‫מה קורה כ'שבין אדם לחברתו' ו'בין אדם למורשתו'‬
‫נפגשים על דוכן הכנסת‪/‬‬
‫אסתי מוסקוביץ'‪ -‬קלמן‬
‫בסיוע נטע אבן צור ומשה לוי‬
‫מטרות היחידה‪:‬‬
‫‪ .1‬המשתתפים יקשיבו לנאום של ד"ר רות קלדרון בכנסת הבוחן את המאפיינים וחלק‬
‫מתוצאות מורכבות הקשר בין המורשת היהודית והחברה הישראלית‬
‫‪ .2‬המשתתפים יבררו את עמדותיהם האישיות ביחס לאימרות מפתח בנאום‬
‫‪ .3‬המשתתפים ינתחו את השלכות המאפיינים הללו עבור החברה הישראלית‬
‫‪ .4‬המשתתפים יבחנו את משמעות חזונה של ד"ר קלדרון ביחס לקשר בין המורשת‬
‫היהודית והחברה בישראלית אל מול עמדותיהם האישיות‬
‫‪ .5‬המשתתפים יבחנו את הקשר המורכב שהתפתח בישראל בין שני ערכי הליבה‪ :‬בין‬
‫אדם למורשתו ובין אדם לחברתו‬
‫שלבי הפעילות‪:‬‬
‫‪ )1‬תרגיל פתיחה‪ " :‬הספר הזה שבידי שינה את חיי" – מתחילים את היחידה‬
‫בהקרנה של המשפט הזה מתוך הנאום של רות קלדרון ומיד אחריו עוצרים את‬
‫ההקרנה‪ .‬כל משתתף מתבקש לציין את שמותם של עד ‪ 5‬ספרים שהיתה להם‬
‫תרומה משמעותית בעיצוב זהותו של המשתתף‪( .‬במידה ויש צורך הכנו‬
‫רשימה ראשונית בנספח ‪ .2‬לעיתים קיומה של רשימה רק מגביל‪ .‬בכל מקרה אם‬
‫יש ברשימה מה טוב‪ ,‬ואם לא הם יכולים להוסיף שמות ספרים משלהם ) במהלך‬
‫הסבב יש לשאול את המשתתפים שאלה או שתיים על הבחירות שלהם כדי‬
‫להאפשר לעומק הבחירה לצוף‪ .‬יש ערך לכך שגם המנחה עצמו ישתתף בסבב‪.‬‬
‫בסוף הסבב‪ ,‬המנחה משקף לקבוצה את מאפייני הספרים שנבחרו על ידה‪.‬‬
‫‪ )2‬הקרנת הנאום של רות קלדרון‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=S8nNpTf7tNo‬‬
‫‪ .3‬הרגע שאחרי‪ :‬נאום כזה עוד לא נשמע בכנסת‪ ...‬עושים סבב משתתפים ובו מבקשים‬
‫מכל משתתף לומר מילה אחת המבטאת את תגובתם הראשונה (או מעכשיו או איך הגיבו‬
‫כשראו לראשונה)‪.‬‬
‫‪" .4‬לימוד וניתוח הנאום"‪-‬‬
‫נספח א' – יש לקחת את הדף נספח ולהדביק אותו בתוך דף ‪ 3A‬ריק‪.‬‬
‫לצייר מסגרת סביב הטקסט‪ ,‬ולייצר דמוי דף תלמוד‪ .‬להסביר את הראציונאל של‬
‫הפדגוגיה התלמודית באמצעותה שוחחו בני הדור ובני דורות אחרים זה עם זה על סוגיות‪.‬‬
‫לכל משתתף יש עט כחול‪ ,‬עט אדום ועט ירוק‪ .‬כל משתתף קורא את הטקסט ועל כל‬
‫רעיון (יש פסקאות שיש בהם אפילו ‪ 4‬רעיונות‪ )...‬הם מתבקשים ליצור חץ מהטקסט‬
‫לאיזור החלק ב ‪ a3‬ותלוי בתוכן תגובתו הוא בוחר את העט המתאימה‪( .‬אדום‪ -‬לא מסכים‪,‬‬
‫כחול‪ -‬מסכים‪ ,‬ירוק‪ -‬לא בטוח) ומגיב כולל נימוקים‪ .‬כך שבסוף החלק הזה לכל משתתף‬
‫אמור להיות פירוש "תלמודי" שלו לטקסט‪.‬‬
‫אפשרות אחת‪:‬‬
‫אחרי שכולם סיימו‪ ,‬אפשר בחברותות (של זוגות עד ארבעה משתתפים) או עם כלל‬
‫הקבוצה במידה והיא קטנה‪ ,‬עוברים על כל ציטוט ומבקשים מהמשתתפים לשתף‬
‫בתובנות שלהם לגבי הציטוטים‪.‬‬
‫אפשרות שניה‪:‬‬
‫אחרי שכולם מסיימים‪ ,‬כל אחד תולה את התוצר שלו על הקיר ונוצרת תערוכה‪ .‬כל אחד‬
‫מתבקש להסתובב בתערוכה למשך שמן ולהגיב על דפי הגמרא של החברים ונוצר שיח‬
‫בין המשתתפים‪( .‬מומלץ לקבוצה גדולה יותר בה לא ניתן ליצור שיח אינטימי בקבוצה)‬
‫‪ .5‬גירסא א'‪:‬‬
‫לקראת סיום‪ ....‬מה המשמעות של זה עבורי ועבור החברה הישראלית‪:‬‬
‫בנאום מדברת ד"ר קלדרון על החזון שלה לחברה הישראלית סביב המפגש בין החברה‬
‫והמורשת‪ .‬נשאלת השאלה‪ -‬מה חזונם של המשתתפים‪ ,‬והאם הם מסכימים או חולקים על‬
‫חזונה של ד"ר קלדרון‪.‬‬
‫על הריצפה מונחים מספרים מ ‪ 1-11‬בגודל ‪ .4A‬המנחה קוראת את ‪ 2‬השאיפות של ד"ר‬
‫קלדרון ומבקשת מהמשתתפים להיעמד ליד המספרים ‪ ,‬לפי מידת הסכמתם עם הנאמר‬
‫בכל פעם‪ .‬אחרי כל משפט שנקרא בקול על ידי המנחה כל המשתתפים קמים ונעמדים‬
‫ליד המספר המשקף את עמדתם (בלי להסביר עדין) ‪:‬‬
‫‪" )1‬אני שואפת להביא למצב שבו לימוד תורה יהיה נחלת כל ישראל ‪ ,‬בחינת 'תורה‬
‫מונחת בקרן זוית' וכל מי שרוצה ליטול יבוא ויטול"‬
‫‪ " )2‬אני שואפת" שכל אזרחי ישראל הצעירים יקחו חלק בנטל ‪ :‬גם בלימוד תורה וגם‬
‫בשירות צבאי ואזרחי‪ ,‬ו"ביחד יבנה הבית ולא תחלש הדעת"‬
‫עכשיו כל משתתף מתבקש לכתוב את משפט השאיפות שלו עבור היחס בין המורשת‬
‫והחברה (כלומר עבור היחסים בין הדת והמדינה ביחס לשניהם)‪ .‬אחרי שכולם מסיימים‪,‬‬
‫כל משתתף קורא בקול את המשפט שלו‪ ,‬ולאחר כל משתתף מתבקשים שאר‬
‫המשתתפים להיעמד ליד המספרים ‪ 1-11‬כדי לבטא עד כמה הם משתתפים עם החזון של‬
‫המשתתף‪ .‬אם נשאר זמן ניתן גם לברר עם מספר משתתפים מדוע הם נעמדו היכן שהם‬
‫נעמדו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫גירסא ב'‪:‬‬
‫לקראת סיום‪ ....‬מה המשמעות של זה עבור השליחים‪ ,‬הקהילות היהודיות‬
‫והחברה הישראלית? (מיועד בעיקר עבור עבודה עם שליחים)‬
‫"‪...‬נוח וטבעי יותר לקיים את הזהות היהודית דווקא בגלות – גם מפני שאז הסתירה בין‬
‫מרכיבי הזהות פחות עולה‪ ,‬וגם משום שבמחלוקות האינסופיות על אופי הזהות הדתית לא‬
‫יתערב מרכיב ריבוני שיכריע‪“ .‬הדרך לקיים את הסתירה הפנימית שלנו היא לשבת בגולה‪.‬‬
‫מפני שאז אתה מקיים את הלאומיות שלך באופן הדתי‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬היהודי בגולה הוא יהודי‬
‫חופשי – חופשי מיהודים אחרים‪ ,‬שינהלו את חייו הפוליטיים ויגידו לו איך לחיות כיהודי“‪.‬‬
‫יאיר שלג‪' ,‬דיוקן' | ‪" 21/12/2112‬הביצה או התרנגולת? הדת או הלאום? מה קודם למה בזהות המשותפת‬
‫שלנו? במחזהו של א“ב יהושע יושבים דוד בן גוריון וזאב ז‘בוטינסקי על חביתה טובה ומתווכחים על הכול"‬
‫לשתף את הקבוצה בציטוט לעיל ולבקש מהם להביע את דעתם‪ ,‬במיוחד סביב השאלות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬האם קורה משהו לזהות היהודית של השליח מהלך השליחות?‬
‫‪ ‬מה דעתךהאישית על התהליכים האלו?‬
‫‪ ‬מדוע תהליכים אילו קורים דווקא בשליחות ולא בארץ?‬
‫‪ ‬האם לדעתך יש ערך לכך שתהליכים מסוג זה יקרו במקביל גם בארץ לצעירים‬
‫ישראלים?‬
‫‪ ‬אם כן מה צריך שיקרה בארץ כדי שתהליכים כאלו יתכנו בארץ? איפה המחשבות‬
‫הללו פוגשים את הנאום של ד"ר קלדרון?‬
‫‪ ‬איפה פוגש הנאום של רות קלדרון‪ ,‬והשיח על זהות יהודית את השליחים‬
‫הישראלים בבואם לעסוק בזהות יהודית עם קהילות יהודיות בחו"ל?‬
‫לשתף את הקבוצה בחזון של ד"ר קלדרון ולשאול אותם לקראת סיכום את השאלות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪" )1‬אני שואפת להביא למצב שבו לימוד תורה יהיה נחלת כל ישראל ‪ ,‬בחינת 'תורה‬
‫מונחת בקרן זוית' וכל מי שרוצה ליטול יבוא ויטול"‬
‫‪ " )2‬אני שואפת" שכל אזרחי ישראל הצעירים יקחו חלק בנטל ‪ :‬גם בלימוד תורה וגם‬
‫בשירות צבאי ואזרחי‪ ,‬ו"ביחד יבנה הבית ולא תחלש הדעת"‬
‫‪‬‬
‫האם את‪/‬ה מסכים‪/‬ה עם החזון של ד"ר קלדרון לחברה הישראלית? נמק‪/‬י‬
‫סיכום‪:‬‬
‫התחלנו עם בירור של מידת השפעת המורשת היהודית על עיצוב זהותינו האישית‪ ,‬ניתחנו‬
‫ודנו בקשר המורכב אבל עתיר החזון שיש בין המורשת היהודית ובין החברה הישראלית‬
‫(היהודית)‪ ,‬וקינחנו בבירור משותף של החזון האישי לעתיד הקשר בין שני ערכי הליבה‬
‫הללו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫נספח ‪ : 1‬מה קורה כשהחברה והמורשת ניפגשים על במת הכנסת?‬
‫‪1‬‬
‫" לא ירשתי מסבא שלי תלמוד"‬
‫‪2‬‬
‫"התחנכתי כמו כל בני דורי בחינוך‬
‫הממלכתי ‪ ,‬מהתנ"ך לפלמ"ח ולא‬
‫הכרתי לא את המשנה‪ ,‬ולא את‬
‫התלמוד ולא את הקבלה ולא את‬
‫החסידות"‬
‫‪3‬‬
‫"חסר לי העומק‪ ,‬היו חסרות לי‬
‫מילים‪ ...‬העברי החדש הגשים את‬
‫החלום‪...‬אבל עבורי היתה בו‪ /‬בי‬
‫חלל ריק"‬
‫‪4‬‬
‫"אני משוכנעת שלימודי הספרים הגדולים של התרבות העברית והיהודית הכרחיים לבניית‬
‫תרבות עברית חדשה בישראל‪ .‬אי אפשר לצעוד אל העתיד מבלי לדעת מאין באנו‪ ,‬מי‬
‫אנחנו ‪[ ....,‬מבלי] לדעת את הנשגב‪ ,‬וגם את המקומם והנלעג"‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫"התורה אינה קנינו של זרם זה או אחר‪ ,‬אלא מתנה שקיבלנו כולנו‪ ,‬ולכולנו ניתנה הזדמנות‬
‫להסתכל בה כשאנחנו בוראים את מציאות חיינו"‬
‫" אף אחד לא לקח מאיתנו את התלמוד ואת הספרות הרבנית‪ .‬במו ידינו מסרנו אותם‬
‫בימים בהם היה נראה שיש משימה דחופה וחשובה יותר לבנות מדינה‪ :‬להקים צבא‪,‬‬
‫חקלאות‪ ,‬תעשייה ועוד‪ .‬עכשיו הגיע הזמן לחזור ולנכס לעצמינו את מה ששלנו‪ .‬להתענג‬
‫על ההון התרבותי שמחכה לנו ‪ ,‬לעיננו‪ ,‬לדימיונינו ‪ ,‬ויצירתינו‪".‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫"אני לומדת שבמחלוקת יש לא פעם שני צדדים צודקים‪ .‬ועד שלא אבין שגם אני וגם הצד‬
‫השני מרגישים שאנחנו עושים את הדבר הנכון מתוך אחריות‪ ....‬גם אני וגם הצד השני‬
‫מרגישים שעל כתפנו כל האחריות לבית‪ .‬עד שלא אבין את זה לא אראה את הבעיה‬
‫‪7‬‬
‫נכוחה ולא אוכל למצוא פתרון"‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫נספח ‪:2‬‬
‫ארון הספרים היהודי‬
‫חכמים‪ -‬הרב בני לאו‬
‫איש האמונה‪ /‬ההלכה‪ -‬הרב סולוביצ'יק‬
‫ספר התודעה – אליהו כי טוב‬
‫הגדה של פסח‬
‫ספר החינוך‬
‫שמירת הלשון‪ -‬החפץ חיים‬
‫ספר האגדה‪ -‬בעריכת ביאליק ורבניצקי‬
‫שבת‪ -‬הרב השל‬
‫פירוש כלשהו על התורה‬
‫אור הגנוז‪ -‬מרטין בובר‬
‫ארון הספרים המערבי‬
‫המדריך לטרמפיסט בגלקסיה – דאגלס‬
‫אדאמס‬
‫התפסן בשדה השיפון – ג'יי דיי סלינג'ר‬
‫איים בזרם – ארנסט המינגווי (תרגם את‬
‫זה יפה אהרון אמיר)‬
‫על העיוורון – ג'וזה סראמגו‬
‫וויסלבה שימבורסקה‪ -‬מגוון שיריה‬
‫ארון הספרים הישראלי‬
‫גיא אוני – שולמית לפיד‬
‫המאהב – א‪.‬ב‪ .‬יהושע‬
‫שירה – ש"י עגנון‬
‫תרנגול כפרות – אלי עמיר‬
‫התגנבות יחידים – יהושע קנז‬
‫מה איכפת לציפור – חנוך לוין (אוסף‬
‫מערכונים)‬
‫חצוצרה בואדי – סמי מיכאל‬
‫‪5‬‬
‫התנ"ך (או ספר ספציפי מתוכו‪ :‬שיר‬
‫השירים‪ ,‬קהלת‪ ,‬איכה‪ ,‬תהילים‪)...‬‬
‫המשנה‬
‫תלמוד בבלי‬
‫ספר הכוזרי‬
‫שולחן ערוך ומשנה ברורה‬
‫הסידור‬
‫מסילת ישרים‬
‫משנה תורה ‪ -‬לרמב"ם‬
‫התניא‬
‫החטא ועונשו ‪ -‬דוסטוייבסקי‬
‫רודף העפיפונים – חאלד חוסייני‬
‫הנסיך הקטן – אנטואן דה סנט אכסזופרי‬
‫מאה שנים של בדידות – גבריאל גרסיה‬
‫מארקס‬
‫מילכוד ‪ – 22‬ג'וזף הלר‬
‫פו הדב – א‪.‬ב‪ .‬מילן‬
‫‪ – 4891‬ג'ורג' אורוול‬
‫ארבעה בתים וגעגוע – אשכול נבו‬
‫סיפור על אהבה וחושך – עמוס עוז‬
‫רומן רוסי – מאיר שלו‬
‫מישהו לרוץ איתו – דויד גרוסמן‬
‫זיכרון דברים – יעקב שבתאי‬
‫אניהו – אתגר קרת‬
‫אלטנוילנד‪ -‬בנימין זאב הרצל‬
‫המרד השפוף – גדי טאוב‬