לפתיחת העיתון כולו (בפידיאף) - לחצו כאן או על התמונה

‫שבועון התנועה הקיבוצית • מס’ ‪ • 1421‬י"ג באדר א' תשע”ד‪ 13 ,‬בפברואר ‪2014‬‬
‫הצגת‬
‫בכורה‬
‫אדום מבפנים‬
‫עץ השדה‬
‫מראה מקום‬
‫מורשת אבות‬
‫עמ' ‪16‬‬
‫צבע‬
‫אדום‬
‫ˆ עמ' ‪12‬‬
‫מלמד הבקר‬
‫צלילים וטעמים‬
‫תמיד כאן בשבילך יותר מ≠∞≥ שנה¨‬
‫עם המותגים המובילים בתחום‪Æ‬‬
‫מגוון הרכבים‬
‫התפעוליים‬
‫הגדול בישראל‬
‫● מגוון מסלולי ליסינג מימוני אטרקטיביים‬
‫● דיגום הכלי והתאמתו לפי דרישה‬
‫● שירות אישי ומקצועי אצלך או במוסכי היבואן‬
‫הצטרף למאות לקוחות פרטיים ומסחריים¨‬
‫בוא עכשיו לסניף מטרו הקרוב וצא עם כלי חדש‪Æ‬‬
‫צחי∫ ∑‪∞µ≤≠∂±±∑∞π‬‬
‫∞≥‪™ππ‬‬
‫‪w w w. m e t r o . c o . i l‬‬
‫כאן ועכשיו‬
‫■ מנהלת עיתון עדנה זיו‬
‫■ עורך אבי אובליגנהרץ‬
‫קטנות קיבוציות ‪/‬‬
‫■ עורכת לשונית‬
‫טל ארנון‬
‫אברהם שרון‬
‫יש דברים בחיים המבוגרים שבהם חבל על‬
‫הזמן ועל האנרגיה להתייגע בניסיון העקר‬
‫לקבל תשובה מנומקת לשאלה "למה?"‬
‫■ מערכת‬
‫אבי אובליגנהרץ‬
‫■ גרפיקה מערכת‬
‫שרה ראובן‬
‫■ גרפיקה מודעות‬
‫ניקולאי קולניק‬
‫אברהם שרון‬
‫יבל ברקאי‪ ,‬עלי קדם‪ ,‬עודד ליפשיץ‪,‬‬
‫הרחבה קהילתית‬
‫■כתבים ארנון אבני‪ ,‬שוש גרץ‪,‬‬
‫עוזי בן צבי‪ ,‬טל חביב‪-‬גליבטר‪,‬‬
‫יובל דניאלי‪ ,‬צור שדה‪ ,‬עזרא דלומי‪,‬‬
‫מאיר מינדל‪ ,‬אלון מורדכוביץ‪,‬‬
‫זוהר מלאכי‪ ,‬נגה רוזנברג‬
‫■ מזכירה והפקה יפית לוי‬
‫‪[email protected]‬‬
‫טל' ‪073-2369058‬‬
‫פקס' ‪073-2369088‬‬
‫■ מזכירת הפקה סניף דרום‬
‫מזי עזרא‬
‫■ יועצי פרסום‬
‫דניאלה גבאי‪ ,‬יעקב קניאל‪,‬‬
‫אהובית פרידמן‪-‬להב‪ ,‬יורם טביבי‬
‫■ מודעות לוח‬
‫זוהר מלאכי‬
‫■ מודעות‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אני לא מכיר אותם‪ ,‬רובם ככולם‪,‬‬
‫למעט את מראה דמותם‪ .‬הם כאן‪ .‬זה‬
‫ביתם‪ .‬הם באו מבית טוב אל בית יותר‬
‫טוב‪ .‬יש להם ילדים קטנים‪ ,‬אחרי הצה־‬
‫ריים הם בקרוסלות ובספסלים‪ .‬הם רצו‬
‫איכות חיים ושקט‪ ,‬והם מצאו אותם כאן‬
‫בשפע ובנדיבות‪ .‬יש להם מכונית או‬
‫שתיים‪ .‬הם מסודרים‪ .‬במקום שממנו הם‬
‫באו אולי לא חסר להם דבר‪ ,‬אבל חסר‬
‫העיקר‪ .‬הם מצאו אותו כאן‪ .‬רואים כמה‬
‫טוב להם‪ .‬ברוכים הבאים מרחיבי הק־‬
‫הילה‪ ,‬תושבים יקרים‪ .‬אין כאן גן עדן‬
‫אבל יש כאן ‪ -‬עיניכם הרואות עדות ‪-‬‬
‫גינה של עדנה‪ .‬גם‪ ,‬ואולי בעיקר‪ ,‬הודות‬
‫לכם‪.‬‬
‫פערים‬
‫חפשו אותנו בדף הפייסבוק‪:‬‬
‫הזמן הירוק‪ ,‬קו למושב‪ ,‬יבול שיא‪,‬‬
‫הרפת והחלב עיתוני המרחב הכפרי‬
‫המערכת והמנהלה‬
‫רח’ קרליבך ‪ ,2‬ת”א‬
‫כל הזכויות שמורות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לשדר‬
‫בכל אמצעי‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לפרסם או להפיץ‬
‫בכל אמצעי כל חלק מן המודפס בעיתון הזה‪.‬‬
‫סיימתם לקרוא? אנא השליכו את הגיליון‬
‫לפח המחזור הסמוך למקום מגוריכם‪.‬‬
‫פערים גבוהים‪ ,‬כלומר עמוקים‪ ,‬תהו־‬
‫מיים‪ ,‬פעורים בקיבוצים המופרטים בין‬
‫בעלי המשכורות הגבוהות לבין בעלי‬
‫המשכורות הנמוכות‪ .‬אני מעז להניח כי‬
‫גם בקיבוצים שבהם ניסו‪ ,‬מנסים או ינסו‬
‫לסייג את הפער‪ ,‬לרסנו ולמתנו‪ ,‬הניס־‬
‫יון נידון לכישלון‪ .‬זה לא הולך‪ .‬לא כדאי‬
‫להיכנס לכיסו של איש‪ ,‬זה לא יעלה ולא‬
‫יוריד; זה לא יקהה את הקנאה או את‬
‫התסכול‪ ,‬זה לא ירכך את הכעס ולא יתקן‬
‫את הקלקול‪ .‬יש דברים בחיים המבוגרים‬
‫המחאה הבאה‬
‫המחאה החברתית הראשונה גוועה‪.‬‬
‫היא התמוססה ונמוגה עם אחרון צלי־‬
‫לי המיתר של להקת הליווי של זמריה‪.‬‬
‫היא העלתה על סדר היום שאלות קיו־‬
‫מיות חשובות הראויות להישאל ‪ -‬שא־‬
‫לות שעד היום נותרו פתוחות כפצעים‪,‬‬
‫מדממות‪ .‬הניצוץ שהיה אמור להבעיר‬
‫אש גדולה עמם וכבה‪ ,‬הותיר זיכרון‬
‫מעושן של קיץ שלא הותיר רישום ולא‬
‫טבע חותם‪ .‬סתם‪ .‬כאשר תפרוץ ותת־‬
‫לקח המחאה הבאה‪ ,‬שתשרוף את הסדר‬
‫הקיים ועל האדמה החרוכה שתותיר‬
‫אחריה יצמחו אותם פרחי רוע‪ ,‬יהיו מי‬
‫שיגידו עליה שתי מילים בלבד ‪ -‬אשרי‬
‫הגפרור‪ .‬ויהיו מי שיקללו אותו ויטיחו ‪-‬‬
‫ארור הגפרור‪.‬‬
‫שאלה קיבוצית‬
‫"רואים עליך שאתה קיבוצניק"‪ ,‬אמרה‬
‫האישה בחנות‪ .‬שאלתי אותה אם למראה‬
‫עיניה אני אמור לחוש מוחמא או נבוך‪.‬‬
‫"לא חשבתי"‪ ,‬אמרה‪" ,‬אבל אם אתה כבר‬
‫שואל‪ ,‬אז התשובה היא גם וגם"‪.‬‬
‫בתגובה לארנון אבני "צריך להיות עיתונאי גרוע‬
‫במיוחד"‪30.1.2014 ,‬‬
‫קודם כל אני מקווה שהמדור "מכתבים למערכת"‬
‫ימשיך להתקיים ב"הזמן הירוק" גם לאחר חילופי העו־‬
‫רכים‪.‬‬
‫שנית אני מקווה שהסגנון של תגובה לגופו של אדם‪,‬‬
‫או הכותב‪ ,‬במקום תגובה לגופו של עניין לא ישתלט‬
‫על "הזמן הירוק"‪ ,‬כי זהו סגנון של השתקה ודרי־‬
‫סת חופש הביטוי‪ .‬תגובתו של אבני על כתבתה של‬
‫יעל פז מלמד "התנועה הקיבוצית הפכה ללא נחוצה"‬
‫(הזמן ירוק‪ ,)24.1.14 ,‬היא דוגמה קלאסית להשתלחות‬
‫בכותב‪/‬ת במקום להתמודד עם טיעוניה‪.‬‬
‫התוארים "עיתונאי גרוע"‪" ,‬עדויות הזויות" והקבי־‬
‫עה כי "צדיקים כמותה לא נחוצים לנו"‪"...‬שמקשקשת‬
‫שטויות"‪ ,‬הם אלימות מילולית‪ ,‬שחבל שניתן לה מקום‬
‫בקדמת העתון שלנו‪.‬‬
‫גם אני חושב שמלמד הגזימה כאשר היא כתבה "התנ־‬
‫ועה הקיבוצית הפכה ללא נחוצה" ובביטויים נוספים‪.‬‬
‫יחד עם זאת יש לה טיעון המתבסס על תחקיר שעשה‬
‫עיתונאי של "הארץ"‪ ,‬ואי‪-‬אפשר להגיד שהיא הביאה‬
‫"עדויות הזויות"‪.‬‬
‫הדרך הנכונה להתמודד עם טענותיה‪ ,‬היא בדיוק‬
‫הדרך שאבני מאשים את מלמד על שלא הלכה בה‪:‬‬
‫להביא עדויות של "כל אותם מומחים שטוענים את‬
‫ההפך"‪ .‬אם אבני היה הולך בדרך של התמודדות עם‬
‫העניין‪ ,‬עם הבעיה‪ ,‬ולא עם הכותבת זה מה שהוא היה‬
‫צריך לעשות‪ .‬במקום זה אבני הופך את העניין לעלבון‬
‫אישי שלו‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לא זאת הדרך בה ראוי ל"הזמן הירוק" ללכת‬
‫כאשר הוא נכנס לתקופה חדשה‪.‬‬
‫איתן קליש‪ ,‬גזית‬
‫*הערת העורך‪ :‬המדור מכתבים שריר וקיים כל עוד‬
‫קוראנו היקרים יטרחו וישלחו את תגובותיהם והגי־‬
‫גיהם‪ .‬לדאבוני הרב מאז כניסתי לתפקיד‪ ,‬חלה ירידה‬
‫דרסטית בנידון ואני מקווה שאין זה קשור לתרדמת‬
‫החורף ולשפעת שפשטה על אזורנו‪...‬‬
‫תוכן‬
‫דרושה‬
‫משפחה!!!‬
‫מעוניינים להצטרף‬
‫למשפחת הלר מגבעת‬
‫עוז‪ ,‬למשפחת בהט‬
‫מקלי”ה‪ ,‬למשפחת‬
‫יואב מנחשון ולעוד‬
‫משפחות רבות שהופיעו‬
‫ב”מפקד אוכלוסין”?‬
‫מערכת “הזמן הירוק”‬
‫יוצאת בקול קורא‬
‫למשפחות המעוניינות‬
‫לפתוח את ביתן ולשתף‬
‫את קהל הקוראים‬
‫שלנו בהיסטוריה‪,‬‬
‫בהווה ובעתיד שלהן;‬
‫במעורבות החברתית‬
‫והקהילתית שלהן;‬
‫בעיסוקים ובשעות‬
‫הפנאי; במאכלים‬
‫האהובים וכדומה‪.‬‬
‫שבהם חבל על הזמן ועל האנרגיה להת־‬
‫ייגע בניסיון העקר לקבל תשובה מנו־‬
‫מקת לשאלה "למה?"‪ .‬יש דברים שבהם‬
‫כל מה שיש לעשות הוא להשלים ולקבל‬
‫את עובדת החיים הפשוטה‪ ,‬המתמצה‬
‫במילה אחת ויחידה ‪" -‬ככה"‪.‬‬
‫לא זאת הדרך‬
‫‪16‬‬
‫‪20‬‬
‫‪24‬‬
‫ניתן ליצור‬
‫קשר‬
‫במייל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עמק דותן ‪ /‬עלי קדם‬
‫אדום עולה ‪ /‬נגה רוזנברג‬
‫‪|| 2‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫אוהבים לכתוב ורוצים לקחת‬
‫חלק ביציקת תוכן חדש ל"הזמן‬
‫הירוק"? במידה שהתשובה‬
‫חיובית‪ ,‬אנא צרו איתנו קשר‬
‫"הזמן הירוק" פתח את שנת ‪ 2014‬בתנופת‬
‫עשייה וחדוות יצירה‪ .‬בשבועות הקרובים‬
‫תיחשפו בהדרגה למראה החדש והמרענן‬
‫של עיתון הקיבוצים היחיד‪ ,‬שאינו תלוי‬
‫במוסדות או בגופים אחרים‪.‬‬
‫כחלק בלתי נפרד מהמהפך שעברנו‪ ,‬אנו‬
‫מעוניינים להרחיב את השורות ולפתוח‬
‫את שערי העיתון בפני כל מי שיש לו‬
‫יכולת כתיבה ודעה מקורית ומעניינת‪ .‬אנו‬
‫מעוניינים בכתבים שיכסו עבורנו את כל‬
‫מה שמתרחש ברחבי התנועה הקיבוצית‪,‬‬
‫ויש באפשרותם לתרום מידע בתחומים‬
‫הבאים‪ :‬תרבות‪ ,‬ספורט‪ ,‬אמנות‪ ,‬כלכלה‪,‬‬
‫פוליטיקה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬גינון‪ ,‬משפט‪ ,‬הגיל‬
‫השלישי‪ ,‬איכות סביבה וכל מה שקרוב אל‬
‫לבכם; וכן יתקבלו בברכה כותבי טורים‪,‬‬
‫שמוכנים להביע את דעתם ללא מורא‬
‫ומשוא פנים‪.‬‬
‫קהילה מורשת והנצחה ‪ /‬יובל שיאון‬
‫‪[email protected]‬‬
‫זמן‬
‫לכתוב‬
‫ניתן ליצור קשר במייל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
3 ||
13.2.14
‫חדשות‬
‫אבי אובליגנהרץ‬
‫דרוש קול נוסף‬
‫החוג למשימות תנועתיות ולאומיות יצא חוצץ נגד הפסקת תמיכת קרן חבצלת ב"הזמן הירוק"‪ ,‬ומתח‬
‫ביקורת קשה על ההנחיה של מוסדות התנועה להפסיק את פרסום המודעות בעיתון‪ ,‬לאסור את פרסום‬
‫תכניו באתר הקיבוצים ולאסור את חלוקתו בבית התנועה‬
‫עודד הון‬
‫"נסיונות של גורמים בקיבוץ הארצי‬
‫להחליש את 'הזמן הירוק' תגרום לפגיעה‬
‫בכלים הדמוקרטיים העומדים לרשות‬
‫החברה הישראלית בכלל והתנועה הקיבוצית‬
‫בפרט"‪ ,‬קראו חברי החוג למשימות תנועתיות‬
‫ולאומיות ע"ש אמרי רון ז"ל‪ .‬בנוסף לסוגיית‬
‫"הזמן הירוק" והמשך קיומם של כלי הביטוי‬
‫הדמוקרטיים של התנועה הקיבוצית‪ ,‬דן‬
‫הפורום שהתכנס ביום שישי האחרון בגבעת‬
‫חביבה בבעיית הפליטים ובדרכים הנכונות‬
‫להתמודד עמה ולטפל בה‪.‬‬
‫משתתפי הדיון קבלו על כך שמועצת‬
‫התנועה מעולם לא החליטה בפועל על קיומו‬
‫של עיתון אחד בלבד‪ ,‬אלא ההפך הוא הנכון‪.‬‬
‫"לא ייתכן שהתנועה הקיבוצית תתווה ותשדר‬
‫עמדה אחת‪ ,‬טון אחד וקו ומחשבה אחד"‪ ,‬מחה‬
‫אחד מחברי צוות המשימות‪.‬‬
‫כל הנוכחים הדגישו את העובדה שיש צורך‬
‫בקיומו של קול נוסף בתנועה הקיבוצית שיהווה‬
‫כלי מידע‪ ,‬קול רעיוני‪ ,‬חברתי ותרבותי‪ ,‬ומעל‬
‫לכל במה חופשית לכל המבקש להביע דעה‪ ,‬גם‬
‫אם היא לא מקובלת על הממסד או על הרוב‪.‬‬
‫אין ספק שקיומו של עיתון אחד בלבד בנוף‬
‫הקיבוצי יגרום לפגיעה קשה בחופש הביטוי‪.‬‬
‫יעקב לזר‪ ,‬שהיה עורכו של "הזמן הירוק" עד‬
‫אמצע ינואר‪ ,‬הדגיש כי הוא תומך בהוצאתם‬
‫של שני עיתונים למגזר הקיבוצי‪" :‬כעורך‬
‫'הזמן הירוק' נתתי ביטוי לכלל הדעות בכל‬
‫נושא‪ ,‬גם בנושאים שבמחלוקת‪ ,‬וגם כשדעתי‬
‫הייתה שונה"‪ .‬לזר ציין כי אם ייסגר העיתון‪,‬‬
‫לא רק שהדבר יפגע בחופש הביטוי אלא גם‬
‫עתידו של "ידיעות הקיבוץ" לא יובטח‪ ,‬וזאת‬
‫מחוסר תחרות ומירידה במספר הקוראים‪ .‬נוסף‬
‫על כך‪ ,‬הוא קרא להחזיר את "הזמן הירוק"‬
‫לחיק התנועה הקיבוצית‪ ,‬גם אם יהיה צורך‬
‫בהמשך התמיכה הכלכלית בו‪.‬‬
‫חברים נוספים שהשתתפו בדיון עמדו על‬
‫כך ש"הזמן הירוק" הוא לא רק כלי בעל ערך‬
‫תקשורתי‪ ,‬אלא "יש בו ערך חברתי ותרבותי‪,‬‬
‫וסגירתו תהווה רמיסת הערכים אותה טיפחה‬
‫ומטפחת החברה הקיבוצית ושעליהם אנו מחנכים‬
‫את ילדינו ונכדינו"‪ .‬יתר על כן נמתחה ביקורת‬
‫קשה על ההנחיה של מוסדות התנועה להפסיק‬
‫את פרסום המודעות ב"הזמן הירוק"‪ ,‬ולאסור את‬
‫פרסום תוכני העיתון באתר הקיבוצים‪.‬‬
‫בסיכום הדיון בנושא התקבלה החלטה‬
‫התובעת ממזכירות וממועצת התנועה לנקוט‬
‫את הצעדים הנדרשים‪ ,‬כדי לשמור על‬
‫עיתונות חופשית ככלי ביטוי לכלל החברים‬
‫ומוסדות התנועה‪.‬‬
‫קיבוץ יזרעאל ירכוש כ‪ 15%-‬ממלון‬
‫מעגן עדן‬
‫קיבוץ יזרעאל נמצא במשא ומתן מתקדם‬
‫עם קיבוץ מעגן לרכישת ‪ 15%‬ממניות מלון‬
‫מעגן עדן‪ ,‬השוכן בדרום הכנרת‪ .‬יזרעמ‬
‫אל המחזיק ב‪ 65%-‬ממיטרוניקס‪ ,‬המובילה‬
‫העולמית בייצור רובוטים לניקוי בריכות‪,‬‬
‫עשוי לתפוס את מקומה של דסק”ש מקבומ‬
‫צת ‪ , IDB‬שבאמצעות החברה‪-‬הנכדה‬
‫ברטן מחזיקה ב‪ 25%-‬ממעגן עדן‪.‬‬
‫המכירה תתבצע כחלק מהליך המימומ‬
‫שים של ‪ IDB‬אחרי מכירתה‪ .‬עם התקבל‬
‫ההודעה על מכירת חלקה של ברטן הוחלט‬
‫במעגן להגדיל את אחזקת הקיבוץ ב‪,10%-‬‬
‫ל‪ ,85%-‬ולחפש משקיע פיננסי ל‪,15%-‬‬
‫אותם אמור לקנות קיבוץ יזרעאל תמורת‬
‫כ‪ 15-‬מיליון שקל‪.‬‬
‫כפר הנופש מעגן הוקם על ידי חברי קיבוץ‬
‫מעגן בסוף שנות ‪-‬ה‪ ,60-‬תחילה כאתר ק�מ‬
‫פינג וקרוואנים‪ .‬ב‪ 1989-‬שונה אופי האתר‬
‫והוא הפך לכפר נופש ברמה מלונאית‪ ,‬עם‬
‫‪ 112‬יחידות משפחתיות הכוללות חדר שינה‬
‫וסלון‪ ,‬ו‪ 36-‬חדרים זוגיים‪ .‬ב”מעגן עדן” גם‬
‫מגוון פעילויות לכל המשפחה‪ :‬בריכות שחמ‬
‫ייה‪ ,‬פינת חי‪ ,‬מועדון הילדים “מעגנצ’יק”‪,‬‬
‫מתחם של ספורט‪ ‬מים בשם “סטארט פוינט”‬
‫ועוד‪ .‬כמחצית מהלינות בכפר הן של תיימ‬
‫רים מחו”ל‪ ,‬בעיקר של קבוצות נוצריות‬
‫מארצות הברית‪ ,‬מגרמניה‪ ,‬מאסיה ועוד‪.‬‬
‫כפר הנופש הינו הענף העיקרי של קימ‬
‫בוץ מעגן‪ ,‬ועובדים בו כ‪ 15-‬מחברי המשק‪,‬‬
‫כולל המנהל‪ .‬בימים אלה מתבצעת השקעה‬
‫של כ‪ 6-‬מיליון שקל בהרחבת חדר האוכל‬
‫באתר‪.‬‬
‫התעשייה החקלאית דורשת סיוע ממשלתי‬
‫נגה רוזנברג‬
‫ראשי איגוד התעשייה הקיבוצית אירחו את‬
‫נחום איצקוביץ’‪ ,‬מנכ”ל מרכז ההשקעות במשמ‬
‫רד הכלכלה‪ ,‬ובכירים במשרד הכלכלה‪ ,‬ברשות‬
‫המסים ובמשרד האוצר לסיור בתעשייה הקימ‬
‫בוצית החקלאית באזור עוטף עזה‪ .‬הסיור נערך‬
‫בקיבוץ סעד ובמפעלי חבל מעון וכלל ביקור‬
‫בקווי הייצור והאריזה ומפגש עם המנהלים‪.‬‬
‫יו”ר איגוד התעשייה הקיבוצית יונתן בשיא‬
‫‪|| 4‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫אמר שהתעשייה החקלאית נופלת בין הכיסמ‬
‫אות בין חוקי הסיוע להשקעות בחקלאות ובתמ‬
‫עשייה ולכן אינה נהנית מתמריצי המדינה‪.‬‬
‫מדובר במקור תעסוקה מרכזי וחשוב באזורי‬
‫הפריפריה בארץ ובשלב חשוב ביצוא החקלאי‬
‫ולכן יש אינטרס לאומי בהשקעה בתחום‪.‬‬
‫בשיא הציג בפני אורחי הסיור מספר חלומ‬
‫פות שיאפשרו תמיכה של המדינה בהשקעות‪.‬‬
‫משרדי החקלאות והתעשייה כבר ניסחו תימ‬
‫קוני חקיקה‪ ,‬אולם המהלך נבלם על ידי משרד‬
‫האוצר‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬התעשייה החקלאית נזמ‬
‫קקת להשקעות דחופות כדי להמשיך להיות‬
‫תחרותית בעולם שבו דרישות השוק מחמירות‬
‫באופן עקבי‪.‬‬
‫דני ברט מקיבוץ סעד הציג בפני האורחים‬
‫את הפעילות הכלכלית בסעד ואת ההתמודמ‬
‫דות הביטחונית עם ירי הטילים‪ ,‬וציין שהקימ‬
‫בוץ מבקש כבר שלוש שנים ממרכז ההשקעות‬
‫לסייע בהקמת תשלובת למוצרי גזר‪ .‬ברט‬
‫פירט את הפעילות התעשייתית המתוכננת‬
‫במפעל החדש‪ ,‬כולל תהליכים חדשניים ובהם‬
‫הפקת בטא קרוטן לתעשיית המזון והיצוא‪.‬‬
‫דרור תנורי‪ ,‬מנכ”ל מפעלי חבל מעון ‪ -‬מגמ‬
‫דלי‪ ,‬משווקי ויצואני ירקות השורש הגדולים‬
‫בישראל‪ ,‬הציג את התהליכים הטכנולוגיים‬
‫להארכת חיי המוצרים ולשיפור איכותם בענמ‬
‫פי הגזר‪ ,‬תפוחי האדמה והבצל‪.‬‬
‫בתום הסיור הודיע נחום איצקוביץ’ שיפעל‬
‫למצוא פתרון שיאפשר סיוע ממשלתי להשקמ‬
‫עות בתעשייה החקלאית‪.‬‬
5 ||
13.2.14
‫תא גורדין‬
‫אל"מ אורי גורדין מיטבתה‪ ,‬לשעבר מפקד סייר‬
‫חטיבת הנח"ל‬
‫חדשות‬
‫יוחאי עופר‬
‫אחד המפקדים האלמוניים ביותר בצה"ל יוצא השנה מהחושך אל הא‬
‫גורדין‪ ,‬לוחם סיירת מטכ"ל שמונה למפקד הסיירת בימים הסוערים ש‬
‫בחודשים אלו את הפיקוד בחטיבת המילואים "חוד החנית"‪ ,‬ובקיץ הק‬
‫הסדירה‪ ,‬תפקיד ראשון שמציב אותו באור הזרקורים‪.‬‬
‫הוא היה מטובי הלוחמים בסיירת מטכ"ל‪ .‬מפקדים ולוחמים ראו בו מ‬
‫דבר שעשה‪ .‬שנה לאחר מלחמת לבנון השנייה החל גורדין לפקד על‬
‫ממפקדיה שמקבל דרגת אלוף‪-‬משנה עוד במהלך תפקידו‪ .‬הסיבה לכ‬
‫מעבר לקווי האויב‪ ,‬שאי אפשר לומר עליה דבר‪ .‬כמרבית פעולות הס‬
‫תא גורדין‬
‫אל”מ אורי גורדין מיטבתה‪ ,‬לשעבר מפקד סיירת מטכ”ל מונה למפקד חטיבת הנח”ל‬
‫יוחאי עופר‬
‫אחד המפקדים האלמוניים ביותר בצה”ל יוצא‬
‫השנה מהחושך אל האור‪ ,‬צעד אחר צעד‪ :‬אלוף‪-‬‬
‫משנה אורי גורדין‪ ,‬לוחם סיירת מטכ”ל שמונה‬
‫למפקד הסיירת בימים הסוערים שלאחר מלי‬
‫חמת לבנון השנייה‪ ,‬מסיים בחודשים אלו את‬
‫הפיקוד בחטיבת המילואים “חוד החנית”‪ ,‬ובקיץ‬
‫הקרוב יעבור לפקד על חטיבת הנח”ל הסדירה‪,‬‬
‫תפקיד ראשון שמציב אותו באור הזרקורים‪.‬‬
‫הוא היה מטובי הלוחמים בסיירת מטכ”ל‪.‬‬
‫מפקדים ולוחמים ראו בו מודל לחיקוי‪ ,‬ותי‬
‫מיד הטביע את חותמו בכל דבר שעשה‪.‬‬
‫שנה לאחר מלחמת לבנון השנייה החל גוי‬
‫רדין לפקד על סיירת מטכ”ל‪ ,‬ובקיץ ‪2009‬‬
‫היה לראשון ממפקדיה שמקבל דרגת אלוף‪-‬‬
‫משנה עוד במהלך תפקידו‪ .‬הסיבה לכך היא‬
‫השלמתה של פעילות מוצלחת מעבר לקווי‬
‫האויב‪ ,‬שאי אפשר לומר עליה דבר‪ .‬כמרי‬
‫בית פעולות הסיירת‪ ,‬גם זו תישאר מסתורית‪.‬‬
‫“א’ הועלה בדרגה באופן חריג עוד בטרם‬
‫סיים את תפקידו כמפקד היחידה‪ .‬הוא זכה‬
‫לכבוד הגדול בשל הצטיינות יתרה של היי‬
‫חידה בזמן שפיקד עליה”‪ ,‬נכתב בחודש‬
‫ספטמבר ‪ 2009‬באתר מועצת חבל אילות‬
‫בערבה‪ ,‬נוף ילדותו של גורדין‪ .‬תחת הכותי‬
‫רת “מפקד סיירת מטכ”ל הועלה לדרגת אלוף‬
‫משנה” נכתב בגאון באתר האינטרנט המקומי‬
‫כי אל”מ א’ הוא בן קיבוץ יטבתה‪ ,‬בנם של‬
‫שני חברים ותיקים ומוכרים היטב באזור‪.‬‬
‫“כל פעולותיה של היחידה‪ ,‬הכפופה לאמ”ן‬
‫(אגף המודיעין של המטה הכללי‪ ,‬י”ע) ולמי‬
‫פקדו אלוף עמוס ידלין‪ ,‬הן חשאיות ועלומות”‪,‬‬
‫נכתב‪ ,‬ואף צוין כי הרמטכ”ל וראש אמ”ן‬
‫הרעיפו על פעילותו של גורדין שבחים שגרמו‬
‫להתרגשות רבה בקרב הנוכחים בטקס‪“ .‬אל”מ‬
‫א’ הוא מקור גאווה לאזור ודוגמה לנוער‪,‬‬
‫ונראה כי ימשיך בצניעות ובהצטיינות לטפס‬
‫בסולם הדרגות והתפקידים”‪.‬‬
‫בהתייחסות זהירה לשירותו החשאי במשך‬
‫קצת יותר משני עשורים‪ ,‬מציג גורדין את‬
‫תפיסת עולמו בקשר לסיפורי הגבורה על לוי‬
‫חמי היחידה‪ ,‬ומסביר נחרצות שאינו אוהב את‬
‫העיסוק בנושא‪“ .‬אני חייב להגיד שאני לא כל‬
‫כך אוהב לדבר על זה”‪ ,‬אומר גורדין‪“ .‬היחידה‬
‫צריכה להיות מחוץ לשיח הציבורי‪ .‬אני יודע‬
‫שזה קצת נאיבי‪ ,‬אבל אני חושב שעדיף שאת‬
‫הסיפורים נשאיר לחבר’ה”‪.‬‬
‫מפקד הסיירת היחיד שעלה גם הוא בדרגה‬
‫באופן יוצא דופן הוא תושב ערבה אחר‪ ,‬שר‬
‫אדיאורי‬
‫הגדול‪.‬‬
‫הקטנה‪ .‬אל‬
‫מהסיירת‬
‫ישראל‬
‫הצבאצילום ‪:‬‬
‫אורי גורדין‬
‫הצבא הגדול‬
‫מהסיירת הקטנה אל‬
‫מפקדא'סיירת‬
‫הביטחון משה יעלון‪ .‬הוא היה‬
‫ישראל‬
‫אדי‬
‫גורדין‪ ‬צילום‪:‬‬
‫הועלה בדרגה באופן חריג עוד בטרם סיים את תפקידו כמפקד ה‬
‫"‬
‫מטכ”ל עם גיוסו של גורדין‪ ,‬ופיקד עליה‬
‫גם יתרה של היחידה בזמן שפיקד עליה"‪ ,‬נכתב בחודש ספטמ‬
‫הצטיינות‬
‫הוא בדרגת אלוף משנה‪ ,‬אך קיבל את‬
‫לפקד על‬
‫ליפקין‪-‬שחק‬
‫סיירתמטכ"ל ה‬
‫מפקד סיירת‬
‫ז”ל‪,‬ותרת "‬
‫תחת הכ‬
‫אמנון של גורדין‪.‬‬
‫הדרגהנוף ילדותו‬
‫בערבה‪,‬‬
‫באתרדאז‪,‬‬
‫לאחר שנעתר לבקשתו של ראש אמ”ן‬
‫המקומי כי אל"מ א' הוא בן קיבוץ יטבתה‪ ,‬בנם של‬
‫האינטרנט‬
‫מטכ”ל‪.‬‬
‫"כל פעולותיה של היחידה‪ ,‬הכפופה לאמ"ן )אגף המודיעין של המטה‬
‫חשאיות ועלומות"‪ ,‬נכתב‪ ,‬ואף צוין כי הרמטכ"ל וראש אמ"ן הרעיפו ע‬
‫להתרגשות רבה בקרב הנוכחים בטקס‪" .‬אל"מ א' הוא מקור גאווה ל‬
‫בצניעות ובהצטיינות לטפס בסולם הדרגות והתפקידים"‪.‬‬
‫בהתייחסות זהירה לשירותו החשאי במשך קצת יותר משני עשורים‪,‬‬
‫לסיפורי הגבורה על לוחמי היחידה‪ ,‬ומסביר נחרצות שאינו אוהב את‬
‫כל כך אוהב לדבר על זה"‪ ,‬אומר גורדין‪" .‬היחידה צריכה להיות מחוץ‬
‫אבל אני חושב שעדיף שאת הסיפורים נשאיר לחבר'ה"‪.‬‬
‫מפקד הסיירת היחיד שעלה גם הוא בדרגה באופן יוצא דופן הוא תוש‬
‫הוא היה מפקד סיירת מטכ"ל עם גיוסו של גורדין‪ ,‬ופיקד עליה גם הוא‬
‫לאחר שנעתר לבקשתו של ראש אמ"ן דאז‪ ,‬אמנון ליפקין‪-‬שחק ז"ל‪ ,‬ל‬
‫משרד הביטחון ביטל קיצוץ תקציב‬
‫לבית גוברין ובית ניר‪ ‬‬
‫בעקבות פניית ראש המועצה המקומית יואב‪ ,‬ד”ר מטי צרפתי‪-‬הרכבי‪ ,‬הבטיח המשרד‬
‫ד”ר מטי צרפתי‪-‬הרכבי‬
‫שהשנה לא ייפגע התקציב‪ .‬אבל הקיצוץ עלול לחזור בשנה הבאה‬
‫לבית גוברין וב‬
‫משרד הביטחון ביטל קיצוץ תקציב‬
‫תמונה של ד"ר מטי צרפתי‪-‬הרכבי‬
‫סיון שדמון‬
‫פיקוד העורף הודיע לאחרונה על ביטול‬
‫התקצוב למרכיבי הביטחון אצל ‪-‬כ‪ 273-‬י�י‬
‫שובים כפריים לאורך גבולות המדינה‪.‬‬
‫היישובים‪ ,‬שחלקם נמצאים בלב אוכ י‬
‫לוסייה עוינת ואחרים מהווים חיץ מפני‬
‫פעילות חבלנית או פלילית מעבר לגבול‪,‬‬
‫זכו עד עכשיו לתוספת תקציבית שנתית‬
‫שאפשרה רכישת אמצעי הרתעה ומי י‬
‫גון ותקצוב שמירה‪ .‬לאחרונה הוחלט‪ ,‬כי‬
‫התקציב יקוצץ‪ ,‬אבל במועצה האזורית‬
‫יואב החליטו שלא לבלוע את הגלולה‬
‫המרה‪.‬‬
‫“ההחלטה כללה את שני יישובי הגדר‬
‫שלנו‪ ,‬בית גוברין ובית ניר”‪ ,‬כתבה ראש‬
‫בעקבות פניית ראש המועצה המקומית יוא‬
‫המועצה במכתב לתושבים‪“ ,‬ופנינו לשר רונה ש”צה”ל מבין‪ ,‬כי בית גוברין ובית ניר‬
‫התקציב‪ .‬אב‬
‫לא ייפגע‬
‫שהשנה‬
‫המשרד‬
‫ותורמים משמעוי‬
‫האזור’‬
‫‘השכפ”ץ של‬
‫הבטיח הם‬
‫הביטחון והתרענו‪ ,‬כי מיקומם הייחודי של‬
‫הבאהי תית לשמירה על קו התפר‪ .‬בהודעה שקיבלי‬
‫שני היישובים מחייב תקצוב של אמצעי מי‬
‫שדמון תי מפיקוד העורף עולה‪ ,‬כי גם השנה נמשיך‬
‫המועצה‬
‫גון הכרחיים‪ .‬מחלקת הביטחון של סיון‬
‫אף לקחה את נציגי פיקוד העורף לשטח כדי לקבל את מרבית התקציב החיוני למרכיי‬
‫עדיין מוקדם‬
‫הביטחון לשני‬
‫בישוי בי‬
‫להראות מקרוב כמה חשובה האבטחה‬
‫התקצוב למר‬
‫היישובים‪.‬ביטול‬
‫לאחרונה על‬
‫העורף הודיע‬
‫פיקוד‬
‫בשנים‬
‫התקצוב‬
‫להמשך‬
‫הנוגע‬
‫בכל‬
‫לשמוח‬
‫בים אלה”‪.‬‬
‫כפריים לאורך גבולות המדינה‪ .‬היישובים‪ ,‬שחלקם נמצ‬
‫הבאות”‪.‬‬
‫י‬
‫לאח‬
‫הודיעה‬
‫צרפתי‪-‬הרכבי‬
‫הצליח‪.‬‬
‫הלחץ‬
‫מהווים חיץ מפני פעילות חבלנית או פלילית מעבר לגבו‬
‫מחוץ לתחום‪ :‬אלרום אסר‬
‫את השימוש בשקיות ניילון‬
‫יאיר קראוס‬
‫מי שמתכוון להגיע לקיבוץ אלרום שבמרומי צפון רמת‬
‫הגולן מומלץ לו להצטייד מראש בשקיות ובתיקי בד כי כבר‬
‫בכניסה ליישוב הוא ייתקל בשלט בזו הלשון‪“ :‬שקית? לא‬
‫תודה”‪.‬‬
‫לראשונה בישראל יישוב שלם הוציא מחוץ לתקנון את‬
‫השימוש בשקיות ניילון‪ .‬לאחר שנה של חשיבה ובחינת דוגי‬
‫מאות יצרו במתפרת הקיבוצית כמה דגמים של שקיות רב‪-‬‬
‫פעמיות‪ ,‬ואלה חולקו לכל התושבים‪ .‬בימים אלו מתחילה‬
‫המהפכה‪.‬‬
‫את הכביסה מוסרים החברים למכבסה בשקיות בד‪ ,‬במקום‬
‫בשקיות ניילון‪ ,‬ואילו המכבסה עצמה‪ ,‬שמשמשת את כל‬
‫הצימרים בצפון רמת הגולן‪ ,‬מוסרת את הכביסה אף היא‬
‫בשקיות בד ענקיות‪.‬‬
‫“את הנזקים הכי גדולים לאיכות הסביבה יוצרות השקיות‬
‫הלא מתכלות‪ ,‬המזהמות את הים והאדמה‪ .‬אנחנו מבזבזים‬
‫מיליונים מהן‪ ,‬ולפחות בזה צריך להתחיל בשביל לשמור על‬
‫הסביבה שלנו”‪ ,‬אמרה דפנה מאיר‪ ,‬רכזת הקיימות במועצת‬
‫הגולן‪.‬‬
‫היא הביעה את תקוותה ש”ערים ויישובים נוספים ילכו‬
‫בעקבותינו כי זה אבסורד שבכל כך הרבה מקומות בעולם‬
‫השימוש בהן אסור‪ ,‬ואפילו במדינה מתפתחת כמו הודו משי‬
‫תמשים רק בשקיות אקולוגיות”‪.‬‬
‫התופרת אליסה למברט‪ ‬צילום‪ :‬חמד אלמקת‬
‫תקמלא דמח‪ :‬םוליצ טרבמל הסיל‬
‫‪|| 6‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫לש הנש רחאל ‪.‬ןוליינ תויקשב שומישה תא ןונקתל ץוחמ איצוה םלש בושיי לארשיב הנ‬
‫“סולארית דוראל” ועשרות קיבוצים כבר החלו בתהליך משותף‬
‫של הקמת מערכות סולאריות במסגרת הסדרת "מונה נטו"‬
‫קיבוצים רבים ברחבי הארץ הצטרפו למהפכת ”מונה נטו”‬
‫והחל משנת ‪ 2014‬ייצרו לעצמם את החשמל!‬
‫בין הקיבוצים השותפים‪ :‬שער הגולן‪ ,‬רבדים‪ ,‬בית העמק‪ ,‬איילת השחר‪,‬‬
‫יטבתה‪ ,‬מעלה גלבוע‪ ,‬רפת הצפון‪ ,‬גבולות‪ ,‬מירב ועוד רבים אחרים‬
‫עצמאות אנרגטית ‪ -‬האתגר הבא בקיבוצים!!!‬
‫‪www.solar-it.co.il‬‬
‫לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם שמעון‪:‬‬
‫טלפון‪ | 03-6111888 :‬נייד‪ | 054-8161725 :‬מייל‪[email protected] :‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫|| ‪7‬‬
‫חדשות‬
‫שלום עכשיו‬
‫שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו‪ ,‬נציג הרשות הפלשתינית מוחמד אלמדאני וראש עיריית סח’נין‬
‫מאזן גנאיים ישתתפו בכנס גבעת חביבה לתמיכה בתהליך השלום‬
‫נגה רוזנברג‬
‫בימים אלה מתנהל משא ומתן מדיני שתוצ־‬
‫אותיו יעצבו את עתיד מדינת ישראל והמזרח‬
‫התיכון‪ .‬כגוף האזרחי הוותיק ביותר שפועל‬
‫למען חיים משותפים ושלום בין יהודים וע־‬
‫רבים בתוך ישראל ובין ישראל ושכנותיה‪,‬‬
‫גבעת חביבה שואפת ליצור במה של מפגש‪,‬‬
‫לימוד והידברות בין מנהיגות ציבורית יש־‬
‫ראלית ופלשתינית‪ ,‬שעוסקת בקידום תהליך‬
‫השלום והחתירה להסכם‪.‬‬
‫לצורך כך יצרה גבעת חביבה חיבור עם‬
‫הוועדה החדשה שהוקמה ברשות הפלשתינית‬
‫לבניית הקשר עם החברה האזרחית בישראל‬
‫בראשות מוחמד אלמדאני‪ .‬בכוונתם לקיים‬
‫מספר מפגשים ציבוריים בישראל וברשות‬
‫שיאפשרו להציג באופן ישיר את הנושאים‬
‫שנמצאים על שולחן המשא ומתן ואת עמ־‬
‫דות הצדדים‪ .‬בגבעת חביבה רואים בכך מהלך‬
‫שמיועד לתמוך בתהליך המדיני ולהכשיר את‬
‫הקרקע לקבלת ההסכם על ידי האזרחים ומק־‬
‫ווים להשפיע על המנהיגים הנושאים ונות־‬
‫נים שלא לוותר על ההזדמנות להגיע להסכם‬
‫המבוסס על עקרון שתי המדינות לשני הע־‬
‫מים‪.‬‬
‫המפגש הציבורי הראשון יתקיים בגבעת‬
‫חביבה ב‪ 19-‬בפברואר החל מהשעה ‪15:00‬‬
‫ויפגיש את נציגי הפלשתינים עם ראשי רשו־‬
‫יות מקומיות באזור‪ ,‬ראשי התנועה הקיבוצית‪,‬‬
‫חברי כנסת‪ ,‬מנהיגי דת‪ ,‬ארגוני השלום ותו־‬
‫שבים מהאזור‪ .‬במפגש יברכו‪ ,‬ידברו וישוחחו‪:‬‬
‫נציג הרשות הפלסטינית מוחמד אלמדאני‪,‬‬
‫שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו‪ ,‬יו”ר‬
‫ועד ראשי הרשויות הערביות וראש עיריית‬
‫סח’נין מאזן גנאיים‪ ,‬מזכ”ל התנועה הקיבוצית‬
‫איתן ברושי‪ ,‬מנכ”ל גבעת חביבה יניב שגיא‪,‬‬
‫ראש עיריית באקה אל‪-‬גרבייה מורסי אבו‬
‫מוך‪ ,‬ראש מועצת מגידו איציק חולבסקי‪ ,‬ראש‬
‫מועצת ערה‪-‬ערערה מודר יונס‪ ,‬ראש מוע־‬
‫צת זמר דיאב גאנם‪ ,‬ראש מועצת מנשה אילן‬
‫שדה‪ ,‬ראש מועצת עוספיה וג’יה כיוף‪ ,‬יו”ר‬
‫פורום ארגוני השלום רון פונדק‪ ,‬יו”ר “מטה‬
‫הרוב” גברי ברגיל‪ ,‬ח”כ עפו אגבאריה‪ ,‬ח”כ‬
‫חיליק בר‪ ,‬חיים אורון (ג’ומס)‪ ,‬ח”כ עיסאווי‬
‫פריג’ והבישוף ריאח אבו אלעסל‪ .‬ינחה זוהיר‬
‫בהלול‪.‬‬
‫את המפגש יפתח וילווה מיזם של יוזמת‬
‫“מיליון ידיים לשלום”‪ ,‬במסגרתו אלפי ידיים‬
‫בשלל צבעים יעטרו את מדשאות גבעת חבי־‬
‫בה בקריאה ססגונית לשלום‪ .‬את המיזם יחנכו‬
‫ברכותיהם של שלושה אנשי דת ‪ -‬מוסלמי‪,‬‬
‫נוצרי ויהודי – ושירים מפי ילדים יהודים וע־‬
‫רבים‪.‬‬
‫הציבור מוזמן והכניסה חופשית‪ .‬לפרטים אנא‬
‫פנו לדוברות גבעת חביבה‪ 052-4475458 :‬או‬
‫‪.04-6309288‬‬
‫יודע חקלאי פיקח‬
‫מועצות בני שמעון‪ ,‬מרחבים ושדות נגב השיקו ועדה חקלאית משותפת במטרה לפתח את החקלאות‬
‫במועצות וללוות את החקלאים בנושאים הבוערים‪ :‬עובדים זרים‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬נזקי טבע‪ ,‬השקעות‬
‫מים‪ ,‬היתרים‪ ,‬נקלטים‪ ,‬השקעות והלוואות ועוד‬
‫נגה רוזנברג‬
‫ועדה חקלאית של המועצות האזורית בני שמ־‬
‫עון‪ ,‬מרחבים ושדות נגב הושקה ביום חמישי‬
‫שעבר בהשתתפות חבר הכנסת זבולון כלפה‪.‬‬
‫בוועדה חברים ראשי המועצות ושני חק־‬
‫לאים מכל מועצה‪ ,‬והיא תיתן מענה לחק־‬
‫לאי האזור בענפים השונים‪ .‬תפקידה לפתח‬
‫את החקלאות במועצות וללוות את החקל־‬
‫אים בנושאים הבוערים‪ :‬עובדים זרים‪ ,‬איכות‬
‫הסביבה‪ ,‬נזקי טבע‪ ,‬השקעות מים‪ ,‬היתרים‪,‬‬
‫נקלטים‪ ,‬השקעות והלוואות ועוד‪ .‬משרדי‬
‫המחלקה המשותפת יהיו בחוות גילת‪ ,‬מיקום מר־‬
‫כזי לשלוש המועצות בסמוך למשרד החקלאות‪.‬‬
‫שי חג’ג’‪ ,‬ראש המועצה האזורית מרחבים‪:‬‬
‫‘’תפקיד הוועדה הוא לייעל את השירותים‬
‫הניתנים לחקלאים ולהעניק להם ייצוג ראוי‬
‫במשרדים הממשלתיים‪ .‬היא כבר מלווה את‬
‫החקלאים בנושא פיצויים על נזקי הטבע‪,‬‬
‫משבצת סטודנטים לחקלאות מחו’’ל בעבודות‬
‫חקלאיות ומעניקה סיוע בגיוס עובדים‪ .‬הוו־‬
‫עדה מייצגת מאות חקלאים ותהיה לה הש־‬
‫פעה משמעותית על אופי החקלאות באזור’’‪.‬‬
‫סיגל מורן‪ ,‬ראש המועצה האזורית בני שמ־‬
‫עון‪’‘ :‬כחלק משיתופי הפעולה המתהדקים עם‬
‫המועצות השכנות ומתוך הבנת היתרון לגודל‪,‬‬
‫החלטנו כאמור להקים מחלקה משותפת שתיתן‬
‫מענים אמיתיים וקונקרטיים לחקלאים במוש־‬
‫בים ובקיבוצים של המועצות‪ .‬כמו כן‪ ,‬המחל־‬
‫קה החקלאית תהווה חוליה מקשרת מול משרדי‬
‫הממשלה ותפעל להגדלת גורמי הייצור לטובת‬
‫פיתוח החקלאות באזור’’‪.‬‬
‫תמיר עידאן‪ ,‬ראש המועצה האזורית שדות נגב‪:‬‬
‫‘’הוועדה החקלאית המשותפת היא גוף חזק שיכול‬
‫לעמוד מול משרדי הממשלה ולקבל מענה יעיל‬
‫ומהיר יותר מהמענה שמקבל היום חקלאי בודד‪.‬‬
‫כראיה לכך הם פיצויי מבצע ‘עמוד ענן’ שעליהם‬
‫נלחמו חקלאי עוטף עזה כבודדים ולכן זמן הטי־‬
‫פול בפניותיהם היה ארוך ומייגע‪ .‬הוועדה החלה‬
‫לפעול ברגע חשוב‪ ,‬לאחר הסופה שגרמה נזקים‬
‫רבים לחקלאי האזור‪ ,‬ובימים אלה נלחמים בווע־‬
‫דה להעברת פיצוי הולם לחקלאים שנפגעו’’‪.‬‬
‫ראשי הרשויות תמיר עידאן‪ ,‬סיגל מורן ושי חג'ג'‪.‬‬
‫צילום‪ :‬הדר מוריץ‬
‫נדחתה תביעת הפיצויים של משאבי שדה וחצרים‬
‫הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית באר שבע דחתה על הסף את התביעה של נציגי הקיבוצים‬
‫בגין ירידת ערכם של שטחים בבעלותם עקב עבודות שבוצעו במהלך הקמת הפארק העירוני‬
‫תביעת הפיצויים שהגישו נציגי משאבי שדה‬
‫וחצרים בסך שישה מיליון שקל‪ ,‬נדחתה על‬
‫הסף על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‬
‫בעיריית באר שבע‪.‬‬
‫‪|| 8‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫תביעת הפיצויים שהוגשה בטענה כי עבודות‬
‫פיתוח שנעשו במסגרת שיקום נחל באר שבע‬
‫והקמת הפארק העירוני סביבו‪ ,‬פגעו בשטח‬
‫חקלאי שבבעלות שני הקיבוצים‪ ,‬פגיעה שגר־‬
‫מה לירידת ערך הקרקעות שבבעלותם‪ ,‬נדח־‬
‫תה על ידי הוועדה דחתה פה אחד‪.‬‬
‫התובעים שהודיעו כי יגישו ערר ואם זה לא‬
‫יתקבל יפנו לבית המשפט‪ ,‬טענו באמצעות‬
‫משרד עורכי הדין חגי שבתאי שפירא‪ ,‬כי פי־‬
‫תוח תוואי נחל באר שבע מהווה פגיעה בשט־‬
‫חים חקלאיים והפיצוי שנתבע הנו ההפרש בין‬
‫שווי הקרקע לפני ביצוע העבודות ולאחריהן‪.‬‬
‫(מ)‬
‫קיים סכום יחסית נמוך‬
‫מאוד בתקנות שאותו‬
‫ניתן להוריד‪ ,‬אך עם ההטבות‬
‫והשימוש הבלתי סביר של‬
‫העובדים במשאבים אלו‪,‬‬
‫ניתן להגיע‬
‫לסכום הורדה משמעותי‬
‫יותר !!! עד ‪ 800‬ש»ח‬
‫לחודש !!!‬
‫‪ .1‬תביעות עובדים זרים תאילנדים ‪:‬‬
‫בשנים אחרונות נאלצים החקלאים במדינת‬
‫ישראל להתמודד עם תביעות מקוממות ובלתי‬
‫מתקבלות על הדעת מטעמם של עובדים זרים‬
‫אשר ככל הנראה החליטו לפגוע בחקלאים ‪,‬‬
‫כאשר כל הדרכים מטעמם לכך כשרות לרבות‬
‫הגשת תביעות מופרכות מהיסוד לבתי הדין‬
‫ברחבי הארץ תוך הסתרת עובדות והתעלמות‬
‫מקוממת מנזקים שגרמו או כספים שקיבלו‬
‫בתקופת עבודתם‪.‬‬
‫תביעות עובדים זרים כנגד חקלאים ‪:‬‬
‫כמה כללים ועצות חשובות למעסיקים‬
‫עובדים זרים בחקלאות –‬
‫ברצוננו להודיע‪ ,‬כי לחקלאים יש זכויות והרבה‬
‫זכויות‪ ,‬לצערנו חקלאים רבים אינם יודעים‪,‬‬
‫כי קיימות זכויות רבות‪ .‬כגון ‪ :‬עובד שנטש – ניתן‬
‫לתבוע אותו וסכום התביעה מתקזז מהסכום‬
‫אשר יש לפצות אותו – במידה ויש סכום כזה‪.‬‬
‫בתקופה האחרונה נתקבלו לא מעט פסקי דין‬
‫בעניין כגון‬
‫ת”א ‪ 1595-10-11‬ו‪-‬ס”ע ‪. 27344-09-11‬‬
‫כמו כן ראוי לציין כי בתביעות הללו קיימים‬
‫רכיבים אשר חלים עליהם התיישנות ויש‬
‫להורידם מסכום התביעה ‪.‬‬
‫ראוי להבהיר‪ ,‬כי יש משמעות רבה לכל ההטבות‬
‫שהעובדים הזרים מקבלים מן המעסיק‪,‬‬
‫משמעות‬
‫מאוד גבוה בסכומי הכספים וההורדות בשכר‪.‬‬
‫כלומר כל הטבה מכל סוג שהוא יש להביא לידי‬
‫ביטוי ובהסכמתו של העובד‪ ,‬ניתן לתת לה ביטוי‬
‫בתלוש השכר ו‪ /‬או בנספח לתלוש השכר‪ ,‬כמו‬
‫גם לגבי מגוריהם של העובדים הזרים‪ ,‬אומנם‬
‫‪ .2‬תביעות בגין מחסור‬
‫בידיים עובדות (בחקלאות)‬
‫‪:‬‬
‫במרוצת השנים נאלצו‬
‫החקלאים במדינת ישראל‬
‫להתמודד עם מחסור בידיים‬
‫עובדות במשקים החקלאים‬
‫(בעיקר בשל מחסור עובדים‬
‫זרים ממדינת תאילנד)‬
‫וזאת בשל העובדה כי‬
‫מדינת ישראל אינה עמדה‬
‫בהבטחה המנהלית שהינה‬
‫היתר להעסקת עובדים‬
‫זרים‪ ,‬אשר אי עמידתה‬
‫של המדינה בקיום ההיתר כמוה כהמחאה‬
‫שלא נפרעה והתוצאה היא נזקים ממוניים רבים‬
‫שנגרמו לחקלאים וכן הרס של משקים חקלאים‬
‫המפרנסים משפחות ובשל כך הוגשו מטעמם‬
‫תביעות נזיקין כנגד המדינה‪.‬‬
‫אותם חקלאים זכאים לפיצוי כספי הולם בגין‬
‫הנזקים שנגרמו להם‪ .‬יש להדגיש כי המדובר‬
‫בחקלאים‪ ,‬אנשי עבודה אמיתית אשר השקיע‬
‫את אונם ומיטב כספם במשקיהם החקלאיים‬
‫כשכל רצונם הינו אך ורק להתפרנס מעמל‬
‫כפיהם בלבד‪.‬‬
‫בימים אלו מוגשת על ידי משרדנו תביעה לשנים‬
‫‪ , 2008-2013‬שבהם לא הגיעו עובדים זרים‬
‫לחקלאות בשל סיבות שונות‪ .‬כגון‪ :‬שינוי שיטת‬
‫העסקה בחקלאות‪ ,‬יצר מצב שבו רק ביולי ‪2013‬‬
‫הגיעו עובדים למדינת ישראל כאשר החקלאים‬
‫שלמו אגרות‪ ,‬עמדו בכל התנאים הבאתם של‬
‫העובדים והמדינה ומוסדותיה לא‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי לפני כשנה התקבלו כספים בגין‬
‫הנזקים כ – ‪ 86‬מליון ‪.₪‬‬
‫‪ .3‬ביקורת ‪ /‬משרד הכלכלה אגף ההסדרה ‪/‬‬
‫משטרת ההגירה ‪:‬‬
‫כל המעסיקים במדינת ישראל חשופים מידי‬
‫יום לביקורות הן של משטרת ההגירה ‪ ,‬הן של‬
‫רשות האוכלוסין והן של מפקחי משרד הכלכלה‪.‬‬
‫מטרתם של גופי האכיפה הינה ביצוע אכיפה‬
‫של חוקי העבודה במשק העבודה הישראלי‪.‬‬
‫בעניין זה קיימים חוקים רבים‪ ,‬ומתוכן הוראות‬
‫חוק רבות המהוות עבירות פליליות‪.‬‬
‫אם נחלק את המעסיקים לפי ההליכים הפליליים‬
‫– כפי שהם מחולקים בלשכות הפליליות ברשויות‬
‫ אז יש את “התיקים הישראלים” ויש «התיקים‬‫של עובדים זרים”‪.‬‬
‫גם בסקטור של מעסיקי עובדים זרים ישנן‬
‫תתי מחלקות‪ :‬משלח יד ופרטי‪ ,‬סיעוד‪ ,‬בניין‪,‬‬
‫חקלאות‪ ,‬תעשיה‪ ,‬ומסעדנות‪ ,‬העסקה במשקי‬
‫בית‪ ,‬וכיוצ”ב‪.‬‬
‫כאשר מתרכזים בתחום של אישומים פלילים‬
‫בעובדים זרים‪ ,‬עולה תמונה עגומה של ביצוע‬
‫חקירות חלקיות (לעיתים ניתן אף לומר‬
‫רשלניות)‪ ,‬כאשר המטרה ‪ -‬כך עולה בבירור‬
‫מעדויות המפקחים בבית המשפט – היא‬
‫הרשעת המעסיק ולא בהכרח “בירור האמת”‬
‫כפי שמצופה מהם‪.‬‬
‫ניהול תיק פלילי של עובדים זרים הינו מיוחד‬
‫ומורכב מאוד‪ ,‬שכן מעבר לידיעת והכרת ההליך‬
‫הפלילי על בוריו (המשפט הפלילי)‪ ,‬קיים עוד‬
‫שני אלמנטים משמעותיים נוספים של הכרת‬
‫וידיעת דיני העבודה לעומקן (משפט העבודה)‪,‬‬
‫וכן הכרה והבנה של כל נהלי הרשויות הקשורים‬
‫במהגרי העובדה בישראל ( משפט המנהלי)‪.‬‬
‫ייצוג נאשמים בהליכים אלה משלב למעשה‬
‫בין המשפט הפלילי לדיני העבודה למשפט‬
‫המנהלי‪.‬‬
‫ההליכים הפלילים המתנהלים בבתי הדין לעבודה‬
‫למעשה מהווים מעין נקודת ממשק בין שלושת‬
‫התחומים הללו‪ ,‬כאשר וכאמור‪ ,‬על הסניגור‬
‫להבין והכיר היטב את כולם‪.‬‬
‫בימים אלו התקבלו זיכויים רבים של‬
‫מעסיקים ואף נזיפה של בתי הדין האזורי‪,‬‬
‫כלפי המדינה‪ ,‬על כך שאין ראיות בתוך‬
‫ולעיתים הראיות אינם מספיקות על מנת‬
‫לגבש תיק פלילי‪.‬‬
‫ראוי לציין כי במידה ומתקיימים ביקורת במשק‪,‬‬
‫יש להבין כי עסקינן בביקורת מחייבת וממצאיה‬
‫של הביקורת הינם מחייבים והראיות אשר‬
‫נאספות בביקורת הינן משמשות הן להליך‬
‫המנהלי (רשות האכיפה) והן להליך המשפטי –‬
‫הפלילי‪ ,‬לכן יש לתת את הדעת לכל המסמכים‬
‫אשר מציגים לרשויות ולא לנציגיהן‪.‬‬
‫‪-------‬‬‫פסקי הדין בראשי הפרקים אשר צוינו לעיל‬
‫ניתנים לקריאה באתר ‪wzlaw.co.il :‬‬
‫בנוסף להלן מספר פסקי דין לדוגמא‪:‬‬
‫הע”ז ‪41750-04-10‬‬
‫הע”ז ‪2739-09‬‬
‫ת”פ ‪174-08‬‬
‫הע”ז ‪1291-09‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫|| ‪9‬‬
‫עובר ושב אבי אובליגנהרץ‬
‫בהשקעה של ‪ 22‬מיליון שקל נפתח להרצה‬
‫שלב א’ של מלון “חוף נחשולים בוטיק”‪ .‬המי‬
‫לון‪ ,‬השוכן לחופו של הים התיכון למרגלות‬
‫רכס הכרמל על רצועת חוף לבנה‪ ,‬הוא בבעי‬
‫לות קיבוץ נחשולים‪.‬‬
‫שלב א’ כולל שני מבנים דו‪-‬קומתיים‪24 ,‬‬
‫סוויטות ג’וניור ודה‪-‬לוקס‪ ,‬המשקיפות אל‬
‫הים ונמצאות במרחק נגיעה מהמים‪ .‬מתוכן‬
‫ארבע סוויטות מפוארות המתאימות למשפי‬
‫חות וממוקמות בקומה השנייה‪ .‬בכל קומה ‪12‬‬
‫סוויטות ולכל סוויטה בקומת קרקע יציאה‬
‫לבריכה פרטית משלה‪ .‬החדרים בעלי הבריכה‬
‫הפרטית מתאימים לזוגות בלבד‪ .‬חדרי הבוטיק‬
‫ממוקמים בסמיכות לקו המים‪ ,‬ובכל אחד ואחד‬
‫מהחדרים ניתן לראות את המים‪.‬‬
‫בשלב השני מתוכננים עוד שישה מבנים דו‪-‬‬
‫קומתיים‪ ,‬בעלות כוללת של ‪ 96‬מיליון שקל‪,‬‬
‫ובסך הכול יהיו במלון הבוטיק כ‪ 100-‬חדרים‪.‬‬
‫החדרים מתאפיינים בעיצוב חדשני וכוללים‬
‫מיטת קינג‪-‬סייז עם גב מעוצב בעל תאורת‬
‫לד אחורית‪ ,‬חדר אמבטיה מפנק בעל אמבטיה‬
‫מחופה אבן טבעית ומקלחת נוספת‪ ,‬מרפסת‬
‫מרוצפת בעץ “איפאה” עם ריהוט גן יוקרתי‬
‫אל מול הים‪ ,‬מסך לד ‪ 46‬אינטש (מסך לד נוסף‬
‫בחדר הילדים בסוויטות המשפחתיות)‪ ,‬כבי‬
‫לים‪ ,‬מכונת אספרסו חדישה‪ ,‬ערכת קפה ותה‪,‬‬
‫מיטת שיזוף‪ Wi-Fi ,‬במתחם הסוויטות ועוד‪ .‬‬
‫מלון הבוטיק‪ ,‬שנבנה על תשתיות קיימות‬
‫במתחם התיירות‪ ,‬שוכן בסמוך למלון נחשוי‬
‫לים‪ ,‬שבו נפתחו לפני כשנה ‪ 16‬חדרי בוטיק‬
‫הנושקים לים בעיצוב חדשני‪ ,‬עם גן יפני‬
‫מעוצב‪ ,‬שתי מקלחות עם ראשי גשם ‪ -‬אחת‬
‫פנימית והשנייה בחצר קטנה מוקפת חומה ‪-‬‬
‫ומרפסת המשקיפה אל הגלים‪ ,‬מרוצפת בעץ‬
‫‘עמיעד’ קיבלה אות‬
‫היצואן המצטיין‬
‫חברת עמיעד מערכות מים‪ ,‬המפתחת‪,‬‬
‫מייצרת ומשווקת פתרונות סינון מים ביוי‬
‫תר ‪-‬מ‪ 80-‬מדינות בעולם‪ ,‬זכתה באות ה�י‬
‫צואן המצטיין לשנת ‪ .2012‬את האות קיבלו‬
‫מנכ”ל עמיעד אריק דיין ויו”ר הדירקטוריון‬
‫טל ישועה מידי נשיא המדינה שמעון פרס‬
‫בבית הנשיא‪ ,‬במעמד שר הכלכלה נפתלי‬
‫בנט‪ .‬האות הוענק לעשר החברות המובילות‬
‫ביצוא הישראלי‪.‬‬
‫נשיא המדינה שמעון פרס אמר בטקס‪:‬‬
‫“הפרסים המוענקים לכם היום אינם רק ציון‬
‫של הערכה על הצלחתכם בעבר‪ ,‬הם קריאה‬
‫לחברות ישראליות להמשיך‪ ,‬ליזום ולחתור‬
‫להישגים גדולים‪ .‬הערכתי האישית לכל אחד‬
‫ואחת מכם והערכתה של המדינה כולה”‪.‬‬
‫מנכ”ל עמיעד מערכות מים אריק דיין אמר‪:‬‬
‫“אני שמח‪ ,‬מודה וגאה בפרס היצואן המצטיין‪.‬‬
‫זהו אות כבוד על ההשקעה ועל המסירות של‬
‫כלל עובדי עמיעד‪ ,‬שבזכות מאמציהם הגענו‬
‫למעמד הזה‪ .‬אחת הבעיות הקשות בעולם היא‬
‫אריק דיין‪ .‬צילום‪ :‬מארק ניימן לעמ‬
‫‪|| 10‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫מחסור במים נקיים‪ ,‬והחזון של עמיעד הוא‬
‫לפתח פתרונות טכנולוגיים חדשניים לבעיה‬
‫זו”‪.‬‬
‫דיין ציין כי עמיעד ייצאה ב‪ 2012-‬מוצרים‬
‫ופרויקטים בשווי הגבוה מ‪ 83-‬מיליון דולר‬
‫וגאה מאוד בחדשנות הישראלית שהיא מפיי‬
‫צה בעולם‪“ .‬אנו גאים לא רק בהיותנו חברה‬
‫ישראלית וחברה קיבוצית‪ ,‬אלא גם חברה‬
‫הממוקמת בצפון הארץ המעסיקה למעלה‬
‫מ‪ 400-‬עובדים‪ ,‬שמייצגים את הפסיפס ה�א‬‫נושי המגוון והאיכותי שקיים בגליל‪.‬‬
‫“כיצואנים‪ ,‬אנו נמצאים כיום בתקופה‬
‫מאתגרת‪ ,‬הבוחנת את חוסנה של הכלי‬
‫כלה הישראלית‪ ,‬כשגורמים בינלאומיים‬
‫מאיימים להחרים תוצרת ישראלית‪ .‬אני‬
‫משוכנע שמדינת ישראל תדע להתמודד‬
‫עם האתגר הזה ולהבטיח את המשך השגי‬
‫שוג והצדיעה קדימה של המשק הישראלי‪,‬‬
‫שהוא מקור של ביטחון וגאווה לכל ישראי‬
‫לי באשר הוא”‪.‬‬
‫איפאה עם ריהוט גן יוקרתי‪ ,‬פרגולה מקורה‬
‫בעץ מאסיבי ומדשאות‪.‬‬
‫בסך הכול במלון חוף נחשולי ם ‪ 113‬יח�י‬
‫דות אירוח מגוונות לזוגות‪ ,‬לבודדים ולמשי‬
‫פחות‪ ,‬מתוכן ‪ 40‬חדרי בוטיק יוקרתיים‬
‫ממוקמים מול מפרץ ים קסום וחולות לבי‬
‫נים‪ ,‬ו‪ 73-‬חדרים רגילים‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימים‬
‫‪ 39‬חדרי “נופש כפרי” הנמצאים במתחם‬
‫הקיבוץ‪ ,‬במרחק הליכה של מספר דקות מקו‬
‫המים‪ ,‬ובסמוך להם נמצאת “וילה שונית”‪,‬‬
‫וילה מפוארת ומרווחת‪ ,‬בעלת חמישה חדרי‬
‫שינה נפרדים וסלון גדול‪ ,‬המתאימה לנופש‪,‬‬
‫לאירועים משפחתיים ולבילוי עם חברים‪ .‬‬
‫במלון קיימים אולמות לכנסים ולאירועים‬
‫המצוידים במיטב המכשור האור‪-‬קולי‪ ,‬ובנוסף‬
‫יש אינטרנט אלחוטי חינם במרכז המלון ליד‬
‫הקבלה והמסעדה‪.‬‬
‫צילום‪ :‬יחצ‬
‫נפתח מלון “חוף נחשולים בוטיק”‬
‫במסעדת המלון “רוזמרין” מוגשות ארוחות‬
‫בוקר וערב כשרות של השף עופר בן גיגי‪ .‬עוד‬
‫מציע מלון חוף נחשולים אטרקציות ופעילוי‬
‫יות לכל המשפחה‪ ,‬כמו מוזיאון “המזגגה” ‪-‬‬
‫מוזיאון לארכיאולוגיה ימית וסביבתית‪ ,‬סיור‬
‫לעתיקות “תל‪-‬דור”‪ ,‬המזוהה עם העיר המקי‬
‫ראית “דור”‪ ,‬חוף ים ומפרץ טבעי ועוד‪.‬‬
‫לגין זכתה בפרס‬
‫בינלאומי יוקרתי‬
‫חברת לגין אריזות מזון זכתה בפרס יוקרתי‬
‫מטעם ‪ ,IPA‬הארגון הבינלאומי של יצרני‬
‫קופסאות הפח והאריזות‪ ,‬על עיצוב ופיתוח‬
‫קופסת הקפה הצורנית ‪ 200‬גרם קפה נמס של‬
‫חברת שטראוס‪-‬עלית‪.‬‬
‫בתחרות לקחו חלק חברות אריזות פח מוי‬
‫בילות בעולם‪ ,‬ולאחר מספר סבבים קטפה‬
‫לגין את המקום הראשון‪.‬‬
‫בדברי ההסבר להענקת הפרס צוין כי קופי‬
‫סת הקפה החדשה של שטראוס ולגין מביאה‬
‫לידי ביטוי יכולות פיתוח‪ ,‬עיצוב וייצור גבוי‬
‫הות במיוחד‪ ,‬המשקפות את החזון של תעשי‬
‫יית הפח העולמית‪ .‬‬
‫“הקופסה החדשנית היא פרי תהליך פיי‬
‫תוח משותף ששילב טכנולוגיות ייצור מהי‬
‫מתקדמות בעולם יחד עם ידע רב שנצטבר‬
‫בשטראוס ובלגין לאורך זמן רב של פעילות‬
‫משותפת‪ .‬התהליכים הללו אפשרו נראות‬
‫וייחודיות של הקופסה וחיסכון בעלויות‬
‫מרכיביה‪ .‬הזכייה משקפת את ההכרה הביני‬
‫לאומית ביכולות הטכנולוגיות ובפיתוח של‬
‫החברה”‪ ,‬אמר שפי עוז‪ ,‬מנהל השיווק של‬
‫לגין‪.‬‬
‫נוסף על כך זכתה לאחרונה החברה מיגור‬
‫בפרס “תעשייה יפה ומקיימת” מטעם המועי‬
‫צה לישראל יפה‪ .‬הפרס הוענק ללגין במסי‬
‫גרת התחרות השנתית “ישראל יפה ומקיימת‬
‫בישראל יפה”‪ ,‬ולקחו בה חלק מפעלי התעי‬
‫שייה המובילים בארץ‪ .‬בטקס חגיגי שהתקי‬
‫יים בדצמבר בשיתוף התאחדות התעשיינים‬
‫בישראל ואיגוד התעשייה הקיבוצית‪ ,‬הוענק‬
‫הפרס ללגין על ידי ראשי ההתאחדות והמוי‬
‫עצה ובנוכחות שר הכלכלה נפתלי בנט‪ .‬זוהי‬
‫הפעם ה‪ 20-‬ברציפות שבה זוכה לגין בפרס‬
‫על עידודה לטיפוח ולשיפור הסביבה במגזר‬
‫התעשייתי‪ ,‬למען רווחת העובד והקהילה‪.‬‬
‫מנכ”ל החברה גבי סקוורר מסר כי “אחת‬
‫המטרות שהצבנו לפנינו הינה פיתוח ושיפור‬
‫התעשייה הישראלית‪ ,‬תוך שמירה על עקרוי‬
‫נות כמו רווחת האדם ושמירת איכות סביבת‬
‫העבודה‪ .‬אנו דוגלים בדרך זו כבר זמן רב‬
‫ונמשיך לצעוד בה עוד שנים רבות”‪.‬‬
‫גבי סקוורר‪ ,‬מנכ‪:‬ל חברת לגין (במרכז) במעמד קבלת הפרס‪.‬‬
‫צילום‪ :‬יחצ‬
11 ||
13.2.14
‫ארץ הצבי‬
‫עוזי בן צבי‬
‫אדום מבנים‬
‫מוכרים או לא מוכרים‪ ,‬זו גלותי השנייה‬
‫זו השאלה?‬
‫חברות בינלאומיות שמחפשות השקעות בתחום‬
‫הקרוב ללבן תמשכנה לבצע רכישות במאות מיליוני‬
‫דולרים‪ .‬לחלק מהקיבוצים המשוועים למילוי קרנות‬
‫הפנסיה וייצוב הקיבוץ זהו אוויר לנשימה‬
‫בהמשך למדור משבוע שעבר‪ ,‬ננסה להבין‬
‫קצת יותר לעומק את התהליכים שעוברים‬
‫על התעשייה הקיבוצית‪ ,‬שהיא ללא שום ספק‬
‫מקור לגאווה קיבוצית וישראלית‪.‬‬
‫בכדי להבין את הנושא קצת יותר לעוו‬
‫מק‪ ,‬בואו ונציץ לרגע במה שקרה לתעשיית‬
‫ההשקיה הקיבוצית‪/‬ישראלית‪ ,‬באמת פאר‬
‫התעשייה הקיבוצית‪.‬‬
‫האבולוציה של מפעלי תעשיית ההשקיה‬
‫הקיבוצית‬
‫שלב א‪:‬‬
‫"נען" – מפעל הממטרות שקם בקיבוץ נען‬
‫התחיל לייצר את ממטרות הפטיש וראה‬
‫ברכה בעמלו‪.‬‬
‫"נטפים" – הוקמה בקיבוץ חצרים שבנגב‬
‫והתחילה לייצר את ההמצאה הכי גדולה של‬
‫תעשיית ההשקיה הישראלית – הטפטוף‪.‬‬
‫"רווית" – ציוד להשקיה מאלומיניום‪ ,‬קיו‬
‫בוץ חצור‪.‬‬
‫"פלסטרו גבת" – מפעל ההשקיה שקם בקיו‬
‫בוץ גבת‪.‬‬
‫"דן ממטירים" – מפעל לממטירונים מתו‬
‫קדמים שקם בקיבוץ דן שבצפון‪.‬‬
‫"מצרפלס" – מפעל לטפטוף שקם בקיבוץ‬
‫מצר‪ ,‬בבעלותו המלאה‪.‬‬
‫"פלסים" – מפעל לצנרת ‪ PVC‬ו‪PA-‬‬
‫בקיבוץ מרחביה‪ ,‬שנכנס גם לייצור של מעו‬
‫רכות טפטוף‪.‬‬
‫כל החברות העמידו את שוקי היצוא בראש‬
‫מעייניהן‪ ,‬מפני שהיה ברור שהשוק הישראלי‬
‫מוגבל ביכולת הקיבולת שלו‪.‬‬
‫שלב ב‪:‬‬
‫"נטפים" – רצתה להתרחב‪ ,‬לגדול ולשמור‬
‫על אופייה הקיבוצי כאידיאולוגיה‪ .‬הקיבוצים‬
‫מגל ויפתח פתחו קווי ייצור‪ ,‬ועתה הפכה נטו‬
‫פים לחברה של שלושה קיבוצים‪ ,‬לא בחלקים‬
‫שווים‪ ,‬כאשר עיקר הבעלות נשאר בחצרים‪.‬‬
‫"נען" ו"דן ממטירים" הפכו לחברה אחת‬
‫נען‪-‬דן‪ ,‬עם שני אתרי ייצור ‪ -‬האחד בנען‬
‫והשני בדן‪ ,‬כאשר נען‪-‬דן מוכרת את ממטו‬
‫רות נען והטפטוף‪ ,‬כמו גם את ממטירוני דן‪.‬‬
‫"רווית" – עם המעבר לטפטוף בישראל‬
‫וירידת הביקוש לציוד שלה‪ ,‬החברה נמכרת‬
‫ונסגרת‪.‬‬
‫"פלסים" – מפסיקה לייצר קווי טפטוף‪,‬‬
‫מתרכזת בצנרת ומחברים‪.‬‬
‫שלב ג‪:‬‬
‫"נטפים" – מכניסה שותפים זרים מחו"ל‬
‫(בתחילה קרן מרקסטון‪ ,‬ובהמשך קרן פרו‬
‫‪|| 12‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫מיירה קונה את כל אחזקות קרן מרקסטון)‬
‫בשני שלבים שמחזיקים היום את מרב מניות‬
‫החברה‪ .‬אתרי הייצור נשארו בחצרים‪ ,‬במגל‬
‫וביפתח‪ ,‬ומבנה החברה על החברות הבנות‬
‫נשאר פעיל‪.‬‬
‫"נען‪-‬דן" – החברה מוכרת בשלב ראשון‬
‫חלק ניכר מהמניות לחבר ת ‪ JAIN‬הה�ו‬
‫דית ושמה בישראל ובעולם "נען‪-‬דן‪-‬ג'אין"‪.‬‬
‫בהמשך קונ ה ‪ JAIN‬את שארית מניות הח�ב‬
‫רה‪ .‬אתר הייצור בנען נשאר פעיל‪.‬‬
‫"פלסטרו‪-‬גבת" – החברה נקנית כולה על‬
‫ידי חברת "ג'ון דיר" האמריקאית‪ .‬חטיבת‬
‫המים של החברה‪ ,‬ושמה נמחק‪ .‬פסי הייצור‬
‫נשארים בגבת‪ .‬נכון להיום חברת ג'ון דיר‬
‫מעמידה למכירה את כל חטיבת ההשקיה‬
‫שלה‪.‬‬
‫"מצרפלס" – החברה ממשיכה להיות בבו‬
‫עלות קיבוץ מצר‪ ,‬עם שותפות של ‪ 25%‬של‬
‫גאון אחזקות‪.‬‬
‫שלב ד‪ :‬המצב כיום‬
‫מה שקרה לתעשיית ההשקיה מבוססת הקיו‬
‫בוצים לא היה מקרי‪ .‬המשוואה היא לגדול או‬
‫למות‪ ,‬וכאשר זה המצב‪ ,‬יחד עם מצב קשה‬
‫של חלק מהקיבוצים שהתעשייה הזו פועלת‬
‫בהם והצורך של הקיבוץ להזרים לקופתו כסף‬
‫רב בכדי לקיים את אורח חייו‪ ,‬נאלץ הקיבוץ‬
‫לעתים למכור נתחים גדולים מהתעשיות‬
‫שלו לקרנות השקעה‪.‬‬
‫נכון להיום החברות קיימות‪ ,‬רובן ככולן‪,‬‬
‫גם אם החליפו שם ובעלות‪ .‬הן עדיין פעילות‬
‫בקיבוצים שהקימו אותן‪ ,‬אבל הרווחים זורמים‬
‫לבעלים‪ .‬החברות משלמות שכר ודמי שכיו‬
‫רות על המבנים‪ ,‬הבעלים מספקים את הגב‬
‫הכלכלי להתפתחות החברה‪ ,‬משהו שהקיבוץ‬
‫הבודד התקשה מאוד לעשות לבדו‪.‬‬
‫זו רק דוגמה‪ .‬עשרות חברות קיבוציות מכל‬
‫הענפים נמכרו או יצאו לבורסה‪ ,‬חלקן נעלמו‬
‫מהנוף של היישוב‪ ,‬אבל לא מעט נשארו בקיו‬
‫בוץ עם חוזה ארוך טווח שמבטיח תעסוקה‪,‬‬
‫והעיקר מבחינת הקונה‪ ,‬שמירה על הידע ועל‬
‫הניסיון‪ ,‬שזה עיקר מה שאתה קונה כאשר‬
‫אתה משקיע בחברה רווחית ומצליחה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מכירת חברות קיבוציות תמשיך‪,‬‬
‫חברות בינלאומיות שמחפשות השקעות‬
‫בתחום הקרוב ללבן תמשכנה לבצע רכישות‬
‫במאות מיליוני דולרים‪ .‬לחלק מהקיבוצים‬
‫המשוועים למילוי קרנות הפנסיה ולייצוב‬
‫הקיבוץ‪ ,‬זהו אוויר לנשימה‪ .‬ברוב המקרים‪,‬‬
‫כפי שכתבתי‪ ,‬נשאר המפעל בחצר הקיבוץ‬
‫ופעילותו נמשכת‪.‬‬
‫יש להניח שגם זה ישתנה עם הזמן‪ ,‬אבל‬
‫דייה לצרה בשעתה‪.‬‬
‫כמו בעלי ההון השולטים בעמותות‪ ,‬כך הלך‬
‫וגבר כוחן של חצרות הרבנים השולטות‬
‫בכספי צדקה עצומים‪ .‬כמו בגולה‪ ,‬הן‬
‫מתנהלות כמדינה בתוך מדינה‬
‫עזרא דלומי‬
‫באמצע שוק מחנה יהודה ישנה חנות פירות‪-‬‬
‫ירקות שהסחורה הנמכרת בה יקרה בהרבה‬
‫מזו שבחנויות השכנות‪ .‬ולמרות זאת – למו‬
‫רות שהעגבנייה היא אותה עגבנייה – החנות‬
‫הזאת תמיד מלאה בקונים‪ ,‬בעיקר חרדים‪.‬‬
‫ניסיון להבין את פשר הדבר מוביל אל השלט‬
‫הנמצא מעל הכניסה לחנות‪ .‬מופיעים עליו‬
‫תווי ההכשר שיש לחנות‪ ,‬המעוטרת בבד"צים‬
‫של רבנים מוכרים וידועים‪ .‬כאן‪ ,‬בד"ץ של‬
‫רב נודע משול לצל"ש הרמטכ"ל‪.‬‬
‫כשחושבים על התופעה הזאת מן ההיבט‬
‫הכלכלי‪ ,‬שהרי ברבים ממקומותינו הפכה‬
‫הדת לסוג של ביזנס‪ ,‬מגלים שיש כאן עסקה‬
‫סיבובית‪ :‬החנות משלמת לנותני הכשרות‪,‬‬
‫נותני הכשרות מנפיקים תעודת הכשר "יוו‬
‫קרתית"‪ ,‬ומחירה של התעודה מועמס על‬
‫העגבנייה שקונה הלקוח‪ .‬כמו בקניית מותג‪,‬‬
‫הלקוח קונה לא רק מוצר‪ ,‬הוא קונה יוקרה‪.‬‬
‫הקנייה הזאת מעסה לו את האגו‪ .‬מחזקת‬
‫אותו‪ .‬הוא מאמין שהצנון שלו כשר יותר מהו‬
‫צנון של השכן‪.‬‬
‫על האמונה הזאת‪ ,‬שהיא כמובן מיתוס‪ ,‬הקוו‬
‫נה מוכן לשלם‪ .‬כמו ילד המשוויץ בתג החבו‬
‫רה שעל בגדו‪ ,‬הוא שמח לספר שהעגבנייה‬
‫שלו "מבוד"צת" והיא מהדרין שבמהדרין‪.‬‬
‫התיאור הזה הוא חלק מניסיון לפענח את‬
‫סוד כוחם העצום של כמה רבנים‪ ,‬בעיקר אלה‬
‫שזכו לכינוי "באבות"‪ :‬הבאבא ברוך‪ ,‬הרב‬
‫ישראל איפרגן (הרנטגן) והרב יאשיהו פינטו‪,‬‬
‫שנמצא עכשיו במוקד סערה ציבורית בשל‬
‫פרשיית תרומות או תשלומי שוחד – תחלו‬
‫יטו בעצמכם – שמעורבים בה קציני משטרה‬
‫בכירים וגם איש קונגרס אמריקאי‪.‬‬
‫מה מקור כוחו של הרב פינטו? במה מותר‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬הרב פינטו מהרב יואל בן נון? במקרה‬
‫הזה סוד הכוח הוא המוצא המשפחתי‪ ,‬השושו‬
‫לת‪ :‬הרב פינטו הוא צאצא של משפחת אבו‬
‫חצירא שאנשיה נחשבו לבעלי סגולה‪ .‬אצל‬
‫הטייקונים עוברים בירושה כסף ונכסים‪,‬‬
‫הרבנים יורשים הילה משפחתית‪ .‬הסוציולוו‬
‫גים קוראים לזה "סטטוס שיוכי"‪.‬‬
‫הרב ברוך אבו חצירא – בנו של הבאבא‬
‫סאלי (רבי ישראל אבו חצירא)‪ ,‬שהקים חצר‬
‫בנתיבות אשר הפכה מוקד לעלייה לרגל‬
‫ומשאבת מזומנים בעלת הספק שאיבה גבוה‪,‬‬
‫מירק בעזרת שיוכו המשפחתי את עברו‬
‫הפלילי והפך למוקד כוח פוליטי‪ .‬מילה טובה‬
‫וברכה שלו לפוליטיקאי שוות הרבה קולות‪.‬‬
‫הוא הפך מאסיר לעשיר‪.‬‬
‫ההילולה השנתית בחצרו של הרנטגן מאו‬
‫גדת סביבה שרים‪ ,‬אנשי צבא בכירים‪ ,‬קציו‬
‫ני משטרה ועוד רבים המבקשים לקדם את‬
‫ענייניהם באמצעות ההתחככות עם כל המי‬
‫ומי‪ .‬אריק שרון‪ ,‬ציניקן לא קטן‪ ,‬הגיע לשם‬
‫כדי להשתתף בהשלכת חפצים אל תוך האש‬
‫באיזה טקס הזוי של הסרת כשפים‪ .‬מן הסתם‬
‫חשב שכך "יתחזק" מול יריביו‪.‬‬
‫כך‪ ,‬גם חצרו של הרב פינטו‪ .‬כספים רבים‬
‫שאין עליהם פיקוח עוברים בין אנשים‬
‫בלחיצת יד; מתקבלות שם החלטות שלהשפו‬
‫עותיהן הכלכליות יש השלכות על הכיס של‬
‫כולנו‪ ,‬כמו למשל בנושא התיווך בין דנקו‬
‫נר לאלשטיין בפרשת אי‪.‬די‪.‬בי; כמו למשל‬
‫בעצות לאילן בן דב‪ ,‬בעל השליטה בפרטנר‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬סביב הרב וסביב הכסף הנערם קמה חצר‬
‫חסידים שהולכת ותופסת נפח‪ .‬חצר הרבי‬
‫הפכה למדינה בתוך מדינה‪ .‬כמו בגולה‪.‬‬
‫את עליית כוחה של הדת על נגזרותיה‬
‫העסקיות יש לחפש בתהליכי קריסתה של‬
‫מדינת הרווחה‪ ,‬המותירה שכבות הולכות‬
‫וגדלות ללא ביטחון חברתי‪ ,‬כשחלקים מהן‬
‫אף נתונים תחת איום קיומי של ממש‪ .‬הדת‬
‫על מוסדותיה ועסקניה – כאן ובמקומות‬
‫רבים אחרים – נכנסו לריק שחוללו תהליכי‬
‫ההפרטה‪ ,‬אשר הותירו את האזרחים חשופים‬
‫וחסרי ביטחון‪ .‬רשתות הצדקה הדתית תפסו‬
‫את מקומה של הרווחה המדינתית‪ .‬כמו בעלי‬
‫ההון השולטים בעמותות‪ ,‬כך הלך וגבר גם‬
‫כוחם של הרבנים השולטים בכספי הצדקה‬
‫הללו‪ .‬על מודל הון‪-‬שלטון‪-‬עיתון נולד המוו‬
‫דל רבנים‪-‬קצינים‪-‬יחצנים‪ .‬דנקנר ובן דב הם‬
‫תמונת הראי של פינטו והרנטגן‪ ,‬ארבעתם הם‬
‫חלק מאותה שיטה והסתבכותם מלמדת על‬
‫ריקבונה‪.‬‬
‫הרב ישעיהו פינטו‪ .‬התמונה להמחשה בלבד‬
‫צילום‪ :‬אדי ישראל‬
23 ||
13 ||
14.3.13
13.2.14
‫דעת יחיד‬
‫תוצאה ידועה מראש‪,‬‬
‫האומנם?‬
‫גם אני שותף לספקות בדבר אופן ניהול הקרב‪ ,‬אך מציע לכולנו שלא לרפות ידיים (“ניצחון רמ”י‬
‫בנוקאאוט”) הדורשות בטובתנו‪ ,‬אפילו אם לא בטוח שהן ידיים ימניות‪ ...‬ולרכז מאמץ חשיבתי‬
‫ותכנוני‪ ,‬איך ניתן יהיה לנצח‪ ,‬בקרב או במשא ומתן או בשילוב ביניהם‪.‬‬
‫מאמר תגובה למדור ארץ הצבי‪“ ,‬הזמן הירוק”‪30.1.14 ,‬‬
‫בארי הולצמן ‪‬‬
‫‪|| 14‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫[ ארנון אבני ]‬
‫הערה ראשונה‪ :‬מתי תוקעים סיכה‪.‬‬
‫כמותח ביקורת סדרתי כלפי אופן‬
‫הפעילות התנועתית בנושא הקרקי‬
‫עות‪ ,‬אני מציע שלא לרפות ידיים‬
‫מצדנו ולחזק ידיים של יריבינו (והם‬
‫יריבים קשים וחזקים)‪.‬‬
‫הערה שנייה‪ :‬מוסכם כי “אחת‬
‫מאבני היסוד של הקיבוץ המתחדש‬
‫הייתה היכולת והרשות של חבר‬
‫הקיבוץ לשייך שיוך קנייני את‬
‫הבית שבו הוא דר זה שנים”‪ .‬אולם‬
‫כדאי לבחון כמה נתונים ולהתחשב‬
‫בהם‪:‬‬
‫בפתיח לחוזי החכירה משנות‬
‫התשעים שעליו חתמו מול המיני‬
‫הל כ‪ 120-‬קיבוצים‪ ,‬ולגבי כל‬
‫השאר דינם זהה‪ ,‬כתוב כך‪“ :‬הואיל‬
‫והקיבוץ הינו אגודה להתיישבות‪,‬‬
‫שהוא יישוב נפרד המקיים חברה‬
‫שיתופית של חבריו‪ ,‬המאורגנת על‬
‫יסודות של בעלות הכלל על הקני‬
‫יין‪ ,‬של עבודה עצמית ושל שוויון‬
‫ושיתוף בכל שטחי הייצור‪ ,‬הצריכה‬
‫והחינוך ובתקנותיה קיימת הוראה‬
‫לפיה אין האגודה מחלקת את רווי‬
‫חיה ואת רכושה בכל צורה שהיא”‪.‬‬
‫למיטב ידיעתי‪ ,‬אף קיבוץ לא פעל‬
‫לשינוי פתיח כה חד‪-‬משמעי זה‪.‬‬
‫עכשיו עלינו להתמודד עם הסתיי‬
‫רה שהשיוך הקנייני מייצר עם לשון‬
‫חוזה החכירה (בצד התמודדויות‬
‫נוספות בכל הקשור לנושאי מיסוי‬
‫שונים‪ ,‬התייחסות החברה הישראי‬
‫לית לעוסקים בנדל”ן ומתיימרים‬
‫גם לנפנף בזכויות המגיעות להם‬
‫מטעמים שונים ובעיקר הוותק והי‬
‫השקעות המגוונות שהשקיעו בייי‬
‫שוב‪ ,‬באזור ובמדינה בכלל)‪.‬‬
‫מי “הלך עם הקיבוצים”‪ .‬לפחות‬
‫אחד מבכירי המינהל הפטיר עוד‬
‫מזמן כי מטרת ההחלטה הייתה לפרק‬
‫את הקיבוצים ובין השאר להפריד‬
‫את השטחים הנרחבים החכורים‬
‫במשבצת החקלאית משטח המחנה‬
‫שבו מתרכז העניין הציבורי והאישי‬
‫של רוב גדול מחברי הקיבוץ‪.‬‬
‫משום מה לא מפריעים לעוזי‬
‫“הסעיפים הקטנים” בהחלטה ‪751‬‬
‫לפיהם רק חבר שהיה ביום הקובע‬
‫בעל ותק של לפחות ‪ 15‬שנים (!)‬
‫יהיה זכאי לשיוך‪ ,‬וזאת לפי תשלום‬
‫ש ל ‪ )!( 66%‬משווי המגרש‪ .‬הצע�י‬
‫רים יותר יידרשו לשלם ‪ 91%‬משווי‬
‫המגרשים שעליהם בנויים בתיהם‪.‬‬
‫אלו לדעתי סעיפים שערורייתיים‪,‬‬
‫להם היינו כולנו אמורים להתנגד‪.‬‬
‫אין להם תקדים ודמיון בשום הסדר‬
‫עם חוכרי קרקע בישראל‪ .‬הם מבסי‬
‫סים הנחת יסוד שקרית לפיה אנו‬
‫הקיבוצים לא שילמנו דמי חכירה‬
‫כמו החוכרים העירוניים‪ .‬לא מוזר‬
‫לעוזי כי החלטה זו התקבלה ואושרה‬
‫במועצת מקרקעי ישראל ואחר כך‬
‫על ידי כ‪ 150-‬קיבוצים עוד לפני‬
‫כמה עשרות שנים ובינתיים רק ייי‬
‫שובים בודדים השלימו לחלוטין את‬
‫ביצועה?‬
‫הערה שלישית‪ :‬פערי המחירים‪.‬‬
‫פערי המחירים היו ברורים מלכי‬
‫תחילה ולא “כאן הסתבר לתק”צ”‬
‫פער זה‪ .‬הפער הלך וגדל ככל‬
‫שרמת מחירי הקרקע הלכה ועלתה‬
‫באזורי הביקוש בתלילות ובממדים‬
‫שאיש לא חזה‪ .‬עד שהקיבוצים‬
‫הפרושים ב”אזורי הביקוש” ישליי‬
‫מו את ביצוע התשלומים‪ ,‬אלה של‬
‫היום ואלה הנידחים‪ ,‬הם ככל הנרי‬
‫אה ימשיכו לעלות בתלילות ויקשו‬
‫על הקיבוצניקים‪ ,‬אפילו בקיבוי‬
‫צי המרכז העשירים‪ ,‬לעמוד בכך‪.‬‬
‫פערי המחירים ידועים לפרטיהם‬
‫בתק”צ ואף הוכנו שם מטריצות‬
‫לכל קיבוץ וקיבוץ‪ ,‬על פי מאפי‬
‫ייניו‪ ,‬לחישוב כל סכומי התשלוי‬
‫מים הישירים והברורים והעקיפים‬
‫שעוד לא הובנו והובהרו לחברי‬
‫הקיבוצים‪ .‬במצב פערים כאלו היה‬
‫רצוי כי יופעל מנגנון מאזן‪ ,‬סוליי‬
‫דרי‪ ,‬העשוי לשרת גם את קיבוץ‬
‫עמיעד‪ .‬מנגנון כזה הופעל למיטב‬
‫ידיעתי ביישובי המועצה האזורית‬
‫הגליל העליון‪ ,‬בהנהגתו של אהרון‬
‫ולנסי ובביצועו של הגזבר חיים‬
‫מילוא‪ ,‬בעת שניתנו הטבות מפליי‬
‫גות רק ליישובי קו העימות שמצפון‬
‫לעמיעד‪ ,‬והנהגת המועצה האזורית‬
‫ידעה לפצות את היישובים שמדרום‬
‫לקו העימות בדרכים שונות ויציי‬
‫רתיות‪ .‬ישנה התנערות בוטה מן‬
‫הסולידריות הנדרשת ‪ -‬לא הבעת‬
‫צער ורחמים‪ ,‬אלא הכרה בצורך של‬
‫שילוב כוחות מול גורם עוין חיצוני‬
‫ומניעת תהליך של “הפרד ומשול”‪.‬‬
‫הערה רביעית‪ :‬קרב הורדת הידיים‪.‬‬
‫גם אני שותף לספקות בדבר אופן‬
‫ניהול הקרב‪ ,‬אך מציע לכולנו שלא‬
‫לרפות ידיים (“ניצחון רמ”י בנוקי‬
‫אאוט”) הדורשות בטובתנו‪ ,‬אפילו‬
‫אם לא בטוח שהן ידיים ימניות‪...‬‬
‫ולרכז מאמץ חשיבתי ותכנוני‪ ,‬איך‬
‫ניתן יהיה לנצח‪ ,‬בקרב או במשא‬
‫ומתן או בשילוב ביניהם‪.‬‬
‫הערה חמישית‪ :‬מהו “שיוך פניי‬
‫מי”? אם הכוונה לתעלול שיצרו‬
‫עורכי דין בכמה מקיבוצי המרכז‬
‫(חוזה שיוך המדווח רק לשלטונות‬
‫המס ולא לרמ”י) דעתי כדעתך‪,‬‬
‫בהסתייגות לא קלה‪ :‬זהו התעלול‬
‫שהיה הסיבה העיקרית לבלימת מתן‬
‫היתרי הבנייה ולא פעילות כלשהי‬
‫מטעם התק”צ‪ .‬גם המסלול שאליו‬
‫חותרים בתק”צ ‪ -‬חכירה ראשית של‬
‫האגודה וחכירת משנה של החברים‪,‬‬
‫תוך הורדת מחירי השיוך והידוק‬
‫הבקרה על הרכב האוכלוסייה לעת‬
‫חילופי דורות ובעלות על הדירות ‪-‬‬
‫אינו מלהיב‪.‬‬
‫אני מציע כבר זמן רב הסדר כספי‬
‫פנימי‪ ,‬המייחס שווי כספי הוגן‬
‫ומאוזן המייצג ערך דירה‪ ,‬ואולי‬
‫אף נכסים אחרים‪ ,‬על פי ותק ואי‬
‫מות מידה משלימות לכל אחד מן‬
‫המשתכנים והמצטרפים‪ ,‬ותיקים‬
‫וצעירים‪ .‬אני מציע להתנתק מן‬
‫הקירות‪ ,‬הרצפה והגג ולתרגם אותם‬
‫לשווה כסף‪ .‬כסף זה ישולם ליורשים‬
‫ חלקם בוודאי כבר מחוץ לקיבוץ‬‫ולא שוקלים להצטרף אליו – על ידי‬
‫הדיירים החדשים המצטרפים לקיי‬
‫בוץ‪ ,‬ב”מכה אחת” או בפריסה מוי‬
‫סכמת ככל שיוכל הקיבוץ לפרוס‪.‬‬
‫במקרים מיוחדים‪ ,‬כתלות במצב‬
‫הכלכלי באותו קיבוץ‪ ,‬יתאפשר אף‬
‫לבעל דירה לקזז חלק מן הסכום‬
‫העתידי עוד בחייו‪ ,‬תוך שישתמש‬
‫בכך למטרותיו הוא (מעין משכנתה‬
‫הפוכה)‪.‬‬
‫הסדר זה ייעשה על ידי הקיבוץ‪,‬‬
‫באופן אוטונומי‪ ,‬ללא מעורבות מיוי‬
‫תרת ומייקרת של רמ”י‪ ,‬לא ‪,91%‬‬
‫לא ‪ 66%‬ואפילו לא ‪ 11%‬בקיזוז‬
‫מקדם אזור עדיפות לאומית א’ באי‬
‫זור עם מחירי קרקע זולים כמקובל‬
‫בסביבות ג’יב יוסוף‪ .‬בלי התערי‬
‫בות שולה בן צבי ובנצי ליברמן‪.‬‬
‫את המשא ומתן שאתה מציע לנהל‬
‫איתם‪ ,‬אני מציע לך לעשות ולהתני‬
‫סות לבדך ובעצמך‪ .‬אל תהסס לספר‬
‫לחבר’ה איך היה‪ .‬שיקול דעתם ביום‬
‫טוב אינו עדיף אפילו על שיקול‬
‫דעת חברי מזכירות ממוצעת ביום‬
‫רע‪ .‬בדומה להסדרים פנימיים רגיי‬
‫שים אחרים שנעשו ללא מעורבות‬
‫פקידי משרד הרווחה או הבריאות‪,‬‬
‫השתכללו והותאמו למידתו וליכוי‬
‫לותיו של כל קיבוץ‪ ,‬כך ניתן לבצע‬
‫הסדר זה‪.‬‬
‫הערה אחרונה‪ :‬מי הוא “התק”צ”?‬
‫המזכיר הנבחר? צוות הקרקעות‬
‫המלווה אותו? החלטות מועצה בנוי‬
‫שא? משאל רחב? כדאי להגדיר‪ .‬כל‬
‫הגדרה תבטא משהו אחר‪...‬‬
‫דפנה•‪:server1:mishkeykibuzim‬ביצועים‪•zman1-260x360_BF.indd124089:‬פברואר‪PM5:412014,3‬‬
‫העסק שלך‬
‫בידיים טובות‬
‫מעביר סדנאות יצירה בקיבוץ? בעל נגריה או מוסך?‬
‫משקי הקיבוצים מציעה לך ביטוח שתפור לעסק שלך‬
‫סוכנות הביטוח משקי הקיבוצים מתמחה בהתאמת ביטוח לעסקים קטנים ובינוניים בקיבוצים‪,‬‬
‫כגון‪ :‬סדנאות‪ ,‬נגריות‪ ,‬מסגריות‪ ,‬מחסנים‪ ,‬מוסכים ועוד‪ .‬הסוכנות מעניקה מגוון כיסויים‪ ,‬המותאמים‬
‫במיוחד לצרכי העסק שלך בקיבוץ ולאופי התעסוקה הייחודי ‪ -‬ומגנים עליו מפני סיכונים אפשריים‪.‬‬
‫עם ביטוח עסק ב"משקי הקיבוצים"‪ ,‬הראש שקט וחופשי מדאגות!‬
‫עם ביטוח במשקי הקיבוצים הראש שקט וחופשי מדאגות!‬
‫סניף ת"א ‪073-7001213‬‬
‫סניף גרנות ‪04-6321150/1‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫|| ‪15‬‬
‫מקום שמור‬
‫אנשי דגניה‬
‫‪ 1921‬בינהם‬
‫משה דיין ורחל‬
‫המשוררת‬
‫חצר‬
‫דגניה‬
‫‪1912‬‬
‫דגניה בת ‪ 100‬טכס הנוכת הצריף באום גוני‬
‫פועלם של המתיישבים הראשונים‪ ,‬כפי שהונצח בארכיון‬
‫דגניה‪ ,‬מדגיש את החותם בר הקיימא שהטביעו בדברי‬
‫הציונות‪ ,‬בימי המדינה‪ ,‬בתרבותה‪ ,‬בגבולותיה וכן‬
‫במקום עצמו‪ .‬גם אם איננו מסכימים על הכול‪ ,‬ייחודיות‬
‫וראשוניות אלו דורשות מהממשיכים השקעה גדולה‬
‫ומאמץ רב בשימור ובהנצחה‬
‫קהילה‪,‬‬
‫מורשת‬
‫והנצחה‬
‫‪|| 16‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫יובל שיאון ‪‬‬
‫המהלך החברתי‪-‬ציוני שבהקמתה של דגניה כצורת התיישבות יי־‬
‫חודית מציב אותה בעמדה מיוחדת‪ .‬התברכה דגניה להיות ראשונה בין‬
‫שווים‪ ,‬משרטטת קו זינוק וכיוון לחשיבה אוונגרדית‪ ,‬חלוצית‪ ,‬באורחות‬
‫חיים ייחודיים‪ .‬בהסתמך על עבודות שנעשו ועל מסמכים שנאספו בא־‬
‫רכיון דגניה במאה השנים שעברו עליה מאז הקמתה‪ ,‬ראייתנו מתחד־‬
‫דת באשר לייחודיות במחשבתם של הראשונים שיצרו חותם בר קיימא‬
‫בדברי הציונות‪ ,‬בימי המדינה‪ ,‬בתרבותה‪ ,‬בגבולותיה וכן במקום עצמו‪.‬‬
‫גם אם איננו מסכימים על הכול‪ ,‬ייחודיות וראשוניות אלו דורשות‬
‫מהממשיכים השקעה גדולה ומאמץ רב בשימור ובהנצחה‪.‬‬
‫מזלנו הוא שקבוצה לא קטנה של חברות וחברים חשה בכך כבר לפני‬
‫עשרות שנים‪ ,‬דחפה את מוסדות דגניה וחבריה להקדיש מאמצים ואמ־‬
‫צעים רבים ‪ -‬שגם היו בידה ‪ -‬למימוש השימור וההנצחה לדורות‪.‬‬
‫שחזור והנצחה‬
‫סיפור ההנצחה הפיזית החל ב‪ 1935-‬בהחלטה על הקמת בית גורדון‪,‬‬
‫ונמשך ב‪ 1940-‬ביום הולדת ‪ 30‬לדגניה‪ ,‬שנה שבה החלו חבריה וילדיה‬
‫בהקמת הגל באום‪-‬ג’וני‪ ,‬ויצרו מסורת שבה כל שנה‪ ,‬ביום הולדתה של‬
‫דגניה‪ ,‬היו מוסיפים אבנים לגל ומגביהים אותו‪ ,‬עד שהוקם ונחנך עם‬
‫הסלע והשלט בראשו ב‪ ,1960-‬ביובל ה‪ 50-‬לדגניה‪ .‬לקראת יובל זה‬
‫החלו בשיפוץ חצר הראשונים‪ ,‬שבה שופצו בית בוסל והמועדון לחבר‬
‫והוקם קיר שמות הקיבוצים באום‪-‬ג’וני‪ .‬אתר אום‪-‬ג’וני שופץ שוב‬
‫ב‪ 1980-‬ביובל ‪ 70‬לדגניה‪ ,‬והצריף והאתר המחודש הוקמו ב‪,2010-‬‬
‫במלאת לדגניה ‪ 100‬שנים‪ .‬בין לבין התרחשו מלחמת העולם השנייה‬
‫ומלחמת הקוממיות‪ ,‬שאתרי ההנצחה העוסקים בהן הם גן מולה‪ ,‬גן המ־‬
‫גינים עם אתר הטנק ועמדת השער‪ .‬הקמת המדינה הותירה את ברוש‬
‫המדינה בין נכסי התרבות של דגניה ואת טקס מסע נס הקוממיות‬
‫כחלק ממורשתה‪.‬‬
17 ||
13.2.14
‫כמעיין המתגבר‬
‫בתוך דגניה עצמה שופצו ב‪ 1980-‬חצר‬
‫הראשונים‪ ,‬מבנה הספרייה ומבנה המזכירות‪,‬‬
‫וכן נבנו ומולאו בתוכן המוזיאון והארכיון‪,‬‬
‫ובכך למעשה תם פרק השחזור והשימור הג־‬
‫דול והחל פרק חדש שאינו פחות בחשיבותו‬
‫והוא פרק “שימור השימור”‪ ,‬או במילה אחת‬
‫ “הנצחה”‪ ,‬הטמעת ההיסטוריה של דגניה‬‫בחבריה‪ ,‬בילדיה‪ ,‬באורחיה ובמבקריה על ידי‬
‫הכנסת תכנים לאתרי המורשת דרך איסוף‪,‬‬
‫שימור‪ ,‬קטלוג וארכוב (מהמילה ארכיב‪ ,‬אר־‬
‫כיון)‪ .‬בשנים האחרונות מושקע המאמץ בדי־‬
‫גיטציה ובמחשוב של תולדות דגניה בכתב‬
‫ובתמונות‪ ,‬של מעשיה ומעשי החברים בה וכן‬
‫הוצאת ספר נפטרים והוצאת חוברות וספרים‪.‬‬
‫הורחבה מפת האתרים שאותם דגניה חושבת‬
‫כחלק ממורשתה והראויים לשימור כגון מגדל‬
‫המים ועמדת השער‪ ,‬גן אלון ועוד‪.‬‬
‫העצמת המורשת‬
‫בכל קנה מידה זאת רשימה ארוכה ומכו־‬
‫בדת‪ ,‬הפרושה על פני שטח פיזי נרחב‪ ,‬אבל‬
‫גם לאחר מעשיה הרבים והראשוניים בתחום‬
‫השימור וההנצחה בתנועת ההתיישבות‬
‫ובמדינה כולה‪ ,‬נותרה לקבוצת דגניה עוד‬
‫עשייה רבה בדרך להשלמת שימור והנצ־‬
‫חת מורשתה‪ ,‬כי יש לדגניה עוד היסטוריה‬
‫לא מסופרת ועוד אתרים מבונים שהם בעלי‬
‫חשיבות מעבר למקום ולזמן ולגביהם נדרשת‬
‫החלטה אמיצה‪.‬‬
‫אחד מהם והדחוף יותר הוא בתחום הבנייה‬
‫למגורים‪ .‬בדגניה נשתמרו מבנים שחשיבותם‬
‫למפת דגניה‪ ,‬לתולדות האדריכלות‪ ,‬למדינה‬
‫ולתנועת ההתיישבות רבה ואל לנו להזניחם;‬
‫מבנים בעלי ייחוד שאין שני לו בעולם ונשמ־‬
‫רו בצורתם הראשונית‪ .‬מבנים אלו תוכננו על‬
‫ידי אדריכלים מפורסמים למטרות מקומיות‪,‬‬
‫ולולא צורת ההתיישבות המכונה “קבוצה”‬
‫עם משנתה ואורחות חייה‪ ,‬לא היו מתוכננים‬
‫לעולם במתכונת שבה תוכננו ונבנו‪.‬‬
‫המבנים שעליהם אני מדבר הם מבנה חדר‬
‫האוכל השני (הידוע בשם “מועדון הצריפייה”‬
‫ועכשיו “בית הכנסת”) והבתים הקטנים מצ־‬
‫פון לבית הגדול‪ .‬חדר האוכל נשאר ברובו‬
‫כפי שתוכנן במקור‪ ,‬כשאת המערבי מבין‬
‫הבתים הקטנים ניתן להחזיר למצבו הראשוני‬
‫(בקירוב)‪ .‬זה המצב והגיע הזמן להחליט כיצד‬
‫דגניה נוהגת בנכסים אלו ומעצימה את מו־‬
‫רשתה‪ .‬כי מורשת היא הדבק שמחבר אותנו‬
‫יחד‪ ,‬היא ערך מוסף חשוב למצטרפים החד־‬
‫שים ומשמשת דלק למנוע צמיחה דמוגרפית‬
‫איכותית‪ ,‬לגאווה ולרוח גבית לכולם‪.‬‬
‫הנצחת הנפקדים ממורשת‬
‫דגניה‬
‫בדרך שבה הלכה דגניה ואותה מובילה הע־‬
‫מותה מיום היווסדה ומודגש בשמה‬
‫ “העמותה להנצחת ראשיתה‬‫וראשוניה של דגניה‪ ,‬אם הקבוצות”‬
‫ נעשתה הבדלה חשובה ועקרו־‬‫נית בין זיכרון נוסטלגי למורשת‪:‬‬
‫זיכרון נוסטלגי של משפחה ושל‬
‫החבר כבודד‪ ,‬לבין מורשת הקבו־‬
‫צה ודרכה‪ ,‬לא תמיד באופן מדויק‪,‬‬
‫אבל על הקו הזה השתדלה העמותה‬
‫לשמור לאורך כל דרכה מיום הק־‬
‫מתה‪ .‬ההבדלה הזאת חשובה בייחוד‬
‫עכשיו‪ ,‬כשהתפנינו מעט משימור‬
‫החפץ‪ ,‬האתר והמבנה‪ ,‬לשימור הזי־‬
‫כרון הקבוצתי‪ ,‬הקיבוצי‪ ,‬ולמה כוונתי‪:‬‬
‫ברור לכולם ש‪ 20-‬השנים הראשונות של‬
‫דגניה הן אלו שקבעו את דרכה ועיצבו את‬
‫דמותה‪ ,‬ועשרות השנים שבאו אחריהן הת־‬
‫אפיינו באירועים‪ ,‬חלקם קצרים אבל חשובים‪,‬‬
‫ועם השפעה ארוכת טווח כגון מלחמת הקומ־‬
‫מיות‪ ,‬הירידה לשדות הדרום‪ ,‬הקמת טולגל‪,‬‬
‫הובלת המים לסירין ושינוי אורחות החיים‪.‬‬
‫ב”עשרות השנים שבאו אחריהן” אלו חיו‬
‫אנשים ונולדו ילדים‪ ,‬חברות וחברים ששמם‬
‫ומעשיהם נפקדים ממורשת דגניה ומערכת‬
‫ההנצחה שלה‪ ,‬אנשים שבנו‪ ,‬יצרו והולידו‬
‫משפחות ושמקום הנצחתם הוא אך ורק המצ־‬
‫בה בבית הקברות‪ .‬את זה אנחנו‪ ,‬חברי דגניה‪,‬‬
‫דורות ההמשך חייבים לשנות!‬
‫בגישה זאת של הרחבת מושג המורשת החל‬
‫מוקי צור בספרו “לא בעבים מעל”‪ .‬מוקי‬
‫הרחיב בספרו את המושג “מורשת דגניה”‬
‫ו”הנצחה” למקומות שלא היו מוכרים לנו‬
‫ועורר בכך מחלוקת‪ .‬הספר התאפשר בגלל‬
‫החברים בדגניה ומפני שארכיון דגניה‪ ,‬על‬
‫עובדיו הרבים במשך השנים‪ ,‬עמלו ועמלים‬
‫על ביסוס והרחבת יסודות הזיכרון הקיבוצי‬
‫בהצלחה רבה (האם אתם יודעים שבארכיון‬
‫דגניה שמורים יומני העבודה וספרי הקופה‬
‫החל מימי אום‪-‬ג’וני ב‪ ?1910-‬ומצד שני‪,‬‬
‫שיש בו תיקים אישיים לכל חברי ו‪/‬או בני‬
‫דגניה לדורותיהם?)‬
‫באום גוני ‪1911‬‬
‫‪|| 18‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫להוסיף נדבך על נדבך‬
‫כשמגיעים למוזיאון דגניה המצב שונה בכך‬
‫שהוא מציג בעיקרו את עשר השנים הרא־‬
‫שונות ומצטמצם בשנים שאחריהן‪ .‬ועולה‬
‫השאלה‪ ,‬האם כפי שהוא אופיין והוקם לפני‬
‫‪ 30‬שנים‪ ,‬משקף המוזיאון בדגניה את מורשת‬
‫דגניה? האם יש הצדקה לכך שבדגניה יגידו‬
‫שלאחר עשר שנים מהקמתה היא החלה לאבד‬
‫מייחודה בכך שהוקמו מאות קיבוצים נוספים‪,‬‬
‫ולכן יש לשמר רק את השנים הראשונות‪,‬‬
‫“החשובות”? האם בגלל ששינויים דומים‬
‫נעשו בקיבוצים האחרים לא הותירו ההחלטות‬
‫את רישומן במקום ובאורחות חיינו ולפיכך‬
‫במורשתנו? אלה טיעונים שראוי לשקול‪.‬‬
‫כסיכום זמני‪ ,‬נדרש מדגניה ומחבריה להמ־‬
‫שיך ולהנציח את כל שנותיה ולהוסיף נדבך‬
‫על נדבך מעל ומעבר לשנים הראשונות‪ ,‬כי‬
‫מעבר למורשתה מנציחה דגניה את חבריה‪,‬‬
‫חברותיה וילדיה ואת מעשיהם‪ ,‬כמו את מע־‬
‫שיה היא ודרכה שלה‪ .‬אנשים אלו הם שיוצ־‬
‫רים‪ ,‬בונים ומתחזקים את המורשת‪ ,‬אנשים‬
‫אלו הם היוצרים המשכיות מעבר לעשרות‬
‫השנים הראשונות‪ ,‬שנים שבהן שימשו דגניה‬
‫ודרכה השראה לתנועה שלמה‪.‬‬
‫*המאמר באדיבות‬
‫עלון קיבוץ דגניה‬
‫איש קטן גדול‬
‫פרידה מקלמנט מעיין שהדפסיו הם אנדרטה‬
‫לילדות שנגזלה וגם אנדרטה כנגד הרוע‬
‫יובל דניאלי ‪‬‬
‫"איש קטן‪ ,‬פסימיסט גדול (לפי‬
‫עדותו)‪ ,‬בלי פוזות ובלי שטיקים –‬
‫קלמנט מעין‪ ,‬אמן מהקיבוץ"‪.‬‬
‫כך במילים קצרות אלו נפתחת ביקורתה‬
‫של אריאלה שי (צומת השרון ‪ )2.2.1990 ,‬על‬
‫תערוכת הדפסי המשי שלו‬
‫שהתקיימה ב"צוותא" תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫השבוע נפרדנו בצער מק־‬
‫למנט מעיין‪ ,‬איש קטן קומה‬
‫ודפס גדול‪ .‬מעין חבר קיבוץ‬
‫געש שהלך לעולמו בגיל‬
‫‪ ,74‬היה בעיני איש הדפסי‬
‫המשי האולטימטיבי‪.‬‬
‫את קלמנט אני זוכר היטב‬
‫מתערוכות משותפות‪ ,‬מבי־‬
‫קורי הרבים אצל ידידי הא־‬
‫מנים מקיבוץ געש‪ ,‬ובעיקר‬
‫"מסדנת האומנים" ברחוב‬
‫איתמר בן אבי בת"א שם‬
‫הוא הורה ולימד את טכני־‬
‫קת הדפסי המשי‪ .‬את תורת הדפסות הוא למד‬
‫מטולי באומן (עמיר) שרבים מתלמדיו כדוג־‬
‫מת קלמנט נהפכו לאמנים בזכות עצמם‪.‬‬
‫קלמנט נולד בספטמבר ‪ 1939‬בליון‪ ,‬צרפת‬
‫כמה ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השני־‬
‫יה‪ .‬קלמנט שרד את המלחמה לאחר שהוחבא‬
‫בכפר פרוטסטנטי קטן שתושביו הצילו כ –‬
‫‪ 5.000‬ילדים יהודיים במהלך אותה מלחמה‬
‫נוראה‪ .‬ימי המלחמה עברו עליו ללא הוריו‪,‬‬
‫אליהם חזר רק לאחר המלחמה‪ .‬בשנת ‪1950‬‬
‫היגר עם הוריו לאורוגוואי וב‪ 1960-‬עלה‬
‫לארץ והצטרף לקיבוץ געש‪ .‬בשנים ‪1967-‬‬
‫‪ 1970‬למד אומנות במכון אבני בת"א אצל‬
‫שטריכמן ופרופס‪.‬‬
‫בשנות השמונים של המאה העשרים יוצר‬
‫קלמנט סדרה מעניינת ומאוד פסימיסטית‬
‫של בובות ילדים שפיהם חתום בפיסת בד‪.‬‬
‫לעתים רק ראשי הבובות‪ ,‬לעתים הבו־‬
‫בות חסרות גפיים ‪ ,‬אין בובה שלמה באו־‬
‫תה סדרה‪ ,‬רבות מהבובות קשורות בחבלים‪.‬‬
‫טכניקת היצירה של קלמנט מאוד מעניינת‪.‬‬
‫הוא היה בונה סביבה אוטנטית‪ .‬אוסף בובות‬
‫וקושר אותם‪ ,‬ואז מצלמם‪ .‬את התצלום הוא‬
‫היה מעביר למדיום של הדפס ועובד עליו‬
‫בטכניקה מיוחדת אותה הוא שכלל‪ .‬סדרה זו‬
‫מאוד סקרנה אותי‪ .‬מה מביא אמן להתעלל‬
‫כך בבובות חסרות ישע?‬
‫לאחר ששמעתי את סיפור חייו וימי ילדותו‬
‫במלחמה ‪ ,‬בהם נאלץ לשנות זהות ולשתוק‬
‫ללא אם ואב‪ .‬הבנתי שהבובות מבטאות את‬
‫ילדותו האובדת שלו עצמו‪ .‬הן מייצגות את‬
‫חבורת הילדים היהודיים שהוסתרו בכפר‪.‬‬
‫באותה עת בה הודפסה הסדרה התנהלה‬
‫מלחמה בארץ‪ ,‬מלחמת לבנון הראשונה‪.‬‬
‫קלמנט היה שייך לאותה חבורה אומנותית‬
‫אקטיביסטית שבאמצעות האומנות ביטאה‬
‫הסתייגותה מאותה מלחמה‪" .‬הטירה" בקי־‬
‫בוץ געש‪ ,‬הייתה למוזיאון מחאה שקלמנט‬
‫הייה אחד ממשתתפיה‪.‬‬
‫ביצירתו של קלמנט אני‬
‫מוצא סתירה אימננטית‪,‬‬
‫הנושאים הם‬
‫מובנית‪.‬‬
‫קשים‪ ,‬אלימים ומפחידים‪.‬‬
‫אמצעי הביטוי מאוד אס־‬
‫תטיים‪ .‬טקסיים‪ ,‬מלאי הוד‬
‫ובמידה רבה אף מלאי הדר‪.‬‬
‫כיצד ניתן להבין זאת?‬
‫בדברים שאמר לאריאלה‬
‫שי בשנת ‪ 1990‬הוא קובע‪:‬‬
‫"תמיד עשיתי עבודות נגד‬
‫אלימות"‪ .‬למעשה האלי־‬
‫מות האסטטית של קלמנט‬
‫רומזת לנו שבקלות אפשר‬
‫להתרגל לרוע ולאלימות‬
‫ואף ליפות אותה בכלים אסטטיים‪.‬‬
‫האסטטיקה הפולחנית‪ ,‬של קלמנט היא תמ־‬
‫רור אזהרה כנגד סתימת פיות‪ ,‬כנגד אלימות‬
‫‪ ,‬כנגד ה"בנאליות של הרוע"‪.‬‬
‫הדפסיו של קלמנט מעין הם אנדרטה לי־‬
‫לדות שנגזלה הם גם אנדרטה כנגד הרוע‪.‬‬
‫קלמנט היה אמן פוליטי‪ ,‬מגיב על אירועים‪.‬‬
‫אמן מודאג שרצה לתת לדאגתו ביטוי אומ־‬
‫נותי‪ .‬דמותו הייתה תמיד מחייכת‪ ,‬טובת לב‪,‬‬
‫מוכנה לעזור ולהסביר‪ .‬לא מתלהם‪ ,‬לא נדחף‪,‬‬
‫שקט ומופנם‪ .‬אני זוכר אותו עם חלוק האמ־‬
‫נים שלו המלוכלך תמיד בשלל צבעים‪ ,‬מלמד‬
‫את חניכיו המבוגרים את טכניקת ההדפס‪.‬‬
‫אזכור את האמן קלמנט מעיין בהערכה‪ .‬בו־‬
‫בותיו השותקות מלוות אותי תמיד‪.‬‬
‫הדפס בשחור לבן ‪1981‬‬
‫ספורטיבי‬
‫צור שדה‬
‫בית הקברות לפילים‬
‫בדומה להפועל קטמון ירושלים בכדורגל‬
‫ולהפועל “אוסישקין” ת”א וגליל עליון‬
‫בכדורסל‪ ,‬גם לקבוצת מנשה‪/‬חדרה‪/‬עמק‬
‫חפר בכדורעף יש עמותת אוהדים פעילה‬
‫בשבוע שעבר כתבתי על ביקור אנשי עמומ‬
‫תת “הפועל אוסישקין ת”א” בקיבוצים על‬
‫מנת לגייס חברי עמותה‪.‬‬
‫השבוע נעסוק בעמותה שלא צריכה לנסוע‬
‫רחוק כדי להגיע לקיבוץ – היא חלק בלתי‬
‫נפרד ממנו‪.‬‬
‫עמותת האוהדים של מנשה‪/‬חדרה‪/‬עמק‬
‫חפר בכדורעף‪.‬‬
‫מקימי העמותה – יהב בן דור ותומר גורן‬
‫(עין שמר) ראו את הצלחתם של קבוצות אוהמ‬
‫דים בספורט הישראלי – הפועל קטמון ירושמ‬
‫לים בכדורגל והפועל “אוסישקין” ת”א וגליל‬
‫עליון בכדורסל‪ ,‬ורצו אחת משלהם‪.‬‬
‫הם צירפו אליהם את עופר ניר (מענית)‪,‬‬
‫חמי סל ורהב מור (עין שמר) ואת אורי בראל‬
‫(ברקאי)‪ ,‬ויחד החלו בהליך הקמתה של העמ‬
‫מותה‪.‬‬
‫העמותה קמה באוגוס ט ‪ 2013‬ושמה לה ל�מ‬
‫טרה מספר יעדים עיקריים – קירוב הקהילה‬
‫בשלוש הרשויות (מנשה‪ ,‬חדרה ועמק חפר)‬
‫אל הקבוצה‪ ,‬החזרת הקבוצה אל צמרת הכמ‬
‫דורעף הישראלי עם התמודדות קבועה על‬
‫אליפות ועל גביע המדינה‪ ,‬ופתיחת אקדמיית‬
‫כדורעף בשיתוף עם המוסד החינוכי הצמוד –‬
‫מבואות עירון‪.‬‬
‫כיום מונה העמותה יותר מ‪ 100-‬חברים‪,‬‬
‫כשהיעד הוא להגיע תוך שנתיים ל‪500-‬‬
‫חברים‪ .‬חברי העמותה משלמים ‪ 150‬שקל‬
‫למבוגר ו‪ 50-‬שקל לילדים‪ ,‬נוער וחיילים‪.‬‬
‫נראה שיעד אחד כבר השיגה העמותה והוא‬
‫החזרת הקהל אל משחקי הקבוצה‪ :‬כמעט‬
‫בכל משחק בית מתמלא אולם “הבנים” בעין‬
‫שמר עד אפס מקום‪ .‬האולם כבר זכה לכינוי‬
‫“בית הקברות לפילים” (מתוך הסרט “מלך‬
‫האריות”) ונחשב לאחד האולמות הכי קשים‬
‫בליגה לקבוצות היריבות‪.‬‬
‫עופר ניר‪ ,‬ספר לי קצת על הפעילות‬
‫שלכם‪.‬‬
‫“היעד שלנו מראש היה לקרב את האוכלומ‬
‫סייה לכדורעף ולספורט בכלל‪ ,‬ליצור‬
‫מהמשחק אירוע בעל גוון של הפנינג‪,‬‬
‫למשל בעזרת די‪.‬ג’יי שמגיע למשחמ‬
‫קים וטקסי חלוקת מגני כבוד לשחמ‬
‫קני עבר של המועדון‪ .‬אנחנו דואגים‬
‫שאנשים יעברו חוויה נעימה‪ .‬המטרה‬
‫היא ליצור קהל שמעורב במשחק‪,‬‬
‫אבל עם כללי התנהגות מקובלים‪.‬‬
‫אנחנו מקבלים את האורחים בשמחה‬
‫וברוח ספורטיבית‪ ,‬אבל באים לנצח‬
‫ולא שוכחים את זה לרגע‪.‬‬
‫“העמותה עוזרת גם בגיוס כספים‬
‫לאגודה ועונה על צרכים בסיסיים‬
‫– עזרנו בנושא לבוש הקבוצה‪ ,‬ונמ‬
‫עזור בהלבשת קבוצת הנוער‪ .‬עזרנו‬
‫לגייס כסף למאמן כושר לבוגרים ולנוער‪,‬‬
‫כי חשוב לנו שהשחקנים יקבלו את התנאים‬
‫המקסימליים שאנחנו יכולים לתת‪ .‬אנחנו‬
‫עוזרים למבואות עירון (אלופי הארץ בתיכומ‬
‫נים) במציאת ספונסר ובנושא הלבוש לקראת‬
‫טורניר אליפות העולם לתיכונים שיתקיים‬
‫בפורטוגל”‪.‬‬
‫נדמה שהקהל כבר מרגיש מחובר לקבוצה‬
‫והשנה האולם מתמלא כמעט בכל המשח־‬
‫קים‪ .‬איך אתה מסביר את זה?‬
‫“הקבוצה שלנו היא היחידה בליגה שבנומ‬
‫יה בעיקר משחקנים מקומיים‪ ,‬וזה המפתח‪.‬‬
‫אנחנו דוגלים בכך ונדאג להמשיך בזה‪ .‬נרצה‬
‫שהצעירים שלנו ידעו שהם יכולים להתפמ‬
‫תח כלכלית ומקצועית אצלנו‪ .‬אנחנו פה כדי‬
‫לתת להם תשובה מקצועית ומנטלית מכל‬
‫הבחינות‪ ,‬ונדאג שזה יימשך ויתחזק‪ .‬אנחנו‬
‫רוצים שהקהל ירגיש שהוא חלק מהקבוצה‪,‬‬
‫שיזדהה עם השחקנים ועם הצוות כולו – ולכן‬
‫נמשיך בדרך הנוכחית”‪.‬‬
‫מהן התכניות לעתיד?‬
‫“אנחנו מתכננים לערוך פעילויות למען‬
‫הקהילה ולמען אוכלוסיות שונות בקהילה‬
‫ יהודים וערבים‪ ,‬דתיים וחילונים‪ .‬אנחנו‬‫רוצים להגיע לכל סוגי האוכלוסייה באזור‬
‫ולקרב קהל משלוש הרשויות (מנשה‪ ,‬חדרה‬
‫ועמק חפר)‪.‬‬
‫“בנוסף לכך‪ ,‬בעונה הבאה תצטרף קבוצת‬
‫נשים בליגת העל‪ ,‬ונעשה מה שצריך על מנת‬
‫שתצליח‪ .‬אחת המטרות היא להקים מנהלת‬
‫נוער שתנהל בצורה מקצועית את כל מחמ‬
‫לקות הנוער של הכדורעף באזור‪.‬‬
‫המטרה הסופית היא אגודה גדולה‪ ,‬מסודרת‬
‫ומקצועית עם קהל מחובר‪ ,‬לצד קבוצה מקמ‬
‫צוענית והישגית”‪.‬‬
‫ביום חמישי ‪ 20.2‬בשעה ‪ 19:30‬יתקיים בעין‬
‫שמר משחק חשוב במסגרת הליגה נגד מכבי‬
‫ת”א‪ .‬הכניסה חופשית‪ .‬המשחק ישודר בערוץ‬
‫הספורט‪.‬‬
‫קהל עין שמר צילום‪ :‬פייסבוק‬
‫דין התנועה‬
‫עו"ד איילת רייך‪-‬מיכאלי‬
‫כדור‬
‫שלג‬
‫במסגרת תובענה לאכיפת הסכם קליטה‬
‫הוגשה בקשה לצו מניעה שימנע מהקיבוץ‬
‫לקדם הסכם מול נקלטים חדשים‪ .‬מה החליט‬
‫בית המשפט?‬
‫בבית משפט השלום‬
‫בכפר סבא מתנהלת תבימ‬
‫עה לאכיפת הסכם אשר‬
‫הגישו נקלטים כנגד קיבוץ‬
‫ניר אליהו‪ .‬בהחלטה מיום‬
‫‪ 23.12.13‬דן בית המשפט‬
‫בבקשה שהגישו הנקלטים‬
‫למתן צו מניעה זמני שימ‬
‫מנע מהקיבוץ לבצע כל פעולה לקידום הסמ‬
‫כמים אשר נחתמו עם נקלטים חדשים‪.‬‬
‫מעשה שהיה כך היה‪ .‬לאחר שנחתמו עם‬
‫המבקשים הסכמי הקליטה והפיתוח‪ ,‬ולאחר‬
‫עיכובים שונים בהתקדמות הפרויקט‪ ,‬החלו‬
‫לחשוש המבקשים שמא לא יוכלו לעמוד‬
‫בהתחייבויות הכספיות שנטלו על עצמם‬
‫ולפיכך החלו לברר את המשמעות של פרימ‬
‫שה מהפרויקט‪ ,‬כלומר ביטול ההסכמים באומ‬
‫פן חד‪-‬צדדי על ידם‪ .‬לטענתם‪ ,‬לא קיבלו על‬
‫כך תשובה עד היום‪ ,‬ותחת זאת קיבלו הומ‬
‫דעה לפיה הקיבוץ מקבל את בקשתם לביטול‬
‫ההסכם‪.‬‬
‫המבקשים אף גילו כי הקיבוץ התקשר עם‬
‫משפחה נוספת ביחס למגרש המיועד להם על‬
‫פי חוזי הקליטה והפיתוח‪ ,‬זאת על אף שלטעמ‬
‫נתם מעולם לא ביטלו את ההסכם‪ .‬על מנת‬
‫שלא לסכל את האפשרות למתן סעד בתביעה‬
‫העיקרית (התביעה לאכיפת ההסכם)‪ ,‬עתרו‬
‫המבקשים למתן צו המניעה‪ .‬מנגד טען הקימ‬
‫בוץ כי המבקשים הודיעו על פרישתם החד‪-‬‬
‫משמעית והבלתי חוזרת מן הפרויקט בכמה‬
‫הזדמנויות שונות‪ ,‬לכמה גורמים‪ ,‬ואף התנהמ‬
‫גותם העידה על פרישתם בפועל‪ ,‬בין השאר‬
‫נוכח העובדה כי ניהלו משא ומתן ביחס לגומ‬
‫בה הפיצוי שאותו יהיה עליהם לשלם‪.‬‬
‫לאחר בחינת הראיות שהובאו (למשל‪ ,‬עדומ‬
‫תה של רכזת הגיל הרך כי המבקשים ביטמ‬
‫לו את הרישום לבית התינוקות‪ ,‬העובדה כי‬
‫המבקשים לא היו בקשר עם הקיבוץ מאז יוני‬
‫‪ ,2013‬לא הגיעו למפגשים שעסקו במציאת‬
‫פתרון לבעיית המימון של הפרויקט‪ ,‬ועוד)‬
‫מגיע בית המשפט למסקנה כי המצב העומ‬
‫בדתי‪ ,‬כפי שהוא נראה בשלב זה של ההליך‬
‫המשפטי‪ ,‬נוטה בבירור לטובת גרסת הקיבוץ‬
‫שלדבריו המבקשים יצרו כלפיו מצג לפיו הם‬
‫פרשו מן הפרויקט‪.‬‬
‫הקיבוץ הסתמך על מצג זה בתום לב והתמ‬
‫קשר עם משפחה חדשה ביחס למגרש נשוא‬
‫הבקשה‪ .‬אמנם‪ ,‬הצדדים לא פעלו על פי הומ‬
‫ראות ההסכמים הקובעות כי כל שינוי באותם‬
‫הסכמים לא יהיה תקף אלא אם נעשה בכתב‪,‬‬
‫אולם‪ ,‬בית המשפט סבר כי יש לראות בהתנמ‬
‫הגות המבקשים משום הסכמה לסטייה מכלל‬
‫זה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬נקבע כי אף אם היו המבקמ‬
‫שים משכנעים כי דרישת הכתב היא "דרישה‬
‫בל תעבור" וכי אין לראות בדברים שנאמרו‬
‫בעל‪-‬פה ובהתנהגותם משום הודעה תקפה‬
‫על ביטול ההסכם – הרי שעדיין דין בקשתם‬
‫להידחות וזאת משיקולים של תום לב וצדק‪.‬‬
‫כך‪ ,‬בית המשפט מציין כי המבקשים מנסים‬
‫לעצור את כדור השלג אותו יצרו במו ידימ‬
‫הם‪ ,‬כאשר ברור הוא כי למהלך שכזה תהיינה‬
‫השלכות קשות הן על הקיבוץ מבחינת התמ‬
‫קדמות הפרויקט והן על הנקלטים החדשים‪,‬‬
‫אשר ילדיהם כבר מתחנכים במסגרת החינוך‬
‫של הקיבוץ‪.‬‬
‫תוצאה זו‪ ,‬לפיה הקיבוץ יהיה זה אשר יימ‬
‫נזק בשל התנהגות ומצגי המבקשים – הינה‬
‫תוצאה בלתי צודקת אשר אין לאפשר אותה‬
‫לדידו של בית המשפט‪ .‬לפיכך‪ ,‬לאור מאזן‬
‫הנוחות‪ ,‬שיקולי צדק ותום הלב‪ ,‬נדחתה בקמ‬
‫שתם של הנקלטים לצו מניעה זמני‪ ,‬ואלו‬
‫אף חויבו לשלם את הוצאות ההליך לקיבוץ‬
‫ולנקלטים החדשים‪.‬‬
‫* "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור"‬
‫מתמחה באגודות שיתופיות‪ ,‬בתחום המסחמ‬
‫רי‪-‬מינהלי‪-‬חקלאי וליטיגציה‪ .‬המידע המומ‬
‫פיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות‬
‫חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך‪ .‬שאלות‬
‫ומידע נוסף ב‪ :‬צור קשר ‪http://www. -‬‬
‫‪ayelet-raich.co.il‬‬
‫תא (כ"ס) ‪ 45738-11-13‬איציק (יצחק‬
‫חי) ברק (בחאש) נ' קיבוץ ניר אליהו אגומ‬
‫דה חקלאית שיתופית בע"מ (פורסם בנבו‪,‬‬
‫‪)23.12.2013‬‬
‫* "איילת רייך – משרד עורכי דין וגי־‬
‫שור" מתמחה באגודות שיתופיות‪ ,‬בתחום‬
‫המסחרי‪-‬מינהלי‪-‬חקלאי וליטיגציה‪ .‬המידע‬
‫המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות‬
‫חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך‪ .‬לשא־‬
‫לות ולמידע נוסף‪:‬‬
‫צור קשר‪-‬‬
‫‪WWW.AYELET-RAICH.CO.IL‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫|| ‪19‬‬
‫מלמד הבקר‬
‫עמק‬
‫דותן‬
‫"בסופו של יום‪ ,‬ענף רפת חזק יבטיח את ההתיישבות‬
‫בכל מקום ובעיקר בפריפריה"‪ ,‬מבהיר אביתר דותן‪ ,‬מזכ"ל‬
‫התאחדות מגדלי הבקר‪ ,‬בריאיון ראשון ל"הזמן הירוק"‬
‫אבי אובליגנהרץ ‪‬‬
‫אביתר דותן‪ ,‬מזכ"ל התאחדות‬
‫מגדלי הבקר‪ ,‬לא הגיע מהרקע‬
‫של קודמיו בתפקידי מזכ"לים של‬
‫ארגונים חקלאיים‪ .‬דותן (‪ )46‬נשוי‬
‫לנירית‪ ,‬אב לשלושה‪ ,‬חבר קיבוץ‬
‫שמרת שבגליל המערבי‪ ,‬מעולם לא‬
‫היה רפתן או מרכז רפת‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫הוא גם לא בוגר המסלול הקיבוצי‬
‫הקלאסי של בן משק – קצין בצנח־‬
‫נים – מרכז ענף – מנהל במפעלים‬
‫האזוריים‪ ,‬בתנועה או בארגוני המג־‬
‫דלים‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬הוא זכה לתמיכת‬
‫המזכיר הקודם יעקב בכר ושל יו"ר‬
‫"גרנות" איציק בדר‪ .‬כשאני שואל‬
‫אותו אם הוא בן קיבוץ‪ ,‬הוא מחייך‬
‫ועונה‪" :‬זאת שאלה של בולשביקים"‪,‬‬
‫ומוסיף מיד‪" :‬הגעתי לקיבוץ כילד‬
‫חוץ בן שבע‪ ,‬ומעולם לא עזבתי"‪.‬‬
‫הרקורד המרשים שלו כולל את‬
‫היותו ממקימי ערוץ הספורט‪ ,‬ואחר‬
‫כך – יחד עם קבוצת יורם גלו־‬
‫בוס – הקים את מתחם התקשורת‬
‫הענק בנווה אילן והיה שותף בהק־‬
‫מת חברת החדשות בערוץ ‪ .10‬הוא‬
‫הספיק להיות גם בעליה של חברה‬
‫פרטית להפקות סרטים‪ .‬מ‪2010-‬‬
‫הצטרף לפוליטיקה‪" ,‬לפן הפוליטי‬
‫היישומי" כהגדרתו‪ ,‬כיועץ לענייני‬
‫התיישבות של השר אביגדור ליבר־‬
‫מן‪ .‬בצד עיסוקיו השונים הוא מכהן‬
‫גם כיו"ר ההנהלה [האספה] בשמרת‪.‬‬
‫‪|| 20‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫כיום‪ ,‬אחרי חצי שנה בתפקיד‪ ,‬דותן‬
‫עורך סיכום ביניים ומצביע על‬
‫גיבוש תכנית עבודה שתקדם את‬
‫ההתאחדות ותשדרג את תפקודה‪.‬‬
‫מה הניע אותך לרוץ לתפקיד?‬
‫לא הספיק לך כל כאב הראש שבא‬
‫עם האחריות הניהולית בתור יועץ‬
‫השר?‬
‫"המניע העיקרי להגעתי לכאן‬
‫הוא ההתיישבות‪ ,‬הפרושה מקטורה‬
‫בדרום ועד עמיר בגליל‪ .‬להמשיך‬
‫לטפל בהתיישבות‪ .‬זה מה שעשיתי‬
‫גם כיועץ של השר ליברמן‪ ,‬והספק־‬
‫תי לעבוד כמה חודשים גם עם שר‬
‫החקלאות הנוכחי יאיר שמיר‪ .‬אני‬
‫מאמין שזו שליחות‪ .‬זאת השליחות‬
‫שהביאה אותי להיות היו"ר של‬
‫קיבוץ חולית ולמשרד החקלאות‪.‬‬
‫המוטו שלי לשנים הבאות הוא‪ :‬כל‬
‫תפקיד שתהיה בו היכולת לשמר את‬
‫ההתיישבות ואת הקרקע – אני אהיה‬
‫שם‪ .‬כשיעקב בכר ואיציק בדר הצי־‬
‫עו לי להתמודד על התפקיד‪ ,‬ואפ־‬
‫שר לתת להם את הקרדיט על כך‪,‬‬
‫ברגע שזה ענה לי על נושא השלי־‬
‫חות‪ ,‬התייצבתי‪ .‬היו כאלה שניסו‬
‫לקלקל‪ ,‬לקרקע את היכולות שלי‪,‬‬
‫את מה שאני יכול להביא‪ ,‬אבל הם‬
‫לא הצליחו‪ .‬נכון שלא הייתי רפתן‪,‬‬
‫לא הייתי קשור לבוץ של הרפת –‬
‫תרתי משמע‪ .‬אגב‪ ,‬גיליתי שהמצי־‬
‫אות שהצטיירה כלפי חוץ שונה‬
‫מאוד מהרפת האמיתית‪ .‬אמרתי‬
‫מהימים הראשונים‪ :‬אני אדבר ואת־‬
‫ראיין – ברגע שעשינו משהו‪ .‬עד אז‬
‫צריך ללמוד‪ .‬השקענו מאמץ גדול‬
‫מאוד בללמוד ובלהכין את התכ־‬
‫נית והתקציב לשנת ‪ ,2014‬ובעיקר‬
‫לכוון אסטרטגית את ההתאחדות‪.‬‬
‫התכניות אושרו בהנהלה ובמועצת‬
‫ההתאחדות ויצאנו ליישום‪ .‬אס־‬
‫טרטגיה זה יפה‪ ,‬אבל נשארים עם‬
‫המעשים"‪.‬‬
‫הרפת והבקר הם תחומים שאנשים‬
‫מקדישים שנות חיים ללימודם‪ .‬איך‬
‫בעצם נכנסת לעניינים?‬
‫"לא היו לי מאה ימי חסד‪ .‬אחרי‬
‫לילה אחד כבר צללתי למתווה לוקר‪,‬‬
‫לתקנות‪ ,‬לחוקים‪ ,‬לבעיית השפ־‬
‫כים‪ ...‬אני אומר במוצהר‪ :‬לא אהיה‬
‫מומחה בתזונה‪ ,‬בפוריות או במיכון‬
‫חליבה‪ .‬התפקיד שלי הוא להבין‬
‫במאקרו וברמה האסטרטגית את‬
‫הענף‪ .‬קיימות שתי שיטות ללמוד‬
‫את החומר‪ :‬האחת – ללמוד מחלקה‪-‬‬
‫מחלקה‪ .‬לי לא הייתה הפריווילגיה‬
‫לבחור בדרך זו‪ ,‬כי היה צריך להיכ־‬
‫נס מיד לעניינים‪ .‬לכן למדתי לעו־‬
‫מק כל נושא שהגענו אליו‪ ,‬תוך כדי‬
‫תנועה‪ ,‬ואני עדיין לומד בכל יום‬
‫דברים חדשים‪ .‬למזלי‪ ,‬בהתאחדות‬
‫נמצאים כל אנשי המקצוע הטובים‬
‫ביותר בתחום‪ ,‬ופעלנו לילות כימים‬
‫בחודשים האחרונים לגיבוש התכ־‬
‫ניות לשנים הבאות"‪.‬‬
‫אילו חידושים מביאה התכנית‬
‫הראשונה שאתה חתום עליה?‬
‫"התכנית מתרכזת ומתבססת על‬
‫ההון האנושי הקיים בהתאחדות‪.‬‬
‫התחברנו למקצועיות‪ ,‬ליכולות ולי־‬
‫דע שהענף הזה מייצר‪ .‬קלטתי כבר‬
‫בהתחלה‪ ,‬וזה ברור‪ ,‬שזו אבן יסוד‬
‫של המקום הזה‪ .‬בתכנית כלולים‬
‫כמה מהלכים משמעותיים שבעיניי‬
‫יבטיחו את עתידה של ההתאחדות‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬לראשונה בהיסטוריה של‬
‫ההתאחדות מינינו סמנכ"ל כספים –‬
‫כלכלן‪-‬חשב‪ .‬במקום כזה‪ ,‬שנלחמים‬
‫על כל אגורה‪ ,‬ולכל אגורה יש מש־‬
‫מעות של מיליונים‪ ,‬הבנתי שחייב‬
‫להיות בעל תפקיד המביא עמו את‬
‫האוריינטציה הזאת‪ .‬זיהיתי שני אנ־‬
‫שים שלנו שהם בעלי ידע מקצועי‬
‫רחב שיש לו ערך רב – אפרים עזרא‪,‬‬
‫מנהל ספר העדר ומערכות המידע‪,‬‬
‫ובועז חנוכי‪ ,‬מנהל תוכנת 'נועה'‬
‫וההדרכה‪ .‬המחלקות שלהם הן בע־‬
‫לות שם עולמי‪ ,‬והאתגר הינו לאפ־‬
‫שר להם לצמוח ולהתפתח‪ ,‬אישית‬
‫ומחלקתית‪ ,‬ולהביא אותם למקום‬
‫אחר‪ .‬העתיד של כל הענף שלנו‬
‫תלוי בספר העדר ובנושא הגנטיקה‪.‬‬
‫אנחנו הולכים להשקיע בתחום הא־‬
‫נושי במחלקה הזאת‪ .‬נוסיף עובד‬
‫למחלקה‪ ,‬כך שאפרים עזרא יתפ־‬
‫נה לעסוק בגנטיקה בהיבט רוחבי‪,‬‬
‫ברמת המאקרו ובמחקרים ובפרו־‬
‫יקטים מיוחדים‪ .‬עם בועז נבנה תכ־‬
‫נית עבודה כך שכבר ב‪ 2015-‬יהיו‬
‫הכנסות משמעותיות ממסחור ידע‪.‬‬
‫ניכנס לאט‪ ,‬בזהירות ובצורה מושכ־‬
‫לת להשקעות שיחוללו הכנסות‪ .‬כל‬
‫זה בא כדי להקטין את התלות של‬
‫ההתאחדות בהכנסות מבחוץ‪ ,‬להו־‬
‫ריד נטל מהרפתנים ולהגדיל את‬
‫רווחיות הרפתות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נפתח שי־‬
‫תופי פעולה עם משרדי הממשלה‪,‬‬
‫עם משרד התיירות בנושא תיירות‬
‫חקלאית ברפתות‪ ,‬עם המשרד לבי־‬
‫טחון פנים לגבי ביטחון החקלאי ור־‬
‫כושו‪ ,‬עם משרד הקליטה בנושא כוח‬
‫אדם‪ ,‬וכמובן עם משרד החקלאות"‪.‬‬
‫כיצד אתה מתכוון להתמודד עם‬
‫בעיית דור ההמשך ברפתות?‬
‫"זהו נושא קריטי בעיניי‪ ,‬לכן‬
‫הוקם צוות הכולל מושבניקים וקי־‬
‫בוצניקים צעירים מכל רחבי הארץ‪,‬‬
‫הוגשו המלצות‪ ,‬ובשיתוף פעולה של‬
‫מועצת החלב והנהלת התאחדות‬
‫מגדלי הבקר נגבש תכנית עבודה‬
‫מיידית בנושא‪ ,‬שתתרכז בטיפוח‬
‫ההון האנושי הצעיר ובצורה ממוק־‬
‫דת עם תמיכה ישירה בלימודים של‬
‫סטודנטים ועם אינטגרציה שלהם‬
‫בעבודת הרפת וגם בהתאחדות‪.‬‬
‫אנחנו נתקצב פעולות אלה‪ ,‬בשיתוף‬
‫פעולה עם מועצת החלב‪ ,‬באינטגר־‬
‫ציה בין שני הגופים‪ .‬ברור לי שללא‬
‫תקצוב זה לא ילך‪ .‬אגב‪ ,‬סוגיה שח־‬
‫שוב להעלותה‪ :‬כשמדברים על דור‬
‫ההמשך מתכוונים בעיקר למשק‬
‫המשפחתי – שיישאר בן אחד שיח־‬
‫זיק את המשק‪ .‬אבל זיהיתי בעיה לא‬
‫פחות חריפה במגזר השיתופי‪ :‬אין‬
‫כלל עתודה‪ .‬רוב מנהלי הרפתות הם‬
‫חיצוניים‪ ,‬העובדים אינם מהקיבוץ‪.‬‬
‫לכן חייבים לטפל בעניין ההמש־‬
‫כיות גם במגזר הקיבוצי"‪.‬‬
‫אוהב להיות בשטח‬
‫דותן מצביע על בעיה‪ :‬תהליכים‬
‫ותרחישים "נופלים" על הענף ברגע‬
‫האחרון‪ ,‬מבלי שתהיה יכולת לתכנן‬
‫תגובה מסודרת‪" .‬אנו עומדים לטפל‬
‫בנושא הרגולציה בצורה מקצועית‬
‫מאוד‪ .‬דוגמה ל'הפתעה' שנפלה‬
‫עלינו היא התקנות בנושא השפכים‪.‬‬
‫בעיה שהייתה ידועה משך שנים‪.‬‬
‫נושא כזה אינו צריך להיות מטופל‬
‫בהפתעה"‪ .‬מעבר להכנת התכנית‬
‫הוא מדבר על מספר הישגים בשוטף‪.‬‬
‫"הגענו להישגים לא מבוטלים תוך‬
‫זמן קצר‪ .‬שינינו את מתווה לוקר‬
‫כך שגם רפתות שמייצרות פחות‬
‫מ‪ 700-‬אלף ליטר חלב יוכלו לקבל‬
‫תוספת מכסה‪ .‬תקנות השותפויות‬
‫יותאמו לפי צורכי המגדלים‪ ,‬בתנאי‬
‫שזאת שותפות אמת והפגיעה הכי‬
‫קטנה האפשרית בפרישת התייש־‬
‫בות‪ .‬החזרנו את תכנית 'מיכון חוסך‬
‫כוח אדם'‪ ,‬מגובה בתקציבים ממש־‬
‫רד החקלאות‪ .‬במקביל יש הסכמה‬
‫עם ועדת המעקב ומשרד האוצר על‬
‫העברת ‪ 10‬מיליון שקל לרפתות‬
‫המשפחתיות הקטנות עוד לפני‬
‫סיום מתווה לוקר‪ ,‬ללא המתנה‪ ,‬כפי‬
‫שהיה אמור להיות‪ .‬וכאמור‪ ,‬הישג‬
‫נוסף – החרגת ענף הרפת מתקנות‬
‫השפכים החדשות‪ ,‬וזאת בתנאי שעד‬
‫‪ 2015‬נציע פתרון‪ .‬אז נכון‪ ,‬אני לא‬
‫רפתן במקור‪ ,‬אבל יש הישגים‪ ,‬אני‬
‫נהנה כל בוקר לקום לעבודה ולקדם‬
‫את הענף למרות שהוא כבר נמצא‬
‫בטופ ושיש לו שם עולמי"‪.‬‬
‫דותן נכנס לתפקידו לאחר שפרי־‬
‫שתו של קודמו‪ ,‬יעקב בכר‪ ,‬באה על‬
‫רקע חילוקי דעות בין רפתני הקיבו־‬
‫צים למושבניקים‪ ,‬שחלק מהם מתחו‬
‫ביקורת חריפה על מקבלי ההחלטות‬
‫נציגי הענף בגין ה"כניעה" לממש־‬
‫לה בהסכם על מתווה לוקר‪" .‬בחו־‬
‫דשים האחרונים הגענו לאבן הדרך‬
‫הבסיסית ליצירת שקט מתמשך‪:‬‬
‫מועצת התאחדות מגדלי בקר לחלב‬
‫הגיעה ל'הסכמה היסטורית'‪ ,‬שכל־‬
‫לה גם את ראשי התנועה הקיבוצית‬
‫ושולחן הארגונים הכלכליים‪ ,‬לסיים‬
‫את הסכסוך עם המושבים על 'מסמך‬
‫מאיר צור'‪ .‬לפי ההחלטה‪ ,‬הקיבוצים‬
‫הסכימו שתוספת מכסות של ‪7.4‬‬
‫מיליון ליטר תועבר למושבים‪ ,‬תו־‬
‫ספת שתוחזר בעתיד לקיבוצים‪ ,‬וב־‬
‫אקט זה בעצם ייגנז מסמך צור 'ובא‬
‫לציון גואל'‪ .‬המסמך הזה העיב על‬
‫האווירה‪ ,‬היו פה מלחמות של פרש־‬
‫נויות והרבה אגו‪.‬‬
‫"בסופו של דבר מנע משרד האוצר‬
‫את העברת המכסה למגזר המושבי‪,‬‬
‫אבל ההסכמה הייתה חשובה‪ ,‬ההי־‬
‫שג נותן לנו הזדמנות להתחיל את‬
‫‪ 2014‬בראש שקט‪ ,‬כשכל האנרגיות‬
‫מופנות להשגת היעדים שקבענו‬
‫לעצמנו‪ .‬מעבר למטרות היישומיות‬
‫הייתי רוצה לראות בשנה הקרובה‬
‫שינוי אווירה‪ .‬אנו מייצגים את הענף‬
‫החקלאי הרווחי ביותר במדינת ישר־‬
‫אל‪ ,‬ולכן יש מקום לגאווה עצמית של‬
‫הרפתנים‪ .‬כאן המקום לציין ש‪2013-‬‬
‫הייתה שנה טובה ביותר לענף הרפת‬
‫זה שנים רבות‪ ,‬מקצועית וכלכלית‪.‬‬
‫אנשים משום מה מפחדים להגיד את‬
‫זה‪ ,‬מפחדים להבליט את ההישגים‪ .‬אני‬
‫לא בעד משחק המחבואים הזה‪ .‬הגיע‬
‫הזמן לומר‪ ,‬בראש מורם‪ ,‬שאנחנו ענף‬
‫טוב‪ ,‬מקצועית וכלכלית‪ ,‬כשהאתגר‬
‫הוא להמשיך לצמוח‪ .‬וכאן אני סוגר‬
‫לך מעגל‪ :‬בסופו של יום‪ ,‬ענף רפת‬
‫חזק יבטיח את ההתיישבות בכל מקום‪,‬‬
‫ובעיקר בפריפריה‪ .‬חשוב מאוד שגם‬
‫הממשלה וגם הציבור במדינה יחשבו‬
‫ככה‪ ,‬והיום זה לא המצב‪ ,‬רק מעטים‬
‫מבינים את חשיבותה של החקלאות‪.‬‬
‫הרוב מושפע מסיסמאות כמו 'לפתוח‬
‫את היבוא' ולא מבין את המשמעות‬
‫ואת האחריות של המשך קיומה של‬
‫חקלאות בישראל‪ ,‬למען עתיד ייצור‬
‫מזון וביטחון המזון בישראל‪ .‬זו אינה‬
‫רק שאלה של קיום ענף החקלאות‪,‬‬
‫כמגיני גבולות המדינה‪ ,‬ושמירה על‬
‫שטחי לאום; ביטחון ייצור מזון בישר־‬
‫אל‪ ,‬ללא תלות במדינות אחרות‪ ,‬הינה‬
‫גם שאלה ביטחונית‪ .‬זה חייב להיות‬
‫שיקול של כל אזרח בישראל"‪.‬‬
‫דותן מעיד על עצמו שהוא אוהב‬
‫מאוד להסתובב בשטח‪" .‬עם כל הכ־‬
‫בוד לכיסא שלי‪ ,‬אני פעם או פעמיים‬
‫בשבוע יוצא מהמשרד‪ .‬בחצי השנה‬
‫שאני בתפקיד כבר סיירתי ביותר‬
‫מ‪ 120-‬רפתות‪ ,‬בכל האזורים ומכל‬
‫הסקטורים‪ .‬שמעתי את כל העמדות‬
‫והדעות‪ ,‬מכל המגזרים‪ .‬ההצלחה‬
‫תלויה בקשר שלי עם השטח‪ .‬אני‬
‫באמת מאמין בכך‪ ,‬ואין לי כוונה‬
‫לנהל מרחוק‪ ,‬אלא עם השטח‪ .‬אנחנו‬
‫פה – כל אחד שיושב במשרדי הת־‬
‫אחדות מגדלי הבקר – כדי להעניק‬
‫שירות לרפתנים‪ .‬זה מה שעומד‬
‫לנגד עיניי כשאני בא לכאן בבוקר‪:‬‬
‫לענות לכל טלפון ולכל בקשה‪ .‬לא‬
‫תמיד התשובה היא מלאה או לשבי־‬
‫עות רצון הפונה‪ ,‬אבל תמיד תינתן‬
‫תשובה"‪.‬‬
‫השנה האחרונה התאפיינה במ־‬
‫תיחות בין חלק מרפתני המושבים‬
‫להתאחדות‪ .‬הם טוענים שיש רוב‬
‫אוטומטי בהתאחדות לטובת האינט־‬
‫רסים של הקיבוצים‪ ,‬ואפילו התחילו‬
‫בהכנות להקמת אגודה נפרדת‪.‬‬
‫"כמו שאני אומר לילדים שלי‪ ,‬עם‬
‫רגשות אי אפשר להתווכח‪ .‬האתגר‬
‫הוא לעמוד מול המציאות‪ ,‬וכאן יש‬
‫תשובות – אולי הן לא מקובלות על‬
‫כולם‪ .‬אני התחייבתי שאני – למרות‬
‫היותי קיבוצניק – אהיה מזכ"ל של‬
‫כולם‪ ,‬של שני המגזרים‪ .‬המבחן שלי‬
‫יהיה בעשייה‪ .‬לגבי חצי השנה הרא־‬
‫שונה שלי בתפקיד‪ ,‬שכל מושבניק‬
‫יסתכל במראה ויגיד בשביל מי אני‬
‫עבדתי בתקופה הזאת‪ .‬הם יודעים‬
‫שעבדתי עבור המשק המשפחתי‪.‬‬
‫מה שחשוב הוא מבחן התוצאה‪ .‬עם‬
‫זאת צריך לזכור שהתאחדות מגדלי‬
‫הבקר היא גוף דמוקרטי‪ ,‬שיש בו רוב‬
‫קיבוצי‪ .‬כמו שאנו מכבדים את הכר־‬
‫עת הרוב ברמה של המדינה – לדוג־‬
‫מה בבחירות לכנסת – וברמה של‬
‫גופים אחרים‪ ,‬כך זה גם בהתאחדות‪.‬‬
‫אם בהקשר הזה יש שרוצים להקים‬
‫התאחדות חדשה‪ ,‬וניתוח קצר מעלה‬
‫שהבודדים האלו שקוראים למהלך‬
‫זה בזמנו היו בהנהלת ההתאחדות‬
‫ומסיבות אלו ואחרות לא נמצאים‬
‫כיום בעמדות השפעה אז הם בוחרים‬
‫לתקוף ולאיים‪ ,‬אמרתי להם שילכו‬
‫כבר על המהלך ושלא יאיימו"‪.‬‬
‫בעניין אחר‪ ,‬מה יקרה עם מחיר‬
‫המטרה בשנה הקרובה?‬
‫"הבעיה שלי היא התנודות במחיר‬
‫המטרה‪ ,‬שאינו יציב‪ .‬הוא עולה ויורד‬
‫מדי תקופה‪ ,‬יוצר בעיה כלכלית ואי־‬
‫נו מאפשר תכנון‪ .‬זאת בשל העוב־‬
‫דה שהמחיר מורכב ממרכיבים שכל‬
‫הזמן משתנים‪ ,‬כמו מחירי הגרעי־‬
‫נים בעולם‪ .‬באופן כזה קשה להגיע‬
‫לתכנון מסודר‪ .‬חשוב להבין שהע־‬
‫ליות אינן מעלות את רווחי היצר־‬
‫נים‪ ,‬אלא במקרה הטוב שומרות על‬
‫מצב נתון‪ .‬כמו תמיד החקלאי אינו‬
‫קובע את המחיר שאותו יקבל עבור‬
‫ליטר חלב גולמי‪ ,‬ועל מחירי מוצרי‬
‫החלב אחראיות רשתות השיווק ולא‬
‫החקלאי‪ .‬בשורה התחתונה נכון יהיה‬
‫להתייחס לנושא בעוד כשנה‪ ,‬במ־‬
‫לאת שנתיים למתווה לוקר‪ ,‬אחרי‬
‫שנראה איך ההורדות הכלולות במ־‬
‫תווה משפיעות לאורך זמן‪ .‬היום עוד‬
‫מוקדם להתייחס לזה"‪.‬‬
‫למתג חקלאות עם‬
‫כבוד‬
‫שאלתי את דותן לגבי תחום שהוא‬
‫מכיר היטב – התקשורת ודעת‬
‫הקהל‪ .‬תדמית החקלאות בעיני‬
‫הציבור היא "לא משהו"‪ .‬החקלאים‬
‫מצטיירים כמי שבולמים יבוא מת־‬
‫חרה‪ ,‬אשמים ביוקר המחיה‪ ,‬שלא‬
‫להזכיר "ברוני קרקעות" וצרכני‬
‫מים זולים על חשבון המדינה‪ .‬דותן‬
‫טוען שחלק מהאשמה מצויה דווקא‬
‫בנו‪" .‬הרווחנו את התדמית הזאת‬
‫ביושר‪ .‬ברגע שאתה כל הזמן מתנהג‬
‫כעני בפתח‪ ,‬כאחד שמחפשים אותו‬
‫ורודפים אותו – בסוף אתה באמת‬
‫תצטייר ככזה‪ .‬המשימה שלנו היא‬
‫למתג את הענף שלנו‪ ,‬ואת החק־‬
‫לאות בכלל‪ ,‬כענף שמביא פרנסה‬
‫בכבוד‪ ,‬שיש לו דור המשך‪ ,‬צמיחה‬
‫מקצועית‪ ,‬ושכדאי להשקיע בו‪ ,‬ואז‬
‫גם הציבור יסתכל עלינו אחרת‪.‬‬
‫לא רק במאבקים‪ ,‬אלא גם בשגרה‪.‬‬
‫אני קושר את זה לעניין הפוליטי‪.‬‬
‫במציאות הפוליטית‪ ,‬במשך שנים‬
‫ארוכות היינו בוואקום‪ .‬המצב הזה‬
‫רמס את המעמד ואת הזכויות שלנו‪,‬‬
‫וגם כשעשינו דברים טובים לא היה‬
‫לכך שופר והד‪ .‬אנו מצויים בנקודת‬
‫זמן שיש הזדמנות אמיתית לחשוף‬
‫בפני הציבור את ההישגים שלנו‪,‬‬
‫בעיקר להגביר את ההבנה שאנחנו‪,‬‬
‫החקלאים‪ ,‬שומרים על המדינה ועל‬
‫ההתיישבות‪ .‬אלה ערכים שעדיין‬
‫נתפסים אצל הישראלי הנורמטיבי‬
‫כדברים הכי חשובים‪ .‬בנושא של‬
‫ההסברה והתדמית יש לנו שיתוף‬
‫פעולה מצוין עם מועצת החלב ועם‬
‫משרד החקלאות"‪.‬‬
‫לאחרונה הועלו שאלות בנושא‬
‫גובה המשכורות בהתאחדות‪.‬‬
‫"התחייבתי עם כניסתי שהתקציב‬
‫יהיה שקוף‪ .‬כמובן לא ברמה של‬
‫המשכורות האישיות‪ ,‬הפרטניות‪,‬‬
‫אבל כל רפתן יוכל לראות את‬
‫התקציב לאחר שאושר במועצת‬
‫ההתאחדות‪' .‬זקני ההתאחדות' אמרו‬
‫לי שמעולם לא פורסם התקציב‬
‫לפני כן‪ .‬באופן כללי אני יכול לומר‬
‫שהמשכורות בהתאחדות אינן גבו־‬
‫הות ובטח שלא חריגות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יש‬
‫פה מנהלת תוכנה שיכלה להרוויח‬
‫פי שניים במקום אחר‪ .‬המשכורות‬
‫הן סבירות יחסית לידע ולמקצוע־‬
‫יות של העובדים‪ .‬לגבי המשכורת‬
‫של המזכ"ל‪ ,‬אני חושב שהיא מכ־‬
‫בדת את התפקיד‪ .‬מדובר בתפקיד‬
‫קשה מאוד ולא כולם מבינים איזו‬
‫אחריות רובצת כאן‪ .‬כמי שמכיר את‬
‫המשכורות במגזר הציבורי‪ ,‬זו לא‬
‫משכורת של מנכ"ל משרד ממשל־‬
‫תי‪ ,‬ובטח שלא כמו של מנכ"ל של‬
‫גוף גדול במגזר הפרטי‪.‬‬
‫"אני מקבל הרבה חיזוקים מהש־‬
‫טח‪ .‬היו חששות‪ ,‬והיום אני יכול‬
‫להגיד שאנשים נותנים קרדיט‪,‬‬
‫מוקירים כשצריך ומבקרים כשצ־‬
‫ריך‪ ,‬ואני מרגיש שאפשר ללכת‬
‫קדימה ולהצעיד את הענף למצות‬
‫את מלוא הפוטנציאל שלו‪ .‬המסר‬
‫שלי הוא מסר של עשייה‪ .‬כמו‬
‫שאמרתי‪ ,‬ההתיישבות היא המניע‬
‫שלי‪ .‬יכולתי להיות בהרבה מקומות‬
‫אחרים‪ ,‬ובחרתי לעבוד עם הענף‬
‫הגדול ביותר בהתיישבות‪ ,‬להש־‬
‫פיע ולעשות‪ .‬אני מאמין בכל לבי‬
‫שהערך ההתיישבותי הוא החשוב‬
‫ביותר להמשך קיומה של ארצנו‪.‬‬
‫ומאמין באמרה ‪ -‬אם חקלאות כאן‪,‬‬
‫מולדת כאן!"‬
‫אביתר דותן והילדים‬
‫‪13.2.14‬‬
‫|| ‪21‬‬
‫מראה מקום‬
‫עץ השדה‬
‫נוף ילדות‬
‫ולמרות שהדשא ההוא עוד קיים וקול‬
‫הילדים עוד יוצא מאותו בית לבנים ישן‪ ,‬חלק‬
‫מהמבנים הם כבר מזמן לא מה שהכרת כילד‬
‫על אף היותו ידידו הטוב של האדם (ושל הקיבוצניק‬
‫בפרט) ‪ -‬האדם הוא אויבו הטבעי של הכלב‬
‫אלון מורדכוביץ ‪‬‬
‫צור שדה ‪‬‬
‫בנוף הבתים הישנים‪,‬‬
‫אשר היו ִצלי בימי ילדות‪,‬‬
‫חלפו הרבה שנים‪,‬‬
‫חלפו הרבה שנים‪.‬‬
‫אין כמו טיול רגלי בקיבוץ כדי להיזכר‪.‬‬
‫להיזכר במבנים ובדשאים‪ ,‬בפינות שבהן‬
‫העברת את שנות ילדותך בקיבוץ‪.‬‬
‫כאן שיחקנו כדורגל‪ ,‬שם היה קרון רכבת‬
‫ישן שעליו שיחקנו “דג מלוח”‪ ,‬ועל הדשא‬
‫הזה התגלגלו א’ וי’ יחד בגיל חמש‪ ,‬נדמה לי‬
‫שאפשר להכריז שהם היו הזוג הראשון בש־‬
‫כבה שלנו‪.‬‬
‫כשאדם שאינו חבר קיבוץ ילך איתך בשבי־‬
‫ליו‪ ,‬הוא יזכה לקבל פירוט על כל בית ובית‪,‬‬
‫הוא ישמע איפה בילית עד גיל שלוש‪ ,‬לאן‬
‫עברת בגיל ארבע והיכן היה בית הילדים‬
‫שחיכה לך כשחזרת מבית הספר‪.‬‬
‫נוף הבתים כבר מתפורר‪,‬‬
‫וקירותיו נעלמים‪,‬‬
‫חלפו הרבה שנים‪,‬‬
‫חלפו הרבה שנים‪.‬‬
‫ולמרות שהדשא ההוא עוד קיים וקול היל־‬
‫דים עוד יוצא מאותו בית לבנים ישן‪ ,‬חלק‬
‫מהמבנים הם כבר מזמן לא מה שהכרת‬
‫כילד‪.‬‬
‫הצריף הישן נעלם כלא היה‪ ,‬מישהו גר‬
‫במספרה‪ ,‬הכולבו הוא בניין משרדים מחודש‪.‬‬
‫ואפילו הסנדלרייה היא בית עם גינה‪.‬‬
‫וזה מוזר‪ ,‬כל כך מוזר‪.‬‬
‫המחשבה שהמבנים שהיו חלק מרכזי בנוף‬
‫הילדות שלך משנים את צורתם ויעדם לא‬
‫נתפסת‪.‬‬
‫גם היום‪ ,‬אם תלך בסביבה ותרצה להסביר‬
‫לחבר היכן אתה נמצא‪ ,‬אין סיכוי שתאמר לו‬
‫“ליד הבית של משפחת ‪ ,”X‬לא לא‪ .‬גם היום‪,‬‬
‫אחרי שהיא כבר מזמן לא קיימת‪ ,‬אתה תדווח‬
‫שאתה ליד המספרה‪.‬‬
‫בנוף האנשים של ילדותי‪,‬‬
‫אשר היו צלי לפני שנים‪,‬‬
‫קפצה זקנה פתאום‪,‬‬
‫קפצה זקנה פתאום‪.‬‬
‫וזה לא רק המבנים‪ ,‬אלה גם האנשים‪.‬‬
‫לכל קיבוץ יש הדמויות הצבעוניות שלו –‬
‫ההוא מהנוי‪ ,‬ההיא מחדר האוכל וזה שאתה‬
‫אף פעם לא בטוח למה הוא כל כך מוזר‪ .‬אתה‬
‫מרגיש שאתה גדל והם נשארים באותו הגיל‪,‬‬
‫באותו המקום ובאותו המצב‪.‬‬
‫הם תמיד יסתכלו עליך מוזר‪ ,‬ישאלו מה‬
‫איתך היום ואם כבר השתחררת מהצבא‪.‬‬
‫אבל משהו בכל זאת שונה אצלם – השיער‬
‫‪|| 22‬‬
‫צער בעלי כלבים‬
‫‪13.2.14‬‬
‫קצת יותר לבן מאפור‪ ,‬ההליכה יותר אטית‬
‫וגם ההבעה הרבה יותר שלווה‪ .‬הם כבר לא‬
‫כועסים על הקיבוץ – לא על מנהל המשק‪,‬‬
‫לא על חבר מסוים ולא על אף אחד‪ .‬הכעס‬
‫התחלף באדישות‪.‬‬
‫הקיבוץ של היום עשה לחבריו הוותי־‬
‫קים מה שהוא עשה לחלק גדול מהמבנים‬
‫שלו – הוא הוציא מהם את העוקץ‪ .‬הוא הפך‬
‫אנשים שהיו בולטים בחיי הקיבוץ לחב־‬
‫רי קיבוץ אדישים עם קצת מרירות שקטה‪.‬‬
‫הם לא יצעקו‪ ,‬לא יכתבו מכתבים זועפים לחב־‬
‫רים‪ ,‬מקסימום יזרקו לך איזו הערה קטנה בשביל‪,‬‬
‫אבל הם‪ ,‬כמו המבנים שהשתנו – תמיד יזכי־‬
‫רו לך את מה שהיה פעם‪.‬‬
‫כשהם כבר לא יהיו‪ ,‬אתה לא תזכור את מה‬
‫שהיו בשנים האחרונות‪ ,‬אתה תזכור את מה‬
‫שהיו פעם‪ .‬כשהיית ילד‪ .‬כשהכולבו היה קטן‪,‬‬
‫הצריף הישן והמכוער עוד עמד שם והם היו‬
‫דמויות צבעוניות ומלאות חיים‪.‬‬
‫בראש כולם זרקה שיבה‪,‬‬
‫והם נעלמים‪.‬‬
‫קפצה זקנה פתאום‪,‬‬
‫קפצה זקנה פתאום‪.‬‬
‫ויש עוד מקומות שנשארו כמו פעם ‪ -‬כאי־‬
‫לו החדשנות‪ ,‬ההווה והתקנונים פסחו עליהם‪.‬‬
‫ורק מהפחד שגם הם ייעלמו יום אחד‪,‬‬
‫אתה לא מפספס הזדמנות לבקר בהם‪.‬‬
‫להסתובב ברפת ולהיזכר שי’‪ ,‬זאת שהתגל־‬
‫גלה עם א’‪ ,‬החליטה ללכת בנפרד מכל הגן‬
‫ושקעה בתוצרת של הפרות (ואני לא מתכוון‬
‫לחלב); לעבור ליד בריכת הדגים ולהיזכר‬
‫איך אהבנו לקפוץ מעל לגדר שלה ולהאכיל‬
‫את הדגים בלחם מחדר האוכל‪ .‬וכמובן הדשא‬
‫מחוץ למועדון לחבר – כל יום שישי‪ ,‬בזמן‬
‫שההורים ריכלו עם קפה ועוגה‪ ,‬אנחנו היינו‬
‫שם – תופסת‪ ,‬מחבואים או כדורגל‪.‬‬
‫ויש גם אנשים‪ ,‬מעטים‪ ,‬שלא משנה כמה‬
‫אפור הקיבוץ של היום – הם עוד צבעוניים‪.‬‬
‫יש להם עוד דעה והם לא מפסי־‬
‫קים להגיד אותה‪ ,‬הם יבקרו את מי‬
‫שצריך וידעו גם לפרגן מכל הלב‪.‬‬
‫הם לא ישאלו אותך על מעשיך היום‪ ,‬כי הם‬
‫מספיק אכפתיים כדי לדעת לבד‪.‬‬
‫הם יארגנו בקיץ “על האש” בבריכה‪ ,‬וב־‬
‫חורף מסיבה בפאב‪ .‬הם מעטים מדי והם אף‬
‫פעם לא בתפקידי מפתח בקיבוץ‪ ,‬אבל הם‬
‫חשובים לעתידו הרבה יותר מכל יו”ר ועדה‬
‫וראש צוות‪.‬‬
‫בגן העדן של ילדות‬
‫‪ ‬אשר היה פורח‪,‬‬
‫הייתי חלק מהנוף‪ ‬‬
‫היום אני אורח‪.‬‬
‫יותר ממיליארדר נהנתן‪ ,‬יותר מגולש‬
‫בהוואי ואפילו יותר מסולן להקת רוק (מיק‬
‫ג’אגר‪/‬אקסל רוז‪/‬חופני כהן) – כלב בקיבוץ‬
‫הוא הגלגול שהעדפנו‪ ,‬בשיחות שיגיונות‬
‫ילדים בין מיטה למיטה‪ ,‬ליפול אליו בחיים‬
‫הבאים‪.‬‬
‫כי מי לך יותר עליז‪ ,‬מלא חיים‪ ,‬תם וישר‬
‫דרך – ככלב בחצרו של קיבוץ?‬
‫ברצותו שח אל הרפת ללעוס שליה מהבי־‬
‫לה שזה עתה יצאה מתנור הרחם אל מדמנת‬
‫הגללים המקושקשת אניצי (אני חומד את‬
‫המילה הזאת) קש‪.‬‬
‫ברצותו נלווה לטיול הבוקר של גן גורים‬
‫– מפזז קמעה מקדימה ונבלע בחבורה כאחד‬
‫האדם ונשמט‪ ,‬נשאר למנוחת בוקר על מרבד‬
‫המחטים העגול הנפרש בשום שכל תחת צלו‬
‫המעטיר של האורן הכבד‪ ,‬הסב‪.‬‬
‫ואם יחפוץ בבני מינו‪ ,‬אותם יצורים נמוכים‬
‫ושטוחים‪ ,‬שטיחים מגולגלים תחומי זנב ואו־‬
‫זניים מגוחכות‪ ,‬המוסעים על ארבע רגליים‬
‫– הרי שהקיבוץ כולו מלא בהם‪ ,‬חבורות‪-‬‬
‫חבורות‪ ,‬בגדלים ובצבעים שונים (אפור‪ ,‬חום‪,‬‬
‫שחור‪ ,‬זהוב – לא משהו שבולבול ממוצע מת־‬
‫קשה להפגין)‪ ,‬זכרים ונקבות‪ ,‬גורים‪ ,‬ותיקים‬
‫וצעירים‪ ,‬משוטטים ובני משק‪.‬‬
‫וחבורות הכלבים נעות ומתפזרות‪ ,‬עטות‬
‫על שיח שורץ חתולים‪,‬‬
‫הופכות פחים ונובחות על זרים מדיפי ריח‬
‫מדורה‪.‬‬
‫ולא היו בני חופש שכמוהם על פני האדמה‬
‫הזאת‬
‫שהאוכל זמין ומובטח‪ ,‬הברזיות בשפע‬
‫ואתה ח ו פ ש י לנוע במרחב (זמן הוא כנר־‬
‫אה הווה מתמשך – אם אתה כלב)‬
‫הכלבים האחרים מכירים את ריחותיך‪,‬‬
‫התחראויותיך‪ ,‬בעליך ושיניך‪.‬‬
‫המבנה השבטי ברור‪ .‬המרחק המאיים והגר־‬
‫גור – הם סוג של יחסים תקינים – עם כלבים‬
‫מחציפי טריטוריה‪ .‬אם אין “בעלים” בסביבה‪,‬‬
‫ממילא לא יתרשמו מנאמנותו‪ ,‬וזה גם כואב‪,‬‬
‫ככה שברוב ימות השנה היה הכלב הקיבוצ־‬
‫ניק מבלה את חייו בפסטיבל שוקק של אוכל‪,‬‬
‫חבר’ה‪ ,‬מין (ה מ ו ן ! ) ומרחבי גן שבילי הבטון‬
‫המתפצלים ומישורי השדות הקטנים למרחוק‬
‫כשחוזרים לקיבוץ בעקבות הטרקטור‪...‬‬
‫באמת ?!? נראה לכם?‬
‫ברבים מן המקומות שבהם שורצים כלבים –‬
‫באים גם טפילי האדם לדור בכפיפתם‪.‬‬
‫ובמקום שיש לך אנשים – יש לך טרוניות‪.‬‬
‫האדם‪ ,‬על אף היותו ידידו הטוב של הכלב‬
‫(והקיבוצניק בפרט)‪ ,‬הוא אויבו הטבעי של‬
‫הכלב‪ .‬גם אז בימי היות הקיבוץ גוף חי‪ ,‬ער־‬
‫טילאי קמעה (“מי זה קיבוץ?! הייתי רוצה‬
‫פעם לתפוס אותו!” שנה יואל ברום זצ”ל)‬
‫אך בכל זאת – בעל אופי נושם‪ ,‬ייחודי‪ ,‬כזה‬
‫שאת‪/‬ה יכול לדובב אותו בתוכך והוא יאמר‬
‫לך‪ :‬ראוי‪/‬לא ראוי ‪ -‬כל אימת שתתמה איך‬
‫עליך לנהוג ברשות הרבים‪/‬יחיד (מצאתי את‬
‫מקש ‪ /‬ואני מתרגל אותו לשביעות רצו־‬
‫ני)‪ ,‬משהו שאתה מחפש על מצחו של המזכיר‪,‬‬
‫איזה נוגה בוהק – ומוצא שם רק קרחת מחזירה‬
‫אור צונן‪ ,‬הסתדרותי‪ ,‬של מסדרונות ניאון‪.‬‬
‫גם אז רבו התקריות‪ ,‬מריבות הכלבים‪ ,‬עי־‬
‫טורי העוז בדמות צלקת (באוזן‪ ,‬בדרך כלל)‬
‫ההתגוששויות סביב הפתחים המלבניים‪ ,‬הכ־‬
‫סופים‪ ,‬של פחי מדיח הכלים התעשייתי על‬
‫שם ויקטור‪ ,‬על שאריות העוף מקבלת שבת‪/‬‬
‫ארוחת ליל שישי (בטרם היות הבונזו‪/‬דוגלי)‬
‫או כלבים שנקשרו בחבלי רפת שחורים‬
‫ששחו בערבוביה בין אניצי (!) חבילות קש‪,‬‬
‫או גורים שהוטבעו בנחל החילזון המעטיר‬
‫בתוך ציפית של כרית‪.‬‬
‫בכל הקשור באיכות חייהם ובאורכם – יש‬
‫לאדם השפעה מכרעת‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬מבין ערים אפורות‪ ,‬כבדות‪ ,‬מוחצות‬
‫(ברכט)‪ ,‬מתוך רחובות צרים ומעלי צחנת‬
‫אשפה‪ ,‬עלה ושגשג כפר הנופש האולטימטי־‬
‫בי לכלב – הקיבוץ‪.‬‬
‫דשאים נרחבים‪ ,‬צחוק ילדים ועשרות מבוכי‬
‫שיחים ו”תחת לבית”‬
‫עיגולי וריבועי ומלבני ומשולשי צל‪ ,‬וכ־‬
‫תמי רורשאך שבהם ניתן להשתרע פרקדן‪/‬‬
‫תנוחת סופרמן עף הפוך‬
‫שדות חיטה ארוכים‪-‬ארוכים‬
‫או לחלופין אמבטיות שמש מרופדות תלתן‬
‫רוחש דבורים‬
‫עוגת צואה מהבילה של פרת גליל צמחונית‬
‫לשכשך בה צווארך – למען יראו וייראו בני‬
‫התכלובת המקומית‪ ,‬יאמרו לעצמם‪ :‬ודאי זה‬
‫טורף רב‪-‬רושם הוא זה שסך צווארו במאפה‬
‫בהמת הענק הגועה!!!‬
‫והבוקר‪ ...‬כמדי בוקר בבוקרו‪ ,‬אני קושר את‬
‫כלבי הטוב שייקה ומבטו‪ ,‬חם‪ ,‬חום ואינסופי‪,‬‬
‫“שחרר אותי??” ‪......‬‬
‫מחלחל לתוכי ונוחת על ערמת זרדים‪ :‬הח־‬
‫יים‪ ,‬אתם יודעים‪...‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬כשאני מציץ מבין ענפי שיח‬
‫האלה הנע ברוח הקרה‪ ,‬בדרכי לשדות‪ ,‬אני‬
‫רואה אותו מיטיב כרבולו לתוך עצמו‪ ,‬מש־‬
‫תבלל עמוק יותר ומחייך‪ ,‬חיוך של חמדה‪,‬‬
‫קטנה וכוללת‪:‬‬
‫טוב להיות (כלב בקיבוץ!)‪....‬‬
‫מתחם נגה‬
‫אדום עולה‬
‫רכבת הכלניות‪ ,‬אופניים בכלניות וצעדת הכלניות הם רק חלק מהאטרקציות שעבורן שווה להדרים לסוף‬
‫השבוע השני של פסטיבל דרום אדום התשיעי‬
‫נגה רוזנברג‬
‫פריחות‪ ,‬חיות וחוויות‬
‫בגברעם‬
‫פינת חי וליטוף‪ ,‬סיור מודרך ברפת של‬
‫גברעם‪ ,‬פינות יצירה מחומרים טבעיים‪,‬‬
‫הפעלות לילדים‪ .‬במקום מסלול “סינק‬
‫גל” ומסלולים לכל המשפחה‪ .‬בשעה ‪11:00‬‬
‫סיור מודרך ללא תשלום לפריחת הכק‬
‫לניות‪ ,‬בתיאום‪ .‬כל שישי ‪ -‬רק פינת החי‬
‫‪ • 13:30-9:30‬כל שבת ‪• 16:00-10:00‬‬
‫‪050-7701586, 054-7701443‬‬
‫“בין האגמים” בזיקים ‪-‬‬
‫בילוי לכל המשפחה‬
‫סיורים מודרכים לנחל שקמה ולאגמים‪.‬‬
‫פינת חי וליטוף‪ ,‬סיור ברפת‪ ,‬פעילויות יצירה‪,‬‬
‫פיתות בטאבון ודוכני מזון‪ .‬כל שבת • ‪16:00-‬‬
‫‪052-5699987 • 10:00‬‬
‫‪ ‬‬
‫חוויה מתוקה ביד מרדכי‬
‫ביקור בבית הדבש והדבורה‪ ,‬כולל טעימות‬
‫ויצירת נרות; “קיבוץ של פעם” ‪ -‬אוסף מראק‬
‫שית הקיבוץ‪ ,‬אתר שחזור קרב תש’’ח וסיור‬
‫בטרקטור ובעגלה בענפי הקיבוץ‪ .‬למעוניינים‬
‫טיול לכלניות בשמורה הסמוכה‪ .‬כל שבת •‬
‫‪052-3923104 • 16:00-10:00‬‬
‫סימפוניה של טעמים צילום‪ :‬יחצ‬
‫אופניים בין הכלניות‬
‫סוף השבוע השני (‪ 15-13‬בפברואר) של‬
‫הפסטיבל יהיה ספורטיבי במיוחד‪ .‬ביום שישי‬
‫יתקיים מרתון אופני הרים בסינגל בארי‪,‬‬
‫מרוץ תחרותי לרוכבים מקצועיים לאורך‬
‫‪ 50 ,25‬ו‪ 75-‬ק”מ‪ .‬המרתון פתוח לכולם ובו‬
‫גם מקצה עממי ללא מדידת זמנים‪ .‬ההשתתק‬
‫פות במרוץ התחרותי מותנית בהרשמה מראש‬
‫באתר‪www.znook.co.il:‬‬
‫עוד בקיבוץ בארי‪ ,‬שבת “אופניים בין הכק‬
‫לניות”‪ :‬הפנינג אופניים לכל המשפחה הכולל‬
‫טיולים במסלולים עממיים והפעלות‪ ‬בשטח‬
‫(ניתן לשכור אופניים רק בהזמנה מראש‬
‫באתר הנ”ל)‪ .‬הפנינג רוח בטבע המיועד לכל‬
‫המשפחה יתקיים ביום שבת גם בקיבוץ בארי‪.‬‬
‫לפרטים נוספים‪.08-9949374 :‬‬
‫עוד בשבת של ‪ 15‬בפברואר‪ :‬צעדת הכלניות‬
‫המסורתית לזכר שושנה דמארי באזור שמורת‬
‫בתרונות רוחמה‪ .‬ההרשמה ב”קו ליער” ‪1-800-‬‬
‫‪ .350-550‬מחיר מוזל בתשלום מראש באתר‬
‫סימפוניה של טעמים‬
‫רכבת הכלניות‬
‫לכבוד חנוכת קו המסילה לשדרות‪ ,‬יוצאת‬
‫הרכבת בכל יום שישי מהוד השרון ועוברת‬
‫בדרכה דרומה בכל תחנות המרכז‪ :‬כפר סבא‪,‬‬
‫ראש העין‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬בני ברק‪ ,‬תל אביב‪,‬‬
‫חולון‪ ,‬בת ים‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬יבנה‪ ,‬אשדוד‪,‬‬
‫אשקלון ועד לתחנת שדרות‪.‬‬
‫מובטח לכם סיור מהנה עם זמן לעצמכם‪ .‬לא‬
‫עוד ריבים בזמן בנסיעה‪“ :‬אמא‪ ,‬הוא הרביץ‬
‫לי”‪“ ,‬אבא‪ ,‬הוא מציק לי‪ ”...‬פשוט‪ ,‬שקט מהילק‬
‫דים‪ .‬ברכבת יחכו לילדים הפעלות שונות‪:‬‬
‫פאזלים‪ ,‬משחקים‪ ,‬צבעים ודפי צביעה ושאר‬
‫חומרי יצירה והפתעה‪( ...‬ברור שאנחנו יודעים‬
‫מהי‪ ,‬אבל הבטחנו לא לגלות לכם‪ )...‬כמו כן‬
‫ישעשעו אתכם הליצנים והשחקנים שיעברו‬
‫בין הקרונות‪ ,‬ילוו אתכם במשך הנסיעה ויק‬
‫נעימו את זמנכם‪.‬‬
‫בשדרות‪ ,‬האוטובוסים יחכו עם מדריך צמוד‬
‫ויסיעו אתכם למוקדי הכלניות באזור (כולל‬
‫הסבר של המדריך)‪ ,‬כולל ביקור בגבעת הכק‬
‫לניות מול חוות השקמים‪ ,‬סיור ביריד אוכל‬
‫ועוד‪ .‬אין צורך לחפש חניה ‪ -‬הכול על מנת‬
‫שתיהנו‪ .‬כל הכיף הזה מותנה בהרשמה מראש‬
‫באתר הרכבת‪.www.rail.co.il :‬‬
‫צילום‪ :‬דורון הורוביץ‬
‫לא בכדי נבחרה הכלנית לפרח הלאומי של‬
‫ישראל‪ ,‬ומי שרוצה להתבשם מפריחתן של‬
‫מיליוני הכלניות במרבדים ססגוניים מוזמן‬
‫להדרים בסוף השבוע הקרוב למה שהפך לחג‬
‫הפריחה המסורתי בתשע שנות קיומו‪ :‬פסטיבל‬
‫דרום אדום‪.‬‬
‫את סוף השבוע השני של הפסטיבל עתיר‬
‫האירועים לכל בני המשפחה אשר מתקיים בין‬
‫נחל שקמה לנחל הבשור בצפון הנגב בסימן‬
‫הכלניות ‪ -‬כדאי להתחיל עם רכבת הכלניות‪.‬‬
‫‪ .www.habsor.co.ill‬בתום הצעדה ית�ק‬
‫יים הפנינג ססגוני הכולל שוק אמנים ודוכני‬
‫אוכל‪ .‬ביער שוקדה יתקיים הפנינג משפחות‬
‫בשישי הכולל יצירה‪ ,‬אופניים ודוכני אמנות‬
‫ומזון‪ .‬לכבוד יום האהבה הלועזי‪ ,‬הוולנטיינ’ס‬
‫דיי‪ ,‬יתקיימו במסעדות האזור מגוון הופעות‬
‫מוזיקליות חיות באווירה רומנטית‪.‬‬
‫צלילים וטעמים‬
‫פסטיבל “טעמים בעמקים” יחגוג עשור‬
‫ויתקיים בי ן ‪ 16‬בפברואר ל‪ 6-‬במארס‪ .‬ל�כ‬
‫בודו נוצר שיתוף פעולה עם פסטיבל “צלילי‬
‫טבע במגידו”‪ ,‬שמביא את הטבע‪ ,‬הצבע והק‬
‫נוף הפורח לחוויה הכוללת באזור העמקים‬
‫הקרוב כל כך למרכז‪ ,‬ומציע חוויה שיכולה‬
‫להספיק לימי טיול ובילוי רבים ומגוונים‪.‬‬
‫אין‪-‬ספור פינות חמד לצד מבחר סינגלים‬
‫ודרכי נוף לרוכבי אופניים‪ ,‬אצנים וטיולים‬
‫לכל המשפחה‪.‬‬
‫ביום ראשון ‪ 23‬בפברואר תסתיים תחרות‬
‫“אלוף הצילום”‪ ,‬שבה מתמודדים צלמים חוק‬
‫בבנים ומקצועיים בשתי קטגוריות מקבילות‬
‫של צילום נופי העמקים‪ .‬התמונות מוצגות‬
‫בקניון סטריט מול החדש ברמת ישי במהלך‬
‫חודש פברואר‪ ,‬וקהל הקונים מוזמן לבחור את‬
‫התמונה שהוא אוהב במיוחד‪.‬‬
‫את הפסטיבל פותחת מדי שנה תחרות “שף‬
‫העמק”‪ ,‬שהשנה מוקדשת לסבים ולסבתות‬
‫שיוזמנו להתחרות על התואר ב”תחרות סבים‬
‫מבשלים קינוחים שהנכדים אוהבים”‪ .‬האירוע‬
‫ייערך בקניון ‪ G-6‬ביוקנעם ב‪ 17-‬בפברואר‬
‫בשעה ‪ .17:00‬הרשמה בטל’ ‪.04-6014050‬‬
‫ראשי המועצות השותפות לפסטיבל –‬
‫אייל בצר מעמק יזרעאל‪ ,‬איציק חולבסק‬
‫קי ממגידו‪ ,‬עפר בן אליעזר מרמת ישי ודוד‬
‫אריאלי מטבעון ‪ -‬ילבשו סינר ויבשלו עם‬
‫השפים במסעדות המשתתפות בפסטיבל‪.‬‬
‫בימי רביעי וחמיש י ‪ 19‬ו‪ 20-‬בפברואר י�י‬
‫ערכו סדנאות שף בקניון חוצות אלונים‪.‬‬
‫שפים מהמסעדות המשתתפות מזמינים‬
‫לסדנאות בישול הפתוחות לקהל ללא תשלום‪.‬‬
‫בסדנאות ילמדו להכין מטעמים שמוגשים‬
‫במסגרת הפסטיבל ויחולקו מתכונים וטעימות‬
‫לקהל הרחב‪.‬‬
‫לרגל חגיגות העשור לפסטיבל “טעק‬
‫מים בעמקים” יגישו במסעדות ובבתי הקפה‬
‫מנות בעשרה שקלים‪ ‬וכוס יין של יקבי כרמל‬
‫בהזמנת מנה עיקרית ‪.‬‬
‫בפסטיבל “טעמים בעמקים” משתתפות המק‬
‫סעדות‪ :‬אוקטגון‪ ,‬ארנולד’ס‪ ,‬ביגה‪ ,‬גיוזה‪ ,‬טנק‬
‫דוקה‪ ,‬ינאי’ס‪ ,‬ללה‪ ,‬קפה לואיז‪ ,‬רוסו גחלים‪,‬‬
‫שפר ביר גרדן ותשרין‪ ,‬בתי הקפה זהר בדשא‬
‫וזבולון ‪ ,1‬ושלושה שפים ‪ -‬דורון בראון‪ ,‬נילי‬
‫כהן מינץ וקייטרינג איילת גפנים‪.‬‬
‫לפרטים נוספים‪:‬‬
‫‪.www.teamim-baamakim.co.il‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫|| ‪23‬‬
‫מוסף מיוחד‬
‫איחוד כוחות ‪-‬‬
‫הוועידה הכלכלית ה ‪11 -‬‬
‫לתעשייה ולהתיישבות‬
‫‪12.02.14‬‬
‫במרכז הכנסים ‪ -‬אווניו‬
‫בשיתוף עם מארגני הוועידה‪ :‬מילה קידום פרסום ושיווק בע”מ‬
‫* תוכן הכתבות והפרסומים באחריות המפרסמים בלבד‬
‫מילה קידום פרסום ושיווק בע"מ‬
‫‪|| 24‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫תנועת המושבים בישראל‬
‫איחוד כוחות‬
‫הוועידה הכלכלית ה‪ 11-‬לתעשייה ולהתיישבות‬
‫במעמד מר יאיר שמיר‪ ,‬שר החקלאות‬
‫מרכז הכנסים ‪ ,Avenue‬קרית שדה התעופה | יום רביעי‪12/2/2014 ,‬‬
‫מנחה הוועידה‬
‫מתן חודורוב‪ ,‬הכתב והעורך הכלכלי של "חדשות ‪"10‬‬
‫מקום מפגש של בכירי התעשייה וההתיישבות‪ ,‬בהשתתפות שרים ואישי ציבור בכירים‬
‫‪08:00-09:00‬‬
‫התכנסות וארוחת בוקר‬
‫‪09:00-11:00‬‬
‫מליאת פתיחה‪:‬‬
‫‪09:00-09:30‬‬
‫מהסדרי חוב העבר לצמיחה כלכלית בעתיד‬
‫רו"ח שחר זיו‪ ,‬שותף מנהל‪ BDO ,‬זיו האפט‬
‫עו"ד דוד גילת‪ ,‬שותף בכיר‪ EKT ,‬אפשטיין קנולר‬
‫מר יאיר שמיר‪ ,‬שר החקלאות‬
‫‪09:30-11:00‬‬
‫פעולות הממשלה לתימרוץ התעשייה וההתיישבות במרחב הכפרי‬
‫הפתרונות המוצעים בנושאים‪:‬‬
‫תשתיות ופיתוח נדל"ן‪ ,‬דיור בר השגה בשילוב תנאי החכירה החדשים‪ ,‬אוכלוסיה ותעסוקה בפריפריה הכפרית‪ ,‬מכסות ורגולציה בחקלאות‪ ,‬קואופרציות צרכניות‪.‬‬
‫בהשתתפות‪ :‬איתן ברושי‪ ,‬מזכיר התנועה הקיבוצית‪ .‬מאיר צור‪ ,‬מזכ"ל תנועת המושבים‪ .‬עו"ד דוד קוכמן‪ ,‬מנכ"ל האיחוד החקלאי‪ .‬נחמיה רפל‪ ,‬מזכיר תנועת‬
‫הקיבוץ הדתי‪ .‬אבשלום וילן‪ ,‬מזכ"ל התאחדות החקלאים‪ .‬שמואל ריפמן‪ ,‬יו"ר מרכז המועצות האיזוריות‪ .‬דובי אמיתי‪ ,‬נשיא התאחדות האיכרים‪.‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫הפסקת קפה ומאפה‬
‫‪11:30-13:15‬‬
‫מסלול התעשייה‬
‫מסלול ההתיישבות והחברים‬
‫איפה הכסף? מימון ופיננסים‬
‫הרצאה‪ :‬פיתוח מפעלי התעשייה הקיבוצית‪,‬‬
‫עו"ד אביתר קנולר‪ ,‬שותף בכיר‪ EKT ,‬אפשטיין קנולר‬
‫פאנל בנושאים הבאים‪:‬‬
‫ˆ קיבוצים משקיעים במפעלים קיבוציים ˆ משקיעים‬
‫מחפשים מפעל חדשני‪ ,‬טכנולוגי הפונה לחו"ל ˆ זמינות‬
‫המימון הבנקאי לתעשייה חדשנית‬
‫בהשתתפות‪ :‬אודי אורנשטיין‪ ,‬מנכ"ל איגוד התעשייה‬
‫הקיבוצית‪ .‬רו"ח שלומי בהט‪ ,‬שותף‪ BDO ,‬זיו האפט‪ .‬יעל‬
‫גיט‪ ,‬מנכ"לית קרן להב‪ .‬רו"ח ניר זיכלינסקי‪ ,‬נשיא איגוד‬
‫הדירקטורים בישראל‪ .‬רו"ח דגן לוין‪ ,‬מנכ"ל קרן קמע‪.‬‬
‫עדי גרטל‪ ,‬מנהל סקטור עסקים‪ ,‬בנק מזרחי טפחות‪.‬‬
‫ניצול אפיקי נדל"ן כחשיבה לטווח רחוק‬
‫מנחה‪ :‬נחמה בוגין‪ ,‬שמאית מקרקעין ומשפטנית‬
‫הרצאה‪ :‬התחדשות כוללת בקיבוץ ‪ -‬הכרח והזדמנות חד פעמית לשינוי כיוון‪ ,‬ישראל עוז‪,‬‬
‫יו"ר אמפא מליבו‬
‫פאנל בנושאים הבאים‪:‬‬
‫ˆ ‪ BOT‬לשדרוג תשתיות ˆ הקמת מרכזי תעשייה ותעסוקה אזוריים ˆ בנייה לתעסוקה‬
‫עם שותפים אסטרטגיים ˆ חידושים בתחום היטלי השבחה ˆ מימון בניה לתעסוקה‬
‫בהשתתפות‪ :‬עו"ד חגית בן משה‪ ,‬שותפה‪ EKT ,‬אפשטיין קנולר‪ .‬אופיר שטמרמן‪ ,‬מנכ"ל תקומה‪.‬‬
‫רו"ח דורון שטיין‪ ,‬שותף‪ BDO ,‬זיו האפט‪ .‬שגיא בן סימון‪ ,‬דירקטור במחלקת מימון פרויקטים‪,‬‬
‫‪ BDO‬זיו האפט‪ .‬עו"ד פול לנגא‪ ,‬שותף‪ EKT ,‬אפשטיין קנולר‪ .‬אדריכל יובל יסקי‪" ,‬קשת יסקי"‬
‫המירוץ לחדשנות טכנולוגית‬
‫פאנל בנושאים הבאים‪:‬‬
‫ˆ הגדלת שרשרת הערך של המפעל ושווקי חו"ל‬
‫מתפתחים ˆ חדשנות וטכנולוגיה ‪ -‬תנאי להישרדות‬
‫ˆ חינוך לחדשנות בתעשייה‬
‫בהשתתפות‪ :‬ח"כ רוברט אילטוב‪ .‬עו"ד אביהו גלעד‪ ,‬מנהל‬
‫קיבוץ רמת יוחנן‪ .‬שמעון שובל‪ ,‬יו"ר רהיטי רגבה‪ .‬שאול‬
‫אשכנזי‪ ,‬יו"ר פלסאון‪ .‬אלכס אוורבוך‪ ,‬מנהל שיווק‪ ,‬אשרא‪.‬‬
‫עו"ד איתן אפשטיין‪ ,‬שותף בכיר‪ EKT ,‬אפשטיין קנולר‪.‬‬
‫מדינה מטפחת תעשייה חדשנית‬
‫רו"ח ]משפטן[ ארז עיני‪ ,‬מנהל תחום תמריצים‪ BDO ,‬זיו האפט‪.‬‬
‫‪13:15-14:30‬‬
‫צוות היגוי‪:‬‬
‫מהפכת המיסוי במיגזר ההתיישבותי‬
‫רו"ח ]עו"ד[ אייל פישביין‪ BDO ,‬זיו האפט‬
‫ˆ מיסוי הקיבוץ המשתנה והשיתופי ˆ חדשנות בחקיקת מע"מ‪ ,‬מס הכנסה ומס שבח‬
‫לרבות פטורים במכירת דירות‬
‫דאגה לחבר ולפרט‬
‫מנחה‪ :‬רו"ח יוסי ישראל‪ BDO ,‬זיו האפט‬
‫פאנל בנושאים הבאים‪:‬‬
‫ˆ הקיבוץ‪ ,‬המושב והחברים ‪ -‬בראי המשפט ˆ ניהול פיננסי של החברים‪-‬קרנות פנסיה‬
‫והשתלמות ˆ תיק השקעות ונכסים פרטיים ˆ חלופות לביטוח בריאות וסיעוד‬
‫בהשתתפות‪ :‬שמואל שגב‪ ,‬מנהל חטיבת חיפה‪ ,‬מנורה מבטחים‪ .‬תמר כוכבי‪ ,‬יועצת‬
‫פנסיונית בכירה‪ ,‬אגף הייעוץ‪ ,‬בנק דיסקונט‪ .‬עו"ד אסתר קויפמן‪ ,‬שותפה‪ EKT ,‬אפשטיין‬
‫קנולר‪ .‬ד"ר אודי פרישמן‪ ,‬מנכ"ל‪ ,‬פרש קונספט‪.‬‬
‫מליאת סיום‪:‬‬
‫אנרגיה בהתיישבות ‪ -‬הכוח לצמיחה של העשור הקרוב‬
‫מנחה‪ :‬עו"ד נתי בירנבוים‪ ,‬מנכ"ל ומייסד קבוצת תמוז בע"מ‬
‫הרצאה‪ :‬מהפכת תחנות הכוח הקטנות בהתיישבות‪ ,‬פאולו מסיירו‪ ,‬מנהל בכיר‪CATERPILLAR ,‬‬
‫הרצאה‪ :‬כלים ושיטות לחסכון באנרגיה‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬אלחי פרקש‪ ,‬מנכ"ל לייטאפ‬
‫פאנל בנושאים הבאים‪:‬‬
‫ˆ תחנות כוח פרטיות ˆ שימושי קרקע דו תכליתיים ˆ הרחבת השימוש בגז טבעי לתעשייה ˆ חסכון במשאבי האנרגיה ˆ עצמאות אנרגטית‬
‫בקיבוץ‪ ,‬במושב ובמרכזי תעסוקה אזוריים‬
‫בהשתתפות‪ :‬ד"ר אילן סולימאן‪ ,‬יועץ אנרגיה ורגולציה‪ ,‬לשעבר סגן יו"ר רשות החשמל‪ .‬קונסטנטין בלוז‪ ,‬סמנכ"ל כלכלה‪ ,‬רשות הגז הטבעי‪ .‬עודד זבולון‪,‬‬
‫מרכז משק קיבוץ צאלים‪ .‬רו"ח דורון אראמי‪ BDO ,‬זיו האפט‪ .‬עו"ד חגית בן משה‪ ,‬שותפה‪ EKT ,‬אפשטיין קנולר‪.‬‬
‫‪14:30‬‬
‫סיכום הוועידה‪:‬‬
‫דברי סיכום והגרלה של ‪ 4‬מכונות קפה בין המשתתפים הנוכחים‪.‬‬
‫ארוחת צהריים חגיגית‬
‫הפקה וגיוס חסויות‪:‬‬
‫ˆ רו"ח דורון שטיין‪,‬‬
‫שותף‪ ,‬ומנהל מגזר‬
‫התיישבות‪,‬‬
‫‪ BDO‬זיו האפט‬
‫ˆ עו"ד אביתר קנולר‪,‬‬
‫שותף בכיר‪EKT ,‬‬
‫אפשטיין קנולר‬
‫משרד עורכי דין‬
‫ˆ מר אודי אורנשטיין‪,‬‬
‫מנכ"ל איגוד התעשייה‬
‫הקיבוצית‬
‫ˆ מר שמואל ריפמן‪,‬‬
‫יו"ר מרכז המועצות‬
‫האזוריות‬
‫ˆ מר איתן ברושי‪,‬‬
‫מזכיר התנועה‬
‫הקיבוצית‬
‫ˆ מר מאיר צור‪,‬‬
‫מזכ"ל תנועת‬
‫המושבים‬
‫ˆ עו"ד דוד קוכמן‪,‬‬
‫מנכ"ל האיחוד‬
‫החקלאי‬
‫ˆ מר אבשלום וילן‪,‬‬
‫מזכ"ל התאחדות‬
‫החקלאים‬
‫ˆ מר נחמיה רפל‪,‬‬
‫מזכיר תנועת הקיבוץ‬
‫הדתי‬
‫ˆ מר דובי אמיתי‪,‬‬
‫נשיא התאחדות‬
‫האיכרים‬
‫בחסות‪:‬‬
‫ביטוח�אשראי�וסיכוני�סחר�חוץ‬
‫מילה קידום פרסום ושיווק בע"מ‬
‫טל‪03-6416640 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫|| ‪25‬‬
‫הועידה הכלכלית ה‪ 11-‬לתעשייה ולהתישבות‬
‫הפיכת החלום למציאות‬
‫ללא קליטה וצמיחה‪ ,‬הקיבוץ ילך וידעך‪ .‬האם הקיבוצים יכילו חברים ממעמדות שונים?‬
‫רו”ח דורון שטיין‪ ,‬שותף ומנהל מגזר התיישבות‪ BDO ,‬זיו האפט ‪‬‬
‫יותר ממאה קיע‬
‫בוצים קולטים‬
‫בשנים האחרוע‬
‫נות סביב ‪5,000‬‬
‫משפחות חדשות‬
‫ויוצרים בכך תנוע‬
‫פת פיתוח והצערת הקיבוץ‪ ,‬לאחר‬
‫שמאז שנות השמונים‪ ,‬לא רק שהע‬
‫קיבוצים לא קלטו חברים ‪ -‬אלא‬
‫רבים מהם נפלטו בעקבות משבר‬
‫החובות הגדול‪.‬‬
‫המשוואה הביולוגית פשוטה – קיע‬
‫בוץ אשר לא יקלוט משפחות יגיע‬
‫תוך שני עשורים לחידלון‪ .‬הגיל‬
‫הממוצע של החברים הוותיקים‬
‫מגיע היום ל‪ ,67-‬ותוחלת החיים‪,‬‬
‫גם אם היא ארוכה יותר בקיבוצים‪,‬‬
‫תעשה את שלה‪...‬‬
‫בקיבוצים הוותיקים שיעור הפנסע‬
‫יונרים מגיע לכדי שני שלישים‬
‫מהאוכלוסייה‪ .‬הנתון היותר מדאיג‬
‫הינו שיותר מ‪ 70%-‬מבני הקיבוץ‬
‫אינם בוחרים בקיבוץ כמקום מגוריע‬
‫הם וכך‪ ,‬ללא קליטה וצמיחה‪ ,‬הקיע‬
‫בוץ ילך וידעך‪.‬‬
‫קיבוצים שהבינו את המשווע‬
‫אה החלו בשנים האחרונות לקלוט‬
‫משפחות‪ ,‬אך לא תמיד עם חשיבה‬
‫מסודרת של היום שאחרי‪ .‬במאמר‬
‫זה נעשה סדר באתגרים הניצבים‬
‫בקיבוץ הקולט‪.‬‬
‫האתגרים הינם‪:‬‬
‫הגעה למודעות על הצורך לקלוט‪,‬‬
‫בשילוב עבודה חברתית עם בנים‬
‫של חברים לטובת הישארותם הם‬
‫בקיבוץ‪.‬‬
‫חשיבה אסטרטגית על עתיד הקיע‬
‫בוץ – איזה קיבוץ רצוי לנו? מקום‬
‫לינה ויישוב קהילתי‪ ,‬קיבוץ של פעם‬
‫שבו קיימת ערבות הדדית מסוימת?‬
‫קיבוץ המסוגל לספק חלק נכבד ממע‬
‫קומות העבודה? קיבוץ אשר קולט‬
‫כדי שגם דור ההמשך ירצה להתגורר‬
‫בו? קיבוץ שיתופי או קיבוץ מופרט‬
‫במרבית רובדי אורחות החיים? קיע‬
‫בוץ שטוב רק לילדים ולגיל הזהב או‬
‫מקום ראוי לכל שכבות הגיל?‬
‫בחירה בסוג הקיבוץ הרצוי מתוך‬
‫תהליך החשיבה שבוצע‪.‬‬
‫הכנת תכנית אב לקיבוץ‪ ,‬תכנון‬
‫רב‪-‬שנתי של צורכי מגורים‪ ,‬פרנע‬
‫סה‪ ,‬שירותים וכתוצאה מכך – הגשת‬
‫תב”ע חדשה (כולל פרצלציה של‬
‫מגרשי המגורים‪ ,‬סימון מחודש של‬
‫שטחי משק‪ ,‬שטחים ציבוריים‪ ,‬תכנון‬
‫‪|| 26‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫מודרני המתאים למאה ה‪ 21-‬ועוד)‪.‬‬
‫מיפוי צורכי שדרוג התשתיות‪,‬‬
‫מיפוי מגרשים פנויים לבנייה‬
‫למגורים‪ ,‬מיפוי מקומות התעסוע‬
‫קה הפוטנציאליים ותרגום כל אלה‬
‫לתכנית פיננסית רב‪-‬שנתית אשר‬
‫תפגיש את המקורות התקציביים עם‬
‫הצרכים שהוגדרו‪ .‬תכנון עיר הוא‬
‫שילוב מדהים של חברה וכלכלה‪.‬‬
‫קביעת אופי האוכלוסייה שאותה‬
‫מבקשים לקלוט – איכות אנושית‪,‬‬
‫איתנות פיננסית‪ ,‬גילאים‪ ,‬השכלה‬
‫ועוד‪.‬‬
‫בניית הסכם קליטה למשפחות‬
‫הבנוי ממספר פרקים לרבות‪ :‬כניסה‬
‫לחברות‪ ,‬בניית בית‪ ,‬התייחסות לעע‬
‫רבות הדדית‪ ,‬רכישת זכויות בנכסי‬
‫הקיבוץ ובעסקיו‪ ,‬השתלבות חברע‬
‫תית‪ ,‬חברות בוועד מקומי ובאגודת‬
‫מתיישבים במידת הצורך‪.‬‬
‫מינוי אינטגרטור (“מתכלל”)‪ ,‬אדם‬
‫אשר יהיה אמון על חיבור האתגרים‬
‫הנ”ל למתווה פעולה שיביא את הקע‬
‫ליטה ליישום באופן המיטבי והמהיר‬
‫ביותר‪.‬‬
‫מאמר זה לא יעסוק בשאלה “האם‬
‫יש לבצע קליטה?” אלא בדרך הנע‬
‫אותה לעשות כן‪.‬‬
‫האם לא מאוחר מדי?‬
‫ביותר מ‪ 150-‬קיבוצים‪ ,‬הגיל‬
‫הממוצע עומד על ‪ .67‬הגיל הגבוה‬
‫יחסית משולב בדרך כלל גם עם‬
‫רמה נמוכה של תשתיות – דרכים‪,‬‬
‫מערכות מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬הסדרי חניה‪,‬‬
‫תקשורת וכן התנוונות של שירוע‬
‫תים חיוניים למשפחה המודרנית‬
‫כמו חינוך‪ ,‬תרבות וספורט‪ .‬בקיע‬
‫בוצים אלה אין ברירה אלא לנקוט‬
‫גישה של “קיצור הליכים” ולבצע‬
‫את התכנון ואת הקליטה כמעט בה‬
‫בעת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בקיבוצים שבהם‬
‫גיל האוכלוסייה הממוצע עומד על‬
‫פחות מ‪ 60-‬ניתן לתכנן את הצעדים‬
‫בנחת‪ ,‬תוך מתן תשומת לב לשמונת‬
‫השלבים שתוארו לעיל‪.‬‬
‫מספר המלצות אשר יקלו את‬
‫התכנון‪:‬‬
‫המתכלל‪ ,‬האדם הנכון במקום הנכון‬
‫הוא המפתח להצלחת התהליך‪ .‬עבוע‬
‫דה עם אנשים‪ ,‬קליטה‪ ,‬נדל”ן ותכנון‬
‫ארוך דורשת תשומת לב מרבית‪,‬‬
‫מקצוענות‪ ,‬הכרה רב‪-‬תחומית של‬
‫מקצועות‪ ,‬יכולת תקשורתית גבוהה‬
‫בעבודה עם אנשים וכושר מיקוד‬
‫במטרה‪ .‬אם נמצא אדם כזה בקיע‬
‫בוץ – מה טוב‪ ,‬ואם לא‪ ,‬ניתן לשכור‬
‫שירות זה מבחוץ‪ .‬במקרה של אדם‬
‫מתאים מהקיבוץ‪ ,‬רצוי ללוות אותו‬
‫מקצועית עם סיוע מקצועי בעיקר‬
‫בתחומי נדל”ן‪ ,‬מיסוי ומשפט‪.‬‬
‫הכרעה במידת השיתופיות של‬
‫הקיבוץ מהותית לתהליך הקליטה‪,‬‬
‫שכן עובדה היא שחברים חדשים לא‬
‫מעוניינים להיקלט למסלול שיתופי‬
‫(למעט חמישה עד עשרה קיבוצים‬
‫שיתופיים מובילים בתנועה הקיע‬
‫בוצית)‪ .‬הם מבקשים ליהנות מתשע‬
‫תיות הקיבוץ ומהשירותים הטובים‬
‫לילדים‪ ,‬אך בה בעת רוצים עצמאות‬
‫כלכלית‪ .‬קיבוץ שיתופי יתקשה‬
‫לקלוט חברים חדשים בעצמאות‬
‫כלכלית‪ ,‬שהרי אז ייווצרו בקיבוץ‬
‫לפחות שתי אוכלוסיות שונות מהוע‬
‫תית בהתנהלותן הכלכלית‪.‬‬
‫תב”ע חדשה הינה מפתח לאפשע‬
‫רויות הצמיחה לעתיד הקרוב והרע‬
‫חוק‪ .‬על פי תמ”א ‪ 35‬ניתן להרחיב‬
‫קיבוץ ל‪ 500-‬משפחות‪ .‬מעל ‪80%‬‬
‫מהקיבוצים מתוכננים כיום לכמות‬
‫של מחצית וב‪ 50%-‬מהקיבוצים‪ ,‬גם‬
‫אם קיימים מגרשים‪ ,‬הם לא מאויע‬
‫שים למגורים‪ ,‬אלא ברמה של ‪100‬‬
‫עד ‪ 200‬משפחות בלבד‪ .‬הפוטנציאל‬
‫לקליטה עומד אם כן על לפחות ‪300‬‬
‫משפחות לקיבוץ‪ ,‬לעתים פי שלושה‬
‫מאוכלוסיית הקיבוץ הנוכחית‪.‬‬
‫תכנון השטחים לשירותים ולתעסוע‬
‫קה נדרש ממספר סיבות‪ .‬שטחי השיע‬
‫רותים – כדי לשרת את האוכלוסייה‬
‫הגדלה – חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬תרבות‪,‬‬
‫ספורט ועוד‪ .‬תפיסת המגורים‪ ,‬אפילו‬
‫במתחמים עירוניים‪ ,‬הינה ששירותים‬
‫אלה צריכים להיות מחוברים לשכונה‬
‫ההולכת ונבנית‪ .‬ההשקעה בשירותים‬
‫משתלמת בדרך כלל‪ ,‬בחישוב מלא‬
‫ונכון הלוקח בחשבון גם את נוחיות‬
‫המשפחות‪ ,‬את מניעת הצורך בנסיע‬
‫עות מרוחקות ועוד‪ .‬תכנון השטחים‬
‫לתעסוקה הינו אתגר עצום‪ .‬התעע‬
‫סוקה בקיבוץ בנויה ממספר תחוע‬
‫מים‪ :‬שטחי החקלאות (לרבות מבנים‬
‫המשרתים את החקלאות כגון בתי‬
‫אריזה‪ ,‬מוסכים ועוד)‪ ,‬מבנים לתעע‬
‫שייה “כבדה”‪ ,‬לתעשייה קלה ולהיי‪-‬‬
‫טק‪ ,‬תיירות ושירותים עסקיים ליזע‬
‫מים‪ .‬השטח החקלאי נמצא מחוץ לקו‬
‫הכחול‪ ,‬בעוד יתר שטחי התעסוקה‬
‫נמצאים בקו הכחול‪ .‬בדיקה שערכנו‬
‫מגלה שיותר ‪-‬מ‪ 50%-‬משטחי הת�ע‬
‫סוקה בקו הכחול ננטשו במהלך השע‬
‫נים והם פנויים עתה לאכלוס מחדש‪.‬‬
‫שטחי התעסוקה חייבים בתכנון‬
‫מחדש בהתאם לצרכים המודרניים‪:‬‬
‫יש לאפשר גישה למכוניות על כל‬
‫המשתמע מכך‪ ,‬בנייה לגובה המתע‬
‫אימה במיוחד למשרדים ותעשייה‬
‫קלה ועוד‪ .‬תכנון שטחים אלה חייב‬
‫בתכנית עסקית רב‪-‬שנתית המשלע‬
‫בת את תחומי התכנון‪ ,‬שהרי התכנון‬
‫מסתכל לפחות דור קדימה במטרה‬
‫לתת לתושבי הקיבוץ מענה למקוע‬
‫מות תעסוקה‪ .‬יש לציין כי פיתוח‬
‫הנדל”ן לתעסוקה לא מחויב להיות‬
‫רק לשימוש החברים‪ ,‬הוא יכול באוע‬
‫תה מידה להיבנות להשכרה לשוכע‬
‫רים חיצוניים‪ ,‬כפוף להסכם החכירה‬
‫של השטחים‪.‬‬
‫קרקעות שבהן טמון עתיד מסחרי‪,‬‬
‫בתי מלון‪ ,‬או עסקים עתירי השקעה‬
‫נוספים – יכולות להיות מטופלות‬
‫בדרך אחרת‪ .‬קיבוצים אשר בעבר‬
‫נחשבו “פריפריה” מוצאים עצמם‬
‫“קרובים למרכז”‪ ,‬וזאת בזכות כביש‬
‫‪ 6‬וכבישי הרוחב‪ ,‬רכבות מהירות‬
‫המחברות את יתר הארץ עם המרכז‪.‬‬
‫משמעות התקרבות זו הינה רלוונע‬
‫טיות של שטחי הקיבוץ למטרות‬
‫מסחר‪ ,‬תיירות ונופש‪ ,‬שירותי דרך‪,‬‬
‫פתרון אחסנה ולוגיסטיקה ועוד שפע‬
‫של פתרונות‪ .‬טוב יעשה קיבוץ אשר‬
‫יפריד שטחים אלה מהמשבצת שלו‪,‬‬
‫יחתום מול המינהל על הסכם חכירה‬
‫חדש המעניק לקיבוץ זכויות בנע‬
‫ייה ובעלות‪ ,‬וזאת במטרה להשקיע‬
‫בקרקע זו‪ ,‬בין אם במימון עצמי ובין‬
‫אם באמצעות משקיע‪.‬‬
‫תשתיות – שדרוג התשתיות הינו‬
‫מהלך הכרחי לכל שצוין לעיל‪ ,‬ויש‬
‫לשלב את תכנון השדרוג בד בבד‬
‫עם תכנית בניין העיר‪ .‬מימון לשדע‬
‫רוג תשתיות מתקבל בחלקו ממשרד‬
‫החקלאות (תקציב בסך ‪ 1‬מיליארד‬
‫שקל המשוחררים בקצב של ‪100‬‬
‫מיליון שקל לשנה‪ .‬הקיבוץ מקבל‬
‫ניקוד בהתאם למצבו ובתיאום עם‬
‫המועצה האזורית שבה הוא נמצא)‪,‬‬
‫חלקו מהמועצה האזורית וחלקו‬
‫ממשרד השיכון‪ .‬מקור נוסף הינו‬
‫גבייה מתושבים חדשים וממסי הווע‬
‫עד המקומי המשולמים על ידי כלל‬
‫תושבי הקיבוץ ועסקיו‪.‬‬
‫הסכמות בין החברים – לפי בדיע‬
‫קתנו עולה כי יותר מ‪ 50-‬קיבוצים‬
‫שהחליטו עקרונית לקלוט‪ ,‬תקועים‬
‫בתהליך עקב אי‪-‬הסכמות בין החע‬
‫ברים הוותיקים‪ .‬אין לזלזל באי‪-‬‬
‫הסכמות אלה‪ .‬מדובר בחברים אשר‬
‫שייכים לדור המייסדים או לכל‬
‫היותר לדור השני‪ ,‬אשר מרגישים‬
‫כי תהליך הקליטה עלול לשמוט‬
‫את הקרקע תחת רגליהם‪ .‬יש להגיע‬
‫להסכמות במספר מישורים‪ :‬שיוך‬
‫דירת המגורים (לרבות הזכות לבעע‬
‫לות מלאה עליה‪ ,‬יכולת הורשה של‬
‫הדירה‪ ,‬זכות להשכירה ועוד)‪ ,‬זכות‬
‫לקבל פירות ורווחים‪ ,‬זכות לבעלות‬
‫על הנכסים העסקיים‪ ,‬זכויות הנוע‬
‫בעות מגירעון אקטוארי לפנסיה‪,‬‬
‫זכויות לקבלת הטבות אשר חולקו‬
‫רק לחלק מהאוכלוסייה ואילו כלפי‬
‫החלק האחר קיים עדיין “חוב” ועוד‪.‬‬
‫בכנס הארצי האחרון אשר התקע‬
‫יים ברמת אפעל באפריל האחרון‪,‬‬
‫התברר כי יותר מ‪ 70%-‬מהנוכחים‬
‫סבורים כי מהלכים של שיוך דירות‬
‫ושיוך נכסים מהווים אירוע מס כה‬
‫כבד שהקיבוץ יתקשה לעמוד בו‪.‬‬
‫יותר מכך‪ ,‬שיעור של משתתפים‬
‫סבר כי מסיבות אלה ומסיבות הנוע‬
‫בעות מיחסי הגומלין עם המינהל‬
‫מוטב לבצע שיוך דירות חוזי ולא‬
‫קנייני – הן כדי להימנע ממסי שבח‬
‫והן כדי להימנע מדמי חכירה למינע‬
‫הל על פי החלטת ‪ .979‬בהרצאה‬
‫שנשאתי בכנס זה הבהרתי סוגיות‬
‫אלה‪ .‬ככל שהקיבוץ רחוק מהמרכז‪,‬‬
‫הרי שערך הקרקע בו נמוך יחסית‬
‫למרכז – מה שיבוא לידי ביטוי בצוע‬
‫רה של מסי שבח נמוכים ודמי חכיע‬
‫רה נמוכים גם‪ ,‬בהתאם לאזור בארץ‪.‬‬
‫אזור פיתוח א לעניין המינהל זכאי‬
‫להיוון לפי שווי “אפס” לדוגמה (ייע‬
‫שובי קו עימות‪ ,‬יישובי עוטף עזה‪,‬‬
‫אזור הערבה ועוד)‪ .‬אני ממליץ בחום‬
‫לקבל חוות דעת על מסי השבח ודמי‬
‫החכירה הצפויים כתוצאה מהתהליע‬
‫כים שתוארו‪ ,‬להגיע להסכמות עם‬
‫רשויות המס והמינהל ולבצע מהלע‬
‫כים אלה כל עוד החלטות המינהל‬
‫הקיימות בתוקף‪.‬‬
‫לסיכום אציין כי ישראל בת ה‪65-‬‬
‫הינה הזדמנות פז לדור ההמשך של‬
‫מייסדי הקיבוץ‪ ,‬לא רק לחלום על‬
‫עתיד הקיבוץ‪ ,‬אלא לממש חלום‬
‫זה למציאות של קיבוץ בן ‪500‬‬
‫משפחות המהווה שוב יישוב תוסס‬
‫המשלב חברה ברמה גבוהה‪ ,‬ערכי‬
‫חינוך ופרנסה‪ ,‬בשילוב אורח חיים‬
‫בסביבה ירוקה ואוהדת‪.‬‬
27 ||
13.2.14
‫הועידה הכלכלית ה‪ 11-‬לתעשייה ולהתישבות‬
‫מי ייחשב כ”חוכר‬
‫לדורות” לצורך תשלום‬
‫היטל השבחה?‬
‫עו”ד חגית בן משה שותפה ומנהלת מחלקת הנדל"ן ההתיישבותי במשרד אפשטיין קנולר ‪‬‬
‫“מעמדו של מחזיק במקרקעין‬
‫מכוח חוזה פיתוח שכרת עם המינס‬
‫הל‪ ,‬לא נקבע על פי כותרת ההסס‬
‫כם‪ ,‬אלא על פי מהותן של הזכויות‬
‫שהוענקו למתקשר‪ .‬ככל שיתברר‬
‫כי הזכויות שהוענקו למתקשר הינן‬
‫במהותן זכויות כשל חוכר לדורות‪,‬‬
‫תהא נטייה לראותו כחייב בהיטל”‪.‬‬
‫כך קבע ביום ‪ 12.8.2013‬בית‬
‫המשפט המחוזי בחיפה‪ ,‬מפי השופט‬
‫סוקול‪ ,‬עת חייב בעל חוזה פיתוח‬
‫בהיטל השבחה (הפ (חי’) ‪36563-‬‬
‫‪ 11-11‬הוועדה המקומית לתכנון‬
‫ולבנייה שומרון נ’ אינג’ בר יהודה‬
‫בע”מ ואח’)‪.‬‬
‫הכלל המופיע בסעי ף ‪( 2‬א) לתו�ס‬
‫פת השלישית לחוק התכנון והבנייה‪,‬‬
‫התשכ”ה – ‪( 1965‬להלן‪“ :‬התוספת”)‪,‬‬
‫קובע שכאשר חלה השבחה במקרקס‬
‫עין‪ ,‬ישלם בעל המקרקעין את היטל‬
‫ההשבחה ואם המקרקעין מוחכרים‬
‫לדורות‪ ,‬ישלמו החוכר לדורות‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬סעיף ‪ 21‬לתוספת מעגן‬
‫הסכם היסטורי שנחתם בין רשות‬
‫מקרקעי ישראל (להלן‪“ :‬הרשות”)‬
‫לבין הרשויות המקומיות לפיו‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬מקום שבו מדובר במקרקס‬
‫עי ישראל שלא הוחכרו בחכירה‬
‫לדורות‪ ,‬לא ישולם היטל השבחה‬
‫אלא הרשות תשלם אחוז מתקבוס‬
‫ליה לרשויות המקומיות כחלף היטל‬
‫השבחה‪.‬‬
‫השאלה שעמדה לדיון בפני בית‬
‫המשפט הייתה‪ :‬מיהו “חוכר לדוס‬
‫רות”‪ ,‬החייב בהיטל השבחה?‬
‫עד לפסק הדין שניתן על ידי בית‬
‫המשפט ובהמשך ישיר ל”הלכת‬
‫קנית” המפורסמת (רע”א ‪85/88‬‬
‫קנית נ’ הוועדה המקומית לתכנון‬
‫ולבנייה רמת גן) אשר יצאה מפי‬
‫בית המשפט העליון‪ ,‬פורשו סעיפים‬
‫‪( 2‬א) ו‪ 21-‬לתוספת באופן דווקני‪,‬‬
‫תוך דגש על לשון החוזה וצורתו ‪-‬‬
‫מחזיק במקרקעין מכוח חוזה פיתוח‬
‫אינו חב בהיטל השבחה‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בית המשפט המחוזי (תוך‬
‫אמירה לפיה אילו בנסיבות פס”ד‬
‫קנית היה השופט ברק מגיע למסס‬
‫‪|| 28‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫קנה לפיה אומד דעת הצדדים היה‬
‫שונה מלשון החוזה‪ ,‬ההכרעה באותו‬
‫מקרה הייתה שונה)‪ ,‬מאמץ גישה‬
‫מהותית ובוחן את מערכת היחסים‬
‫בין בעל הזכויות מכוח חוזה פיתוח‬
‫לבין הרשות‪ ,‬תוך קביעת רשימת‬
‫מבחנים (לא סגורה) לשם עריכת‬
‫אבחנה מה מעמדו של המתקשר‪ .‬כך‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫האם פיצול העסקה לשני שלבים‬
‫(חוזה פיתוח וחכירה לדורות) מותיר‬
‫שיקול דעת בידי הרשות לסרב לחס‬
‫תום על הסכם החכירה?‬
‫האם תקופת החכירה כוללת גם את‬
‫תקופת הפיתוח והתמורה ששולמה‬
‫הינה בגין מלוא תקופת החכירה?‬
‫עמדת בית המשפט הינה שיש‬
‫להטיל את החיוב על מי שנהנה‬
‫מההשבחה ושצפוי כי יזכה ליהנות‬
‫ממנה למשך תקופה ארוכה‪.‬‬
‫לאור המבחנים דלעיל‪ ,‬הגיע בית‬
‫המשפט לכלל מסקנה לפיה‪ ,‬בנסיס‬
‫בות המקרה שלפניו‪ ,‬המתקשר הינו‬
‫כ”חוכר לדורות”‪ .‬זאת מאחר שמעס‬
‫מד המתקשר במקרקעין כבר רשות‬
‫על פי הסכם הפיתוח נבע מרצוס‬
‫נו בלבד וכי יכול היה‪ ,‬אילו רצה‪,‬‬
‫לקבל לידיו חוזה חכירה לדורות‬
‫ומשכך‪ ,‬השיקול היחיד לאי‪-‬חתימה‬
‫על חוזה חכירה לדורות נבע מהרצון‬
‫שלא לחוב בהיטל השבחה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ביום ‪ 17.12.2013‬ניתן‬
‫פסק דינו של השופט עופר גרוסס‬
‫קופף במסגרת עמ”נ ‪44727-08-‬‬
‫‪ 13‬הוניגמן ובניה בע”מ נ’ הוועדה‬
‫המקומית לתכנון ולבנייה ראשון‬
‫לציון‪ ,‬ובו נקבע כי לגופו של ענס‬
‫יין החלטת ועדת הערר אשר הטילה‬
‫חבות בהיטל השבחה על יזם במהלך‬
‫תקופת פיתוח הינה מקצועית ומייס‬
‫שמת את הלכת קנית על נסיבותיו‬
‫המיוחדות של המקרה באופן שאינו‬
‫חורג ממתחם שיקול הדעת המנהלי‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בשולי פסק דינו מטיח השוס‬
‫פט ביקורת קשה בהלכת קנית‪ ,‬תוך‬
‫אמירה שראוי לשקול מחדש הלכה‬
‫זו ולקבוע שגם יזם בתקופת הסכם‬
‫פיתוח הוא בגדר חוכר לדורות‬
‫לעניין התוספת השלישית‪.‬‬
‫יש לציין כי הכרעות אלו משפיס‬
‫עות עד מאוד על המגזר ההתיישבוס‬
‫תי וזאת בכמה מישורים‪:‬‬
‫מלבד הבעייתיות של יצירת מעמד‬
‫של חוכר לדורות על דרך של פרשנות‬
‫תכליתית‪ ,‬עלול להיווצר קושי שלס‬
‫פיו לצורך חיוב בהיטל השבחה יחוב‬
‫בעל זכות פיתוח בהיטל ואילו בבוס‬
‫או למכור זכותו זו‪ ,‬שווי הזכות בשוק‬
‫החופשי יהיה של זכות פיתוח בלבד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יישובים רבים שערכו‪,‬‬
‫עסקאות שינוי ייעוד מול הרשות‬
‫וקיבלו לידם בשלב ראשון חוזה‬
‫פיתוח‪ ,‬היו פטורים במהלך תקופת‬
‫הפיתוח מהיטל השבחה‪ ,‬ואילו כעת‬
‫עלולים לחוב הם בהיטל השבחה –‬
‫דבר המשליך על כדאיות העסקה‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬כפי הידוע‪ ,‬זה זמן רב‬
‫קיים הליך התלוי ועומד בפני בית‬
‫המשפט העליון בנושא מעמד בר‬
‫רשות מכוח חוזה משבצת מתחדש‬
‫(רע” א ‪ 725/05‬ועדה מקומית לת�כ‬
‫נון ולבנייה שומרון נ’ בלוך)‪ .‬ברי‬
‫שככל שהליך זה יוכרע באופן דומה‬
‫להכרעות בית המשפט המחוזי‪ ,‬אזי‬
‫כל היישובים להם חוזי משבצת מתס‬
‫חדשים יחובו בהיטלי השבחה‪.‬‬
‫אנו כמובן נשמח לעמוד לרשותכם‬
‫להבהרות נוספות‪.‬‬
‫*הכותבת הינה שותפה במשרד‬
‫עורכי הדין אפשטיין קנולר‪ ,‬פרי‬
‫מיזוג מהעת האחרונה בין משרד‬
‫גילת קנולר ושות’ לבין משרד‬
‫אפשטיין‪ ,‬חומסקי‪ ,‬אסנת ושות’ ‪-‬‬
‫שניהם משרדים המדורגים באופן‬
‫עקבי ברשימת המשרדים המובילים‬
‫בישראל לפי דירוגי ‪ D&B‬ו‪BDI-‬‬
‫ולפי דירוגים בינלאומיים מובילים‪.‬‬
‫המשרד הממוזג מונה למעלה מ‪40-‬‬
‫עורכי דין העוסקים במגוון רחב של‬
‫תחומי משפט‪ .‬בראש המשרד עומס‬
‫דים עוה”ד איתן אפשטיין ואביתר‬
‫קנולר‪.‬‬
‫למשרד מחלקת התיישבות ואגוס‬
‫דות שיתופיות מן המובילות בישס‬
‫ראל!‬
‫בראש המחלקה עומדים השותפים‬
‫הבכירים עוה”ד דוד גילת ואביתר‬
‫קנולר‪ ,‬בעלי ניסיון רב שנים בכל‬
‫תחומי הפעילות של האגודות השיס‬
‫תופיות והמגזר ההתיישבותי‪ .‬המחס‬
‫לקה‪ ,‬המונה ‪ 12‬עורכי דין‪ ,‬מנוהלת‬
‫על ידי השותפה עו”ד חגית בן משה‪,‬‬
‫האחראית על תחום הנדל”ן ההתייס‬
‫שבותי ועל ידי השותפה עו”ד אסתר‬
‫קויפמן‪ ,‬האחראית על תחום האגוס‬
‫דות השיתופיות והקהילה‪.‬‬
‫באמצעות המחלקה מעניק המשס‬
‫רד ייעוץ משפטי כולל לעשרות‬
‫אגודות שיתופיות‪ ,‬תוך התמקדות‬
‫בקיבוצים ובמושבים‪ ,‬המקיף את כל‬
‫צורכיהם ובכלל כך‪:‬‬
‫הליכים אסטרטגיים ‪ -‬לרבות‬
‫מעבר לקיבוץ מתחדש‪ ,‬תיקוני תקס‬
‫נון‪ ,‬הליכי שיוך שונים‪ ,‬צמיחה דמוס‬
‫גרפית וקליטה‪.‬‬
‫התנהלות מול רשויות ‪ -‬לרבות‬
‫רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬משרד החקס‬
‫לאות‪ ,‬רשויות התכנון‪ ,‬רשם האגוס‬
‫דות השיתופיות והתנועות‪.‬‬
‫ייצוג בערכאות משפטיות ‪ -‬לרס‬
‫בות בהליכי חקירה ובוררות בפני‬
‫רשם האגודות השיתופיות‪ ,‬בתי‬
‫משפט לעניינים מנהליים ובג”ץ‪.‬‬
‫מקרקעין התיישבותי ‪ -‬לרבות‬
‫הקמת מיזמים תיירותיים‪ ,‬עסקאות‬
‫נדל”ן מניב והקמת מרכזים מסחרס‬
‫יים‪.‬‬
‫תשתיות ואנרגיה חלופית ‪ -‬לרס‬
‫בות הקמת תחנות כוח סולאריות‪,‬‬
‫טורבינות רוח ופרויקטים מסוג‬
‫“מונה נטו”‪.‬‬
‫הפתרונות המשפטיים שמספקת‬
‫המחלקה נוצרים באופן ייעודי עבור‬
‫כל לקוח בהתאם לצרכיו‪ .‬לתהליך‬
‫בנייתם קודם תחקיר המקיף את‬
‫המאפיינים‪ ,‬הצרכים והרצונות של‬
‫הלקוח‪ .‬הגישה היצירתית מאפשרת‬
‫למצוא את הפתרון המשפטי הטוב‬
‫ביותר לכל עניין‪.‬‬
‫לצד פעילותה המשפטית יוזמת‬
‫המחלקה כנסים ארציים ואזוריים‪,‬‬
‫ומנהליה משמשים כמרצים מקצוס‬
‫עיים‪ .‬משרד אפשטיין קנולר הינו‬
‫שותף מרכזי בכנס איחוד כוחות ‪-‬‬
‫הוועידה הכלכלית השנתית ה‪11-‬‬
‫לתעשייה ולהתיישבות‪.‬‬
‫למידע אודות כלל תחומי פעיס‬
‫לות המשרד‪ ,‬הנכם מוזמנים לבקר‬
‫באתר‪:‬‬
‫‪www.ekt-law.com‬‬
‫יש לכם קואופ שופ בכפר ליד הבית? הרווחתם!‬
‫כ‪150 -‬‬
‫פים‬
‫סני‬
‫בי הארץ‬
‫ברח‬
‫רשימת הסניפים‬
‫עדכנית לתאריך ‪9.2.2014‬‬
‫טלפון‪02-5410671 :‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫|| ‪29‬‬
‫הועידה הכלכלית ה‪ 11-‬לתעשייה ולהתישבות‬
‫האם הקיבוצים יכילו‬
‫חברים ממעמדות שונים?‬
‫רו”ח דורון שטיין‪ ,‬שותף‬
‫ומנהל מגזר התיישבות‪,‬‬
‫‪ BDO‬זיו האפט‬
‫כיצד ניתן לדעתך לפתור אחת‬
‫ולתמיד את הסכסוך רב השנים בין‬
‫הקיבוץ לרשות מקרקעי ישראל ?‬
‫תולדת הסכסוך נעוצה באי הכש‬
‫רתה של מדינת ישראל‪ ,‬באמצש‬
‫עות רמ”י (רשות מקרקעי ישראל)‬
‫ביישובים החלקאיים‪ ,‬באופן דומה‬
‫למה שהמדינה כן הכירה ביישוש‬
‫בים עירוניים עם בנייה רוויה‪ ,‬ואף‬
‫ביישובים עירוניים עם בניה צמוש‬
‫דת קרקע‪ .‬בשנת ‪ 1994‬השכילה‬
‫המדינה להכיר בזכויות הבעלות של‬
‫“חוכרים” של קרקע מרמ”י‪ .‬חוכרים‬
‫במיגזר העירוני‪ ,‬בנייה רוויה שילמו‬
‫לרמ”י ‪ 5%‬משווי הקרקע‪ .‬ההסדר‬
‫בוצע באמצעות החלטה ‪ 678‬אשר‬
‫קבעה דמי היוון שמשמעותם תשש‬
‫לום חד פעמי לרמ”י‪ ,‬בסכום ממוצע‬
‫של ‪ ₪ 2,805‬לדירה עבורם מקבל‬
‫בעלי הדירה הסכם חכירה חדש ל ‪49‬‬
‫שנים‪ ,‬אשר מתחדש לאחר תקופה זו‬
‫לעוד ‪ 49‬שנים ללא עלות נוספת‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 1995‬פנתה רמ”י גם‬
‫לבעלי קרקע ‪ ,‬עליהם בנוי יחידת‬
‫דיור צמודת קרקע‪ ,‬בתים פרטיים‬
‫ודו משפחתיים במיגזר העירוני‪,‬‬
‫לרבות יישובים כגון סביון‪ ,‬וזאת‬
‫על פי החלטה מספ ר ‪ 729‬ואיפ�ש‬
‫רה לבעלי הקרקעות להכנס להסדר‬
‫דומה תמורת דמי היוון חד פעמיים‬
‫בס ך ‪ ₪ 14,127‬ליחידת מגורים‪ .‬א�צ‬
‫יין כי סכומים אלה‪ ,‬גם לאחר שמצש‬
‫מידים אותם למדד המחירים לצרכן‪,‬‬
‫אינם עולים על ‪ ₪ 22,000‬ליחידת‬
‫קרקע‪ .‬אדגיש‪ ,‬כי אין מדובר בייש‬
‫שובי פריפריה‪ ,‬אלא בבתים צמודי‬
‫קרקע באזורי הביקוש הגבוהים ביוש‬
‫תר‪ :‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬וכן‬
‫ערים נוספות בצפון ובמרכז‪.‬‬
‫‪|| 30‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫כדי לשים סוף לסכסוך המתמשך‬
‫בין תנועות ההתיישבות לבין המדיש‬
‫נה‪ ,‬יש לקבוע החלטה חדשה על‬
‫בסיס החלטה ‪ 729‬אשר מאפשרת‬
‫לבעלי חלקות מגורים במושבים‬
‫ובקיבוצים לשלם סכום חד פעמי‬
‫בשיעור ‪ 3.75%‬משווי קרקע של בית‬
‫תפוס‪ .‬שווי זה ינוע בין אפס ליישובי‬
‫אזור פיתוח א’‪ ,‬לבין שווי של כמה‬
‫עשרות אלפי ‪ ₪‬ביישובים הממוקש‬
‫מים באזורי ביקוש‪ .‬השווי צריך‬
‫להקבע‪ ,‬לא על ידי שמאות חדשה‪,‬‬
‫על על בסיס השווי שנקבע לבתים‬
‫צמודי קרקע על פי הסדר ‪ 729‬וזאת‬
‫כדי שלא להפלות את מיגזר התייש‬
‫שבות מהמיגזר העירוני‪.‬‬
‫באיזה צורה יכולים הקיבוצים‬
‫לסייע בשאלת דיור בר השגה ?‬
‫קיבוצים יכולים לתרום להגדלת‬
‫היצע הדיור וזאת באמצעות עיבוי‬
‫היישובים הקיימים באמצעות תוש‬
‫ספת בניה של לפחות ‪ 250‬יחידות‬
‫דיור לכל קיבוץ בממוצע‪ .‬הקיבוצים‬
‫אשר חוו משבר קשה בשנות ה – ‪80‬‬
‫של המאה הקודמת‪ ,‬עמדו בפני גלי‬
‫עזיבה אשר הותירו דירות ריקות‬
‫ואף מגרשים בשטח המגורים אשר‬
‫מעולם לא נבנו‪ .‬על פי תמ”א ‪,35‬‬
‫יש לאפשר ליישובים אלה להכיל‬
‫‪ 4000‬עד ‪ 500‬בתי אב‪ .‬בכ ‪ 80%‬מ�ה‬
‫קיבוצים נבנו בתי מגורים בכמות‬
‫שאינה עולה על ‪ 150‬יחידות ומכאן‬
‫מגרשים פנויים בהיקף ‪ 250‬עד ‪350‬‬
‫לקיבוץ‪ .‬מדובר בכמות כוללת המש‬
‫גיעה למע ל ‪ 50,000‬בתים פוטנצ�י‬
‫אליים !‬
‫ראיון אקטואלי עם עו"ד‬
‫אביתר קנולר‪ ,‬שותף בכיר‪,‬‬
‫העומד בראש מחלקת הה־‬
‫תיישבות והאגודות השי־‬
‫תופיות במשרד אפשטיין‬
‫קנולר‪:‬‬
‫כיצד ניתן לדעתך לפתור אחת‬
‫ולתמיד את הסכסוך רב השנים בין‬
‫הקיבוץ לרשות מקרקעי ישראל ?‬
‫תולדת הסכסוך נעוצה באי הכש‬
‫רתה של מדינת ישראל‪ ,‬באמצש‬
‫עות רמ”י (רשות מקרקעי ישראל)‬
‫ביישובים החלקאיים‪ ,‬באופן דומה‬
‫למה שהמדינה כן הכירה ביישוש‬
‫בים עירוניים עם בנייה רוויה‪ ,‬ואף‬
‫ביישובים עירוניים עם בניה צמוש‬
‫דת קרקע‪ .‬בשנת ‪ 1994‬השכילה‬
‫המדינה להכיר בזכויות הבעלות של‬
‫“חוכרים” של קרקע מרמ”י‪ .‬חוכרים‬
‫במיגזר העירוני‪ ,‬בנייה רוויה שילמו‬
‫לרמ”י ‪ 5%‬משווי הקרקע‪ .‬ההסדר‬
‫בוצע באמצעות החלטה ‪ 678‬אשר‬
‫קבעה דמי היוון שמשמעותם תשש‬
‫לום חד פעמי לרמ”י‪ ,‬בסכום ממוצע‬
‫של ‪ ₪ 2,805‬לדירה עבורם מקבל‬
‫בעלי הדירה הסכם חכירה חדש ל ‪49‬‬
‫שנים‪ ,‬אשר מתחדש לאחר תקופה זו‬
‫לעוד ‪ 49‬שנים ללא עלות נוספת‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 1995‬פנתה רמ”י גם‬
‫לבעלי קרקע ‪ ,‬עליהם בנוי יחידת‬
‫דיור צמודת קרקע‪ ,‬בתים פרטיים‬
‫ודו משפחתיים במיגזר העירוני‪,‬‬
‫לרבות יישובים כגון סביון‪ ,‬וזאת‬
‫על פי החלטה מספ ר ‪ 729‬ואיפ�ש‬
‫רה לבעלי הקרקעות להכנס להסדר‬
‫דומה תמורת דמי היוון חד פעמיים‬
‫בס ך ‪ ₪ 14,127‬ליחידת מגורים‪ .‬א�צ‬
‫יין כי סכומים אלה‪ ,‬גם לאחר שמצש‬
‫מידים אותם למדד המחירים לצרכן‪,‬‬
‫אינם עולים על ‪ ₪ 22,000‬ליחידת‬
‫קרקע‪ .‬אדגיש‪ ,‬כי אין מדובר בייש‬
‫שובי פריפריה‪ ,‬אלא בבתים צמודי‬
‫קרקע באזורי הביקוש הגבוהים ביוש‬
‫תר‪ :‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬וכן‬
‫ערים נוספות בצפון ובמרכז‪.‬‬
‫כדי לשים סוף לסכסוך המתמשך‬
‫בין תנועות ההתיישבות לבין המדיש‬
‫נה‪ ,‬יש לקבוע החלטה חדשה על‬
‫בסיס החלטה ‪ 729‬אשר מאפשרת‬
‫לבעלי חלקות מגורים במושבים‬
‫ובקיבוצים לשלם סכום חד פעמי‬
‫בשיעור ‪ 3.75%‬משווי קרקע של בית‬
‫תפוס‪ .‬שווי זה ינוע בין אפס ליישובי‬
‫אזור פיתוח א’‪ ,‬לבין שווי של כמה‬
‫עשרות אלפי ‪ ₪‬ביישובים הממוקש‬
‫מים באזורי ביקוש‪ .‬השווי צריך‬
‫להקבע‪ ,‬לא על ידי שמאות חדשה‪,‬‬
‫על על בסיס השווי שנקבע לבתים‬
‫צמודי קרקע על פי הסדר ‪ 729‬וזאת‬
‫כדי שלא להפלות את מיגזר התייש‬
‫שבות מהמיגזר העירוני‪.‬‬
‫באיזה צורה יכולים הקיבוצים‬
‫לסייע בשאלת דיור בר השגה ?‬
‫קיבוצים יכולים לתרום להגדלת‬
‫היצע הדיור וזאת באמצעות עיבוי‬
‫היישובים הקיימים באמצעות תוש‬
‫ספת בניה של לפחות ‪ 250‬יחידות‬
‫דיור לכל קיבוץ בממוצע‪ .‬הקיבוצים‬
‫אשר חוו משבר קשה בשנות ה – ‪80‬‬
‫של המאה הקודמת‪ ,‬עמדו בפני גלי‬
‫עזיבה אשר הותירו דירות ריקות‬
‫ואף מגרשים בשטח המגורים אשר‬
‫מעולם לא נבנו‪ .‬על פי תמ”א ‪,35‬‬
‫יש לאפשר ליישובים אלה להכיל‬
‫‪ 4000‬עד ‪ 500‬בתי אב‪ .‬בכ ‪ 80%‬מ�ה‬
‫קיבוצים נבנו בתי מגורים בכמות‬
‫שאינה עולה על ‪ 150‬יחידות ומכאן‬
‫מגרשים פנויים בהיקף ‪ 250‬עד ‪350‬‬
‫לקיבוץ‪ .‬מדובר בכמות כוללת המש‬
‫גיעה למע ל ‪ 50,000‬בתים פוטנצ�י‬
‫אליים !‬
‫בבריאות וסיעוד‬
‫תן למומחים לטפל בך!‬
‫מבקש עבור חברי הקהילה את הטוב ביותר? בחר מדנס!‬
‫הגודל‬
‫הסוכנות העצמאית הגדולה בישראל‪.‬‬
‫החלוצה בתחום הבריאות והסיעוד בארץ‪.‬‬
‫‪ 800,000‬מבוטחים‪.‬‬
‫פעילות המהווה ‪ 30%‬משוק הבריאות בישראל‪.‬‬
‫יכולת מיקוח מול חברות הביטוח‪.‬‬
‫הנסיון והמקצועיות‬
‫‪ 40‬שנות פעילות‪.‬‬
‫תשתיות טכנולוגיות מתקדמות‪.‬‬
‫צוות העובדים שלנו כולל ‪ -‬רופאים‪ ,‬עורכי דין ואחיות בתחום הבריאות והסיעוד‪.‬‬
‫מטפלים בכ‪ 60,000 -‬תביעות בשנה‪.‬‬
‫קשרי עבודה‬
‫קשרי עבודה יומיומיים עם בתי חולים‪ ,‬ספקי תרופות ורופאים‪.‬‬
‫קשרים הדוקים עם חברות ביטוח בארץ ובעולם‪.‬‬
‫נשמח לצרף אתכם לקהל הלקוחות המרוצים שלנו‬
‫לקביעת פגישת הכרות‪ :‬אלה מאיר– מנהלת קשרי לקוחות‪[email protected] ,‬‬
‫תחיה את החיים‪ ,‬אנחנו איתך‪.‬‬
‫בית מדנס‪ ,‬רח' השלושה ‪ 2‬ת"א | טל‪www.madanes.com | [email protected] | 03-6380000 :‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫|| ‪31‬‬
‫לקוחות וקוראים יקרים‪,‬‬
‫בשעה טובה עברנו למשרדנו החדשים‪,‬‬
‫ברח’ מנחם בגין ‪( 53‬בית מעריב) ת”א‬
‫מספרי הטלפון הוחלפו ומעתה הם‪:‬‬
‫טלפון‪073-2369058 :‬‬
‫פקס‪073-2369088 :‬‬
‫“דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם”‬
‫נשמח לעמוד לשירותכם‪,‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עיתון לחקלאות מתקדמת‬
‫קדמת‪ ,‬גי‬
‫אות מת‬
‫ון לחקל‬
‫עית‬
‫ליון ‪,65‬‬
‫בר ‪2011‬‬
‫אוקטו‬
‫עי‬
‫תון לח‬
‫קלאות‬
‫עיתון לחקלאות מתקדמת‪ ,‬גיליון ‪ ,59‬פברואר ‪2011‬‬
‫מת‬
‫קדמת‪ ,‬גי‬
‫ליון ‪,66‬‬
‫נובמבר‬
‫עיתון לחקלאות מתקדמת‪ ,‬גיליון ‪ ,67‬דצמבר ‪2011‬‬
‫‪2011‬‬
‫מקסם‬
‫ת‬
‫להכנסו‬
‫חממה‬
‫ים מה‬
‫ינ‬
‫תבל דלפק‬
‫עד ל‬
‫ˆ ‪28‬‬
‫דיל יכולת עם‬
‫להג ות מדייקת‬
‫חקלא‬
‫יבול שיא ‪-‬‬
‫ערוכת‬
‫ת פור הצלחה‬
‫סי‬
‫עמ' ‪36‬‬
‫דשן חנקתי‬
‫יישום‬
‫ייעול צק בפלפל‬
‫מו‬
‫‪76‬‬
‫… עמ'‬
‫… עמ' ‪30‬‬
‫… עמ' ‪18‬‬
‫ם פתוח‬
‫נפגשים ביו ו”פ דרום‬
‫תמ‬
‫ובתערוכ ת הבשור‬
‫בחוו עמוד ‪8‬‬
‫פרסום ב‬
‫רוז'נסקי‬
‫והידוק‬
‫יישור צמיחה‬
‫בבתי‬
‫…‬
‫צי‬
‫לום‪ :‬עמי‬
‫שבילים‬
‫‪4/1/2012‬‬
‫תשע”ב‪,‬‬
‫‪.16:00‬‬
‫ט בטבת‬
‫השעה‬
‫רביעי‪,‬‬
‫ביום שעות ‪ 8:30‬ועד קלאות”‬
‫יתית לח‬
‫הרצאות”‬
‫בין ה חגיגה אמ‬
‫הדרכות‪,‬‬
‫“‬
‫בחממות‪,‬‬
‫“ביקורים‬
‫הזמן‬
‫הפתעה ‪ -‬ארגוני‬
‫הפרחים מתאחדים‬
‫סיכום פעילות‬
‫ניטור החידקונית‬
‫מוסף ‪ -‬כנס הנגב‬
‫למחקר ופיתוח‬
‫ˆ עמ' ‪10‬‬
‫ˆ עמ' ‪42‬‬
‫ˆ עמ' ‪50‬‬
‫רק תנו‬
‫להם‬
‫אדמה‬
‫ומים‬
‫הרצליה גוזלת אגתליל ים‬
‫ועי‬
‫דתישארגון מג‬
‫לאדלי פירות‬
‫תמורה‬
‫… עמ' ‪8‬‬
‫גרה‬
‫נפג‬
‫שים ביו‬
‫ובתערוכת מ ם פתוח‬
‫שלום בריבחוות הבו”פ דרום‬
‫גה‪:‬‬
‫שור‬
‫‪04449‬‬
‫ש‬
‫דות הגד"‬
‫מדדי ה‬
‫תפוקותמחירים של‬
‫החקלאות‬
‫… עמ' ‪36‬‬
‫…‬
‫… עמ' ‪18‬‬
‫ש‬
‫עמ' ‪26‬‬
‫מו‬
‫סף ביו פליי‬
‫מא‬
‫יפה מגיעים‬
‫הזבו‬
‫בים העקרים‬
‫יוסי ישי‪ :‬חייבים לשמור‬
‫על ארגוני החקלאים‬
‫המלצות להדברת מזיקים‬
‫בעגבניות בשטח פתוח‬
‫מוסף יצואני‬
‫תוצרת חקלאית טריה‬
‫… עמ' ‪10‬‬
‫… עמ' ‪52‬‬
‫… עמ' ‪78‬‬
‫… עמ' ‪60‬‬
‫ביום‬
‫רביעי‪ ,‬ט‬
‫בטבת ת‬
‫בין ה‬
‫שעות ‪0‬‬
‫שע”ב‪12 ,‬‬
‫“חגיגה ‪ 8:3‬ועד השעה ‪4/1/20‬‬
‫“ביקורים אמיתית לחקל ‪.16:00‬‬
‫אות”‬
‫בחממות‪,‬‬
‫ה‬
‫דרכ‬
‫ות‪,‬‬
‫הרצאות”‬
‫‪2-27‬‬
‫‪g.il‬‬
‫‪rom.or‬‬
‫‪5195 ,05‬‬
‫‪08-998 iga@mopda‬‬
‫‪br‬‬
‫הזמן‬
‫ביצוע‪:‬‬
‫‪ada‬‬
‫‪ Givaat‬מס' בריף‪:‬‬
‫‪ 15758‬שם‬
‫קובץ‪ada :‬‬
‫‪logo givaat‬‬
‫גודל‪ :‬מדיה‪:‬‬
‫סוג‪:‬‬
‫פרוצס גרפיקה‪:‬‬
‫בבעז ‪25.4.10‬‬
‫שחם‬
‫גבעת עדה‬
‫בע"מ‬
‫טל’ מערכת‪ ,03-5632547 :‬פקס‪ ,03-5638728 :‬כתובת‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,20010‬תל‪-‬אביב ‪61200‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪|| 32‬‬
‫‪13.2.14‬‬
33 ||
13.2.14
‫‪073-2369146‬‬
‫למכירה‪/‬השכרה‬
‫היכרויות‬
‫וקרוואנים‪“ .‬רעות‬
‫בכל חלקי משרד‬
‫מכולות‬
‫הובלות‬
‫הארץ ‪ +‬מנוף ‪ 100‬טון‪.‬‬
‫קונה מכולות ומבנים‪.‬‬
‫‪052-2796686‬‬
‫‪052-8265609‬‬
‫‪052-2988852‬‬
‫טיולים בחו”ל‬
‫הכרויות” טיול‬
‫בנפאל‬
‫וטרק‬
‫הכרויות טרק‬
‫• למטרת נישואין ה א נ א פ ו ר נ ה‬
‫רווקים‪/‬ות או פרק‬
‫‪,15.4.14‬‬
‫יציאה‪:‬‬
‫ב’ בחיים‪ .‬לאיכותיים‬
‫‪28.4.14‬‬
‫חזרה‪:‬‬
‫ורציניים בכל הגילאים‪.‬‬
‫מובטחת)‬
‫(יציאה‬
‫להכרות‬
‫מומחית‬
‫ללא ידיעת הילדים ל פ ר ט י ם ‪:‬‬
‫בשמורת‬
‫שביט‬
‫מודאגים איתי‬
‫‪ 0 7 7 - 2 3 4 0 8 7 8‬שהוריהם‬
‫שילדהם עדיין לא מצאו ‪0 5 0 - 5 7 5 5 2 0 0‬‬
‫להשכרה‬
‫זוגיות כלבבם‪ ,‬צרפו או‬
‫"עולם‬
‫אחר"‬
‫לצימר‬
‫בע”מ‬
‫להשכרה מיכלי דולב‬
‫הלקוחות‬
‫למאגר‬
‫אותם‬
‫‪1-700-708-999‬‬
‫לכל מטרה חקלאית‪ ,‬האיכותי‪ .‬מאגר הקיים‬
‫מבנים ניידים‬
‫תעשיית ועוד‪ ,‬לתקופות מהצפון ועד לדרום‪25 .‬‬
‫וקצרות‪ .‬שנים המשרד קיים‪ .‬זכאי‬
‫ארוכות‬
‫‪ 0 5 0 - 5 2 1 1 0 8 4‬חתונות לפני ומאחורי בניית צימרים ‪ /‬בתי‬
‫מוכחות‪.‬‬
‫פקס‪ 04-6650029 -‬תוצאות‬
‫עץ‪ ,‬תוספות בנייה‬
‫‪04-8103456‬‬
‫‪04-9511058‬‬
‫לרכישה‬
‫קבלן‬
‫גיזום‬
‫ועקירה‬
‫מחפש לרכוש עצים‪,‬‬
‫מטעים‪,‬‬
‫פרדסים‪,‬‬
‫אשכולית‪ ,‬זית‪ ,‬הדרים‪,‬‬
‫•‬
‫מחלקה‬
‫מעץ ‪ -‬פרגולות ודקים‪.‬‬
‫מושב‬
‫ברוך‪,‬‬
‫כפר‬
‫מיוחדת טל’‪052-4658888 :‬‬
‫למסורתיים ומסורתיות ‪ww w.z a ka i- le .c om‬‬
‫מלונאות‪,‬‬
‫תיירות ואירוח‬
‫בכל הגילאים רווקים‪,‬‬
‫גרושים‪,‬‬
‫רווקות‪,‬‬
‫אבוקדו‪ ,‬נשירים ועוד‪ .‬גרושות‪,‬‬
‫אלמנים‪ ,‬דרושים‬
‫דילול והוצאת שורש‬
‫אלמנות לפרטים לפנות‪ :‬אחוזת צימרים בפרובנס‬
‫זוג‬
‫הארץ ‪ 050-8220876‬דגנית‬
‫בכל‬
‫‪ 052-4403890 0 5 4 - 5 8 0 1 7 2 4‬אורלי‬
‫פרסום‬
‫מודעות‬
‫מילים‬
‫•‬
‫‪ 50‬רווק‪ ,‬מהנדס‬
‫אזרחי‪,‬‬
‫נאה‬
‫מעוניין‬
‫להכיר רווקה אקדמאית‬
‫בלוח הירוק‬
‫אירופאית עד גיל ‪38‬‬
‫לפרטים‪:‬‬
‫לנישואין‪ .‬למתאימות‬
‫‪073-2369146‬‬
‫‪|| 34‬‬
‫שבצרפת‪ ,‬עבודה למשך‬
‫‪6‬‬
‫חודשים‪,‬‬
‫מגורים‬
‫במקום‪ ,‬החל מ ‪15/4-‬‬
‫מאוד‪0 5 4 - 4 8 9 7 1 1 1 ,‬‬
‫איכותי‪ ,‬יצוגי‪ ,‬מקסים‬
‫באישיותו‬
‫לניהול‬
‫ממ"דים‬
‫בניית ממ"דים במקום‬
‫במחיר‬
‫לפרטים‬
‫אטרקטיבי‬
‫זכריה‪:‬‬
‫ניתן לכתוב לת"ד ‪0 5 0 - 6 9 1 6 5 5 1 6277‬‬
‫מרכז הכרמל חיפה שחר‪054-7747785 :‬‬
‫‪13.2.14‬‬
‫קיבוץ מגל מקיים מכרז לתפקיד‬
‫מרכז‪/‬ת משק‬
‫פרטי המכרז ניתן לקבל אצל גילי‪ ,‬במזכירות הקיבוץ‬
‫‪ [email protected]‬טלפון‪04-6287326 :‬‬
‫דרושה‬
‫נציגת מכירות‬
‫בס”ד‬
‫החלפת מיכון‬
‫הדף הירוק ‪ /‬עקב‬
‫‪/ 7722426‬‬
‫למכירה‬
‫לבגדי ילדים‬
‫ממיטב המותגים‬
‫למכירות שיערכו אחת לחודש‬
‫ביישוב בו את מתגוררת‬
‫לפרטים‪:‬‬
‫בית בד מודרני‬
‫לקיבוץ לוטן דרוש‬
‫גזבר‬
‫בהיקף של חצי משרה‬
‫קו”ח בדוא”ל ל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לברורים‪:‬‬
‫סול ‪052-2360123‬‬
‫במצב מצויין‬
‫למכירה כקו שלם או בנפרד‬
‫‪050-6204439‬‬
‫‪054-7603458‬‬
‫‪054-6868606‬‬
‫לא בשבת‬
‫דרוש מנכ”ל אמב”ל‬
‫(ארגון מגדלי בקר לבשר)‬
‫הגדרת התפקיד‪:‬‬
‫• ניהול שוטף של פעילות האגודה (כולל בקרה ואחריות כספית)‬
‫• ייצוג האגודה מול רשויות המדינה השונות‪.‬‬
‫• קיום קשר שוטף עם כל מגדלי הבקר במרעה‪ ,‬בארץ‪.‬‬
‫• ייזום וניהול פרויקטים שבאחריות האגודה‪.‬‬
‫• גיוס חברים חדשים לאגודה והרחבת פעילותה‪.‬‬
‫• הפעלת ועדות מגדלים‪ ,‬וקיום קשר ועדכון עם המגדלים‪.‬‬
‫• ניהול האגודה בשקיפות מלאה לטובת כלל המגדלים‪.‬‬
‫הדרישות מהמועמד לתפקיד‪:‬‬
‫• אדם כריזמתי ובעל כושר מנהיגות‪.‬‬
‫• יכולת ניהול מוכחת – עדיפות לבעלי ניסיון בניהול גוף כלכלי ‪/‬עמותה‪.‬‬
‫• עדיפות לבעלי השכלה בתחומי החקלאות והניהול‬
‫• יכולת ליזום‪ ,‬להוביל אנשים‪ ,‬ולשכנע‪.‬‬
‫• יכולת קבלת החלטות ויכולת הובלת תהליכים‪.‬‬
‫• יכולת לעבוד מול גופים ומוסדות ציבוריים וכלכליים‪.‬‬
‫• תקשורת בין אישית טובה ואמינות גבוהה‪.‬‬
‫• יכולת ביטוי טובה ויכולת כתיבה טובה בעברית‪ .‬שליטה באנגלית יתרון‪.‬‬
‫• שליטה בתוכנת אופיס‪.‬‬
‫היקף המשרה – משרה מלאה‪.‬‬
‫כפיפות – לוועד הנהלת האגודה‪.‬‬
‫המועמדים הסופיים יידרשו לעבור מבחני התאמה‪.‬‬
‫מועמדים יגישו קורות חיים מפורטים לדוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫‪073-2369146‬‬
‫עד התאריך ‪28/02/14‬‬
‫ח פש א ות נ ו‬
‫ב פ י יס ב ו ק‬
‫הזמן הירוק‪ ,‬קו למושב‪ ,‬יבול שיא‪,‬‬
‫הרפת והחלב עיתוני המרחב הכפרי‬
‫‪073-2369146‬‬
‫בעלי עסק » מסעדות » בתי קפה » תערוכות‬
‫פנה אלינו!‬
‫פרטים ומידע למדור יש לשלוח עד יום שני ב‪16:00-‬‬
‫לאיי‪-‬מייל‪[email protected] :‬‬
‫‪53‬‬
‫‪073-2369058‬‬
‫‪073-2369088‬‬
‫עיתון הקיבוצים‬
‫עיתון המושבים‬
‫עיתון החקלאים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עיתון הרפתנים‬
‫‪13.2.14‬‬
‫|| ‪35‬‬
‫מרססי רז‬
‫טכנולוגיה חקלאית מתקדמת‬
‫חדש!‬
‫מרסס אוהד‬
‫חברת מרססי רז גאה לבשר על השקת המרסס החדש "אוהד"‬
‫בפיתוח בלעדי ובשיתוף שה"מ ומו"פ צפון‪ .‬למרסס טכנולוגיה‬
‫חדשנית המבוססת על ‪ 4‬מוצאי אוויר המאפשרים‬
‫זרימת אוויר לעצים ממישורים שונים‪ ,‬ובכך‬
‫מבטיחה כיסוי ריסוס מקסימלי לעצים‬
‫עד גובה ‪ 5.5‬מטר‪ .‬בנוסף‪ ,‬אפשרות‬
‫לכיוון גובה מוצאי הריסוס וזוויות‬
‫הריסוס ע"י מע' הידראולית‬
‫המתאימה את המרסס‬
‫לעבודה אפקטיבית‬
‫עם כל סוגי‬
‫הגידולים‪.‬‬
‫תוצאות הניסויים במו"פ צפון‬
‫חוות מתיתיהו קבעו ‪:‬‬
‫• כיסוי אחיד ומלא לכל חתך העץ‪.‬‬
‫• חיסכון של כ‪ 50%-‬בחומרי הדברה‪.‬‬
‫רח' ש‪ .‬בן‪-‬דוד ‪ 10‬ראשל"צ‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 2233 .‬מיקוד ‪ ,7512102‬טל‪ ,03-9643252 .‬פקס‪03-9643239 .‬‬
‫‪www.razsprayers.co.il • [email protected]‬‬