‫ההסתדרות הציונית העולמית‬ ‫‪World Zionist Organization‬‬ ‫‪‎‬המחלקה לפעילות בתפוצות‬ ‫‪Department for Diaspora Activities‬‬ ‫בית העם‬ ‫שיג ושיח ציוני‬ ‫אוהל העם‬ ‫מחאה חברתית‬ ‫בישראל ‪2011‬‬ ‫דיור‬ ‫יזון והפקת התוכנית‪ :‬המחלקה לפעילות בתפוצות‪ ,‬תשע”ב‬ ‫ליקוט ועריכה החומר‪ :‬ניר ברוידא‪ ,‬ליאור בן‪-‬חור‪ ,‬שושנה הווארד‪ ,‬שלמה שוורץ‬ ‫עיצוב מקורי של הפוסטרים‪ :‬נעה רענן‬ ‫תודות מיוחדות‪ :‬נדב סביה‪ ,‬דיוויד ליפטון (הלל סטנפורד)‪ ,‬אביגיל גרץ ואיתן הרמן (נטף)‪ ,‬כל הישראלים המדהימים מהמאהלים‬ ‫שהפכו את רחובות ישראל לפסטיבל דמוקרטיה במהלך קיץ ‪2011‬‬ ‫החוברת הופקה לצרכים חינוכיים פנימיים בלבד‬ ‫העם דורש‬ ‫צדק חברתי‬ ‫תוכנית "בית העם" פותחה ע"י המחלקה לפעילות בתפוצות‪ ,‬ההסתדרות הציונית העולמית במטרה לעודד שיג ושיח בנושא‬ ‫הזהות הציונית והיחס למדינת ישראל‪.‬‬ ‫בתוכנית זו נמצא מגוון טקסטים מסורתיים ומודרניים המתייחסים לקשת רחבה של נושאים‪.‬‬ ‫באמצעות המפגש עם הטקסטים הללו אנו שואפים ליצור‪ ,‬בקרב יהדות העולם בכלל והדור הצעיר בפרט‪ ,‬דיון תוסס‬ ‫במרכיבי הזהות הציונית‪.‬‬ ‫לדון במאחד בין כל חלקי העם היהודי ללא תלות במקום מושבו אך גם במפריד והמבדיל בנינו‪.‬‬ ‫נעמוד על משמעות העצמאות המדינית של העם היושב בציון ויחסי הגומלין המתקיימים בין היהודים החיים בישראל לבין‬ ‫אלה החיים בתפוצות‪.‬‬ ‫זוהי הזדמנות לכל אחת ואחד ללא תלות בידע מוקדם להכיר‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לחשוב‪ ,‬לדון ולהרהר על משמעות הציונות במאה‬ ‫ה‪ 21-‬ומידת הרלוונטיות שלה לחיינו‪.‬‬ ‫תוכנית "בית העם" קיימת היום בעברית ובאנגלית ותתורגם לשפות נוספות בהתאם לדרישה‪.‬‬ ‫המעוניינים בהפעלת התוכנית ובקבלת פרטים בנושא הכשרת מנחים ל"בית העם" מתבקשים לפנות למחלקה לפעילות‬ ‫בתפוצות ‪[email protected]‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫מבוא‬ ‫מטרות‪/‬יעדים‬ ‫רקע‬ ‫פעילויות מקדימות‬ ‫נושאים לכרזות (פוסטרים)‬ ‫הצעות לשימוש בכרזות‬ ‫התביעות‬ ‫קבוצת הדיור‬ ‫המחאה ואני‬ ‫פעילות לסיכום‬ ‫מבוא‬ ‫המחאה החברתית שהתרחשה בישראל בקיץ ‪ 2011‬היתה אירוע רב‪-‬משמעות מבחינה חברתית‪ ,‬מדינית ותרבותית‪ .‬לכן‪ ,‬אנו‬ ‫מזמינים אנשי חינוך וסטודנטים לסייר במאהלי המחאה במטרה ללמוד את האירוע ולהתחבר לישראל ולמחאה דרך שלטים‪,‬‬ ‫סמלים ופעילות אינטראקטיבית‪.‬‬ ‫המחאה התעוררה כמעט בן לילה‪ :‬היא החלה עם קומץ אוהלים‪ .‬כמה עשרות ישראלים נענו לקריאה בפייסבוק להצטרף‬ ‫למחאה נגד העלייה המתמשכת במחירי הדיור‪ .‬תוך ימים ספורים‪ ,‬כבשו האוהלים חלק גדול משדרות רוטשילד‪ ,‬ומחאת‬ ‫האוהלים כבשה את הכותרות‪.‬‬ ‫גל המחאה החל להתפשט ומאהלים נוספים הופיעו בערים חשובות ברחבי הארץ ‪ -‬בירושלים‪ ,‬מבאר שבע ועד קריית שמונה‪.‬‬ ‫שימוש בערכת אוהל‪-‬העם‪:‬‬ ‫החוברת כוללת הנחיות מפורטות למנחה‪ ,‬לרבות מגוון נושאים לדיון‪ ,‬שאלות ופעילויות‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי על המורה או המנחה‬ ‫להתחשב בגיל המשתתפים ובזמן המוקצב לפעילות‪ .‬החוברות כוללות גם מגוון רחב של הצעות חינוכיות; אל תהססו להשת־‬ ‫מש בכל דבר שיקדם את הצרכים שלכם בצורה הטובה יותר‪ .‬אין צורך להשתמש בכל החומרים שבחוברת‪ .‬הנכם מתבקשים‬ ‫לבחור את החלקים העונים על הצרכים שלכם לתוכנית שאותה אתם מנחים‪.‬‬ ‫יעדים ‪ /‬מטרות‬ ‫מטרת הערכה לשתף את המשתתפים בחוויה התרבותית‪ ,‬החברתית והחינוכית של המחאה החברתית שקמה בישראל‬ ‫ב‪ .2011-‬באמצעות התבוננות‪ ,‬ניתוח ודיון במגוון השלטים והסמלים שנראו במאהלים (תוך שימת דגש על המאהל המרכזי‬ ‫בשד’ רוטשילד בתל אביב)‪ ,‬ילמדו המשתתפים על המחאה‪ ,‬על התרבות הישראלית ועל טיב המחאה מנקודת המבט של‬ ‫המבקרים במאהלים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ידונו המשתתפים בנושאים המרכזיים שעלו במסגרת המחאה‪ ,‬בהם הערכים והתביעות (בתחומי‬ ‫הדיור‪ ,‬הבריאות והחינוך) מנקודת מבט יהודית וציונית ויבחנו את השפעות נושאים אלה על חייהם‪.‬‬ ‫מיקום‬ ‫חלל מרכזי רצוי סוכה‪ :‬שבו יוצגו הכרזות ושם יתנהלו הדיונים‪/‬הפעילויות הראשונים בקבוצה גדולה‪.‬‬ ‫שלוש עמדות דיון‪ :‬המשתתפים ידונו בנושאים המרכזיים של המחאה – דיור‪ ,‬בריאות וחינוך בשלוש קבוצות קטנות‪ .‬לכל‬ ‫עמדה נדרש מנחה (מורה‪ ,‬מנהיג‪/‬חבר קהילה‪ ,‬סטודנט וכד’)‪.‬‬ ‫בתום הדיונים של הקבוצות הקטנות יתכנסו המשתתפים בקבוצה אחת גדולה לפעילות הסיכום (ראו פרק “פעילות לסיכום”)‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אנו ממליצים להציב אוהלים בעמדות הדיון על מנת ליצור אווירה של מאהל‪.‬‬ ‫אם מתוכננת פעילות יצירתית (ראו פרק‪“ :‬המלצות לפעילות אמנותית”) יש לוודא שכל החומרים הדרושים מוכנים‪.‬‬ ‫נקודת המבט היהודית‬ ‫(‬ ‫שמות כב‬ ‫(‬ ‫על פי חוק הלווים‪ ,‬נשמרת למלווה הזכות המלאה‬ ‫לא להתחייב לעני עד שיחזיר את חובו – מדוע‬ ‫מבקשת ממנו התורה לנהוג כך? מדוע נחקק‬ ‫החוק הנ”ל? האם יש לערבב עסקים וחמלה?‬ ‫מה הקשר בין הפסוקים הנ”ל לנושא הדיור‪ ,‬ובין‬ ‫הפיקוח על שכר דירה‪ ,‬וזכויות הקניין? על מי‬ ‫חלה החובה לעזור לאנשים בעלי הכנסה נמוכה‬ ‫כדי שלא יהיו למחוסרי בית‪ :‬על בעל הבית? על‬ ‫המדינה? על בעל ההכנסה הנמוכה?‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫ויקרא כב‪ ,‬פסוק י’‬ ‫אתם ְּדרֹור ָּב ָא ֶר ץ‪,‬‬ ‫“וְ ִק ַּד ְׁש ֶּתם‪ֵ ,‬את ְׁשנַ ת ַה ֲח ִמ ִּׁשים ָׁשנָ ה‪ְּ ,‬וק ָר ֶ‬ ‫ל‪-‬א ֻחּזָ תֹו‪,‬‬ ‫יֹובל ִהוא‪ִּ ,‬ת ְהיֶ ה לָ כֶ ם‪ ,‬וְ ַׁש ְב ֶּתם ִאיׁש ֶא ֲ‬ ‫לְ כָ ל‪-‬י ְֹׁש ֶב ָיה; ֵ‬ ‫ל‪-‬מ ְׁש ַּפ ְחּתֹו ָּת ֻׁשבּו‪”.‬‬ ‫וְ ִאיׁש ֶא ִ‬ ‫הפירוש המילולי של יובל שמיטה הוא‬ ‫“שחרור”‪ .‬מדי ‪ 50‬שנה יש מחזור שמיטה‬ ‫וכל האדמות חוזרות לבעליהן המקוריים‪.‬‬ ‫מהו הרעיון שמאחורי שנת שמיטה?‬ ‫מה דעתך? האם עיקרון הוא בר‪-‬ביצוע‬ ‫בעולם המודרני? האם יש קשר בין עיקרון‬ ‫השמיטה והזכות לדיור בר‪-‬השגה?‬ ‫האם לכל אדם יש הזכות לבית או לקרקע?‬ ‫ֹא‪-‬ת ְהיֶ ה לֹו‪ּ ,‬כְ נ ֶֹׁשה;‬ ‫ת‪-‬העָ נִ י עִ ָּמְך‪--‬ל ִ‬ ‫כד ִאם‪ּ-‬כֶ ֶסף ַּתלְ וֶ ה ֶאת‪-‬עַ ִּמי‪ֶ ,‬א ֶ‬ ‫ם‪-‬חבֹל ַּת ְחּבֹל‪ַׂ ,‬שלְ ַמת ֵר עֶ ָך‪--‬עַ ד‪-‬‬ ‫ֹא‪-‬ת ִׂשימּון עָ לָ יו‪ ,‬נֶ ֶׁשְך‪ .‬כה ִא ָ‬ ‫ל ְ‬ ‫ּבֹא ַה ֶּׁש ֶמׁש‪ְּ ,‬ת ִׁש ֶיבּנּו לֹו‪ .‬כו ּכִ י ִהוא כְ סּותֹה לְ ַב ָּדּה‪ִ ,‬הוא ִׂש ְמלָ תֹו‬ ‫י‪-‬חּנּון ָאנִ י‪.‬‬ ‫לְ עֹרֹו; ַּב ֶּמה יִ ְׁשּכָ ב‪--‬וְ ָהיָ ה ּכִ י‪-‬יִ צְ עַ ק ֵאלַ י‪ ,‬וְ ָׁש ַמ עְ ִּתי ּכִ ַ‬ ‫נקודת המבט הציונית‬ ‫מקס נורדאו‪ ,‬נאום בקונגרס הציוני הראשון‪ ,‬בזל‪ 29 ,‬באוגוסט‪1897 ,‬‬ ‫מקס נורדאו (‪ 29‬יולי ‪ 23 – 1849‬ינואר ‪ )1923‬נולד בפשט‪ ,‬הונגריה‪ .‬היה מנהיג ציוני‪ ,‬רופא‪ ,‬סופר‪ ,‬מבקר חברתי וממקימי‬ ‫ההסתדרות הציונית העולמית עם בנימין זאב הרצל‪ .‬מקס נורדאו כיהן כנשיא וסגן נשיא במספר קונגרסים ציוניים‪.‬‬ ‫כזאת היתה החירות של היהודי בתקופת האמנציפציה באירופה המערבית‪ .‬הוא ויתר על צביונו היהודי המובהק‪ ,‬אך אנשים‬ ‫העניקו לו הרגשה שהוא לא אימץ את צביונם המיוחד‪ .‬הוא מתרחק מחבריו מאחר שהאנטישמיות גרמה לו לבוז להם‪ ,‬ואילו‬ ‫עמיתיו הגויים דוחים אותו כשהוא מנסה להתרועע עמם‪ .‬הוא איבד את ביתו בגטו וארצו‪-‬מולדתו מתכחשת אליו‪ .‬הוא נותר‬ ‫חסר אונים והוא אינו חבר אמיתי בקהילה כלשהי‪ .‬באשר לבני ארצו הנוצרים – אופיו וכוונותיו לא יזכו אותו בצדק‪ ,‬ועוד פחות‬ ‫מזה באהדה‪ .‬באשר לבני ארצו היהודים ‪ -‬איתם הוא איבד כל קשר‪ :‬הוא מרגיש בהכרח שהעולם שונא אותו והוא חש שאין‬ ‫מקום שבו הוא ימצא חמימות בעת הצורך‪.‬‬ ‫איזו משמעות מיוחדת יש ל”בית”‬ ‫בטרמינולוגיה הציונית לאור דבריהם‬ ‫של מייסדי התנועה הציונית?‬ ‫האם לדעתכם צריכים הרעיונות‬ ‫הציוניים להשפיע על מדיניות הדיור‬ ‫של ממשלת ישראל?‬ ‫בנימין זאב הרצל – המדינה היהודית‬ ‫בנימין זאב הרצל (‪ 2‬במאי‪ 3 – 1860 ,‬ביולי‪ )1904 ,‬נודע בתואר “חוזה‬ ‫המדינה”; הרצל היה עיתונאי אוסטרו‪-‬הונגרי ואבי הציונות המדינית‬ ‫המודרנית ובעצם הוא אבי מדינת ישראל‪ .‬ספרו “מדינת היהודים”‪ .‬ראה‬ ‫אור בפברואר ‪ 1896‬וזיכה אותו מיד בשבחים אך גם עורר מחלוקת‪ .‬בספר‬ ‫הוא מפרט את הסיבות להקמת מדינה ליהודים שרוצים לחזור לפלסטינה‪,‬‬ ‫מולדתם ההיסטורית‪.‬‬ ‫“ומה גדלו הכבוד והתהילה הצפונים לחלוצים‪ ,‬העוברים ראשונה למלחמה בעד הרעיון הזה! אשר על כן אני חושב‪ ,‬כי יקום‬ ‫דור חדש ונפלא בקרב בני עמנו‪ ,‬דור המכבים יקום ושב לתחייה‪ .‬עוד הפעם אני קורא בדברי הקדמתי‪ :‬היהודים החפצים יבאו‬ ‫אל המנוחה ואל הנחלה! באה העת‪ ,‬כי נחיה לבטח על אדמת אחוזתנו ונמות לבטח עליה‪ .‬בחרותנו יקרא דרור לכל העולם‪,‬‬ ‫בעשרנו יתעשרו‪ ,‬ובגדולתנו יגדלו גם המה‪ .‬ומעשה ידינו‪ ,‬אשר נפעל שם לאושרנו והצלחותינו‪,‬יהיו לאות ולמופת לתהילה‬ ‫ולברכה בקרב כל הארץ‪“( ”.‬המדינה היהודית”‪ ,‬פרק ‪.)6‬‬