‫סדנא ‪3‬‬ ‫עיר ערבית חדשה‪ -‬האומנם?‬ ‫מנחה‪ :‬מוסטפא אבו רומי‬ ‫מטרת הדיון‪ :‬לעורר סוגיות ולא רק פתרונות‬ ‫רקע‬ ‫ב‪ 2007 -‬שר הפנים שטרית הציע הקמת עיר ערבית חדשה וב‪ 2008 -‬הממשלה החליטה‬ ‫על הקמת עיר ערבית‪ .‬הכוונה לא הייתה להקים עיר חדשה כמו מודיעין אלא הכוונה הייתה‬ ‫להקים רובע מגורים גדול שהיה אמור לכלול ‪ 40-50‬אלף תושבים ואכן הממשלה והמועצה‬ ‫הארצית החליטו (החלטה מספר ‪ )44‬לאשר שטח שיהווה עיר ערבית חדשה‪.‬‬ ‫הניסיון העולמי בנושא של הקמת ערים חדשות הראה שבמקומות בהם המדינה דחפה את‬ ‫הפיתוח דברים אלו לא הצליחו בטווח הקצר‪ .‬מצד שני לעיר יש יתרונות‪ ,‬הקמת עיר ערבית‬ ‫חדשה יכולה להוות סמל‪ ,‬עיר דגל לפתרונות שאפשר להציע לאוכלוסייה במגזר הערבי‪.‬‬ ‫בבואנו לבחון את סוגית הקמת עיר ערבית חדשה בישראל עלינו להתייחס למספר שאלות‪:‬‬ ‫ האם קיים צורך בעיר ערבית חדשה?‬‫ מה יהיו המאפיינים הפיזיים‪ ,‬הכלכליים והקהילתיים שלה?‬‫ מהו המיקום המתאים של עיר ערבית חדשה במערכת הישובים הקיימת?‬‫ מהי האוכלוסייה שתגיע‪ ,‬האם תתגבר האוכלוסייה הערבית על מחסום המוביליות?‬‫ האם היא תהיה עיר חלשה ותתווסף לרשימת הערים החלשות בישראל או שתהיה‬‫עיר מסגסגת שתהווה דוגמא למינוף הישובים הערביים האחרים בישראל?‬ ‫ מה יהיו עמדות המנהיגות המקומית? לכל ראש רשות יש רצון לקדם קודם כל את‬‫העיר שלו והקמת עיר חדשה תגרום לצמצום אפשרויות הפיתוח של העיר שלו‪.‬‬ ‫ מהם החלופות העומדות אל מול החלופה של הקמת עיר ערבית חדשה?‬‫ האם החלופות המוצעות עדיפות על חלופת הקמת עיר ערבית חדשה?‬‫ האם העיר החדשה תהיה קלאסית ערבית‪/‬חמולתית‪/‬שכבת ביניים ומטה?‬‫ האם לעיר יהיה בסיס כלכלי או שהיא תתפתח כעיר לווין?‬‫ במידה ותוקם עיר מה גורל הישובים הקיימים‪ ,‬מה מקומה בהיררכיה הישובית?‬‫ האם בכלל יש צורך בהקמת יישובים חדשים (ללא קשר לזהותה כיהודית או‬‫ערבית)?‬ ‫ אם תוקם עיר חדשה האם זאת תהיה החלטה פוליטית או תכנונית?‬‫ מה הציבור רוצה? גם הערבי וגם היהודי‬‫ איך תהיה האינטגרציה של העיר החדשה במישור הארצי והישובי?‬‫‪ -‬אי הודאות באוכלוסייה הערבית וחוסר האמון‪ ,‬כיצד יפרשו את זה?‬ ‫בעיות קיימות ובעיות שיכולות להי ווצר בעקבות הקמת עיר ערבית חדשה‬ ‫‪‬‬ ‫איך אפשר להתגבר על חוסר היררכיה יישובית?‬ ‫‪‬‬ ‫איך אפשר ליצור מגוון של מגורים לאוכלוסייה הערבית?‬ ‫‪‬‬ ‫אם יוחלט על הקמת עיר כזאת ייקח זמן רב להקימה‪ ,‬לא ניתן להבטיח אם ואיך‬ ‫תתפתח? (האם תגיע לגודל הרצוי? מה יקרה עד אז?)‬ ‫‪‬‬ ‫מה מידת הפתיחות של הישובים היהודים ושל השלטון המרכזי כלפי עיר כזאת?‬ ‫לא קיים הבדל גדול בין הערים הערביות השונות כמו סחנין‪ ,‬תמרה‪ ,‬שפרעם וכד'‪ ,‬כל אחת‬ ‫תמשיך לתפקד כעיר קטנה וחלשה‪ .‬יש צורך להתגבר על המחסור בהיררכיה היישובית‬ ‫ובמחסור במגוון מגורים לאוכלוסייה הערבית‪.‬‬ ‫חסרה עיר ערבית גדולה שתתפקד במרקם היישובי‪ .‬רעיון הקמת עיר חדשה הוא לא‬ ‫הפיתרון המתאים לטווח הקצר מאחר ועיר חדשה תתחיל כעיר קטנה שרק בעוד ‪40-60‬‬ ‫שנה תהפוך להיות עיר של ממש שתוכל להוות חלק משמעותי מההיררכיה היישובית‬ ‫הקיימת‪ .‬המגזר הערבי זקוק לעיר גדולה שתוכל במהרה לקחת חלק ברשת העירונית‬ ‫הקיימת‪ .‬לכן זהו פיתרון שלא עונה על הצרכים שקיימים כרגע מאחר והוא פיתרון ארוך טווח‪.‬‬ ‫ערים ערביות קטנות כמו תמרה‪ ,‬שפרעם או סחנין זה לא מה שחסר‪ .‬עיר חדשה לאוכלוסייה‬ ‫הערבית משמעותה עיר שתכלול לפחות את ‪ 500‬אלף תושבים‪ ,‬לכך נדרש שטח עצום‪,‬‬ ‫בישראל של היום לא ברור היכן ניתן למצוא שטח כזה‪ ,‬שישתלב בצורה טובה עם סביבתו‪.‬‬ ‫אין צורך בעיר ערבית גדולה‪ ,‬יש צורך בעיר גדולה שתוכל לקבל לתוכה ערבים‪ .‬לא קיימת‬ ‫ניידות ערבית משמעותית לערים הגדולות מאחר והערים הגדולות הן בעיקר יהודיות‬ ‫וסגורות‪ ,‬למעט חיפה שקצת פתוחה אבל לא מספיק פתוחה‪ .‬לכן לפתיחות של ערים קיימות‬ ‫גדולות כמו חיפה‪ ,‬מטרופולין תל אביב חשיבות גדולה‪ .‬כיום יותר ויותר ערבים עובדים באזור‬ ‫המרכז‪ ,‬נוסעים מרחקים גדולים על מנת לעבוד בעיר‪ ,‬במשרד מודרני עם כל הטכנולוגיה ועם‬ ‫כל התשתיות שמשרתות אותו‪ .‬בערב חוזרים הביתה אל העיר שהיא לא עיר אלא יותר כפר‪,‬‬ ‫והרחוב שהוא לא רחוב אלא יותר סמטה‪ ,‬ותשתיות שהן לא תשתיות אלא משהו שמתפרק‬ ‫ולחיות בשני העולמות האלו במקביל זה קשה‪.‬‬ ‫ערים גדולות אלו לא מהוות מוקד משיכה מספיק חזק מבחינת מרחב ההזדמנויות וכתוצאה‬ ‫מכך מסתכלים על מערכת הישובים הערביים בארץ כחלק נפרד וזה לא צריך להיות כך‪ .‬לא‬ ‫צריך להתמקד רק בתכנון פיזי אלא גם בתהליכים חברתיים‪ .‬צריך להיות קפיצה בתפיסה של‬ ‫להיות חלק מהעולם הגלובאלי במקביל לקיומם של תשתיות בסיסיות‪.‬‬ ‫הקמת עיר ערבית חדשה יכולה לגזול מכוחם של הערים הערביות הקיימות‪ .‬כל מעמד‬ ‫הביניים והאליטות יעברו לעיר החדשה והערים הקיימות יהפכו להיות כמו עיירות הפיתוח‬ ‫העניות‪ .‬קיים פחד לאבד את המאפיינים הייחודיים של הכפרים הערביים‪ .‬מעיד על עצמו‬ ‫חבר מועצת העיר ‪" :‬המנטאליות של הגירה מעיר לעיר עדיין לא קיימת אצלנו‪ .‬הנה אני בחור‬ ‫צעיר (‪ ,)32‬אני לא אעזוב את סח'נין‪ ,‬גם לא לכרמיאל היפה פה ליד‪ .‬אני לא אעזוב את‬ ‫ההורים והחברים‪ ,‬אני אמות כאן"‪ .‬השאלה היא איך אפשר לשלב את הרצון של האוכלוסייה‬ ‫לשמור על הקיים‪ ,‬על המסורת‪ ,‬האופי והייחודיות מבלי להפוך את היישובים הקיימים לעניים‬ ‫ולשמור על האוכלוסייה החזקה תוך מתן מגוון אפשרויות מגורים הולמים‪.‬‬ ‫מדובר במדינה שהערבים בה הם מיעוט‪ ,‬מדינה החווה קונפליקטים רבים עם מיעוט זה‪ ,‬כמו‬ ‫נושא יהוד הגליל וכד'‪ ,‬כל אלה הם בעיות הקיימות במציאות הישראלית ועיר ערבית חדשה‬ ‫יכולה רק לעורר ולהציף מחדש בעיות אלו‪.‬‬ ‫ובכל זאת יש בתוך האוכלוסייה הערבית ולא רק בקרב המנהיגות הערבית רצון להקמת עיר‬ ‫ערבית אחת גדולה שתכלול מגורים‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬שירותים וכד'‪ ,‬לכן קיים הצורך בדיון כזה‪ .‬עיר‬ ‫ערבית חדשה תקום רק משום שזה עניין פוליטי‪ .‬בפועל עיר חדשה היא גטו‪ ,‬זה לא יקדם את‬ ‫הערבים‪ ,‬יהיה רק גלעד לכוחו של המגזר‪ ,‬שקעבל משהו מהממשל הישראלי‪.‬‬ ‫האר ץ מלאה בצורות יישוב שונות ולכן לא קיים צורך בהקמת ערים חדשות הן ליהודים והן‬ ‫לערבים‪ .‬הגישה של הקמת יישובים חדשים במטרה להגביר את הנוכחות היהודית היא טעות‬ ‫היסטורית שנעשתה רק משיקולים טריטוריאליים‪ .‬זה הוביל לתפיסה בקרב המגזר הערבי‬ ‫שיש צורך לעשות כמוהם‪ ,‬אבל לא בטוח שהאוכלוסייה הערבית רוצה בכך‪ .‬לכן יש לקחת‬ ‫בחשבון את מה שמתאים לצרכים של האוכלוסייה הערבית כך שיוכלו להתפתח ולהתקדם‬ ‫מתוך רצון וצורך שלהם ולא מתוך תגובה למדיניות הישראלית‪ .‬יש צורך ביצירת מגוון‬ ‫הזדמנויות על מנת שיוכלו לבחור בצורות חיים אחרות‪ .‬החלופות צריכות לכלול רעיונות‬ ‫להסרת חסמים שיאפשרו מוביליות במגזר הערבי‪.‬‬ ‫הועלתה הצעה לכך שיפו יכולה להפוך לעיר הגדולה של הערבים‪ ,‬עקב מיקומה במרכז הארץ‬ ‫וקרבתה לקדמה ולגלובאליות של ת"א שמושכת את הצעירים הערבים‪ .‬רצונם של מניהגי יפו‬ ‫הערבים להתנתק מת"א ולקיים הנהגה עצמית‪ .‬גידול האוכלוסייה בעיר יכול לאפשר זאת‪.‬‬ ‫כנגד נטען‪ ,‬ליפו אין את העורף של חצי מליון ערבים שיש לחיפה כאן בצפון‪ .‬יפו מנותקת‬ ‫מעורף ערבי‪ ,‬כדי שיפו תתחזק צריך לייצר שיתוף במרחב ההזדמנויות ובמוביליות‪ .‬צריכה‬ ‫להשתנות התפיסה הבדלנית של ראשי הערים הגדולות בישראל שרוצים לשמור על‬ ‫העבריות של הערים שלהם‪ .‬צריך לנסות ליצור שיתוף במרחב‪ ,‬ניהול סדר יום בצורה‬ ‫שתאפשר דו קיום‪.‬‬ ‫הועלתה האפשרות למטרופולין כלל אזורי של היישובים הערבים והיהודים ביחד‪ .‬על כך‬ ‫נטען‪ ,‬כי הקיטוב הלאומי הקיצוני יקשה מאד‪ .‬יש עניין אמוציונאלי ‪ ,‬היישובים במשגב הם‬ ‫מבצרים‪ ,‬מרגישים במידת מה מאוימים‪ .‬אין להם צרכים פיסיים של עוד קרקע‪ ,‬אין בעיות הון‬ ‫או תעסוקה‪ .‬תושבי המצפים לעיתים לא סופרים את אלו שגרים ‪ 500‬מטר מהם‪.‬‬ ‫נושאים בהם ניתן להתחיל ולקדם שיתוף בין המגזרים הם נושאים של חינוך‪ ,‬ספורט ככדורגל‬ ‫ועוד‪ ,‬נושאים סביבתיים‪ .‬צריך לעורר מודעות ופיחות בין כולם‪.‬‬ ‫חלופות‬ ‫‪ )1‬בניית רובעי מגורים‪ ,‬בעלי אופי עירוני אינטנסיבי‪ .‬רובעים מתוכננים שיכללו גם בנייה‬ ‫רוויה‪ ,‬זאת בצמוד לישובים הגדולים הקיימים‪ .‬היום אדריכלים יכולים לתת פתרונות‬ ‫בנייה לגובה שיאפשרו גם צפיפות טובה ויחד עם זאת גם שמירה על מרחב פרטי‪.‬‬ ‫רובע עירוני חדש ואינטנסיבי ייתן קפיצת מדרגה לעיר‪.‬‬ ‫‪ )2‬עסקים כרגיל‪ :‬לראות את כל הצרכים בכל ישוב וישוב ולתת מענה תכנוני אד‪-‬הוק‪.‬‬ ‫הגירה‪ ,‬עיר ערבית חדשה הם מושגים שעדיין לא נתפסים בקרב האוכלוסייה‬ ‫הערבית מאחר וקיים צורך קודם בפתרון הבעיות הקיימות ומתן מענה לצרכים של‬ ‫האוכלוסייה בערים הערביות הקיימות‪.‬‬ ‫‪ )3‬הכרה בישובים קטנים קיימים ובלתי מוכרים‪ .‬הקמת יישובים קהילתיים ערביים‬ ‫קטנים ומינופם מבחינה כלכלית‪ ,‬חברתית וכד'‪ .‬היישובים הקטנים הם חלק מהנוף‬ ‫הגלילי בדיוק כמו המצפים שנבנו מסביב ולכן אין סיבה שיעדרו ממרחב ההזדמנויות‬ ‫וההיררכיה היישובית במגזר הערבי‪.‬‬ ‫‪ )4‬לראות בישובים היהודים הגדולים (תל אביב‪ ,‬חיפה) כפתרון למצוקת המגורים‪ ,‬תוך‬ ‫תכנון שכונות המיועדות לאוכלוסיה הערבית‪ .‬חלופה זו תלויה ברמת הפתיחות‬ ‫בישובים היהודיים‪ ,‬יש לקדם פתיחות וערים מעורבות‪ .‬רמאללה היא דוגמא טובה‬ ‫לכך מאחר ומה שהביא אותה להיות עיר מרכזית היא לא גודל האוכלוסייה אלא‬ ‫הבנקים‪ ,‬מוסדות הציבור דברים המייצרים הזדמנויות פיתוח למעמד הביניים‪ ,‬כך‬ ‫הישובים היהודיים הגדולים יכולים להיות‪.‬‬ ‫‪ )5‬לתת מגוון אפשרויות‪ .‬ליצור מדרג יישובי משולב‪ ,‬בהתאם לצרכים והפרישה‬ ‫המרחבית‪ .‬יש צורך בגישה מערכתית ולא להתמקד בדבר היחידי שצריך‪.‬‬ ‫‪ )6‬ראס נדבא"ן ( ראמה‪ ,‬סאג'ור‪ ,‬נחף‪ ,‬דיר אל אסד‪ ,‬בנא‪ ,‬מג'ד אל כרום) – הכרזה על‬ ‫צירוף כל הישובים הצמודים לכביש מס' ‪ 85‬מצפון‪ ,‬כרצף עירוני אחד גדול‪ .‬מרחב‬ ‫בעל אופי אורבאני‪ ,‬האנשים בו לא חקלאיים ומול מרחב זה נמצאת העיר כרמיאל‪.‬‬ ‫כבר היום יש שיתוף בין כרמיאל לכפרים הערבים‪ ,‬עסקים‪ ,‬עבודה‪ ,‬קניות בשבת‪.‬‬ ‫צריך להיות דו קיום הכולל קשרים חברתיים וכלכליים בין הערים הערביות לכרמיאל‪.‬‬ ‫זה יוביל לפתיחות‪ ,‬ניידות ודיאלוג פורה‪.‬‬ ‫‪ )7‬עיר הכרם – צירוף כרמיאל לרעיון ראס נדבא"ן ויצירת כרך יהודי ערבי בעל ראש עיר‬ ‫אחד‪ .‬אם כבר עיר חדשה אז עיר חדשה ערבית יהודית‪ ,‬על בסיס המבנה הקיים‪.‬‬ ‫‪ )8‬איחוד עם ייחוד (עיר גג‪/‬מערך אזורי) – יצירת מוקד שיכלול עיר ערבית‪ ,‬עיר יהודית‬ ‫ויישובים קטנים יותר שיתבססו על שירותיה של העיר הגדולה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬כל משתתפי הסדנא התנגדו לרעיון של הקמת עיר ערבית חדשה מהיסוד‬ ‫חלופה נבחרת‬ ‫איחוד עם ייחודיות – שילוב חלק מהחלופות המוצעות‪ :‬הכול ביחד וכל אחד לחוד‬ ‫* קיים סעיף בחוק הרשויות המקומיות‪ ,‬עוד מתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬שמאפשר לעירייה‬ ‫להגדיר רובע שיש לו מועצת משנה עם דרגה מסוימת של אוטונומיה‪ .‬צריך לבנות מודל‬ ‫פדראלי של עיר גג שתאפשר לכל יישוב לשמור על הזהות שלו ויחד עם זאת לנצל את‬ ‫יתרונות הגודל‪ .‬מקל על הניסיון של איחוד רשויות שגורם לביטול של אחת מהן‪.‬‬ ‫ שמירת הפרטיות המרחבית‪/‬צורות תכנון – שכונות‪ ,‬תכנון מגורים‬‫ אוטונומיה מנהלית‬‫ לשמור על הזהות של כל ישוב וישוב‪ ,‬מבחינת שם‪ ,‬גבולות‪ ,‬עצמאות חלקית‪,‬‬‫מנהיגות מקומית וניהול באמצעות ועד מקומי‬ ‫ פיתוח מנגנונים לניהול אורבאני‬‫ יצירת רובעים עירוניים חדשים‪ ,‬אשר יצרו רצף עירוני ובין ישובי‬‫ מכשיר זה יהיה תכנוני‪/‬פוליטי‪/‬ארגוני‬‫ הטמעת עקרונות התכנון המקובל והנכון בקרב נבחרי הציבור ומקבלי ההחלטות‬‫ חינוך הדור החדש‬‫ להתחיל ביוזמות משותפות שיש להן סיכוי טוב להצלחה וכבר קיים להם גרעין‬‫(ספורט‪ ,‬סביבה‪ ,‬חינוך‪ ,‬תיירות ועסקים)‬ ‫ יצירת מינוף >>>>> בחינה‪/‬יצירה של צעדים למימוש‬‫‪ -‬היוזמה תהיה הסכמה ויוזמה מקומית ("מלמטה")‬ ‫ למידה מניסיונות איחוד רשויות כושלים בעבר – עיר הכרמל‪ ,‬שע'ור‬‫ יצירת "ערי גג" בבקעת סח'נין ובראס נדבא" ן תוביל תחרות חיובית בין הכרכים אשר‬‫תפתח את האזור‪.‬‬ ‫מה עושים מחר בבוקר?‬ ‫ מתחילים כבר מהיום להכין את כנס סח'נין ‪ ,)2011( II‬תוך ניסיון לשילוב יותר אנשים‬‫מהסביבה (סח'נין‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬משגב‪ ,‬עראבה‪ ,‬דיר חנא ועוד)‬ ‫ האצת התהליכים במישורים המקומי‪/‬מחוזי‪/‬ארצי‬‫ למידת מודלים מוצלחים בארץ‪ ,‬בשטחים ובעולם (רמאללה‪-‬טובאס)‬‫‪ -‬להתכונן לעיור ולסכנותיו ע"י‪:‬‬ ‫עיר מקדמת תעסוקה‬ ‫ארגז כלים‬ ‫עיר מקדמת בטחון‬ ‫מספור כבישים ובתים‬