‫בס"ד‬ ‫עבודת ה' ברוח חסידית‬ ‫שאלה‬ ‫סגו‬ ‫קשלות וניחוחות משכרים‬ ‫נאך רים בסיפורי צדיקים‪,‬‬ ‫לעי‬ ‫לאתים נראה כי הם גורמים‬ ‫גם ל מעט בלבולים‪.‬‬ ‫גיליון ‪ | 30‬כ"ג אייר תשע"ד | פרשת במדבר‬ ‫האם לספר? וכיצד?‬ ‫דמויות מופת‬ ‫בכלי מפואר‬ ‫ר' שמחה רז‬ ‫סופר ירושלמי‪ ,‬מחבר עשרים ושבעה‬ ‫ספרים על צדיקים ואנשי מופת‬ ‫היות שזה המקצוע שלי – סופר‪ ,‬אני יכול לומר‬ ‫שוודאי ראוי לספר סיפורי צדיקים‪ .‬אולם יש שני‬ ‫תנאים חשובים‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬צריך להתמקד בסיפור על דמויות‬ ‫מופת במקום במופתים‪ .‬המופתים הם מעניינים‬ ‫אך לא הם שמעוררים התפעלות כלפי הדמות‬ ‫שעליה מספרים‪ ,‬וזה העיקר‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬לרבים נראית הצורה החיצונית של‬ ‫הסיפור חשובה פחות‪ .‬אני כותב בעברית תקנית‬ ‫ומנסה שתהיה משובחת ככל שידי מגעת‪ .‬יש‬ ‫מי שחושב שאם הסיפור החסידי כתוב בצורה‬ ‫עילגת‪ ,‬עם שגיאות והחלפות בין זכר ונקבה‪ ,‬הרי‬ ‫הוא אותנטי יותר‪ .‬אני סבור שלהפך‪ :‬את הסיפור‬ ‫החסידי צריך לעטר בצורה היפה ביותר‪ ,‬כראוי‬ ‫לו‪.‬‬ ‫הכלל שעומד לנגד עיניי הוא משפט שאמר‬ ‫רבי נחמן מברסלב‪" :‬העולם סבור שסיפורי‬ ‫מעשיות זה טוב למי שמתקשה להירדם‪ ,‬ואני‬ ‫אומר שהסיפור החסידי תפקידו לעורר אנשים‬ ‫מתרדמתם"‪ .‬אם יש בסיפור מוסר השכל‪ ,‬הרי‬ ‫זה מעורר את האדם‪ .‬בספרים אני משתדל שלא‬ ‫להביא סיפורים בעלמא אלא אם ניתן להפיק מהם‬ ‫לקח‪ .‬מי שכותב סיפורי צדיקים צריך להשתדל‬ ‫שהקורא יוכל להסיק מהם מסקנות‪.‬‬ ‫סיפור טוב מוגש בצורה שתמשוך את‬ ‫לבותיהם של בני אדם‪ .‬אם זה כמו סיפורי אלף‬ ‫לילה ולילה‪ ,‬יש מי שזה מעניין אותם‪ ,‬אך יש‬ ‫מי שנרתע ואף נדחה‪ .‬אך אם אתה מספר זאת‬ ‫בטוב טעם‪ ,‬בצורה המושכת את הלב‪ ,‬זה סיפור‬ ‫חשוב וראוי‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יום ירושלים שמח!‬ ‫אביתר בנאי ומיכל וולשטיין‬ ‫נושמים ירושלים‬ ‫היו פעם אנשים כאלה‬ ‫מתאבנים‬ ‫לקראת הלימוד‬ ‫השולחן ערוך אומר שבברכת המזון מורידים‬ ‫את הסכין מהשולחן‪ .‬למה? מסביר בעל "שיבולי‬ ‫הלקט" שאחת הסיבות לכך היא שפעם היה חסיד‬ ‫שהגיע לברכת "בונה ירושלים"‪ ,‬ומרוב צער על‬ ‫החורבן לקח את הסכין ותקע אותו בלבו מרוב‬ ‫צער‪ .‬לכן‪ ,‬כדי שזה לא יקרה שוב‪ ,‬מורידים את‬ ‫הסכין מהשולחן‪ .‬אחד המפרשים שואל‪ :‬וכי‬ ‫יש מי שנמצא במדרגה כזו בימינו שמרוב צער‬ ‫בברכת "בונה ירושלים" יתקע לעצמו סכין בלב?‬ ‫הרי זה לא שייך כלל לדור‪ .‬ומתרץ‪ :‬נכון‪ ,‬אמת‬ ‫שאף אחד לא נמצא במדרגה כזאת‪ ,‬אבל היינו‬ ‫רוצים להגיע למדרגה כזו‪ ,‬והראיה לכך שזה‬ ‫אפשרי היא ‪ -‬שהיו פעם אנשים כאלה‪.‬‬ ‫סיפורי צדיקים באים להזכיר לנו שהיו‪,‬‬ ‫וישנם‪ ,‬אנשים שחיו במדרגות אחרות‪ .‬לא‬ ‫תובעים מאיתנו להיות כמוהם‪ ,‬אבל לכל הפחות‬ ‫חשוב שנדע שהיו דברים כאלה‪ .‬אני יודע שהר‬ ‫האוורסט קיים‪ ,‬אך גם אם לא אגיע לשם‪ ,‬אדע‬ ‫שיש לאן לשאוף‪ .‬סיפורי צדיקים מקרבים אותנו‬ ‫להבנה שיש משהו נשגב ומרומם מעבר להבנתנו‪.‬‬ ‫עדיף לספר סיפורים שיש בהם מידות‬ ‫טובות הלכה למעשה‪ ,‬כי סיפורים הם אחד‬ ‫הגורמים המשפיעים ביותר על נפש האדם‪.‬‬ ‫הם מחלחלים עמוק‪ .‬סיפורי צדיקים היו אחד‬ ‫הגורמים הגדולים והמדרבנים ביותר לצמיחתה‬ ‫של תנועת החסידות‪ ,‬הם פועלים עמוק בנפש‬ ‫השומע ומנביטים בו מאוויים כמוסים להעפיל‬ ‫למדרגות בעבודת ה'‪ ,‬מזה למעלה ממאתיים שנה‬ ‫הם מצמיחים דור אחר דור של מבקשי ה' שרואים‬ ‫את דמות הצדיק כגורם שיש לשאוף להידמות‬ ‫אליו‪.‬‬ ‫זה אולי לא יישמע פופולרי‪ ,‬אבל סיפורים בדרך‬ ‫כלל אינם מעידים על מעלה‪ .‬במידה רבה‪,‬‬ ‫הלימוד והסיפור "חיים" במישורים נפרדים‪.‬‬ ‫הלימוד נועד להפיק הבנה והפנמה‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫לעורר את הרגשות‪ .‬הסיפור נועד להחליף את‬ ‫ההבנה השכלית וההקשה הלוגית‪ .‬מטרתו היא‬ ‫לעורר הזדהות‪ ,‬התפעלות וחיקוי‪ .‬שלא כמהלך‬ ‫הלוגי‪ ,‬הסיפור פתוח לפרשנות סובייקטיבית‬ ‫ולכן עשוי לגרום לבלבול‪.‬‬ ‫לבעל התניא מיוחסת האמירה כי אצל‬ ‫המגיד ממעזריטש היו "המופתים מונחים תחת‬ ‫הספסלים‪ ,‬ולא היה פנאי להגביהם"‪ .‬הדברים‬ ‫נכונים כנראה גם לגבי סיפורים‪ .‬כלומר‪ ,‬זה לא‬ ‫שאין מופתים‪ ,‬אלא שהם יכולים להיות בעלי‬ ‫משמעות רק עבור מי שהוא ברמת אמונה‬ ‫נמוכה או חוסר רצון ויכולת להתפנות לעבודת‬ ‫התבוננות יסודית‪ .‬המשימה של האדם היא‬ ‫להגיע להכרה של הבורא ומבנה הבריאה על‬ ‫ידי פעילות שכלית‪ ,‬שתשפיע על המידות‪ .‬לכן‬ ‫המאמין אינו זקוק לסיפור‪ ,‬אלא להתבוננות‬ ‫ועיון שכלי על מנת שאמונתו תתגבש לכדי‬ ‫השגה והפנמה‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬האם לספר? בוודאי‪ ,‬ולא‬ ‫לחסוך בפרטים‪ .‬בימינו הטרדות מרובות והדעת‬ ‫קצרה‪ .‬בשל סיבות אלה ואחרות רובנו לא‬ ‫ממש מצליחים לגשת הישר לנקודה ‪ -‬ללמוד‬ ‫את תורת הבורא והבריאה ואת תפקיד הצדיק‬ ‫במסגרת זו‪ .‬כאן הסיפור עוזר לנו לתפוס‬ ‫את הנקודה הפנימית‪ .‬השפעתו קצרה ולא‬ ‫מעמיקה כמו הלימוד‪ ,‬אבל הוא מהווה אמצעי‬ ‫מהיר להתקשרות‪ ,‬ואמור לשמש מתאבן מגרה‬ ‫לקראת הלימוד‪.‬‬ ‫ר' יאיר וינשטוק‬ ‫סופר‪ ,‬מחבר "ר' אשר מפי תלמידיו"‬ ‫על הצדיק ר' אשר פריינד זצ"ל‬ ‫רבי שלמה מולכו הוא‬ ‫‪ 6‬סיפור היסטורי שאמור‬ ‫להטריד בחורי ישיבה‬ ‫התוועדות עם הרב שטיינזלץ‬ ‫ד"ר יחיאל הררי‬ ‫מחבר הספר "סודו של הרבי"‬ ‫‪ 3‬לא מרגישה צורך‬ ‫להתקרב לה'‬ ‫נפשי בשאלתי‬ ‫סופרים‬ ‫את זה‬ ‫העומר‬ ‫סופרים‬ ‫גבורה שביסוד‬ ‫מידת היסוד בטומאה היא התקשרות חזקה לענייני העולם הזה‪ ,‬והיא מחלה‬ ‫שקשה להיגמל ממנה‪ .‬גם העניינים האסורים בנושאי צניעות קשורים‬ ‫במיוחד למידת היסוד‪ ,‬כי הם מבטאים את שיא הקשר והשקיעה ב"לעומת‬ ‫זה" של הקדושה‪ .‬לכן צריך לעורר כוחות גדולים של התגברות על היצר‬ ‫בעניין זה‪ ,‬גבורה שביסוד‪ ,‬שכל ההתקשרות תהיה אך ורק בקדושה‪.‬‬ ‫תפארת שביסוד‬ ‫ההתקשרות עלולה להיראות כמו "ראש בקיר" אבל צריך לעשותה דווקא‬ ‫עם יופי וחן‪ .‬להתקשרות יש מטרה של דביקות בה' שהוא היופי והתפארת‬ ‫האמיתיים‪ ,‬ולכן יחד עם התקשרות בלתי מתפשרת הנושא הוא יופי ותפארת‪.‬‬ ‫צריך לפאר את מידת היסוד‪.‬‬ ‫נצח שביסוד‬ ‫מידת היסוד‬ ‫משה שילת‬ ‫בשבוע השישי לספירת העומר אנו עסוקים בבירור ותיקון‬ ‫המידה השישית – מידת היסוד‪.‬‬ ‫לאחר עיצוב הרגשות על ידי החסד‪ ,‬הגבורה והתפארת‪,‬‬ ‫ולאחר הסרת המניעות מבית ומחוץ על ידי הנצח וההוד‪ ,‬מגיע‬ ‫תורן של היסוד והמלכות‪ .‬כעת אנו נדרשים לצאת מתוך עצמנו‪.‬‬ ‫אנו פונים אל דביקות בקדוש ברוך הוא‪ ,‬שמעבר לנו‪ ,‬וברובד‬ ‫של בין אדם לחברו – אנו מתעסקים עם הזולת כפי שהוא‪ ,‬ולא‬ ‫רק כפי שהוא משתקף בתוכנו‪ .‬בשביל שההשפעה אכן תשפיע‪,‬‬ ‫נדרשת התמסרות ויציאה מעצמנו‪ .‬זוהי מידת היסוד שמהותה‬ ‫קשר וחיבור בין המשפיע למקבל‪.‬‬ ‫מידת היסוד טמונה במילים "כי כל בשמים ובארץ" בפסוק‬ ‫ששבעת הספירות נמנות בו‪" :‬לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת‬ ‫והנצח וההוד‪ ,‬כי כל בשמים ובארץ‪ ,‬לך ה' הממלכה"‪ .‬השמים‬ ‫והארץ הם הרוחניות והגשמיות‪ ,‬ומידת היסוד יודעת כיצד‬ ‫לחבר ביניהם‪.‬‬ ‫היסוד הוא התקשרות פנימית‪ ,‬הרגשת הדבר וחיבור אליו‪.‬‬ ‫זוהי בעצם המחויבות לעשות את מה שברור לנו שצריך‬ ‫לעשות‪ .‬לא להסיח דעת‪ ,‬להיקשר עמוק יותר ויותר ו"להתמכר"‬ ‫לקדושה‪.‬‬ ‫ההתקשרות בינינו לבין הקדוש ברוך הוא נקבעת בבשרנו‬ ‫בגיל שמונה ימים‪ .‬הברית נקראת מידת היסוד‪ .‬ברית המילה‬ ‫היא למעלה מההיגיון ונעשית בזמן שההיגיון אצלנו עדיין לא‬ ‫פועל‪ ,‬והיא חזקה כל כך עד שהיא מטביעה את חותמה בתוך‬ ‫הגוף הגשמי‪.‬‬ ‫חסד שביסוד‬ ‫התקשרות שיוצרת אהבה‪ ,‬זהו שיא ההתקשרות‪ ,‬ומהתקשרות‬ ‫כזו תצא ההשפעה הכי טובה‪" .‬בחינת יסוד היא על דרך משל‬ ‫ההתקשרות שמקשר האב שכלו בשכל בנו בשעת לימודו עמו‪,‬‬ ‫באהבה ורצון‪ ,‬שרוצה שיבין בנו‪ ,‬ובלעדי זה‪ ,‬גם אם היה הבן‬ ‫שומע דיבורים אלו עצמם מפי אביו‪ ,‬לא היה מבין כל כך כמו‬ ‫עכשיו‪ ,‬שאביו מקשר שכלו אליו ומדבר עמו פנים אל פנים‬ ‫באהבה וחשק‪ ,‬שחושק מאוד שיבין בנו" (תניא‪ ,‬אגרת הקודש סימן‬ ‫ט"ו)‪.‬‬ ‫העלון‬ ‫טעון גניזה‬ ‫לעיתים רבות דווקא על מידת היסוד יש הפרעות מהיצר‪ .‬ההתקשרות‬ ‫והדביקות סותרת גם את ההנאות הבהמיות של העולם הזה (וזה קשור בעיקר‬ ‫לגבורה שביסוד) אבל גם לעיתים רבות את השכל של האדם שמודד כל דבר‬ ‫לפי כלי שכלו‪ .‬ההתקשרות והדביקות הן "למעלה מן הדעת" ומוכרחות‬ ‫לאדם בנוסף לשכל החשוב מאוד‪ ,‬שהוא "מותר האדם מן הבהמה"‪.‬‬ ‫הניסיונות מבפנים קשים בעניין זה‪ ,‬ולשם כך מגיעה מידת הנצח‪ .‬לנצח‬ ‫ולהתקשר!‬ ‫הוד שביסוד‬ ‫על הדביקות וההתקשרות של יהודים יש הרבה מקטרגים מבחוץ‪ ,‬ומידת‬ ‫ההוד קשורה לניצחונם‪ .‬על הקדמת ישראל "נעשה" ל"נשמע"‪ ,‬שהיא ביטוי‬ ‫של התקשרות שלמעלה מטעם ודעת‪ ,‬אמר הצדוקי שאנחנו "עמא פזיזא"‬ ‫(עם פזיז)‪ .‬על ברית המילה‪ ,‬שהיא התקשרות ה' בגופנו ממש‪ ,‬שנעשית‬ ‫דווקא אצל תינוק שלא מבין מה נעשה בו‪ ,‬יתכן והגויים ישאלו שאלות‪...‬‬ ‫חייבים לעורר את מידת ההוד שלמעלה מטעם ודעת ולא להיכנע למקטרגים‪.‬‬ ‫יסוד שביסוד‬ ‫"התמכרות" להתקשרות‪ ,‬כאדם שאין לו חיים כלל בלי דביקות‪ .‬התקשרות‬ ‫בהתקשרות‪.‬‬ ‫בכלל ה"יסוד שביסוד" עלינו גם להתקשר לדברים שמקשרים אותנו עם‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ :‬להתקשר למצוות עצמן‪ ,‬כמו שישראל נקראו‪" :‬חוטפין את‬ ‫המצוות"‪ .‬למשמש בהן בדביקות‪ ,‬לנשקן‪ ,‬להדר במצוות ולהוציא עליהן כסף‬ ‫(דבר שהאדם קשור אליו במיוחד)‪ ,‬למסור נפש על מצוות והידורן גם כשיתכן‬ ‫ואפשר למצוא כל מיני קּולות‪ .‬וכן להתקשר לצדיקים שדרכם אנחנו מתקשרים‬ ‫לקדוש ברוך הוא‪ ,‬להתבטל אליהם ולדבוק בהם‪.‬‬ ‫יסוד שביסוד הוא יום מיוחד אצל חסידים שמרגילים את עצמם בדביקות‬ ‫והתקשרות‪ .‬מידת היסוד קשורה בתורת הסוד ליוסף הצדיק‪ ,‬יוסף שהיה קשור‬ ‫באלוקות עד כדי כך שהיה מסוגל להתעסק בהנהגת המלוכה של מצרים בלי‬ ‫להיפרד מהדביקות המוחלטת בה' (דבר ששאר האבות לא התנסו בו‪ ,‬כי דביקותם‬ ‫לא יכלה להתממש בתוך ענייני העולם עצמם)‪ .‬על יוסף מספרת התורה ששמר‬ ‫על הברית ‪ -‬היסוד ‪ -‬עד כדי מסירות נפש‪.‬‬ ‫מלכות שביסוד‬ ‫ההתקשרות המעשית‪ ,‬הקיום בפועל‪ .‬יתכן ודווקא במידת היסוד‪ ,‬שהיא‬ ‫הקשר וההתחברות‪ ,‬עלול האדם להסתפק ברגש העז של הדביקות‪ ,‬ולכן‬ ‫כאן צריך להדגיש במיוחד שבמעשה עצמו יש את שיא הדביקות‪ ,‬על ידו‬ ‫מתקשרים בקדוש ברוך הוא בעצמו‪ .‬אי אפשר באמת להידבק בו יתברך על‬ ‫ידי תובנה או רגש‪ ,‬כי "לית מחשבה תפיסא ביה" (אין מחשבה שתופסת בו)‪,‬‬ ‫כי אם על ידי לימוד התורה וקיום המצוות בפועל (תניא פרק ד')‪.‬‬ ‫עלון שבועי לעבודת השם בדרך החסידות‬ ‫ת‪.‬ד‪ 52589 .‬רמת גן‬ ‫עורך‪ :‬אהרוני ברנשטיין‬ ‫הגהה וייעוץ‪ :‬אלומה לב‬ ‫עיצוב‪ :‬סטודיו דוסה ‪| www.Dosa.co.il‬‬ ‫לתגובות‪ ,‬יצירת קשר‪ ,‬פרסום‬ ‫והצטרפות לרשימת תפוצה‪:‬‬ ‫‪[email protected] | 054-4530951‬‬ ‫חפשו אותנו בפייסבוק! קרוב אליך‬ ‫אישית‬ ‫נראה לי‬ ‫שרוב בני גילי היום‬ ‫לא יודעים‬ ‫צלם‪ :‬אוהד רומנו‬ ‫הרבה על יהדות‪.‬‬ ‫אני כבר שייך לדור‬ ‫שלא יודע לבכות‪.‬‬ ‫"הולילנד"‬ ‫| אביתר בנאי |‬ ‫משפחת בנאי הייתה משפחת פועלי בניין בשיראז‪ ,‬פרס‪ .‬סבא רבא שלי‪,‬‬ ‫אליהו יעקב‪ ,‬היה בן חמש עשרה כשעלה במסע רגלי רווי כמיהה וגעגועים‬ ‫לציון‪ ,‬ביחד עם אביו ושתי אחיותיו‪ ,‬כתון ומרים‪.‬‬ ‫המסע ארך כשנה‪ .‬על חמורים וגמלים ואחר כך באוניות מסע‪ .‬הם עגנו בנמל‬ ‫יפו ב‪.1881-‬‬ ‫כעבור שנים שם אני אתחתן עם רות‪ .‬שנינו נגיע מרחוק‪ ,‬רחוק‪ ,‬רחוק‪.‬‬ ‫מצידו השני של היקום‪ .‬שם מלנו את בננו הרביעי דוד‪.‬‬ ‫הם גרו ברובע המוסלמי והמשיכו לעבוד כפועלי בניין‪ .‬אליהו התחתן עם‬ ‫כאנום‪ .‬היא הייתה בת שש עשרה‪ .‬סבא מאיר נולד בשכונת הפחים‪ .‬לא זכיתי‬ ‫לפגוש אותו‪ .‬בתמונות הוא שתום עין‪ ,‬חובש תרבוש‪ .‬הוא התחתן עם סבתא‬ ‫בכורה‪ .‬הם היו בני דודים‪ .‬נולדו להם שמונה בנים ובת‪ ,‬ביניהם אבי‪ ,‬יצחק‬ ‫בנאי‪ .‬רובם הפכו להיות שחקנים מפורסמים‪ .‬לא כולם‪ .‬אבא עזב את ירושלים‬ ‫לטובת משרת שופט בבית המשפט בבאר שבע‪ .‬אני גדלתי בעומר שבנגב‪.‬‬ ‫שלא ימושו הגעגועים‬ ‫נראה לי שרוב בני גילי היום לא יודעים הרבה על יהדות‪.‬‬ ‫רובם לא מתגעגעים לירושלים‪.‬‬ ‫ירושלים מרגיזה אותם‪ .‬הולילנד‪.‬‬ ‫אני גר בירושלים‪ .‬אבל אני זר‪ .‬מחפש אותה מבעד לאספלט‪ .‬סבתא שלי‬ ‫הייתה הולכת ברגל בכל יום שישי לכותל‪ ,‬מתפללת ובוכה וחוזרת לביתה‬ ‫להדליק נרגילה ולהדליק נרות שבת‪.‬‬ ‫מעל דוכן הפירות‬ ‫בילדותו גר אבי עם בני המשפחה בשוק מחנה יהודה‪ ,‬מעל דוכן הפירות של‬ ‫סבי‪ .‬הם היו דתיים‪ ,‬כמובן‪ .‬סבא רבא היה סמכות רבנית בשכונה‪ .‬בית כנסת‬ ‫"אוהבי ציון" ברחוב שילה בנחלאות היה כמו בית שני להם‪ .‬בעודו נער‪ ,‬היה‬ ‫אבי צועד בלילות שבת עם אביו לשירת הבקשות עד עלות השחר‪ .‬סבי היה‬ ‫לוקח מבעוד יום עששית שהכינה סבתא‪ ,‬שיהיה אור בשבת בבית הכנסת‪.‬‬ ‫שם עמד אבי בתפילה‪ ,‬שם למד תורה‪.‬‬ ‫גם אני משתדל ללכת לכותל בימי שישי‪ ,‬לקרוא את שיר השירים‪ .‬אני כבר‬ ‫שייך לדור שלא יודע לבכות‪ .‬לפעמים אני מדבר שם עם שניהם‪ ,‬עם סבא‬ ‫וסבתא‪ .‬אני מודה להם‪ ,‬מאחל שבת שלום ומבקש שלא ימושו הגעגועים‬ ‫לירושלים מלב ילדיי לעולם‪ .‬שעיניהם הקדושות של ילדיי יזכו לחזות בשוב‬ ‫ה' לעירו ברחמים‪.‬‬ ‫"לעת ערב ויהי אור" מיכל וולשטיין‬ ‫ערפילי אור ראשונים מתחילים להצטייר בשמים‪ .‬אני פוסעת בין סמטאות‬ ‫הרובע היהודי המתחדש‪ ,‬המכונה "המוסלמי"‪ ,‬מקומות בהם אינני צועדת‬ ‫בחופשיות ביום רגיל‪ .‬עולה במדרגות הפונות מזרחה‪ ,‬בתוך הסמטאות‪ ,‬ומביטה‬ ‫בגעגועים על האזור המוכר ולא מוכר הזה‪ ,‬הצמא כל כך למגע רגלינו‪ ,‬הקרוב‬ ‫כל כך לנווה אלוקינו‪.‬‬ ‫אני מתיישבת על אחת המדרגות‪ ,‬נותנת לעצמי לנשום את היום הקדוש שעולה‪.‬‬ ‫היום הזה‪ ,‬כ"ח באייר‪ ,‬הוא יום בו אנו חוגגים את השיבה האדירה שלנו לעיר‬ ‫העתיקה‪ ,‬אחרי כל כך הרבה שנים‪ .‬עיר הנצח‪ ,‬אותה אחת שחיכתה לנו בעיניים‬ ‫מבקשות‪ ,‬הנה זכתה היא וזכינו אנו באיחוד הזה‪.‬‬ ‫יום המסוגל‬ ‫‪i‬‬ ‫עוד הרבה לפני שנת התשכ"ח חגגו בירושלים את כ"ח באייר‪ .‬מרן הרב קוק חגג‬ ‫עם תלמידיו בכל שנה את יום עלותו לארץ ישראל בכ"ח באייר‪ ,‬ועוד לפני כן‬ ‫ציינו בכל שנה את יום ההילולא של שמואל הנביא‪ .‬שמואל אשר היה אמון על‬ ‫שלוש המצוות שניתנו לנו בכניסתנו לארץ‪ :‬המלכת מלך‪ ,‬מחיית עמלק ובניית‬ ‫בית לה'‪ .‬יום פטירתו הוא יום המסוגל למלכות‪ ,‬למקדש‪ ,‬לניצחון על אויבינו‬ ‫ולכניסה לתוככי ארצנו הקדושה‪.‬‬ ‫זכיתי לשמע מאבי כי בזוהר פרשת פינחס (דף ריט עמוד א') כתוב כי הגאולה תחל‬ ‫ערב שנים מן האלף השישי‪" .‬והיה לעת ערב ויהיה אור" (זכריה יד)‪ .‬ועל כך‬ ‫פירש בשנת תרפ"ט רבי יהודה יודל רוזנברג‪ ,‬שהיה רב בלודז' ואחר כך בקנדה‪,‬‬ ‫בפרושו "זיו הזהר"‪" :‬אמנם יש להעיר כי הגאולה השלמה תחל במספר ער"ב‬ ‫(מאתיים שבעים ושתיים) שנים לפני האלף השישי‪ ,‬בערוב האלף החמישי‪.‬‬ ‫ככתוב 'ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם' דהיינו ‪ -‬בשנת התשכ"ח"‪ .‬ואכן‬ ‫בכ"ח באייר באותה שנה‪ ,‬מה שהחל כמלחמה שנראתה כמעט בלתי אפשרית ‪-‬‬ ‫נתגלה כאור אלוקי עצום שהשיב אותנו לציון‪.‬‬ ‫אני יושבת על המדרגה ההיא ורואה איך עולה אור חדש על האבנים‬ ‫הירושלמיות‪ ,‬ומבקשת שנזכה להיכנס פנימה אל הקודש ממש‪ .‬איך יתכן‬ ‫ששלנו הוא ושועלים עדיין מהלכים בו‪ ,‬איך? זעקה ודמעות וכאב‪...‬‬ ‫ימלא שחוק פינו‬ ‫האור ממשיך לעלות ואני מתקדמת לכיוון קולות שירה הנכנסים דרך שער‬ ‫האריות‪ ,‬בחורים בלבן עם דגלים ושמחה ענקית מגיעים בריקודים ובשירת‬ ‫"ולירושלים עירך ברחמים תשוב"‪ .‬אני צועדת אחריהם‪ ,‬מובלת בשמחה‬ ‫אחרי גוי קדוש‪ ,‬ומתרגשת להיות חלק מעם מאמין‪ ,‬שיודע להודות על נִ סיו‬ ‫ונפלאותיו‪ ,‬ולראות תמונות שלמות‪ ,‬המקיפות עבר‪ ,‬הווה ועתיד גדול‪ ,‬וגם אם‬ ‫השחוק עדיין לא ממלא את פינו לחלוטין‪ ,‬הוא נמצא‪ ,‬והוא חי‪ ,‬הוא זה שהחזיק‬ ‫אותנו בכל שנות הגלות‪ ,‬והוא שיביא אותנו עד ביאת גואל‪.‬‬ ‫הכותל מולי‪ ,‬היום כבר ממש כאן‪ .‬שירת הבחורים מתמזגת עם קבוצה נוספת‬ ‫המגיעה מכיוון אחר‪ .‬כולם הולכים לקראת זה העומד אחר כותלנו‪ .‬זוכרים את‬ ‫השנים בהן רק חלמנו להגיע‪ ,‬וחיים באמונה ברורה כי נגיע עוד הרבה יותר‬ ‫קרוב‪ .‬וכולם‪ ,‬בהודיה גדולה ועצומה אומרים ‪ -‬הלל‪.‬‬ ‫רוחות‬ ‫נעימות‬ ‫בבת עין‬ ‫הרב דניאל כהן הוא‬ ‫רב הישוב בת עין מלבד היותו‬ ‫פוסק‪ ,‬איש הלכה ונגן מקצועי‬ ‫בסקסופון ובקלרינט‪,‬‬ ‫הוא מעביר סדנאות להתבוננות‬ ‫רוחנית שהולכות ותופסות‬ ‫תאוצה הוא מדבר על הפער‬ ‫שבין תלמידים למורים‪,‬‬ ‫על המתח שבין החשיבה והרגש‬ ‫ועל החיבור של עבודה רוחנית‬ ‫עם חיים עשירים‬ ‫אור י‪ .‬גולדשטיין‬ ‫"משהו מדהים קורה היום"‪ ,‬מסביר הרב דניאל‬ ‫כהן את תופעת החיפוש התופסת תאוצה בציבור‪.‬‬ ‫"בהיסטוריה של עם ישראל ישנו תהליך שחוזר‬ ‫על עצמו‪ .‬מגע חי עם ה' יתברך מתנסח כעבור‬ ‫דורות לתוך תורות וחּוקיות‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הקשר‬ ‫מתמסד עד שהוא מאבד מתוכנו‪ ,‬אנשים חשים‬ ‫יובש שמוביל להתפרצות מחודשת של מגע ישיר‬ ‫כפי שהיה בתחילה‪ .‬רואים את זה בתקופה של‬ ‫התנ"ך‪ ,‬בבית שני וגם בימי הבעל שם טוב‪ .‬לדעתי‬ ‫אנחנו חיים בדור מיוחד מאוד‪ ,‬שמחזר אחרי‬ ‫המפגש האישי והישיר"‪.‬‬ ‫חמוש בסקסופון‬ ‫עוד לפני שהרב כהן למד בישיבה ליטאית‪ ,‬במרכז‬ ‫הרב ובהר עציון‪ ,‬הוא למד בצעירותו בארצות‬ ‫הברית פילוסופיה ומדעי הדתות‪" .‬את כל חיי אני‬ ‫מקדיש לחיפוש בקודש‪ ,‬אבל בעבודה הרוחנית‬ ‫לא לקחתי ממקורות זרים" מספר הרב כהן‪" .‬את‬ ‫המקורות העיקריים שלי אני שואב קודם כל מתוך‬ ‫עיון עמוק במהלכים שבחומש‪ ,‬וגם מהמהר"ל‪,‬‬ ‫אדמו"ר הזקן והרב קוק"‪ .‬אחד השיעורים של הרב‬ ‫‪4‬‬ ‫כהן עוסק בהתפתחות התודעה כפי שמשתקף‬ ‫מסיפורי בראשית‪ .‬אותם חומרי גלם "פשוטים"‪,‬‬ ‫פסוקים‪ ,‬מדרשים ודברי חז"ל מתרגמים לשיטות‬ ‫בעבודה פנימית‪.‬‬ ‫בתחום החסידות‪ ,‬שואב הרב כהן את רעיונותיו‬ ‫בעיקר מהאדמו"ר הזקן‪ ,‬ומושפע במיוחד מדרך‬ ‫העבודה של תלמידו החשוב‪ ,‬רבי אהרן הלוי‬ ‫מסטראשלא‪ .‬דווקא בתורה שכלית‪ ,‬כך הוא‬ ‫מסביר‪ ,‬אפשר להגיע להתעוררות רגשית עצומה‪:‬‬ ‫"האדמו"ר הזקן לימד את השילוב העמוק בין‬ ‫החשיבה וההשכלה להתעוררות הלב‪ .‬אין ספק‬ ‫שהוא פיתח מאוד את דרכי העבודה שקשורות‬ ‫לאופן שבו אנחנו חושבים‪ ,‬רואים ומעמיקים‬ ‫את המחשבה‪ ,‬אבל לא בתור משהו שכלתני‬ ‫של אינטלקט קר‪ ,‬אלא בתור משהו שמשפיע‬ ‫פנימה‪ .‬הייתי אומר שהכתבים שלו מעוררים‬ ‫באופן השראתי ומעוררים לדבקות‪ .‬יש הרבה‬ ‫מאוד הדרכה בספרים האלה‪ .‬לצערי הלימוד‬ ‫בספרי האדמו"ר הזקן הפך לסוג של פילוסופיה‬ ‫‪5‬‬ ‫שמנתחים ומבארים‪ .‬זה טוב ומשמעותי מצד אחד‪,‬‬ ‫אבל לא לכך הוא התכוון‪ .‬הוא הקדיש עבודתו‬ ‫ותורתו בשביל להביא אנשים לעומק הלב"‪.‬‬ ‫מורה דרך בארץ ישראל‬ ‫הרב כהן רואה את ההתעוררות הרוחניות קשורה‬ ‫ישירות לחזרה לארץ ישראל‪" .‬העובדה שחזרנו‬ ‫לכאן מעוררת בנו כוחות חדשים שקשורים‬ ‫אל הקודש‪ ,‬אל ההתחדשות ואל המפגש עם‬ ‫ה' יתברך‪ .‬זה מעורר אנשים מבפנים‪ .‬הקדושה‬ ‫מתפשטת באופן כזה שההתפתחויות קלות יותר‪,‬‬ ‫סגורות פחות‪ .‬זה מחייב אנשים לחפש בתוך עצמם‬ ‫את בקשת הבורא מתוך חוויה אישית ואוטונומית‪,‬‬ ‫זה ממש חידוש"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הרב מסייג את‬ ‫החיפוש האישי‪" :‬יש הרבה דברים שצריך להיזהר‬ ‫מהם‪ .‬החיפוש חייב להיות מבוסס על תורה‬ ‫מבוארת ועל לימוד עמוק ואמיתי"‪.‬‬ ‫" חייבת להיות‬ ‫תוכנית לימודים‬ ‫שמקדמת תלמידים‬ ‫בעבודה שבלב‪,‬‬ ‫אהבת ה' ועונג‬ ‫רוחני"‬ ‫לעיתים קרובות‪ ,‬נדרש הרב דניאל כהן למלא כמה‬ ‫תפקידים ביום אחד‪ :‬רב קהילה בבת עין‪ ,‬פוסק‪,‬‬ ‫מדריך‪ ,‬מוזיקאי ועוד‪ .‬בצניעות כובשת הוא צוחק‬ ‫ואומר לי‪" :‬אין ספק שאני נחשב קצת יוצא דופן‬ ‫בשילוב התחומים השונים‪ .‬אני רב של קהילה‬ ‫בה אני עסוק בפסיקת הלכה לתושבים‪ ,‬מלמד‬ ‫שם שיעור גמרא יומי‪ ,‬מייעץ‪ ,‬ומלמד שיעור‬ ‫בפרשת השבוע שחושף בה את הנימים הקשורים‬ ‫לנבכי נפש האדם"‪ .‬אני שואל את הרב איך הוא‬ ‫משלב פסיקה תכליתית וברורה עם עבודה נפשית‬ ‫שברוח‪" .‬אכן‪ ,‬ההלכה היא ה'בית' בעל הגבולות‬ ‫המדויקים‪ ,‬ושם אני יושב"‪ ,‬הוא מודה‪" ,‬אבל‬ ‫כשאני מתעסק בעבודת הפנימיות או בעבודה‬ ‫שבלב אני לא יושב כפוסק ולא כנותן שיעור אלא‬ ‫כמעין מורה דרך‪ ,‬חולק עם אחרים את ניסיוני‬ ‫בנושאים האלה‪ .‬אני מקשיב למשוב ולתגובה‬ ‫מאנשים‪ .‬לפעמים אני מטפל גם ברמה הנפשית‪,‬‬ ‫בעיות תמיד צצות ועולות‪ .‬אי אפשר בלי זה"‪.‬‬ ‫על קשרים זוגיים ובין אישיים הוא אומר‪" :‬מרכיב‬ ‫חשוב מאוד בעבודת ה' היא התפתחות האהבה‪.‬‬ ‫העבודה הפנימית שאני מציג בנויה על עונג רוחני‪,‬‬ ‫שמתקשר באופן טבעי לאהבה‪ .‬זה לאו דווקא‬ ‫בתוך הסדנאות אלא גם בחיים הכלליים"‪.‬‬ ‫מעבר לרגש‬ ‫כנגן מקצועי‪ ,‬רואה הרב כהן את המוזיקה כחלק‬ ‫בלתי נפרד מעבודת ה'‪ .‬את התחושות הטובות‬ ‫שמוזיקה גורמת כולנו מכירים‪ .‬ניגון מסוגל‬ ‫להשקיט מחשבות מטריפות ולמתק זעם‪ .‬לפעמים‬ ‫אנו חווים את התחושה המיוחדת שקשה לנסח‬ ‫במילים כשמנגנים ניגון לפני שלומדים מאמר‬ ‫או לפני שניגשים לתפילה‪" .‬הניגונים פועלים‬ ‫לפתיחת המודעות" מנסה הרב לנסח במילים‪.‬‬ ‫"ככל שאנחנו פנויים יותר למרחב של הוויית‬ ‫החיים‪ ,‬הניגון מביא אותנו לחוות את המציאות‬ ‫כסוג של סימפוניה"‪.‬‬ ‫"הניגון הוא הרבה מעבר לרגש"‪ ,‬מפתיע הרב כהן‪,‬‬ ‫"הוא עושה משהו במוחין‪ ,‬מרחיב אותם לקלוט‬ ‫כמה דברים ביחד‪ ,‬מה שמאפשר לראות תמונה‬ ‫אחת מופלאה‪ .‬חשוב להבין שהמוזיקה לא פועלת‬ ‫בהתפרצות של חלקים נפרדים‪ ,‬היא פועלת‬ ‫מתוך חיבור שבין צלילים ותווים שונים‪ ,‬ואפילו‬ ‫הרמוניות שונות‪ .‬אם ננסה לדמיין אדם שאין לו‬ ‫יכולת חיבור‪ ,‬הוא קולט כל תו בפני עצמו ולא‬ ‫מבין את התמונה השלמה‪ .‬לכן החיבור המוזיקלי‬ ‫משמעותי מאוד לקראת המפגש שלנו עם השכינה‪,‬‬ ‫כהכנה לתפילה או ללימוד"‪.‬‬ ‫העבודה של החיים‬ ‫רבים מוצאים בסדנאות של הרב כהן דברים‬ ‫שלא מצאו בחינוך הדתי הקונבנציונלי‪ .‬לדעתו‪,‬‬ ‫יש לשלב עם תוכנית הלימודים הקיימת גם‬ ‫תוכנית שתקדם את העבודה שבלב‪" :‬כשבאים‬ ‫אלי מחנכים‪ ,‬אני מלמד אותם איך לקרוא‬ ‫וליצור חומר כתוב בצורה שנוגעת באופן אישי‬ ‫לשומעים‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו לומדים איך ליצור באופן‬ ‫שמעורר השראה ועונג פנימי‪ .‬את זה ניתן להשיג‬ ‫בעיקר בעבודה של 'לימוד עבודתי' שמובילה‬ ‫להתעוררות העבודה הפנימית‪ .‬אני לא טוען שכל‬ ‫מה שהמחנך עושה צריך להיות בדרך הזאת‪ ,‬אבל‬ ‫חייבת להיות תוכנית לימודים שעובדת ומקדמת‬ ‫"העובדה‬ ‫שחזרנו לכאן‬ ‫מעוררת בנו כוחות‬ ‫חדשים שקשורים‬ ‫אל הקודש‪,‬‬ ‫אל ההתחדשות‬ ‫ואל המפגש‬ ‫עם ה' יתברך‪.‬‬ ‫זה מעורר אנשים‬ ‫מבפנים‪".‬‬ ‫את התלמידים בעבודה שבלב‪ ,‬אהבת ה' ועונג‬ ‫רוחני‪ .‬במצב הנוכחי‪ ,‬עלול להיווצר ריחוק בין מה‬ ‫שהתלמיד באמת מחפש לבין מה שהמורה נותן"‪.‬‬ ‫העבודה הרוחנית לא רחוקה – היא נמצאת בחומש‬ ‫ובסידור והיא רלוונטית לכל אחד ולכל תחומי‬ ‫החיים‪" .‬התורה שלנו עשירה מאוד בהדרכה‬ ‫ובדרכים פנימה‪ .‬מי שלומד להיות שם ולהכיר‪,‬‬ ‫מגלה צדדים חיוניים ויצירתיים לא רק בעבודת‬ ‫ה'‪ ,‬אלא בכל תחומי החיים‪ .‬הרוחניות לא מנתקת‬ ‫את האדם מהעולם‪ ,‬אדרבה‪ ,‬היא דווקא מחברת‬ ‫אותו יותר אל החיים ואל המציאות‪ .‬חשוב שנדע‬ ‫את הדברים האלה"‪.‬‬ ‫סדנת לחש‬ ‫בסדנאות‪ ,‬בהופעות ובשיעורים של הרב כהן‬ ‫אנשים מפתחים רגישות רוחנית דרך היכרות‬ ‫עם רגשית עם מונחים מופשטים כמו "נפש‪ ,‬רוח‬ ‫ונשמה"‪ .‬כל סדנה שונה באופייה‪ .‬אחת מהסדנאות‬ ‫הפופולאריות היא סדנה להתבוננות בתפילת‬ ‫שמונה עשרה‪ ,‬הנפרשת על פני שלושה ימים של‬ ‫עבודה אינטנסיבית‪ ,‬וקושרת לימוד עם עבודה‬ ‫גדולה‪ .‬תוך כמה ימים‪ ,‬ולפעמים תוך כמה שעות‪,‬‬ ‫יכולה התפילה‪ ,‬שהפכה למטלה משעממת‪ ,‬להפוך‬ ‫לחוויה עמוקה‪.‬‬ ‫המבנה של הסדנה הוא ללא שיח חברתי‪ ,‬רובה‬ ‫עובר בשתיקה‪ ,‬במטרה לסגל אנשים להעמיק‬ ‫ולהגיע למקומות אישיים ופנימיים‪ .‬המשתתפים‬ ‫בסדנה מפתחים קשר מיוחד לתפילה ולעבודה‬ ‫דרך התבוננות‪ ,‬התייחדות והתקשרות למילים או‬ ‫משפטיים מסוימים‪ .‬חלק קטן מהעבודה נעשה‬ ‫דרך לימוד או הרצאות קצרות על אחת מהברכות‪.‬‬ ‫"ניקח למשל את ברכת 'חונן הדעת'‪ .‬נחקור מהי‬ ‫החוכמה‪ ,‬איך היא מתפתחת‪ ,‬איפה היא נמצאת‬ ‫ביומיום שלנו וכיצד ניתן להתחבר לכוח ההשראה‬ ‫לּפנים של החוכמה דרך תובנות‪,‬‬ ‫שבה‪ .‬נתחבר ְ‬ ‫דרך צליל – הניקוד הקבלי של ספירת החכמה‬ ‫הוא 'פתח' – ודרך מילה שקשורה לחוכמה‪ .‬נהיה‬ ‫בכל זה למשך שעה ואז נתפלל מהמקום הזה‪,‬‬ ‫מקום אחר משהיינו בו לפני הלימוד"‪ .‬להופעות‬ ‫ולסדנאות של הרב כהן‪ ,‬שחלקן לימודיות יותר‬ ‫וחלקן חווייתיות יותר‪ ,‬מגיעים אנשים מכל‬ ‫הגילאים והסוגים‪ .‬לצד צעירים או בעלי בתים‪,‬‬ ‫ניתן לפגוש גם רבנים "מכופתרים" שמתחברים‬ ‫ומרחיבים את עבודת ה' שלהם‪ .‬סדנת שמונה‬ ‫עשרה הייתה הצלחה של ממש בקיץ שעבר‬ ‫ותועבר גם בקיץ הקרוב‪ .‬אנשים גילו את "שמונה‬ ‫עשרה" כמקור להשראה ולהתפתחות אישית‪,‬‬ ‫וגילו‪ ,‬אולי לראשונה‪ ,‬חוויה רוחנית גדולה‬ ‫שמסתתרת מאחורי התפילה המּוכרת‪.‬‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫את ע יט‬ ‫ע‬ ‫צ‬ ‫מך‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫רה‬ ‫בשיתוף ארגון "שפע"‬ ‫הרב עדין אבן ישראל‬ ‫(שטיינזלץ)‬ ‫רבי שלמה מולכו‬ ‫הפך תוך שנים ספורות‬ ‫מכומר לאחד מגדולי‬ ‫ישראל הנערצים‬ ‫לימוד תורה‬ ‫דורש יגיעה והתמדה‪.‬‬ ‫זה קשה אבל‬ ‫אפשרי בהחלט‬ ‫ומה ענה בן גוריון‬ ‫לגוי שכמעט התגייר‪,‬‬ ‫לאחר ששמע שהוא‬ ‫גלגול של יהודי?‬ ‫רבי שלמה מולכו חי לפני חמש‬ ‫מאות שנה‪ .‬הוא גדל בפורטוץ‪,‬‬ ‫ולימים נהיה כומר‪ .‬לא סתם כומר‪ ,‬אלא‬ ‫כומר בחצר המלוכה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬רבי שלמה‬ ‫מל את עצמו וברח איכשהו מפורטוגל לארץ‬ ‫יש‬ ‫ראל‪ .‬לפי החישוב יוצא שהוא למד פה שלוש‬ ‫או‬ ‫ארבע‬ ‫שנים‪ ,‬אך סופו היה עצוב‪ .‬הוא נסע (עם‬ ‫דוד‬ ‫הרא‬ ‫ובני) אל המלך הגדול ביותר של אירופה‪,‬‬ ‫קארל החמישי‪ ,‬שהיה מלך ספרד‪ ,‬גרמניה וחצי‬ ‫אמריקה‪ .‬היו אומרים שבממלכה שלו השמש‬ ‫ל‬ ‫עולם אינה שוקעת‪ .‬זאת הייתה ממלכה עצומה‪.‬‬ ‫ו‬ ‫מדוע‬ ‫הוא‬ ‫הלך? כדי להסביר למלך את טעות‬ ‫הנ‬ ‫צרות‪,‬‬ ‫ושעליו להתגייר‪ .‬קארל החמישי לא‬ ‫התרשם‪ .‬בתור בן אדם שהיה נוצרי ויצא‬ ‫מן הנצרות דנו את שלמה מולכו למיתה‬ ‫ושרפו אותו בעיר פראג‪.‬‬ ‫כל הסיפור מרתק מאוד‪ ,‬אבל מה‬ ‫שהפתיע אותי היה דבר שהוא‬ ‫צ‬ ‫דדי לכאורה‪ .‬רבי יוסף קארו‪ ,‬מרן ה"בית‬ ‫יו‬ ‫סף"‪ ,‬כתב ספר שנקרא "מגיד מישרים"‪ ,‬ובו הוא‬ ‫מספר‬ ‫את‬ ‫המחשבות שלו‪ ,‬את החלומות שלו ואת‬ ‫החז‬ ‫יונות שלו‪ .‬היה לו "מגיד" שמימי שהיה מדבר‬ ‫אליו‪.‬‬ ‫זה‬ ‫סיפור שלם וארוך ומי שפרסם אותו בכל העולם‬ ‫היה‬ ‫רבי‬ ‫שלמה אלקבץ שנכח באותו מעמד‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬בספר הוא חוזר הרבה מאוד פעמים‬ ‫על ה‬ ‫חלום שלו‪ ,‬שלא התממש‪ ,‬למות על קידוש ה'‬ ‫כמו‬ ‫רבי‬ ‫שלמה מולכו‪ .‬תראו איזה רושם הוא עשה‬ ‫על האנשים‪,‬‬ ‫רבי יוסף קארו לא היה‬ ‫ילד שמסתובב בגבעות‪,‬‬ ‫זה ה"בית יוסף"! והוא כבר לא היה איש‬ ‫בלגבי‬ ‫צעיר‪ ,‬והוא תמיד מכנה את רבי שלמה מולכו בשם‬ ‫"רבי"‪.‬‬ ‫א‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫רבי שלמה מולכו השאיר אחריו שני ספרים‬ ‫בקבלה‪ .‬היו לו בסך הכל שלוש שנים‪ ,‬כי לפני‬ ‫כן הוא היה כומר‪ .‬הוא היה צריך ללמוד את‬ ‫ה‬ ‫שפה‪ ,‬והעברית שלו טובה ובהירה מאוד‪ .‬מאיפה‬ ‫באה‬ ‫ה‬ ‫תורה‪,‬‬ ‫השפה והידיעה? הוא לא כתב‪ ,‬כמו‬ ‫שכותבים היום‪ ,‬בלבולי מוח כדי למכור את זה‬ ‫באיזו חנות בתור איזה חצי בבא…‬ ‫את הבגדים שלו לקחה הקהילה‬ ‫ושמרה במשך דורות‪ .‬התנהגו‬ ‫בקבר שלו בקדושה‪ ,‬והחשיבו‬ ‫אותו לקדוש‪ ,‬אבל מפתיעה יותר‬ ‫העובדה שהסתכלו בציציות שלו‬ ‫ש‬ ‫היו צבועות‪ ,‬ומזה מביאים ראייה בשולחן‬ ‫ך‬ ‫אין‬ ‫לנו דיסקים מוכנים שאפשר להכניס לתוך מוח‬ ‫של‬ ‫מ‬ ‫ישהו‬ ‫ול‬ ‫מלא‬ ‫אותו‬ ‫ב‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫הרב פרנק‪ ,‬שהיה‬ ‫הרב‬ ‫ה‬ ‫ראשי‬ ‫של‬ ‫ירו‬ ‫שלים‪,‬‬ ‫סיפר‬ ‫איך בנעוריו הוא‬ ‫למד עם חברותא בבית הכנסת "החורבה" מסכת‬ ‫יב‬ ‫מות‪ .‬הם למדו פעם‪ ,‬ועוד פעם‪ ,‬ועוד פעם‪ ,‬וזו‬ ‫לא‬ ‫מסכת‬ ‫קצרה‬ ‫וגם‬ ‫לא‬ ‫קלה‪,‬‬ ‫והוא‬ ‫סיים‪" :‬אחרי‬ ‫הפעם הארבעים חשבתי שאני מתחיל משהו להבין‬ ‫מהמסכת"‪.‬‬ ‫ערוך‪ ,‬ודנים בכך בהלכה‪ .‬תוך שלוש שנים הוא‬ ‫הפך להיות אדם שההתנהגות שלו היא "מעשה‬ ‫רב"‬ ‫וראייה הלכתית! אני מתפעל מכך שהוא הפך‬ ‫לת‬ ‫למיד‬ ‫חכם‪,‬‬ ‫מפני‬ ‫שזה‬ ‫דבר‬ ‫שאני לא יודע איך‬ ‫ע‬ ‫ושים‬ ‫אותו‬ ‫בזמן‬ ‫קצר‬ ‫כל‬ ‫כך‪ .‬ה"בית יוסף" לא‬ ‫הת‬ ‫ייחס‬ ‫סתם‬ ‫ככה‬ ‫אל‬ ‫מ‬ ‫ישהו‬ ‫שנהרג על קידוש ה'‪,‬‬ ‫ב‬ ‫משך זמן כזה הוא הפך להיות גברא רבא ממש‪,‬‬ ‫בנגלה ובנסתר‪.‬‬ ‫באני לא מדבר על כמה ספרים יש‬ ‫ספריה‪ ,‬אלא כמה צריך לעמול‬ ‫נעליהם כדי לדעת משהו‪ .‬וזה לא‬ ‫כנס בקלות‪ ,‬צריך לדחוף את זה כמו‬ ‫ש‬ ‫מלעיטים אווזים‪ .‬זה צער בעלי חיים אמנם‪ ,‬אבל‬ ‫בכל‬ ‫זאת‬ ‫יוצא‬ ‫מזה‬ ‫מ‬ ‫שהו‪.‬‬ ‫כתוב‬ ‫שעד גיל שש‬ ‫לא צריך להציק לילד‪ ,‬ומגיל שש להאכיל אותו‬ ‫ב‬ ‫תורה כמו שדוחקים שור‪ ,‬כי רוצים שהוא יהיה‬ ‫שור‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫בבית‬ ‫הספר‬ ‫לא‬ ‫ע‬ ‫ושים‬ ‫את זה‪ ,‬ובבית‬ ‫הוריך ודאי שלא‪ ,‬אז עכשיו הגיע הזמן להלעיט‬ ‫את עצמך‪.‬‬ ‫כש‬ ‫מגיע רשע גמור ליום הכיפורים וחזר בתשובה‬ ‫שלמה‬ ‫מ‬ ‫אהבה‬ ‫‬‫יום‬ ‫הכיפ‬ ‫ורים מכפר והאיש הזה‬ ‫הוא צדיק וטהור‪ .‬אבל תורה הוא לא יודע‪.‬‬ ‫הסבא משפולי הגיע פעם לאיזה‬ ‫כפר ליום הכיפורים והיה חסר שם‬ ‫נעשירי למניין‪ .‬הרבי התעניין היכן‬ ‫איתן למצוא עוד יהודי‪ ,‬והמקומיים‬ ‫מרו לו שפריץ הכפר הוא יהודי‬ ‫משומד‪ ,‬שעזב הכל בגלל אישה‪.‬‬ ‫הרבי‬ ‫הלך אליו ואמר לו‪" :‬אמא שלי הייתה אישה‬ ‫יפה‬ ‫מאוד‪,‬‬ ‫ו‬ ‫איזה‬ ‫גוי‬ ‫חשק‬ ‫בה‬ ‫ולא הייתה לה שום‬ ‫דרך‬ ‫לה‬ ‫ינצל‬ ‫ממנו‪,‬‬ ‫אז‬ ‫היא‬ ‫מצאה יהודי זקן אחד‬ ‫והתחתנה איתו במהירות בשביל להינצל‪ .‬אני‬ ‫הילד‬ ‫שלהם‪ .‬תראה‪ ,‬אתה עשית את ההיפך הגמור‪,‬‬ ‫וע‬ ‫כשיו‬ ‫יש‬ ‫לך‬ ‫הזד‬ ‫מנות‬ ‫לה‬ ‫שלים מניין ולהיות‬ ‫י‬ ‫הודי‬ ‫ו‬ ‫לתקן‬ ‫את‬ ‫הע‬ ‫וונות‬ ‫ש‬ ‫לך"‪.‬‬ ‫האיש‬ ‫אכן‬ ‫הגיע‬ ‫לבית‬ ‫הכ‬ ‫נסת‪,‬‬ ‫עטפו אותו בטלית‬ ‫וראו איך נפשו נשברת בכל פעם יותר ויותר‬ ‫בתפילה‪ .‬הוא עמד על רגליו במשך כל יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬ובסיום תפילת נעילה הוא נפטר‪ .‬הרבי‬ ‫מש‬ ‫פולי אמר אז‪" :‬אמנם אנחנו עכשיו רק תשעה‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫ע‬ ‫כשיו‬ ‫כיוון‬ ‫ש‬ ‫האיש‬ ‫הזה‬ ‫הגיע למדרגת‬ ‫הצד‬ ‫יקים שגם במיתתם נקראים חיים‪ ,‬נצרף אותו‬ ‫למניין"‪.‬‬ ‫ביום אחד אפשר להפוך מרשע‬ ‫מאוס ומשוקץ לצדיק‪ ,‬אבל אי‬ ‫אפשר להפוך מעם הארץ לתלמיד‬ ‫חכם‪ .‬בשביל זה לא מספיק רק‬ ‫רעותא ִ‬ ‫דלבא‪ ,‬אלא צריך מאמצים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫זה‪,‬‬ ‫אבל אז הסתכל עליו בן גוריון הזקן‪ ,‬עם הגבות‬ ‫הגד‬ ‫ולות‬ ‫שלו‪,‬‬ ‫ו‬ ‫אמר‪:‬‬ ‫"‬ ‫אבל צריך לעבוד‬ ‫קשה מאוד בשביל הנסים האלה"‪.‬‬ ‫הבנתם? להצליח לפרק את ההר‪ ,‬להצליח‬ ‫ל‬ ‫צמוח לתלמיד חכם‪ ,‬זה ממש נס ‪ -‬אבל צריך‬ ‫ל‬ ‫עבוד‬ ‫קשה‬ ‫ב‬ ‫שביל‬ ‫זה‪.‬‬ ‫וכשעובדים קשה ‪-‬‬ ‫ה' עוזר‪.‬‬ ‫גם מי‬ ‫שאיננו גדול בתורה ובחוכמה‪ ,‬או אדם שאין‬ ‫לו ע‬ ‫כשיו‬ ‫"‬ ‫מוחין‬ ‫דגד‬ ‫לות" והוא לא מסוגל ללמוד‬ ‫כעת‬ ‫ד‬ ‫ברים‬ ‫עמ‬ ‫וקים‪,‬‬ ‫יכול ללמוד משניות בעל פה‪.‬‬ ‫למה‬ ‫ל‬ ‫עשות‬ ‫את‬ ‫זה?‬ ‫כדי שיהיה על מה לחשוב‪.‬‬ ‫צריך‬ ‫לה‬ ‫חזיק‬ ‫ב‬ ‫ראש‬ ‫איזה דבר‪ ,‬מפני שלפעמים‬ ‫אני‬ ‫באמצע הרחוב והייתי רוצה לחשוב על דברים‬ ‫א‬ ‫חרים‪.‬‬ ‫אז‬ ‫אם‬ ‫יו‬ ‫שבות‬ ‫מ‬ ‫שניות בראש‪ ,‬אפשר‬ ‫לשנן‬ ‫אותן‪.‬‬ ‫או‬ ‫מרים‬ ‫שזה‬ ‫סגולה לכל מיני עניינים‬ ‫ושזה‬ ‫מטהר את העולם‪ .‬כשאדם לא מסוגל ללמוד‬ ‫ב‬ ‫עיון‪,‬‬ ‫י‬ ‫יתכן‬ ‫וגם‬ ‫הל‬ ‫ימוד‬ ‫הזה קשה לו‪ ,‬אבל שווה‬ ‫להת‬ ‫אמץ‪.‬‬ ‫יש‬ ‫ערך‬ ‫בזה‬ ‫שדברי תורה מסתובבים לך‬ ‫בתוך הראש‪.‬‬ ‫היה פעם מ‬ ‫ישהו‬ ‫שאמר‬ ‫שאחת הסיבות ללמוד בעל‬ ‫פה היא‬ ‫מפני‬ ‫שאם‬ ‫מ‬ ‫ישהו ימות בשבת וייקח הרבה‬ ‫זמן עד‬ ‫שי‬ ‫קברו‬ ‫אותו‪,‬‬ ‫אז‬ ‫אם הוא יזכור משהו מן‬ ‫התורה‬ ‫הוא‬ ‫יוכל‬ ‫בינ‬ ‫תיים‬ ‫לחזור וללמוד‪ ,‬אבל אם‬ ‫לא ‪-‬‬ ‫מה‬ ‫י‬ ‫עשה‬ ‫ה‬ ‫מסכן‬ ‫הזה?‬ ‫איך עושים את זה? הגמרא אומרת‬ ‫ש‬ ‫הר‪,‬אם אומרים לשני אנשים לעקור‬ ‫אז‬ ‫השו‬ ‫טה‬ ‫א‬ ‫ומר‬ ‫"מי‬ ‫יכול‬ ‫לעקור הר?" ומתייאש‪ ,‬אבל החכם‬ ‫א‬ ‫ומר "אני מתחיל לעבוד"‪ .‬הוא מוציא‬ ‫דלי‬ ‫ועוד דלי‪ ,‬רגב אחרי רגב‪ ,‬אחר כך הוא מצליח‬ ‫לה‬ ‫וציא‬ ‫סלע‬ ‫גדול‪,‬‬ ‫ופ‬ ‫תאום‬ ‫נופל‬ ‫סלע גדול יותר‪,‬‬ ‫ואחרי כמה זמן ההר נעלם‪.‬‬ ‫אנשים מתייאשים ואומרים‪" :‬מי יכול ללמוד‬ ‫כל כך הרבה משניות ומסכתות?"‪ ,‬אבל החכם‬ ‫לומד שתי משניות היום ושתי משניות מחר‪ ,‬והוא‬ ‫מ‬ ‫תקדם ומשנן ואז מתחילים הסלעים ליפול‪ .‬אפשר‬ ‫ל‬ ‫עקור הר גדול‪ ,‬אבל בשביל זה צריכים לעבוד‪.‬‬ ‫היה לי מכר גוי‪ ,‬טיפוס מיוחד‬ ‫מאוד‪ .‬הוא כמעט והתגייר בגלל שאמרו לו‬ ‫שהוא גלגול של יהודי‪ .‬והוא העריץ את בן גוריון‪.‬‬ ‫יום‬ ‫אחד הוא הלך אליו ואמר לו‪" :‬אני מעריץ את‬ ‫ה‬ ‫אמרה‬ ‫שלך‬ ‫שמי‬ ‫שחי‬ ‫ב‬ ‫מזרח‬ ‫ה‬ ‫תיכון‬ ‫ולא מאמין‬ ‫בנסים‬ ‫הוא לא ריאליסט"‪ .‬בן גוריון באמת אמר את‬ ‫יש השערה מדעית שהדבר הזה‬ ‫שנמצא על הצוואר‪ ,‬חוץ מזה‬ ‫ש‬ ‫ולהוא נושא עליו כיפה‪ ,‬משקפיים‬ ‫פע‬ ‫מים‬ ‫מ‬ ‫גדל‬ ‫זקן ‪ -‬יש לו עוד‬ ‫פונקציות‪ .‬הוא יכול ללמוד‪ ,‬והרבה‪.‬‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫נפתחה הרשמה לקורס התבוננות פנימית‬ ‫דרושות בנות שירות‬ ‫תורניות ואיכותיות‬ ‫להפצת יהדות בלב ת״א‪.‬‬ ‫כולל הדיינות‬ ‫בישיבת ההסדר‬ ‫רמת השרון‬ ‫מרחיב את‬ ‫שורותיו לקראת‬ ‫שנה הבאה‪.‬‬ ‫לפרטים ויעוץ חינם‪:‬‬ ‫לפרטים הרב אורי גנץ‬ ‫לפרטים‪-‬‬ ‫נאוה‪052-6431668:‬‬ ‫בסיעתא דשמיא עסק זה יהיה לרפואה‬ ‫הורדה במשקל‬ ‫וחיים בריאים‬ ‫אימון כושר אישי‬ ‫המגיע עד הבית!‬ ‫מתאים לכל הגילאים!‬ ‫״תיקון המידות״‬ ‫‪0523-350487‬‬ ‫‪055-669-0405‬‬ ‫כל מרצי חב"ד‬ ‫במקום אחד‬ ‫לצפיה באינטרנט‪.‬‬ ‫מקור חוכמה‬ ‫(ויפאסאנה) מדיטציה ברוח יהודית‬ ‫הקורס יערך אי"ה בתאריכים‬ ‫כב – כז בתמוז תשע"ד‪ 20-25( ,‬ביולי)‬ ‫במדרשת מעלה חבר‬ ‫כל מרצי חב"ד‬ ‫במקום אחד‬ ‫לצפיה באינטרנט‬ ‫‪dut‬‬ ‫‪.tv‬‬ ‫(כפוף לשינויים)‬ ‫קורס זה מיועד לגברים בלבד‪.‬‬ ‫(קורס לנשים יתקיים אי"ה בהמשך)‬ ‫פרטים נוספים על הקורס‪,‬‬ ‫הסכמות‪ ,‬טופס הרשמה ותקנון‬ ‫אפשר לקבל באתר‪:‬‬ ‫‪www.jewishv.org‬‬ ‫וכן בטלפון – ‪052-7174162‬‬ ‫(מספר מקומות מוגבל)‬ ‫‪28.5‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫‪21:00‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪85‬‬ ‫)‪24‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪| 03-5359963‬‬ ‫‪aha‬‬ ‫‪Gula.org.il‬‬ ‫‪w.y‬‬ ‫‪ww‬‬ ‫שו"ת‬ ‫הרב יהושע שפירא‬ ‫ראש ישיבת רמת גן‬ ‫נפשי בשאלתי‬ ‫בישיבה אני לומד הרבה‪,‬‬ ‫היכן עובר הגבול הדק‬ ‫בין עצבות‪ ,‬שהיא שלילית‪,‬‬ ‫לטלוויזיהאני נופל‬ ‫למחשב‪,‬בבית‬ ‫אבל‬ ‫לבין שברון לב‪,‬‬ ‫שהוא חיובי?‬ ‫התוכן של שברון לב הוא כאב עמוק על בן‬ ‫ולכל מה שלא קשור ללימוד‪.‬‬ ‫איך אוכל להביא את‬ ‫הישיבה הביתה?‬ ‫מדובר באתגר משמעותי מאוד‪ .‬הקדוש ברוך‬ ‫הוא ברא אותנו באופן שהסביבה משפיעה‬ ‫עלינו רבות‪ .‬סביבה תומכת ומאירה באור של‬ ‫קדושה מדליקה אותנו לעבודתו יתברך‪ ,‬וסביבה‬ ‫שמציעה בפנינו את העולם הזה‪ ,‬על שלל גווניו‬ ‫המסנוורים‪ ,‬מקשה עלינו לעמוד בפיתוי‪ .‬הדבר‬ ‫קשה שבעתיים כשאנו נמצאים בראשית פיתוח‬ ‫עולם הקדושה בקרבנו‪.‬‬ ‫מלבד המאמץ שלא ליפול‪ ,‬העיקר הוא לנהל‬ ‫נכון את הזמן שקודם לניסיון‪ .‬כדאי להרבות‬ ‫בקשר עם הישיבה‪ ,‬בחברותות ובשיעורים מחוץ‬ ‫לבית‪ ,‬ועדיף יותר ליזום ולארגן שיעורים כאלה‬ ‫לך ולחבריך שזקוקים גם הם‪ ,‬כנראה‪ ,‬לאותה‬ ‫עזרה‪.‬‬ ‫בשאר הזמן לעסוק בפעילות אקטיבית וחיובית‬ ‫כמו ספורט‪ ,‬חסד‪ ,‬קריאה של ספרים איכותיים‬ ‫ובכל הדברים הטובים שלא יותירו פתח‬ ‫לנפילות‪.‬‬ ‫אהוב שהתרחק‪ ,‬כאשר גם הבן וגם האב כואבים‬ ‫ומתגעגעים זה לזה‪ .‬עצבות‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫עוקרת את האמונה בדבר היותנו רצויים לאבינו‬ ‫שבשמיים ומציירת לנו את עצמנו כאבודים‬ ‫ומבודדים‪.‬‬ ‫גם התוצאות הפוכות מקצה לקצה‪ :‬עצבות היא‬ ‫אם כל חטאת‪ ,‬מפני שאם בין כה וכה הכל אבוד‪,‬‬ ‫והתנתקתי מה' מבלי שוב‪ ,‬נחמתי היחידה היא‬ ‫בחולשות שמציע לפניי היצר הרע‪ .‬בשברון לב‪,‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬הגעגועים של הבן לאביו גורמים לו‬ ‫לרוץ לקראת אביו באהבה‪ ,‬ומתוך כך‪ ,‬כישלונות‬ ‫העבר – שהם אלה שמייצרים את הגעגועים –‬ ‫הופכים מזדונות לזכויות‪ .‬ועליו נאמר‪" :‬במקום‬ ‫שבעלי תשובה אומרים‪ ,‬צדיקים גמורים אינם‬ ‫יכולים לעמוד"‪.‬‬ ‫רשמי לפנייך‬ ‫כ"ה תמוז‬ ‫(‪)23.7‬‬ ‫יותר אישי‪ .‬יותר זול‬ ‫יותר קרוב ל‬ ‫ציםמשפחה‪ ...‬לנשמה‬ ‫טובי המר‬ ‫הרב אייל ורד‪ ,‬הרב מיכי יוספי‪ ,‬הרב יוני לביא‪ ,‬הרב מיכאל‬ ‫לסרי‪ ,‬הרב רן יהושע שריד‪ ,‬הרבנית עידית איצקוביץ'‪ ,‬יעל‬ ‫זלץ‪,‬ד"ר חנה קטן‪ ,‬דינה ראפ‪ ,‬מירית גולן ‪,‬מיכל ויצמן‪ ,‬בת‬ ‫שבע שוב‪ ,‬רינה בקשי ועוד‪.‬‬ ‫הזמנת דוכן פרטים ורישום‪052-4632511 :‬‬ ‫‪////////////////////‬‬ ‫בקרוב זה קורה‬ ‫כנס בכל לבבך‬ ‫יום עיון בעבודת ה‘‬ ‫האירוע המרכזי של הקיץ‬ ‫חמישי‪ ,‬עם מיטב המרצים‬ ‫ה׳ בתמוז כלים מעשיים וסדנאות‬ ‫(‪)3.7‬‬ ‫לשיפור עבודת ה'!‬ ‫בגני‬ ‫התערוכה‬ ‫תל אביב‬ ‫הרשמו עכשיו‪:‬‬ ‫‪yrg.org.il‬‬ ‫‪₪120‬‬ ‫לכל היום!‬ ‫נותרו עוד מספר מקומות לדוכנים‪,‬‬ ‫הרשמה על בסיס מקום פנוי‬ ‫לפרטים ‪[email protected]‬‬ ‫‪////////////////////‬‬ ‫אני מרגישה‬ ‫שחיי מלאים בתוכן‬ ‫גם בלעדיו‪...‬‬ ‫אם באמת לא היית מרגישה כל צורך‪ ,‬לא היית‬ ‫טורחת לשאול‪ .‬אין פה ניסיון "לתפוס" אותך‬ ‫על המילה‪ ,‬אלא ניסיון למצוא סדק שדרכו נוכל‬ ‫להבחין בבקשת ה' שקיימת בך‪ .‬כשיתרחב הסדק‬ ‫ותחפשי אותו לא רק בשאלה אלא במהלך כל‬ ‫חייך‪ ,‬בחגים‪ ,‬בשעות מיוחדות לטובה או חלילה‬ ‫לרעה‪ ,‬או בזמן שמיעת שיעור תורני משובח‬ ‫– אם תחפשי בכל אלו‪ ,‬תוכלי למצוא שלא רק‬ ‫איזה ניצוץ דהוי עוד קיים בך‪ ,‬אלא שבפנים‬ ‫הנשמה שלך משתוקקת לה' יתברך‪.‬‬ ‫הפתרון אינו טמון בניסיון לחדש דבר מה‬ ‫שאיננו‪ ,‬כי אם בחדירה לעומק‪ ,‬שתחשוף מבעד‬ ‫למסכים את בקשת ה' שבוערת כאש תמיד בקרב‬ ‫הלב‪.‬‬ ‫יש לך שאלה בעבודת ה'?‬ ‫סמס ל‪054-4530951 -‬‬ ‫סדנאות ‪ .‬משפחה ‪ .‬עבודת ד' ‪.‬‬ ‫זוגיות‪ .‬יריד נשי ‪ .‬מופע ‪.‬‬ ‫• נתניה‬ ‫אינני מרגישה‬ ‫שום צורך בקרבה לה'‪,‬‬ ‫סידרת "קדושת חיי הזוגיות"‬ ‫הרב יהושע והרבנית נעמי שפירא‬ ‫לזוגות נשואים‬ ‫להאיריד‬ ‫הד ישה‬ ‫תית‬ ‫‪www.tehalelia.org.il‬‬ ‫פתיחה יום ראשון כה' באייר ‪ 25/5‬בשעה ‪20:00‬‬ ‫בית הכנסת "ישורון" ירושלים‬ ‫סידרה משנה חיים‬ ‫פרטים והרשמה‪miro.ravpage.co.il/kurs-kdusha :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬