שבועון התנועה הקיבוצית • מס’ • 1421י"ג באדר א' תשע”ד 13 ,בפברואר 2014 הצגת בכורה אדום מבפנים עץ השדה מראה מקום מורשת אבות עמ' 16 צבע אדום ˆ עמ' 12 מלמד הבקר צלילים וטעמים תמיד כאן בשבילך יותר מ≠∞≥ שנה¨ עם המותגים המובילים בתחוםÆ מגוון הרכבים התפעוליים הגדול בישראל ● מגוון מסלולי ליסינג מימוני אטרקטיביים ● דיגום הכלי והתאמתו לפי דרישה ● שירות אישי ומקצועי אצלך או במוסכי היבואן הצטרף למאות לקוחות פרטיים ומסחריים¨ בוא עכשיו לסניף מטרו הקרוב וצא עם כלי חדשÆ צחי∫ ∑∞µ≤≠∂±±∑∞π ∞≥™ππ w w w. m e t r o . c o . i l כאן ועכשיו ■ מנהלת עיתון עדנה זיו ■ עורך אבי אובליגנהרץ קטנות קיבוציות / ■ עורכת לשונית טל ארנון אברהם שרון יש דברים בחיים המבוגרים שבהם חבל על הזמן ועל האנרגיה להתייגע בניסיון העקר לקבל תשובה מנומקת לשאלה "למה?" ■ מערכת אבי אובליגנהרץ ■ גרפיקה מערכת שרה ראובן ■ גרפיקה מודעות ניקולאי קולניק אברהם שרון יבל ברקאי ,עלי קדם ,עודד ליפשיץ, הרחבה קהילתית ■כתבים ארנון אבני ,שוש גרץ, עוזי בן צבי ,טל חביב-גליבטר, יובל דניאלי ,צור שדה ,עזרא דלומי, מאיר מינדל ,אלון מורדכוביץ, זוהר מלאכי ,נגה רוזנברג ■ מזכירה והפקה יפית לוי [email protected] טל' 073-2369058 פקס' 073-2369088 ■ מזכירת הפקה סניף דרום מזי עזרא ■ יועצי פרסום דניאלה גבאי ,יעקב קניאל, אהובית פרידמן-להב ,יורם טביבי ■ מודעות לוח זוהר מלאכי ■ מודעות [email protected] אני לא מכיר אותם ,רובם ככולם, למעט את מראה דמותם .הם כאן .זה ביתם .הם באו מבית טוב אל בית יותר טוב .יש להם ילדים קטנים ,אחרי הצה־ ריים הם בקרוסלות ובספסלים .הם רצו איכות חיים ושקט ,והם מצאו אותם כאן בשפע ובנדיבות .יש להם מכונית או שתיים .הם מסודרים .במקום שממנו הם באו אולי לא חסר להם דבר ,אבל חסר העיקר .הם מצאו אותו כאן .רואים כמה טוב להם .ברוכים הבאים מרחיבי הק־ הילה ,תושבים יקרים .אין כאן גן עדן אבל יש כאן -עיניכם הרואות עדות - גינה של עדנה .גם ,ואולי בעיקר ,הודות לכם. פערים חפשו אותנו בדף הפייסבוק: הזמן הירוק ,קו למושב ,יבול שיא, הרפת והחלב עיתוני המרחב הכפרי המערכת והמנהלה רח’ קרליבך ,2ת”א כל הזכויות שמורות .אין להעתיק ,לתרגם ,לשדר בכל אמצעי ,לאחסן במאגר מידע ,לפרסם או להפיץ בכל אמצעי כל חלק מן המודפס בעיתון הזה. סיימתם לקרוא? אנא השליכו את הגיליון לפח המחזור הסמוך למקום מגוריכם. פערים גבוהים ,כלומר עמוקים ,תהו־ מיים ,פעורים בקיבוצים המופרטים בין בעלי המשכורות הגבוהות לבין בעלי המשכורות הנמוכות .אני מעז להניח כי גם בקיבוצים שבהם ניסו ,מנסים או ינסו לסייג את הפער ,לרסנו ולמתנו ,הניס־ יון נידון לכישלון .זה לא הולך .לא כדאי להיכנס לכיסו של איש ,זה לא יעלה ולא יוריד; זה לא יקהה את הקנאה או את התסכול ,זה לא ירכך את הכעס ולא יתקן את הקלקול .יש דברים בחיים המבוגרים המחאה הבאה המחאה החברתית הראשונה גוועה. היא התמוססה ונמוגה עם אחרון צלי־ לי המיתר של להקת הליווי של זמריה. היא העלתה על סדר היום שאלות קיו־ מיות חשובות הראויות להישאל -שא־ לות שעד היום נותרו פתוחות כפצעים, מדממות .הניצוץ שהיה אמור להבעיר אש גדולה עמם וכבה ,הותיר זיכרון מעושן של קיץ שלא הותיר רישום ולא טבע חותם .סתם .כאשר תפרוץ ותת־ לקח המחאה הבאה ,שתשרוף את הסדר הקיים ועל האדמה החרוכה שתותיר אחריה יצמחו אותם פרחי רוע ,יהיו מי שיגידו עליה שתי מילים בלבד -אשרי הגפרור .ויהיו מי שיקללו אותו ויטיחו - ארור הגפרור. שאלה קיבוצית "רואים עליך שאתה קיבוצניק" ,אמרה האישה בחנות .שאלתי אותה אם למראה עיניה אני אמור לחוש מוחמא או נבוך. "לא חשבתי" ,אמרה" ,אבל אם אתה כבר שואל ,אז התשובה היא גם וגם". בתגובה לארנון אבני "צריך להיות עיתונאי גרוע במיוחד"30.1.2014 , קודם כל אני מקווה שהמדור "מכתבים למערכת" ימשיך להתקיים ב"הזמן הירוק" גם לאחר חילופי העו־ רכים. שנית אני מקווה שהסגנון של תגובה לגופו של אדם, או הכותב ,במקום תגובה לגופו של עניין לא ישתלט על "הזמן הירוק" ,כי זהו סגנון של השתקה ודרי־ סת חופש הביטוי .תגובתו של אבני על כתבתה של יעל פז מלמד "התנועה הקיבוצית הפכה ללא נחוצה" (הזמן ירוק ,)24.1.14 ,היא דוגמה קלאסית להשתלחות בכותב/ת במקום להתמודד עם טיעוניה. התוארים "עיתונאי גרוע"" ,עדויות הזויות" והקבי־ עה כי "צדיקים כמותה לא נחוצים לנו""...שמקשקשת שטויות" ,הם אלימות מילולית ,שחבל שניתן לה מקום בקדמת העתון שלנו. גם אני חושב שמלמד הגזימה כאשר היא כתבה "התנ־ ועה הקיבוצית הפכה ללא נחוצה" ובביטויים נוספים. יחד עם זאת יש לה טיעון המתבסס על תחקיר שעשה עיתונאי של "הארץ" ,ואי-אפשר להגיד שהיא הביאה "עדויות הזויות". הדרך הנכונה להתמודד עם טענותיה ,היא בדיוק הדרך שאבני מאשים את מלמד על שלא הלכה בה: להביא עדויות של "כל אותם מומחים שטוענים את ההפך" .אם אבני היה הולך בדרך של התמודדות עם העניין ,עם הבעיה ,ולא עם הכותבת זה מה שהוא היה צריך לעשות .במקום זה אבני הופך את העניין לעלבון אישי שלו. כאמור ,לא זאת הדרך בה ראוי ל"הזמן הירוק" ללכת כאשר הוא נכנס לתקופה חדשה. איתן קליש ,גזית *הערת העורך :המדור מכתבים שריר וקיים כל עוד קוראנו היקרים יטרחו וישלחו את תגובותיהם והגי־ גיהם .לדאבוני הרב מאז כניסתי לתפקיד ,חלה ירידה דרסטית בנידון ואני מקווה שאין זה קשור לתרדמת החורף ולשפעת שפשטה על אזורנו... תוכן דרושה משפחה!!! מעוניינים להצטרף למשפחת הלר מגבעת עוז ,למשפחת בהט מקלי”ה ,למשפחת יואב מנחשון ולעוד משפחות רבות שהופיעו ב”מפקד אוכלוסין”? מערכת “הזמן הירוק” יוצאת בקול קורא למשפחות המעוניינות לפתוח את ביתן ולשתף את קהל הקוראים שלנו בהיסטוריה, בהווה ובעתיד שלהן; במעורבות החברתית והקהילתית שלהן; בעיסוקים ובשעות הפנאי; במאכלים האהובים וכדומה. שבהם חבל על הזמן ועל האנרגיה להת־ ייגע בניסיון העקר לקבל תשובה מנו־ מקת לשאלה "למה?" .יש דברים שבהם כל מה שיש לעשות הוא להשלים ולקבל את עובדת החיים הפשוטה ,המתמצה במילה אחת ויחידה " -ככה". לא זאת הדרך 16 20 24 ניתן ליצור קשר במייל: [email protected] עמק דותן /עלי קדם אדום עולה /נגה רוזנברג || 2 13.2.14 אוהבים לכתוב ורוצים לקחת חלק ביציקת תוכן חדש ל"הזמן הירוק"? במידה שהתשובה חיובית ,אנא צרו איתנו קשר "הזמן הירוק" פתח את שנת 2014בתנופת עשייה וחדוות יצירה .בשבועות הקרובים תיחשפו בהדרגה למראה החדש והמרענן של עיתון הקיבוצים היחיד ,שאינו תלוי במוסדות או בגופים אחרים. כחלק בלתי נפרד מהמהפך שעברנו ,אנו מעוניינים להרחיב את השורות ולפתוח את שערי העיתון בפני כל מי שיש לו יכולת כתיבה ודעה מקורית ומעניינת .אנו מעוניינים בכתבים שיכסו עבורנו את כל מה שמתרחש ברחבי התנועה הקיבוצית, ויש באפשרותם לתרום מידע בתחומים הבאים :תרבות ,ספורט ,אמנות ,כלכלה, פוליטיקה ,חקלאות ,גינון ,משפט ,הגיל השלישי ,איכות סביבה וכל מה שקרוב אל לבכם; וכן יתקבלו בברכה כותבי טורים, שמוכנים להביע את דעתם ללא מורא ומשוא פנים. קהילה מורשת והנצחה /יובל שיאון [email protected] זמן לכתוב ניתן ליצור קשר במייל: [email protected] [email protected] 3 || 13.2.14 חדשות אבי אובליגנהרץ דרוש קול נוסף החוג למשימות תנועתיות ולאומיות יצא חוצץ נגד הפסקת תמיכת קרן חבצלת ב"הזמן הירוק" ,ומתח ביקורת קשה על ההנחיה של מוסדות התנועה להפסיק את פרסום המודעות בעיתון ,לאסור את פרסום תכניו באתר הקיבוצים ולאסור את חלוקתו בבית התנועה עודד הון "נסיונות של גורמים בקיבוץ הארצי להחליש את 'הזמן הירוק' תגרום לפגיעה בכלים הדמוקרטיים העומדים לרשות החברה הישראלית בכלל והתנועה הקיבוצית בפרט" ,קראו חברי החוג למשימות תנועתיות ולאומיות ע"ש אמרי רון ז"ל .בנוסף לסוגיית "הזמן הירוק" והמשך קיומם של כלי הביטוי הדמוקרטיים של התנועה הקיבוצית ,דן הפורום שהתכנס ביום שישי האחרון בגבעת חביבה בבעיית הפליטים ובדרכים הנכונות להתמודד עמה ולטפל בה. משתתפי הדיון קבלו על כך שמועצת התנועה מעולם לא החליטה בפועל על קיומו של עיתון אחד בלבד ,אלא ההפך הוא הנכון. "לא ייתכן שהתנועה הקיבוצית תתווה ותשדר עמדה אחת ,טון אחד וקו ומחשבה אחד" ,מחה אחד מחברי צוות המשימות. כל הנוכחים הדגישו את העובדה שיש צורך בקיומו של קול נוסף בתנועה הקיבוצית שיהווה כלי מידע ,קול רעיוני ,חברתי ותרבותי ,ומעל לכל במה חופשית לכל המבקש להביע דעה ,גם אם היא לא מקובלת על הממסד או על הרוב. אין ספק שקיומו של עיתון אחד בלבד בנוף הקיבוצי יגרום לפגיעה קשה בחופש הביטוי. יעקב לזר ,שהיה עורכו של "הזמן הירוק" עד אמצע ינואר ,הדגיש כי הוא תומך בהוצאתם של שני עיתונים למגזר הקיבוצי" :כעורך 'הזמן הירוק' נתתי ביטוי לכלל הדעות בכל נושא ,גם בנושאים שבמחלוקת ,וגם כשדעתי הייתה שונה" .לזר ציין כי אם ייסגר העיתון, לא רק שהדבר יפגע בחופש הביטוי אלא גם עתידו של "ידיעות הקיבוץ" לא יובטח ,וזאת מחוסר תחרות ומירידה במספר הקוראים .נוסף על כך ,הוא קרא להחזיר את "הזמן הירוק" לחיק התנועה הקיבוצית ,גם אם יהיה צורך בהמשך התמיכה הכלכלית בו. חברים נוספים שהשתתפו בדיון עמדו על כך ש"הזמן הירוק" הוא לא רק כלי בעל ערך תקשורתי ,אלא "יש בו ערך חברתי ותרבותי, וסגירתו תהווה רמיסת הערכים אותה טיפחה ומטפחת החברה הקיבוצית ושעליהם אנו מחנכים את ילדינו ונכדינו" .יתר על כן נמתחה ביקורת קשה על ההנחיה של מוסדות התנועה להפסיק את פרסום המודעות ב"הזמן הירוק" ,ולאסור את פרסום תוכני העיתון באתר הקיבוצים. בסיכום הדיון בנושא התקבלה החלטה התובעת ממזכירות וממועצת התנועה לנקוט את הצעדים הנדרשים ,כדי לשמור על עיתונות חופשית ככלי ביטוי לכלל החברים ומוסדות התנועה. קיבוץ יזרעאל ירכוש כ 15%-ממלון מעגן עדן קיבוץ יזרעאל נמצא במשא ומתן מתקדם עם קיבוץ מעגן לרכישת 15%ממניות מלון מעגן עדן ,השוכן בדרום הכנרת .יזרעמ אל המחזיק ב 65%-ממיטרוניקס ,המובילה העולמית בייצור רובוטים לניקוי בריכות, עשוי לתפוס את מקומה של דסק”ש מקבומ צת , IDBשבאמצעות החברה-הנכדה ברטן מחזיקה ב 25%-ממעגן עדן. המכירה תתבצע כחלק מהליך המימומ שים של IDBאחרי מכירתה .עם התקבל ההודעה על מכירת חלקה של ברטן הוחלט במעגן להגדיל את אחזקת הקיבוץ ב,10%- ל ,85%-ולחפש משקיע פיננסי ל,15%- אותם אמור לקנות קיבוץ יזרעאל תמורת כ 15-מיליון שקל. כפר הנופש מעגן הוקם על ידי חברי קיבוץ מעגן בסוף שנות -ה ,60-תחילה כאתר ק�מ פינג וקרוואנים .ב 1989-שונה אופי האתר והוא הפך לכפר נופש ברמה מלונאית ,עם 112יחידות משפחתיות הכוללות חדר שינה וסלון ,ו 36-חדרים זוגיים .ב”מעגן עדן” גם מגוון פעילויות לכל המשפחה :בריכות שחמ ייה ,פינת חי ,מועדון הילדים “מעגנצ’יק”, מתחם של ספורט מים בשם “סטארט פוינט” ועוד .כמחצית מהלינות בכפר הן של תיימ רים מחו”ל ,בעיקר של קבוצות נוצריות מארצות הברית ,מגרמניה ,מאסיה ועוד. כפר הנופש הינו הענף העיקרי של קימ בוץ מעגן ,ועובדים בו כ 15-מחברי המשק, כולל המנהל .בימים אלה מתבצעת השקעה של כ 6-מיליון שקל בהרחבת חדר האוכל באתר. התעשייה החקלאית דורשת סיוע ממשלתי נגה רוזנברג ראשי איגוד התעשייה הקיבוצית אירחו את נחום איצקוביץ’ ,מנכ”ל מרכז ההשקעות במשמ רד הכלכלה ,ובכירים במשרד הכלכלה ,ברשות המסים ובמשרד האוצר לסיור בתעשייה הקימ בוצית החקלאית באזור עוטף עזה .הסיור נערך בקיבוץ סעד ובמפעלי חבל מעון וכלל ביקור בקווי הייצור והאריזה ומפגש עם המנהלים. יו”ר איגוד התעשייה הקיבוצית יונתן בשיא || 4 13.2.14 אמר שהתעשייה החקלאית נופלת בין הכיסמ אות בין חוקי הסיוע להשקעות בחקלאות ובתמ עשייה ולכן אינה נהנית מתמריצי המדינה. מדובר במקור תעסוקה מרכזי וחשוב באזורי הפריפריה בארץ ובשלב חשוב ביצוא החקלאי ולכן יש אינטרס לאומי בהשקעה בתחום. בשיא הציג בפני אורחי הסיור מספר חלומ פות שיאפשרו תמיכה של המדינה בהשקעות. משרדי החקלאות והתעשייה כבר ניסחו תימ קוני חקיקה ,אולם המהלך נבלם על ידי משרד האוצר .בכל מקרה ,התעשייה החקלאית נזמ קקת להשקעות דחופות כדי להמשיך להיות תחרותית בעולם שבו דרישות השוק מחמירות באופן עקבי. דני ברט מקיבוץ סעד הציג בפני האורחים את הפעילות הכלכלית בסעד ואת ההתמודמ דות הביטחונית עם ירי הטילים ,וציין שהקימ בוץ מבקש כבר שלוש שנים ממרכז ההשקעות לסייע בהקמת תשלובת למוצרי גזר .ברט פירט את הפעילות התעשייתית המתוכננת במפעל החדש ,כולל תהליכים חדשניים ובהם הפקת בטא קרוטן לתעשיית המזון והיצוא. דרור תנורי ,מנכ”ל מפעלי חבל מעון -מגמ דלי ,משווקי ויצואני ירקות השורש הגדולים בישראל ,הציג את התהליכים הטכנולוגיים להארכת חיי המוצרים ולשיפור איכותם בענמ פי הגזר ,תפוחי האדמה והבצל. בתום הסיור הודיע נחום איצקוביץ’ שיפעל למצוא פתרון שיאפשר סיוע ממשלתי להשקמ עות בתעשייה החקלאית. 5 || 13.2.14 תא גורדין אל"מ אורי גורדין מיטבתה ,לשעבר מפקד סייר חטיבת הנח"ל חדשות יוחאי עופר אחד המפקדים האלמוניים ביותר בצה"ל יוצא השנה מהחושך אל הא גורדין ,לוחם סיירת מטכ"ל שמונה למפקד הסיירת בימים הסוערים ש בחודשים אלו את הפיקוד בחטיבת המילואים "חוד החנית" ,ובקיץ הק הסדירה ,תפקיד ראשון שמציב אותו באור הזרקורים. הוא היה מטובי הלוחמים בסיירת מטכ"ל .מפקדים ולוחמים ראו בו מ דבר שעשה .שנה לאחר מלחמת לבנון השנייה החל גורדין לפקד על ממפקדיה שמקבל דרגת אלוף-משנה עוד במהלך תפקידו .הסיבה לכ מעבר לקווי האויב ,שאי אפשר לומר עליה דבר .כמרבית פעולות הס תא גורדין אל”מ אורי גורדין מיטבתה ,לשעבר מפקד סיירת מטכ”ל מונה למפקד חטיבת הנח”ל יוחאי עופר אחד המפקדים האלמוניים ביותר בצה”ל יוצא השנה מהחושך אל האור ,צעד אחר צעד :אלוף- משנה אורי גורדין ,לוחם סיירת מטכ”ל שמונה למפקד הסיירת בימים הסוערים שלאחר מלי חמת לבנון השנייה ,מסיים בחודשים אלו את הפיקוד בחטיבת המילואים “חוד החנית” ,ובקיץ הקרוב יעבור לפקד על חטיבת הנח”ל הסדירה, תפקיד ראשון שמציב אותו באור הזרקורים. הוא היה מטובי הלוחמים בסיירת מטכ”ל. מפקדים ולוחמים ראו בו מודל לחיקוי ,ותי מיד הטביע את חותמו בכל דבר שעשה. שנה לאחר מלחמת לבנון השנייה החל גוי רדין לפקד על סיירת מטכ”ל ,ובקיץ 2009 היה לראשון ממפקדיה שמקבל דרגת אלוף- משנה עוד במהלך תפקידו .הסיבה לכך היא השלמתה של פעילות מוצלחת מעבר לקווי האויב ,שאי אפשר לומר עליה דבר .כמרי בית פעולות הסיירת ,גם זו תישאר מסתורית. “א’ הועלה בדרגה באופן חריג עוד בטרם סיים את תפקידו כמפקד היחידה .הוא זכה לכבוד הגדול בשל הצטיינות יתרה של היי חידה בזמן שפיקד עליה” ,נכתב בחודש ספטמבר 2009באתר מועצת חבל אילות בערבה ,נוף ילדותו של גורדין .תחת הכותי רת “מפקד סיירת מטכ”ל הועלה לדרגת אלוף משנה” נכתב בגאון באתר האינטרנט המקומי כי אל”מ א’ הוא בן קיבוץ יטבתה ,בנם של שני חברים ותיקים ומוכרים היטב באזור. “כל פעולותיה של היחידה ,הכפופה לאמ”ן (אגף המודיעין של המטה הכללי ,י”ע) ולמי פקדו אלוף עמוס ידלין ,הן חשאיות ועלומות”, נכתב ,ואף צוין כי הרמטכ”ל וראש אמ”ן הרעיפו על פעילותו של גורדין שבחים שגרמו להתרגשות רבה בקרב הנוכחים בטקס“ .אל”מ א’ הוא מקור גאווה לאזור ודוגמה לנוער, ונראה כי ימשיך בצניעות ובהצטיינות לטפס בסולם הדרגות והתפקידים”. בהתייחסות זהירה לשירותו החשאי במשך קצת יותר משני עשורים ,מציג גורדין את תפיסת עולמו בקשר לסיפורי הגבורה על לוי חמי היחידה ,ומסביר נחרצות שאינו אוהב את העיסוק בנושא“ .אני חייב להגיד שאני לא כל כך אוהב לדבר על זה” ,אומר גורדין“ .היחידה צריכה להיות מחוץ לשיח הציבורי .אני יודע שזה קצת נאיבי ,אבל אני חושב שעדיף שאת הסיפורים נשאיר לחבר’ה”. מפקד הסיירת היחיד שעלה גם הוא בדרגה באופן יוצא דופן הוא תושב ערבה אחר ,שר אדיאורי הגדול. הקטנה .אל מהסיירת ישראל הצבאצילום : אורי גורדין הצבא הגדול מהסיירת הקטנה אל מפקדא'סיירת הביטחון משה יעלון .הוא היה ישראל אדי גורדין צילום: הועלה בדרגה באופן חריג עוד בטרם סיים את תפקידו כמפקד ה " מטכ”ל עם גיוסו של גורדין ,ופיקד עליה גם יתרה של היחידה בזמן שפיקד עליה" ,נכתב בחודש ספטמ הצטיינות הוא בדרגת אלוף משנה ,אך קיבל את לפקד על ליפקין-שחק סיירתמטכ"ל ה מפקד סיירת ז”ל,ותרת " תחת הכ אמנון של גורדין. הדרגהנוף ילדותו בערבה, באתרדאז, לאחר שנעתר לבקשתו של ראש אמ”ן המקומי כי אל"מ א' הוא בן קיבוץ יטבתה ,בנם של האינטרנט מטכ”ל. "כל פעולותיה של היחידה ,הכפופה לאמ"ן )אגף המודיעין של המטה חשאיות ועלומות" ,נכתב ,ואף צוין כי הרמטכ"ל וראש אמ"ן הרעיפו ע להתרגשות רבה בקרב הנוכחים בטקס" .אל"מ א' הוא מקור גאווה ל בצניעות ובהצטיינות לטפס בסולם הדרגות והתפקידים". בהתייחסות זהירה לשירותו החשאי במשך קצת יותר משני עשורים, לסיפורי הגבורה על לוחמי היחידה ,ומסביר נחרצות שאינו אוהב את כל כך אוהב לדבר על זה" ,אומר גורדין" .היחידה צריכה להיות מחוץ אבל אני חושב שעדיף שאת הסיפורים נשאיר לחבר'ה". מפקד הסיירת היחיד שעלה גם הוא בדרגה באופן יוצא דופן הוא תוש הוא היה מפקד סיירת מטכ"ל עם גיוסו של גורדין ,ופיקד עליה גם הוא לאחר שנעתר לבקשתו של ראש אמ"ן דאז ,אמנון ליפקין-שחק ז"ל ,ל משרד הביטחון ביטל קיצוץ תקציב לבית גוברין ובית ניר בעקבות פניית ראש המועצה המקומית יואב ,ד”ר מטי צרפתי-הרכבי ,הבטיח המשרד ד”ר מטי צרפתי-הרכבי שהשנה לא ייפגע התקציב .אבל הקיצוץ עלול לחזור בשנה הבאה לבית גוברין וב משרד הביטחון ביטל קיצוץ תקציב תמונה של ד"ר מטי צרפתי-הרכבי סיון שדמון פיקוד העורף הודיע לאחרונה על ביטול התקצוב למרכיבי הביטחון אצל -כ 273-י�י שובים כפריים לאורך גבולות המדינה. היישובים ,שחלקם נמצאים בלב אוכ י לוסייה עוינת ואחרים מהווים חיץ מפני פעילות חבלנית או פלילית מעבר לגבול, זכו עד עכשיו לתוספת תקציבית שנתית שאפשרה רכישת אמצעי הרתעה ומי י גון ותקצוב שמירה .לאחרונה הוחלט ,כי התקציב יקוצץ ,אבל במועצה האזורית יואב החליטו שלא לבלוע את הגלולה המרה. “ההחלטה כללה את שני יישובי הגדר שלנו ,בית גוברין ובית ניר” ,כתבה ראש בעקבות פניית ראש המועצה המקומית יוא המועצה במכתב לתושבים“ ,ופנינו לשר רונה ש”צה”ל מבין ,כי בית גוברין ובית ניר התקציב .אב לא ייפגע שהשנה המשרד ותורמים משמעוי האזור’ ‘השכפ”ץ של הבטיח הם הביטחון והתרענו ,כי מיקומם הייחודי של הבאהי תית לשמירה על קו התפר .בהודעה שקיבלי שני היישובים מחייב תקצוב של אמצעי מי שדמון תי מפיקוד העורף עולה ,כי גם השנה נמשיך המועצה גון הכרחיים .מחלקת הביטחון של סיון אף לקחה את נציגי פיקוד העורף לשטח כדי לקבל את מרבית התקציב החיוני למרכיי עדיין מוקדם הביטחון לשני בישוי בי להראות מקרוב כמה חשובה האבטחה התקצוב למר היישובים.ביטול לאחרונה על העורף הודיע פיקוד בשנים התקצוב להמשך הנוגע בכל לשמוח בים אלה”. כפריים לאורך גבולות המדינה .היישובים ,שחלקם נמצ הבאות”. י לאח הודיעה צרפתי-הרכבי הצליח. הלחץ מהווים חיץ מפני פעילות חבלנית או פלילית מעבר לגבו מחוץ לתחום :אלרום אסר את השימוש בשקיות ניילון יאיר קראוס מי שמתכוון להגיע לקיבוץ אלרום שבמרומי צפון רמת הגולן מומלץ לו להצטייד מראש בשקיות ובתיקי בד כי כבר בכניסה ליישוב הוא ייתקל בשלט בזו הלשון“ :שקית? לא תודה”. לראשונה בישראל יישוב שלם הוציא מחוץ לתקנון את השימוש בשקיות ניילון .לאחר שנה של חשיבה ובחינת דוגי מאות יצרו במתפרת הקיבוצית כמה דגמים של שקיות רב- פעמיות ,ואלה חולקו לכל התושבים .בימים אלו מתחילה המהפכה. את הכביסה מוסרים החברים למכבסה בשקיות בד ,במקום בשקיות ניילון ,ואילו המכבסה עצמה ,שמשמשת את כל הצימרים בצפון רמת הגולן ,מוסרת את הכביסה אף היא בשקיות בד ענקיות. “את הנזקים הכי גדולים לאיכות הסביבה יוצרות השקיות הלא מתכלות ,המזהמות את הים והאדמה .אנחנו מבזבזים מיליונים מהן ,ולפחות בזה צריך להתחיל בשביל לשמור על הסביבה שלנו” ,אמרה דפנה מאיר ,רכזת הקיימות במועצת הגולן. היא הביעה את תקוותה ש”ערים ויישובים נוספים ילכו בעקבותינו כי זה אבסורד שבכל כך הרבה מקומות בעולם השימוש בהן אסור ,ואפילו במדינה מתפתחת כמו הודו משי תמשים רק בשקיות אקולוגיות”. התופרת אליסה למברט צילום :חמד אלמקת תקמלא דמח :םוליצ טרבמל הסיל || 6 13.2.14 לש הנש רחאל .ןוליינ תויקשב שומישה תא ןונקתל ץוחמ איצוה םלש בושיי לארשיב הנ “סולארית דוראל” ועשרות קיבוצים כבר החלו בתהליך משותף של הקמת מערכות סולאריות במסגרת הסדרת "מונה נטו" קיבוצים רבים ברחבי הארץ הצטרפו למהפכת ”מונה נטו” והחל משנת 2014ייצרו לעצמם את החשמל! בין הקיבוצים השותפים :שער הגולן ,רבדים ,בית העמק ,איילת השחר, יטבתה ,מעלה גלבוע ,רפת הצפון ,גבולות ,מירב ועוד רבים אחרים עצמאות אנרגטית -האתגר הבא בקיבוצים!!! www.solar-it.co.il לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם שמעון: טלפון | 03-6111888 :נייד | 054-8161725 :מייל[email protected] : 13.2.14 || 7 חדשות שלום עכשיו שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו ,נציג הרשות הפלשתינית מוחמד אלמדאני וראש עיריית סח’נין מאזן גנאיים ישתתפו בכנס גבעת חביבה לתמיכה בתהליך השלום נגה רוזנברג בימים אלה מתנהל משא ומתן מדיני שתוצ־ אותיו יעצבו את עתיד מדינת ישראל והמזרח התיכון .כגוף האזרחי הוותיק ביותר שפועל למען חיים משותפים ושלום בין יהודים וע־ רבים בתוך ישראל ובין ישראל ושכנותיה, גבעת חביבה שואפת ליצור במה של מפגש, לימוד והידברות בין מנהיגות ציבורית יש־ ראלית ופלשתינית ,שעוסקת בקידום תהליך השלום והחתירה להסכם. לצורך כך יצרה גבעת חביבה חיבור עם הוועדה החדשה שהוקמה ברשות הפלשתינית לבניית הקשר עם החברה האזרחית בישראל בראשות מוחמד אלמדאני .בכוונתם לקיים מספר מפגשים ציבוריים בישראל וברשות שיאפשרו להציג באופן ישיר את הנושאים שנמצאים על שולחן המשא ומתן ואת עמ־ דות הצדדים .בגבעת חביבה רואים בכך מהלך שמיועד לתמוך בתהליך המדיני ולהכשיר את הקרקע לקבלת ההסכם על ידי האזרחים ומק־ ווים להשפיע על המנהיגים הנושאים ונות־ נים שלא לוותר על ההזדמנות להגיע להסכם המבוסס על עקרון שתי המדינות לשני הע־ מים. המפגש הציבורי הראשון יתקיים בגבעת חביבה ב 19-בפברואר החל מהשעה 15:00 ויפגיש את נציגי הפלשתינים עם ראשי רשו־ יות מקומיות באזור ,ראשי התנועה הקיבוצית, חברי כנסת ,מנהיגי דת ,ארגוני השלום ותו־ שבים מהאזור .במפגש יברכו ,ידברו וישוחחו: נציג הרשות הפלסטינית מוחמד אלמדאני, שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו ,יו”ר ועד ראשי הרשויות הערביות וראש עיריית סח’נין מאזן גנאיים ,מזכ”ל התנועה הקיבוצית איתן ברושי ,מנכ”ל גבעת חביבה יניב שגיא, ראש עיריית באקה אל-גרבייה מורסי אבו מוך ,ראש מועצת מגידו איציק חולבסקי ,ראש מועצת ערה-ערערה מודר יונס ,ראש מוע־ צת זמר דיאב גאנם ,ראש מועצת מנשה אילן שדה ,ראש מועצת עוספיה וג’יה כיוף ,יו”ר פורום ארגוני השלום רון פונדק ,יו”ר “מטה הרוב” גברי ברגיל ,ח”כ עפו אגבאריה ,ח”כ חיליק בר ,חיים אורון (ג’ומס) ,ח”כ עיסאווי פריג’ והבישוף ריאח אבו אלעסל .ינחה זוהיר בהלול. את המפגש יפתח וילווה מיזם של יוזמת “מיליון ידיים לשלום” ,במסגרתו אלפי ידיים בשלל צבעים יעטרו את מדשאות גבעת חבי־ בה בקריאה ססגונית לשלום .את המיזם יחנכו ברכותיהם של שלושה אנשי דת -מוסלמי, נוצרי ויהודי – ושירים מפי ילדים יהודים וע־ רבים. הציבור מוזמן והכניסה חופשית .לפרטים אנא פנו לדוברות גבעת חביבה 052-4475458 :או .04-6309288 יודע חקלאי פיקח מועצות בני שמעון ,מרחבים ושדות נגב השיקו ועדה חקלאית משותפת במטרה לפתח את החקלאות במועצות וללוות את החקלאים בנושאים הבוערים :עובדים זרים ,איכות הסביבה ,נזקי טבע ,השקעות מים ,היתרים ,נקלטים ,השקעות והלוואות ועוד נגה רוזנברג ועדה חקלאית של המועצות האזורית בני שמ־ עון ,מרחבים ושדות נגב הושקה ביום חמישי שעבר בהשתתפות חבר הכנסת זבולון כלפה. בוועדה חברים ראשי המועצות ושני חק־ לאים מכל מועצה ,והיא תיתן מענה לחק־ לאי האזור בענפים השונים .תפקידה לפתח את החקלאות במועצות וללוות את החקל־ אים בנושאים הבוערים :עובדים זרים ,איכות הסביבה ,נזקי טבע ,השקעות מים ,היתרים, נקלטים ,השקעות והלוואות ועוד .משרדי המחלקה המשותפת יהיו בחוות גילת ,מיקום מר־ כזי לשלוש המועצות בסמוך למשרד החקלאות. שי חג’ג’ ,ראש המועצה האזורית מרחבים: ‘’תפקיד הוועדה הוא לייעל את השירותים הניתנים לחקלאים ולהעניק להם ייצוג ראוי במשרדים הממשלתיים .היא כבר מלווה את החקלאים בנושא פיצויים על נזקי הטבע, משבצת סטודנטים לחקלאות מחו’’ל בעבודות חקלאיות ומעניקה סיוע בגיוס עובדים .הוו־ עדה מייצגת מאות חקלאים ותהיה לה הש־ פעה משמעותית על אופי החקלאות באזור’’. סיגל מורן ,ראש המועצה האזורית בני שמ־ עון’‘ :כחלק משיתופי הפעולה המתהדקים עם המועצות השכנות ומתוך הבנת היתרון לגודל, החלטנו כאמור להקים מחלקה משותפת שתיתן מענים אמיתיים וקונקרטיים לחקלאים במוש־ בים ובקיבוצים של המועצות .כמו כן ,המחל־ קה החקלאית תהווה חוליה מקשרת מול משרדי הממשלה ותפעל להגדלת גורמי הייצור לטובת פיתוח החקלאות באזור’’. תמיר עידאן ,ראש המועצה האזורית שדות נגב: ‘’הוועדה החקלאית המשותפת היא גוף חזק שיכול לעמוד מול משרדי הממשלה ולקבל מענה יעיל ומהיר יותר מהמענה שמקבל היום חקלאי בודד. כראיה לכך הם פיצויי מבצע ‘עמוד ענן’ שעליהם נלחמו חקלאי עוטף עזה כבודדים ולכן זמן הטי־ פול בפניותיהם היה ארוך ומייגע .הוועדה החלה לפעול ברגע חשוב ,לאחר הסופה שגרמה נזקים רבים לחקלאי האזור ,ובימים אלה נלחמים בווע־ דה להעברת פיצוי הולם לחקלאים שנפגעו’’. ראשי הרשויות תמיר עידאן ,סיגל מורן ושי חג'ג'. צילום :הדר מוריץ נדחתה תביעת הפיצויים של משאבי שדה וחצרים הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית באר שבע דחתה על הסף את התביעה של נציגי הקיבוצים בגין ירידת ערכם של שטחים בבעלותם עקב עבודות שבוצעו במהלך הקמת הפארק העירוני תביעת הפיצויים שהגישו נציגי משאבי שדה וחצרים בסך שישה מיליון שקל ,נדחתה על הסף על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית באר שבע. || 8 13.2.14 תביעת הפיצויים שהוגשה בטענה כי עבודות פיתוח שנעשו במסגרת שיקום נחל באר שבע והקמת הפארק העירוני סביבו ,פגעו בשטח חקלאי שבבעלות שני הקיבוצים ,פגיעה שגר־ מה לירידת ערך הקרקעות שבבעלותם ,נדח־ תה על ידי הוועדה דחתה פה אחד. התובעים שהודיעו כי יגישו ערר ואם זה לא יתקבל יפנו לבית המשפט ,טענו באמצעות משרד עורכי הדין חגי שבתאי שפירא ,כי פי־ תוח תוואי נחל באר שבע מהווה פגיעה בשט־ חים חקלאיים והפיצוי שנתבע הנו ההפרש בין שווי הקרקע לפני ביצוע העבודות ולאחריהן. (מ) קיים סכום יחסית נמוך מאוד בתקנות שאותו ניתן להוריד ,אך עם ההטבות והשימוש הבלתי סביר של העובדים במשאבים אלו, ניתן להגיע לסכום הורדה משמעותי יותר !!! עד 800ש»ח לחודש !!! .1תביעות עובדים זרים תאילנדים : בשנים אחרונות נאלצים החקלאים במדינת ישראל להתמודד עם תביעות מקוממות ובלתי מתקבלות על הדעת מטעמם של עובדים זרים אשר ככל הנראה החליטו לפגוע בחקלאים , כאשר כל הדרכים מטעמם לכך כשרות לרבות הגשת תביעות מופרכות מהיסוד לבתי הדין ברחבי הארץ תוך הסתרת עובדות והתעלמות מקוממת מנזקים שגרמו או כספים שקיבלו בתקופת עבודתם. תביעות עובדים זרים כנגד חקלאים : כמה כללים ועצות חשובות למעסיקים עובדים זרים בחקלאות – ברצוננו להודיע ,כי לחקלאים יש זכויות והרבה זכויות ,לצערנו חקלאים רבים אינם יודעים, כי קיימות זכויות רבות .כגון :עובד שנטש – ניתן לתבוע אותו וסכום התביעה מתקזז מהסכום אשר יש לפצות אותו – במידה ויש סכום כזה. בתקופה האחרונה נתקבלו לא מעט פסקי דין בעניין כגון ת”א 1595-10-11ו-ס”ע . 27344-09-11 כמו כן ראוי לציין כי בתביעות הללו קיימים רכיבים אשר חלים עליהם התיישנות ויש להורידם מסכום התביעה . ראוי להבהיר ,כי יש משמעות רבה לכל ההטבות שהעובדים הזרים מקבלים מן המעסיק, משמעות מאוד גבוה בסכומי הכספים וההורדות בשכר. כלומר כל הטבה מכל סוג שהוא יש להביא לידי ביטוי ובהסכמתו של העובד ,ניתן לתת לה ביטוי בתלוש השכר ו /או בנספח לתלוש השכר ,כמו גם לגבי מגוריהם של העובדים הזרים ,אומנם .2תביעות בגין מחסור בידיים עובדות (בחקלאות) : במרוצת השנים נאלצו החקלאים במדינת ישראל להתמודד עם מחסור בידיים עובדות במשקים החקלאים (בעיקר בשל מחסור עובדים זרים ממדינת תאילנד) וזאת בשל העובדה כי מדינת ישראל אינה עמדה בהבטחה המנהלית שהינה היתר להעסקת עובדים זרים ,אשר אי עמידתה של המדינה בקיום ההיתר כמוה כהמחאה שלא נפרעה והתוצאה היא נזקים ממוניים רבים שנגרמו לחקלאים וכן הרס של משקים חקלאים המפרנסים משפחות ובשל כך הוגשו מטעמם תביעות נזיקין כנגד המדינה. אותם חקלאים זכאים לפיצוי כספי הולם בגין הנזקים שנגרמו להם .יש להדגיש כי המדובר בחקלאים ,אנשי עבודה אמיתית אשר השקיע את אונם ומיטב כספם במשקיהם החקלאיים כשכל רצונם הינו אך ורק להתפרנס מעמל כפיהם בלבד. בימים אלו מוגשת על ידי משרדנו תביעה לשנים , 2008-2013שבהם לא הגיעו עובדים זרים לחקלאות בשל סיבות שונות .כגון :שינוי שיטת העסקה בחקלאות ,יצר מצב שבו רק ביולי 2013 הגיעו עובדים למדינת ישראל כאשר החקלאים שלמו אגרות ,עמדו בכל התנאים הבאתם של העובדים והמדינה ומוסדותיה לא. יש לציין ,כי לפני כשנה התקבלו כספים בגין הנזקים כ – 86מליון .₪ .3ביקורת /משרד הכלכלה אגף ההסדרה / משטרת ההגירה : כל המעסיקים במדינת ישראל חשופים מידי יום לביקורות הן של משטרת ההגירה ,הן של רשות האוכלוסין והן של מפקחי משרד הכלכלה. מטרתם של גופי האכיפה הינה ביצוע אכיפה של חוקי העבודה במשק העבודה הישראלי. בעניין זה קיימים חוקים רבים ,ומתוכן הוראות חוק רבות המהוות עבירות פליליות. אם נחלק את המעסיקים לפי ההליכים הפליליים – כפי שהם מחולקים בלשכות הפליליות ברשויות אז יש את “התיקים הישראלים” ויש «התיקיםשל עובדים זרים”. גם בסקטור של מעסיקי עובדים זרים ישנן תתי מחלקות :משלח יד ופרטי ,סיעוד ,בניין, חקלאות ,תעשיה ,ומסעדנות ,העסקה במשקי בית ,וכיוצ”ב. כאשר מתרכזים בתחום של אישומים פלילים בעובדים זרים ,עולה תמונה עגומה של ביצוע חקירות חלקיות (לעיתים ניתן אף לומר רשלניות) ,כאשר המטרה -כך עולה בבירור מעדויות המפקחים בבית המשפט – היא הרשעת המעסיק ולא בהכרח “בירור האמת” כפי שמצופה מהם. ניהול תיק פלילי של עובדים זרים הינו מיוחד ומורכב מאוד ,שכן מעבר לידיעת והכרת ההליך הפלילי על בוריו (המשפט הפלילי) ,קיים עוד שני אלמנטים משמעותיים נוספים של הכרת וידיעת דיני העבודה לעומקן (משפט העבודה), וכן הכרה והבנה של כל נהלי הרשויות הקשורים במהגרי העובדה בישראל ( משפט המנהלי). ייצוג נאשמים בהליכים אלה משלב למעשה בין המשפט הפלילי לדיני העבודה למשפט המנהלי. ההליכים הפלילים המתנהלים בבתי הדין לעבודה למעשה מהווים מעין נקודת ממשק בין שלושת התחומים הללו ,כאשר וכאמור ,על הסניגור להבין והכיר היטב את כולם. בימים אלו התקבלו זיכויים רבים של מעסיקים ואף נזיפה של בתי הדין האזורי, כלפי המדינה ,על כך שאין ראיות בתוך ולעיתים הראיות אינם מספיקות על מנת לגבש תיק פלילי. ראוי לציין כי במידה ומתקיימים ביקורת במשק, יש להבין כי עסקינן בביקורת מחייבת וממצאיה של הביקורת הינם מחייבים והראיות אשר נאספות בביקורת הינן משמשות הן להליך המנהלי (רשות האכיפה) והן להליך המשפטי – הפלילי ,לכן יש לתת את הדעת לכל המסמכים אשר מציגים לרשויות ולא לנציגיהן. -------פסקי הדין בראשי הפרקים אשר צוינו לעיל ניתנים לקריאה באתר wzlaw.co.il : בנוסף להלן מספר פסקי דין לדוגמא: הע”ז 41750-04-10 הע”ז 2739-09 ת”פ 174-08 הע”ז 1291-09 13.2.14 || 9 עובר ושב אבי אובליגנהרץ בהשקעה של 22מיליון שקל נפתח להרצה שלב א’ של מלון “חוף נחשולים בוטיק” .המי לון ,השוכן לחופו של הים התיכון למרגלות רכס הכרמל על רצועת חוף לבנה ,הוא בבעי לות קיבוץ נחשולים. שלב א’ כולל שני מבנים דו-קומתיים24 , סוויטות ג’וניור ודה-לוקס ,המשקיפות אל הים ונמצאות במרחק נגיעה מהמים .מתוכן ארבע סוויטות מפוארות המתאימות למשפי חות וממוקמות בקומה השנייה .בכל קומה 12 סוויטות ולכל סוויטה בקומת קרקע יציאה לבריכה פרטית משלה .החדרים בעלי הבריכה הפרטית מתאימים לזוגות בלבד .חדרי הבוטיק ממוקמים בסמיכות לקו המים ,ובכל אחד ואחד מהחדרים ניתן לראות את המים. בשלב השני מתוכננים עוד שישה מבנים דו- קומתיים ,בעלות כוללת של 96מיליון שקל, ובסך הכול יהיו במלון הבוטיק כ 100-חדרים. החדרים מתאפיינים בעיצוב חדשני וכוללים מיטת קינג-סייז עם גב מעוצב בעל תאורת לד אחורית ,חדר אמבטיה מפנק בעל אמבטיה מחופה אבן טבעית ומקלחת נוספת ,מרפסת מרוצפת בעץ “איפאה” עם ריהוט גן יוקרתי אל מול הים ,מסך לד 46אינטש (מסך לד נוסף בחדר הילדים בסוויטות המשפחתיות) ,כבי לים ,מכונת אספרסו חדישה ,ערכת קפה ותה, מיטת שיזוף Wi-Fi ,במתחם הסוויטות ועוד . מלון הבוטיק ,שנבנה על תשתיות קיימות במתחם התיירות ,שוכן בסמוך למלון נחשוי לים ,שבו נפתחו לפני כשנה 16חדרי בוטיק הנושקים לים בעיצוב חדשני ,עם גן יפני מעוצב ,שתי מקלחות עם ראשי גשם -אחת פנימית והשנייה בחצר קטנה מוקפת חומה - ומרפסת המשקיפה אל הגלים ,מרוצפת בעץ ‘עמיעד’ קיבלה אות היצואן המצטיין חברת עמיעד מערכות מים ,המפתחת, מייצרת ומשווקת פתרונות סינון מים ביוי תר -מ 80-מדינות בעולם ,זכתה באות ה�י צואן המצטיין לשנת .2012את האות קיבלו מנכ”ל עמיעד אריק דיין ויו”ר הדירקטוריון טל ישועה מידי נשיא המדינה שמעון פרס בבית הנשיא ,במעמד שר הכלכלה נפתלי בנט .האות הוענק לעשר החברות המובילות ביצוא הישראלי. נשיא המדינה שמעון פרס אמר בטקס: “הפרסים המוענקים לכם היום אינם רק ציון של הערכה על הצלחתכם בעבר ,הם קריאה לחברות ישראליות להמשיך ,ליזום ולחתור להישגים גדולים .הערכתי האישית לכל אחד ואחת מכם והערכתה של המדינה כולה”. מנכ”ל עמיעד מערכות מים אריק דיין אמר: “אני שמח ,מודה וגאה בפרס היצואן המצטיין. זהו אות כבוד על ההשקעה ועל המסירות של כלל עובדי עמיעד ,שבזכות מאמציהם הגענו למעמד הזה .אחת הבעיות הקשות בעולם היא אריק דיין .צילום :מארק ניימן לעמ || 10 13.2.14 מחסור במים נקיים ,והחזון של עמיעד הוא לפתח פתרונות טכנולוגיים חדשניים לבעיה זו”. דיין ציין כי עמיעד ייצאה ב 2012-מוצרים ופרויקטים בשווי הגבוה מ 83-מיליון דולר וגאה מאוד בחדשנות הישראלית שהיא מפיי צה בעולם“ .אנו גאים לא רק בהיותנו חברה ישראלית וחברה קיבוצית ,אלא גם חברה הממוקמת בצפון הארץ המעסיקה למעלה מ 400-עובדים ,שמייצגים את הפסיפס ה�אנושי המגוון והאיכותי שקיים בגליל. “כיצואנים ,אנו נמצאים כיום בתקופה מאתגרת ,הבוחנת את חוסנה של הכלי כלה הישראלית ,כשגורמים בינלאומיים מאיימים להחרים תוצרת ישראלית .אני משוכנע שמדינת ישראל תדע להתמודד עם האתגר הזה ולהבטיח את המשך השגי שוג והצדיעה קדימה של המשק הישראלי, שהוא מקור של ביטחון וגאווה לכל ישראי לי באשר הוא”. איפאה עם ריהוט גן יוקרתי ,פרגולה מקורה בעץ מאסיבי ומדשאות. בסך הכול במלון חוף נחשולי ם 113יח�י דות אירוח מגוונות לזוגות ,לבודדים ולמשי פחות ,מתוכן 40חדרי בוטיק יוקרתיים ממוקמים מול מפרץ ים קסום וחולות לבי נים ,ו 73-חדרים רגילים .כמו כן ,קיימים 39חדרי “נופש כפרי” הנמצאים במתחם הקיבוץ ,במרחק הליכה של מספר דקות מקו המים ,ובסמוך להם נמצאת “וילה שונית”, וילה מפוארת ומרווחת ,בעלת חמישה חדרי שינה נפרדים וסלון גדול ,המתאימה לנופש, לאירועים משפחתיים ולבילוי עם חברים . במלון קיימים אולמות לכנסים ולאירועים המצוידים במיטב המכשור האור-קולי ,ובנוסף יש אינטרנט אלחוטי חינם במרכז המלון ליד הקבלה והמסעדה. צילום :יחצ נפתח מלון “חוף נחשולים בוטיק” במסעדת המלון “רוזמרין” מוגשות ארוחות בוקר וערב כשרות של השף עופר בן גיגי .עוד מציע מלון חוף נחשולים אטרקציות ופעילוי יות לכל המשפחה ,כמו מוזיאון “המזגגה” - מוזיאון לארכיאולוגיה ימית וסביבתית ,סיור לעתיקות “תל-דור” ,המזוהה עם העיר המקי ראית “דור” ,חוף ים ומפרץ טבעי ועוד. לגין זכתה בפרס בינלאומי יוקרתי חברת לגין אריזות מזון זכתה בפרס יוקרתי מטעם ,IPAהארגון הבינלאומי של יצרני קופסאות הפח והאריזות ,על עיצוב ופיתוח קופסת הקפה הצורנית 200גרם קפה נמס של חברת שטראוס-עלית. בתחרות לקחו חלק חברות אריזות פח מוי בילות בעולם ,ולאחר מספר סבבים קטפה לגין את המקום הראשון. בדברי ההסבר להענקת הפרס צוין כי קופי סת הקפה החדשה של שטראוס ולגין מביאה לידי ביטוי יכולות פיתוח ,עיצוב וייצור גבוי הות במיוחד ,המשקפות את החזון של תעשי יית הפח העולמית . “הקופסה החדשנית היא פרי תהליך פיי תוח משותף ששילב טכנולוגיות ייצור מהי מתקדמות בעולם יחד עם ידע רב שנצטבר בשטראוס ובלגין לאורך זמן רב של פעילות משותפת .התהליכים הללו אפשרו נראות וייחודיות של הקופסה וחיסכון בעלויות מרכיביה .הזכייה משקפת את ההכרה הביני לאומית ביכולות הטכנולוגיות ובפיתוח של החברה” ,אמר שפי עוז ,מנהל השיווק של לגין. נוסף על כך זכתה לאחרונה החברה מיגור בפרס “תעשייה יפה ומקיימת” מטעם המועי צה לישראל יפה .הפרס הוענק ללגין במסי גרת התחרות השנתית “ישראל יפה ומקיימת בישראל יפה” ,ולקחו בה חלק מפעלי התעי שייה המובילים בארץ .בטקס חגיגי שהתקי יים בדצמבר בשיתוף התאחדות התעשיינים בישראל ואיגוד התעשייה הקיבוצית ,הוענק הפרס ללגין על ידי ראשי ההתאחדות והמוי עצה ובנוכחות שר הכלכלה נפתלי בנט .זוהי הפעם ה 20-ברציפות שבה זוכה לגין בפרס על עידודה לטיפוח ולשיפור הסביבה במגזר התעשייתי ,למען רווחת העובד והקהילה. מנכ”ל החברה גבי סקוורר מסר כי “אחת המטרות שהצבנו לפנינו הינה פיתוח ושיפור התעשייה הישראלית ,תוך שמירה על עקרוי נות כמו רווחת האדם ושמירת איכות סביבת העבודה .אנו דוגלים בדרך זו כבר זמן רב ונמשיך לצעוד בה עוד שנים רבות”. גבי סקוורר ,מנכ:ל חברת לגין (במרכז) במעמד קבלת הפרס. צילום :יחצ 11 || 13.2.14 ארץ הצבי עוזי בן צבי אדום מבנים מוכרים או לא מוכרים ,זו גלותי השנייה זו השאלה? חברות בינלאומיות שמחפשות השקעות בתחום הקרוב ללבן תמשכנה לבצע רכישות במאות מיליוני דולרים .לחלק מהקיבוצים המשוועים למילוי קרנות הפנסיה וייצוב הקיבוץ זהו אוויר לנשימה בהמשך למדור משבוע שעבר ,ננסה להבין קצת יותר לעומק את התהליכים שעוברים על התעשייה הקיבוצית ,שהיא ללא שום ספק מקור לגאווה קיבוצית וישראלית. בכדי להבין את הנושא קצת יותר לעוו מק ,בואו ונציץ לרגע במה שקרה לתעשיית ההשקיה הקיבוצית/ישראלית ,באמת פאר התעשייה הקיבוצית. האבולוציה של מפעלי תעשיית ההשקיה הקיבוצית שלב א: "נען" – מפעל הממטרות שקם בקיבוץ נען התחיל לייצר את ממטרות הפטיש וראה ברכה בעמלו. "נטפים" – הוקמה בקיבוץ חצרים שבנגב והתחילה לייצר את ההמצאה הכי גדולה של תעשיית ההשקיה הישראלית – הטפטוף. "רווית" – ציוד להשקיה מאלומיניום ,קיו בוץ חצור. "פלסטרו גבת" – מפעל ההשקיה שקם בקיו בוץ גבת. "דן ממטירים" – מפעל לממטירונים מתו קדמים שקם בקיבוץ דן שבצפון. "מצרפלס" – מפעל לטפטוף שקם בקיבוץ מצר ,בבעלותו המלאה. "פלסים" – מפעל לצנרת PVCוPA- בקיבוץ מרחביה ,שנכנס גם לייצור של מעו רכות טפטוף. כל החברות העמידו את שוקי היצוא בראש מעייניהן ,מפני שהיה ברור שהשוק הישראלי מוגבל ביכולת הקיבולת שלו. שלב ב: "נטפים" – רצתה להתרחב ,לגדול ולשמור על אופייה הקיבוצי כאידיאולוגיה .הקיבוצים מגל ויפתח פתחו קווי ייצור ,ועתה הפכה נטו פים לחברה של שלושה קיבוצים ,לא בחלקים שווים ,כאשר עיקר הבעלות נשאר בחצרים. "נען" ו"דן ממטירים" הפכו לחברה אחת נען-דן ,עם שני אתרי ייצור -האחד בנען והשני בדן ,כאשר נען-דן מוכרת את ממטו רות נען והטפטוף ,כמו גם את ממטירוני דן. "רווית" – עם המעבר לטפטוף בישראל וירידת הביקוש לציוד שלה ,החברה נמכרת ונסגרת. "פלסים" – מפסיקה לייצר קווי טפטוף, מתרכזת בצנרת ומחברים. שלב ג: "נטפים" – מכניסה שותפים זרים מחו"ל (בתחילה קרן מרקסטון ,ובהמשך קרן פרו || 12 13.2.14 מיירה קונה את כל אחזקות קרן מרקסטון) בשני שלבים שמחזיקים היום את מרב מניות החברה .אתרי הייצור נשארו בחצרים ,במגל וביפתח ,ומבנה החברה על החברות הבנות נשאר פעיל. "נען-דן" – החברה מוכרת בשלב ראשון חלק ניכר מהמניות לחבר ת JAINהה�ו דית ושמה בישראל ובעולם "נען-דן-ג'אין". בהמשך קונ ה JAINאת שארית מניות הח�ב רה .אתר הייצור בנען נשאר פעיל. "פלסטרו-גבת" – החברה נקנית כולה על ידי חברת "ג'ון דיר" האמריקאית .חטיבת המים של החברה ,ושמה נמחק .פסי הייצור נשארים בגבת .נכון להיום חברת ג'ון דיר מעמידה למכירה את כל חטיבת ההשקיה שלה. "מצרפלס" – החברה ממשיכה להיות בבו עלות קיבוץ מצר ,עם שותפות של 25%של גאון אחזקות. שלב ד :המצב כיום מה שקרה לתעשיית ההשקיה מבוססת הקיו בוצים לא היה מקרי .המשוואה היא לגדול או למות ,וכאשר זה המצב ,יחד עם מצב קשה של חלק מהקיבוצים שהתעשייה הזו פועלת בהם והצורך של הקיבוץ להזרים לקופתו כסף רב בכדי לקיים את אורח חייו ,נאלץ הקיבוץ לעתים למכור נתחים גדולים מהתעשיות שלו לקרנות השקעה. נכון להיום החברות קיימות ,רובן ככולן, גם אם החליפו שם ובעלות .הן עדיין פעילות בקיבוצים שהקימו אותן ,אבל הרווחים זורמים לבעלים .החברות משלמות שכר ודמי שכיו רות על המבנים ,הבעלים מספקים את הגב הכלכלי להתפתחות החברה ,משהו שהקיבוץ הבודד התקשה מאוד לעשות לבדו. זו רק דוגמה .עשרות חברות קיבוציות מכל הענפים נמכרו או יצאו לבורסה ,חלקן נעלמו מהנוף של היישוב ,אבל לא מעט נשארו בקיו בוץ עם חוזה ארוך טווח שמבטיח תעסוקה, והעיקר מבחינת הקונה ,שמירה על הידע ועל הניסיון ,שזה עיקר מה שאתה קונה כאשר אתה משקיע בחברה רווחית ומצליחה. לסיכום ,מכירת חברות קיבוציות תמשיך, חברות בינלאומיות שמחפשות השקעות בתחום הקרוב ללבן תמשכנה לבצע רכישות במאות מיליוני דולרים .לחלק מהקיבוצים המשוועים למילוי קרנות הפנסיה ולייצוב הקיבוץ ,זהו אוויר לנשימה .ברוב המקרים, כפי שכתבתי ,נשאר המפעל בחצר הקיבוץ ופעילותו נמשכת. יש להניח שגם זה ישתנה עם הזמן ,אבל דייה לצרה בשעתה. כמו בעלי ההון השולטים בעמותות ,כך הלך וגבר כוחן של חצרות הרבנים השולטות בכספי צדקה עצומים .כמו בגולה ,הן מתנהלות כמדינה בתוך מדינה עזרא דלומי באמצע שוק מחנה יהודה ישנה חנות פירות- ירקות שהסחורה הנמכרת בה יקרה בהרבה מזו שבחנויות השכנות .ולמרות זאת – למו רות שהעגבנייה היא אותה עגבנייה – החנות הזאת תמיד מלאה בקונים ,בעיקר חרדים. ניסיון להבין את פשר הדבר מוביל אל השלט הנמצא מעל הכניסה לחנות .מופיעים עליו תווי ההכשר שיש לחנות ,המעוטרת בבד"צים של רבנים מוכרים וידועים .כאן ,בד"ץ של רב נודע משול לצל"ש הרמטכ"ל. כשחושבים על התופעה הזאת מן ההיבט הכלכלי ,שהרי ברבים ממקומותינו הפכה הדת לסוג של ביזנס ,מגלים שיש כאן עסקה סיבובית :החנות משלמת לנותני הכשרות, נותני הכשרות מנפיקים תעודת הכשר "יוו קרתית" ,ומחירה של התעודה מועמס על העגבנייה שקונה הלקוח .כמו בקניית מותג, הלקוח קונה לא רק מוצר ,הוא קונה יוקרה. הקנייה הזאת מעסה לו את האגו .מחזקת אותו .הוא מאמין שהצנון שלו כשר יותר מהו צנון של השכן. על האמונה הזאת ,שהיא כמובן מיתוס ,הקוו נה מוכן לשלם .כמו ילד המשוויץ בתג החבו רה שעל בגדו ,הוא שמח לספר שהעגבנייה שלו "מבוד"צת" והיא מהדרין שבמהדרין. התיאור הזה הוא חלק מניסיון לפענח את סוד כוחם העצום של כמה רבנים ,בעיקר אלה שזכו לכינוי "באבות" :הבאבא ברוך ,הרב ישראל איפרגן (הרנטגן) והרב יאשיהו פינטו, שנמצא עכשיו במוקד סערה ציבורית בשל פרשיית תרומות או תשלומי שוחד – תחלו יטו בעצמכם – שמעורבים בה קציני משטרה בכירים וגם איש קונגרס אמריקאי. מה מקור כוחו של הרב פינטו? במה מותר, למשל ,הרב פינטו מהרב יואל בן נון? במקרה הזה סוד הכוח הוא המוצא המשפחתי ,השושו לת :הרב פינטו הוא צאצא של משפחת אבו חצירא שאנשיה נחשבו לבעלי סגולה .אצל הטייקונים עוברים בירושה כסף ונכסים, הרבנים יורשים הילה משפחתית .הסוציולוו גים קוראים לזה "סטטוס שיוכי". הרב ברוך אבו חצירא – בנו של הבאבא סאלי (רבי ישראל אבו חצירא) ,שהקים חצר בנתיבות אשר הפכה מוקד לעלייה לרגל ומשאבת מזומנים בעלת הספק שאיבה גבוה, מירק בעזרת שיוכו המשפחתי את עברו הפלילי והפך למוקד כוח פוליטי .מילה טובה וברכה שלו לפוליטיקאי שוות הרבה קולות. הוא הפך מאסיר לעשיר. ההילולה השנתית בחצרו של הרנטגן מאו גדת סביבה שרים ,אנשי צבא בכירים ,קציו ני משטרה ועוד רבים המבקשים לקדם את ענייניהם באמצעות ההתחככות עם כל המי ומי .אריק שרון ,ציניקן לא קטן ,הגיע לשם כדי להשתתף בהשלכת חפצים אל תוך האש באיזה טקס הזוי של הסרת כשפים .מן הסתם חשב שכך "יתחזק" מול יריביו. כך ,גם חצרו של הרב פינטו .כספים רבים שאין עליהם פיקוח עוברים בין אנשים בלחיצת יד; מתקבלות שם החלטות שלהשפו עותיהן הכלכליות יש השלכות על הכיס של כולנו ,כמו למשל בנושא התיווך בין דנקו נר לאלשטיין בפרשת אי.די.בי; כמו למשל בעצות לאילן בן דב ,בעל השליטה בפרטנר. וכך ,סביב הרב וסביב הכסף הנערם קמה חצר חסידים שהולכת ותופסת נפח .חצר הרבי הפכה למדינה בתוך מדינה .כמו בגולה. את עליית כוחה של הדת על נגזרותיה העסקיות יש לחפש בתהליכי קריסתה של מדינת הרווחה ,המותירה שכבות הולכות וגדלות ללא ביטחון חברתי ,כשחלקים מהן אף נתונים תחת איום קיומי של ממש .הדת על מוסדותיה ועסקניה – כאן ובמקומות רבים אחרים – נכנסו לריק שחוללו תהליכי ההפרטה ,אשר הותירו את האזרחים חשופים וחסרי ביטחון .רשתות הצדקה הדתית תפסו את מקומה של הרווחה המדינתית .כמו בעלי ההון השולטים בעמותות ,כך הלך וגבר גם כוחם של הרבנים השולטים בכספי הצדקה הללו .על מודל הון-שלטון-עיתון נולד המוו דל רבנים-קצינים-יחצנים .דנקנר ובן דב הם תמונת הראי של פינטו והרנטגן ,ארבעתם הם חלק מאותה שיטה והסתבכותם מלמדת על ריקבונה. הרב ישעיהו פינטו .התמונה להמחשה בלבד צילום :אדי ישראל 23 || 13 || 14.3.13 13.2.14 דעת יחיד תוצאה ידועה מראש, האומנם? גם אני שותף לספקות בדבר אופן ניהול הקרב ,אך מציע לכולנו שלא לרפות ידיים (“ניצחון רמ”י בנוקאאוט”) הדורשות בטובתנו ,אפילו אם לא בטוח שהן ידיים ימניות ...ולרכז מאמץ חשיבתי ותכנוני ,איך ניתן יהיה לנצח ,בקרב או במשא ומתן או בשילוב ביניהם. מאמר תגובה למדור ארץ הצבי“ ,הזמן הירוק”30.1.14 , בארי הולצמן || 14 13.2.14 [ ארנון אבני ] הערה ראשונה :מתי תוקעים סיכה. כמותח ביקורת סדרתי כלפי אופן הפעילות התנועתית בנושא הקרקי עות ,אני מציע שלא לרפות ידיים מצדנו ולחזק ידיים של יריבינו (והם יריבים קשים וחזקים). הערה שנייה :מוסכם כי “אחת מאבני היסוד של הקיבוץ המתחדש הייתה היכולת והרשות של חבר הקיבוץ לשייך שיוך קנייני את הבית שבו הוא דר זה שנים” .אולם כדאי לבחון כמה נתונים ולהתחשב בהם: בפתיח לחוזי החכירה משנות התשעים שעליו חתמו מול המיני הל כ 120-קיבוצים ,ולגבי כל השאר דינם זהה ,כתוב כך“ :הואיל והקיבוץ הינו אגודה להתיישבות, שהוא יישוב נפרד המקיים חברה שיתופית של חבריו ,המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל על הקני יין ,של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בכל שטחי הייצור ,הצריכה והחינוך ובתקנותיה קיימת הוראה לפיה אין האגודה מחלקת את רווי חיה ואת רכושה בכל צורה שהיא”. למיטב ידיעתי ,אף קיבוץ לא פעל לשינוי פתיח כה חד-משמעי זה. עכשיו עלינו להתמודד עם הסתיי רה שהשיוך הקנייני מייצר עם לשון חוזה החכירה (בצד התמודדויות נוספות בכל הקשור לנושאי מיסוי שונים ,התייחסות החברה הישראי לית לעוסקים בנדל”ן ומתיימרים גם לנפנף בזכויות המגיעות להם מטעמים שונים ובעיקר הוותק והי השקעות המגוונות שהשקיעו בייי שוב ,באזור ובמדינה בכלל). מי “הלך עם הקיבוצים” .לפחות אחד מבכירי המינהל הפטיר עוד מזמן כי מטרת ההחלטה הייתה לפרק את הקיבוצים ובין השאר להפריד את השטחים הנרחבים החכורים במשבצת החקלאית משטח המחנה שבו מתרכז העניין הציבורי והאישי של רוב גדול מחברי הקיבוץ. משום מה לא מפריעים לעוזי “הסעיפים הקטנים” בהחלטה 751 לפיהם רק חבר שהיה ביום הקובע בעל ותק של לפחות 15שנים (!) יהיה זכאי לשיוך ,וזאת לפי תשלום ש ל )!( 66%משווי המגרש .הצע�י רים יותר יידרשו לשלם 91%משווי המגרשים שעליהם בנויים בתיהם. אלו לדעתי סעיפים שערורייתיים, להם היינו כולנו אמורים להתנגד. אין להם תקדים ודמיון בשום הסדר עם חוכרי קרקע בישראל .הם מבסי סים הנחת יסוד שקרית לפיה אנו הקיבוצים לא שילמנו דמי חכירה כמו החוכרים העירוניים .לא מוזר לעוזי כי החלטה זו התקבלה ואושרה במועצת מקרקעי ישראל ואחר כך על ידי כ 150-קיבוצים עוד לפני כמה עשרות שנים ובינתיים רק ייי שובים בודדים השלימו לחלוטין את ביצועה? הערה שלישית :פערי המחירים. פערי המחירים היו ברורים מלכי תחילה ולא “כאן הסתבר לתק”צ” פער זה .הפער הלך וגדל ככל שרמת מחירי הקרקע הלכה ועלתה באזורי הביקוש בתלילות ובממדים שאיש לא חזה .עד שהקיבוצים הפרושים ב”אזורי הביקוש” ישליי מו את ביצוע התשלומים ,אלה של היום ואלה הנידחים ,הם ככל הנרי אה ימשיכו לעלות בתלילות ויקשו על הקיבוצניקים ,אפילו בקיבוי צי המרכז העשירים ,לעמוד בכך. פערי המחירים ידועים לפרטיהם בתק”צ ואף הוכנו שם מטריצות לכל קיבוץ וקיבוץ ,על פי מאפי ייניו ,לחישוב כל סכומי התשלוי מים הישירים והברורים והעקיפים שעוד לא הובנו והובהרו לחברי הקיבוצים .במצב פערים כאלו היה רצוי כי יופעל מנגנון מאזן ,סוליי דרי ,העשוי לשרת גם את קיבוץ עמיעד .מנגנון כזה הופעל למיטב ידיעתי ביישובי המועצה האזורית הגליל העליון ,בהנהגתו של אהרון ולנסי ובביצועו של הגזבר חיים מילוא ,בעת שניתנו הטבות מפליי גות רק ליישובי קו העימות שמצפון לעמיעד ,והנהגת המועצה האזורית ידעה לפצות את היישובים שמדרום לקו העימות בדרכים שונות ויציי רתיות .ישנה התנערות בוטה מן הסולידריות הנדרשת -לא הבעת צער ורחמים ,אלא הכרה בצורך של שילוב כוחות מול גורם עוין חיצוני ומניעת תהליך של “הפרד ומשול”. הערה רביעית :קרב הורדת הידיים. גם אני שותף לספקות בדבר אופן ניהול הקרב ,אך מציע לכולנו שלא לרפות ידיים (“ניצחון רמ”י בנוקי אאוט”) הדורשות בטובתנו ,אפילו אם לא בטוח שהן ידיים ימניות... ולרכז מאמץ חשיבתי ותכנוני ,איך ניתן יהיה לנצח ,בקרב או במשא ומתן או בשילוב ביניהם. הערה חמישית :מהו “שיוך פניי מי”? אם הכוונה לתעלול שיצרו עורכי דין בכמה מקיבוצי המרכז (חוזה שיוך המדווח רק לשלטונות המס ולא לרמ”י) דעתי כדעתך, בהסתייגות לא קלה :זהו התעלול שהיה הסיבה העיקרית לבלימת מתן היתרי הבנייה ולא פעילות כלשהי מטעם התק”צ .גם המסלול שאליו חותרים בתק”צ -חכירה ראשית של האגודה וחכירת משנה של החברים, תוך הורדת מחירי השיוך והידוק הבקרה על הרכב האוכלוסייה לעת חילופי דורות ובעלות על הדירות - אינו מלהיב. אני מציע כבר זמן רב הסדר כספי פנימי ,המייחס שווי כספי הוגן ומאוזן המייצג ערך דירה ,ואולי אף נכסים אחרים ,על פי ותק ואי מות מידה משלימות לכל אחד מן המשתכנים והמצטרפים ,ותיקים וצעירים .אני מציע להתנתק מן הקירות ,הרצפה והגג ולתרגם אותם לשווה כסף .כסף זה ישולם ליורשים חלקם בוודאי כבר מחוץ לקיבוץולא שוקלים להצטרף אליו – על ידי הדיירים החדשים המצטרפים לקיי בוץ ,ב”מכה אחת” או בפריסה מוי סכמת ככל שיוכל הקיבוץ לפרוס. במקרים מיוחדים ,כתלות במצב הכלכלי באותו קיבוץ ,יתאפשר אף לבעל דירה לקזז חלק מן הסכום העתידי עוד בחייו ,תוך שישתמש בכך למטרותיו הוא (מעין משכנתה הפוכה). הסדר זה ייעשה על ידי הקיבוץ, באופן אוטונומי ,ללא מעורבות מיוי תרת ומייקרת של רמ”י ,לא ,91% לא 66%ואפילו לא 11%בקיזוז מקדם אזור עדיפות לאומית א’ באי זור עם מחירי קרקע זולים כמקובל בסביבות ג’יב יוסוף .בלי התערי בות שולה בן צבי ובנצי ליברמן. את המשא ומתן שאתה מציע לנהל איתם ,אני מציע לך לעשות ולהתני סות לבדך ובעצמך .אל תהסס לספר לחבר’ה איך היה .שיקול דעתם ביום טוב אינו עדיף אפילו על שיקול דעת חברי מזכירות ממוצעת ביום רע .בדומה להסדרים פנימיים רגיי שים אחרים שנעשו ללא מעורבות פקידי משרד הרווחה או הבריאות, השתכללו והותאמו למידתו וליכוי לותיו של כל קיבוץ ,כך ניתן לבצע הסדר זה. הערה אחרונה :מי הוא “התק”צ”? המזכיר הנבחר? צוות הקרקעות המלווה אותו? החלטות מועצה בנוי שא? משאל רחב? כדאי להגדיר .כל הגדרה תבטא משהו אחר... דפנה•:server1:mishkeykibuzimביצועים•zman1-260x360_BF.indd124089:פברוארPM5:412014,3 העסק שלך בידיים טובות מעביר סדנאות יצירה בקיבוץ? בעל נגריה או מוסך? משקי הקיבוצים מציעה לך ביטוח שתפור לעסק שלך סוכנות הביטוח משקי הקיבוצים מתמחה בהתאמת ביטוח לעסקים קטנים ובינוניים בקיבוצים, כגון :סדנאות ,נגריות ,מסגריות ,מחסנים ,מוסכים ועוד .הסוכנות מעניקה מגוון כיסויים ,המותאמים במיוחד לצרכי העסק שלך בקיבוץ ולאופי התעסוקה הייחודי -ומגנים עליו מפני סיכונים אפשריים. עם ביטוח עסק ב"משקי הקיבוצים" ,הראש שקט וחופשי מדאגות! עם ביטוח במשקי הקיבוצים הראש שקט וחופשי מדאגות! סניף ת"א 073-7001213 סניף גרנות 04-6321150/1 13.2.14 || 15 מקום שמור אנשי דגניה 1921בינהם משה דיין ורחל המשוררת חצר דגניה 1912 דגניה בת 100טכס הנוכת הצריף באום גוני פועלם של המתיישבים הראשונים ,כפי שהונצח בארכיון דגניה ,מדגיש את החותם בר הקיימא שהטביעו בדברי הציונות ,בימי המדינה ,בתרבותה ,בגבולותיה וכן במקום עצמו .גם אם איננו מסכימים על הכול ,ייחודיות וראשוניות אלו דורשות מהממשיכים השקעה גדולה ומאמץ רב בשימור ובהנצחה קהילה, מורשת והנצחה || 16 13.2.14 יובל שיאון המהלך החברתי-ציוני שבהקמתה של דגניה כצורת התיישבות יי־ חודית מציב אותה בעמדה מיוחדת .התברכה דגניה להיות ראשונה בין שווים ,משרטטת קו זינוק וכיוון לחשיבה אוונגרדית ,חלוצית ,באורחות חיים ייחודיים .בהסתמך על עבודות שנעשו ועל מסמכים שנאספו בא־ רכיון דגניה במאה השנים שעברו עליה מאז הקמתה ,ראייתנו מתחד־ דת באשר לייחודיות במחשבתם של הראשונים שיצרו חותם בר קיימא בדברי הציונות ,בימי המדינה ,בתרבותה ,בגבולותיה וכן במקום עצמו. גם אם איננו מסכימים על הכול ,ייחודיות וראשוניות אלו דורשות מהממשיכים השקעה גדולה ומאמץ רב בשימור ובהנצחה. מזלנו הוא שקבוצה לא קטנה של חברות וחברים חשה בכך כבר לפני עשרות שנים ,דחפה את מוסדות דגניה וחבריה להקדיש מאמצים ואמ־ צעים רבים -שגם היו בידה -למימוש השימור וההנצחה לדורות. שחזור והנצחה סיפור ההנצחה הפיזית החל ב 1935-בהחלטה על הקמת בית גורדון, ונמשך ב 1940-ביום הולדת 30לדגניה ,שנה שבה החלו חבריה וילדיה בהקמת הגל באום-ג’וני ,ויצרו מסורת שבה כל שנה ,ביום הולדתה של דגניה ,היו מוסיפים אבנים לגל ומגביהים אותו ,עד שהוקם ונחנך עם הסלע והשלט בראשו ב ,1960-ביובל ה 50-לדגניה .לקראת יובל זה החלו בשיפוץ חצר הראשונים ,שבה שופצו בית בוסל והמועדון לחבר והוקם קיר שמות הקיבוצים באום-ג’וני .אתר אום-ג’וני שופץ שוב ב 1980-ביובל 70לדגניה ,והצריף והאתר המחודש הוקמו ב,2010- במלאת לדגניה 100שנים .בין לבין התרחשו מלחמת העולם השנייה ומלחמת הקוממיות ,שאתרי ההנצחה העוסקים בהן הם גן מולה ,גן המ־ גינים עם אתר הטנק ועמדת השער .הקמת המדינה הותירה את ברוש המדינה בין נכסי התרבות של דגניה ואת טקס מסע נס הקוממיות כחלק ממורשתה. 17 || 13.2.14 כמעיין המתגבר בתוך דגניה עצמה שופצו ב 1980-חצר הראשונים ,מבנה הספרייה ומבנה המזכירות, וכן נבנו ומולאו בתוכן המוזיאון והארכיון, ובכך למעשה תם פרק השחזור והשימור הג־ דול והחל פרק חדש שאינו פחות בחשיבותו והוא פרק “שימור השימור” ,או במילה אחת “הנצחה” ,הטמעת ההיסטוריה של דגניהבחבריה ,בילדיה ,באורחיה ובמבקריה על ידי הכנסת תכנים לאתרי המורשת דרך איסוף, שימור ,קטלוג וארכוב (מהמילה ארכיב ,אר־ כיון) .בשנים האחרונות מושקע המאמץ בדי־ גיטציה ובמחשוב של תולדות דגניה בכתב ובתמונות ,של מעשיה ומעשי החברים בה וכן הוצאת ספר נפטרים והוצאת חוברות וספרים. הורחבה מפת האתרים שאותם דגניה חושבת כחלק ממורשתה והראויים לשימור כגון מגדל המים ועמדת השער ,גן אלון ועוד. העצמת המורשת בכל קנה מידה זאת רשימה ארוכה ומכו־ בדת ,הפרושה על פני שטח פיזי נרחב ,אבל גם לאחר מעשיה הרבים והראשוניים בתחום השימור וההנצחה בתנועת ההתיישבות ובמדינה כולה ,נותרה לקבוצת דגניה עוד עשייה רבה בדרך להשלמת שימור והנצ־ חת מורשתה ,כי יש לדגניה עוד היסטוריה לא מסופרת ועוד אתרים מבונים שהם בעלי חשיבות מעבר למקום ולזמן ולגביהם נדרשת החלטה אמיצה. אחד מהם והדחוף יותר הוא בתחום הבנייה למגורים .בדגניה נשתמרו מבנים שחשיבותם למפת דגניה ,לתולדות האדריכלות ,למדינה ולתנועת ההתיישבות רבה ואל לנו להזניחם; מבנים בעלי ייחוד שאין שני לו בעולם ונשמ־ רו בצורתם הראשונית .מבנים אלו תוכננו על ידי אדריכלים מפורסמים למטרות מקומיות, ולולא צורת ההתיישבות המכונה “קבוצה” עם משנתה ואורחות חייה ,לא היו מתוכננים לעולם במתכונת שבה תוכננו ונבנו. המבנים שעליהם אני מדבר הם מבנה חדר האוכל השני (הידוע בשם “מועדון הצריפייה” ועכשיו “בית הכנסת”) והבתים הקטנים מצ־ פון לבית הגדול .חדר האוכל נשאר ברובו כפי שתוכנן במקור ,כשאת המערבי מבין הבתים הקטנים ניתן להחזיר למצבו הראשוני (בקירוב) .זה המצב והגיע הזמן להחליט כיצד דגניה נוהגת בנכסים אלו ומעצימה את מו־ רשתה .כי מורשת היא הדבק שמחבר אותנו יחד ,היא ערך מוסף חשוב למצטרפים החד־ שים ומשמשת דלק למנוע צמיחה דמוגרפית איכותית ,לגאווה ולרוח גבית לכולם. הנצחת הנפקדים ממורשת דגניה בדרך שבה הלכה דגניה ואותה מובילה הע־ מותה מיום היווסדה ומודגש בשמה “העמותה להנצחת ראשיתהוראשוניה של דגניה ,אם הקבוצות” נעשתה הבדלה חשובה ועקרו־נית בין זיכרון נוסטלגי למורשת: זיכרון נוסטלגי של משפחה ושל החבר כבודד ,לבין מורשת הקבו־ צה ודרכה ,לא תמיד באופן מדויק, אבל על הקו הזה השתדלה העמותה לשמור לאורך כל דרכה מיום הק־ מתה .ההבדלה הזאת חשובה בייחוד עכשיו ,כשהתפנינו מעט משימור החפץ ,האתר והמבנה ,לשימור הזי־ כרון הקבוצתי ,הקיבוצי ,ולמה כוונתי: ברור לכולם ש 20-השנים הראשונות של דגניה הן אלו שקבעו את דרכה ועיצבו את דמותה ,ועשרות השנים שבאו אחריהן הת־ אפיינו באירועים ,חלקם קצרים אבל חשובים, ועם השפעה ארוכת טווח כגון מלחמת הקומ־ מיות ,הירידה לשדות הדרום ,הקמת טולגל, הובלת המים לסירין ושינוי אורחות החיים. ב”עשרות השנים שבאו אחריהן” אלו חיו אנשים ונולדו ילדים ,חברות וחברים ששמם ומעשיהם נפקדים ממורשת דגניה ומערכת ההנצחה שלה ,אנשים שבנו ,יצרו והולידו משפחות ושמקום הנצחתם הוא אך ורק המצ־ בה בבית הקברות .את זה אנחנו ,חברי דגניה, דורות ההמשך חייבים לשנות! בגישה זאת של הרחבת מושג המורשת החל מוקי צור בספרו “לא בעבים מעל” .מוקי הרחיב בספרו את המושג “מורשת דגניה” ו”הנצחה” למקומות שלא היו מוכרים לנו ועורר בכך מחלוקת .הספר התאפשר בגלל החברים בדגניה ומפני שארכיון דגניה ,על עובדיו הרבים במשך השנים ,עמלו ועמלים על ביסוס והרחבת יסודות הזיכרון הקיבוצי בהצלחה רבה (האם אתם יודעים שבארכיון דגניה שמורים יומני העבודה וספרי הקופה החל מימי אום-ג’וני ב ?1910-ומצד שני, שיש בו תיקים אישיים לכל חברי ו/או בני דגניה לדורותיהם?) באום גוני 1911 || 18 13.2.14 להוסיף נדבך על נדבך כשמגיעים למוזיאון דגניה המצב שונה בכך שהוא מציג בעיקרו את עשר השנים הרא־ שונות ומצטמצם בשנים שאחריהן .ועולה השאלה ,האם כפי שהוא אופיין והוקם לפני 30שנים ,משקף המוזיאון בדגניה את מורשת דגניה? האם יש הצדקה לכך שבדגניה יגידו שלאחר עשר שנים מהקמתה היא החלה לאבד מייחודה בכך שהוקמו מאות קיבוצים נוספים, ולכן יש לשמר רק את השנים הראשונות, “החשובות”? האם בגלל ששינויים דומים נעשו בקיבוצים האחרים לא הותירו ההחלטות את רישומן במקום ובאורחות חיינו ולפיכך במורשתנו? אלה טיעונים שראוי לשקול. כסיכום זמני ,נדרש מדגניה ומחבריה להמ־ שיך ולהנציח את כל שנותיה ולהוסיף נדבך על נדבך מעל ומעבר לשנים הראשונות ,כי מעבר למורשתה מנציחה דגניה את חבריה, חברותיה וילדיה ואת מעשיהם ,כמו את מע־ שיה היא ודרכה שלה .אנשים אלו הם שיוצ־ רים ,בונים ומתחזקים את המורשת ,אנשים אלו הם היוצרים המשכיות מעבר לעשרות השנים הראשונות ,שנים שבהן שימשו דגניה ודרכה השראה לתנועה שלמה. *המאמר באדיבות עלון קיבוץ דגניה איש קטן גדול פרידה מקלמנט מעיין שהדפסיו הם אנדרטה לילדות שנגזלה וגם אנדרטה כנגד הרוע יובל דניאלי "איש קטן ,פסימיסט גדול (לפי עדותו) ,בלי פוזות ובלי שטיקים – קלמנט מעין ,אמן מהקיבוץ". כך במילים קצרות אלו נפתחת ביקורתה של אריאלה שי (צומת השרון )2.2.1990 ,על תערוכת הדפסי המשי שלו שהתקיימה ב"צוותא" תל אביב. השבוע נפרדנו בצער מק־ למנט מעיין ,איש קטן קומה ודפס גדול .מעין חבר קיבוץ געש שהלך לעולמו בגיל ,74היה בעיני איש הדפסי המשי האולטימטיבי. את קלמנט אני זוכר היטב מתערוכות משותפות ,מבי־ קורי הרבים אצל ידידי הא־ מנים מקיבוץ געש ,ובעיקר "מסדנת האומנים" ברחוב איתמר בן אבי בת"א שם הוא הורה ולימד את טכני־ קת הדפסי המשי .את תורת הדפסות הוא למד מטולי באומן (עמיר) שרבים מתלמדיו כדוג־ מת קלמנט נהפכו לאמנים בזכות עצמם. קלמנט נולד בספטמבר 1939בליון ,צרפת כמה ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השני־ יה .קלמנט שרד את המלחמה לאחר שהוחבא בכפר פרוטסטנטי קטן שתושביו הצילו כ – 5.000ילדים יהודיים במהלך אותה מלחמה נוראה .ימי המלחמה עברו עליו ללא הוריו, אליהם חזר רק לאחר המלחמה .בשנת 1950 היגר עם הוריו לאורוגוואי וב 1960-עלה לארץ והצטרף לקיבוץ געש .בשנים 1967- 1970למד אומנות במכון אבני בת"א אצל שטריכמן ופרופס. בשנות השמונים של המאה העשרים יוצר קלמנט סדרה מעניינת ומאוד פסימיסטית של בובות ילדים שפיהם חתום בפיסת בד. לעתים רק ראשי הבובות ,לעתים הבו־ בות חסרות גפיים ,אין בובה שלמה באו־ תה סדרה ,רבות מהבובות קשורות בחבלים. טכניקת היצירה של קלמנט מאוד מעניינת. הוא היה בונה סביבה אוטנטית .אוסף בובות וקושר אותם ,ואז מצלמם .את התצלום הוא היה מעביר למדיום של הדפס ועובד עליו בטכניקה מיוחדת אותה הוא שכלל .סדרה זו מאוד סקרנה אותי .מה מביא אמן להתעלל כך בבובות חסרות ישע? לאחר ששמעתי את סיפור חייו וימי ילדותו במלחמה ,בהם נאלץ לשנות זהות ולשתוק ללא אם ואב .הבנתי שהבובות מבטאות את ילדותו האובדת שלו עצמו .הן מייצגות את חבורת הילדים היהודיים שהוסתרו בכפר. באותה עת בה הודפסה הסדרה התנהלה מלחמה בארץ ,מלחמת לבנון הראשונה. קלמנט היה שייך לאותה חבורה אומנותית אקטיביסטית שבאמצעות האומנות ביטאה הסתייגותה מאותה מלחמה" .הטירה" בקי־ בוץ געש ,הייתה למוזיאון מחאה שקלמנט הייה אחד ממשתתפיה. ביצירתו של קלמנט אני מוצא סתירה אימננטית, הנושאים הם מובנית. קשים ,אלימים ומפחידים. אמצעי הביטוי מאוד אס־ תטיים .טקסיים ,מלאי הוד ובמידה רבה אף מלאי הדר. כיצד ניתן להבין זאת? בדברים שאמר לאריאלה שי בשנת 1990הוא קובע: "תמיד עשיתי עבודות נגד אלימות" .למעשה האלי־ מות האסטטית של קלמנט רומזת לנו שבקלות אפשר להתרגל לרוע ולאלימות ואף ליפות אותה בכלים אסטטיים. האסטטיקה הפולחנית ,של קלמנט היא תמ־ רור אזהרה כנגד סתימת פיות ,כנגד אלימות ,כנגד ה"בנאליות של הרוע". הדפסיו של קלמנט מעין הם אנדרטה לי־ לדות שנגזלה הם גם אנדרטה כנגד הרוע. קלמנט היה אמן פוליטי ,מגיב על אירועים. אמן מודאג שרצה לתת לדאגתו ביטוי אומ־ נותי .דמותו הייתה תמיד מחייכת ,טובת לב, מוכנה לעזור ולהסביר .לא מתלהם ,לא נדחף, שקט ומופנם .אני זוכר אותו עם חלוק האמ־ נים שלו המלוכלך תמיד בשלל צבעים ,מלמד את חניכיו המבוגרים את טכניקת ההדפס. אזכור את האמן קלמנט מעיין בהערכה .בו־ בותיו השותקות מלוות אותי תמיד. הדפס בשחור לבן 1981 ספורטיבי צור שדה בית הקברות לפילים בדומה להפועל קטמון ירושלים בכדורגל ולהפועל “אוסישקין” ת”א וגליל עליון בכדורסל ,גם לקבוצת מנשה/חדרה/עמק חפר בכדורעף יש עמותת אוהדים פעילה בשבוע שעבר כתבתי על ביקור אנשי עמומ תת “הפועל אוסישקין ת”א” בקיבוצים על מנת לגייס חברי עמותה. השבוע נעסוק בעמותה שלא צריכה לנסוע רחוק כדי להגיע לקיבוץ – היא חלק בלתי נפרד ממנו. עמותת האוהדים של מנשה/חדרה/עמק חפר בכדורעף. מקימי העמותה – יהב בן דור ותומר גורן (עין שמר) ראו את הצלחתם של קבוצות אוהמ דים בספורט הישראלי – הפועל קטמון ירושמ לים בכדורגל והפועל “אוסישקין” ת”א וגליל עליון בכדורסל ,ורצו אחת משלהם. הם צירפו אליהם את עופר ניר (מענית), חמי סל ורהב מור (עין שמר) ואת אורי בראל (ברקאי) ,ויחד החלו בהליך הקמתה של העמ מותה. העמותה קמה באוגוס ט 2013ושמה לה ל�מ טרה מספר יעדים עיקריים – קירוב הקהילה בשלוש הרשויות (מנשה ,חדרה ועמק חפר) אל הקבוצה ,החזרת הקבוצה אל צמרת הכמ דורעף הישראלי עם התמודדות קבועה על אליפות ועל גביע המדינה ,ופתיחת אקדמיית כדורעף בשיתוף עם המוסד החינוכי הצמוד – מבואות עירון. כיום מונה העמותה יותר מ 100-חברים, כשהיעד הוא להגיע תוך שנתיים ל500- חברים .חברי העמותה משלמים 150שקל למבוגר ו 50-שקל לילדים ,נוער וחיילים. נראה שיעד אחד כבר השיגה העמותה והוא החזרת הקהל אל משחקי הקבוצה :כמעט בכל משחק בית מתמלא אולם “הבנים” בעין שמר עד אפס מקום .האולם כבר זכה לכינוי “בית הקברות לפילים” (מתוך הסרט “מלך האריות”) ונחשב לאחד האולמות הכי קשים בליגה לקבוצות היריבות. עופר ניר ,ספר לי קצת על הפעילות שלכם. “היעד שלנו מראש היה לקרב את האוכלומ סייה לכדורעף ולספורט בכלל ,ליצור מהמשחק אירוע בעל גוון של הפנינג, למשל בעזרת די.ג’יי שמגיע למשחמ קים וטקסי חלוקת מגני כבוד לשחמ קני עבר של המועדון .אנחנו דואגים שאנשים יעברו חוויה נעימה .המטרה היא ליצור קהל שמעורב במשחק, אבל עם כללי התנהגות מקובלים. אנחנו מקבלים את האורחים בשמחה וברוח ספורטיבית ,אבל באים לנצח ולא שוכחים את זה לרגע. “העמותה עוזרת גם בגיוס כספים לאגודה ועונה על צרכים בסיסיים – עזרנו בנושא לבוש הקבוצה ,ונמ עזור בהלבשת קבוצת הנוער .עזרנו לגייס כסף למאמן כושר לבוגרים ולנוער, כי חשוב לנו שהשחקנים יקבלו את התנאים המקסימליים שאנחנו יכולים לתת .אנחנו עוזרים למבואות עירון (אלופי הארץ בתיכומ נים) במציאת ספונסר ובנושא הלבוש לקראת טורניר אליפות העולם לתיכונים שיתקיים בפורטוגל”. נדמה שהקהל כבר מרגיש מחובר לקבוצה והשנה האולם מתמלא כמעט בכל המשח־ קים .איך אתה מסביר את זה? “הקבוצה שלנו היא היחידה בליגה שבנומ יה בעיקר משחקנים מקומיים ,וזה המפתח. אנחנו דוגלים בכך ונדאג להמשיך בזה .נרצה שהצעירים שלנו ידעו שהם יכולים להתפמ תח כלכלית ומקצועית אצלנו .אנחנו פה כדי לתת להם תשובה מקצועית ומנטלית מכל הבחינות ,ונדאג שזה יימשך ויתחזק .אנחנו רוצים שהקהל ירגיש שהוא חלק מהקבוצה, שיזדהה עם השחקנים ועם הצוות כולו – ולכן נמשיך בדרך הנוכחית”. מהן התכניות לעתיד? “אנחנו מתכננים לערוך פעילויות למען הקהילה ולמען אוכלוסיות שונות בקהילה יהודים וערבים ,דתיים וחילונים .אנחנורוצים להגיע לכל סוגי האוכלוסייה באזור ולקרב קהל משלוש הרשויות (מנשה ,חדרה ועמק חפר). “בנוסף לכך ,בעונה הבאה תצטרף קבוצת נשים בליגת העל ,ונעשה מה שצריך על מנת שתצליח .אחת המטרות היא להקים מנהלת נוער שתנהל בצורה מקצועית את כל מחמ לקות הנוער של הכדורעף באזור. המטרה הסופית היא אגודה גדולה ,מסודרת ומקצועית עם קהל מחובר ,לצד קבוצה מקמ צוענית והישגית”. ביום חמישי 20.2בשעה 19:30יתקיים בעין שמר משחק חשוב במסגרת הליגה נגד מכבי ת”א .הכניסה חופשית .המשחק ישודר בערוץ הספורט. קהל עין שמר צילום :פייסבוק דין התנועה עו"ד איילת רייך-מיכאלי כדור שלג במסגרת תובענה לאכיפת הסכם קליטה הוגשה בקשה לצו מניעה שימנע מהקיבוץ לקדם הסכם מול נקלטים חדשים .מה החליט בית המשפט? בבית משפט השלום בכפר סבא מתנהלת תבימ עה לאכיפת הסכם אשר הגישו נקלטים כנגד קיבוץ ניר אליהו .בהחלטה מיום 23.12.13דן בית המשפט בבקשה שהגישו הנקלטים למתן צו מניעה זמני שימ מנע מהקיבוץ לבצע כל פעולה לקידום הסמ כמים אשר נחתמו עם נקלטים חדשים. מעשה שהיה כך היה .לאחר שנחתמו עם המבקשים הסכמי הקליטה והפיתוח ,ולאחר עיכובים שונים בהתקדמות הפרויקט ,החלו לחשוש המבקשים שמא לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות הכספיות שנטלו על עצמם ולפיכך החלו לברר את המשמעות של פרימ שה מהפרויקט ,כלומר ביטול ההסכמים באומ פן חד-צדדי על ידם .לטענתם ,לא קיבלו על כך תשובה עד היום ,ותחת זאת קיבלו הומ דעה לפיה הקיבוץ מקבל את בקשתם לביטול ההסכם. המבקשים אף גילו כי הקיבוץ התקשר עם משפחה נוספת ביחס למגרש המיועד להם על פי חוזי הקליטה והפיתוח ,זאת על אף שלטעמ נתם מעולם לא ביטלו את ההסכם .על מנת שלא לסכל את האפשרות למתן סעד בתביעה העיקרית (התביעה לאכיפת ההסכם) ,עתרו המבקשים למתן צו המניעה .מנגד טען הקימ בוץ כי המבקשים הודיעו על פרישתם החד- משמעית והבלתי חוזרת מן הפרויקט בכמה הזדמנויות שונות ,לכמה גורמים ,ואף התנהמ גותם העידה על פרישתם בפועל ,בין השאר נוכח העובדה כי ניהלו משא ומתן ביחס לגומ בה הפיצוי שאותו יהיה עליהם לשלם. לאחר בחינת הראיות שהובאו (למשל ,עדומ תה של רכזת הגיל הרך כי המבקשים ביטמ לו את הרישום לבית התינוקות ,העובדה כי המבקשים לא היו בקשר עם הקיבוץ מאז יוני ,2013לא הגיעו למפגשים שעסקו במציאת פתרון לבעיית המימון של הפרויקט ,ועוד) מגיע בית המשפט למסקנה כי המצב העומ בדתי ,כפי שהוא נראה בשלב זה של ההליך המשפטי ,נוטה בבירור לטובת גרסת הקיבוץ שלדבריו המבקשים יצרו כלפיו מצג לפיו הם פרשו מן הפרויקט. הקיבוץ הסתמך על מצג זה בתום לב והתמ קשר עם משפחה חדשה ביחס למגרש נשוא הבקשה .אמנם ,הצדדים לא פעלו על פי הומ ראות ההסכמים הקובעות כי כל שינוי באותם הסכמים לא יהיה תקף אלא אם נעשה בכתב, אולם ,בית המשפט סבר כי יש לראות בהתנמ הגות המבקשים משום הסכמה לסטייה מכלל זה .יתרה מכך ,נקבע כי אף אם היו המבקמ שים משכנעים כי דרישת הכתב היא "דרישה בל תעבור" וכי אין לראות בדברים שנאמרו בעל-פה ובהתנהגותם משום הודעה תקפה על ביטול ההסכם – הרי שעדיין דין בקשתם להידחות וזאת משיקולים של תום לב וצדק. כך ,בית המשפט מציין כי המבקשים מנסים לעצור את כדור השלג אותו יצרו במו ידימ הם ,כאשר ברור הוא כי למהלך שכזה תהיינה השלכות קשות הן על הקיבוץ מבחינת התמ קדמות הפרויקט והן על הנקלטים החדשים, אשר ילדיהם כבר מתחנכים במסגרת החינוך של הקיבוץ. תוצאה זו ,לפיה הקיבוץ יהיה זה אשר יימ נזק בשל התנהגות ומצגי המבקשים – הינה תוצאה בלתי צודקת אשר אין לאפשר אותה לדידו של בית המשפט .לפיכך ,לאור מאזן הנוחות ,שיקולי צדק ותום הלב ,נדחתה בקמ שתם של הנקלטים לצו מניעה זמני ,ואלו אף חויבו לשלם את הוצאות ההליך לקיבוץ ולנקלטים החדשים. * "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" מתמחה באגודות שיתופיות ,בתחום המסחמ רי-מינהלי-חקלאי וליטיגציה .המידע המומ פיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך .שאלות ומידע נוסף ב :צור קשר http://www. - ayelet-raich.co.il תא (כ"ס) 45738-11-13איציק (יצחק חי) ברק (בחאש) נ' קיבוץ ניר אליהו אגומ דה חקלאית שיתופית בע"מ (פורסם בנבו, )23.12.2013 * "איילת רייך – משרד עורכי דין וגי־ שור" מתמחה באגודות שיתופיות ,בתחום המסחרי-מינהלי-חקלאי וליטיגציה .המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך .לשא־ לות ולמידע נוסף: צור קשר- WWW.AYELET-RAICH.CO.IL 13.2.14 || 19 מלמד הבקר עמק דותן "בסופו של יום ,ענף רפת חזק יבטיח את ההתיישבות בכל מקום ובעיקר בפריפריה" ,מבהיר אביתר דותן ,מזכ"ל התאחדות מגדלי הבקר ,בריאיון ראשון ל"הזמן הירוק" אבי אובליגנהרץ אביתר דותן ,מזכ"ל התאחדות מגדלי הבקר ,לא הגיע מהרקע של קודמיו בתפקידי מזכ"לים של ארגונים חקלאיים .דותן ( )46נשוי לנירית ,אב לשלושה ,חבר קיבוץ שמרת שבגליל המערבי ,מעולם לא היה רפתן או מרכז רפת .יתר על כן, הוא גם לא בוגר המסלול הקיבוצי הקלאסי של בן משק – קצין בצנח־ נים – מרכז ענף – מנהל במפעלים האזוריים ,בתנועה או בארגוני המג־ דלים. למרות זאת ,הוא זכה לתמיכת המזכיר הקודם יעקב בכר ושל יו"ר "גרנות" איציק בדר .כשאני שואל אותו אם הוא בן קיבוץ ,הוא מחייך ועונה" :זאת שאלה של בולשביקים", ומוסיף מיד" :הגעתי לקיבוץ כילד חוץ בן שבע ,ומעולם לא עזבתי". הרקורד המרשים שלו כולל את היותו ממקימי ערוץ הספורט ,ואחר כך – יחד עם קבוצת יורם גלו־ בוס – הקים את מתחם התקשורת הענק בנווה אילן והיה שותף בהק־ מת חברת החדשות בערוץ .10הוא הספיק להיות גם בעליה של חברה פרטית להפקות סרטים .מ2010- הצטרף לפוליטיקה" ,לפן הפוליטי היישומי" כהגדרתו ,כיועץ לענייני התיישבות של השר אביגדור ליבר־ מן .בצד עיסוקיו השונים הוא מכהן גם כיו"ר ההנהלה [האספה] בשמרת. || 20 13.2.14 כיום ,אחרי חצי שנה בתפקיד ,דותן עורך סיכום ביניים ומצביע על גיבוש תכנית עבודה שתקדם את ההתאחדות ותשדרג את תפקודה. מה הניע אותך לרוץ לתפקיד? לא הספיק לך כל כאב הראש שבא עם האחריות הניהולית בתור יועץ השר? "המניע העיקרי להגעתי לכאן הוא ההתיישבות ,הפרושה מקטורה בדרום ועד עמיר בגליל .להמשיך לטפל בהתיישבות .זה מה שעשיתי גם כיועץ של השר ליברמן ,והספק־ תי לעבוד כמה חודשים גם עם שר החקלאות הנוכחי יאיר שמיר .אני מאמין שזו שליחות .זאת השליחות שהביאה אותי להיות היו"ר של קיבוץ חולית ולמשרד החקלאות. המוטו שלי לשנים הבאות הוא :כל תפקיד שתהיה בו היכולת לשמר את ההתיישבות ואת הקרקע – אני אהיה שם .כשיעקב בכר ואיציק בדר הצי־ עו לי להתמודד על התפקיד ,ואפ־ שר לתת להם את הקרדיט על כך, ברגע שזה ענה לי על נושא השלי־ חות ,התייצבתי .היו כאלה שניסו לקלקל ,לקרקע את היכולות שלי, את מה שאני יכול להביא ,אבל הם לא הצליחו .נכון שלא הייתי רפתן, לא הייתי קשור לבוץ של הרפת – תרתי משמע .אגב ,גיליתי שהמצי־ אות שהצטיירה כלפי חוץ שונה מאוד מהרפת האמיתית .אמרתי מהימים הראשונים :אני אדבר ואת־ ראיין – ברגע שעשינו משהו .עד אז צריך ללמוד .השקענו מאמץ גדול מאוד בללמוד ובלהכין את התכ־ נית והתקציב לשנת ,2014ובעיקר לכוון אסטרטגית את ההתאחדות. התכניות אושרו בהנהלה ובמועצת ההתאחדות ויצאנו ליישום .אס־ טרטגיה זה יפה ,אבל נשארים עם המעשים". הרפת והבקר הם תחומים שאנשים מקדישים שנות חיים ללימודם .איך בעצם נכנסת לעניינים? "לא היו לי מאה ימי חסד .אחרי לילה אחד כבר צללתי למתווה לוקר, לתקנות ,לחוקים ,לבעיית השפ־ כים ...אני אומר במוצהר :לא אהיה מומחה בתזונה ,בפוריות או במיכון חליבה .התפקיד שלי הוא להבין במאקרו וברמה האסטרטגית את הענף .קיימות שתי שיטות ללמוד את החומר :האחת – ללמוד מחלקה- מחלקה .לי לא הייתה הפריווילגיה לבחור בדרך זו ,כי היה צריך להיכ־ נס מיד לעניינים .לכן למדתי לעו־ מק כל נושא שהגענו אליו ,תוך כדי תנועה ,ואני עדיין לומד בכל יום דברים חדשים .למזלי ,בהתאחדות נמצאים כל אנשי המקצוע הטובים ביותר בתחום ,ופעלנו לילות כימים בחודשים האחרונים לגיבוש התכ־ ניות לשנים הבאות". אילו חידושים מביאה התכנית הראשונה שאתה חתום עליה? "התכנית מתרכזת ומתבססת על ההון האנושי הקיים בהתאחדות. התחברנו למקצועיות ,ליכולות ולי־ דע שהענף הזה מייצר .קלטתי כבר בהתחלה ,וזה ברור ,שזו אבן יסוד של המקום הזה .בתכנית כלולים כמה מהלכים משמעותיים שבעיניי יבטיחו את עתידה של ההתאחדות. ראשית ,לראשונה בהיסטוריה של ההתאחדות מינינו סמנכ"ל כספים – כלכלן-חשב .במקום כזה ,שנלחמים על כל אגורה ,ולכל אגורה יש מש־ מעות של מיליונים ,הבנתי שחייב להיות בעל תפקיד המביא עמו את האוריינטציה הזאת .זיהיתי שני אנ־ שים שלנו שהם בעלי ידע מקצועי רחב שיש לו ערך רב – אפרים עזרא, מנהל ספר העדר ומערכות המידע, ובועז חנוכי ,מנהל תוכנת 'נועה' וההדרכה .המחלקות שלהם הן בע־ לות שם עולמי ,והאתגר הינו לאפ־ שר להם לצמוח ולהתפתח ,אישית ומחלקתית ,ולהביא אותם למקום אחר .העתיד של כל הענף שלנו תלוי בספר העדר ובנושא הגנטיקה. אנחנו הולכים להשקיע בתחום הא־ נושי במחלקה הזאת .נוסיף עובד למחלקה ,כך שאפרים עזרא יתפ־ נה לעסוק בגנטיקה בהיבט רוחבי, ברמת המאקרו ובמחקרים ובפרו־ יקטים מיוחדים .עם בועז נבנה תכ־ נית עבודה כך שכבר ב 2015-יהיו הכנסות משמעותיות ממסחור ידע. ניכנס לאט ,בזהירות ובצורה מושכ־ לת להשקעות שיחוללו הכנסות .כל זה בא כדי להקטין את התלות של ההתאחדות בהכנסות מבחוץ ,להו־ ריד נטל מהרפתנים ולהגדיל את רווחיות הרפתות .בנוסף ,נפתח שי־ תופי פעולה עם משרדי הממשלה, עם משרד התיירות בנושא תיירות חקלאית ברפתות ,עם המשרד לבי־ טחון פנים לגבי ביטחון החקלאי ור־ כושו ,עם משרד הקליטה בנושא כוח אדם ,וכמובן עם משרד החקלאות". כיצד אתה מתכוון להתמודד עם בעיית דור ההמשך ברפתות? "זהו נושא קריטי בעיניי ,לכן הוקם צוות הכולל מושבניקים וקי־ בוצניקים צעירים מכל רחבי הארץ, הוגשו המלצות ,ובשיתוף פעולה של מועצת החלב והנהלת התאחדות מגדלי הבקר נגבש תכנית עבודה מיידית בנושא ,שתתרכז בטיפוח ההון האנושי הצעיר ובצורה ממוק־ דת עם תמיכה ישירה בלימודים של סטודנטים ועם אינטגרציה שלהם בעבודת הרפת וגם בהתאחדות. אנחנו נתקצב פעולות אלה ,בשיתוף פעולה עם מועצת החלב ,באינטגר־ ציה בין שני הגופים .ברור לי שללא תקצוב זה לא ילך .אגב ,סוגיה שח־ שוב להעלותה :כשמדברים על דור ההמשך מתכוונים בעיקר למשק המשפחתי – שיישאר בן אחד שיח־ זיק את המשק .אבל זיהיתי בעיה לא פחות חריפה במגזר השיתופי :אין כלל עתודה .רוב מנהלי הרפתות הם חיצוניים ,העובדים אינם מהקיבוץ. לכן חייבים לטפל בעניין ההמש־ כיות גם במגזר הקיבוצי". אוהב להיות בשטח דותן מצביע על בעיה :תהליכים ותרחישים "נופלים" על הענף ברגע האחרון ,מבלי שתהיה יכולת לתכנן תגובה מסודרת" .אנו עומדים לטפל בנושא הרגולציה בצורה מקצועית מאוד .דוגמה ל'הפתעה' שנפלה עלינו היא התקנות בנושא השפכים. בעיה שהייתה ידועה משך שנים. נושא כזה אינו צריך להיות מטופל בהפתעה" .מעבר להכנת התכנית הוא מדבר על מספר הישגים בשוטף. "הגענו להישגים לא מבוטלים תוך זמן קצר .שינינו את מתווה לוקר כך שגם רפתות שמייצרות פחות מ 700-אלף ליטר חלב יוכלו לקבל תוספת מכסה .תקנות השותפויות יותאמו לפי צורכי המגדלים ,בתנאי שזאת שותפות אמת והפגיעה הכי קטנה האפשרית בפרישת התייש־ בות .החזרנו את תכנית 'מיכון חוסך כוח אדם' ,מגובה בתקציבים ממש־ רד החקלאות .במקביל יש הסכמה עם ועדת המעקב ומשרד האוצר על העברת 10מיליון שקל לרפתות המשפחתיות הקטנות עוד לפני סיום מתווה לוקר ,ללא המתנה ,כפי שהיה אמור להיות .וכאמור ,הישג נוסף – החרגת ענף הרפת מתקנות השפכים החדשות ,וזאת בתנאי שעד 2015נציע פתרון .אז נכון ,אני לא רפתן במקור ,אבל יש הישגים ,אני נהנה כל בוקר לקום לעבודה ולקדם את הענף למרות שהוא כבר נמצא בטופ ושיש לו שם עולמי". דותן נכנס לתפקידו לאחר שפרי־ שתו של קודמו ,יעקב בכר ,באה על רקע חילוקי דעות בין רפתני הקיבו־ צים למושבניקים ,שחלק מהם מתחו ביקורת חריפה על מקבלי ההחלטות נציגי הענף בגין ה"כניעה" לממש־ לה בהסכם על מתווה לוקר" .בחו־ דשים האחרונים הגענו לאבן הדרך הבסיסית ליצירת שקט מתמשך: מועצת התאחדות מגדלי בקר לחלב הגיעה ל'הסכמה היסטורית' ,שכל־ לה גם את ראשי התנועה הקיבוצית ושולחן הארגונים הכלכליים ,לסיים את הסכסוך עם המושבים על 'מסמך מאיר צור' .לפי ההחלטה ,הקיבוצים הסכימו שתוספת מכסות של 7.4 מיליון ליטר תועבר למושבים ,תו־ ספת שתוחזר בעתיד לקיבוצים ,וב־ אקט זה בעצם ייגנז מסמך צור 'ובא לציון גואל' .המסמך הזה העיב על האווירה ,היו פה מלחמות של פרש־ נויות והרבה אגו. "בסופו של דבר מנע משרד האוצר את העברת המכסה למגזר המושבי, אבל ההסכמה הייתה חשובה ,ההי־ שג נותן לנו הזדמנות להתחיל את 2014בראש שקט ,כשכל האנרגיות מופנות להשגת היעדים שקבענו לעצמנו .מעבר למטרות היישומיות הייתי רוצה לראות בשנה הקרובה שינוי אווירה .אנו מייצגים את הענף החקלאי הרווחי ביותר במדינת ישר־ אל ,ולכן יש מקום לגאווה עצמית של הרפתנים .כאן המקום לציין ש2013- הייתה שנה טובה ביותר לענף הרפת זה שנים רבות ,מקצועית וכלכלית. אנשים משום מה מפחדים להגיד את זה ,מפחדים להבליט את ההישגים .אני לא בעד משחק המחבואים הזה .הגיע הזמן לומר ,בראש מורם ,שאנחנו ענף טוב ,מקצועית וכלכלית ,כשהאתגר הוא להמשיך לצמוח .וכאן אני סוגר לך מעגל :בסופו של יום ,ענף רפת חזק יבטיח את ההתיישבות בכל מקום, ובעיקר בפריפריה .חשוב מאוד שגם הממשלה וגם הציבור במדינה יחשבו ככה ,והיום זה לא המצב ,רק מעטים מבינים את חשיבותה של החקלאות. הרוב מושפע מסיסמאות כמו 'לפתוח את היבוא' ולא מבין את המשמעות ואת האחריות של המשך קיומה של חקלאות בישראל ,למען עתיד ייצור מזון וביטחון המזון בישראל .זו אינה רק שאלה של קיום ענף החקלאות, כמגיני גבולות המדינה ,ושמירה על שטחי לאום; ביטחון ייצור מזון בישר־ אל ,ללא תלות במדינות אחרות ,הינה גם שאלה ביטחונית .זה חייב להיות שיקול של כל אזרח בישראל". דותן מעיד על עצמו שהוא אוהב מאוד להסתובב בשטח" .עם כל הכ־ בוד לכיסא שלי ,אני פעם או פעמיים בשבוע יוצא מהמשרד .בחצי השנה שאני בתפקיד כבר סיירתי ביותר מ 120-רפתות ,בכל האזורים ומכל הסקטורים .שמעתי את כל העמדות והדעות ,מכל המגזרים .ההצלחה תלויה בקשר שלי עם השטח .אני באמת מאמין בכך ,ואין לי כוונה לנהל מרחוק ,אלא עם השטח .אנחנו פה – כל אחד שיושב במשרדי הת־ אחדות מגדלי הבקר – כדי להעניק שירות לרפתנים .זה מה שעומד לנגד עיניי כשאני בא לכאן בבוקר: לענות לכל טלפון ולכל בקשה .לא תמיד התשובה היא מלאה או לשבי־ עות רצון הפונה ,אבל תמיד תינתן תשובה". השנה האחרונה התאפיינה במ־ תיחות בין חלק מרפתני המושבים להתאחדות .הם טוענים שיש רוב אוטומטי בהתאחדות לטובת האינט־ רסים של הקיבוצים ,ואפילו התחילו בהכנות להקמת אגודה נפרדת. "כמו שאני אומר לילדים שלי ,עם רגשות אי אפשר להתווכח .האתגר הוא לעמוד מול המציאות ,וכאן יש תשובות – אולי הן לא מקובלות על כולם .אני התחייבתי שאני – למרות היותי קיבוצניק – אהיה מזכ"ל של כולם ,של שני המגזרים .המבחן שלי יהיה בעשייה .לגבי חצי השנה הרא־ שונה שלי בתפקיד ,שכל מושבניק יסתכל במראה ויגיד בשביל מי אני עבדתי בתקופה הזאת .הם יודעים שעבדתי עבור המשק המשפחתי. מה שחשוב הוא מבחן התוצאה .עם זאת צריך לזכור שהתאחדות מגדלי הבקר היא גוף דמוקרטי ,שיש בו רוב קיבוצי .כמו שאנו מכבדים את הכר־ עת הרוב ברמה של המדינה – לדוג־ מה בבחירות לכנסת – וברמה של גופים אחרים ,כך זה גם בהתאחדות. אם בהקשר הזה יש שרוצים להקים התאחדות חדשה ,וניתוח קצר מעלה שהבודדים האלו שקוראים למהלך זה בזמנו היו בהנהלת ההתאחדות ומסיבות אלו ואחרות לא נמצאים כיום בעמדות השפעה אז הם בוחרים לתקוף ולאיים ,אמרתי להם שילכו כבר על המהלך ושלא יאיימו". בעניין אחר ,מה יקרה עם מחיר המטרה בשנה הקרובה? "הבעיה שלי היא התנודות במחיר המטרה ,שאינו יציב .הוא עולה ויורד מדי תקופה ,יוצר בעיה כלכלית ואי־ נו מאפשר תכנון .זאת בשל העוב־ דה שהמחיר מורכב ממרכיבים שכל הזמן משתנים ,כמו מחירי הגרעי־ נים בעולם .באופן כזה קשה להגיע לתכנון מסודר .חשוב להבין שהע־ ליות אינן מעלות את רווחי היצר־ נים ,אלא במקרה הטוב שומרות על מצב נתון .כמו תמיד החקלאי אינו קובע את המחיר שאותו יקבל עבור ליטר חלב גולמי ,ועל מחירי מוצרי החלב אחראיות רשתות השיווק ולא החקלאי .בשורה התחתונה נכון יהיה להתייחס לנושא בעוד כשנה ,במ־ לאת שנתיים למתווה לוקר ,אחרי שנראה איך ההורדות הכלולות במ־ תווה משפיעות לאורך זמן .היום עוד מוקדם להתייחס לזה". למתג חקלאות עם כבוד שאלתי את דותן לגבי תחום שהוא מכיר היטב – התקשורת ודעת הקהל .תדמית החקלאות בעיני הציבור היא "לא משהו" .החקלאים מצטיירים כמי שבולמים יבוא מת־ חרה ,אשמים ביוקר המחיה ,שלא להזכיר "ברוני קרקעות" וצרכני מים זולים על חשבון המדינה .דותן טוען שחלק מהאשמה מצויה דווקא בנו" .הרווחנו את התדמית הזאת ביושר .ברגע שאתה כל הזמן מתנהג כעני בפתח ,כאחד שמחפשים אותו ורודפים אותו – בסוף אתה באמת תצטייר ככזה .המשימה שלנו היא למתג את הענף שלנו ,ואת החק־ לאות בכלל ,כענף שמביא פרנסה בכבוד ,שיש לו דור המשך ,צמיחה מקצועית ,ושכדאי להשקיע בו ,ואז גם הציבור יסתכל עלינו אחרת. לא רק במאבקים ,אלא גם בשגרה. אני קושר את זה לעניין הפוליטי. במציאות הפוליטית ,במשך שנים ארוכות היינו בוואקום .המצב הזה רמס את המעמד ואת הזכויות שלנו, וגם כשעשינו דברים טובים לא היה לכך שופר והד .אנו מצויים בנקודת זמן שיש הזדמנות אמיתית לחשוף בפני הציבור את ההישגים שלנו, בעיקר להגביר את ההבנה שאנחנו, החקלאים ,שומרים על המדינה ועל ההתיישבות .אלה ערכים שעדיין נתפסים אצל הישראלי הנורמטיבי כדברים הכי חשובים .בנושא של ההסברה והתדמית יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם מועצת החלב ועם משרד החקלאות". לאחרונה הועלו שאלות בנושא גובה המשכורות בהתאחדות. "התחייבתי עם כניסתי שהתקציב יהיה שקוף .כמובן לא ברמה של המשכורות האישיות ,הפרטניות, אבל כל רפתן יוכל לראות את התקציב לאחר שאושר במועצת ההתאחדות' .זקני ההתאחדות' אמרו לי שמעולם לא פורסם התקציב לפני כן .באופן כללי אני יכול לומר שהמשכורות בהתאחדות אינן גבו־ הות ובטח שלא חריגות .לדוגמה ,יש פה מנהלת תוכנה שיכלה להרוויח פי שניים במקום אחר .המשכורות הן סבירות יחסית לידע ולמקצוע־ יות של העובדים .לגבי המשכורת של המזכ"ל ,אני חושב שהיא מכ־ בדת את התפקיד .מדובר בתפקיד קשה מאוד ולא כולם מבינים איזו אחריות רובצת כאן .כמי שמכיר את המשכורות במגזר הציבורי ,זו לא משכורת של מנכ"ל משרד ממשל־ תי ,ובטח שלא כמו של מנכ"ל של גוף גדול במגזר הפרטי. "אני מקבל הרבה חיזוקים מהש־ טח .היו חששות ,והיום אני יכול להגיד שאנשים נותנים קרדיט, מוקירים כשצריך ומבקרים כשצ־ ריך ,ואני מרגיש שאפשר ללכת קדימה ולהצעיד את הענף למצות את מלוא הפוטנציאל שלו .המסר שלי הוא מסר של עשייה .כמו שאמרתי ,ההתיישבות היא המניע שלי .יכולתי להיות בהרבה מקומות אחרים ,ובחרתי לעבוד עם הענף הגדול ביותר בהתיישבות ,להש־ פיע ולעשות .אני מאמין בכל לבי שהערך ההתיישבותי הוא החשוב ביותר להמשך קיומה של ארצנו. ומאמין באמרה -אם חקלאות כאן, מולדת כאן!" אביתר דותן והילדים 13.2.14 || 21 מראה מקום עץ השדה נוף ילדות ולמרות שהדשא ההוא עוד קיים וקול הילדים עוד יוצא מאותו בית לבנים ישן ,חלק מהמבנים הם כבר מזמן לא מה שהכרת כילד על אף היותו ידידו הטוב של האדם (ושל הקיבוצניק בפרט) -האדם הוא אויבו הטבעי של הכלב אלון מורדכוביץ צור שדה בנוף הבתים הישנים, אשר היו ִצלי בימי ילדות, חלפו הרבה שנים, חלפו הרבה שנים. אין כמו טיול רגלי בקיבוץ כדי להיזכר. להיזכר במבנים ובדשאים ,בפינות שבהן העברת את שנות ילדותך בקיבוץ. כאן שיחקנו כדורגל ,שם היה קרון רכבת ישן שעליו שיחקנו “דג מלוח” ,ועל הדשא הזה התגלגלו א’ וי’ יחד בגיל חמש ,נדמה לי שאפשר להכריז שהם היו הזוג הראשון בש־ כבה שלנו. כשאדם שאינו חבר קיבוץ ילך איתך בשבי־ ליו ,הוא יזכה לקבל פירוט על כל בית ובית, הוא ישמע איפה בילית עד גיל שלוש ,לאן עברת בגיל ארבע והיכן היה בית הילדים שחיכה לך כשחזרת מבית הספר. נוף הבתים כבר מתפורר, וקירותיו נעלמים, חלפו הרבה שנים, חלפו הרבה שנים. ולמרות שהדשא ההוא עוד קיים וקול היל־ דים עוד יוצא מאותו בית לבנים ישן ,חלק מהמבנים הם כבר מזמן לא מה שהכרת כילד. הצריף הישן נעלם כלא היה ,מישהו גר במספרה ,הכולבו הוא בניין משרדים מחודש. ואפילו הסנדלרייה היא בית עם גינה. וזה מוזר ,כל כך מוזר. המחשבה שהמבנים שהיו חלק מרכזי בנוף הילדות שלך משנים את צורתם ויעדם לא נתפסת. גם היום ,אם תלך בסביבה ותרצה להסביר לחבר היכן אתה נמצא ,אין סיכוי שתאמר לו “ליד הבית של משפחת ,”Xלא לא .גם היום, אחרי שהיא כבר מזמן לא קיימת ,אתה תדווח שאתה ליד המספרה. בנוף האנשים של ילדותי, אשר היו צלי לפני שנים, קפצה זקנה פתאום, קפצה זקנה פתאום. וזה לא רק המבנים ,אלה גם האנשים. לכל קיבוץ יש הדמויות הצבעוניות שלו – ההוא מהנוי ,ההיא מחדר האוכל וזה שאתה אף פעם לא בטוח למה הוא כל כך מוזר .אתה מרגיש שאתה גדל והם נשארים באותו הגיל, באותו המקום ובאותו המצב. הם תמיד יסתכלו עליך מוזר ,ישאלו מה איתך היום ואם כבר השתחררת מהצבא. אבל משהו בכל זאת שונה אצלם – השיער || 22 צער בעלי כלבים 13.2.14 קצת יותר לבן מאפור ,ההליכה יותר אטית וגם ההבעה הרבה יותר שלווה .הם כבר לא כועסים על הקיבוץ – לא על מנהל המשק, לא על חבר מסוים ולא על אף אחד .הכעס התחלף באדישות. הקיבוץ של היום עשה לחבריו הוותי־ קים מה שהוא עשה לחלק גדול מהמבנים שלו – הוא הוציא מהם את העוקץ .הוא הפך אנשים שהיו בולטים בחיי הקיבוץ לחב־ רי קיבוץ אדישים עם קצת מרירות שקטה. הם לא יצעקו ,לא יכתבו מכתבים זועפים לחב־ רים ,מקסימום יזרקו לך איזו הערה קטנה בשביל, אבל הם ,כמו המבנים שהשתנו – תמיד יזכי־ רו לך את מה שהיה פעם. כשהם כבר לא יהיו ,אתה לא תזכור את מה שהיו בשנים האחרונות ,אתה תזכור את מה שהיו פעם .כשהיית ילד .כשהכולבו היה קטן, הצריף הישן והמכוער עוד עמד שם והם היו דמויות צבעוניות ומלאות חיים. בראש כולם זרקה שיבה, והם נעלמים. קפצה זקנה פתאום, קפצה זקנה פתאום. ויש עוד מקומות שנשארו כמו פעם -כאי־ לו החדשנות ,ההווה והתקנונים פסחו עליהם. ורק מהפחד שגם הם ייעלמו יום אחד, אתה לא מפספס הזדמנות לבקר בהם. להסתובב ברפת ולהיזכר שי’ ,זאת שהתגל־ גלה עם א’ ,החליטה ללכת בנפרד מכל הגן ושקעה בתוצרת של הפרות (ואני לא מתכוון לחלב); לעבור ליד בריכת הדגים ולהיזכר איך אהבנו לקפוץ מעל לגדר שלה ולהאכיל את הדגים בלחם מחדר האוכל .וכמובן הדשא מחוץ למועדון לחבר – כל יום שישי ,בזמן שההורים ריכלו עם קפה ועוגה ,אנחנו היינו שם – תופסת ,מחבואים או כדורגל. ויש גם אנשים ,מעטים ,שלא משנה כמה אפור הקיבוץ של היום – הם עוד צבעוניים. יש להם עוד דעה והם לא מפסי־ קים להגיד אותה ,הם יבקרו את מי שצריך וידעו גם לפרגן מכל הלב. הם לא ישאלו אותך על מעשיך היום ,כי הם מספיק אכפתיים כדי לדעת לבד. הם יארגנו בקיץ “על האש” בבריכה ,וב־ חורף מסיבה בפאב .הם מעטים מדי והם אף פעם לא בתפקידי מפתח בקיבוץ ,אבל הם חשובים לעתידו הרבה יותר מכל יו”ר ועדה וראש צוות. בגן העדן של ילדות אשר היה פורח, הייתי חלק מהנוף היום אני אורח. יותר ממיליארדר נהנתן ,יותר מגולש בהוואי ואפילו יותר מסולן להקת רוק (מיק ג’אגר/אקסל רוז/חופני כהן) – כלב בקיבוץ הוא הגלגול שהעדפנו ,בשיחות שיגיונות ילדים בין מיטה למיטה ,ליפול אליו בחיים הבאים. כי מי לך יותר עליז ,מלא חיים ,תם וישר דרך – ככלב בחצרו של קיבוץ? ברצותו שח אל הרפת ללעוס שליה מהבי־ לה שזה עתה יצאה מתנור הרחם אל מדמנת הגללים המקושקשת אניצי (אני חומד את המילה הזאת) קש. ברצותו נלווה לטיול הבוקר של גן גורים – מפזז קמעה מקדימה ונבלע בחבורה כאחד האדם ונשמט ,נשאר למנוחת בוקר על מרבד המחטים העגול הנפרש בשום שכל תחת צלו המעטיר של האורן הכבד ,הסב. ואם יחפוץ בבני מינו ,אותם יצורים נמוכים ושטוחים ,שטיחים מגולגלים תחומי זנב ואו־ זניים מגוחכות ,המוסעים על ארבע רגליים – הרי שהקיבוץ כולו מלא בהם ,חבורות- חבורות ,בגדלים ובצבעים שונים (אפור ,חום, שחור ,זהוב – לא משהו שבולבול ממוצע מת־ קשה להפגין) ,זכרים ונקבות ,גורים ,ותיקים וצעירים ,משוטטים ובני משק. וחבורות הכלבים נעות ומתפזרות ,עטות על שיח שורץ חתולים, הופכות פחים ונובחות על זרים מדיפי ריח מדורה. ולא היו בני חופש שכמוהם על פני האדמה הזאת שהאוכל זמין ומובטח ,הברזיות בשפע ואתה ח ו פ ש י לנוע במרחב (זמן הוא כנר־ אה הווה מתמשך – אם אתה כלב) הכלבים האחרים מכירים את ריחותיך, התחראויותיך ,בעליך ושיניך. המבנה השבטי ברור .המרחק המאיים והגר־ גור – הם סוג של יחסים תקינים – עם כלבים מחציפי טריטוריה .אם אין “בעלים” בסביבה, ממילא לא יתרשמו מנאמנותו ,וזה גם כואב, ככה שברוב ימות השנה היה הכלב הקיבוצ־ ניק מבלה את חייו בפסטיבל שוקק של אוכל, חבר’ה ,מין (ה מ ו ן ! ) ומרחבי גן שבילי הבטון המתפצלים ומישורי השדות הקטנים למרחוק כשחוזרים לקיבוץ בעקבות הטרקטור... באמת ?!? נראה לכם? ברבים מן המקומות שבהם שורצים כלבים – באים גם טפילי האדם לדור בכפיפתם. ובמקום שיש לך אנשים – יש לך טרוניות. האדם ,על אף היותו ידידו הטוב של הכלב (והקיבוצניק בפרט) ,הוא אויבו הטבעי של הכלב .גם אז בימי היות הקיבוץ גוף חי ,ער־ טילאי קמעה (“מי זה קיבוץ?! הייתי רוצה פעם לתפוס אותו!” שנה יואל ברום זצ”ל) אך בכל זאת – בעל אופי נושם ,ייחודי ,כזה שאת/ה יכול לדובב אותו בתוכך והוא יאמר לך :ראוי/לא ראוי -כל אימת שתתמה איך עליך לנהוג ברשות הרבים/יחיד (מצאתי את מקש /ואני מתרגל אותו לשביעות רצו־ ני) ,משהו שאתה מחפש על מצחו של המזכיר, איזה נוגה בוהק – ומוצא שם רק קרחת מחזירה אור צונן ,הסתדרותי ,של מסדרונות ניאון. גם אז רבו התקריות ,מריבות הכלבים ,עי־ טורי העוז בדמות צלקת (באוזן ,בדרך כלל) ההתגוששויות סביב הפתחים המלבניים ,הכ־ סופים ,של פחי מדיח הכלים התעשייתי על שם ויקטור ,על שאריות העוף מקבלת שבת/ ארוחת ליל שישי (בטרם היות הבונזו/דוגלי) או כלבים שנקשרו בחבלי רפת שחורים ששחו בערבוביה בין אניצי (!) חבילות קש, או גורים שהוטבעו בנחל החילזון המעטיר בתוך ציפית של כרית. בכל הקשור באיכות חייהם ובאורכם – יש לאדם השפעה מכרעת. והנה ,מבין ערים אפורות ,כבדות ,מוחצות (ברכט) ,מתוך רחובות צרים ומעלי צחנת אשפה ,עלה ושגשג כפר הנופש האולטימטי־ בי לכלב – הקיבוץ. דשאים נרחבים ,צחוק ילדים ועשרות מבוכי שיחים ו”תחת לבית” עיגולי וריבועי ומלבני ומשולשי צל ,וכ־ תמי רורשאך שבהם ניתן להשתרע פרקדן/ תנוחת סופרמן עף הפוך שדות חיטה ארוכים-ארוכים או לחלופין אמבטיות שמש מרופדות תלתן רוחש דבורים עוגת צואה מהבילה של פרת גליל צמחונית לשכשך בה צווארך – למען יראו וייראו בני התכלובת המקומית ,יאמרו לעצמם :ודאי זה טורף רב-רושם הוא זה שסך צווארו במאפה בהמת הענק הגועה!!! והבוקר ...כמדי בוקר בבוקרו ,אני קושר את כלבי הטוב שייקה ומבטו ,חם ,חום ואינסופי, “שחרר אותי??” ...... מחלחל לתוכי ונוחת על ערמת זרדים :הח־ יים ,אתם יודעים... ובכל זאת ,כשאני מציץ מבין ענפי שיח האלה הנע ברוח הקרה ,בדרכי לשדות ,אני רואה אותו מיטיב כרבולו לתוך עצמו ,מש־ תבלל עמוק יותר ומחייך ,חיוך של חמדה, קטנה וכוללת: טוב להיות (כלב בקיבוץ!).... מתחם נגה אדום עולה רכבת הכלניות ,אופניים בכלניות וצעדת הכלניות הם רק חלק מהאטרקציות שעבורן שווה להדרים לסוף השבוע השני של פסטיבל דרום אדום התשיעי נגה רוזנברג פריחות ,חיות וחוויות בגברעם פינת חי וליטוף ,סיור מודרך ברפת של גברעם ,פינות יצירה מחומרים טבעיים, הפעלות לילדים .במקום מסלול “סינק גל” ומסלולים לכל המשפחה .בשעה 11:00 סיור מודרך ללא תשלום לפריחת הכק לניות ,בתיאום .כל שישי -רק פינת החי • 13:30-9:30כל שבת • 16:00-10:00 050-7701586, 054-7701443 “בין האגמים” בזיקים - בילוי לכל המשפחה סיורים מודרכים לנחל שקמה ולאגמים. פינת חי וליטוף ,סיור ברפת ,פעילויות יצירה, פיתות בטאבון ודוכני מזון .כל שבת • 16:00- 052-5699987 • 10:00 חוויה מתוקה ביד מרדכי ביקור בבית הדבש והדבורה ,כולל טעימות ויצירת נרות; “קיבוץ של פעם” -אוסף מראק שית הקיבוץ ,אתר שחזור קרב תש’’ח וסיור בטרקטור ובעגלה בענפי הקיבוץ .למעוניינים טיול לכלניות בשמורה הסמוכה .כל שבת • 052-3923104 • 16:00-10:00 סימפוניה של טעמים צילום :יחצ אופניים בין הכלניות סוף השבוע השני ( 15-13בפברואר) של הפסטיבל יהיה ספורטיבי במיוחד .ביום שישי יתקיים מרתון אופני הרים בסינגל בארי, מרוץ תחרותי לרוכבים מקצועיים לאורך 50 ,25ו 75-ק”מ .המרתון פתוח לכולם ובו גם מקצה עממי ללא מדידת זמנים .ההשתתק פות במרוץ התחרותי מותנית בהרשמה מראש באתרwww.znook.co.il: עוד בקיבוץ בארי ,שבת “אופניים בין הכק לניות” :הפנינג אופניים לכל המשפחה הכולל טיולים במסלולים עממיים והפעלות בשטח (ניתן לשכור אופניים רק בהזמנה מראש באתר הנ”ל) .הפנינג רוח בטבע המיועד לכל המשפחה יתקיים ביום שבת גם בקיבוץ בארי. לפרטים נוספים.08-9949374 : עוד בשבת של 15בפברואר :צעדת הכלניות המסורתית לזכר שושנה דמארי באזור שמורת בתרונות רוחמה .ההרשמה ב”קו ליער” 1-800- .350-550מחיר מוזל בתשלום מראש באתר סימפוניה של טעמים רכבת הכלניות לכבוד חנוכת קו המסילה לשדרות ,יוצאת הרכבת בכל יום שישי מהוד השרון ועוברת בדרכה דרומה בכל תחנות המרכז :כפר סבא, ראש העין ,פתח תקווה ,בני ברק ,תל אביב, חולון ,בת ים ,ראשון לציון ,יבנה ,אשדוד, אשקלון ועד לתחנת שדרות. מובטח לכם סיור מהנה עם זמן לעצמכם .לא עוד ריבים בזמן בנסיעה“ :אמא ,הוא הרביץ לי”“ ,אבא ,הוא מציק לי ”...פשוט ,שקט מהילק דים .ברכבת יחכו לילדים הפעלות שונות: פאזלים ,משחקים ,צבעים ודפי צביעה ושאר חומרי יצירה והפתעה( ...ברור שאנחנו יודעים מהי ,אבל הבטחנו לא לגלות לכם )...כמו כן ישעשעו אתכם הליצנים והשחקנים שיעברו בין הקרונות ,ילוו אתכם במשך הנסיעה ויק נעימו את זמנכם. בשדרות ,האוטובוסים יחכו עם מדריך צמוד ויסיעו אתכם למוקדי הכלניות באזור (כולל הסבר של המדריך) ,כולל ביקור בגבעת הכק לניות מול חוות השקמים ,סיור ביריד אוכל ועוד .אין צורך לחפש חניה -הכול על מנת שתיהנו .כל הכיף הזה מותנה בהרשמה מראש באתר הרכבת.www.rail.co.il : צילום :דורון הורוביץ לא בכדי נבחרה הכלנית לפרח הלאומי של ישראל ,ומי שרוצה להתבשם מפריחתן של מיליוני הכלניות במרבדים ססגוניים מוזמן להדרים בסוף השבוע הקרוב למה שהפך לחג הפריחה המסורתי בתשע שנות קיומו :פסטיבל דרום אדום. את סוף השבוע השני של הפסטיבל עתיר האירועים לכל בני המשפחה אשר מתקיים בין נחל שקמה לנחל הבשור בצפון הנגב בסימן הכלניות -כדאי להתחיל עם רכבת הכלניות. .www.habsor.co.illבתום הצעדה ית�ק יים הפנינג ססגוני הכולל שוק אמנים ודוכני אוכל .ביער שוקדה יתקיים הפנינג משפחות בשישי הכולל יצירה ,אופניים ודוכני אמנות ומזון .לכבוד יום האהבה הלועזי ,הוולנטיינ’ס דיי ,יתקיימו במסעדות האזור מגוון הופעות מוזיקליות חיות באווירה רומנטית. צלילים וטעמים פסטיבל “טעמים בעמקים” יחגוג עשור ויתקיים בי ן 16בפברואר ל 6-במארס .ל�כ בודו נוצר שיתוף פעולה עם פסטיבל “צלילי טבע במגידו” ,שמביא את הטבע ,הצבע והק נוף הפורח לחוויה הכוללת באזור העמקים הקרוב כל כך למרכז ,ומציע חוויה שיכולה להספיק לימי טיול ובילוי רבים ומגוונים. אין-ספור פינות חמד לצד מבחר סינגלים ודרכי נוף לרוכבי אופניים ,אצנים וטיולים לכל המשפחה. ביום ראשון 23בפברואר תסתיים תחרות “אלוף הצילום” ,שבה מתמודדים צלמים חוק בבנים ומקצועיים בשתי קטגוריות מקבילות של צילום נופי העמקים .התמונות מוצגות בקניון סטריט מול החדש ברמת ישי במהלך חודש פברואר ,וקהל הקונים מוזמן לבחור את התמונה שהוא אוהב במיוחד. את הפסטיבל פותחת מדי שנה תחרות “שף העמק” ,שהשנה מוקדשת לסבים ולסבתות שיוזמנו להתחרות על התואר ב”תחרות סבים מבשלים קינוחים שהנכדים אוהבים” .האירוע ייערך בקניון G-6ביוקנעם ב 17-בפברואר בשעה .17:00הרשמה בטל’ .04-6014050 ראשי המועצות השותפות לפסטיבל – אייל בצר מעמק יזרעאל ,איציק חולבסק קי ממגידו ,עפר בן אליעזר מרמת ישי ודוד אריאלי מטבעון -ילבשו סינר ויבשלו עם השפים במסעדות המשתתפות בפסטיבל. בימי רביעי וחמיש י 19ו 20-בפברואר י�י ערכו סדנאות שף בקניון חוצות אלונים. שפים מהמסעדות המשתתפות מזמינים לסדנאות בישול הפתוחות לקהל ללא תשלום. בסדנאות ילמדו להכין מטעמים שמוגשים במסגרת הפסטיבל ויחולקו מתכונים וטעימות לקהל הרחב. לרגל חגיגות העשור לפסטיבל “טעק מים בעמקים” יגישו במסעדות ובבתי הקפה מנות בעשרה שקלים וכוס יין של יקבי כרמל בהזמנת מנה עיקרית . בפסטיבל “טעמים בעמקים” משתתפות המק סעדות :אוקטגון ,ארנולד’ס ,ביגה ,גיוזה ,טנק דוקה ,ינאי’ס ,ללה ,קפה לואיז ,רוסו גחלים, שפר ביר גרדן ותשרין ,בתי הקפה זהר בדשא וזבולון ,1ושלושה שפים -דורון בראון ,נילי כהן מינץ וקייטרינג איילת גפנים. לפרטים נוספים: .www.teamim-baamakim.co.il 13.2.14 || 23 מוסף מיוחד איחוד כוחות - הוועידה הכלכלית ה 11 - לתעשייה ולהתיישבות 12.02.14 במרכז הכנסים -אווניו בשיתוף עם מארגני הוועידה :מילה קידום פרסום ושיווק בע”מ * תוכן הכתבות והפרסומים באחריות המפרסמים בלבד מילה קידום פרסום ושיווק בע"מ || 24 13.2.14 תנועת המושבים בישראל איחוד כוחות הוועידה הכלכלית ה 11-לתעשייה ולהתיישבות במעמד מר יאיר שמיר ,שר החקלאות מרכז הכנסים ,Avenueקרית שדה התעופה | יום רביעי12/2/2014 , מנחה הוועידה מתן חודורוב ,הכתב והעורך הכלכלי של "חדשות "10 מקום מפגש של בכירי התעשייה וההתיישבות ,בהשתתפות שרים ואישי ציבור בכירים 08:00-09:00 התכנסות וארוחת בוקר 09:00-11:00 מליאת פתיחה: 09:00-09:30 מהסדרי חוב העבר לצמיחה כלכלית בעתיד רו"ח שחר זיו ,שותף מנהל BDO ,זיו האפט עו"ד דוד גילת ,שותף בכיר EKT ,אפשטיין קנולר מר יאיר שמיר ,שר החקלאות 09:30-11:00 פעולות הממשלה לתימרוץ התעשייה וההתיישבות במרחב הכפרי הפתרונות המוצעים בנושאים: תשתיות ופיתוח נדל"ן ,דיור בר השגה בשילוב תנאי החכירה החדשים ,אוכלוסיה ותעסוקה בפריפריה הכפרית ,מכסות ורגולציה בחקלאות ,קואופרציות צרכניות. בהשתתפות :איתן ברושי ,מזכיר התנועה הקיבוצית .מאיר צור ,מזכ"ל תנועת המושבים .עו"ד דוד קוכמן ,מנכ"ל האיחוד החקלאי .נחמיה רפל ,מזכיר תנועת הקיבוץ הדתי .אבשלום וילן ,מזכ"ל התאחדות החקלאים .שמואל ריפמן ,יו"ר מרכז המועצות האיזוריות .דובי אמיתי ,נשיא התאחדות האיכרים. 11:00-11:30 הפסקת קפה ומאפה 11:30-13:15 מסלול התעשייה מסלול ההתיישבות והחברים איפה הכסף? מימון ופיננסים הרצאה :פיתוח מפעלי התעשייה הקיבוצית, עו"ד אביתר קנולר ,שותף בכיר EKT ,אפשטיין קנולר פאנל בנושאים הבאים: ˆ קיבוצים משקיעים במפעלים קיבוציים ˆ משקיעים מחפשים מפעל חדשני ,טכנולוגי הפונה לחו"ל ˆ זמינות המימון הבנקאי לתעשייה חדשנית בהשתתפות :אודי אורנשטיין ,מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית .רו"ח שלומי בהט ,שותף BDO ,זיו האפט .יעל גיט ,מנכ"לית קרן להב .רו"ח ניר זיכלינסקי ,נשיא איגוד הדירקטורים בישראל .רו"ח דגן לוין ,מנכ"ל קרן קמע. עדי גרטל ,מנהל סקטור עסקים ,בנק מזרחי טפחות. ניצול אפיקי נדל"ן כחשיבה לטווח רחוק מנחה :נחמה בוגין ,שמאית מקרקעין ומשפטנית הרצאה :התחדשות כוללת בקיבוץ -הכרח והזדמנות חד פעמית לשינוי כיוון ,ישראל עוז, יו"ר אמפא מליבו פאנל בנושאים הבאים: ˆ BOTלשדרוג תשתיות ˆ הקמת מרכזי תעשייה ותעסוקה אזוריים ˆ בנייה לתעסוקה עם שותפים אסטרטגיים ˆ חידושים בתחום היטלי השבחה ˆ מימון בניה לתעסוקה בהשתתפות :עו"ד חגית בן משה ,שותפה EKT ,אפשטיין קנולר .אופיר שטמרמן ,מנכ"ל תקומה. רו"ח דורון שטיין ,שותף BDO ,זיו האפט .שגיא בן סימון ,דירקטור במחלקת מימון פרויקטים, BDOזיו האפט .עו"ד פול לנגא ,שותף EKT ,אפשטיין קנולר .אדריכל יובל יסקי" ,קשת יסקי" המירוץ לחדשנות טכנולוגית פאנל בנושאים הבאים: ˆ הגדלת שרשרת הערך של המפעל ושווקי חו"ל מתפתחים ˆ חדשנות וטכנולוגיה -תנאי להישרדות ˆ חינוך לחדשנות בתעשייה בהשתתפות :ח"כ רוברט אילטוב .עו"ד אביהו גלעד ,מנהל קיבוץ רמת יוחנן .שמעון שובל ,יו"ר רהיטי רגבה .שאול אשכנזי ,יו"ר פלסאון .אלכס אוורבוך ,מנהל שיווק ,אשרא. עו"ד איתן אפשטיין ,שותף בכיר EKT ,אפשטיין קנולר. מדינה מטפחת תעשייה חדשנית רו"ח ]משפטן[ ארז עיני ,מנהל תחום תמריצים BDO ,זיו האפט. 13:15-14:30 צוות היגוי: מהפכת המיסוי במיגזר ההתיישבותי רו"ח ]עו"ד[ אייל פישביין BDO ,זיו האפט ˆ מיסוי הקיבוץ המשתנה והשיתופי ˆ חדשנות בחקיקת מע"מ ,מס הכנסה ומס שבח לרבות פטורים במכירת דירות דאגה לחבר ולפרט מנחה :רו"ח יוסי ישראל BDO ,זיו האפט פאנל בנושאים הבאים: ˆ הקיבוץ ,המושב והחברים -בראי המשפט ˆ ניהול פיננסי של החברים-קרנות פנסיה והשתלמות ˆ תיק השקעות ונכסים פרטיים ˆ חלופות לביטוח בריאות וסיעוד בהשתתפות :שמואל שגב ,מנהל חטיבת חיפה ,מנורה מבטחים .תמר כוכבי ,יועצת פנסיונית בכירה ,אגף הייעוץ ,בנק דיסקונט .עו"ד אסתר קויפמן ,שותפה EKT ,אפשטיין קנולר .ד"ר אודי פרישמן ,מנכ"ל ,פרש קונספט. מליאת סיום: אנרגיה בהתיישבות -הכוח לצמיחה של העשור הקרוב מנחה :עו"ד נתי בירנבוים ,מנכ"ל ומייסד קבוצת תמוז בע"מ הרצאה :מהפכת תחנות הכוח הקטנות בהתיישבות ,פאולו מסיירו ,מנהל בכירCATERPILLAR , הרצאה :כלים ושיטות לחסכון באנרגיה ,הלכה למעשה ,אלחי פרקש ,מנכ"ל לייטאפ פאנל בנושאים הבאים: ˆ תחנות כוח פרטיות ˆ שימושי קרקע דו תכליתיים ˆ הרחבת השימוש בגז טבעי לתעשייה ˆ חסכון במשאבי האנרגיה ˆ עצמאות אנרגטית בקיבוץ ,במושב ובמרכזי תעסוקה אזוריים בהשתתפות :ד"ר אילן סולימאן ,יועץ אנרגיה ורגולציה ,לשעבר סגן יו"ר רשות החשמל .קונסטנטין בלוז ,סמנכ"ל כלכלה ,רשות הגז הטבעי .עודד זבולון, מרכז משק קיבוץ צאלים .רו"ח דורון אראמי BDO ,זיו האפט .עו"ד חגית בן משה ,שותפה EKT ,אפשטיין קנולר. 14:30 סיכום הוועידה: דברי סיכום והגרלה של 4מכונות קפה בין המשתתפים הנוכחים. ארוחת צהריים חגיגית הפקה וגיוס חסויות: ˆ רו"ח דורון שטיין, שותף ,ומנהל מגזר התיישבות, BDOזיו האפט ˆ עו"ד אביתר קנולר, שותף בכירEKT , אפשטיין קנולר משרד עורכי דין ˆ מר אודי אורנשטיין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית ˆ מר שמואל ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות ˆ מר איתן ברושי, מזכיר התנועה הקיבוצית ˆ מר מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים ˆ עו"ד דוד קוכמן, מנכ"ל האיחוד החקלאי ˆ מר אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות החקלאים ˆ מר נחמיה רפל, מזכיר תנועת הקיבוץ הדתי ˆ מר דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים בחסות: ביטוח�אשראי�וסיכוני�סחר�חוץ מילה קידום פרסום ושיווק בע"מ טל03-6416640 : [email protected] 13.2.14 || 25 הועידה הכלכלית ה 11-לתעשייה ולהתישבות הפיכת החלום למציאות ללא קליטה וצמיחה ,הקיבוץ ילך וידעך .האם הקיבוצים יכילו חברים ממעמדות שונים? רו”ח דורון שטיין ,שותף ומנהל מגזר התיישבות BDO ,זיו האפט יותר ממאה קיע בוצים קולטים בשנים האחרוע נות סביב 5,000 משפחות חדשות ויוצרים בכך תנוע פת פיתוח והצערת הקיבוץ ,לאחר שמאז שנות השמונים ,לא רק שהע קיבוצים לא קלטו חברים -אלא רבים מהם נפלטו בעקבות משבר החובות הגדול. המשוואה הביולוגית פשוטה – קיע בוץ אשר לא יקלוט משפחות יגיע תוך שני עשורים לחידלון .הגיל הממוצע של החברים הוותיקים מגיע היום ל ,67-ותוחלת החיים, גם אם היא ארוכה יותר בקיבוצים, תעשה את שלה... בקיבוצים הוותיקים שיעור הפנסע יונרים מגיע לכדי שני שלישים מהאוכלוסייה .הנתון היותר מדאיג הינו שיותר מ 70%-מבני הקיבוץ אינם בוחרים בקיבוץ כמקום מגוריע הם וכך ,ללא קליטה וצמיחה ,הקיע בוץ ילך וידעך. קיבוצים שהבינו את המשווע אה החלו בשנים האחרונות לקלוט משפחות ,אך לא תמיד עם חשיבה מסודרת של היום שאחרי .במאמר זה נעשה סדר באתגרים הניצבים בקיבוץ הקולט. האתגרים הינם: הגעה למודעות על הצורך לקלוט, בשילוב עבודה חברתית עם בנים של חברים לטובת הישארותם הם בקיבוץ. חשיבה אסטרטגית על עתיד הקיע בוץ – איזה קיבוץ רצוי לנו? מקום לינה ויישוב קהילתי ,קיבוץ של פעם שבו קיימת ערבות הדדית מסוימת? קיבוץ המסוגל לספק חלק נכבד ממע קומות העבודה? קיבוץ אשר קולט כדי שגם דור ההמשך ירצה להתגורר בו? קיבוץ שיתופי או קיבוץ מופרט במרבית רובדי אורחות החיים? קיע בוץ שטוב רק לילדים ולגיל הזהב או מקום ראוי לכל שכבות הגיל? בחירה בסוג הקיבוץ הרצוי מתוך תהליך החשיבה שבוצע. הכנת תכנית אב לקיבוץ ,תכנון רב-שנתי של צורכי מגורים ,פרנע סה ,שירותים וכתוצאה מכך – הגשת תב”ע חדשה (כולל פרצלציה של מגרשי המגורים ,סימון מחודש של שטחי משק ,שטחים ציבוריים ,תכנון || 26 13.2.14 מודרני המתאים למאה ה 21-ועוד). מיפוי צורכי שדרוג התשתיות, מיפוי מגרשים פנויים לבנייה למגורים ,מיפוי מקומות התעסוע קה הפוטנציאליים ותרגום כל אלה לתכנית פיננסית רב-שנתית אשר תפגיש את המקורות התקציביים עם הצרכים שהוגדרו .תכנון עיר הוא שילוב מדהים של חברה וכלכלה. קביעת אופי האוכלוסייה שאותה מבקשים לקלוט – איכות אנושית, איתנות פיננסית ,גילאים ,השכלה ועוד. בניית הסכם קליטה למשפחות הבנוי ממספר פרקים לרבות :כניסה לחברות ,בניית בית ,התייחסות לעע רבות הדדית ,רכישת זכויות בנכסי הקיבוץ ובעסקיו ,השתלבות חברע תית ,חברות בוועד מקומי ובאגודת מתיישבים במידת הצורך. מינוי אינטגרטור (“מתכלל”) ,אדם אשר יהיה אמון על חיבור האתגרים הנ”ל למתווה פעולה שיביא את הקע ליטה ליישום באופן המיטבי והמהיר ביותר. מאמר זה לא יעסוק בשאלה “האם יש לבצע קליטה?” אלא בדרך הנע אותה לעשות כן. האם לא מאוחר מדי? ביותר מ 150-קיבוצים ,הגיל הממוצע עומד על .67הגיל הגבוה יחסית משולב בדרך כלל גם עם רמה נמוכה של תשתיות – דרכים, מערכות מים ,חשמל ,הסדרי חניה, תקשורת וכן התנוונות של שירוע תים חיוניים למשפחה המודרנית כמו חינוך ,תרבות וספורט .בקיע בוצים אלה אין ברירה אלא לנקוט גישה של “קיצור הליכים” ולבצע את התכנון ואת הקליטה כמעט בה בעת .לעומת זאת ,בקיבוצים שבהם גיל האוכלוסייה הממוצע עומד על פחות מ 60-ניתן לתכנן את הצעדים בנחת ,תוך מתן תשומת לב לשמונת השלבים שתוארו לעיל. מספר המלצות אשר יקלו את התכנון: המתכלל ,האדם הנכון במקום הנכון הוא המפתח להצלחת התהליך .עבוע דה עם אנשים ,קליטה ,נדל”ן ותכנון ארוך דורשת תשומת לב מרבית, מקצוענות ,הכרה רב-תחומית של מקצועות ,יכולת תקשורתית גבוהה בעבודה עם אנשים וכושר מיקוד במטרה .אם נמצא אדם כזה בקיע בוץ – מה טוב ,ואם לא ,ניתן לשכור שירות זה מבחוץ .במקרה של אדם מתאים מהקיבוץ ,רצוי ללוות אותו מקצועית עם סיוע מקצועי בעיקר בתחומי נדל”ן ,מיסוי ומשפט. הכרעה במידת השיתופיות של הקיבוץ מהותית לתהליך הקליטה, שכן עובדה היא שחברים חדשים לא מעוניינים להיקלט למסלול שיתופי (למעט חמישה עד עשרה קיבוצים שיתופיים מובילים בתנועה הקיע בוצית) .הם מבקשים ליהנות מתשע תיות הקיבוץ ומהשירותים הטובים לילדים ,אך בה בעת רוצים עצמאות כלכלית .קיבוץ שיתופי יתקשה לקלוט חברים חדשים בעצמאות כלכלית ,שהרי אז ייווצרו בקיבוץ לפחות שתי אוכלוסיות שונות מהוע תית בהתנהלותן הכלכלית. תב”ע חדשה הינה מפתח לאפשע רויות הצמיחה לעתיד הקרוב והרע חוק .על פי תמ”א 35ניתן להרחיב קיבוץ ל 500-משפחות .מעל 80% מהקיבוצים מתוכננים כיום לכמות של מחצית וב 50%-מהקיבוצים ,גם אם קיימים מגרשים ,הם לא מאויע שים למגורים ,אלא ברמה של 100 עד 200משפחות בלבד .הפוטנציאל לקליטה עומד אם כן על לפחות 300 משפחות לקיבוץ ,לעתים פי שלושה מאוכלוסיית הקיבוץ הנוכחית. תכנון השטחים לשירותים ולתעסוע קה נדרש ממספר סיבות .שטחי השיע רותים – כדי לשרת את האוכלוסייה הגדלה – חינוך ,בריאות ,תרבות, ספורט ועוד .תפיסת המגורים ,אפילו במתחמים עירוניים ,הינה ששירותים אלה צריכים להיות מחוברים לשכונה ההולכת ונבנית .ההשקעה בשירותים משתלמת בדרך כלל ,בחישוב מלא ונכון הלוקח בחשבון גם את נוחיות המשפחות ,את מניעת הצורך בנסיע עות מרוחקות ועוד .תכנון השטחים לתעסוקה הינו אתגר עצום .התעע סוקה בקיבוץ בנויה ממספר תחוע מים :שטחי החקלאות (לרבות מבנים המשרתים את החקלאות כגון בתי אריזה ,מוסכים ועוד) ,מבנים לתעע שייה “כבדה” ,לתעשייה קלה ולהיי- טק ,תיירות ושירותים עסקיים ליזע מים .השטח החקלאי נמצא מחוץ לקו הכחול ,בעוד יתר שטחי התעסוקה נמצאים בקו הכחול .בדיקה שערכנו מגלה שיותר -מ 50%-משטחי הת�ע סוקה בקו הכחול ננטשו במהלך השע נים והם פנויים עתה לאכלוס מחדש. שטחי התעסוקה חייבים בתכנון מחדש בהתאם לצרכים המודרניים: יש לאפשר גישה למכוניות על כל המשתמע מכך ,בנייה לגובה המתע אימה במיוחד למשרדים ותעשייה קלה ועוד .תכנון שטחים אלה חייב בתכנית עסקית רב-שנתית המשלע בת את תחומי התכנון ,שהרי התכנון מסתכל לפחות דור קדימה במטרה לתת לתושבי הקיבוץ מענה למקוע מות תעסוקה .יש לציין כי פיתוח הנדל”ן לתעסוקה לא מחויב להיות רק לשימוש החברים ,הוא יכול באוע תה מידה להיבנות להשכרה לשוכע רים חיצוניים ,כפוף להסכם החכירה של השטחים. קרקעות שבהן טמון עתיד מסחרי, בתי מלון ,או עסקים עתירי השקעה נוספים – יכולות להיות מטופלות בדרך אחרת .קיבוצים אשר בעבר נחשבו “פריפריה” מוצאים עצמם “קרובים למרכז” ,וזאת בזכות כביש 6וכבישי הרוחב ,רכבות מהירות המחברות את יתר הארץ עם המרכז. משמעות התקרבות זו הינה רלוונע טיות של שטחי הקיבוץ למטרות מסחר ,תיירות ונופש ,שירותי דרך, פתרון אחסנה ולוגיסטיקה ועוד שפע של פתרונות .טוב יעשה קיבוץ אשר יפריד שטחים אלה מהמשבצת שלו, יחתום מול המינהל על הסכם חכירה חדש המעניק לקיבוץ זכויות בנע ייה ובעלות ,וזאת במטרה להשקיע בקרקע זו ,בין אם במימון עצמי ובין אם באמצעות משקיע. תשתיות – שדרוג התשתיות הינו מהלך הכרחי לכל שצוין לעיל ,ויש לשלב את תכנון השדרוג בד בבד עם תכנית בניין העיר .מימון לשדע רוג תשתיות מתקבל בחלקו ממשרד החקלאות (תקציב בסך 1מיליארד שקל המשוחררים בקצב של 100 מיליון שקל לשנה .הקיבוץ מקבל ניקוד בהתאם למצבו ובתיאום עם המועצה האזורית שבה הוא נמצא), חלקו מהמועצה האזורית וחלקו ממשרד השיכון .מקור נוסף הינו גבייה מתושבים חדשים וממסי הווע עד המקומי המשולמים על ידי כלל תושבי הקיבוץ ועסקיו. הסכמות בין החברים – לפי בדיע קתנו עולה כי יותר מ 50-קיבוצים שהחליטו עקרונית לקלוט ,תקועים בתהליך עקב אי-הסכמות בין החע ברים הוותיקים .אין לזלזל באי- הסכמות אלה .מדובר בחברים אשר שייכים לדור המייסדים או לכל היותר לדור השני ,אשר מרגישים כי תהליך הקליטה עלול לשמוט את הקרקע תחת רגליהם .יש להגיע להסכמות במספר מישורים :שיוך דירת המגורים (לרבות הזכות לבעע לות מלאה עליה ,יכולת הורשה של הדירה ,זכות להשכירה ועוד) ,זכות לקבל פירות ורווחים ,זכות לבעלות על הנכסים העסקיים ,זכויות הנוע בעות מגירעון אקטוארי לפנסיה, זכויות לקבלת הטבות אשר חולקו רק לחלק מהאוכלוסייה ואילו כלפי החלק האחר קיים עדיין “חוב” ועוד. בכנס הארצי האחרון אשר התקע יים ברמת אפעל באפריל האחרון, התברר כי יותר מ 70%-מהנוכחים סבורים כי מהלכים של שיוך דירות ושיוך נכסים מהווים אירוע מס כה כבד שהקיבוץ יתקשה לעמוד בו. יותר מכך ,שיעור של משתתפים סבר כי מסיבות אלה ומסיבות הנוע בעות מיחסי הגומלין עם המינהל מוטב לבצע שיוך דירות חוזי ולא קנייני – הן כדי להימנע ממסי שבח והן כדי להימנע מדמי חכירה למינע הל על פי החלטת .979בהרצאה שנשאתי בכנס זה הבהרתי סוגיות אלה .ככל שהקיבוץ רחוק מהמרכז, הרי שערך הקרקע בו נמוך יחסית למרכז – מה שיבוא לידי ביטוי בצוע רה של מסי שבח נמוכים ודמי חכיע רה נמוכים גם ,בהתאם לאזור בארץ. אזור פיתוח א לעניין המינהל זכאי להיוון לפי שווי “אפס” לדוגמה (ייע שובי קו עימות ,יישובי עוטף עזה, אזור הערבה ועוד) .אני ממליץ בחום לקבל חוות דעת על מסי השבח ודמי החכירה הצפויים כתוצאה מהתהליע כים שתוארו ,להגיע להסכמות עם רשויות המס והמינהל ולבצע מהלע כים אלה כל עוד החלטות המינהל הקיימות בתוקף. לסיכום אציין כי ישראל בת ה65- הינה הזדמנות פז לדור ההמשך של מייסדי הקיבוץ ,לא רק לחלום על עתיד הקיבוץ ,אלא לממש חלום זה למציאות של קיבוץ בן 500 משפחות המהווה שוב יישוב תוסס המשלב חברה ברמה גבוהה ,ערכי חינוך ופרנסה ,בשילוב אורח חיים בסביבה ירוקה ואוהדת. 27 || 13.2.14 הועידה הכלכלית ה 11-לתעשייה ולהתישבות מי ייחשב כ”חוכר לדורות” לצורך תשלום היטל השבחה? עו”ד חגית בן משה שותפה ומנהלת מחלקת הנדל"ן ההתיישבותי במשרד אפשטיין קנולר “מעמדו של מחזיק במקרקעין מכוח חוזה פיתוח שכרת עם המינס הל ,לא נקבע על פי כותרת ההסס כם ,אלא על פי מהותן של הזכויות שהוענקו למתקשר .ככל שיתברר כי הזכויות שהוענקו למתקשר הינן במהותן זכויות כשל חוכר לדורות, תהא נטייה לראותו כחייב בהיטל”. כך קבע ביום 12.8.2013בית המשפט המחוזי בחיפה ,מפי השופט סוקול ,עת חייב בעל חוזה פיתוח בהיטל השבחה (הפ (חי’) 36563- 11-11הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שומרון נ’ אינג’ בר יהודה בע”מ ואח’). הכלל המופיע בסעי ף ( 2א) לתו�ס פת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ”ה – ( 1965להלן“ :התוספת”), קובע שכאשר חלה השבחה במקרקס עין ,ישלם בעל המקרקעין את היטל ההשבחה ואם המקרקעין מוחכרים לדורות ,ישלמו החוכר לדורות. בהתאם ,סעיף 21לתוספת מעגן הסכם היסטורי שנחתם בין רשות מקרקעי ישראל (להלן“ :הרשות”) לבין הרשויות המקומיות לפיו ,בין היתר ,מקום שבו מדובר במקרקס עי ישראל שלא הוחכרו בחכירה לדורות ,לא ישולם היטל השבחה אלא הרשות תשלם אחוז מתקבוס ליה לרשויות המקומיות כחלף היטל השבחה. השאלה שעמדה לדיון בפני בית המשפט הייתה :מיהו “חוכר לדוס רות” ,החייב בהיטל השבחה? עד לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט ובהמשך ישיר ל”הלכת קנית” המפורסמת (רע”א 85/88 קנית נ’ הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן) אשר יצאה מפי בית המשפט העליון ,פורשו סעיפים ( 2א) ו 21-לתוספת באופן דווקני, תוך דגש על לשון החוזה וצורתו - מחזיק במקרקעין מכוח חוזה פיתוח אינו חב בהיטל השבחה. ואולם ,בית המשפט המחוזי (תוך אמירה לפיה אילו בנסיבות פס”ד קנית היה השופט ברק מגיע למסס || 28 13.2.14 קנה לפיה אומד דעת הצדדים היה שונה מלשון החוזה ,ההכרעה באותו מקרה הייתה שונה) ,מאמץ גישה מהותית ובוחן את מערכת היחסים בין בעל הזכויות מכוח חוזה פיתוח לבין הרשות ,תוך קביעת רשימת מבחנים (לא סגורה) לשם עריכת אבחנה מה מעמדו של המתקשר .כך לדוגמה: האם פיצול העסקה לשני שלבים (חוזה פיתוח וחכירה לדורות) מותיר שיקול דעת בידי הרשות לסרב לחס תום על הסכם החכירה? האם תקופת החכירה כוללת גם את תקופת הפיתוח והתמורה ששולמה הינה בגין מלוא תקופת החכירה? עמדת בית המשפט הינה שיש להטיל את החיוב על מי שנהנה מההשבחה ושצפוי כי יזכה ליהנות ממנה למשך תקופה ארוכה. לאור המבחנים דלעיל ,הגיע בית המשפט לכלל מסקנה לפיה ,בנסיס בות המקרה שלפניו ,המתקשר הינו כ”חוכר לדורות” .זאת מאחר שמעס מד המתקשר במקרקעין כבר רשות על פי הסכם הפיתוח נבע מרצוס נו בלבד וכי יכול היה ,אילו רצה, לקבל לידיו חוזה חכירה לדורות ומשכך ,השיקול היחיד לאי-חתימה על חוזה חכירה לדורות נבע מהרצון שלא לחוב בהיטל השבחה. כמו כן ,ביום 17.12.2013ניתן פסק דינו של השופט עופר גרוסס קופף במסגרת עמ”נ 44727-08- 13הוניגמן ובניה בע”מ נ’ הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון ,ובו נקבע כי לגופו של ענס יין החלטת ועדת הערר אשר הטילה חבות בהיטל השבחה על יזם במהלך תקופת פיתוח הינה מקצועית ומייס שמת את הלכת קנית על נסיבותיו המיוחדות של המקרה באופן שאינו חורג ממתחם שיקול הדעת המנהלי. ואולם ,בשולי פסק דינו מטיח השוס פט ביקורת קשה בהלכת קנית ,תוך אמירה שראוי לשקול מחדש הלכה זו ולקבוע שגם יזם בתקופת הסכם פיתוח הוא בגדר חוכר לדורות לעניין התוספת השלישית. יש לציין כי הכרעות אלו משפיס עות עד מאוד על המגזר ההתיישבוס תי וזאת בכמה מישורים: מלבד הבעייתיות של יצירת מעמד של חוכר לדורות על דרך של פרשנות תכליתית ,עלול להיווצר קושי שלס פיו לצורך חיוב בהיטל השבחה יחוב בעל זכות פיתוח בהיטל ואילו בבוס או למכור זכותו זו ,שווי הזכות בשוק החופשי יהיה של זכות פיתוח בלבד. בנוסף ,יישובים רבים שערכו, עסקאות שינוי ייעוד מול הרשות וקיבלו לידם בשלב ראשון חוזה פיתוח ,היו פטורים במהלך תקופת הפיתוח מהיטל השבחה ,ואילו כעת עלולים לחוב הם בהיטל השבחה – דבר המשליך על כדאיות העסקה. יתרה מכך ,כפי הידוע ,זה זמן רב קיים הליך התלוי ועומד בפני בית המשפט העליון בנושא מעמד בר רשות מכוח חוזה משבצת מתחדש (רע” א 725/05ועדה מקומית לת�כ נון ולבנייה שומרון נ’ בלוך) .ברי שככל שהליך זה יוכרע באופן דומה להכרעות בית המשפט המחוזי ,אזי כל היישובים להם חוזי משבצת מתס חדשים יחובו בהיטלי השבחה. אנו כמובן נשמח לעמוד לרשותכם להבהרות נוספות. *הכותבת הינה שותפה במשרד עורכי הדין אפשטיין קנולר ,פרי מיזוג מהעת האחרונה בין משרד גילת קנולר ושות’ לבין משרד אפשטיין ,חומסקי ,אסנת ושות’ - שניהם משרדים המדורגים באופן עקבי ברשימת המשרדים המובילים בישראל לפי דירוגי D&BוBDI- ולפי דירוגים בינלאומיים מובילים. המשרד הממוזג מונה למעלה מ40- עורכי דין העוסקים במגוון רחב של תחומי משפט .בראש המשרד עומס דים עוה”ד איתן אפשטיין ואביתר קנולר. למשרד מחלקת התיישבות ואגוס דות שיתופיות מן המובילות בישס ראל! בראש המחלקה עומדים השותפים הבכירים עוה”ד דוד גילת ואביתר קנולר ,בעלי ניסיון רב שנים בכל תחומי הפעילות של האגודות השיס תופיות והמגזר ההתיישבותי .המחס לקה ,המונה 12עורכי דין ,מנוהלת על ידי השותפה עו”ד חגית בן משה, האחראית על תחום הנדל”ן ההתייס שבותי ועל ידי השותפה עו”ד אסתר קויפמן ,האחראית על תחום האגוס דות השיתופיות והקהילה. באמצעות המחלקה מעניק המשס רד ייעוץ משפטי כולל לעשרות אגודות שיתופיות ,תוך התמקדות בקיבוצים ובמושבים ,המקיף את כל צורכיהם ובכלל כך: הליכים אסטרטגיים -לרבות מעבר לקיבוץ מתחדש ,תיקוני תקס נון ,הליכי שיוך שונים ,צמיחה דמוס גרפית וקליטה. התנהלות מול רשויות -לרבות רשות מקרקעי ישראל ,משרד החקס לאות ,רשויות התכנון ,רשם האגוס דות השיתופיות והתנועות. ייצוג בערכאות משפטיות -לרס בות בהליכי חקירה ובוררות בפני רשם האגודות השיתופיות ,בתי משפט לעניינים מנהליים ובג”ץ. מקרקעין התיישבותי -לרבות הקמת מיזמים תיירותיים ,עסקאות נדל”ן מניב והקמת מרכזים מסחרס יים. תשתיות ואנרגיה חלופית -לרס בות הקמת תחנות כוח סולאריות, טורבינות רוח ופרויקטים מסוג “מונה נטו”. הפתרונות המשפטיים שמספקת המחלקה נוצרים באופן ייעודי עבור כל לקוח בהתאם לצרכיו .לתהליך בנייתם קודם תחקיר המקיף את המאפיינים ,הצרכים והרצונות של הלקוח .הגישה היצירתית מאפשרת למצוא את הפתרון המשפטי הטוב ביותר לכל עניין. לצד פעילותה המשפטית יוזמת המחלקה כנסים ארציים ואזוריים, ומנהליה משמשים כמרצים מקצוס עיים .משרד אפשטיין קנולר הינו שותף מרכזי בכנס איחוד כוחות - הוועידה הכלכלית השנתית ה11- לתעשייה ולהתיישבות. למידע אודות כלל תחומי פעיס לות המשרד ,הנכם מוזמנים לבקר באתר: www.ekt-law.com יש לכם קואופ שופ בכפר ליד הבית? הרווחתם! כ150 - פים סני בי הארץ ברח רשימת הסניפים עדכנית לתאריך 9.2.2014 טלפון02-5410671 : 13.2.14 || 29 הועידה הכלכלית ה 11-לתעשייה ולהתישבות האם הקיבוצים יכילו חברים ממעמדות שונים? רו”ח דורון שטיין ,שותף ומנהל מגזר התיישבות, BDOזיו האפט כיצד ניתן לדעתך לפתור אחת ולתמיד את הסכסוך רב השנים בין הקיבוץ לרשות מקרקעי ישראל ? תולדת הסכסוך נעוצה באי הכש רתה של מדינת ישראל ,באמצש עות רמ”י (רשות מקרקעי ישראל) ביישובים החלקאיים ,באופן דומה למה שהמדינה כן הכירה ביישוש בים עירוניים עם בנייה רוויה ,ואף ביישובים עירוניים עם בניה צמוש דת קרקע .בשנת 1994השכילה המדינה להכיר בזכויות הבעלות של “חוכרים” של קרקע מרמ”י .חוכרים במיגזר העירוני ,בנייה רוויה שילמו לרמ”י 5%משווי הקרקע .ההסדר בוצע באמצעות החלטה 678אשר קבעה דמי היוון שמשמעותם תשש לום חד פעמי לרמ”י ,בסכום ממוצע של ₪ 2,805לדירה עבורם מקבל בעלי הדירה הסכם חכירה חדש ל 49 שנים ,אשר מתחדש לאחר תקופה זו לעוד 49שנים ללא עלות נוספת. החל משנת 1995פנתה רמ”י גם לבעלי קרקע ,עליהם בנוי יחידת דיור צמודת קרקע ,בתים פרטיים ודו משפחתיים במיגזר העירוני, לרבות יישובים כגון סביון ,וזאת על פי החלטה מספ ר 729ואיפ�ש רה לבעלי הקרקעות להכנס להסדר דומה תמורת דמי היוון חד פעמיים בס ך ₪ 14,127ליחידת מגורים .א�צ יין כי סכומים אלה ,גם לאחר שמצש מידים אותם למדד המחירים לצרכן, אינם עולים על ₪ 22,000ליחידת קרקע .אדגיש ,כי אין מדובר בייש שובי פריפריה ,אלא בבתים צמודי קרקע באזורי הביקוש הגבוהים ביוש תר :ירושלים ,תל אביב ,חיפה ,וכן ערים נוספות בצפון ובמרכז. || 30 13.2.14 כדי לשים סוף לסכסוך המתמשך בין תנועות ההתיישבות לבין המדיש נה ,יש לקבוע החלטה חדשה על בסיס החלטה 729אשר מאפשרת לבעלי חלקות מגורים במושבים ובקיבוצים לשלם סכום חד פעמי בשיעור 3.75%משווי קרקע של בית תפוס .שווי זה ינוע בין אפס ליישובי אזור פיתוח א’ ,לבין שווי של כמה עשרות אלפי ₪ביישובים הממוקש מים באזורי ביקוש .השווי צריך להקבע ,לא על ידי שמאות חדשה, על על בסיס השווי שנקבע לבתים צמודי קרקע על פי הסדר 729וזאת כדי שלא להפלות את מיגזר התייש שבות מהמיגזר העירוני. באיזה צורה יכולים הקיבוצים לסייע בשאלת דיור בר השגה ? קיבוצים יכולים לתרום להגדלת היצע הדיור וזאת באמצעות עיבוי היישובים הקיימים באמצעות תוש ספת בניה של לפחות 250יחידות דיור לכל קיבוץ בממוצע .הקיבוצים אשר חוו משבר קשה בשנות ה – 80 של המאה הקודמת ,עמדו בפני גלי עזיבה אשר הותירו דירות ריקות ואף מגרשים בשטח המגורים אשר מעולם לא נבנו .על פי תמ”א ,35 יש לאפשר ליישובים אלה להכיל 4000עד 500בתי אב .בכ 80%מ�ה קיבוצים נבנו בתי מגורים בכמות שאינה עולה על 150יחידות ומכאן מגרשים פנויים בהיקף 250עד 350 לקיבוץ .מדובר בכמות כוללת המש גיעה למע ל 50,000בתים פוטנצ�י אליים ! ראיון אקטואלי עם עו"ד אביתר קנולר ,שותף בכיר, העומד בראש מחלקת הה־ תיישבות והאגודות השי־ תופיות במשרד אפשטיין קנולר: כיצד ניתן לדעתך לפתור אחת ולתמיד את הסכסוך רב השנים בין הקיבוץ לרשות מקרקעי ישראל ? תולדת הסכסוך נעוצה באי הכש רתה של מדינת ישראל ,באמצש עות רמ”י (רשות מקרקעי ישראל) ביישובים החלקאיים ,באופן דומה למה שהמדינה כן הכירה ביישוש בים עירוניים עם בנייה רוויה ,ואף ביישובים עירוניים עם בניה צמוש דת קרקע .בשנת 1994השכילה המדינה להכיר בזכויות הבעלות של “חוכרים” של קרקע מרמ”י .חוכרים במיגזר העירוני ,בנייה רוויה שילמו לרמ”י 5%משווי הקרקע .ההסדר בוצע באמצעות החלטה 678אשר קבעה דמי היוון שמשמעותם תשש לום חד פעמי לרמ”י ,בסכום ממוצע של ₪ 2,805לדירה עבורם מקבל בעלי הדירה הסכם חכירה חדש ל 49 שנים ,אשר מתחדש לאחר תקופה זו לעוד 49שנים ללא עלות נוספת. החל משנת 1995פנתה רמ”י גם לבעלי קרקע ,עליהם בנוי יחידת דיור צמודת קרקע ,בתים פרטיים ודו משפחתיים במיגזר העירוני, לרבות יישובים כגון סביון ,וזאת על פי החלטה מספ ר 729ואיפ�ש רה לבעלי הקרקעות להכנס להסדר דומה תמורת דמי היוון חד פעמיים בס ך ₪ 14,127ליחידת מגורים .א�צ יין כי סכומים אלה ,גם לאחר שמצש מידים אותם למדד המחירים לצרכן, אינם עולים על ₪ 22,000ליחידת קרקע .אדגיש ,כי אין מדובר בייש שובי פריפריה ,אלא בבתים צמודי קרקע באזורי הביקוש הגבוהים ביוש תר :ירושלים ,תל אביב ,חיפה ,וכן ערים נוספות בצפון ובמרכז. כדי לשים סוף לסכסוך המתמשך בין תנועות ההתיישבות לבין המדיש נה ,יש לקבוע החלטה חדשה על בסיס החלטה 729אשר מאפשרת לבעלי חלקות מגורים במושבים ובקיבוצים לשלם סכום חד פעמי בשיעור 3.75%משווי קרקע של בית תפוס .שווי זה ינוע בין אפס ליישובי אזור פיתוח א’ ,לבין שווי של כמה עשרות אלפי ₪ביישובים הממוקש מים באזורי ביקוש .השווי צריך להקבע ,לא על ידי שמאות חדשה, על על בסיס השווי שנקבע לבתים צמודי קרקע על פי הסדר 729וזאת כדי שלא להפלות את מיגזר התייש שבות מהמיגזר העירוני. באיזה צורה יכולים הקיבוצים לסייע בשאלת דיור בר השגה ? קיבוצים יכולים לתרום להגדלת היצע הדיור וזאת באמצעות עיבוי היישובים הקיימים באמצעות תוש ספת בניה של לפחות 250יחידות דיור לכל קיבוץ בממוצע .הקיבוצים אשר חוו משבר קשה בשנות ה – 80 של המאה הקודמת ,עמדו בפני גלי עזיבה אשר הותירו דירות ריקות ואף מגרשים בשטח המגורים אשר מעולם לא נבנו .על פי תמ”א ,35 יש לאפשר ליישובים אלה להכיל 4000עד 500בתי אב .בכ 80%מ�ה קיבוצים נבנו בתי מגורים בכמות שאינה עולה על 150יחידות ומכאן מגרשים פנויים בהיקף 250עד 350 לקיבוץ .מדובר בכמות כוללת המש גיעה למע ל 50,000בתים פוטנצ�י אליים ! בבריאות וסיעוד תן למומחים לטפל בך! מבקש עבור חברי הקהילה את הטוב ביותר? בחר מדנס! הגודל הסוכנות העצמאית הגדולה בישראל. החלוצה בתחום הבריאות והסיעוד בארץ. 800,000מבוטחים. פעילות המהווה 30%משוק הבריאות בישראל. יכולת מיקוח מול חברות הביטוח. הנסיון והמקצועיות 40שנות פעילות. תשתיות טכנולוגיות מתקדמות. צוות העובדים שלנו כולל -רופאים ,עורכי דין ואחיות בתחום הבריאות והסיעוד. מטפלים בכ 60,000 -תביעות בשנה. קשרי עבודה קשרי עבודה יומיומיים עם בתי חולים ,ספקי תרופות ורופאים. קשרים הדוקים עם חברות ביטוח בארץ ובעולם. נשמח לצרף אתכם לקהל הלקוחות המרוצים שלנו לקביעת פגישת הכרות :אלה מאיר– מנהלת קשרי לקוחות[email protected] , תחיה את החיים ,אנחנו איתך. בית מדנס ,רח' השלושה 2ת"א | טלwww.madanes.com | [email protected] | 03-6380000 : 13.2.14 || 31 לקוחות וקוראים יקרים, בשעה טובה עברנו למשרדנו החדשים, ברח’ מנחם בגין ( 53בית מעריב) ת”א מספרי הטלפון הוחלפו ומעתה הם: טלפון073-2369058 : פקס073-2369088 : “דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם” נשמח לעמוד לשירותכם, [email protected] עיתון לחקלאות מתקדמת קדמת ,גי אות מת ון לחקל עית ליון ,65 בר 2011 אוקטו עי תון לח קלאות עיתון לחקלאות מתקדמת ,גיליון ,59פברואר 2011 מת קדמת ,גי ליון ,66 נובמבר עיתון לחקלאות מתקדמת ,גיליון ,67דצמבר 2011 2011 מקסם ת להכנסו חממה ים מה ינ תבל דלפק עד ל ˆ 28 דיל יכולת עם להג ות מדייקת חקלא יבול שיא - ערוכת ת פור הצלחה סי עמ' 36 דשן חנקתי יישום ייעול צק בפלפל מו 76 … עמ' … עמ' 30 … עמ' 18 ם פתוח נפגשים ביו ו”פ דרום תמ ובתערוכ ת הבשור בחוו עמוד 8 פרסום ב רוז'נסקי והידוק יישור צמיחה בבתי … צי לום :עמי שבילים 4/1/2012 תשע”ב, .16:00 ט בטבת השעה רביעי, ביום שעות 8:30ועד קלאות” יתית לח הרצאות” בין ה חגיגה אמ הדרכות, “ בחממות, “ביקורים הזמן הפתעה -ארגוני הפרחים מתאחדים סיכום פעילות ניטור החידקונית מוסף -כנס הנגב למחקר ופיתוח ˆ עמ' 10 ˆ עמ' 42 ˆ עמ' 50 רק תנו להם אדמה ומים הרצליה גוזלת אגתליל ים ועי דתישארגון מג לאדלי פירות תמורה … עמ' 8 גרה נפג שים ביו ובתערוכת מ ם פתוח שלום בריבחוות הבו”פ דרום גה: שור 04449 ש דות הגד" מדדי ה תפוקותמחירים של החקלאות … עמ' 36 … … עמ' 18 ש עמ' 26 מו סף ביו פליי מא יפה מגיעים הזבו בים העקרים יוסי ישי :חייבים לשמור על ארגוני החקלאים המלצות להדברת מזיקים בעגבניות בשטח פתוח מוסף יצואני תוצרת חקלאית טריה … עמ' 10 … עמ' 52 … עמ' 78 … עמ' 60 ביום רביעי ,ט בטבת ת בין ה שעות 0 שע”ב12 , “חגיגה 8:3ועד השעה 4/1/20 “ביקורים אמיתית לחקל .16:00 אות” בחממות, ה דרכ ות, הרצאות” 2-27 g.il rom.or 5195 ,05 08-998 iga@mopda br הזמן ביצוע: ada Givaatמס' בריף: 15758שם קובץada : logo givaat גודל :מדיה: סוג: פרוצס גרפיקה: בבעז 25.4.10 שחם גבעת עדה בע"מ טל’ מערכת ,03-5632547 :פקס ,03-5638728 :כתובת :ת.ד ,20010תל-אביב 61200 [email protected] || 32 13.2.14 33 || 13.2.14 073-2369146 למכירה/השכרה היכרויות וקרוואנים“ .רעות בכל חלקי משרד מכולות הובלות הארץ +מנוף 100טון. קונה מכולות ומבנים. 052-2796686 052-8265609 052-2988852 טיולים בחו”ל הכרויות” טיול בנפאל וטרק הכרויות טרק • למטרת נישואין ה א נ א פ ו ר נ ה רווקים/ות או פרק ,15.4.14 יציאה: ב’ בחיים .לאיכותיים 28.4.14 חזרה: ורציניים בכל הגילאים. מובטחת) (יציאה להכרות מומחית ללא ידיעת הילדים ל פ ר ט י ם : בשמורת שביט מודאגים איתי 0 7 7 - 2 3 4 0 8 7 8שהוריהם שילדהם עדיין לא מצאו 0 5 0 - 5 7 5 5 2 0 0 להשכרה זוגיות כלבבם ,צרפו או "עולם אחר" לצימר בע”מ להשכרה מיכלי דולב הלקוחות למאגר אותם 1-700-708-999 לכל מטרה חקלאית ,האיכותי .מאגר הקיים מבנים ניידים תעשיית ועוד ,לתקופות מהצפון ועד לדרום25 . וקצרות .שנים המשרד קיים .זכאי ארוכות 0 5 0 - 5 2 1 1 0 8 4חתונות לפני ומאחורי בניית צימרים /בתי מוכחות. פקס 04-6650029 -תוצאות עץ ,תוספות בנייה 04-8103456 04-9511058 לרכישה קבלן גיזום ועקירה מחפש לרכוש עצים, מטעים, פרדסים, אשכולית ,זית ,הדרים, • מחלקה מעץ -פרגולות ודקים. מושב ברוך, כפר מיוחדת טל’052-4658888 : למסורתיים ומסורתיות ww w.z a ka i- le .c om מלונאות, תיירות ואירוח בכל הגילאים רווקים, גרושים, רווקות, אבוקדו ,נשירים ועוד .גרושות, אלמנים ,דרושים דילול והוצאת שורש אלמנות לפרטים לפנות :אחוזת צימרים בפרובנס זוג הארץ 050-8220876דגנית בכל 052-4403890 0 5 4 - 5 8 0 1 7 2 4אורלי פרסום מודעות מילים • 50רווק ,מהנדס אזרחי, נאה מעוניין להכיר רווקה אקדמאית בלוח הירוק אירופאית עד גיל 38 לפרטים: לנישואין .למתאימות 073-2369146 || 34 שבצרפת ,עבודה למשך 6 חודשים, מגורים במקום ,החל מ 15/4- מאוד0 5 4 - 4 8 9 7 1 1 1 , איכותי ,יצוגי ,מקסים באישיותו לניהול ממ"דים בניית ממ"דים במקום במחיר לפרטים אטרקטיבי זכריה: ניתן לכתוב לת"ד 0 5 0 - 6 9 1 6 5 5 1 6277 מרכז הכרמל חיפה שחר054-7747785 : 13.2.14 קיבוץ מגל מקיים מכרז לתפקיד מרכז/ת משק פרטי המכרז ניתן לקבל אצל גילי ,במזכירות הקיבוץ [email protected]טלפון04-6287326 : דרושה נציגת מכירות בס”ד החלפת מיכון הדף הירוק /עקב / 7722426 למכירה לבגדי ילדים ממיטב המותגים למכירות שיערכו אחת לחודש ביישוב בו את מתגוררת לפרטים: בית בד מודרני לקיבוץ לוטן דרוש גזבר בהיקף של חצי משרה קו”ח בדוא”ל ל: [email protected] לברורים: סול 052-2360123 במצב מצויין למכירה כקו שלם או בנפרד 050-6204439 054-7603458 054-6868606 לא בשבת דרוש מנכ”ל אמב”ל (ארגון מגדלי בקר לבשר) הגדרת התפקיד: • ניהול שוטף של פעילות האגודה (כולל בקרה ואחריות כספית) • ייצוג האגודה מול רשויות המדינה השונות. • קיום קשר שוטף עם כל מגדלי הבקר במרעה ,בארץ. • ייזום וניהול פרויקטים שבאחריות האגודה. • גיוס חברים חדשים לאגודה והרחבת פעילותה. • הפעלת ועדות מגדלים ,וקיום קשר ועדכון עם המגדלים. • ניהול האגודה בשקיפות מלאה לטובת כלל המגדלים. הדרישות מהמועמד לתפקיד: • אדם כריזמתי ובעל כושר מנהיגות. • יכולת ניהול מוכחת – עדיפות לבעלי ניסיון בניהול גוף כלכלי /עמותה. • עדיפות לבעלי השכלה בתחומי החקלאות והניהול • יכולת ליזום ,להוביל אנשים ,ולשכנע. • יכולת קבלת החלטות ויכולת הובלת תהליכים. • יכולת לעבוד מול גופים ומוסדות ציבוריים וכלכליים. • תקשורת בין אישית טובה ואמינות גבוהה. • יכולת ביטוי טובה ויכולת כתיבה טובה בעברית .שליטה באנגלית יתרון. • שליטה בתוכנת אופיס. היקף המשרה – משרה מלאה. כפיפות – לוועד הנהלת האגודה. המועמדים הסופיים יידרשו לעבור מבחני התאמה. מועמדים יגישו קורות חיים מפורטים לדוא”ל[email protected] : 073-2369146 עד התאריך 28/02/14 ח פש א ות נ ו ב פ י יס ב ו ק הזמן הירוק ,קו למושב ,יבול שיא, הרפת והחלב עיתוני המרחב הכפרי 073-2369146 בעלי עסק » מסעדות » בתי קפה » תערוכות פנה אלינו! פרטים ומידע למדור יש לשלוח עד יום שני ב16:00- לאיי-מייל[email protected] : 53 073-2369058 073-2369088 עיתון הקיבוצים עיתון המושבים עיתון החקלאים [email protected] עיתון הרפתנים 13.2.14 || 35 מרססי רז טכנולוגיה חקלאית מתקדמת חדש! מרסס אוהד חברת מרססי רז גאה לבשר על השקת המרסס החדש "אוהד" בפיתוח בלעדי ובשיתוף שה"מ ומו"פ צפון .למרסס טכנולוגיה חדשנית המבוססת על 4מוצאי אוויר המאפשרים זרימת אוויר לעצים ממישורים שונים ,ובכך מבטיחה כיסוי ריסוס מקסימלי לעצים עד גובה 5.5מטר .בנוסף ,אפשרות לכיוון גובה מוצאי הריסוס וזוויות הריסוס ע"י מע' הידראולית המתאימה את המרסס לעבודה אפקטיבית עם כל סוגי הגידולים. תוצאות הניסויים במו"פ צפון חוות מתיתיהו קבעו : • כיסוי אחיד ומלא לכל חתך העץ. • חיסכון של כ 50%-בחומרי הדברה. רח' ש .בן-דוד 10ראשל"צ ,ת.ד 2233 .מיקוד ,7512102טל ,03-9643252 .פקס03-9643239 . www.razsprayers.co.il • [email protected]
© Copyright 2024