ינואר פברואר - ארגון מגדלי ירקות
מוסף מיוחד פלפל גיליון מס’ 14 ינואר-פברואר 2010 שבט אדר תש”ע שלכם ,העורכת “שדה וירק” העיתון המקצועי של ארגון מגדלי ירקות “”Sadeh Veyarak The professional magazine of Vegetable Growers Organization ארגון מגדלי ירקות - אגודה חקלאית שיתופית בע”מ רח’ קפלן ,2קומה ,5תל-אביב טלפון03-6090050 : פקס03-6090377 : Vegetable Growers Organization 2 Kaplan St., Tel-Aviv Tel: +972-3-6090050 Fax: +972-3-6090377 [email protected] מערכת :יוסי ארזי ,שמשון עומר, רותי פוגטש עורכת :רותי פוגטש [email protected] יועץ מקצועי :שמשון עומר ינואר-פברואר 2010 הפקה ביצוע ומודעות: תירוש ( )1998הוצאה לאור בע”מ רח’ יבנה ,44תל-אביב טלפון03-5662080 : מנהלת פרסום :כמי ביטון 4 המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות אין נביא בעירה כאשר קוראים על השבחים הרבים שקיבלה החקלאות הישראלית בדו”ח ארגון ה( OECD-הכתבה “טפיחה על השכם” בגיליון זה), לקראת הצטרפותה של ישראל לארגון ,יש הרבה נחת ,אבל גם השיער סומר. בסוד הקטן שחולקים כולנו ,במפגשי חקלאים ,בתערוכות חקלאיות ,בימי עיון ,בסיורים ,אפילו ללא מלים ,אנחנו יודעים שהישגי החקלאות בישראל מדהימים ,בכל התחומים .והנה אנחנו קוראים בדו”ח ה OECD-ולא מאמינים :הדו”ח משבח את ההשקעה המרובה במחקר ,בפיתוח ובהדרכה בחקלאות הישראלית ,הבאים לידי ביטוי ברמה גבוהה של תוצרת ושל טכנולוגיה ,אשר שמים את ישראל מובילה בעולם בתחום זה… מה ,עוד מישהו רואה כמה אנחנו מצוינים? ככה חושבים עלינו בעולם? הפלא ופלא. אין נביא בעירה של החקלאות .נמאס להתלונן ולהתבכיין ,אבל בארץ אנחנו נחשבים בעיקר כאשר אנחנו מעלים את המדד או גוזלים מים וקרקעות .כל נושא הקשור בחקלאות מלווה תמיד במאבקים ,בהתמודדות קשה יומיומית .אבל לא נורא ,מישהו בעולם גילה את מה שאנחנו יודעים יום יום ושעה שעה .אנחנו טובים ,וכנראה גם נמשיך להחמיא לעצמנו… ומה בגיליון :מאמר חדשני על השלכותיה של עקה חמצונית בגידולי ירקות ,מבחני זנים במלפפון קיץ וחורף ,כתבה המשווה יריעות כיסוי בתות שדה ופתרונות לשאלה מה שוחק את צבעה של הקליפה בתרמילי אגוזי האדמה. המוסף עוסק הפעם בפלפל ,והכתבות מגוונות ומכסות תחומים נרחבים של הענף המיוחד והמצליח הזה ,שכיום שואל את עצמו לאן הוא פונה ,במיוחד בערבה. הרבה תודות וברכות לאביתר איתיאל ,שליקט את החומר למוסף הפלפל וליווה אותו עד שהושלם. ברכות חמות למבקרים בימים הפתוחים הקרובים ,במו”פ ערבה ובמו”פ דרום ,וברוח תחילת דבריי ,בואו להתגאות בהישגינו ,כי אם אין אנחנו לנו ,מי לנו! קריאה מהנה! רותי פוגטש [email protected] שער החוברת :דצמבר - 09ינואר :10אבטיח ננו ,גידול מסחרי בהדליה, משק איתי גל ,עין יהב ,צילם :עזי בירמן שער המוסף :פלפל ,צילם :אביתר איתיאל העיתון המקצועי של ארגון מגדלי ירקות גיליון מס’ 14ינואר-פברואר 2010שבט אדר תש”ע 12 6 פינה אישית -לא על הפלפל לבדו תתקיים הערבה מאיר יפרח 8 עקה חמצונית בגידולי ירקות לאה קרני ובני אלוני 12 השוואת יריעות כיסוי במנהרות עבירות לתות-שדה רוני אמיר ,נביל גנאים ,מוחמד אבו טועמה, יצחק אסקירה ,ויקטור רודוב ,בתיה חורב, דני אסנהיים ,עאהד ותד 18 מבחן ותצפית זני מלפפון בחממה בעונת הקיץ 2009 יגאל מירון 22 מבחן זני מלפפון בבתי צמיחה לעונת חורף ג’ת 2009-2008 18 34 טפיחה על השכם טיפולי הסגר -עם המבט קדימה דפנה יוריסטה אלעזר פליק ,אביטל בר-יוסף, שרון אלקלעי-טוביה ,יעקב פרצלן ,ציון אהרון, סוזן לוריא ,רמי גולן מוסף מיוחד :פלפל 39 ענף הפלפל בישראל 2009/10 אביתר איתיאל 41 בחינת השפעת הדישון החנקני על יבול הפלפל והתפלגותו החודשית בערבה שבתאי כהן ,רבקה אופנבך ,אבי אושרוביץ, דורית חשמונאי ,יורם צביאלי ,ישראל צברי, רמי גולן ,אביתר איתיאל 45 שימוש בזבל עופות להדברת נמטודות עפצים ונמטודות חופשיות בפלפל ובעגבנייה שמעון פיבוניה ,עמי מדואל ,מורן קפון, רחל לויטה ,יוג’י אוקה 47 נביל גנאים ,מוחמד אבו טועמה השפעת מנת ההשקיה ,איכות המים ותשתית בית שורשים על יבול הפירות והחומר היבש בפלפל 2008/9 שחיקת צבע הקליפה של תרמילי אגוזי-אדמה אביתר איתיאל ,עמי מדואל ,דב אדלר, מורן קפון ,שבתאי כהן ,רבקה אופנבך, יורם צביאלי ,ישראל צברי ,אלון בן-גל, נפתלי לזרוביץ 26 אחיה טובי ,סמדר ויניגר ,ברוריה בן-דור, עדנה פוגלמן ,יורם קפולניק ,עידית גינזברג, אורן בוכשטב 31 איתי גל -הלוחש למלונים מעין-יהב עזי בירמן 45 54 64 57 התמודדות מושכלת עם מחלת הקימחונית בפלפל באמצעות מערכת תומכת ההחלטה פלפלת דני שטיינברג ,יגאל אלעד ,מנחם בורנשטיין, ברק כהן ,רן שולחני ,שמעון פיבוניה ,יעל בר לבן, רחל לויטה ,ישראל צברי ,תמר אלון, סווטלנה דוברינין 64 קמחית הסולניים Phenacoccus solaniבישראל: ביולוגיה ,תפוצה ,צמחים פונדקאים ונזק מרים אליהו ,אלכס פרוטסוב ,דני בלומברג, יאיר בן דב ,צבי מנדל 69 שימוש בפונגיצידים בהגמעה כנגד קימחונית בפלפל שמעון פיבוניה ,רחל לויטה ,עמי מדואל, מורן קפון פתאל 52 התמוטטות חורפית של פלפל בערבה: שימוש בפונגיצידים למניעת התופעה שמעון פיבוניה ,רחל לויטה 5 פינה אישית לא על הפלפל לבדו תתקיים הערבה ינואר-פברואר 2010 6 מאיר יפרח מזכיר ארגון מגדלי ירקות שדה וירק גיליון מס’ 14 כולי תקווה ,שהחודשים שנותרו למגדלי הפלפל עד לסיום העונה יהיו סבירים מבחינת המחירים ,ולא כפי שהיו עד היום .במידה שלא, יש לדאוג ממה שעלול לקרות לאזור שלם המתבסס בעיקר על גידול הפלפל ,אזור הערבה 130,000 .טונות ליצוא וכ 80,000-טונות לשוק המקומי הן כמות לא מבוטלת מאזור אחד ,ומחירים ירודים עלולים להביא את המגדלים באזור למשבר עמוק וקשה לפתרון .כל זאת בעיקר נוכח העובדה ש )!(70-חברות יצוא מגיעות לשווקים בחו”ל עם תוצרת פלפל מישראל ומגישות הצעות לסוחרים בהפרשים של 3יורו לקרטון. האם כדאי לצמצם את מספר חברות היצוא? זו בעיה משפטית, שקשה להאמין שיימצא לה פתרון במסגרת החוק. האם מן הראוי לצמצם את השטחים לאזורים מוגדרים ,שיש להם יתרון בגידול פלפל? גם זה פתרון שקשה לביצוע ,נוכח סיום עידן המכסות. האם אפשר להקטין את הסיכון באמצעות צמצום עלויות? זאת חשוב לעשות תמיד. אחד הדברים שיכולים להועיל הוא שילוב ההדברה משולבת בפלפל, כפרויקט ארצי לכל ענף הפלפל .הנושא ייבדק בימים הקרובים יחד עם שולחן הפלפל .ההדברה המשולבת תביא לחיסכון בעלויות ,אך לא פחות חשוב מכך ,תסיר את האיום של היתפסות בשוקי היצוא עם שאריות חומרי הדברה ,כפי שקרה לספרדים. אם זה היה תלוי בי ,הפעולות הרצויות לענף הפלפל הן: .1צמצום מספר החברות בכל דרך אפשרית; .2כניסת כל המגדלים להדברה משולבת ,תוך חיסכון של 400 ש”ח לדונם; .3צמצום הפלפל בתקופת החורף לאזור הערבה; .4מציאת פתרונות להקטנת הכמויות המיוצאות לחו”ל; .5צמצום הסיכונים באמצעות פנייה לענפים נוספים ,כמו חצילים, מלונים ,עגבניות צ’רי ועגבניות מיוחדות. התממשות התסריט הקשה עלולה להביא לקריסת משקים ,חדשים וותיקים ,וזאת אחרי עונה של קרה ב 2008-ועונה של מחירים נמוכים ב .2009-מציאת פתרון או כמה פתרונות היא קריטית לפרנסת החקלאים בערבה ובשאר אזורי גידול הפלפל. עקה חמצונית בגידולי ירקות לאה קרני ובני אלוני -המחלקה לחקר הירקות ,מינהל המחקר החקלאי ,בית דגן רדיקלים של חמצן בצמחים ,הנוצרים כתוצאה מתנאי עקה בתנאים לא אופטימליים ,גורמים לנזק ליבול ולאיכותו .קבוצת המחקר של הכותבים מציעה גישה חדשה ,לפיה בעזרת מתן חומרים אנטי-אוקסידנטים לצמח ,בשלבי גידול שונים ,ניתן יהיה לעכב פעילותם של נגזרות חמצן פעילות ( )ROSבגידולי ירקות ,וכן במטרה לבחון שונות בין זנים ,כדי שבעתיד ניתן יהיה לקדם טיפוח של זנים עמידים לעקות סביבה. מבוא ינואר-פברואר 2010 8 צמחים הגדלים בתנאים לא אופטימליים חשופים לתנאי עקה ,כגון טמפרטורות קיצוניות ,קרינה גבוהה ,יובש באוויר ובבית השורשים, מליחות גבוהה ולעיתים רמות גבוהות של יונים רעילים .בתגובה לחשיפה לתנאים אלה ,מתפתחים בצמח תהליכים ביוכימיים, שבעזרתם הצמח מתמודד עם תנאי העקה .אולם ,תוצרי הריאקציות הביוכימיות ,כגון תוצרי נשימה מוגברת או פוטוסינתזה מוגברת ,הינם רדיקלים חופשיים של חמצן ,אשר בריכוזים גבוהים עלולים לתקוף את הרקמה הצמחית ולהרוס אותה (.)Mittler, 2002 לכן ,תהליכי היווצרות של רדיקלים של חמצן בצמח הינם בעלי חשיבות גדולה מנקודת מבט חקלאית מעשית ,ומחקרים רבים מוקדשים ללמידת תהליכים אלה ולאפשרות מניעתם. בסקירה זו נביא בקצרה את אשר ידוע על היווצרות רדיקלים של חמצן בצמח ,וכמו-כן נציג מספר דוגמאות לשימוש שאנו עושים בידע זה ,על-מנת לשפר את גידול הירקות. נגזרות חמצן פעילות נקראות .)Reactive Oxygen Species( ROS הרדיקלים השכיחים ביותר הם סופראוקסיד ( ,)O2-מי חמצן ) )H2O2ורדיקל הידרוקסידי ( .).OHנגזרות חמצן אלה נוצרות בצמח ותוקפות בריאקציות חמצון מגוון של מקרו-מולקולות, כגון חלבונים ,חומצות גרעין ,ליפידים וממברנות התאים .בצמח קיימים מנגנונים שונים להגנה מפני רדיקלים אלה .אלה מערכות אנטי-אוקסידנטיות ,המופעלות בתגובה להיווצרות ריכוזים גבוהים של רדיקלים .המערכת האנטי-אוקסידנטית בצמחים כוללת מערך אנזימטי המטפל בפירוק ה ,ROS-כמו קטלאז ,סופראוקסיד דיסמוטאז ,פראוקסידאז ועוד ,וכן מולקולות המסוגלות לנטרל את ה ,ROS-כמו גלוטתיון ,קרוטנואידים ,חומצה אסקורבית (ויטמין ,)Cטוקופרול (ויטמין )Eועוד .בתנאי גידול נורמליים ,מתקיים תהליך מבוקר של שיווי משקל בין היווצרות ה ROS-לבין פעילות המנגנונים נוגדי החמצון (אנטי-אוקסידנטים) .במצבי עקה ביוטיים (כמו מחלות פתוגניות) או א-ביוטיים (כמו קרינה ,טמפרטורות קיצוניות ומליחות) ,נוצר עודף של = ( ROSעקה חמצונית) ,ואז עלולים להיגרם בתוך התאים נזקים לממברנות ,דגרדציה של חלבונים ופגיעה בחומצות גרעין ( .)Mittler, 2002ברמת הצמח השלם מתרחשים אובדן היכולת לקיום ויסות אוסמוטי בצמח, כמישה ונמק של רקמות ,שבמונחים של גידולים חקלאיים עשויים להתבטא בהגבלה בצימוח ובפגיעה ביבול ובאיכותו. קבוצת המחקר שלנו מציעה גישה חדשה ,לפיה בעזרת מתן חומרים אנטי-אוקסידנטים לצמח ,בשלבי גידול שונים ,ניתן יהיה לעכב פעילות ROSבגידולי ירקות ,ועל-ידי כך ניתן יהיה להפחית משמעותית נזקים ליבול ולאיכותו .כמו-כן ,אנו מציעים כי בחינת שונות בין זנים בעלי תכולה שונה של חומרים ואנזימים אנטי-אוקסידנטים תביא ליצירת אסטרטגיות חדשות לסלקציה של קווים ,על-מנת לקדם טיפוח של זנים עמידים לעקות סביבה. מפרסומי מינהל המחקר החקלאי מס’ ;113/2009המאמר עבר ביקורת מדעית. עקות חמצוניות ואיכות הפרי תנאי גידול בלתי אופטימליים (עקות א-ביוטיות) מביאים להתפתחות פגמים פיזיולוגיים בפירות עצי פרי ובפירות מקבוצת הירקות ,כגון פלפל ,עגבנייה ,מלון ועוד ( .)Savas et al., 1998פגמים אלה גורמים לפחיתה משמעותית באחוז היבול הראוי לשיווק בשוק המקומי וביצוא .הפגמים הפיזיולוגיים ,שנחקרו במעבדתנו ,הינם: שחור-פיטם וכתמי צבע ,האופייניים לטמפרטורות גבוהות ,למליחות וליובש ,וכתמי כסף וחטטים ,האופייניים לטמפרטורות נמוכות וללחות גבוהה .בסקירה זו בחרנו להתמקד בשני פגמים ,שחור- פיטם וחטטים ,ולהציג כאן את הקשר בינם לבין עקה חמצונית. שחור-פיטם שחור-פיטם הוא אחד הפגמים הפיזיולוגיים החמורים ביותר המגבילים את האפשרות לגדל עגבניות ופלפלים בעונות החמות ובהשקיה במים מליחים .שחור-פיטם מופיע בעיקר בפירות של חטטים פגם נוסף בפירות פלפל ,המפחית את ערכם השיווקי ,הוא שקעים על פני הפרי (חטטים) ,הנוצרים כתוצאה מחשיפת הפירות לטמפרטורות נמוכות (מתחת ל 4-מ”צ) בשלבים המוקדמים של התפתחות פרי. פגמים אלה מופיעים בעיקר בערבה ,בגידול חורפי בחממות בלתי מחוממות ,בצמחים המודלים בהדליה ספרדית (הצמחים נתמכים בין שני חוטים המתוחים במאוזן לאורך הערוגה ,ללא עיצוב נוף הצמח). הסיבות להופעת חטטים דווקא בערבה אינן ברורות .בתצפיות שנערכו בערבה נמצא ,שמספיקה חשיפת הפרי למספר שעות של טמפרטורה נמוכה (מתחת ל 4-מ”צ) כדי שייווצרו החטטים ביום למחרת (אלוני וחובריו .)2005 ,ישנם זנים הרגישים במיוחד לתופעה זו ,לדוגמה ,הזן הצהוב “ניבלה” .בגידול בשיטת ההדליה הספרדית נוצרות על חלק מהפרי ,בשלב הירוק ,לחיים בעלות גוון ירוק בהיר .הדבר נובע ,ככל הנראה ,מחשיפה לא שווה של כל חלקי הפרי לאור .הלחיים הבהירות (הנוצרות בצד הפרי שאינו חשוף לאור) רגישות יותר לנזקי צינה מאשר הלחיים הכהות .רגישות זו מתבטאת בהופעת חטטים .במחקר שערכנו מצאנו ,שהצינה מעוררת עקה חמצונית בפרי ,בעיקר באזור הקליפה (אלוני וחובריו .)2005 ,הראינו שניתן להפחית את העקה החמצונית באמצעות טבילת הפירות בקלאטים של מנגן ,סידן ואבץ, ובכך להפחית את רגישות הפירות לנזקי צינה (איור .)2 אנו ממליצים למגדלים להקטין נזקי צינה על-ידי שיטות גידול מתאימות (לדוגמה ,הגברת חדירות האור לצמח ,באמצעות שיטות הדליה מתאימות, כמו הדליה הולנדית ,בה גוזמים את הצמח ומעצבים אותו לשני הענפים הראשיים ,והצמח נתמך על-ידי חוטי הדליה שתלויים מתקרת החממה) וריסוס במינרלים נוגדי חמצון (מנגן ,אבץ ,סידן). השפעות על הצמח שתילי ירקות מורכבים השימוש בשתילי ירקות מורכבים על כנות עמידות הולך ומתרחב בשנים האחרונות ,בעיקר כאחת החלופות לחיטויי קרקע במתיל שדה וירק גיליון מס’ 14 פלפל ועגבנייה .בפיטם הפרי נוצרת רקמה נקרוטית ,המתפשטת במהלך הגידול לפרי כולו .הפרי הנגוע פסול לשיווק .במחקרים רבים נמצא שפגם זה קשור ככל הנראה במחסור בסידן בפירות ( .)Ho and white, 2005יחד עם זאת ,במקרים רבים בהם נצפו נזקי שחור-פיטם ,לא נמצאו מחסורי סידן בפרי (.)Saure, 2001 במחקר שערכנו בפלפל חממה הסתבר ,שפגמי שחור-פיטם הניכרים בפרי הבשל נובעים מנזקים לרקמה המתרחשים כבר בפרי הצעיר (בגיל 20-10יום מהפריה) (אלוני וחובריו .)2000 ,נמצא שבפירות הצעירים יש ריכוז גבוה של מי-חמצן וכנראה רדיקלים חופשיים אחרים וכן שפעילות האנזימים האנטי-אוקסידנטים ורמת החומצה האסקורבית נמוכים מאד יחסית לרמתם בפירות בשלים ( .)Aktas et al., 2005בשלב הצעיר ,הפרי אף עשיר בפעילות אנזימטית של ,NADPH oxidaseשיוצרת רדיקלים של חמצן. בתנאי עקה ,פעילות חמצונית זו עלולה לפגוע בממברנות התאים ולגרום להתפתחות הכתמים הנקרוטיים האופייניים על פני הפרי, הנראים בשלב מאוחר של התפתחות הפרי .נמצא שפעילות אנזים זה גבוהה בפירות שגודלו בעקת מלח (איור ,)1תנאים בהם הפירות היו פגומים בשחור–פיטם .כמו-כן נמצא ,כי בתנאי עקת מלח וטמפרטורות גבוהות נפגעת קליטת יסודות קורט ,בעיקר מנגן ,על-ידי הצמח ( .)Aktas et al., 2005ליסודות אלה תפקיד מרכזי במערכות אנזימטיות המגינות על הרקמה הצמחית מפני עקות חמצון .הצמחים טופלו במחסורי אבץ ,מנגן ,סידן ומגנזיום, על-מנת לבחון מעורבות יסודות אלה במנגנון יצירת שחור-פיטם, ובנוסף נבחנה השפעת ריסוסי עלווה בקלאטים של חומרים אלה על פירות פלפל בשלב צעיר ( .)Aktas et al., 2005הממצאים הראו, שירידה בריכוז המנגן בפרי מגבירה את רגישות רקמת הפרי לעקות חמצון ולהופעת שחור-פיטם .למנגן תפקיד חשוב בפעילות תקינה של אנזימים כמו SODופראוקסידאז וכן בתהליך הליגניפיקציה, הדרוש ליצירת דפנות התאים וליצירת צינורות הקסילם ,החיוניים להובלת מים ומינרלים לתוך הפרי .נראה שהוספה של אבץ ,מנגן וסידן ,אך לא מגנזיום ,מפחיתה יצירת רדיקלים של חמצן בפרי הצעיר ( )Aktas et al., 2005וכן שניתן להפחית נזקי שחור-פיטם על-ידי הגדלת תדירות ההשקיה בחממה ,המביאה לעליית ריכוז המנגן בפרי (.)Silber et al., 2005 בעקבות הממצאים ,עלתה האפשרות של שימוש במיקרואלמנטים in vivoלהפחתת נזקי מליחות בפרי הפלפל .אנו משערים ששונות בין זנים יכולה להיות תלויה ביעילות קליטת מנגן בתנאי עקה ו/או בפעילות אוקסידנטית ואנטי-אוקסידנטית בתנאי עקה. איור מס’ :1פעילות האנזים NADPH oxidaseבפירות פלפל מצמחים שהושקו במים שפירים לעומת כאלה שהושקו במים מליחים .פירות פלפל בשלב ירוק נקטפו מצמחים שהושקו במים שפירים או במים מליחים בחממה בעין תמר, לפי המתואר ב .Aktas et al., 2005 -כל פרי חולק לשלושה חלקים (בסיס ,אמצע ופיטם) ,והפעילות האנזימטית מוצתה ונבדקה לפי המתואר במאמר הנ”ל .כל עמודה היא ממוצע של 5פירות ±שגיאת תקן. 9 איור מס’ :2השפעת טבילה של פירות בקלאטים של מנגן, אבץ וסידן בפלפל על דרגת נזק לפרי פלפל ( )Aואחוז פירות נגועים בחטטים ( .)Bפירות פלפל בלתי נגועים מהזן “ניבלה” הובאו מחממת ניסוי בתחנת יאיר אשר בערבה. הפירות נטבלו בתמיסות מינרלים וקלאטים שונים בתוספת 0.01%טריטון כמשטח למשך כ 30-דקות בטמפרטורת החדר. הפירות הועברו לאחר מכן לאינקובציה ב 1-מ”צ למשך 24 שעות בחדר קירור .לאחר מכן נספרו החטטים על כל פרי, ולפי מספרם ניתנה הערכה לדרגת הנזק .כל 10חטטים על פרי מהווים דרגת נזק .נתוני דרגת הנזק הינם רק של הפירות שגילו סימפטומים של חטטים .כל עמודה מייצגת מדידות של 10פירות (אלוני וחובריו.)2005 , איור מס’ :3מודל המוצע למעורבות הורמונים ומערכת חמצונית במצבי התאם ואי-התאם של רוכב-כנה בשתילי מלון מורכבים על דלעת ()Aloni et al., 2008 בטמפרטורה גבוהה מביא לעליה ברמת ה ROS-באזור ההרכבה. בהרכבה עם כנה לא-מתאימה ,קיימת פגיעה במאזן ההורמונלי, בעיקר של אוקסין ואתילן ,וכתוצאה מכך נוצרים רדיקלים של חמצן בשורש ,אשר גורמים להתנוונותו (.)Aloni et al., 2008 על בסיס התוצאות ,הוצע על-ידינו מודל המפשט את הבנת היחס רוכב-כנה :בכנות בעלות אי-התאם ,האוקסין המובל מהרוכב לכנה מביא ליצירת רמות גבוהות של אתילן ו ,ROS-ואלה גורמים לעיכוב התפתחותו של השורש .בכנות בעלות התאם גבוה ,האוקסין המובל מהרוכב מפעיל את ייצור האתילן בשורש ,המפעיל יצירת ,ROSאולם אלה מנוטרלים על-ידי המערכת האנטי-אוקסידנטית הפעילה יותר בכנות אלה (( )Aloni et al., 2008איור .)3 על בסיס מודל זה ,התחלנו בפיתוח שיטות לסלקציה של כנות דלעת בעלות התאם גבוה עם רוכבי מלון ,על-פי רגישותן של הכנות לאוקסין ו/או אתילן בריכוזים גבוהים ,וכמו-כן אנו בוחנים את יעילותם של חומרים אנטי-אוקסידנטים להגברת ההתפתחות המהירה של השורש בשתילים המורכבים. ינואר-פברואר 2010 10 ברומיד ( .)Edelstein et al., 1999בנוסף לעמידות למחלות קרקע, הצמח המורכב יכול להקנות גם עמידות לעקות א-ביוטיות ,כמו מליחות ובורון ( .)Edelstein et al., 2005ביצועי הצמחים המורכבים תלויים בהתאמה גנטית ופיזיולוגית בין הכנה לבין הרוכב ומושפעים מתנאי הסביבה השוררים בשדה .שימוש מושכל בהתאמת כנה לרוכב הינו כורח המציאות .אחת הבעיות החמורות ביחסי כנה-רוכב היא חוסר התאמה ( ,)incompatibilityהמתבטא בעיכוב ניכר של התפתחות הצמח בשלב הצעיר או בהתמוטטות צמחים כאשר הם בשלב של נשיאת פרי (אלוני וחובריו.)2007 , נבדקה התאמת רוכב-כנה בהרכבות של מלון על דלעת .נמצא שאחד המנגנונים האפשריים לחוסר ההתאמה הוא התנוונות שורש הכנה (בהשפעת חומרים הזורמים אליו מהרוכב) .הדבר מביא לעיכוב התפתחות הצמח המורכב ,ככל הנראה כתוצאה של פעילויות עקה חמצונית ,הגורמת למות תאים בשורש הצמח (.)Aloni et al., 2008 במחקר שאנו עורכים נמדדו רמות הורמונים ,פעילויות אנזימטיות אנטי-אוקסידנטיות והשפעת מתן מעכבי חמצון בשתילים שהורכבו במשתלה ושגודלו בחממה במשטרי טמפרטורה שונים .נמצא שגידול לסיכום המחקר שנערך עד עתה מצביע על החשיבות הרבה שיש למעורבות של עקה חמצונית במערכות צמחיות שונות ולהשלכות שיש לה על איכות הפרי בפלפל ועל עמידות צמחי ירקות מורכבים ,בתנאי עקה .הידע הזה מנוצל לבניית אסטרטגיות להגברת העמידות של ירקות חממה לעקות סביבה חשובות ,כמו מליחות ,עקת מים ועקות טמפרטורה. תודות תודה לכל אלה ששיתפו עמנו פעולה :אנשי מו”פ דרום ,מו”פ ערבה ועמיתינו בנווה יער ובמכון למדעי המים ,קרקע וסביבה במינהל המחקר החקלאי (קצרה היריעה מלמנות את כולם) ,וכן תודה לקרנות המימון השונות :קרן המדען הראשי ,קרן קמ”ח וקרן המנהל /מינהל המחקר החקלאי. ניתן לקבל רשימת ספרות מקצועית אצל ד”ר לאה קרני, בדוא”ל [email protected] השוואת יריעות כיסוי במנהרות עבירות לתות-שדה רוני אמיר -רפרנט מיכון שה”מ ,נביל גנאים -ממ”ר תות-שדה ,שה”מ ,מוחמד אבו טועמה - מדריך ירקות ,שה”מ ,יצחק אסקירה -מרכז בתי צמיחה ,מועצת הצמחים ,ויקטור רודוב ובתיה חורב -המחלקה לאחסון ,מכון וולקני ,דני אסנהיים -חברת גניגר ,עאהד ותד -חברת פוליטיב עבודה זו נועדה לאפיין ולהשוות סוגים שונים של יריעות כיסוי במנהרות עבירות ונמוכות ולבחון את מידת השפעתן על היבול והאיכות בגידול תות-שדה בשרון. תרמיות שונות ,רמת פיזור שונה וכן יריעות ללא תכונות תרמיות כלל (יריעת UVAרגילה). מטרת המחקר היא אפיון ,השוואה ובחינה של יריעות כיסוי במנהרות עבירות ונמוכות והשפעתן על היבול והאיכות של תות-שדה בשרון. תקציר שיטות וחומרים גידול תות-שדה במנהרות עבירות נתקל עד כה בבעיות של איכות הפרי .החידושים בתחום היריעות לחקלאות הביאו אותנו לנסות שימוש ביריעות בעלות תכונות אופטיות שונות ,חדשות ושקופות יותר ,לגידול תות-שדה במנהרות עבירות. היריעות מסוג IRורגילות מסוג UVAנבדלו בהשפעתן על הגידול ( IRשקוף של גניגר העלה ב 29%-את היבול בהשוואה ל IR-מפזר של פוליטיב ,אבל באופן לא מובהק) .נמצא גם שאוורור המבנה, לצורך שיפור משטר האקלים ,גרם לשיפור ההאבקה ,ובכך עשוי להוות גורם עיקרי המשפיע על הגידול. הניסוי נערך בשמונה מנהרות עבירות במשק רונן ברקאי בגבעת חן .מנהרות עבירות ברוחב 10מ’ בכיוון מזרח-מערב 6 .ערוגות למנהרה (ראו תמונה .)1 תמונה מס’ 8 :1מנהרות תות-שדה ,גבעת חן מבוא ינואר-פברואר 2010 12 שתילת תות-שדה מתבצעת בחודשים ספטמבר ואוקטובר, והשיווק והיצוא מתחילים מסוף נובמבר .במטרה לייעל את העבודה והאגרוטכניקה ולהבטיח הספקה סדירה ואיכותית של תות-שדה ,ניסו לגדל תות-שדה במנהרות עבירות ,עד כה בהיקף מוגבל ובהצלחה חלקית .נמצא שיריעות תרמיות ויריעות EVA לכיסוי תות-שדה לא יצרו תנאים מתאימים ,מאחר שחיממו יותר מדי את המבנה והביאו לטפטוף (התעבות על הצד הפנימי של היריעה וטפטוף על הצמחים) .לכן נהגו המגדלים לעשות חורי אוורור ביריעה ולהפסיד חלק מיתרונות הכיסוי. בניסוי זה נבחנו 3סוגי יריעות של שני יצרנים ,בעלות תכונות כל המנהרות ( 8במספר) ברוחב 10מ’ ובאורך 100מ’ ,כאשר לכל מבנה יש 2וילונות צד שנפתחים עד גובה 2מטרים לאוורור. המבנים הוצבו צמוד מדי זה לזה (המרווח בין שני מבנים הוא 100 ס”מ) ,ולכן אוורור הצד לא היה יעיל וגרם לעיוותים רבים בפרי כתוצאה מהאבקה לקויה .המלצנו לבצע ניעור באמצעות מרסס גב מוטורי ,אבל נבצר מהמגדל לבצע זאת בתדירות הרצויה. גרף מס’ :1ספקטרום Uv-visמ 8-יריעות חממה תמונה מס’ :2מנהרה תות שדה -מבט פנים בכל מנהרה נכללו 6ערוגות ברוחב 150ס”מ (מרכז-מרכז) .על כל ערוגה נשתלו 4שורות צמחים לעומד של 9,000צמחים לדונם. כיסויים :הכיסוי באורך 104מ’ 11.5 Xמ’ +וילון 2מ’ גובה ,בשני הצדדים לאורך המבנים .יריעות הכיסוי מתוצרת החברות גניגר ופוליטיב .היריעות בעובי 0.12מ”מ ( 120מיקרון). היריעות נבדקו במעבדות “כפרית” .מעבירות תרמית נמדדה במכשיר ,FTIRושקיפות ופיזור אור נמדדו במכשיר HAZE METER לפי תקן .D1003 ASTMספקטרום UV-visנמדד עם Jasco V670 .Spectrophotometerתחום הבדיקה .nm 500-200תרמיות :יריעות UVחוסמות מעל 50%ויריעות IRחוסמות מעל 80%מקרינת .IR מעבירות :היריעות בעלות מעבירות אור של מעל .90%יריעות IR גניגר 91%ו IR-פוליטיב .89%כיסוי UVשקוף. פיזור :יריעות IRפוליטיב בעלות פיזור אור גבוה של ,60%כאשר IRגניגר בעלות פיזור מעל 40%ואין חסימת ,UVויריעות UV בעלות פיזור 27%בלבד .בכיסוי IRגניגר נראה יותר עיבוי. בדיקות נוספות שבוצעו במהלך הניסוי: .1מדידות אקלים :מדי טמפרטורה ולחות קבועים במנהרות ובחוץ. חיישנים ואוגרים תוצרת 4 .HOBOחיישנים .מדידת טמפרטורת הצמח ב.IR- .2בדיקת קרינה בשדה מתחת ליריעות :מדגמי .מד קרינה מסוג .Li-Core .3עוצמת צימוח בהערכה חזותית. .4יבול :שקילה של כל הקטיפים בין דצמבר לאפריל .סומנו 3 חלקות שקילה ,כשכל חלקה באורך ערוגה של 5מטרים (80 צמחים) בכל מנהרה. .5התפלגות איכות פרי יצוא ושוק מקומי :בכל קטיף הפרי מוין (סוג א’ באיכות יצוא וסוג ב’ באיכות פרי לשוק). .6איכות :בדיקת איכות בוצעה 3פעמים במהלך תקופת הקטיף. בדיקת איכות פירות נעשתה על-ידי ויקטור רודוב ובתיה חורב מהמחלקה לאחסון במינהל המחקר החקלאי .נלקחו מדגמי פרי טבלה מס’ :1אפיון פיזיקאלי (מעבירות ותכונות אופטיות) של היריעות -תוצאות בדיקה של מדגם אחד מכל מנהרה µm 1 2 3 4 5 6 7 8 IRגניגר IRפוליטיב UVגניגר IRגניגר IRפוליטיב UVגניגר IRגניגר IRפוליטיב IRגניגר IRפוליטיב UVגניגר 120 120 120 110 120 120 120 120 120 120 120 90.7 88.9 91 91 89 91 91 89 91 89 91 42.2 62.2 26.2 43.1 64.1 27.5 35.7 59.8 40 62 27 19.8 13.2 47.7 19.4 11.4 46.4 20.6 19.5 20 15 47 ממוצע לטיפול ()HAZE שדה וירק גיליון מס’ 14 מספר מנהרה טיפול: יריעה ויצרן עובי יריעה במיקרון מעבירות אור % פיזור אור % תרמיות IR % Thermicity 13 ארוז בסלסילות באיכות יצוא ממנהרות מייצגות 3 - 5 ,4 ,3 - סלסילות של 15פירות בכל אחת .הבדיקות כללו הערכת צבע פרי ,בדיקת סוכר/חומצה ,צבע וחיי מדף במעבדה .נלקח תות-שדה בשל מאוד ורך ,שנבדק לאורך חיים של 5ימים ב2- מ”צ ו 2-ימים ב 10-מ”צ .ריקבונות -בוטריטיס וריזופוס. .7הגנת הצומח :נגיעות במחלות/מזיקים לפי ההופעה בשדה. גניגר גבוהה יותר בכ 2-מ”צ מאשר באחרות ( 32-30מ”צ) ,בימים בהירים. נתוני אקלים גרף מס’ :4לחות וטמפרטורה בין 13-2בינואר 09 מבנה וביצוע הניסוי :השתילה בוצעה ב 20.9.08-מהזנים אורלי ויובל .השתילה בוצעה ללא יריעה במזג-אוויר חם יחסית ובקרינה גבוהה .פריסת היריעות הייתה ב .11.11.08-הצבת המכשירים ותחילת המדידות .14.11.08 -מנהרות 6-1נשתלו עם הזן יובל, ומנהרה 7מחציתה יובל ומחציתה אורלי .מנהרה 8כולה אורלי. מבנה הניסוי בחלקות מפוצלות בשלוש חזרות. הטיפולים 3 :מנהרות תרמיות IRשל גניגר 3 ,מנהרות תרמיות של פוליטיב ,שתי מנהרות UVAשל גניגר. IR תוצאות ודיון בדיקות אקלים בדיקת מעבירות קרינה באמצע נובמבר בצהרים :קרינה בחוץ .1,000µE מנהרה ,83% - UVA 3מנהרה IR 4גניגר .75% -במנהרה זו יש יותר עיבוי בבוקר ,למרות שיש .AFמנהרה IR 5פוליטיב .79% - ב :13.1.09-ברמת קרינה חיצונית של 600µEהייתה המעבירות בין ,78%-76%כאשר פחות מעבירות הייתה במנהרה IRגניגר. ב 16-בפברואר בצהרים :ברמת קרינה חיצונית של 300µEהייתה המעבירות .78%-76% מדידות טמפרטורה בנובמבר הטמפרטורה בלילה תחת כיסוי IRגבוהה בכ 1-מ”צ לעומת המנהרה תחת כיסוי ( UVAגרף מס’ .)2הטמפרטורות בלילה ירדו עד 5מ”צ וביום הגיעו ל 35-מ”צ .הטמפרטורה לא נמדדה בחוץ להשוואה. בדצמבר ירדו הטמפרטורות בלילה ל 3-2-מ”צ .טמפרטורת היום במנהרות הגיעה ל 30-מ”צ ,ובימים מעוננים ל 25-מ”צ בלבד. בעוד בלילה בכל המנהרות הטמפרטורה גבוהה מאשר בחוץ בכ1- מ”צ ( )UVAועד 2מ”צ ( ,)IRביום הטמפרטורה תחת כיסוי IR בינואר טמפרטורת האוויר בחוץ יורדת למינימום של 1מ”צ ,כאשר מתחת כיסוי UVAהטמפרטורה בלילה לרוב גבוהה ב 2-מ”צ ,תחת IRגניגר גבוהה ב 3-מ”צ ותחת IRפוליטיב גבוהה גם כן ב 3-מ”צ. טמפרטורת היום בחוץ מגיעה ל 24-21-מ”צ ,ובמנהרה עם כיסוי UVAגבוהה ב 3-מ”צ ובמנהרה עם כיסוי IRגבוהה בכ 8-7-מ”צ .יש לציין שכיסוי UVAמטפטף בחממה בשל עיבוי בהשוואה ל.IR- בסוף ינואר ופברואר התקבלו טמפרטורות לילה בחוץ של פחות מ 5-מ”צ עד 0.5מ”צ ,כאשר תחת כיסוי IRיש תוספת של 3מ”צ, וכיסוי UVמעלה בכ 2-מ”צ. טמפרטורה תחת הכיסויים :טמפרטורות לילה בחוץ של 5מ”צ ויותר וטמפרטורת אוויר ביום של 26-7מ”צ (מקסימום 35מ”צ). תחת המנהרות.IRG 26 - 8.5 ,IRP 24 - 8.5 ,UVA 25 - 8.5 : בדיקת איכות פרי להלן ממצאי בדיקות איכות שבוצעו בשלושה מועדים .בחינת האיכות בוצעה מיד לאחר הקטיף או לאחר אחסון ב 2-מ”צ למשך 5ימים +יומיים נוספים של חיי מדף ב 10-מ”צ. יש לציין שהסטיות בערכים של שיעור הריקבון לעתים קרובות גבוהות מאד ,כי המדגמים היו קטנים יחסית ,וכל סלסילה שימשה כחזרה .היו סלסילות ללא ריקבון ,ואחרות באותו המדגם היו עם 20%עד 40%פירות נגועים (שהם בסך-הכל 5-3תותים) .יש טבלה מס’ :2השפעת החומר של כיסוי המנהרה על איכות התות מיד לאחר הקטיף -הזן יובל מקטיף ב28.12.2008- ינואר-פברואר 2010 יריעה UVAגניגר IR גניגר 14 IR פוליטיב מנהרה מס’ 3 6 1 4 7 2 5 בוטריטיס % 7.9±7.8 8.1±4.0 4.6±4.0 8.2±4.2 5.4±2.8 0 0 ריזופוס % 26.1±7.6 18.9±12.6 8.7±5.7 0 5.4±2.8 13.7±9.7 21.0±10.7 סך-הכל ריקבון %עלי גביע 5-1 1.8±0.2 34.0±14.3 1.9±0.2 27.0±13.9 2.0±0.1 13.3±6.3 1.9±0.2 8.2±4.2 1.8±0.0 10.9±5.6 2.0±0.2 13.7±9.7 1.9±0.1 21.0±10.7 צבע פרי 5-1מראה כללי 5-1 1.8±0.3 4.0±0.0 1.9±0.4 4.0±0.0 2.2±0.2 4.1±0.0 2.8±0.0 4.1±0.0 2.4±0.5 4.0±0.0 2.1±0.4 4.0±0.0 2.3±0.4 4.1±0.0 טבלה מס’ :3השפעת חומר כיסוי המנהרה על איכות התות לאחר אחסון ב 2-מ”צ למשך 5ימים +יומיים נוספים של חיי מדף ב 10-מ”צ: זן יובל מקטיף ב28.12.2008- מוצקות N מוצקות N כמ”מ %לפני כמ”מ %אחרי חומצה %לפני חומצה %אחרי מנהרה מס’ יריעה אחרי לפני 1.0±0.1 0.9±0.1 8.4±0.5 8.5±0.7 2.0±0.4 1.7±0.5 3 UVAגניגר 1.0±0.1 1.0±0.0 8.9±0.1 9.3±0.9 2.0±0.5 1.7±0.9 6 1.1±0.1 1.0±0.1 7.5±0.8 9.2±0.8 2.4±0.3 1.7±0.4 1 IR 0.9±0.1 1.0±0.1 8.0±0.1 8.3±0.4 2.0±0.3 2.0±0.7 4 גניגר 1.1±0.1 0.9±0.1 8.5±1.1 8.5±0.6 2.0±0.3 2.0±0.3 7 IR 1.0±0.2 1.0±0.1 8.5±0.2 8.2±0.4 2.0±0.1 1.5±0.2 2 1.0±0.1 1.0±0.1 8.7±0.2 7.8±0.2 1.8±0.2 2.1±0.2 5 פוליטיב להתייחס לממוצעים של כל טיפול ,כיוון שאין חזרות לטיפולים השונים .לא ניתן להתייחס לדגימות שונות בתוך הטיפול כאל חזרה. יש לציין שתוצאות אלו הן על רקע מדגם של תות-שדה בשל מאוד ורך ,שנבדק לאורך חיים של 5ימים ב 2-מ”צ וב 2-ימים ב 10-מ”צ. הריקבונות מבוטריטיס ומריזופוס תחת כיסוי IRהם ברמה נמוכה משמעותית (גניגר ,8% ,13% ,10% -ובפוליטיב ,)13% ,21% -ותחת מנהרות UVAרמת הריקבונות גבוהה יותר (רמות .)34%-27% בפרמטרים של סוכר ,כ ,8.5%-צבע אין הבדל וחומציות (.)1% בדיקת האיכות בפברואר הראתה שוב שההבדלים הם בשיעור הריקבון בלבד .בתות-שדה משדה פתוח שיעור הריקבון נמוך מזה שגדל במבנים .אולם ,ההבדל בין סוגי הפלסטיק התהפך: הנטייה לריקבון דווקא נמוכה יחסית במנהרות של UVAוגבוהה יותר במנהרות ה( IR-הפוך מהמדגם הקודם) .יש לציין ,שבמדגם זה נראו יותר פצעי לחץ בפרי .בתקופה זו ,מבחינת איכות הפרי לא ראינו הבדלים ,והפרי היה די רך גם בשדה פתוח (מנהרות נמוכות). איכות הפרי בחודש מרץ דומה לבדיקות הקודמות .תחת מנהרות - 6 ,1יותר ריקבונות ,בוטריטיס במנהרה 1וריזופוס במנהרה .6 פרי מאוד בשל שנרקב לאחר 5עד 7ימים. הערכות חזותיות של הצימוח ,מחלות ,צריבות ועיוותים יבול להלן ממצאי היבול על סמך שקילה של כל הקטיפים במהלך דצמבר-מרץ בצורה רציפה .הממצאים מסכמים את שלוש החזרות של כל מנהרה וכל מנהרה כחזרה של טיפול-ירעה. הקטיף הראשון היה ב 27-בנובמבר והאחרון ב 1-במרץ .בסך-הכל בוצעו 15קטיפים שנשקלו בשלוש חזרות. טבלה מס’ :4השפעת חומר כיסוי המנהרה על היבול (ק”ג לדונם). הניתוח הסטטיסטי נערך בתוכנת ג’אמפ עם מובהקות ,95%לפי מודל .Tukyהטיפול של יריעת UVAלא נכלל בניתוח בגלל שהוצב בשתי חזרות בלבד. יבול מחושב לדונם (ק”ד\ד) לפי חודשים וסה”כ טיפול נובמבר דצמבר ינואר פברואר מרץ כללי IRגניגר 93א* 917א 732א 1150א 577א 3468א IRפוליטיב 92א 718א 700א 809ב 372א 2692א 2750 446 956 547 696 104 UVA * אותיות שונות ליד הערכים באותה מסגרת -הבדל מובהק סטטיסטית בין הטיפולים ברמת מובהקות .P<0.05 טבלה מס’ :5יבול מצטבר בק”ג לדונם יבול מצטבר מחושב לדונם (ק”ד/ד) עד חודש טיפול נובמבר דצמבר ינואר פברואר מרץ IRגניגר 3468 2891 1742 1010 93 IRפוליטיב 2692 2319 1511 811 92 UVA 2750 2304 1347 800 104 היבול תחת יריעות IRגבוה ב 12%-מאשר היבול תחת יריעות רגילות .UVAיריעות מפזרות פוגעות ביבול ולשקיפות היריעה חשיבות גבוהה ,כולל חישוב נוכחות תוסף מונע טפטוף ,אנטי-פוג, המעלה את המעבירות .יריעת IRגניגר ,שהיא גם שקופה מאוד ובעלת מעבירות ישירה ,נתנה יבול גבוה יותר מאשר יריעות UVA ב 26%-ולעומת יריעות IRמפזרות ב.29%- היבול תחת מנהרה מס’ ,1אשר מכוסה בכיסוי IRגניגר וממוקמת בצד הדרומי של החלקה ,כאשר חזיתה הדרומית חשופה יותר שדה וירק גיליון מס’ 14 בינואר נמצאו במרכז המנהרות ,בעיקר ,IRצריבות ועיוותים בעלים. האוורור יעיל יותר בקצוות ובערוגות קיצוניות של המנהרות הקיצוניות .יש צורך בניעור מכני .לא בוצע ניעור פרחים. נראו צריבות במנהרות עם כיסוי ,6 ,3 UVAישנם כ 18%-צריבות לעומת מנהרות 5 ,4עם ,50%כאשר ההמלצה בדרך כלל לשמור על מתח מים רפה ולמנוע עקות חום וצמא. בזן אורלי לא נצפו כמעט עיוותים ונראו דבורים .במנהרה ,7בה נשתל גם הזן אורלי ,כבר נראו עיוותים ושינוי צבע ,אולם פחות מהזן יובל באותה מנהרה .נמצאה נגיעות בקימחון בשני הזנים. מופע תות-השדה בשטח פתוח כללית טוב יותר משמעותית גם בגודל וגם ביבול .החקלאי ציין שבאותם זנים ,בגידול במנהרות נמוכות ,המופע הרבה יותר טוב -בגודל ובצבע .עד כה סוגר את המנהרות בלילה. במרץ נראה במנהרות שפע תות-שדה .מעט עיוותים במרכז וגם בפריחה החדשה .במנהרה 4המשכיות וצמחים גבוהים .במנהרה 5צימוח צעיר .עיוותים בפרי ירוק ואדום במנהרה .4אין צריבות בעלווה .התות מתוק 6 .צמח לא גבוה .אין הבדלי צבע .במנהרה 7 ב UV-טפטוף כתוצאה מעיבוי. 15 לאוורור ,היה הגבוה ביותר .היבול תחת יריעות UVAהיה גבוה ב 5%-לעומת יריעות IRפוליטיב ,המפזרות אור ,אולם יריעות IR שקופות של גניגר הוסיפו יותר מ 10%-יבול לעומת יריעות .UVA במנהרה 8היה בזן אורלי היבול הגבוה יותר לעומת הזן יובל ביותר מ .10%-יש יתרון ליבול במנהרות הקיצוניות 1ו 8-אשר מאווררות יותר. אקלים יריעות ,IRאשר מחממות יותר ,גרמו בתחילה לאיכות תות-שדה נמוכה יותר .בהמשך החורף העלו יריעות אלו את הטמפרטורה, והאיכות השתפרה והייתה טובה יותר .טמפרטורת האוויר במנהרות IRגבוהות יותר בכ 3-2-מ”צ לעומת טמפרטורת חוץ ,ככל שיותר קר .יריעות UVAמעלות בכ 1-מ”צ .ביום, טמפרטורת האוויר הגיעה עד 35מ”צ בנובמבר-דצמבר ובהמשך ל 25-מ”צ. נושא שבלט -בעת רוח נעות 2ערוגות מכל צד והצמחים ליד הפתחים ,כאשר באמצע אין תנועת צמחים .בכל המנהרות ב6- 5מ’ ראשונים פחות עיוותים עד בכלל לא .ברוב הביקורים תחתכיסוי UVAהיה טפטוף. בהסתמך על כך ,ניתן להסיק כי נדרשת רמת אוורור טובה -יש לרווח בין המנהרות ובאורך קצר יחסית וכן להקים מבנים גבוהים עם וילונות גבוהים .יש להשאיר וילונות פתוחים .לשיפור ההפריה יש לנער במפוח את הצמחים. ינואר-פברואר 2010 16 דיון ומסקנות השימוש במנהרות עבירות מאפשר חיסכון בכוח-אדם בפתיחה ובסגירה של פלסטיק הכיסוי ,מאפשר קטיף בימי גשם ,פחות ריקבונות מבוטריטיס ומריזופוס .תות-שדה במנהרות אלו סובל מבעיות צבע פרי ,עיוותים ,סוכר נמוך ,קושי להיכנס עם מרסס גדול .חובה להחליף יריעות כל שנה או שנתיים .הטמפרטורה גבוהה באביב .יש סיכון גבוה יותר מנגיעות במחלת המקרופומינה (יבש וחם יותר במבנה) ומבעיות בהפריה ,ולכן נדרש תגבור בדבורים ,ויש לבצע ניעור לשיפור ההפריה. מחקר זה הראה שאכן איכות תות-השדה תחת מנהרות עבירות נמוכה יותר בכל העונה מאשר תחת מנהרות נמוכות .על-ידי השימוש ביריעות שקופות מאוד וכן ,IRניתן לשפר את האיכות והיבול ,למרות שלא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית .כמו-כן נמצא ,שהזן אורלי הניב פרי יותר איכותי ופחות מעוות מאשר הזן יובל. יש להמשיך בעתיד את הבחינה של יריעות כיסוי במנהרות עבירות בעלות הצבה נכונה (צפון-דרום) ועם אוורור משופר יותר בשילוב עם שני זנים מסחריים מקובלים. תודות לרונן ברקאי ,מגדל תות שדה מגבעת חן ,על העמדת החלקה לרשות הניסוי וביצוע השקילות והטיפול בחלקה בצורה מדויקת ומקצועית. למועצת הצמחים על מימון עלות הניסוי. מבחן ותצפית זני מלפפון בחממה בעונת הקיץ 2009 יגאל מירון -שה”מ ,מחוז המרכז בקיץ 2009בוצעו מבחן ותצפית זני מלפפון פרתנוקרפיים (קצרים) במושב אחיטוב .מבין הזנים שנבחנו ,הזן “גונם” נמצא כמתאים מאוד לגידול מסחרי בעונת הקיץ .כמו-כן נמצא ,כי יש להמשיך ולבחון במשקים בהיקף מצומצם את התאמת הזן ,9010לפני הפצתו לגידול מסחרי .מבין הזנים בתצפית ,בלט הזן 736באיכות פרי טובה מאוד. מבוא גם בשנה זאת נבחנו מידת ההתאמה וביצועי היבול של זני מלפפון פרתנוקרפי קצר ,פרי טיפוח של חברות ישראליות וזרות, אשר טופחו לגידול בחממה במרכז עונת הקיץ. עבודה זאת בחנה זנים שבלטו בתצפית זנים בעונת הגידול הקודמת והשוותה אותם מול הזנים המסחריים המקובלים כיום, כדי להעריך את מידת התאמתם לגידול מסחרי .בנוסף ,נערכה תצפית בזנים חדשים יותר ,כדי להציע מי מהם מתאים לבחינה נוספת בעונת הגידול הבאה. חומרים ושיטות ינואר-פברואר 2010 18 המבחן והתצפית נשתלו בחממה בתאריך ,21.06.09במשק דוד יצחק ובניו במושב אחיטוב .שורות הגידול בחממה בכיוון צפון-דרום .גובה המרזב 3.5מ’ .הגידול בשורות בודדות ,צמח בודד כל 30ס”מ .נשתלו 2,600צמחים לדונם .הכנת הקרקע נעשתה כמקובל באזור .חיטוי קרקע במתמור 50 -ליטר לדונם. כל אחד מהזנים במבחן נשתל בארבע חזרות במתכונת של אקראיות גמורה 15 ,צמחים לחזרה .כל אחד מהזנים בתצפית נשתל בשתי חזרות 15 ,צמחים לחזרה. בסך-הכל בוצעו 26קטיפים החל מתאריך 13.07.09ועד .31.08.09 במהלך כל קטיף נשקלו הפירות הראויים לשיווק ונרשם מספרם. נתוני היבול חולקו לחמש תקופות: תקופה 1מתאריך 13.07.09עד - 17.07.09בסך-הכל שלושה קטיפים; תקופה 2מתאריך 19.07.09עד - 26.07.09בסך-הכל חמישה קטיפים; תקופה 3מתאריך 28.07.09עד - 06.08.09בסך-הכל חמישה קטיפים; תקופה 4מתאריך 07.08.09עד - 16.08.09בסך-הכל חמישה קטיפים; תקופה 5מתאריך 18.08.09עד - 31.08.09בסך-הכל חמישה קטיפים. במהלך העונה בוצעו הערכות למדדי איכות וצימוח בתאריכים: .18.08.09 ,3.08.09 ,30.07.09 ,17.07.09לכל מדד ניתן דרוג בסולם ,10-1כאשר 1מבטא הערכה נמוכה לפרמטר הנמדד ו 10-מבטא הערכה גבוהה. נתוני היבול במבחן הזנים נותחו בתוכנת ג’אמפ של משרד החקלאות ,לרמת מובהקות של 95%בשיטת .Tukey-Kramerנתוני היבול בתצפית הזנים הנם ממוצע פשוט של נתוני החזרות. הזנים במבחן ובתצפית הזן הזנים במבחן נונם 9010 9013 גונם ()7056 כרמה ()7052 הזנים בתצפית 55864 55858 55856 51482 הירו Ziko 22215 rp736 6028 המשווק א.ב .זרעים (זן ביקורת) הזרע הזרע סמקו סמקו הזרע הזרע הזרע הזרע ארז ארז סולי סולי סמקו מידע לגבי תכונות הזנים ,עמידויות או סבילויות למחלות קרקע ונוף מתפרסם על-ידי חברות הזרעים ועל אחריותן. תוצאות טבלה מס’ :1מבחן זנים -תיאור הזנים ,מדדי צימוח ואיכות פרי (בדירוג )10-1 שם הזן עוצמת צימוח ענפי צד מס’ שחלות למפרק צבע פרי פרחי זכר צורת פרי הערכה כללית והערות נוטה לעקמומיות ,מחוספס 7 0 6.5 7-4 3 7.25 נונם פיטם רחב ,פרחי זכר ,פרי חלק ויפה 7 2 7 5-3 2 7.25 9010 צמח סגור ,חרוץ על הפרי ,יחסי 7 1 7 6-3 3 7.5 9013 קוטר-אורך טובים מאוד צמח אחד חריג ,פרי קצר ,עקמומיות 6.5 0 6.5 6-3 3 7.5 כרמה קלה צמח פתוח ,דומה לפירות הזן נונם ,מעט 7.25 1 6.75 7-3 2.5 7.25 גונם יותר רגולרי טבלה מס’ - 2תצפית זנים -תיאור הזנים ,מדדי צימוח ואיכות פרי (בדירוג )10-1 שם הזן עוצמת צימוח ענפי צד מס’ שחלות למפרק צבע פרי פרחי זכר צורת פרי 0 7 6-3 3 7.5 6028 6 0 7.5 5-3 2.5 7 rp736 8 0 6 3-2 4 8.5 55864 6 2 6.5 3-2 5 8.5 51482 6 8 7 8-3 2.5 7.5 הירו 3 Ziko 2 6 6-2 2.5 7.5 6 0 7 5-2 2 8 55858 5.5 0 6.75 6-3 3 8 2215 7 4 6 5-2 5 8.5 55856 6 טבלה מס’ :3יבול משווק כללי ,ק”ג לדונם -מבחן זני מלפפון קיץ באחיטוב 2009 יבול זן 13,009 A 9010 12,355 A גונם 11,967 AB כרמה 11,942 AB נונם 11,155 B 9013 אותיות שונות באותה עמודה מצביעות על הבדל מובהק 0.05 הערכה כללית והערות ריבוי פירות עקומים פרי יפה ,צמח מאוזן צמח סגור ,פרי קצר ,פיטם רחב ,צמחים חריגים צמח סגור ,חוסר אחידות במופע הפרי על אותו הצמח ,לעיתים פרי מוארך מדי פרי קצר מאוד! ( 8-5ס”מ) ,אינו שייך לקטגוריית הזנים הנדרשים לשוק מקומי חוסר אחידות במופע הפרי ,ריבוי פירות עקומים פרי קצר ,ריבוי פירות עקומים, בעין -מופע צמחים נגועים בווירוסים מאמצע העונה -ריבוי פירות עקומים צמח סגור ,פרי בהיר יבול רביעית הניבו הזנים כרמה ו 9010-יבול גבוה יותר בהשוואה לזנים 9013ונונם .בתקופת יבול חמישית אין הבדל מובהק בין הזנים ביבול הנקטף. >P הזן 9013הניב יבול כללי נמוך בהשוואה לזנים 9010וגונם. שדה וירק גיליון מס’ 14 טבלה מס’ :4יבול משווק על-פי תקופות קטיף ,ק”ג לדונם -מבחן זני מלפפון קיץ באחיטוב 2009 תקופה 1תקופה 2תקופה 3תקופה 4תקופה 5 הזן 1,692 A גונם 2,948 A 2,396 AB 3,089 A 2,227 AB 2,636 A 1,964 C 3,095 A 1,841 B 1,618 AB 9013 3,253 A 2,548 A 3,275 A 2,323 A 1,605 AB 9010 2,977 A 2,095 BC 3,065 A 2,199 AB 1,519 AB נונם 3,022 A 2,492 A 3,135 A 1,875 B כרמה 1,443 B אותיות שונות באותה עמודה מצביעות על הבדל מובהק 0.05 >P בתקופת יבול ראשונה ,הניב הזן גונם יבול גבוה באופן מובהק בהשוואה לזן כרמה .בתקופת יבול שנייה ,הניב הזן 9010יבול גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לזנים כרמה ו .9013-בתקופת צילם :יגאל מירון 19 טבלה מס’ :5יבול משווק מצטבר על-פי תקופות קטיף ,ק”ג לדונם מבחן זני מלפפון קיץ באחיטוב 2009תקופות 2+1תקופות 3+2+1תקופות 4+3+2+1 הזן 3929 A 9010 9754 A 7206 A 9406 AB 7010 A 3919 A גונם 8888 AB 6792 A 3726 AB נונם 8518 B 6555 A 3459 AB 9013 8946 AB 6454 A 3318 B כרמה אותיות שונות באותה עמודה מצביעות על הבדל מובהק 0.05 >P יבול מצטבר בתקופה 2+1של הזן כרמה נמוך באופן מובהק בהשוואה לזנים גונם ו.9010- טבלה מס’ :6מספר פירות מחושב (לדונם) על-פי תקופות קטיף ובסך-הכל -מבחן זני מלפפון קיץ באחיטוב 2009 תקופה 1תקופה 2תקופה 3תקופה 4תקופה 5 הזן גונם 30,380 A 28,520 AB 33,247 A 24,606 AB 14,841 A 33,015 A 28,442 AB 32,511 A 25,923 A 14,415 A 9010 27,473 A 24,606 B 31,426 A 18,755 B 14,182 A 9013 נונם 33,053 A 25,497 AB 32,627 A 24,335 AB 14,066 A כרמה 31,620 A 29,798 A 33,596 A 20,188 AB 13,175 A אותיות שונות באותה עמודה מצביעות על הבדל מובהק 0.05 >P בתקופה שנייה הניב הזן 9010מספר פירות גבוה באופן מובהק בהשוואה לזן .9013בתקופה רביעית הניב הזן כרמה מספר פירות גבוה יותר בהשוואה לזן .9013 טבלה מס’ :7משקל פרי ממוצע (גרם) על-פי תקופות קטיף ולכל הקטיפים -מבחן זני מלפפון קיץ באחיטוב 2009 הזן תקופה 1תקופה 2תקופה 3תקופה 4תקופה 5 גונם 97.09 A 84.02 A 92.89 B 90.42 A 114.08 A 95.93 AB 80.31 A 98.55 A 97.41 A 114.02 A 9013 98.49 A 89.82 A 100.77 A 90.07 A 111.39 A 9010 כרמה 95.51 AB 83.64 A 93.26 B 93.19 A 109.75 A נונם 90.12 B 82.58 A 93.93 B 90.51 A 108.58 A אותיות שונות באותה עמודה מצביעות על הבדל מובהק 0.05 >P בתקופה שלישית הניבו הזנים 9010ו 9013-פירות כבדים יותר בהשוואה ליתר הזנים .בתקופת יבול חמישית הניבו הזנים 9010 וגונם פירות כבדים יותר בהשוואה לזן המסחרי נונם. ינואר-פברואר 2010 20 טבלה מס’ :8יבול משווק כללי ,ק”ג לדונם -תצפית זני מלפפון קיץ באחיטוב 2009 יבול שם הזן 12300 51482 9689 55858 11737 55864 10978 rp736 Ziko 12413 11429 6028 11225 הירו 11056 55856 10998 22215 הזנים Zikoו 51482-הניבו את היבול הכללי הגבוה מבין הזנים בתצפית (התייחסות לאיכות הפרי בטבלה .)2 טבלה מס’ :9יבול משווק לפי תקופות ,ק”ג לדונם -תצפית זני מלפפון קיץ באחיטוב 2009 הזן תקופה 1תקופה 2תקופה 3תקופה 4תקופה 5 2717 1997 3678 2250 1655 51482 2197 1920 1901 1551 1655 55858 2726 1951 3461 2202 1395 55864 2790 1743 2941 2171 1331 rp736 2865 2475 3152 2255 1664 Ziko 2281 2182 3174 2010 1780 6028 2498 2475 3250 2005 הירו 995 2772 2399 3024 1768 1091 55856 2847 1991 2875 1639 1644 22215 הזן הירו הניב יבול נמוך בתקופת יבול ראשונה. טבלה מס’ :10יבול מצטבר על-פי תקופות קטיף (ק”ג לדונם) - תצפית זני מלפפון קיץ באחיטוב 2009 שם הזן יבול תקופה 2-1יבול תקופה 3-1יבול תקופה 4-1 9582 7584 3906 51482 7028 5108 3206 55858 9010 7059 3597 55864 8188 6444 3503 rp736 9548 7072 3919 Ziko 9148 6965 3791 6028 8726 6251 3000 הירו 8283 5883 2859 55856 8151 6159 3284 22215 הזנים 51482ו Ziko-הניבו יבול מצטבר גבוה יחסית בתקופות קטיף .2-1 טבלה מס’ :11מספר פירות כללי לדונם -תצפית זני מלפפון קיץ באחיטוב 2009 מספר פירות שם הזן 130277 51482 111367 55858 126325 55864 126325 rp736 136090 Ziko 126170 6028 130355 הירו 121132 55856 118265 22215 הזנים 55858 ,22215הניבו מספר פירות נמוך יותר בהשוואה לשאר הזנים בתצפית. טבלה מס’ :12משקל פרי ממוצע (גרם) בתקופות 5 ,3 ,1ולכל הקטיפים -תצפית זני מלפפון קיץ באחיטוב 2009 משקל ממוצע משקל משקל משקל שם הזן תקופה 1תקופה 3תקופה 5לכל הקטיפים 94.4 101.5 93.7 103.8 51482 86.9 91.2 86.5 95.5 55858 92.9 95.8 96.2 101.5 55864 90.8 92.5 88.9 105.6 rp736 91.2 94.9 87.7 105.4 Ziko 90.6 88.9 90.5 115.7 6028 86.2 88.5 89.6 87.2 הירו 91.2 93.0 90.4 105.0 55856 92.9 94.4 92.3 109.9 22215 הזן הירו בלט במשקל פרי ממוצע נמוך בתקופת יבול ראשונה. צילם :יגאל מירון דיון ומסקנות כניסתו של הזן “נונם” לשטחי הגידול בעונת הקיץ הייתה “מהפכה”, בעיקר בהיבט של יבול כללי משווק בעונת הגידול הקשה ,במרכז הקיץ ,בבתי צמיחה .נראה היה אז כי הגענו לשיא כלשהו בביצועי הצמחים והיבול בעונה זאת .אולם ,תוצאות עבודה זאת מראות כי כבר כיום ,ישנם זנים העולים במדדים שונים על הזן המסחרי נונם ,והשיפור ,גם אם הוא נעשה בצעדים מדודים ,הרי שהוא רציף ובלתי פוסק .מכאן החשיבות בביצועם של מבחני זנים סדירים, המנטרים והעוקבים אחר שינויים רציפים אלו. מבין הזנים במבחן בולט הזן “גונם” כזן עתיר יבול ,בכיר ,בעל איכות פרי ויזואלית טובה לעונת הגידול הקיצית .מבנה רכיבי היבול ותכונות הצמח בזן זה ,כפי שנמצאו בעבודה זאת ,נתמכים בתוצאות שהתקבלו השנה בחלקות מסחריות אצל חקלאים באחיטוב. הזן 9010בלט ביבול גבוה ובבכירות ,למרות חיסרון מסוים בפיטם פרי רחב ובחירוץ קל על פני הפרי .יחד עם זאת ,מוצע לחקלאים לבחון זן זה בהיקף מצומצם במשקם ,לצורך בדיקת התאמתו לגידול בהיקף מסחרי. הזן 9013נמצא נחות במספר מדדים בהשוואה לזנים אחרים במבחן ,ואין להמשיך בבדיקתו. לתוספת יבול ולהבכרה יש משמעות כלכלית ניכרת מבחינת החקלאים .קטיף יבול בכיר בתנאי גידול קשים מהווה “כסף בטוח” כבר בתחילת עונת הגידול ומצמצם סיכונים ,בעיקר על רקע הופעת מחלות וירוס וקרקע בהמשך עונת הגידול. בתצפית הזנים בלט הזן 736באיכות פרי טובה מאוד .הזן 22215 הניב יבול איכותי בעיקר במחצית הראשונה של הקטיפים, ולאחריה הופיעו פירות עקומים רבים .למרות זאת ,מוצע לבחון זנים אלו בקיץ 2010במבחן זנים. תודות תודה מיוחדת לאפרים ואודי דוד ,משק דוד יצחק ובניו ,על הסיוע ושיתוף-הפעולה בביצוע ניסוי זה במשקם ,ולענף הירקות במועצת הצמחים ,על מימון ניסוי זה .יבואו כולם על הברכה. שדה וירק גיליון מס’ 14 21 מבחן זני מלפפון בבתי צמיחה לעונת חורף ג’ת 2009-2008 נביל גנאים -מדריך ירקות מחוזי ורפרנט ארצי למלפפונים מוחמד אבו טועמה -מדריך לגידול ירקות הניסוי המוצג כולל מבחן זנים ,שבדק 13 זנים ,ותצפית ,שבדקה 8זנים. שיטות וחומרים ינואר-פברואר 2010 22 הניסוי נערך במשק אחמד נסר בכפר ג’ת ,בחממה בגובה מרזב של 2.5מ’ ובקרקע כבדה .הקרקע קיבלה חיטוי ב 20-ליטר קונדור וב 40-ליטר מתמור ,שהוזרקו למערכת ההשקיה על-ידי משאבת דשן מיוחדת ,במרווח של יומיים .כמות המים שניתנה הייתה 30 מ”ק לדונם עם כל תכשיר .החיטוי נעשה מתחת לחיפוי פלסטיק שקוף .החיטוי בוצע כחודש לפני השתילה ,כאשר במשך חודש זה הייתה הקרקע מחופה ,לקבלת אפקט של חיטוי נוסף סולרי. השתילה התבצעה ב ,30.10.2008-כאשר העומד 1,800צמחים לדונם .מרווחי השתילה 120ס”מ בין השורות (בודדות) ו 40-ס”מ בין הצמחים בשורה. הניסוי בנוי ממבחן זנים ,שכלל 13זנים בארבע חזרות באקראיות גמורה (טבלה ,)1ותצפית עם 8זנים בשתי חזרות ,כשבכל חזרה 10צמחים (טבלה .)2היבול נשקל בכל הקטיפים ( 30קטיפים) במרווחים של 5-3ימים .הקטיף הראשון ב( 2.12.2008-כעבור 42 ימים משתילה) והאחרון ב ,21.3.09-כלומר 15שבועות קטיף נטו. יבול כל חזרה נקטף ונשקל בנפרד בכל קטיף ומוין לאיכות פרי מובחר ולאיכות רמה שנייה. תוצאות היבול נותחו סטטיסטית באמצעות תוכנת ג’מפ במודל Tukey-Kramerברמת מובהקות של .0.05 טבלה מס’ :1רשימת הזנים שנכללו במבחן הזנים טיפוח נציג בארץ שם הזן רויאל סלוייס מכתשים 6528 1 רויאל סלוייס מכתשים 4598 2 הזרע הזרע 9203 3 רויאל סלוייס מכתשים 4דינגו אנזה זאדן הולנד אפעל אגרי 3215755 5 הזרע הזרע CM2412 6 לא נמסר סמקו 8944 7 ניקרסון תרסיס 71 8 אנזה זאדן הולנד אפעל אגרי 3215759 9 דירוייטר סידס 10אולימפיק IV40א.ב .זרעים פיטו עדן זרעים E52750 11 נונהמס ים תיכון זרעים 12מגנום רייק זואן סולי 312 13 טבלה מס’ :2רשימת הזנים שנכללו בתצפית הזנים ,המטפח והמפיץ טיפוח נציג בארץ מספר ושם הזן לא נמסר סמקו 1053 1 לא נמסר סמקו 8045 2 הזרע הזרע 55003 3 הזרע הזרע 55005 4 הזרע הזרע 55006 5 אנזה זאדן הולנד אפעל אגרי 15779 6 אנזה זאדן הולנד אפעל אגרי 15776 7 אנזה זאדן הולנד אפעל אגרי 15757 8 תכונות הזנים (צימוח ואיכות הפרי) הוערכו בבדיקות חזותיות בשלושה מועדים במהלך הניסוי .ממצאי ההערכות מובאים בפרק התוצאות. תוצאות א .מבחן הזנים: טבלה מס’ :3מבחן הזנים -התפלגות יבול מובחר בטונה לדונם לפי חודשי ניבה וסך-הכל יבול מובחר סך-הכל התפלגות יבול מובחר לפי חודשים (ט/ד) פברואר ינואר דצמבר שם הזן יבול מובחר (ט/ד) א 5.18 א 4.87 אב 4.14 א * 17.45 6528 אב 4.93 אבג 4.49 בגד 3.67 אב 15.70 4598 א 5.13 אבג 4.31 בגד 3.42 אב 15.61 9203 אבג 4.44 אבג 4.04 אב 4.11 אב 15.27 דינגו אבג 4.27 אבג 3.88 א 4.58 אב 15.06 3215755 אבג 4.40 אב 4.75 בגד 3.69 אב 14.94 CM2412 אבג 4.61 אבג 4.05 בגד 3.56 ב 14.73 8944 אבג 4.28 אבג 4.42 ד 3.16 ב 14.10 71 אבג 4.37 אבג 3.49 גד 3.26 ב 13.82 3215759 ג 3.53 אבג 4.28 אבג 4.00 ב 13.82 אולימפיק IV40 אבג 3.96 ג 3.72 בגד 3.33 ב 13.53 E52750 אבג 3.98 בג 3.75 בגד 3.71 ב 13.32 מגנום בג 3.72 בג 3.73 בגד 3.57 ב 13.18 312 * ערכים באותה מסגרת ,בעלי אותיות שונות ,נבדלים במובהק ברמת מובהקות 0.05 מרץ א אבג אב אבג בג בג אבג בג אבג בג אבג ג בג 3.26 2.61 2.75 2.67 2.33 2.11 2.51 2.25 2.71 2.01 2.52 1.88 2.15 =p טבלה מס’ : 4מבחן הזנים -התפלגות יבול כללי בטונה לדונם לפי חודשי ניבה וסה”כ סך-הכל התפלגות יבול כללי לפי חודשים (ט/ד) פברואר ינואר דצמבר שם הזן יבול כללי (ט/ד) א 5.34 אב 4.93 אב 4.20 א 17.83 6528 אב 5.08 אבגד 4.53 אבג 3.71 אב 16.06 4598 א 5.36 אבגד 4.41 אבג 3.47 אב 16.11 9203 אב 4.63 אבגד 4.16 אב 4.16 אב 15.88 דינגו אב 4.45 בגד 4.00 א 4.68 אב 15.58 3215755 אב 4.67 א 5.13 אבגד 3.84 אב 15.93 CM2412 אב 4.79 אבגד 4.19 אבג 3.59 אב 15.24 8944 אב 4.58 אבג 4.64 ד 3.20 ב 14.79 71 אב 4.53 ג 3.52 גד 3.26 ב 14.16 3215759 ב 3.77 אבגד 4.37 אבג 4.08 ב 14.52 אולימפיק IV40 אב 4.14 בגד 4.03 אבג 3.42 ב 14.36 E52750 אב 4.15 בגד 3.92 אבג 3.73 ב 13.88 מגנום ב 3.95 גד 3.84 בגד 3.74 ב 13.81 312 מרץ 3.36 2.74 2.87 2.93 2.45 2.29 2.67 2.38 2.86 2.29 2.78 2.08 2.29 * ערכים באותה מסגרת ,בעלי אותיות שונות ,נבדלים במובהק ברמת מובהקות 0.05 =p א אב אב אב אב אב אב אב אב ג אב אב אב שדה וירק גיליון מס’ 14 טבלה מס’ :5מבחן הזנים -התפלגות יבול מובחר באחוזים מכלל היבול לפי חודשי ניבה וסך-הכל אחוז ממוצע התפלגות יבול מובחר מכללי לפי חודשים (באחוזים) מרץ פברואר ינואר דצמבר שם הזן יבול מובחר מכללי 97 א 97 א 99 אב 99 א * 98 6528 95 א 97 א 99 אב 99 א 98 4598 96 אב 96 א 98 אב 99 אבג 97 9203 92 אב 96 א 97 אב 99 אבג 96 דינגו 95 אב 96 א 97 אב 98 אבג 97 3215755 92 אב 94 א 93 אב 96 ג 94 CM2412 94 אב 96 א 97 אב 99 אבג 97 8944 95 אב 94 א 95 אב 99 אבג 95 71 95 אב 97 א 99 א 100 א 98 3215759 87 אב 94 א 98 אב 98 אבג 95 אולימפיק IV40 91 אב 96 א 93 אב 97 ג 94 E52750 90 אב 96 א 96 א 100 אבג 96 מגנום 94 אב 94 א 97 ב 95 אבג 95 312 א אב אב אב ב ב אב ב אב ב אב ב ב 23 טבלה מס’ :6מבחן הזנים -הערכות חזותיות של תכונות הזנים (בדירוג 5-1הכוונה ש 1-הנמוך ו 5-הגבוה ביותר) לפי הערכות ב18.12.2008- 25.3.2009 ,9.2.2009 , ציון כללי רגולריות הפרי צבע פרי אורך פרי צימוח שם הזן הערות 5-1 5-1 5-1 בס”מ 5-1 פרי חלק ויפה 4.5 4.5 4.0 19-17 4.0 6528 פרי קצר ויפה 4.0 4.0 4.0 17-16 4.0 4598 פרי יפה ומבריק 4.0 4.5 3.5 19-18 4.0 9203 זן סטנדרטי 3.5 3.5 4.5 18-17 4.0 דינגו צימוח חלש שיתאים לסתיו 3.0 3.0 3.0 18-16 3.0 3215755 פירות עקומים 2.5 2.5 3.0 18-17 3.0 CM2412 פרי קוצני 3.0 3.5 4.0 18-17 4.0 8944 מרובה שחלות 4.0 4.0 4.0 18-17 3.5 71 צמח חיוור 3.0 3.5 3.0 17-15 5.0 3215759 פרי מבריק 3.5 3.5 4.0 17-16 3.0 אולימפיק IV40 פרי ארוך 3.0 3.5 2.5 20-19 4.5 E52750 פרי קוצני ,רגיש לכשותית 4.0 3.5 4.0 18-16 3.5 מגנום פרי קצר 3.0 3.5 3.5 17-16 3.5 312 טבלה מס’ 6א :מבחן הזנים -הערכות חזותיות של הנגיעות במחלות נוף (בדירוג 5-0הכוונה ש 0-נקי ו 5-נגוע קשה) לפי הערכות בשני תאריכים כשותית 5-0 שם הזן 3.0 6528 4.0 4598 3.0 9203 3.0 דינגו 4.0 3215755 2.0 CM2412 3.0 8944 4.0 71 4.0 3215759 4.0 אולימפיק IV40 צילם :נביל גנאים 4.0 E52750 5.0 מגנום ב .תצפית הזנים: טבלה מס’ :7תצפית הזנים -התפלגות יבול מובחר בטונה לדונם לפי חודשי ניבה וסך-הכל יבול מובחר סך-הכל התפלגות יבול מובחר לפי חודשים (ט/ד) פברואר ינואר דצמבר שם הזן יבול מובחר (ט/ד) 3.09 2.63 2.45 11.58 1053 3.24 3.11 3.49 12.62 8045 4.50 5.03 3.34 15.96 55003 4.57 4.22 3.43 15.16 55005 4.21 4.03 5.24 16.06 55006 4.03 4.26 3.59 14.14 15779 4.80 4.35 3.68 16.07 15776 5.29 4.28 3.64 16.91 15757 ינואר-פברואר 2010 24 טבלה מס’ : 8תצפית הזנים -התפלגות יבול כללי בטונה לדונם לפי חודשי ניבה וסך-הכל יבול כללי סך-הכל התפלגות יבול כללי לפי חודשים (ט/ד) פברואר ינואר דצמבר שם הזן יבול כללי (ט/ד) 3.32 2.68 2.49 12.07 1053 3.57 3.16 3.65 13.54 8045 4.70 5.17 3.35 16.51 55003 4.90 4.33 3.56 15.87 55005 4.48 4.14 5.30 16.73 55006 4.31 4.36 3.73 15.00 15779 5.08 4.44 3.68 16.67 15776 5.57 4.41 3.66 17.54 15757 מרץ 3.41 2.78 3.10 2.94 2.58 2.26 3.24 3.70 מרץ 3.59 3.17 3.28 3.08 2.81 2.61 3.47 3.90 טבלה מס’ :9תצפית הזנים -הערכות חזותיות של תכונות הזנים (בדירוג 5-1הכוונה ש 1-הנמוך ו 5-הגבוה ביותר) ב,9.2.2009 ,18.12.2008- 25.3.2009 ציון כללי רגולריות צבע פרי אורך פרי צימוח הערות 5-1 הפרי 5-1 5-1 בס”מ 5-1 שם הזן צמח סגור ,פרי קצר וקוני 3.0 3.0 4.5 15-14 4.0 1053 פרחי זכר ,חריגים 2.0 3.0 4.0 18-16 3.5 8045 צימוח חזק מדי 3.0 3.5 4.0 17-16 5.0 55003 פרי מחורץ ,ארוך מדי 3.0 2.5 4.5 20-19 3.5 55005 רגיש לכשותית 3.0 3.5 4.5 20-18 3.5 55006 צמח חלש מאוד 2.0 2.5 2.5 18-16 2.5 15779 מבריק ויפה 4.5 4.0 4.0 17-16 3.5 15776 פרי לא יפה 3.0 3.0 4.0 20-18 3.5 15757 סיכום ומסקנות על-פי ממצאי המבחן נראה שיש להמשיך בבחינת הזן ,6258 שהצטיין ביבול גבוה ובאיכות פרי גבוהה לצד הזנים המומלצים, כגון דינגו ואולימפיק (.)IV40 ממצאי התצפית מראים שיש לבחון בניסוי בשנה הבאה את הזן .15776 חורף 2009-2008היה חם יותר מהחורף שקדם לו ,לכן היבול הכללי היה גבוה יותר. הערה :אין באמור בדו”ח זה משום המלצה לגדל זן זה או אחר .ההמלצות לגבי זנים מתפרסמות בפרסומים ב”מבזק ירקות” ו”שדה וירק” ,באתר שה”מ באינטרנט שכתובתו: http://www.shaham.moag.gov.ilאו בדפונים שניתן להשיגם ממדריכי הגידול במשרדים המחוזיים ובאגף הירקות בבית דגן. תודות למגדל אחמד נסר -על העמדת החממה לרשותנו לצורך ביצוע הניסוי ועל הקפדתו בביצוע השקילות והמיון במהלך כל תקופת הניסוי; לענף הירקות במועצת הצמחים -על מימון הניסוי. שדה וירק גיליון מס’ 14 25 שחיקת צבע הקליפה של תרמילי אגוזי-אדמה אחיה טובי ,סמדר ויניגר ,ברוריה בן-דור ,עדנה פוגלמן ,יורם קפולניק ,עידית גינזברג -המכון למדעי הצמח, מרכז וולקני ,אורן בוכשטב -יישובי חבל מעון בשנים האחרונות חלה שחיקה בצבע הבהיר, שאפיין את המוצר מהנגב המערבי .מאמר זה מציג את תוצאותיהם של מספר ניסויים, בשדה ,בבית רשת ובמעבדה ,שנועדו לאפיין את הגורמים המשפיעים על צבע הקליפה ולהציע פתרונות אגרוטכניים לשיפור הגוון של הקליפה. מבוא ינואר-פברואר 2010 26 תיאור הבעיה :הגוון הרצוי של תרמיל אגוזי אדמה הינו צהבהב בהיר ,שלו ערך רב יותר בשיווק התוצרת בחו”ל .בשנים האחרונות חלה שחיקה בצבע הבהיר שאפיין את המוצר מהנגב המערבי, כתוצאה משינוי גוון לאורך הזמן בחלקות ומעבר מגידול בקרקע חולית לגידול בקרקע לס ,בשל אילוצים אגרוטכניים .התמורה עבור תוצרת בעלת גוון כהה יותר נמוכה באופן משמעותי, ותלונות נשמעות הן מצד המגדלים בארץ והן מצד הקניינים בחו”ל .קיים חשש כי הירידה באיכות מראה התרמיל ,כפי שחלה בשנים האחרונות ,תוביל להפחתת ביקושים ולירידת מחירים מול מתחרים פוטנציאליים בשוקי חו”ל. התפתחות הקליפה והרכבה הכימי :התפתחות התרמיל לאחר ההפריה תוארה בעבר באופן מקיף ( .)1בקצרה ,לאחר ההפריה, תאים המדפנים את חלל השחלות נחלקים ליצירת 4-3שכבות תאים בעלי מבנה מלבני אופקי .מצב זה נשאר ללא שינוי משמעותי במהלך התארכות הגנופור .עם התנפחות השחלה מתחת לפני הקרקע ,תאים אלה נחלקים וגדלים ליצירת רקמה פארנכימטית ספוגית ( .)Inner zone tissueרקמה חיצונית לרקמה זו גדלה בנפח באמצעות חלוקות תא ,והאפידרמיס מוחלף במספר שכבות של פרידרם .תאים פנימיים של ה”רקמה החיצונית” מתארכים ועוברים ליגניפיקציה ליצירת פלטה סיבית ,שמתחברת מאוחר יותר לרשת של צינורות ההובלה .כשהתרמיל מבשיל ,ה”רקמה הפנימית” מתנוונת ומקבלת מראה דמוי נייר לבן .הקליפה הסופית של אגוזי האדמה מורכבת ממספר שכבות תאי פארנכימה של ה”רקמה החיצונית” ומחוצה להן הפלטה הסיבית המאוחה לרשת צינורות ההובלה .מהידוע ,מרכיבים בדופן התרמיל מכילים צלולוז והמיצלולוז ,שהם בעלי יכולת ספיחה טובים .עוד מסתבר ,כי יש העושים שימוש בתרמילים (לאחר קילוף) לצורך ספיחה של יונים ותרכובות אורגניות מתמיסות ,ואפילו מתכות כבדות (.)2 כושר ספיחה זה עשוי להיות מעורב בתופעת שחיקת הצבע ,ובכל מקרה ,התכונות הכימיות של הקליפה חשובות להבנת תהליך שחיקת הצבע ,גם כשייבחנו גורמי גידול אחרים ,העשויים להיות מעורבים בתופעה. מטרת המחקר :סקר מקדמי ,שנערך בשנת ,2006ובטרם נערך המחקר הנוכחי ,הצביע על קשר אפשרי בין גון הקליפה לבין סוג הקרקע בה התפתח התרמיל .על כן ,במהלך עונות 2007ו2008- נערכו מספר ניסויים (שדה ,בית רשת ומעבדה) ,כדי לאפיין את הגורמים המשפיעים על צבע הקליפה ולהציע פתרונות אגרוטכניים לשיפור גון הקליפה. שיטות וחומרים כל הניסויים בעבודה הנוכחית נערכו בזן “חנוך”. קרקע גידול :מערך הניסויים כלל מגוון של קרקעות ,שנבחר בהתאם לגון קליפת התרמיל שהתקבל בהן בתצפיות מוקדמות. דגימות קרקע עברו אנליזה במעבדת שירות שדה בגילת .להלן רשימת הקרקעות המסודרת ,בהתאם לגון התרמיל שהתקבל בסקר המקדמי (מספר אינדקס כמוסבר בהמשך) ,וכן אחוז החומר האורגני המצוי בה (ערך בסוגריים) :א .חול דיונה ממישור החוף (חול שמקורו בהסעה אאולית) ,אינדקס ;)>0.05%( 1ב .חול מאזור כרם שלום (חול שמקורו בהסעה הידראולית) ,אינדקס ;)0.19%( 1 ג .חול מקיבוץ ניר עוז ,אינדקס ;)0.45%( 1.6ד .קרקע לס מקיבוץ נירים ,אינדקס ;)0.59%( 2ה .קרקע לס מקיבוץ בארי ,אינדקס 3 ( ;)0.62%ו .כבול מחלקות של קיבוץ יראון ,אינדקס .)13.39%( 4 קביעת גון הקליפה :גון הקליפה נקבע באופן ויזואלי במעבדה איור מס’ :1קביעה אופטית של גון קליפה של תרמילים, שמוינו ויזואלית על-פי דרגת כהות התרמיל ( .)4-1ערכי מייצגים דרגת בהירות ,ערכי * aמייצגים את עוצמת המרכיב האדום בגוון ,וערכי * bמייצגים את עוצמת המרכיב הצהוב בגוון .עמודות מייצגות ממוצע של כ 15-תרמילים SE± *L שדה וירק גיליון מס’ 14 ביח”מ על-פי אינדקס בעל 4דרגות =1 ,צהבהב בהיר (הגוון הרצוי) ו = 4-גוון כהה פסול ליצוא .בנוסף ,נקבע גון התרמילים ,באופן אמפירי ,בשיטה קולורימטרית באמצעות מכשיר color-guide 6800 מחברת ,Gardnerהמאפשר לקבוע את רמת בהירות התרמיל (מיוצג על-ידי הערך * - 0=L* ,Lשחור - 100=L* ,לבן) וצבעו (*,a ציר אדום -ירוק; * ,bציר צהוב -כחול) .הגוון של כל תרמיל נקבע על-פי ממוצע ערכים שנקראו ב 5-אזורים מייצגים של הקליפה .כל דגימה כללה בדיקה של 50-25תרמילים ,ששימשו לקביעת הגוון הממוצע של הקליפה בדגימה .מבחנים סטטיסטיים נערכו במבחן ( Tukey HSDתוכנת ;)http://www.jmp.com ,JMP ממוצעים מלווים באותיות שונות נבדלים ביניהם ברמת מובהקות של .P>0.05 השריה של תרמילים במיצויי קרקע :תרחיף קרקע רוויה הוכן על-ידי הוספת מים בנפח שווה לנפח הקרקע .לאחר עיקור התרחיף באוטוקלב ,למניעת התפתחות מיקרואורגניזם ,הוספו אליו תרמילים בעלי גוון צהוב (אינדקס .)1התרמילים הושרו בתרחיף למשך שבוע בטמפרטורה של 4מ”צ ,בטלטול .במקביל טופלו תרמילים בנוזל מסונן של קרקע רוויה ,וכן במים סטריליים בלבד .בסיום תהליך ההשריה נשטפו התרמילים בעדינות במי ברז, יובשו ,ולאחר ייבוש נקרא גון התרמילים. אנליזת HPLCלקליפת תרמיל :לאנליזה הוסרה השכבה הצהבהבה החיצונית של קליפת התרמיל ונכתשה לאבקה .האבקה ( 0.2גרם) הושרתה ב 15%-מתנול למשך 3שעות בטמפרטורה של 4מ”צ ,ונוזל המיצוי המסונן יובש .הדגימה הורחפה מחדש ב 120-מיקרוליטר של 15%מתנול ,ומתוכם 50מיקרוליטר נלקחו להזרקה ל.HPLC- ההפרדה במכשיר נערכה למשך 30דקות בגרדיאנט עולה מ0- ל 30%-מתנול 20 ,דקות נוספות בגרדיאנט עולה עד 80%מתנול. ניסויי שדה לבחינת פרוטוקול השקיה :בעבודה הנוכחית נערכו מספר ניסויים לבחינת משטרי השקיה ,שיאפשרו רטיבות שונה ,בכמות ובעיתוי ,בחתך קרקע בו מתפתחים התרמילים .ניסויים נערכו בחלקות קרקע של קיבוץ עלומים ,והגידול כלל שתי שורות בערוגה (רוחב ערוגה 1.93מטר) ,רווח בין שורות 60ס”מ ו 7-זרעים למטר שורה. ( )1ניסוי טפטוף -נערכה השוואה בין טפטוף טמון (שלוחה בערוגה ,הטמנה לפני זריעה לעומק 30-25ס”מ ,הנבטה בהמטרה), טפטוף מוצנע (שלוחה בערוגה ,הצנעה אחרי זריעה לעומק 5ס”מ, הנבטה בהמטרה) ,שילוב בין טפטוף מוצנע לטמון (עד גיל 100 ימים השקיה בשלוחה המוצנעת ,ואז מעבר להשקיה בשלוחה המוטמנת) והשקיה בהמטרה .הטיפולים הוצבו כבלוקים באקראי, 4חזרות .גודל כל חלקה 3 :ערוגות לאורך 200מטר .בכל טיפול הוצבו שתי תחנות טנסיומטרים בעומקים 50 ,25 ,15ס”מ .כאשר מחצית מהתחנות בעומק של 25ס”מ הגיעו למתח של 40סנטיבר, ניתנו מנות מים של 30-25מ”מ. ( )2ניסוי מחזורי השקיה -נערכה השוואה בין שלושה משטרי השקיה בהמטרה :א .השקיה “משקית” (הפעלה בתדירות של 7-6 27 ימים בין כל השקיה ,בנפח מים של 35מ”מ בכל פעם); ב .הפעלה כל 10ימים במנת מים של 35מ”מ (מתח מים בעומק 25ס”מ הגיע ל 80-סנטיבר); ו-ג .הפעלה כל 10ימים במנת מים של 50 מ”מ (מתח מים בעומק 25ס”מ הגיע ל 50-סנטיבר) .הניסוי הוצב בבלוקים באקראי 4 ,חזרות. ( )3ניסוי מעבר מהמטרה לטפטוף -הניסוי כלל 5חלקות ,כל אחת כללה 6ערוגות מחולקות לאורכן למקטעים של 24מטר. בשל קשיים טכניים ,הטיפולים נערכו במקביל לאורך הערוגות ולא כ”בלוקים באקראי” .טפטפת הוטמנה לפני הזריעה בעומק 25 ס”מ ,שלוחה אחת בערוגה ,ונקבעו בה ברזים כל 24מטר .חלקות הניסוי הושקו בהמטרה ,ובמועד ההחלפה ( 140 ,120 ,100 ,85יום לאחר זריעה) נסגרו הממטרות בקטע הרלוונטי ,והופעל הטפטוף. חלקת הביקורת הושקתה בהמטרה למשך כל הניסוי .אותה כמות מים (כ 766-מ”מ) ניתנה בטיפולים השונים ובביקורת .לאחר הניעור והייבוש נאספו דגימות מקטע של 6מ’ מכל ערוגה במקביל. תמונה מס’ :1החלפת קרקעות בשדה .קרקע מקומית שבין השורות הוסרה עד עומק של 20ס”מ והוחלפה בקרקעות המבחן תחומות במחיצות .צמחי האם התפתחו בקרקע המקומית (ניר עוז) ,בעוד שהגנופורים התפתחו בקרקעות השונות. תוצאות ינואר-פברואר 2010 28 קביעה של גון התרמיל :עד כה נקבע גון התרמיל של המוצר המסחרי ויזואלית על בסיס אינדקס בעל ארבע דרגות החמרה, כמפורט בפרק השיטות .כדי לקשור בין קביעת הגוון בפרקטיקה השיווקית לבין זו בה עשינו שימוש בניסויים ,המתוארים בהמשך, נלקחו תרמילים בעלי אינדקס גון קליפה מ 1-עד ,4כפי שנקבע במעבדה ביח”מ ,ונקראו שנית באמצעות קורא אופטי .נמצא מתאם בין הקריאות הוויזואליות לבין הקריאות האופטיות של גון התרמיל (איור .)1כמו-כן ,מהתוצאות עולה ,כי ככל שהתרמיל נעשה כהה יותר ,עולה המרכיב האדום בגוון ויורדת עוצמת המרכיב הצהוב בגוון (איור .)1קשר זה בין בהירות התרמיל ובין עוצמת המרכיב האדום והצהוב בגון התרמיל נצפה לאורך כל העבודה. גון התרמיל המתקבל מקרקעות שונות :על-מנת לאמוד את תרומת הקרקע לגוון הסופי של התרמיל ,נערך ניסוי שדה בו ,לאחר ההצצה, הוחלפה הקרקע שבין שורות הצמחים בקרקעות המבחן .באופן זה התפתחו הצמחים בקרקע אחידה ,בעוד שהתרמילים התפתחו בקרקעות השונות (תמונה .)1נמצא כי קיים הבדל ניכר בגון קליפת התרמיל שהתפתח בקרקעות השונות (תמונה ,)2עובדה שגם אובחנה במדידה האופטית (טבלה .)1התוצאות מדגימות את ההבדל שבין הקרקעות השונות בקביעת גון הקליפה ומצביעות על אינטראקציה ישירה בין התרמיל ובין הקרקע ללא מעורבות של צמח האם. השריה של תרמילים במיצויי קרקע :כדי לבחון האם מרכיבי קרקע נספחים לשטח פני התרמיל ,נערכו ניסויים בהם נחשפו תרמילים איכותיים (אינדקס )1לתרחיף או לנוזל מסונן של קרקע רוויה .נוסו קרקעות משלושה מקורות :חול דיונה ,בו מתפתחים תרמילים בעלי גוון צהבהב רצוי ,קרקע לס מבארי ,התורמת לגון קליפה בערך אינדקס ,3וקרקע כבול ,בה מתפתחים תרמילים כהים ביותר .בתום ההשריה יובשו התרמילים ,וגון הקליפה נקבע אופטית .נמצא כי תרחיף של קרקע כבול רוויה תרם להכהיה של התרמיל ולתוספת מרכיב אדום לגוון ,דבר המציע ספיחה של תרחיפי קרקע מסיסים במים אל התרמיל (טבלה .)2לעומת זאת ,השריה של התרמילים בתרחיפים של הקרקעות האחרות תמונה מס’ :2גון התרמילים ,כפי שהתקבל בניסוי המתואר בתמונה 1 טבלה מס’ :1קביעה אופטית של גון תרמילי אגוזי אדמה ,שהתפתחו בניסוי שדה בו הוחלפה הקרקע המקומית שמסביב לצמח-האם בקרקעות המבחן בהן התפתחו הגנופורים ערכי קריאה אופטית * ( Lדרגת * ( aמרכיב * ( bמרכיב קרקעות המבחן צהוב) אדום) בהירות) 29.2bc 2.8c 73.6a חול ( 1דיונה) 3.9b חול ( 1כרם שלום) 70.4b 31.3ab 6.3a 66.2c חול ( 1.6ניר עוז) 31.9a 6.6a 65.8c לס ( 2נירים) 30.6abc 6.3a 65.1c לס ( 3בארי) 29.1cd 6.6a 57.1d כבול ( 4יראון) 27.0d או במיצוי מסונן של שלוש קרקעות המבחן ,הובילה להפחתה משמעותית של מרכיב צהוב בגוון של הקליפה (טבלאות 2ו.)3- המסקנה מהניסוי הייתה ,שבקרקע רוויה נספחים תרחיפים אל הקליפה ,ובמקביל נשטפים מהקליפה מרכיבים הקובעים את הגוון שלה .אישור לשטיפה של מרכיבי צבע מהקליפה התקבל כאשר תרמילים הושרו במים בלבד :התקבלו תרמילים בהירים עם הפחתה של מרכיב אדום ומרכיב צהוב בגוון (טבלה ,)3ואכן, סריקה של פני שטח התרמיל במיקרוסקופ אלקטרוני סורק איור מס’ :2השוואת פרופיל HPLCשל מיצוי קליפת תרמיל (שכבה צהובה חיצונית) שטופה (אדום) ולא שטופה (כחול) במים. הרצה נמשכה 50ד’ בגרדיאנט מתנול של .80%-0%בריבוע המקווקוו קטע הרצה הידרופובי (גרדיאנט מתנול של )80%-30% טבלה מס’ :3קביעה אופטית של גון תרמילי אגוזי אדמה ,שהושרו בנוזל מסונן של קרקע רוויה ערכי קריאה אופטית קרקעות המבחן * ( aמרכיב * ( bמרכיב * ( Lדרגת צהוב) אדום) בהירות) 29.2c 3.6c 73.2d לפני השריה אחרי השריה 1.5c 76.4ab חול ( 1דיונה) 20.9c 20.8c 2.2bc 74.9bc לס ( 3בארי) 23.5d 2.9ab 74.0cd כבול ( 4יראון) 1.2c 76.9a מים 20.8c טבלה מס’ :4קביעה אופטית של גון תרמילים שהתפתחו בניסוי שדה בעקבות השקיה בהמטרה ,טפטוף מוצנע ,טפטוף טמון ושילוב ביניהם ערכי קריאה אופטית טיפול השקיה * ( aמרכיב * ( bמרכיב * ( Lדרגת צהוב) אדום) בהירות) 27.9a 5.7ab 65.6b המטרה 28.3a 5.7a 66.3b מוצנע 28.8a 5.6ab 67.6a טמון מוצנע 100 28.5a 5.3b 67.4a יום+מעבר לטמון שדה וירק גיליון מס’ 14 הראתה הסרה של חומר מהקליפה (תוצאות לא מוצגות). אנליזת HPLCלמרכיבי הקליפה הנשטפים :כדי לבחון האם ניתן לזהות חומר ספציפי הנשטף מקליפת התרמיל ,נערכה אנליזת HPLCלשכבה החיצונית ,הצהבהבה ,של הקליפה .שכבה זו נכתשה לאבקה והושמה למיצוי ב 15%-מתנול ,כמפורט בפרק שיטות .מיצוי הקליפה הופרד ב HPLC-בגרדיאנט של 80%-0% מתנול .תוצאות ההפרדה מראות כי תהליך השטיפה הסיר את כלל מרכיבי הקליפה המתמוססים ,בעיקר בתווך מימי (30-0 דקות 30%-0% ,מתנול) (תמונה .)3בתחום ההפרדה של 80%-30% מתנול ,תווך אורגני ,התקבל שינוי קל יותר בין פרופיל השטיפה לבין פרופיל הביקורת (תמונה ,3מסגרת פנימית). מהתוצאות שנתקבלו עולה ,כי קיים קשר בין הרכב הקרקע ומיצוי מימי שלה לבין גון הקליפה המתקבל בתרמילים המתפתחים בה. כדי לבחון את הקשר בין רטיבות הקרקע באזור התרמילים ובין גון התרמילים ,נערכה השוואה בניסוי שדה בין השקיה בהמטרה (הטיפול המקובל) ,לבין טפטוף מוצנע וטפטוף טמון (ראו שיטות, ניסוי טפטוף) .בסוף עונת הגידול נדגמו תרמילים לקביעת גון קליפה ,ונמצא כי תרמילים שהתפתחו בהשקיה בטפטוף טמון היו בהירים יותר מאלו שהושקו בהמטרה (טבלה ,)4ואילו השקיה בטפטוף מוצנע נתנה ערכי ביניים .כמו-כן ,מעבר מטפטוף מוצנע לטמון בשלב של מילוי התרמילים (כ 100-יום לאחר זריעה) ,שיפר את גון הקליפה לרמה שהתקבלה עבור טפטוף טמון .תוצאות אלה מחזקות את ההנחה ,ששטיפת חתך הקרקע ,בו מתפתחים התרמילים בעת ההשקיה בהמטרה או בטפטוף מוצנע ,מובילה לאיבוד הגוון הרצוי של הקליפה .ניסוי נוסף ,בו הושווה הטיפול המשקי המקובל ,המטרה כל 7-6ימים במנת מים קבועה של 35 מ”מ ,להמטרה כל 10ימים במנת מים של 35מ”מ או 50מ”מ, הראה גם כן כי הפחתה של רטיבות הקרקע יכולה לשפר את הגוון הבהיר של קליפת התרמיל (טבלה .)5 התוצאה ,שהשקיה בטפטוף טמון משמרת את הגוון הצהוב של טבלה מס’ :2קביעה אופטית של גון תרמילי אגוזי אדמה ,שהושרו בתרחיף קרקע רוויה ערכי קריאה אופטית קרקעות המבחן * ( aמרכיב * ( bמרכיב * ( Lדרגת צהוב) אדום) בהירות) 29.5a 3.4b 73.5b לפני השריה אחרי השריה 1.7d 75.7a חול ( 1דיונה) 21.9b 22.1b 3.1c 71.4c לס ( 3בארי) 19.8c 5.4a 58.0d כבול ( 4יראון) 29 טבלה מס’ :5קביעה אופטית של גון תרמילים שהתפתחו בניסוי מחזורי השקיה ערכי קריאה אופטית טיפול השקיה * ( aמרכיב * ( bמרכיב * ( Lדרגת צהוב) אדום) בהירות) “משקי” 35 -מ”מ 5.8b 65.0b 27.4a כל 7-6ימים 5.1b 35מ”מ כל 10ימים 66.9a 27.0a 50מ”מ כל 10ימים 62.9b 6.4a 26.1a טבלה מס’ :6קביעה אופטית של גון תרמילים שהתפתחו בניסוי מעבר מהמטרה להשקיה בטפטוף טמון ערכי קריאה אופטית ימים מזריעה * ( aמרכיב * ( bמרכיב * ( Lדרגת צהוב) אדום) בהירות) 28.3ab 5.8a 66.4a 85 5.9a 66.6a 27.9ab 100 120 6.0a 66.2a 28.2ab 28.5a 5.9a 66.5a 140 26.7b 6.3a 64.0b 165 התרמיל בעוד שהמטרה מובילה להעכרה של הגוון ,הינה אמצעי לבחון באיזה שלב התפתחותי של התרמיל הוא “רוכש” את גון הקליפה .במועדים שונים מיום הזריעה נערך מעבר של השקיה מהמטרה לטפטוף טמון (כמפורט בסעיף שיטות) .בתום הניסוי נאספו התרמילים ,ונקבע גון התרמיל עם הקורא האופטי .נמצא כי בשלושת השבועות האחרונים של הגידול ,בשלב של הבשלת קליפת התרמיל ,הקליפה רגישה ביותר לרטיבות גבוהה של הקרקע ,הפוגעת בגוון הצהוב הרצוי (טבלה .)6 סיכום תוצאות העבודה הנוכחית מלמדות ,כי קביעת הגוון הסופי של הקליפה מתרחשת לקראת סוף הבשלת התרמיל ,כאשר החומר הסיבי של הקליפה נחשף לקרקע .רטיבות גבוהה בסביבת התרמיל תורמת לאיבוד הגוון הצהבהב הרצוי של התרמיל ,על-ידי ספיחה של תרחיפים מהקרקע לקליפה ושטיפה של חומר/ים בעל/י גוון צהוב מפני התרמיל .הפחתת רטיבות הקרקע בסביבת התרמיל מוצעת כפתרון האגרוטכני המתאים להתמודדות עם הבעיה. תודות אנו מבקשים להודות לאנשי גד”ש מבארי ,עלומים וניר עוז ,על תרומתם לביצוע המחקר .המחקר מומן בעיקרו על-ידי המועצה לייצור ושיווק אגוזי אדמה ובחלקו על-ידי חברת נטפים. ינואר-פברואר 2010 רשימת ספרות (1) Periasamy K and Sampoornam C (1984) The morphology and anatomy of ovule and fruit development in Arachis hypogaea L. Ann Bot 53: 399-411 (2) Wilson K. Yang H, Seo CW and Marshall WE (2006) Select 30 metal adsorbsion by activated carbon made from peanut shells. Bioresoerce 97: 2266-2270 איתי גל -הלוחש למלונים מעין-יהב כתב וצילם :עזי בירמן הפגישה נערכה במשרד הצמוד לבית האריזה של איתי גל בעין-יהב .תוך כדי השיחה הגיעה התראה בטלפון ועל צג המחשב במשרדו ,כי מגוף הנמצא בראש שדה מלונים לא נפתח. כל השטח החקלאי של איתי מבוקר על-ידי מערכת מחשוב ,שמאפשרת לו שליטה מלאה ותמונת מצב מדויקת ,בכל רגע נתון ,על מצב מערכת ההשקיה והדישון ,כולל מערכת חיישנים ,על-פיה הוא יודע מה בדיוק חשים הצמחים עד לרמת הצמח הבודד. איתי גל בן ,43נשוי לרינה עם 4ילדים .מגיל 6ועד לסיום השירות הצבאי התגורר בעין יהב .חזר למושב בשנת 1995כשזכה בהגרלה למשק חקלאי .המשק כלל בית ,מדבר ו 40-דונם עם ראש 31 ינואר-פברואר 2010 מערכת ...בנוסף קיבל תקציב סוכנות ,שנתן את האפשרות לרכוש ציוד בסיסי להקמת תשתית חקלאית .איתי מציג את עצמו בשפה לקונית ומוסיף“ :כמו אז ,גם כיום אני מגדל מלונים .אני אוהב את הגידול הזה והגידול הזה אוהב אותי .אני בהשאלה ‘הלוחש למלונים’ .במילים אחרות ,לקחתי את ההתמקצעות בגידול כמה שיותר קדימה”. איתי מגדל מספר זנים של מלונים לאורך כל השנה ,מלבד בקיץ, על שטח של 100דונם. “לפי יכולות הניהול שלי כיום אני יכול לגדל יותר” ,מוסיף איתי, “לו היו בידי האמצעים שמתמצים באדמה ,מים וכוח-אדם .האזור טוב ,השוק באירופה דורש תוצרת ,וזה מה שחסר לי”. שתילה ראשונה של סתיו מתחילה ב 20-ביולי ,שהיא למעשה סוף הסניטציה ,תקופת החיץ של 3שבועות שבין גידולי האביב לבין גידולי הסתיו (בכל הערבה ,על-פי חוק ,יש תקופת חיץ של 3 שבועות ,שבמהלכם אסור לגדל ירקות ,במטרה למנוע התבססות ופונדקאות של מזיקים ומחלות) .איתי שותל מלון סתיו בשטח פתוח“ ,טרופר” מטיפוס גליה ,הזן המוביל בערבה התיכונה. בתקופה זו המלון שאיתי מגדל לשוק המקומי הוא “יניב”. השתילה נעשית לפי יכולת ההתמודדות שלו ,שנובעת מכמות העובדים שיש לו בשנה נתונה“ .האידיאל מבחינתי הוא שיעמדו לרשותי מספר העובדים שנקבעו לי על-פי הקריטריון של משרד החקלאות .בפועל ,יש לי כיום כמעט מחצית מכמות זו .זו לא רק הבעיה הפרטית שלי ,היא משותפת לכל החקלאים בערבה ואולי גם בישראל .לנו ,להבדיל מאחרים ,אין מקורות כוח-אדם חוץ מהעובדים התאילנדיים .כל שבוע אני שותל 10דונמים במקום 20 דונמים או יותר בתקופה טובה יותר .את יבולי הסתיו אני מתחיל לקטוף באמצע ספטמבר עד אמצע אוקטובר”. מבחינתו האישית של איתי ,עדיף לעשות את הכל כגידול חורף, אלא שיש בעיה .בחורף הגידול נעשה בהדליה ,ופירוש הדבר עוד ידיים עובדות .הביקוש למלונים של הערבה בחורף הנו גבוה, והמחיר בהתאם .אולם ,עד שלא תיפתר הבעיה של כוח-אדם, שהיא לדבריו פוליטית מיסודה ולא כלכלית-חברתית ,הם ימשיכו לסבול ולהפסיד כסף. גידול החורף בעייתי מפני שככלל ,זו אינה תקופה מתאימה לגדל מלונים ,שאוהבים את האור והחום של האביב והקיץ .כיום, מערכות חיישנים מביאות למחשב של איתי את המידע הצמחי, כמו טמפרטורה ,לחות ומתח המים בצמח ובקרקע .נתונים אלו מאפשרים לו חיזוי מגמה ,ועל-ידי כך יצירת סביבה אופטימאלית לצימוח והשקיה נכונים יותר ,וכתוצאה מכך הגעה להישגים גבוהים יותר ויותר .בחורף איתי שותל שני זני מלון ,האחד מטיפוס גליה והאחר מטיפוס “שרנטה מרושת” .השתילה מתבצעת בספטמבר- אוקטובר ברווחים של 5-4דונמים מדי 4ימים .שותלים בערוגות של שורה אחת ,ובסך-הכל 4ערוגות במנהרה עבירה אחת .בדונם ינואר-פברואר 2010 32 שותלים 2,000שתילים .תחילת הקטיף מאמצע נובמבר ועד תחילת פברואר .הגודל המבוקש באירופה באותה תקופה הוא .6-5 המלונים שנשתלו בספטמבר נעקרים לאחר שסיימו את תפקידם בנובמבר ,ואז ,בתחילת דצמבר ,שותל איתי את מלוני האביב. לאביב הוא שותל בעיקר זני גלי .את עונת המלונים מסיים איתי ב 25-ביוני ,ערב תקופת הסניטציה ,תקופת החיץ. התפוקה הממוצעת של איתי 10 :טונות לדונם .היצוא כ 500-טונות, וכמות דומה מיועדת לשוק המקומי .יצוא המלונים נעשה דרך כמה חברות ,כאשר כל אחת מתמחה בתחומה וביכולת המכירה של הזנים השונים .לשוק המקומי הוא משווק דרך “יופי של ירקות” מעין יהב ,שהיא למעשה אגודה שיתופית לתוצרת החקלאית של חקלאי עין יהב ואחת מחברות השיווק הגדולות בארץ. אביו של איתי ,יגאל ,בן קיבוץ חולדה ,ממייסדי המושב ,הגיע לעין יהב בשנת .1972עיקר עיסוקו כיום בחממה לענבי מאכל .לאיתי שלושה אחים. איתי מגדל גם מעט עגבניות צ’רי באשכולות .בזמן הריאיון עבדו המערפלים בבית האריזה להגברת הלחות ,כדי שעגבניות הצ’רי שיארזו אחר הצהרים לא ייפגעו מהיובש השורר גם בחורף בעין יהב. עכשיו ,בניסוי חדש יחסית ,מגדל איתי במשקו אבטיחי מיני של סוף נובמבר תחילת דצמבר .איתי מצא דרך למנוע את ניתוק האבטיחים ,מה שעשוי לחזק את החלטתו להוסיף גם גידול זה לסל המוצרים שלו. אם לא יקלקלו לו ,אנחנו בטוחים שאיתי יוכל להגיע להישגים נאים ולפרנסה טובה ,ונקווה שבקרוב יתבהר העתיד עבור מגדלי האזור. טפיחה על השכם דפנה יוריסטה ,דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר ארגון ה OECD-חלק שבחים רבים למדיניות החקלאית הישראלית בכינוס הוועדה החקלאית של הארגון בפריז ינואר-פברואר 2010 34 ארגון ה OECD-חלק שבחים רבים למדיניות החקלאית הישראלית בכינוס הוועדה החקלאית של הארגון ( )24.11.09בפריז .במסגרת כינוס הוועדה ,התקיים השימוע לחקלאות ישראל ,במסגרת הדיונים לבחינת בקשתה של ישראל להצטרף לארגון .בבסיס השימוע עומד הדו”ח על המדיניות החקלאית של ישראל ,שנכתב על-ידי אנשי המחלקה החקלאית של הארגון ,בהסתמך על דו”ח של משרד החקלאות הישראלי .הדו”ח מסכם את התפתחות המדיניות החקלאית הישראלית ,החל משנת 1995ועד היום ,ונסמך על מפגשים בלתי אמצעיים עם בעלי העניין בארץ ,עמם נפגשו נציגי הארגון בשלושה ביקורים שערכו כאן בשנה החולפת .השימוע אפשר למדינות החברות בארגון להשמיע את הערותיהם לדו”ח. מנכ”ל משרד החקלאות ,יוסי ישי ,שהופיע בשימוע ,אמר כי חקלאות ישראל ומדיניות ישראל בתחום החקלאות זכו למחמאות מיו”ר הוועידה החקלאית של ה OECD-ומכל נציגי המדינות המשתתפות. שר החקלאות ופיתוח הכפר ,ח”כ שלום שמחון ,אמר כי אין לו ספק שהתהליך שעברה החקלאות הישראלית בשנים האחרונות יאפשר את קבלתנו לארגון ,וכי המשוב לו זכתה חקלאות ישראל מאשר את שידענו תמיד ,כי ישראל ניצבת בשורה הראשונה בעולם בתחום החקלאות ,תודות למחקר ,לטכנולוגיה ולחקלאים מצטיינים. במרץ ,2010לאחר השלמת כל התהליך ,צפוי לצאת לאור הדו”ח הסופי .לאחר הערות המדינות השונות בארגון ,יגובש דו”ח סופי של הארגון בנושא ,שיופיע כפרסום רשמי של הארגון בעולם .ישראל עתידה להצטרף לארגון במחצית הראשונה של שנת .2010 הדו”ח ,כאמור ,דן במדיניות החקלאית של ישראל במהלך שני העשורים האחרונים ,תוך התייחסות לרפורמות החקלאיות שבוצעו לאורך שנים אלו ,לשינויים שעברה מדינת ישראל ,להיבטי יבוא ויצוא ועוד .על-פי הדו”ח ,הרפורמות שבוצעו במשרד החקלאות לאורך השנים הובילו להתייעלות ניכרת של הסקטור החקלאי, שאינה נובעת רק מהשקעה במשאבים כלכליים ,כי אם גם מהשקעה מרובה במחקר ובפיתוח טכנולוגי הראויים לציון וכן מתרומתו הרבה של מערך ההדרכה של המשרד והקשר הישיר בין שני המוסדות ,כך על-פי הדו”ח .עוד מתואר ,כי הרפורמות הובילו לחקלאות ישראלית יעילה ,מקצועית וגמישה ולפיתוח תיירות חקלאית-כפרית. במקביל ,מציין הדו”ח כי מדינת ישראל מעורבת מנהלית ותקציבית במידה רבה בענפים החקלאיים ,זאת יחסית לענפים כלכליים אחרים בארץ .המעורבות באה לידי ביטוי בהקצאת גורמי הייצור לחקלאות, בקביעת מכסות ייצור ,בתמיכה ביצרני ביצים ופטם בגליל ,במתן מענקי השקעות ,בתוכניות ביטוח ובמכסי יבוא גבוהים. לפי הדו”ח ,בדומה למדינות רבות אחרות ,החשיבות היחסית של החקלאות בכלכלת ישראל ירדה במהלך שני העשורים האחרונים, מ 2.7%-מהתל”ג לכ 1.7%-מהתל”ג .לעומת זאת ,נרשמה עלייה מרשימה בפריון ובתפוקה החקלאית ,הגבוהה מכל ענף יצרני אחר במדינה ואף ממדינות רבות בעולם!. כותבי הדו”ח מציינים ,כי שיעורי הפריון והתפוקה הגבוהים (גידול של כ 60%-בייצור החקלאי בין השנים )2007-1990באים לידי ביטוי על אף ההתמודדות של מדינת ישראל עם תנאי מזג-אוויר קשים, עם מחסור מתמשך במים ועם העובדה שכשני שלישים משטחה של ישראל הם מדבר .לפי הדו”ח ,שיעור הגידול בייצור החקלאי עומד על 2.2%בשנה ,שיעור העולה על מרבית מדינות הOECD- ועל הגידול הטבעי של אוכלוסיית מדינת ישראל. הדו”ח מציין לחיוב את הישגיה של החקלאות הישראלית בהיבטי היצוא ,אשר אליהם מכוון עיקר הגידול השנתי בפריון .מצוין כי מדינת ישראל מנצלת היטב את ייחודיותה האקלימית ואת יכולת הפיתוח הטכנולוגי שלה .שני מרכיבים אלו מקדמים אותה אל אחוז גבוה מאוד של יצוא תוצרת חקלאית וטכנולוגיות חקלאיות יחסית לתוצר החקלאי. לצד זה ,מצוינת ישראל בדו”ח גם כמדינה שהצליחה ליישם את המדיניות החקלאית שלה ,להביא לפריסה התיישבותית רחבה ולהספקה עצמית של תוצרת חקלאית באיכות גבוהה ובמחירים סבירים. עוד עולה ,כי מדינת ישראל הורידה את שיעור התמיכה בחקלאים יחסית לערך התפוקה החקלאית ( )PSEמ 24%-במחצית שנות ה90- לכ 17%-בשנים האחרונות .2008-2006 ,במקביל ,הורידה המדינה גם את אחוז התמיכה הכוללת ליצרני מזון טרי ומעובד מסך התל”ג ( ,)TSEמשיעור של 1%ל .0.7%-שיעורי התמיכה שלעיל נמוכים משיעור התמיכה הממוצע במדינות החברות בארגון הOECD- ומשיעורי התמיכה במדינות האיחוד האירופי ,אך גבוהים מעט מאלו הניתנים בארה”ב. לאורך כל הדו”ח משבחים כותביו את ההשקעה המרובה במחקר, בהדרכה ובפיתוח בחקלאות הישראלית ,הבאים לידי ביטוי ברמה גבוהה של תוצרת ושל טכנולוגיה ,אשר שמים את ישראל כמובילה בעולם בתחום זה .על-פי כותבי הדו”ח ,יש לשמר את ההשקעה בתחומי המחקר והפיתוח ככלי להמשך ההתפתחות וההתייעלות של החקלאות הישראלית .בחמש השנים האחרונות עמדה ההשקעה במו”פ על כ 18%-מכלל ההשקעה בחקלאות ,וכותבי הדו”ח ממליצים להמשיך ולשמר רמת השקעה גבוהה בתחום. כותבי הדו”ח מציינים ,כי הרפורמות שנסקרו הובילו להתייעלות ניכרת של הסקטור החקלאי ,בין השאר הודות להשקעת משאבים רבים ,לא רק בכלים כלכליים אלא גם במחקר ,הדרכה ופיתוח טכנולוגי ,הראויים לציון. עוד ממליצים כותבי הדו”ח להמשיך ולהנהיג רפורמות בחקלאות לטובת הצרכנים ,להמשיך ולקדם את שימור הסביבה בענפי החקלאות ואת התייעלות השימוש במים ,להפחית את שיעורי ההגנות המכסיות, לצמצם את היקף הרגולציה בענפי בעלי-החיים ולהעניק במקום זאת אמצעי תמיכה מנותקים מהייצור ולפעול להפרטת קרקעות או להפרדת קרקעות המגורים מהחלקות החקלאיות. כאמור ,הדו”ח מציין באופן מיוחד את הישגי החקלאות הישראלית ואת עצם היות הענפים החקלאיים חוד החנית של ישראל ,במיוחד בתחום החקלאית המדברית .על-פי הדו”ח ,ההצלחה הרבה של ישראל בתחום אינה נשענת על יתרונות טבעיים ,כי אם על יתרון שנבנה ומתבסס על ההתפתחות הטכנולוגית שישראל מובילה. ה( OECD-הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) הנו ארגון בינלאומי ,שבו חברות בעיקר המדינות המפותחות ,המקבלות על עצמן את עקרונות הדמוקרטיה והשוק החופשי .מרכז הארגון ממוקם בפריז ,ועם הצטרפותה תהיה מדינת ישראל חלק מהארגון, המהווה מועדון יוקרתי ,לצד כ 30-מדינות שכבר חברות בו. שדה וירק גיליון מס’ 14 35 פלפל ענף הפלפל בישראל 2009/10 אביתר איתיאל ,רכז מקצועי ארצי לענף הפלפל ,שה”מ ,משרד החקלאות לאור הקשיים בהן נתון ענף הפלפל ,צפויים בו שינויים מבניים ואגרוטכניים בשנים הקרובות. מוסף מיוחד: ינואר-פברואר 2010 39 פלפ ל ענף הפלפל מצוי בתנופת התרחבות זה מספר שנים ומקיף כיום אזורים שלא היו על מפת הגידול לפני כן .כיום ,בשל ירידת ביקושים בשוקי היצוא ,נעצרה התרחבותו של הענף. באופן בסיסי ניתן לחלק את ענף הפלפל על-פי תקופות השיווק: פלפל קיץ משתילות מרץ-מאי ,בהיקף של כ 3,000-דונם ,המיועדים לשיווק בשוק המקומי בלבד בתקופה יולי-אוקטובר ,ופלפל להנבת חורפית משתילות יולי-ספטמבר ,בהיקף של כ 26-אלף דונם ,המיועדים בעיקרם ליצוא .סך-כל השיווק לשוק המקומי מוערך בכ 70-אלף טונות ,בעוד שהיקף השיווק ליצוא הסתכם בעונת 2008/9בכ 130-אלף טונות. בתקופת הקיץ פרוס הגידול לאורך מישור החוף ,מחוף הכרמל ועד לחבל הבשור ,בעיקרו במבנים מכוסי רשת ופלסטיק .הבעיות המרכזיות בתקופה זו מתרכזות בנושאי הגנת הצומח ,ובמיוחד בנגיעות רבה בווירוסים ,ועל כן המגמה הינה כיסוי ברשתות 50מש .מרבית הווירוסים התוקפים את פלפל הקיץ מועברים באמצעות כנימות עלה ותריפס .חוות הבשור מהווה את האתר המרכזי העוסק במחקרים של פלפל קיץ .העבודות המרכזיות שבוצעו בעונה החולפת :שימוש ברשתות צבעוניות לשיפור היבולים והפחתת החשיפה לווירוסים ,התייעלות בהשקיה ומבחן זני קיץ. פלפל החורף המהווה את המסה העיקרית של הענף ,נמצא בכ70%- מהיקפו באזור הערבה ,ואת היתר מגדלים בבקעה ,בבשור ,בחוף כרמל וברמת הנגב. בתחילת עונת השיווק ,בחודש אוקטובר ,יש לאזור רמת הנגב יתרונות אקלימים מובהקים על פני אזורים אחרים .אזור זה יכול להתפתח להיקף נרחב במידה שהתמורות השיווקיות יהיו אטרקטיביות. הענף באזור הערבה הגיע לכדי 17אלף דונם בעונת ,08/09שהם כ 70%-מכלל שטחי הירקות באזור זה .מרבית המושבים הגיעו לגבול ההתרחבות ,ועל כן כל הרחבה נוספת בענף ,במידה שתבוא, תהיה בעיקרה על חשבון גידולים אחרים .מרבית שטחי הפלפל בערבה עדיין מגודלים בבתי רשת ,למרות שקיימת מגמה לעבור למבנים בעלי כיסוי מתחלף ,רשת בתחילה ופלסטיק בהמשך. הגידול האורגני מתרחב משנה לשנה ומהווה חלופה אטרקטיבית לגידול הקונבנציונלי עד עונה זו .שתי תחנות המחקר של מו”פ ערבה ,תחנת יאיר בחצבה ותחנת זהר בכיכר סדום ,מהוות את האתרים העיקריים למחקרים בנושאים הקשורים לפלפל חורף. תחומי המחקר נוגעים במרבית נושאי הגידול :השקיה והזנה, שיפור התנאים בבית השורשים ,הגנת הצומח ,חיי מדף ,טכנולוגיות חימום וצינון ,גידול אורגני ובחינת זנים חדשים. בקעת הירדן ,המהווה כ 10%-מההיקף הארצי של פלפל החורף, הינה אזור מקביל לערבה .בתחנת צבי שבגלגל מתבצעים מחקרים בנושאים של הזנה אורגנית ,גידול במצעים מנותקים ומבחן זנים. לאור הקשיים בהם נתון הענף ,צפויים בשנים הקרובות שינויים מבניים ואגרוטכניים .תנאי התחרות הקשים ,השוררים בשוקי היצוא ,מחייבים התייעלות בהוצאות ,שיפור ביבולים ואיתור שווקים חדשים ,בהם יימצא לנו יתרון .השקעה במחקר ובפיתוח הינה הדרך הבטוחה להשגת שיפורים אלו ,וזאת במקביל לחדשנות וכושר ההמצאה ,הקיימים בקרב המגדלים שלנו .השקעות המדינה במחקרים העוסקים ישירות בענף הפלפל ,באמצעות המדען הראשי ,נמוכות ביותר ,ועיקר המימון מגיע מתקציבי המו”פים ומהנהלת ענף ירקות. הלחץ להפחתת מספר העובדים התאילנדיים ,אותו מפעילה המדינה בדרכים שונות ומשונות ,יגרום לשינויים בשיטות הגידול ואולי גם במיקומו הגיאוגרפי ,ועל כן החיסכון בידיים עובדות, במיוחד בכל הקשור לעבודות המתבצעות בשדה ,הפך ליעד לאומי. כמות ימי העבודה הנדרשת לכלל הפעילויות בשטח גידול פלפל בערבה נעה בטווח של 110-40י”ע/דונם ,בהתאם לטכנולוגיה, כאשר המספר הגבוה הוא עבור עונה ארוכה בטכנולוגיה של צינון וחימום (זניח בהיקפו) ,והנמוך הוא עבור גידול בבית רשת לתקופה אוגוסט-אפריל. מרבית פעילויות עבודות כוח-האדם בחלקות הגידול מתבצעות בתנועה ולאורך ערוגות הגידול ,כגון :הדליה ,טיפול הצמח ,ריסוס וקטיף .על סמך הערכה זהירה ,המתבססת בחלקה על נתוני בדיקה שהתבצעה במשק גבעון בעין יהב ,הכנסת מסילות תפחית 40%-20%מכלל ימי העבודה בחלקת הגידול ,שהם חיסכון כולל של 30%-15%בימי עבודה .עלות ההקמה של מסילות קבועות מוערכת בכ 3,000-ש”ח/דונם. קיצוב המים ועליית מחיריהם מחייבים את המגדלים להתייעל מוסף מיוחד: פלפ ל ינואר-פברואר 2010 40 בהשקיה .הקושי נמצא בעיקר בקרקעות חוליות בעלות אחיזת מים נמוכה ,בהן נדרש לשמר רטיבות גבוהה לאורך זמן בתקופות חמות ויבשות .עבודת מחקר מאומצת ,שנעשתה בשנים האחרונות בערבה בשיתוף המו”פ ,מכון וולקני ואוניברסיטת בן גוריון, השיגה פריצת-דרך בכל הקשור להבנת התנאים המיטביים בבית השורשים ,הדרכים להתמודדות וחיסכון בהשקיה. בחינת השפעת הדישון החנקני על יבול הפלפל והתפלגותו החודשית בערבה שבתאי כהן ,רבקה אופנבך ,אבי אושרוביץ ,דורית חשמונאי ,יורם צביאלי ,ישראל צברי ,רמי גולן - מו”פ ערבה תיכונה וצפונית אביתר איתיאל -לה”ד נגב שה”מ ,משרד החקלאות עבודה זו בחנה את השפעת הפסקתו של הדישון החנקני לזמן מוגבל על כמות החנטים ,היבול ואיכותו במצע ובקרקע, במטרה לפתח מדדי שדה ,באמצעות בדיקת חנקה במיצוי פטוטרות ,שיהוו מערכת תומכת החלטה להפעלת הפסקת דישון והתחלתו, כאמצעי לשיפור החנטה בצמחי פלפל. תקציר ינואר-פברואר 2010 בשנים האחרונות חלק ניכר מהזנים באזור הערבה הם זנים וגטטיביים מאוד ,המגיבים לעודפי הזנה בחוסר איזון בין נוף לפרי. מוסף מיוחד: מבוא 41 פלפ ל בגידול פלפל בערבה ,בשנים האחרונות ,נראה כי חלק ניכר מהזנים הם זנים וגטטיביים מאוד ,המגיבים לעודפי הזנה בחוסר איזון בין נוף לפרי .המלצות הדישון כיום מותאמות לזנים הוותיקים ,בעלי עוצמת צימוח חלשה .הנחת העבודה היא כי ניתן להשפיע על כמות החנטה באמצעות הפחתה או הפסקה של הדישון בשלבי הגידול הראשונים .על-מנת לסייע בבחינת נושא ההזנה ,יושמה שיטה לבדיקת החנקה בפטוטרות ובעלים .הבדיקה נועדה לאפיין את השפעת טיפולי הדישון ,במטרה ללמוד על השפעת הפסקתו של הדישון החנקני לזמן מוגבל על כמות החנטים ,היבול ואיכותו. לצורך הבטחת שליטה מרבית בגורמי הגידול ,בוצע הניסוי במצע מנותק .הניסוי בוצע בתחנת הניסויים יאיר ,במבנה חממה אשר חופה בתחילת העונה ברשת 50מש ,ובהמשך ,בחודש נובמבר, חופה ביריעת פוליאתילן .שתילי פלפל מהזנים 7158ו7182- (זרעים גדרה) נשתלו ( )5.8.08במערכת תבניות ,אשר הכילו מצע גידול מסוג “פרלייט .”2הטיפולים שנבחנו כללו ביקורת, אשר בה נמשך הדישון ללא הפסקה כמקובל ,ושלושה טיפולים של הפסקת הדישון החנקני למשך 10 ,5ו 15-יום ,אשר הוצבו בבלוקים באקראי ב 5-חזרות לטיפול .הטיפולים החלו כ 30-יום משתילה .לאחר תקופת הטיפול ,הוחזרה ההזנה לרמה של טיפול הביקורת .במהלך הניסוי נלקחו באופן שוטף דגימות עלים ,בהן נבדקה במעבדה תכולת החנקה ( )NO3במיצוי פטוטרות. מתוצאות הניסוי עולה ,כי ניתן לנטר בצורה מהירה ,קלה ומדויקת את מצב ההזנה החנקנית (ואולי גם ביסודות אחרים) בצמח הפלפל באמצעות בדיקת פטוטרות. הזן 7158לא הגיב לטיפולי הפסקת הדישון לעומת הזן ,7182 שהגיב לטיפולים .טיפול הביקורת היה נמוך משאר טיפולי הפסקת החנקן באופן מובהק ,ביבול האיכותי המתאים ליצוא. גם הפרי הבכיר היה קטן יותר בטיפול הביקורת לעומת טיפולי הפסקת הדישון החנקני; לעלייה במשקל הפרי בחודשי הקטיף הראשונים משמעות מסחרית רבה .לא ברור מדוע הפרי בטיפולים היה כבד יותר לעומת הביקורת ,כי בביקורת גם מספר הפירות היה נמוך וגם משקלם ,כך שלא נוצרה התחלופה הקלאסית של משקל ומספר פירות אלא ההיפך .השפעה נוספת הייתה על הבכרה משמעותית בטיפולי הפסקת הדישון לעומת הביקורת. ניסוי זה הנו תחילת הדרך לבניית פרוטוקול הזנה ,אשר יהיה מבוסס בעתיד על ערכות משקיות פשוטות להפעלה ,ליצירת אמות מידה לדישון חנקני מושכל .ניתן יהיה לכוון תהליכי חנטה בצמח לשם הכוונת היבול למועדים רצויים ,באמצעות שליטה טובה בדישון החנקני .פערי הידע עדיין גדולים ,ואנו בראשית הדרך בנושא .ניתן לנטר בצורה מהירה ,קלה ומדויקת את מצב ההזנה החנקנית (ואולי גם ביסודות אחרים) בצמח הפלפל באמצעות בדיקת פטוטרות ,ובעתיד תסייע השיטה לחקלאים בהגדרת ההזנה המתאימה לגידולים שונים. מוסף מיוחד: פלפ ל ינואר-פברואר 2010 42 המלצות הדישון כיום מותאמות לזנים הוותיקים ,בעלי עוצמת צימוח חלשה .בחלקות המגדלים קיימת תופעה ,בה הצמחים נמצאים במצב של חוסר איזון בין חנטת פרחים ובין צימוח וגטטיבי .מניסויים רבים ,שנערכו בפלפל בערבה ,נמצא כי ניתן לייצר מסה צמחית רבה ,אך ללא יחס לכמות הפרי ,באמצעות שימוש במים מותפלים בכמויות גבוהות .בזני הפלפל ,הנמרצים מבחינה וגטטיבית ,עקה אביוטית ( )a biotic stressיכולה לסייע ב”הלבשת חנטים” על השיח ,כאשר לעיתים קרובות דישון עודף או תנאי השקיה באיכות מים טובה ובכמות מופרזת במיוחד יוצרים צמח חזק מאוד .שילוב תנאי אקלים ,כמו טמפרטורות לילה ויום גבוהות במיוחד ,בשילוב מאפיינים גנטיים של זנים נמרצים ,עלול לגרום להשרת קומות הפריחה הראשונות וליצירת חוסר איזון בין הייצור הווגטטיבי והרפרודוקטיבי ,מצב בו הצמח מייצר עלים המתחרים עם הפרי ,עד למצב קיצוני של הפלת חלק ניכר מהחנטים ,תוך חלוקה תת-אופטימאלית של קצבי הקטיף בחודשים הראשונים ופגיעה בפוטנציאל היבול .מטרת המחקר הינה בניית פרוטוקול הזנה המותאם לזני פלפל ייצוגיים ,שיאפשר בניית צמח מאוזן ביחס פרי/נוף ויביא לתמורה גבוהה לחקלאים. מרבית החקלאים בערבה אינם מנטרים כלל את מצב יסודות ההזנה בקרקע ,והם מסתפקים במעקב חזותי להערכת מצב הגידול ,בהסתמך על ניסיונם רב-השנים .מיעוטם מבצע בדיקות אקראיות של מי הטפטפת או של הקרקע ,וחלקם הקטן משתמש בשואבי תמיסה לבדיקה של חנקה ומוליכות חשמלית בקרקע. העדר ניטור גורם למקרים רבים של הפרזה בהזנה בכלל ובהזנה החנקנית בפרט ולפגיעה ביבול .בשנים האחרונות עלו מאוד מחירי הדשנים .בנוסף ,התמורות המתקבלות עתה עבור התוצרת נמוכות בהרבה מאשר בשנים קודמות .כל אלו מביאים כיום למוטיבציה גבוהה בקרב החקלאים לחסוך בהוצאות הדישון ולמצות את פוטנציאל היבול הקיים. כיום ,האפשרות העיקרית של החקלאי לנטר את הזנת הצמח היא בבדיקות קרקע ושואבי תמיסה .אלה מדדים עקיפים ,שאינם מעידים בהכרח על מצב הצמח ,אלא יותר על השפעתו על הסביבה .בדיקות עלים אינן מהוות כלי מעשי לניטור מצב ההזנה של הצמח ,הן משום הפיגור בקבלת התשובה והן ,ואולי בעיקר ,משום שחסר פרוטוקול מסודר שיגדיר רמות הזנה על-פי ערכים נדרשים בחלקי צמח (כגון טרפים צעירים ו/או בוגרים או אפילו פטוטרות) ובמיוחד את הקשר (אם קיים) בין הערך הנמדד לבין השלב הפנולוגי ,מצב הגידול (כגון עומס פרחים/חנטים/פרי) ומאפייני הזן. בדיקת פטוטרות לחנקה (וכן לאשלגן ולזרחה) ,כאמצעי להערכה של מצב ההזנה של הצמח ,הנה הליך ותיק שראשיתו בשנות העשרים של המאה הקודמת .ההליך קיבל תאוצה בשנות ה70- וה 80-עם הפיתוח של שיטות מדידה מהירות ומדויקות דיין (אלקטרודה ספציפית ,סטריפים ,קולורימטריה אוטומטית) ,והוא מיושם בגידולים עשבוניים רבים וגם בגידולים מעוצים. עיקר הדיווחים בירקות הם בתפוחי-אדמה ,אך יש יישום גם בגידולים אחרים ,כולל פלפל (.)Hochmuth, 1994; Hartz et al., 1993 עם זאת ,בפלפל יש דיווחים ספורים בלבד על פיתוח השיטה והשימוש בה לחיזוי מדדי יבול )1994( Hochmuth .מסכם עבודה נרחבת שבוצעה בפלורידה במשך כ 10-שנים במספר גדול של גידולים (זנים שונים של עגבנייה ,פלפל ,אבטיח ,חציל ,תפוחי- אדמה ,מלפפון ,ברוקולי ,קולרבי ,מלון ודלעת) .מרבית הניסויים היו בשדה בדישון ברמות שונות של חנקן ואשלגן ,שניתנו במועדים קבועים .במשכי זמן שונים לאחר ההצצה נדגמו ונבדקו פטוטרות של עלים בוגרים צעירים ועלים שלמים ,ונבדקו מדדי יבול. מטרות :בחינת השפעתה של הפסקת הדישון החנקני לזמן מוגבל על כמות החנטים ,היבול ואיכותו במצע ובקרקע .יפותחו מדדי שדה באמצעות בדיקת חנקה במיצוי פטוטרות ,אשר יהוו מערכת תומכת החלטה להפעלת הפסקת דישון והתחלתו ,כאמצעי לשיפור החנטה בצמחי פלפל. שיטות נבחנו שני זנים - 7182 ,7158 -של חברת זרעים גדרה, בשתילת .5.8.08הניסוי נערך במבנה חממה שחופה בתחילת הגידול ברשת 50מש ,ובהמשך בחודש נובמבר חופה ביריעת פוליאתילן .המבנה חומם במהלך החורף לטמפרטורה של כ17- מ”צ מינימום .הגידול התבצע במערכת של מצע מנותק ,אשר הכילה מצע “פרלייט .”2הטיפולים אשר נבחנו הם ביקורת, אשר בה נמשך הדישון ללא הפסקה כמקובל ,ונבחנה הפסקת הדישון החנקני למשך ,10 ,5ו 15-ימים .הטיפולים הופעלו כ30- יום לאחר השתילה ,ולאחר מכן הוחזרה ההזנה לרמת הביקורת. הניסוי הוצב בבלוקים באקראי ב 5-חזרות לטיפול .הדשן אשר שימש לניסוי הוא דשן מור ,4-2.5-6+2+0.5המכיל בנוסף ליסודות חנקן ,זרחן ואשלגן גם מגנזיום ,סידן ויסודות מיקרו .בליטר דשן 600ח”מ ברזל 300 ,ח”מ מנגן 150 ,ח”מ אבץ 22 ,ח”מ נחושת, 16ח”מ מוליבדן .יחס אמון:חנקה בדשן מור הוא .10:1במהלך כל תקופת הגידול עמד ריכוז החנקן בתמיסת ההשקיה על כ75- ח”מ .כל הטיפולים דושנו באותו מינון ,למעט בתקופת הפסקת הדישון החנקני ,בו נבנה דשן אשר הכיל את כל היסודות כבטיפול הביקורת ,למעט החלק החנקני. הניסוי לווה בבדיקות של מיצוי חנקה בפטוטרות ובעלים .הדיגום בוצע על העלה הראשון הפרוס למלוא גודלו ,והבדיקה בוצעה אחת לשלושה ימים .העלים נקטפו עם הפטוטרות והופרדו בהמשך לטרפים ולפטוטרות .נלקחו דגימות של 0.5גרם משני הטרפים והפטוטרות אשר נחתכו ידנית לחתיכות קטנות ולאחר מכן רוסקו באמצעות הומוגנייזר בעל ראש עדין במיוחד .רסק זה נמהל ב10- מ”ל מים מזוקקים .תמיסת הריסוק עברה סינון באמצעות נייר סינון .ניטרט NO3-נבדק באמצעות מכשיר RQflex® Analyserשל חברת מרקורי .הערכה משתמשת במקלונים הנטבלים בתמיסה הנבדקת והמשנים את צבעם עם החשיפה לחנקה אשר בתמיסה. ערכי החנקה נקבעים באמצעות שינוי הצבע ,הנקרא על-ידי המכשיר וה”מתורגם” ליחידות של ח”מ. הפרי אשר התקבל בניסוי נקטף ומוין לסוגי איכות ונשקל .דגימות פרי הושהו בתנאי סימולציה לתנאי משלוח ימי למשך 17יום ב7- מ”צ ו 95%-לחות יחסית ושלושה ימים נוספים ב 20-מ”צ ונבדקו שוב לקביעת חיי המדף ואיכותם לאחר השהייה .בסיום הבדיקה נקבע ציון האיכות .מרכיבי הציון 60% :פרי זקן 30% ,כתום10% , חריגי צבע (לפי .)Hochman and Regev, 1990 איור מס’ :1משקל פרי ממוצע ליצוא בזן 7182לפי חודשי הקטיף איור מס’ :2יבול כללי לפי טיפולים בזן 7182בחודש נובמבר תוצאות ודיון טבלה מס’ :1יבול כללי ויצוא זן 7158 7158 7158 7158 7182 7182 7182 הפסקת חנקן ל 5-ימים הפסקת חנקן ל 10-ימים הפסקת חנקן ל 15-ימים ביקורת ללא הפסקה הפסקת חנקן ל 5-ימים הפסקת חנקן ל 10-ימים הפסקת חנקן ל 15-ימים ביקורת ללא הפסקה 9.3a 5.4a 30 9.7a 5.4a 30 10.6a 6.3a 34 9.8a 5.4a 29 8.7a 4.3a 26 9.4a 5.0a 30 9.0a 4.8a 28 7.9a 3.9b 24 הזן 7158לא הגיב לטיפולי הפסקת הדישון .לעומת זאת ,הזן 7182הגיב לטיפולים (טבלה ,)1ולכן הדיון מתייחס בעיקר לזן זה .היבול ליצוא בטיפול הביקורת היה נמוך באופן מובהק לעומת שאר הטיפולים .חלק מהפחיתה ביבול הביקורת נובע מכמות פרי נמוכה יותר בטיפול זה לעומת טיפולי הפסקת הדישון; 24 פירות למ”ר בביקורת לעומת ממוצע של 28פירות למ”ר בשאר הטיפולים .ביבול ליצוא נמצאה פחיתה של 1.1ק”ג למ”ר לעומת הטיפול המיטבי של הפסקת הדישון החנקני ל 10-ימים .הבדל טבלה מס’ :2ציוני איכות ליבול הפלפל טיפול זן הפסקת חנקן ל 5-ימים 7158 הפסקת חנקן ל 10-ימים 7158 הפסקת חנקן ל 15-ימים 7158 ביקורת ללא הפסקה 7158 הפסקת חנקן ל 5-ימים 7182 הפסקת חנקן ל 10-ימים 7182 הפסקת חנקן ל 15-ימים 7182 ביקורת ללא הפסקה 7182 ציון איכות 10-1 4.3a 4.8a 4.2a 5.1a 2.7a 2.5a 3.3a 3.4a נוסף ביבולים נובע מגודל הפרי ,הבא לידי ביטוי בפרי קטן יותר באופן מובהק בטיפול הביקורת (איור .)1במשך שלושת חודשי הקטיף הראשונים ,וגם לאחר מכן ,היה הפרי בטיפול הביקורת קטן יותר .להגדלת הפרי בחודשי הקטיף הראשונים ישנה חשיבות רבה ,כי בדרך כלל ,עקב גדילה מהירה של הפרי המתפתח בימים ארוכים וחמים בסתיו ,הפרי סובל ממשקל נמוך מהדרוש ,וניתן לראות באופן ברור (איור )1כי הביקורת נמוכה בכ 15-גרם מטיפול שדה וירק גיליון מס’ 14 7182 טיפול יבול כללי יבול יצוא מס’ פירות באיכות (ק”ג/למ”ר) (ק”ג/למ”ר) יצוא למ”ר 43 איור מס’ :3השפעת טיפולי הפסקת הדישון על ריכוז החנקה בעלים ובפטוטרות בזן 7158 הפסקת הדישון החנקני ל 10-ימים. לא ברור מדוע הפרי גדול יותר .יתכן שההפרש נובע ממספר זרעים גבוה יותר בטיפולי הפסקת הדישון ,ותופעה זו נבדוק בעונת הניסוי הבאה ,באמצעות ספירת זרעים בפירות בטיפולים השונים .במידה שנאתר הבדל בין הטיפולים ,ניתן יהיה “לשים את האצבע” על הסיבות להפרשים אלו או שההבדל יכול לנבוע משונות בחלוקת המוטמעים בין עלים לפרי בטיפולים השונים. אחת ההשפעות המשמעותיות של הטיפולים בזן 7182הייתה ההבכרה (איור ,)2כאשר ההפרש בין הביקורת לבין טיפול ההפסקה ל 15-יום הוא גדול מאוד ומגיע לכדי פי שלושה יותר יבול בטיפול ה 15-יום לעומת טיפול הביקורת. מוסף מיוחד: תמונה מס’ :1שטח הניסוי -הבדלי גוון ונפח עלים נראים בין ביקורת בדישון רציף (ימין) לבין הפסקת דישון במבחן האיכות לאחר קטיף לא נמצא הבדל מובהק בין טיפולי הדישון (טבלה ,)2אך הציון הכללי של הזן 7158היה גבוה משל הזן .7182הפרש זה נובע מעלייה ברמת הפרי ה”זקן” בזן 7182 לעומת הזן .7158 בדיקת החנקה בפטוטרות ובעלים היוותה חלק חשוב מניסוי זה (איור .)3עיקר המעקב היה בזן .7158בזן 7182היו הבדיקות ספורדיות ,ולכן מוצגים נתוני הזן 7158בלבד .באיור 3רואים באופן ברור את הירידה הגדולה ברמת הניטרט בפטוטרות, מכ 4,000-ח”מ לקרוב ל 0-לאחר 10ימים .כמו-כן ,ניתן להבחין בהתאוששות המהירה מאוד של הערכים לאחר החזרה לדישון החנקני ,בכ 10-ימים .למרות זאת ,הרמות בביקורת הן כל הזמן גבוהות יותר מאשר בטיפול הפסקת הדישון .באיור 3ניתן להבחין ביתרון של בדיקת פטוטרות על פני עלים ,מתוך כך שערכי הניטרט בפטוטרות גבוהים יותר לעומת הבדיקות בטרפים ,וכך ניתן לראות את ההבדלים בין הטיפולים באבחנה גבוהה יותר ,היכולה לסייע באפיון תנודות עדינות יחסית. סיכום .1 .2 .3 .4 ניתן לנטר בצורה מהירה ,קלה ומדויקת את מצב ההזנה החנקנית (ואולי גם ביסודות אחרים) בצמח הפלפל באמצעות בדיקת פטוטרות. ניתן לכוון תהליכי חנטה בצמח לשם הכוונת היבול למועדים רצויים באמצעות שליטה טובה בדישון החנקני ,אך פערי הידע עדיין גדולים ,ואנו בראשית הדרך בנושא זה. ניסוי זה מהווה תחילת הדרך לבניית פרוטוקול הזנה ,אשר יהיה מבוסס בעתיד על ערכות משקיות פשוטות להפעלה, ליצירת אמות מידה לדישון חנקני מושכל .on-line הזן 7158לא הגיב לטיפולי הדישון ,ובעונה הקרובה ייערך ניסוי אשר ירחיב את מספר ימי הפסקת הדישון החנקני, בניסיון לקבל תגובה .הזן 7158הוא זן חשוב מאוד במסגרת זני הפלפל הגדלים בערבה ,לכן חשוב להתמקד בו ולנסות ולהשיא תוצאות טובות יותר בגידול זה. תודות פ לפ ל ינואר-פברואר 2010 44 לד”ר פנחס פיין מהמכון למדעי הקרקע ,המים והסביבה במינהל המחקר החקלאי ,על עזרתו בגיבוש הניסוי והתובנות אשר תרמו רבות למהלך הניסוי. ספרות מקצועית Hartz, T.K., M. LeStrange, and D.M. May. 1993. Nitrogen Requirements of Drip-irrigated Peppers. HortScience 28: 1066-1133. Hochmuth, G.J. 1994. Efficiency Ranges for Nitrate-Nitrogen and Potassium for Vegetable Petiole Sap Quick Tests. HortTechnology 4: 206-329. Hochman O. and U. Regev 1990. The binary quality price function: theory, empirical testing, and application to israeli export. Acta Horticultura, No. 259: 117-138. שימוש בזבל עופות להדברת נמטודות עפצים ונמטודות חופשיות בפלפל ובעגבנייה שמעון פיבוניה ,עמי מדואל ,מורן קפון ,רחל לויטה -מו”פ ערבה יוג’י אוקה -מרכז מחקר גילת ,מינהל המחקר החקלאי בשל הפסקת השימוש במתיל ברומיד כחיטוי קרקע ,חלה עלייה במספר שטחי גידול הפלפל הנגועים בנמטודות בערבה .נמצא כי טיפול משולב של זבל עופות ,קומפוסט וחיטוי סולרי יכול להפחית משמעותית את נזקי הנמטודות בקרקע. תקציר ינואר-פברואר 2010 בשנים האחרונות ,בשל הפסקת השימוש במתיל ברומיד כחיטוי קרקע ,חלה עלייה במספר שטחי גידול הפלפל הנגועים בתחנת הניסויים זוהר נערך ניסוי להדברת נמטודות עפצים בעגבנייה .הטיפולים שנבחנו היו: .1אורגניקום בשילוב אדיגן (מתאם סודיום) ( 40ליטר לדונם מחופה) וחיטוי סולרי (למשך כחודש ימים); .2טלון ( )Dichloropropaneבשילוב אדיגן וחיטוי סולרי; .3חיטוי סולרי בלבד; .4ביקורת ,ללא כל חיטוי קרקע. כל טיפול נבחן בשלוש חזרות .מבנה הניסוי היה באקראיות גמורה. גידול העגבנייה נעשה בשטח פתוח ,הזן ( 3019הזרע) ,אורך חזרה 9 מוסף מיוחד: מבוא מהלך הניסוי 45 פ לפ ל טיפול משולב עם זבל עופות הפחית באופן ניכר את רמת הנמטודות בקרקע ומנע נזקי נמטודות עפצים בעגבנייה ונזקי נמטודות חופשיות בפלפל .בשורות השוליים ההדברה פחות יעילה ,כנראה בעיקר בגלל חדירת נמטודות מהשוליים פנימה, ואולי גם בגלל טמפרטורת קרקע מעט יותר נמוכה בשוליים של החיטוי הסולרי .הגדלת מינון הזבל בשוליים עשויה אולי לשפר את יעילות החיטוי שם .רוב החקלאים מעשירים את הקרקע מדי שנה בקומפוסט .ממשק העשרת קרקע ,שישלב זבל פטמים עם הקומפוסט ו/או זבל פטמים ללא קומפוסט ,יחד עם חיטוי סולרי רציף ,יפחית את רמת הנמטודות בשטחים נגועים לרמה שהיא כנראה מתחת לסף של נזק כלכלי .חיטוי כזה ישמור על קרקע נקייה מנזקי נמטודות בשטחים בהם עדיין לא החלה התעצמות הנמטודות. נמשיך ונבדוק את יעילות זבל הפטמים בחלקה נגועה בנמטודות בתחנת “זהר” על עגבנייה ובחלקה נגועה בנמטודות עפצים בתחנת “יאיר” על פלפל. בנמטודות בערבה .עיקר העלייה בנגיעות בשטחים היא של מין הנמטודה החופשית ,פרטילנכוס פנטרנס (Pratylenchus .)penetransהנזק לפלפל מנמטודה זו מתבטא בהאטת צימוח, בהצהבת קודקודים ולעיתים גם בתופעות של איבוד טורגור ונבילה ,המתרחשות בחודשים נובמבר ופברואר .בניסויים, שנערכו בעבר בגידול פלפל בממשק אורגני (אוקה וחוב’,)2003 , נמצא ששילוב של חיפוי סולרי רציף עם זבל עופות ,במינון של שני ליטרים למ”ר ,מנע נזקי נמטודות עפצים למשך עונת גידול .כיום מאושר לשימוש בחקלאות אורגנית (לא למייצאים לארה”ב) החומר אורגניקום ,שהוא זבל פטמים שעבר תהליך תסיסה מבוקרת ב 70-מ”צ למשך 48שעות .בניסוי ,שנערך בתחנת הניסויים זוהר בכיכר סדום ,בעונת הגידול ,2008/9 נבחנה יעילות האורגניקום בשילוב עם אדיגן (מתאם סודיום) וסולרי כנגד נמטודות עפצים בעגבנייה ובגידול מלון עוקב. כמו-כן נבחן השילוב של טלון ( )Dichloropropaneעם מתאם סודיום וסולרי .בתחנת יאיר נערכה תצפית ,בה נבחן השימוש באורגניקום בשילוב עם סולרי נגד הנמטודות החופשיות פרטילנכוס בגידול פלפל אורגני. מטרים ,מועד שתילת העגבניות היה .30.9.08בתום גידול העגבנייה, באמצע מרץ ,נשתל בשטח מלון ,ללא כל טיפול נוסף. בתחנת יאיר נערכה תצפית להדברת נמטודות חופשיות בחלקה אורגנית לגידול פלפל ,בה נגרם נזק מנמטודות חופשיות בעונת הגידול הקודמת .בנוסף לקומפוסט ,פוזר בכל השטח אורגניקום ברמה של 2קוב/דונם ובוצע חיטוי סולרי. תמונה מס’ :1שדה פלפל פגוע קשות מנמטודות עפצים Meloidogyne incognita תוצאות בניסויים נמצא ,שזבל העופות משולב עם חיטוי סולרי הפחית באופן ניכר את רמת הנמטודות בקרקע ,במידה דומה לזו של הטלון ,ועקב כך הפחית את נזקי הנמטודות בעגבנייה ובגידול העוקב במלון. נזקי נמטודות עפצים נראו בכל הטיפולים ,בעיקר בשוליים ,כנראה עקב חדירת נמטודות מהשוליים פנימה .בהערכת נגיעות לנמטודות, שבוצעה בתום עונת העגבנייה ב ,6.3.09-הייתה רמת העפצים בשורשים בסולם שבין ( 0נקי מעפצים) ועד ( 4רמה גבוהה מאד של עפצים) 1.4בטיפול הסולרי ו( 0-אפס) בטיפולי טלון ואורגניקום ששולבועם אדיגן וסולרי .בחלקות הביקורת ,ללא חיטוי סולרי ,מתו הצמחים. היבול בטיפולים סולרי ( 148ק”ג לחלקה) ,אדיגן +טלון +סולרי (150 ק”ג לחלקה) ואדיגן +אורגניקום +סולרי ( 165ק”ג לחלקה) נבדלו במובהק מטיפול הביקורת ( 29ק”ג לחלקה). בבדיקת קרקע ,שנלקחה מהחלקה במהלך גידול המלון (,)4.5.08 היה מספר הנמטודות J2הממוצע ,שנמצא בדגימה של 50גרם קרקע 343 ,פרטים בחלקות הביקורת 34 ,פרטים בחלקות החיטוי מוסף מיוחד: פ לפל ינואר-פברואר 2010 46 הסולרי 11.7 ,בחלקות החיטוי המשולב עם אורגניקום ו5.7- בחלקות הטיפול המשולב עם טלון. בתצפית ,שנערכה בחלקה האורגנית בתחנת יאיר ,נמצא כי בעקבות השימוש באורגניקום בשילוב קומפוסט וחיטוי סולרי ,לא נצפו נזקי נמטודות חופשיות בצמחים בחלקת פלפל אורגני ,בה היה נזק רב בעונה קודמת. סיכום זבל עופות ,שפוזר על כל הערוגה והוצנע בקרקע בשילוב עם חיטוי סולרי ,הפחית את נזקי הנמטודות .ההדברה הייתה פחותה בשורות השוליים ,כנראה בגלל חדירת נמטודות מהשוליים פנימה, ואולי גם בגלל טמפרטורת קרקע נמוכה יותר בשוליים של החיטוי הסולרי ,שהפחיתה מיעילות החיטוי .הגדלת מינון הזבל בשוליים עשויה אולי לשפר את יעילות החיטוי שם. רוב החקלאים מעשירים את הקרקע מדי שנה בקומפוסט .ממשק העשרת קרקע ,שישלב זבל פטמים עם הקומפוסט יחד עם חיטוי סולרי רציף ,עשוי להפחית את רמת הנמטודות בשטחים נגועים לרמה שהיא מתחת לסף נזק כלכלי ולשמור על קרקע נקייה מנזקי נמטודות בשטחים בהם עדיין לא החלה התעצמות הנמטודות .כדי לקבל הדברה יעילה ,חשוב מאד לפזר את זבל הפטמים על כל רוחב הערוגה ולהצניעו בקרקע באמצעות תיחוח. נמשיך ונבדוק את יעילות זבל הפטמים בחלקת עגבנייה בתחנת “זהר” ובחלקת פלפל נגועה בנמטודות עפצים בתחנת “יאיר”. תודות תודות למועצת הצמחים על העזרה במימון המחקר. תודה ליורם צביאלי על העריכה המדעית. ספרות מקצועית יוגי אוקה ,נורית שפירא ,רחל לויטה ,זהר בן שמחון ,נטע אור ( .)2003הדברת נמטודות העפצים Meloidogyne incognitaבגידול עגבנייה אורגני .מו”פ ערבה תיכונה וצפונית ,סיכום עונת מחקרים .2002/3 השפעת מנת ההשקיה ,איכות המים ותשתית בית שורשים על יבול הפירות והחומר היבש בפלפל 2008/9 אביתר איתיאל -שה”מ ,משרד החקלאות עמי מדואל ,דב אדלר ,מורן קפון ,שבתאי כהן ,רבקה אופנבך ,יורם צביאלי ,ישראל צברי -מו”פ ערבה תיכונה וצפונית אלון בן-גל -המחלקה לפיזיקה סביבתית והשקיה ,מרכז מחקר גילת ,מינהל המחקר החקלאי נפתלי לזרוביץ -המכון לחקלאות באזורים צחיחים ,שדה בוקר ,אוניברסיטת בן גוריון עבודה זו בדקה את תגובת צמחי פלפל, שנשתלו בתקופת החורף ,לסוג התשתית של בית השורשים ולאיכות המים ,כדי לחשוף את הצמחים ליום מתארך בכל מהלך הניסוי וכדי לאפשר התפתחות פירות בתנאי טרנספירציה גבוהים מאלו השוררים בשתילת ספטמבר. תקציר מבוא צמחי פלפל מהזן סליקה (חברת אפעל) ,נשתלו בבית פלסטיק בתחנת זהר ב .26.12.08-לקראת עונה זו הוכנו שתי התשתיות: תעלת הזנה (איור 1א) ,ששימשה לביקורת ,ונש”מ רשת (איור 1ב) .תשתית תעלת ההזנה הוכנה באופן הבא :תעלה ברוחב 40ס”מ ועומק 20ס”מ נחפרה במרכז הערוגה .לתוך התעלה הוכנס טוף 0-8ס”מ מעורבב עם 20%לפי נפח בקומפוסט. תשתית הנש”מ הוכנה באופן הבא :נחפרו תעלות בעומק 35 ינואר-פברואר 2010 חומרים ושיטות מוסף מיוחד: בעבודות קודמות ,שעסקו בפיתוח תשתית הנש”מ (איתיאל וחוב’, ,)2008 ,2007נמצא שבתשתית בה מיושם מחסום קפילרי ,קיימים תנאי רטיבות גבוהים מאלו השוררים בקרקע בלתי מופרית .לא בכל מקרה יגרום מצב זה לתוספת ביבול הפירות ואף לא ביבול החומר היבש .על-מנת להבין את השפעות הגומלין בין הגורמים הפועלים בבית השורשים ,ישנה חשיבות לבחינת השפעתן של התשתיות במגוון קרקעות מעטפת ,איכויות מים ,גידולים ,עונות גידול ומנות השקיה .בעבודה המדווחת נבדקו יחסי הגומלין בין סוג התשתית, איכות המים וכמותם בצמחי פלפל שנשתלו בתקופת החורף ,שאינה מקובלת בכיכר סדום .מטרת מועד השתילה הייתה לחשוף את הצמח ליום מתארך בכל מהלך הניסוי ולאפשר התפתחות פירות בתנאי טרנספירציה גבוהים מאלו השוררים בשתילת ספטמבר. 47 פ לפל עבודה זו מהווה חלק מסדרת ניסויים ,שמטרתם פיתוח בית השורשים לגידולי ירקות בערבה .בניסויים נבחנים היבטים שונים במערכת בית השורשים במגוון של קרקעות ,עונות ,איכויות מים ובתי גידול ,כשצמח הפלפל מהווה בהם צמח מודל. צמחי פלפל מהזן סליקה (אפעל) נשתלו בבית פלסטיק בתחנת זהר ב 26.12.08-על גבי שתי תשתיות בית שורשים )1( :ביקורת (תעלת ההזנה); ( )2נש”מ (נפח בית שורשים מתוחם) ,בו מיושם מחסום קפילרי בתחתית בית השורשים .תגובת הצמחים לתשתית בית השורשים ,לאיכות המים (מליחים של 3.5ומותפלים של 0.3 )dSm-1ולמנות השקיה נלמדה בשמונה מנות השקיה1.8 ,1.4 ,0.8 : ו 2.5-החזר מערכי אוופו-טרנספירציה מרבית ,שנמדדה בליזימטרים במים המליחים ,ו 0.9 ,0.7 ,0.4-ו 1.25-במים המותפלים. מתוצאות יבול הפירות ויבול החומר היבש של כלל הנוף במים המליחים ,התקבל יתרון של עד כדי 30%לתשתית הנש”מ ,ואילו במים המותפלים לא נמצא הבדל משמעותי בין שתי התשתיות .בתשתית הנש”מ נמצאה תוצאה ייחודית ,בה השתווה יבול הפירות וכלל החומר היבש במים המליחים לזה שבמים המותפלים .רטיבות המצע בתשתית הנש”מ הייתה גבוהה כדי 40%מזו שבביקורת ,והפער עלה ככל שמנת ההשקיה הייתה גבוהה יותר .מליחות המיצוי ,לאחר התחשבות בתכולת הרטיבות ,לא הושפעה מסוג התשתית .תוצאה זו מצביעה על האפשרות של הפחתת עקת מליחות באמצעות העלאת הרטיבות. איור מס’ .1א .תשתית תעלת הזנה .ב .תשתית נש”מ .ביאור המספרים המופיעים בתרשים .1 :קרע המעטפת .2 .שכבת חצץ .3 .רשת .4 .מצע טוף .6 .יריעת פלריג. תמונה מס’ :1מערכת 12הליזימטרים המוצבת בחממת הניסוי בתחנת זהר ,שממנה התקבלו ערכי הדיות המרביים. תוצאות יבול ומספר הפירות מוסף מיוחד: פלפל ינואר-פברואר 2010 48 ס”מ במפסקים של 1.5מטר וברוחב של 40ס”מ .יריעת פלריג נפרסה בתוך התעלה ובדפנות .בבסיס התעלה הונחה שכבת חצץ גס בעובי אחיד של 5ס”מ ,ומעליו נפרסה רשת 50מש, ששימשה כיריעת הפרדה בין החול לבין החצץ .מעל לרשת הוחזרה שכבה של 20ס”מ חול מקומי ,שמעליו הונחה שכבת טוף 0-8בעובי של 10ס”מ. השתילה בוצעה בשתי שורות לערוגה במרחק של 20ס”מ בין השורות על הקרקע ו 40-ס”מ בין הצמחים בתוך השורה (עומד מחושב של 3.3צמח/מ”ר) .פיצול טיפולי איכות המים החל עוד לפני השתילה ,בעת מתן השקיה לשטיפת החיטוי .במשך 34הימים שלאחר השתילה הושקו הצמחים במנה אחידה, ובתחילת פברואר פוצלו שמונת טיפולי ההשקיה לפי היחסים: 1.8 ,1.4 ,0.8ו 2.5-מאוופו-טרנספירציה מרבית במים המליחים, ו 0.9 ,0.7 ,0.4-ו 1.25-מאוופו-טרנספירציה במים המותפלים, כפי שנמדדו בליזימטרים שקיבלו השקיה לפי המנה הגבוהה ביותר בכל איכות מים (תמונה .)1בסיום העונה הסתכמו מנות ההשקיה (מפיצול טיפולי ההשקיה) לכדי544 ,423 ,242 : ו 756-מ”מ לעונה במים המותפלים ו 925 ,719 ,411-ו1285- במים המליחים .קדמה למועד הפיצול תקופה של 34ימים, בהם הושקו החלקות (כל חלקה לפי איכות המים המתאימה) במנה אחידה של 135מ”מ .הניסוי נערך בתכנית תלת-גורמית והוצב במתכונת של בלוקים באקראי בחלקות מפוצלות .גורם ההשקיה הוצב בחלקות הראשיות (טבלה .)1 יבול הפירות (איור 2א) הושפע באופן שונה בכל איכות מים. במים המותפלים לא נמצא הבדל משמעותי בין התשתיות ,למעט במנת המים הגבוהה ,בה נמצאה נחיתות ליבול בתשתית הנש”מ. בתשתית הנש”מ נמצאה תגובת אופטימום בשתי איכויות המים, בה הושג היבול המרבי במנת השקיה של 0.7מערך ההת-אדיות (אוופו-טרנספירציה )ET ,המרבית במים המותפלים ,ו 1.4-במליחים. תשתית הנש”מ הצטיינה במים המליחים בשלוש מנות ההשקיה הנמוכות והשתוותה לביקורת במים המותפלים .בתשתית זו קיימת רגישות למנות מים גבוהות. מספר הפירות הושפע ממנת ההשקיה באופן שונה בכל תשתית (איור 3ב) .בתשתית הביקורת לא נמצאה השפעה משמעותית למנת ההשקיה ,ואילו בתשתית הנש”מ פחת מספר הפירות ככל שעלתה מנת ההשקיה ,במים המותפלים כבר ממנת השקיה של ET=0.7ובמים המליחים החל ממנת השקיה של .ET=1.8 יבול חומר יבש יבול החומר היבש הושפע מהאינטראקציה בין טיפולי התשתית לבין טיפולי איכות המים (איור .)3במים המותפלים לא נמצא הבדל משמעותי בין שתי התשתיות ואילו במים המליחים נמצאה תשתית הביקורת נחותה בכל מנות ההשקיה .השילוב של נש”מ ומים מליחים הניב יבולים דומים לאלו שבמים המותפלים. מליחות במיצוי מליחות מצע החול הושפעה בעיקר מסוג התשתית .בשתי איכויות המים נמצאה המליחות בתשתית הנש”מ גבוהה מזו שבתשתית הביקורת .לאיכות המים נמצאה השפעת גומלין עם סוג התשתית, כך שטיפול הנש”מ במים מליחים נמצא מלוח יותר בכ 40%-מיתר טיפולי הניסוי בשני מועדי הדיגום הראשונים (איור 4א) ,ובכל מנות ההשקיה (איור 4ב) .המליחות בטיפול ביקורת מלוח הייתה מעט גבוהה משני טיפולי המים המותפלים. טבלה מס’ :1מאפייני איכות המים המליחים והמותפלים לפני תוספת דישון ולאחריה .הבדיקה התבצעה ב 28.2.09-במעבדת המחלקה לפיזיקה סביבתית והשקיה ,מרכז מחקר גילת מותפלים טפטפת מי קו טפטפת מותפלים מי קו יחידה גורם נמדד dSm-1 0.84 4.37 0.15 3.9 מוליכות )-log10(H3O+ 6.19 7.26 7.6 7.3 PH 150 150 0 ח”מ חנקן 22 22 0 ח”מ זרחן 121 136 1 21 ח”מ אשלגן 78 273 7 192 ח”מ סידן 24 115 1 133 ח”מ מגניון 154 260 0 105 ח”מ גפרית 29 330 19 324 ח”מ נתרן 220 0 220 ח”מ דו פחמה 0.35 0.35 ח”מ בורון 45 800 29 800 ח”מ כלוריד 5 5 0 0 ח”מ ברזל 5 5 0 0.05 ח”מ אבץ 5 5 0 0 ח”מ מנגן איור מס’ :2א .יבול הפירות; ב .מספר הפירות איור מס’ :3יבול כלל החומר היבש שהצטבר במהלך הגידול ריכוז כלוריד בעלה לגובה מנת ההשקיה נמצאה השפעה מפחיתה על מליחות המצע, אך בשיעור קטן יחסית. רטיבות במצע החול השפעת התשתית (איור 5א) :לסוג התשתית נמצאה ההשפעה ריכוז הכלוריד בעלה הושפע מאיכות המים ,ממנת ההשקיה וממועד הדיגום (איור .)6במועד הדיגום של חודש מרץ חלה עלייה דרמטית בריכוזי הכלוריד ,בשיעור של יותר מ100%- בשתי איכויות המים .מנת ההשקיה הנמוכה ביותר בשתי איכויות המים גרמה לריכוזי כלוריד גבוהים בכ 50%-במים המליחים ו 100%-במים המותפלים .למרות שרק מנה זו נבדלת סטטיסטית ,ניתן להבחין בהשפעה המפחיתה והרציפה של מנת ההשקיה על ריכוזי הכלוריד. שדה וירק גיליון מס’ 14 הגדולה ביותר על הרטיבות .תשתית הנש”מ העלתה את הרטיבות בכ 40%-יחסית לביקורת .ככל שעלתה מנת ההשקיה ,כך עלה הפער בין התשתיות בתחום .38%-26%מאותה הסיבה הפער בין שתי התשתיות גבוה יותר במים המליחים (איור 5ב) ,שכן מנות ההשקיה המוחלטות היו גבוהות במים המליחים מאשר במותפלים. 49 איור מס’ :4מליחות מיצוי מצע החול בטיפולי התשתית ואיכות המים :א .בארבעה מועדי הדיגום; ב .בארבע מנות ההשקיה מוסף מיוחד: דיון וסיכום פלפל ינואר-פברואר 2010 50 באשר למידת החשיפה של הצמח לעקות ,יבול הביו מסה הינו המדד הצמחי הקובע .בתשתית הביקורת ,פחת יבול הביו מסה בהשפעת המים המליחים ,בשיעור ממוצע של ( 17%איור .)3 ירידה זהה נמדדה בניסוי דומה ,בו נבדקו אותם גורמים (כהן וחוב’ .)2007בשני ניסויים אלו ,לא הושפע יבול הביו מסה בתשתית הנש”מ מאיכות המים ,בשלוש מתוך ארבע מנות ההשקיה .כלומר ,חל נטרול כמעט מלא להשפעת המליחות באמצעות העלאת העומד המטריצי. כאשר בוחנים את השפעת הטיפולים על יבול הפירות ,מתקבלת תמונה שונה בשני הניסויים .בניסוי זה ,היבול ומספר הפירות במים המליחים עלה בתשתית הנש”מ על זה שהושג בתשתית הביקורת בכ15%- בממוצע לכל מנות ההשקיה (איור ,)2בעוד שבניסוי של כהן וחוב’ ( ,)2007לא נמצא יתרון לתשתית הנש”מ בשתי איכויות המים .השפעות איור מס’ :5רטיבות מצע החול בשתי התשתיות :א .בארבע מנות ההשקיה; ב .בשתי איכויות המים טבלה מס’ :2ניתוח שונות ליבול החומר היבש .בראש הטבלה ערכי ההסתברות לקבלת ערכים נמוכים מ .F-גורמי שונות ,להם ערכים נמוכים מ ,0.05-הינם מובהקים .בתחתית הטבלה ממוצעי הטיפולים הראשיים .ערכים ,שלהם אות משותפת ,אינם נבדלים ברמת מובהקות של .0.05 חומר יבש חומר יבש כלל יבול מקור השונות פירות ד”ח החומר היבש עלווה 0.09 0.17 0.14 בלוק (אקראי) 3 בלוק* השקיה 0.06 0.03 0.01 9 (אקראי) 0.13 0.10 0.09 3 השקיה 0.39 0.00 0.00 1 איכות מים 0.80 0.40 0.41 השקיה* איכות 3 0.11 0.00 0.00 1 תשתית 0.05 0.18 0.06 השקיה* תשתית 3 0.06 0.16 0.05 איכות* תשתית 1 השקיה* איכות* 0.90 0.77 0.88 3 תשתית -2 -2 -2 ק”ג מ ק”ג מ ק”ג מ תשתית ביקורת נש”מ איכות מליחים מותפלים B1.00 A1.14 B0.61 A0.73 B1.00 A1.13 B0.61 A0.73 איור מס’ :6ריכוז כלוריד בחומר היבש בעלה; א .בשתי איכויות ובשתי התשתיות; ב .בארבעה מועדי הדיגום; ג .בשתי איכויות המים ובשמונת טיפולי ההשקיה של עקות מלח ויובש תהיינה שונות בהתאם לתנאי הפרש לחץ אדים ( )VPDלהן נחשף הצמח ( .)Feddes et al. 2001כלומר ,כאשר עולה הפרש לחץ האדים תחול פחיתת יבול כבר בעומד מטריצי גבוה יותר. תודה מקרב לב למועצה הצמחים ,שתמכה במימון הניסוי ,ולכל העוסקים במלאכה. ספרות מקצועית .1איתיאל א ,.מדואל ע ,.חשמונאי ד ,.כהן ש ,.אופנבך ר ,.גולן ר ,.צברי י ,.צביאלי י ,.בן גל א .לזרוביץ נ .2007 .השפעת מנת ההשקיה ותשתית בית השורשים בפלפל המושקה במים מליחים .דו”ח מו”פ ערבה תיכונה וצפונית .2006/7 .2איתיאל א ,.מדואל ע ,.חשמונאי ד ,.כהן ש ,.אופנבך ר ,.גולן ר ,.צברי י ,.צביאלי י ,.בן גל א .לזרוביץ נ .2008 .השפעת מנת ההשקיה ותשתית בית השורשים בפלפל המושקה במים מליחים .דו”ח מו”פ ערבה וצפונית .2007/8 .3שבתאי כהן ,דורית חשמונאי ,עמי מדואל ,רבקה אופנבך ,יורם צביאלי ,רמי גולן ,אלון בן גל ,אביתר איתיאל ,שלמה קרמר .2007תגובת צמחי פלפל להשקיה במנות ובאיכויות מים שונות ,בתנאי כיכר סדום ,תחנת זוהר .דו”ח מו”פ ערבה תיכונה וצפונית .2006/7 4. Feddes, R.A., Hoff, H., Bruen, M., et al., 2001. Modeling root water uptake in hydrological and climate models. Bulletin of the American Meteorological Society, 82 (12), 2797-2809. שדה וירק גיליון מס’ 14 51 התמוטטות חורפית של פלפל בערבה: שימוש בפונגיצידים למניעת התופעה שמעון פיבוניה ,רחל לויטה -מו”פ ערבה תיכונה וצפונית הפסקת השימוש במתיל ברומיד החריפה משמעותית את תופעת התמוטטות הפלפל החורפית בערבה .נמצא כי הסיבה לתופעה היא מין של פיתיום ,הגורם לתמותת צמחים בתנאי טמפרטורת קרקע קרים במיוחד .עבודה זו בחנה את יעילות השימוש בפונגיצידים למניעת התמותה בצמחים. מוסף מיוחד: תקציר פ לפל ינואר-פברואר 2010 52 תופעת ההתמוטטות החורפית בפלפל ,נבילת צמחים בוגרים במהלך החודשים דצמבר עד פברואר ,ידועה בערבה זה שנים רבות .השימוש במתיל ברומיד לחיטוי קרקע הפך את ממדי התופעה לזניחים במהלך השנים .בשנים האחרונות הופיעה התמוטטות פלפל חורפית בממדים רחבים יחסית בעונות גידול 2004/5ו .2006/7-התופעה נצפית בעיקר באזורים הקרים יחסית בערבה :פארן ,צופר ופחות בעין יהב. בניסויים ,שנערכו בעונה שעברה בחדרי גידול מבוקרים בתחנת יאיר ,נמצא שגורם המחלה הוא מין פיתיום ,הגורם לתמותת צמחים בתנאי טמפרטורת קרקע קרים במיוחד. בעונה זו נבחנה היעילות של פונגיצידים למניעת תמותת הצמחים. הבחינה בוצעה בצמחי פלפל שגדל בעציצים בתנאי גידול מבוקרים .נבדקו מועד היישום המתאים והמינון הדרוש .החומר רידומיל ( )Metalaxylנמצא יעיל במניעת תמותת הצמחים .כאשר היישום בוצע בטמפרטורה של 20מ”צ או 14מ”צ ,נמנעה תמותת הצמחים מפיתיום לאחר שעברו לטמפרטורה של 8מ”צ .אולם, כאשר היישום בוצע בטמפרטורה הנמוכה ,לא נמנעה תמותת צמחים .הטמפרטורות 20מ”צ ו 14-מ”צ מייצגות את טמפרטורת הקרקע הממוצעת בפארן בתחילת חודש נובמבר ובתחילת דצמבר ,בהתאמה. מבוא הפלפל הוא גידול הירקות העיקרי בערבה התיכונה והצפונית. התמוטטות פתאומית של צמח הפלפל הוותה בעיה קשה בערבה עד אמצע שנות השמונים .תופעה זו אינה מוכרת באזורי גידול פלפל אחרים בארץ ובעולם ,ולמיטב ידיעתנו הינה ייחודית לאזור הערבה .שימוש במתיל ברומיד לחיטוי קרקע הקטין מאד את רמת ההתמוטטות ,וממדי התופעה הפכו לזניחים .עם הפסקת השימוש במתיל ברומיד בשנים האחרונות ,חלה עלייה במספר המקרים ובהיקף השטחים המתמוטטים .השטח הניזוק מהתמוטטות מתרכז בעיקר במושבים פארן וצופר ופחות בעין יהב .כלל השטח הניזוק מהתמוטטות פלפל מוערך בכמה עשרות דונמים בשנה, וברמת החקלאי הבודד הנזק יכול להיות קשה מאד. בניסויים ,שנערכו בעונה שעברה בחדרי גידול מבוקרים בתחנת יאיר ,נמצא שגורם המחלה הוא מין פיתיום ,הגורם לתמותת צמחים בתנאי טמפרטורת קרקע קרים במיוחד (פיבוניה ולויטה, .)2008התמוטטות הצמח מביאה לפגיעה טוטאלית ביבול משלב ההתמוטטות והלאה ,לפחיתת יבול של כ .50%-מציאת דרכים למניעת ההתמוטטות תביא להגדלת היבול בשטחים הסובלים מתופעה זו לרמה המקובלת. שיטות עבודה ותוצאות צמחי פלפל גודלו בעציצים של 400סמ”ק המכילים 90%פרלייט ו 10%-חול .כל הצמחים (פרט ל 20-צמחים ששימשו לביקורת) הודבקו במין הפיתיום הגורם להתמוטטות חורפית וגודלו במשטר הטמפרטורות הבא :שלושה שבועות בטמפרטורה של 20 מ”צ ,לאחר מכן שבועיים בטמפרטורה של 14מ”צ ולאחר מכן בטמפרטורה של כ 8-מ”צ. נבחנה יעילות ההדברה של שני חומרים ,עמיסטאר ורידומיל גולד נוזלי .הניסוי בוצע פעמיים .מועדי היישום שנבחנו היו: .1בטמפרטורה של 20מ”צ ,כעשרה ימים לאחר ההדבקה בפיתיום; .2בטמפרטורה של 14מ”צ ,כעשרה ימים לאחר המעבר לטמפרטורה זו; .3בטמפרטורה של 8מ”צ ,כשלושה ימים לאחר המעבר לטמפרטורה זו בניסוי ראשון וכשבוע לאחר המעבר בניסוי שני. בניסוי הראשון היו החומרים והמינונים שנבחנו :עמיסטאר במינונים של 0.05סמ”ק לצמח ו 0.01-סמ”ק לצמח; רידומיל במינונים של 0.025סמ”ק לצמח ו 0.005-סמ”ק לצמח. בניסוי השני היו החומרים והמינונים שנבחנו :עמיסטאר במינון של 0.05סמ”ק לצמח; רידומיל במינונים של 0.005סמ”ק לצמח ו 0.0025-סמ”ק לצמח .כל עציץ קיבל מנה של 50סמ”ק מים עם הכמות המצוינת של החומרים הנ”ל. כל טיפול של מועד יישום * מינון החומר כלל עשרה עציצים. סימנים של נבילת צמחים ראשונים בצמחי הביקורת החלו בניסוי הראשון לאחר 11יום מהמעבר לטמפרטורה הנמוכה ,ובניסוי השני עשרה ימים לאחר המעבר לטמפרטורה הנמוכה.צמחי פלפל שהוגמעו עם רידומיל בטמפרטורה של 20מ”צ או 14מ”צ לא הראו סימני נבילה בכל הריכוזים שנבחנו (טבלאות .)2 ,1רידומיל שניתן לאחר המעבר לטמפרטורה נמוכה, הגורמת לנבילה ,היה יעיל במניעת הנבילה רק בניסוי הראשון. עמיסטאר לא היה יעיל מספיק למניעת נבילתם של הצמחים (טבלאות .)2 ,1הריכוז הגבוה של רידומיל בניסוי הראשון גרם לצריבות בעלווה. דיון הטיפול ביקורת לא מאולחת ביקורת מאולחת עמיסטאר עמיסטאר עמיסטאר עמיסטאר עמיסטאר עמיסטאר רידומיל רידומיל רידומיל רידומיל רידומיל רידומיל מינון החומר מועד היישום צמחים עם סימני נבילה ()% (סמ”ק לצמח) 0 88 0.05 0.01 0.05 0.01 0.05 0.01 0.025 0.005 0.025 0.005 0.025 0.005 20מ”צ 20מ”צ 14מ”צ 14מ”צ 8מ”צ 8מ”צ 20מ”צ 20מ”צ 14מ”צ 14מ”צ 8מ”צ 8מ”צ 10 80 40 100 50 90 10 0 0 0 10 0 טבלה מס’ :2ניסוי שני ,תוצאות כלל צמחי הפלפל המראים סימני נבילה מפיתיום 45 ,ימים לאחר המעבר לטמפרטורה של 8מ”צ הטיפול מינון החומר לצמח) מועד היישום (סמ”ק צמחים עם סימני נבילה ()% ביקורת לא מאולחת ביקורת מאולחת עמיסטאר עמיסטאר עמיסטאר 0.05 0.05 0.05 20מ”צ 14מ”צ 8מ”צ 30 50 60 רידומיל רידומיל רידומיל רידומיל רידומיל רידומיל 0.005 0.0025 0.005 0.0025 0.005 0.0025 20מ”צ 20מ”צ 14מ”צ 14מ”צ 8מ”צ 8מ”צ 0 0 0 0 50 20 0 80 הקרוב נמשיך לבחון בתנאים מבוקרים חומרים נוספים ,העשויים למנוע את נזקי המחלה. תודות תודות למועצה הצמחים על העזרה במימון העבודה. תודה ליורם צביאלי על העריכה המדעית. ספרות מקצועית שמעון פיבוניה ,רחל לויטה ( .)2008התמוטטות חורפית של פלפל בערבה :זיהוי הגורם והקשר בין מופע המחלה ותנאי סביבה .מו”פ ערבה תיכונה וצפונית ,סיכום עונת מחקרים .2007/8 שדה וירק גיליון מס’ 14 מהתוצאות נראה ששימוש ברידומיל עשוי למנוע ואו להפחית את ממדי תמותת הצמחים בשדות .נראה שהעיתוי המתאים ליישום הוא לפני הופעת הסימנים הראשונים על הצמחים .תחילת חודש דצמבר ,עת הטמפרטורה הממוצעת בקרקע באזור פארן היא בסביבות 14מ”צ ,נראית כמועד שעשוי להיות מתאים לטיפול כזה .היות שהמחלה מופיעה רק בשנים בהן הטמפרטורה בחורף נמוכה במיוחד לאורך זמן והיות שאין באפשרותנו לחזות זאת, יהיו שנים בהם יינתנו טיפולים שלא לצורך .כדי לרשום בעתיד את היישום ברידומיל לשימוש מסחרי ,יש עדיין לעבור כברת דרך, ללמוד את היעילות בתנאי שדה ,נזק אפשרי לצמחים ,שאריות בפרי וכו’ .בגלל האופי של מופע המחלה הבלתי צפוי ,קיים מבחינתנו קושי רב בביצוע ניסויי שדה לבחינת חומרים .בעתיד טבלה מס’ :1ניסוי ראשון ,תוצאות כלל צמחי הפלפל המראים סימני נבילה מפיתיום 37 ,ימים לאחר המעבר לטמפרטורה של 8מ”צ 53 טיפולי הסגר - עם המבט קדימה אלעזר פליק ,אביטל בר-יוסף ,שרון אלקלעי-טוביה ,יעקב פרצלן ,ציון אהרון ,סוזן לוריא - המחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף (אחסון) ,מינהל המחקר החקלאי ,מרכז וולקני ,בית דגן רמי גולן -מו”פ ערבה תיכונה מחקר זה בחן ,לראשונה ,את האפשרות לאחסן פירות פלפל בטמפרטורה מאד נמוכה למשך שלושה שבועות ,שתהווה בסיס לטיפול הסגר נגד מזיקים ,מבלי לפגוע באיכות הפרי בחיי מדף. מוסף מיוחד: פלפ ל ינואר-פברואר 2010 54 עם העלייה במסחר עולמי בתוצרת חקלאית ,קיימת סכנה של הפצת מזיקים לארצות המייבאות תוצרת חקלאית ,מזיקים שאינם קיימים בתחומן .כדי למנוע סכנה זאת ,כל המוצרים הטריים חייבים לעבור טיפולי הסגר ,שמטרתם לקטול את המזיק טרם כניסתו לארץ היעד .במדינות רבות המייבאות תוצרת חקלאית, כמו ארצות הברית ,יפן או קוריאה ,פותחו פרוטוקולים לטיפולי הסגר נגד מזיקים .כיום קיימים שני טיפולי הסגר עיקריים במדינות שונות בעולם :טיפול בחום -טבילה במים חמים למשך דקות עד שעות ,או טיפול בקור -אחסנת התוצרת בטמפרטורות תת-אופטימאליות למשך כשבועיים או יותר. פרי הפלפל ( ,)Capsicum annuum L.על צבעיו השונים ,הנו הירק החשוב ביותר ,לאחר תפוחי-אדמה ,שמיוצא כיום מישראל לאירופה ולארצות-הברית .יצוא הפרי הסתכם השנה בכ120,000- טונות ,עם הכנסה של כ 180-מיליון יורו .עונת היצוא מתחילה בחודש נובמבר ומסתיימת בסוף חודש מרץ-תחילת אפריל ,רובה בהובלה ימית. פירות הפלפל נצרכים כיום בכמויות הולכות וגדלות ,במגוון רחב של צבעים וצורות .הפירות עשירים במינרלים ובוויטמינים ,בעיקר ויטמין Cו E-בפרי הבשל ,החשובים לתזונה היומית .הפרי נצרך לפני הבשלתו המלאה כפרי ירוק או כשהוא בשל ,בצבעיו השונים (אדום ,צהוב וכתום). הפלפל הנו פרי סובטרופי ורגיש לנזקי צינה .כאשר הפרי מאוחסן בטמפרטורות הנמוכות מ 7-מ”צ ,לתקופה של לפחות שבוע ,מתחילים להתפתח נזקי צינה ,הבאים לידי ביטוי בשקעים על גבי הפרי ,העוקצים משחירים ,הפרי מאבד ממשקלו בקצב מהיר ,ועל נזקי הצינה מתפתחים מחוללי מחלות .נזקים אלה פוגעים באיכות הפרי ובחיי המדף שלו (תמונה .)1אולם ,קיימות טכנולוגיות הורטיקולטוריות שונות להגברת עמידות הפרי בפני נזקי צינה ,אשר כוללות טיפולים פיסיקאליים (טבילה במים חמים ,חשיפה לאוויר חם ולח [הגלדה ,]curing -שטיפה והברשה במים חמים) ושימוש ביריעות פלסטיק שונות ,שמפחיתות את קצב איבוד המים (משקל) באחסנה ממושכת. מטרת המחקר הייתה לבחון ,לראשונה ,את האפשרות לאחסן פירות פלפל בטמפרטורה מאד נמוכה ( 1.5מ”צ) למשך שלושה שבועות ,שתהווה בסיס לטיפול הסגר נגד מזיקים ,כמו זבוב הים התיכון ,מבלי לפגוע באיכות הפרי בחיי מדף .נבחנו טיפולים שונים ,במטרה למנוע את ההתכלות הפיסיולוגית והפתולוגית של הפרי כתוצאה מהאחסנה בטמפרטורות נמוכות מאד .מטרה נוספת הייתה לנסות ולהבין חלק ממנגנון הפעולה המעורב במניעת התפתחות נזקי צינה בפרי .הניסויים בוצעו בשני זני פלפל מסחריים אדומים ,שנקטפו בערבה ,והם נערכו במשך שלוש השנים האחרונות .נבחנו מספר טיפולים כדלקמן: תמונה מס’ :1פרי לאחר 21ימים ב 1.5-מ”צ 3 +ימים ב20- מ”צ .העיגולים הצהובים מסמנים אזורים עם נזקי צינה בקליפת הפרי ובעוקץ (עוקץ שחור) תמונה מס’ :2פרי חתום ביריעת שרינק לסיכום השילוב בין השטיפה וההברשה החמה ,עם חיתום פרטני ,הקנה לפרי הפלפל עמידות משמעותית נגד התפתחות נזקי צינה ,תוך שמירת איכותו בתום תקופת אחסנה של 3שבועות ב 1.5-מ”צ ו 3-ימים נוספים ב 20-מ”צ .טיפול זה והבנת דרך פעולתו ,במניעת התפתחות נזקי צינה ,יכול לאפשר יצוא פלפל לארצות הדורשות טיפולי הסגר כנגד חרקי הסגר .בנוסף ,טיפול זה או דומה יאפשר לפתח פרוטוקול לטיפול הסגר גם למוצרים טריים נוספים. שדה וירק גיליון מס’ 14 שטיפה והברשה חמה ב 55-מ”צ למשך כ 15-שניות (טיפול מסחרי -חמה); שטיפה “קרה” ( curing +הגלדה) ב 44-מ”צ בלחות של 85%למשך 6שעות; שטיפה “קרה” +חיתום פרטני (יריעת פלסטיק מתכווצת בחום [ ;)]shrinkשטיפה חמה + חיתום פרטני .כל הטיפולים נעשו בהשוואה לטיפול הביקורת, שהיה שטיפה והברשה של הפרי במי ברז (שטיפה “קרה”). הפירות המטופלים אוחסנו ב 1.5±0.5-מ”צ למשך 21ימים + 3ימים נוספים ב 20-מ”צ .בתום תקופת האחסנה וחיי המדף, נבחנו מספר מדדים להערכת איכות הפרי ,כגון :איבוד משקל, מוצקות ,התפתחות נזקי צינה והתפתחות ריקבונות .על-מנת לנסות ולהבין את מנגנון הפעולה של עמידות הפרי לנזקי צינה ,נבדקה מעורבות חלבון-עקת-חום ,HSP70שדווח בעבר על מעורבותו בהעלאת עמידות הפרי כנגד נזקי צינה. בתום שלוש שנות המחקר נמצא ,שטיפול המשלב את השטיפה וההברשה במים חמים (שטיפה בטמפרטורה של 55מ”צ למשך 20שניות) +חיתום פרטני היה יעיל ביותר ,באופן מובהק, בשמירת איכות הפרי בתום תקופת האחסנה וחיי המדף (תמונות 2ו .)3-טיפול זה הקטין באופן בולט את התפתחות הריקבונות כתוצאה מהשטיפה ומההברשה החמה ומנע כמעט לחלוטין התפתחות נזקי צינה כתוצאה מהחיתום ,אשר הקטין את האחוז של איבוד המים .שילוב טיפולים אלה תרם להקטנת רגישות הפרי להתפתחות נזקי צינה באחסנה ב 1.5-מ”צ .נמצא כי שטיפה והברשה במים חמים ,בשילוב עם אריזת החיתום, השרתה יצירת חלבוני עקת חום ממשפחת .HSP70עלייה ברמת חלבונים אלה קשורה ,בין היתר ,בהקטנת התפתחות נזקי צינה בפרי המטופל. תמונה מס’ :3פרי שנשטף במים חמים ונחתם לאחר 21 ימים ב 1.5-מ”צ 3 +ימים ב 20-מ”צ 55 התמודדות מושכלת עם מחלת הקימחונית בפלפל באמצעות מערכת תומכת ההחלטה פלפלת דני שטיינברג ,יגאל אלעד ,מנחם בורנשטיין ,ברק כהן ,רן שולחני -מינהל המחקר החקלאי שמעון פיבוניה ,יעל בר לבן ,רחל לויטה ,ישראל צברי -מו”פ ערבה תמר אלון ,סווטלנה דוברינין -שה”מ כתבה זו סוקרת ניסויים במערכת תומכת ההחלטה פלפלת ,שמאפשרת לחזות ,עוד במהלך העונה ,את הנזק שייגרם ליבול הפלפל בסוף העונה כתוצאה מנזקי מחלת הקימחונית ולקבל החלטות מושכלות לגבי הצורך ביישום ריסוסים נוספים כנגד המחלה .מחקר זה מתמקד בעונת הגידול החורפית בלבד. מבוא ינואר-פברואר 2010 מחלת הקימחונית בפלפל ,הנגרמת על-ידי הפטרייה ,Leveillula taurica שכיחה בכל אזורי גידול הפלפל בארץ ומתפתחת בכל עונות הגידול, ברמה כזו או אחרת .מאחר שמקובל להניח שהמחלה עלולה לגרום לנזקים משמעותיים ליבול ,מיישמים המגדלים כנגדה תכשירי הדברה בשיטת ה”ביטוח” .תכיפות הריסוסים משתנה באזורי הארץ השונים ובין מגדלים שונים ,אך מספרם יכול להגיע ל 15-עד 20ריסוסים בעונה .לרוב ,ההדברה יעילה :רמת הנגיעות נמוכה ,והנזק ליבול, כתוצאה מהתפתחות המחלה ,נמוך אם בכלל .אולם ,סביר להניח שאסטרטגיית הדברה זו מביאה לידי יישום ריסוסים מיותרים .כל עוד אין מגבלה על מספר הריסוסים אותו ניתן ליישם כנגד המחלה, אין מניעה שהמגדלים ימשיכו וישתמשו בשיטת הביטוח .אולם ,שינוי התקנות (או דרישות הקניינים) יחייבו אולי ,בעתיד ,להפחית באופן משמעותי את כמויות תכשירי ההדברה המיושמים .לצורך כך הוקם 57 פ לפל מחלת הקימחונית היא מחלת העלים החשובה ביותר של גידול הפלפל .המגדלים מתמודדים עם המחלה בשיטת ה”ביטוח” ונוהגים ליישם כנגדה ריסוסים רבים ,חלקם מיותרים .במסגרת מיזם ,שנקרא חוס”ן-פלפל ,פיתחנו מערכת תומכת ההחלטה בשם פלפלת ,המאפשרת להתמודד עם המחלה בצורה מושכלת ,תוך צמצום במספר הריסוסים המיושם .מערכת פלפלת נבחנה בתשעה ניסויים ,שבוצעו בארבעה אזורי גידול בארץ ,בשתי עונות .שימוש במערכת איפשר להדביר את מחלת הקימחונית ביעילות ,בדומה ליעילות של טיפול הביטוח ,תוך יישום מספר קטן יותר של ריסוסים ( 4.7 ±0.5ריסוסים בטיפול פלפלת בהשוואה ל 15.8±1.5-בטיפול הביטוח) .ניתוח השפעתה של המחלה על היבול הכללי ועל היבול באיכות יצוא ,העלה ,שמחלת הקימחונית גורמת לנזק ליבול ,אך הנזק פחות בהרבה ממה שמקובל להניח. רק בשישה ניסויים ,מתוך ה 26-שבוצעו ,נגרם נזק ליבול .הנזק מוסף מיוחד: תקציר נגרם במקרים בהם המחלה הופיעה מוקדם ,והמגיפה התפרצה עוד לפני תחילת צבירת היבול .לא ניתן להסיק מממצאים אלה שאין צורך להתמודד עם המחלה; אבל ניתן להסיק מהם ,שאפשר ליעל את דרך ההתמודדות איתה תוך התחשבות בנזק הצפוי. לשם כך פותח מודל חיזוי להערכת נזקים ,שבאמצעות ניתן, עוד במהלך העונה ,לחזות את הנזק שייגרם ליבול בסוף העונה. במחקר זה התמקדנו בעונת הגידול החורפית (שתילות אוגוסט- ספטמבר; סיום גידול אפריל-מאי) ,ולכן הממצאים תקפים רק לגבי עונת גידול זו. מיזם חוס”ן-פלפל .המטרה המרכזית של המיזם היא לפתח גישה חדשה להתמודדות עם מחלות ומזיקים בפלפל ,תוך שימוש מזערי בתכשירי הדברה כימיים ,ולבנות את הכלים שיאפשרו ליישמה בקנה מידה מסחרי (.)1 בעונת 2004/5החל השלב הראשון של המיזם ,בו החילונו באיסוף הנתונים הדרושים לבניית מערכת תומכת החלטה בשם פלפלת. במסגרת זו ביצענו בתחנת יאיר ניסוי ,שמטרתו הייתה לבחון גישות שונות לתזמון הריסוסים המיושמים כנגד מחלת הקימחונית. בנוסף ,קיימנו סקר מקיף במבני פלפל מסחריים במושבים פארן וחצבה .בשנת המיזם השנייה ( )2005/6ביצענו חמישה ניסויים; ארבעה מהם בוצעו בתחנת יאיר (שניים בחממה ושניים במבנה חממה המכוסה ברשת) ,והחמישי במנהרה עבירה בתחנת זוהר בעין תמר .בניסויים נצבר מידע ,שאיפשר לפתח את הגרסה הראשונה של מערכת תומכת ההחלטה פלפלת .תוצאות ניסויים אלה פורסמו בעבר ( .)3 ,2בהמשך שופרה המערכת ,ובשנת המיזם השלישית ( )2006/7בחנו את המערכת תומכת ההחלטה (שכונתה פלפלת )3-בסדרה של 11ניסויים .הניסויים בוצעו בחמישה אזורים בארץ :הערבה התיכונה (תחנת יאיר) ,הערבה הצפונית (תחנת זוהר) ,הבקעה (תחנת גלגל) ,הבשור ורמת הנגב .הניסויים בוצעו בחממות ,בבתי רשת 50מש ,בבתי רשת צל ובמנהרות עבירות. בהתבסס על הממצאים והמסקנות ,שעלו מהניסויים ,עודכנה אסטרטגיית ההדברה המיטבית של מחלת הקימחונית בפלפל. העקרונות החדשים סוכמו בגרסה נוספת של מערכת תומכת ההחלטה ,פלפלת .4-מערכת פלפלת 4-נבחנה בסדרה של חמישה איור .1תרשים זרימה של מערכת תומכת ההחלטה פלפלת מוסף מיוחד: פ לפל ינואר-פברואר 2010 58 איור מס’ :2בחינת יעילות מערכת תומכת ההחלטה פלפלת כנגד מחלת הקימחונית בניסויים שבוצעו בתחנת צבי (א’ -הקרקע חופתה בפוליאתילן; ב’ -הקרקע נותרה חשופה) ובגבע כרמל (ג) בעונת .2007/8החיצים מציינים את מועדי הריסוס האחרון בטיפול פלפלת .סימנים שלידם אותיות שונות שונים זה בזה במובהק כנקבע על פי מבחן ( HSDברמת מובהקות .)P<0.05 בניסוי שבוצע בגבע כרמל הייתה חזרה חריגה בטיפול פלפלת. הקו המקווקו בצבע ירוק מתאר את עקום התפתחות המחלה בטיפול זה כשהממוצעים חושבו ללא החלקה החריגה המיזם ,שימשו לכימות השפעתה של מחלת הקימחונית על יבול הפלפל באיכות יצוא ולפיתוח מודל להערכת נזקים מהמחלה. המודל עשוי לשמש לחיזוי הנזק שייגרם ליבול מהמחלה עוד במהלך העונה ,מידע החשוב לקבלת החלטות לגבי הצורך ביישום ריסוסים נוספים כנגד המחלה. פירוט עיקרי הניסויים שבוצעו .1מערכת תומכת ההחלטה פלפלת על-פי מערכת תומכת ההחלטה פלפלת ,יש להפעיל את ההדברה הכימית עם זיהוי תסמיני המחלה הראשונים בחלקה .הריסוסים העוקבים מיושמים מדי שבועיים ,עד תחילת הקטיף .במועד זה, שדה וירק גיליון מס’ 14 ניסויים ,שביצענו בעונת 2007/8בבקעה ,בגבע כרמל (שבחוף כרמל) ובערבה הצפונית (תחנת זוהר) .בעונת 2008/9המשכנו ובחנו את המערכת בארבעה ניסויים ,שבוצעו בתחנות המחקר בקעה ,חוות הבשור וערבה התיכונה .בשנה זו נוספו למערכת רכיבים המתייחסים להתמודדות עם מזיקי הפלפל .לכן ,שם המערכת שונה ל-פלפלת .5-מבחינת ההתמודדות עם קימחונית, גרסה זו זהה לגרסה פלפלת.4- בדו”ח זה יפורטו תוצאות הניסויים בהם השתמשנו בגרסת המערכת האחרונה ,וכדי למנוע בלבול ,תכונה המערכת תומכת ההחלטה בשם פלפלת .נתונים שנאספו מ 26-ניסויים ,שבוצעו במסגרת איור מס’ :3בחינת יעילות מערכת תומכת ההחלטה פלפלת כנגד מחלת הקימחונית בניסויים שבוצעו בתחנת זוהר בעונת .2007/8הניסוי כלל שלושה מועדי שתילה .החיצים מציינים את מועד הריסוס האחרון בטיפול פלפלת .סימנים שלידם אותיות שונות -שונים זה מזה במובהק כנקבע על פי מבחן ( HSDברמת מובהקות )P<0.05 59 איור מס’ :4בחינת יעילות מערכת תומכת ההחלטה פלפלת כנגד מחלת הקימחונית בניסויים שבוצעו בחוות הבשור (א), בתחנת צבי (ב) ובחוות יאיר (ג) בעונת .2008/9החיצים מציינים את מועד הריסוס האחרון בטיפול פלפלת .סימנים שלידם אותיות שונות שונים זה בזה במובהק כנקבע על פי מבחן ( HSDברמת מובהקות .)P<0.05בניסוי שבוצע בתחנת יאיר הייתה חומרת המחלה בטיפול פלפלת בתחילת הקטיף גבוהה בשתי חלקות ניסוי .בחלקות אלה יושמו שני ריסוסים נוספים ,וחומרת המחלה בהן מסומנת כטיפול פלפלת (ב) זיהוי סימני המחלה ,כריסוס הגנתי ,והריסוסים העוקבים יושמו מידי שבוע-שבועיים עד לאמצע ינואר ,כאשר אז הוגדל המרווח לפעם בשבועיים-שלושה; .3פלפלת :טיפול בו יושמו הריסוסים על-פי הנחיות מערכת תומכת ההחלטה .בכל הניסויים והטיפולים יושם תכשיר ההדברה הליוגופרית בריכוז 1%ממרסס גב .בחלקות היקש של כל הניסויים התפתחו מגיפות בחומרה בינונית (נגיעות סופית של )35%-20%עד קשה (נגיעות סופית > .)50%בטיפול הביטוח יושמו 23-12ריסוסים (ובממוצע .)15.8±1.5בכל הניסויים הייתה חומרת המחלה בטיפול הביטוח נמוכה מאד במהלך כל העונה (איורים .)4-2בטיפול פלפלת יושמו 7-3ריסוסים (ובממוצע .)4.7±0.5בעיקרון ,יעילות ההדברה בטיפול הפלפלת לא נפלה מיעילות חלקות הביטוח ,והיא הייתה נמוכה מזו שהתפתחה בחלקות ההיקש (איורים .)4-2חשוב להדגיש ,שמרבית הניסויים שבוצעו במסגרת מחקר זה ,כולל אלה בהם נבחנה מערכת פלפלת, בוצעו בעונת הגידול החורפית ,ולכן הממצאים תקפים רק לגבי עונת גידול זו. .2השפעת מחלת הקימחונית על היבול ופיתוח מודל להערכת נזקים מוסף מיוחד: פ לפל ינואר-פברואר 2010 60 אם חומרת המחלה נמוכה ,אין צורך בריסוסים נוספים עד לסוף העונה; אם חומרת המחלה בינונית או גבוהה ,יש להמשיך ולרסס במרווחים שבין שבועיים לשלושה שבועות ,כתלות בחומרת המחלה ,ולהמשיך בריסוסים עד חודשיים לפני הקטיף האחרון. תרשים זרימה של המערכת מתואר באיור מספר .1גרסה זו של מערכת פלפלת נבחנה בעונות 2007/8ו 2008/9-בתשעה ניסויים, שבוצעו בארבעה אזורים בארץ :בחוף הכרמל ,בבשור ,בבקעה ובערבה הצפונית .כל אחד מהניסויים כלל שלושה טיפולים, כלהלן .1 :היקש; .2ביטוח :טיפול בו יושם הריסוס הראשון לפני במהלך חמש שנות המיזם ביצענו ניסויים רבים לבחינת נושאים שונים הקשורים להתמודדות עם מחלת הקימחונית .בכל הניסויים היו חלקות היקש ,בהן לא יושמו כלל ריסוסים כנגד המחלה, וחלקות בהן יושמו הריסוסים על-פי שיטת הביטוח; בחלקות אלה הייתה ההדברה יעילה מאד ,והמחלה לא התפתחה כלל או שהיא התפתחה בעוצמה נמוכה מאוד עד לסוף העונה .ב26- ניסויים נאסף היבול ונשקל .ניתוח הנתונים העלה שב 20-מתוך 26 הניסויים ,לא היו הבדלים מובהקים ביבול באיכות יצוא בין חלקות ההיקש לבין חלקות טיפול הביטוח .תוצאות דומות התקבלו בעת בחינת השפעתה של המחלה על היבול הכללי (ולא רק היבול באיכות יצוא) .הממצאים היוו הפתעה ,מפני שבכל הניסויים היו הבדלים משמעותיים בעוצמת המגיפה בין שני הטיפולים ומפני שמקובל להניח שמחלת הקימחונית משפיעה באופן משמעותי על היבול .כדי להסביר את הממצאים ,מוצגים כאן עקומי התפתחות המחלה ועקומי צבירת היבול בשני הטיפולים ,כפי שהוערכו ונמדדו בארבעה ניסויים מייצגים (איור .)5מתברר ,שהשפעת המחלה על היבול תלויה ביחסי הגומלין המתקיימים בין שני התהליכים הדינאמיים הללו :במקרים בהם מועד הופעת המחלה והתפרצותה היו מאוחרים (יחסית למועד צבירת היבול) ,לא נגרם ליבול נזק כלל; כשמועד התפרצות המחלה התרחש במקביל למועד צבירת היבול ,נגרם ליבול נזק בינוני; וכשמועד התפרצות המחלה היה מוקדם יחסית למועד צבירת היבול ,נגרם נזק משמעותי מהמחלה (איור .)5מאחר ששכיחות המקרים בהם המחלה מתפרצת מוקדם הינה נמוכה ,ברוב הניסויים לא גרמה המחלה כלל נזק ליבול. השתמשנו בנתונים שנאספו בניסויים שביצענו במסגרת מיזם חוס”ן-פלפל ,כדי לפתח מודל להערכת נזקים מהמחלה .כדי שניתן יהיה להשתמש במודל שיפותח לקבלת החלטות ,השתמשנו במודל הנקרא מודל ה”שלב הקריטי” .במודל השלב הקריטי מתואר הקשר הכמותי בין עוצמת המחלה ליבול או לנזק הנגרם ליבול בסוף העונה ,בשלב מוגדר כלשהו במהלך העונה (= השלב הקריטי) .אם השלב הקריטי מוקדם מספיק ,ניתן לחזות את הנזק שייגרם ליבול בסוף העונה אם המחלה לא תודבר .לכן המודל יכול לשמש ולקבוע אם יש צורך להמשיך וליישם אמצעים להתמודדות עם המחלה בהמשך העונה .מועד השלב הקריטי יכול להיקבע שרירותית ,ובלבד שהוא יהיה שלב מוגדר וברור במהלך הגידול. באיור 6מתואר הקשר בין חומרת המחלה (באחוזים) בתחילת הקטיף (השלב הקריטי) לבין הנזק שנגרם ליבול בסוף העונה ,בכל אחד מהניסויים שביצענו במסגרת מיזם חוס”ן-פלפל .הגדרנו את הנזק כהפרש (בטונה לדונם) בין יבול חלקות טיפול הביטוח לבין חלקות טיפול ההיקש .החישוב בוצע עבור היבול באיכות יצוא ועבור היבול המשווק הכללי (יצוא+שוק מקומי) .בשני המקרים התקבלו ממצאים דומים :כשחומרת המחלה בתחילת הקטיף הייתה 10% או פחות ,התקבל “ענן” של 20נקודות ,בהן לא היה קשר ברור בין חומרת המחלה לבין הנזק (נקודות שחורות באיור .)6בענן זה נכללו מצבים ,בהם היה היבול בחלקות טיפול הביטוח גבוה מיבול חלקות ההיקש ,אך היו גם מצבים הפוכים .הערך הממוצע של הנזק ליבול בניסויים אלה ( 0.27ו 0.44-טונה לדונם ,ליבול באיכות יצוא וביבול הכללי ,בהתאמה) לא היה שונה מ .0-לעומת זאת, התקבל קשר מובהק מאד בין עוצמת המחלה בתחילת הקטיף לבין הנזק שנגרם ליבול בניסויים הנותרים (סימנים ריקים באיור .)6הקשר היה חיובי ,ומשמעותו היא שככל שחומרת המחלה בתחילת הקטיף הייתה גבוהה יותר ,כך היה הנזק ליבול בסוף איור מס’ :5השפעת טיפול הביטוח על התפתחות מחלת הקימחונית (איורים המסומנים בספרה )1ועל היבול (איורים המסומנים בספרה )2בארבעה ניסויים מייצגים :א .ניסוי שבוצע בעונת 2004/5במינהרה עבירה בחוות יאיר; ב .ניסוי שבוצע בחממה בעונת 2005/6בחוות יאיר; ג .ניסוי שבוצע בבית רשת בעונת 2007/8בתחנת צבי; ד .ניסוי שבוצע בחממה בעונת 2007/8בחוות יאיר .קו מלא :היקש; קו מקווקו :טיפול הביטוח .תכשיר ההדברה הליוגופרית יושם מדי שבוע בריכוז של .1% בשני האיורים המייצגים כל ניסוי ציר הזמן מיושר כדי לאפשר השוואה בין הדינאמיקה של התפתחות המחלה לדינאמיקה של צבירת היבול .בסוף העונה ,עקומים שלידם אותיות שונות שונים זה מזה במובהק כנקבע על ידי מבחן LSD שדה וירק גיליון מס’ 14 61 העונה גבוה יותר .המקום בו נפגשים קווי הרגרסיה עם קו האפס יכול לשמש סף להגדרת הצורך בהמשך ההתמודדות עם המחלה; קו זה מסומן באיור 6בחצים אנכיים .המשמעות היא ,שבתחילת הקטיף ניתן להעריך את חומרת המחלה ולהשתמש במידע לחיזוי הנזק שייגרם ליבול במידה שלא יבוצעו פעולות הדברה ממועד זה והלאה .על-פי המודל עולה ,שכאשר חומרת המחלה בתחילת הקטיף נמוכה מ ,10%-לא צפוי שייגרם נזק ליבול (גם אם המחלה תמשיך ותתפתח) ,ולכן אין צורך ליישם ריסוסים כלל עד לסוף העונה .קרוב לודאי שתוצאות אלו יהיו תקפות לאזורים בהם נפסקת חנטת הפלפל בחורף ,שם מסתיים הקטיף במהלך אפריל. באזורים בהם נמשכת החנטה במהלך החורף ועל כן הקטיף נמשך עד סוף מאי ,בהם היו לנו מעט נקודות בדיקה ,יהיה עדיין צורך לבחון את תקפות המודל. דיון מוסף מיוחד: פלפ ל ינואר-פברואר 2010 62 פלפל הוא גידול אינטנסיבי .היבולים גבוהים ,ושווי התוצרת המשווקת לשוק המקומי והמיוצאת לחו”ל מגיע לעשרות אלפי שקלים לדונם ,לעונה .עלות ההדברה של מחלת הקימחונית, יחסית לערך היבול ,שולית .לכן המגדלים עושים כל מאמץ להדביר את המחלה ביעילות המרבית האפשרית .ריסוסים מיושמים גם אם אין בהם צורך (מפני שהתנאים לא מתאימים להתפתחות המחלה) וגם אם התפתחות המחלה אינה גורמת נזק ליבול .מטרת ממשק זה (הנקרא ממשק ביטוח) הוא להדביר את המחלה ,לא לבקר אותה .על-פי אסטרטגיה זו מיושמים ריסוסים רבים ,למרות שברור שחלקם (אם לא רובם) מיותרים .ממשק ההדברה זה הגיוני ב”כללי המשחק” הנוכחיים .ברור לגמרי שמבחינה פסיכולוגית יהיה קשה לשכנע את המגדלים ,שבמשך שנים השקיעו מאמצים במניעת התפתחותה של הקימחונית בכל רמה שהיא ,לשנות את אסטרטגיית הפעולה שלהם .הם לא יעשו זאת אלא אם יכריחו אותם .עובדות אלה היו ידועות כשהתחלנו את מיזם חוס”ן-פלפל. המיזם הוקם כדי להקדים רפואה למכה ,ומטרתו היא להכין את האמצעים שיאפשרו להתמודד עם המחלה במצב בו כללי המשחק ישתנו ,בהם לא ניתן יהיה עוד להתמודד עם המחלה באסטרטגיה של ביטוח .המצב ישתנה במידה שימצאו שאריות של תכשירי הדברה בתוצרת המשווקת ,שתפסול אותה ליצוא ,ו/או במידה שהקניינים יאסרו שימוש בלתי מבוקר בתכשירי הדברה ויגבילו את מספר הריסוסים או את כמות חומר ההדברה המותרת לשימוש במהלך עונת גידול .ממשק ההדברה שפותח במסגרת מיזם חוס”ן-פלפל (שעקרונותיו הם הבסיס למערכת תומכת ההחלטה פלפלת) מאפשר להתמודד עם המחלה בצורה מושכלת. המשמעות היא בקרה של המחלה (ולא הדברה של המחלה) ,תוך יישום מספר הריסוסים המזערי האפשרי .המטרה היא למנוע את הנזקים שגורמת המחלה ליבול ,לא את עצם התפתחות המחלה. במהלך הניסויים ,שבוצעו במסגרת המיזם ,למדנו שיעילות ההדברה אינה נפגעת אם הריסוס הראשון כנגד המחלה מיושם כתגובה (לאחר זיהוי סימני המחלה) ולא כריסוס הגנתי (לפני הופעת המחלה) .הגדרנו סף פעולה ,אך בסופו של דבר החלטנו שהריסוס הראשון ייושם מיד עם גילוי סימני המחלה הראשונים .מצאנו שהמחלה מתקדמת בקצב מהיר בתחילת העונה (בשלב הריבוי הווגטטיבי) ושניתן בשלב זה ליישם את תכשירי ההדברה בדרך כלל במרווחים של 14ימים .בנוסף למדנו ,שבשלב מסוים הקצב היחסי של התקדמות המחלה קטן בצורה משמעותית .הסיבה לכך אינה ברורה עדיין ,ואנו בוחנים כעת את ההנחה שיחסי מקור מבלע בצמח ,המושפעים מממשק הדישון הזרחני ,הם הקובעים את תגובת הפונדקאי להתפתחות המחלה .בכל מקרה ,בתשעת הניסויים ,בהם בחנו את היעילות של מערכת פלפלת ,הודברה המחלה ביעילות ,בדומה לזו שהתקבלה בחלקות בהן יושמו ריסוסים על-פי ממשק הביטוח .זאת למרות העובדה שבחלקות פלפלת יושמו 4.7ריסוסים בממוצע בהשוואה ל 15.8-ריסוסים שיושמו בממוצע בחלקות טיפול הביטוח .הממצאים החשובים ביותר שעלו מהניסויים (מבחינת ההתמודדות עם המחלה) הם שהריסוסים המשפיעים ביותר על המחלה הם אלה המיושמים בתחילת המגיפה ,ושבמצבים בהם חומרת המחלה נמוכה ,ניתן להפסיק את ההדברה הכימית של המחלה כבר במועד תחילת הקטיף ,בלי לפגוע ביעילות ההדברה עד לסוף העונה .במקביל למחקר זה ביצעו פיבוניה וחוב’ סדרת ניסויים ,בהם נמצא שניתן להתמודד עם המחלה ביעילות באמצעות יישום של תכשירי הדברה סיסטמיים (כמו עמיסטאר) בהגמעה דרך מערכת ההשקיה. התברר ,ששני יישומים של טיפול הגמעה ,עם הופעת המחלה ו/או מעט לפני מועד ההופעה המקובל באזור ,מאפשר להתמודד עם המחלה ביעילות במשך חלק ניכר מהעונה ולעיתים גם בכולה. ממצאים אלה מחזקים את הממצאים שעלו מהמחקר הנוכחי, לגבי הצורך למקד את עיקר המאמץ להתמודדות עם המחלה בתחילת המגיפה ולגבי החשיבות הפחותה של ההתמודדות עמה בהמשך .חשוב להדגיש ,שבמחקר הנוכחי התמקדנו בעונת הגידול החורפית (שתילות אוגוסט-ספטמבר; סיום גידול אפריל-מאי), ולכן הממצאים תקפים רק לגבי עונת גידול זו. מידע מעניין נוסף ,שעלה מהניסויים שבוצעו במסגרת מחקר זה ,קשור בהשפעת המחלה על היבול .מקובל להניח שמחלת הקימחונית גורמת לנזקים חמורים ליבול ,ובמיוחד ליבול באיכות יצוא .בגלל הפגיעה בקצב הפוטוסינתזה ,הנגרמת עקב הפחיתה בשטח הירוק ,המטמיע ,של העלים ,ומפני שנשירת העלים הנגועים חושפת את הפירות לשמש ,וכתוצאה מכך נוצרים על הפירות “כתמי שמש” הפוסלים את היבול ליצוא .מניתוח הממצאים שעלו מ 26-ניסויים התברר ,שהמחלה אכן גורמת לנזק ליבול (הכללי ובאיכות יצוא) ,אך עוצמת הנזק פחותה בהרבה מזו המקובלת. רק בשישה ניסויים מתוך ה 26-שבוצעו נגרם נזק ליבול .הנזק נגרם במקרים בהם המחלה הופיעה מוקדם והמגיפה התפרצה עוד לפני תחילת צבירתו של היבול .לא ניתן להסיק מממצאים אלה שאין צורך להתמודד עם המחלה; אבל ניתן להסיק מהם שאפשר ליעל את דרך ההתמודדות אתה ,תוך התחשבות בנזק הצפוי .ניתן לחזות את הנזק עוד בשלב תחילת הקטיף ,על-פי המודל להערכת הנזקים שפיתחנו .על-פי המודל ,אם קיימת בתחילת הקטיף נגיעות ,שחומרתה פחותה מ ,10%-לא ייגרם נזק איור מס’ .6מודל השלב הקריטי לחיזוי הנזק שייגרם ליבול הפלפל מהתפתחות מחלת הקימחונית .א .השפעה על היבול הכולל (יצוא+שוק מקומי); ב .השפעה על היבול באיכות יצוא .השלב הקריטי (מועד הערכת הנגיעות) היה תחילת הקטיף .הנתונים נאספו ב 26-ניסויי שדה שבוצעו במהלך עונות הגידול 2008/9-2004/5במקומות שונים בארץ .הסברים נמצאים בטקסט ליבול (הכללי או באיכות יצוא) עד לסוף העונה .חומרת נגיעות זו הוגדרה כחומרה “גבוהה” על-פי מערכת פלפלת ,והיא מחייבת את המשך ההתמודדות עם המחלה .תקפות המודל צריכה עדיין להיבדק באזורים בהם נמשכת החנטה במהלך החורף ,ועל כן הקטיף נמשך עד סוף מאי. נושא שלא נבחן עד כה הוא השפעת המחלה על איכות התוצרת. לא ידוע אם איכות הפירות שנקטפו מחלקה נגועה זהה או פחותה מזו של פירות שנקטפו מחלקה בריאה .אין מידע גם לגבי כושר השתמרות הפירות הללו באחסון .אנו מתכוונים לבחון נושאים אלה בניסויים שנבצע בעונה הקרובה ,בשיתוף עם פרופ’ אלי פאליק מהמכון לאחסון של מינהל המחקר החקלאי. לא ניתן היה להוציא את המחקר אל הפועל. שה”מ :אורנה אוקו ,יואל מסיקה ,נטע מור ,איציק פוסלסקי ,אורי אדלר; מו”פ ערבה תיכונה וצפונית :דורית חשמונאי ,אלי ברדוגו ,נורית שפירא; מו”פ הבקעה :זיוה גלעד ,צ’ומי אחיעם; מו”פ הר הנגב :ציון שמר ,שבתאי כהן ,מיכל עמיחי; מו”פ הבשור :אלי מתן ,מירון סופר ,ליאנה גנות ,חנה יחזקאל. רשימת ספרות מצוטטת תודות המחקר התבצע במקומות שונים בארץ ,ולהצלחתו תרמו רבים. אנו מודים להם על תרומתם .בלי מעורבותם ,עזרתם ורצונם הטוב, שדה וירק גיליון מס’ 14 .1שטיינברג ד’ ,אלעד י’ ,פיבוניה ש’ ,בר לבן י’ ,לויטה ר’ ,ברדוגו א’ ,חשמונאי ד’ ,דוברינין ס’ ,אלקיים ד’ ,מדואל ע’ ,אוקו א’ ( )2006פיתוח מערך אינטגרטיבי להתמודדות עם מחלות ומזיקים בפלפל בערבה :מיזם חוסן-פלפל .חקלאי ישראל :29 .26 ,24 .2שטיינברג ד’ ,אלעד י’ ,פיבוניה ש’ ,בר לבן י’ ,לויטה ר’ ,ברדוגו א’ ,חשמונאי ד’ ,דוברינין ס’ ,אורן ש’ ,גדיאל א’ ,אלקיים ד’, מדואל ע’ ,אוקו א’ ( )2007מיזם חוסן-פלפל ,תוצאות הניסויים שבוצעו בעונת ( 2005/6חלק ראשון) .גן ,שדה ומשק :)1( 2007 .30-24 .3שטיינברג ד’ ,אלעד י’ ,פיבוניה ש’ ,בר לבן י’ ,לויטה ר’ ,ברדוגו א’ ,חשמונאי ד’ ,דוברינין ס’ ,אורן ש’ ,גדיאל א’ ,אלקיים ד’, מדואל ע’ ,אוקו א’ ( )2007מיזם חוסן-פלפל ,תוצאות הניסויים שבוצעו בעונת ( 2005/6חלק שני) .גן ,שדה ומשק :)2( 2007 .77-66 63 קמחית הסולניים Phenacoccus solaniבישראל: ביולוגיה ,תפוצה ,צמחים פונדקאים ונזק מרים אליהו ,אלכס פרוטסוב ,דני בלומברג ,יאיר בן דב ,צבי מנדל - המחלקה לאנטומולוגיה ,מינהל המחקר החקלאי ,מרכז וולקני ,בית דגן קמחית הסולניים מצויה ברוב אזורי הארץ. עמידותה הרבה לתכשירי הדברה ,כושרה לשרוד בטמפרטורות קיצוניות ומשך ההשרצה הארוך הופכים אותה למזיק קשה להדברה, במיוחד בגידולים רגישים ,כמו פלפל בבתי צמיחה וטרגון בחממות ובשטחים פתוחים. תקציר מוסף מיוחד: פלפ ל ינואר-פברואר 2010 64 מוצאה של קמחית הסולניים Phenacoccus solaniהוא ביבשת אמריקה .בישראל היא נתגלתה לראשונה ב .1998-אוכלוסיות גדולות שלה נמצאו לראשונה בבתי צמיחה בערבה ,ושנים אחדות מאוחר יותר גם בבקעת הירדן .כיום מצויה הקמחית ברוב אזורי הארץ .לכנימה טווח פונדקאים נרחב .בישראל היא תוקפת שורה של גידולים חקלאיים ,שהבולטים מביניהם הם :פלפל ,טרגון, עגבנייה ,בזיל ,נץ החלב ושלפח .עד מהרה הפכה הקמחית למזיק קשה ,בעיקר בחממות פלפל וטרגון .הכנימה מתפתחת גם על מיני עשבים ,בעיקר על גומא הפקעים ,על מיני קייצת ,ינבוט השדה ומיני ירבוז .הקמחית היא מין חד הורי ,ובמהלך חייה משריצה בממוצע כ 120-זחלים .בטמפרטורה של 25מ”צ נמשכת ההשרצה 5-4שבועות .הכנימה מעמידה דורות אחדים בשנה ,כאשר התפתחות דור ב 25-מ”צ על פונדקאים מתאימים ,כגון פלפל, נמשכת כ 35-ימים .בטמפרטורות שמתחת ל 18-מ”צ ומעל ל34- מ”צ אין הקמחית מסוגלת להשלים את התפתחותה .בבתי צמיחה בבקעת הירדן נמצא ,שהקמחית שרדה היטב בבתי רשת ,ובמידה קטנה גם בחממות המכוסות בפוליאתילן .אוכלוסיית הקמחית חורפת או מקייצת בקרקע ,על או בסמוך למערכת השורשים, בדרגת הנקבה הבוגרת .עמידותה הרבה לתכשירי הדברה ,כושרה לשרוד בטמפרטורות קיצוניות ומשך ההשרצה הארוך הופכים את קמחית הסולניים למזיק קשה להדברה ,במיוחד בגידולים רגישים, כמו פלפל בבתי צמיחה וטרגון בחממות ובשטחים פתוחים .יש חשיבות מיוחדת להקפיד על מניעת התבססותה או על הכחדתה בבתי צמיחה חדשים. מבוא תפוצתה הטבעית של קמחית הסולניים ) (Hemiptera: Pseudococcidaeמכסה את האזורים החמים של יבשת אמריקה .גמישותה האקולוגית ניכרת בטווח האקלים הרחב של בתי הגידול שלה ,המתפרסים בין קנדה לברזיל .מיבשת אמריקה התפשטה הקמחית לאזורים אחרים בעולם והפכה בהם למזיק קשה של גידולי שדה וחממות .כמו רבים ממיני הקמחיות המזיקות בישראל ,קמחית הסולניים היא רב-פונדקאית ונרשמה בעולם על 52מיני צמחים המשתייכים ל 26-משפחות בוטניות ( .)5ברוב בתי הגידול באזורי התפוצה הטבעיים שלה היא איננה מזיקה .בדרום אפריקה ,לדוגמא ,מופיעה הקמחית על צמחייה מלווה ואינה נחשבת למזיק ( ,)12ואילו בזימבבואה היא נחשבת למזיק קשה של טבק ( .)13ביפן היא מהווה מזיק חמור בחממות פלפל ( .)11הופעתה בשדות כותנה בהודו ובפקיסטן ( )2אינה ברורה ,היות שהיא נרשמה שם לאחרונה כמין קרוב לPhenacoccus- .)8 ,4( solenopsisיש הטוענים שבתת היבשת ההודית המין המדובר הוא .)2( Phenacoccus gossypiphilousקמחית הסולניים אף חשודה בהעברה של גורם פתוגני בין צמחי האננס ( .)7גילויה הראשון של הקמחית באגן הים התיכון היה בסיציליה ב .)10( 1994-בישראל היא התגלתה לראשונה ב 1998-באזור בית דגן ,על צמחי פלפל Phenacoccus solani Ferris ( ,)6אך כיום קמחית הסולניים מצויה בכל רחבי הארץ (ראו להלן). קמחית הסולניים הינה מין חד הורי ,המתרבה ברביית בתולין ,שבה הזחלנים בוקעים בגוף האם סמוך להשרצתם .הקמחית מעמידה דורות אחדים בשנה (.)9 במסגרת המחקר בקמחית הסולניים ,המדווח במסגרת זו ,אנו מתמקדים בנושאים הבאים :א .תפוצתה בישראל; ב .פעילותה והנזק שהיא גורמת לגידולים חקלאיים שונים; ג .בירור טווח הפונדקאים שלה (תוך אבחנה בין גידולים תרבותיים ,צמחי בר ועשבים רעים); ד .בחינת השפעתה של הטמפרטורה על התפתחות הכנימה ואופן החירוף שלה ,תוך דגש על השפעות תנאי הגידול בבתי הצמיחה ,לימוד מהלך ההטלה והיבטים על אופן הרבייה של הקמחית. נושא ההדברה של הקמחית יוצג במאמר נפרד. שיטות תוצאות ודיון .1התפוצה של קמחית הסולניים בישראל אנו משערים שקמחית הסולניים חדרה לישראל ממצרים (יש לציין שהכנימה טרם נרשמה במצרים) .עד 2005נרשמה הקמחית .2טווח הפונדקאים של הקמחית בישראל בטבלה 1מצוינים מיני הצמחים שעליהם נתגלתה קמחית הסולניים בארץ .הסקר מתבסס בעיקר על גידולים חקלאיים שנפגעו על- ידי הקמחית ועל מיני צמחים המלווים אותם .אוכלוסייה צפופה של הקמחית בגידולים חקלאיים נרשמה בעיקר בבתי צמיחה על פלפל ,טרגון ובוען .גם העשבייה בתוך החממות ובסמוך אליהן טבלה מס’ :1מיני הצמחים הפונדקאים של קמחית הסולניים בישראל בסדר אלפביתי עברי ,תוך ציון חומרת הנזק הניכר בעוצמת הפגיעה ואפשרות נשיאה של צפיפות גבוהה של הקמחית .חומרת הנגיעות בבזיל קשורה לרגישות של נוכחות הכנימה בגידול המיועד ליצוא .הנגיעות בצמח טבק וכותנה נצפתה בחממה בלבד או באכלוס מכוון בשטח פתוח .נגיעות על נבטי תפוחי-אדמה נצפתה במעבדה בלבד. חומרת הפגיעה או מין הצמח צפיפות האכלוס ? אמנון ותמר Viola tricolor +++ בוען Physalis +++ בזיל Ocimum basilicum + בת שבע מטפסת Hoya Carnosa ++ גומא הפקעות Cyprus rotundus + גרברה Gerbera daisy ? דיקליפטרה Dicliptera sp ? היביסקוס Hibiscus rosa-sinensis + היפהסטרום Hippeastrum sp + חבלבל השדה Convolvulus arvensis + חלמית מצויה Malva nicaeensis + חציל Solanum esculentum ? טבק Nicotiana benthamiana +++ טרגון Artemisia dracunculus ++ ינבוט השדה Prosopis farcta ? יערת הדבש Cestrum nocturnum + ירבוז Amaranthus retroflexus + כותנה Gossypium hirsutum + מנטה Mentha sp + מרור מצוי Sonchus oleraceus ++ נץ החלב Ornithogalum dubium סולנום זיתני + Solanum elaeagnifolium ++ סולנום שחור Solanum nigrum + עגבנייה Solanum lycopersicum +++ פלפל Capsicum annuum קייצת מסולסלת ++ Conyza bonariensis רגלת הגינה Portulaca oleracea aggregate רוקולה Eruca vesicaria תלתן Trifolium sp תפוא”ד Solanum tuberosum ++ + + +++ שדה וירק גיליון מס’ 14 שני מקורות מידע עיקריים שימשו אותנו בבחינת התפוצה והצמחים הפונדקאים שצוינו לעיל :א .דגימות צמחים שהובאו אלינו מרחבי הארץ לבדיקה במחלקה לאנטומולוגיה ,על-ידי מגדלים ,פקחים ומדריכי שה”מ; ב .דגימות יזומות של צוות המחקר ,שנאספו בבתי צמיחה ובשדות פתוחים שנחשדו בנגיעות בקמחית .בדגימות אלו בחנו את כל מגוון הצמחים שבבית הגידול הנדגם ,ובכלל זה העשבייה המלווה .מרבית הדגימות נאספו בארבעה אזורים: בערבה ,בנגב המערבי ,בעמק הירדן ובמרכז וולקני בבית דגן. לצורך לימוד ההיבטים בביולוגיה של הקמחית ,גודלה הכנימה במעבדה על נבטי תפוחי-אדמה ועל שתילי פלפל .התפתחות הכנימה נבחנה בטמפרטורות קבועות של ,30 ,28 ,25 ,20 ,19 ,18 32ו 34-מ”צ .השוואה של משך ההתפתחות של הקמחית על מיני צמחים שונים התבצעה ב 25-מ”צ .בחינת התפתחות הקמחית בבתי צמיחה ,בטמפרטורות קיצוניות גבוהות (האופייניות לחממות בקעת הירדן) ,נעשתה בחממות תבלינים במושב מחולה ,תוך כדי השוואה בין חממה מכוסה בפוליאתילן לבין חממה מכוסה באגפים ברשת נגד חרקים ( .)Insect proofבחממות אלו הצבנו כלובי רשת, שלתוכם הוכנסו נבטי תפוחי-אדמה מאוכלסים בקמחית .אופן החירוף של הקמחית נבחן במרכז וולקני בחלקת פלפל ,שנשתלה בשטח פתוח למטרה זו .שתילי הפלפל אוכלסו בקמחית בחודש אוגוסט ,והתבצע מעקב אחר פעילות הכנימות על צמחים אלו בקרקע ,סמוך למערכת השורשים ,תוך דגש על לימוד מועדי ההשרצה של דורות חדשים של זחלנים. דרומית מבית דגן בלבד ,בעיקר בעמק הערבה .רק ב 2006-נצפתה הקמחית לראשונה גם בבקעת הירדן ,וב 2007-בדרום רמת הגולן ובחוף כרמל .כיום מצויה הקמחית ברוב בתי הגידול בארץ. 65 הייתה נגועה בקמחית בדרך כלל בצפיפות נמוכה ,אם כי כמה מהמינים המלווים ,כמו גומא הפקעות ,קייצת וינבוט השדה ,נשאו אוכלוסיות גדולות .בשדות חקלאיים פתוחים הייתה קמחית הסולניים שכיחה על צמחי טרגון יחד עם קמחית ההדר .תמונה 1 מציגה מושבה טיפוסית של שני מיני הקמחיות. תוצאות הסקר מצביעות על כך ,שלקמחית הסולניים טווח נרחב של מיני פונדקאים .לממצא זה חשיבות רבה בכך שמיני צמחים רבים ,גם אם הם מאוכלסים בצפיפות נמוכה ,יכולים לשמש מפלט לקמחית גם מחוץ לבתי הצמיחה ,ובכך להגדיל את סיכויי הישרדותה. במעבדה מתפתחת הקמחית היטב על נבטי תפוחי-אדמה ,אך נראה כי צמחי פלפל ירוק ובוען מוצלחים מתאימים יותר להתפתחות הכנימה .ניסויי המעבדה הראו כי הקמחית לא הצליחה להשלים את התפתחותה ,לא על צמחי טבק השיח ולא על עירית גדולה. עם זאת ,הקמחית משגשגת על נבטי כותנה וצמחים צעירים ,אך לא על צמחי כותנה בוגרים בשדה. .3הנזק הגידולים המרכזיים הנפגעים על-ידי קמחית הסולניים הם ,כאמור, פלפל וטרגון .הכנימות גורמות לעיוותים ולהתנוונות הצימוח הצעיר והפירות ,ובנוסף ,באוכלוסיות צפופות הן מפרישות טל דבש מלווה בפייחת ,הגורמת לזיהום הצמחים .זיהום הצמחים נגרם גם משרידי גופן של הכנימות .תמונה 2מציגה נגיעות בקמחית הסולניים של צימוח צעיר בראשית האכלוס ,עלה ופרי מאוכלסים. מציצת הכנימות ברקמת הצמח גורמת להחלשתו ,כנראה כתוצאה מהחדרת טוקסינים במהלך הזנתן .הנזק העיקרי שגורמת קמחית הסולניים מתבטא בהפחתה משמעותית של איכות התוצרת תמונה מס’ :1מופע מושבות טיפוסי של קמחית הסולניים ( - Aעל פלפל) ושל קמחית ההדר ( - Bעל מנטה) מוסף מיוחד: A החקלאית ובהגבלת השיווק. הקמחית מאכלסת תחילה את צוואר השורש ומערכת השורשים של הצמח הפונדקאי ,ולפיכך קשה לגלותה .בצמחים צעירים היא מופיעה לעיתים על הצימוח הצעיר .לכן ,ההתמודדות אתה בעייתית ,במיוחד בחממות פלפל וטרגון ,שם היא מהווה איום מוחשי על האפשרות לגדל צמחים אלו .בגידולים כמו בזיל ,עצם נוכחותה עלול להכשיל את השיווק. התפשטות והתבססות אוכלוסיות הקמחית בחממות צמחי תבלין מציבה קשיים גדולים בגידולים אלו ,בשל מגבלות השימוש בתכשירי ההדברה ,ובעיקר בשל העובדה שהקמחית היא קשת הדברה ,והשימוש בתכשירים חריפים מערער את הישגי ההדברה המשולבת הידידותית ,שהושגו בעמל רב בבתי צמיחה בארץ ()1 ואף במקומות אחרים בעולם ,כמו יפן ( .)11קמחית הסולניים אינה רגישה לתכשירי ההדברה השגרתיים ,ורק תכשירים מעטים מתאימים להדברתה. .4השפעת הטמפרטורה על התפתחות הקמחית איור 1מראה שאין הבדל רב בין התפתחות קמחית הסולניים על נבטי תפוחי-אדמה (כפי שנמצא במחקר הנוכחי) לבין זו שנמצאה על-ידי )11( Nakahira & Arakawaעל שתילי פלפל .ההתפתחות המהירה ביותר נצפתה ב 30-מ”צ על פלפל וב 28-מ”צ על נבטי תפוחי-אדמה 33.1 :ו 32.3-ימים .ההתפתחות האיטית ביותר ארכה 91.4ימים בטמפרטורה של 19מ”צ .הקמחית לא השלימה את התפתחותה בטמפרטורה של 18מ”צ או נמוכות ממנה ,ואף לא בטמפרטורה של 34מ”צ או גבוהה יותר. איור 2מציג את התפתחות הקמחית על שבעה מיני פונדקאים. על חמישה מהם הייתה ההתפתחות קצרה יחסית ,כאשר על סולנום שחור הייתה ההתפתחות הקצרה ביותר ( 31ימים) ועל טרגון הארוכה ביותר ( 42ימים) .על עגבנייה וחציל היה משך ההתפתחות כפול מזה שבאחרים .יש לציין ,שיתכן שלמקור הקמחית בניסויים (אוכלוסיית מעבדה שגודלה על תפוחי- אדמה) ,הייתה השפעה על משך ההתפתחות .מספר הפרטים שהצליחו להשלים את התפתחותם על עגבנייה וחציל היה איור מס’ :1השפעת הטמפרטורה על התפתחות קמחית הסולניים פלפ ל ינואר-פברואר 2010 66 B תמונה מס’ :2אכלוס טיפוסי של קמחית הסולניים - A .על צימוח צעיר של בזיל - B ,עלווה של טרגון בראשית האכלוס, - Cעלה פלפל מאוכלס בכבדות ,העלה מאוכלס בקמחית הסולניים בדרגות שונות (שימו לב לנשלים הפזורים על גבי העלה ,מצב אופייני לקמחית זו לא למינים אחרים שכיחים בארץ) - D ,פרי פלפל מאוכלס בכבדות. C A B D איור מס’ :3התלות בין משקל הנקבה של קמחית הסולניים לפני ההשרצה לבין מספר הזחלים המושרצים מ”צ (בטווח 42.5-17.9מ”צ) ,השלימה הכנימה את התפתחותה, והשרצה חדשה נרשמה לאחר 44ימים .משך התפתחות ארוך זה נגרם בשל העיכוב בהשרצה כתוצאה מהטמפרטורה הגבוהה ששררה בחממה .תצפיות בהתפתחות הזחלים ,לאחר התיישבות מוצלחת על נבטי תפוחי-אדמה ,הראו שההתפתחות בחממה הייתה שם מהירה יותר מאשר בתא גידול בטמפרטורה קבועה של 25מ”צ. .5חריפה וקיוץ איור מס’ :2התפתחות קמחית הסולניים על כמה מיני פונדקאים ב 25-מ”צ שדה וירק גיליון מס’ 14 פחות ממחצית מאלו שהתפתחו על פלפל או על נבטי תפוחי- אדמה. בחינת ההתפתחות של קמחית הסולניים ,במשטר של טמפרטורות קיצוניות ,נעשתה באמצעות קמחיות שאכלסו נבטי תפוחי-אדמה בתוך כלובי פלסטיק ,שהוצבו בחממות שבמושב מחולה .נמצא שבחממה המכוסה בפוליאתילן ,בטמפרטורה ממוצעת של 31.4 מ”צ (בטווח קיצוני של 47.4-20.2מ”צ) ,לא נרשמה תמותת זחלים מלאה ,וחלקם אף הגיע עד לדרגה שלישית .אולם ,בתנאים אלה אף לא אחד מהפרטים השלים את התפתחותו .בחממה אחרת, המכוסה באגפים ברשת ,שבה הטמפרטורה הממוצעת הייתה 30.7 בבתי הגידול שלה בישראל ,על קמחית הסולניים להתמודד עם שתי תקופות קשות :חורף וקיץ .הקמחית חורפת בקרקע ,על או בסמוך לשורשים בדרגה של נקבה בוגרת ,בדרך כלל כשהכנימות צמודות לשורשים או בסמוך אליהם .עם עליית הטמפרטורה מעל 20מ”צ ,הקמחית חוזרת ומשריצה .לפיכך ,בבתי צמיחה שאין בהם מגבלה של טמפרטורות נמוכות מדי ,הקמחית אינה חורפת וממשיכה להתפתח ולהתרבות גם בחודשי החורף .בחשיפה של נקבות כנימה מגידול על שתילי פלפל בשטח פתוח בבית דגן, בחודש נובמבר (טמפרטורה יומית ממוצעת של 18מ”צ) ,רק מחצית מהנקבות החלו להשריץ ,וזחלי הדרגה הראשונה לא שרדו. בדצמבר ,בטמפרטורות שבין 20-10מ”צ ,היה שיעור ההשרצה מועט .הכנימות נטשו את הצמחים והסתתרו בקרקע .רוב הנקבות הבוגרות שנבחנו שרדו לפחות שלושה חודשים בטמפרטורה של 18מ”צ. בבתי הגידול החמים והיבשים (בערבה ובבקעת הירדן) ,הקמחית שורדת את חודשי הקיץ על שרידי צמח הפונדקאי בקרקע או על עשבים השורדים את חודשי היובש .בבדיקות שערכנו בערבה בחודש אוגוסט ,כשישה שבועות לאחר סיום הגידול, מצאנו שבשטחים חשופים ,במקום שהוצבו מנהרות פלפל, כנימות רבות שורדות על קטעי שורש וגבעול של צמחי פלפל בעומק של 30-20ס”מ בקרקע .העמידות הרבה לטמפרטורות גבוהות מצטיירת בניסויים שערכנו .נמצא שזחלים ,שבקעו לטמפרטורה קבועה של 34מ”צ ,אמנם לא הצליחו להתפתח לדרגת הזחל השנייה ,אך הנקבות הבוגרות שרדו לפחות 10 ימים בתנאים אלו. 67 איור מס’ :4מהלך ההשרצה השבועי של נקבות קמחית הסולניים בטמפרטורה של 25מ”צ (הנקבות בניסוי השריצו בממוצע כ 120-זחלנים לנקבה) .6רבייה ופוריות מוסף מיוחד: נמצאה זיקה ברורה בין משקל הנקבה של קמחית הסולניים לבין פוריותה (איור .)3המשקל הממוצע של הנקבות ,שנאספו מצמחי פלפל ,היה 0.44.1מ”ג ,ואילו משקלן של אלו שנאספו על נבטי תפוחי-אדמה היה 0.62.8מ”ג בלבד .הבדל זה מוצא את ביטויו גם במספר הצאצאים לנקבה 73.3 ,176.5 :ו 47.3 ,118.9-עבור נקבות שהתפתחו והטילו בטמפרטורה ממוצעת של 28מ”צ על צמחי פלפל ועל נבטי תפוחי-אדמה ,בהתאמה .מעניין לציין ,כי ביפן נמצא שבטמפרטורות של 20או 25מ”צ הושרצו על שתילוני פלפל למעלה מ 300-פרטים בממוצע לנקבה ,ואילו ב 30-מ”צ פחות מ 100-צאצאים לנקבה ( .)11במחקר הנוכחי מצאנו ,שההשרצה ב 25-מ”צ נמשכה שישה שבועות (איור ,)4כש 90%-מהזחלים הושרצו במהלך שלושת השבועות הראשונים .לעובדה זו יש משמעות רבה בכל הקשור להדברת הקמחית .רגישות הנקבות הבוגרות לתכשירי הדברה היא נמוכה ,לפיכך בשימוש בתכשירים רכים (כמו אלו המבוססים על מיצוי של צמחים או תכשירים המתאימים לחקלאות אורגנית) ,יש לחזור על הטיפול על-מנת לכסות את כל מחזור ההשרצה. ובסביבתה .קמחית הסולניים מצויה לעתים יחד עם קמחית ההדר Planococcus citriעל אותו הגידול ,על אותם הצמחים ועל עשבייה יחד עם קמחית המורן .Pseudococcus viburni ניתן לנטר את נוכחות קמחית ההדר יחד עם שני מיני הקמחיות אחרים באמצעות מלכודות פרומון .בכך ,בעקיפין ,ניתן לקבוע את הימצאות קמחית הסולניים .הקפדה על בית גידול חופשי מקמחית הסולניים היא חשובה בעיקר בבתי צמיחה חדשים. לאחר התבססות קמחית הסולניים בחממה ,לא ניתן למעשה לשרשה מהחממה .בשל התבססות קמחית הסולניים בבתי צמיחה ויכולתה לשרוד היטב בקרקע ,נדרש לבחון אסטרטגיה של חיטוי קרקע שיתאים גם כנגדה. ניטור קמחית הסולניים בחממות פלפל צריך להתבצע כבר לאחר השתילה .אוכלוסיות ראשוניות מצויות בעיקר באזור צוואר השורש .נמלים מלוות את קמחית הסולניים ,אם כי במידה פחותה מזו בה הן מלוות את קמחית ההדר .בגידול פלפל וטרגון צעירים ניתן להיעזר בנוכחות הנמלים לניטורה .בשל הקושי הרב לשרש את אוכלוסיית קמחית הסולניים לאחר שהתבססה בשטח הגידול או בחממה ,יש חשיבות מיוחדת בהקפדה על מניעת התבססותה או על הכחדתה בבתי צמיחה חדשים. תודות אנו מבקשים להביע את הערכתנו הרבה למגדלים הרבים ,שפתחו בפנינו את שטחי הגידול שלהם לביצוע הניסויים והתצפיות .אנו מודים למדריכי שה”מ ולפקחים ממקומות שונים ולאנשי השדה של ביו-בי ,על ששיתפו אותנו בניסיונם ,במידע אודות חלקות ניסויים רלוונטיות והביאו אלינו מאות דגימות לבדיקה .תודה מיוחדת שלוחה לדוד סילברמן ,תמר אלון ,שמעון ביטון וראובן תמרי. ספרות מקצועית להלן מצוטטים רק כמה פרסומים נבחרים ,הממוספרים על פי ציונם ברשימת הספרות .לרשימת פרסומים מלאה נא לפנות אל: [email protected] מסקנות פ לפל ינואר-פברואר 2010 68 קמחית הסולניים הופכת לאחד מהמזיקים הקשים של בתי צמיחה בארץ .ההתייבשות המהירה של העלים בצמחים הנפגעים מעודדת את הכנימות לזנוח אותם ולהתיישב על צמחים חדשים. הקמחית הולכת ומסתגלת לטווח רחב של צמחי תרבות ,הגדלים בבתי צמיחה ,כמו גם לעשבייה המלווה את צמחי התרבות .כל אלה ,יחד עם רגישותה הנמוכה לתכשירי הדברה ,כושר הישרדותה הגבוה בטמפרטורות קיצוניות ותקופת ההשרצה הארוכה ,מקשים מאוד על הדברתה. על-מנת להימנע מנגיעות בקמחית הסולניים ,יש להקפיד על כמה כללים :יש להימנע מלקחת חומר ריבוי מבתי גידול נגועים או משימוש בתכשירים כאמצעי להדברת דרגות ההתפתחות של הכנימה ,שהן הקשות לאיתור .יש להקפיד על הדברת עשבי בר ,היות שהקמחית עלולה להימצא כמעט על כל צמח בחממה )1שטיינברג ,ש .2008 .הדברה משולבת בפלפל-מבנים בישראל. תמונת מצב ,2008הצלחות ,אתגרים ומבט לעתיד .שדה וירק, .63-60 )3(2008 6. Ben-Dov, Y. 2005. The Solanum mealybug, Phenacoccus solani Ferris (Hemiptera: Coccoidea: Pseudococcidae), extends its distribution ranage in the Mediterranean Basin. Phytoparasitica 33:15-16. 10. Mazzeo, G., Russo, A. and Suma, P. 1999. Phenacoccus solani Ferris (Homoptera: Coccoidea) on ornamental plants in Italy.Boll. Zool. Agrar. Bachic. 31:31–35. 11. Nakahira, K. and Ryo Arakawa, R. 2006. Development and reproduction of an exotic pest mealybug, Phenacoccus solani (Homoptera: Pseudococcidae) at three constant temperatures. App. Ent. Zool., 41:.573-575. שימוש בפונגיצידים בהגמעה כנגד קימחונית בפלפל שמעון פיבוניה ,רחל לויטה ,עמי מדואל ,מורן קפון פתאל -מו”פ ערבה תיכונה וצפונית בניסוי ,שנערך בעונת הגידול 2008/9בתחנת זוהר כיכר סדום ,נבחן השימוש בפונגיצידים בהיבטים של מספר המינונים ,מספר היישומים ומועדי היישום הראויים. תקציר ינואר-פברואר 2010 69 פ לפל שיטות וחומרים הניסוי נערך במנהרה עבירה באורך של כ 80-מ’ בתחנת זוהר .זן הפלפל שנבחן( 4833 :א.ב .זרעים). מועד השתילה .15.9.08 :נבחנו שני מועדים להתחלת הגמעות עם החומר עמיסטאר :מועד א’ ( 12.10.08 -לפני הופעת המחלה) ומועד איור מס’ :1השפעת טיפולים שונים למניעת קימחונית על רמת המחלה לאורך הזמן; טיפולים עם אות שונה נבדלים באופן מובהק מוסף מיוחד: בניסויים ,שנערכו בעונות קודמות ,נמצא החומר עמיסטאר ( )Azoxystrobinיעיל במיוחד למניעת קימחונית בפלפל לאורך זמן ,כאשר הוא ניתן בהגמעה לצמחים סמוך להופעה ראשונה של המחלה בשדה ובהגמעה נוספת שלושה שבועות לאחר מכן. בשנה האחרונה קיבל החומר הנ”ל רישוי לשימוש בהגמעה בפלפל ובעגבנייה כנגד קימחונית .קבוצת הסטרובילורינים ,אליה משתייך העמיסטאר ,ידועה כקלה לשבירה .עקב השימוש הנרחב בחומר, קיים סיכון גדול להתפתחות עמידות של הפטרייה אליו .בניסוי, שנערך בעונת הגידול 2008/9בתחנת זוהר כיכר סדום ,נבחנו כמה מינונים ,מספר יישומים ומועדי יישום של החומר עמיסטאר בהגמעה ובריסוס ומינון אחד של החומר פריורי אקסטרה (שילוב של עמיסטאר Azoxystrobinעם אטמי ,)Cyproconazoleבהגמעה. ביישום בהגמעה ,היו שני הפונגיצידים יעילים בהפחתת המחלה לאורך זמן .ההשפעה של דחיית התפתחותה של המחלה הייתה ארוכה יותר עם החומר פריורי אקסטרה. אצל מספר לא מועט של חקלאים בערבה ,אשר הגמיעו עמיסטאר ו/או פריורי אקסטרה בפלפל ,הופיעו לאחרונה סמני רעילות בצמחים .בדרך כלל הצמחים חוזרים לצמוח כשורה לאחר זמן קצר ,אולם ייתכנו גם נזקים ארוכי טווח .כפי הנראה ,הסיכון לתופעות רעילות בצמחים יגדל ככל שהקרקע חולית יותר וככל שרמת החומר האורגני בקרקע נמוכה יותר. ב’ ( 27.10.08 -מעט לפני הופעה צפויה של המחלה) .הריסוסים החלו ארבעה ימים לאחר הופעת סימני מחלה ראשונים בשדה ,ב.4.11.08- הטיפולים בניסוי: .1עמיסטאר ( ,)150( )Azoxystrobinשתי הגמעות :הגמעה ראשונה במועד ב’ ושנייה כעבור שלושה שבועות. .2עמיסטאר ( ,)100שתי הגמעות :הגמעה ראשונה במועד ב’ ושנייה כעבור שלושה שבועות. .3עמיסטאר ( ,)100שלוש הגמעות :הגמעה ראשונה במועד ב’ ושנייה ושלישית בהפרש של שלושה שבועות זו מזו. .4ריסוס בעמיסטאר ( ,)50חמישה ריסוסים :הראשון עם הופעת המחלה והשאר בהפרש של שבועיים זה מזה. .5ריסוס בעמיסטאר ( ,)50שני ריסוסים :הראשון עם הופעת המחלה והשני לאחר שבועיים .בהמשך ריסוסי גופרית מדי שבועיים. .6ביקורת לא מטופלת. .7ריסוסי גופרית מדי שבועיים החל מהופעת המחלה. .8עמיסטאר ( ,)150שתי הגמעות :הראשונה במועד א’ והשנייה לאחר שלושה שבועות. .9פריורי אקסטרה ( ,)100( )Azoxystrobin + Cyproconazoleשתי הגמעות :הראשונה במועד ב’ והשנייה לאחר שלושה שבועות. במהלך עונת הגידול התבצע מעקב אחר רמת הנגיעות בקימחונית, היבול נשקל ואיכותו הוערכה. איור מס’ :2השפעת טיפולים שונים למניעת קימחונית על רמת היבול הכללי הסופי; היבול בטיפולי ריסוס בעמיסטאר וביקורת לא מטופלת היו נמוכים במובהק משאר הטיפולים תוצאות יישום עמיסטאר בריסוס ,שהחל עם הופעת המחלה :שני ריסוסים ו/או חמישה ריסוסים באינטרוול של שבועיים לא היו יעילים במניעת המחלה והיו דומים לביקורת הלא מטופלת (איור .)1 יישום מוקדם של עמיסטאר בהגמעה היה מעט פחות יעיל (לא מובהק) למניעת קימחונית בהשוואה ליישום סמוך למועד הופעת המחלה .יישום של החומר פריורי אקסטרה בהגמעה היה יעיל מאד למניעת הקימחונית בפלפל לאורך זמן רב מאד ,כחודש יותר בהשוואה לעמיסטאר .ריסוסי הגופרית אחת לשבועיים היו פחות יעילים בהשוואה לטיפולי ההגמעה .טיפולי הביקורת וטיפולי הריסוס בעמיסטאר נפלו באופן בולט ביבולים בהשוואה ליבולים של שאר הטיפולים .היבול הגבוה ביותר התקבל בהגמעה של הפריורי אקסטרה (איור .)2 סיכום מוסף מיוחד: פ לפל ינואר-פברואר 2010 70 בניסוי זה נמצא פעם נוספת כי עמיסטאר ( )Azoxystrobinבטיפולי הגמעה יעיל מאד כנגד מחלת הקימחונית וכי כדאי ליישמו סמוך למועד הופעת המחלה ,מעט לפני ו/או עם הופעת הסימנים הראשונים (פיבוניה וחוב’, .)2008יישום מוקדם יחסית ,שניתן כשבועיים לפני הופעת סימני המחלה, ויישום נוסף שבועיים לאחר מכן (מועד הגמעה א’) ,נמצאו יעילים גם הם למניעת המחלה לאורך זמן .שני יישומים במינון של 150סמ”ק היו עדיפים על שלושה יישומים במינון 100סמ”ק .החומר פריורי אקסטרה הראה תוצאה מאוד מרשימה מבחינת עיכוב התפתחות הקימחונית למשך כחודש יותר מזה שנצפה בטיפול בעמיסטאר .היות שהחומר פריורי אקסטרה מורכב משני חומרים ( Azoxystrobinו)Cyproconazole- מקבוצות שונות ,השימוש בו עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות עמידות הפטרייה לעמיסטאר .ריסוסי הגופרית במרווח של שבועיים לא הספיקו בתחילת עונת הגידול הנוכחית ,בשל התפרצות מוקדמת וקצב התפתחות מחלה גבוה במיוחד .יתכן שריסוסים תכופים יותר היו נותנים מענה טוב יותר כנגד המחלה. ההשפעה ארוכת הטווח של הדברת המחלה ,המתקבלת כאשר נותנים את החומרים הנ”ל בהגמעה ,דומה במהותה להשפעה המתקבלת עם החומר קונפידור ,הניתן כנגד חרקים מוצצים .חומרים אלו נספחים לקרקע ובעיקר לחומר האורגני שבקרקע .קצב הפירוק הביולוגי תמונה מס’ :1חלקת פלפל לא מטופלת לקימחונית (מימין) לעומת חלקה שטופלה בעמיסטאר בהגמעה (משמאל) ו/או הכימי של חומרים אלו הוא איטי ,והם נשארים בסביבת מערכת השורשים לאורך זמן .החומרים הללו משתחררים לאיטם לתמיסת הקרקע ונקלטים על-ידי הצמחים באופן הדרגתי לאורך מספר שבועות .בבדיקה ,שנערכה בשנה שעברה ,נמצא החומר Azoxystrobin בנוף גם כשלושה שבועות לאחר ההגמעה .בריסוס ,לעומת זאת ,נמצא החומר בריכוז גבוה מיד לאחר הריסוס ,וכמותו בנוף דועכת במהירות. בדרך כלל תוך יומיים עד שישה ימים מהריסוס ,ריכוז החומר הפעיל בנוף הוא מתחת לרמה המספיקה להדברה. אצל מספר לא מועט של חקלאים בערבה ,אשר יישמו עמיסטאר ופריורי אקסטרה בהגמעה לפלפל בעונות האחרונות ,הופיעו סמני רעילות בצמחים .הסמנים מתבטאים בהצהבות ,בהתקמרות עלי הקודקוד ,בעלים גילדניים ובתקיעת הצמחים .בדרך כלל הצמחים חוזרים לצמוח כשורה לאחר זמן קצר ,אולם ייתכנו גם נזקים ארוכי טווח .תופעה זו לא נצפתה במהלך הניסויים במו”פ וגם לא כאשר ניתן בהמשך עמיסטאר בשאר שטחי הפלפל בתחנות הניסויים ,כולל ניסויי זנים .ההשערה שלנו היא שבקרקעות הערבה, המאופיינות במרקם חולי עם מיעוט חומר אורגני ,עלולה להתרחש קליטה של כמות גדולה יחסית של חומר מייד ביום היישום ו/או ביום שאחריו ,המגיעה בעיקר לעלים הפעילים ביותר בצמח ,עוד לפני שהחומר נספח לקרקע .לעומת זאת ,כאשר החומר נקלט בצמח בהדרגה מתוך הקרקע ,הסיכון לנזקי רעילות לצמחים יקטן מאד .יתכן גם שיש קשר בין החמרת נזקי הרעילות בצמח ובין הפסקת הדישון ,הנהוגה במספר זני פלפל עם תחילת החנטה, כדי לעודד חנטה .מועד ההגמעה הראשונה במספר יישובים הוא בעיצומה של התקופה בה לא מדשנים את הצמחים .כפי הנראה, הסיכון לקבלת תופעות רעילות לצמחים יגדל ככל שהקרקע תהיה חולית יותר וככל שרמת החומר האורגני בקרקע נמוכה יותר. תודות תודה למועצת הצמחים על העזרה במימון המחקר. תודה ליורם צביאלי על העריכה המדעית. ספרות מקצועית שמעון פיבוניה ,רחל לויטה ,אלי ברדוגו ,יעל בר לבן ,דורית חשמונאי ( .)2008שימוש בפונגיצידים בהגמעה להדברת קימחונית בפלפל. מו”פ ערבה תיכונה וצפונית ,סיכום עונת מחקרים .2007/8
© Copyright 2024