‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫דוח פעילות מרפאת לוינסקי ושלוחותיה הניידות ‪2012 -‬‬
‫מרפאת לוינסקי‪ ,‬של לשכת הבריאות המחוזית ת"א הינה מרפאה קהילתית לאיתור ולטיפול במחלות מין‪.‬‬
‫המרפאה הוקמה בשנת ‪ 2002‬בתגובה לעליה בתחלואה בזיבה שנרשמה החל מסוף שנות התשעים‪ ,‬במיוחד‬
‫במחוז תל‪-‬אביב‪ ,‬ולנוכח התגברות תופעת הסחר בנשים באותה תקופה‪ .‬המרפאה מעניקה שירותים של‬
‫מרפאת מין בדומה למרפאות דומות בערים גדולות בעולם ולפי הנחיות ארגון ה‪ CDC -‬תוך התאמה‬
‫לתנאים בישראל‪ .‬השירותים כוללים‪ :‬סל בדיקות וסל תרופות‪ ,‬ובנוסף ייעוץ והדרכה בנושאים של מין מוגן‬
‫ומחלות מין‪ .‬במקרים בהם מתעורר צורך‪ ,‬צוות של עובדים סוציאליים משלים את הטיפול הרפואי בפונים‪.‬‬
‫כל השירותים‪ ,‬ניתנים בחינם ובאופן אנונימי לכל דורש‪ ,‬ללא תלות בגיל‪ ,‬מין‪ ,‬סטאטוס אזרחי או עיסוק‪.‬‬
‫במהלך השנים‪ ,‬הורחבו קהלי היעד של המרפאה‪ ,‬וכיום הם כוללים אנשים החשופים למחלות‬
‫מין‪ :‬נשים‪ ,‬טראנסיות וגברים בזנות‪ ,‬מכורות ומכורים לסמים‪ ,‬גברים המקיימים יחסי מין עם גברים‪ ,‬אלה‬
‫שמקיימים יחסי מין עם שותפים מרובים‪ ,‬או הרואים עצמם בסיכון גבוה להדבקות‪ .‬מגוון השירותים‬
‫הרפואיים והפסיכו סוציאליים‪ ,‬מסופק על‪-‬ידי צוות רב‪-‬מקצועי‪ ,‬הכולל רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬עובדים‬
‫סוציאליים‪ ,‬ומדריכות טיפוליות )אשר חולקות סיפור אישי דומה לזה של קהל היעד(‪ ,‬וכן‪ ,‬מתנדבים‪ .‬כל‬
‫פונה עובר הערכת סיכון ראשונית על ידי עובד‪-‬סוציאלי או אחות‪ ,‬נבדק לפי הצורך על ‪-‬ידי רופא‪ ,‬ומופנה‬
‫לביצוע בדיקות מעבדה‪) .‬בנספח א' ל דוח זה‪ ,‬רשימת כל העוסקים במלאכה‪ :‬עובדים ועובדות מתנדבים‬
‫ומתנדבות ולינק לסרט הוקרה לצוות המרפאה והניידות(‪.‬‬
‫המרפאה כוללת ששה תחומי פעילות מרכזיים‪ :‬קבלת קהל סדירה‪ ,‬מרפאה ניידת לנשים בזנות‪,‬‬
‫הלהט"ב‪" ,1‬לוינסקי און ליין"‪ ,HIV ,‬והסברה מניעתית‪ .‬דוח זה יתאר בקצרה את הפעילות בששת‬
‫התחומים ואת היקפיה‪.‬‬
‫עשור למרפאת לוינסקי ושלוחותיה הניידות – בשנת ‪ 2012‬חגגנו עשור לפעילות המרפאה ושלוחותיה‬
‫הניידות‪ .‬אל התאריך המיוחד התייחסנו בשני אירועים נפרדים‪ .‬ב‪ 10 -‬ליולי ‪ ,2012‬ציינה וועדת המשנה‬
‫למאבק בסחר בנשים בראשותה של ח"כ לשעבר אורית זוארץ‪ 10 ,‬שנים למרפאת לוינסקי בדיון מיוחד‬
‫שהוקדש לפעילות המרפאה‪ .‬הדיון התקיים בנוכחות פרופ' רוני גמזו מנכ"ל משרד הבריאות והגב' ורד‬
‫סוויד ראש הרשות לקידום מעמד האישה‪ .‬כמו כן השתתפו באירוע דר' רבקה שפר רופאת מחוז ת"א‬
‫ומטופלת יקרה‪ ,‬משוקמת מזה ‪ 4‬שנים‪ ,‬אשר ברכה במעמד המרגש הזה את הצוות‪ ,‬על עשייתו למענה‬
‫ולמען נשים בזנות‪.‬‬
‫‪ 1‬להט"ב – לסביות‪ ,‬הומואים‪ ,‬טרנסג'נדרס ובי‪-‬סקסואליים‬
‫‪1‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫חמישה ימים לאחר מכן‪ ,‬קיימנו יום עיון ייחודי שעסק בהיבטים שונים של "מין מוגן גופנית ונפשית"‪.‬‬
‫ביום העיון ניתנה במה לאנשי שטח ואקדמיה שהביאו חידושים ותובנות ביחס לנושא‪ .‬בין ההרצאות בלטו‬
‫דבריהם של נציגי ארגון ‪) S.A‬מכורים לסקס אנונימיים( אשר אפשרו לנו להקשיב בפעם הראשונה לגברים‬
‫שמשתמשים בזנות‪ .‬באותו מושב ממש‪ ,‬הציגה דר' צביה זליגמן סוגיות משמעותיות במפגש הטיפולי עם‬
‫נשים בזנות‪ .‬ההרצאה הראשית אשר העניק )‪ ,Ronald Bayer (Ph.D.‬עסקה בסטיגמה‪ ,‬בסוגיות שונות‬
‫הקשורות לפיקוח על מידע רפואי‪ ,‬ומעצם זאת בהגנה על זכויות הפרט ‪ -‬כחלק מנורמות חוקתיות‬
‫ומוסריות של חברה‪ .‬דבריו של פרופ' באייר היו מאירי עיניים ומעשירים ואפשרו לקהל המאזינים‪ ,‬מסגרת‬
‫קונספטואלית מרעננת דרכה ניתן היה לבחון את המידע והדברים שהוגשו ב‪ 20-‬ההרצאות שהתקיימו‬
‫בהמשך‪ .‬צוהר אל יום העיון אפשר למצוא כאן‪ .‬בנספח ב' תמונה מיום העיון‪.‬‬
‫‪ .1‬קבלת קהל‬
‫מרפאת לוינסקי פתוחה ונגישה עבור כל אדם‪ ,‬ללא תלות בגיל‪ ,‬מין‪ ,‬זהות מינית‪ ,‬עיסוק או סטאטוס‬
‫אזרחי‪ .‬צוות המרפאה מאמין כי לכל אדם הזכות לבריאות‪ ,‬לכבוד והזכות לחיות את חייו על פי דרכו‪.‬‬
‫מתוך כך‪ ,‬נוהגים אנשי המרפאה באנושיות וברגישות‪ ,‬ומשתדלים לסייע לפונים‪ ,‬בכל שאלה ובקשה‪ .‬שעות‬
‫הפעילות של המרפאה‪ ,‬מתפרשות על פני חמישה ימים‪ ,‬בשעות היום השונות‪.‬‬
‫המרפאה מציעה מגוון בדיקות רפואיות למגוון מחלות המועברות ביחסי מין‪ .‬הבדיקות ניטלות באמצעות‬
‫דגימות דם‪ ,‬שתן‪ ,‬או משטחים ומאפשרות שלילה או זיהוי מוקדם של המחלות וטיפול בהן בהתאם‪ .‬גם‬
‫הטיפול ניתן ללא תשלום‪.‬‬
‫לפני ביצוע הבדיקות‪ ,‬מקיימים הפונים שיחה עם איש צוות )רופא‪/‬ה עובד‪/‬ת סוציאלי‪/‬ת או אחות( כאשר‬
‫במוקד השיחה‪ ,‬הרצון להבין את סיבת הפניה למרפאה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נשאלים הפונים‪ ,‬שאלות הנוגעות להרגלי‬
‫המין ולגורמי הסיכון שלהם‪ ,‬כל זאת במטרה לגבש הערכה מקצועית‪ ,‬טרם המשך התערבות‪.‬‬
‫בחדר הייעוץ‪ ,‬מקבלים הפונים מידע על סוגי מחלות המין השונות‪ ,‬סימנים אופייניים ודרכים למניעת‬
‫הידבקות והדבקת הפרטנרים המיניים הנוספים‪ .‬פונים רבים שנבדקו במרפאת לוינסקי‪ ,‬מצאו כאן אוזן‬
‫קשבת‪ ,‬תמיכה ועידוד‪ .‬הצוות מחוייב לשמירת הפרטיות של הפונים ולסודיות רפואית‪ .‬הפונים מוזמנים‬
‫תמיד‪ ,‬לחלוק עם עובדי המרפאה את שעל לבם‪ ,‬לחזור ולשאול שאלות שנותרו ללא מענה ולבקש סיוע‬
‫הרלוונטי להם‪ ,‬כפונים למרפאות המין‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫מאפייני הפונים‪:‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬הגיעו למרפאה ‪ 4674‬פונים )כאשר כל פונה נספר פעם אחת(‪ (55%) 2538 .‬הם גברים‪2116 ,‬‬
‫)‪ (44.5%‬הן נשים ו‪ 20 -‬הם טרנסג'נדרים )‪ 3,496 .(0.5%‬הם פונים חדשים ו‪ 1,178 -‬הם פונים ותיקים‬
‫שהגיעו למרפאה שוב בשנת ‪.2012‬‬
‫מרבית הפונים ‪ 3374‬איש )‪ ,(70%‬קיבלו את שירותי המרפאה במרפאת לוינסקי עצמה הממוקמת בתחנה ו‪-‬‬
‫‪ 1300‬מהפונים פגשו את שירותי המרפאה באמצעות הניידות השונות‪.‬‬
‫מתוך סך הפונים החדשים שהגיעו למרפאה )‪ 1070 ,(3496‬אנשים הגיעו לניידות השונות של המרפאה )יש‬
‫גם פניות חוזרות לניידות(‪ 937 ,‬איש הומוסקסואלים ו‪ 237 -‬נשים בזנות‪ .‬מתוך ‪ 3496‬פונים חדשים ‪2871‬‬
‫)‪ (82%‬הגיעו לצורך בדיקת סקר; ‪) 515‬כ‪ (15%-‬הם פונים שהגיעו עם תסמינים ו‪) 110 -‬כ‪ (3%-‬פונים הם‬
‫מגעים מיניים של חולים שאותרו במרפאה )גם הם פונים ללא תסמינים(‪.‬‬
‫עבור כל ‪ 4674‬הפונים והפונות למרפאה נשלחו ‪ 16,979‬דגימות למעבדות מסוגים שונים‪.‬‬
‫‪ .2‬תחום ההסברה‬
‫תחום ההסברה והמניעה במרפאה פונה בעיקר לקהלים צעירים בתוכם‪ :‬נערים ונערות הלומדים במסגרות‬
‫חינוך פורמאליות )בתי ספר(‪ ,‬חיילים וסטודנטים‪ .‬מהות העבודה עם קהלים אלו‪ ,‬הינה העלאת המודעות‬
‫לסיכונים במין ולאימוץ תפיסת מיניות והתנהגות מינית בריאה‪ .‬תהליך העבודה כולל בעיקר מפגשי‬
‫הסברה עם הצעירים‪ .‬במהלך המפגשים ניתנים ידע והזדמנות להתבונן בעמדות‪ ,‬דעות‪ ,‬שאלות‪ ,‬ומחשבות‬
‫הקשורות למין ולמיניות מנקודת מבט אישית‪ ,‬מגדרית וחברתית‪.‬‬
‫התוכנית המרכזית המופעלת לקהל של נוער וצעירים במרפאה היא "סקס בטוח בעיר הגדולה"‪ .‬התוכנית‬
‫נועדה להעלות את המודעות של בני נוער וצעירים לכך שהם ראויים למין מוגן גופנית ונפשית באמצעות‬
‫הרצאות ייעודיות‪ .‬התוכנית מפגישה את המשתתפים הצעירים עם מרצים מנוסים המגישים ידע עדכני‬
‫וכלים מותאמים להימנעות מסיכונים במין )כולל מחלת מין(‪ .‬לצד הידע‪ ,‬שאין להמעיט בחשיבותו‪ ,‬עובר‬
‫אל המשתתפים מסר מעצים ומחזק המדגיש את היכולת שלהם‪/‬ן לבחור את זהותם המינית‪ ,‬הפרטנרים‬
‫המיניים והאופן בו נכון להם‪/‬ן לקיים יחסי מין‪ .‬ערך כבוד האדם ושלמות הגוף מופנם היטב אצל המרצים‬
‫ומועבר ברגישות בתוך דבריהם‪ .‬במהלך שנת ‪ 2012‬צמחה התוכנית ביותר מ‪ . 25% -‬הצמיחה באה לידי‬
‫ביטויי בעיקר בפריפריה ובצה"ל‪.‬‬
‫בסך הכול בוצעו ‪ 680‬מפגשי הסברה מתוכם ‪ 350‬בפריפריה‪ 150 ,‬בצה"ל ו‪ 20-‬במגזר הערבי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫השנה הורחב מאגר המרצים של התוכנית ומספרם הגיע ל‪ .25 -‬כל המרצים עברו מכרז המסדיר את‬
‫התקשרותם עם מרפאת לוינסקי והכשרה שכללה ‪ 64‬שעות הדרכה‪ .‬כמו כן ‪ 2‬מרצים מהמגזר הערבי גויסו‬
‫לתוכנית‪ .‬לשמחתנו הצלחנו השנה לגייס את התקציבים המתאימים להפעלת התוכנית עבור קבוצות‬
‫קטנות‪ .‬מדובר על ‪ 80‬מפגשים שהתקיימו בקבוצות של ‪ 15‬עד ‪ 30‬תלמידים‪ .‬הודות לכך‪ ,‬כאשר מתעורר‬
‫בבית ספר מסוים צורך מיוחד‪ ,‬מועברת ההרצאה בהפרדה בין בנים לבנות ומתקיים מפגש מותאם‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫ערוץ "סקס בטוח בעיר הגדולה" לקבוצות קטנות‪ ,‬אפשר מפגשים לקבוצות של תלמידים עם קשיי למידה‪,‬‬
‫חרשים אילמים ובעלי צרכים מיוחדים מסוגים שונים‪.‬‬
‫מתוך רצון לשתף את בני הנוער בתוכנית‪ ,‬הופקו תערוכה ורסיטל בנושא "מין מוגן גופנית ונפשית" בכנס‬
‫העשור של מרפאת לוינסקי‪ .‬במיזם לקחו חלק ‪ 6‬תלמידות כיתה י' בתיכון לאומנויות תלמה ילין כחלק‬
‫מפרויקט מחויבות אישית שלהן‪ .‬הן השתתפו בסדנא ייעודית שהועברה ע"י מנחות מטעם תוכנית "סקס‬
‫בטוח בעיר הגדולה" ונתנו פרשנות אומנותית למושג "מין מוגן גופנית ונפשית" שהיווה תמה מרכזית בכנס‬
‫העשור של המרפאה‪.‬‬
‫‪ .3‬להט"ב‬
‫פעילות תחום להט"ב במרפאת לוינסקי מתפרסת על פני חמישה תחומים‪ :‬ניידות גן מאיר‪ ,‬ניידות‬
‫לאוכלוסיות בסיכון ואוכלוסיות קצה)בעיקר גברים ונשים טרנסג'נדריות בזנות(‪ ,‬ליווי ותמיכה של גברים‬
‫ונשים טרנסג'נדריות בזנות‪ ,‬שיתופי פעולה עם ארגונים בקהילה הגאה‪ ,‬פעילות הסברה‪.‬‬
‫ככלל תחום להט"ב במרפאת לוינסקי הינו תחום רוחבי‪ ,‬דהיינו יש לו ממשקים עם כל התחומים האחרים‬
‫במרפאה‪ .‬כך‪ ,‬בכל תחום ותחום ישנה שימת לב לצרכים הייחודיים של הקהילה הלהט"בית בנושאים‬
‫הרלוונטיים‪ .‬למשל הניידות לנשים בזנות‪ ,‬מפעילות ניידות לנשים טרנסג'נדריות בזנות‪ ,‬גברים ונערים‬
‫בזנות‪ .‬בנוסף‪ ,‬פעילויות הסברה לנוער בסיכון‪ ,‬פונות גם לנוער להט"בי בסיכון‪ ,‬כמו בני הנוער השוהים‬
‫ב"בית דרור"‪ .‬מכיוון שחלק לא מבוטל מהנשאים החדשים ל ‪ HIV‬המתגלים במרפאה הם ]‪ MSM, [1‬הרי‬
‫שהעשייה בתחום ה ‪-HIV‬במרפאת לוינסקי‪ ,‬נוגעת במתן בשורה מרה‪ ,‬ליווי למרכז איידס ועוד‪ ,‬תוך שימת‬
‫דגש על מאפייני אנשים אלו הנובעים משייכותם לקהילה הלהט"בית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬קבלת הקהל במרפאת לוינסקי עוסקת במתן מענים רגישי "תרבות" לפונים להט"בים במרפאה‪.‬‬
‫צוות המזכירות‪ ,‬הסיעוד‪ ,‬הרפואה והעבודה הסוציאלית שלנו‪ ,‬איננו שיפוטי ומגלה בקיאות והבנה במגוון‬
‫זהויות ופרקטיקות מיניות שונות‪ ,‬תוך שזה משתלם בנושאים באופן תדיר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫ניידות גן מאיר‪:‬‬
‫במהלך ‪ 2012‬נבדקו כ ‪ 861‬אנשים בגן מאיר‪ .‬מספר זה כולל מבצע בדיקות מהירות בחודש הגאווה )יוני( בו‬
‫הופעלה ניידת מספר ימים ברצף והוצעו בדיקות מהירות ל‪ HIV‬חינם ‪ .‬ניידות גן מאיר הן שיתוף פעולה של‬
‫מרפאת לוינסקי‪ ,‬הוועד למלחמה באיידס‪ ,‬והמרכז הקהילתי הגאה בגן מאיר‪ .‬במסגרת שיתוף הפעולה‬
‫הבדיקות ל ‪) HIV‬כולל הבדיקות המהירות( בוצעו ע"י הועד למלחמה באיידס‪.‬‬
‫ניידת מיוחדות לאוכלוסיות בסיכון ואוכלוסיות קצה‪:‬‬
‫ניידות רחוב ‪ -‬במהלך ‪ 2012‬הופעלו במשותף ניידות של תחום להט"ב ותחום מרפאה ניידת לנשים בזנות‪.‬‬
‫הניידות המשותפות הללו ביקרו לסירוגין בזירת תל ברוך ובזירת אזור התעשייה של אזוּר בשילוב זירת‬
‫התחנה המרכזית הישנה‪ .‬ניידות ייחודיות‪:‬‬
‫•‬
‫"בית דרור" – ניידות אלו כללו בדיקה וולונטרית לנערים השוהים בבית ופעילות הסברה‪.‬‬
‫•‬
‫ניידת ייחודית נוספת הופעלה במסיבת "אלקאוס"‪ -‬מסיבת סוף שנה של ארגון אלקאוס )ארגון‬
‫להט"בי פלסטינאי שמרכזו בירושלים(‪ .‬המסיבה התקיימה במועדון בתל אביב‪ .‬בניידת זו נבדקו ‪21‬‬
‫נבדקים‪ .‬זוהי שנה שניה ברציפות ששיתוף פעולה זה מתקיים‪.‬‬
‫•‬
‫הופעלה ניידת מיוחדת עבור פרויקט "ערים בלילה" של עלם )פרוייקט ייעודי לנוער בזנות( – הניידת‬
‫כללה בדיקות לנערים המגיעים למרכז להפחתת נזק של הפרויקט‪ .‬הניידת הופעלה במתכונת זו שלוש‬
‫פעמים‪.‬‬
‫ליווי ותמיכה של גברים ונשים טרנסג'נדריות בזנות‪:‬‬
‫לגברים ונשים טרנסג'נדריות בזנות מוצעים שירותי הליווי והתמיכה של המרפאה‪ .‬במסגרתם ניתן לקבל‬
‫ליווי ותמיכה פסיכוסוציאליים‪ ,‬תיווך מול מוסדות‪ ,‬ליווי בתהליך שיקום ועוד‪ .‬רוב התערבויות הן מסוג‬
‫ההתערבויות קצרות מועד )פעם אחת או יותר( ותיווך מול מוסדות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מציע תחום להט"ב‪ ,‬מדי פעם‪ ,‬גם ליווי ללהט"בים במצבי סיכון אחרים )כמו חרדה או דיכאון(‪,‬‬
‫המתבררים במהלך שיחות האבחון במרפאה‪ .‬אלו‪ ,‬אינם נמצאים בזנות אולם‪ ,‬היותם אנשים להט"בים‬
‫מציבה אותם במצב סיכון‪.‬‬
‫שתופי פעולה עם ארגונים בקהילה הגאה ואחרים‪:‬‬
‫מרפאת לוינסקי מקיימת שיתוף פעולה רב שנים עם הוועד למלחמה באיידס‪ ,‬אשר חלק נכבד ממנו בא‬
‫לידי ביטוי בניידות המשותפות ב"גן מאיר" )מפורט בסעיף קודם(‪ ,‬שותפות בה לוקח חלק גם המרכז‬
‫‪5‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫הקהילתי הגאה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מרפאת לוינסקי והוועד עוסקים ביחד בקידום המודעות להתפשטות נגיף ה‪HIV -‬‬
‫בקהילה הגאה‪ .‬בנושא זה משתפת המרפאה פעולה גם עם מרפאת קופ"ח כללית בגן מאיר )מרפאה גאה(‬
‫ועם האגודה למען להט"בים‪ .‬עם ארגונים אלה מתקיימים גם שיתופי פעולה בהעברת ידע‪ ,‬קידום נושאים‬
‫כמו טיפול בזנות גברים ואחרים‪ ,‬וכן סביב מטופלים משותפים‪ .‬עבודה ייחודית עם פונים אשר חוו פגיעה‬
‫מינית מתקיימת בשיתוף עם מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית‪ .‬שיתופי פעולה בתחום הסברה‬
‫הקשורה בקהילת הלהט"ב‪ ,‬מתקיימים כמו בשנים קודמות עם עמותת חוש"ן‪ ,‬חינוך ושינוי‪ .‬ניידות‬
‫מיוחדות מתקיימות בשותפות עם "בית דרור"‪ ,‬עלם‪ ,‬ו"אלקאוס"‬
‫‪HIV .4‬‬
‫בדיקת לגילוי נשאות ‪ HIV‬הינה בדיקה המעוררת תגובה רגשית עוצמתית ולעיתים סוערת בקרב הפונים‬
‫והפונות למרפאה לשם ביצועה‪ .‬העובדה כי לא קיים חיסון למניעת הידבקות בנגיף או לחלופין תרופה‬
‫למחלה‪ ,‬קשורה קשר הדוק במנגנון התגובה של הפונים והפונות‪ .‬בנוסף‪ ,‬החיים עם הנגיף מפגישים את‬
‫הנשאים עם קשיים גדולים ומורכבים במישור הבין אישי‪ ,‬הזוגי‪ ,‬המשפחתי‪ ,‬החברתי והתעסוקתי‪.‬‬
‫הסטיגמה בישראל סביב מחלת האיידס וסביב מי שחי עם הנגיף‪ ,‬השתנתה רק במעט מאז שנות השמונים‬
‫עת התגלתה המחלה וזאת ביחס הפוך למידת ההשתנות המבורכת שהתרחשה בתחום הטיפול בנשאים‬
‫ובחולים‪ ,‬בארץ ובעולם המערבי‪ .‬אלו ועוד‪ ,‬מעסיקים אותנו כצוות ואנו משתדלים להעניק לנבדקים‬
‫ולנבדקות ולמי מבינהם‪/‬ן שמתגלים חיוביים ל‪ HIV-‬טיפול רגיש‪ ,‬מכבד ותומך‪.‬‬
‫מתוך ‪ 4,674‬הפונים והפונות שבאו להיבדק במרפאה בשנת ‪ 3,616 - 2012‬נבדקו ל ‪ .HIV‬נציין כי‬
‫עבור רובם‪ ,‬הרצון להיבדק ל‪ HIV -‬הינו הסיבה המרכזית לפניה למרפאה‪ .‬הפער הגדול בין כלל הנבדקים‬
‫לבין אלו שנבדקו ל ‪ HIV‬נובע מכך שנבדקי גן מאיר נבדקים ל ‪ HIV‬במסגרת הוועד למלחמה באיידס ולא‬
‫אצלנו‪.‬‬
‫‪ 43‬מהנבדקים הללו‪ ,‬קיבלו במרפאה תוצאה חשודה לתוצאה חיובית )חיובי או חיובי כוזב( ובתוכם‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 6‬חיובי כוזב )‪.(FP‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 11‬חיוביים ידועים מהעבר‪ 4 ,‬מתוכם הינם ממדינה אנדמית ולא היו מוכרים למערכת )ידעו על‬
‫הסטטוס מהעבר(‪ 7 ,‬מוכרים למערכת ונבדקו מסיבות שונות )רק אחרי קבלת התוצאה הסתבר שהם‬
‫מוכרים למערכת(‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫‪9‬‬
‫‪ 2‬לא השלימו את תהליך הבדיקה עד לכדי גמר בירור – אחד מהם סירב להשלים את תהליך הברור‬
‫עד לכדי קבלת סטאטוס סופי והשני לא אותר‪.‬‬
‫פילוח התוצאות ללא ‪ (FP) 6‬ו‪ 7 -‬שסטאטוס התוצאה החיובית שלהם היה קיים במערכת‪:‬‬
‫‪ 30‬נבדקים ונבדקות נמצאו חיוביים לראשונה במרפאת לוינסקי מתוכם ‪ 8‬נשים ו ‪ 22‬גברים‪.‬‬
‫גורמי סיכון‪ :‬זנות )‪ ,(3‬סמים )‪ ,(2‬מדינה אנדמית )‪ (12‬מרביתם מקונגו‪ ,‬אתיופיה‪ ,‬אריתריאה וסודן‪MSM .‬‬
‫)‪ ,(10‬לא ידוע )‪ ,(3‬שלושת הנותרים שגורם הסיכון שלהם אינו מוצהר הינם יוצאי חבר העמים ויתכן כי יש‬
‫עבר של שימוש בסמים‪) .‬אם פונה שייך ליותר מגורם סיכון אחד נבחר גורם "מרכזי" לפי המקרה(‪.‬‬
‫גורם מפנה‪ :‬מרפאה )‪ ,(26‬מרפאה ניידת )‪ .(4‬נציין כי גם מתוך הפונים שהתגלו חיוביים ל‪ HIV -‬במהלך‬
‫בדיקה במרפאה‪ ,‬ישנם כאלו שהופנו לבדיקה במרפאה עקב מפגש עם צוות המרפאה הניידת‪ .‬משמעות‬
‫הדבר היא שחלק מ‪ 26-‬התוצאות החיוביות שנתגלו במרפאה הן של אנשים הנוהגים לצרוך את שירותי‬
‫המרפאה הניידת ובכך ניתן תוקף משמעותי להמשך פעילותה המבורכת של המרפאה הניידת לאנשים‬
‫בזנות ואוכלוסיות קצה אחרות‪.‬‬
‫אחוז התוצאות החיוביות ל‪ HIV -‬עומד על ‪ 1%‬מכלל הנבדקים ל‪ HIV -‬במרפאה )‪ 37‬מתוך ‪.(3616‬‬
‫הפונים בעלי תוצאה חיובית מגיעים בעיקר מ‪ 3-‬קבוצות‪ :‬א‪ .‬אנשים אשר מגיעים ממדינות אנדמיות‪,‬‬
‫בעיקר אפריקה שמדרום לסהרה‪ .‬ב‪ .‬גברים המקיימים יחסי מין עם גברים ג‪ .‬אוכלוסיות קצה מוחלשות‬
‫ביניהם מכורים לסמים ואלו הנמצאים בזנות‪.‬‬
‫התפרצות ‪ HIV‬אקוטי בדרום תל אביב‬
‫במחצית שנת ‪ ,2012‬החלו להגיע דיווחים מבי"ח איכילוב על תחלואה בחיידקי סטרפ' מקבוצה ‪ A‬בקרב‬
‫מזריקי סמים‪ .‬אנשים אלה הגיעו במצבים קשים לבית החולים – עם זיהומי עור עמוקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬החלו‬
‫להגיע דיווחים על תחלואה בהפטיטיס ‪ A‬באוכלוסייה זו‪ .‬במהלך אשפוזם‪ ,‬נבדקו חולים אלה ל – ‪.HIV‬‬
‫התברר‪ ,‬כי ‪ 26‬מהם חלו ב – ‪ .Acute HIV‬זאת בהשוואה לאפס נדבקים ב ‪ Acute HIV -‬בשנים הקודמות‪.‬‬
‫בלשכת הבריאות ת"א הבינו כי מדובר בעיצומה של התפרצות‪ .‬הנהלת הלשכה ערכה פגישות בהן‬
‫לקחו חלק אנשי בי"ח איכילוב‪ ,‬צוות מרפאת לוינסקי ואנשי תכנית "יזהר" להחלפת מחטים‪ .‬ביחד‪ ,‬תכננו‬
‫כיצד להבין ולהכיל התפרצות זו‪ .‬מחקירות אפידמיולוגיות שערכה לשכת הבריאות ת"א‪ ,‬התברר שחל‬
‫שינוי בדפוס השימוש בסמים בשנת ‪ .2012‬עקב מחסור בהרואין החלו אנשי הרחוב להשתמש בסם‬
‫‪7‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫ה"חגיגת" אשר אופן השימוש בו סטרילי פחות מהרואין ותחוף יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬המכורים לסם נהגו להשתמש‬
‫בו ביחד תוך שהם חולקים את כלי השימוש‪ .‬השימוש המשותף הגביר הדבקה במחוללים השונים‪ ,‬בינהם‬
‫‪ .HIV‬אנשי יזה"ר ואנשי המרפאה הניידת של מרפאת לוינסקי‪ ,‬תודרכו לגבי דרכי ההעברה של הנגיף‬
‫והאמצעים למניעה ולקחו חלק משמעותי בחלוקת מזרקים בכמות גדולה‪ ,‬חלוקת פקקים‪ ,‬קונדומים ועלוני‬
‫הסברה ברוסית ובעברית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הגביר צוות המרפאה את פעילות בדיקות ה‪ HIV -‬למכורים ומכורות‬
‫במתחם לוינסקי וכך אובחנו נשאים נוספים‪ .‬בעצה אחת עם רופאת המחוז‪ ,‬הוחלט להסב לתקופה של‬
‫שבועיים את פעילות המרפאה הניידת לטובת הכלת ההתפרצות‪ .‬פעילות זו מתוארת בסעיף ‪ 6‬של דוח זה‬
‫תחת הכותרת פעילות המרפאה הניידת‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬תחום ה‪ HIV -‬במרפאה הינו תחום בדיקות מרכזי ורגיש‪ ,‬להבדיל מבדיקות אחרות‬
‫שמתבצעות במרפאה אשר מגלות בד"כ מחלות וזיהומים ברי ריפוי מוחלט‪ .‬הסיבות לכך קשורות בוודאי‬
‫לעובדה כי עדיין אין חיסון או מרפא למחלה )גם אם יש תרופות מאריכות חיים(‪ ,‬ובעובדה שישנם מי‬
‫שמתגלים כנשאים ואינם יכולים לקבל טיפול רפואי בישראל בשל היותם חסרי מעמד אזרחי וביטוח רפואי‬
‫מתאים‪ .‬כמו כן חשוב לזכור כי מדובר עדיין במחלה בעלת סטיגמה חברתית קשה‪.‬‬
‫‪Safe-sex.co.il .5‬‬
‫פרויקט ‪ safe-sex‬של המחלקה לשחפת ואיידס בשיתוף מרפאת לוינסקי יצא לדרך בדצמבר ‪.2011‬‬
‫הפרויקט כולל ארבעה תחומים‪ :‬פורום‪ ,‬מענה טלפוני‪ ,‬יישוג וצ'אט המתרכזים בסופו של דבר דרך אתר‬
‫הפרויקט ‪.www.safe-sex.co.il‬‬
‫האתר מציע מאמרים בנושאי מחלות מין‪ ,‬זנות‪ ,‬הקהילה הגאה‪ ,‬ידע בנושאי מחלות מין ו‪ HIV -‬מאתרים‬
‫כגון ה‪ WHO ,CDC -‬וידע מקצועי שמפתחים אנשי מקצוע במרפאה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כותב הצוות בלוג מיוחד הפונה‬
‫לבני נוער ומעלה את המודעות למשמעויות הרבות הכרוכות קיום יחסי מין בתקופת הנעורים‪.‬‬
‫האתר משווק בדף פייסבוק בשם "‪ "SAFE-SEX‬ובאמצעות באנרים באתרים כמו "אטרף" ו"וואלה"‪.‬‬
‫התכנים הפופולאריים באתר הם בעיקר שאלות ותשובות ‪ FAQ‬בנושא הדבקות במחלות מין ו – ‪,HIV‬‬
‫דפים אלו בעלי מספר הכניסות הגבוה ביותר‪.‬‬
‫תחרות אינטרנטית לכתיבה יוצרת בנושא "מין מוגן גופנית ונפשית"‪ ,‬משכה אליה למעלה מ‪ 200-‬כותבים‬
‫וכותבות‪ .‬את היצירות קראו בהתנדבות חמשת השופטים‪ :‬השחקן והכותב מנשה נוי‪ ,‬המשוררת אגי‬
‫‪8‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫משעול‪ ,‬המשורר דורי מנור‪ ,‬עיתונאית הארץ ורד לי וסגנית העורך במוסף הספרית של הארץ תרצה פלור‪.‬‬
‫התחרות שווקה באתרים ובבלוגים רבים ויצרה עניין משמעותי מצד גולשים‪ .‬בסופו של דבר זכו שלוש‬
‫מתמודדות במקומות הראשונים וקיבלו במתנה ממרפאת לוינסקי תלושים לקניית ספרים‪.‬‬
‫פעילות בפורום סטארמד פורומים הינו ערוץ של מענה על שאלות בנושאי מין מיניות ומחלות מין‪ .‬עיקר‬
‫השאלות בפורום עוסקות בנושאים‪ :‬הדבקות ב‪ HIV -‬ממין אוראלי‪ ,‬הדבקות במחלות מין ו‪ HIV -‬בקיום‬
‫יחסי מין עם נשים בזנות‪ ,‬מיקפלזמה ו‪ .HPV -‬מספטמבר ‪ ,2012‬כשחברנו לחברת הפורומים סטארמד‪,‬‬
‫עלה משמעותית מספר הפונים לפורום וזה הפך פעיל‪.‬‬
‫פעילות בקו הייעוץ טלפוני ‪ -‬בשנת ‪ 2012‬קו הייעוץ סיפק מענה למגוון אוכלוסיות‪ ,‬בהן כמובן הקהילה‬
‫שסומנה כקהילת היעד של הפרויקט‪ ,‬הקהילה הלהט"בית ולכלל אוכלוסיית ישראל‪ .‬מהות הקו הינה מתן‬
‫ייעוץ טלפוני אנונימי לאנשים בנושאים הקשורים למין מוגן‪ ,‬מחלות מין ומיניות‪ ,‬לאוכלוסייה הכללית‬
‫ולאנשים בסיכון גבוה להידבקות ובפרט לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים‪ .‬הקו מעניק ייעוץ בנוגע‬
‫לשאלות הקשורות למחלות מין במגוון הקשרים‪ ,‬כגון‪ :‬פרקטיקות מיניות וסיכוני הדבקה‪ ,‬בדיקות‬
‫הקיימות במרפאה‪ ,‬דרכי הטיפול ועוד‪ .‬בשיחה הטלפונית‪ ,‬הפונה מקבל הסבר מקצועי ואובייקטיבי‪ ,‬שעשוי‬
‫במקרים רבים להרגיע את הפחד ולאפשר לו לאזור אומץ ולהגיע למרפאה לבדיקה רפואית ו‪/‬או לקבלת‬
‫טיפול‪ .‬לקו הייעוץ התקבלו סה"כ בשנת ‪ 529 ,2012‬שיחות‪ 437 .‬מיוזמי השיחות הם גברים‪ 87 ,‬מהן נשים‬
‫ו‪ 5‬ציינו כי הם טרנסג'נדרס‪ .‬מתוך ‪ 529‬המטלפנים‪ 248 ,‬ציינו כי הם "סטרייטים" בנטייתם המינית‪90 ,‬‬
‫הומואים‪ 8 ,‬בי‪-‬סקסואליים ולסבית אחת‪ 184 .‬פונים לקו לא התייחסו לנטייתם המינית‪.‬‬
‫פעילות יישוג אינטרנטית ‪ -‬מטרת פעילות היישוג האינטרנטית היא להגיע לקהל גולשים המאופיין בדפוסי‬
‫מיניות מסוכנים ומסכנים‪ .‬פעילות היישוג הצריכה עבודת הכנה ולא ניתן היה "לצלול ישר לתוכה" כפי‬
‫שעשינו ביתר תחומי הפרויקט‪ .‬בתחילה המשגנו ביחד עם המיישגת האינטרנטית את מטרות הפניה ואת‬
‫משפטי הפנייה המתאימים לאוכלוסיות הרצויות‪ .‬עיקרו של תהליך ההכנה היה אפיון מגוון רחב ביותר של‬
‫תרחישי שיחה ויצירת פנייה שאיננה מרתיעה בכל אחד מהתרחישים‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬פעלנו לרכישת מנוי פרסומי על ידי מרפאת לוינסקי באתר אטרף ובוצעה פנייה ראשונה לכ‪15 -‬‬
‫איש לבחינת ההיענות‪ .‬התגובות שהתקבלו היו מגוונות‪ ,‬חלק מהאנשים ביקשו עזרה ושאלו שאלות‪ ,‬חלק‬
‫מהאנשים בירכו על היוזמה‪ ,‬והיו גם כמה )בודדים( שכעסו על הפנייה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫‪ .6‬מרפאה ניידת לנשים בזנות‬
‫השירות הראשון בישראל שסיפק מענה טיפולי ייעודי לנשים בזנות‪ ,‬הן מהפן הרפואי והן מפן הפסיכו‪-‬‬
‫סוציאלי התפתח במרפאת לוינסקי של לשכת הבריאות תל אביב‪ :‬המרפאה הניידת‪ .‬המרפאה הניידת‪,‬‬
‫שואפת לקדם מין מוגן גופנית ונפשית לצד הענקת סיוע מקיף לנשים בזנות‪ ,‬בתחומי הבריאות והרווחה‪.‬‬
‫צוות הניידת פועל בגישה של צמצום נזקים מתוך אמונה שמי שלכודות ולכודים בזנות ראויים לכבוד‪,‬‬
‫לבריאות ולשיקום‪.‬‬
‫תוכנית המרפאה הניידת‪ ,‬מפעילה ארבע אסטרטגיות; א‪ .‬מרפאה על גלגלים ב‪ .‬טיפול פסיכו‪-‬סוציאלי מקיף‬
‫ג‪ .‬העלאת המודעות החברתית לנזקי הזנות ועשייה אקטיביסטית למען שיקומן של נשים מזנות ולבסוף‪ ,‬ד‪.‬‬
‫קידום מין מוגן גופנית ונפשית בקרב צעירות‪ .‬התוכנית זיכתה את המרפאה בשנת ‪ ,2007‬בפרס העובד‬
‫הסוציאלי היזם של קרן רקאנטי‪ ,‬ובשנת ‪ 2008‬בתקציב פעולה קבוע מהרשות לקידום מעמד האישה‬
‫ומשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫תפיסת העולם עליה מושתת הפרקטיקה של צוות הניידת‪ ,‬רואה את הזנות כמנגנון של ניצול אלימות‬
‫והשפלה המופעל בעיקר כנגד נשים‪ .‬צוות הניידת פוגש נשים בעולם הזנות ומסייע להן‪ .‬מתוך תקווה כי‬
‫בהמשך לסיוע‪ ,‬הנשים תמצאנה את הכוחות להיחלץ ממעגל הזנות‪.‬‬
‫א‪ .‬מרפאה על גלגלים‬
‫מידי ערב‪ ,‬מסיירת הניידת ברחבי גוש דן בזירות של זנות‪ ,‬באזור התחנה המרכזית הישנה‪ ,‬בבתי בושת‪,‬‬
‫דירות דיסקרטיות‪ ,‬מכוני עיסוי וליווי‪ ,‬מועדוני חשפנות‪ ,‬כמו גם באזורים עזובים בהם משוטטות נשים‪,‬‬
‫ביולוגיות בטרנסג'נדריות‪ ,‬הלכודות בזנות רחוב‪ ,‬גברים ובני נוער בזנות‪ ,‬חסרי בית‪ ,‬מכורים לסמים‪,‬‬
‫מבקשי מקלט ומהגרים‪ .‬הצוות מציע אפשרות להיבדק למחלות המין ול‪ HIV-‬לקבל קונדומים וטיפול‬
‫תרופתי‪ ,‬תחת מעטה של אנונימיות וללא תשלום‪ .‬בנוסף‪ ,‬מעניק הצוות גם סיוע רפואי ראשוני‪ ,‬מידע ויעוץ‬
‫בנושאי בריאות ורווחה‪ ,‬מחלק מזון ובגדים‪ ,‬ומפנה את המעוניינות והמעוניינים לגורמי ייעוץ‪ ,‬טיפול‬
‫ושיקום נוספים‪ .‬הצוות מתמקד בהבאת הנשים‪ ,‬להיבדק תקופתית למחלות מין; בהעצמתן וברתימתן‬
‫לתהליכי שיקום באמצעות קשר או טיפול פסיכו‪-‬סוציאלי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬קיימו נשות הצוות של המרפאה הניידת ‪ 265‬סיורים‪ 222 .‬מתוכם התקיימו ברחוב או בדירות‬
‫ול‪ 43-‬מהם נוספו גם מפגשים קבוצתיים בדירה של הרשות למלחמה בסמים ברחוב גולומב במסגרת מה‬
‫שאנו מכנות "רביעי נשי"‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫התפלגות יעדי ‪ 222‬סיורי הניידת‬
‫מספר המתחסנים בניידות‬
‫בסך הכול חוסנו להפטיטיס ‪ 161 B‬פונים ופונות‪ 145 :‬נשים‪ 13 ,‬גברים ו‪ 3 -‬טרנסג'נדרס‪.‬‬
‫מספר הנבדקים בניידות‬
‫בשנת ‪ 2012‬נבדקו בסך הכול ‪ 487‬נבדקים אם סופרים כל אחד מהם פעם אחת‪ .‬רובם נבדקו למעלה משלוש‬
‫פעמים במהלך השנה‪ .‬מדובר על ‪ 380‬נשים‪ 88 ,‬גברים ו‪ 10-‬טרנסג'נדריות‪.‬‬
‫ב‪ .‬טיפול פסיכו‪-‬סוציאלי‬
‫באופן המשלים את שירותי "מרפאה על גלגלים"‪ ,‬נשים בזנות מקבלות במרפאה רשת של שירותי תמיכה‬
‫וטיפול‪ .‬לפניכם‪/‬ן מודל העבודה עם נשים בזנות‪ ,‬המתאר את תחומי הטיפול ושלבי השיקום‪.‬‬
‫שלב הכוורת ‪ -‬השלב הראשוני )בציר הזמן( של תהליך השיקום במרפאה מתאפיין בבניית אמון האישה‬
‫בעצמה ובגורמי הטיפול במרפאה ומחוצה ורתימתה לתהליך טיפול בעצמה ובשיקום חייה‪ ,‬תוך שמירה על‬
‫קשר עם היקרים לה וצמצום הקשר עם מי שפוגע בה‪ .‬בחלק מהמקרים שלב זה‪ ,‬מתקיים במלאו ואורך בין‬
‫שנה לשנתיים של קשר בעוצמות ובתדירויות משתנות‪ .‬היעדים של שלב "הטיפול בכוורת"‪ :‬יצירת קשר‪,‬‬
‫הערכת סיכון‪ ,‬העלאת מוטיבציה לשיקום‪ ,‬ארגון המקרה‪ ,‬יצירת רשת גורמי סיוע המתאים לשלב הראשוני‬
‫של השיקום‪ ,‬כתיבת תוכנית המשך שיקום בשיתוף המטופלת‪ .‬בשלב זה מקבלות הנשים טיפול פרטני‬
‫וטיפול קבוצתי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫השלב השני‪ ,‬שלב "ההפניה המוצלחת"‪ ,‬מתעתד לממש עבור האישה הפנייה אמיתית לשירות טיפול ‪/‬‬
‫שיקום המתאים לה‪ .‬במרבית המקרים אנו מוצאים כי מתאים שאישה תמשיך את התהליך שהחלה‬
‫במרפאה‪ ,‬בהוסטל לטיפול בנשים בזנות בת"א )לעיתים רחוקות יותר בחיפה(‪ .‬כאשר מדובר בנשים שהן‬
‫אימהות‪ ,‬אשר אינן מעוניינות או אינן יכולות להתמסר לתהליך שמציע ההוסטל‪ ,‬נבדקת האפשרות לשלבן‬
‫בתהליך טיפול אמבולטורי ו‪/‬או בתהליך שיקום תעסוקתי במרכז היום של סלעית‪ .‬במקרים פחות שכיחים‪,‬‬
‫מוצע לנשים מרחב שיקומי אחר בהתאם למקרה‪.‬‬
‫הטיפול הפרטני‬
‫מרבית הנשים אותן אנו פוגשות בזירות הזנות השונות‪ ,‬מתארות ייאוש גדול עקב מצוקה רגשית וכלכלית‪.‬‬
‫הן חוות עצמן כפחותות ערך ביחס לאחרים ומבטאות חוסר אמון משמעותי בעצמן‪ ,‬בנשים ובגברים‬
‫בעולמן‪ ,‬ובגורמי עזרה שפגשו בעבר‪ .‬המשימה המשמעותית והעיקרית של המפגש שלנו כנשות טיפול עם‬
‫אותן נשים הינה יצירת אמון או חידוש האמון‪ .‬תהליך הטיפול הפסיכו‪-‬תרפויטי אליו אנו מבקשות לרתום‬
‫את הנשים‪ ,‬עיקרו חידוש האמון של האישה בעצמה‪ ,‬בעצם היותה ראויה לחיים נטולי פגיעה וביכולתה‬
‫להשפיע לחיוב על גורלה‪ .‬תהליך חידוש האמון כולל היבט נוסף והוא החופש שהאישה מאפשרת לעצמה‬
‫לחוש על מנת להצליח להאמין כי אדם אחר יכול לסייע לה מבלי לנצלה‪ .‬כאן נכנסת לתמונה מערכת‬
‫טיפולית המבוססת על יחסים ‪ -‬מערכת אותה בונות העובדות הסוציאליות והמדריכות הטיפוליות‬
‫במרפאה עם נשים אותן הכירו במהלך שלב היישוג של המרפאה הניידת‪.‬‬
‫הטיפול הקבוצתי‬
‫"רביעי נשי" – הינו יום קבלת קהל קבוע המתקיים תחת קורת הגג של פרויקט צעד ראשון של הרשות‬
‫למלחמה בסמים‪ .‬במהלך היום מוגשת לנשים ארוחת צהריים חמה ומוצעים להן שירותים נוספים כגון‪:‬‬
‫מקלחת‪ ,‬בגדים להחלפה‪ ,‬וחדר מנוחה‪ .‬אגב השירותים האינסטרומנטאליים הללו‪ ,‬מתאספות הנשים‬
‫למעגל תמיכה קבוע אשר מונחה על ידי מדריכה טיפולית של מרפאת לוינסקי‪ ,‬מתנדבות ואיש הרשות‬
‫למלחמה בסמים‪ .‬במסגרת מעגל זה‪ ,‬מתאפשר לנשים לשתף את הקבוצה בכל נושא המעסיק אותן‪ ,‬ולקבל‬
‫תמיכה ועידוד לקידום תהליכי שינוי בחייהן‪ .‬הקבוצה מתנהלת בשיטת רכבת‪ .‬לעיתים‪ ,‬נוגע התהליך‬
‫הקבוצתי בטראומות הזנות וההתמכרות ולעיתים באובדן האישי והמשפחתי‪ .‬התהליך מעצים את‬
‫יכולותיהן של הנשים באשר לדאגה לבריאותן ול‪ well being -‬שלהן‪ .‬דגש מיוחד הושם השנה בהכלת‬
‫התפרצות ‪ HIV‬בקרב נשים המכורות לסמים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫היקף קשרי הטיפול פסיכו‪-‬סוציאלי התמיכה וההכרות‬
‫במהלך שנת ‪ 2012‬הוגש סיוע פסיכו‪-‬סוציאלי ל‪ 84 -‬נשים‪ .‬מתוכן ‪ 34‬נשים השתפו באופן עקבי בשיחות‬
‫טיפוליות פרטניות במרפאה‪ ,‬עם אחת מתוך שלושת נשות הטיפול‪ .‬מדובר בירידה מסויימת במספר‬
‫המטופלות הפרטניות ביחס לשנת ‪ 2011‬הנובעת בעיקר מהעובדה כי במהלך חצי שנה‪ ,‬לא אוישה חצי‬
‫המשרה של עו"ס המיועדת לקיום קשרים טיפוליים פרטניים‪.‬‬
‫מלבד תהליכי התמיכה הפרטניים‪ ,‬קיים השנה צוות הניידת קשרי הכרות ראשוניים עם ‪ 350‬נשים חדשות‬
‫אותם לא פגש הצוות בשנים קודמות‪ .‬קשרי הכרות אלו התרחשו בסיורי הרחוב במתחם לוינסקי ובסיורי‬
‫הניידת בדירות דיסקרטיות המרוחקות מלב התחנה המרכזית‪ .‬בסך הכול התקיימו השנה קשרי טיפול‬
‫והכרות עם ‪ 535‬נשים שונות‪.‬‬
‫בוצעו השנה ‪ 140‬ליווים של נשים מלבד הליוויים לדירת החירום של סלעית‪ .‬מדובר על ליוויים לגורמים‬
‫הבאים‪ :‬מלש"ח‪ ,‬בי"ח מרכזי גמילה‪ ,‬לשכת רווחה‪ ,‬פרויקט מגע‪ ,‬בית משפט‪ ,‬סיוע משפטי‪ ,‬מרכז יום או‬
‫הוסטל "סלעית"‪ ,‬ביקורי בית וכדומה‪.‬‬
‫עיקר הטיפול הקבוצתי התקיים השנה במסגרת פרויקט "רביעי נשי"‪ .‬מדובר ב‪ 43 -‬ימי פעילות אליהן‬
‫הגיעו ‪ 282‬נשים‪ ,‬כאשר ‪ 141‬מתוכן הגיעו עצמאית ואת השאר אספה ניידת הרחוב‪ .‬למעלה מ‪ 100-‬נשים‬
‫קיבלו על בסיס קבוע בגדים להחלפה וכ‪ 80 -‬נשים קבלו על בסיס קבוע קונדומים‪ .‬כ‪ 20-‬נשים נהגו להתקלח‬
‫וכ‪ 40 -‬נשים החליפו במעמד זה מזרקים משומשים‪ .‬כל ‪ 242‬הנשים אכלו ארוחת צהריים בכל המפגשים‪.‬‬
‫מתוך המפגשים‪ 6 ,‬נשים זכו לליווי במקרי חירום שונים עימם התמודדו‪ :‬אונס‪ ,‬סממני שחפת‪ ,‬הידבקות ב‪-‬‬
‫‪ ,HIV‬מחלה אקוטית שהתעוררה וכדומה‪.‬‬
‫תחלואה כפולה‬
‫מרבית הנשים הלכודות בזנות רחוב מכורות לסמים‪ .‬מעבר למחלת ההתמכרות לחלק גדול מן הנשים‬
‫המכורות לסמים הפרעות נפשיות‪ ,‬חלקן אף נמצאות במצב פסיכוטי פרנואידי‪ ,‬לא תמיד ברור האם בגלל‬
‫הפרעה נפשית ראשונית או בגלל השפעת הסמים‪ .‬חלקן החלו להשתמש בסמים כטיפול עצמי בגלל הפרעה‬
‫נפשית‪ ,‬כגון טראומה מורכבת‪ ,‬ואז יש חשיבות רבה לטיפול פסיכיאטרי‪ ,‬בלעדיו קשה להיגמל מסמים‪ ,‬או‬
‫לצאת ממעגל הזנות‪ .‬יש צורך באבחון וטיפול פסיכיאטרי בשטח ע"מ להפנות נשים הסובלות מהפרעות‬
‫נפשיות לטיפול‪ .‬אחות פסיכיאטרית מן היחידה לתחלואה כפולה מלווה את הניידת מדי שבוע‪ .‬הצוות‬
‫במרפאה ובניידת מתייעץ עם האחות ומפנה אליה נשים‪ .‬האחות מיומנת באבחנה ויצירת קשר ומפנה לפי‬
‫הצורך לאבחון וטיפול במרפאה או במרכז היום ביחידה‪ .‬הנשים יודעות שיש באופן זמין אחות‬
‫‪13‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫פסיכיאטרית המיומנת בהענקת תמיכה נפשית בניידת‪ ,‬איתה אפשר להתייעץ בנושאים נפשיים וכן לקבל‬
‫הפניה ליעוץ וטיפול פסיכיאטרי ביחידה‪.‬‬
‫האחות נותנת יעוץ ראשוני לכ‪ 30-‬נשים בערב ומבצעת שיחות ארוכות יותר עם כ‪ 5-‬נשים‪.‬‬
‫ג‪ .‬העלאת המודעות החברתית לנזקי הזנות ועשייה אקטיביסטית למען שיקומן של נשים מזנות‬
‫צוות המרפאה הניידת הכולל נשים גברים‪ ,‬עובדות סוציאליות‪ ,‬רופאות‪ ,‬אחיות מתנדבים ומתנדבות‪ ,‬גיבש‬
‫במהלך השנים נקודת מבט ביחס לזנות וביחס לאופן בו ראוי לטפל בזנות כבעיה חברתית‪ .‬נקודת מבט זו‬
‫התפתחה במהלך ‪ 11‬שנות עבודתנו בזירות הזנות השונות‪ ,‬תוך שהתוודענו למאות סיפורי חיים של נשים‬
‫בזנות‪ ,‬לגורמים שהובילו אותן אל הזנות‪ ,‬לנזקים שזו הסבה להן ולאופן בו הן חוות את עצמן כנשים‪,‬‬
‫כאימהות וכנשים בזנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬תהליך עיצוב נקודת המבט שלנו הושפע ממפגשים קצרים ושיחות עם‬
‫סרסורים‪ ,‬מנהלי בתי בושת ולקוחות זנות בהם נתקלנו במסגרת סיורי הניידת‪ .‬ניסיון העבודה בשיתוף עם‬
‫שירותי סיוע נוספים‪ ,‬עשרות תהליכי הטיפול פסיכו‪-‬סוציאליים עם נשים בזנות וליווין במסע השיקום‬
‫שלהן‪ ,‬תרמו אף הם לחידוד נקודת המבט של הצוות ביחס לזנות וביחס לנשים בזנות‪.‬‬
‫אנו מאמינות כי לא די להעניק סיוע‪ ,‬ליווי וטיפול לשורדות זנות ולא די בחיבורן לשירותי השיקום‬
‫המבורכים המיועדים להן‪ ,‬שירותים שהוקמו בשנים האחרונות על ידי המדינה‪ .‬נשות הטיפול במרפאה‬
‫הניידת אינן יכולות להסתפק במתן טיפול לקורבנות הזנות‪ ,‬עליהן לקחת חלק בשינוי המציאות אשר‬
‫מייצרת זנות – מציאות אשר מלבה את הפגיעה במטופלות שלהן‪ .‬לשם כך‪ ,‬פועל צוות המרפאה הניידת‬
‫לשינוי התודעה הציבורית ביחס לזנות‪ ,‬ופונה לקובעי מדיניות בריאות ורווחה בדרגים שונים על מנת‬
‫ששינוי התפיסה‪ ,‬יבוא לידי ביטוי הלכה למעשה‪.‬‬
‫להלן מספר תחומי עשייה אותם מקדמת המרפאה והניידת בהקשר של זנות‪ ,‬אם בלקיחת חלק ואם‬
‫בהובלה ויוזמה‪:‬‬
‫ג‪ .1.‬סדנאות בנושא "זנות" לעובדות סוציאליות ולאנשי מקצוע נוספים‬
‫העובדות והעובדים הסוציאליים במרפאה ובניידת‪ ,‬מקדמים את מודעתם של עו"סים בקהילה‪ ,‬לתופעת‬
‫הזנות‪ ,‬קורבנותיה‪ ,‬נזקיה ללכודות וללכודים בזנות ונזקיה לחברה בכללותה‪ .‬הצוות משלב במפגשים‬
‫ובסדנאות היבטים נוספים בהתאם לצורך‪ .‬למשל במפגש עם עו"סיות המטפלות בנערות בסיכון‪ ,‬הדגישה‬
‫המנחה )עו"ס במרפאה( את הגורמים המובילים נערות לזנות‪ ,‬סממנים לזיהוי‪ ,‬ודרכים אפקטיביות ליצירת‬
‫שיח עם הנערות על הפגיעה והניצול שהן חוות‪ .‬במפגש עם רופאי משפחה ומתמחים ברפואת משפחה‪ ,‬ניתן‬
‫דגש על היבטים בריאותיים של זנות‪ ,‬כמו גם על פיתוח היכולת של הרופאים להוות אנשי אמון של‬
‫‪14‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫הפציינטיות ולכוונן לטיפול או לשיקום‪ .‬במפגשים עם סטודנטים לעבודה סוציאלית ברחבי הארץ‪,‬‬
‫מדגישות המנחות את חשיבות המשגתה של הזנות כבעיה חברתית אליה צריכות להיות מגויסות העובדות‬
‫הסוציאליות בשדה‪ ,‬הן ברמה של טיפול קליני והן ברמה של מאבק לשינוי חברתי‪.‬‬
‫ג‪ .2.‬התערבות ייחודית בנושא זנות בקרב נשים אריתראיות‬
‫בשנים האחרונות פוגש צוות המרפאה הניידת מספר רב והולך של נשים וגברים מאריתריאה וסודן ברחבי‬
‫התחנה המרכזית הישנה‪ .‬הפעלת הניידת לנשים בזנות בזירה זו פקחה את ענינו לעובדה כי נשים יוצאות‬
‫אריתריאה החלו להיכנס למעגל הזנות‪ .‬שלושה מקורות עיקריים תמכו בהשערה זו‪ .‬ראשית‪ ,‬זהינו פעילות‬
‫זנות במסעדות ובבתי מרזח של קהילת האפריקאים בתחנה‪ .‬לעיתים זה נראה כבני זוג שנכנסים ויוצאים‬
‫מבר‪ ,‬אך מי שעומד וצופה באותו הבר כשעה ויותר יכול להבין כי האישה נכנסת ויוצאת בכל מספר דקות‬
‫עם גבר אחר‪ .‬כל הגברים אגב‪ ,‬יוצאי אפריקה‪ .‬חשדנו זה‪ ,‬אומת ע"י מטופלות אחרות )ישראליות( הלכודות‬
‫בזנות‪ .‬שנית‪ ,‬עלה מספר הגברים האריתראים שהגיעו למרפאה עם מחלות מין פשוטות לטיפול‪ .‬שאלון‬
‫אפידמיולוגי קצר גילה כי כולם צורכים מין בתשלום בתוך הקהילה שלהם‪ .‬באותה תקופה לא נרשמה כלל‬
‫עליה בתחלואה במין בקרב נשים ישראליות בזנות‪ ,‬עובדה זו חיזקה כמובן את הסברה‪ ,‬כי מתקיימת‬
‫תופעה של זנות בקרב נשים יוצאות אריתריאה‪ .‬המקור השלישי שתמך בסברה כי נשים יוצאות אריתריאה‬
‫נקלעו למעגל הזנות‪ ,‬היו שיחות עם צוותי עמותת על"ם ועמותת א‪.‬ס‪.‬ף אשר אמתו את חששותינו ביחס‬
‫להתרחשות המדאיגה וסימנו אותה כתופעה חדשה של זנות ואולי אף של סחר‪ .‬תהליך זה של כניסתן של‬
‫נשים אריתראיות לזנות‪ ,‬הביא את הצוות לנקוט במספר צעדים‪.‬‬
‫‪ 9‬ראשית‪ ,‬דיווחנו על התופעה למתאמת הבין משרדית למאבק בסחר בנשים‪ ,‬ליו"ר וועדת המשנה למאבק‬
‫בסחר בנשים ולרפרנט לנושא סחר בבני אדם במשטרת ישראל‪.‬‬
‫‪ 9‬במקביל‪ ,‬הדפסנו מידע על מדי הצוות שלנו בטגרינית‪ ,‬בנוסף למידע הקיים בעברית‪ ,‬באנגלית ובערבית‪.‬‬
‫החלטה זו נבעה הן מהרצון להמיס את החשד של הנשים האריתראיות והן כתגובה לרמת האלימות‬
‫ברחובות התחנה אשר גברה באותה תקופה וחייבה מינימום של שפה משותפת עם הקהילה האריתראית‬
‫ברחובות‪.‬‬
‫‪ 9‬דיווחנו לארגוני הסיוע‪ :‬קו לעובד ורל"א‪ ,‬אשר תומכים לאורך השנים בצורה מקיפה בחסרי מעמד‬
‫ופליטים‪ ,‬על דפוסי הזנות החדשים אותם זהינו‪ .‬במקביל ניסינו ליצור ביחד איתם שותפות לצורך הפעלת‬
‫מרפאה ניידת ייעודית לקהילה האריתראית בתחנה המרכזית הישנה בדגש על איתור נשים אריתראיות‬
‫‪15‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫שנלכדו לזנות‪.‬‬
‫ג‪ .3.‬ניידת לאיתור נשים אריתראיות הלכודות בזנות‬
‫לאור ההתפתחויות המדאיגות במצבן של נשים בזנות‪ ,‬פליטות מאריתריאה ברובן‪ ,‬החלטנו לייחד פעילות‬
‫של מרפאה ניידת הפונה לקהילה האריתראית מתוך כוונה להבין יותר מה מצבן של הנשים האלה‪ ,‬מה‬
‫הביא אותן לזנות‪ ,‬באילו תנאים הן חיות ואיך ניתן לסייע להן‪ ,‬הן במובן הרפואי והנפשי והן במובן של‬
‫הגנה‪ .‬עדכנו את המתאמת הבין‪-‬משרדית לנושא המאבק בסחר בבני אדם ואת מנהלת "מעגן" )המקלט‬
‫לקורבנות סחר(‪ ,‬שהפעילות יוצאת לדרך מתוך כוונה להפנות למקלט את מי שתמצא מתאימה‪ .‬הניידת‬
‫נולדה כפרי של שותפות בין מרכזת השירות הסוציאלי של עמותת א‪.‬ס‪.‬ף ושל מרפאת לוינסקי‪ .‬בשלב הזה‪,‬‬
‫עמותת רל"א קבלו החלטה לא לקחת חלק בפעילות‪.‬‬
‫יצאנו לדרך‪ ,‬אחת לשבועיים‪ ,‬צוות של שני עו"סים ישראלים‪ ,‬מתורגמנית לטיגרינית מטעם מרפאת‬
‫לוינסקי ומתורגמן )גבר( לטגרינית מטעם עמותת א‪.‬ס‪.‬ף‪ .‬הסתובבנו במספרות‪ ,‬בתי קפה‪ ,‬בארים ורחובות‬
‫וסיפרנו לקהל האריתראי על משמעות הניידת‪ ,‬תוך שהשמטנו את נושא החשד לזנות בקהילתם‪ .‬נענו‬
‫לפניות שלנו לשיחת רחוב‪ ,‬רק גברים‪ .‬אם אישה אחת פה ושם רצתה לדבר‪ ,‬היה גבר שעצר אותה‪ .‬הדעות‬
‫לגבי היתכנות של הפעלת הניידת לתפיסתם של הגברים שענו לנו‪ ,‬היו כמעט חד משמעיות‪ :‬ניידת של‬
‫מחלות מין והסברה לגבי פגיעה במין )ניצול מיני ומחלות מין( לא תתקבל באהדה בקהילה‪ .‬מה שכן עשוי‬
‫להצליח לדידם היה ניידת של בריאות כללית‪ .‬הפעלנו את הניידת עוד מספר פעמים והחלטנו להפסיק את‬
‫הפעילות מתוך מחשבה שקהל היעד שלנו – נשים בזנות יוצאות אריריאה‪ ,‬לא יוצאות נשכרות מהפעילות‬
‫בשלב זה‪.‬‬
‫ג‪ .4.‬קידום מעורבות גורמי טיפול במקרים של נשים בזנות המודרות משירותי טיפול ושיקום‬
‫כידוע‪ ,‬נשים רבות בזנות מוצאות עצמן מודרות משירותי בריאות ורווחה‪ .‬מרפאת לוינסקי ושלוחתה‬
‫הניידת עסוקות על בסיס יומי בסיוע לנשים המטופלות להתגבר על נזקי ההדרה במיוחד כאשר פניהן‬
‫לשיקום וליציאה מהזנות‪ .‬מתוך כך‪ ,‬מפעיל צוות הטיפול ‪ networking‬קבוע ושותפויות אד הוק לטובת‬
‫מטופלות בודדות ולטובת קבוצות של מטופלות בעלות מאפיינים משותפים‪ .‬בשנת ‪ 2012‬התמקדנו בעבודה‬
‫עם שלוש קבוצות ייחודיות‪ :‬נשים בזנות ובסמים המתמודדות עם תחלואה כפולה‪ ,‬נשים בזנות שהן‬
‫אימהות ונשים בזנות אשר מתגוררות בסידורי לינה נצלניים‪.‬‬
‫ג‪ .5.‬נשים בזנות שחיות בבתי הבושת או בסידורי לינה נצלניים‬
‫באזור מתחם לוינסקי ודרום תל אביב נשים צעירות עוסקות בזנות בבתי בושת ולנות בבית הבושת בו הן‬
‫‪16‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫"עובדות"‪ ,‬בביתם של לקוחות‪ ,‬סרסורים‪ ,‬או אצל גברים הנתפסים על ידן כ"בני זוג"‪ .‬בשנת ‪ 2012‬מיפינו‬
‫קבוצה זו של נשים ואנו מעריכות כי באזור מתחם לוינסקי שוהות כ‪ 25 -‬נשים מקבוצה זו‪ .‬כולן נמצאות‬
‫בקשר כזה או אחר עם צוות המרפאה הניידת‪ 10 .‬נשים מהן מגיעות לשיחות קבועות במרפאה‪ ,‬חלקן אף‬
‫משתתפות ב"רביעי נשי"‪.‬‬
‫לתפיסתנו נשים אלה המועסקות בבתי בושת הן נשים חסרות בית אשר אינן נתפסות ככאלה ובשל כך הן‬
‫נופלות בין הכיסאות‪ .‬מחד‪ ,‬הן אינן זכאיות לטיפול ולזכאות לסיוע בגישה לדיור הולם מהיחידה לדרי‬
‫רחוב ומאידך הן אינן בשלות עדיין להיות מטופלות בשירותי הטיפול בנשים בזנות‪ .‬היותן מטופלות‬
‫במרפאת לוינסקי‪ ,‬מאפשרת להן תהליך טיפולי מקיף‪ ,‬אך זה עשוי היה להיות מואץ ומיטיב יותר‪ ,‬בתוספת‬
‫גישה לדיור‪ .‬בשנת ‪ 2012‬ניסינו ללא הצלחה לקדם את הכרתן כזכאיות לשכר דירה מוגדל בעת שהן‬
‫מטופלות על ידי צוות המרפאה הניידת‪ .‬אנו ממשיכות לנסות‪ .‬נספח ה' לדוח זה‪ ,‬מתאר באריכות את מצבן‬
‫של הנשים והטיפול המוצע להן במרפאה‪.‬‬
‫ג‪ .6.‬השתתפות פעילה בוועדות הכנסת למאבק בסחר בנשים ובזנות וביוזמת החוק להפללת הלקוח‬
‫כמו בשנים קודמות המשיכה המרפאה להשתתף באופן פעיל בוועדות הכנסת לקידום מעמד האישה‬
‫ולמאבק בסחר בנשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬צוות המרפאה הניידת מעורב בישיבות בין משרדיות לקידום יוזמת החוק‬
‫להפללת הלקוח מתוך תפיסה כי יוזמה זו תעביר מסר ערכי לחברה בישראל כי זנות הינה פגיעה בנשים‪.‬‬
‫צוות המרפאה שותף גם בפורומים עירוניים הנוגעים לרווחתן ולבריאותן של נשים בזנות ועוסקים‬
‫בנושאים הבאים‪ :‬משוחררי מלר"ד‪ ,‬תקיפה מינית ועוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬קידום מין מוגן גופנית ונפשית בקרב צעירות‬
‫כצוות שקיבל על עצמו את המנדט לפעול לצמצום שיעורי התחלואה במין בחברה הכוללת‪ ,‬אנו סבורים כי‬
‫משימה זו‪ ,‬לא יכולה להצטמצם לבדיקות רפואיות לנשים בזנות בלבד‪ .‬כדי לקדם מניעת תחלואה במין‬
‫באופן מקיף דרושה התמודדות מעמיקה ועקבית העוברת דרך חינוך למיניות בריאה דרך פריזמה של שוויון‬
‫בין המינים‪ ,‬כבר בגיל צעיר‪ .‬כמו כן דרושה הבנה מעמיקה של קובעי מדיניות בריאות ורווחה ציבורית‪,‬‬
‫בגורמים המביאים קהלים שונים להיות פגיעים יותר לתחלואה ומסוכנים יותר בהפצתה‪ .‬מענה אמיתי‬
‫להפחתת הסיכון הכפול של קהלים אלה )ובתוכם גם נשים בזנות אך לא רק( חייב לכלול היבט של מניעה‪,‬‬
‫איתור חולים וטיפול בהם לצד מתן כלים קונקרטיים ורגשיים להימנעות עתידית ממצבי סיכון ופגיעה‪.‬‬
‫לאור כך‪ ,‬פותחה במרפאה הניידת של לוינסקי תוכנית מניעה שניונית בקרב קהלים בסיכון מוגבר‪ .‬במהלך‬
‫שנת ‪ ,2012‬נערכו ‪ 39‬סדנאות במסגרת פרויקט ההסברה לאוכלוסיות בסיכון מוגבר‪ .‬במסגרת סדנאות אלו‬
‫‪17‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫לקחו חלק כ‪ 400 -‬בני נוער‪ ,‬צעירות בסיכון ואנשי טיפול וחינוך שעובדים עמם‪/‬ן‪ .‬הסדנאות הועברו למגוון‬
‫אוכלוסיות‪ ,‬כאשר במקביל לעבודה מעמיקה במסגרות המוכרות לנו מהעבר‪ ,‬נחשפנו השנה לקהלים‬
‫חדשים ומגוונים‪ .‬בנספח ו' לדוח זה‪ ,‬מצורפת רשימת המסגרות בהן התקיימו השנה סדנאות‪.‬‬
‫ד‪ .1.‬סדנאות בקרב בני נוער צעירים וצעירות‬
‫הסדנאות‪ ,‬בנות ‪ 4‬עד ‪ 6‬מפגשים בני מספר שעות‪ ,‬עסקו בתכנים של מין‪ ,‬מיניות ומחלות מין‪ .‬מנחות הסדנא‬
‫שואפות להעלות את המודעות וההבנה בקרב בני הנוער הצעירים והצעירות לנושאים אלו‪ ,‬באמצעות קיומו‬
‫של שיח מיטיב‪ ,‬חיובי‪ ,‬פתוח‪ ,‬ומלמד‪ ,‬ותוך מתן אפשרות לבחון עמדות אישיות ולשאול שאלות )גם אם‬
‫מביכות או ראשוניות(‪ .‬כל זאת‪ ,‬תוך שימת דגש על החלקים הבריאים בהתייחסות למין ומיניות‪ ,‬בניגוד‬
‫לשיח הפתולוגי המתנהל עם בני הנוער בדרך כלל‪ ,‬מתוך הבנה והכרה כי מין מהווה חלק נעים ובלתי נפרד‬
‫מחייהם של המתבגרים‪ .‬במטרה להנגיש את המרפאה כמשאב קהילתי‪ ,‬הוזמנו הקבוצות לביקור במרפאה‪,‬‬
‫האזינו להרצאה מסכמת מפי מנהלת המרפאה‪ ,‬ערכו סיור במרפאה ונבדקו וולונטרית בהתאם לצורך‪.‬‬
‫ד‪ .2.‬סדנאות בקרב צוותי חינוך וטיפול‬
‫מדובר בסדנאות מעמיקות‪ ,‬דינאמיות‪ ,‬בנות ‪ 3-4‬שעות‪ ,‬שמטרתן לבחון את התפיסות והעמדות האישיות‬
‫שיש לאנשי הצוות על מיניות‪ ,‬אל מול האופן בו הם חושבים שבני הנוער עימם הם עובדים‪ ,‬תופסים את‬
‫הנושא‪ .‬כל זאת תוך ניסיון לעסוק בפערים שעולים בבחינה זו ובסוגיות המורכבות המתעוררות מתוקף‬
‫העבודה היום יומית עם בני נוער מתבגרים‪ .‬בדומה לשיח עם בני הנוער והצעירות‪ ,‬גם בעבודה עם אנשי‬
‫המקצוע חשובה שימת הדגש על השיח המיטיב‪ .‬כאנשי מקצוע ובמיוחד כמי שמגיעים מהמרפאה הניידת‪,‬‬
‫אנו נוטים לעיתים להתייחס לנושא המיניות מתוך העיסוק בטראומה‪ .‬מכיוון שהצוותים במסגרות הטיפול‬
‫מכירים את ההיסטוריה של הפגיעות המיניות המאפיינת את בני הנוער במסגרות – הם מתקשים להתייחס‬
‫לאותם צעירים כבעלי צרכים מיניים נורמטיביים‪ .‬קיומו של שיח חופשי על כך עם מנחות הסדנא‪ ,‬מאפשר‬
‫להם לראות את בני הנוער בפריזמה חדשה‪ ,‬בריאה ומאפשרת יותר‪.‬‬
‫ד‪ .3.‬ליווי תהליכי לאורך זמן‬
‫צוותים אחדים קיבלו ליווי ארוך טווח אשר כלל מפגשי הדרכה אחת לשלושה חודשים ושיחות טלפון‬
‫)בהתאם לצורך( עם מנחות התוכנית‪ .‬הליווי עסק על פי רוב בשאלות ערכיות ומהותיות ובקונפליקטים‬
‫ספציפיים אשר עולים בעבודה עם בני הנוער‪.‬‬
‫עבור צוותים אחרים‪ ,‬הפכו מנחות התוכנית לסוג של כתובת קבועה בשאלות בנושא מיניות בהקשר של גיל‬
‫הנעורים‪ .‬מדובר בעיקר בצוותים שמינפו את הסדנאות לתהליכים מתמשכים בנושא מיניות אותם הטמיעו‬
‫‪18‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫באופן עצמאי במסגרת העבודה עם בני הנוער‪.‬‬
‫הצוותים גילו כי הצורך והרצון לעסוק בנושא גבוהים כמעט כמו הקושי והמבוכה הנלווים לכך‪ .‬ההבדלים‬
‫הבינאישיים בין חברי הצוות מעצימים את המורכבות ומקשים על קיומה של התערבות רציפה ישירה‬
‫ובלתי שיפוטית‪.‬‬
‫ניסיון העבודה שלנו כמלווים של הצוותים התמקד בפיתוח ההבנה כי בבסיס הדיאלוג עם הנערות על‬
‫מיניות‪ ,‬עומדים ערכים כמו מסוגלות‪ ,‬כוחות וכבוד עצמי‪ .‬הרעיון היה למקד את הצוות ביכולתו להטיף‬
‫פחות ולהסביר יותר‪ .‬יחד עם הצוותים קבענו יעדים קטנים שעסקו בהפחתת התנהגויות סיכוניות בקרב‬
‫הנערות‪ .‬תהליך זה כאשר הוא הצליח‪ ,‬רתם את אנשי הצוותים לפיתוח מודעות ביחס לתפיסות שלהם לגבי‬
‫מיניות ולגבי הנערות והנערים שבטיפולם‪ .‬הצוותים הבינו כי אין נקודת מבט אחת נכונה‪ ,‬ויש לראות את‬
‫הרצף והשונות בין כל אדם‪.‬‬
‫ד‪ .4.‬קהלי יעד נוספים‬
‫בשנת ‪ ,2012‬פנו אלינו קהלי יעד חדשים‪ ,‬בבקשה להעביר סדנאות למבוגרים או אנשי צוות‪ ,‬בניהם צוותים‬
‫של משפחתונים של אור שלום‪ ,‬בני נוער ששוהים במסגרות של אור שלום‪ ,‬פנימייה של בני נוער‪ ,‬צוות‬
‫הדירות וכן דיירי הדירות של ילדים בסיכוי‪" ,‬גשר לעצמאות"‪ ,‬פגועי נפש מבוגרים‪ .‬כמו כן נוספו מספר‬
‫מסגרות מתוך חסות הנוער‪ .‬בנוסף‪ ,‬באופן ייחודי‪ ,‬הועברה השנה סדנא של ‪ 4‬מפגשים‪ ,‬במסגרת החוג‬
‫לקרימינולוגיה שיקומית חברתית‪) ,‬שנה א' וב'(‪.‬‬
‫ד‪ .5.‬שיתופי פעולה‬
‫בסדנאות שמועברות לבני נוער ואנשי מקצוע‪ ,‬עולה פעמים רבות צורך בהעשרה מעבר למידע שמועבר על‬
‫ידי מרפאת לוינסקי‪ .‬מתוך כך‪ ,‬מופנות אותן מסגרות באופן ישיר לארגונים העוסקים בהסברה ייחודית‬
‫בהיבטים שונים של מיניות‪ :‬הוועד למלחמה באיידס‪ ,‬חוש"ן‪ ,‬ומרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית‪.‬‬
‫המלצנו על המשך עבודה עם גורמים אלה על מנת לגשת לנושאים‪ :‬איידס‪ ,‬נטייה המינית ופגיעה מינית‪,‬‬
‫מנקודת מבט מושכלת ומעמיקה‪ .‬ידוע לנו כי סדנאות רבות הועברו במקומות אלו בעקבות הפניה זו‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫לשכת הבריאות המחוזית תל אביב‬
‫רשימת העובדות והעובדים לפי סדר ה א‪-‬ב‬
‫אורית יוסיפוביץ )דר'(‬
‫אורי עייק‬
‫אורן קיבה‬
‫אלה גלעדוב‬
‫אנה בר נתן‬
‫אסנת מורדי‬
‫אריקה בוני‬
‫דנה בוכבוט )דר'(‬
‫זהר מור )דר'(‬
‫טל לוין‪-‬רוטברג‬
‫טליה פיין )דר'(‬
‫יונתן מרטון‬
‫יעל גור‬
‫מאיה פאליי‬
‫מור ארם‬
‫נהום קבדה‬
‫נורית גלזר חודיק‬
‫נתן בונפיס‬
‫צהלה יצחקי‬
‫קמליה גולן‬
‫רני חלאבי‬
‫רעיה פזילוב‬
‫שי קרמר )דר'(‬
‫שלומית גוטליב )דר'(‬
‫שרונה בן‪-‬עמי‬
‫תמי גוטסמן )דר' (‬
‫מתנדבות ומתנדבי הנידות‬
‫אורי אביבי‬
‫בקי מר‬
‫גילי יובל‬
‫זהבה שמאי‬
‫זהבית זיו‪ -‬ניר )דר'(‬
‫ליהי אבידן‬
‫מי‪-‬טל דנון‬
‫מירי מרקוביץ'‬
‫נדב פרץ‬
‫נועם נדלר‬
‫רופאת מרפאה מומחית למחלות זיהומיות‬
‫מנהל תחומי להט"ב ו‪HIV‬‬
‫נהג ניידת‬
‫אחות ניידת נשים‬
‫מנהלת קבלת קהל‬
‫אחות ניידת נשים‬
‫מנהלת אדמיני' ומנהלת תחום ‪safe-sex‬‬
‫רופאת מרפאה‬
‫רופא מרפאה מומחה לבריאות ההציבור‬
‫עו"ס ניידת נשים‬
‫רופאת מרפאה‬
‫עו"ס תחום ‪safe-sex‬‬
‫מנהלת מרפאת לוינסקי ושלוחותיה הניידות‬
‫מדריכה טיפולית ניידת נשים‬
‫מנחת קבוצות נוער במצבי סיכון‬
‫מתורגמנית לקהל מבקשי המקלט והפליטים‬
‫מרכזת נושא הסברה לקהלים בסיכון‬
‫נהג לשכת הבריאות‬
‫עו"ס הסברה ומרצה בבתי הספר‬
‫עו"ס ניידת נשים‬
‫מנהלת תחום ניידת נשים‬
‫אחות מרפאה‬
‫רופאת ניידת‬
‫עובדת מעבדה‬
‫מנהלת תחום הסברה‬
‫רופאת מרפאה מומחית למחלות זיהומיות‬
‫קבוצת אגודת הידידים המתגבשת‬
‫איתן חי‪-‬עם )דר'(‬
‫אליענה בלייר רובין )עו"ד(‬
‫חיים אורון )ג'ומס(‬
‫יצחק ברלוביץ' )דר'(‬
‫מישל סיבוני‬
‫מרית דנון‬
‫נטלי ברוך‬
‫ניר מלר‬
‫עמיר מנור‬
‫צ'ילה עזרא‬
‫רגינה קן דרור‬
‫רותי קנר‬
‫רנדי לנדרוטמן‬
‫‪20‬‬