כימיה אורגנית - שיעורים 23-25

‫כימיה אורגנית סיכומים‬
‫‪250‬‬
‫שיעור ‪ :23‬סינתזות אורגניות‬
‫אנחנו עדיין לא כימאים אורגנים; אנחנו לא יכולים להיכנס למעבדה ולהתחיל לעבוד‪ .‬אבל אנחנו יכולים‬
‫להבין את העיקרון – וזה רעיון הסינתזה האורגנית ברמה שלנו‪ .‬כיצד לפי הריאקציות שאנו מכירים‬
‫ניתן להכין חומר מסויים מחומרי מוצא נתונים‪.‬‬
‫סינתזה אורגנית‬
‫מה הבעיות שיש לנו בשאלות סינטזה?‬
‫•‬
‫בנית שלד פחמני – הארכה של שרשרות או קיצור של שרשרות; ציקליזציה ליצירת טבעות – יצירה‬
‫של טבעות משרשרות‪ .‬זוהי בעיה של שליטה במספר הפחמנים בשרשרת והארגון שלהם‪.‬‬
‫•‬
‫קישור של קבוצות פוקציונאליות – כיצד לכוון קבוצה פונקציונאלית למקום הנכון בו התבקשנו‬
‫להכניס אותו? איך קובעים איפה יהיה חמצן או הליד?‬
‫•‬
‫בקרה על סטריאוכימיה – לא די לבנות תרכובת נכונה‪ ,‬צריך שהיא תהיה האננטיומר הנכון גם‪.‬‬
‫הארכת שרשרות‬
‫אלקילציה ואצילציה של אניונים‬
‫באלקינים טרמינליים‪ ,‬המימן חומצי כי זו הכלאה של ‪ .SP‬אפשר להוציא את המימן בעזרת בסיס מאוד‬
‫חזק – ‪ .NaNH2‬היון ‪ NH2‬הוא בסיס מאוד חזק ולכן הוא מצליח לתלוש את המימן מהאלקין הטרמינלי‪.‬‬
‫לאחר הטיפול האלקין מיונן ומקבלים אניון של האלקין – אצטילין‪.‬‬
‫יון האצטילין הוא נוקליאופיל מאוד חזק‪ ,‬וכשמגיבים אותו עם אלקיל הלידים בריכוז מספיק גבוה מקבלים‬
‫‪ SN2‬שמוביל לחיבור בין שתי השרשרות‪.‬‬
‫יצירת ניטרילים‬
‫זוהי אחת מתוך שתי שיטות להוספה של פחמן יחיד‪ .‬שיטה זו מבוססת על תגובה של אלקיל‪-‬הליד עם יון‬
‫הציאניד ‪ .CN-‬התוצאה היא הניטריל‪ ,‬הארוך בפחמן אחד מחומר המוצא‪ .‬כבר בקבלת הניטריל יש פחמן‬
‫חדש על שרשרת חומר המוצא‪ .‬כעת אפשר לעשות הידרוליזה לניטריל ולהפוך אותו לחומצה‬
‫קרבוקסילית‪ ,‬או חיזור שנותן אמין‪.‬‬
‫חמוטל בן דב וברקאי פלום‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :23‬סינתזות אורגניות‬
‫‪251‬‬
‫כתוצאה אנחנו מקבלים גם הארכה של השרשרת וגם כניסה של קבוצה פונקציונאלית‪ -‬אמין או‬
‫קרבוקסיל‪.‬‬
‫סינתזת וויליאמסון‬
‫בסינתזה זו אנחנו יוצרים אתר מאלקיל‪-‬הלידים במנגנון ‪ .SN2‬מגיבים אלקיל הליד עם ‪ ,RONa‬מקבלים‬
‫אתר‪ .‬אנחנו מקבלים גם כאן גם הארכה של השרשרת וגם כניסה של קבוצה פונקציונאלית – אתר‪.‬‬
‫ריאגנט גריניארד‬
‫זוהי עוד שיטה להארכת שרשרת עם כל מספר פחמנים שאנו רוצים‪ .‬ריאגנט גריניארד זה חומר לא יציב‪,‬‬
‫שלא מחזיקים במעבדה; ולכן במבחן כשאנחנו רוצים להגיב עם ריאגנט גריניארד צריך לייצר אותו –‬
‫לכתוב איך מייצרים אותו! – ולא פשוט להביא אותו לתשובה‪.‬‬
‫שימו לב שלא תמיד חומר המוצא יהיה אלקיל הליד‪ ,‬ולכן אם רוצים לייצר ריאגנט גריניארד צריך לייצר את‬
‫האלקיל הליד ורק אז יוצרים את הריאגנט‪.‬‬
‫מה שטוב בריאגנט הוא שהוא נוצר מכל אלקיל הליד – ראשוני או שלישוני‪ ,‬ארילי או בנזני‪ .‬הסביבה‬
‫צריכה להיות יבשה לחלוטין‪ ,‬אפילו לא עקבות של מים‪ ,‬והריאגנט נוצר למעשה על ידי כניסה של מגנזיום‬
‫בין הפחמן להלוגן‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב וברקאי פלום‬
‫כימיה אורגנית סיכומים‬
‫‪252‬‬
‫•‬
‫תגובה של הריאגנט עם מים – האלקיל הליד הופך לאלקאן‪ .‬תגובה לא מבוקשת לרוב כי אין הרבה‬
‫מה לעשות עם אלקאן‪ .‬לפעמים דווקא יש מצבים שמנצלים עובדה זו‪.‬‬
‫•‬
‫תגובה עם ‪ – CO2‬מאפשרת הוספה של פחמן אחד לשרשרת‪ ,‬כמו התגובה עם הציאניד‪ .‬שוב צריך‬
‫סביבה ללא מים‪ ,‬הפחמן ‪ R‬מתחבר לפחמן של ‪ CO2‬והמגנזיום מתחבר לברומיד כמלח‪ .‬המים בסופו‬
‫של דבר עושים פרוטונציה ליונים וסוגרים את התגובה‪.‬‬
‫ריאגנט גריניארד לא מגיב עם קבוצות שיש להן מימן פולארי‪ ,‬כלומר כהלים או חומצות קרבוקסיליות‪.‬‬
‫האמירה שהוא לא מגיב מתייחסת לכך שהוא לא מגיב בתגובה הרצויה‪ .‬הוא גם לא מגיב ממש עם אלקיל‪-‬‬
‫הלידים‪ .‬זאת למרות העובדה שיש ריאקציה כזו מדי פעם בספרים‪ ,‬אבל בספרות הכוללת לא מתייחסים‬
‫אליה‪.‬‬
‫• תגובה עם תרכובות קרבוניליות – אלדהידים‪ ,‬קטונים‪ ,‬אסטרים ואסיד‪-‬הלידים‪.‬‬
‫זוהי גם שיטה להארכת שרשרות וגם שיטה לייצור כהלים‪ .‬בהרבה שיטותשצריך לקבל בהן כהל שניוני‬
‫נראה שהן הולכות דרך שיטה זו‪.‬‬
‫בתגובה עם אסיד‪-‬כלורידים ועם אסטרים‪ ,‬התגובה מתבצעת עם שתי מולקולות ריאגנט – כי המולקולה‬
‫הראשונה הופכת את החומר לקטון‪ ,‬ואז הקטון ממשיך להגיב‪ .‬במצב זה שתי מולקולות ‪ R‬נדבקות לכהל‬
‫שאנחנו מקבלים בסוף‪.‬‬
‫חמוטל בן דב וברקאי פלום‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :23‬סינתזות אורגניות‬
‫‪253‬‬
‫אלו גם שיטות להארכה של שרשרת וגם לקבלת כהל שלישוני – שהוא קשה לייצור‪ .‬באיור הבא רואים‬
‫את הדגמת התהליך עם אסטרים – הרעיון זהה‪ .‬זיכרו שלא ניתן לבצע את התגובה עם חומצה‬
‫קרבוקסילית‪.‬‬
‫•‬
‫יצירה של המי‪-‬אצטאל – מחבר שרשרות ונותן קבוצות פונקציונאליות – יש לו גם קבוצה כהלית וגם‬
‫קבוצה אתרים‪ .‬לפעמים מכונה המי‪-‬קטאל אם במקור היה מקטון‪.‬‬
‫בדוגמה הבאה אנחנו רואים את הסיפוח הנוקליאופילי של ‪ CN‬על גבי אלדהידים או קטונים‪ .‬אנחנו‬
‫יכולים כעת לעשות הידרוליזה ולקבל חומצה קרבונילית או לעשות חיזור ולקבל אמין‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב וברקאי פלום‬
‫כימיה אורגנית סיכומים‬
‫‪254‬‬
‫‪08.06.2010‬‬
‫שיעור ‪ :24‬סינתזות אורגניות – המשך‬
‫יון האנולאט‬
‫אם לוקחים יון אנולאט ומגיבים עם אלקיל הליד‪ ,‬נקבל לרוב ‪ .SN2‬התהליך היותר משמעותי שעובר דרך‬
‫היון הזה‪ ,‬עם זאת‪ ,‬הוא הדחיסה האלדולית‪ .‬בתהליך זה‪ ,‬אם לוקחים שני אלדהידים או קטונים הם מגיבים‬
‫ביניהם בסביבה בסיסית והמולקולות מתחברות ויוצרות אלדול – בטא‪-‬בידרוקסי‪-‬קטון )בטא כי‬
‫ההידרוקסיל נמצא על הפחמן השני מהפחמן הקרבונילי(‪ .‬התהליך הזה ממשיך אפילו יותר בסביבה‬
‫בסיסית שיש בה ‪ OH-‬בעודף‪ ,‬האלדול מיובש ויוצאת ממנו מולקולת מים והתוצר הסופי שלנו הוא‬
‫קרבוניל עם קשר כפול‪ ,‬כאשר הקשר הכפול הוא בין הפחמן ההידרוקסילי לפחמן הסמוך לו‪ .‬התהליך הזה‬
‫מונע מכך שה‪ OH--‬בתמיסה לוקחים את מימן ‪ ,α‬זוג האלקטרונים שחיברו אותו הופכים לקשר כפול עם‬
‫פחמן ‪ ,β‬וה‪ OH--‬עוזב‪ .‬הכוח המניע של התהליך הוא הקשר המצומד שהוא יציב מאוד‪.‬‬
‫שאלות מנגנונים וסינטזה‬
‫שאלה ראשונה‬
‫חומר המקור הוא שתי טבעות משושות מחוברות‪ ,‬בימנית יש קשר כפול בצלע הימנית ביותר‪ .‬בתוצר אין‬
‫את הקשר הכפול‪ ,‬ועל הפחמן העליון שהיה בקשר יש קרבוניל‪ .‬אנחנו צריכים להסתכל על התוצר‬
‫ולחשוב איך יוצרים אותו וכך מגלים את כל הצעדים בסינתזה‪.‬‬
‫בשלב הראשון שמים את המגיב עם מים בחומצה‪ ,‬והתוצר הוא כהל שניוני כתוצאה מסיפוח מים לאלקן‪.‬‬
‫מרקובניקוב לא תופס כי שני הפחמנים סימטריים‪.‬‬
‫בשלב השני מחמצנים את הכהל השניוני שקיבלנו‪ ,‬לא חייבים לכתוב מחמצן ספציפי ]‪ ,[O‬וכתוצאה‬
‫מקבלים את התוצר הסופי‪.‬‬
‫בסינתזות לא צריך חיצים!‬
‫שאלה שנייה‬
‫חומר המוצא‪ .CH3C=OCH2CH2C=OCH3 :‬התוצר הוא טבעת מחומשת שבקודקוד הראש יש לה‬
‫קרבוניל‪ ,‬מצד ימין יש קשר כפול‪ ,‬ופחמן ‪ β‬יש גם מתיל‪.‬‬
‫ניתן לזהות שהתהליך היה דחיסה אלדולית שהמשיכה הלאה ליצירת אלדול מצומד‪ .‬שימו לב שבשאלה זו‬
‫כן צריך לצייר מנגנון‪.‬‬
‫‪ .1‬מציירים את כל המולקולה עם המימנים שאנחנו חושבים שמותקפים על ידי התמיסה הבסיסית‬
‫‪ ,OH‬שאותה מציירים עם שישה אלקטרונים סביב החמצן‪ .‬מאחד מזוגות האלקטרונים מוציאים‬‫חץ אל המימן שהולך לצאת – שהוא מימן ‪ α‬קיצוני )כלומר מפחמן ‪ 1‬ולא מפחמן ‪ .(3‬כתוצר של‬
‫חמוטל בן דב וברקאי פלום‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :24‬סינתזות אורגניות – המשך‬
‫‪255‬‬
‫השלב הזה מציירים את המולקולה כאשר מציירים שני אלקטרונים ‪ LP‬על הפחמן ‪ α‬שממנו יצא‬
‫המימן‪ ,‬ומציירים את המטען השלילי‪.‬‬
‫‪ .2‬מציירים חץ מזוג האלקטרונים ‪ LP‬של הפחמן ‪ α‬שתוקפים את הפחמן הקרבונילי השני‬
‫במולקולה )פחמן ‪ .(5‬כתוצאה מכך יש ציקליזציה של מולקולה עם חמישה פחמנים‪.‬‬
‫‪ .3‬מציירים את התוצר של שלב ‪ :2‬בקודקוד נשים את פחמן ‪ 2‬עם הקרבוניל‪ .‬שמאלה ממנו יש‬
‫קבוצה של ‪ CH2‬וממנה יוצאת עוד קבוצה של ‪ .CH2‬קבוצה זו הולכת ימינה ל‪ C-‬שהוא פחמן ‪5‬‬
‫שהותקף‪ ,‬יש לו קשר לחמצן עם מטען שלילי ולמתיל‪ .‬כמו כן נוצר לו קשר לפחמן ‪ 1‬שתקף‬
‫אותו‪.‬‬
‫‪ .4‬כעת החמצן עם המטען השלילי תוקף את המים וחוטף מהם מימן‪ .‬כתוצאה מתקבל ‪ OH‬על פחמן‬
‫‪ .5‬זו הייתה הדחיסה האלדולית שלנו‪ ,‬התוצר הוא אלדול‪.‬‬
‫‪ .5‬מציירים את האלדול עם שני המימנים שעל פחמן ‪ .1‬מציירים על חץ התוצרים את הבסיס‪OH- ,‬‬
‫‪ .‬ממנו מציירים חץ שתוקף את אחד המימנים של פחמן ‪ .1‬אנחנו מקבלים על פחמן ‪ 1‬מימן יחיד‬
‫ומטען שלילי‪.‬‬
‫‪ .6‬זוג האלקטרונים ה‪ LP-‬של הפחמן ‪ 1‬יוצר קשר כפול – מציירים ממנו חץ אל מרכז הקשר‬
‫סיגמה בין פחמנים ‪ 1‬ו‪ .5-‬קבוצת ה‪ OH-‬עוזבת – מציירים חץ מהקשר שלה אל החמצן‪.‬‬
‫‪ .7‬מציירים את התוצר הסופית יחד עם מים מצד‪ ,‬כי היה ייבוש‪ .‬לא חייבים לכתוב את המים‪.‬‬
‫שאלה שלישית‬
‫המגיב‪ :‬ציקלופנטאן‪ .‬התוצר‪ .CH2CHOHCH2CH2CH2CHOHCH3 :‬אנחנו רואים שגם צריך לפתוח‬
‫את הטבעת‪ ,‬גם להוסיף פחמנים‪ ,‬וגם להוסיף קבוצה פונקציונאלית – כהלים שניוניים מכל קצה‪ .‬אנחנו‬
‫מקבלים כהל שניוני על ידי סיפוח מים לאלקנים אבל גם אפשר להשתמש בשיטה אחרת שגם מוסיפה‬
‫פחמנים וגם מוסיפה כהל שניוני – תגובה בין ריאגנט גריניארד לבין אלדהיד‪ .‬התגובה גם תאריך את‬
‫השרשרת וגם תהפוך את האלדהיד לכהל שניוני‪ .‬לכן אנחנו נפתח את השרשרת ונהפוך אותה לאלדהיד‬
‫בשני הקצוות‪ ,‬ואז נגיב עם הריאגנט‪.‬‬
‫אנחנו יודעים איך לשבור אלקנים בעזרת אוזונוליזה – שתהפוך אותו לאלדהידים משני הצדדים‪ ,‬שזה‬
‫בדיוק מה שאנחנו צריכים‪ .‬אבל לנו יש אלקאן; אנחנו צריכים אלקן‪ .‬ולכן נעשה מונו‪-‬הלוגנציה יש ליצור‬
‫אלקיל‪-‬הליד‪ ,‬שלו נעשה תגובת אלימינציה‪.‬‬
‫‪ .1‬מגיבים את הציקלופנטאן עם ‪ .Br2‬מציירים על החץ ‪ uv‬לקרינה רדיואקטיבית‪ .‬מקבלים‬
‫ציקלופנטאן מותמר בברום‪.‬‬
‫‪ .2‬מגיבים את הציקלופנטאן עם הברום יחד עם ‪ NaOH‬ומציירים על החץ משולש כדי לרמוז‬
‫שהחימום גורם ליותר אלימינציה‪ .‬התוצר המתקבל הוא ללא הברום ועם קשר כפול‬
‫בציקלופנטאן‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב וברקאי פלום‬
‫כימיה אורגנית סיכומים‬
‫‪256‬‬
‫‪ .3‬כעת נשבור את הקשר הכפול בעזרת אוזון‪ .‬כותבים על החץ ‪ .1‬אוזון; ‪ .2‬חומצה אצטית ) ‪Zn,‬‬
‫‪ .(HAc‬מקבלים חמישה פחמנים‪ ,‬אבל פחמני הקשר הכפול הופכים להיות קרבונילים‪ ,‬ומכיוון‬
‫שהם קיצוניים מקבלים אלדהידים‪.‬‬
‫‪ .4‬כעת אנחנו רוצים להוסיף לכל אחד מהאלדהידים מתיל ולהפוך את החמצן לכהל‪ .‬לפיכך אנחנו‬
‫צריכים ריאגנט גריניארד‪ .‬צריך להראות איך מכינים אותו‪ ,‬ולכן שלב זה מוקדש להכנת‬
‫הריאגנט‪ :‬לוקחים מתיל‪-‬כלוריד‪ ,‬מוסיפים לו מגנזיום‪ ,‬כותבים אתר על החץ )חשוב!( ומקבלים‬
‫‪.CH3MgCl‬‬
‫‪ .5‬לוקחים שני מול ריאגנט עם המגיב שקיבלנו בשלב ‪ .3‬על החץ כותבים ‪ .1‬אתר; ‪H3O+ .2‬‬
‫)סביבה חומצית(‪ .‬התוצר הוא התוצר הסופי המבוקש‪.‬‬
‫שאלה רביעית‬
‫בפרק ‪ 14‬במקבץ של לאון יש קרוב ל‪ 40-‬שאלות סינתזה עם פתרונות‪ ,‬אבל לפעמים הוא מקצר שלבים‪.‬‬
‫עדיין זו חזרה מאוד טובה‪.‬‬
‫המגיב‪ :‬ציקלוהקסן עם קשר כפול מצד ימין‪ .‬התוצר‪ :‬טבעת משושה‪ ,‬פחמן קרבונילי קשור ל‪ O-‬שמצידו‬
‫השני קשור לטבעת משושה – כלומר זה אסטר‪ .‬ללא שימוש במגיבים אחרים! משמעות הדבר שאי אפשר‬
‫לייבא איזה פנול או משהו כזה‪ ,‬צריך ליצור אותו‪.‬‬
‫אסטרים הם מולקולה שיש בהם חיבור בין חומצה קרבוקסילית לבין כהל‪ .‬אנחנו צריכים לראות איזו‬
‫חומצה ואיזה כהל נתנו את התוצרים‪ .‬אנחנו צריכים חומצה קרבוקסילית שמחוברת למשושה וכהל‬
‫שמחובר למשושה‪ .‬כלומר אנחנו צריכים ליצור את החומרים האלה מחומר המוצא‪.‬‬
‫‪ .1‬יצירת הכהל‪ :‬לוקחים את חומר המוצא ומגיבים אותו עם מים בסביבה חומצית‪ .‬מקבלים כהל‬
‫שניוני‪ .‬נקרא לחומר הזה ‪ A‬בשביל לקצר את הדרך בהמשך‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת החומצה‪ :‬כאשר אנחנו צריכים להוסיף פחמן‪ .‬או שנעשה זאת עם ריאגנט גריניארד ו‪-‬‬
‫‪ CO2‬או עם ציאניד ולהוסיף לו שקר כלשהו‪.‬‬
‫‪ .a‬לוקחים את חומר המוצא והופכים אותו לאלקיל הליד על ידי סיפוח של ‪ HBr‬או ‪.HCl‬‬
‫מקבלים אלקיל הליד‪.‬‬
‫‪ .b‬מגיבים עם ‪ .CN-‬זה תהליך שבטמפרטורה נכונה וממס נכון )פולארי א‪-‬פרוטי( יכול‬
‫להיות בעיקר ‪ SN2‬ולא אלימינציה‪ .‬כותבים ‪ SN2‬על החץ‪ .‬התוצר שלנו הוא ניטריל‪:‬‬
‫‪ CN‬התחבר לציקלוהקסאן‪.‬‬
‫‪ .c‬מגיבים את הניטריל בתגובת חימצון )הידרוליזה(‪ .‬כותבים על החץ מים וסביבה‬
‫חומצית )‪ (H2O, H3O+‬ומקבלים חומצה קרבוקסילית )שימו לב‪ :‬חיזור של הניטריל‬
‫ייתן לנו אמין(‪.‬‬
‫‪ .d‬התוצר שלנו יסומן בתור ‪.B‬‬
‫‪ .3‬לוקחים את תוצרים ‪ A‬ו‪ B-‬בקטליזה חומצית ומקבלים את התוצר הסופי המבוקש יחד עם מים‪.‬‬
‫שימו לב שזהו תהליך שיווי משקל ולכן מציירים חיצי שיווי משקל‪.‬‬
‫חמוטל בן דב וברקאי פלום‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :24‬סינתזות אורגניות – המשך‬
‫‪257‬‬
‫שימו לב‪ :‬אם היינו מטפלים בחומצה הקרבוקסילית עם ‪ SOCl2‬היינו מקבלים אסיד‪-‬הליד ואז אם‬
‫היינו מגיבים אותו עם הכהל היינו מקבלים תגובה שהיא לא תגובת שיווי משקל‪ ,‬והתגובה הייתה‬
‫הולכת עד הסוף‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬כהלים בפרוטונציה מקבלים פרוטונציה של ה‪ OH-‬ולכן קבוצה עוזבת טובה‪ .‬אם עוזבים‬
‫פרוטונציה לחומצה קרבוקסילית‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬הפרוטונציה מתקבלת על החמצן הקרבונילי ולא על ה‪,OH-‬‬
‫כי התוצר המתקבל הוא הרבה יותר יציב‪.‬‬
‫שאלה חמישית‬
‫המגיב‪ CH4 :‬ו‪ .CH3CH2CH=CH2-‬התוצר‪) CH3CH2CHOH(OCH3)CH3 :‬שימו לב‪ :‬לפחמן‬
‫השלישי מחוברים מתיל‪ OCH ,‬ו‪ .(OH-‬אנחנו מכירים את החומר הזה בתור המיאצטאל‪ .‬זוהי ריאקציה‬
‫בין אלדהיד או קטון עם כהל‪ .‬אנחנו יכולים לזהות את הכהל ואת הקטון או האלדהיד‪ :‬החיתוך הוא‬
‫בקבוצה ה‪ OCH3-‬הוא הכהל והחלק השני הוא הקטון‪.‬‬
‫הכהל שאנחנו צריכים הוא ‪ .CH3OH‬הקטון שאנחנו צריכים הוא ‪.CH3CH2C=OCH3‬‬
‫‪ .1‬יצירת הכהל‪:‬‬
‫‪ .a‬מגיבים את המתאן עם כלור‪ .‬כותבים על החץ ‪ – hv‬פרוטונים‪ ,‬קרינה‪ .‬מקבלים‬
‫‪.CH3Cl‬‬
‫‪ .b‬מגיבים את התוצר הזה עם ‪ OH-‬בתגובה של ‪ ,SN2‬מקבלים התמרה כלומר מקבלים‬
‫מתאנול‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת הקטון‪:‬‬
‫‪ .a‬מגיבים את הבוטן עם מים לפי מרקובניקוב בסביבה חומצית‪ .‬מקבלים קטון על הפחמן‬
‫השלישי משמאל‪.‬‬
‫‪ .b‬מחמצנים את הכהל – כל מחמצן עושה את זה ולכן אפשר לכתוב ]‪ .[O‬מקבלים הפיכה‬
‫של ה‪ OH-‬לקרבוניל‪.‬‬
‫‪ .3‬מגיבים את הכהל והקטון‪ .‬צריך לזכור מה לכתוב על החץ‪ :‬יצירה של המיאצטלים היא קטליזה‬
‫חומצית‪ .‬שימו לב שגם כאן זה שיווי משקל‪ .‬הפחמן הקרבונילי הופך ל‪ OH-‬והכהל נפטר מ‪H-‬‬
‫ודבק לפחמן שהיה קרבונילי‪ .‬קיבלנו את התוצר הסופי‪.‬‬
‫שאלה שישית‬
‫המגיב‪ :‬טבעת משושה על פחמן ‪ 1‬בקודקוד הראש יש קטון‪ ,‬על פחמן ‪ 2‬מימינו יש ‪ .C=OOCH3‬זהו‬
‫אסטר‪ .‬אנחנו רוצים שהתוצר שלנו יהיה אותה טבעת אבל במקום אסטר ‪.CH2OH‬‬
‫‪ .1‬מגיבים את חומר המוצר עם דיול כדי להגן על הקטון‪ :‬החומר ‪ OH-CH2CH2-OH‬מגיב עם‬
‫חומר המוצר בסביבה חומצית‪ ,‬מקבלים טבעת מחומשת שמחוברת בקודקוד שלה לקודקוד‬
‫הטבעת המשושה‪ ,‬כאשר שני הקודקוד שמעל הקודקוד הראשי הם חמצנים‪ .‬קבלנו הגנה‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב וברקאי פלום‬
‫כימיה אורגנית סיכומים‬
‫‪258‬‬
‫‪ .2‬עכשיו מגיבים את הטבעת המוגנת עם מחזר – ‪ .LiAlH4‬התגובה מחזרת את האסטר והופכת‬
‫אותו לכהל ראשוני‪.‬‬
‫‪ .3‬מגיבים את הכהל הראשוני הזה בסביבה חומצית מימית‪ ,‬על מנת להוריד את הדיול ולקבל בחזרה‬
‫את הקבוצה הקרבוקסילית‪.‬‬
‫חמוטל בן דב וברקאי פלום‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :25‬סינתזות אורגניות – המשך‬
‫‪259‬‬
‫‪09.06.2010‬‬
‫שיעור ‪ :25‬סינתזות אורגניות – המשך‬
‫ריאקציות פרידל‪-‬קראפטס‬
‫אלקילציה‬
‫אלו תהליכים שמאפשרים הדבקה של שייר פחמני לטבעת ארומטית‪ .‬כאשר מדביקים אלקיל הליד‪ ,‬זוהי‬
‫אלקילציה‪ :‬מוציאים את ההלוגן בתגובה עם ‪ ,AlCl3‬נוצר אלקטרופיל שתוקף את הטבעת‪ ,‬ואז מקבלים‬
‫טבעת עם האלקיל‪.‬‬
‫מבחינת המנגנון‪ ,‬הקטליזטור מוציא את הכלור ונוצר קרבוקטיון; יש התקפה של פחמן הטבעת‪ .‬תוצר‬
‫הביניים הוא לא ארומטי כי הפחמן אליו מקשרת הקבוצה האלקילית הוא טטראדרלי‪ ,‬אבל מיד המימן של‬
‫אותו פחמן יוצא והארומטיות משוחזרת‪.‬‬
‫למנגנון הזה יש שתי בעיות רציניות‪ :‬קשה למנוע נוספת‪ ,‬כי הקבוצה האלקיל שמסופחת הופכת את חומר‬
‫המוצא ליותר אקטיבית )אלקילים הם אקטיבטורים‪ ,‬כזכור(‪ .‬כמו כן‪ ,‬יכולים להיות שיחלופים באלקיל כי‬
‫נוצר קרבוקטיון‪.‬‬
‫אצילציה‬
‫תהליך זה הוא מאוד דומה לקודם אולם במקום לקשור לבנזן קבוצה אלקילית‪ ,‬קושרים קבוצה אצילית –‬
‫קבוצה עם פחמן קרבונילי והלוגן עליו‪ .‬ההלוגן יוצא‪ ,‬הפחמן חיובי‪ ,‬הוא מתקיף אבל אז יש סיפוח של‬
‫קבוצה אצילית‪.‬‬
‫לשיטה זו יש יתרונות‪ :‬אין פה קרבוקטיון ולכן אין פה שחלופים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקרבוניל הוא קבוצה מושכת‬
‫אלקטרונים ולא הוא דיאקטיבטור של הטבעת – אז אין סיכון לסיפוח נוסף‪.‬‬
‫המנגנון מאוד דומה למנגנון של התהליך הקודם – הכלור יוצא על ידי הקטליזטור‪ ,‬מקבלים יון חיובי על‬
‫הפחמן )מקיים רזוננס עם החמצן(‪ ,‬יש התקפה אלקטרופילית על הטבעת‪ ,‬מקבלים את התוצר הטטראדרלי‬
‫ואז המימן עוזב‪.‬‬
‫הבעיות שכן יש למנגנון הזה הוא להיפטר מהקשר הכפול הקרבונילי‪ ,‬במידה וצריך‪ .‬אפשר להפוך אותו‬
‫לכהל ולדברים אחרים‪ ,‬כמו שלמדנו בקרבונילים‪ .‬באופן כללי‪ ,‬אצילציה של פרידל‪-‬קראפטס יותר‬
‫מומלצת מאשר אלקילציה‪.‬‬
‫הכוונות אורתו‪-‬מטא‪-‬פארה‬
‫כאשר רוצים להדביק שתי קבוצות על הטבעת צריך לדעת את מי להכניס קודם ואת מי אחר כך על מנת‬
‫לקבל את התוצר בהכוונה המתאימה‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב וברקאי פלום‬
‫כימיה אורגנית סיכומים‬
‫‪260‬‬
‫הכללים הם שקבוצות מושכות אלקטרונים מכווינות למטא כי הם דיאקטיבטורים‪ ,‬הלוגן הם‬
‫דיאקטיבטורים אבל מכווינים לאורתו פארה‪ ,‬וגם אקטיבטורים – מוסרי אלקטרונים – הם מכוויני אורתו‬
‫ופארה‪.‬‬
‫שאלות‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫המגיב‪ :‬טבעת ארומטית מותמרת עם ‪ .3-methyl-pentene‬התוצר הוא טבעת ארומטית מודבקת לטבעת‬
‫מחומשת‪ ,‬שעל הקודקוד הימני‪-‬תחתון שלה יש מתיל ואתיל‪ .‬צריך להסביר מהו המנגנון שבו התהליך‬
‫מתקבל בסביבה חומצית‪.‬‬
‫‪ .1‬הטבעת הבנזנית עם המתמיר )נמספר אותו מהפחמן הימני שהוא הראשון עם הקשר הכפול‪,‬‬
‫הקשר הוא טרמינלי(‪ .‬הקשר הכפול מתקיף את הפרוטון בתמיסה החומצית‪ .‬התוצר של ההתקפה‬
‫הוא הטבעת הארומטית כאשר המימן נכנס לפחמן ‪ .1‬על פחמן ‪ 3‬יש את המתיל‪ .‬על פחמן ‪ 2‬יש‬
‫מטען חיובי‪ .‬נצייר גם את המימן שנמצא על הפחמן שמתחת לפחמן המותמר בארומטית‪.‬‬
‫‪ .2‬כעת יש הידריד‪-‬שיפט מפחמן ‪ 3‬לפחמן ‪ ,2‬ומקבלים קרבוקטיון שהמטען החיובי שלו נמצא על‬
‫פחמן ‪ .3‬בשביל לתאר את ההידריד‪-‬שיפט מציירים חץ מהמימן אל פחמן ‪.2‬‬
‫‪ .3‬מציירים את התוצר של ההידריד‪-‬שיפט‪ .‬כעת הקשר הכפול של הטבעת הארומטית שיורד‬
‫מהקודקוד המותמר תוקף את הפחמן עם המטען החיובי )פחמן ‪ .(3‬מציירים חץ מהקשר הכפול‬
‫אל הפחמן‪.‬‬
‫‪ .4‬מקבלים טבעת שהיא כבר לא ארומטית‪ ,‬עליה טבעת מחומשת שהפחמן התחתון‪-‬ימני שלה‬
‫מותמר במתיל ואתיל‪ .‬על הפחמן של הטבעת שיצר את הקשר לטבעת המחומשת יש מימן‪ ,‬ועל‬
‫הפחמן שמעליו יש מטען חיובי‪ .‬כעת המימן משתחרר‪ :‬מציירים חץ מהקשר של המימן לפחמן‬
‫אל הקשר סיגמה‪.‬‬
‫‪ .5‬מתקבל התוצר שלנו‪ :‬הארומטיות משוחזרת ומתקבל התוצר הסופי‪ .‬יש לציין על החץ שמביא‬
‫לתוצר הזה המשך של חץ שיורד למטה שמציין שהמימן יוצא‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫המגיב‪ :‬טבעת ארומטית מותמרת על ידי ‪ CH2C=OCH3‬על פחמן ‪ 1‬ומותמרת על ידי ‪ NH-NH2‬על‬
‫פחמן ‪ .2‬אנחנו רוצים לקבל טבעת ארומטית שאליה מוצמדת טבעת משושה אשר‪ ,‬אם המספור של הולך‬
‫עם פחמנים ‪ 1‬ו‪ 2-‬מהטבעת הקודמת‪ ,‬בעמדה ‪ 3‬יש לה חנקן עם מימן‪ ,‬בעמדה ‪ 4‬יש לה חנקן בקשר כפול‬
‫לפחמן שבעמדה ‪ ,5‬הפחמן הזה מותמר במתיל ושולח שרוע למימן ‪ 6‬של הטבעת הזו‪.‬‬
‫התגובה הזו היא תגובה של אלדהידים וקטונים עם אמינים‪ ,‬היוצרים אימין‪ .‬לתקופה הזו אין צורך‬
‫בקטליזה‪ ,‬האמין הוא נוקליאופיל מספיק טוב‪ .‬למנגנון יש תלות ב‪ ,pH-‬כי כדי שהאמוניה או האמין יהיה‬
‫נוקליאופיל טוב הסביבה צריכה להיות חומצית ממש מעט כדי שהאמוניה‪/‬אמין לא יגיב עם החומצה‬
‫חמוטל בן דב וברקאי פלום‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :25‬סינתזות אורגניות – המשך‬
‫‪261‬‬
‫כבסיס‪ ,‬אבל בשלב מאוחר יותר צריך פרוטונציה ולכן צריך פרוטונים‪ .‬משום כך התגובה עובדת הכי טוב‬
‫ב‪ pH-‬חומצי‪-‬בינוני‪ ,‬בערך ‪.4-5‬‬
‫בתהליך‪ ,‬זוג האלקטרונים ‪ LP‬של החנקן תוקף את הפחמן הקרבונילי‪ ,‬האלקטרונים מקשר פאי לחמצן‬
‫עוברים לחמצן‪ .‬בשלב הבא יש ‪ ,proton transfer‬מימן מסופח לחמצן שיש לו מטען שלילי ומימן עוזב‬
‫את החנקן שיש לו מטען חיובי‪ .‬אולם לאחר מכן יש עוד ‪ ,proton transfer‬יש עוד פרוטונציה של הכהל‬
‫ליצירת מים שהם קבוצה עוזבת טובה‪ ,‬המים עוזבים ומוצר קשר כפול בין הפחמן ה"קרבונילי" לחנקן‪,‬‬
‫המימן השני של החנקן יוצא ומתקבל אמין‪.‬‬
‫זה המנגנון שאיתו נפתור את השאלה כי ניתן לראות שיש כאן קשר כפול בין חנקן לבין הפחמן שהיה‬
‫פחמן קרבונילי במתמיר של פחמן ‪ 1‬מהטבעת )פחמן ‪ 2‬של המתמיר שהוא פחמן ‪ 5‬בטבעת המשושה‬
‫השנייה של התוצר(‪ .‬בתיאור התשובה נשתמש במספרים ‪ 1-6‬כמו שתיארנו אותם בתיאור התוצר‪.‬‬
‫‪ .1‬מחנקן ‪ ,4‬מזוג האלקטרונים ‪ LP‬שלו‪ ,‬יוצא חץ שתוקף את פחמן ‪ 5‬הקרבונילי‪ .‬כתוצאה יש קשר‬
‫בין השניים‪ .‬הקשר הקרבונילי נשבר‪ ,‬מציירים חץ מקשר פאי אל החמצן‪ ,‬ובתוצר של השלב‬
‫הזה יש מטען שלילי על החמצן ומטען חיובי על חנקן ‪.4‬‬
‫‪ .2‬זוג אלקטרונים ‪ LP‬מהחמצן תוקף פרוטון מהתמיסה )מציירים חץ(‪ .‬כמו כן אחד המימנים של‬
‫החנקן ‪ 4‬יוצא )מציירים חץ מהקשר אל המימן לכיוון חנקן ‪ .(4‬התוצר הוא עם כהל במקום‬
‫חמצן‪ ,NH ,‬וללא מטענים‪.‬‬
‫‪ .3‬זוג אלקטרונים ‪ LP‬מהחמצן תוקף שוב פרוטון מהתמיסה )מציירים חץ(‪ .‬כעת מציירים את‬
‫התוצר‪ :‬מקבלים את שתי הטבעות‪ ,‬הבנזנית והמשושה‪ ,‬כאשר על פחמן ‪ 5‬יש קבוצה עוזבת‬
‫שהיא מים‪ .‬לחנקן ‪ 4‬מציירים זוג אלקטרונים ‪ .LP‬על החמצן שלנו יש מטען חיובי‪.‬‬
‫‪ .4‬מציירים חץ מהקשר של החמצן לפחמן ‪ 5‬והחוצה – המים עוזבים‪ .‬מציירים חץ מזוג‬
‫האלקטרונים ‪ LP‬של החנקן ‪ 4‬לכיוון קשר סיגמה של חנקן ‪ 4‬ופחמן ‪.5‬‬
‫‪ .5‬בחץ שמוביל לתוצר יש חץ יורד של הוצאת מים‪ .‬התוצר המתקבל הוא שתי טבעות‪ ,‬האחת‬
‫בנזנית והשנייה עם קשר כפול בין חנקן ‪ 4‬ופחמן ‪ .5‬פחמן ‪ 5‬מותמר במתיל‪ .‬על חנקן ‪ 4‬יש מטען‬
‫חיובי‪ ,‬כי יש עליו עדיין מימן‪ .‬מציירים חץ בין הקשר למימן אל החנקן‪.‬‬
‫‪ .6‬מתקבל התוצר הסופי‪ .‬מציירים בחץ התוצר חץ יורד שמוציא פרוטון‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫המגיב‪ :‬טבעת מרובעת‪ ,‬על פחמן ‪ 1‬יש שתי התמרות‪ :‬אחת של מתיל והשנייה של אתנול שמחובר לטבעת‬
‫מהפחמן שקשור להידרוקסיל‪ .‬בסביבה חומצית של ‪ HCl‬מתקבל התוצר‪ :‬טבעת מחומשת שבקודקוד‬
‫העליון שלה יש שני מתמירים‪ ,‬מתיל וכלור‪ ,‬ועל פחמן ‪ 2‬בטבעת המחומשת יש מתיל‪.‬‬
‫אם כלור נכנס לפחמן כלשהו‪ ,‬סימן שהפחמן הזה היה חיובי‪ .‬אנחנו מבינים שהייתה פרוטונציה של ה‪OH-‬‬
‫של הכהל‪ ,‬הוא יצא וקיבלנו קרבוקטיון‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב וברקאי פלום‬
‫כימיה אורגנית סיכומים‬
‫‪262‬‬
‫‪ .1‬כותבים את המגיב‪ .‬יוצא חץ מזוג אלקטרונים ‪ LP‬של החמצן ותוקף את ה‪ H-‬של ה‪.HCl-‬‬
‫הקשר בין המימן לכלור עובר לכלור )מציירים חץ(‪ .‬בתוצר‪ ,‬מקבלים מים על הפחמן ‪ 2‬של‬
‫המתמיר‪.‬‬
‫‪ .2‬מציירים חץ מהקשר של הפחמן והמים שהולך לחמצן‪ ,‬עם המטען החיובי‪ .‬מציירים חץ תוצר‬
‫שמוציא גם מים‪ .‬מקבלים קרבוקטיון‪ :‬טבעת מרובעת שקשור בפחמן ‪ 1‬למתיל ולאתיל‪ ,‬שיש‬
‫מטען חיובי על הפחמן של האתיל שקשור לטבעת‪.‬‬
‫‪ .3‬כעת מתבצע אלקיל שיפט )כותבים על החץ לתוצר(‪ :‬הקשר בין פחמן ‪ 1‬לפחמן שמתחתיו )פחמן‬
‫‪ (3‬בטבעת נשבר‪ ,‬מציירים חץ מקשר הסיגמה הזה אל פחמן ‪ .2‬על פחמן ‪ 2‬יש מתיל ועל פחמן ‪1‬‬
‫יש מתיל‪ .‬יש מטען חיובי על פחמן ‪ 1‬שאיבד את הקשר עם פחמן ‪.3‬‬
‫‪ .4‬כלור מינוס מהתמיסה‪ ,‬מוקף אלקטרונים‪ ,‬מתקיף את הפחמן החיובי )חץ מזוג אלקטרונים ‪LP‬‬
‫לפחמן ‪ 1‬החיובי( ומסופח‪.‬‬
‫‪ .5‬מקבלים את התוצר הסופי‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫המגיב‪ :‬טבעת בנזנית שמחוברת לפחמן‪ ,‬מצד ימין שלו יש קשר כפול ל‪ CH2-‬ומצד שמאל יש קשר ל‪-‬‬
‫‪ .CH3‬בתגובה עם ‪ H3SO4‬וחימום ומקבלים טבעת בנזן שצמודה לטבעת מחומשת‪ .‬בפחמן העליון של‬
‫הטבעת המחומשת יש שתי התמרות של מתילים‪ .‬אם נגיד שזה פחמן ‪ 1‬וסופיים עם כיוון השעון‪ ,‬יש‬
‫בפחמן ‪ 3‬עוד שתי התמרות‪ :‬אחת של מתיל ואחת של בנזן‪.‬‬
‫אם היינו סופרים פחמנים‪ ,‬היינו מקבלים פי שניים פחמנים בתוצר מאשר במגיב‪ .‬כלומר שתי מולקולות‬
‫נדבקו אחת לשנייה‪ .‬הקטליזה החומצית עובדת על האלקן‪ ,‬ולא על הבנזן‪ .‬שימו לב שאם יש לנו פחמן‬
‫חיובי כלשהו בתמיסה‪ ,‬ויש טבעת שמותמרת באלקן‪ ,‬הסבירות הגבוהה היא שהוא יתקוף את האלקן ולא‬
‫את הטבעת‪ .‬אבל‪ ,‬אם כבר יש פחמן חיובי על הטבעת עצמה‪ ,‬סביר יותר שהוא יעשה אלקילציה עם עצמו‬
‫ולא עם חומר אחר‪ ,‬בהנחה שזה מספיק גמיש‪ .‬נראה את זה בכתיבה‪.‬‬
‫‪ .1‬רושמים את חומר המוצר ‪ +‬פרוטון‪ .‬יש התקפה מהקשר הכפול אל הפרוטון‪ .‬התוצר הוא טבעת‬
‫בנזן מותמרת עם פרופאן שמחובר מפחמן ‪ 2‬לטבעת‪ ,‬שעליו גם יש מטען חיובי‪ .‬זהו אלקטרופיל‪.‬‬
‫‪ .2‬רושמים יחד עם התוצר מהשלב הקודם‪ ,‬הקרבוקטיון‪ ,‬שוב את חומר המוצר‪ .‬הקשר הכפול של‬
‫חומר המוצא מתקיף את הפחמן החיובי‪ .‬כעת יש חיבור בין המולקולות‪ ,‬ולכן קיבלנו את‬
‫התשתית לתוצר הסופי אליו אנחנו שואפים להגיע‪.‬‬
‫‪ .3‬מקבלים טבעת בנזן; נצייר על הפחמן הימני‪-‬עליון שלה את המתמיר הפרופאני‪ ,‬נצייר פחמן‬
‫שעליו יש שני מתילים‪ .‬הפחמן הזה מתחבר לפחמן ‪ 1‬של המולקולה שתקפה אותו )לפי‬
‫מרקובניקוב(‪ ,‬כלומר ל‪ .CH2-‬הפחמן של ‪ CH2‬מחובר לפחמן שמחובר בתורו גם למתיל וגם‬
‫לבנזן‪ .‬המטען החיובי נמצא על הפחמן הזה‪.‬‬
‫חמוטל בן דב וברקאי פלום‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :25‬סינתזות אורגניות – המשך‬
‫‪263‬‬
‫‪ .4‬עכשיו קורה פרידל קראפטס פנים מולקולארי‪ :‬הקשר הכפול מתקיף את הפחמן החיובי‪ .‬מקבלים‬
‫תוצר ללא הטבעת הארומטית שהתקיפה‪ ,‬יש מימן על הפחמן סגר את הטבעת ויש מטען חיובי על‬
‫הפחמן שמחזיק את הטבעת מלמעלה )שהיה מחובר למתמיר(‪.‬‬
‫‪ .5‬עכשיו מציירים חץ מהמימן לקשר סיגמה בין הפחמן על מנת לשחזר את הארומטיות‪.‬‬
‫שימו לב שלא תהיה עוד התקפה של קשר כפול ממולקולה נוספת על הפחמן בשלב ‪ ,3‬כי אמרנו‬
‫שאם יש מספיק גמישות התגובה התוך‪-‬מולקולארית יותר מהירה‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫המגיב‪ :‬טבעת ארומטית‪ .‬התוצר‪ :‬טבעת ארומטית מותמרת באיזו‪-‬בוטאן ובחומצה קרבוקסילית עם שני‬
‫פחמנים‪ ,‬כאשר הפחמן שקשור ל‪ COOH-‬הוא שקשור לטבעת‪ .‬ההכוונה היא פארא‪.‬‬
‫האפקט של ‪ COOH‬מושך אלקטרונים ולכן הוא יכול לגרום למטא; לכן עדיף לנו להכניס קודם את‬
‫האלקיל ורק אז נכניס את המתמיר החומצי‪.‬‬
‫‪ .1‬לוקחים את הטבעת שהיא חומר המוצא‪ ,‬אבל אם עושים אלקילציית פרידל קראפטס יהיה לנו‬
‫הידריד‪-‬שיפט ונקבל חומר אחר‪ .‬לכן משתמשים באצילציה‪ :‬האציל‪-‬הליד שלנו יהיה‬
‫‪ ,CH3CH(CH3)CO-Cl‬על מנת שהחיבור יהיה מהפחמן המתאים‪ .‬מגיבים עם ‪ .AlCl3‬מקבלים‬
‫טבעת מותמרת ב‪.C=OCH(CH3)CH3-‬‬
‫‪ .2‬קטונים רגילים לא קל להפוך לאלקאן; אבל קטון ארומטי אפשר לעשות להם חיזור כמו‬
‫לאלקנים‪ ,‬עם ‪ H2‬על פלאדיום‪ .‬לפיכך מגיבים עם ‪ H2‬ו‪ .Pd-‬התוצר הוא טבעת ארומטית‬
‫מותמרת על ידי איזו‪-‬בוטאן‪.‬‬
‫‪ .3‬אפשר לקבל חומצה קרבוקסילית מכהל ראשוני; אז ננסה ליצור כהל ראשוני עם מספר הפחמנים‬
‫הנכון‪ .‬אפשר לעשות את זה על ידי סיפוח מים אנטי‪-‬מרקובניקוב או על ידי חיזור של אלדהיד‪.‬‬
‫מגיבים את התוצר משלב ‪ 2‬עם ‪ .CH2C=OCl‬זוהי אצילציית פרידל‪-‬קראפטס‪ ,‬יוצאים אורתו‬
‫ופארא )את אורתו לא כותבים(‪ .‬את התגובה הזו עושים בסביבה של ‪.AlCl4‬‬
‫‪ .4‬את התוצר הפארא‪ ,‬שמחובר מהקרבוניל שיש לו קשר כפול לחמצן ומתיל‪ ,‬מחזרים עם ‪.LiAlH4‬‬
‫מקבלים כהל במקום החמצן הקרבונילי‪ .‬מגיבים את זה עם ‪ SOCL2‬על מנת להחליף את ‪ OH‬ב‪-‬‬
‫‪.Cl‬‬
‫‪ .5‬לוקחים את האלקיל‪-‬הליד שנוצר לנו ומגיבים אותו עם מגנזיום בסביבה של אתר‪ .‬מקבלים‬
‫ריאגנט גריניארד עם מגנזיום בין הפחמן לכלור‪.‬‬
‫‪ .6‬מגיבים את הריאגנט עם ‪ .CO2‬ה‪ CO2-‬מגיב עם הפחמן שעליו יש את המגנזיום ומספח עליו‬
‫קבוצה קרבוקסילית‪ .‬כך קיבלנו את התוצר שרצינו‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב וברקאי פלום‬