עיר ערבית חדשה- האומנם

‫סדנא ‪3‬‬
‫עיר ערבית חדשה‪ -‬האומנם?‬
‫מנחה‪ :‬מוסטפא אבו רומי‬
‫מטרת הדיון‪ :‬לעורר סוגיות ולא רק פתרונות‬
‫רקע‬
‫ב‪ 2007 -‬שר הפנים שטרית הציע הקמת עיר ערבית חדשה וב‪ 2008 -‬הממשלה החליטה‬
‫על הקמת עיר ערבית‪ .‬הכוונה לא הייתה להקים עיר חדשה כמו מודיעין אלא הכוונה הייתה‬
‫להקים רובע מגורים גדול שהיה אמור לכלול ‪ 40-50‬אלף תושבים ואכן הממשלה והמועצה‬
‫הארצית החליטו (החלטה מספר ‪ )44‬לאשר שטח שיהווה עיר ערבית חדשה‪.‬‬
‫הניסיון העולמי בנושא של הקמת ערים חדשות הראה שבמקומות בהם המדינה דחפה את‬
‫הפיתוח דברים אלו לא הצליחו בטווח הקצר‪ .‬מצד שני לעיר יש יתרונות‪ ,‬הקמת עיר ערבית‬
‫חדשה יכולה להוות סמל‪ ,‬עיר דגל לפתרונות שאפשר להציע לאוכלוסייה במגזר הערבי‪.‬‬
‫בבואנו לבחון את סוגית הקמת עיר ערבית חדשה בישראל עלינו להתייחס למספר שאלות‪:‬‬
‫ האם קיים צורך בעיר ערבית חדשה?‬‫ מה יהיו המאפיינים הפיזיים‪ ,‬הכלכליים והקהילתיים שלה?‬‫ מהו המיקום המתאים של עיר ערבית חדשה במערכת הישובים הקיימת?‬‫ מהי האוכלוסייה שתגיע‪ ,‬האם תתגבר האוכלוסייה הערבית על מחסום המוביליות?‬‫ האם היא תהיה עיר חלשה ותתווסף לרשימת הערים החלשות בישראל או שתהיה‬‫עיר מסגסגת שתהווה דוגמא למינוף הישובים הערביים האחרים בישראל?‬
‫ מה יהיו עמדות המנהיגות המקומית? לכל ראש רשות יש רצון לקדם קודם כל את‬‫העיר שלו והקמת עיר חדשה תגרום לצמצום אפשרויות הפיתוח של העיר שלו‪.‬‬
‫ מהם החלופות העומדות אל מול החלופה של הקמת עיר ערבית חדשה?‬‫ האם החלופות המוצעות עדיפות על חלופת הקמת עיר ערבית חדשה?‬‫ האם העיר החדשה תהיה קלאסית ערבית‪/‬חמולתית‪/‬שכבת ביניים ומטה?‬‫ האם לעיר יהיה בסיס כלכלי או שהיא תתפתח כעיר לווין?‬‫ במידה ותוקם עיר מה גורל הישובים הקיימים‪ ,‬מה מקומה בהיררכיה הישובית?‬‫ האם בכלל יש צורך בהקמת יישובים חדשים (ללא קשר לזהותה כיהודית או‬‫ערבית)?‬
‫ אם תוקם עיר חדשה האם זאת תהיה החלטה פוליטית או תכנונית?‬‫ מה הציבור רוצה? גם הערבי וגם היהודי‬‫ איך תהיה האינטגרציה של העיר החדשה במישור הארצי והישובי?‬‫‪ -‬אי הודאות באוכלוסייה הערבית וחוסר האמון‪ ,‬כיצד יפרשו את זה?‬
‫בעיות קיימות ובעיות שיכולות להי ווצר בעקבות הקמת עיר ערבית חדשה‬
‫‪‬‬
‫איך אפשר להתגבר על חוסר היררכיה יישובית?‬
‫‪‬‬
‫איך אפשר ליצור מגוון של מגורים לאוכלוסייה הערבית?‬
‫‪‬‬
‫אם יוחלט על הקמת עיר כזאת ייקח זמן רב להקימה‪ ,‬לא ניתן להבטיח אם ואיך‬
‫תתפתח? (האם תגיע לגודל הרצוי? מה יקרה עד אז?)‬
‫‪‬‬
‫מה מידת הפתיחות של הישובים היהודים ושל השלטון המרכזי כלפי עיר כזאת?‬
‫לא קיים הבדל גדול בין הערים הערביות השונות כמו סחנין‪ ,‬תמרה‪ ,‬שפרעם וכד'‪ ,‬כל אחת‬
‫תמשיך לתפקד כעיר קטנה וחלשה‪ .‬יש צורך להתגבר על המחסור בהיררכיה היישובית‬
‫ובמחסור במגוון מגורים לאוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫חסרה עיר ערבית גדולה שתתפקד במרקם היישובי‪ .‬רעיון הקמת עיר חדשה הוא לא‬
‫הפיתרון המתאים לטווח הקצר מאחר ועיר חדשה תתחיל כעיר קטנה שרק בעוד ‪40-60‬‬
‫שנה תהפוך להיות עיר של ממש שתוכל להוות חלק משמעותי מההיררכיה היישובית‬
‫הקיימת‪ .‬המגזר הערבי זקוק לעיר גדולה שתוכל במהרה לקחת חלק ברשת העירונית‬
‫הקיימת‪ .‬לכן זהו פיתרון שלא עונה על הצרכים שקיימים כרגע מאחר והוא פיתרון ארוך טווח‪.‬‬
‫ערים ערביות קטנות כמו תמרה‪ ,‬שפרעם או סחנין זה לא מה שחסר‪ .‬עיר חדשה לאוכלוסייה‬
‫הערבית משמעותה עיר שתכלול לפחות את ‪ 500‬אלף תושבים‪ ,‬לכך נדרש שטח עצום‪,‬‬
‫בישראל של היום לא ברור היכן ניתן למצוא שטח כזה‪ ,‬שישתלב בצורה טובה עם סביבתו‪.‬‬
‫אין צורך בעיר ערבית גדולה‪ ,‬יש צורך בעיר גדולה שתוכל לקבל לתוכה ערבים‪ .‬לא קיימת‬
‫ניידות ערבית משמעותית לערים הגדולות מאחר והערים הגדולות הן בעיקר יהודיות‬
‫וסגורות‪ ,‬למעט חיפה שקצת פתוחה אבל לא מספיק פתוחה‪ .‬לכן לפתיחות של ערים קיימות‬
‫גדולות כמו חיפה‪ ,‬מטרופולין תל אביב חשיבות גדולה‪ .‬כיום יותר ויותר ערבים עובדים באזור‬
‫המרכז‪ ,‬נוסעים מרחקים גדולים על מנת לעבוד בעיר‪ ,‬במשרד מודרני עם כל הטכנולוגיה ועם‬
‫כל התשתיות שמשרתות אותו‪ .‬בערב חוזרים הביתה אל העיר שהיא לא עיר אלא יותר כפר‪,‬‬
‫והרחוב שהוא לא רחוב אלא יותר סמטה‪ ,‬ותשתיות שהן לא תשתיות אלא משהו שמתפרק‬
‫ולחיות בשני העולמות האלו במקביל זה קשה‪.‬‬
‫ערים גדולות אלו לא מהוות מוקד משיכה מספיק חזק מבחינת מרחב ההזדמנויות וכתוצאה‬
‫מכך מסתכלים על מערכת הישובים הערביים בארץ כחלק נפרד וזה לא צריך להיות כך‪ .‬לא‬
‫צריך להתמקד רק בתכנון פיזי אלא גם בתהליכים חברתיים‪ .‬צריך להיות קפיצה בתפיסה של‬
‫להיות חלק מהעולם הגלובאלי במקביל לקיומם של תשתיות בסיסיות‪.‬‬
‫הקמת עיר ערבית חדשה יכולה לגזול מכוחם של הערים הערביות הקיימות‪ .‬כל מעמד‬
‫הביניים והאליטות יעברו לעיר החדשה והערים הקיימות יהפכו להיות כמו עיירות הפיתוח‬
‫העניות‪ .‬קיים פחד לאבד את המאפיינים הייחודיים של הכפרים הערביים‪ .‬מעיד על עצמו‬
‫חבר מועצת העיר ‪" :‬המנטאליות של הגירה מעיר לעיר עדיין לא קיימת אצלנו‪ .‬הנה אני בחור‬
‫צעיר (‪ ,)32‬אני לא אעזוב את סח'נין‪ ,‬גם לא לכרמיאל היפה פה ליד‪ .‬אני לא אעזוב את‬
‫ההורים והחברים‪ ,‬אני אמות כאן"‪ .‬השאלה היא איך אפשר לשלב את הרצון של האוכלוסייה‬
‫לשמור על הקיים‪ ,‬על המסורת‪ ,‬האופי והייחודיות מבלי להפוך את היישובים הקיימים לעניים‬
‫ולשמור על האוכלוסייה החזקה תוך מתן מגוון אפשרויות מגורים הולמים‪.‬‬
‫מדובר במדינה שהערבים בה הם מיעוט‪ ,‬מדינה החווה קונפליקטים רבים עם מיעוט זה‪ ,‬כמו‬
‫נושא יהוד הגליל וכד'‪ ,‬כל אלה הם בעיות הקיימות במציאות הישראלית ועיר ערבית חדשה‬
‫יכולה רק לעורר ולהציף מחדש בעיות אלו‪.‬‬
‫ובכל זאת יש בתוך האוכלוסייה הערבית ולא רק בקרב המנהיגות הערבית רצון להקמת עיר‬
‫ערבית אחת גדולה שתכלול מגורים‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬שירותים וכד'‪ ,‬לכן קיים הצורך בדיון כזה‪ .‬עיר‬
‫ערבית חדשה תקום רק משום שזה עניין פוליטי‪ .‬בפועל עיר חדשה היא גטו‪ ,‬זה לא יקדם את‬
‫הערבים‪ ,‬יהיה רק גלעד לכוחו של המגזר‪ ,‬שקעבל משהו מהממשל הישראלי‪.‬‬
‫האר ץ מלאה בצורות יישוב שונות ולכן לא קיים צורך בהקמת ערים חדשות הן ליהודים והן‬
‫לערבים‪ .‬הגישה של הקמת יישובים חדשים במטרה להגביר את הנוכחות היהודית היא טעות‬
‫היסטורית שנעשתה רק משיקולים טריטוריאליים‪ .‬זה הוביל לתפיסה בקרב המגזר הערבי‬
‫שיש צורך לעשות כמוהם‪ ,‬אבל לא בטוח שהאוכלוסייה הערבית רוצה בכך‪ .‬לכן יש לקחת‬
‫בחשבון את מה שמתאים לצרכים של האוכלוסייה הערבית כך שיוכלו להתפתח ולהתקדם‬
‫מתוך רצון וצורך שלהם ולא מתוך תגובה למדיניות הישראלית‪ .‬יש צורך ביצירת מגוון‬
‫הזדמנויות על מנת שיוכלו לבחור בצורות חיים אחרות‪ .‬החלופות צריכות לכלול רעיונות‬
‫להסרת חסמים שיאפשרו מוביליות במגזר הערבי‪.‬‬
‫הועלתה הצעה לכך שיפו יכולה להפוך לעיר הגדולה של הערבים‪ ,‬עקב מיקומה במרכז הארץ‬
‫וקרבתה לקדמה ולגלובאליות של ת"א שמושכת את הצעירים הערבים‪ .‬רצונם של מניהגי יפו‬
‫הערבים להתנתק מת"א ולקיים הנהגה עצמית‪ .‬גידול האוכלוסייה בעיר יכול לאפשר זאת‪.‬‬
‫כנגד נטען‪ ,‬ליפו אין את העורף של חצי מליון ערבים שיש לחיפה כאן בצפון‪ .‬יפו מנותקת‬
‫מעורף ערבי‪ ,‬כדי שיפו תתחזק צריך לייצר שיתוף במרחב ההזדמנויות ובמוביליות‪ .‬צריכה‬
‫להשתנות התפיסה הבדלנית של ראשי הערים הגדולות בישראל שרוצים לשמור על‬
‫העבריות של הערים שלהם‪ .‬צריך לנסות ליצור שיתוף במרחב‪ ,‬ניהול סדר יום בצורה‬
‫שתאפשר דו קיום‪.‬‬
‫הועלתה האפשרות למטרופולין כלל אזורי של היישובים הערבים והיהודים ביחד‪ .‬על כך‬
‫נטען‪ ,‬כי הקיטוב הלאומי הקיצוני יקשה מאד‪ .‬יש עניין אמוציונאלי ‪ ,‬היישובים במשגב הם‬
‫מבצרים‪ ,‬מרגישים במידת מה מאוימים‪ .‬אין להם צרכים פיסיים של עוד קרקע‪ ,‬אין בעיות הון‬
‫או תעסוקה‪ .‬תושבי המצפים לעיתים לא סופרים את אלו שגרים ‪ 500‬מטר מהם‪.‬‬
‫נושאים בהם ניתן להתחיל ולקדם שיתוף בין המגזרים הם נושאים של חינוך‪ ,‬ספורט ככדורגל‬
‫ועוד‪ ,‬נושאים סביבתיים‪ .‬צריך לעורר מודעות ופיחות בין כולם‪.‬‬
‫חלופות‬
‫‪ )1‬בניית רובעי מגורים‪ ,‬בעלי אופי עירוני אינטנסיבי‪ .‬רובעים מתוכננים שיכללו גם בנייה‬
‫רוויה‪ ,‬זאת בצמוד לישובים הגדולים הקיימים‪ .‬היום אדריכלים יכולים לתת פתרונות‬
‫בנייה לגובה שיאפשרו גם צפיפות טובה ויחד עם זאת גם שמירה על מרחב פרטי‪.‬‬
‫רובע עירוני חדש ואינטנסיבי ייתן קפיצת מדרגה לעיר‪.‬‬
‫‪ )2‬עסקים כרגיל‪ :‬לראות את כל הצרכים בכל ישוב וישוב ולתת מענה תכנוני אד‪-‬הוק‪.‬‬
‫הגירה‪ ,‬עיר ערבית חדשה הם מושגים שעדיין לא נתפסים בקרב האוכלוסייה‬
‫הערבית מאחר וקיים צורך קודם בפתרון הבעיות הקיימות ומתן מענה לצרכים של‬
‫האוכלוסייה בערים הערביות הקיימות‪.‬‬
‫‪ )3‬הכרה בישובים קטנים קיימים ובלתי מוכרים‪ .‬הקמת יישובים קהילתיים ערביים‬
‫קטנים ומינופם מבחינה כלכלית‪ ,‬חברתית וכד'‪ .‬היישובים הקטנים הם חלק מהנוף‬
‫הגלילי בדיוק כמו המצפים שנבנו מסביב ולכן אין סיבה שיעדרו ממרחב ההזדמנויות‬
‫וההיררכיה היישובית במגזר הערבי‪.‬‬
‫‪ )4‬לראות בישובים היהודים הגדולים (תל אביב‪ ,‬חיפה) כפתרון למצוקת המגורים‪ ,‬תוך‬
‫תכנון שכונות המיועדות לאוכלוסיה הערבית‪ .‬חלופה זו תלויה ברמת הפתיחות‬
‫בישובים היהודיים‪ ,‬יש לקדם פתיחות וערים מעורבות‪ .‬רמאללה היא דוגמא טובה‬
‫לכך מאחר ומה שהביא אותה להיות עיר מרכזית היא לא גודל האוכלוסייה אלא‬
‫הבנקים‪ ,‬מוסדות הציבור דברים המייצרים הזדמנויות פיתוח למעמד הביניים‪ ,‬כך‬
‫הישובים היהודיים הגדולים יכולים להיות‪.‬‬
‫‪ )5‬לתת מגוון אפשרויות‪ .‬ליצור מדרג יישובי משולב‪ ,‬בהתאם לצרכים והפרישה‬
‫המרחבית‪ .‬יש צורך בגישה מערכתית ולא להתמקד בדבר היחידי שצריך‪.‬‬
‫‪ )6‬ראס נדבא"ן ( ראמה‪ ,‬סאג'ור‪ ,‬נחף‪ ,‬דיר אל אסד‪ ,‬בנא‪ ,‬מג'ד אל כרום) – הכרזה על‬
‫צירוף כל הישובים הצמודים לכביש מס' ‪ 85‬מצפון‪ ,‬כרצף עירוני אחד גדול‪ .‬מרחב‬
‫בעל אופי אורבאני‪ ,‬האנשים בו לא חקלאיים ומול מרחב זה נמצאת העיר כרמיאל‪.‬‬
‫כבר היום יש שיתוף בין כרמיאל לכפרים הערבים‪ ,‬עסקים‪ ,‬עבודה‪ ,‬קניות בשבת‪.‬‬
‫צריך להיות דו קיום הכולל קשרים חברתיים וכלכליים בין הערים הערביות לכרמיאל‪.‬‬
‫זה יוביל לפתיחות‪ ,‬ניידות ודיאלוג פורה‪.‬‬
‫‪ )7‬עיר הכרם – צירוף כרמיאל לרעיון ראס נדבא"ן ויצירת כרך יהודי ערבי בעל ראש עיר‬
‫אחד‪ .‬אם כבר עיר חדשה אז עיר חדשה ערבית יהודית‪ ,‬על בסיס המבנה הקיים‪.‬‬
‫‪ )8‬איחוד עם ייחוד (עיר גג‪/‬מערך אזורי) – יצירת מוקד שיכלול עיר ערבית‪ ,‬עיר יהודית‬
‫ויישובים קטנים יותר שיתבססו על שירותיה של העיר הגדולה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬כל משתתפי הסדנא התנגדו לרעיון של הקמת עיר ערבית חדשה מהיסוד‬
‫חלופה נבחרת‬
‫איחוד עם ייחודיות – שילוב חלק מהחלופות המוצעות‪ :‬הכול ביחד וכל אחד לחוד‬
‫* קיים סעיף בחוק הרשויות המקומיות‪ ,‬עוד מתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬שמאפשר לעירייה‬
‫להגדיר רובע שיש לו מועצת משנה עם דרגה מסוימת של אוטונומיה‪ .‬צריך לבנות מודל‬
‫פדראלי של עיר גג שתאפשר לכל יישוב לשמור על הזהות שלו ויחד עם זאת לנצל את‬
‫יתרונות הגודל‪ .‬מקל על הניסיון של איחוד רשויות שגורם לביטול של אחת מהן‪.‬‬
‫ שמירת הפרטיות המרחבית‪/‬צורות תכנון – שכונות‪ ,‬תכנון מגורים‬‫ אוטונומיה מנהלית‬‫ לשמור על הזהות של כל ישוב וישוב‪ ,‬מבחינת שם‪ ,‬גבולות‪ ,‬עצמאות חלקית‪,‬‬‫מנהיגות מקומית וניהול באמצעות ועד מקומי‬
‫ פיתוח מנגנונים לניהול אורבאני‬‫ יצירת רובעים עירוניים חדשים‪ ,‬אשר יצרו רצף עירוני ובין ישובי‬‫ מכשיר זה יהיה תכנוני‪/‬פוליטי‪/‬ארגוני‬‫ הטמעת עקרונות התכנון המקובל והנכון בקרב נבחרי הציבור ומקבלי ההחלטות‬‫ חינוך הדור החדש‬‫ להתחיל ביוזמות משותפות שיש להן סיכוי טוב להצלחה וכבר קיים להם גרעין‬‫(ספורט‪ ,‬סביבה‪ ,‬חינוך‪ ,‬תיירות ועסקים)‬
‫ יצירת מינוף >>>>> בחינה‪/‬יצירה של צעדים למימוש‬‫‪ -‬היוזמה תהיה הסכמה ויוזמה מקומית ("מלמטה")‬
‫ למידה מניסיונות איחוד רשויות כושלים בעבר – עיר הכרמל‪ ,‬שע'ור‬‫ יצירת "ערי גג" בבקעת סח'נין ובראס נדבא" ן תוביל תחרות חיובית בין הכרכים אשר‬‫תפתח את האזור‪.‬‬
‫מה עושים מחר בבוקר?‬
‫ מתחילים כבר מהיום להכין את כנס סח'נין ‪ ,)2011( II‬תוך ניסיון לשילוב יותר אנשים‬‫מהסביבה (סח'נין‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬משגב‪ ,‬עראבה‪ ,‬דיר חנא ועוד)‬
‫ האצת התהליכים במישורים המקומי‪/‬מחוזי‪/‬ארצי‬‫ למידת מודלים מוצלחים בארץ‪ ,‬בשטחים ובעולם (רמאללה‪-‬טובאס)‬‫‪ -‬להתכונן לעיור ולסכנותיו ע"י‪:‬‬
‫עיר מקדמת תעסוקה‬
‫ארגז כלים‬
‫עיר מקדמת בטחון‬
‫מספור כבישים ובתים‬