ברובם בגרבנים כשהם מעוותים ומקומטים‬
‫לקערים (סינקלינות) וקמרים (אנטיקלינות)‪ .‬כיוון הציר השולט בהם הוא צפון מזרח‪-‬דרום מערב‪ .‬לכיוון הציר‬
‫חשיבות בקביעת כיווני ההתארכות וההתקצרות של האזור‪ .‬בניצב לצירי הקמטים‪ ,‬דהיינו צפון מערב‪-‬דרום‬
‫מזרח‪ ,‬חלה התקצרות‪.‬‬
‫את התנועה האנכית של הגושים משני צידי השברים ניתן לתאר ולמדוד בעזרת השכבות של סלעי המשקע‬
‫שמשמשות מציין טוב למידת ההעתקה האנכית‪ .‬קל לראות איזה צד עלה ואיזה ירד‪ .‬אך האם התקיימה גם‬
‫תנועה אופקית? שאלה זו מתעוררת בגלל הקירבה לבקע ים המלח‪ ,‬שבו חלה כאמור תנועה אופקית‬
‫שמאלית בין לוחות ערב וסיני‪ .‬כדי לענות על שאלה זו יש למצוא גופים אנכיים שיכולים לשמש מציינים‬
‫לכמות התנועה‪ .‬מציינים כאלה אכן נמצאים בשטח‪ .‬ניתן להשוות בין מקומם של גופים בסלעי התשתית‬
‫החשופים בהורסטים משני עברי הגרבנים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬המגע בין קצהו הצפוני של פלוטון גרניט המכונה גרניט‬
‫אילת לבין הסדרה הוולקנו‪-‬קונגלומרטית נמצא מוסט כ‪ 2 -‬ק"מ שמאלה משני עברי גרבן נטפים וכ‪ -5‬ק"מ‬
‫שמאלה משני עברי שבר צפחות‪ .‬סלעי הגנייס הגרניטי מוסטים גם כן באותו שיעור של כ‪ -7‬ק"מ שמאלה‪.‬‬
‫הסטה שמאלית זו תואמת לתנועה הצפויה באזור השוליים של בקע ים המלח‪ .‬התנועה צפונה של גוש רודד‬
‫גרמה ליצירת מבנה דמוי כיפה שכולל את הר אמיר‪ ,‬הר מצפה עמרם וצוקי עברונה‪ .‬במרכז הכיפה מצוי‬
‫ההורסט של הר עמרם שבנוי ממעט גרניטים ובעיקר סלעים וולקניים מגיל והרכב זהים לאלה שבהרי נשף‪.‬‬
‫נשים לב לתצפית מעניינת‪ :‬למרות היות הגרבנים יותם ונטפים גושים שירדו יחסית להורסטים אין ביניהם‬
‫הבדלי גבהים טופוגרפיים‪ .‬התופעה בולטת במיוחד כשצופים מהר שלמה או הר יואש‪ :‬אין הפרש גבהים‬
‫משמעותי בין פסגות הר יואש (‪ 734‬מ') והר יהורם שנמצאים בגרבן לבין הר שלמה (‪ 705‬מ') והאזור‬
‫שממערב לנחל גשרון (‪ 750-700‬מ') שנמצאים בהורסטים משני עברי הגרבן‪ .‬עוד תופעה חשובה מתבלטת‬
‫מתצפית בקשר שבין אפיקי הנחלים הגדולים (נחל שלמה‪ ,‬נחל נטפים‪ ,‬נחל רודד‪ ,‬נחל שחורת‪ ,‬נחל שני)‬
‫לשברים העיקריים שיוצרים את מבנה הגרבנים וההורסטים (שברי הגישרון‪ ,‬שלמה‪ ,‬צפחות)‪ :‬בקטעים רבים‬
‫חוצים האפיקים את השברים הללו כמעט בניצב ובדרך כלל לא ניכרת השפעה של כיווני השברים על כיווני‬
‫הזרימה‪.‬‬
‫מן ה תצפיות הללו מסיקים שיש באזור שני דורות של גרבנים‪ :‬שני הגרבנים המערביים‪ ,‬יותם ונטפים‪ ,‬נוצרו‬
‫בשלבים מוקדמים של השבירה‪ .‬עדות לכך יש לרגלי הר שלמה‪ ,‬שם מצוי קונגלומרט רחם שמכיל בעיקר‬
‫חלוקים ובהם מאובנים מתקופת האיאוקן מסלעי חבורת עבדת אך אין בו אף חלוק מסלעי התשתית שבהר‬
‫שלמה‪ .‬קונגלומרט זה נוצר במיוקן עם תחילת השבירה‪ ,‬בטרם נחשפו סלעים עמוקים יותר מחבורת עבדת‪.‬‬
‫מכאן מסיקים ששבר שלמה‪ ,‬שהביא להרמת הר שלמה בכ‪-1700‬מ’ יחסית לגרבן נטפים שבו מצוי‬
‫קונגלומרט רחם‪ ,‬פעל אחרי היווצרות הקונגלומרט במיוקן‪ .‬לאחר בליה וסחיפה של המקומות הגבוהים‬
‫(ההורסטים) נשארו פני השטח בגובה אחיד למדי גם מעל הגרבנים וגם מעל ההורסטים ונוצר מישור בליה‪.‬‬
‫ערוצי הנחלים הנוכחיים התחתרו מאוחר יותר‪ ,‬החל מהפליוקן עם היווצרות הדור השני של הגרבנים‪ ,‬דהיינו‬
‫הערבה ומפרץ אילת‪ .‬אלה היוו מקומות נמוכים שאליהם זורמים הנחלים עד היום‪ .‬הסחף היה ממלא אותם‬
‫אלמלא חלה השתפלות מתמדת של קרקעית הגרבנים‪.‬‬
‫ההשפעה המועטה של השברים על מסלולי האפיקים נעוצה בתחילת הזרימה של הנחלים על פני מישור‬
‫הבליה שלא נותרו בו תוואי נוף הקשורים לשברים‪ .‬מאותה סיבה גם למבני הקימוט שבתוך הגרבנים אין‬
‫קשר ישיר לטופוגרפיה ובמקומות רבים המבנה הפוך‪ :‬מקומות גבוהים כגון גבעת רחבעם‪ ,‬הר שחורת‪,‬‬
‫גבעת בהט והר אמיר בנויים מסלעים שמהווים את צירי קערים‪ ,‬דהיינו המקוומות הנמוכים של המבנים‬
‫הגיאולוגיים‪.‬‬
‫מהאמור לעיל מצטיירת תמונה של תחילת הפעילות בבקע ים המלח באזור אילת על שטח רחב שכלל את‬
‫המבנים שנמצאים כיום בשוליים‪ ,‬דהיינו שברי גישרון‪ ,‬שלמה וצפחות‪ .‬בהמשך פסקו אלה לפעול והשבירה‬
‫עברה לשולי מפרץ אילת ועמק הערבה‪ .‬כיום עיקר הפעילות נמצא במרכז העמק‪ ,‬שם גרם שבר אילת‬
‫להיווצרות מלחות אילת עברונה ויוטבתה‪ .‬שבר זה פוגע בסחף הצעיר ביותר שהגיע לערבה באלפי השנים‬
‫האחרונות‪.‬‬
‫מצפון לשבר תמד אופי השטח שונה‪ .‬את מערב השטח מאפיינות רמות שטוחות וטופוגרפיה מתונה‪ .‬במזרח‬
‫השטח מאפיין את שולי הערבה (מצפון לבקעת תמנע) מבנה דמוי מדרגות‪ .‬אזור תמנע מהווה יחידה נוספת‬
‫עם אופי שונה‪ .‬הגבולות הצפוניים והמערביים של האזור לא ניתנים להגדרה מדויקת בגלל הכיסוי של הסחף‬
‫הצעיר באגני נחל חיון ונחל פארן‪.‬‬
‫את מבנה המדרגות יוצרים שברים מקבילים לערבה‪ .‬מבנים אלה נמצאים ברצועה שבין תמנע בדרום לנחל‬
‫השיטה בצפון‪ .‬ממערב לרצועת המדרגות בולטים גרבנים דמויי מקבילית של בקעת סיירים ובקעת עובדה‪,‬‬
‫גם הם מבני שוליים של בקע ים המלח אך אלה מבנים מתונים יותר מהמבנים מדרום לשבר תמד‪ .‬בשולי‬
‫בקעות סעיפים‪ ,‬שיזפון וקטורה אין שברים והן עמקים אירוזיביים‪ .‬במזרח גרבן בקעת עובדה נמצא שבר‬
‫מילחן‪ ,‬שבר שמאלי‪ ,‬הארוך ביותר באזור זה‪ .‬הוא נמשך בין שבר תמד בדרום ואגן הסחף של נחל חיון‬
‫בצפון‪ .‬שיעור ההסטה השמאלית אינו ידוע בדיוק אך מעריכים שאינו עולה על מאות מטרים‪ .‬למרות‬
‫שלאורכו יש מבני קימוט ושברי משנה רבים‪ ,‬ביטויו בנוף מתון‪.‬‬
‫המבנה של תמנע הוא כיפה שנסחפו ממנה הסלעים במרכז ההרמה וכך נחשפו שם‪ ,‬בהר תמנע‪ ,‬סלעי‬
‫תשת ית‪ .‬מדרום להר חכליל ומצפון להר תמנע‪ ,‬שהוא הורסט‪ ,‬מצויים שברים הפוכים שמעידים על היווצרות‬
‫המבנה כתוצאה מלחיצה בכיוון צפון צפון מערב‪-‬דרום דרום מזרח‪ .‬תנועתו של גוש רודד צפונה גרמה‬
‫לכפיפה כלפי צפון של שבר תמד‪ ,‬לקימוט באזור נחל רחם (קער רחם) וליצירת השברים ההפוכים במבנה‬
‫של תמנע‪ .‬סלעים זהים לאלה המצויים בתמנע לא נמצאים ממזרח לערבה אלא כ‪ -105‬ק"מ צפונית לתמנע‪,‬‬
‫ממזרח לחצבה‪ .‬סלעים אלה משמשים אחד המציינים לכמות ההסטה השמאלית בבקע ים המלח‪.‬‬
‫השוני באופי המבנים מצפון ומדרום לשבר תמד נובע כנראה מתכונות מכניות שונות של סלעי התשתית‪.‬‬
‫קיימת סברה ששבר תמד פעל עוד בפריקמבריום והתנועה לאורכו הביאה להעמדת גושי תשתית שונים‬
‫בתכונותיהם המכניות זה בצד זה משני עבריו‪ .‬לאורך תוואי שבר תמד מצויים מבני שבירה וקימוט מסובכים‬
‫המעידים על היותו שבר ימני‪ .‬בסיני מסיט שבר תמד ימינה דייקים שגילם כ‪ 20-‬מליון שנה (מתקופת‬
‫המיוקן)‪ .‬מכיוון שלא נמצאו סלעים שבורים על ידי שבר תמד שצעירים מהמיוקן מניחים שהוא פעל עד‬
‫המיוקן‪ .‬במספר אזורים מלווה השבר בתופעות מינרליזציה שהבולטת בהן היא הפיכת סלעי גיר לדולומיט‬
‫כהה ממערב לבאר אורה בסמוך למפגש הנחלים רחם ועתק‪ .‬קצהו המזרחי של השבר הוא בגבעות‬
‫שממזרח לבאר אורה‪ .‬אין לו המשך מזרחה בהרי אדום‪ ,‬אך ‪ 105‬ק"מ צפונה מצוי שבר בכיוון דומה בואדי‬
‫דנא שממזרח לחצבה‪ .‬גם לשברי הפארן‪ ,‬עריף‪-‬בתור‪ ,‬רמון‪ ,‬סעד‪-‬נפחא‪ ,‬שכיוונם מקביל לשבר תמד‪ ,‬אין‬
‫המשך מזרחה אך ‪ 105‬ק"מ מצפון לכל אחד מהם נמצא שבר תואם שנמשך מזרחה מתוואי בקע ים המלח‬
‫(אך לא מערבה ממנו)‪ .‬חמשת השברים הללו מהווים מערכת שמכונה "רצועת הגזירה" או "שברי הרוחב"‬
‫של הנגב והם משמשים מציין לכמות התנועה השמאלית בבקע‪.‬‬
‫הפעילות הגיאולוגית העכשוית – אירוזיה ורעידות אדמה‬
‫בהווה ממשיכה הפעילות הטקטונית שעיקרה תנועה שמאלית לאורך בקע ים המלח‪ .‬בד בבד נסחפים‬
‫הסלעים מהאיזורים הגבוהים למפרץ אילת‪ .‬בנחלים שבאקלים המדברי זורמים שטפונות חורף לעיתים‬
‫רחוקות‪ ,‬פעם בכמה שנים‪ .‬הפרש הגובה בין שרידי מישור האירוזיה שגובהו כ‪ -700‬עד ‪ 900‬מ' לבין הים‬
‫גורם להיווצרות קניונים עמוקים כדוגמת אפיקי הנחלים הנחלים שחורת‪ ,‬נטפים‪ ,‬וגישרון‪.‬‬
‫רעידת אדמה חזקה הורגשה באילת ב‪ -22.11.1995‬עם שחר‪ .‬למרות שמוקד הרעש היה כ‪ -100‬ק"מ‬
‫מדרום לאילת נגרמו לעיר נזקים כבדים‪ .‬עיקר הנזק נגרם למלונות שנבנו בחוף הצפוני של אילת‪ .‬מלון גני‬
‫שולמית ניזוק ללא תקנה (אך לא קרס לגמרי) ובמקומו נבנה מלון חדש‪ .‬משטחי קרקע מלאכותיים באזור‬
‫מלחת אילת ניזוקו גם כן‪.‬‬
‫סיכום‬
‫את הפעילות הגיאולוגית שבה עוצב אזור אילת ניתן לחלק לשלבים העיקריים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬בפריקמבריום‪ ,‬מלפני כמיליארד ועד לפני כחצי מיליארד שנה‪ ,‬עוצבה התשתית‪ .‬התהליכים כללו התמרה‬
‫ופעילות מגמתית ונוצרו הסלעים המטמורפים והמגמתים‪.‬‬
‫‪ .2‬החל מתקופת הקמבריום נוצרו סלעי הכיסוי‪ .‬על גבי מישור גידוע‪ ,‬הפנפליין‪ ,‬הצטברו שכבות של סלעי‬
‫משקע יבשתיים וימיים שכיסו לגמרי את סלעי התשתית‪ .‬בגלל העדר השקעה בתקופות מסוימות או בגלל‬
‫אירוזיה‪ ,‬רק כרבע מהזמן מיוצג בטור סלעי המשקע ‪.‬‬
‫‪ .3‬מהמיוקן ואילך מתרחש באזור ביקוע‪ :‬לוח ערב מחליק שמאלה ונע צפונה יחסית ללוח סיני‪-‬ישראל לאורך‬
‫בקע ים המלח‪ .‬באזור אילת נוצרים כתוצאה מכך גרבנים והורסטים‪ .‬מיקום השברים הפעילים השתנה‬
‫במרוצת הזמן‪ .‬כיום פעילים שברים בקרקעית הנמוכה של הערבה בעוד שבאזורי השוליים הגבוהים יותר אין‬
‫עוד תזוזה והמבנים שנוצרו שם בתחילת הביקוע נתונים בעיקר לפעילות של אירוזיה על ידי נחלים‪ .‬הסחף‬
‫מורבד במקומות הנמוכים‪ ,‬דהיינו בערבה ובקרקעית מפרץ אילת‪ .‬שילוב האירוזיה והפעילות הטקטונית‬
‫הביאו לעיצוב האזור במראהו הנוכחי‪ .‬רעידות אדמה תכופות (רובן לא מורגשות‪ ,‬אלא על ידי סייסמוגרפים‬
‫רגישים) מעידות על המשך הפעילות הטקטונית באזור גם כיום (כאן יש מידע על רעידות אדמה מראשית‬
‫המאה ה‪.)-20‬‬
‫תצפית ביציאה על קניון שחורת‪:‬‬
‫רואים שבר ע"י שני סוגי סלעים שונים‪ .‬התרוממות ביחס לסלעי המשקע הימיים ‪ 1400‬מ'‪.‬‬
‫זה המון‪ .‬לפני חמש שנים היה צונאמי שקטל ‪ 1,200‬איש בסרי לנקה‪ .‬התברר שהגוש של הודו ושל‬
‫אינדונזיה התקרבו ב‪ 13-‬מ"מ‪ .‬ב‪ 1900-‬תועדה רעידת האדמה הגדולה ביותר בישראל ראו ‪ 6.3‬בסולם‬
‫ריכטר‪ ,‬בדיוק מה שהיה בניו‪-‬זילנד‪ ,‬ראו שת"א ואילת התקרבו ב‪ 9-‬מ"מ‪ .‬עכשיו אפשר לדמיין איזו אלימות‬
‫טקטונית הייתה צריכה להיות כדי שהגוש הזה ביחס לגוש הגירני יתרומם ב‪ 1400-‬מ'‪.‬‬
‫דבר שני שמראה שבר זה סחיבה‪ .‬אלו סלעי יסוד ואלו סלעי משקע ימיים תוך כדי התרוממות של סלעי‬
‫היסוד רואים את האלסטיות של סלעי המשקע הימיים‪ .‬סלעי המשקע הימיים פה לא ישרים‪ ,‬מה שמוכיח‬
‫התרוממות של ‪ 90‬מעלות‪.‬‬
‫הר שלמה והר יהורם ‪ 500‬מיליון שנה‪ .‬זהו מפגש בין סלעי משקע ימיים לסלעי יסוד‪.‬‬
‫הדבר השלישי שמראה שבר זהו נחל‪ .‬הוא לא יוצר את השבר‪ ,‬אלא מנצל אותו‪ .‬השברים הולכים צפון דרום‬
‫והנחלים מערב מזרח‪ .‬הסיבה היא שהנחלים בדרכם למגה שבר‪ ,‬הסורי אפריקאי‪ .‬הנחל מפצח את דרכו בין‬
‫סלעי יסוד בדרכו לשבר‪ .‬משארים ש‪ 7-‬ק"מ שהוסרו נמצאים בבקע הערבה‪.‬‬
‫מלכודת הנמרים‪:‬‬
‫ממחקרים בעומן‪ ,‬ובישראל‪ ,‬אנו יודעים כי הנמרים נוהגים לנוע בשבילים קבועים וצדים את טרפם בקרבת‬
‫מקורות מים‪ .‬בהתאם לכך ממקמים את המלכודות עבורם בקרבת שבילים‪ ,‬ליד מעיינות וכד'‪ ,‬ובשיטה זו‬
‫משתמשים גם לתיעוד מינים נדירים באמצעות "מלכודת דריכה" לצילום אוטומטי‪.‬‬
‫המלכודת היא מעין פירמידה מוארכת שעשויה מגלי אבנים‪ .‬אורכה לרוב כ‪ 3.5-‬עד ‪ 4.0‬מטרים ורוחבה מ‪-‬‬
‫‪ 1.5‬ל‪ 2.0-‬מטרים‪ ,‬וגובהה עד למטר אחד‪ .‬בתוכה יש חלל מאורך‪ ,‬סגור בצד אחד ופתוח מצדו השני‪ ,‬ממנו‬
‫יכול הנמר להיתפס‪ .‬מעל פתח הכניסה מציבים לרוב לוח אבן שטוח המחובר בחבל לפיתיון שמוצע לנמר‬
‫בצדה הסגור של המלכודת‪ .‬משיכת הפיתיון (על‪-‬ידי הנמר) משחררת אבן הנופלת וסוגרת את דרך המילוט‬
‫האפשרית של הנמר‪ .‬בתקופות מאוחרות יותר השתמשו ברובה דרוך‪ ,‬ומשיכת הפיתיון שחררה את הנצרה‬
‫ולכדה את הנמר בירי‪ .‬בראשית המאה ה‪ 20-‬דווחו בדואים זקנים על מפגשים עם נמרים כפי שדיווח שבתאי‬
‫לוי (שאבו) במאמרו על נמרי סיני‪-‬סיפורה של הכחדה ‪,‬שפורסם ב‪ ,1976-‬בכתב העת "טבע וארץ"‪ ,‬חוברת‬
‫י"ט‪ ,‬עמ' ‪ ,8-14‬שיצאה לאור עד לא מכבר על‪-‬ידי החברה להגנת הטבע‪ .‬הדבר מצער מאחר והעורות‬
‫נמצאים באוסף המוזיאון הבריטי והמוזיאון הקהירי‪.‬‬
‫ביצוע חתך במלכודת נמרים אופיינית חושף סלעי‪-‬משען‪ ,‬אבני תמיכה והסוואה‪ ,‬חור לדקירה‪ ,‬מוט ולולאה‪,‬‬
‫קורות תמיכה ואבן גולל‪ .‬לכל אחד ברור שנמרים שבים לטרפם כדי לאכול ממנו יותר מפעם אחת‪ ,‬ולכן‪,‬‬
‫הקמת מלכודות בנתיבי תנועה קבועים שלהם היא דרך מצוינת ללוכדם למרבה הצער‪ .‬החבל הקשר מבחוץ‬
‫אל פיתיון הבשר‪ ,‬נקשר לאבן הגולל‪ ,‬שתלויה על בלימה כדי בדיוק ליפול כשהטורף מנסה לעוט על הבשר‪.‬‬
‫טלטול הבשר במלתעות הנמר או בכפותיו‪ ,‬משחר אבנים קטנות ואת אבן הגולל החוסמת לו את הבריחה או‬
‫היציאה מהמלכודת‪ .‬הציידים האורבים בקרבת מקום או באים לבדיקה מפעם לפעם כדרכם של חוקרי‬
‫נמרים‪ ,‬מגלים עד מהרה כי נלכד משהו במלכודת‪ ,‬וכל שעליהם לעשות הוא לפנות את גל האבנים ולדקור‬
‫את הנמר הלכוד‪ ,‬הגם שגם משימה זו דורשת אומץ‪-‬לב והיא מסוכנת לדברי הבדואים‪.‬‬
‫בדרך החוצה רואים בור שנוצר כתוצאה מפיצוץ מוקשים‪ .‬המפקד טעה לעשות זאת מתחת לעמודי חשמל‬
‫הנראים עד היום וגרם להפסקת חשמל גדולה‪.‬‬
‫עמודי עמרם‪:‬‬
‫לא ידוע מקור השם‪ .‬לאזור הזה בחרה הוועדה שהקים ב"ג את מלכי יהודה (חוץ משלמה שהיה לפני)‬
‫והיוצא דופן הוא הר אמיר ועמרם‪ .‬יוכבד כדי שעמרם לא יהיה לבד‪ ,‬אבל קיבלה רק גבעה‪.‬‬
‫לעמרם יש נחל ועמודים וגבעות והר‪ ...‬מכוסה היטב‪ .‬יוכבד בגלל בעלה ועמרם בגלל ואדי עמרני‪ .‬אין מושג‬
‫מיהו‪ .‬יש סברה שזהו שריד מדייני לעמרם קשור לחותן משה למרות שהוא אבא של משה‪ ...‬זה היה שמו‬
‫הערבי וזאב וילנאי כתב שהוא שמע כל כך הרבה גרסאות ומזה הסיק שאף אחד לא באמת יודע‪.‬‬
‫נוצר כתוצאה משלושה ארבעה מפלים שמתחתרים בתצורת שחורת‪ .‬בדרום מדינת ישראל יש ‪ 350‬מיליון‬
‫שנה שלא ידוע איפה הם‪ .‬יש לנו ‪ 500‬ו‪ 150-‬באמצע נקודה שחורה‪.‬‬
‫נסיעה חזרה שחורת לאילת‪:‬‬
‫שמאל הר הגבוה ביותר הוא ג'אבל באכר‪ 1592 ,‬מ'‪ .‬כאן נגמרים הרי אדום‪ ,‬מנחל זרד (חוסה) ויפן‬
‫שדרומית לבאכר מתחילים הרי מדיין‪ .‬יפן זה יתום‪ .‬הסיפור שהיה שיטפון ורצו‪ ,‬הרבה לא הצליחו‪ .‬יצחק בן‬
‫צבי אמר שמקור השם מממצא בשטח של חותם מלך יהודה‪ ,‬יותם בן אחז‪.‬‬
‫עצי שיטה שיושבים על צלינדרים‪ ,‬גלילים‪ .‬זוהי מחצבה שהקבלן לא נגע בעצי השיטים לפי הכללים שקיבל‪.‬‬
‫אבל חפר מסביבם‪ .‬הבעיה היא שעצי שיטים נפוצים ע"י צבאים ויעלים הם לא יכולים לקפוץ לגובה של ‪13‬‬
‫מ'‪ ,‬ולכן השיטים לא שורדים‪.‬‬
‫אילת‪:‬‬
‫‪ 50‬אלף תושבים‪ 64% ,‬גרים בה פחות מעשר שנים‪ .‬נובע מכך מערכת חינוך בעייתית‪ .‬קשה לבנות מערכת‬
‫בריאה כשחדר המורים מתחלף תדיר‪ .‬שני ראשי העיר האחרונים היו יו"ר ועד הורים והנוכחי מנהל‬
‫המתנ"ס‪ 11.4 .‬אלף בתי מלון‪ ,‬כ‪ 16-‬אלף איש מתפרנסים באופן ישיר משירותי תיירות‪ .‬לכן ‪ 4,000‬תיקי‬
‫רווחה נפתחו ב‪ .'11-‬העיר עם הכי הרבה פגיעות בגוף פר אדם‪ .‬שכבת הביניים לא קיימת באילת‪.‬‬
‫ארכיטקטים ‪ ,4‬הטלפון ‪ .03‬פסיכולוגים‪ ,‬עורכי דין‪...‬‬
‫מבצע עובדה‪:‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫נחתם ההסכם עם המצרים‪ ,‬רבין‪ ,‬יגאל ידין‪ ...‬ואז השיחות עם הירדנים הגיעו למבוי סתום‪ .‬הם היו‬
‫במומנטום ולא היה להם אינטרס להפסיק את הקרבות‪ ,‬לשיחות חויבו לשבת‪ :‬ישראל רצתה את כל ירושלים‪,‬‬
‫חצי כבר שלהם‪ .‬רצינו את הבקעה? שלהם‪ .‬גוש עציון? נפל‪ .‬לטרון אכלנו קש‪ .‬מבחינתם דחייה של השיחות‬
‫תביא אותם לעמדת פתיחה יותר מוצלחת‪ .‬הצליחו להסכים שמה שיתווה את המשך השיחות הוא הכלל‪,‬‬
‫שאיפה שיש מפגש בין כוחות הלגיון וכוחות ישראל יהיה קו שביתת הנשק‪ .‬באזור הזה‪ ,‬אומנם כ"ט‬
‫בנובמבר קבע ששייך לישראל‪ ,‬אבל לא הייתה נפש יהודית אחת‪ .‬קו הנוכחות הישראלית הייתה ניצנה עין‬
‫חוצוב‪ .‬דרומית לזה‪ 155 ,‬ק"מ‪ ,‬לא הייתה נפש יהודית‪ .‬לכן שלחו מברק ממלון השושנים ברודוס מברק‪:‬‬
‫"הפכו את אפשטיין לעובדה"‪ .‬אפשטיין הוא אליהו אילת‪ ,‬השגריר הראשון בוושינגטון‪ .‬הרבה שנים בלונדון‪,‬‬
‫נשיא האונ' העברית‪ .‬הוא הגיע לסיור ביחד עם ב"ג וטבנקין לאילת וכל כך התרשם שהחליט לשנות את שמו‬
‫מאפשטיין לאילת‪ .‬מכאן שם הקוד‪ .‬דגל הדיו זו עובדה שאפשר להציג במלון השושנים ברודוס לנוכחות‬
‫ישראלית באילת‪.‬‬
‫נקודת הדרכה‪:‬‬
‫לי קוראים מיכה פרי‪ ,‬אני פלמ"חניק בנשמה כמובן‪ .‬עשיתי כמה דברים‪ ,‬הייתי סגן מפקד של ספינת‬
‫אקסודוס ‪ ,‬סגן ראש עיריית ת"א‪ ,‬אבל זה לא באמת מעניין‪ .‬אם אתם שואלים אותי‪ ,‬האירוע הכי גדול בחיים‬
‫שלי היה ממש כאן‪ ,‬באזור הזה‪ ,‬יכולים לראות מאחור שפיסלו את מה שעשיתי‪ .‬לא שאני תליתי את הדגל‬
‫אבל פה כנראה צילמתי את התמונה הגדולה בחיי שאתם בטח מכירים‪ ,‬אני אראה לכם אותה‪ ...‬סליחה זה‬
‫לא זה‪ ,‬זה ממש קרה כאן‪ ,‬זה אני צילמתי עם המצלמה הזו‪ ,‬יש לומר‪ .‬הימים היו ימים אחרים‪ ,‬לפני ‪52‬‬
‫שנה‪ .‬עד היום מהדהד לי בראש המברק הזה ששלחנו מפה‪" :‬הודיעו לממשלת ישראל ליום ההגנה י"א‬
‫באדר חטיבת הנגב פלמ"ח וחטיבת גולני מגישות למדינת ישראל את מפרץ אילת"‪ .‬זה היה אנחנו‪ ,‬אנחנו‬
‫עשינו את זה‪.‬‬
‫הימים היו סוף מלחמת השחרור‪ ,‬שנה שלימה של קרבות‪ ,‬נלחמים על החיים שלנו‪ ,‬ולמעשה כבר החלו‬
‫לנשב רוחות של רגיעה‪ ,‬אנחנו נמצאים כבר לקראת סוף המלחמה‪ ,‬תחילת ‪ ,'49‬ממש מרגישים שידנו על‬
‫העליונה‪ ,‬כבר ניצחנו חלק גדול מהקרבות הרחבנו את שטח המדינה והגענו למצב שאנחנו שולטים באזור‬
‫ורוצים להגיע לשלבים אחרים‪ .‬ובאמת החלו שיחות על שבית נשק‪ ,‬הראשונה נחתמה עם מצרים‪ ,‬ב‪24-‬‬
‫לפברואר והיינו צריכים לדחוק קצת את המצרים‪ ,‬היו ויכוחים גדולים כן עזה לא עזה‪ ,‬כן ב"ש לא ב"ש‪ .‬בסוף‬
‫ב‪ 24-‬נחתם ההסכם וזה מה שבן גוריון כינה ביומן שלו‪ :‬האירוע הגדול בשנת הגדולות והנצורות‪ .‬ככה הוא‬
‫כתב‪ .‬הוא היה חבר שלי‪ ,‬ב"ג‪ ,‬וסיפר לי את זה אח"כ‪ .‬בכל מקרה‪ :‬נחתם הסכם שביתת האש עם מצרים‬
‫וחיכינו לבאות‪ .‬מי הבא בתור להסכמים? ירדן ולבנון‪ .‬התחלנו לדבר עם ירדן‪ ,‬ותוך כדי מה אנחנו מגלים?‬
‫שירדן והמלך עבדאללה בראשם חושבים שכל האזור הדרומי של הנגב שייך להם‪ .‬בכלל למה הם חשבו את‬
‫זה? אני עד היום לא מצליח להבין את זה‪ ..‬בכל מקרה מה שהיה הסיפור שהיו בסה"כ בכל המרחב הזה‬
‫כמה מוצבים בדרך‪ ,‬לא היו יישובים בכלל‪ ,‬ובמוצבים האלה ישבו הירדנים והם חשבו שכל האזור מגיע להם‬
‫ואנחנו כמובן לא יכולנו להסכים לזה‪ ,‬בסה"כ בתוכנית החלוקה הבטיחו לנו את האזור הזה ואז ב"ג‪ ,‬שוב‪,‬‬
‫חבר שלי כפי שאמרתי לכם‪ ,‬שלח מכתב ליגאל אלון‪ ,‬שהיה המפקד של חזית הדרום ואמר לו‪ :‬יגאל‪ .‬האם‬
‫שלחת כוחות לעין חוסוב? האם שלחת כוחות לעין וואבה? ואם לא אז תשלח! ואתם יודעים שאם בן גוריון‬
‫שואל אז הוא לא שואל‪ ,‬הוא קצת יותר אומר‪ ,‬ובעצם פה ניתן האות לצה"ל לארגן מבצע שהמטרה שלו היא‬
‫פשוט להשתלט על הנגב ולקבוע עובדות בשטח‪ .‬ולכן איך קראו למבצע הזה? לא‪ .‬עובדה בה רק אח"כ‪.‬‬
‫קראו לו מבצע ייצוב‪ .‬זה היה השם הראשון‪.‬‬
‫בכל מקרה צריך להת חיל לחשוב‪ ,‬צריך להתחיל לתכנן‪ ,‬ומהי הדרך הכי טבעית להגיע לאילת באותו זמן?‬
‫דרך עין חוסוב‪ ,‬עין וואבה‪ ,‬כל האזור הזה‪ .‬אתם בטח מכירים‪ ,‬לא? אם לא אז שנייה‪ ,‬אני אביא את המפה‬
‫שלי‪ .‬איפה שמתי אותה?? אה‪ ,‬כן‪ .‬הנה‪ .‬שנייה‪...‬‬
‫אנחנו היינו בב"ש ורצינו ללכת דרך הערבה‪ .‬אז כמו שאמרתי‪ ,‬עין חוסוב‪ ,‬עין וואבה‪ ,‬דרך נחל פארן שלא‬
‫מצויין פה‪ ,‬שזה וואדי ג'יראפין‪ ,‬וואדי חיאני שדיברנו עליו‪ ,‬ולהגיע ככה דרך הערבה‪ .‬מה הבעיה? שבאזורים‬
‫האלה יש כוחות ירדנים ולא כל כך רצינו להיתקל בירדנים מסיבה מאוד פשוטה‪ :‬ב"ג שדיבר עם יגאל אלון‬
‫אמר לו באותה הזדמנות‪ ,‬תשמע‪ .‬יש לנו הגבלות מאוד מאוד גדולות לסיפור הזה של המבצע והסיבה היא‬
‫ברורה‪ :‬עשינו הסכם עם מצרים‪ .‬אז קודם כל בוודאי אסור להילחם עם המצרים‪ ,‬זו בכלל לא אופציה‪ ,‬יותר‬
‫מזה‪ ,‬אסור לנו לחצות את הקו של החזית המערבית‪ .‬ככה כינו את זה‪ .‬אתם יכולים לראות את הקו המקוקו‪,‬‬
‫אסור לנו שמה להכניס כוחות תקיפה‪ .‬מה זה כוחות מתקפה? נגיד שאפשר להתווכח על זה‪ ..‬מעבר לזה‬
‫אנחנו נמצאים באופן כללי בהפוגה‪ .‬המלחמה נמצאת בהפוגה ואנחנו לא רוצים לפתוח במלחמה נגד הלגיון‬
‫הירדני אלא רק להתגונן‪ .‬אז בואו נחשוב על זה‪ :‬צריך לחצות מאות ק"מ שיש מוצבים של לגיון בדרך‪ ,‬אסור‬
‫לתקוף אותם‪ ,‬אסור להחדיר כוחות שנראים ככוחות תקיפה‪ ,‬כמובן שאסור לחצות את הגבול שנקבע עם‬
‫מצרים‪ .‬בקיצור‪ ,‬לא כזה פשוט‪ .‬אז ב"ג אמר את כל הדברים האלה ליגאל אלון ומה יגאל אלון אמר לו? מה‬
‫אמרת? טוב‪ ,‬אז מתחילים לטקס עצה‪ ,‬מה עושים‪ ,‬מה עושים‪ ,‬מתייעצים גם איתי‪ ,‬עם כל מיני אנשים‪,‬‬
‫מחליטים בסוף שיהיה מבצע שבו יהיו שתי זרועות עיקריות‪ .‬זרוע אחת תלך דרך הוואדיות של הנגב‬
‫המרכזי‪ .‬עכשיו‪ ,‬אתם חייבים להבין‪ .‬באותה תקופה אף אחד לא ידע מה קורה פה‪ .‬זה היה אזור שומם‬
‫לחלוטין‪ ,‬אין יישובים‪ ,‬הגיעו לכאן כמה משלחות של שמעון פרס‪ .‬דברים מהסגנון הזה‪ ...‬אבל סה"כ לא‬
‫מכירים את השטח ורצו ללכת בדרך לא נודעת שאף אחד לא יגלה אותם‪ .‬המשימה הזו הוטלה על חטיבת‬
‫הנגב פלמ"ח‪ ,‬כבוד‪ ,‬שאנחנו הובלנו אותה‪ .‬בראש החטיבה שלנו עמד נחום שריג‪ .‬אני הייתי סמג"ד של‬
‫הגדוד התשיעי שהמפקד שלי היה באותו זמן בר לב‪ ,‬ואנחנו היינו צריכים ללכת דרך הנגב המרכזי ולהגיע‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬למעשה לא כל החטיבה הייתה צריכה להגיע‪ .‬פה היה כוח חלוץ שאמור היה לפרוץ ולהגיע לנקודה‬
‫הזאת‪ ,‬לאזור הזה של בקעת סיירים‪ .‬קצת ליד‪ ,‬של בקעת עובדה יותר נכון‪ ,‬ומכאן להציב שדה תעופה‬
‫שאליו יוצאו כל כוחות האספקה‪ ,‬כל הרכבים‪ .‬הכל הכל הכל טס לכיוון הזה ומפה לרדת למפרץ אילת‪ .‬הכוח‬
‫השני היה הטעיה ועיקוב של הכוח הירדני שאמור היה ללכת דרך הערבה‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשרוצים לתת למישהו‬
‫עבודה שחורה למי נותנים את זה? יפה‪ .‬לגולני שיכלו לכסות את התחת שלנו‪ ,‬חטיבת הנגב המוצלחת‪,‬‬
‫וככה בשתי זרועות היו אמורים לצאת‪ .‬הגענו לקראת המבצע והיה צריך לעשות הכנות‪ .‬אמרתי לכם‪ ,‬לא‬
‫הכירו את השטח‪ ,‬אף אחד לא ידע‪ .‬לכן דוד ניב‪ ,‬הקמ"ן שלנו‪ ,‬אחת המשימות הגדולות שלו הייתה למפות‬
‫את השטח‪ .‬והוא התחיל לחפש מפות‪ .‬שתבינו‪ ,‬אפילו מפות לא היו לאזורים האלו‪ .‬שום דבר‪ .‬הוא הלך‬
‫בת"א‪ ,‬התחיל לנבור בנרות‪ .‬התחילו לייצר מפות מיוחדות בשביל המבצע הזה רק בשבילו ועוד דבר אחד‬
‫שהוא עשה הוא יצא לסיור הכנה ובסיור ההכנה הזה התחיל לנסוע דרומה‪ ,‬מצא את כל הדברים‪ ,‬מצאו את‬
‫האזור של שדה התעופה‪ ,‬היו מבסוטים ואז לא ברור למה‪ ,‬ברגע של שטות החליטו ללכת עוד יותר דרומה‬
‫כדי לבדוק את כל המעברים עד הסוף ואז כנראה שעלו עליהם וככל הנראה כתוצאה מאותו סיור קטן‬
‫העבירו קצת כוחות לאזור הזה של ראס אל נאקב‪ ,‬שהיה אזור מצרי כמובן‪ ,‬אבל בצד השני של הגבול‪ ,‬בצד‬
‫שהיה עוד על פניו אזור ירדני‪ ,‬העבירו לשם כוחות שגם זה אח"כ קצת הקשה עלינו ביציאה‪ ,‬נדבר על זה‪.‬‬
‫וחטיבת גולני מצד שני‪ ,‬תחשבו מה הם היו צריכים לארגן? הם היו צריכים לארגן נסיעה של שבוע‪ ,‬להם לא‬
‫הייתה אספקה אווירית‪ ,‬הם היו צריכים להביא את כל הציוד איתם‪ ,‬ציוד לשבוע‪ ,‬כולל תחמושת‪ ,‬נשק‪,‬‬
‫אספקה‪ ,‬את כל מה שצריך בשביל רכבים שעלולים להתקלקל וזה דבר לא פשוט וגם רצו להגביר את כוח‬
‫ההרתעה שלהם אז לקחו צינורות של ‪ 6‬צול ושמו אותם בלמעלה של הג'יפ שאנשים יחשבו שיש להם‬
‫תותחים גדולים וכך יצאו לדרך‪.‬‬
‫וכך הגיע התאריך החמישי במרץ‪ ,‬ורצינו לצאת לדרך‪ .‬אני הייתי צריך לצאת עם כוח החלוץ של חטיבת הנגב‬
‫ואני אמרתי שאני חייב לצאת עם מצלמה לאירוע הזה‪ .‬זה הולך להיות אירוע היסטורי אני חייב לצלם‪ ,‬ויצאו‬
‫כמה צלמים‪ ,‬שלא תבינו לא נכון‪ .‬יצאו כמה צלמים רישמיים‪ ,‬ואני אמרתי אין מצב‪ .‬קרה שגנבו לי את‬
‫המצלמה שלי כמה ימים לפני זה בב"ש והתחלתי להסתובב בב"ש ובסוף מצאתי את שאול ביבר‪ ,‬לא יודע‬
‫אם אתם מכירים‪ ,‬הוא ככה הגניב לי איזו מצלמה בשנייה האחרונה‪ ,‬איזו בוקסה כזאתי‪ ,‬אמרתי יאללה אני‬
‫לוקח אותה ומסתדר עם מה שיש‪ .‬ואז באמת יצאנו‪ .‬יצאנו כוח חלוץ של חטיבת הנגב‪ ,‬כמה חבר'ה‪ ,‬לא‬
‫הרבה‪ ,‬בג'יפים‪ ,‬והתחלנו להתגלגל דרומה לכיוון מכתש רמון ועקפנו את המכתש ממערב ונכנסנו לתוך נחל‬
‫ערוד‪ .‬ראעדן‪ ,‬כך קראו לו בתקופתנו‪ .‬וזה חתיכת נחל עמוק ובעייתי והיה לנו מאוד קשה להתקדם שם‪ ,‬מי‬
‫שמכם חושב שהוא עושה טיולי ג'יפים הוא לא‪ ..‬זו אווירות קשה‪ .‬לקח לנו בחלק מהמקרים‪ ,‬היינו צריכים‬
‫לפוצץ בולדרים‪ ,‬לקח לנו ‪ 3‬שעות לעבור ‪ 6‬ק"מ ויש לי פה תמונה שצילמתי‪ ,‬אנחנו מדברים פה על צילומים‪,‬‬
‫לא‪ .‬אז הנה התמונה שלנו מנסים לפלס את הדרך‪ .‬האמת היא שזאת תמונה לא מדהימה‪ .‬המשכנו דרומה‪,‬‬
‫המשכנו דרומה‪ ,‬בסופו של דבר אחרי משהו כמו יום וחצי הגענו לשדה אברהם והתחלנו להתארגן בשטח‪.‬‬
‫איך שהגענו לש דה אברהם כל הצלמים שהיו איתנו הג'ובניקים האלה אמרו לא בשבילנו כל הסיפור הזה‪,‬‬
‫לקחו את הרגלים‪ ,‬חזרו חזרה‪ ,‬ואני נשארתי בודד במערכה עם הבוקסה שלי של הקודק‪ .‬ושוב‪ ,‬תבינו‪ ,‬זה‬
‫לא שהייתי צלם‪ .‬כן‪ ,‬אני הייתי אחד הלוחמים אבל זה תחביב‪ .‬צריך גם משהו בשביל הנכדים‪ .‬בכל אופן‬
‫הגענו לשדה אברהם והקמנו שם את השדה‪ ,‬עכשיו‪ ,‬כמו מפגרים דבר ראשון שקורה זה כשעוברים מטוסים‬
‫היינו בטוחים שזה לא שלנו ולא אותתנו להם ולא שום דבר‪ ,‬מסתבר שהמטוסים האלה היו מטוסי החלוץ‬
‫שהעבירו בן השאר את התאורה לשדה התעופה‪ .‬אז תאורה לא הייתה לנו‪ ,‬היינו צריכים לאלתר משהו‪.‬‬
‫שמנו ככה גוזניקים עם סולר ואש והדלקנו בשביל שכל המטוסים ינחתו ובאמת לאט לאט מטוסים התחילו‬
‫לנחות בשטח וככה יצרנו לעצמנו את שדה התעופה שלנו‪ ,‬שדה אברהם‪ ,‬ויחד עם המטוסים הגיעה גם‬
‫אספקה ופלוגה של חיילי גח"ל שהמפקד שלהם היה אברהם אדן שאני הכרתי יותר בשם ברן‪ ,‬והסגן שלו‪,‬‬
‫אולי אתם מכירים‪ ,‬קוראים לו ג'ורי‪ ,‬חיים גורי‪ ,‬וככה הם עם הפלוגה שלהם היו צריכים להגיע לאילת באותו‬
‫זמן‪ .‬עכשיו‪ ,‬אנחנו קצת נתקענו שם‪ .‬הלכנו משהו כמו ‪ 15‬ק"מ לבקעת סיירים והתחלנו לעשות תצפיות‬
‫בשטח‪ .‬הסיבה שרצינו להגיע לאילת ולמצוא דרך רכובה‪ .‬הבעיה שהדרך הרכובה היחידה שהייתה עברה‬
‫את ראס אל נאקב בשטח המצרי ודרך האזור של בקעת הירח ירדה לכיוון אילת‪ ,‬אנחנו לא רצינו את זה‪.‬‬
‫ידענו שאפשר ללכת ברגל אבל בכל זאת היינו עם הרבה ציוד ורצינו לרדת ברכב‪ .‬בעודנו מתמקמים‪,‬‬
‫החבר'ה מסיירת גולני יצאו לדרך‪ .‬עכשיו שתבינו‪ :‬הייתה לנו מטרה מאוד ברורה‪ .‬וזה לא מעניין אותנו כן‬
‫ירדנים לא ירדנים‪ .‬כי מה הכי חשוב? לנצח את גולני‪ .‬שחס וחלילה לא יגידו שהגולנצ'קים האלה עשו משהו‬
‫יותר טוב מהפלמ"חניקם של חטיבת הנגב המהוללת‪ .‬אבל מה לעשות? גם הם יצאו לדרך והתחילו לרדת‬
‫דרך קורנוב‪ ,‬באזור של ממשית וירדו במעלה עקרבים והגיעו לעין חוסוב‪ .‬ומשם התחילו להדרים לעין וואבה‪,‬‬
‫שזה עין יהב של היום‪ ,‬ועוד דרומה‪ .‬הם ציפו לירדנים‪ ,‬בעין וואבה היה מוצב של ירדנים‪ ,‬ציפו שיתקלו‬
‫בחיילים של הגליון‪ .‬עין וואבה מגיעים ‪ -‬אין אף אחד‪ .‬וככה מעבירים שם את הלילה ויום אחרי זה ממשיכים‬
‫את הדרך משהו כמו עשרה ק"מ דרומה‪ ,‬למקום שנקרא עין ראמה‪ ,‬נחל עומר של היום‪ ,‬פתאום ענן אבק‬
‫בוואדי ומשוריין ירדני‪ .‬תקשיבו‪ ,‬כל החבר'ה נכנסו ישר לכוננות‪ ,‬כולם עומדים מאחורי הג'יפים‪ ,‬מה עושים‬
‫מה עושים? הלגיון הירדני מחכה לנו‪ ,‬מחכים פה מחכים שם‪ .‬בקיצור מסתבר שזו הייתה רוח אבל מתאים‬
‫לגולנצ'יקים האלה להיבהל מרוח‪ ,‬זה לא רציני‪ ,‬ככה הם פועלים‪ ,‬והמשיכו דרומה‪ .‬בדרך היו כמה כוחות‬
‫ירדנים אבל איגוף קטן שלנו העיף אותם משם‪ ,‬למעשה הייתה התקדמות די מהירה עד שהגיעו למוצבי עין‬
‫הראנדל‪ .‬בדרך עברו את ביר מולח‪ ,‬שזה באר מנוחה של היום‪ .‬מוצבי הראנדל היו ידועים כמוצבים ירדנים‬
‫מאוד מאוד גדולים שיחסית התור הירדני היה אמור לחנות שם ולעצור את ההתקדמות של גולני‪ .‬אז גם‬
‫חיפשו עם הירדנים שם‪ ,‬לא שם‪ ,‬אין שם אף אחד‪ ,‬הירדנים נעלמו‪ ,‬ורק אחרי עשרה ק"מ פתאום פיצוצים‪,‬‬
‫יריות‪ ,‬מסתבר שכל התור הירדני הלך קצת דרומה מהר ארנדל וחיכה לגולני בסיבוב‪ .‬למזלנו הם ירו קצת‬
‫לפני הזמן והגולנציקים הצליחו להימלט מנפגעים וחיכו עד הלילה‪ .‬בלילה כולם ברחו‪ ,‬הם פחדו מהצבא‬
‫הישראלי שהיה ידוע שהוא יודע להילחם בלילה וכך למעשה גולני התקדמו בלי לירות ולו ירייה אחת‪.‬‬
‫עכשיו שימו לב ‪ .‬אנחנו כאן‪ ,‬והם כאן‪ ,‬באזור של עין ראדיאן‪ ,‬היום יוטבתה‪ ,‬וכמובן התחרות בעיצומה‪ .‬אז‬
‫כמובן שהם מגיעים לפה‪ ,‬זה היה כבר התשיעי במרץ‪ ,‬או העשירי במרץ‪ ,‬אנחנו בשדה התעופה‪ ,‬ובדיוק אז‬
‫הגיעה ידיעה ממפקד החטיבה‪ ,‬שתי ידיעות‪ .‬קודם כל שהלגיון הירדני מתחיל לברוח מהאזור של הערבה‪.‬‬
‫אז דבר ראשון רצנו לערבה ושמנו שם הפתעה לירדנים הבורחים‪ :‬שמנו חוט תיל יפה עם כמה רימונים כדי‬
‫לעכב אותם עם שלט שדה מוקשים‪ .‬הבעיה שאת השלט כתבנו בעברית אז אתם תחליטו אם אנחנו רצינו‬
‫לעשות את זה לירדנים‪ ,‬אולי נגד גולני‪ ,‬אי אפשר לדעת‪ .‬בכל אופן זה עצר את ההתקדמות של מי שהיה‬
‫צריך לעצור‪ .‬דבר שני שקיבלנו שהם עזבו את מוצבי הצוק שבאום ראשרש וזה היה האות שלנו להתקדם‪.‬‬
‫מפקד החטיבה הלך לברן ואמר לו‪ :‬אתה חייב ללכת דרומה‪ ,‬חייב לצאת לכיוון של אום ראשרש וחוץ מזה‬
‫אני מצפה ממך שאתה הראשון להניף שם את דגל ישראל‪ .‬מה הבעיה? שלא היה לנו כל כך דגל ישראל‪ ,‬אז‬
‫היה צריך לארגן משהו ולפני זה נחום שריג ביקש מפועה‪ ,‬המזכירה שלו‪ ,‬להכין איזה משהו ואני עזרתי לה‪.‬‬
‫ישבנו שם ביחד‪ ,‬לקחנו איזה דיו‪ ,‬שפכנו אותו על איזו פיסת בד והחלנו כאילו דגל ונתנו לברן‪ ,‬וברן לקח את‬
‫הפלוגה שלו וישר התחילו להתקדם לתוך המצוקים הקשים והערוצים העמוקים של כל האזור הזה של דרום‬
‫הרי אילת‪ ,‬תוך כדי זה נחום שריג אמר‪ :‬אני לא יכול להתאפק‪ ,‬אני חייב לעוף מפה‪ ,‬תפס ג'יפ והכניס כמה‬
‫חבר'ה וכמובן גם אותי‪ ,‬אמר יאללה‪ ,‬נכנסים דרך הגבול המצרי לראס עין נאקב ונוסעים‪ .‬שזה היה בעייתי‬
‫משהו‪ ,‬התחלנו לנסוע בכל זאת הגענו שם לגבול המצרי‪ ,‬כך זה היה נראה‪ .‬ישב שם איזה מצרי עם טלפון‬
‫ואמרנו לו תעשה איזה צלצול ותן לעבור‪ .‬בקיצור הוא התקשר פה שם‪ ,‬נתן לנו לעבור‪ ,‬בינתיים החבר'ה של‬
‫ברן הגיעו ביחד איתנו למוצבי המצוק ופתאום רואים לפנינו נפתח כל הנוף של מפרץ אילת‪ .‬וזה נוף! ועל זה‬
‫אפילו ג'ורי כתב שיר‪ ,‬הוא כתב‪ :‬בין הרים צורי האופל נערם ומפולא הדרך פתלתלה צוקי הגרניט‬
‫המתרסקים הימה ראינוך אילת אילת‪ .‬וג'ורי היה לו נפש של משורר‪ ,‬אין מה לעשות‪ ,‬אז הוא ככה תיאר את‬
‫הנושא הזה‪ .‬וזהו‪ .‬נעצרנו שם‪ ,‬קיבלנו פקודה לא להמשיך‪ .‬אבל כמו שהבנתם נחום שריג הוא לא בדיוק‬
‫בענייני פקודות ואמר‪ :‬אין מצב שאנחנו כל כך קרובים ולא ממשיכים‪ ,‬ישר לקח אותי‪ ,‬לקח עוד כמה חבר'ה‪,‬‬
‫לקח גם את ברן וסשקה‪ ,‬הפוליטרוק שלנו‪ ,‬שהוא בחור נחמד‪ ,‬וירדנו כולנו בג'יפים למטה‪ ,‬לכיוון אום‬
‫ראשרש‪ ,‬אתם יכולים לראות צילמתי אותו בדרך שירדנו לאילת‪ ,‬את נחום‪ ,‬ממש הגענו כאן למפרץ‪ ,‬ואתם‬
‫יכולים לראות את הבניין‪ ,‬ככה הוא נראה גם אז‪ ,‬והיינו בטוחים שמחכים לנו פה הירדנים‪ ,‬ככה התגנבות‬
‫קצרה ומחכים לראות מה קורה‪ ,‬מגששים‪ ,‬ובסוף כניסה מהירה לתוך המבנה ומה מגלים? שוב פעם‪,‬‬
‫שהמבנה נטוש‪ .‬אין פה אף אחד‪ ,‬וככה למעשה כבשנו את מפרץ אילת‪ ,‬שזה היה אחד האירועים‬
‫המשמעותיים‪ .‬כולנו כמובן חגגנו ושמחנו אבל היה צריך מהר לתלות את הדגל ואז ברן תפס את דגל הדיו‪,‬‬
‫היו כמה חבר'ה שעמדו ותפסו את התורן‪ ,‬הוא טיפס ככה על התורן ואני‪ ,‬מה עשיתי? אני צילמתי‪ .‬ובתמונה‬
‫כולכם ראיתם‪ .‬מיד אחרי שהרמנו את הדגל‪ ,‬סשקה הפוליטרוק מעמיד את כולנו לשיר את שירת התקווה‪.‬‬
‫ואתם בטח חושבים שהיתה לנו הרבה גאווה בלב והרגשנו כל כך טוב עם עצמנו אבל האמת שזה לא לגמרי‬
‫נכון‪ ,‬כל מה שרצינו זה לרוץ למים כבר‪ .‬אנחנו אחרי שבוע של אבק‪ ,‬התקשקשות במדבר‪ ,‬רואים את ים סוף‬
‫מולנו וכל מה שהוא רוצה שאנחנו נשיר עכשיו את התקווה‪ ,‬ועוד היינו בטוחים שהוא ימשיך עם זה‪ ...‬אבל‬
‫עוד לפני שנגמר השיר הוא הפתיע אותנו‪ ,‬הוריד את הבגדים‪ ,‬רץ לים וצעק‪ :‬אני היהודי הראשון ששוחה בים‬
‫סוף אחרי ‪ 2,000‬שנה ואני צילמתי‪ .‬אז זה שסקה הפוליטרוק‪ ,‬וזה התחת שלו‪ ,‬וזהו‪ .‬ככה אנחנו למעשה‬
‫סיימנו את המבצע אבל האמת שלא באמת סיימנו את המבצע כי צריך עוד לעשות משהו‪ ,‬צריך לקבוע‬
‫עובדות בשטח וצריך לאבטח את האזור‪ .‬כמובן שבפני מי מאבטחים? בפני גולני‪ ,‬נכון‪ .‬העמדנו משמר ככה‬
‫מתארגנים פלוגה שלימה בפריסה באזור פתאום אנחנו רואים את התור של גולני מגיע וצועקים לנו החבר'ה‬
‫של גולני‪" :‬אנחנו גולני‪ ,‬מי אתם"? ואנחנו עונים להם בשיר‪" :‬אנו אנו הפלמ"ח ראשונים תמיד אנחנו" וזהו‪,‬‬
‫ככה למעשה נגמרה לנו מלחמת העצמאות‪ .‬אנחנו ישבנו היה קצת קרב מי יזכה בתהילת הכיבוש‪ ,‬בסוף‬
‫שלחנו את אותו מברק מפורסם ואמרנו לכולם שליום ההגנה י"א באדר פלוגת הנגב פלמ"ח ופלוגת גולני‬
‫מוסרות את אילת לממשלת ישראל‪.‬‬
‫רגע‪ ,‬רגע‪ .‬עוד לא‪ .‬עכשיו‪ .‬דבר אחרון שרציתי להגיד לכם שדגל הדיו עצמו אף אחד לא כל כך יודע מה קרה‬
‫איתו‪ .‬בואו אני אגלה לכם סוד קטן‪ ,‬אחרי המבצע אני לא יכולתי להסכים שאף אחד ייקח אותו‪...‬‬
‫נסיעה ל‬
‫גפנים זה ספרד‪ ,‬איטליה‪ ,‬רמת הגולן‪ .‬אבל לגדל גפנים ב‪ 42-‬מעלות? ב‪ 8-‬אחוז מליחות זה באמת הייטק‬
‫של צמחייה‪ .‬מול גרופית רואים את ראחמה‪ ,‬כפר הקרוי על שם הבת של הנסיך חסן‪ .‬המלך חוסיין טס לפני‬
‫מותו וראה מהאוויר את הגפנים של היהודים‪ ,‬התקשר לשר החקלאות שלו והתלונן שכל הצד הישראלי ירוק‬
‫ואילו הם‪ ,‬הבדואים‪ ,‬לא מצליחים להפריח השממה‪ .‬איך הפולנים האלו‪ ,‬בחצר האחורית שלנו‪ ,‬מצליחים‬
‫לגדל חקלאות‪ .‬בעקבות זאת פנו הירדנים לשוק האירופאי שאמר שהסכם השלום שווה מעט מאוד אלא אם‬
‫כן יש לו בסיס כלכלי‪ .‬כך יצאו משלחות כלכליות מראחמה‪ ,‬ואח"כ מ‪ 3-‬ישובים נוספים‪ ,‬לקיבוץ יוטבתה כדי‬
‫ללמוד איך לגדל חקלאות‪ ,‬במיוחד גפנים‪.‬‬
‫בית וויליאמס‪ ,‬לוטנט‪ ,‬היה לו בית בבארי‪ .‬הגיע לשם לראות האם יש חומרים דליקים בהר צפחות‪ ,‬זו הייתה‬
‫התקופה של בן המלחמות‪ ,‬מלחמה זה דבר שדורש חומרים דליקים‪ ,‬כשמגיעים חיילי חטיבת הנגב (קיבוץ‬
‫איילות ראו את עצמם בתור דייגים וגרו בשש בקתות באום רשרש) ראו שלט על הדלת "בבקשה אל תיכנסו‪,‬‬
‫אני חוזר עוד חמש דקות" וממש לא ידוע מה קרה לו‪ .‬הבית נשכר ע"י חיל המדע‪ ,‬הם בדקו את דגימות‬
‫הקרקע שהוא הוציא מהר צפחות‪.‬‬
‫אטרקציות באילת‪:‬‬
‫מלון הרודס‪ 3500 ,‬דולר כולל ארוחת בוקר‪ 240 ,‬מטר כולל שטח בנוי‪.‬‬
‫חוף אלמוג‪ ,‬סיורי גמלים‪ ,‬חמורים‪ ,‬ריף הדולפינים‪ ,‬מצפה התת ימי‪ ,‬באולינג‪ ,‬איי מקס (סרטים תלת ממדיים‬
‫של ‪ 45‬דקות‪ ,‬סגור בשבת)‪ .‬כרטיס כולל מוזיאון שאווה בינוני‪ .‬טוענים שזהו מסך הקולנוע הגדול ביותר‪.‬‬
‫עיר המלכים פתוחה גם בשבת עד השעות הקטנות של הלילה‪ .‬פארק נושאי סביב המלך שלמה‪ ,‬מעלליו‬
‫וחייו‪ ...‬סרט תלת ממדי‪ ,‬אוסף משחקי פעלולים‪ ,‬אקווריומים של סיפורים מהתנ"ך וגולת הכותרת סירה‬
‫שנושאת דרך תחנות חייו של המלך שלמה‪.‬‬
‫מסוף הגבול עם הירדנים‪:‬‬
‫אפשר להכניס תרופות ומים‪ .‬אפשר להכניס רכב דיזל ו‪ .4*4‬בשיח' חוסיין אי אפשר‪ ,‬כאן אפשר להכניס‬
‫סלולרי‪ .‬תור ארוך בשישי‪ ,‬עולה הרבה כסף‪ ,‬כ‪ 600-‬ש"ח לפטרה‪.‬‬
‫‪ 101‬לישראלים‪ 8 ,‬דינר בדרך החוצה‪.‬‬
‫פארק הצפרות‪:‬‬
‫פרופ' ראובן יוסף המנהל‪ .‬יום אחד פשוט סגר את המקום וקבע שזה שלו‪ ,‬כל הרוצה להיכנס חויב לשלם ‪30‬‬
‫ש"ח‪ .‬מאבק ציבורי ובית משפט פתח אותו ‪ 24‬שעות לכל קהל ישראל‪.‬‬
‫הדרכה של המקום אפשרית‪ ,‬אבל הכניסה חינם‪.‬‬
‫‪ 2004‬פיגוע בזיתון‪ ,‬החברים שאספו את חלקי הגופות‪ .‬בניהם ידרון עמר‪ ,‬שהתמונה שלו מופיעה כאן‪.‬‬
‫מוטיבים‪ 20 :‬עמודים‪ ,‬אבל הידית נשענת על העמוד ה‪ 21-‬כי כולם למעט אחד היו בני ‪.21‬‬
‫ידרון היה מבלה כאן הרבה‪ .‬שישה עמודים שכל אחד בעל אופי אחר‪ ,‬לכן גובה ועובי אחר לעמודים‪.‬‬
‫הסיבה שיש כאן פארק צפרות‪ 1984 :‬רייגן תפס את פולארד‪ ..‬המעט שאפשר לבקש תחנת ממסר במושב‬
‫עידן‪ .‬הם לא רצו בגלל חשש לסרטן‪ .‬הירוקים הוסיפו התנגדות מחשש שיסית את הציפורים מנדידתם‪.‬‬
‫בניסיון לבדוק בכמה ציפורים מדובר עשו סקר והתברר שמדובר במיליארד ציפורים שעוברות כאן ב‪400-‬‬
‫מינים שונים‪.‬‬
‫כאשר ציפור עושה את דרכה מאירופה לאפריקה יש ‪ 3‬דברים שהיא לא רוצה לפגוש (מפה באתר)‪ :‬גופי מים‬
‫גדולים‪ ,‬גופי מדבר גדולים ושרשראות הרים שהולכים מזרח מערב כי למעשה מבחינתם זו חומה‪.‬‬
‫לכן נתיב אחד שהולך צרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬מרוקו‪ .‬מדבר‪ .‬נתיב אחר מאיטליה לטוניס‪ ,‬שוב מדבר‪ .‬השלישי נוסע‬
‫דרך האיים היווניים ללוב‪ ,‬שוב מדבר‪ ,‬לכן בנתיב הזה‪ ,‬דרך אילת‪ ,‬עובר מספר כפול משלושת הנתיבים‬
‫האחרים גם יחד‪.‬‬
‫כאן זו תחנת דלק‪ .‬ציפור שעושה את הדרך מתבססת על צמח שאוכם חד ביתי‪ ,‬משפחת הסילקיים‪ ,‬מלונדון‬
‫עד ישראל הציפור לא אוכלת כלום ומתבססת על הצמח הזה‪.‬‬
‫המלחה הזו הייתה פעם ‪ 12‬קמ"ר רבועים ואז הקיבוצים‪ ,‬מפעלי ים המלח ומסוף הגבול לקחו את שלהם‬
‫ונשארו ‪.0.8‬‬
‫הציפורים והצפרים הפסיקו לבוא‪.‬‬
‫לכן הכשירו את האזור הזה‪ ,‬שהיה המזבלה של אילת‪.‬‬
‫הציפורים שבאות הן ציפורי שיר‪ .‬שוקלות כ‪ 10-‬גר'‪ ,‬חלקן גדולות ולכן רשתות משפך‪ :‬באחד החדרים‬
‫מחביאים ציפור קטנה וכך מפתים את הגדולות להיכנס לתוך המשפך בלי לגעת בציפור‪ .‬אז בא המטבע‬
‫ותמיד על הטבעת יהיה כתוב‪ .TAUIL :‬לאמור‪ :‬אונ' ת"א ישראל‪ .‬גם אם חוקרים מאונ' אחרות יטבעו תחת‬
‫ת"א בגלל המסורת שת"א הייתה הראשונה‪.‬‬
‫לטובת הטיבוע‪ :‬מה שמעניין זו התפיסה השנייה‪ ,‬כי רק אז אפשר יהיה לדעת משהו לגבי הנתיב שלה‪,‬‬
‫שינויים במשקל שלה וקצב ההתקדמות שלה‪ .‬כשלוכדים ציפור בפעם השנייה לא מחליפים את הטיבוע‪.‬‬
‫ציפורי השיר נתפסות ברשתות ערפל‪ ,‬זה כמו נהג שלא רואה שהשמשה מלוכלכת‪ .‬היא ממקדת את מבטה‬
‫ולא שמה לב עד שהיא נלכדת‪ .‬חשוב שיגיע תוך רבע שעה צפר‪ ,‬אחרת היא נכנסת ללחץ ומתחילה‬
‫להתייבש‪.‬‬
‫דקלי הדום‪:‬‬
‫מי התהום היו גבוהים‪ ,‬לכן היה יכול להסתדר‪ .‬כיום פקח חייב לרדת מהג'יפ ולהשקות את העצים‪ .‬הוא מאוד‬
‫עמיד למליחות אבל השורשים שלו מאוד קצרים‪ .‬כלומר‪ :‬במקום שיצא דקל יש מי תהום מאוד גבוהים‪ .‬אולי‬
‫אפילו מעיין‪.‬‬
‫בריכות הפלמינגו‪:‬‬
‫נמצאות כעשרה קילומטרים מצפון למרכז הצפרות‪ ,‬והן אחת האטרקציות המופלאות לחובבי הציפורים‪ .‬בכל‬
‫חורף פוקדים אותן בין ‪ 500‬ל‪ 800-‬פרטים של הפלמינגו המצוי‪ ,‬שם זוללים העופות את סרטן המלח המקנה‬
‫להם את צבעם הוורוד‪.‬‬
‫הפלמינגו החל לפקוד את בריכות המלח לפני כעשרים שנה‪ ,‬ומאז מספר הפרטים החורפים במקום עולה‬
‫בהתמדה‪ .‬בשנים האחרונות החלו פרטים מעטים של הפלמינגו לוותר על הנדידה ולפקוד את הבריכות גם‬
‫בקיץ‪ ,‬וביניהם נמצאו אף כאלה העוסקים בבניית קנים‪ .‬בקיץ האחרון נספרו ‪ 25‬קנים‪ ,‬ואף על פי שעד כה לא‬
‫הוטלו בהם ביצים‪ ,‬ייתכן בהחלט שיש בכך הצהרת כוונות ובעתיד יזנחו את מושבת הקינון הקבועה באגם‬
‫רומיה על גבול תורכיה‪-‬אירן ויקימו מושבת קינון חדשה כאן‪ .‬בריכות המלח משתרעות על שטח של ‪700‬‬
‫דונם‪ .‬כל מי שמגיע לאילת בטיסה יכול לראות את השטח הגדול שלהן‪ .‬עומק המים בהם נמוך‪ ,‬כ‪ 40-‬ס"מ‪.‬‬
‫לבריכות מוזרמים מי ים סוף‪ ,‬וכשהמים מתאדים נאסף מהקרקעית המלח‪ .‬הפלמינגו גילו את המקום בערך‬
‫בשנת ‪ . 1990‬כבר אז נחתו כאן אחדים‪ ,‬בדרכם לארצות חמות יותר‪ .‬הפלמינגו הוא עוף גדול ויוצא דופן‬
‫בצורתו ובצבע נוצותיו‪ .‬הבוגר עטוף נוצות לבנות ורדרדות‪ ,‬וכשהכנף שלו נפרשת מתגלה בחלק התחתון‬
‫צבע אדום עז ובהמשך הכנף צבע שחור‪ .‬צבעים נדירים בטבע‪ ,‬שיוצרים ניגוד חריף‪ .‬אין הבדל בצבעים בין‬
‫זכר לנקבה‪.‬‬
‫בגיל שלוש הופך הפלמינגו לבוגר‪ .‬כחלק מתהליך ההתבגרות הטבע מעניק לו את הצבעים האדומים‪ .‬עד אז‬
‫הוא מסתפק בצבעים חומים שחורים‪ .‬אורך גופם של הבוגרים הזכרים כ‪ 140-‬ס"מ‪ ,‬ומשקלם יכול להגיע ל‪-‬‬
‫‪ 2.5‬ק"ג‪ .‬הנקבה מעט יותר קטנה‪ .‬המקור בנוי בצורה מאוד מיוחדת‪ .‬הוא כפוף במרכזו וחלקו התחתון קצר‬
‫יותר‪ .‬שולי המקור משוננים ומשמשים לסינון המזון אותו מוצא הפלמינגו בקרקעית האגם‪ .‬הוא מצוייד‬
‫ברגליים דקות מאוד וארוכות‪ ,‬שצבען אדמדם‪.‬‬
‫לארץ הגיעו מעט פלמינגו‪ ,‬שחמדו את בריכות המלח‪ ,‬ובכל שנה גדלה הלהקה בערך ב‪ 90-‬פרטים‪ .‬על‪-‬פי‬
‫ספירה אחרונה‪ ,‬היום כבר עומד מספרם על ‪ ,470‬וכנראה שבשנים הבאות מספרם יגדל‪ .‬במרץ נפרדים‬
‫הפלמינגו ונוטשים אותנו ל טובת טורקיה‪ ,‬אירן או סיני‪ .‬את הגוזלים שעדיין לא בגרו משאירים בארץ להמתין‬
‫לבוגרים‪ ,‬שיחזרו רק בדצמבר‪.‬‬
‫הפלמינגו לא אוהבים שמתקרבים אליהם‪ .‬הם קובעים את מקומם במרכז הבריכה‪ ,‬בדרך כלל אלה עופות‬
‫ידידותיים‪ ,‬אבל כשמשהו בכל זאת מבהיל אותם הם פורשים כנפיים‪ ,‬ממריאים בכבדות וחושפים את‬
‫הצבעים היפים בכנפיהם‪ .‬גופם מתיישר ונמתח ונראה כחץ שלוח‪.‬‬
‫בארות השרשרת‪ ,‬פוגרות‪:‬‬
‫‪ 7‬ק"מ צפונית לאילת‪ ,‬בק"מ מספר עשרים שלט שמפנה ימינה לבארות השרשרת‪ .‬אחרי ‪ 200‬מ' פונים את‬
‫כביש הערבה הישן ובו פונים צפונה כק"מ עד הסככה‪.‬‬
‫זו חווה חקלאית של ‪ 2,000‬דונם‪ .‬מישורי לחלוטין‪ ,‬אבנים קטנות בגלל שבסיום המדרון‪ ,‬אחרי שהאבנים‬
‫נשחקו בדרך‪ ,‬ולא צריך לתקן את המקום הזה‪ .‬עודפי תוצרת אפשר לפרוק באיילה‪.‬‬
‫איך משקים אלפיים דונם באזור הזה? קיבוץ עין גדי‪ ,‬כיום‪ ,‬מגדל ‪ 280‬דונם‪ .‬וכאן פי ‪ 8‬מהתקופה הערבית‬
‫הקדומה‪ ,‬מאה שביעית שמינית ותחילת התשיעית‪ .‬כדי לספק מים פותחה השיטה שמכונה פוגרות‪.‬‬
‫עומקם של הפירים כשני מטרים‪ ,‬כדי ללכוד את מי התהום‪ .‬מקשרים אותם בתעלה מאוזנת כדי לקשור‬
‫הפירים עד שהתעלה תפגוש את פני הקרקע‪ .‬השיפוע של התעלה עד ‪ 40‬ס"מ מאונכים לכל ק"מ מאוזן‪ .‬זו‬
‫תוצאה טובה גם לימנו‪ .‬כאן זה ‪ 1100‬מטרים‪ .‬ביוטבתה ‪ 4‬ק"מ‪ .‬יש במרוקו כפרים שניזונים עד היום מאותה‬
‫שיטה‪ .‬למה רק עד שני מטרים? טיפה באודה יורדת למטה היא כל הזמן צוברת מלח‪ ,‬ואם התעלה תהיה‬
‫בעומק ‪ 40‬מטרים המים שייצאו יהיו מליחים‪.‬‬
‫חילזון בשם שחריר הנחלים‪ :‬צריך מים מאוד מתוקים‪ ,‬אם יש יותר מדי כלור לליטר הוא לא יתרבה‪ .‬זה‬
‫שמוצאים כאן חלזונות בני ‪ 1300‬שנה מוכיח שהמים שהגיעו לכאן היו באיכות מאוד טובה‪.‬‬
‫מעבר לחילזון אנחנו בסמוך לדקלי הדום‪ ,‬שכאמור מוכיחים מי תהום גבוהים ועין עברונה שבשנות ה‪70-‬‬
‫המים היו על פני הקרקע‪ .‬צפונית לזה עין ראדיאן‪ ,‬ביוטבתה‪ .‬בראשית דרכם ניזונו אנשי הקיבוץ מהמים‬
‫האלה‪ .‬היום המפלס ירד אבל שלושת ההוכחות האלה מלמדות שהמפלס מאוד גבוה‪.‬‬
‫רואים פקקים שאפשר להרים‪ .‬כמה מים? ארכיאולוגים חישבו כ‪ 15-‬קו"ב לשעה‪ .‬מרחק בין הפירים כעשרה‬
‫מטרים‪.‬‬
‫'בבית החווה' רואים כבשן סיד שנועד לטיוח התעלות שלא יחלחלו המים‪ .‬גומחה לכיוון מכה‪ ,‬מאחרב‪ ,‬נמצאו‬
‫כאן כתבי מכר במטבע דורם‪.‬‬
‫מעניין לראות שבכל האלפיים דונם האלה אין חומה‪ .‬יש ביטחון עצמי‪.‬‬
‫ב‪ 807-‬לספירה היה מרד בעקבה ולא מוצאים כתובות אחרי המרד‪ .‬אחרי עבד אל מאלכ‪ .‬עזיבה מסודרת‪,‬‬
‫לא חורבן‪.‬‬
‫יש עדויות לא מהארץ על פוגרות כבר במאה השנייה לפנה"ס‪ .‬בארץ רק מהתקופה הערבית‪.‬‬
‫מערכות התעלות מגובות‪ ,‬כדי שבמקרה תקלה באחת אפשר יהיה להפעיל זמנית את האחרת‪.‬‬
‫הב דלי הגבהים בין הפוגרות לבריכה לא כל כך נראים‪ ,‬אבל קיימים‪ .‬ההסבר להצלחת הגרוויטציה בכל זאת‬
‫הוא שבמאה ה‪ 11-‬הייתה רעידת אדמה שרק בעקבותיה גבהה הבריכה יחסית‪.‬‬
‫הדרכת דרך‪ -‬נסיעה לתמנע‪:‬‬
‫‪ .1‬רוב התוצרת של מפעלי ים המלח ושל הפוספטים זורמת מערבה ודרך נמל אשדוד‪ ,‬כולל המסוע שמעלה‬
‫את מוצרי ים המלח למעלה לכיוון תחנת הרכבת באזור דימונה ומשם ברכבת משא לכיוון אשדוד‪ .‬בצד‬
‫הירדני‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אחד המרכיבים העיקריים של הייצוא בנמל הוא פוספטים‪ .‬ירדן נחשבת לאחת‬
‫המדינות המובילות בעולם בייצוא פוספטים לצד מרוקו וארה"ב‪ ,‬וכמות הפוספטים שמייצרים בירדן גדולה‬
‫לאין שיעור מזו המופקת בנגב‪.‬‬
‫‪ .2‬עוברים מחסום ורואים גבעה עם כתם שחור בקצהה הצפוני‪ -‬זהו אתר איסלמי קדום להתכת נחושת‪,‬‬
‫אחד מכמה‪ ,‬והכתם השחור הוא של סיגי נחושת (פסולת התעשיה של הנחושת)‪.‬‬
‫תמנע‪:‬‬
‫בפארק מסלולי טיול רבים ושונים‪ ,‬המשלבים הליכה רגלית ונסיעה‪ .‬על פי מפה שמקבל המבקר בכניסה‬
‫לפארק‪ ,‬אפשר לתכנן ולהחליט באילו מסלולים לבקר‪ .‬הפארק משולט היטב‪ ,‬ובתחילת מסלולי ההליכה‬
‫הרגליים יש דפי הסבר שניתן להיעזר בהם‪.‬‬
‫בכניסה לפארק יש מרכז מבקרים בשם "מכרות הזמן"‪ ,‬ומוצג בו חיזיון אורקולי פנורמי (‪ 360‬מעלות‪ ,‬הבמה‬
‫שעליה שורות המושבים מסתובבת) שסוקר את התפתחות מכרות הנחושת משחר ההיסטוריה ועד ימינו‪.‬‬
‫כמו כן מוצג בחיזיון תהליך הגילוי של הממצאים המיוחדים שנמצאו בחפירות תמנע‪.‬‬
‫פארק תמנע לא שייך לרשות הטבע והגנים אלא לקק"ל ולמועצה אזורית חבל אילות‪ ,‬והוא נמצא תחת‬
‫ניהולה של קק"ל‪ .‬אם נשאר משהו מהכנסות הפארק בסוף השנה‪ ,‬זה נשאר לקידום פיתוח‪.‬‬
‫לשם "תמנע" יש ייחוס די מפוקפק‪ :‬תמנע הייתה פילגשו של אליפז‪ ,‬בנו של עשו‪ ,‬ויחד הם ילדו את עמלק‪.‬‬
‫המחקר המודרני וזיהוי תמנע‪ :‬הפעם הראשונה שבקעת תמנע פורסמה בעולם המערבי היתה בשנת ‪,1875‬‬
‫כאשר הגיע לכאן תייר חוקר בריטי בשם פטריק‪ ,‬מהנדס מכרות ששימש כשגריר בריטניה במצרים‪ .‬פטריק‬
‫ראה סיגי נחושת בשני אתרים (שכיום קרויים ‪ 30‬ו‪ ,35-‬קרוב לעמודי שלמה)‪ ,‬וקבע שהיתה כאן תעשיית‬
‫נחושת קדומה‪ .‬פטריק כתב על האזור וכינה אותו "ואדי מנעייה"‪.‬‬
‫אחריו היה שקט באזור‪ ,‬בלי פרסומים‪ ,‬עד שבשנת ‪ 1902‬ביקר כאן חוקר צ'כי בשם מוסיב ופרסם מעט על‬
‫המקום‪ .‬אחריו ביקר כאן ב‪ 1933-‬פריץ פרנק‪ ,‬גרמני תושב ירושלים‪ ,‬שגילה הרבה דברים גם בנגב ובאדום‪.‬‬
‫פרנק לא היה ארכי אולוג מקצועי אבל הוא פעל בהנחייתו של היסטוריון ידוע בשם אלט‪ .‬הוא פרסם את‬
‫מחקריו בכתב עת גרמני‪.‬‬
‫אחריו ביקר כאן נלסון גליק‪ ,‬שהיה רב רפורמי וארכיאולוג‪ .‬גליק לא ידע על הסיור של פרנק וחשב שהוא‬
‫גילה הכל ראשון‪ ,‬כשלמעשה פרנק הקדים אותו‪.‬‬
‫מיד לאחר הביקור הראשון והפרסומים הראשונים של גליק‪ ,‬חוקר מקרא בשם אדמס פרסם ב‪ 1935-‬מאמר‬
‫שבו הוא כלל במסגרת אחת את הגילויים של מוסיל‪ ,‬של פרנק ושל גליק בערבה‪ ,‬ושייך אותה למלך שלמה‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1938-1940‬נלסון גליק חפר במשך ‪ 3‬עונות חפירה את תל חלייפה‪ ,‬אתר חשוב שהתגלה ע"י‬
‫פרנק בין אילת ו עקבה‪ .‬הוא תיאר את האתר הזה כעיר נמל שהיא עציון גבר ‪ /‬אילת‪ ,‬ודרכה התנהל המסחר‬
‫עם הצידונים‪ .‬הוא שייך את זה לתמונה הבאה‪ :‬במכרות הנחושת בערבה ובעיקר בפונון ובתמנע נעשתה‬
‫פעולה של כרייה וקלייה ראשונית של העופרה של הנחושת לצורך העשרה‪ .‬את המוצרים המוגמרים שלחו‬
‫לאופיר‪ ,‬שהיתה בדרום ערב‪ .‬הדיעה הזו היתה מקובלת על העולם במשך שנים רבות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1959‬התחיל פרק חדש של המחקר‪ .‬פרופ' בנו רותנברג‪ ,‬דוקטור לכימייה ופיזיקה ששימש בשעתו‬
‫כצלם במשלחתו של נלסון גליק‪ ,‬החל לערוך סקר מחודש במסגרת "משלחת הערבה" (מטעם מוזיאון הארץ‬
‫בת"א)‪ ,‬ויזם חפירות בבקעת תמנע ובאזור אילת‪ ,‬בהן גילה ‪ 26‬אתרים‪ .‬רותנברג הפריך את מיתוס "מכרות‬
‫המלך שלמה" וביסס תיאוריה שקושרת את מכרות הנחושת בתמנע לשושלות הפרעוניות המצריות שקדמו‬
‫כשמאתיים שנה לתקופת שלטונו של שלמה‪ .‬מחקריו של רותנברג ומאמריו (שאחד מהם נקרא "מכרות‬
‫הנחו שת העמלקיים") הצליחו להרגיז חוקרים רבים‪ ,‬במיוחד לנוכח העובדה שהוא הצליח לגייס כספים‬
‫ומקורות מימון רבים מחו"ל עבור החפירות‪.‬‬
‫תגובת הממסד הארכיאולוגי לפרסומיו הראשונים של רותנברג היתה דחייה מוחלטת‪ ,‬אם כי באופן מפתיע‪,‬‬
‫נערכו רוב ההתקפות על ממצאיו בעיתונות ולא בכתבי העת המדעיים‪ .‬רותנברג היה די מנודה בארץ‪ ,‬אבל‬
‫הוא לא התייחס לביקורת‪ .‬הוא המשיך במחקר מדעי שהלך והשתכלל עד שהצליח לבסס את ההנחות‬
‫שהמלכים המצרים סתי ה‪ 1-‬ורעמסס ה‪ 5-‬הם שתפעלו וניהלו את מפעלי הנחושת העתיקים בבקעת תמנע‬
‫(‪ 1300-1150‬לפנה"ס)‪ .‬הפעילות העיקרית בתמנע היתה לפני ימי שלמה‪.‬‬
‫האתר בתמנע נחקר בצורה מפורטת מאד ותרומתו רבה בעיקר להבנת המטלורגיה (תורת המתכות)‬
‫הקדומה‪ .‬רותנברג הוכיח שלא היתה כאן כריה רצינית ואחר כך התכה לצורך יציקה אלא בתהליך אחד‬
‫התיכו את העופרה של הנחושת‪ ,‬ואת המטילים שיצאו מזה המיסו ויצקו למוצרים במקומות שונים במזה"ת‪.‬‬
‫המחקר של רותנברג תיקן הרבה מהתפיסה של גליק‪ ,‬אבל גם בו יש בעיות‪ :‬בארץ מעטים קוראים את‬
‫הפרסומים שלו‪ ,‬והעולם נחלק בין מבקרים ומעריצים שלו‪.‬‬
‫ההיסטוריה הגיאולוגית של תמנע ותופעת הנחושת‪:‬‬
‫השבר הסורי‪-‬אפריקני הוא הגורם העיקרי לעיצוב הנוף בעמק הערבה ובים סוף‪ .‬במהלך ‪ 30‬מיליון השנים‬
‫האחרונות נע גוש הרי אדום ‪ 106‬ק"מ צפונה להר הנגב‪ .‬תזוזה זו‪ ,‬ותזוזות אנכיות לאורך השבר‪ ,‬חשפו‬
‫שכבות נושאות נחושת לאורך הערבה‪ .‬לאור נתונים אלו מעניין לגלות שמכרות הנחושת בפונון שבהרי‬
‫אדום‪ ,‬סמוך למושב עין יהב‪ ,‬נמצאים כיום ‪ 106‬ק"מ מצפון לבקעת תמנע‪ .‬כלומר‪ ,‬לפני ‪ 30‬מיליון שנים עמדו‬
‫תמנע ופונון צמודות אחת לשנייה‪ .‬היפתחות השבר גרמה לתזוזות הלוחות‪ ,‬הלוח המזרחי נע צפונה מרחק‬
‫של ‪ 106‬ק"מ ב‪ 30-‬מיליון שנה‪ ,‬ובתמנע נוצרה בקעה‪.‬‬
‫חשוב לזכור שיש כאן בקעה ולא מכתש‪ .‬מחקר שיצא בספר חדש טען שפעם היה פה מכתש שחצי ממנו‬
‫נסע צפונה עם פתיחת הבקע ונשאר רק חצי‪ .‬זה לא נכון‪ ,‬כי רק בגלל הפתיחה נוצרה הבקעה הזו‪.‬‬
‫הנחושת‪ :‬בסוף תהליך של התגבשות סלעי יסוד (דייקים)‪ ,‬נשארות תמיסות המכילות חומרים מינרלים‬
‫בצורה די מרוכזת‪ ,‬והן עולות ומשקיעות את המינרלים בשולי הדייקים‪ .‬כך גם מגיע זהב לעולם‪ .‬בד"כ מה‬
‫שנשאר מיסודות אלו הם תרכובות מינרלים בלבד‪.‬‬
‫כעת מגיע שלב יצירת הבליה‪ :‬אבני חול מתחילות להצטבר מן המקומות הגבוהים ומוסעות אל המקומות‬
‫הנמוכים‪ .‬יחד עם אבני חול אלו‪ ,‬מתבלים גם הדייקים‪ ,‬וזו השכבה הקדומה ביותר של אבני חול‪.‬‬
‫לפני ‪ 500‬מיליון שנה היה באזור גוף מים‪ ,‬שוליים של ים רדוד‪ .‬אגן השקעה שמה ששקע בו היה אבני חול‪,‬‬
‫מינרלים של נחושת ותמיסות דולומיטיות‪ .‬התקבל סלע אנדרוגנוס בתוך סביבה יבשתית גדולה‪.‬‬
‫בהמשך היתה אפיזודה קצרה שבה היו מעורבים מים בתוך עולם שלם של סלעי משקע יבשתיים‪ .‬קצת לפני‬
‫שהים הגיע הנה ישנן עדויות לפעילות געשית שהייתה פה‪ ,‬והיא יוצרת מי תהום הספוגים באבני החול‪ .‬מים‬
‫אלו משקיעים את הנחושת באבן חול לבנה‪.‬‬
‫תצורת תמנע היא בתוך המכלול הגדול של סלעי המשקע היבשתיים‪.‬‬
‫נשאלת השאלה‪ :‬איך אותה נחושת חשופה על פני השטח ונגישה לבני אדם? היתה פה התרוממות‪,‬‬
‫ולאחריה נפתח בקע הערבה וזז צפונה ונוצר בסיס סחיפה נמוך‪ .‬כל מה שגבוה מתבלה‪ ,‬והתוצאה‪ :‬הנוף‬
‫שנראה מכאן‪ -‬הר תמנע‪.‬‬
‫איפה יש נחושת? באבן החול הלבנה‪ ,‬לרגלי המצוקים‪ .‬תצורת תמנע היא בעיקר מתחת לפני הקרקע‪ ,‬ולכן‬
‫הקדמונים במרבית המקרים לא הגיעו אליה‪.‬‬
‫אם נטייל על הר תמנע נוכל לראות במקומות מסוימים את הנחושת עם סלעי היסוד‪.‬‬
‫תצורת תמנע נמצאת בעיקר מתחת לפני הקרקע בשולי הערבה‪ ,‬לכן פעילות המכרות המודרניים היתה‬
‫בשולי הערבה‪ ,‬בעיקר בחלק הדרומי של הבקעה אבל גם בצפון‪ .‬כך נוצרה צורת הבקעה‪ ,‬הנחושת הגיעה‬
‫אל פני השטח ובני אדם הגיעו לכאן אחרי הנחושת‪.‬‬
‫השכבה החשופה על פני השטח זו תצורת תמנע‪.‬‬
‫מכרות הנחושת בתמנע נחשבים לקדומים בעולם‪ .‬אולם חשוב לזכור שהנחושת מוכרת לנו עוד לפני‬
‫התקופה של המכרות האלו‪ ,‬אלא שאין עדויות לכרייה שלה‪ .‬אגב‪ ,‬התחילו לעסוק בנחושת כבר בתקופת‬
‫האבן‪ ,‬והשתמשו במינרלים כאבני חן‪ ,‬כקישוט‪ ,‬עוד לא מתכת‪ .‬דרך ההתעסקות בזה הגיעו לתהליכים של‬
‫ההפקה‪ .‬מהרגע שבני אדם לא רק מלקטים מפני השטח או מגרדים מן הסלע אלא גם פותחים חללים בתוך‬
‫הסלע‪ ,‬גם החללים נסתמים עם השנים‪ ,‬אפשר לחפור אותם מחדש ואנחנו רואים מכרות‪ -‬וזה מה שאנחנו‬
‫רואים פה‪ .‬התקופה הקדומה ביותר שממנה מכירים מכרות היא התקופה הכלכוליתית (כלכוס=נחושת)‪,‬‬
‫ולשם של התקופה יש משמעות יפה דווקא פה בתמנע‪ ,‬כי במכרות מהתקופה הזו מוצאים סימני חציבה של‬
‫כלי אבן‪ ,‬של כלי צור‪ ,‬מוצאים את הכלים האלה בחפירות‪ .‬האנשים הוציאו את הכלכוס‪ ,‬את הנחושת‪ ,‬בעזרת‬
‫הליתוס (בעזרת האבן)‪ ,‬ורק מאוחר יותר למדו להשתמש בנחושת‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬מנחושת לא עושים כלים כי נחושת היא רכה מידי‪ .‬כלים עושים מברונזה‪ ,‬שיש לה הגדרה מאד‬
‫מדויקת‪ -‬בערך ‪ 90%‬נחושת עם ‪ 5-10%‬של בדיל ועופרת‪ ,‬אבל הארכיאולוגים אומרים "ברונזה" ובעצם‬
‫מתכוו נים לכל מיני נחושות מלוכלכות‪ ,‬כל מיני מתכות שמכילות בעיקר נחושת עם קצת תוספות‪ :‬ארסן‪,‬‬
‫ואנטימול ובדיל ותוספות שונות שהופכות את המתכת הזאת ליותר קשה וליותר מתאימה לייצור כלים‪ ,‬ובשם‬
‫הכללי‪" -‬ברונזה"‪ .‬ברגע שאנשים למדו לעשות כלים מהנחושת הזאת‪ ,‬כלי ברונזה‪ ,‬אפשר לייעל את‬
‫העבודה‪ ,‬לעבוד עם אזמלים‪ -‬כלים הרבה יותר יעילים וחדים‪ ,‬ומקבות או פטישים‪ ,‬ואפשר כבר לחצות‬
‫פירים‪.‬‬
‫בתמנע עיקר הפעילות כנראה מתקופת הברונזה היא תקופת הברונזה המאוחרת והיא ביוזמה מצרית‪.‬‬
‫בתמנע יש את כל רצף התקופות‪ ,‬מה שמאפשר מעקב אחרי ההתפתחות הטכנולוגית של ההפקה‪ ,‬איך‬
‫לומדים לעשות יותר טוב נחושת ומתכות ממנה‪ ,‬וזה משליך על ההתפתחות של הכרייה והיעילות שלה‪,‬‬
‫כאשר מה שהמצרים כנראה הכניסו לכאן זה בעיקר את היוזמה‪ .‬הם הביאו איתם את היוזמה לפעילות ואולי‬
‫את ההון שנדרש ליוזמה הזאת‪ ,‬הביאו את כושר הארגון ובנו מעין מפעל לכרייה והפקה‪.‬‬
‫נסיעה מהמרכז לעבר מתחם מכרות עתיקים וקשתות‪.‬‬
‫השביל עובר דרך שבכות ברזל‪ ,‬שמכסות פירים עגולים‪.‬‬
‫מול אתר הקשתות‪:‬‬
‫אתר הקשתות נקרא כך על שום הקשתות הגדולות מאבני החול‪.‬‬
‫הצורה של קשתות באבני חול היא אחת התצורות המאד אופייניות של בלייה באבן חול (שדומה לתהליך‬
‫קרסטית)‪ ,‬באזור כזה צחיח‪ ,‬מדברי ויבש‪ .‬מים בסלע ובאוויר מתחברים עם דו תחמוצת הפחמנן ויוצרים‬
‫חומצה פחמתית שמעכלת לאט לאט את חומר הביניים שבין גרגרי הקוורץ‪ ,‬וזה מה שיוצר את הבלייה‪.‬‬
‫תופעה נוספת ודומה היא תופעת העמודים‪ .‬בגלל ההרכב שלה‪ ,‬אבן החול רגישה לבלייה‪ ,‬ולכן נוצר בה‬
‫פיסול טבעי‪ .‬לחות גורמת לבלייה ולכן כל שוני במרקם ובעמידות משפיע על קצב הבליה ומאפשר לה לשחק‬
‫בסלע וליצור צורות שונות‪ .‬כך נוצרו "עמודי שלמה" למשל‪.‬‬
‫על פסגה ‪ :33‬תצפית גיאולוגית על צורתם של המצוקים של תמנע‪ -‬חצי קשת פתוחה בקוטר של כ‪ 10-‬ק"מ‬
‫אל הערבה‪ .‬כל בקעת תמנע היא מעין מכתש שנוצר בראשו של קמר שלהבדיל מקמרי הנגב‪ ,‬לא נוצר‬
‫כתוצאה מלחץ צדדי אלא מעליה מלמטה של הר תמנע‪ ,‬שהוא גוש מגמתי‪ .‬הסלע המגמתי הוא כמעט‬
‫הקדום ביותר‪ ,‬והוא נדחף מלמטה בלחוץ שהרים את השכבות שמעליו‪ -‬שכבות של אבני חול עם גוונים‬
‫שונים‪ ,‬שמעליהן מספר שכבות של אבני גיר‪ .‬אבן הגיר שהיתה בראש הכיפה היתה אבן גיר קשה יחסית‪,‬‬
‫ובגלל הקושי וההרמה היא נסדקה‪ .‬מים שירדו (בעבר האקלים בבקעה היה יותר לח) חדרו דרך אבן החול‬
‫ושחקו אותה וסחפו אותה‪ ,‬ולאט לאט נוצר מעין מכתש בצורה של התחתרות לאחור‪ .‬יש חילוקי דעות האם‬
‫המכתש היה שלם בעבר‪ ,‬ומכל מקום‪ ,‬כיום הוא "חתוך" על ידי הערבה‪ .‬הערבה היא בסיס הסחיפה של‬
‫בקעת תמנע מדרך הטבע‪.‬‬
‫ליד הפיר במערת הכרייה‪ :‬רואים כאן פיר שבעבר היה פתוח עד לעומק של ‪ 2‬מטרים כדי שאפשר יהיה‬
‫לראות אותו‪ .‬לפיר יש צורה עגולה‪ ,‬קוטרו כ‪ 80-‬ס"מ ויש עליו סימני אזמל אלכסוניים שיורדים מימין לשמאל‪.‬‬
‫כמעט ואין דבר כזה בכיוון הפוך‪ ,‬מה שמעיד על כך שהחוצבים היו ימניים‪ :‬הם החזיקו אזמל ביד שמאל‬
‫והיכו ביד ימין‪ ,‬וזה נותן כיוון אלכסוני שגם יעיל יותר לעבודה במקום צר‪.‬‬
‫יש כמה וכמה סוגי פירים‪ .‬הפיר שכאן הוא מהסוג המתקדם ביותר‪ ,‬שחצוב באזמל‪ ,‬והוא הצר ביותר‪ .‬כל‬
‫חדירה לסלע היא קודם כל קידוח ניסיון כדי לראות אם יש בסלע אופקים ירקרקים שבתוכם יש תרכיזי‬
‫נחושת‪ .‬כדי לקבל את החתך הזה היום עושים קידוחים בקוטר של ‪ 15‬ס"מ‪ ,‬בעזרת מכונה‪ .‬אולם בימי קדם‪,‬‬
‫כשהכל היה ידני‪ ,‬ככל שיכלו לעשות פיר צר יותר ולהוציא פחות חומר החוצה‪ ,‬כך הקידוח היה יעיל יותר‬
‫עבורם‪.‬‬
‫הקווים המדורגים הם אלכסוניים‪ :‬כל מדרגה היא מכת פטיש על האזמל‪.‬‬
‫כשבנו רותנברג הגיע למקום הזה בסקר שערך בשנות ה‪ 60-‬הוא תיאר את הבור שראה כמתקן לאגירת‬
‫מים‪ ,‬אחד מכ‪" 200-‬בורות" (למעשה פירים) שמצא בשטח‪ .‬לדעתו על ההר מסביב היתה תעלה שניקזה את‬
‫מי הגשמים אל ה"בור"‪ ,‬וממנו בתעלה אל "בור" שני‪.‬‬
‫כל הפירים היו חצובים באבן החול הלבנה או בטאלוס‪ -‬שכבת סחף מעל אבן החול הלבנה כדי לחדור דרכו‬
‫אל אבן החול הלבנה‪ .‬אבן החול היא העניה ביותר בחרסיות מכל אבני החול‪ ,‬מה שאומר שהיא הכי פחות‬
‫מחזיקה מים‪ .‬רותנברג טען שה"בורות" היו מטויחים‪ ,‬למרות שהוא לא מצא שאריות טיח‪.‬‬
‫מתחתינו יש מספר שכבות אדומות צבעוניות‪ .‬אנחנו נמצאים כאן בשכבה אמצעית של אבן החול‪ ,‬שהיא‬
‫בעיקרון לבנה‪ .‬יש כאן ‪ 3‬תצורות של אבן החול הלבנה‪ :‬אמיר‪ ,‬עברונה וסמר‪ .‬תצורת עברונה בעיקר מכילה‬
‫נחושת‪.‬‬
‫מה שונה באבן החול הלבנה הזאת מיתר השכבות? למה היא לא צבעונית? יש בה מעט תחמוצת ברזל‪.‬‬
‫ביתר השכבות המינרלים‪ ,‬שנותנים את הצבע לאבן‪ ,‬מפוזרו בסלע באופן אחיד‪ .‬באבן החול הלבנה‬
‫המינרלים האלו התרכזו בתרכיזים‪ .‬הם השאירו את אבן החול הלבנה בלי מינרלים שיצבעו אותה והם‬
‫מרוכזים בתרכיזים‪ .‬איפשהו בראשית הקרטיקון התחתון היה אקלים טרופי שנתן הרבה סוגי צמחיה‪ .‬שרידי‬
‫הצמחיה נסחפו עם החומר שממנו אחר כך נוצרה האבן‪ .‬החומר שנסחף מההרים ושקע הכיל בתוכו את‬
‫המינרלים ושרידי צמחיה‪ ,‬ששימשו כמרכז התגבשות עבור המינרלים האלו‪ ,‬שבתוך הבוץ שממנו אחר כך‬
‫נוצר הסלע‪ ,‬הם נדדו אל החומר האורגני‪.‬‬
‫ריכוז הנחושת בסלע הוא פחות מאחוז אחד‪ ,‬אבל כשמוצאים תרכיז בתוכו יש עד ‪.64%‬‬
‫עבור הקדמונים החל מ‪ 25%-‬ומעלה‪ -‬יש כבר טעם לעבוד על העופרה‪ ,‬לכתוש אותה‪ ,‬לערבב עם יתר‬
‫החומרים ולהכניס לתנור‪ ,‬ולהשקיע את האנרגיה והזמן כדי לקבל ממנה נחושת‪ .‬מה שפחות מזה לא היה‬
‫כלכלי בשבילהם‪ ,‬ואנו מוצאים את זה בצורת פסולת מחוץ למכרות‪.‬‬
‫עבור הקדמונים‪ ,‬השכבה הגיאולוגית החשובה היתה אבן החול הלבנה ובעיקר האמצע שלה‪ -‬תצורת‬
‫עברונה‪ .‬הידע הגיאולוגי שלהם היה טוב‪ ,‬גם בנוגע לאבנים טובות לצורך אבני ריחיים‪ ,‬וגם בנוגע למחצבים‪.‬‬
‫ליד פיר נוסף שעומקו ‪ 36.5‬מ'‪ :‬הפיר מתחיל רחב והוא חצוב באזמל‪ ,‬ויש בו מדרגות בשני צדדיו‪ .‬בתחתיתו‬
‫יש כיפוף קטן של מטר‪ ,‬וזהו‪ -‬אין בו אף מחילה שמתפצלת ממנו לשום כיוון‪ ,‬וכל זה מצביע על כך שהפיר‬
‫הזה הוא קידוח ניסיון‪ .‬ירדו בפיר ולא ראו אף אופק ירקרק שמעיד על הימצאותם של תרכיזי נחושת‪.‬‬
‫פיר נוסף שהוא קידוח ניסיון‪ ,‬ועמוק יותר‪ ,‬נמצא כחצי קילומטר מזרחה לכאן‪ ,‬ועומקו ‪ 42‬מ'‪ -‬כמו בניין עם ‪14‬‬
‫קומות‪ .‬הסלע קשה לחציבה‪ :‬אבן חול נסחפת בקלות יחסית בטבע‪ ,‬כי חומר הביניים שבין גרגרי הקוורץ הוא‬
‫זה שמתבלה ונסחף‪ .‬אבל הקוורץ‪-‬עצמו הוא חומר קשה כמו זכוכית‪.‬‬
‫הצלחות‪ -‬בורות כרייה‪:‬‬
‫תקופה הפעילות המצרית בתמנע מתאפיינת בפירים צרים שבהם גומחות לטיפוס‪ ,‬עליה וירידה‪ .‬מן הפירים‬
‫מתפצלות מחילות כרייה אופקיות שעוקבות אחרי אופק ירקרק (תרכיזי נחושת) ומהן יש עוד פירים ועוד‬
‫פירים להובלת חומר‪ ,‬לאוורור ולהכנסת אור‪ .‬מתקבלים הרבה מאד פירים בשטח שהם סתומים‪ ,‬ומה‬
‫שנשאר מהם זה שקערוריות שמתכסות בחומר דק‪ ,‬שקערוריות המכונות "צלחות"‪ .‬בראשית המחקר חשבו‬
‫שאלו משטחים להעשרת העופרות‪ ,‬ובמקביל פירים לא סתומים זוהו כבורות מים‪.‬‬
‫במשך שנים רבות בנו רותנברג תיאר את המכרות כמכרות פתוחים לאורך המצוקים‪ ,‬והמצוקים סומנו‬
‫כמכרות‪ .‬על פי רותנברג‪ ,‬הצלחות בנויות על שלוחות גבוהות‪ ,‬חשופות לרוח וקרובות למכרות‪ .‬את‬
‫התרכיזים שכרו במכרות הביאו אל הצלחות‪ ,‬שם כתשו אותן וזרו אותן ברוח‪ -‬כמו תבואה בגורן‪ .‬המינרלים‬
‫הכבדים יותר של הנחושת שקעו בצלחת ושאר החומרים הקלים יותר‪ ,‬כמו קוורץ וקאולין‪ ,‬עפו עם הרוח‪ .‬זו‬
‫היתה התיאוריה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1973‬רותנברג התחיל בכיוון חדש של מחקר יחד עם חוקרי מכרות גרמניים‪ ,‬שהעלו ספקות בנושא‬
‫הצלחות האלו‪ ,‬ניסו אותן והבינו שהתיאוריה שרותנברג החזיק בה אינה נכונה‪ .‬הועלתה השערה שהצלחות‬
‫שימשו להעשרה בעזרת מים‪ :‬מעט דרומית לכאן פינו שטח שיש בו מורד מתון לכיוון צלחת‪ ,‬פיזרו על‬
‫המשטח תרכיזי נחושת שכתשו‪ ,‬הביאו מיכלית עם מים‪ ,‬שפכו את המים וזה עבד‪ :‬הנחושת נשארה והחומר‬
‫הקל נסחף אל הצלחת‪.‬‬
‫אלא שהחוקרים לא חשבו ב"חשיבה מדברית"‪ -‬אין פה מקורות מים איתנים‪ ,‬ולמרות הכל רותנברג קיבל את‬
‫הדעה של החוקרים הגרמנים‪.‬‬
‫עם התקדמות המחקר הבינו שאלו פירי כרייה‪ -‬גם הפירים שהיום עדיין חשופים וגם הפירים הסתומים עם‬
‫ה"צלחות"‪ .‬כל צלחת שנחפרה היא פיר סתום‪ ,‬ויש פירים סתומים במקומות רבים באזור‪.‬‬
‫השטחים של הצלחות נמשכים לאורך מספר קילומטרים מרובעים‪ ,‬ויש עשרות אלפי צלחות כאלה בתמנע‪.‬‬
‫השוליים של בקעת תמנע לרגלי המצוקים למעשה מחוררים כולם בפירים קרובים מאד אחד לשני‪ 5-10 -‬מ'‪-‬‬
‫עם חיבור של מחילות ביניהם‪ ,‬ועם ‪ 3 ,2‬ואפילו ‪ 4‬מפלסים‪.‬‬
‫הפיר העמוק ביותר המוכר כיום הוא ‪ 42‬מ'‪.‬‬
‫עוצרים ליד פיר שאין בו סימני אזמל‪ ,‬והוא רחב מדי מכדי שיהיה חצוב באזמל‪ :‬פיר זה חצוב בגרזן חציבה‬
‫ובפטיש חציבה שמשאירים צלקות אבל לא סימני אזמל‪ .‬הירידה אל הפיר הזה היתה בחבל ולא במדרגות‪,‬‬
‫מה שמעיד על נחיתות טכנולוגית בהשוואה לשאר הפירים‪ ,‬שיורדים אליהם במדרגות‪ ,‬על כך שהפיר קדום‬
‫לפירים עם המדרגות‪ .‬כלים שנמצאו פה סייעו לתארך את הפיר‬
‫לשנת ‪ 2800‬לפנה"ס‪ -‬תקופת הברונזה הקדומה‪.‬‬
‫מה שאפשר את התפתחות הפירים עם המדרגות‪ ,‬המאוחרים ומשוכללים יותר‪ ,‬היה ההופעה של האזמל‪.‬‬
‫לפני כן לא השתמשו באזמל כי היתה נחושת‪ ,‬שהיא רכה מדי ואין אפשרות להקשות אותו למצב שאפשר‬
‫לחצוב בה באבן חול‪ .‬אבל ברגע שהופיעה הברונזה (שזה נחושת עם תוספת של ‪ 8‬עד ‪ 10‬ואפילו ‪ 12‬אחוזי‬
‫בדיל)‪ ,‬אפשר להביא לקשיות של פלדה ולייצר אזמל שמאפשר חציבה באבן חול‪.‬‬
‫הברונזה הופיעה לראשונה בארץישראל החל משנת ‪ 2000‬לפנה"ס‪ ,‬שאז אפשר לתאר פירים חצובים כפי‬
‫שראינו‪.‬‬
‫חתך שנעשה באמצע צ לחת ע"י חברי המשלחת הגרמנית‪ :‬רואים את שכבת הסחף שמעל הסלע‪ ,‬חומר‬
‫אבני‪ .‬באמצע‪ -‬חומר דק‪ ,‬ואפשר לראות את צלעות הפיר‪ ,‬שככל שהוא יורד למטה הוא יותר צר‪ .‬באמצע‬
‫אפשר לראות שכבות פשוטות של חומר מעורב‪ -‬זה בעצם מילוי‪ .‬למעלה יש חומר דק שנוסף אל הצלחת עם‬
‫הזמן‪ ,‬עם הרוח והגשם‪ .‬השקיעה היתה איטית‪ ,‬והמילוי לא היה טבעי בלבד אלא גם מעשה ידי האדם‪.‬‬
‫כמעט את כל הפירים מתוך ה‪ 10,000-‬בתמנע כיסו ביד‪ ,‬ונשאלת השאלה‪ :‬למה לכסות את הפירים? ככל‬
‫הנראה כיסו את המכרות שסיימו לחצוב בהם‪ ,‬מעין חתימה סופית‪ ,‬וגם כדי למנוע מאנשים ליפול אליהם‪.‬‬
‫חוקר גרמני הציע רעיון נוסף‪ :‬אולי כיסו את הפירים מסיבות פולחניות? הרי החדירה לתוך האדמה היא‬
‫חדירה לגופה של אמא אדמה שמיוצגת על ידי האלה גיאה‪ .‬כדי לעשות זאת יש לבקש רשות ולתת מנחות‬
‫ומתנות יומיומיות‪ .‬ולכן כל פעולה כמו חפירה וכרייה ואפילו עשיית חריץ‪ ,‬היתה פעולה פולחנית‪.‬‬
‫הסביבה היתה קדושה בעיני הקדמונים‪ ,‬שחיו בחברה פולחנית‪ ,‬ולכן הם דאגו להחזיר את השטח לקדמותו‬
‫המקורית כמיטב יכולתם‪ ,‬וככל הנראה כיסוי הפירים הוא חלק מהחשיבה הזו‪.‬‬
‫מכרה דו קומתי‪ :‬הסלע כאן ירקרק‪ ,‬כלומר‪ -‬מכיל נחושת‪ ,‬ובתוך האופק הירקרק אפשר למצוא תרכיזים‪.‬‬
‫יש פה סימני חציבה משתי תקופות שונות‪ :‬נכנסו פעמיים למכרות וניצלו אותן פעמיים‪ .‬ברגע שהיה אזמל‬
‫עשוי מברונזה‪ ,‬שווה היה להיכנס למכרות שקודם לכן לא ניצלו אותם עד הסוף בגלל העדר האמצעי‬
‫הטכנולוגי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הוואדי שכאן מאוחר למכרה‪ ,‬ולדעת החוקר עזרה כהן המכרות האיצו את תהליך ההתחתרות של‬
‫הוואדיות‪ .‬הוואדי מאוחר למכרה והוא חתך אותו‪.‬‬
‫ליד שטח הצלחות‪ :‬בכל מקום שרואים בו שקע‪ -‬היתה צלחת‪ .‬מתחת לצלחות האלו התגלו חדירות לסלע‬
‫רחבות מאד וחסרות צורה‪ .‬בין פתח לפתח עוברת מחילה אחת או יותר‪.‬‬
‫אם כל חפירה בסלע היא קודם כל קידוח ניסיון‪ ,‬הרי שהמכרה הזה הוא הכי פחות יעיל מכל הקודמים‪ ,‬כי‬
‫הוא מחייב להוציא כמות גדולה של סלע כדי לקבל את החתך‪ .‬אפשר לומר שמבחינה טכנולוגית המכרה‬
‫הזה קדום יותר‪ .‬אבל יש פה רעיון נוסף‪ :‬אסטרטגיה של כרייה‪ ,‬שהיא חדירה אנכית לסלע בפירים אנכיים‪,‬‬
‫וחיבור ביניהם בפירים אופקיים‪.‬‬
‫האתר הזה מתוארך לאלף ה‪ 4-‬לפנה"ס‪ -‬או כלכוליתית או ברונזה קדומה‪ .‬נמצאו כאן פטישי אבן‪ ,‬ופריט‬
‫נושף שמתוארך לסוף תקופת הברונזה הקדומה א'‪.‬‬
‫הכרייה כאן התחילה באלף ה‪ 4-‬לפנה"ס בצורה של חדירות רחבות אל תוך הסלע‪ ,‬עם אסטרטגיה שאומרת‪:‬‬
‫מנהרות שמחברות‪ .‬השיטה הזו התפתחה לפירים צרים ויעילים שעדיין אין בהם מדרגות והם רחבים‪ ,‬כיוון‬
‫שהם חצובים ביד‪ .‬החל משנת ‪ 2000‬לפנה"ס גם זה התפתח לפיר צר מאד‪ ,‬כ‪ 80-‬ס"מ רוחבו‪ ,‬חצוב באזמל‬
‫עם מדרגות‪ -‬הכי יעיל מבחינת נפח הסלע שמוציאים כדי לקבל תמונה מה יש למטה‪ ,‬וגם מבחינת עליה‬
‫וירידה‪.‬‬
‫יש כאן אבולוציה של התפתחות מכרה‪.‬‬
‫מבחינתו של בנו רותנברג‪ ,‬כל הפירים הם מצריים והטכנולוגיה היא מצרית‪ ,‬אבל לזכור שהנוכחות המצרית‬
‫היתה בין השנים ‪ 1300‬עד ‪ 1150‬לפנה"ס‪ .‬במצרים לא התגלו שום פירים כאלו‪.‬‬
‫כל המכרות הם של אנשי המדבר‪ .‬הם היו הגיאולוגים שידעו איפה לחפש נחושת עוד לפני שהמצרים הגיעו‬
‫לכאן‪ ,‬והם פיתחו את מכרות הנחושת במשך אלפי שנים עד בואם של המצרים‪.‬‬
‫באתר ציורי הסלע‪ :‬האתר נמצא בקצה הצפוני של הבקעה‪ ,‬לרגלי המצוקים והמכרות העתיקים‪.‬‬
‫על קיר המצוק ‪ 2‬ציורי סלע מקוריים‪ .‬ההגעה לציורים ממגרש החניה כרוכה בטיפוס קצר ולא קשה מדי‪.‬‬
‫באתר שלטי הסבר‪.‬‬
‫ההתמודדות עם נושא שימור ציורי סלע הביאה לרעיון לעשות בתמנע את "עמק ציורי הסלע"‪ -‬לקחת‬
‫העתקים מציורים בתמנע ו"לשתול" אותם ליד הציורים המקוריים‪ .‬בעבר ההעתקים נעשו בעזרת גיליונות‬
‫לטקס‪ -‬סוג של גומי‪ -‬שהוצמדו לתחריט וכשהלטקס התייבש‪ ,‬קילפו אותו וזה היה בעצם הנגטיב (התשליל)‬
‫שעפי"ו יצרו העתקים‪.‬‬
‫האתר עם ציורי הסלע המקוריים נקרא "המרכבות"‪ ,‬והציורים מתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה‪.‬‬
‫בחלק הפנימי‪ ,‬בתוך הנקיק‪ ,‬יש בעיקר סצנות של בעלי חיים (ביניהם ניתן להבחין בהרבה יעלים) כמו‬
‫נמרים‪ ,‬ברדלסים וראמים‪ ,‬ושל תמונות צייד‪ .‬בפינה השמאלית העליונה ניצבת דמות עם ידיים פרושות‬
‫לרווחה‪ :‬תנוחה זו מופיעה בהרבה מאוד סצינות פולחניות ומשמעותה‪ :‬ברכה‪ ,‬כנראה כוהן שמברך‪ .‬ראש‬
‫הדמות פונה כלפי מטה‪ ,‬מה שמסמל מוות‪ ,‬ויש פה ניגודיות בין שני הפכים‪ :‬בין פריון ומוות‪ .‬זה אפשרי‬
‫בחברות שאצלהן יש תפיסה מחזורית של החיים והמוות‪.‬‬
‫ציורי מרכבות‪ :‬שוורים שגוררים מרכבות בעלות ‪ 2‬גלגלים ו‪ 4-‬חישורים‪ .‬שני אנשים עומדים על המרכבה‬
‫ונוהגים בשוורים‪ .‬הסוג הזה של מרכבה מופיע בהרבה ציורים מצריים‪ ,‬והיא נקראת "המרכבה הכנענית‬
‫הקלה"‪ ,‬כי על פי טקסטים היא יוצרה בכנען והובאה למצרים‪ .‬מצרים אמנם כבשה את כנען‪ ,‬אבל למעשה‬
‫נכבשה על ידיה כיבוש תרבותי וכלכלי‪ :‬כלכלת מצרים נשענה הרבה מאד על כנען הקטנה‪ ,‬עם הרבה ייבוא‬
‫כנעני למצרים‪ ,‬בין היתר של כלי נשק ורכב כמו המרכבה הזו‪ .‬המרכבה עשויה עץ והיא מאד קלה‪ ,‬מה‬
‫שאומר שהיא מאד מהירה‪ .‬לגלגל שלה ‪ 4‬חישורים בלבד‪ .‬יש כאן דבר פרדוקסלי‪ :‬מרכבה כזו קלה נגררת‬
‫על ידי בעלי חיים כבדים ואיטיים כמו שוורים‪ ,‬וזה חיבור לא מציאותי‪ ,‬שכנראה היה פרי דמיונו של האמן‪.‬‬
‫הפינה הזו היתה פינת פולחן‪ ,‬ורותנברג גילה למרגלות הציור אגני אבן ששימשו לפולחן‪ .‬פולחן מתאים‬
‫לציורי סלע‪ ,‬ולציורים האלו יש משמעות פולחנית‪.‬‬
‫יש פה חיבור עם הצפון‪ .‬מרכבות לא הגיעו לכאן כי הטופוגרפיה של השטח לא מתאימה למרכבות‪ .‬יכול‬
‫להיות שמישהו שהיה כאן ראה מרכבות כנעניות וכרכרות של גויי הים במקום אחר‪ ,‬צפונה לכאן‪.‬‬
‫הקשר בין תמנע ובין האזורים שמצפון לה הוא הנחושת‪ .‬גויי הים היו מאד מעוניינים במתכת‪ ,‬ולפלשתים‬
‫היה אפילו מונופול על עשיית המתכת בארץ בימי דוד המלך‪ .‬הם היו צרכנים טובים של נחושת‪ ,‬ואנשי‬
‫המדבר סחרו איתם‪ .‬את הסחר איתם רואים דרך קרמיקה מדיינית שנמצאה בבקעת תמנע‪.‬‬
‫נשאלת השאלה‪ :‬איך הגיעו לצייר בגובה רב כ"כ? התשובה‪ :‬יש פה פיר‪ ,‬בגובה הציור‪ ,‬והוא היה משטח‬
‫העבודה של האנשים‪ ,‬ובעצם כל האזור שבו אנו עומדים הוא מכרה שהתמוטט‪.‬‬
‫במקום העתקים של ציורי קיר נוספים שנמצאו באזור‪ ,‬ביניהם‪:‬‬
‫מנורה‪ :‬סמל מובהק ליהודים בתקופת בית שני‪ ,‬ואולי רואים כאן גם שופר‪.‬‬
‫ככל הנראה המנורה באה לסמל ניצחון קיסרי על היהודים‪ .‬הקיסר טריאנוס הגיע למרחב ב‪ 106-107-‬לס'‪,‬‬
‫וחיסל את הממלכה הנבטית‪ .‬הנוכחות הרומית לא הייתה קשורה ליהודים פה אלא לנבטים‪ ,‬אבל יכול להיות‬
‫שחייל רומי חרט את המנורה כסמל לניצחון הרומאים על היהודים‪.‬‬
‫רעמסס ה‪ 3-‬מגיש מנחה לאלה חתחור‪ :‬הציור המקורי נמצא במצוק שמעל המקדש המצרי‪ ,‬מעל עמודי‬
‫שלמה‪ .‬רואים את ה"לוגואים" של רעמסס ושל חתחור‪ .‬מתחת לציור כתוב שהציור נעשה בפקודת המשרת‬
‫המלכותי המוצדק רעמססמפרה‪ -‬פקיד ושר בכיר המוכר מכתובות על קברים ומקדשים‪ ,‬מתעודות‬
‫ומפפירוסים‪ .‬המלך מגיש מנחה אישית לחתחור כי הוא אישית מעוניין בתפוקה של המכרה כאן‪.‬‬
‫חתימתו של פרעה‪ :‬קבוצת השמות שמייצגת את פרעה‪ .‬התחריט נלקח מאתר שמעבר לגבול היום‪ ,‬קרוב‬
‫למעבר נטפים‪ ,‬מקור מים על דארב אל חאג'‪ ,‬הדרך שחוצה את סיני ממצרים אל ראש מעלה אילת‪ ,‬דרך‬
‫החמורים‪ .‬הכתובת קובעת את הבעלות של רעמסס ה‪ 3-‬על מקור המים‪ ,‬והימצאותה בראש מעלה אילת‬
‫מראה לנו את הנתיב שאנשיו עשו ממצרים‪ ,‬חצו את סיני והגיעו לראש מעלה אילת‪ ,‬וירדו לתמנע‪.‬‬
‫אתר הפטריה‪:‬‬
‫בכל האזור שמסביב יש ערימות אבנים שהיו חלק ממחנה גדול שבנוי יחידות‪-‬יחידות‪ ,‬שהיא טבעת של‬
‫חדרים סביב חצר מרכזית‪ .‬למעשה כל האתר הזה בנוי מיחידות כאלו של חצרות מוקפות בחדרים‪ .‬במדבר‬
‫יש מאות אתרי מגורים כאלו‪ ,‬שבד"כ בנויים עבור משפחה מורחבת אחת‪.‬‬
‫האתר שימש למגורי משפחות שהפעילו כאן את התנורים להתכת המתכת‪ .‬הבנייה במדבר היא בד"כ‬
‫עגולה‪ ,‬אבל כאן היא מרובעת‪ .‬בנייה מרובעת בד"כ מעידה על יישוב קבע‪ ,‬אבל לא היה כאן יישוב קבע אלא‬
‫יישוב עונתי שהאנשים חזרו אליו מדי שנה‪ ,‬בעונת החורף‪ ,‬שהיא העונה המתאימה לעבודה כאן‪.‬‬
‫דרך המבנה של היחידות אפשר להסיק שמשפחות עבדו כאן‪ ,‬מה שנוגד את התיאור של גליק‪ ,‬שטען שמי‬
‫שעבד במכרות היו עבדים או עובדי מס שהובאו לכאן לעבודות ציבוריות למשך מספר חודשים בשנה על ידי‬
‫שלמה המלך‪ .‬העובדה שחיו כאן משפחות נוגדת את הדעה של גליק‪ ,‬ומעידה על ארגון שבטי‪.‬‬
‫לאתר ישד הרבה שכבות‪ ,‬מה שאומר שהוא פעל במשך הרבה מאד זמן ושהפעולה בו חזרה על עצמה שוב‬
‫ושוב‪ .‬לא נמצאו כאן ממצאים מצריים למעט חרפושית אחת‪ ,‬ונמצאו כאן ‪ 3‬סוגי קרמיקה‪ :‬קרמיקה של תושבי‬
‫הר הנגב‪ -‬דרום כנען‪ ,‬קרמיקה מדיינית וקרמיקה של תושבי המדבר‪ ,‬וכל זה מעיד על כך שכמה חברות‬
‫שונות היו שותפות במפעל שכאן‪.‬‬
‫הפטריה היא סלע אבן בצורת פטריה סימטרית‪ ,‬שנשאר כאשר המצוק הלך ונאכל‪ -‬תוצאה של בלייה כימית‪.‬‬
‫זהו שלב נוסף מתהליך יצירת העמודים‪ ,‬כמו עמודי שלמה ועמודי עמרם‪ .‬המצוק שהפטריה היתה חלק ממנו‬
‫נאכל אחורה‪ .‬גם החול הוא גורם משמעותי בהיווצרות של 'פטריה'‪ :‬ברגע שנוצרה ה'פטריה' והגוש התנתק‪,‬‬
‫גם החול גרם לבלייה של הסלע בחלקו התחתון‪.‬‬
‫רואים את אבן החול הקדומה מתצורת עמודי שלמה מגיל פרקמבריום (‪ 500‬מיליון שנה)‪ ,‬על סלעי היסוד‪.‬‬
‫אם נחפור כאן לעומק כמה מטרים‪ ,‬נגיע לגרניט‪ .‬אבן החול לא אחידה בעמידות שלה‪ ,‬וזה יצר את ההבדל‬
‫בין שתי השכבות כפי שזה מתבטא ב'פטריה'‪.‬‬
‫בסלע כזה שהוא לא אחיד‪ ,‬כל קטע מגיב אחרת ולכן נוצרות הצורות המגוונות האלה‪ .‬רואים כאן תהליך‬
‫בזמן‪.‬‬
‫בתמנע יש מאות פטריות "בפנסיה" ומאות פטריות בפוטנציה (כמו ה'פטריה וחצי')‪ -‬כל אחת מהן נמצאת‬
‫בשלב אחר מבחינה גיאולוגית‪ ,‬וכדי לראות את ההתפתחות שלהן יש "לחזור אחורה" ולבוא לבקר מיליוני‬
‫שנים מוקדם יותר‪ ,‬או "לרוץ בזמן" ולבוא בעוד כמה מיליוני שנים‪.‬‬
‫ה'פטריה' היתה אתר תעשייה‪ ,‬ויש ‪ 11‬כאלו בתמנע‪ ,‬כולם ממוקמים במרכז הבקעה‪ ,‬כדי להיות כמה שיותר‬
‫קרובים לחומרי הגלם‪.‬‬
‫ליד הפטריה יש שרידי מקדש קטן ותנורים להתכת נחושת מימי הפעילות המצרית במכרות‪.‬‬
‫תהליך הפקת הנחושת‪ :‬לתוך תנור כזה היו מכניסים פחמי עץ ומבעירים כדי להגיע לטמפרטורות גבוהות‪,‬‬
‫ואז מכניסים את תערובת ההתכה‪ :‬עופרות נחושת כתושות יחד עם "פלוקס" (עופרות ברזל ומנגן)‪ ,‬תוספים‬
‫הגורמים לתהליך לעבוד בטמפרטורה נמוכה יותר‪ .‬הבעיה היא לשחרר את הנחושת מן החיבורים שהיא‬
‫מחוברת אליהם בתרכובות השונות‪ .‬את זה הברזל והמנגן עושים‪ ,‬וכך מקבלים נחושת נקייה ומצד שני‬
‫תערובת חדשה של תרכיזי ברזל יחד עם חומרים ותחמוצות שהיו מחוברות לנחושת‪.‬‬
‫כשהתהליך קורה‪ ,‬הנחושת הטהורה והכבדה שוקעת בקרקעית התנור‪ .‬מעליה‪ -‬הסיגים‪ ,‬הכל המצב נוזלי‪,‬‬
‫מותך‪ .‬זה השלב שבו היו פותחים פתח בדופן התנור‪ ,‬מזרימים את הסיגים החוצה והנחושת נשארה בפנים‪.‬‬
‫זו היתה הצורה האופטימלית שבה תנור כזה עבד‪ .‬התנור לרוב "סיים את חייו" כשלא הצליחו להגיע‬
‫להפרדה כזו טובה‪ ,‬ואז פירקו את התנור והוציאו את כל הנחושת האפשר היה עוד להציל מתוכו‪ .‬וכך‬
‫מוצאים היום בעיקר את הקרקעיות של התנורים‪ .‬גם במוזיאון הארץ נמצאים תנורים כאלו‪.‬‬
‫התנור היה חלל אחד גדול שלתוכו הכניסו את הפחמים שהודלקו והולהטו בעזרת אוויר ממפוחים‪ ,‬שנכנסו‬
‫מהצד והלהיטו את הגחלים‪ ,‬כדי להגיע לטמפרטורה של מעל ‪ 1083‬מעלות צלזיוס‪ -‬זוהי טמפרטורת‬
‫ההתכה של הנחושת‪ .‬כל הזמן מוסיפים בהדרגה עופרות ופחמים‪ .‬התא לוהט‪ ,‬ולאט לאט מתחילות לזלוג‬
‫טיפות של נחושת ולהיקוות בקרקעית‪ ,‬ומעליה‪ -‬טיפות של סיגים (בגלל המשקל הסגולי של שני החומרים)‪.‬‬
‫תהליך כזה לוקח יום עבודה שלם‪.‬‬
‫כדי להגיע להתכה של נחושת יש להכניס לתנור פחמים ולהבעיר אותם במשך שעתיים‪ ,‬יחד עם תרומה של‬
‫הרבה מאד אוויר בעזרת מפוחים‪ .‬אחרי שעתיים דפנות התנור מגיעות לטמפרטורה של כ‪ 2000-‬מעלות‪,‬‬
‫ואז מכניסים לתנור ‪ 50‬קילו עופרת נחושת כתושה‪ 100 ,‬קילו ברזל כתוש (תחמוצת ברזל)‪ 150 ,‬קילו‬
‫פחמים ו‪ 1600-‬ליטר אוויר לדקה‪.‬‬
‫בהדרגה מוסיפים עוד נחושת‪ ,‬עוד ברזל ועוד פחמים במשך ‪ 5‬שעות‪ ,‬כאשר התהליך כולו אורך ‪ 7‬שעות‪.‬‬
‫בסופו של התהליך הנחושת מצטברת בתחתית התנור בצורה של כיכר עגולה‪ .‬בחמישית כיכר שהתגלתה‬
‫על גבעת העבדים התגלה ‪ 1600-1800‬גרם נחושת‪ ,‬ששוקעת בתחתית התנור וכל מה שמעליה מוזרם‬
‫החוצה כאשר פותחים חור בתנור‪.‬‬
‫הסיגים זורמים לגומה שנמצאת לפני התנור‪ ,‬והיא מוגנת על ידי ‪ 2‬אבנים ארוכות‪ .‬באמצע יש חלק אפוי‬
‫בגלל החום של הסיגים‪ .‬כשהסיגים מתמצקים גוררים אותם החוצה בעזרת קרס‪ ,‬ואז אפשר לגשת לתנור‪,‬‬
‫לסתום את החור מחדש ולהדליק את התנור שוב לפני שמפסידים הרבה אנרגיה כי התנור מתקרר‪.‬‬
‫כבר בתקופה הכלכוליתית הכירו את היתרון שיש לפחמי עץ על עץ‪ .‬הפחם יבש ולא מעלה אדים שמחממים‬
‫את האש‪ ,‬ולכן הוא משחרר יותר אנרגיה‪ .‬פחמי העץ בהם השתמשו בתמנע היו בעיקר של עצי שיטה‪ .‬עץ‬
‫שיטה ממוצע אחד נותן פחמים ל‪ 2-3-‬תנורים‪ ,‬מה שאומר שבמשך הזמן‪ ,‬ככל שנבנו יותר ויותר תנורים‬
‫בתמנע‪ ,‬זה השפיע על העצים בסביבה‪ ,‬וזה השפיע כמובן על בעלי החיים‪ .‬בתקופה האיסלמית הקדומה‬
‫הפקת הנחושת בסביבה היתה בקנה מידה ענק‪ ,‬ואז חוץ משיטה השתמשו גם באשל ובשיחים אחרים כמו‬
‫רכפתן‪.‬‬
‫התנור מייצר עוגת סיגים‪ ,‬שממנה נשארים שברים‪ .‬את העודות בד"כ שברו כדי לראות אם לא התגנבה‬
‫לתוכם קצת נחושת‪.‬‬
‫התנור שכאן הוא לא רעמססי כמו שכתוב כאן‪ ,‬כי בדיקת פחמן ‪ 14‬שנערכה לשאריות פחמים שנמצאו כאן‬
‫העלתה שהם מתוארכים לאמצע המאה ה‪ 7-‬לס'‪ -‬התקופה האיסלמית הקדומה‪ .‬תנורים נוספים שנחפרו‬
‫בבאר אורה וליד עמודי עמרם העלו גם הם ממצאים מהתקופה האיסלמית הקדומה‪ ,‬וזה אומר שהתנורים‬
‫האלו מאוחרים‪ ,‬ואין לנו מושג איך נראה תנור רעמססי אלא רק איך נראו תנורים מאוחרים (איסלמיים‬
‫קדומים)‪ .‬אף תנור כזה גם לא נמצא במצרים‪ ,‬וליתר דיוק‪ :‬אף תנור התכה לא נמצא במצרים‪ .‬אין לנו שום‬
‫ידיעה על התכת נחושת במצרים‪ ,‬אלא ידוע על המסה לצורך יציקה‪ .‬הטכנולוגיה היא מקומית‪ ,‬מדברית‪.‬‬
‫מקדש חתחור‪:‬‬
‫למקום כניסה פינתית ויש בו ספסל מנחות וקבוצה של ‪ 5‬אבנים (‪ 4‬אבנים ליד אבן בודדת אחת) שמייצגות‬
‫אלים ונתפסות כמכילות בתוכן את כוחו ורוחו של האל‪( .‬רוח חזקה‪ -‬לא שומעים ההקלטה)‪.‬‬
‫יש כאן מקום פולחן מקומי של התקופה הרעמססית‪ .‬על הגבעות מסביב נמצאו ‪ 2‬מתקני פולחן נוספים‪.‬‬
‫האתר נחלק ל‪ 2-‬שלבים‪ .‬למעשה יש כאן ‪ 4‬שלבים‪ ,‬כאשר אחד כלכוליתי וקדום בהרבה‪ ,‬אחד הוא חדירה‬
‫מאוחרת נבטית או ביזנטית או רומית‪ ,‬ויש ‪ 2‬שלבים למקדש עצמו‪ :‬בשלב הראשון הקיר הקדמי היה קרוב‬
‫יותר אל הסלע ועל קודש הקודשים המצרי אפשר היה לראות טביעה של טיח שנתן בסיס של ‪ 2‬עמודים ב‪2-‬‬
‫הפינות הקדמיות‪ .‬בנו רותנברג הציע לשחזר את הנישה המרכזית על סמך עמוד שמצא כאן‪ ,‬שעליו פרצוף‬
‫מושחת‪ -‬כנראה של האלה חתחור‪ .‬ככל הנראה בנישה המרכזית עמד פסל של חתחור‪ .‬בשלב הזה המפלס‬
‫היה יותר נמוך‪ .‬לפי הפרסומים המצבות עמדו כבר בשלב הזה‪ ,‬והן שייכות למקומיים‪ ,‬למרות שהיה בהן‬
‫אלמנט מצרי‪ -‬כני מנחות‪ .‬קודש הקודשים היה של המצרים‪ .‬בפרסומים הראשונים רותנברג מתאר שיתוף‬
‫פעולה בין המקומיים והמצרים בכרייה ובמקום הפולחן‪.‬‬
‫בפרסומים מ‪ 1975-‬והלאה התיאור שונה לגמרי‪ ,‬ועל פיהם למקדש היו ‪ 3‬שלבים‪ 2 .‬השלבים הראשונים הם‬
‫מצריים‪ ,‬והמקומיים באים רק בשלב האחרון‪ ,‬אחרי ‪ 1150‬לפנה"ס‪ ,‬שאז המצרים כבר לא היו בסביבה‪ .‬יש‬
‫שינוי גם בניתוח הסטרטיגרפי של האתר וגם בניתוח החברתי‪-‬היסטורי שלו‪.‬‬
‫עוזי אבנר מזהה במקום ‪ 8‬שלבים במקום ‪ 3‬השלבים שמתאר רותנברג‪.‬‬
‫בחתכים שנעשו כאן נמצא כאן ממצא מעורב מקומי ומצרי‪ ,‬ביניהם שבר של כן טבעתי שעליה כתובת מצרית‬
‫שבורה שמזכירה את ססי הראשון‪ ,‬מייסד הפעילות המצרית בתמנע‪.‬‬
‫בחפירה כאן נמצא ממצא עשיר של ‪ 11,000‬פריטים שביניהם צלמניות‪ ,‬נחש נחושת‪ ,‬חרוזים ועוד‪ ,‬חלקם‬
‫מצריים וחלקם מקומיים‪ .‬כמעט ולא נמצאה קרמיקה מצרית בתמנע‪ ,‬למעט מעט קרמיקה שנמצאה כאן‬
‫במקדש‪.‬‬
‫המקדש מתו אר כמקדש מצרי‪ ,‬ועל פי רותנברג המקומיים נכנסו אליו רק כשהמצרים לא היו כאן‪ .‬אולם‬
‫במצרים לא מוכר מקדש במתכונת כזו‪ .‬המקדש המצרי הוא ארוך מאד‪ ,‬כאשר הכניסה היא מהמימד הצר‬
‫והאל יושב בסוף המקדש הרחוק יותר‪ ,‬בקודש הקודשים שלו‪ .‬הרעיון הוא לתת לאל את מירב הפרטיות ולא‬
‫להפריע לו‪ .‬רק הכוהן הגדול ועוזרו נכנסים בבוקר אל קודש הקודשים‪ ,‬וכחלק מטקס קבוע הכוהן הגדול‬
‫מעיר את האל‪ ,‬מצחצח את שיניו‪ ,‬מאכיל אותו ומלביש אותו‪ .‬טקס בוקר זה מתואר בטקסטים קדומים‪.‬‬
‫בשאר היום האל שרוי בפרטיות שלו ואסור להפריע לו‪.‬‬
‫בתקופת הממלכה המאוחרת חלה הקצנה דתית חזקה מאד‪ .‬עד אז הציבור הורשה לראות את האל פעם‬
‫בשנה‪ ,‬ביום החג שלו‪ ,‬כאשר הוציאו אותו לתהלוכה והציגו אותו‪ .‬כחלק מההקצנה הזו בתקופת הממלכה‬
‫המאוחרת העם הורשה לראות את האל כשהוא עטוף בפרוכת‪ ,‬עד כדי כך דאגו לפרטיות של האלים‪.‬‬
‫למקדשים המצריים בד"כ היתה חזית גבוהה עם ‪ 2‬עמודים‪ ,‬והוא חשוך‪ ,‬והולך ומנמיך לקראת הקרבה אל‬
‫קודש הקודשים‪ .‬הציבור לא נכנס אל תוך המקדש‪ ,‬ויש כמה מעגלי קרבה אל המקדש והחצר שלו‪ :‬הציבור‬
‫הרחב‪ ,‬האצולה‪ ,‬הכוהנים בלבד‪ ,‬כוהנים בכירים והכוהן הגדול ועוזרו‪.‬‬
‫כיוון שהציבור הרחב לא הורשה להיכנס למקדשים‪ ,‬בנו מחוץ למקדש העתק קטן של קודש הקודשים‪ ,‬ואת‬
‫זה הקהל ראה‪.‬‬
‫בראש האבן השטוחה הגדולה אפשר לראות שקע עגול‪ ,‬ואת הבסיס של קודש הקודשים המצרי‪ -‬זה השלב‬
‫הראשון שלו שעליו אשר היה לראות את הטיח של בסיסי העמודים‪ .‬הריצוף נוסף בשלב השני‪ ,‬והרצפה‬
‫הלבנה אפילו מאוחרת לריצוף הזה‪.‬‬
‫יש כאן תעלה חצובה בסלע מאבן לאבן‪ ,‬ולפי התעלה והשקע‪ -‬זהו מזבח‪ ,‬ששייך לפינת פולחן מקומית שיש‬
‫לה ריצוף אדום‪ ,‬כיור‪ ,‬אגן וטור מצבות‪ .‬כל המרכיבים האלו חוזרים על עצמם בעקביות רבה באתרי פולחן‪.‬‬
‫התעלה משופעת מתחת לקודש הקודשים המצרי‪ ,‬מה שאומר שהיא קדמה לו‪ .‬קודש הקודשים המצרי‬
‫מאוחר לתעלה ולאלמנטים המקומיים‪ .‬חלק מהמצבות שקועות בתוך הסלע‪ 20 ,‬ס"מ עומק‪ ,‬והסלע נמצא ‪60‬‬
‫ס"מ מתחת לריצוף האדום‪ .‬לכן לא יכול להיות שהמצבות נוספו לאחר שהמצרים הסתלקו‪.‬‬
‫לסיכום‪ -‬זהו מקום פולחן מקומי שהמצרים הצטרפו אליו‪ .‬הכיבוש הצבאי התרחש‪ ,‬אבל עדיין המצרים נזקקו‬
‫לאלי המקום ולידע של המקום‪ .‬הם התפללו לאלים שלהם במקום פולחן מקומי‪ ,‬וזה אפשרי מכמה סיבות‪.‬‬
‫מצרים‪ ,‬למרות שהיא כבשה את כנען‪ ,‬נכבשה על ידי כנען מבחינה תרבותית‪ ,‬וזה בלט במיוחד בענייני‬
‫פולחן‪ .‬המצרים בנו במצרים מקדשים לאלים כנעניים והתפללו אליהם‪ ,‬קראו לילדיהם בשמות כנעניים‪,‬‬
‫והרבה מילים כנעניות חדרו לשפה המצרית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כמעט ולא היתה השפעה מצרית על כנען‬
‫הכבושה‪ .‬שילוב כזה נמצא גם במקדשים של בית שאן‪ ,‬של לכיש ושל תל מבורך‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬המכרות בתמנע הם מקומיים‪ ,‬הגיאולוגים שפיתחו אותם הם אנשי המדבר‪ ,‬המקדשים הם מקומיים‪,‬‬
‫ואם כך‪ -‬מה כאן מצרי?‬
‫הגישה של המצרים לגבי השלטון בכנען היתה מינימום התחככות עם האוכלוסייה‪ .‬הם נשארו על הדרכים‬
‫הראשיות ושמרו על פרופיל נמוך עד כמה שניתן‪.‬‬
‫פה העניינים היו קצת שונים‪ :‬יש באזור תמנע ‪ 2‬אתרים עם חומה ושער מבוצר‪ ,‬ומצודה שבנייתה לא‬
‫הושלמה על הר תמנע‪ .‬כלומר‪ ,‬כשהמצרים הגיעו לכאן הם חשו צורך להתבצר‪ ,‬כי הם ניסו לקחת את הרכוש‬
‫של המקומיים והמקומיים הגיבו בתוקפנות‪ ,‬מה שאילץ את המצרים להתבצר‪ .‬לפני כל עונת עבודה בתמנע‬
‫(בחורף‪ ,‬כאמור) באה משלחת של שליחים מצריים שניהלה מו"מ עם השייחים המקומיים מטעם אנשי‬
‫המדבר‪ -‬איזו כמות של נחושת המצרים רוצים שיפיקו עבורם השנה‪ .‬כשהחלה העונה הגיעו לכאן משפחות‬
‫מרדיוס גדול מאד ועבדו כאן‪ ,‬והפיקו נחושת‪ .‬את נתנו למצרים את הכמות שסוכם עליה‪ ,‬וכל הכמות העודפת‬
‫שהצליחו להפיק היתה בעצם הרווח שלהם‪ ,‬אקסטרה שהם מכרו למצרים או לפלשתים‪ ,‬או השתמשו בזה‬
‫לבניית כלים לעצמם‪.‬‬
‫הכוח הפוליטי של המקומיים באזור עלה מאד בתקופה הזו בזכות אותם עודפי הנחושת‪ ,‬ואפשר לראות את‬
‫זה גם בשלבים הישראליים של המצודות בהר הנגב‪ -‬מאה ‪ 12 ,11‬ואפילו ‪ 13‬לפנה"ס‪ .‬זוהי גם התקופה של‬
‫יציאת מצרים‪.‬‬
‫המקומיים היו מחלוצי מדע המטרולוגיה בעולם‪ ,‬והם ניהלו את העניינים בתחום הפולחן והדת כאן‪ .‬המצרים‬
‫רק הצטרפו אליהם‪ ,‬ולא רצו ליצור חיכוכים איתם‪ ,‬כי הם ידעו שלמקומיים יש כוח‪ :‬הם יודעים כיצד להפיק‬
‫נחושת‪ ,‬הם מכירים את מקורות המים במדבר וכו'‪ ,‬ובעצם אל לנו היום להסתכל על המקומיים שעבדו כאן‬
‫כעל עבדים של המצרים‪ .‬למעשה אפשר לתת להם את כל הכבוש המגיע להם‪ ,‬כי היה להם הרבה כוח‪,‬‬
‫שנבע מידע והכרה של המקום והתנאים‪ ,‬והמצרים ידעו זאת‪.‬‬
‫מעלה המקדש‪ -‬תחריט הסלע‪ :‬אפשר לזהות את רעמסס השלישי מגיש מנחה לחתחור‪ .‬רואים כאן שרטוט‬
‫ותבליט‪ ,‬וכתובת שתרגומה לעברית‪" :‬הגעה שמשרת המלך רעמססמפרה המוצדק"‪ -‬פקיד ושר בכיר המוכר‬
‫מכתובות על קברים ומקדשים‪ ,‬מתעודות ומפפירוסים‪" .‬מוצדק"‪ -‬באופן מוצדק יעבור לעולם הבא‪ .‬תפיסת‬
‫החיים בתרבות המצרית היתה שהחיים הם רק גשר צר מאד בדרך אל העולם הבא‪ ,‬עולם המתים‪ .‬החיים‬
‫עלי אדמות הכינו את הנפטר לעתיד‪ -‬להיות מת מוצדק בעולם הבא‪ .‬רעמססמפרה היה מוצדק‪ ,‬כלומר‪ -‬מוכן‬
‫כבר בחייו לעבור לעולם הבא‪ ,‬ובשמו נזכר "רה"‪ -‬הוא רעמסס לבית רה (אל השמש)‪ ,‬שם שמעיד עליו שהוא‬
‫לא מצרי אלא נספח לחברה המצרית‪.‬‬
‫מכתובות אחרות בהן נזכר ידוע שרעמסספרה היה אדם חשוב מאד שהתחיל כפרח כהונה‪ ,‬ולאחר מכן הוא‬
‫עלה לגדולה ונוספו לו תארים‪ .‬אסטלה שנמצאה באביטוס מתארת אותו כמקורב מאד למלך‪ ,‬איש סודו‬
‫והאדם הקרוב אליו ביותר‪ .‬מכתובת נוספת ידוע שלאביו קראו 'יופה'‪ ,‬ומוצאו מרמת הגולן‪.‬‬
‫נשאלת השאלה‪ :‬כיצד הגיע רעמסספרה להיות כל כך מקורב למלך? היה נהוג מאד שכאשר מלכים מצריים‬
‫ערכו מסעות עונשין בכנען‪ ,‬הם לקחו בני אצילים ומלכים למצרים‪ ,‬שם הם עברו חינוך מצרי כדי שיספגו את‬
‫החינוך המצרי ויהיו שם בני ערובה‪ ,‬ובזמן הזה האב ממשיך לשלם מיסים‪ .‬החינוך היה דרך‬
‫האוניברסיטאות‪ ,‬שהיו במקדשים‪ .‬לכן רעמססמפרה התחיל בתור פרח כהונה ובתור נושא המניפה הימני‬
‫של המלך‪ ,‬מה שמזכיר קצת את המעמד העולה של יוסף במצרים‪.‬‬
‫אם עושים את החישוב שבימיו של פרעה מרנפתח רעמססמפרה היה כבר כוהן צחור ידיים (כפי שמעידה‬
‫עליו אחת האסטלות)‪ ,‬זה אומר שהוא הגיע לפה בגיל ‪ -70-75‬גיל מופלג בעולם הקדום שמעטים הגיעו‬
‫אליו‪ ,‬לרוב רק בני אצולה‪.‬‬
‫רעמססמפרה הגיע לכאן אחרי תקופה של פער של מספר מלכים חסרים‪ ,‬והוא נשלח ע"י רעמסס‬
‫ה‪ 3-‬לחדש את הפעילות כאן בתמנע עם הכורים המקומיים‪ .‬מי שיכול לדבר איתם הוא רק מי שמדבר‬
‫בשפתם ומכיר את התרבות המקומית‪ ,‬וזהו רעמססמפרה‪.‬‬
‫נסיעה בתוך פארק תמנע‪:‬‬
‫‪ . 1‬באגם תמנע יש מסעדה ושירותים‪ ,‬פינת יצירה ואוהל בדואי שאפשר לקבל בו תה וקפה בהתאם לצורך‪.‬‬
‫אם התוכניות לפיתוח תמנע יצאו אלהפועל‪ ,‬האגם אמו רלהיות לב‪-‬לבו של הפרויקט התיירותי הגדול שיקום‬
‫כאן‪ -‬הפרויקט של דיוויד לואיס‪.‬‬
‫מעבר לאוהל אפשר לראות מבנה בהיר‪ -‬זהו אחד משני ניסיונות לשחזר את אוהל מועד על ידי קבוצה‬
‫פרוטסטנטית גרמנית‪ .‬ניסיון אחד הוצב פה והשני בסמוך לקיבוץ אלמוג שבצפון ים המלח‪ .‬אפשר לבקר‬
‫באוהל מועד עם הדרכה מקומית‪ ,‬בעברית ובשפות אחרות‪ .‬הביקור במקום כרוך בתשלום נוסף מעבר‬
‫לתשלום הכניסה לפארק תמנע‪ ,‬והוא מומלץ במיוחד לקבוצות נוצריות פרוטסטנטיות‪.‬‬
‫‪ .2‬עוברים על פני גבעה שנקראת "גבעת העבדים"‪ ,‬שבראשה מחנה התכה גדול‪ .‬חלקה הצפוני של הגבעה‬
‫מוקף בחומה‪ -‬זהו אחד משני האתרים המבוצרים ששייכים לנוכחות המצרית הראשונה במקום‪.‬‬
‫‪ .3‬בביקור בפארק רואים דגלים של קק"ל‪ :‬קרן קיימת משקיעה ומפתחת אתרים תיירותיים פריפריאליים‬
‫מתוך רצון לפתח ולמצוא מקומות עבודה עבור תושבי הערים בפריפריה‪ .‬האגם שבפארק נחפר על ידי קק"ל‬
‫בשנות ה‪ ,80-‬וגם הכבישים והדרכים בפארק נסללו והוכשרו על ידה‪.‬‬
‫‪ .4‬היזם התיירותי יואב ביגרה מבקש להקים כאן קומפלקס של בתי מלון ומרכז תיירותי‪ ,‬והנושא נמצא כרגע‬
‫בשלב מאבק גדול כי הגופים הירוקים מתנגדים ודורשים להסיט את המלון מהאזור המתוכנן‪ ,‬שהוא מאד‬
‫איכותי מבחינה נופית‪ ,‬לאזור של האגם‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬בקעת תמנע היא חלק ממשהו הרבה יותר רחב‪ ,‬שאת מקצתו ראינו בבקעת עובדה‪ .‬המדבר כולו‪,‬‬
‫למרות שהוא יבש במשקעים ויש בו התאיידות רבה‪ ,‬אבל יש בו הרבה מאד אתרים‪ :‬רק באזור בין צומת‬
‫שיזפון ואילת נמצאו ‪ 1700‬אתרים עתיקים‪ .‬בבקעת עובדה יש צפיפות ישובית הרבה יותר גבוהה מהר‬
‫הנגב‪ ,‬למרות העדיפות האקלימית שלו‪ .‬המדבר‪ ,‬על פי חלק מהחוקרים‪ ,‬היה מיושב בתקופות קצרות מאד‬
‫עם תקופות פער ארוכות‪ ,‬אבל באזור אילת‪ ,‬שהוא היבש ביותר מכל הנגב‪ ,‬מוצאים רצף יישובי ותרבותי‬
‫שלם בכל ‪ 10,000‬השנים האחרונות‪ .‬כל התקופות שחסרות בהר הנגב נמצאות באזור אילת‪.‬‬
‫למדבר יש הרבה מה לספר‪ ,‬אם רק מעוניינים להקשיב לו‪ .‬אלא שכ‪ 80%-‬משטח הנגב הוא שטחי אימונים‬
‫של צה"ל‪ ,‬המדבר כולו הולך ונדרס‪ ,‬אתרים ארכיאולוגיים הולכים ונהרסים‪.‬‬
‫מדפנה‪:‬‬
‫נסיעה לפארק תמנע‪:‬‬
‫אנו נוסעים כעת על כביש הערבה הישן‪ .‬כשאילת גדלה והפכה מעיר של כורי נחושת (כרייה שנסתיימה ב‪-‬‬
‫‪ )1976‬לעיר תיירותית החלו לסלול כאן את הכביש החדש‪.‬‬
‫מימין ניתן לראות ריכוז של דקל הדום שנמצא בתחום של מעיין עברונה‪ .‬זהו דקל שמתפצל יפה‪ ,‬מוצאו‬
‫מסיני וממצריים וזה גבול התפוצה הצפוני שלו‪ .‬יש כ‪ 320-‬מיני דקלים בעולם‪ .‬בעולם הטרופי ובאיים‬
‫הקריביים יש עשרות מיני דקלים ובישראל יש מעט‪ ,‬בעיקר את דקל התמר‪ ,‬שגם הוא מתמיין למיני תמרים‬
‫שונים‪ .‬לדקל הדום אין פרי למאכל אדם אלא פרי למאכל עופות‪ ,‬עם זאת‪ ,‬זהו דקל יפה ואסתטי‪.‬‬
‫משמאלנו אלו מכרות תמנע‪ .‬יש פה הרים אדמדמים מלאכותיים – זהו חומר שהוצא מבטן ההר‪ .‬בתוך‬
‫האדמה יש כ‪ 40-‬ק"מ של מנהרות בהן כרו נחושת במשך כ‪ 25-‬שנה (החל משנות ה‪.)50-‬‬
‫הנחושת בתמנע לא נמצאת בריכוז גבוה וכשתהליך הפקת הנחושת היה יקר ומחיר הנחושת בשוק ירד‪,‬‬
‫הפסיקו את כריית הנחושת באתר‪ .‬בעקבות סגירת האתר היו שביתות גדולות של תושבי אילת‪ ,‬שכן רוב‬
‫תושבי אילת התבססו על הכרייה או על עבודות בנמל‪.‬‬
‫כיום חברה מקסיקנית רכשה את זיכיון הכרייה בתמנע והיא עובדת בשיטה חדשה להפקת נחושת שהיא‬
‫כנראה משתלמת יותר כלכלית מאשר השיטה הישנה‪.‬‬
‫אנו נכנסים לבקעת תמנע כשמימיננו קיבוץ אליפז (אליפז התימני‪ ,‬צפר הנעמתי ובלדד השחי היו שלושת‬
‫רעי איוב)‪ .‬בסיפור איוב מוזכרת ארץ עּוץ כשהיא בדרום הארץ ולכן כשהחליטו להקים ישובים בדרום נתנו‬
‫להם את השמות אליפז‪ ,‬צופר וכו'‪ .‬עם זאת‪ ,‬אליפז היה גם שמו של בן עשו – אבי עמלק‪ ,‬שתמנע הייתה‬
‫פילגשו‪ ,‬ואז ועדת השמות‪ ,‬עם חוש ההומור שלה‪ ,‬כאילו דימתה שהקיבוץ אליפז יושב בין רגליה של תמנע‪.‬‬
‫קיבוץ אליפז עלה לקרקע ב‪ 1976-‬בשם נחושתן משום הנחושת שכרו פה‪.‬‬
‫פארק תמנע‪:‬‬
‫נקודת הדרכה מס' ‪ – 1‬מיצג אור‪-‬קולי‪:‬‬
‫תוכן המייצג מעניין אך עם זאת הטכנולוגיה שלו מיושנת מאוד‪ .‬אורכו ‪ 16‬דקות ויש אותו בשפות‪ :‬עברית‪,‬‬
‫צרפתית‪ ,‬רוסית ואנגלית‪.‬‬
‫פארק תמנע עושה את רווחיו לא מביקורים באתר אלא מדברים אחרים שנציג בהמשך‪.‬‬
‫המייצג עוסק בהיסטוריה ובגיאולוגיה שבגללה הפארק הוכרז כשמורת טבע‪ .‬הפארק בבעלותה של קק"ל‬
‫והוא שייך למועצה אזורית חבל אילות‪.‬‬
‫יש פה תופעות טבע מדהימות שנכנסות ב‪ 60-‬אלף דונם של שטח פארק‪ ,‬מה שבארצות אחרות לא רואים‪.‬‬
‫חלק מהפארק מתוחזק מתרומות ולכן אין פה צורך בהחזר של השקעה‪.‬‬
‫נסיעה‪ :‬יש כאן ‪ 20‬מסלולי טיול מסומנים‪ ,‬שאורכים משעה ועד לשבע שעות‪.‬‬
‫מימיננו גבעת ססגון הגרניטית‪ .‬משמאל גוש ההר המרכזי של תמנע‪ ,‬שברובו הוא גרניט‪ .‬זהו הר תמנע‬
‫ובראשו יש מזבח קטן עשוי אבני גיר קדום בן ‪ 550‬מיליון שנה (נסביר מאוחר יותר מאיפה הגיעה אבן הגיר‬
‫העתיקה הזו‪ ,‬שכן אבני הגיר בארץ נוצרו בים התטיס שהחל רק לפני ‪ 200‬מיליון שנה)‪.‬‬
‫בהר תמנע יש מסלול הליכה יפה וכמו כן מסלול נוסף שנקרא "נחל אלכסון"‪ ,‬שהוא מאוד אתגרי ומשלב‬
‫סולמות‪ ,‬מפלים וכו'‪ .‬מראש הר תמנע רואים קניונים יפים של גרניט וגנייס‪.‬‬
‫מימין גבעת בורג שבנויה מאבן חול קדומה‪.‬‬
‫בקעת תמנע מוקפת במצוקים גבוהים בצורת פרסה (‪ ,)U‬שפתוחה כלפי הערבה‪ .‬בלב הפרסה עולים‬
‫הסלעים הקדומים‪.‬‬
‫בסלע הגרניט יש תצורה יפה שמכונה "עמודי שלמה"‪.‬‬
‫משמאל יש מחנה משוחזר של כורי נחושת מצריים‪ ,‬שנמצא לרגלי גבעה המכונה "גבעת העבדים"‪.‬‬
‫אנו חוצים כעת את נחל תמנע‪ .‬הגבעה משמאל היא אבן חול מגוון בצבעים של אדום‪ ,‬לבן‪ ,‬וורוד וכו' וזו כבר‬
‫לא גרניט אלא אבן חול קדומה מאוד מתקופת הפליאוזואיקון – לפני כ‪ 300-‬מיליון שנה‪.‬‬
‫מימין נמצאת בקעת נימרה ונחל נימרה‪ .‬משמאל רואים את עמודי שלמה וכמו כן מערה בה נערכים אירועים‬
‫יוקרתיים‪ .‬יש פה פיתוח רב לאתר‪ :‬יש פה סנפלינג‪ ,‬אומגה‪ ,‬טיולי אופניים‪ ,‬ירי בחיץ וקשת ופעילויות אתגר‬
‫נוספות‪ .‬כמו כן יש כאן אגם‪ ,‬שנוצר כתוצאה מהימצאותו של אקוויפר גבוה‪ ,‬שמימיו עלו כתוצאה מהחציבה‪.‬‬
‫בקרבת האגם טופח אזור בילוי ונופש עם אוניות פדל‪ ,‬מסעדה‪ ,‬פעילות חול צבעוני ועוד‪ .‬כמו כן יש כאן אוהל‬
‫בדואי לאירוח‪.‬‬
‫משמאל יש דגם של משכן עפ"י ההלכה הכתובה בספר שמות ל"ה‪-‬ל"ז‪ ,‬שהובא מגרמניה‪.‬‬
‫אנו חוצים שוב את נחל נימרה‪ .‬בנחל יש צומח חולות כמו פרקרק פרסי‪ .‬יש כאן עצי שיטים‪ ,‬בעיקר ממין‬
‫השיטה הסוככנית‪.‬‬
‫סלעי אבן החול המתבלים יוצרים את החול שפה‪ .‬גם הגרניט שמתבלה מביא חול‪* .‬סלע הגרניט בנוי‬
‫מהמינרלי ם‪ :‬מיקה‪ ,‬קוורץ ופלדספר‪ ,‬שמסיס במים ולכן בערוץ הנחל נשאר הקוורץ שהוא מרכיב את החול‪.‬‬
‫המקדש המצרי‪:‬‬
‫לתמנע ברובה יש פאזה של כרייה מצרית‪.‬‬
‫נלסון גליק סקר את האתר בשנות ה‪ ,30-‬כשהארכיאולוגיה לא הייתה אז מפותחת‪ ,‬והייתה קיימת שיטתו‬
‫של אולברייט ‪ -‬ארכיאולוגיה מקראית‪ ,‬ללא השיטה הביקורתית‪ .‬מכאן‪ ,‬שמאותם רוח הדברים‪ ,‬נלסון הגיע‬
‫לתמנע כדי לחפש את מכרות שלמה המוזכרות בתנ"ך‪ .‬הוא מצא כאן חרסים מתקופת המקרא וכן מכרות‬
‫נחושת ועל כן הוא נתן למקום את שמו – מכרות שלמה‪ .‬לימים התברר שאין כאן קרמיקה מתקופת שלמה‬
‫(ברזל ב') אלא קרמיקה וממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת (מאות ‪ 13-14‬לפנה"ס)‪.‬‬
‫תקופת השיא של מצריים הייתה בימי השושלות ‪ .18-20‬לאחר מכן הייתה צניחה דרמטית בחשיבותה‬
‫ובמעמדה של מצריים על בימת ההיסטוריה עד למסע העונשים של מרנפתח‪ ,‬שביקר בכנען והחריב את‬
‫חלקה ב‪ 1228-‬לפנה"ס‪ .‬מאז מצריים שוב צוללת בחשיבותה ועולה שוב רק בימי פרעה שישק‪.‬‬
‫שיא כוחה של מצריים בא לידי ביטוי במכרות הנחושת בתמנע ובמכרות הטורקיז שבסיני (סרביט אל‬
‫ח'אדם)‪* .‬התרבות החומרית מביאה הוכחות לקיומן וחשיבותן של תרבויות‪.‬‬
‫במקדש שלפנינו יש דביר‪ ,‬אגן‪ ,‬נישות‪ ,‬בימת קודש וחצר חיצונית – המקדש בנוי כמו המקדש שראינו בערד‪.‬‬
‫קיימים מקדשים פגאניים קדומים נוספים דוגמת זה בא"י‪.‬‬
‫בקודש הקודשים היה פסל לאלה חתחור – ביתו של האל המרכזי ‪ :‬רע‪ .‬האלה חתחור מופיעה לעיתים‬
‫בדמות פרה ‪ ,‬שהייתה מבורכת מאוד בעת העתיקה‪.‬‬
‫למקדש זה הגיעו אנשים מכל המכרות שהיו פה בסביבה – הייתה פה אחידות הפולחן‪.‬‬
‫במקדש נמצאו מעל ל‪ 11-‬אלף ממצאים‪ :‬חרוזים‪ ,‬תכשיטים‪ ,‬עצמות אדם‪ ,‬קרמיקה‪ ,‬עצמות בע"ח ועוד‪.‬‬
‫מעלינו נמצא תחריט על הסלע עם כיתוב‪ .‬בתחריט מופיעות שתי דמויות‪ :‬משמאל רעמסס ה‪ 3-‬ומימין האלה‬
‫חתחור‪ ,‬מחזיקה בידה אנך (סמל פריון ותחיה)‪ .‬רעמסס מוסר לחתחור קערית מנחה‪ .‬בתחתית התחריט יש‬
‫כתובת הירוגליפית ובה נזכר שמו של ראש המשלחת המצרית‪ ,‬שאנשיה השאירו תחריט זה‪" :‬המשרת‬
‫המלכותי המוצדק רמססאמפרה"‪.‬‬
‫מבוא להיווצרות הרי אילת‪:‬‬
‫‪ .1‬השלב הקדום הוא יצירת סלעי היסוד‪ ,‬שהם תוצרי מגמה שהתקשתה – הם בעצם המסיב הערבו‪-‬נובי‪,‬‬
‫שנמצא על שתי פלטות שונות ונוצר בתקופת הפרקמבריון (לפני כ‪ 550-600-‬מיליון שנה)‪.‬‬
‫‪ .2‬המסיב עובר תהליכי ארוזיה כתוצאה מזרימת נהרות ענקיים והוא נחשף בתקופת הקמבריון (לפני ‪400-‬‬
‫‪ 500‬מיליון שנה)‪.‬‬
‫‪ .3‬הצפה ימית של ים הפונון‪ :‬כעת יש סלעי יסוד מגמתיים‪ ,‬עליהם סלעי אבן חול שנוצרו מהארוזיה ועליהם‬
‫באה ההצפה שמקורה מדרום מזרח‪.‬‬
‫‪ .4‬הים הקדום – פונון – השקיע גיר ודולומיט ואז שוב הייתה ארוזיה ונוצרו שוב אבני חול (גם מהגרניט‪ ,‬גם‬
‫מאבני החול הקיימות כבר וגם מהגיר והדולומיט) בתקופת הפלאוזואית (לפני ‪ 200-450‬מיליון שנה)‪.‬‬
‫‪ .5‬סלעי המשקע הימיים הבאים נוצרו כאשר ים תטיס הציף את המקום אחרי תקופת הטריאס (לפני ‪220‬‬
‫מיליון שנה – זו התקופה היבשתית האחרונה בא"י של אבני חול) – כלומר בתקופת היורה‪ ,‬אז הורבדו בים‬
‫התטיס גיר‪ ,‬דולומיט‪ ,‬קירטון‪ ,‬חוואר‪ ,‬צור וכו'‪.‬‬
‫‪ .6‬הים נסוג בתקופת האיאוקן וסלעי המשקע נחשפו‪.‬‬
‫‪ .7‬החל תהליך שבירה וביקוע‪ :‬גושים עלו וירדו – הורסטים וגרבנים שמרכיבים את הרי אילת ‪ -‬החל‬
‫מתקופת האוליגוקן וכמו כן התרחש השבר הסורי‪-‬אפריקאי‪.‬‬
‫חתך הרי אילת כיום‪:‬‬
‫מהרי אדום ועד הר עוזיהו יש חתך שמייצג הורסטים וגרבנים – זהו אזור שבור ובקוע‪.‬‬
‫יצירת בקעת תמנע ‪:‬‬
‫חתך רוחב של בקע תמנע‪ :‬בשוליים שרדו סלעי המשקע – המצוקים‪ ,‬תחתיהם יש אבן חול‪ ,‬תחתיהם יש‬
‫שריד קדום של גיר שהורבד בים הפנוני (אבן גיר נדירה בגילה בארץ‪ ,‬ממנה נבנה המזבח בראש הר תמנע)‬
‫ומתחת יש סלעי יסוד‪ .‬באבן החול תהיה הנחושת שאותה כורים ובתחתית יימצא סלע הגרניט‪.‬‬
‫"עמודי שלמה" נוצרו באבן החול הנובית הקדומה‪.‬‬
‫המדריך מראה את השפעת הבקע על האזור‪ :‬מתחילים תהליכי חריצה בסלעי המשקע שפה‪ .‬חומרים‬
‫נופלים לבקע (עם זרימה של מים) ואז נוצרת תופעה של התחתרות נחלים לאחור‪ .‬ואז‪ ,‬כל החריצים יחד‬
‫יוצרים את בקעת תמנע שהולכת ומתרחבת‪.‬‬
‫עלייה במדרגות כדי לראות את התחריט בסלע‪.‬‬
‫נסיעה‪ :‬מצפון לפארק תמנע אין עוד מחשוף של המסיב הערבו‪-‬נובי (חוץ מהרי אדום ש"זזו" כ‪ 100-‬ק"מ‬
‫צפונה – עד אזור פונון)‪.‬‬
‫ביקרנו עד כה בדרום בקעת תמנע וכעת אנו נוסעים לחלק הצפוני‪.‬‬
‫משמאלנו יש מסלול הליכה של "הקניון הוורוד"‪ ,‬שנקרא כך בגלל צבעי הסלע (יש תחמוצות ברזל אדומות‪,‬‬
‫שחורות וירוקות‪ ,‬שמסומנות בערכיות של ‪ 1,2‬או ‪ .3‬במקרה שלפנינו זהו ברזל עם תחמוצת דו ערכית והיא‬
‫אדומה)‪.‬‬
‫מימיננו יש "פטרייה" אדומה ואנו נראה אחת כזו בהמשך‪.‬‬
‫מחנות העבודה המצריים‪:‬‬
‫באמצעות איורים מקוריים שנתגלו בבאני חסן שבמצריים‪ ,‬ממצא ארכיאולוגי וכמו כן גם טקסטים קדומים‪,‬‬
‫הצליחו לשחזר את תהליך הפקת הנחושת הקדום של מצריים‪ ,‬שנעשה מחוץ לאימפריה‪ ,‬משום שליד‬
‫הנילוס לא היה נחושת (רק ‪ 9%‬ממצרים מיושבת וזה בעיקר באזור הנילוס)‪ .‬משלחות הכרייה יצאו ממצריים‬
‫לנוביה‪ ,‬לסודן‪ ,‬לסיני ולתמנע‪ ,‬כדי לכרות טורקיז ונחושת‪.‬‬
‫מכאן שתמנע בתקופת הברונזה המאוחרת היא קולוניה מצרית‪ .‬התגלו פה פירי כרייה עם תעלות של מאות‬
‫מטרים בעומק של עד ‪ 35‬מ'‪ ,‬דרכם כרו לאורך עורקים וגבישים ירקרקים‪ .‬הייתה פה ככל הנראה מערכת‬
‫גלגיליות כדי להעלות את העפרות שנחצבו‪.‬‬
‫התבניות שלפנינו שימשו ליציקת הנחושת והן נקראות "תבניות כיכר "‪ .‬כדי לקרר את התבניות היה צורך‬
‫בהרבה מים ‪.‬‬
‫תרשים של התנור להפקת הנחושת‪:‬‬
‫לפנינו מתקן התנור שנמצא מעל פני האדמה אך בפועל הוא היה בתוך בור חצוב בסלע‪.‬‬
‫כדי להפיק נחושת לקחו עופרות‪ :‬אבן חול נובית עשירה בתרכיבי נחושת‪ ,‬מפוררים אותה ושורפים אותה‬
‫בתנור‪ ,‬שאת האש בתנורים מלבים באמצעות מפוח (הצעידה על עיגולי המפוחים מפיחה רוח לאש)‪.‬‬
‫הנחושת שיצקו לתבנית הכיכרות הייתה כמעט טהורה‪ .‬העופרות בתמנע מכילות כ‪ 15%-‬נחושת בלבד‪ ,‬לכן‬
‫לא השקיעו מאמצים בהעברת חומר הגלם עד למצריים אלא הפיקו את הנחושת כאן‪.‬‬
‫מבחינת המים שהצטרכו בתהליך ההפקה – הכורים התרחקו מתמנע והתקרבו לערבה‪ .‬לאורך הערבה יש‬
‫רצף בארות ששמשו להפקת הנחושת‪.‬‬
‫העץ שנצטרך להבערת האש הובא מהרי אדום‪ ,‬ג'בל באכר וחובייבה‪ ,‬שם יש יערות ערער ועצים אופייניים‬
‫לצומח ים תיכוני‪ :‬אלות‪ ,‬אלונים‪ ,‬אשחרים‪ ,‬עוזררים ועוד‪.‬‬
‫איך הפרידו בין הנחושת הטהורה לסיגים? ‪ -‬בעת שריפת העופרות‪ ,‬הנחושת הטהורה שמשקלה הסגולי‬
‫גבוה מאוד‪ ,‬שוקעת בתחתית התנור ושאר החומר‪ ,‬הסיגים‪ ,‬עולים למעלה‪ .‬בתחתית התנור יש צינור הזנה‬
‫סתום עם פקק‪ ,‬וכשהוא נפתח הנחושת זורמת לתבנית וממנה יוצקים כיכרות‪ .‬ברגע שמתחילים לצאת‬
‫סיגים סותמים את הפקק ונשארת רק הנחושת הטהורה בתבנית‪.‬‬
‫בטמפ' של ‪ 1080‬מעלות צלזיוס ניתן להתיך נחושת ושאר החומרים הופכים למצב צבירה נוזל וצפים מעליה‪.‬‬
‫המים נועדו כדי לקרר את תבנית היציקה ואז מחכים עד שהתנור יתקרר ולכן יש אלפי תנורים כאלה כי אי‬
‫אפשר בחום הגבוה של התנור לפנות את הסיגים‪* .‬יש בכך אובדן אנרגיה‪ ,‬שכן האש שלובתה צריכה‬
‫להיכבות ולהידלק מחדש‪* .‬להבה באש פתוחה לא יכולה להגיע לטמפ' של ‪ 1080‬מעלות צלזיוס ולכן עשו‬
‫זאת במתקן סגור‪.‬‬
‫מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופת הברזל לא הייתה התקדמות בשל חוסר היכולת ליצור חום בטמפ'‬
‫גבוהות יותר‪.‬‬
‫הפטרייה‪:‬‬
‫יש דעות חלוקות במחקר לגבי דרך היווצרותה של הפטרייה שלפנינו‪ .‬להלן שתי ההנחות‪:‬‬
‫‪ .1‬יצירה פלוביאלית – הקשורה למים‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירה אלוביאלית – הקשורה לרוח‪.‬‬
‫יש כאן מפרצון – בהרים בשני הצדדים יש המסות טבעיות באבן החול‪ .‬זו המסה של אצות אנדוליטיות‪,‬‬
‫החיות בקרום הסלע‪ ,‬ובנשימתן הן יוצרות פחמן דו חמצני‪ ,‬שעם מפגש בלחות יוצר חומצה פחמתית‪ .‬וכך‪,‬‬
‫כמו בתופעות הקרסטיות‪ ,‬את גרגירי הקוורץ באבן החול מלכדים קלציטים והחומצה הפחמתית גורמת‬
‫לקוורץ להיות לא מלוכד‪.‬‬
‫בנוסף לפעילות האצה‪ ,‬מפרץ הרוח מעיף את גרגירי החול שהומסו והם משפשפים את כל מה שעובר‬
‫בדרכם‪ .‬בשל העובדה שהחול קופץ ולא עף עד לגובה רב‪ ,‬השיוף חל עד גובה מסוים‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬בעזרת הרוח שמביאה את תנועת החולות בשילוב עם המסת המים זה יוצר עיצוב של פטרייה‪.‬‬
‫נסיעה‪ :‬אנו מתקרבים למצוקים – אל האזור הצפוני של תמנע‪ .‬המצוק בנוי משכבה תחתונה של אבן חול‬
‫נובית עתיקה ומעליה סלעי משקע‪ .‬בקניונים שנוצרו פה יש מסלולים מדהימים בתוך אבן החול‪.‬‬
‫הר ברך (ההר עם האנטנה)‪ ,‬שגובהו ‪ 850‬מ'‪ ,‬הוא הגבוה בהרי אילת‪ .‬מראש ההר יש את אחד המצפורים‬
‫היפים בא"י‪ .‬מראש ההר זיהו החוקרים בתמנע את תופעת הצלחות הלבנות – אלפי עיגולים לבנים בקרקע‬
‫שהיו פתחים של פירי כריית נחושת‪ .‬בתמנע נמצאו כ‪ 8,000-‬פתחים כאלו שהיו סתומים בחול לבן‪.‬‬
‫בחורף קר כאן ואפילו יורד שלג בשנים קרות במיוחד‪.‬‬
‫אנו חוצים כעת את נחל תמנע‪.‬‬
‫נוסעים לעמק ציורי הסלע – עמק צר ועמוק בו המצרים העבירו את מנוחת הצהריים שלהם בצל הצוקים‬
‫("טוב צל צוקים מצל עצים" – משפט של אנשי המדבר משום שבמדבר אין הרבה עצים)‪.‬‬
‫מימין נמצא "מכתש החול" – אתר טבעי לאירועים‪* .‬תמנע עשתה את רווחיה מאירועים פרטיים ואירועי‬
‫חברות‪ .‬כמו כן יש פה מדי שנה הופעה של להקת בת שבע שנקראת "אנאפאזה במדבר"‪.‬‬
‫אתר ציורי הסלע‪:‬‬
‫בצמוד לחניית האוטובוס יש סככה עם הסברים על התפתחות אומנות ציורי הסלע והכתב‪.‬‬
‫נקודה זו מכילה את מיטב ממצאי הכתב בתמנע‪ ,‬שנמצאים במצוקים הצפוניים‪.‬‬
‫גובה בקעת תמנע הוא ‪ 400‬מ' ובשל קיומה של אבן החול נוצרים כאן קניונים‪ .‬יש פה קניון שמכונה "פיר‬
‫המרכבות"‪ ,‬שם יש ציורי סלע של מרכבות‪ ,‬המאפיינות את מצריים‪.‬‬
‫לפנינו נקודה נוספת בה מוצגים לוחות עם דוגמאות של ציורי סלע מכל רחבי סיני ותמנע‪ .‬בנו רוטנברג‬
‫בעצם בנה לעצמו מיני מוזיאון כאן‪.‬‬
‫על הקיר שלפנינו יש ציורי סלע בני ‪ 3,300‬שנה שהולכים ומתבלים והכל מוצג על הלוח השקוף שלפנינו‪.‬‬
‫לא משחזרים‪ /‬משמרים את ציורי הסלע הללו משום שיש ויכוח כיצד הם נראו במקור ואיך יש לבצע את‬
‫השחזור‪.‬‬
‫ציורי הסלע הופיעו כמובן לפני הכתב‪ ,‬שהתפתח באמצע האלף הרביעי לפנה"ס גם במצרים וגם‬
‫במסופוטמיה‪.‬‬
‫שאלה במחקר לגבי מהות ציורי הסלע ומשמעותן ויש לכך שתי גישות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬יש הטוענים שציורי הסלע הם ביטוי לפנאי‪ .‬הפרט הזואולוגי עסוק בהישרדות‪ ,‬כלומר בארבע פעולות‬
‫בסיסיות‪ :‬אוכל ושתייה‪ ,‬שינה‪ ,‬הזדווגות והימנעות מטורפים‪ .‬כל זמן שהפרט לא עסוק בהישרדות יש לו זמן‬
‫פנאי ואז מתחילה האומנות האנושית‪* .‬אגב‪ ,‬יש קורלציה בין גודל המוח לכמות הזמן הפנוי שיש‪.‬‬
‫‪ .2‬יש הטוענים כי האומנות האנושית הייתה חלק מפולחן כדי לשרוד‪.‬‬
‫יש שתי טכניקות מוכרות באומנות הסלע הקדומה‪ ,‬שמתקיימת גם במקביל לכתב‪.‬‬
‫ציורי סלע מופיעים בעיקר לאורך צירי תנועה של נוודי מדבר קדומים‪ ,‬בתחנות קבועות של חניה או באתרי‬
‫רעיית צאן של נוודים ובמקומות בהם יש צמתים על צירים אסטרטגיים‪ ,‬ואז לציורי הסלע יש גם אופי של‬
‫העברת מידע אוניברסאלי‪ ,‬שמובן לכל העוברים בדרך‪.‬‬
‫יש סצנות רבות בציורי הסלע שחוזרות על עצמן בציורי סלע ממקומות שונים‪ :‬בהר כרכום‪ ,‬בתמנע‪ ,‬בירדן‬
‫וכו'‪ .‬בד"כ הן כוללות בע"ח מהסביבה‪ ,‬סצנות של צייד – דבר שהעסיק מאוד את האדם הקדמון‪ ,‬סצנות‬
‫לחימה‪ ,‬פרשים על סוסים או על גמלים‪ ,‬פרשים על מרכבות‪ ,‬כלבי ציד רודפים אחרי חיות‪ ,‬סצנות פולחן‪,‬‬
‫נשים יולדות‪ ,‬סצנות פריון‪ :‬ירכיים‪ ,‬חזה גדול ועוד‪.‬‬
‫בחלק מציורי הסלע יש גם תוספת של כתב‪.‬‬
‫לפנינו ציור סלע של האל תמוז פושט ידיים ויש לו איבר מין גדול‪ .‬זהו אל בבלי שעבר גם למצרים‪.‬‬
‫חלק מפולחני האביב היו זיווגים הן של בני האדם והן של האלים‪ :‬הגשם דומה לזרע‪ ,‬האדמה דמתה לנקבה‪,‬‬
‫והיבול דומה לפרי הבטן‪ .‬הבעל – אל הגשם‪ ,‬היה בועל את האדמה‪* .‬פולחן הגשם נתפס ע"י אלים גבריים‬
‫ופולחן האדמה‪ ,‬הדגן והפריון נתפס ע"י אלות נקביות‪.‬‬
‫בציורי הסלע שפה אנו רואים גם יענים – עוף נפוץ בערבה (היען האחרון בערבה ניצוד ב‪ 1934-‬בירדן‪,‬‬
‫הצלבנים מתארים במקורותיהם ציד יענים ולאורך ההיסטוריה אנו מכירים את קיומם של היענים פה)‪.‬‬
‫ניתן ללמוד על הפאונה (עולם בע"ח בנישה מסוימת) במקום מסוים עפ"י ציורי הסלע שבו‪.‬‬
‫במחקר נ יתן לראות הבדל בין הלבוש של המצרים לבין לבוש של עם אחר‪ .‬אנו רואים פה לוחמי מדבר עם‬
‫חרבות קצרות – אולי היו אלו מדיינים (עפ"י הצעתו של רוטנברג)‪.‬‬
‫ניתן לעשות פה סיור בערוצי הנחלים ולראות את ציורי הסלע‪ .‬כל הציורים הם על אבן חול‪.‬‬
‫יש פה עוד אתר שמכונה "הקשתות" – יש שם פירים מצריים פתוחים שנוקו‪ ,‬וניתן להיכנס אליהם (האתר‬
‫נמצא למרגלות הר ברך)‪.‬‬
‫בתמנע יש גם מערכת של כריית נחושת מהתקופה הכלקוליתית! לתמנע יש בכורה עולמית ‪ -‬זהו המקום‬
‫הקדום בעולם בו החלה הבשורה הכלקוליתית – המקום הראשון בו כרו נחושת‪ ,‬אך זה היה בשיטות‬
‫פשוטות יותר ובעזרת כלים עשויים צור‪.‬‬
‫מדינת ישראל הפיקה בתמנע מיליוני טונות של עופרות נחושת אך לא בהתכה אלא באמצעות חומצות‬
‫ברזיליות שממיסות את החומר ללא צורך בחום – זו שיטה כימית‪.‬‬
‫החי‪-‬בר‪:‬‬
‫החי בר הוקם ע"י אברהם יופה ואורי צאן‪ .‬מטרת החי בר היא לקחת בע"ח שהיו בנמצא בא"י (מתוך ציורי‬
‫סלע עתיקים‪ ,‬עצמות וכתבים) ולהחזיר אותם להתרבות בטבע‪.‬‬
‫הטמפלרים מואשמים בכך שהם עשו ציד חיות רב בא"י והם הביאו את הנשק החם שהועבר גם לבדואים‪.‬‬
‫יש הטוענים שבגללם החיות הגיעו לכדי סף הכחדה‪.‬‬
‫אנשי החי בר קנו את בע"ח‪ ,‬נתנו להם הזדמנות להתרבות וכשהיה גרעין רבייה בשל הם שוחררו לטבע‪.‬‬
‫תחילה המקום היה פתוח רק למדענים ומטיילים שונים ניסו למצוא כל מיני דרכים כדי להיכנס ולצפות‬
‫בחיות‪ .‬לבסוף החליטו לפתוח את החי בר למבקרים תמורת תשלום‪.‬‬
‫תחילה הסיור בחי בר היה "משעמם" ולכן החליטו להוסיף לחי בר מרכז טורפים‪ ,‬ללא כל כוונה להשיב‬
‫טורפים לטבע (*כמעט ואין הצלחה בהשבת טורפים לטבע‪ ,‬משום שהסיכוי של הטורף לשרוד זה פונקציה‬
‫של הכרות עם השטח‪ .‬יותר קל להשיב אוכלי עשב)‪.‬‬
‫המבקרים בחי בר נמצאים בגובה של בע"ח‪ .‬יש פה כלביים‪ ,‬חתוליים‪ ,‬נחשים‪ ,‬אוזניות ועוד‪ .‬כמו כן יש פה‬
‫גם חדר חושך בו נמצאים פעילי הלילה‪ :‬העקרבים‪ ,‬הינשופים וכו'‪.‬‬
‫בכל יום בשעה ‪ 15:30‬יש האכלה של הטורפים – יש לתאם הגעה מראש‪.‬‬
‫יש לזכור ששחרור בעלי חיים לטבע דורש מחקר רב והמון כסף‪.‬‬
‫סיור בחי בר באוטובוס‪:‬‬
‫ראם – הראמים שכאן נקנו מסן דייגו‪.‬‬
‫הראם מופיע גם בתנ"ך‪ :‬ישעיהו ל"ד‪ ,‬ז'‪ ,‬במדבר כ"ד‪ ,‬ח'‪ ,‬דברים ל"ג‪ ,‬י"ז‪ ,‬במדבר כ"ג‪ ,‬כ"ב‪.‬‬
‫היו פה ‪ 4‬נגלות של שחרור ראמים לטבע‪ .‬מצבן של שלושת הנגלות הראשונות לא טוב משום שאין כאן‬
‫משקעים והם לא מתרבים‪ .‬בנגלה הרביעית שוחררו ראמים בעין שחק ועד מהרה הם חזרו לכאן‪.‬‬
‫היעל היה בע"ח הראשון שטופח ואומץ ע"י רשות הטבע והגנים והראם אומץ לסמל של הירדנים‪.‬‬
‫בספר "כשהפילים בוכים" יש מאמר של החי בר בו מסופר על הראם‪ :‬אצל הראמים זכר אחד בלהקה זוכה‬
‫להתרבות עם כל הנקבות‪ .‬היה פה זכר בשם זכריה שהסתובב עם כל הנקבות עד שבא זכר אחר בשם‬
‫ניסים‪ ,‬הכה אותו והפך להיות השליט‪ .‬זכריה הפצוע הושם במכלאה וכשבאו להאכיל אותו למחרת מצאו‬
‫שהוא חזר ללהקה בניסיון לתפוס את מקומו בחזרה‪ ,‬אלא שניסים הכה אותו שוב ושוב וזכריה הושם שוב‬
‫במכלאה כדי שלא יפצע עוד יותר‪ .‬אחרי ארבע פעמים שזכריה ברח והוחזר שוב למכלאה ניסו להבין מה‬
‫גורם לו לעשות זאת ואז המטפלים הבינו שבעצם זכריה מנסה לעשות את מה שהוא רגיל אליו באופן טבעי ‪-‬‬
‫להילחם על הגנים שלו‪ .‬מאז‪ ,‬בכל יום המטפלים היו שמים על עצמם קרן‪ ,‬מתחפשים בעצם לראם ונלחמים‬
‫בזכריה כדי שירגיש מרוצה וכדי שלא יברח‪.‬‬
‫הראם הוא חיה כשרה‪.‬‬
‫הראמים אוכלים את מזונם מהר – זמן מינימאלי לסכנה ואז הם יושבים בצורת כוכב כדי להגן על עצמם‬
‫ומעכלים את האוכל‪.‬‬
‫הקרניים של הראם חדות מאוד והוא יכול להרוג אריה מתוך הגנה לצעירים‪.‬‬
‫יען ‪ -‬מוזכר בתנ"ך בישעיהו ל"ד‪ ,‬י"ג וירמיהו נ'‪ ,‬ל"ט‪.‬‬
‫היענים גרמו להפסד של ‪ 800‬אלף ‪ ₪‬לחי בר – זו הייתה השבה לטבע לא רווחית‪ :‬אנשי החי בר רצו‬
‫לשחרר את היענים לטבע‪ ,‬אלא שהיענים ששוחררו רצו במהירות לגבול מצריים והחיילים המבוהלים נלחצו‬
‫וירו בהם‪ .‬היענים ששרדו ברחו עד לגבול עם ירדן והסתבכו שם עם גדר הגבול‪.‬‬
‫אחרי כן היה ניסיון נוסף לגדל כאן יענים ולהשיבם לטבע‪ .‬הם שוחררו באזור הקניון האדום והם נטרפו ע"י‬
‫הזאבים‪ .‬בקרוב עומדים לשחרר שוב יענים לטבע‪.‬‬
‫היען שוקל ‪150‬ק"ג ויש לו ‪ 12‬גרם תבונה‪ ,‬כפי שנאמר‪" :‬אין בינה רבה לו"‪.‬‬
‫היען הוא בע"ח המהיר ביותר שרץ על שתי רגליים וזאת משום שמבנה כף רגלו הוא עם שתי ציפורניים‬
‫בלבד‪ .‬מהירותו יכולה להגיע ל‪ 55-‬קמ"ש‪.‬‬
‫יען יכול להרוג אריה בבעיטה‪ .‬עוצמת הבעיטה שלו היא חזקה מאוד‪.‬‬
‫היען שימש במצרים כסמל המשפט‪ .‬כשפרעה ישב על כס המשפט הוא שם נוצה של יען על ראשו‪.‬‬
‫היען הוא עוף שכבר לא עף עשרות אלפי שנים‪ .‬כשציפור עפה חלקי גופה שתוקפים את האוויר הם צרים‬
‫יותר‪ .‬בשל העובדה שהיען לא עף הנוצות שלו סימטריות‪.‬‬
‫לזכר של היען יש נוצות שחורות ולנקבה יש נוצות אפורות‪.‬‬
‫היען יכול להוות סמל לזוגיות טובה‪ :‬נקבת היען מטילה ביצים והזכר מתחלק איתה בדגירה‪ :‬הזכר דוגר‬
‫בלילה והנקבה דוג רת ביום‪ .‬בתוך להקת היענים נקבה אחת דוגרת על הביצים של כל הנקבות‪ .‬לא ברור‬
‫בדיוק איך הלהקה בוחרת את אותה נקבה אך יודעים כי אותה נקבה שדוגרת דואגת שהביצים שלה יהיו‬
‫במרכז‪.‬‬
‫ביצי היענים טעימות למאכל‪.‬‬
‫בעבר צמח פה צמח שנקרא חילף החולות והוא כוסח‪ .‬גם אם יחליטו לפרק את החי בר הצמח לא יחזור‬
‫לצמוח‪*( .‬כששמים במדבר הרבה פרטים על שטח קטן זה יוצר בעיה קיומית עבור הצמחים)‪.‬‬
‫ערוד ‪ -‬צבעו אפור והוא דומה לפרא אך גדול ממנו‪ .‬הערוד נמצא בסכנת הכחדה בעולם‪.‬‬
‫ב‪ 1972-‬יופה ביקר בניו‪-‬יורק וישב עם אנטוניוני‪ ,‬שהתעסק במכירת חיות נדירות והוא סיפר כי הוא מצא‬
‫ערוד באפריקה‪ .‬יופה ביקש לקנות את הערוד ומחירו היה ‪ 90‬אלף דולר‪ .‬מנדלסון הזואולוג נשלח לבדוק את‬
‫החיה בניו‪-‬יורק‪ ,‬האם אכן זה ערוד והאם הוא בריא‪ ,‬וכשהבדיקות נמצאו תקינות הערוד הובא לארץ‪.‬‬
‫הערודים נמצאים בחוות האנטילופות שליד צופר‪ ,‬בארה"ב‪ ,‬פה בחי בר ובעוד מקום אחד נוסף בלבד בעולם‪.‬‬
‫אנו נמצאים בקצה של מלחת יטבתה‪ .‬זהו גרבן ובקצה הצפון מערבי יש את עין ע'דיאן‪ ,‬שאנשי יטבתה עוד‬
‫עשו בו שימוש‪.‬‬
‫דישון ‪ -‬מופיע רק פעם אחת בתנ"ך ולא בטוח שהחיה שלפנינו שנקראת בפינו דישון היא אותה חיה אליה‬
‫התכוון הסופר המקראי‪.‬‬
‫לדישון יש "זיגזג" בקרניים ולכל דישון יש דפוס קרניים ייחודי לו (כמו טביעת אצבע)‪.‬‬
‫פרא ‪ -‬נראה כמו חמור‪ .‬זהו בע"ח הראשון ששוחרר מהחי בר אך חיילי צה"ל ואנשים נוספים טווחו בהם (לא‬
‫היה אז חוק איסור ציד)‪.‬‬
‫לאחר מכן שוחררו שוב כ‪ 100-‬פרטים שנמצאים היום בטבע והם מסתדרים טוב עם היובש והם אפילו‬
‫מתרבים‪.‬‬
‫הפרא נקרא בשמו משום שכבר ‪ 3,300‬שנה האנושות מנסה לביית אותו אך ללא הצלחה – הוא נשאר‬
‫פראי‪.‬‬
‫גם אצל הפראים יש זכר אחד שמזדווג עם כל הנקבות והזכרים בועטים אחד בשני כדי להיות הזכרים‬
‫השולטים‪.‬‬
‫לפרא יש כלי דם רחבים בצוואר וכך הוא מצליח לקרר את המוח ולרוץ לאורך זמן (לעומת זאת‪ ,‬הברדלס‬
‫לדוגמא שיכול להגיע למהירות של ‪ 105‬קמ"ש‪ ,‬מתעייף תוך זמן קצר)‪.‬‬
‫נסיעה ליטבתה‪:‬‬
‫משמאלנו יש גדר שמאחוריה יש ‪ 31‬פרטים של צבי השיטים‪ ,‬תת מין שונה מצבי המדבר‪ .‬הגדר נועדה כדי‬
‫למנוע מן הזאבים לטרוף אותם‪.‬‬
‫משמאלנו יש בית מרחץ רומי שהתבסס על מימיו של עין ע'דיאן‪ .‬מהמעיין ישנו מסלול שמגיע לפסגת מוצב‬
‫מצרי מהמאה ה‪ 12-14-‬לפנה"ס‪ ,‬שם נמצאו חרסים מאזור זה ומאזור תמנע‪ .‬ככל הנראה מי השתייה של‬
‫הכורים בתמנע הגיעו מכאן‪.‬‬