‫פריחה‬ ‫מאוחרת‬ ‫עלון לגינון טיפולי וקהילתי לגיל המבוגר | גיליון ‪ | 9‬מאי ‪2013‬‬ ‫‪ 2‬חדש בגינה‬ ‫‪ 7‬הפינה הירוקה‬ ‫‪ 4‬מהשטח‬ ‫‪ 8‬גינון פלוס‬ ‫‪ 5‬הגן של‪...‬‬ ‫‪ 6‬צמח שכזה‬ ‫סיפור צומח‬ ‫‪1‬‬ ‫מגינת העורכות‬ ‫כך אמרה חוה כץ (בהמשך) בשיחה המרתקת שערכנו עמה‪:‬‬ ‫“גן הוא תחושה פנימית‪ .‬זה צמיחה וחיים ושורשים שתקועים‬ ‫בשביל לאפשר למשהו לצמוח‪ ,‬זו השתנות מתמדת‪ ,‬ששומרת‬ ‫על החיים‪ “.‬אולי אפשר לראות את הגן הקטן שלנו או את הגינה‬ ‫השכונתית כמעין כמוסה‪ ,‬שכומסת בתוכה סודות קטנים‪,‬‬ ‫צפונות לב‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬פיסות של יופי‪ .‬כשאנחנו תולשים את‬ ‫העלים היבשים משיח הוורדים‪ ,‬בעודנו נזהרים מהקוצים‪ ,‬בה‬ ‫בעת אנחנו תולשים כל מיני מחשבות מיובשות שחוזרות על‬ ‫עצמן שוב ושוב‪ .‬כשאנחנו מנקים את היבלית‪ ,‬בה בעת אנחנו‬ ‫מנקים את היבלות שהתיישבו לנו על הלב‪ .‬כשאנחנו מקשיבים‬ ‫לשירת הציפורים שבאות לבקר‪ ,‬בה בעת אנחנו מקשיבים‬ ‫לשירת הנפש‪ .‬טיפוח הגן הקטן שלנו‪ ,‬אפילו אם הוא נמצא‬ ‫באדנית‪ ,‬הוא טיפוח הנשמה שלנו‪ ,‬וטיפוח הגינה השכונתית הוא‬ ‫טיפוח הנשמה המורחבת‪ ,‬הקהילה‪ ,‬יצירת מרחב נשימה‪.‬‬ ‫אז קחו אוויר ושבו בגן שלכם או בגינה השכונתית או ליד‬ ‫העציצייה במרפסת וקראו להנאתכם את העלון החדש‪ .‬שימו‬ ‫לב לקישורים לאינטרנט לעיון נוסף‪.‬‬ ‫מקוות שתיהנו‪,‬‬ ‫אחינועם בן עקיבא מליניאק‬ ‫חוה רימון‬ ‫מנהלת התכנית‪ :‬אחינועם בן עקיבא מליניאק | עורכת‪ :‬חוה רימון | עיצוב‪ | saybrand.co.il :‬מזכירות ותיאום‪ :‬סימונה דוד |‬ ‫הוצאה לאור‪ :‬טוביה מנדלסון | צילום השער‪ :‬הדס מוטרו | טל’‪ | 02-6557551 :‬פקס‪www.eshelnet.orf.il | 02-5661244 :‬‬ ‫חדש בגינה |‬ ‫הכנת חלון מזמין לציפורים‬ ‫‪1‬‬ ‫הדס מוטרו‬ ‫גינון ביתי בבית הזקן‬ ‫הסרט ‪( HOME‬בית)‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .1‬רכזת תכניות סביבה‪ ,‬אשל‪.‬‬ ‫המועצה לישראל יפה והקרן לסביבה ירוקה‪ ,‬הפיקה גרסה עברית‬ ‫מקוצרת של הסרט בקריינות של השחקן משה איבגי‪.‬‬ ‫המעוניינים להקרין את הסרט בעברית באחת מתכניות אשל‬ ‫השונות מוזמנים ליצור קשר עם אחינועם בן עקיבא מליניאק‪,‬‬ ‫‪ ,[email protected]‬או עם הדס מוטרו‪[email protected] ,‬‬ ‫ערוץ לצפייה חופשית בסרט באנגלית‪:‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=jqxENMKaeCU‬‬ ‫מפגשי הדרכה למפעילי תכניות גינון‬ ‫לאחרונה נערכו במרכז ההדרכה של אשל בתל השומר שני‬ ‫ימי השתלמות למפעילי תכניות גינון מרחבי הארץ‪ .‬במסגרת‬ ‫ההשתלמויות נחשפו המשתתפים לגידול צמחים בחלון הבית‬ ‫_‪com/watch?feature=player‬‬ ‫‪embedded&v=6oG6hBkc2JE‬‬ ‫צילומים‪ :‬הדס מוטרו‬ ‫סרט תיעודי בבימויו של יאן ארטוס ברטראן משנת ‪2009‬‬ ‫‪ Home‬מציג לפנינו מראות שרובנו לא חזינו בהם מעולם‪ .‬בצילום‬ ‫יוצא דופן‪ ,‬שצולם ממסוק ב–‪ 54‬מדינות ברחבי העולם‪ ,‬מביא‬ ‫הסרט לצופה את יופיו של כדור הארץ ושל החיים העשירים‬ ‫המתקיימים בו לצד השפעתו המכרעת של האדם על סביבתו‪.‬‬ ‫הסרט שם דגש על האיזון העדין שבין הסביבה לבעלי החיים‬ ‫ולצמחים שחיים בה ועל קשרי הגומלין המאפשרים חיים אלה‪.‬‬ ‫נוכחות האדם מוצגת כחלק מעולם החי הזה‪ ,‬נוכחות שחוללה‬ ‫שינוי באיזון שבטבע מהרגע שהחלה המהפכה החקלאית לפני‬ ‫כ–‪ 10,000‬שנה‪.‬‬ ‫בסרט מוצג העולם המודרני במערומיו‪ ,‬עולם המנצל את משאביו‬ ‫בתהליכים הרסניים ללא חשיבה על הדורות הבאים‪ .‬מוצגות בו‬ ‫תמונות המעידות על ההתפתחות התעשייתית‪ ,‬העיור המואץ‪,‬‬ ‫זיהום האוויר והקרקע‪ ,‬דלדול משאבי הטבע‪ ,‬המחסור במים‬ ‫ובמזון‪ ,‬ביעור היערות‪ ,‬ההתחממות העולמית‪ ,‬עליית פני הים‪,‬‬ ‫השינויים הקיצוניים במזג האוויר ואי השוויון הקיצוני שהמין‬ ‫האנושי נקלע אליו‪ .‬הבמאי מציג לצופה גם את המאמצים שעושה‬ ‫האדם כדי לתקן את הנזקים שחולל במו ידיו‪.‬‬ ‫הסרט תורגם לעשרות שפות‪ ,‬וצפו בו כ–‪ 400‬מיליון בני אדם‬ ‫ברחבי העולם‪ .‬עמותת אקולנוע‪ ,‬בשיתוף המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬ ‫השירות הלאומי חנך בחיפה‪ ,‬בשפרעם‪ ,‬בפרדס חנה וברמת גן‬ ‫תכנית ניסיונית שמהותה פעילות ייחודית של גינון ביתי בבית‬ ‫הזקן‪ .‬מדובר בפעילות משותפת של תכנית והדרת והמשרד‬ ‫לאזרחים ותיקים‪ ,‬מטב ואשל‪ .‬במסגרת תכנית והדרת הוותיקה‬ ‫עורכים בני ובנות שירות לאומי מפגשים אישיים עם זקנים‬ ‫בביתם‪ .‬התכנית החדשה‪ ,‬גינון ביתי בבית הזקן‪ ,‬מכניסה תוכן‬ ‫ייחודי ומעשיר למפגשים אלה‪.‬‬ ‫במהלך התכנית הועברה השתלמות של אשל שתכליתה‬ ‫לחשוף את המשתתפים לנושא ולהכין תכנית שנתית לפעילות‬ ‫עם הזקנים בביתם‪ .‬בהשתלמות נלמדו עקרונות שתילה‪ ,‬זריעה‬ ‫והשרשת ייחורים וכן דרכים להכנת חלון מזמין לציפורים‪ ,‬והושם‬ ‫דגש על הדרך שבה ניתן לחבר את הזקן לנושאים אלה‪.‬‬ ‫התכנית גינון ביתי בבית הזקן מאפשרת לזקן לעסוק בגינון בנוחות‬ ‫בביתו בחברת בני השירות המלווים אותו‪ ,‬ולהמשיך לעסוק בגינון‬ ‫גם לבדו‪ ,‬עם בן משפחתו או עם המטפל שלו‪ .‬התכנית מזמנת לזקן‬ ‫מפגשים עם הטבע מחלון ביתו‪ ,‬מאפשרת חיבור בין העולם שבתוך‬ ‫הבית לעולם שבחוץ‪ ,‬יוצרת תעסוקה חיובית לזקן ומפיגה את בדידותו‪.‬‬ ‫בעזרת מכלים ובקבוקים‪ ,‬והושם‬ ‫דגש על נושאים סביבתיים חברתיים‪.‬‬ ‫שימוש חוזר במכלי שתייה חשוב ביותר‪.‬‬ ‫הוא חוסך בחומרי גלם (כגון נפט‪ ,‬שממנו מייצרים פלסטיק)‪,‬‬ ‫הוא מפחית את חומרי האנרגיה (שוב‪ ,‬נפט) שצריך‬ ‫לשרוף כדי לייצר את המכלים הללו‪ ,‬הוא מפחית את‬ ‫זיהום האוויר שנפלט בתהליכי הייצור‪ ,‬את הפסולת‬ ‫הרעילה שמזהמת את הסביבה ואת מקורות‬ ‫המים שלנו‪ .‬וכמובן הוא מקטין את ערמות הזבל‬ ‫בסביבות המגורים ובשטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫חשוב לזכור ששימוש חוזר עדיין לא‬ ‫פותר את בעיית ייצור הבקבוקים‬ ‫והשפעותיו‪ .‬מחזור הבקבוקים‬ ‫יכול לפתור זאת חלקית‪ .‬אבל‬ ‫הדרך הטובה ביותר לצמצם את‬ ‫הנזקים שיוצרים מכלי השתייה‬ ‫היא להפסיק לקנות אותם‪ .‬מי‬ ‫הברז בריאים וטעימים‪ .‬עוד‬ ‫על צריכת הבקבוקים‪ ,‬בעיקר‬ ‫בקבוקי המים‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫בסרטון מרתק בשם ‪The Story‬‬ ‫‪ of Bottled Water‬בקישור‬ ‫‪http://www.youtube.‬‬ ‫הזה‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הגן של חוה כץ‬ ‫מהשטח‬ ‫שורשים ‪ -‬חקלאות קהילתית‬ ‫ליוצאי אתיופיה בקרית גת‬ ‫צילום‪ :‬הדס מוטרו‬ ‫תכנית אשל להעצמה קהילתית בין דורית‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .2‬מורה בבית הספר אורט ימי אשדוד‪.‬‬ ‫בפאתי העיר קריית גת יש שדה רחב ידיים‪ ,‬שבו עובדת קהילה‬ ‫מקומית החוזרת אל השורשים‪ .‬הם עובדים ביחד‪ ,‬נהנים מהטבע‬ ‫הסובב אותם ומגדלים בשיטות מסורתיות ירקות מקומיים לצד‬ ‫ירקות שנהגו לגדל באתיופיה‪ .‬הקהילה החקלאית התוססת הזו‬ ‫נולדה מתוך מיזם ייחודי של עמותת הנני הפועלת‪ ,‬בשיתוף עם אשל‬ ‫והמרכז למחקר ופיתוח של משרד החקלאות בחבל לכיש‪ ,‬לחיזוקם‬ ‫ולהעצמתם של יוצאי אתיופיה‪.‬‬ ‫תכנית שורשים נולדה מתוך הבנת הצורך של המבוגרים‪ ,‬שבאתיופיה‬ ‫היו אנשי המפתח בקהילה‪ .‬עם עלייתם ארצה ושינוי אורחות חייהם‪,‬‬ ‫חוו קשיי התאקלמות ומעמד שהתערער‪ ,‬ולעתים נשארו מחוץ‬ ‫למעגל התעסוקה בישראל‪ .‬התכנית שמה לה למטרה לחזק את‬ ‫מעמדם‪ ,‬לסייע להם לגבש חיי חברה משמעותיים‪ ,‬להעצים את הידע‬ ‫המסורתי ולשמר את המורשת האתיופית העשירה‪ .‬בד בבד התכנית‬ ‫מגבירה את המודעות לשמירה על הסביבה ולעידוד אורח חיים בריא‪.‬‬ ‫התכנית פועלת בהצלחה מראשית שנת ‪ ,2009‬ומשתתפים בה כ–‪40‬‬ ‫מבוגרים יוצאי אתיופיה‪ .‬הם מעבדים חלקות אישיות ומשותפות‪,‬‬ ‫ומשתתפים בתכניות העשרה במגוון תחומים סביב חגים‪ ,‬בריאות‬ ‫והעצמה אישית וגם מעורבים בפעילויות בקהילה‪ :‬בגינון הקהילתי‪,‬‬ ‫בגני הילדים ובחלוקת התוצרת שהם מגדלים לנזקקים‪.‬‬ ‫כמו כן שותפים המבוגרים בהפעלת מרכז הדרכה חווייתי הפועל‬ ‫במקום‪ ,‬אשר מדי שנה מבקרים בו מאות אורחים ומתנדבים‪,‬‬ ‫הלוקחים חלק בפעילות‪.‬‬ ‫לצפייה בסרטון על “שורשים“ חקלאות קהילתית‪:‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=iLxsrlFuIC4‬‬ ‫הדס מוטרו‬ ‫צילום‪ :‬עזריה פטגו‬ ‫בימים אלה יצאה לדרך תכנית בין דורית ייחודית‪ ,‬שמטרתה לחבר‬ ‫בין גמלאי העיר אשדוד לתלמידי בית ספר אורט ימי‪ ,‬למען עשייה‬ ‫ולמידה משותפת בהיבטים סביבתיים–חברתיים בעיר‪ .‬זהו מיזם‬ ‫משותף של אשל‪ ,‬רשת תיכוני אורט ורשויות מקומיות‪.‬‬ ‫כיום עם העלייה בתוחלת החיים והשיפור באיכותם‪ ,‬רבים‬ ‫מקרב הגמלאים מחפשים דרך שבה יוכלו להציע את כישוריהם‬ ‫וכישרונותיהם ולהמשיך לתרום לחברה‪ .‬המפגש הבין דורי‬ ‫מעניק להם הזדמנות לעשייה משמעותית ולמפגשים פוריים‪,‬‬ ‫שבהם המבוגר תורם ונתרם‪ .‬הקרבה לבני נוער מעניקה למבוגר‬ ‫עניין‪ ,‬חדשנות וחדוות חיים‪ ,‬ולבני הנוער זו הזדמנות להכיר את‬ ‫האוכלוסייה המבוגרת וללמוד מניסיונה‪ .‬הפעילות המשותפת‬ ‫מאתגרת את שני הצדדים‪ ,‬מחזקת את הכבוד ההדדי ומעודדת‬ ‫עשייה ערכית‪.‬‬ ‫משתתפי התכנית‪ ,‬הצעירים והמבוגרים‪ ,‬לומדים יחדיו על נושאים‬ ‫סביבתיים בהיבט המקומי והעולמי ומתנסים בתחום הצפרות‪,‬‬ ‫המחקר המדעי הסביבתי‪ ,‬גידול תבלינים וקיימות מעשית‪.‬‬ ‫חברי הקבוצה מקבלים כלים שונים‪ ,‬הכוללים סדנת עיתונאות‬ ‫סביבתית והכשרה בתחום המחשבים‪ ,‬שיסייעו להם להציג‬ ‫ולהפיץ בתפוצה רחבה את הלמידה המשותפת‪ ,‬את הרעיונות‬ ‫שנרקמו ואת הפרויקט הסביבתי–הקהילתי שיגבשו יחדיו ויבצעו‬ ‫בשנה השנייה של התכנית‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נועם ואן דר האל‬ ‫אחינועם בן–עקיבא מליניאק‬ ‫חברי הקהילה מגדלים בשיטות מסורתיות ירקות‬ ‫מקומיים לצד ירקות שנהגו לגדל באיתיופיה‬ ‫שלוש מדרגות המוקפות בשיחים גבוהים מובילות אל עולמה של‬ ‫חוה במושב רמות מאיר‪ .‬את חוה הנמרצת והפעילה אני פוגשת‬ ‫בבוקר חורפי‪ .‬היא כבר אחרי שיעור התעמלות וסיבוב בגינה ולפני‬ ‫ניקיון ביתה הנאה‪ .‬הגן‪ ,‬כמו הבית‪ ,‬צבעוני וגדוש בפרטי אמנות‬ ‫מעשה ידיה‪ .‬בין שיחי האקנטוס‪ ,‬הגרוילאה ושאר מיני צמחים‬ ‫זרועים פסלים‪ ,‬פסיפסים ושברי כלים ישנים שהפכו עורם לפריט‬ ‫אמנות‪ .‬פה ושם נגלים משפטים שנכתבו על פסל זה או אחר או‬ ‫על תרמיל זרעים עבה‪ .‬המלה הכתובה תופסת חלק חשוב בחייה‬ ‫של חוה‪ ,‬והיא מרבה לצטט סופרים ומשוררים‪ ,‬אך גם מלותיה‬ ‫שלה נכתבות ברחבי הגן והבית‪.‬‬ ‫ממשברים בחיים אפשר לצמוח‪ ,‬לגדול ולהתפתח‪ ,‬ואפשר גם‬ ‫לדעוך ולנבול‪“ .‬בזמן משבר אתה נע ממקום גרוע אל מקום טוב‬ ‫יותר‪ “,‬טוענת חוה כץ‪ ,‬אשר אצלה המשברים משמשים מקפצה‬ ‫להתפתחות ולשינוי‪ ,‬והיא בוחרת במקום הטוב “העולם פגום‪,‬‬ ‫אבל כל חלק ממנו שלם‪ .‬כל מה שנשבר נכנס לגינה‪ “,‬אומרת‬ ‫חוה‪ ,‬המעידה על עצמה כעל אספנית‪ ,‬אגרנית כמעט כפייתית‪,‬‬ ‫שלא יכולה לזרוק שום דבר‪“ ,‬פה הוא יתקיים יחד עם התולעים‬ ‫גם אחרי‪ “.‬הגינה שלה היא מרחב מלא נוסטלגיה המשכן בתוכו‬ ‫חפצים מבית אמא וסבתא‪ .‬היא עושה שימוש בהכול‪ .‬כל חפץ‬ ‫שנכנס למרחב הזה מקבל מעמד של יצירת אמנות ומעניק לגן‬ ‫פינות קסומות ומשמעותיות עבורה‪.‬‬ ‫פעם‪ ,‬כששתלה את הגן‪ ,‬היא רצתה שיהיה כמו יער קרואטי‪ ,‬אז חבל‬ ‫ארץ ביוגוסלביה שבה נולדה‪“ .‬הכנסתי לגינה מגנוליה‪ ,‬הורטנזיה‬ ‫ולילך‪ .‬רציתי יער כמו שם‪ “,‬אומרת חוה בחיוך‪ .‬אבל גם שיח הצבר לא‬ ‫נפקד מגינתה‪ ,‬וחוה אף שתלה אותו במקום של כבוד‪ ,‬כדי להרגיש‬ ‫שייכת‪“ .‬פעם היו לי שורשי אוויר שהפכו עם השנים לשורשי אדמה‪“,‬‬ ‫הגן המיוחד שהיא מטפחת משמש לה מקום של נחמה‪ ,‬שבו כאב‬ ‫הופך ליופי‪ .‬לדבריה “גן הוא תחושה פנימית‪ .‬זה צמיחה וחיים‬ ‫ושורשים שתקועים בשביל לאפשר למשהו לצמוח‪ ,‬זו השתנות‬ ‫מתמדת‪ ,‬ששומרת על החיים“‪.‬‬ ‫חוה נולדה בשנת ‪ 1940‬בזאגרב לאבא סרבי‪ ,‬שממנו ירשה את‬ ‫הצד המעשי שבה‪ ,‬ולאמא קרואטית שהנחילה לה את האהבה‬ ‫למלה הכתובה‪“ .‬הכול מסביב היה ירוק‪ ,‬עם הרבה מים‪ ,‬הרבה‬ ‫עלים‪ ,‬פטל‪ ,‬תותים וערמונים‪“.‬‬ ‫לארץ הגיעה המשפחה על האנייה ראדינג (עבודה ביוגוסלבית)‬ ‫בדצמבר ‪ .1948‬אמה הבטיחה לילדה בת השמונה שבארץ ישראל‬ ‫יוכלו לקטוף תפוזים מהעץ‪ .‬וכך היה‪ .‬מאוהלי המעברה של פרדס‬ ‫חנה הם עברו במהרה לאזור‪ ,‬לבית ערבי נטוש שזיכרונו חי אצל חוה‬ ‫עד היום‪ ,‬אולי משום שמזכיר את הבית בזאגרב ‪ -‬מסדרון ארוך עם‬ ‫חדרים משני הצדדים‪ .‬בחצר הבית היה משק שלם‪ :‬ירקות‪ ,‬פירות‪,‬‬ ‫תרנגולות‪ ,‬עז‪ ,‬שאותה נהגה לחלוב‪ ,‬ופרדסים מסביב‪ .‬היא ושלושת‬ ‫אחיה עזרו להורים באחזקת המשק‪ .‬בגיל ‪ 17‬נאלצה להפסיק‬ ‫צילום‪ :‬הדס מוטרו‬ ‫הצעירים והמבוגרים לומדים יחדיו על נושאים סביבתיים‬ ‫משורשי אוויר לשורשי אדמה‬ ‫העולם פגום אבל כל חלק ממנו שלם‬ ‫ללמוד ולצאת לעבוד‪ ,‬להשתתף בפרנסת המשפחה‪ .‬היא החלה‬ ‫לעבוד כלבורנטית במכון וולקני וללמוד בערבים‪ .‬אחר כך עבדה ‪25‬‬ ‫שנה בפקולטה לחקלאות ברחובות‪ ,‬במעבדות מדעי בעלי החיים‪.‬‬ ‫בעקבות מחלה קשה החליטה לשנות כיוון‪ ,‬ועברה לנהל את בית‬ ‫מיכל ברחובות ‪ -‬בית להפצת תרבות ואמנות לתושבי רחובות‬ ‫והסביבה‪ .‬יותר משני עשורים קירבה את תושבי העיר לאהבתה‬ ‫הגדולה ‪ -‬הספרות‪ ,‬השירה‪ ,‬האמנות והמוסיקה‪.‬‬ ‫אל מושב רמות מאיר עברה המשפחה ב–‪ 1992‬מהעיר הסמוכה‬ ‫להגשים חלום‪ .‬ביחד עם מיכאל בעלה‪ ,‬הם הפכו את המקום‬ ‫למרחב פורח מלא עשייה ושמחה‪ .‬גן סביב הבית‪ ,‬עצי פרי‪ ,‬כרם‬ ‫זיתים‪ ,‬כרם ענבים ויקב שבו הכין מיכאל יין משובח‪ .‬היום נשארו‬ ‫הכרמים המניבים והיקב השומם מצבת זיכרון למיכאל שאיננו‪.‬‬ ‫לאחר כשישה עשורים של עשייה בחוץ‪ ,‬הביאה היציאה לגמלאות‬ ‫את חוה להתמקדות פנימית‪ .‬בשנים האחרונות היא עושה מסעות‬ ‫בתוך הנפש‪ ,‬וזיכרון השואה והוריה מציף ומקבל מקום‪ .‬לפני‬ ‫כשנתיים ביקרה עם שני ילדיה בכפר הולדתה‪ ,‬צ’קובץ’ שבקרואטיה‬ ‫ובבית בו גדלה‪ .‬בזכות עץ אגוז המלך העצום‪ ,‬שעומד בלב החצר‬ ‫עד היום‪ ,‬היא זיהתה את הבית‪ .‬טעמו של האגוז נחקק בזיכרונה וכך‬ ‫גם פרחי בנות החן‪ ,‬שצמחו תחתיו‪ ,‬ומהם היתה מכינה זרים לאמה‪.‬‬ ‫מתוך המפגש הזה עם עברה מתעורר כאב עתיק על העולם שנגדע‬ ‫בעקבות המלחמה‪ ,‬הסבל והקיפוח שעברו ההורים בבואם ארצה‪.‬‬ ‫בזמן המלחמה הסתתרה המשפחה במשך שנתיים אצל כפרייה‬ ‫במזרח יוגוסלביה‪“ .‬בזמן שאכלנו את האוכל של החזירים‪,‬‬ ‫אמא קראה לנו את גתה‪ “,‬דומעות עיניה של חוה‪ .‬הקולאג’ים‬ ‫והפסיפסים שיוצרת חוה מחפצים של אמה וסבתה משמרים‬ ‫ומחיים את זיכרון המשפחה‪.‬‬ ‫“ומה בנוגע לזיקנה?“ אני מעזה לשאול את האישה בת ה–‪,73‬‬ ‫אשר סדר יומה הצפוף בקושי משאיר לה זמן לשאלות כאלה‪.‬‬ ‫“הזיקנה היא חיצונית‪ “,‬מלמדת אותי חוה‪“ .‬היא במרא ָה‪ ,‬בשינויים‬ ‫הגופניים‪ .‬אני לא נשענת על העבר‪ .‬עכשיו אני כמו שאני‪ .‬אני יכולה‬ ‫להיות לבד ולא להרגיש בודדה‪ .‬הדברים נספגו בי‪“.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הפינה הירוקה |‬ ‫‪3‬‬ ‫לירון סלונר‬ ‫איך מטפלים בגינה לקראת הקיץ‬ ‫באביב הגן פורח ומתעורר‪ ,‬צמחי הגן מלבלבים והימים מתחממים‬ ‫ומתארכים‪ .‬זו בדיוק העונה לצאת לגינה ולמרפסת ולשקם את‬ ‫נזקי החורף הקר והגשום שזה עתה נפרדנו ממנו‪ .‬האביב הוא‬ ‫הזמן המתאים ביותר לשתילת צמחים חדשים בגן או בבית‬ ‫ולטיפול בקיימים‪ .‬אז הנה לכם המלצות על מספר פעולות חיוניות‬ ‫בגינה בעת הזו‪:‬‬ ‫פרחים עונתיים‬ ‫בחודש אפריל מתמעטים גשמי החורף‪ ,‬ופרחי החורף מגיעים‬ ‫לשיא פריחתם‪ .‬יש להמשיך לדשן‪ ,‬להשקות באופן סדיר‪ ,‬לתמוך‬ ‫צמחים גבוהים ולהסיר תפרחות ישנות‪ .‬הסרת התפרחות חשובה‪,‬‬ ‫כדי שהצמח ימשיך לפרוח בחודשים אפריל–יוני‪.‬‬ ‫אף שאנחנו רק בפתח האביב‪ ,‬ניתן כבר לשתול ולזרוע פרחי קיץ‪,‬‬ ‫מכיוון שברוב אזורי הארץ חלפה כבר סכנת הקור‪ .‬צמח שנשתל‬ ‫באביב‪ ,‬וניתנת לו השהות להתבסס ולהתפתח במהלך חודש של‬ ‫טמפרטורות נוחות‪ ,‬יעמוד בתלאות הקיץ טוב יותר מצמח זהה‬ ‫שיישתל בשיא הקיץ‪.‬‬ ‫יש להקפיד על הכנת קרקע טובה לפני שתילת עונתיים וגיאופיטים‬ ‫ הופכים את האדמה בעזרת מקלטר או קלשון ומערבבים אותה‬‫עם דשן אורגני‪ ,‬כגון הומוס או קומפוסט‪ ,‬ביחס של כ–‪ 5‬ליטר למ“ר‪.‬‬ ‫ניתן לדשן גם בדשנים המשתחררים לאורך זמן‪.‬‬ ‫צמחים פורחים שניתן לזרוע או לשתול בגינה בשמש או בחצי צל הם‬ ‫וינקה (קתרנטוס)‪ ,‬דליה‪ ,‬קוסמוס‪ ,‬ציניה‪ ,‬טגטס‪ ,‬רגלה (פורטולקה) ועוד‪.‬‬ ‫פקעות‬ ‫בעונה זו מגיעה לסיומה פריחתם המרהיבה של צמחי הבצל‬ ‫והפקעת החורפיים‪ .‬העלים מצהיבים‪ ,‬הפרחים נובלים‪ ,‬והמראה‬ ‫‪6‬‬ ‫צילום‪ :‬משתלת סלונר‬ ‫צמח שכזה |‬ ‫‪ .3‬הנדסאית נוף‪ ,‬מתכננת צמחייה‪ ,‬משתלת סלונר במושב סתריה‪.‬‬ ‫גליה חנוך–רועה‬ ‫צילום‪ :‬גליה רועה‬ ‫ציניה עדינה‬ ‫‪4‬‬ ‫ניתן גם בקלות לבנות קומפוסטר ביתי‬ ‫הכללי אינו מוסיף חן לגינה‪ .‬ניתן להשאיר את רוב הגיאופיטים‬ ‫בקרקע בתקופת האביב‪ ,‬להניח לעלים לקמול (ולהסירם לאחר‬ ‫מכן) ולאברי האגירה התת–קרקעיים להתחדש‪ ,‬כדי שתהיה‬ ‫פריחה גם בשנה הבאה‪ .‬לאחר התייבשות מלאה של העלים‬ ‫מומלץ להוציא מהקרקע את הגיאופיטים החורפיים‪ ,‬מכיוון שהם‬ ‫רגישים להשקיית קיץ‪ ,‬ולאחסן את חומרי הריבוי במקום יבש‬ ‫ומוצל עד לסתיו הבא‪.‬‬ ‫גיזום עצים ושיחים‬ ‫גיזום עצים ושיחים באביב עוזר לעיצובם הנכון ולשיקום פגעי‬ ‫החורף‪ .‬עצים ושיחים הפורחים בסוף החורף (כליל החורש‪ ,‬שקד)‬ ‫ואלה הרגישים לקור (צאלון‪ ,‬אלמוגן) רצוי לגזום רק מאמצע‬ ‫אפריל‪ ,‬כשחולפת סכנת לילות הקרה‪ .‬את פצעי הגיזום חשוב‬ ‫למרוח במשחת גיזום טובה‪.‬‬ ‫מערכות השקיה‬ ‫עונת ההשקיה בפתח‪ .‬גשמי הברכה שפקדו אותנו חסכו לנו‬ ‫השקיות רבות‪ ,‬וזה הזמן לבדוק את מערכות ההשקיה לקראת‬ ‫הקיץ‪ .‬רצוי לפתוח את מכסה מחשב ההשקיה‪ ,‬להחליף סוללות‬ ‫במידת הצורך ולהפעיל ידנית‪ ,‬כדי לבדוק את פעולת הממטירים‬ ‫והטפטפות‪ .‬יש לוודא שהממטירים מפזרים את המים על פני כל‬ ‫השטח באופן אחיד ושאין בטפטפות סתימות ופיצוצים‪ .‬כמו כן יש‬ ‫לנקות את המסנן שבראש המערכת או להחליפו אם התבלה‪.‬‬ ‫המדשאה‬ ‫מומלץ לכסח את המדשאות בסוף מרץ–תחילת אפריל‪ ,‬כדי‬ ‫לסלק עשבים חד שנתיים שנבטו בחורף‪ .‬לאחר הכיסוח מומלץ‬ ‫לפזר דשנים המכילים בעיקר חנקן‪ .‬מסוף מרץ ניתן להתחיל‬ ‫לשתול מדשאות חדשות‪.‬‬ ‫קומפוסט‬ ‫הטבע יודע היטב לדאוג לעצמו‪ .‬צמחים גדלים לתפארת גם ללא‬ ‫התערבותנו ויודעים לדאוג לצורכיהם‪ .‬אחת ההמצאות הגדולות‬ ‫של הטבע היא המחזוריות‪ :‬צמח נובט‪ ,‬צומח‪ ,‬פורח‪ ,‬נותן פרי‪,‬‬ ‫נובל‪ ,‬נושר ונהפך לדשן לשורשיו שלו או לשורשיהם של צמחים‬ ‫אחרים‪ .‬גם אנו יכולים בקלות רבה לחקות את תהליכי הטבע‪,‬‬ ‫ובמקום להשליך לפח משאב יקר ‪ -‬זבל אורגני ‪ -‬ליצור לעצמנו‬ ‫מערכת קטנה לייצור קומפוסט (דשן אורגני)‪.‬‬ ‫מה זה קומפוסט?‬ ‫קומפוסט הוא דשן אורגני המיוצר משרידי צמחים ובעלי חיים‪ ,‬אשר‬ ‫עוברים תהליך פירוק ביולוגי בעזרת מיקרואורגניזמים וחמצון‪.‬‬ ‫הקומפוסט מכיל מינרלים חשובים לטיוּב הקרקע ולהתפתחות‬ ‫הצומח ומחזיר למַחזור הטבע ולקרקע את החומרים שנלקחו מהם‪.‬‬ ‫הזבל האורגני מהווה היום כ–‪ 40%‬מהפסולת הביתית‪ ,‬ובהפרדתו‬ ‫משאר הזבל אנו יכולים לחסוך כטון זבל לשנה למשפחה! בד‬ ‫בבד נוכל לייצר זהב ‪ -‬דשן משובח לצמחים בגינתנו הפרטית‪,‬‬ ‫בבניין המשותף‪ ,‬לעציצים ואפילו לעצי הרחוב‪.‬‬ ‫איך מכינים קומפוסט?‬ ‫המלאכה פשוטה‪ ,‬אך דורשת טיפול והתמדה‪ .‬הזבל האורגני בנוי‬ ‫מחומר רטוב‪ ,‬המכונה זבל ירוק (שאריות של ירקות‪ ,‬עלים ודשא‬ ‫קצוץ לפני שהתייבשו) ומהווה את המרכיב החנקני בדשן‪ ,‬ומחומר‬ ‫יבש (עלים שהתייבשו‪ ,‬קש‪ ,‬נייר‪ ,‬קרטון)‪ ,‬המהווה את המרכיב הפחמני‪.‬‬ ‫הבנייה של ערימת קומפוסט בשכבות נכונות‪ ,‬שבהן כמות הפחמן‬ ‫גדולה פי ‪ 30‬מכמות החנקן‪ ,‬תיצור תהליך קומפוסטציה ‪ -‬התחממות‬ ‫ופירוק המרכיבים השונים‪ ,‬עד שיהפכו לאדמה שחורה ועשירה‬ ‫המשמשת כדשן צמחי מעולה‪ .‬התהליך אורך מספר חודשים‪ ,‬ויש‬ ‫לדאוג שהערימה תהיה תמיד לחה (אך לא רטובה עד כדי ריקבון)‬ ‫ושיהיה אוורור נאות‪ ,‬כלומר חדירה של חמצן למכל הקומפוסט‪.‬‬ ‫ניתן לרכוש סוגים שונים של קומפוסטרים‪ ,‬אך ניתן גם בקלות‬ ‫לבנות קומפוסטר ביתי מחיבור של ארבעה משטחים למעין קופסה‬ ‫גדולה או להשתמש בחבית פלסטיק שחותכים לה את התחתית‬ ‫ומחוררים אותה היטב‪ .‬את הקומפוסטר יש להניח על האדמה‬ ‫בחצר‪ .‬בשכבה הראשונה יש להניח זרדים שיעזרו לניקוז הנוזלים‪.‬‬ ‫מעל הזרדים אפשר לשים מעט אדמה וקומפוסט מוכנים התורמים‬ ‫לזירוז התהליך ההתחלתי‪ ,‬ומעליהם לסירוגין שכבות של חומר יבש‬ ‫וחומר רטוב‪ ,‬כאשר היחס הוא פי שלושה חומר יבש מרטוב‪ .‬תמיד‬ ‫כדאי שתהיה ליד הקומפוסטר ערימה של עלים יבשים ודשא גזום‬ ‫שהתייבש‪ ,‬כדי שאפשר יהיה לכסות לאלתר את הזבל הרטוב‬ ‫בעלים יבשים‪ .‬כך נמנע ריח לא טוב‪ ,‬זבובים ושאר דברים לא רצויים‪.‬‬ ‫את רוב הפסולת האורגנית מהמטבח והגינה ניתן למחזר בצורה‬ ‫ביתית ופשוטה ולהפכה לקומפוסט‪.‬‬ ‫מן הבית‪ :‬שאריות פירות וירקות (להימנע מהדרים)‪ ,‬שאריות קפה‪,‬‬ ‫שקיות תה‪.‬‬ ‫מן הגינה‪ :‬ענפים רכים גזומים של עצים ושיחים‪ ,‬עלי שלכת‪ ,‬דשא‬ ‫קצוץ‪ ,‬גזם גדרות‪ ,‬נסורת‪.‬‬ ‫שונות‪ :‬שאריות בד‪ ,‬כותנה או צמר‪ ,‬נייר‪ ,‬קרטון או טישו‪ ,‬חציר‪ ,‬זבל‬ ‫בעלי חיים (אוכלי עשב)‪.‬‬ ‫לא כדאי להכניס לקומפוסטר הביתי בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬עצמות ושומן‬ ‫או מוצרי חלב‪ .‬את אלה ניתן להכניס לקומפוסטר הנמצא באזור‬ ‫מרוחק יותר בשטח גדול‪ .‬ככל שהמרכיבים קטנים יותר‪ ,‬תהליך‬ ‫הפירוק יתרחש מהר יותר‪ .‬בשלב הסופי האדמה מקוררת‪,‬‬ ‫מפוררת‪ ,‬ללא שאריות נראות לעין וללא יצורים חיים‪ .‬בשלב הזה‬ ‫ניתן להשתמש בקומפוסט לדישון הצמחים‪ .‬אפשר להטמינו בבור‬ ‫השתילה או להוסיף אותו ליד שורשי הצמח ולהחדירו פנימה‬ ‫בעזרת מקלטרת והשקיה‪.‬‬ ‫‪ .4‬אדריכלית נוף ומתכננת פרמקלצ’ר מתמחה בתכנון קהילתי של מתחמים בני קיימא‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫גינון פלוס |‬ ‫‪5‬‬ ‫אמיר אלרון‬ ‫צינור השקיה‬ ‫הכנת מכל גידול‬ ‫בעל השקיה תחתית‬ ‫שכבת חיפוי‬ ‫בתקופה שבה שטחים פתוחים ומים הם משאבים יקרים‪ ,‬תכנון‬ ‫גינה מחייב חשיבה יצירתית וחסכונית‪ .‬גידול במצעים מנותקים‬ ‫הוא אחד הפתרונות היעילים לגידול צמחים בשטח בנוי‪ .‬מכלי‬ ‫הגידול בעלי ההשקיה התחתית הם דרך מצוינת לגדל מזון‬ ‫בסביבה ביתית עירונית‪ .‬המכלים מאפשרים לגדל את המזון בכל‬ ‫מקום שיש בו מספיק אור שמש ‪ -‬המרפסת‪ ,‬אדן החלון או הגינה‪.‬‬ ‫מכיוון שההשקיה היא תחתית ומשתמשת ביכולת היניקה של‬ ‫הקרקע‪ ,‬היא מיטיבה עם הצמח‪ .‬הקרקע נשמרת לחה באופן‬ ‫אחיד (לא רטובה מדי ולא יבשה מדי)‪ ,‬וכך מתאפשר לצמחים‬ ‫לגדול בסביבה יציבה ופורייה במהירות גדולה יחסית‪ .‬מלבד זאת‪,‬‬ ‫הגידול בשיטה זו חסכוני במיוחד בשימוש במים‪.‬‬ ‫ההסבר שלהלן מדגים בנייה של מערכת גידול באמצעות מכלי מזון‬ ‫של ‪ 18‬ליטר‪ ,‬שאותם ניתן למצוא במסעדות (מספקים בהם טחינה‪,‬‬ ‫חמוצים וכד’)‪ .‬כמו כן ניתן להשתמש במכלים בגדלים שונים‪ .‬ניתן‬ ‫למצוא באינטרנט מידע רב על השיטה תחת השם ‪.Earthbox‬‬ ‫בניית המכל‬ ‫הציוד הדרוש‬ ‫• שני מכלי מזון; אפשר ממוחזרים ממסעדות או לרכוש (מפעל שלם‬ ‫בקיסריה מייצר ומוכר מכלים במקום)‪ .‬המכלים ממסעדות בדרך כלל‬ ‫בצבע לבן ומעבירים קרינת שמש‪ ,‬מה שמאפשר התרבות של אצות‪,‬‬ ‫שבמהלך הזמן סותמות את המערכת ומחייבות את ניקויה מדי פעם‪.‬‬ ‫כדאי להשיג מכלים כהים שאינם מאפשרים מעבר של הקרינה‪.‬‬ ‫סיפור צומח |‬ ‫מחסום לאדמה (מחורר)‬ ‫חור ניקוז‬ ‫כוס מחוררת עם אדמה‬ ‫• צינור פי‪.‬וי‪.‬סי בקוטר ‪ 1‬צול או ‪ 3/4‬צול ישמש כצינורית ההשקיה‬ ‫של המים‪.‬‬ ‫• עציץ פלסטיק משומש מהסוג שקונים בו צמחים במשתלות;‬ ‫אפשר גם כוס פלסטיק פשוטה‪.‬‬ ‫• חבק (אזיקון) לעיגון הצינור למכל‪.‬‬ ‫• תערובת שתילה; אנחנו ממליצים על תערובת מוכנה שרוכשים‬ ‫בשקים מעורבבת עם כ–‪ 10%‬קומפוסט‪.‬‬ ‫אופן ההכנה‬ ‫חתכו עיגול בגודל עציץ הפלסטיק בתחתית המכל הבהיר‪ .‬הכניסו‬ ‫מכל זה לתוך המכל הכהה‪ .‬ודאו שנוצר רווח שישמש לאגירת‬ ‫המים‪ .‬חוררו את עציץ הפלסטיק והכניסו אותו לתוך החור‬ ‫שיצרתם במכל הבהיר‪ .‬עציץ זה יכיל אדמה ויהיה שקוע במים‬ ‫שבחלל שנוצר בין המכלים‪ .‬כך תתאפשר הולכת המים על ידי‬ ‫כוח היניקה של הקרקע‪ .‬הציבו את צינורית ההשקיה‪ ,‬שתשמש‬ ‫להוספת מים בעת הצורך‪ .‬מלאו את המכל העליון הבהיר‬ ‫בתערובת שתילה‪ ,‬ושתלו צמח לפי בחירתכם‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הביא וביאר‪ :‬מאיר חרמון‬ ‫בת העורב והשועל‬ ‫כמה דברי מוסר הטיפו כבר בחלד‬ ‫בגנות החנופה ‪ -‬אולם ללא תועלת‪,‬‬ ‫ובלב כל חי תמיד חנפן ימצא פינה‪.‬‬ ‫אי שם לבת עורב נקרה חריץ גבינה‪.‬‬ ‫מיד ישבה בנחת רוח‬ ‫על צמרת האשוח‪...‬‬ ‫(משלי אזופוס‪ ,‬מתוך כל משלי קרילוב בתרגום חנניה רייכמן)‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אדמת שתילה‬ ‫כולנו מכירים את משלי החכמה‪ ,‬והלקח הטמון בהם עבור כולנו‪ ,‬מי‬ ‫כשועל ומי כעורב‪ ,‬ואולי כגבינה‪.‬‬ ‫אך מי שם לב למקומו של עץ האשוח במשל?‬ ‫ללא האשוח לא היה סיפור! השועל היה מחכה עד שהעורב יתעייף‬ ‫בגלל משקל החריץ‪ ,‬וסוף לסיפו ‪.‬ר חכמי העולם לא היו יכולים אז‬ ‫לשקף עבורנו תובנות כה עמוקות על חיינו‪ ,‬ולהעצים את רוחנו‪.‬‬ ‫הצומח סביבנו‪ ,‬השקט‪ ,‬הסבלן‪ ,‬המכיל‪ ,‬הנותן‪ ,‬המאפשר‪ ,‬המזין‬ ‫והמצל ממלא כל זאת עבור יצורי העולם מתוך שלווה אינסופית‪,‬‬ ‫ומתוך המשך מילוי תפקידיו ללא ציפיה לתמורה‪.‬‬ ‫האם גם אנו עשויים לצמוח לרמתם‪-‬צמרתם?‬ ‫‪ .5‬המשק האגרו–אקולוגי‪ ,‬כפר הנוער מוסינזון ‪.http://www.schooly2.co.il/mosinzon/page.asp?page_parent=53409‬‬ ‫‪ .6‬מרצה לקהלים שונים בנושאי תרבות ויהדות‪ ,‬סמלים וערכים‪ .‬מנחה חוגים ללימוד תנ"ך בדרך הסמל ‪.www.symbolpath.co.il‬‬