מעלפסגתהרהצופים סיורהיסטוריבקמפוסהאוניברסיטההעברית האוניברסיטה העברית בירושלים ה אוניברסיטההעבריתבירושלים,אֵםהאוניברסיטאותבישראל,נוסדהבשנת1918 ונפתחהרשמיתבשנת1925עלהרהצופים.האוניברסיטההעבריתהיאמוסדאקדמי רבתחומיבעלשםעולמילהוראהולמחקר.לאוניברסיטהקשריםענפיםעםהקהילה האקדמיתוהמדעיתבארץובעולם,וחוקריהזוכיםבכשלישממענקיהמחקרהתחרותיים בישראל.אלפיסטודנטיםלומדיםוחוקריםבאוניברסיטההעבריתבשאיפהלמצוינות. האוניברסיטהשמהדגשעלמחקרועללימודיםלתאריםמתקדמים.תכניותמיוחדות וכינוסיםאקדמייםמושכיםלכאןסטודנטיםרביםוחוקריםמעברלים.האוניברסיטה העבריתמעניקהיותרתוארידוקטורמכלאוניברסיטהישראליתאחרת,ואתבוגריהאפשר למצואבתפקידימפתחבכלתחוםבחברה. האוניברסיטהעושהלרווחתהקהילהבהפצתידעובקידוםנוערופועלתבעניינימשפט, חברהובריאות.מיעדיהשלהאוניברסיטההעברית :להכשירמנהיגותציבורית,מדעית, חינוכיתומקצועית;לשמרולחקוראתהמורשתהיהודיתוהתרבותית,הרוחנית והאינטלקטואלית;להרחיבאתגבולותהדעתלמעןהאנושותכולה. מעלפסגתהרהצופים סיורהיסטוריבקמפוסהאוניברסיטה ב ט"ובאבתרע"ח )24ביולי(1918היהיוםחגלאנשיהתנועההציוניתוליהודי ירושלים.ביוםזההונחובחלקתהאוניברסיטהשבהרהצופיםאבניפינהלייסודה.יותר מתשעיםשנהחלפומאז,והארץוהאוניברסיטהידעותהפוכותרבות. אנומזמיניםאתכםלצאתעמנולמסעהיסטוריאלפסגתהרהצופים.האתריםהנמצאים במרחקנגיעהמכאןמספריםעלחזוןהקמתהאוניברסיטהועלדרךהתפתחותהלאורך תקופתהמנדטעדמלחמתהעצמאות)(1948שבהגלתההאוניברסיטהמההר. נתחילאתהסיורבמבואתקומתהכניסהלבנייןהמנהלה)סמוךלפורום(מולהציורשל טקסהפתיחהשלהאוניברסיטה. 1 ................. בציורלמעלה: בלפורנאםופיליכובסקיצייר:האירועהציוני המרכזישלהעירירושליםטקספתיחת האוניברסיטה למטה: קרובלעשרתאלפיםאישהתקבצוובאואל ההרלהשתתףבטקסההיסטוריהחשוב לצייראתהרגע ........................................... ה ציורמתעדאתטקסהפתיחההרשמיתשלהאוניברסיטההעבריתב1באפריל .1925הטקסהיהאירועציונירבמשתתפים,מהבולטיםשידעההארץבתקופתהמנדט. הדיוניםבדברהקמתהשלאוניברסיטהיהודיתהחלובשנותהשמוניםשלהמאההתשעעשרה. באותהעתבלטההצעתושלפרופ'הרמןשפיראלהקיםביתמדרשושמו"תחכמוני"בלב המושבות העבריות .ההצעה שהוצגה כבר בקונגרס הציוני הראשון ) (1897קבעה כי לאוניברסיטהנועדתפקידמרכזיבמעשההציוני.חיזוקלתפיסהזוניתןבחוברת"ביתספר גבוהיהודי"שפרסמובשנת1903חייםויצמן,מרטיןבוברוברטולדפייבל.בחוברתגובש הרעיוןלייסודהשלהאוניברסיטה,ומחבריהראובהגורםמהפכנישיביאעמומודרניזציה לעםהיהודי.בשנת1913קיבלהההסתדרותהציוניתהחלטהעלהקמתאוניברסיטה.ערב מלחמתהעולםהראשונהנרכשהחלקתקרקעבהרהצופיםבעבורהאוניברסיטה,ואולםעקב המלחמהנדחהמעשהההקמה. הציירליאופולדפיליכובסקי)(Pilichowskiהנציחבציורואתנאומושלהלורדארתורג'יימס בלפור.הלורדבלפור,אורחהכבודבטקס,סייםאתנאומובמילים":אנימכריזעתהעלפתיחתה שלהאוניברסיטההעבריתבירושלים".מלאכתהציורנמשכהכשנתייםימיםואגדותמספרנקשרו בה.עלפיאחתמהןפיליכובסקיעצמולאנכחבטקס,אלאהגיעאלהעיריומייםלאחרמכןוצייר אתהטקסלפיצילומיםבשחורלבן.הואהקפידלצייראתבימתהכבודלפרטיה,ואכןאפשר לזהותבהאישיםרביםוחשוביםשהשתתפובאירוע.בקהלנראיתדמותושלהציירטרודבמלאכתו. לפנישנתאראתהקמתהמבנים,המכוניםוהפקולטותבאוניברסיטה,נשובלראשיתהדרך אלהמקוםשבוהכולהתחיל:אתראבניהפינה.האתרנמצאבגינתהכניסהלבנייןהאקדמיה לאמנותבצלאל)מזרח(. 2 ......................... למעלה: גלעדאבניהפינה.הרעיוןלצייןאתמקומן באנדרטההיהשלפטריקגדס,האדריכל הראשוןשעסקבתכנוןהאוניברסיטה משמאל: החכםבאשימיפו,הרבבןציוןמאירחיעוזיאל, חותםעלמגילתהיסודשלהאוניברסיטה אתראבניהפינה ........................................... ב מקוםזה,נוכחפניהמדבר,בקצההחלקהשרכשהההסתדרותהציונית,הונחואבני הפינהשלהאוניברסיטה.מידלאחרקבלתאישורמשלטונותהצבאהבריטי,הטילההמשלחת הציונית)ועדהצירים(אתעבודתהתכנוןוההפקהעלועדהמיוחדתבראשותושלמרדכיבן הללהכהן,מנהלהמשרדהציוניבירושלים.במקוםאבןפינהאחת,הוחלטלהניחשתים–עשרה אבניםכמנייןשבטיישראל,אךלבסוףבלחץגופיםמהיישובהיהודינוספועודאבנים.לקראת השעהחמשאחרהצהריים,מועדהטקס,התקבצוובאואלפיםמכלרחביהארץובהםהמופתי שלירושליםוהגנרלאדמונדאלנבי.משמרכבודשלחייליהגדודיםהעברייםקיבלאתהאורחים המכובדים.לקולשירתהמקהלהירדחייםויצמן,ראשועדהצירים,למקוםהחפירהשלאבני הפינהוהניחאתהאבןהראשונהבשםהתנועההציונית.כשתמההנחתהאבנים,הונחהעליהן מגילתהיסוד.לאחרמכן,נאםויצמןונקראומכתביברכה. אףשנודעהחשיבותלאבניהפינהוגםהוקםלהןגלעד),(1920כברבמחציתהשנייהשלשנות העשריםלאנותרזכרלקיומן.אםפורקולצורכיהרחבתהקמפוס,הונחוביסודותיהםשל מבניםחדשיםשנבנובהר,אושמאנגנבו—אישאינויודע. נתקדםלעברמקוםטקסהפתיחהשלהאוניברסיטה).(1925נטפסלעברמבניהמכון ליהדותזמננו.נעבורביןהמבניםונהנהמצלהאורנים.כאןהייתהחצרהאחוזהשלמשפחת היל,שממנהנרכשהשטחלהקמתהאוניברסיטה. משמאל:בשטחאחוזתגריי היל,אחרישנבנועוד בנייניםהוקמומכוני המחקרהראשוניםשחלקם שימשולימיםבסיס לפקולטהלמדעיהטבע. היוםמשמשהבנייןאת המכוןליהדותזמננוע"ש אברהםהרמן למטה:המכוןלמתמטיקה, ראשוןהמכוניםששילבו מחקרוהוראה 3 ................ מאחוזהלמכוניהאוניברסיטה ........................................... מ וסדותיההראשוניםשלהאוניברסיטהשכנובבנייניאחוזתמשפחתהילמליברפול שבאנגליהובבנייניםשהוקמובשטחהאחוזה.בניהזוגהילהקימוכאןבסוףהמאההתשעעשרה אחוזתקיץונהגולבלותבהמדישנהבשנה.ערבמלחמתהעולםהראשונהמצאד"רארתור רופיןמהמשרדהארץישראליאתחלקתהקרקעהזוראויהומתאימהלהקמתאוניברסיטה. בתרומתושלהנדבןיצחקלייבגולדברגהחלהפעילותהרכישה,והסתיימהרקאחרימלחמת העולםהראשונה,ביולי.1920 בפברואר1923הגיעפרופסוראלברטאיינשטייןלשטחהמיועדלאוניברסיטה,במסגרתמסעו בארץוקידוםרעיוןהקמתהאוניברסיטה.במקוםזהנשאאיינשטייןדבריםבשפההצרפתית עלתורתהיחסותהכללית,לאלפנישהתנצלבפניהקהלעלשאינודוברעברית.הרצאתו הייתהלהרצאההמדעיתהראשונהשניתנהבאוניברסיטההעברית. הבנייןהמרכזיבאחוזתהילעברשינוייםבתכנוןהארכיטקטוניכדילהתאימולשימושהמכון לכימיה.לימיםהורחבהבנייןוהוקמולידוהמכוןלמיקרוביולוגיה,המכוןלמתמטיקה)אפשר לזהותאתהבנייןעלפימשפטפיתגורסהחקוקבאבןמעלדלתהכניסה(והמכוןלפיזיקה )המשולבכיוםבתוךבנייןבצלאל(.הקמתהמכוניםסימלהאתדרכההמדעיתשלהאוניברסיטה שנבנתהלפיהמודלהאירופישלמוסדמחקר. נתקדםלעברמקוםטקסהפתיחהשלהאוניברסיטה.לפניהמסדרוןהמקורההמוביללבית הללנפנהשמאלהונרדבמדרגות,נפנהשובשמאלהלעברהתאטרון)הידועבשםאמפיתאטרון( עדשנגיעלשעריוונחזהביופיוהמרהיבשלהמקוםובנוףהמדברהניבטממנו. 4 ................ למעלה:התאטרוןהיום.כאןאל מולפניהמזרח,עלבימתעץזמנית, הוכרזעלפתיחתהאוניברסיטה משמאל:כעשורלאחרטקס הפתיחההוכשרתאטרוןהטרסות הזמנילתאטרוןשלקבעעם ספסלים,בימהואולמות תאטרוןהמעלות ........................................... נ וףהמדברנבחרלשמשתפאורהלטקסהפתיחההרשמישלהאוניברסיטה,כמובאירוע הנחתאבניהפינה.פתיחתהטקסנקבעהלאחרהצהריים,שעהשהשמשנוטהמערבה.על גביהמדרוןהוקמוטרסותישיבהובמורד—בימתהכבוד.במסגרתההכנותלטקסנשלחוכמה צעיריםלרקודעלהבימהכדילבדוקאתמידתיציבותה. עלבימתעץ,בלאמיקרופוןאואמצעיהגברהאחר,נאמובזהאחרזה:הרבהראשילארץ ישראלהרבאברהםיצחקהכהןקוק)הראי"ה(;הד"רחייםויצמן;הלורדבלפור;הנְציבהעליון לארץישראלסֵרהרברטסמואלוהמשוררחייםנחמןביאליק.בנאומואמרביאליק":חלונות הביתהזהושעריויהיואפואפתוחיםלארבערוחותהשמים,להביאאליואתכלהטובוהנעלה מכלתנובותרוחוהיוצרשלהאדםבכלהזמניםובכלהארצות". במקוםשתוכנןבראשונהבידיהאדריכלפריץקורנברגהוקמוכעבורשניםספסליקבעבמדרון ובימהבסגנוןרומי)תכנון:האדריכלבנימיןחייקין(שמתנוססעליהשמהשלהאוניברסיטה ומתחתיהאולמותומחסנים. מאזאירועהפתיחהועדהיום,להוציאתשעעשרהשניםשבהןהייתההעירמחולקת,משמש התאטרוןלמקוםהכינוסיםהמרכזישלהאוניברסיטה.ב–28ביוני,1967בתוםמלחמתששת הימים,אירחהתאטרוןאתטקסהענקתתוארידוקטורודוקטורלשםכבוד,טקסשבוהוענק תוארדוקטורלשםכבודלרמטכ"לרא"ליצחקרבין. נפנהאלרחבתפרנקסינטרה.סמוךלבנייןביתהללנבחיןמשמאלבבנייןהמכוןלארכאולוגיה שעליומתנוססהשלט"ביתנְכוֹתלעתיקותהיהודים")מוזיאוןלעתיקותהיהודים(. הרחבהשלפניהבנייןנבנתהעלתוואיהדרךההיסטוריתבואכההרהזיתים. .1ציורטקספתיחתהאוניברסיטה .2אתראבניהפינה .3תאטרוןהמעלות .4מאחוזהלמכוניהאוניברסיטה .5ביתהנכות .6מועדוןהסטודנטים .7הספרייההלאומית .8בנייןמדעיהרוח .9הגןהבוטני האוניברסיטה העברית בירושלים The Hebrew University of Jerusalem קמפוסהרהצופים 5 ................. למעלה:חזיתבנייןביתהנכותהיום. פעםעברכאןהכבישהראשישחצהאת תחומיהקמפוסעלההר משמאל:בחזיתהבנייןבולטתאבן מהחומההשלישיתשלירושליםבימי ביתשני,רמזלנושאהבנייןולרציפות החייםהיהודייםבעיר ביתהנְכוֹתשהיהלמכון ........................................... ב ית הנְכוֹת ,המשמש את המכון לארכאולוגיה ,נחנך בשנת .1941הקמת הבניין התאפשרהבזכותתרומהנדיבהשלגדליהוקוטשרמדרוםאפריקה,והואיועדלשמשמבנה לחוגלארכאולוגיהומוזיאון.אירועימלחמתהעולםהשנייה,מצוקותתקציבוחוסרסיועשל מוסדותהאוניברסיטההקשועלפיתוחביתהנְכוֹת.אףעלפיכןהצליחופרופ'אליעזרליפא סוקניק)לימיםמגלההמגילותהגנוזות(וצוותולאחסןבוממצאיםרביםהמשמשיםעדהיום בסיסלמחקרולהוראהשלארכאולוגיה.בתוךהגינה,מתחתלשלטהנושאאתשםהבית, נמצאתאחתמאבניהיסודשלהבניין.האבןנלקחהבאופןסמלימחפירותהחומההשלישית בירושלים.בערבמלחמתהעצמאותנעשוההכנותלפתיחתמוזיאוןבמקום,ואולםעקב מאורעותהמלחמההתכניתהתבטלה,הממצאיםהורדולעירוהושבורקאחרי.1967 לפניהקמתושלביתהנְכוֹת,נבנהממערבלדרךמועדוןסטודנטים)כיוםחלקמהמכון לארכאולוגיה(.כדילזהותומומלץלהתקדםצפונהולפנותשמאלהבשבילהיורדלעבר מבנההקמפוסהחדש.מצדשמאלנבחיןבבנייןשכיוונומזרחמערבובחלקוהמזרחי מרפסת.בחלקוהעליוןשלהקירהצפוניבולטיםפתחיאוורורעגוליםשתכנןהארכיטקט הנודעאריךמנדלסון. 6 ................. להיכנסלספרייהאו להישארלשתותקפה? מבטממועדוןהסטודנטים אלעברהספרייה הלאומית—מוקדהחכמה והדעתבהר מועדוןהסטודנטים ........................................... ב נייןזהשהשקיףעלהעירירושליםנועדלמועדוןהסטודנטיםשלהאוניברסיטה.על ייעודהשטחניטשויכוחנוקבביןהסטודנטיםלהנהלתהאוניברסיטה.הסטודנטיםביקשו להקיםבמקוםמעונותואילוהנהלתהאוניברסיטההתנגדהמחשששתיפגעיוקרתהמוסד. גםועדהמשותפתשדנהבסוגיההמליצהלבנותבמקוםמעונותסטודנטים.ואולםביולי,1935 אחריעשור,הונחהאבןהפינהלמועדון,ובפברואר1937נחנךהמועדוןובוחדרקריאהוחדר עישון,חדרמוריםוחדרסטודנטים. נחזורלרחבתפרנקסינטרה.בצדשמאל)בכיווןצפוןמערב(נראהבנייןאבןומעליו מתנוססתכיפהלבנה.מתחתלכיפההיהחדרושלנְגידהאוניברסיטה,לימיםנשיאהּ הראשוןהדוקטוריהודהלייבמאגנס.מחדרושעלהגגהשקיףמאגנסעלפניהעיר והאוניברסיטה.נתקדםלעברהבנייןונעצורמחוץלארקדה)מעברמקורהמקושת( המחברתאתבנייןהספרייההלאומית)משמאל(לבנייןהמכוןלמדעיהיהדותומדעיהרוח הכלליים)מימין(.שניהבנייניםשהוקמובסוףשנותה30שלהמאהה,20היובעבר הבולטיםביותרבנוףההרוכיוםהםמשמשיםאתהפקולטהלמשפטים.בגינההנטועה בחזיתהמבנים)בכיווןמזרח(נערךטקסהחזרהאלההרב9ביוני,1967עודבטרם הסתיימהמלחמתששתהימים. 7 ................. למעלה:חזיתבניין הספרייההלאומית)היוםבניין הפקולטהלמשפטים(הנשקפת ממרפסתמועדוןהסטודנטים למטה:מבטאלעברהגינהליד ביתהספריםומתחתיהמגרש הספורטוהאולםשהיובשימוש עד1948 ספרייהבהר ........................................... ב שנת1919קיבלהההסתדרותהציוניתחסותעל'ספרייתאברבנאל'הירושלמית מתוך כוונה להסב אותה לספרייה לאומית .כעבור שלוש שנים לערך ,נחתם הסכם בין ההסתדרותהציוניתלקרןוולפסון,בדברהקמתבנייןלספרייהמכספיעיזבונושלנשיא ההסתדרותהציוניתדודוולפסון.ביולי1926הונחהאבןהפינהלבנייןבתכנונםשלהאדריכלים פטריקגדס,פרנקמירסובנימיןחייקין.ואולםהבנייההתעכבה,עקבקריסתהשלחברת הבנייה"סוללבונה"ורעידתאדמהשהתרחשהב–1927בארץובירושליםוהסבהנזקיםליסודות הבניין.באפריל1930ניצבעלההרבנייןהספרייהעשויאבןמסותתתולראשוכיפה. ניכנסאלבנייןהפקולטהלמשפטיםונפנהשמאלהלמסדרוןהמובילאלבנייןהספרייה. בדרכנונבחיןבצדימין)מערב(בכתובתהמציינתאתשמושלהמבנהואתשנתהקמתו.עוד נוכללהבחיןבאיכותהבנייהובמאפייניה.נעלהבמדרגותאלאולםהכניסה,המשמשהיום אתספרייתמשפטים.אףשעברשינוייםבעיצובוהפנימינוכללהתרשםמגודלושלהאולם. אולםהקריאהכללמאהוארבעיםמקומותישיבהוהיובוחמישיםוחמישהאלףספריםלערך.בבניין היהמרחבאחסוןמיוחד,בתנאיאוורורנאותים,לעודכשלושמאותאלףספרים.האולםהמרכזי שלהספרייהשימשמיוםהקמתולכינוסיםולאירועים,ובכלשנההתקיימובוטקסיםלציוןפתיחת שנתהלימודים.מ1948עד1967הועברומביתהספריםאוספיםרביםלמחלקותהאוניברסיטה שהיופזורותבעירולאחרמכןלביתהספריםהלאומיהחדששנבנהבגבעתרם. נשובדרךהמסדרוןאלהבנייןהסמוך,שהוקםבקואחדעםבנייןהספרייה,בנייןהמכוןלמדעי היהדות.בחללהכניסהעיצובמרשים:תקרהגבוההוקירותמצופיםשיש.במרפסתהקומה השנייההפונהאלהמְבוֹאָהנקבעסורֵגברזלמעוטרבסמלישניםעשרהשבטים.האולם המרכזיהיהבקומתהכניסהמולהפתח,ובימתהמרצהדמתהלקשתקמורהבקירהמעוגל. 8 ................. למעלה: סטודנטיותבהרבשנות ה–.40בראשיתעשורזה היומעטיותרמאלף סטודנטים משמאל: בנייןהמכוןלמדעיהיהדות )היוםבנייןהפקולטה למשפטים(.הבנייןאירח אתהפקולטהלמדעיהרוח ומכוניםנוספים בנייןלמדעיהרוח ........................................... ה מכוןלמדעיהיהדותהחללפעולבדצמבר,1924חודשיםאחדיםלפניטקסהפתיחה הרשמישלהאוניברסיטה.הקמתהבנייןהתאפשרהלאחרעיכוביםרביםבזכותתרומתהשל משפחתרוזנבלוםמארה"בלזכראביהמשפחהשלמה)סול(רוזנבלוםשגייסתרומותלהקמת המכוןולפיתוחווהריםתרומהלספרייתהמכון. במרוצתהשניםנעשושינוייםרבים,תוספותוהתאמותבחדריהבנייןהשונים.האולםהראשי שימשלארקלהוראהאלאגםלכינוסיםציבוריים,לאומייםואקדמייםולנשפיםולפעילויות תרבותשלסטודנטים. נלךמעטלאורךהמסדרוןבקומתהכניסהובקומההעליונה. באוקטובר,1940עודבטרםהסתיימופעולותהבנייה,אכלסההאוניברסיטהאתהבנייןעקב מחסורחמורבחדריהוראהומחקר.עדלסוףתקופתהמנדטאירחהמכוןבמבנהואתהמכון למדעיהמזרחואתהפקולטהלמדעיהרוחשהוקמהבשנת.1928שילובזהשלמכוןופקולטה מעידעלהשינוישהתרחשבאוניברסיטהבמהלךהתקופהועלהמעברמאוניברסיטהשל מכונימחקרלאוניברסיטההמקיימתגםפעילותהוראה. נצאמבנייןמשפטיםונרדלכביששמעברוהשניהגןהבוטני.ניכנסלגןהבוטנימהכניסה הראשית,מולבנייןהמנהלה)מקוםתחילתהסיור(.נעבורברֵכתמיםומשםנמשיךבשביל הגןימינהעדלרחבהגדולה.ממערבלרחבהנמצאתמערתניקנור. 9 ................. למעלה:פינהבגןהבוטניבדרךלמערתניקנור. הגןהואאוסףבוטניייחודיאבללאהיחיד שהיהבהר.אוספיםכאלהקיימיםעדהיום באוניברסיטהומשמשיםלמחקר משמאל:גלוסקמהמתוךמערךמערותהקבורה שלההר.המפורסמתבגלוסקמותהייתהזו שלמשפחתניקנור הגןהבוטני ע"שמונטגיולמפורט .......................................... ק רוב למועד פתיחת האוניברסיטה החלו הכנות לנטיעת גן בוטני "מדעי יישומי" לזכרושלמונטגיולמפורט.אביושלהמנוחתרםאתחלקתהאדמהשלהמשפחהבהרהצופים לטובתנטיעתושלהגן.התכניתלנטיעתהגןבחלקההמשפחתיתנדחתהבשלקשייםשונים ורקאחריכמהשניםנמצאשטחמתאיםלגןבתחומיהאוניברסיטה.שששנים)מ–1932עד (1938עסק הבוטנאי אלכסנדר איג במלאכת עיצוב הגן במתכונת "פיטוגאוגרפית ארץ–ישראלית",המדגישהאתהזיקהביןחברותהצומחלתנאיםהגאוגרפיים.ממשיכידרכו שלאיגפעלולשמראתהאוסףהארץישראלישבגןוכמוכןנטעונטיעות.לאחרמלחמת ששתהימיםנקבעכיהגןיוגדר"שטחירוק"בקמפוסוישמשגםלצורכימחקרוהוראה.בשנים 20082007נעשובגןעבודותפיתוח,שימורושילוט.בנוףהעירונישלירושלים,הגןהבוטני בהרהצופיםהואפינתחמדקסומה. בשנת1902נמצאהבשטח,שלימיםהיההגןהבוטני,מערתקבורהשנחפרהותוארכהלתקופת ביתשני.פענוחכתובתשנמצאהעלאחתהגלוסקמותבמערהגילהכיהמערהשייכת למשפחתניקנורמאלכסנדרייהשאביהנודעבתרומתןשלשתידלתותנחושתלביתהמקדש. לאחרהקמתהאוניברסיטההועלההרעיוןלהשתמשבמערהובשטחהסמוךאליהלהקמת פנתאוןלאומי.בשנת1934הועלוארצהעצמותיושליהודהלייב)ליאו(פינסקר,ממנהיגי "חובביציון",ונטמנובמערתניקנור.שבעשניםלאחרמכןנקברבמערה,עלפיצוואתו,יו"ר הקק"למנחםאוסישקין.באותהעתשבוהתעוררדיוןעלעתידהמערהועלשימורהקברים בה.רעיוןהקמתהפנתאוןנגנזעםנטישתההרעקבמלחמתהעצמאות. במרחבהגןהפורחוהמתחדשהסיורבקמפוסההיסטורימגיעלסיומו.כאןאתםמוזמנים לנוחוליהנותבצלעציהגןהייחודיהזה. האוניברסיטה העברית — עובדות ומספרים קמפוסים :הרהצופים,אדמונדי'ספרא)גבעתרם(,עיןכרםורחובות סטודנטים:יותרמ–23,000מישראלומעוד65מדינות תארים שהוענקו עד כה:יותרמ–120,000 אנשי סגל:יותרמ–1,000חבריסגלבכיר פקולטות:הפקולטהלמדעיהרוח,הפקולטהלמדעיהחברה,הפקולטהלמשפטים,הפקולטה למתמטיקהולמדעיהטבע,הפקולטהלרפואה,הפקולטהלרפואתשיניים,הפקולטהלחקלאות מזוןוסביבהע"שרוברטה'סמית,ביתהספרלעבודהסוציאליתולרווחהחברתיתע"שברוואלד וביתהספרלמנהלעסקים מחקר :כ–100מרכזימחקר;יותרמ–4,000מיזמימחקר פיתוחים בולטים :אקסלוןתרופהלטיפולבמחלתאלצהיימר;דוקסילתרופהלטיפולבסרטן השחלות;עגבניותשריזןעגבנייהמשופרעםחיימדףארוכים פטנטים:יותרמ–6,000פטנטיםעליותרמ–1,750המצאותנרשמובידייישוםהחברהלפיתוח המחקרשלהאוניברסיטההעברית.כ–30%מןהפטנטיםהפכולמוצריםהנמכריםביותרמשני מיליארדדולריםבשנה פרסים לחברי סגל ובוגרים8:פרסינובל,פרספילדסלמתמטיקה258,פרסיישראל12,פרסי וולף18,פרסיא.מ.תו40פרסירוטשילד בין האישים שפעלו להקמת האוניברסיטה: אלברטאיינשטיין,מרטיןבובר,חייםנחמןביאליק,חייםויצמן,ברטולדפייבל,הרמןשפירא החוברתנכתבהבידיד"ר אסף זלצר,המחלקהללימודיהוראה,ביתהספרלחינוך,בליוויחברי הוועדהלתולדותהאוניברסיטהפרופ' חגית לבסקי ופרופ' יהושע בן–אריה. בהוצאתהאוניברסיטההעבריתבירושלים,המחלקהלדוברות,הרהצופיםירושלים91905 עורכת אחראית:אוריתסוליציאנועריכה :אסתרטלהפקה:רבקהיובלעיצוב גרפי:יובלחפץ
© Copyright 2024