שאלות בנוגע לאיכות המים מהו מקור מי השתייה ברמלה? המים נרכשים מחברת מקורות. אילו בדיקות מבוצעות במי השתייה? כל הבדיקות המבוצעות במי השתייה נעשות על פי דרישות והנחיות משרד הבריאות .בצנרת המים מבצעים בדיקות בקטריאליות ,עכירות ,מתכות ,ריכוז כלור נותר ופלואור .באתר האינטרנט של ת.מ.ר .תאגיד מים רמלה מופעים דוחות איכות המים שמפרסמת החברה ,בהתאם להנחיות משרד הבריאות והגופים הממונים. מהן תקנות מי השתייה ומי אחראי לאכיפתן? איכות המים קבועה ב"תקנות בריאות העם (איכות התברואתית של מי שתייה) ."4791התקנות במלואן מופיעות באתר האינטרנט של משרד הבריאות .ת.מ.ר .תאגיד המים רמלה מבצע בדיקות יומיומיות על פי הנדרש בתקנות ואף יותר מכך .מדי שלושה חודשים מתפרסם דו"ח איכות המים בעיתונים ובאתר האינטרנט התאגיד. האם רצוי ומותר לשתות מי ברז? כן .מי השתייה בישראל המסופקים דרך מערכת המים לתושבים הם ברמה תברואתית טובה ביותר .רמת מי השתייה בישראל יכולה להתחרות ברמת המים של המדינות המתקדמות בעולם, באירופה ובארצות הברית .לכן ,אין שום סיבה שלא לשתות מים מן הברז ,ובעיקר נוכח הצורך בשתייה מרובה בארצנו החמה .על פי המלצת משרד הבריאות יש לשתות לפחות שני ליטרים מים ביום. האם מים מינרליים עדיפים על מי ברז? לא בהכרח איכות מי הברז נמצאת תחת פיקוח יומיומי של ת.מ.ר .תאגיד המים רמלה ומשרד הבריאות .צריכת מים מינרליים כרוכה בעלות גבוהה מאוד לעומת צריכת מים מהברז. האם ניתן לחלות כתוצאה משתיית מים? מחלות שמקורם במי שתייה מאופיינות בדרך כלל על ידי הקאות ושלשולים .לרוב הן תוצאה של טיפול לקוי במים או זיהום החודר למים .לאור הטיפול שניתן למים בישראל ,רק במקרים נדירים יש מקרי מחלה הקשורים במים. האם ניתן לקבוע את איכות המים מראם ,טעמם או ריחם? מראה ,טעם או ריח הינם סימן ראשוני בלבד לקביעת איכות מים .אין לשתות מים הנראים לא נקיים בעלי טעם מוזר ,או ריח רע ,מלבד ריח קל של כלור .איכות המים ,כולל הימצאות כימיקלים או חיידקים ,נקבעת על פי תקן של משרד הבריאות לאחר בדיקה המבוצעת במעבדה מוסמכת. האם מי השתייה מכילים קלוריות ,שומנים ,סוכר או כולסטרול? לא. מדוע לעתים נראים מי הברז לבנים? הלובן נגרם מבועות אויר מזעריות המופיעות לעתים במים כתוצאה משאיבת מים .אין לתופעה זו השפעה בריאותית .בועות האוויר נעלמות מעצמן בכלי פתוח תוך מספר דקות. מהם מים קשים? קשיות המים נגרמת על ידי שני חומרים כימיים -סידן ומגנזיום .חומרים אלה נמצאים באופן טבעי במים שמקורם בקידוחים באקוויפר ההר ,העשיר בסלעי סידן ומגנזיום .צירו של שני חומרים אלה בעת חימום גורם להיווצרות אבנית .מים קשים אינם מזיקים לבריאות. האם מי הברז מתאימים לשימוש במכונת דיאליזה ? לא .יש להעבירם טיפול מיוחד לאחר התייעצות עם יצרן המכונה וגורם רפואי. האם המים שיוצרים אבנית בקומקום יגרמו לנו אבנים בכליות? לא ,החומר ממנו נוצרת האבנית הוא פחמת סידן לשתייה ואין לו שום קשר עם אבנים כליות. מדוע נותרים אחרי פעילות מדיח הכלים כתמים על כלי הזכוכית? הכתמים שעלולים להופיע על כלי הזכוכית לאחר ההדחה והייבוש נגרמים על ידי מינרלים בלתי מזיקים שנשארים בכוס כאשר המים מתאדים .קיימים מוצרים שמייבשים את הכוסות ביסודיות. מה מקור הכתמים הנוצרים בספל הקפה ,בווילון המקלחת ובדלת הזכוכית באמבטיה? כיצד ניתן להסירם? מינרלים המומסים במים נוטים לשקוע כאשר המים מתחממים או מתאדים .צבעם של מינרלים אלה הוא לבן כמו סיד או גיר ,והם מצטברים בקומקום ,בספלי קפה ,במקלחון ובדלת הזכוכית באמבטיה .כדי להסיר את המינרלים האלה ,תוכל להשרותם בקערת פלסטיק מלאת חומץ .בתום הפעולה ,שלוף בזהירות את הכלים מקערת הפלסטיק ,נער אותם ושטוף את הכיור ואת המכל עם הרבה מים .את הכתמים הלבנים בדלת הזכוכי של האמבטיה קשה להסיר באמצעות חומץ. משום שכתמים אלה מומסים באיטיות רבה עדיף למנוע את היווצרות הכתמים על ידי ניקוי דלת האמבטיה עם ספוג רך ,עם ספוג רך ,מיד אחרי כל רחצה. כיצד משפיע מיכל השתייה שעל גג הבניין על איכות המים ? מכלי המים שעל הגג מחייבים תחזוקה סדירה ושמירה על ניקיונם ,שלמותם ואטימותם. כאמור ,אחריות תאגיד המים ת.מ.ר .לאספקת מי השתייה היא עד למונה הראשי של הבניין, וממנו והלאה האחריות מוטלת על התושבים לטיפול נאות במערכת. תחזוקת מייכלים לאיגרת מים בבניינים גבוהים על פי הנחיות משרד הבריאות ,יש לדאוג לתחזוקה רצופה ותקינה של מערכות מילוי ואגירת מי השתייה בבנין באופן הבא :המים המסופקים ממיכל האגירה צריכים להיות בסחרור מתמיד עם מערכת מי השתייה של הבניין( .תחלופת המים במיכל צריכה להיות לפחות פעם בשבוע) .יש לוודא מניעת כניסת מזוהמים (בדרך מקרה או במזיד) למיכלי אגירה על ידי איטום ונעילת פתחי המיכל (דלת כניסה ,אוורור ,גלישה ),יש למנוע קינון ציפורים מעל המכסה של מיכל .יש לבצע שטיפה וחיטוי תקופתיים (מומלץ לפחות פעם בשנה) למיכל המים .מידע לגבי חברות המבצעות שטיפה וחיטוי מיכלים ניתן לקבל בלשכת הבריאות. להלן הנחיות לתכנון ותפעול מיכלי מים בבניינים משותפים: שטח הפנים של מיכל האגירה יהיה מצופה בחומר מאושר למי שתייה כך ,שפנים מיכל האגירה יהיה חלק וניתן לניקוי בקלות יחסית מיכל האגירה תהיה משופעת לכיוון פתח צינור ההרקה. במיכל האגירה יותקן פתח כניסה עם מכסה ,החיבור בין המכסה וגוף המיכל יהיה עם אטימה מוחלטת כדי למנוע חדירת מזיקים וזיהום למים .המכסה יהיה עמיד לחלודה ובעל סידור נעילה. מיכל האגירה יהיה מאוורר ,על ידי צינור המסתיים בעיגול כלפי מטה ,עם מגולוונת בקצהו .גג המיכל צריך להיות מנוקז היטב .כמו כן פתח מכסה המיכל חייב להיות מוגבה כ 41-02-ס"מ מעל הגג .אין להתקין אנטנות על גג המיכל או בקרבתו המידית למניעת שהיית ציפורים .אין להתיר העברת צנרת דלוחין ו/או ביוב מעל מיכל המים. צנרת למיכל אגירה :צנרת המים למיכל האגירה תותקן אך ורק מחוץ למיכל. צינור גלישה :שומר על המפלס המקסימאלי של המים בתוך המיכל ,יסתיים בצורה חופשית ולא יחובר ישירות למערכת הביוב .בקצה הצינור תותקן רשת מגולוונת. צינור הרקה :יותקן בתחתית מיכל האגירה ,במקום הנמוך ביותר ומיועד להרקת מים מהיכל לצורך ניקוי וטיפול.
© Copyright 2025