‫עלון לגינון טיפולי וקהילתי לגיל המבוגר‬ ‫גיליון ‪10‬‬ ‫אייר תשע”ד‬ ‫מאי ‪2014‬‬ ‫פריחה מאוחרת‬ ‫צילום‪ :‬אופיר בן נתן‬ ‫מגינת העורכות | ספרים חדשים | מהשטח | הגן של חיים שיר |צמח שכזה | גינון פלוס | שיר צומח‬ ‫המשרד‬ ‫לאזרחים‬ ‫וותיקים‬ ‫מגינת העורכות‬ ‫שינויי האקלים מתעתעים בנו ובעולם כולו‪ :‬השלג שירד‬ ‫בירושלים ובצפון בחודש נובמבר תפס מדינה שלמה בהפתעה‪,‬‬ ‫אבל הציפייה לחורף משופע בגשמים נכזבה מאוד‪ .‬למעשה‬ ‫מאז ‪ 1927‬לא תועד בישראל חורף שחון כזה‪ .‬בארצות הברית‬ ‫שותקו מדינות שלמות בגלל קור מקפיא ושלגים‪ .‬באנגליה‬ ‫כיסו שיטפונות עיירות שלמות‪ .‬מה חלקנו בעניין? מה מידת‬ ‫האחריות שלנו? איך אנחנו תורמים לטירוף המערכות הזה?‬ ‫כשתקראו את החוברת שלפניכם‪ ,‬תגלו שמוטיב האחריות‬ ‫עובר בה כחוט השני במובן של אכפתיות‪ ,‬ערבות הדדית‪,‬‬ ‫עשייה משותפת‪ ,‬עשייה למען הזולת‪ .‬בתהליך הגינון‪ ,‬בעבודת‬ ‫האדמה יש משהו שמיטיב עם עצמנו‪ ,‬עם זולתנו‪ ,‬עם האדמה‪,‬‬ ‫עם צרכים שאינם רק שלנו‪ ,‬משהו שעשוי לחבר אותנו לעשייה‬ ‫מדויקת‪ ,‬להבנת המידה הנכונה‪ ,‬לצניעות ולאחריות‪.‬‬ ‫מקוות שתמצאו עניין ותפיקו תועלת מהקריאה‪ .‬בינתיים לא‬ ‫נותר אלא ליהנות מריחות הפריחה‪.‬‬ ‫אחינועם בן עקיבא מליניאק‪ ,‬הדס מוטרו וחוה רימון‬ ‫מנהלת התכנית‪ :‬אחינועם בן עקיבא מליניאק | עורכת‪ :‬חוה רימון | עיצוב‪ :‬פנינה נחמיאס | מזכירות ותיאום‪ :‬סימונה דוד |‬ ‫הוצאה לאור‪ :‬טוביה מנדלסון | צילום השער‪ :‬אופיר בן נתן | טל’‪ | 02-6557551 :‬פקס‪www.eshelnet.org.il | 02-5661244 :‬‬ ‫ספרים חדשים‬ ‫קשר ירוק‬ ‫מדריך לגינון רב דורי בבתי הספר‬ ‫ובקהילה‬ ‫מאת דפנה אלון‪ ,‬אורלי שפירא‪ ,‬אחינועם בן‪-‬עקיבא מליניאק‪,‬‬ ‫הדס מוטרו ואורה בר‬ ‫אלברט איינשטיין אמר ש”עיקר מהותו וערכו של היחיד אינו‬ ‫בזכות היותו יצור מובדל‪ ,‬אלא בזכות היותו חלק מציבור אנושי‬ ‫גדול”‪ .‬ברוח זו נכתב המדריך קשר ירוק‪ ,‬שעל רקע הקשר בין‬ ‫אדם לאדמה הוא מלמד איך ניתן לכונן קשר גם בין דור לדור‬ ‫ולחוות ביחד את חוויית המחזוריות וההשתנות המתמדת‪.‬‬ ‫המדריך כולל כלים יישומיים להקמה ולהפעלת תכנית רב‬ ‫דורית‪ ,‬ומובאות בו דוגמאות מהשטח‪ ,‬הוא מיועד למפעילי‬ ‫תכניות בין דוריות במסגרות חינוכיות ובקהילה‪ ,‬ומטרתו לעודד‬ ‫התנדבות בקרב אוכלוסייה מבוגרת ובני נוער‪ ,‬תוך עבודה גננית‬ ‫משותפת‪ .‬הוא מציג את הפעילויות במסגרת תכנית גינון רב‬ ‫דורית משותפת לג’וינט ישראל‪-‬אשל ולאורט ישראל‪ ,‬שפותחה‬ ‫ופעלה בהצלחה בבתי ספר אורט בשיתוף עמותות לזקן ברחבי‬ ‫הארץ לאורך מספר שנים‪.‬‬ ‫התכנית נשענת על ההנחה ששינוי חברתי בהיקף עולמי מתחיל‬ ‫בשינוי פרטני מקומי ומתפשט ממנו והלאה‪Seeing global - :‬‬ ‫‪ .Acting local‬מתוך כך היא מבקשת לספק למשתתפיה‪ ,‬זקנים‬ ‫וצעירים כאחד‪ ,‬כלי מנהיגות‪ ,‬אשר באמצעותם ובאמצעות‬ ‫‪2‬‬ ‫קשר‬ ‫ירוק‬ ‫מדריך‬ ‫בבתי לגינון רב דורי‬ ‫ספר ובקהילה‬ ‫‪1‬‬ ‫קשר ירוק‬ ‫שיתוף הפעולה ביניהם‪ ,‬יוכלו להוביל שינוי בנושאים חברתיים‬ ‫וסביבתיים‪.‬‬ ‫את המדריך המלא ניתן למצוא באתר אשל‪:‬‬ ‫‪www.eshelnet.org.il‬‬ ‫‏‏הגן הנדיב‬ ‫פעילות בגינה המאפשרת‬ ‫מאת נעמי אפל ואורית כשר‬ ‫הספר המושקע והמרשים‪ ,‬המודפס על גבי נייר ממוחזר‪ ,‬יצא‬ ‫בנובמבר בהוצאת רמת הנדיב לכבוד הכנס השנתי‪ .‬הספר‬ ‫מכיל מידע רב אודות הגינון הטיפולי וכן פעילויות רבות‪.‬‬ ‫“בספר הגן הנדיב ביקשנו לענות על צורך שעלה מהשטח‪”,‬‬ ‫מספרת אורית כשר‪“ ,‬ספר בעברית שמביא פעילויות בגינה‪,‬‬ ‫שמשלבות חומרים מגוונים‪ ,‬ומותאמות לקשת גילאים‬ ‫ואוכלוסיות‪ .‬הספר נכתב מתוך העשייה בשטח בתכנית הגינון‬ ‫הטיפולי ברמת הנדיב‪ .‬התכנית הזו שהיא מחלוצות תחום‬ ‫הגינון הטיפולי בארץ אספה עשייה ולמידה בנות למעלה‬ ‫מעשור‪”.‬‬ ‫כותבים רבים‪ ,‬שהוכשרו ולקחו חלק בליווי תכנית הגינון‬ ‫הטיפולי של רמת הנדיב עם השנים‪ ,‬תרמו חומרים לספר‪.‬‬ ‫הספר ידידותי ונוח למשתמש וצבעוניותו הרבה יוצרת עניין‬ ‫וסקרנות‪.‬‬ ‫בין הפעילויות בספר‪ :‬בית מושך לבעלי חיים‪ ,‬עיצוב תיבת‬ ‫קינון מדלעת נוי‪ ,‬יצירת ערוגה פורחת מצמיג רכב ישן ועוד‪.‬‬ ‫בין הדפים טיפים ועצות גנניות‪ .‬הפעילויות מובאות על פי‬ ‫שלבי פעולה מפורטים‪ ,‬המלווים בתמונות להמחשה‪ .‬הערך‬ ‫המוסף הייחודי בספר הוא ההתייחסות להיבטים הטיפוליים‬ ‫של הפעילויות‪ .‬הקהל המקצועי יוכל להיעזר ברציונל של‬ ‫הפעילויות‪ ,‬במשמעויות הטיפוליות הגלומות בהן ובשיקולי‬ ‫התאמה לקהל היעד ולמטופל מסוים‪.‬‬ ‫“תקוותנו שהספר יסייע לקהילה המקצועית בארץ ויתרום‬ ‫למפגש אדם‪-‬צמח‪-‬אדמה‪ ”,‬מסכמת אורית כשר‪.‬‬ ‫להצצה לספר הגן הנדיב ניתן להיכנס לאתר רמת הנדיב‬ ‫‪www.ramathanadiv.org.il‬‬ ‫לרכישה ניתן ליצור קשר עם חנות המידע של רמת הנדיב‪,‬‬ ‫‪ .04-6298111‬יש אפשרות לשלוח אותו בדואר‪.‬‬ ‫‏‏‬ ‫צילום‪ :‬הגן הנדיב‬ ‫‪3‬‬ ‫מהשטח‬ ‫גינון טיפולי בבית‬ ‫האבות הבולגרי‬ ‫צילום‪ :‬הדס מוטרו‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .1‬אחראית צוות ריפוי בעיסוק בבית האבות‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬שפאא ותד‬ ‫מאת ריקי דואניס‪1‬‬ ‫בלב העיר ראשון לציון שוכן בית האבות הבולגרי‪ ,‬שהוקם בעיקר‬ ‫מכספי תרומה של הנדבן יוצא בולגריה‪ ,‬ז’אק חיים אסיאוב‪.‬‬ ‫בבית האבות מתגוררים כ‪ 420-‬דיירים ברמות תפקוד שונות‬ ‫וברמה בריאותית מגוונת‪ .‬בית האבות המטופח מוקף בכרי‬ ‫דשא‪ ,‬הזרועים בפינות רגיעה שבהן גדלים פרחי העונה וצמחים‬ ‫שנתיים על סוגיהם השונים‪ .‬מדובר בחגיגה לעיניים ולנפש‪ ,‬הן‬ ‫לדיירים והן למבקרים‪.‬‬ ‫מזה למעלה משנה וחצי מונהגת‪ ,‬כחלק משירותי ריפוי‬ ‫בעיסוק הניתנים בבית האבות‪ ,‬תכנית גינון טיפולי בהנחייתו‬ ‫של יצחק אלפנדרי‪ .‬יצחק מעביר הפעלות קבוצתיות‬ ‫במחלקות שונות‪ ,‬שאליהן הוא מגיע עם עגלה ובה אדמה‬ ‫ועציצים שונים‪ .‬כל מפגש כולל תצוגה של צמחי העונה‪,‬‬ ‫שתילתם והצגת הסיפורים שמאחורי הצמחים‪ .‬בדרך זו‬ ‫מתחברים הדיירים לזיכרונות ולחוויות מהעבר ומהווה‪.‬‬ ‫לצד הפעילות הקבוצתית‪ ,‬יש בבית האבות מספר דיירים‬ ‫שלקחו על עצמם לטפח צמחים באדניות או בעציצים אישיים‪,‬‬ ‫עיסוק פנאי משמעותי‪ ,‬היוצר בקרבם תחושת אחריות‪.‬‬ ‫ההשגחה והטיפול בצמחים נעשים בליווי צמוד ובהדרכה של‬ ‫יצחק‪ ,‬ולאחרונה בשיתוף פעולה עם מדריכות התעסוקה‪.‬‬ ‫כך מספרת רוזה‪ ,‬אחת הדיירות‪“ :‬יש לנו במרפסת גינה‬ ‫שיצרנו יחד עם המדריך יצחק‪ .‬אני מטפלת בגינה כבר כמה‬ ‫שנים‪ .‬זה תפקיד שלקחתי עם כל הלב‪ .‬אני מכירה את כל‬ ‫הפרחים שם‪ ,‬עוברת ובודקת אם הם בסדר‪ .‬בשבילי יום שבו‬ ‫אני לא רואה את הגינה זה יום לא מושלם‪ .‬כשמצב הרוח שלי‬ ‫לא טוב‪ ,‬אני יוצאת לגינה‪ ,‬ואז אני מרגישה הרבה יותר טוב‪”.‬‬ ‫מנהיגות סביבתית רב דורית‬ ‫בשכונת ג’ואריש ברמלה‬ ‫מאת שפאא ותד‪2‬‬ ‫בבית הספר אורט מקיף ערבי רמלה פועלת מזה שנה תכנית בין‬ ‫דורית למנהיגות סביבתית‪ .‬התכנית יצאה לדרך ביוזמת אשל‪-‬‬ ‫ג’וינט ישראל ותכנית אורטוב מטעם רשת אורט ישראל ובתמיכה‬ ‫מלאה של הנהלת בית הספר‪ .‬משתתפים בה תלמידי שכבה י’‬ ‫ממגמת מדעי הסביבה וביולוגיה ומתנדבים גמלאים מרמלה‪,‬‬ ‫הנפגשים אחת לשבועיים‪ ,‬לומדים יחד על נושאים סביבתיים‬ ‫מקומיים ועולמיים ופועלים בקהילה‪ .‬התכנית נועדה לגבש‬ ‫קבוצה בין דורית סביב נושאים סביבתיים שתיצור מנהיגות רב‬ ‫דורית המובילה לשינוי ולפעולה סביבתית רחבה‪.‬‬ ‫במהלך השנה נערך יום שיא שבו הקימו משתתפי התכנית‬ ‫ התלמידים והמתנדבים המבוגרים ‪ -‬גינה קהילתית וספסל‬‫בחצר המתנ”ס בשכונת ג’ואריש ברמלה‪ .‬פרויקט משותף זה‬ ‫נבחר בידי התלמידים והמתנדבים ביחד מתוך רצון לייצר מקום‬ ‫נעים בשכונה שהם גרים בה ובדרך זו לנסות ולהשפיע על חברי‬ ‫הקהילה המקומית לטפח ולשמור על סביבת מגוריהם‪.‬‬ ‫השנה בחרו חברי הקבוצה להפעיל מערך של הפרדת פסולת‬ ‫בשכונת ג’ואריש‪ .‬לצורך כך תעבור הקבוצה הכשרה ביחידה‬ ‫הסביבתית של רמלה‪ .‬כמו כן יוצבו פחים להפרדת פסולת‪,‬‬ ‫ייערכו הרצאות בנושא במתנ”ס המקומי‪ ,‬וחברי הקבוצה יפעלו‬ ‫ברחבי השכונה להעלאת המודעות של התושבים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מורה למדעי הסביבה באורט ערבי רמלה ומובילת תכנית המנהיגות‬ ‫הסביבתית בבית הספר‪.‬‬ ‫גינון נגיש‬ ‫על טכנולוגיות המסייעות‬ ‫בפעילות הגינון טיפולי‬ ‫מאת ניצה דהן‪ 3‬ושושנה גולדברג‪-‬מאיר‪4‬‬ ‫‪ .3‬מרכזת הוועדה להעשרה מקצועית עמותת אדם צומח‪.‬‬ ‫‪ .4‬מנהלת התחום המקצועי במילב”ת‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬הדס מוטרו‬ ‫הגינון הטיפולי החל “ללבלב” בעמותת מילב”ת‪ ,‬העוסקת במתן‬ ‫סיוע לאנשים עם מוגבלויות‪ ,‬הודות לאנשי עמותת אדם צומח‪,‬‬ ‫הפועלת לקידום מקצוע הגינון הטיפולי בישראל‪ .‬בגינון טיפולי‬ ‫משתמשים בצמחים‪ ,‬בפעילויות גינון ובכלל בקרבה ובאהבה‬ ‫לטבע ככלי מסייע בהחלמה‪ ,‬בשיקום‪ ,‬בשימור ובתרומה לאיכות‬ ‫החיים והפנאי של אנשים עם צרכים מיוחדים במגוון רחב של‬ ‫אוכלוסיות ומסגרות‪.‬‬ ‫החיבור בין עמותת מילב”ת‪ ,‬הבונה פתרונות ייחודיים‪ ,‬המסייעים‬ ‫לשיפור איכות החיים באמצעות טכנולוגיה מסייעת מותאמת‬ ‫לצרכים‪ ,‬לבין עמותת אדם צומח הוביל לחקירה משותפת של‬ ‫פתרונות טכנולוגיים לגינון בקרב קשישים בעלי מוגבלויות‪.‬‬ ‫המפגש הפורה והחם בין שתי העמותות הניב במהלך השנתיים‬ ‫האחרונות סדרת מפגשים שעסקו בנושא‪.‬‬ ‫המפגש הראשון היה מפגש חשיפה עם מעגל שיח בכנס‬ ‫השנתי הארצי של אדם צומח‪ .‬בכנס הציגו אנשי מילב”ת‬ ‫אביזרים קיימים היכולים להעשיר את המטפלים בתחום הגינון‬ ‫הטיפולי‪ .‬המפגש השני כלל סיור במילב”ת ושילב סדנאות‬ ‫בהנחיית פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק‪ ,‬עובדים ומתנדבים‬ ‫של מילב”ת‪.‬‬ ‫במפגש השלישי הוקמה קבוצת עניין שמנתה שישה‪-‬שמונה‬ ‫חברים‪ .‬מטרתה היתה להעמיק את הידע ואת ההבנה באשר‬ ‫לכלי עבודה מותאמים יותר לעבודה בגינון הטיפולי‪ ,‬לפתח‬ ‫עזרים חדשים בתחום וללמוד יחד על הנכויות הפיזיות השונות‬ ‫וכיצד התאמת כלים ועזרים תסייע למטופלים לעסוק בגינון‬ ‫בחדווה‪ ,‬בביטחון וללא נזק‪ ,‬וכיצד ניתן להכניס למעגל החוויה‬ ‫בגינון גם אנשים עם נכויות קשות‪.‬‬ ‫קבוצת העניין השתתפה בסדרה בת ארבעה מפגשים‬ ‫המשלבים למידה‪ ,‬התנסות בסדנאות ובחירת פרויקט לפיתוח‪.‬‬ ‫את הסדרה בנו והובילו שושי גולדברג‪-‬מאיר‪ ,‬שריכזה את הידע‬ ‫ואת הצוות‪ ,‬וניצה דהן‪ ,‬שהוסיפה ידע רב מתחום הגינון הטיפולי‬ ‫ומניסיונה המעשי היישומי ותרמה להרחבת הידע ולקישורו‬ ‫למגוון אוכלוסיות‪.‬‬ ‫חברי הקבוצה התנסו באביזרי עזר מתחומי התפקוד השונים‬ ‫שיכולים לתרום לעשייה במרחבי הגינה‪ ,‬כגון כף בעלת עיבוי‪,‬‬ ‫שינויי זווית ותוספת משקל לאחיזה טובה ויציבה‪ ,‬מתקן‬ ‫המאפשר פתרונות למזיגת שתייה בהטיה במקום הרמה ויכול‬ ‫להקל על פעולת ההשקיה של עציצים‪.‬‬ ‫במפגשים השונים התארחו אורחים מקצועיים‪ ,‬כגון שולה‬ ‫וורנר‪ ,‬פיזיותרפיסטית בעלת ניסיון עשיר שמתנדבת במילב”ת‪,‬‬ ‫מעצבת המוצר תום פורטוגלי‪ ,‬אשר זכתה בפרס על עמדת‬ ‫עבודה ניידת לגינון טיפולי שתוכננה במסגרת לימודיה בסיוע‬ ‫מילב”ת ואדם צומח‪ .‬דוד חננאל‪ ,‬מתנדב מילב”ת וחובב גינון‪,‬‬ ‫ליווה את הקבוצה וסייע לרכז את התהליך‪ .‬המידע שנאסף‬ ‫במהלך המפגשים הוכנס לפורום באתר האינטרנט של עמותת‬ ‫אדם צומח‪.‬‬ ‫בימים אלה צוות מילב”ת מגבש את הפרויקט הראשון המשותף‬ ‫של העמותות‪ ,‬הכולל עמדת עבודה ניידת ומונגשת לעבודה‬ ‫בגינון טיפולי בתוך מסדרונות המוסד הטיפולי‪ .‬העמדה‬ ‫הראשונה שנוצרה נתרמה לבית האבות הבולגרי בראשון לציון‪,‬‬ ‫וכבר נמצאת בשימוש‪.‬‬ ‫עוד מידע על כלים בתחום הגינון הטיפולי ניתן לראות באתר‬ ‫עזרים‪www.azarim.org :‬‬ ‫מידע רב מצוי גם באתר האינטרנט של עמותת אדם צומח‪:‬‬ ‫‪www.g-t.org.il‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הגן של חיים שיר |‬ ‫הדס מוטרו‬ ‫הרוקח שהפך לגנן‬ ‫‪6‬‬ ‫חיים שיר‪“ .‬לכל אורך חיי התחברתי עם אנשים מיוחדים”‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬אופיר בן נתן‬ ‫בבוקר שמשי התארחתי בגינה בין דורית מיוחדת במועדון‬ ‫הגמלאים ליוצאי אתיופיה בשכונת מילצ’ין ברחובות‪ .‬בגינה עבדו‬ ‫באותה העת קבוצת תלמידי אורט לצד קבוצת נשים אתיופיות‪.‬‬ ‫האווירה השמחה הלהיבה את הנוכחים‪ ,‬ותוצרי הגינה החלו‬ ‫להתאסף במערום‪ .‬אל הגינה ההומה נכנס חיים‪ ,‬שקט ומאופק‪,‬‬ ‫אך בעיניו הערות כעיני ילד סקרן ניכרה התרגשות‪ .‬ברגע‬ ‫שנכנס משך את תשומת לבם של הנוכחים‪ ,‬שהתרגשו לראותו‪.‬‬ ‫חיים היה ממקימי הגינה במילצ’ין‪ ,‬אחת ממספר גינות שהקים‬ ‫לקהילה האתיופית‪ .‬חיים לימד את העולים החדשים והוותיקים‬ ‫את רזי החקלאות הארצישראלית ואפילו כמה מתכונים הישר‬ ‫מערוגות הגינה‪.‬‬ ‫כשהתיישבנו לדבר אמר לי חיים בעיניים צוחקות‪“ :‬החיים שלי‬ ‫פנטסטיים‪”.‬‬ ‫הוא נולד ב‪ ,1927-‬ביוהנסבורג‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬גדל בבית גדול‬ ‫עם גינה רחבת ידיים‪ ,‬שאותה טיפחה אמו באהבה גדולה‪ .‬הקשר‬ ‫עם הצמחים היה חלק מאווירת הבית ומהחינוך שקיבל‪ .‬עוד‬ ‫בדרום אפריקה למד חיים רוקחות והתמחה בהפקת תרופות‬ ‫מצמחים‪“ .‬בזמנו לימדו אותנו שמאה אחוז מהתרופות מיוצרות‬ ‫מצמחים‪ ”,‬הוא אומר‪“ .‬כבר אז העולם הזה משך אותי‪”.‬‬ ‫בגיל ‪ 21‬עלה לארץ עם משפחתו שהתיישבה בקיבוץ גבת‪.‬‬ ‫בארץ עזב את הרוקחות ועבר לחקלאות‪ .‬בגבת עבר הכשרה‬ ‫שזרעה את אהבתו הגדולה לחקלאות והיוותה את הבסיס לידע‬ ‫הרב שרכש בתחום‪.‬‬ ‫מאוחר יותר התיישב ביישוב תימורים (שבזמנו שכן בהרי נצרת)‬ ‫וריכז את המשק‪ .‬תשוקתו ללמוד תכנון נוף הובילה אותו ללימוד‬ ‫בהתכתבות במכונים הבריטיים‪ ,‬המקום היחידי שאפשר את‬ ‫לימוד התחום בישראל של שנות ה‪ .50-‬את ההתנסות המעשית‬ ‫עשה בתימורים כאחראי על הנוי‪.‬‬ ‫“לכל אורך חיי התחברתי עם אנשים מיוחדים‪ ”,‬מעיד חיים‪.‬‬ ‫“למשל בצבא הייתי תחת פיקודו של רפול‪ ,‬ולאחר ריכוז המשק‬ ‫בתימורים הגעתי לעבוד בחבל לכיש לצד לובה אליאב‪ ”.‬כשאני‬ ‫מביטה בחיים שיושב מולי ומספר בצניעות אך בלהט על חייו‪,‬‬ ‫אני רואה שגם הוא קורץ מאותו החומר של אותם אנשים‬ ‫שאליהם התחבר לאורך חייו‪.‬‬ ‫כנציג הקהילה הדרום אפריקאית הוביל חיים פרויקטים רבים‬ ‫ומשפיעים‪ ,‬כמו שיקום שכונות באופקים ובשכונת הבוכרים‬ ‫בירושלים‪ .‬בגיל ‪ 55‬הוא יצא לפנסיה מוקדמת‪“ ,‬כדי שאוכל‬ ‫להתנדב במאה אחוז”‪ ,‬ומאז הוא לא נח ‪ -‬מתנדב‪ ,‬מקים גינות‬ ‫קהילתיות ועוזר לאנשים ולקהילות שלמות‪.‬‬ ‫החיבור עם הקהילה האתיופית החל ב‪ ,1993-‬כאשר פנו אליו‬ ‫בבקשה לעזור לקהילה שעלתה והתיישבה בקרוונים בחולדה‬ ‫ובחפץ חיים‪ .‬את הגינה הראשונה החל בעקבות מפגש עם‬ ‫ילדה קטנה שסיפרה לו שאמה מגדלת תירס‪ .‬חיים עזר לאם‬ ‫לגדל תירס בחלקה גדולה יותר‪“ .‬העיניים שלה זרחו‪ ”,‬הוא נזכר‬ ‫בערגה‪ .‬אחרי כן הגיעה עוד אישה שביקשה עזרה‪ ,‬ובעקבותיה‬ ‫עזר חיים כבר לכל מאה המשפחות שבמקום‪ .‬בכישרון מיוחד‬ ‫הוא השיג תרומות ויצר גינה לכל משפחה ללא עלות כספית‪.‬‬ ‫“הם עבדו בידיים‪ ,‬אז השגתי להם גם כלי עבודה‪ ”,‬הוא מספר‬ ‫ומוסיף‪“ :‬האווירה השתנתה לגמרי במתחם הקרוונים; ילדים‬ ‫ירדו מהאוטובוסים לאחר יום לימודים ורצו ישר לערוגות‪”.‬‬ ‫חיים לימד את הקהילה המקומית שניתן לאכול ירקות טריים‪,‬‬ ‫הכיר להם ירקות חדשים וחתך להם את הסלט הראשון שאכלו‪.‬‬ ‫“אני אוהב לבשל‪ ”,‬מחייך חיים‪“ ,‬אז ארגנתי להם סדנאות בישול‬ ‫בבתים‪ .‬זו היתה הפעם הראשונה שהם ראו גבר במטבח‪ ,‬וזה‬ ‫הצחיק אותם מאוד‪”.‬‬ ‫מהגינה הזו יצאה התורה אל גינות אחרות שהקים ועדיין מקים‬ ‫לקהילה האתיופית‪“ .‬למדתי הרבה מהקהילה הנפלאה הזו‪”,‬‬ ‫אומר חיים‪ ,‬ומאחוריו מחייכות באהבה הגמלאיות האתיופיות‬ ‫עם סל מלא גומן‪ ,‬מעין חסה אתיופית‪.‬‬ ‫הגינות האתיופיות הן רק חלק מעולמו העשיר‪ .‬חיים הוא גם‬ ‫האבא של הבונסאי בישראל‪“ .‬את הבונסאי הראשון שלי הכנתי‬ ‫בשנת ‪ 1967‬בעקבות ביקור בגן הבוטני בברוקלין‪ ,‬שמוצגת בו‬ ‫התערוכה היפה ביותר של הבונסאי‪ ”,‬הוא מספר בהתלהבות‪.‬‬ ‫עד אז לא ראה אף פעם בונסאי במציאות‪ .‬את אוסף הבונסאי‬ ‫הפרטי שלו העביר לגן הבוטני בגבעת רם‪ ,‬שבו הוא חבר הוועד‬ ‫המנהל וממקימי אגודת הידידים של הגן‪.‬‬ ‫עד לא מזמן גר חיים בכפר ביל”ו‪ ,‬גידל אשכוליות‪ ,‬אפרסמונים‬ ‫ואת מטע המקדמיה הגדול ביותר בארץ‪“ .‬היתה לי הגינה הכי‬ ‫יפה‪ ”,‬הוא אומר‪ ,‬ואני מדמיינת את הגינה שגדל בה כילד עוד‬ ‫ביוהנסבורג‪“ .‬כמו שאמרתי לך‪ ”,‬אומר חיים בחיוך גדול‪“ ,‬החיים‬ ‫שלי פנטסטיים‪ .‬פגשתי כל כך הרבה אנשים מיוחדים‪ ,‬למדתי‬ ‫הרבה והחיים שלי הובילו אותי לפרויקטים מיוחדים‪”.‬‬ ‫צמח שכזה |‬ ‫‪5‬‬ ‫אלומה גלזר‪-‬דותן‬ ‫צרור עשבי תיבול‬ ‫גידול צמחי תבלין‪ ,‬מרפא ובושם הוא אחד הגידולים הפופולריים‬ ‫בקרב חובבי הגינון‪ .‬הסיבות לכך רבות‪ :‬השימוש שניתן לעשות בהם‬ ‫והשפעותיהם המרפאות; ריחניותם המנעימה את העבודה איתם;‬ ‫קלות גידולם (רובם גדלים באגן הים התיכון)‪ .‬לאלה מתווספים‬ ‫סיפורי הפולקלור המסופרים עליהם‪ .‬צמחי תבלין‪ ,‬מרפא ובושם‬ ‫מומלצים לבני הגיל השלישי בשל תכונותיהם המקלות על‬ ‫בעיות בריאות האופייניות לגיל זה‪ .‬אלה צמחים נפוצים‪ ,‬קלים‬ ‫לגידול‪ ,‬שהשימוש בהם בטוח‪ .‬ניתן לחלק את הצמחים לבעלי‬ ‫השפעה על מערכת העיכול‪ ,‬לצמחים התורמים לשיפור זרימת‬ ‫הדם‪ ,‬לצמחים התורמים לשיפור מצב הרוח ולצמחים עשירים‬ ‫בנוגדי חמצון‪ ,‬השומרים על הבריאות ומונעים מחלות‪ .‬צמחים‬ ‫לשיפור העיכול‪ :‬גד השדה (כוסברה); אזוב מצוי (זעתר); נענע‬ ‫(מנטה או נענע קירחת); מרווה (רפואית או משולשת‪ ,‬מרמיה);‬ ‫לענה שיחנית (שיבא)‪ .‬צמחים עשירים בנוגדי חמצון‪ :‬פטרוזיליית‬ ‫הגינה; כרפס ריחני (סלרי); בן‪-‬חרדל מצוי (ארוגולה); טוריים‬ ‫צרי עלים (רוקט); שחליים תרבותיים (רשאד); אזובית פשוטה‬ ‫(אורגנו); אזובית תרבותית (מיורם); בת‪-‬קורנית פשוטה (תימין)‪.‬‬ ‫צמחים לשיפור זרימת הדם‪ :‬רוזמרין שהוא ממריץ כללי ומומלץ‬ ‫להשתמש בו במתינות; פיגם (רוטה)‪ ,‬הממריץ את זרימת הדם‬ ‫בעיקר לעיניים; מליסה רפואית הממריצה זרימת הדם בעיקר‬ ‫למוח; מרווה רפואית או משולשת‪.‬‬ ‫צמחי תבלין לרגיעה ושיפור מצב הרוח‪ :‬אזוביון (לוונדר)‪ ,‬רוזמרין‪,‬‬ ‫מליסה ומרווה רפואית או משולשת‪.‬‬ ‫כיצד משתמשים בצמחים‪ :‬ראשית מומלץ להשתמש בצמחים‬ ‫טריים ככל הניתן למטרות חליטה או אכילה‪ .‬לעתים יש צורך‬ ‫לייבש אותם‪ ,‬כשרוצים להכין תערובות תבלינים (זעתר למשל)‬ ‫או מיצויים בשמן‪ .‬לשם כך אוספים את הצמחים ומניחים אותם‬ ‫במקום יבש‪ ,‬מוצל ומאוורר היטב‪ .‬כשמייבשים ענפים‪ ,‬אז מאגדים‬ ‫מספר ענפים יחד ותולים אותם במהופך‪ .‬כשמייבשים עלים‬ ‫גדולים או פרחים‪ ,‬ניתן לפזר או להניח בסלסילות או בקופסאות‬ ‫פלסטיק (המאחסנות את הפירות שקונים בשוק או בסופר)‪ ,‬ומדי‬ ‫יום הופכים אותם‪ .‬בתום הייבוש‪ ,‬לאחר מספר ימים‪ ,‬מאחסנים‬ ‫בכלי זכוכית או בשקית נייר‪ ,‬ומציינים את שם הצמח ואת תאריך‬ ‫הייבוש‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬הדס מוטרו‬ ‫‪ .5‬יועצת לתזונה טבעית‪ ,‬צמחי מרפא‪ ,‬פרחי באך ובוטניקה כללית‪.‬‬ ‫פשטידת עשבי תיבול‬ ‫בוחרים עשבי תיבול מהגינה לפי המבחר והטעם‪ ,‬שוטפים אותם‬ ‫היטב‪ ,‬קוצצים דק‪ ,‬מערבבים בקערה ומוסיפים ביצה או שתיים‬ ‫וכף אחת או שתי כפות קמח‪ .‬מתבלים בקורט מלח‪ ,‬פלפל‬ ‫וכורכום‪.‬‬ ‫מסדרים בכלי עמיד לחום ומכניסים לתנור שחומם מראש ואופים‬ ‫עד שהפשטידה מוכנה‪ .‬ניתן להגיש עם נענע טרייה‪ ,‬מלפפון‬ ‫ויוגורט‪.‬‬ ‫תערובת תבלינים לבישול‬ ‫מכינים תערובת מהתבלינים המיובשים האלה‪ :‬אזוב מצוי (זעתר)‪,‬‬ ‫אזובית פשוטה (אורגנו)‪ ,‬בת‪-‬קורנית פשוטה (תימין)‪ ,‬לענת הטרגון‬ ‫(טרגון)‪ ,‬ריחן (בזיליקום)‪ ,‬זרעי שומר ועלי דפנה‪.‬‬ ‫נוטלים חצי כף או כף מכל תבלין לתערובת על פי הטעם האישי‪.‬‬ ‫השימוש בתערובת מתאים לתיבול תבשילים כמו מרקים‪ ,‬נזידי‬ ‫ירקות ועוד‪ .‬בעת הבישול נוטלים כף או שתיים מן התערובת‬ ‫(בהתאם לכמות התבשיל)‪ ,‬מניחים בשקית בד‪ ,‬קושרים בחוט‬ ‫ומכניסים לסיר‪ .‬בתום הבישול מוציאים את השקית‪.‬‬ ‫שמן עשבי תיבול‬ ‫מיועד לתיבול סלטים ומאכלים בכל ארוחה‪.‬‬ ‫מכינים מראש צנצנת זכוכית עם מכסה ושמן זית כתית מעולה‬ ‫מכבישה קרה‪ .‬לשלוש כפות שטוחות של צמחים מיובשים‬ ‫מוסיפים ‪ 100‬מ”ל שמן‪.‬‬ ‫אפשר לבחור בצמח אחד בלבד או ליצור תערובת של צמחים‬ ‫מיובשים (כמו זעתר‪ ,‬אורגנו או תימין)‪ .‬מניחים את הצמחים‬ ‫בצנצנת‪ ,‬ומוסיפים את השמן כך שימלא כ‪ 3/4-‬מנפחה (אין‬ ‫למלא את הצנצנת עד למעלה‪ ,‬כדי להשאיר מקום לניעור יומיומי‬ ‫של המיצוי)‪.‬‬ ‫מכסים ומעמידים במטבח במקום בולט לעין‪ ,‬לא חם מדי ולא‬ ‫חשוף לשמש‪ ,‬ומנערים מדי יום‪ .‬לאחר עשרה ימים עד שבועיים‬ ‫מסננים דרך נייר סינון או בד גזה לכלי זכוכית‪ ,‬רצוי עם פייה‪,‬‬ ‫וסוגרים‪.‬‬ ‫תערובות לשינה רגועה‬ ‫לעתים קרובות סובלים בגיל המבוגר מקשיי הירדמות ומשינה‬ ‫לא נינוחה‪ .‬לחלק מצמחי המרפא‪ ,‬ובהם פרחי האזוביון (לוונדר)‪,‬‬ ‫עלי מליסה‪ ,‬עלי לענה שיחנית (שיבא)‪ ,‬עלי פלרגון חריף (גרניום)‪,‬‬ ‫בבונג‪ ,‬רוזמרין‪ ,‬עלי כותרת של ורדים‪ ,‬יש תכונות ריח המאפשרות‬ ‫הירגעות ושינה רצופה ונינוחה‪ .‬באמצעים פשוטים וקלים‬ ‫ניתן להכין שקית מבד אוורירי‪ ,‬כמו תחרה‪ ,‬שיפון‪ ,‬טול (מומלץ‬ ‫להשתמש בבדים ממוחזרים)‪ ,‬למלא אותה בתערובת מהצמחים‬ ‫האלה ולסגור בשרוך‪ .‬רצוי ליצור שקית שטוחה‪ .‬מניחים את‬ ‫השקית לצד כרית השינה או אפילו מתחת לציפית‪ .‬לפני השינה‬ ‫אפשר להוסיף טיפה של שמן לוונדר אתרי ולישון שינה מתוקה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫גינון פלוס‬ ‫גידול ירקות ‪ -‬לא רק במושב‬ ‫מאת אייל ברקן‪6‬‬ ‫חקלאות ביתית וחקלאות עירונית נהוגות ברחבי העולם מזה‬ ‫שנים רבות‪ .‬בערים רבות באירופה ובארצות הברית מקובל לגדל‬ ‫ירקות בחצר הבית‪ .‬גם בישראל היה תחום החקלאות העירונית‬ ‫והחקלאות הביתית תחום פופולרי‪ ,‬אך בעידן של תרבות השפע‬ ‫והצריכה הוא נדחק לשוליים‪ .‬תנופת הבנייה והעיור בארצנו‬ ‫הקטנה לצד אורח החיים הלחוץ שאנו מנהלים הרחיקו אותנו‬ ‫מעבודת האדמה‪ .‬שטחי הגידול העירוני הולכים ומצטמצמים‪,‬‬ ‫והגינה הקטנה שנותרה לצד הבתים צמודי הקרקע הולכת‬ ‫ומצטמקת לטובת הבטון‪ ,‬המרצפות והד ֶק‪.‬‬ ‫ואולם בשנים האחרונות אנו עדים לפריחתה המחודשת של‬ ‫החקלאות הביתית ולהתפתחות פתרונות יצירתיים לגידול‬ ‫ירקות בשטחים עירוניים צפופים‪ .‬באיחור אופייני לישראל גם‬ ‫אנחנו מתחילים להכיר ולהתאהב בחוויית הגינון האכיל‪ ,‬ליהנות‬ ‫מפעילות חוץ מרגיעה ומירקות טריים ובריאים לאורך כל השנה‪.‬‬ ‫אין תחליף לטעם ולניחוח של פטרוזיליה שנקטפה זה עתה ומיד‬ ‫מצאה את מקומה בסלט או בתבשיל משובח‪.‬‬ ‫אך איך עושים זאת בגינה קטנה? האם אפשר לעשות זאת‬ ‫במרפסת או על גג הבית?‬ ‫אחד הפתרונות לניצול יעיל של שטחים מצומצמים לגינון הוא‬ ‫שיטת הגינון האנכי‪ ,‬במצע ניצב לקרקע שבו צמחים גדלים זה‬ ‫מעל זה‪ .‬יש שיטות שונות לייצור גינה אנכית‪ .‬ניתן לייצר בכוחות‬ ‫עצמנו כיסי שתילה תלויים משקים‪ ,‬מבדים ישנים ואפילו ממכנסי‬ ‫גינס‪ ,‬אך ניתן לעשות זאת גם באמצעות חומרים אחרים כדוגמת‬ ‫משטחי עץ‪ .‬בשנים האחרונות ניתן לקנות מוצרים נוחים ויעילים‬ ‫שפותחו במיוחד למטרה זו‪.‬‬ ‫גידול ירקות בגינה אנכית לא רק חסכוני במקום‪ ,‬הוא גם חסכוני‬ ‫במים‪ .‬שיטת גידול זו נותנת תוצאות גידול טובות יותר יחסית‬ ‫מגידול ירקות באדמה‪ ,‬מכיוון שמצע הגידול מדושן ומאוורר היטב‬ ‫ומאפשר לשורשי הצמחים להתפתח בקלות ובמהירות‪.‬‬ ‫קומפוסטר צומח ‪ -‬גינון אנכי על גבי קומפוסטר‬ ‫צילום‪ :‬אייל ברקן‬ ‫שיר צומח‬ ‫אַ ֲחר ָיוּת ‪/‬‬ ‫אגי משעול‬ ‫ֶּב ָחצֵר ָהאֲחֹורִית‬ ‫ּפֹו ֵר ַח הַּיֹום‬ ‫(לְיֹום)‬ ‫ּשמֹו‬ ‫ַה ַּקקְטּוס ַהּזֶה ׁשֶ ׁ ְ‬ ‫ל ֹא י ָדּו ַע לִי‬ ‫וְאִם ֲאנִי ל ֹא ֶא ְראֶה אֹותֹו‬ ‫מִי י ִ ְראֶה?‬ ‫מתוך הספר ראה שם (‪ .)1999‬תג‪ ,‬הוצאה לאור בע”מ‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫יש משהו מפתיע בבחירת שם השיר‪ ,‬שהרי ניתן היה לקרוא לו‬ ‫גם בשם אחר (נשאיר זאת לדמיונכם)‪ .‬ואולם כשקוראים אותו‪,‬‬ ‫נזכרים בכובד האחריות המוטל עלינו ‪ -‬לראות‪ :‬לראות את היופי‪,‬‬ ‫לראות את הנצח ברגע חולף‪ ,‬לראות את הצמיחה‪ ,‬לראות את‬ ‫השינוי‪ ,‬לראות את האחר‪ .‬לראות את האחר‪ ,‬את האחֵריוּת‪ ,‬זוהי‬ ‫מהות האחריות‪ .‬האחר שראו אותו הופך להיות ראוי‪ ,‬וכשהוא‬ ‫מרגיש ראוי‪ ,‬הוא רואה גם אחרים ומרחיב את מעגל האחריות‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ .6‬אגרונום‪ ,‬מייסד פארמ‪-‬איט חקלאות עירונית‪www.farmit-ua.com ,‬‬