Newsletter 11 מאי 3122 שלומות לכולם, גשם באמצע מאי .לא מספיק בשביל הכינרת אבל לפחות עבורי הוא היה משב מרענן מהשרב של אפריל .גשם עוטף. כזה שמחד לא ממלא אותנו באפרוריות של חורף ,ומאידך מרענן את הירוק שעוד נותר ,ממלא את האוויר בטיפות של קרירות ורוגע .כבר חלקנו אתכם את הטקסט שלהלן ,אבל הגשם הזה לקח אותי שוב אליו ,אל כוחן של הטיפות ,כוחה של הרכות והעדינות. טיפות קטנות של גשם, תראה מה טיפות קטנות של גשם יכולות לעשות. איך להצמיח רבדי מרבדים, איך לכסות ארצות. אפילו היו נופלים משמיים אבנים כבדות, בליסטראות ,טנקים ,הרים שלמים משהו ירוק לא היה צומח מזה, אין טעם אפילו לנסות. תראה מה טיפות קטנות של גשם יכולות לעשות. (מקור לא ידוע) השנה עומדת להסתיים ואנחנו כבר במהלכם של תהליכי הפרידה ,החל מפרידות ידועות כמו מעשרת בוגרי י"ב ,דרך השינשינים המתנדבים ,ועד אלה שיש בהם סימני שאלה בצד תקוות לחזור הביתה .בין טקסי הזיכרון לטקסי סיום ולהכנות לקיץ ההתרחשות בפנימייה בשיאה .לפני פסח יצאנו לשבת פעילות מדהימה בעין אפק ,שמורת טבע מפנקת בצמוד לבית; ובסופ"ש האחרון יצאו כל חניכי הכפר אל הספארי .בסוף מאי מתקיים בכפר יום הורים עשיר למשפחות החניכים. ב 26ליוני אנו מקיימים ערב הצדעה לחניכי הכפר ומעלים מופע שכל כולו ילדי הפנימייה וכל הכנסותיו לרווחת הילדים ולהשלמת המעבר אל מרכז החרום החדש הנמצא בקמפוס הכפר .המופע יתקיים ביגור ונשמח מאוד לראותכם בערב זה. במקביל ,אנחנו מתחדשים ותופסים מקום גם בעולם הוירטואלי .אתר האינטרנט שלנו גדל משבוע לשבוע וקורם עור וגידים גם בשפה האנגלית ,ופתחנו בלוג ב"קפה דה מרקר" .נשמח מאוד לארח אתכם גם שם. /http://cafe.themarker.com/user/444870 נשמח להיפגש לקפה ועניין ב 26.17-ביגור ,בכל שעה שתרצו בקפה דה מרקר ,וגם כאן אצלנו בכפר. שרה פלג. ברוך שעשני אישה... כחלק מפרויקט בנות ,בסוף מרץ יצאו כל בנות אהבה מעל גיל 11ליום פינוק נשי באזור המרכז .ארגון היום התבסס רובו ככולו על רוח הנתינה והתרומה ,והיום בפועל היה תחת אווירה נינוחה ומפנקת ,ללא כל לחצים חיצוניים ,כאילו היינו בבועה הלקוחה מסרטי נערות רומנטיים .אל כל אחת מהבנות התלוותה מדריכת המשפחתון המגדלת אותה ,זאת על מנת לדמות פינוק אם – בת ולאפשר שיח אחר וחיבור המנותק מהיום יום.. את היום פתחנו על מדשאות אוניברסיטת תל אביב ,בארוחת בוקר מפנקת מארומה תל אביב; משם המשכנו לסדנת תדמית בהובלת תמי לנצוט ליבוביץ .במסגרת הסדנא המרתקת למדו הבנות על דימוי דרך תנועה והליכה; על הצגה עצמית ונימוסים בסיסיים ועל איפור מותאם שמדגיש את מי שהן ומי שהן שואפות להיות. לסיום הסדנא קיבלה כל אחת מהבנות את ספרה של תמי ,סיביליטי ,וחלקן אף יודעות לצטט היום חלקים ממנו בע"פ ...משם המשכנו לחלק שכל כולו אורגן ע"י חנה רבינוביץ -פינוק ואירוח בקאונטרי קלאב בצהלה – מארוחת צהריים ,דרך שיעור עיצוב וחיטוב ועד הנאה צרופה מיום השמש והבריכה .לקינוח ,אנחנו בכל זאת בנות והקינוח חשוב ,כל אחת מהבנות אף קיבלה צמיד מתנת ענבל דלומי וערכת טיפוח מתנת ד"ר פישר. עבור הבנות היום היה הזדמנות ייחודית להעשרה ,לחוויה מסוג שונה מחיי הפנימייה והאנשים עימם אנו באים במגע יומיומי ,לאווירה ושיח שכל כולו נשיות ותשומת לב לצרכים ולמאוים שלהן. הפרויקט ממשיך במרץ ועניין ,כשהחודש הבנות המתבגרות והבוגרות, נפגשות מעבר לתוכנית הפעילות השוטפת ,למפגש קבוצתי אינטימי והעשרתי בכל הקשור במיניות והתפתחות עם גניקולוג ,ד"ר סטולרו. כפר ילדים ונוער אהבה -העמותה לקידום ילדים ,נוער וצעירים בסיכון www.villageahava.orgהחקלאים ,28ת.ד 5 .קרית ביאליק. .1595263:4 Newsletter 11 מאי 3122 והילד הזה הוא אני... יעל שמיר המפגש שלנו הפעם חוזר הרבה אחורה ,אל הימים שלפני הקמת המדינה ,ראשית הפנימייה בארץ ישראל סיפורה של יעל שמיר התוודענו לאחרונה ,כשבמלאת לה שמונים שנה החליטו במשפחתה לארגן טיול שורשים אל תחנות משמעותיות בהיסטוריה שלה .פנימיית אהבה היא תחנה כזו. יעל שמיר ,בת שמונים ,אמא ל 4-ילדים וסבתא ל 11-נכדים .תושבת מושב באר טוביה ,אחות בעברה ,עדיין עובדת בלול. יעל היא ילידת רומניה .אמה נפטרה כשהיתה ילדה קטנה ואביה נלקח לעבודות על ידי הגרמנים ,כתוצאה מכך משפחתה הבסיסית התפרקה באופן יחסי ואת ילדותה בילתה בפנימיות .כשהיתה כבת ,11שנה לאחר שאחותה עלתה ,עלתה לישראל דרך תנועת הנוער גורדוניה" :לא הייתי חברת תנועה ,לא היתה לי אידיאולוגיה ציונית ,לא חשבתי על זה כמעשה אמיץ ,מעשה ערכי .הייתי ילדה והנסיבות היו פשוטות לכאורה – לא היה לי בית ,לא היתה משפחה ,לא היתה ברירה .הסוכנות ארגנה עבורנו הכול ,ואני שיתפתי פעולה". שאר אחיה עלו הרבה אחריה .היא עלתה לבדה דרך עלייה ב' באוניה מקס נורדאו .כשהגיעו לישראל עגנו בעתלית ,קבוצה של כ 00-בני נוער בגילאי ,11-11חצים בנים וחצים בנות .בעתלית קיבלה את פניהם אסתר (גבריאל?) ,מדריכה מ"אהבה" אשר עבדה איתם במחנה במשך כשלושה שבועות עד להגיעם לפנימייה בקרית ביאליק ,שם קיבלה את פניהם האני אולמן ,ויוסף ישובי מנהל המוסד .אסתר ליוותה את הקבוצה גם בשהותה בפנימייה .את שם משפחתה יעל לא זוכרת בוודאות ,את בנה הקטן ,הג'ינג'י היא דווקא זוכרת בברור .גם את מסיבת חג שבועות הראשונה שלה בכפר היא זוכרת בברור ,לבושה בלבן עם זר על הראש. איזה חינוך היה בפנימייה? "עבדנו ברפת ,בלול ,בגן הירק ,במטבח ,במכבסה .זה היה חלק ממערך הלימודים הבסיסי .המוסד הכין אותנו לחיים בכל רמה שניתן ,מחקלאות ועד משק בית ,מיזמות ,דרך עבודה יצרנית ועד אחריות אישית וקבוצתית .היו פרסים למצטיינים ופעם אף קיבלתי פרס ,כרטיס להצגה בחיפה ,על מבחני כלכלת בית". החיבור של יעל למוסד בא לידי ביטוי גם עם סיומה את לימודיה בכפר .היא עזבה לקיבוץ ,ככל בני תנועת הנוער ,אך זה לא מצא חן בעיניה והיא חזרה למוסד והפעם בתור עובדת .העזיבה הרשמית היתה לעבודה ולימודי אחיות בבית חולים שערי צדק ,אליו הגיעה דרך "אהבה". "ניתנה פה אהבה גדולה ,יחס ,מסירות ענקית .מאוד דאגו לנו .הייתי איתם בקשר עוד המון שנים לאחר שעזבתי – חזרתי לבקר ,הזמנתי לחתונה ,עדכנתי על לידת כל ילדיי .זו היתה המשפחה שלי .זה היה הבית שלי .אסתר היתה אמא שלי". לפני כחודש ביקרה יעל בפנימיית אהבה ,זאת לאחר שנים רבות בהם לא היתה באזור .היא התרשמה עמוקות מהמשפחתונים .מראה הבתים ,האווירה בהם ופינת החי .את השינשינים היא מאוד מעריכה (יש לה נכדה שינשינית העובדת עם ילדים בסיכון) ורואה בנוער של היום מפותח יותר ,יודע יותר ,בוגר יותר .לחניכי הכפר היום היא מאחלת שיקבלו באהבה ובשמחה גדולה את כל מה שנותנים להם בכפר ,זהו בית עבורם. 26ליוני ,אולם קיבוץ יגור ,ערב הצדעה לחניכי כפר הילדים והנוער אהבה. מקווים לראותכם. כפר ילדים ונוער אהבה -העמותה לקידום ילדים ,נוער וצעירים בסיכון www.villageahava.orgהחקלאים ,28ת.ד 5 .קרית ביאליק. .1595263:4
© Copyright 2024