‫בס"ד‬ ‫משכנתאות בנקאיות לכל מטרה בכל הארץ‬ ‫הותיקים והמנוסים ביותר‬ ‫פתרון לכל‬ ‫בעיה‬ ‫לבעלי משקים‬ ‫ברי רשות‪-‬נחלות‬ ‫אפשרות למשכנתאות גישור‬ ‫שירות אמין‬ ‫דיסקרטיות מובטחת‬ ‫פתרון למוגבלים ומעוקלים‬ ‫בתנאים מיוחדים למושבים‬ ‫ליווי צמוד ותוכניות עסקיות לפיתוח הכנסות מהמשק‬ ‫אייל ייעוצים בע"מ טל'‪ 04-8343643 :‬פקס‪04-8246191 :‬‬ ‫ישיר לאייל‪050-7800200 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫שבועון המושבים וההתיישבות הכפרית ‪ ‰‬מס' ‪ 19 ‰ 679‬במאי ‪ ‰ 2011‬ט"ו באייר תשע"א‬ ‫חזרה היסטורית‬ ‫מושב רם און שבחבל תענך חוגג השנה ‪ 50‬שנים‬ ‫להקמתו • במסגרת אירועי היובל חזרו החברים‬ ‫אל ערש הולדתו של המושב‪ ,‬במקום בו עמדה פעם‬ ‫נורית שעל הר הגלבוע ˆ עמ' ‪12‬‬ ‫צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫"במבי" בי"ס לנהיגה‬ ‫רשיון למכונה ניידת‬ ‫רשיון למלגזה‪,‬‬ ‫רשיון לטרקטור\ון‪,‬‬ ‫הסמכה לעבודה בגובה‬ ‫וקורסי הסמכה לתאילנדים‬ ‫מושב קדרון‪ ,‬הזית ‪ ,120‬ורחובות הרצל ‪.160‬‬ ‫משרד ‪ ,08-8592779‬אדם ‪054-4311709‬‬ ‫‪www.bambischool.co.il‬‬ ‫מכתבים‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אוהבים לכתוב?‬ ‫הווה מקומט‬ ‫אוהבים לכתוב ומוכנים להשתתף ביציקת תוכן‬ ‫חדש ל"קו למושב"? אם התשובה חיובית‪ ,‬אתם‬ ‫מוזמנים ליצור איתנו קשר‬ ‫"קו‬ ‪‭‬למושב"‬ ‪‭‬פושט‬ ‪‭‬ולובש‬ ‪‭‬צורה‮‪.‬‬ ‫‬‪‬‭‬בלבושו‬ ‪‭‬החדש‬ ‪‭‬ייכתב" ‬קו‬ ‪‭‬למושב‪‭‬‮"‬‬ ‫‬בעיקר‬ ‪‭‬מתוך‬ ‪‭‬המושבים‮‪ ‬,‬ובידי‬ ‪‭‬חברי‪‭‬‬ ‫‬מושבים‬ ‪‭‬ותושבי‬ ‪‭‬ההרחבות‮‪ ‬.‬אנו‪‭‬‬ ‫‬מעוניינים‬ ‪‭‬בכותבי‬ ‪‭‬טורים‬ ‪‭‬ובמחברי‪‭‬‬ ‫‬כתבות‬‪‭‬‮‪‬ ,‬המאמינים‬ ‪‭‬כי‬ ‪‭‬יש‬ ‪‭‬להם‪‭‬‬ ‫‬מה‬ ‪‭‬להגיד ומוכנים‬ ‪‭‬לכתוב‬ ‪‭‬ל‮"קו‪‭‬‬ ‫‬למושב‮" בתחום‬ ‪‭‬הקרוב‬ ‪‭‬ללבם‮‪.‬‬ ‫‬‪‬‭‬אפשר‬ ‪‭‬לכתוב‬ ‪‭‬על‬ ‪‭‬נושאים‬ ‪‭‬כמו‪‭‬‬ ‫‬תרבות‮‪ ‬,‬ספרות‬‪‭‬‮‪ ‬,‬אמנות‬‪‭‬‮‪ ‬,‬נוער‬‪‭‬‮‪‬,‬‬ ‫ספורט‬‪‭‬‮‪ ‬,‬יחסי‬ ‪‭‬אגודות‮‪‬-‬הרחבות‬‪‭‬‮‪‬,‬‬ ‫נושאים‬ ‪‭‬משפטיים‬‪‭‬‮‪ ‬,‬כלכלה‮‪‬,‬‬ ‫פוליטיקה‬‪‭‬‮‪ ‬,‬הגיל‬ ‪‭‬השלישי‬‪‭‬‮‪‬ ,‬חקלאות‬‪‭‬‮‪‬,‬‬ ‫גינון‬‪‭‬‮‪ ‬,‬איכות‬ ‪‭‬סביבה‬‪‭‬‮‪ ‬,‬מחשבים‬‪‭‬‮‪‬,‬‬ ‫נושאים‬ ‪‭‬טכנולוגיים ועוד‮‪ ,‬כיד‪‭‬‬ ‫‬הדמיון‬ ‪‭‬הטובה‮‪ ‬.‬חברים‬ ‪‭‬מכל‬ ‪‭‬רחבי‪‭‬‬ ‫‪ /‬יריב אמיתי‬ ‫‬הארץ‬ ‪‭‬כבר‬ ‪‭‬נתנו‬ ‪‭‬את‬ ‪‭‬הסכמתם‪‭‬‬ ‫‬להשתתף‬ ‪‭‬בכתיבת‬ ‪‭‬העיתון‬‪‭‬‮‪ ‬,‬ואת‪‭‬‬ ‫‬פירות‬ ‪‭‬שיתוף הפעולה‬ ‪‭‬הזה‬ ‪‭‬אפשר‪‭‬‬ ‫‬לראות‬ ‪‭‬כבר‬ ‪‭‬בגיליון‬ ‪‭‬המונח‬ ‪‭‬לפניכם‮‪‬.‬‬ ‫אפשר‬ ‪‭‬ליצור‬ ‪‭‬קשר‬ ‪‭‬רק‬ ‪ ‭‬בטלפון‪:‬‬ ‫‬‪‬‭‬‭‬‮‪ ‬052-6052073‬או במייל‪:‬‬ ‫‪ami.‬ m‬‬ ‫‪‭ [email protected]‬‬ ‫עמי‬ ‪‭‬רוז‮'נסקי‬‪‭‬‮‪ ‬,‬עורך‬ ‪‭‬‬ ‫חיים שלא נמצאים בהווה‬ ‫הווה חתום ימים נשמטים‬ ‫מחשבות של גאות ושפל‬ ‫אדמה ספוגת צער‬ ‫מקומות של עצב ודממה‬ ‫ארץ שהידורה נעשה מקומט‬ ‫גם לעיוור זולגות דמעות‬ ‫מתגעגע לנסיך הקטן‬ ‫הזרע שנטמן באדמה‬ ‫“‪ ...‬קדושתו של הכאב האישי היא רבת משמעות עבור כולנו‪.‬‬ ‫אין אנו משגרים את יקירינו לסכן את חייהם‪ ,‬אלא מתוך כורח‬ ‫ומתוך החלטה נחושה להגן על המפעל הציוני ועל עצמנו‪ .‬מתוך‬ ‫תפילה שישובו בשלום‪ ,‬ושיבוא השלום‪ .‬מתוך כמיהה‪ ,‬תפילה‬ ‫וצווים תמידיים לימים אחרים‪ ,‬שבהם נצדיע להולכים ונבכה‬ ‫עליהם‪ ,‬אך לא נצטרך עוד לשוב ולשגר אל שדה הקרב את‬ ‫הילדים שלנו‪.‬‬ ‫במקום שאנו עומדים בו‪ ,‬כאן בבאר טוביה‪ ,‬עשו אנשי העלייה‬ ‫הראשונה את המעשה הציוני של גאולת הקרקע‪ ,‬יישוב הארץ‬ ‫ועיבוד אדמותיה‪ .‬זה היה הזרע שנטמן באדמה‪ ,‬והוא שב ונטמן‬ ‫ב־‪ 1930‬בידי אנשי השומר עד שצלח‪ .‬זרע שהיה גם המימוש‪,‬‬ ‫אבל גם ההבטחה לעתיד לבוא‪ ,‬של האתוס הציוני המכונן של‬ ‫חיינו כאן‪ :‬תקומת העם היהודי בארצו ולקיחת אחריות על גו־‬ ‫רלו אחרי אלפיים שנים של גלות‪.‬‬ ‫פיסת ההיסטוריה הדואבת והשמחה גם יחד‪ ,‬שמשתרעת מאז‬ ‫ועד היום‪ ,‬משרטטת רקמה אנושית‪ ,‬אידיאולוגית ולאומית‬ ‫שאנו מצווים לחיות לאורה‪ ,‬ולצד הכאב המר היא מעניקה לח־‬ ‫כמו שהיה קצת אחרת‬ ‫בהשפילה מבט עצבות בעיניה‬ ‫יינו פשר ומשמעות‪.‬‬ ‫ככל שגובר הכאב הפרטי שאין לו חקר‪ ,‬נעשה הציווי שחל‬ ‫עלינו נוקב וחד יותר‪ .‬להמשיך ולעמול על כינונה של חברת‬ ‫מופת‪ .‬חברה שתהא ראויה לאלה שמסרו את חייהם למענה‪ ,‬והם‬ ‫טמונים כאן‪.‬‬ ‫‪ 55‬הלוחמים הטמונים כאן‪ ,‬כולם צעירים‪ ,‬הלכו בשם צו מוסרי‬ ‫ולאומי‪ ,‬לגונן על משפחותיהם ועל ארצם‪ ,‬שמו נפשם בכפם‬ ‫והקריבו את חייהם‪.‬‬ ‫הם הלכו מאתנו בגלל הערבות ההדדית‪ ,‬ובגלל המשפחה‪ ,‬וב־‬ ‫גלל החברות‪ ,‬ובשביל המדינה‪.‬‬ ‫כל הסיבות האלה הן סיבות נאצלות‪ ,‬רחוקות שנות אור מחי־‬ ‫שובים אגואיסטיים ואישיים‪ .‬ולכן במותם‪ ,‬שהוא כה כואב וכה‬ ‫צורב‪ ,‬וכה מקומם‪ ,‬וכה בלתי נתפס‪ ,‬הם מהווים תזכורת תמידית‬ ‫לרוח האדם ולמוסר האנושי”‪.‬‬ ‫אפילו אם יש לה חיוך משגע‬ ‫המדור בעריכת אילנה רף‪ .‬כותבים‬ ‫המעוניינים לשלוח שירים למדור‬ ‫מוזמנים לעשות זאת במייל‪:‬‬ ‫‪walla.com@elanaref‬‬ ‫דברים שאמרה ח”כ שלי יחימוביץ’ בטקס יום הזיכרון‬ ‫שהתקיים בבית הקברות בבאר טוביה‬ ‫תוכן‬ ‫יצאנו פראיירים‬ ‫שווי תנובה מוערך‬ ‫בכארבעה מיליארד‬ ‫שקל ‪ -‬כמעט כפול ממה‬ ‫שקיבלו החקלאים על‬ ‫מכירת החברה ב־‪2008‬‬ ‫תחילת הסוף‬ ‫מחקר חדש‪ :‬ישראל‬ ‫בדרך להפוך למדינה‬ ‫דתית‪ ,‬באופן שעלול‬ ‫לסכן את המשך‬ ‫קיומה‬ ‫הלב ממריא‬ ‫רק לאחר שהתיישבה‬ ‫במטוס היא גילתה‬ ‫שהאיש איתו צ’יטטה‬ ‫באינטרנט הוא הבוס‬ ‫הקשוח שלה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫■כתבים ליאורה שואט‪ ,‬חני סולומון‪ ,‬עודד‬ ‫שלומות‪ ,‬יעקב לזר‪ ,‬נחמן גלבוע‪,‬‬ ‫דגנית סויסה‬ ‫■ צלמי מערכת דוד עינב ודני הדס‬ ‫■ עורך עמי רוז’נסקי ‪052-6052073‬‬ ‫■ עורך משנה עודד לפיד‬ ‫■ מנהלת עיתון עדנה זיו‬ ‫■ דואר אלקטרוני‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מזכירה והפקה דניאלה גבאי ‪052-6052108‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫■ גרפיקה מערכת שרה ראובן‬ ‫■ גרפיקה מודעות אלונה שלייפק‬ ‫מערכת ‪03-5632441‬‬ ‫מודעות לוח דניאלה גבאי‬ ‫טל’ לוח ‪[email protected] 03-5682878‬‬ ‫יועצי פרסוםדניאלה גבאי‪ ,‬יעקב קניאל‪,‬‬ ‫חוה זיו‪ ,‬יורם טביבי‪ ,‬גילה סבן‬ ‫טל’ מודעות ‪03-5632547‬‬ ‫פקס מודעות ‪03-5638728‬‬ ‫מודעות ‪[email protected]‬‬ ‫המערכת והמנהלה רח’ קרליבך ‪ ,2‬ת”א‬ ‫עורך ראשי‪ :‬אורי שרצקי ‪ | [email protected]‬מנכ"ל‪ :‬יורם כרפיס ‪ | [email protected]‬סמנכ"ל סחר‪ :‬ברק ברנר ‪[email protected]‬‬ ‫כל הזכויות שמורות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לשדר בכל אמצעי‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לפרסם או להפיץ בכל אמצעי כל חלק מן המודפס בעיתון הזה‪.‬‬ ‫‪|| 2‬‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫סיימתם‬ ‫לקרוא?‬ ‫אנא השליכו‬ ‫את הגיליון לפח‬ ‫המחזור הסמוך‬ ‫למקום מגוריכם‪.‬‬ ‫חדשות‬ ‫בחירות בעוד חודשיים‬ ‫המגדלים יבחרו ביולי את נציגיהם לוועדות הענפיות של‬ ‫מועצת הצמחים‬ ‫צבי אלון‪ ,‬מנכ”ל מועצת הצמחים‬ ‫לקראת סוף השנה תסתיים הקדנציה אליה נבחרו נציגי המגדלים במועצת הצמחים‪.‬‬ ‫על פי החוק‪ ,‬יבחרו מגדלי הפירות‪ ,‬הירקות‪ ,‬ההדרים ומגדלי זית השמן‪ ,‬את נציגיהם לוועדות‬ ‫הענפיות ולמליאת מועצת הצמחים‪ .‬תוקף הבחירה ל־‪ 4‬שנים‪ .‬הבחירות יתקיימו ב־‪ 26‬ביולי‪.‬‬ ‫מועצת הצמחים הוקמה בשנת ‪ 2004‬במהלך של איחוד ארבע מועצות‪ :‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פרי ההדר‬ ‫ופרחים‪ .‬מוסדות מועצת הצמחים מורכבים מרוב של מגדלים נבחרים ומנציגי ממשלה וציבור‪.‬‬ ‫לימים הוצא ענף הפרחים מהמועצה ולאחרונה צורף בחקיקה ענף הזית‪.‬‬ ‫המועצה פועלת במישורים הציבוריים והמקצועיים לטובת ענפי החקלאות כגורם מרכזי לצד‬ ‫משרד החקלאות וארגוני המגדלים‪.‬‬ ‫מועצת הצמחים היא בעצם מוקד לטיפול וקידום נושאי מקרו חשובים‪ ,‬שהחקלאי הבודד אינו‬ ‫יכול לטפל בהם בכוחות עצמו‪ ,‬ושיש לשיתוף הפעולה במסגרת המועצה יתרון ברור בישומם‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬פיתוח זנים ומחקר בסיסי‪ ,‬הדברה מרוכזת‪ ,‬מו”מ על תנאי ביטוח נזקי טבע‪ ,‬ריכוז והפצת‬ ‫מידע שווקי‪ ,‬פעולות לשמירת תנאי השיווק של פירות וירקות כפי‬ ‫שהחוק מתיר לויסות כמויות בשוק‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫כל הפעילויות הללו מתבצעות בשיתוף פעולה מלא עם משרד החק־‬ ‫לאות‪ ,‬אך יש גם תחומים שהמשרד מנוע מלטפל בהם בשל מגבלות‬ ‫וחסמים‪ .‬כאן נכנסת לתמונה מועצת הצמחים‪.‬‬ ‫כל ההחלטות במועצת הצמחים מתקבלות בידי נציגי המגדלים‪ ,‬שנב־‬ ‫חרו בידי כלל ציבור המגדלים‪ .‬מכאן החשיבות הרבה בעצם קיום והש־‬ ‫תתפות החקלאים בהליך הבחירות‪ .‬המועצה נערכת בימים אלה להכנת‬ ‫הבחירות‪ ,‬ונשלחות הודעות למגדלים על מיקום הקלפיות ונוהלי הצגת‬ ‫מועמדים‪.‬‬ ‫על המלאכה מנצח במקצועיות ועם ניסיון רב השופט המחוזי בדימוס‪,‬‬ ‫מר נתן עמית‪ ,‬שמכהן כיו”ר ועדת הבחירות‪ ,‬על פי מינוי של שר המש־‬ ‫צבי אלון‪ ,‬מנכ”ל מועצת‬ ‫פטים‪ ,‬פרופ’ יעקב נאמן‪.‬‬ ‫הצמחים‬ ‫בג”ץ‪ :‬מדוע התרנגולות לא‬ ‫יוחזקו על פי החוק?‬ ‫משרד החקלאות התבקש להסביר מדוע לא יותקנו‬ ‫תקנות בנושא תנאי החזקת התרנגולות כמתחייב בחוק‬ ‫צער בע”ח • רפורמת הלולים בהמתנה‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫בג”ץ הוציא צו על תנאי המורה להמשיך ולהקפיא את הרפורמה בשלוחת ההטלה בענף הלול‬ ‫עד לאכיפת חוק צער בעלי חיים בלולים‪.‬‬ ‫הצו ניתן לבקשת עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים‪ ,‬שטענה‪ ,‬כי המדינה לא נהגה בתום לב‬ ‫כאשר ניסתה שש פעמים לאשר בכנסת כליאת תרנגולות בכלובי סוללה‪“ .‬אין זה חוקי לכלוא‬ ‫תרנגולת בכלוב שאינו מאפשר לה לפרוש כנף ואף לא לעמוד זקוף”‪ ,‬טענו העותרים‪.‬‬ ‫הצו שהוציא בג”ץ מורה למדינה לנמק בתוך ‪ 90‬יום “מדוע לא יותקנו ללא דיחוי תקנות בנושא‬ ‫תנאי החזקתן של תרנגולות מטילות‪ ,‬כמתחייב מחוק צער בעלי‪-‬חיים”‪ .‬בנוסף‪ ,‬שופטי בג”ץ הו־‬ ‫תירו בעינו את צו הביניים המקפיא את מימוש הרפורמה בתעשיית הביצים‪.‬‬ ‫לטענת העותרים‪ ,‬משרד החקלאות לא פעל בתום לב כאשר הגיש שוב ושוב לוועדת החינוך של‬ ‫הכנסת את אותן תקנות מבלי להתאימן לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים ולדרישות חברי‪-‬הכנ־‬ ‫סת‪ .‬לדבריהם‪ ,‬משרד החקלאות ממשיך להביא בפני הוועדה את אותן תקנות‪ ,‬שאינן מקובלות על‬ ‫חברי הכנסת‪ ,‬בהיותן נמוכות מכל סטנדרט אחר שנקבע בעולם ומנוגדות לחוק צער בעלי‪-‬חיים‬ ‫הישראלי‪.‬‬ ‫תגובת משרד החקלאות‪ :‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר קיבל את החלטת בג”ץ למתן צו על‬ ‫תנאי בעניין הרפורמה בענף ההטלה‪ ,‬וכמובן יפעל בהתאם להחלטה‪ .‬יצוין כי הצו על תנאי אינו‬ ‫משנה את ההחלטה הקודמת של בג”ץ‪ ,‬למתן צו ביניים‬ ‫בנושא‪ ,‬וכן כי המשרד הודיע מיוזמתו‪ ,‬עוד לפני קביעת‬ ‫צו הביניים‪ ,‬כי לא יקיים הליכים משמעותיים לקידום‬ ‫הרפורמה‪ ,‬עד להתקנת התקנות‪ .‬בדיונים שהתקיימו עד‬ ‫כה בוועדת החינוך‪ ,‬התרבות והספורט של הכנסת בנו־‬ ‫שא “תקנות צער בעלי חיים ‪ -‬גידול מטילות והחזק־‬ ‫תן”‪ ,‬אושרו חלק ניכר מסעיפי התקנות שהוגשו לוועדה‬ ‫על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬ובכך עשו חברי‬ ‫הכנסת צעד משמעותי לקראת קידום רווחת העופות‬ ‫המגודלים בישראל לסטנדרט הנהוג באירופה‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬דווקא ארגונים “למען בעלי חיים” עוסקים מזה‬ ‫חודשים רבים בהנצחת מצבם העגום של העופות ובפגי־‬ ‫עה ביכולת להביא לשיפור משמעותי ברווחתם‪ .‬נציגי‬ ‫ארגונים “למען בעלי חיים” מתעקשים שלא לאפשר‬ ‫למשרד החקלאות להמשיך בקידום התקנות והרפורמה‬ ‫בלול‪ ,‬לרווחת המטילות‪.‬‬ ‫‪|| 4‬‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫כמעט רשמי‪ :‬אייפקס עשתה‬ ‫מיליארדים‬ ‫אייפקס מעריכה את שווי תנובה בכארבעה מיליארד‬ ‫שקל‪ ,‬כמעט כפול מהמחיר שקיבלו החקלאים על מכירת‬ ‫החברה ב־‪2008‬‬ ‫יובל אופק‬ ‫לאחרונה נסגרה סופית עסקת המכירה של חלקו של מאיר שמיר בבעלות על תנובה ‏(‪20.7%‬‏)‬ ‫לבנק לאומי ולקבוצת משקיעים פרטית‪ .‬המכירה תתבצע תמור ת ‪ 775‬מיליון שקל‪ .‬בנוסף לדיב�י‬ ‫דנדים שקיבל שמיר בתקופת החזקותיו בתנובה‪ ,‬מחיר המכירה משקף מחיר מכירה כפול מזה שבו‬ ‫רכש את חלקו בתנובה מהקיבוצים ומהמושבים‪ .‬אם לא די במחיר זה כדי לקלקל את מצב הרוח‪,‬‬ ‫הציגה קרן אייפקס למשקיעיה בלונדון נתונים‪ ,‬שלפיהם שווייה של תנובה מוערך בפי ארבעה‬ ‫ממחיר המכירה המקורי‪.‬‬ ‫מחיר תנובה בינואר ‪ 2008‬היה ‪ 989‬מיליון דולר‪ .‬מאז חילקה תנובה שני דיבידנדים בשווי של‬ ‫כמעט שני מיליארד שקל‪ ,‬שהתחלקו בין ארגוני הקניות והקיבוצים שהמשיכו להחזיק בחברה‪,‬‬ ‫מבטח שמיר וקרן אייפקס‪ .‬כיום מעריכה אייפקס את שווי תנובה שאחרי החלוקה בכארבעה מיל־‬ ‫יארד שקל‪ ,‬מחיר הגבוה ב־‪ 46%‬מזה שקיבל שמיר על המכירה וגבוה כמעט פי ארבעה מהמחיר‬ ‫שקיבלו הקיבוצים על מכירת תנובה ב־‪ .2008‬בהתייחס לנתונים אלה ציינה אייפקס כי תנובה היא‬ ‫ההחזקה הרווחית ביותר מבין כל קרנות אייפקס‪ ,‬שהניבה תשואה שנתית של ‪ .72%‬הנתונים אינם‬ ‫סופיים לחלוטין‪ ,‬כי מדובר בהערכת שווי של קרן אייפקס ולא במחיר מכירה‪ .‬אך ככל שעובר הזמן‬ ‫מתחזקת התחושה‪ ,‬שתנובה נמכרה בנזיד עדשים‪.‬‬ ‫נתונים נוספים שהתפרסמו עוסקים בתוצאות העסקיות של תנובה‪ .‬על פי הפרסום ב”דה‪-‬מרקר”‪,‬‬ ‫הגיעו מכירות תנובה ב־‪ 2010‬ל־‪ 1.9‬מיליארד דולר ברווח תפעולי תזרימי של ‪ 250‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫זאת לעומת מכירות של ‪ 1.56‬מיליארד דולר ורווח תפעולי של ‪ 141‬מיליון דולר ב־‪ ,2007‬ערב‬ ‫המכירה‪ .‬מרבית הכנסותיה של החברה הגיעו מתחום החלב‪ ,‬אך ללא ספק מה שהקפיץ את שווי‬ ‫החברה והגדיל משמעותית את רווחיותה היו מכירות שטחי נדל”ן שבבעלותה ‪ -‬חלקה במתחם‬ ‫השוק הסיטונאי שנמכר תמורת ‪ 840‬מיליון שקל‪ ,‬מתחם מחלבת תל־אביב‪ ,‬שנמכר תמורת יותר‬ ‫מחצי מיליארד שקל ‪ +‬אופציות להכנסות נוספות בעתיד‪ ,‬ומספר שטחים נוספים באזור המרכז‪,‬‬ ‫שנמכרו תמורת כמה עשרות מיליוני שקלים כל אחד‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו מעניין להיזכר בעמדת המיעוט שהובעה בעת מכירת תנובה על ידי מאיר בראון מגן‬ ‫שמואל ופעילים נוספים שהתנגדו למכירה‪ .‬בוועידת תנובה‪ ,‬שאישרה את המכירה במארס ‪,2007‬‬ ‫טען בראון כי חגיגות המכירה משולות לחגיגה על סיפון הטיטאניק אחרי שפגעה בקרחון‪ .‬עיקר‬ ‫ביקורתו הייתה כנגד הוויתור של היצרנים על הבעלות‪ ,‬אך בנוסף ציין בראון כי “אנו מוכרים את‬ ‫הנכס הענקי של תנובה הרבה יותר נמוך ממחירו האמיתי בשוק ולא ברור לי‪ ,‬למרות כל האזהרות‪,‬‬ ‫מדוע בגלל מו”מ כושל‬ ‫ורווי אינטרסים עלינו‬ ‫להפסיד מיליונים?”‬ ‫בנאומו גם האשים את‬ ‫מנהיגות התנועה הקי־‬ ‫בוצית על שלא עמדה‬ ‫מאחורי היוזמה להש־‬ ‫איר את תנובה בידי‬ ‫היצרנים ואת אריק‬ ‫רייכמן על הובלה כו־‬ ‫שלת של המהלך‪.‬‬ ‫התמונה להמחשה בלבד‬ ‫דגים גנובים‬ ‫פרקליטות מחוז צפון הגישה כתב אישום ובקשה למעצר‬ ‫עד תום ההליכים נגד גנבי דגים‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫פרקליטות מחוז צפון‪ ,‬באמצעות עו”ד רועי אלפסי‪ ,‬הגישה לבית משפט השלום בנצרת כתב‬ ‫אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד שלושה תושבי טבריה‪ ,‬בגין עבירות של גניבה‬ ‫בנסיבות מיוחדות‪ ,‬קשירת קשר לביצוע פשע‪ ,‬הסתייעות ברכב לביצוע פשע ודייג ללא רישיון‪.‬‬ ‫חיים דיין‪ ,‬מנכ”ל אמב”ל‏(ארגון מגדלי הבקר‏)‪ ,‬מברך את העבודה המאומצת של פרקליטות מחוז‬ ‫צפון‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬מג”ב ויחידת ארז‪ ,‬על המאמצים למיגור תופעת הגניבות החקלאיות‪.‬‬ ‫פרקליטי מחוז צפון עושים ימים כלילות בניסיון להרשיע גנבים בעבירות חקלאיות‪.‬‬ ‫על פי כתב האישום‪ ,‬בלי ל ‪ 27.4.11‬הגיעו של�ו‬ ‫שת הנאשמים לבריכות הדגים של תל יוסף וגנבו‬ ‫כ־‪ 330‬ק”ג דגים בשווי כולל של ‪ 5,000‬שקל‪ ,‬אותם‬ ‫נשאו באמצעות שקים על גבי טרקטורון‪ .‬מעצרם‬ ‫התאפשר בזכות פעולת מעקב שנערכה על־ידי‬ ‫יחידת ארז של מג”ב‪.‬‬ ‫בהמשך למדיניות הבלתי מתפשרת‪ ,‬הנהוגה‬ ‫בפרקליטות מחוז צפון‪ ,‬בכל הנוגע לתחום הפשיעה‬ ‫החקלאית‪ ,‬מבקשת הפרקליטות מבית המשפט לע־‬ ‫צור את הנאשמים עד לתום משפטם‪.‬‬ ‫גניבת דגים בתל יוסף‪ .‬צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫חדשות‬ ‫ראש מועצה חדש‬ ‫שיפור מסוים‬ ‫ד”ר מטי צרפתי־הרכבי נבחרה לראשות המועצה‬ ‫האזורית יואב‬ ‫מפלס הכנרת ממשיך לעלות ‪ -‬באפריל נרשמה עלייה‬ ‫של עוד ‪ 31‬ס”מ‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫בבחירות שנערכו במועצה האזורית יואב נבחרה ד”ר מטי צרפתי־הרכבי לראשות המועצה‪.‬‬ ‫צרפתי־הרכבי‪ ,‬תושבת המושב סגולה‪ ,‬גברה ברוב של ‪ 53.9%‬על עו”ד דוד‬ ‫קוכמן‪ ,‬תושב מושב כפר־הרי”ף‪ ,‬שקיבל ‪ 46.1%‬מסך הקולות הכשרים‪.‬‬ ‫ד”ר צרפתי־הרכבי בת ־ה־‪ ,48‬ד”ר לגנטיקה בחברת “הזרע ג’נטיקס”‪ ,‬נש�ו‬ ‫אה ואם לשלושה‪ ,‬תיכנס לתפקידה בהקדם‪.‬‬ ‫הבחירות לראשות המועצה התקיימו בנפרד מהבחירות הכלליות במועצות‬ ‫האזוריות בישראל לאחר שראש המועצה מזה ‪ 16‬שנה‪ ,‬רני טריינין‪ ,‬פרש‬ ‫בראשית פברואר ומונה לתפקיד המשנה ליו”ר הסוכנות היהודית‪.‬‬ ‫בתקופת הביניים‪ ,‬בין פרישתו של טריינין לבין בחירתה של צרפתי־הרכ־‬ ‫בי‪ ,‬כיהן אלון ענבר‪ ,‬חבר קיבוץ רבדים‪ ,‬כממלא מקום ראש המועצה‪.‬‬ ‫דר’ מטי צרפתי‪ -‬הרכבי‪.‬‬ ‫רגע לפני סוף עונת הגשמים‪ ,‬מפלס הכנרת רשם בחודש אפריל עלייה של ‪ 31‬סנטימטר‪ ,‬לעומת‬ ‫עלייה של ‪ 65‬סנטימטר בחודש שעבר‪ .‬נכון לתחילת מאי עמד מפלס הכנרת על גובה של ‪212.37‬‬ ‫מטרים‪.‬‬ ‫מפלס הכנרת כיום‬ ‫נמצא ‪ 63‬סנטימטר‬ ‫מעל לקו האדום התח־‬ ‫תון ‏(‪ 213.00‬מטר‏)‪.‬‬ ‫ביחס לקו האדום הע־‬ ‫ליון ‏(רום של ‪208.80‬‬ ‫מטר‏) חסרים למפלס‬ ‫‪ 3.57‬מטר‪ .‬ממפלס‬ ‫השנתי‪,‬‬ ‫המינימום‬ ‫‪ 214.12‬מטר‪ ,‬שנרשם‬ ‫בדצמבר השנה ‪ -‬עלה‬ ‫המפלס עד כה ב־‪175‬‬ ‫סנטימטר‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬תומר אפלבאום‬ ‫קיבלו אור ירוק‬ ‫אחרי שנים של מאבק ‪ -‬רמזור הוצב בכניסה לניר‬ ‫ישראל‬ ‫חן מור‬ ‫אחרי שלוש שנים של מאבק‪ ,‬הישג גדול לתושבי ניר‬ ‫ישראל‪ :‬בכניסה ליישוב הותקן רמזור שיגביר את רמת‬ ‫הבטיחות במקום בו התרחשו תאונות רבות‪.‬‬ ‫תושבי היישוב שבחבל לכיש ביקשו ממשרד התח־‬ ‫בורה להציב רמזור בצומת כבר לפני שנים‪ ,‬אך נתק־‬ ‫לו בסירוב בטענות שונות‪ .‬התושבים לא ויתרו ופתחו‬ ‫במאבק ציבורי על מנת להגביר את הלחץ על הנוגעים‬ ‫בדבר ובראשם שר התחבורה‪.‬‬ ‫בראש המאבק עמדו תושבי ניר ישראל‪ ,‬בני עיון וענת‬ ‫פלד‪ ,‬שהובילו מחאות והפגנות כשהם חוסמים כבישים‪.‬‬ ‫פעם הם אף הביאו פרה למקום על מנת שתחסום את‬ ‫המעבר לנהגים וכדי למשוך את תשומת לבם של אנשי‬ ‫משרד התחבורה‪.‬‬ ‫“לצומת ניר ישראל יש עבר עשיר בתאונות”‪ ,‬מסביר‬ ‫עיון‪“ .‬בעשור האחרון התרחשו במקום למעלה ממאה‬ ‫צילום‪ :‬עמי רוז’נסקי‬ ‫תאונות ושני אנשים כבר נהרגו פה‪ .‬זה היה השלב שבו‬ ‫החלטתי שאני יוצא למאבק‪ .‬היה פה כבר יותר מדי‬ ‫מפחיד”‪.‬‬ ‫בשלב מסוים הציעו התושבים להלוות למדינה סכום‬ ‫של מיליון שקלים‪ ,‬על מנת להתחלק בעלות הוצאות‬ ‫התקנת הרמזור‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר שנאמר להם שאין במשרד‬ ‫התחבורה תקציב כדי לעשות זאת בעצמם‪ .‬לא ברור‬ ‫האם עשו את זה בתור גימיק או ברצינות‪ ,‬אבל על פי‬ ‫הצעתם‪ ,‬התושבים יעבירו את הכסף למדינה באופן‬ ‫מיידי‪ ,‬והיא תחזיר להם אותו בהמשך‪.‬‬ ‫כזאת‪,‬‬ ‫הצעה‬ ‫לקבל‬ ‫כמובן שהמדינה לא הייתה יכולה‬ ‫הפגנה בניר ישראל‪ .‬צילום‪ :‬אדי ישראל‬ ‫אך סביר שהדבר הבהיר לאחראים את מידת הנחישות‬ ‫של התושבים‪“ .‬משרד התחבורה לא רצה להשקיע מתקציבו על מנת להציב רמזור בצומת‪ ,‬אך‬ ‫בסופו של דבר הוא הבין אז שהרבה יותר כסף הולך על כל התאונות שמתרחשות פה ועל עלות‬ ‫הטיפול בפצועים ואילו עכשיו כל אדם העובר בצומת ורואה שיש בה רמזור‪ ,‬נושם לרווחה”‪ ,‬אומר‬ ‫עיון לאחר הצלחת המאבק‪.‬‬ ‫ידאגו גם לחקלאות‬ ‫תנועת המושבים תטפל גם בנושאים חקלאיים‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫חשיבותה של החקלאות במדינות העולם צפה ועלתה מחדש בשנים האחרונות‪ .‬זאת‪ ,‬אחרי שכבר‬ ‫ברור לכולם כי אנו צפויים למשברים עולמיים שיגרמו כתוצאה מהמחסור ההולך וגובר במזון‪.‬‬ ‫לתנועת המושבים נבחר לאחרונה מזכיר חדש‪ ,‬מאיר צור‪ ,‬שהגיע מעין יהב‪ .‬לצור ברור לגמרי שעל‬ ‫התנועה להיות גוף עם אמירה משמעותית גם בתחום החקלאות‪ .‬מעתה התנועה תגביר את פעילותה‬ ‫בתחום החקלאי‪.‬‬ ‫“על אף העובדה שחברים רבים פרשו מהענף כבר לפני שני רבות‪ ,‬הרי שהחקלאות היא עדיין חוט‬ ‫השדרה של ההתיישבות‪ ,‬וחברים רוצים להיות מחוברים להוויה הזאת‪ .‬ולכן התנועה רוצה להיות‬ ‫שותפה לעשיה”‪ ,‬אמר צור ל”קו למושב”‪“ .‬המחסור במזון בעולם יגרום לכך‪ ,‬שמעמדה של החקלאות‬ ‫ילך ויתחזק וגם במושבים‪ ,‬לדעתי‪ ,‬תהיה חזרה למשקים‪ .‬צריך לעשות שגם הנהגת המדינה תבין‬ ‫בסופו של דבר כי יש חשיבות עליונה בשמירה על השטחים המעובדים‬ ‫ושלאגודה תהיה בכך אמירה בכל מושב‪ .‬חשוב שהאגודה לא תוותר כל‬ ‫כך מהר על אדמותיה בשל לחצים מבחוץ של גורמי מדינה‪ ,‬אבל גם של‬ ‫אנשים זרים וגורמים כלכלים שאינם חברי המושב”‪.‬‬ ‫תנועת המושבים כבר הקימה שולחן חלב כדי לחזק את מעמדו של‬ ‫המשק המשפחתי בענף הרפת‪ ,‬וישיבה הראשונה זומנה כבר‪ .‬כמו כן‬ ‫נקבע מפגש למרכזי ועדות חקלאיות במועצות האזוריות‪ .‬התנועה אף‬ ‫עוסקת בהסכם המים וביבוא עובדים זרים‪ ,‬גם אחרי שההסכמים הקיי־‬ ‫מים עם הממשלה יסתיימו‪ .‬בתנועה אף מתכננים קמפיין גדול לשי־‬ ‫פור תדמית החקלאות והחקלאים בציבור‪“ .‬יש פער אדיר בין תרומתה‬ ‫האמיתית של ההתיישבות החקלאית למדינה לבין התמונה המצטיירת‬ ‫מאיר צור‪ .‬צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫בעיני הציבור הכללי‪ ,‬ואת זה יש לשנות”‪ ,‬אומר צור‪.‬‬ ‫להציל את הדורסים‬ ‫הושק אתר האינטרנט “הבז האדום” של מועצה אזורית מגידו‬ ‫יעל ברניר‬ ‫טקס השקת אתר “הבז האדום” התקיים בקיבוץ דליה‬ ‫בהשתתפות יזמי התוכנית ‪ -‬החברה להגנת הטבע וה־‬ ‫מועצה האזורית מגידו‪ ,‬וכן נציגי חברת החשמל‪ ,‬התומ־‬ ‫כים בפרויקט‪.‬‬ ‫חברת החשמל שותפה זו השנה השמינית ברציפות‬ ‫בפרויקט “הבז האדום”‪ .‬זאת במסגרת פרויקט רחב‬ ‫היקף‪“ ,‬פורשים כנף ‪ -‬אימוץ הנשרים והדורסים”‪,‬‬ ‫בשיתוף רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע‪.‬‬ ‫תוכנית “הבז האדום” ביישובי המועצה האזורית‬ ‫‪|| 6‬‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫מגידו מתקיימת במסגרות החינוך של המועצה ונועדה‬ ‫להגנת הבזים‪ ,‬הנמנים על אוכלוסיית העופות המצויים‬ ‫בסכנת הכחדה‪ .‬תלמידי כיתות ה’ הנוטלים חלק פעיל‬ ‫בתוכנית מוכשרים להנהגת נושא חשוב זה ולהטמ־‬ ‫עתו בקהילה בה הם חיים‪ .‬תוכנית זו היא חלק מהחינוך‬ ‫הייחודי של מועצה אזורית מגידו המתנהלת כמרחב‬ ‫ביוספרי‪.‬‬ ‫הטקס התקיים בהשתתפות חוצת דורות של ילדי בתי‬ ‫הספר‪ ,‬הוריהם‪ ,‬סבים וסבתות‪ ,‬נציגי המועצה האזורית‬ ‫וראש המועצה חנן ארז‪.‬‬ ‫האתר‪www.falco-buzz.org.il :‬‬ ‫בז אדום‪ ,‬אחד הדורסים הקטנים בארצנו‪ .‬יוסי אשכול‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬ ‫חדשות‬ ‫תרומה לחג ‪1‬‬ ‫תרומה לחג ‪2‬‬ ‫מעל ‪ 100‬טונות של פלפלים‪ ,‬חצילים וקישואים נתרמו‬ ‫לנזקקים‬ ‫רפתני עמק חפר תרמו טונה בשר בקר ל־‪ 300‬משפחות‬ ‫נזקקות‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫שיתוף פעולה יוצא דופן של חקלאים ובתי אריזה בערבה עם ארגון “לקט ישראל”‪ ,‬בנק המזון‬ ‫הלאומי המספק מזון ותמיכה למאות עמותות לנזקקים‪ ,‬הוביל להצלתם של אלפי טונות של‬ ‫פלפלים קישואים וחצילים מפני השמדה ‪ -‬שכולם חולקו לאלפי נזקקים ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫גידי כרוך‪ ,‬מנכ”ל לקט ישראל‪“ :‬מדי שנה מושמדים בישראל עשרות אלפי טונות של פירות‬ ‫וירקות מסיבות כלכליות‪ .‬אנו פועלים בכל השנה על מנת לנסות להציל כמה שיותר יבול‪ ,‬על‬ ‫מנת להעבירו לרווחת הנזקקים‪ .‬כארגון הפועל כדי לוודא כי לכל אדם הזכות לאכול בריא‪ ,‬שיתוף‬ ‫הפעולה זה עם חקלאים ברחבי הארץ מעשיר את מקורות המזון שעומדים לרשותנו”‪.‬‬ ‫מבצע התנדבות רחב‪ ,‬בראשם עומדת אורנה חיים מקיבוץ גבעת חיים מאוחד‪ ,‬שגייסה מספר‬ ‫גורמים‪ ,‬איפשר חלוקה של טונה בשר בקר ל־‪ 300‬משפחות נזקקות בחדרה והסביבה‪ .‬המבצע‬ ‫התקיים לקראת הפסח‪.‬‬ ‫הרפתנים‪ ,‬תורמי בשר הבקר‪ ,‬הם חברי ישובי עמק חפר מהרפתות ברקאי‪ ,‬גבעת חיים מאוחד‪ ,‬גן‬ ‫שמואל‪ ,‬קיבוץ אייל‪ ,‬מושב הבונים‪ ,‬רפת מנורה המשותפת למעפיל ולמושב נורדייה‪ ,‬רפת גל‪-‬ים‬ ‫השייכת לכפר גליקסון‪ ,‬החותרים ולהבות חביבה‪ ,‬קיבוץ מצר‪ ,‬מעגן מיכאל‪ ,‬קיבוץ נחשונים‪ ,‬רפת‬ ‫ניר בכרמל שמשותפת לעין כרמל וניר עציון ורפת חפר המשותפת למעברות והעוגן‪.‬‬ ‫הסוחר אלון חזן תרם את הובלת הפרות מהרפתות ללא תמורה ואף הכין את בשר הבקר בחבילות‬ ‫של ‪ 2‬ו־‪ 4‬ק”ג‪ .‬הבשר הארוז הועבר לעמותת “אהבת רחמים” בחדרה‪ ,‬שחילקה את האריזות ישירות‬ ‫למשפחות הנזקקות בחדרה‬ ‫והסביבה‪.‬‬ ‫יעקב בכר‪ ,‬מנכ”ל התאח־‬ ‫דות מגדלי הבקר‪ ,‬ברך את‬ ‫אורנה חיים על מערך התרו־‬ ‫מה הגדולה בכדי להעניק‬ ‫בשר בקר למשפחות נזקקות‪.‬‬ ‫“מסורת זו של חלוקת בשר‬ ‫על ידי הרפתנים לטובת‬ ‫הנזקקים היא חלק מהנתינה‬ ‫לקהילה”‪ ,‬אומר בכר‪.‬‬ ‫ארגזים עם אוכל למשפחות נזקקות‬ ‫לקט ירקות‬ ‫מבצע שיקום התשתיות‬ ‫ביישובים יוצא לדרך‬ ‫בחייהן ובמותן‬ ‫תיקון היסטורי‪ 38 :‬שנה אחרי מותה הועברו עצמותיה‬ ‫של שושנה בלובשטיין לקיבוץ כנרת ‪ -‬שם היא נקברה‬ ‫לצד אחותה‪ ,‬רחל המשוררת‬ ‫עדי חשמונאי‬ ‫מספר שבועות אחרי שעצמותיה הועברו מבית העלמין קריית שאול בתל־אביב לבית העלמין‬ ‫של קיבוץ כנרת‪ ,‬ערכה המועצה לשימור אתרים טקס היסטורי בו הוסר הלוט מקברה של שושנה‬ ‫בלובשטיין‪ ,‬אחותה של רחל המשוררת‪ ,‬שנקברה מחדש לצד רחל‪.‬‬ ‫מעטים שמעו על שושנה בלובשטיין שחייתה בצילה של אחותה המפורסמת‪ ,‬אך גם היא נמנתה‬ ‫עם תלמידותיה של חנה מייזל בחוות העלמות שהייתה בחצר כנרת‪ .‬את זיכרונותיה מכנרת קיבצה‬ ‫שושנה בספר “עלי כנרת”‪ ,‬אותו הקדישה לאחותה שהייתה צעירה ממנה בשנתיים ומתה בדמי‬ ‫ימיה ממחלת השחפת ב־‪.1931‬‬ ‫‪ 38‬שנים אחרי שהלכה שושנה לעולמה הועתקו עצמותיה ביוזמתה של רחל סבוראי‪ ,‬שאימה‪,‬‬ ‫שהייתה ידידה של המשוררת המפורסמת‪ ,‬קראה לה על שמה‪ .‬סבוראי מספרת כי במהלך השנים‬ ‫שימשה שושנה כמורה למוזיקה‪ ,‬אך התפרנסה בקושי רב‪ .‬היא מעולם לא נישאה ולא נולדו לה‬ ‫ילדים‪.‬‬ ‫־ב־‪ 1973‬היא מתה כערירית‪ ,‬נקברה בבית העלמין בקריית שאול ואיש לא פקד את קברה‪ .‬סב�ו‬ ‫ראי כבר התנסתה במבצעים מורכבים ונועזים אחרי שחצתה עם מאיר הר ציון‪ ,‬הלוחם המיתולוגי‬ ‫מיחיד ה ‪ ,101‬את גבול ירדן בשנות החמישים העוינות והמסוכנות‪ ,‬וביקרה עמו בסלע האדום ‪ -‬ב�י‬ ‫קור שבאותם ימים נחשב למשימת התאבדות‬ ‫וגבה קורבנות רבים‪.‬‬ ‫גם היום‪ ,‬כמו אז‪ ,‬סבוראי לא נרתעה והח־‬ ‫ליטה לתקן את העוול שנעשה לאחותה הלא‬ ‫מוכרת של המשוררת המפורסמת‪“ .‬שושנה‪,‬‬ ‫בית עלמין בכנרת‪ .‬צילום‪ :‬עמי רוז’נסקי‏‬ ‫שכל ימיה התעסקה עם זכר אחותה האהו־‬ ‫בה‪ ,‬הייתה ראויה לחסד של אמת על אהבתה‬ ‫לרחל”‪ ,‬אמרה סבוראי‪.‬‬ ‫סבוראי פנתה לשמוליק חדש‪ ,‬מנהל בית‬ ‫הקברות של כנרת‪ ,‬וזה נעתר לבקשתה ואיתר‬ ‫חלקת קבר קטנה ליד קברה של המשוררת‪.‬‬ ‫בטקס מיוחד הוסר הלוט ושושנה זכתה להכ־‬ ‫רה שכל כך הגיעה לה‪ .‬בטקס שנערך במעמד‬ ‫מנכ”ל המועצה לשימור אתרים עמרי של־‬ ‫מון‪ ,‬ההיסטוריון מוקי צור ואורחים נוספים‪,‬‬ ‫נרשם גם פרק חייה בהיסטוריה המפוארת לה‬ ‫היא הייתה שותפה על שפת הכנרת‪.‬‬ ‫‪|| 8‬‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫משרד החקלאות החל בביצוע התוכנית לשיקום תשתיות‬ ‫ביישובים הכפריים‬ ‫יעקב לזר‬ ‫משרד החקלאות החל בביצוע התוכנית לשיקום תשתיות ביישובים הכפריים‪ .‬בשלב הראשון‬ ‫שלח המשרד קול קורא למועצות האזוריות וליישובים‪ ,‬על מנת לאתר את העונים לקריטריונים‪.‬‬ ‫פרסום התוכנית בא בעקבות ישיבת הממשלה החגיגית‪ ,‬שהתקיימה בדגניה באוקטובר האחרון‪ ,‬ובה‬ ‫הוחלט כי לטובת שיקום התשתיות יוקצה סכום כולל של מיליארד שקל בשנים ‪.2011-2020‬‬ ‫התשתיות הנכללות בתוכנית הן‪ :‬כבישים‪ ,‬מדרכות‪ ,‬תאורה‪ ,‬אבני שפה‪ ,‬מגרשי חניה ופינות‬ ‫משחקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬תכלול התוכנית גם תשתיות תת־קרקעיות‪ ,‬כמו מערכות מים‪ ,‬ביוב‪ ,‬חשמל‪,‬‬ ‫תקשורת וכדומה‪.‬‬ ‫כבר בשנה הקרובה ישקיע המשרד כ־‪ 85‬מיליון שקל במיזם‪ ,‬זאת בנוסף ל־‪ 15‬מיליון שקלים‬ ‫שהקצה המשרד לשיקום התשתיות ביישובי הכרמל‪ ,‬שניזוקו קשות בעקבות השריפה לפני ארבעה‬ ‫חודשים‪.‬‬ ‫“אין ספק שהאפשרות לחידוש ולשדרוג של התשתית תיצור מנוף לשיקום כללי של היישוב בכל‬ ‫הרבדים”‪ ,‬אומרת שרת החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬אורית נוקד‪“ .‬שדרוג התשתיות יתרום להעלאת‬ ‫התדמית של היישוב‪ ,‬ובכך להגדלת כושר המשיכה של היישוב לאוכלוסייה צעירה ולתיירות‬ ‫כפרית כתעסוקה משלימה לחקלאות”‪.‬‬ ‫שרת החקחאות‪ ,‬אורית נוקד‏‬ ‫חדר אורחים‬ ‫החלטה שרירותית‬ ‫סוף החזון הציוני?‬ ‫בית המשפט דחה תביעה של מינהל מקרקעי ישראל‬ ‫להשיב אליו שטח חקלאי בטענה שאינו מעובד‬ ‫פרופ’ ארנון סופר במחקר חדש‪ :‬מדינת ישראל בדרך‬ ‫להפוך למדינה דתית‪ ,‬באופן שעלול לסכן את המשך‬ ‫קיומה‬ ‫לימור גורביץ‬ ‫בית משפט השלום בחיפה פסק כי מינהל מקרקעי ישראל התנהג בשרירות לב ואינו יכול לבטל‬ ‫חוזה חכירה הנוגע לשטח חקלאי לא מעובד‪ .‬טענת המינהל היתה כי מטרת החוזה ‪ -‬גידול מטעים‬ ‫ אינה מקוימת‪ .‬בית המשפט קבע‪ ,‬שמכיוון שהחקלאים‪ ,‬הצדדים לאותו הסכם‪ ,‬עשו כל ניסיון‬‫אפשרי לקיים את ההסכם ‪ -‬אין לפנותם מהשטח ולהחזירו למינהל‪.‬‬ ‫מדובר במקרקעין באזור פרדס חנה שנמצאים בבעלות קק”ל והוחכרו על ידי מינהל מקרקעי‬ ‫ישראל ב־‪ 1977‬לחיה ראובני ז”ל ל־‪ 49‬שנה‪ .‬בחוזה החכירה צוין כי מטרת החכירה היא לשם גידול‬ ‫מטעים בשטח החקלאי‪ .‬ב־‪ 1999‬ביקשו יורשיה של ראובני להעביר את הזכויות בקרקע אליהם‪.‬‬ ‫במהלך הטיפול בבקשה נשלח לשטח מפקח מטעם המינהל‪ ,‬שגילה שהשטח אינו מעובד ובמקום‬ ‫מטעים עומדות שם שתי משתלות‪ .‬בשלב זה החלה מסכת התכתבויות בין הצדדים‪ ,‬כאשר המינהל‬ ‫דרש מהיורשים התחייבות לעבד את השטח ולקיים את מטרת החכירה כתנאי להעברת הזכויות‬ ‫בשטח‪ .‬היורשים מצדם טענו כי המקרקעין מעובדים‪ ,‬וכי במקום נשתלו בצלים ופקעות פרחים‪.‬‬ ‫בשלב מסוים הסכימה הנהלת המחוז של המינהל לשנות את ייעוד הקרקע לפי חוזה החכירה לש־‬ ‫לחין במקום מטעים‪ .‬אולם‪ ,‬מאחר שהטיפול בחוזה החכירה עבר בשלב מסוים למחלקה המשפטית‬ ‫במינהל‪ ,‬הנושא לא הוסדר‪ .‬אותה מחלקה החלה לשלוח מכתבי התראה הנוגעים להסדרת הזכויות‬ ‫בקרקע ובסופו של דבר הודיע המינהל על ביטול חוזה החכירה ודרש את פינוי המקרקעין‪ .‬לאחר‬ ‫זמן מה הגיש המינהל תביעה לבית משפט השלום בחיפה בדרישה לסילוקם של היורשים מהמקר־‬ ‫קעין והחזרתם למינהל‪.‬‬ ‫לטענת יורשיה של ראובני ז”ל‪ ,‬שיוצגו על־ידי עו”ד דורון גושן‪ ,‬מומחה לאגודות שיתופיות‬ ‫ולנדל”ן השותף במשרד “גושן‪ ,‬גושן סיגל”‪ ,‬הקרקע היוותה בעבר חלק מפרדס משותף‪ ,‬אולם‬ ‫מכיוון ניטע בשטח זן בלתי מוצלח של עצי הדר הם נעקרו‪ .‬מאחר והיורשים לא הצליחו לנטוע‬ ‫מטע אחר הם ביקשו למכור את השטח‪.‬‬ ‫לטענת הנתבעים‪ ,‬הבירוקרטיה במינהל מקרקעי ישראל היא שאשמה בכך שהחלקה הפכה לבל־‬ ‫תי נטועה‪ .‬זאת משום שמצד אחד המינהל לא איפשר לחברה שקנתה לקבל זכויות בקרקע‪ ,‬ומצד‬ ‫שני גם לא איפשר לקונה לטעת בה עצים עד להשלמת העברת הזכויות על שמה‪.‬‬ ‫כאשר ביקשו הנתבעים להשלים את העברת הזכויות בחלקה על שם הקונה‪ ,‬תויקה בקשתם בתיק‬ ‫שנמצא במחלקה החקלאית ולא טופלה‪ ,‬משום שהתיק עבר לטיפולה של המחלקה המשפטית‪ .‬זו‬ ‫האחרונה הודיעה לנתבעים על ביטול החוזה עקב העדר טיפול מבחינתם‪ ,‬כעשרים יום בלבד לאחר‬ ‫שנתבעים הגישו למינהל מכתב בקשה לאפשר להם לסיים הטיפול‪ ,‬בקשה שלא טופלה על ידי‬ ‫המינהל‪ .‬לפי הנתבעים‪ ,‬הסיבה היחידה שחוזה החכירה בוטל והנושא הגיע לפתחו של בית המשפט‬ ‫נעוצה בחוסר תיאום פנימי ובמחדל ביורוקרטי של המינהל‪.‬‬ ‫המינהל טען בבית המשפט כי בוצעה הפרה בוטה ומתמשכת של חוזה החכירה‪ .‬לטענתו ניתנו‬ ‫הזדמנויות רבות לנתבעים לתקן את דרכם ולעשות שימוש חקלאי בשטח‪ ,‬אבל בפועל לא חל כל‬ ‫שינוי‪.‬‬ ‫השופט דניאל פיש דחה את התביעה וקבע כי אין לקבל את טענות המינהל שהחוזה בוטל כדין‪.‬‬ ‫השופט קבע כי בנקודת הזמן בה בחר המינהל לבטל את החוזה לא התרחשה כל הפרה חדשה של‬ ‫החוזה‪ ,‬או אירוע מהותי אחר‪ ,‬למעט העובדה שמבחינה פנים ארגונית הטיפול במסגרת המינהל‬ ‫עבר מהמחלקה לעסקאות חקלאיות למחלקה המשפטית‪ .‬כן קבע השופט כי עוד בטרם התקבלה‬ ‫הודעת הביטול מטעם המינהל יצא מכתב מהנתבעים שבו הם ביקשו להסדיר את העניינים השונים‬ ‫עם המינהל ולהשלים את העברת הזכויות לפי התנאים שהציב‪.‬‬ ‫השופט התרשם כי המכתב הוצא מתוך כוונה אמיתית ובתום לב‪ ,‬אולם למרבה הצער הוא לא‬ ‫הגיע כלל לידי המחלקה המשפטית ונותר במחלקה לעסקאות חקלאיות‪ .‬לאור כל אלה נקבע‬ ‫שהחלטת המינהל לבטל את החוזה דווקא במועד בו הנתבעים הצליחו לעמוד בדרישות השונות‬ ‫שהוצבו בפניהם היתה שרירותית ולא יכולה לעמוד‪.‬‬ ‫שטח חקלאי‪ .‬פרדס חנה‪ .‬צילום‪ :‬עמי רוז’נסקי‬ ‫‪|| 10‬‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫עכשיו יש לחשש גושפנקה אקדמית‪ :‬מדינת ישראל בדרך להפוך למדינה דתית‪ ,‬באופן שעלול‬ ‫לסכן את המשך קיומה‪ .‬כך מתריע פרופ’ ארנון סופר‪ ,‬ראש קתדרת חייקין לגיאו־אסטרטגיה באו־‬ ‫ניברסיטת חיפה‪ ,‬במחקר חדש ‪“ -‬ישראל ‪ 2010-2030 -‬בדרך למדינה דתית”‪.‬‬ ‫המחקר‪ ,‬המהווה המשך למחקרו הקודם של פרופ’ סופר “ישראל ‪ 2007-2020 -‬על דמוגרפיה‬ ‫וצפיפות”‪ ,‬מתאר תהליכים דמוגרפיים העוברים על החברה הישראלית‪ ,‬תוך התמקדות בריבוי‬ ‫הטבעי במגזר החרדי‪ ,‬הדתי‪ ,‬החילוני והערבי וההשלכות של תהליכים אלה‪.‬‬ ‫מהממצאים עולה כי בשנת ‪ 2030‬יהיה בארץ רוב של אוכלוסייה דתית‪ ,‬דבר שעלול להביא לאחת‬ ‫מהתוצאות הבאות‪:‬‬ ‫הרוב החילוני מצליח להקים קואליציה חילונית ולבצע “מהפכה חילונית” בכלל התחומים; אם‬ ‫הדבר לא יצלח‪ ,‬אנו צפויים לחזות במדינה שתכלול חברה דתית וחרדית הולכת וגדלה‪ ,‬עוני גדל‬ ‫ומיעוט חילוני שייאלץ להשלים עם אורח חיים דתי ועם סדרי עולם דתיים‪ .‬במידה שהמנהיגות‬ ‫הדתית תדחף את עם ישראל לסיפוח יו”ש‪ ,‬תתקיים החלופה השלישית‪ ,‬ולתפיסתו של פרופ’ סופר‬ ‫המטרידה מכולן‪“ :‬המשך היחלשות הדמוקרטיה מול כוחות אנטי־דמוקרטיים‪ ,‬כנסת שלא תתפקד‬ ‫והתגברות האנרכיה שהפכה לנורמטיבית”‪.‬‬ ‫איך נגיע‪ ,‬לדבריו‪ ,‬לחלופות השנייה והשלישית?‬ ‫בשנת ‪ 2030‬יגיע מספר החרדים בישראל ליותר ממיליון בני אדם‪ ,‬זאת בהסתמך על הממוצע‬ ‫השנתי של הריבוי הטבעי בקרב החרדים העומד על כ־‪ 6%-7%‬בשנה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הריבוי הטבעי‬ ‫של משפחות חרדיות יגרום לכך שאחוז החרדים בקרב האוכלוסייה הצעירה יהיה גדול אף יותר‪.‬‬ ‫מספרים אלה יביאו לעומס ונטל כבד על מוסדות המדינה‪ ,‬שישנו לחלוטין את דמותה של החברה‬ ‫הישראלית‪ .‬גידול כה משמעותי באוכלוסייה זו יהפוך את המגזר החרדי‪ ,‬שרבים מבניו אינם לוק־‬ ‫חים חלק פעיל בשוק העבודה‪ ,‬לנטל על יתר האוכלוסייה התומכת בהם‪.‬‬ ‫“ככל שהמגזר החרדי גדל‪ ,‬כך גדלים הפערים הכלכליים בין האוכלוסייה החרדית לשאר האוכ־‬ ‫לוסייה וכך נדרשים סכומים הולכים וגדלים של תשלומי העברה על מנת לצמצם פערים אלה‪.‬‬ ‫ההשתתפות הדיפרנציאלית בכוח העבודה לא רק יוצרת מצב תלות מוחלטת באוכלוסייה המפרנ־‬ ‫סת‪ ,‬אלא גם מצב של אי־שוויון שרק הולך וגדל‪ ,‬אי שביעות רצון‪ ,‬מרמור‪ ,‬תחושות של מחנק בקרב‬ ‫משלמי המסים וסטריאוטיפיזציה של האוכלוסייה התלויה”‪.‬‬ ‫תהליך נוסף‪ ,‬עליו מצביע פרופ’ סופר‪ ,‬שיתרחש בעקבות הגידול באוכלוסייה החרדית והדתית‪,‬‬ ‫הוא התחזקות כוחן האלקטורלי של המפלגות החרדיות והדתיות‪“ .‬סדר היום הציבורי‪ ,‬המרחב‬ ‫הציבורי ומאפייני התרבות עלולים להיות כולם ברוח העולם החרדי והדתי‪ .‬החינוך יהפוך לחינוך‬ ‫תורני‪ ,‬המשפט יהיה ברוח ההלכה‪ ,‬התקשורת תעבור מהפכה כשרבים מהתכנים אותם היא משדרת‬ ‫כיום ייעלמו”‪.‬‬ ‫תהליכים אלה יביאו לירידה מוגברת של התושבים החילוניים מהארץ‪ ,‬מה שידרדר עוד יותר‬ ‫את איכות החיים‪.‬‬ ‫לדבריו של פרופ’ סופר‪ ,‬כדי להימנע מתמונת מצב עגומה זו‪ ,‬יש לחייב הכנסה של תכנים דמו־‬ ‫קרטיים ומערביים לכלל מערכות החינוך במדינה‪ ,‬דבר שימנע את התממשות החלופה הקיצונית‬ ‫מכולן‪“ .‬במידה שמקבלי ההחלטות לא יתעשתו‪ ,‬החזון הציוני יגיע אז לסופו הטרגי ועם ישראל‬ ‫יצא שוב לגלות‪ ,‬שוב יעמוד מול אנטישמיות והתבוללות”‪ ,‬סיכם פרופ’ סופר‪.‬‬ ‫פרופסור ארנון סופר‬ ‫חזרו לנורית‬ ‫מושב רם־און שבחבל תענך חוגג השנה יובל‬ ‫שנים להקמתו • במסגרת אירועי היובל קיימו‬ ‫חברי המושב אירוע מרגש‪ ,‬בו חזרו בזקניהם‬ ‫ובטפם אל ערש הולדתו של המושב‪ ,‬במקום‬ ‫שעמדה פעם נורית שעל הר הגלבוע‬ ‫חומי ינאי‪ ,‬צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫מייסדי רם־און החלו את דרכם כשהתיישבו באופן‬ ‫זמני במושב נורית‪ ,‬שתוכנן ככפר יערנים‪ ,‬אך ננטש על‬ ‫ידי רוב מתיישביו באמצע שנות החמישים‪.‬‬ ‫המתיישבים היו חברי גרעיני נח”ל שהתארגנו על ידי‬ ‫תנועת המושבים‪ ,‬כפתרון חברתי‪-‬כלכלי לבני מושבים‬ ‫ותיקים‪ ,‬שלא נמצא להם מקום במשקי ההורים‪ .‬אליהם‬ ‫הצטרפו בוגרי בתי ספר חקלאיים‪ ,‬ששאפו לחיות במו־‬ ‫שב‪ .‬לפני רם־און קמו במסגרת זו המושבים ניר בנים‬ ‫ולכיש‪.‬‬ ‫ביולי ‪ 1958‬הגיעו חברי הגרעין הראשון ומדי שנה‬ ‫הצטרפו חברי גרעין נוסף‪ .‬כך הוקם “ארגון שלח”‪ ,‬אגו־‬ ‫דה שיתופית להתיישבות‪ ,‬שהחל להתקיים במבנה זמני‬ ‫של קיבוץ (קומונה)‪ .‬רוב החברים יצאו לעבוד כשכירים‬ ‫ביישובי הסביבה‪ .‬בהדרגה נמסרו אדמות נורית לארגון‪.‬‬ ‫היישוב החדש היה מתוכנן לקום בערך במקום שה־‬ ‫יום בנויה בו השכונה הצפונית של גן־נר‪ .‬לאחר שהוחל‬ ‫בתכנון החליטו המוסדות המיישבים (הסוכנות היהודית‬ ‫וממשלת ישראל) ליעד את משבצת הקרקע שיועדה‬ ‫ל”שלח” לנטיעת פרדסים למושבי תענך‪ .‬הארגון נדרש‬ ‫לוותר על מקומו המיועד‪ .‬הוצעו כמה חלופות‪ ,‬ולבסוף‬ ‫נבחרו אדמות חרבת זאבד לרגלי הגבעה בשם זה‪ ,‬בדרום‬ ‫אזור תענך‪ ,‬על גבול שביתת הנשק עם ירדן‪ .‬שם הוקם‬ ‫ב־‪ 1961‬המושב שנקרא אחר כך רם־און‪ ,‬על שמו של‬ ‫חבר הגרעין רמאון פלדי‪ ,‬שנפל בהיתקלות עם מסת־‬ ‫ננים‪ ,‬כאשר הגרעין שירת בהיאחזות כרם־שלום שעל‬ ‫גבול מצרים‪.‬‬ ‫לאחר נטישתו השנייה שימש נורית כבסיס אמונים‬ ‫של הגדנ”ע‪ ,‬ואחר כך נותר נטוש במשך שנים רבות‪.‬‬ ‫לאחרונה אושרו תוכניות להקמת יישוב קהילתי במקום‪,‬‬ ‫ולצורך כך נהרסו רוב בתיו הישנים של היישוב הוותיק‪,‬‬ ‫והוחל בעבודות תשתית‪.‬‬ ‫אל שרידי היישוב ההרוס שמו את פניהם ב־‪ 2‬באפריל‬ ‫חברי רם־און‪ ,‬כדי לשתף את הנכדים ואת עשרות המש־‬ ‫פחות שהצטרפו למושב במסגרת ההרחבה בשנים האח־‬ ‫רונות‪ ,‬בזיכרונות הקשורים למקום בו התגבשה הקהילה‬ ‫הצעירה של המייסדים‪.‬‬ ‫להתכנסות בנורית קדמה שרשרת פעילויות שנער־‬ ‫כו לנוער‪ ,‬שכללו מפגשים עם הסבים‪-‬המייסדים‪ ,‬ערב‬ ‫סביב המדורה בנורית‪ ,‬ועליה סמלית מגדעונה לנורית‬ ‫בנתיב התלול בו הלכו אבותיהם‪.‬‬ ‫מספר מבנים נטושים “שוחזרו” ונתלו בהם תמונות‬ ‫מימי הישיבה בנורית‪ ,‬והקהילה כולה התאספה לפיק־‬ ‫ניק המוני בחורשה הצופה על פני עמק חרוד‪ .‬הילדים‬ ‫השתתפו בחידון על תולדות המקום‪ ,‬ולהקת הזמר של‬ ‫הוותיקים השמיעה שירים שחוברו בחגים של גרעיני‬ ‫הנח”ל מאז‪.‬‬ ‫להפתעת רבים‪ ,‬היה האירוע חוויה מרגשת לבני הדור‬ ‫הצעיר‪ ,‬לא פחות מאשר לבני דור המייסדים‪ .‬כולם נו־‬ ‫כחו כי שימור תולדות היישוב תורם רבות לגיבוש חיי‬ ‫הקהילה‪.‬‬ ‫‪|| 12‬‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫ההרחבה ‪-‬‬ ‫יישוב קהילתי‬ ‫בשנת ‪ 1992‬הוקמה האגודה המוניצי־‬ ‫פלית‪ ,‬שמעמדה הוא “ישוב קהילתי כפרי‪,‬‬ ‫אגודה שיתופית בע”מ”‪ ,‬והיא מכנסת תחת‬ ‫ישות אחת את כל התושבים ‪ -‬החקלאים‬ ‫והקהילתיים גם יחד‪ .‬לאגודה הסכם עם‬ ‫האגודה החקלאית לאספקת מים ושירותים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫האגודה החקלאית העבירה לבעלות הא־‬ ‫גודה המוניציפלית‪ ,‬ללא תמורה‪ ,‬את כל‬ ‫הנכסים המשמשים את חיי הקהילה‪ ,‬כמו‬ ‫בריכת השחיה‪ ,‬בית העם‪ ,‬מועדונים וגני‬ ‫ילדים‪ ,‬וכיו”ב‪.‬‬ ‫ההרחבה הראשונה הייתה בתוך שטח הי־‬ ‫שוב הוותיק‪ ,‬ובה הופרטו כמעט כל הבתים‬ ‫שהיו שייכים לאגודה החקלאית‪ ,‬ונמכרו‬ ‫בעיקר לבני ובנות המושב‪.‬‬ ‫ההרחבה השנייה הייתה ממזרח לישוב‪,‬‬ ‫וכללה ‪ 40‬מגרשים חדשים; גם בה נקלטו‬ ‫בעיקר בני ובנות המושב‪ ,‬ועוד מתיישבים‬ ‫מבחוץ ‪ -‬רובם ככולם משפחות צעירות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬הושלמו השלבים האחרונים‬ ‫בביצוע ושיווק של שלב ג’‪ ,‬שכולל ‪ 83‬מג־‬ ‫רשים נוספים‪ .‬עם השלמת האיכלוס יכלול‬ ‫הישוב ‪ 59‬משקים חקלאיים ועוד כ־‪161‬‬ ‫יחידות מגורים צמודות‪-‬קרקע‪.‬‬ ‫אוכלוסיית רם־און בשנת ‪ 2011‬מונה‬ ‫‪ 225‬בתי אב‪ ,‬כ־‪ 830‬נפש‪ .‬היא מורכבת גם‬ ‫מתושבים ששכרו דירות פנויות בחצרות‬ ‫המשקים ובין בתי ההרחבה‪ .‬דור המייסדים‬ ‫מונה כ־‪ 60‬בתי אב ושאר המשפחות הן‬ ‫צעירים בשנות ה־‪ 30‬וה־‪ 40‬לחייהם‪ .‬ברם־‬ ‫און כ־‪ 360‬ילדים (וכ־‪ 100‬מתחת לגיל‬ ‫שש)‪ .‬בשנתונים האחרונים היו ביישוב בין‬ ‫‪ 10‬ל־‪ 20‬לידות בכל שנה‪.‬‬ ‫הקהילה אמנם שומרת על צביון חבר־‬ ‫תי אחיד‪ ,‬אולם הרכבה הפך להיות מגוון‬ ‫מאוד‪ :‬חיים בה חקלאים לצד מהנדסים‬ ‫וטכנאים‪ ,‬עובדי תעשיה‪ ,‬רופאים ואחיות‪,‬‬ ‫אנשי מחשבים ותקשורת‪ ,‬טייסים‪ ,‬נהגים‪,‬‬ ‫מורות ומורים‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬אנשי‬ ‫מכירות‪ ,‬יועצים ומתווכים‪ ,‬אנשי עסקים‪,‬‬ ‫קבלני בניין‪ ,‬חוקרים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬מסגרים‬ ‫ונגרים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬אנשי צבא ואמנים וכ־‬ ‫מובן אנשי התעשייה שבמפעל “פולירם”‬ ‫המקומי‪.‬‬ ‫(מתוך אתר האינטרנט של רם־און)‬ ‫תשמעו סיפור‬ ‫עדינה מספרת‬ ‫המשאלה של הדס‬ ‫שלום לכם ילדים וילדות‪.‬‬ ‫בחודש אייר יש שלושה מועדים‪ ,‬המשלבים‬ ‫עצב ושמחה‪ .‬יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל‪,‬‬ ‫בו אנו מכבדים את זכרם של הנופלים במאבק על‬ ‫המדינה; יום העצמאות‪ ,‬בו אנו חוגגים את הקמת‬ ‫המדינה; ויום ירושלים‪ ,‬בו אנו מציינים את אי־‬ ‫חודה מחדש של העיר‪ ,‬והאפשרות לשוב ולבקר‬ ‫בכותל המערבי‪ .‬שלושת המועדים הללו קשורים‬ ‫להקמת מדינת ישראל ושמירה על קיומה‪.‬‬ ‫מדינת ישראל קמה לפני ‪ 63‬שנה בתאריך ה’‬ ‫באייר תש”ח‪ ,‬לאחר מלחמת השחרור‪ ,‬מלחמת‬ ‫העצמאות‪ .‬ההמנון הלאומי “התקווה” מבטא‬ ‫רצון להיות עם חופשי בארצנו‪ .‬האחים גבריאל‬ ‫ומקסים שמיר עיצבו את סמל המדינה‪ :‬במרכזו‬ ‫מנורה בת שבעה קנים‪ ,‬כמו מנורת הזהב שהי־‬ ‫תה בבית המקדש לפני אלפי שנים‪ ,‬כשהעם‬ ‫ישב על אדמתו‪ .‬משני צדי המנורה יש ענפי‬ ‫זית‪ ,‬המסמלים את השאיפה לשלום‪ .‬עץ הזית‬ ‫מתקשר בתודעתנו לשלום‪ ,‬כמו היונה הצחורה‪,‬‬ ‫וזאת מאז פרשת המבול‪ .‬מבול ירד על האדמה‬ ‫ימים רבים עקב חטאת האדם‪ .‬כאשר פסקו המים‬ ‫להציף את הארץ‪ ,‬שלח נוח את היונה “לבדוק‬ ‫הכלו המים”‪ .‬בפעם הראשונה חזרה היונה ריקם‪,‬‬ ‫ובפעם השנייה הביאה בפיה עלה זית‪.‬‬ ‫שלושת המועדים הללו ‪ -‬יום הזיכרון‪ ,‬יום‬ ‫העצמאות ויום ירושלים ‪ -‬הם “חדשים” יחסית‪,‬‬ ‫נכנסו למסורת ישראל לפני עשרות שנים‪.‬‬ ‫אבל יש עוד מועד בחודש אייר‪ ,‬שהחל לפני‬ ‫מאות שנים‪ ,‬והוא ל”ג בעומר‪ .‬ל”ג בעומר כולל‬ ‫במהותו תזכורת לאירועים שונים‪ ,‬ביניהם ניצ־‬ ‫חון של מרד בר‪-‬כוכבא כנגד הרומאים ששלטו‬ ‫בארץ‪ .‬לכבוד אירוע זה חוגגים בהדלקת מדו־‬ ‫רות‪ ,‬כיוון שאז היו המדורות אמצעי תקשו־‬ ‫רת‪ .‬הדליקו משואות במקומות גבוהים‪ ,‬לבשר‬ ‫לרחוקים על הניצחון‪ .‬ועוד נוהגים לשחק בחץ‬ ‫וקשת‪ ,‬כי הם היוו אז כלי‪-‬מלחמה‪ .‬וגם כאן‬ ‫ניתן למצוא סמל לשלום‪ .‬כי באותה פרשה של‬ ‫נוח‪ ,‬משמשת הקשת בענן‪ ,‬אותה קשת עם מגוון‬ ‫צבעיה‪ ,‬אות ברית בין אלוהים לכל בני האדם‬ ‫לדורותיהם‪ ,‬שלא יהיה עוד מבול על הארץ‪.‬‬ ‫מי ייתן וכל העמים יכרתו ברית זה עם זה‪,‬‬ ‫יבטיחו זה לזה שלום אמת לדורות‪.‬‬ ‫כותל המשאלות ‪/‬‬ ‫היא מלמדת ילדים לנגן בפסנתר‪.‬‬ ‫האורחים התיישבו בכורסאות הרכות של‬ ‫הדודה רגינה והדוד מישקה והחלו לשו־‬ ‫חח‪ .‬אמא סיפרה לרגינה‪ ,‬שהמשאלה של‬ ‫הדס מהשנה שעברה לא התגשמה‪ ,‬וכי היא‬ ‫מאוכזבת מאוד‪.‬‬ ‫“אבל אני”‪ ,‬אמרה רגינה‪“ ,‬ביקשתי בשנה‬ ‫שעברה משאלה והיא כן התגשמה”‪.‬‬ ‫“באמת?” מה ביקשת?”‬ ‫ורגינה סיפרה‪“ :‬עמדתי שם ליד הכותל‬ ‫המערבי וחשבתי לעצמי‪ :‬מה אבקש? ואז‬ ‫נזכרתי בדבר שאני רוצה ביותר ‪ -‬שאחותי‬ ‫תבוא ארצה מרוסיה‪ .‬לקחתי פתק‪ ,‬רשמ־‬ ‫תי עליו משאלה וטמנתי אותו בין אבני‬ ‫הכותל”‪.‬‬ ‫רגינה הפסיקה את דיבורה‪ ,‬ניכר היה‬ ‫שהיא מתרגשת ביותר‪.‬‬ ‫“ומה קרה?”‪ ,‬שאלה אותה אימא‪.‬‬ ‫“לאחר שלושה ימים קיבלתי מברק שא־‬ ‫חותי תגיע לארץ‪ .‬ואמנם היא הגיעה‪ ,‬ועכ־‬ ‫שיו היא פה‪ ,‬מתגוררת בארץ ישראל”‪.‬‬ ‫הכל שמחו בשמחתה של רגינה ובירכו‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫הדס לא אמרה דבר ורק חשבה לעצמה‪:‬‬ ‫“אני ביקשתי אחות ולא קיבלתי‪ .‬במקומי‬ ‫קיבלה רגינה את אחותה‪ .‬אולי הפתק שלי‬ ‫עזר גם הוא קצת?”‬ ‫ואחר כך היא חשבה על המשאלה החד־‬ ‫שה שלה‪ ,‬שביקשה השנה‪ .‬יהיה נהדר אם‬ ‫זו תתגשם‪.‬‬ ‫מהי המשאלה של הדס? היא לא גילתה‬ ‫לאיש‪.‬‬ ‫אולי אתם רוצים לנחש מה ביקשה הדס?‬ ‫ובעצם‪ ,‬יש לי רעיון‪:‬‬ ‫אולי אתם תביעו משא־‬ ‫לה משלכם? מה הייתם‬ ‫רוצים?‬ ‫ציור‪ :‬נורית צרפתי‬ ‫עדינה בר־אל‬ ‫בשנה שעברה נסעה הדס עם הוריה ושני‬ ‫אחיה ניר ורן אל הכותל המערבי בירוש־‬ ‫לים‪ .‬שם היא ראתה אנשים ונשים עומדים‬ ‫מתפללים בכל לבם‪ .‬היו אנשים שגם הט־‬ ‫מינו פתקים בין האבנים הגדולות‪.‬‬ ‫“מה הם עושים?” שאלה הדס‪.‬‬ ‫“הם מטמינים פתקים‪ ,‬ובכל פתק כתובה‬ ‫משאלה”‪ ,‬ענה לה אבא‪“ .‬את יודעת מהי‬ ‫משאלה?”‬ ‫“כן”‪ ,‬ענתה הדס‪“ ,‬משהו שמאוד רוצים‪,‬‬ ‫שמבקשים שיתגשם”‪.‬‬ ‫“נכון”‪ ,‬אמרה אימה‪“ ,‬את רוצה לרשום‬ ‫משאלה על פתק?”‬ ‫“כן”‪ ,‬ענתה הדס‪.‬‬ ‫היא כתבה משהו על פתק והטמינה אותו‬ ‫בתוך רווח בין שתי אבנים גדולות בכותל‪.‬‬ ‫“מה ביקשת?” שאל אותה ניר‪.‬‬ ‫“אחות קטנה”‪ ,‬היא ענתה‪“ ,‬אחות חמודה‬ ‫ולא מרגיזה”‪.‬‬ ‫ניר ורן צחקו‪ .‬אמא ואבא חייכו והביטו‬ ‫זה בזו‪.‬‬ ‫אבל המשאלה שלה לא התגשמה‪ ,‬ולא‬ ‫נולדה לה אחות‪.‬‬ ‫השנה נסעו שוב אל הכותל‪ .‬הדס הוציאה‬ ‫פתק מכיסה וטמנה בכותל‪.‬‬ ‫“מה ביקשת השנה? שוב אחות קטנה?”‬ ‫שאל אותה רן‪.‬‬ ‫“אני לא מגלה”‪ ,‬ענתה הדס‪“ ,‬אני חושבת‬ ‫שהמשאלה שלי מהשנה שעברה לא התגש־‬ ‫מה‪ ,‬כי גיליתי אותה‪ .‬אני רוצה לשמור את‬ ‫המשאלה החדשה שלי בסוד”‪.‬‬ ‫“בואו”‪ ,‬הפסיקה אימא את השיחה‪ ,‬ניסע אל‬ ‫הדודה רגינה‪ ,‬שמתגוררת‬ ‫פה בירושלים”‪.‬‬ ‫הדודה רגינה‪ ,‬כפי‬ ‫שאפשר לנחש מן השם‬ ‫שלה‪ ,‬לא נולדה בארץ‪.‬‬ ‫היא נולדה ברוסיה ומשם‬ ‫עלתה ארצה‪ .‬רגינה‬ ‫הגיעה לארץ‪ ,‬התחתנה‬ ‫עם הדוד של הדס‪ ,‬ופה‬ ‫סיפור לכבוד ירושלים‬ ‫עולה ממצרים‪,‬‬ ‫דוברת הונגרית‬ ‫הם הגיעו מארצות שונות‪ ,‬למדו איש‬ ‫את שפת רעהו והקימו מושב לתפארת •‬ ‫לכבוד יום הולדתו ה־‪ 60‬של בית חנניה‬ ‫נערך אירוע הצדעה לוותיקי היישוב‬ ‫גילה שפרינגר‬ ‫“הנה מבט לאחור ומילות הידד‬ ‫לדור הזה שבכל זאת שרד‪,‬‬ ‫אם כי לפי הכללים המקובלים היום‪,‬‬ ‫זה פלא שבכלל הגיע עד הלום”‪.‬‬ ‫באלה המילים נפתח אירוע ההצדעה לוותיקי ומקימי מושב בית חנניה‪.‬‬ ‫המושב הוקם בשנת ‪ 1950‬בידי חברת פיק”א‪ .‬המייסדים היו עולים ממדינות שונות‪ ,‬שהתיישבו‬ ‫על אדמות ביצת כבארה‪ .‬המושב קרוי על שמו של חנניה גוטליב‪ ,‬שהיה אחד ממנהלי פיק”א בארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫האירוע הוקדש כולו לקומץ האנשים שהקימו את המושב לפני שישים שנים‪ ,‬שחלקם אינם כבר‬ ‫איתנו‪.‬‬ ‫שמענו סיפורים מרגשים על אותם ימים קשים‪ ,‬בהם נדרשו המקימים להתפרנס‪ ,‬לגדל ילדים‪,‬‬ ‫ללמוד שפה חדשה‪ ,‬להסתגל לתנאי האקלים וכו’‪ .‬רובם ככולם מספרים שאכן היו ימים קשים‪ ,‬אך‬ ‫יחד עם זאת היו אלו ימים של שמחה‪ ,‬עזרה הדדית ושכנות טובה‪ .‬ימים בהם לא היו עדיין כבישים‬ ‫וגם חשמל לא היה‪ .‬הבתים שנבנו היו סטנדרטים וכללו שני חדרי שינה קטנים‪ ,‬מטבחון ושירותים‪.‬‬ ‫בצרכניה ניתן היה לשמוע בליל של שפות‪ :‬ערבית‪ ,‬הונגרית‪ ,‬אידיש‪ ,‬פולנית ועוד‪ .‬אילוצים שונים‬ ‫הביאו את כולם כמעט ללמוד את השפות השונות‪ :‬כך ניתן למצוא תושבת ותיקה שעלתה ארצה‬ ‫ממצרים והיא דוברת הונגרית‪ .‬שמענו גם סיפורי אהבה מרגשים‪ ,‬חוויות מהבילויים בבית הקולנוע‬ ‫המושבי שהיה בבית העם‪ ,‬חתונות וטקסי בר מצווה בהם כולם הרגישו חלק מהמשפחה הקרובה‪.‬‬ ‫לימים‪ ,‬הגיע החשמל‪ ,‬הרפתות והלולים גדלו וגם שטחי החקלאות‪ .‬המושב הלך וגדל והתפתח‪.‬‬ ‫בשלב כלשהו מספר הילדים הלך והצטמצם‪ .‬כך עד שנקלטה אוכלוסיית ההרחבה במושב שהביאה‬ ‫לגידול משמעותי במספר המשפחות בכלל ובכמות הילדים בפרט‪ .‬שוב חזרו קולות המשחק ושמחת‬ ‫הילדים אל מגרשי המשחקים ורחובות המושב ‪.‬‬ ‫אירוע ההצדעה היה גם הזדמנות נפלאה להבעת תודה גדולה לדור המייסדים‪ ,‬שבזכותם יש לנו‬ ‫מושב מבוסס‪ ,‬מטופח‪ ,‬עם חיי קהילה תוססים‪.‬‬ ‫השיר הבא נכתב בידי מלכה שפרינגר‪ ,‬אחת ממייסדות המושב והוא משקף את חוויות הוותיקים‬ ‫יותר מכל‪:‬‬ ‫בין הר לים‬ ‫בנוף פראי‬ ‫בין חוף לסלע‬ ‫הקמתי ביתי‪.‬‬ ‫כאן נולדו ילדי‬ ‫כאן גדלו לתפארת‬ ‫כאן אדמתי‪,‬‬ ‫כי אין לי אחרת‪.‬‬ ‫כל שנה בסתיו‪,‬‬ ‫כבר יובל שנים‪,‬‬ ‫פורח החצב‬ ‫על גבעת הטרשים‪.‬‬ ‫בין עמל ועצב‬ ‫עברו השנים‪,‬‬ ‫תפילת מואזין‬ ‫יללת התנים‪.‬‬ ‫בין שמחה ליגון בגרו הבנים‬ ‫ויש דור שלישי‬ ‫ובדרך נינים‪.‬‬ ‫כאן זקנתי‪,‬‬ ‫כאן עברו נעוריי‪,‬‬ ‫בית חנניה‬ ‫חלקת אלוהי‪.‬‬ ‫הסיפור נדפס בספר‬ ‫“הקנגורו והמעיל”‬ ‫הוצאת “עופרים”‪,2010 ,‬‬ ‫תשע”א‬ ‫ותיקי בית חנניה‬ ‫‪|| 14‬‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫איפה אתה חי‬ ‫בית המשפט‪ :‬לא ניתן להיות חבר מושב באמצעות‬ ‫שלט־רחוק‬ ‫עו”ד איילת רייך‬ ‫המגורים המשותפים במושב הם אחד‬ ‫העקרונות העומדים בבסיסו של אורח הח־‬ ‫יים במושבים שיתופיים‪ .‬אולם‪ ,‬כמעט בכל‬ ‫מושב ניתן למצוא “מושבניקים” החברים‬ ‫באגודה השיתופית של המושב‪ ,‬אך בפו־‬ ‫על‪ ,‬זה שנים‪ ,‬הם אינם מתגוררים במושב‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫האם חברות במושב “בשלט רחוק” אפ־‬ ‫שרית? האם ניתן להפסיק חברותם של מי‬ ‫שנטשו את המגורים במושב? ואם ניתן ‪ -‬מי‬ ‫הגורם המוסמך להחליט על הפסקת חברות?‬ ‫פסק דין שניתן לאחרונה עסק בשאלה זו‬ ‫ממש‪ ,‬בעניינו של תושב במושב צוריאל‪.‬‬ ‫בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות‬ ‫‏(חברות‏) התשל”ג־‪ ,1973‬אחת הדרכים‬ ‫להפסקת חברות במושב היא החלטת ועד‬ ‫האגודה‪ ,‬או רשות אחרת שנקבעה לכך‬ ‫בתקנון האגודה‪ ,‬כי החבר אינו עומד בדרי־‬ ‫שות לחברות באגודה‪ .‬על פי רוב‪ ,‬אחת‬ ‫התכונות הנדרשות מחבר מושב היא מגו־‬ ‫רים במושב “דרך קבע”‪ .‬בפסיקה נקבע‪,‬‬ ‫כי לצורך הכרעה בשאלה הזאת יש לערוך‬ ‫‪|| 16‬‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫מבחן אובייקטיבי‪ ,‬כלומר הפסקת מגורים‬ ‫בפועל‪ ,‬יחד עם מבחן סובייקטיבי‪ ,‬כלומר‬ ‫עצם הכוונה להתנתק ממקום המגורים‪.‬‬ ‫נקבע‪ ,‬כי במבחן הסובייקטיבי נבדקת מידת‬ ‫זיקתו של החבר למושב‪ ,‬שנלמדת בין היתר‬ ‫ממספר השנים בהן נעדר מהמושב‪ ,‬ממקום‬ ‫עבודתו‪ ,‬ממרכז חיי הקהילה של החבר‪,‬‬ ‫מעיבוד הנחלה‪ ,‬ממקום חינוך הילדים‪ ,‬ממ־‬ ‫רשם האוכלוסין‪ ,‬מזיקת המשפחה וכו’‪.‬‬ ‫במושבים רבים מופיעה בתקנון האגודה‬ ‫ההוראה כי חברותו של חבר תיפסק “בעקרו‬ ‫מן המושב‪ ,‬או כשאין במחשבתו להתיישב‬ ‫בו”‪ .‬ככלל‪ ,‬בחינת השאלה האם “עקר”‬ ‫החבר מהמושב תיעשה גם היא על פי מידת‬ ‫זיקתו של החבר למושב ובהתאם למבחנים‬ ‫שנקבעו לכך בפסיקה‪ .‬הסמכות לקבוע שה־‬ ‫חברות פקעה מחמת העובדה כי החבר חדל‬ ‫להתגורר במושב “דרך קבע” נתונה‪ ,‬בדרך‬ ‫כלל‪ ,‬בידי ועד האגודה‪ ,‬אשר עליו לערוך‬ ‫את הבירור העובדתי הנדרש‪ .‬בירור אשר‬ ‫כולל את זכותו של החבר להשמיע את שיש‬ ‫בפיו להשמיע בקשר לנטען לגביו‪.‬‬ ‫בפסק דין שניתן ־ב־‪ 13.2.11‬דן בית המ�ש‬ ‫פט המחוזי בעניינו של חבר מושב צוריאל‬ ‫אשר ועד המושב החליט על הפסקת חברותו‬ ‫באגודה‪ ,‬לאחר שבמשך למעלה מ־‪ 20‬שנה‬ ‫לא התגורר במושב‪ .‬החבר עתר לביטול‬ ‫ההחלטה בדבר הפסקת חברותו‪ .‬באותו עניין‬ ‫קבע בית המשפט כי החבר הפסיק להתגו־‬ ‫רר בפועל במושב‪ ,‬וכי אין בכוונתו לחזור‬ ‫ולהתיישב במושב‪ .‬לפיכך‪ ,‬נקבע כי התנאי‬ ‫של מגורי קבע חדל להתקיים וההחלטה על‬ ‫הפסקת חברותו התקבלה כדין‪ .‬בפסק הדין‬ ‫הנ”ל הודגש כי החלטת ועד האגודה די בה‬ ‫כדי להפסיק את חברותו של מי אשר נטש‬ ‫את המושב ואין צורך בנקיטת הליכים נפ־‬ ‫רדים נוספים‪.‬‬ ‫כדאי לדעת‪ ,‬שאכן קיים סיכון ממשי‬ ‫של הפקעת חברות אם נוטשים את המו־‬ ‫שב כמקום המגורים בפועל‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬ ‫יש לזכור כי כל מקרה צריך להיבחן לגו־‬ ‫פו וכי החלטות בדבר הפסקת חברות אין‬ ‫לקבל באופן שרירותי אלא רק לאחר בחינה‬ ‫מקיפה‪.‬‬ ‫הכותבת היא מנהלת פורום מושבים וקי־‬ ‫בוצים ב ‪ ,www.mishpati.co.il‬הפורטל‬ ‫המשפטי לקהל הרחב‬ ‫חברים חדשים‬ ‫חברי מושב אל סיני התקבלו לחברות בקיבוץ פלמחים‬ ‫אורי בינדר‪ ,‬צילומים‪ :‬אדי ישראל‬ ‫כמעט שש שנים חלפו מאז שנעקרו מבתיהם‬ ‫באלי סיני שבגוש קטיף‪ ,‬ובכל הזמן הזה הם‬ ‫הקפידו לשמור על קשרים הדוקים‪ .‬כמו משפי‬ ‫חה אחת גדולה‪ .‬יחד בכו על היישוב הפסטורלי‬ ‫לחוף הים שנאלצו לעזוב‪ ,‬יחד חיכו להתיישי‬ ‫בות מחדש‪ ,‬עד שהתבשרו‪ :‬כולכם התקבלתם‬ ‫כחברים בקיבוץ פלמחים‪ .‬עכשיו הם מאושרים‬ ‫ומקווים שגם בקיבוץ היפה הזה‪ ,‬הקרוב כל כך‬ ‫לים‪ ,‬יהיו להם אותן שלווה ולכידות כמו באלי‬ ‫סיני‪.‬‬ ‫‪ 87‬משפחות היו באלי סיני‪ 30 ,‬מהן נותרו‬ ‫בקשר אחרי ההתנתקות‪ ,‬אף שעברו זמנית‬ ‫למקומות שונים‪ .‬מוני וענת חכמון‪ ,‬הורים‬ ‫לארבעה‪ ,‬גרו באלי סינ י ‪ 20‬שנה‪ ,‬עברו לק�י‬ ‫בוץ כרמיה וחיכו ליישוב מחדש‪“ .‬הבשורה הזו‬ ‫עשתה אותנו מאושרים”‪ ,‬אומרת ענת‪“ .‬סוף־‬ ‫סוף אנחנו רואים עתיד ברור ובטוח‪ .‬אנחנו רוי‬ ‫אים שבאופק מחכים לנו חיי קהילה ושמחים‬ ‫להצטרף לפלמחים אחרי שעברנו שנים לא‬ ‫פשוטות ומתישות”‪.‬‬ ‫יוסי ובריז’יט ברבי חיכו עם ארבעת ילדיהם‬ ‫במושב זהר‪ .‬גם הם שמחים מהבשורה‪ ,‬אבל לא‬ ‫שוכחים את התלאות שעברו‪“ .‬לפני שש שנים‬ ‫קיבלנו אלה בראש‪ .‬הפכו לי את החיים‪ ,‬ומה‬ ‫שהיה לי לא יהיה”‪ ,‬אומר ברבי‪“ .‬היתה סחבת‬ ‫בטיפול בנו‪ .‬במקום שייקחו את כ ל ‪ 87‬המ�ש‬ ‫פחות מאלי סיני וישימו אותן ביישוב אחד‪,‬‬ ‫התפזרנו בכל הארץ‪ .‬לפני שנה אמרתי לחבי‬ ‫רים שלי‪‘ :‬תתקשרו אליי כשזה יקרה’‪ ,‬והנה זה‬ ‫קרה‪ ,‬בזכות אנשים טובים שהאמינו‪ .‬נותר לנו‬ ‫לקוות שמעכשיו יתחילו הגלגלים להסתובב‬ ‫לטובתנו”‪.‬‬ ‫היו גם מפונים שלא חיכו לפתרון וקבעו‬ ‫בעצמם את עתידם‪ .‬אבי פרחן‪ ,‬שהיה ממפוני‬ ‫ימית וממקימי אלי סיני‪ ,‬בחר להתיישב דווקא‬ ‫בקיבוץ נווה ים שלחוף עתלית‪ .‬גם הוא מרוצה‬ ‫מהחדשות הטובות‪ ,‬אבל עדיין זועם על התלי‬ ‫אות שנאלצו המפונים לעבור‪“ .‬אני מברך את‬ ‫חברי הקבוצה שהולכים להתיישב בקיבוץ”‪,‬‬ ‫הוא אומר‪“ .‬גורמים בממשלה ראו בצרות עין‬ ‫גם את המעבר לפלמחים וגם את המעבר שלנו‬ ‫לנווה ים‪ .‬אנחנו לא חיכינו לממשלה והקמי‬ ‫נו אתר זמני ליד אתר הקבע‪ ,‬והכל מכספנו‪.‬‬ ‫בימית נעשה שיקום טוב של המפונים בזכות‬ ‫מנחם בגין ז”ל‪ ,‬וכאן מאמללים את המגורשים‬ ‫באמצעות חוק פינוי‪-‬ביזוי”‪.‬‬ ‫"עברנו תקופה מתישה"‪ .‬משפחת חכמון בכרמיה‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫|| ‪17‬‬ ‫שאלת הפיצוי בעקבות חיסול להקת עופות שנפגעה מניוקסל או שפעת העופות‬ ‫מטרידה מאוד את המגדלים • אבל במשרד החקלאות אומרים שהתהליך ברור לחלוטין‪:‬‬ ‫אם המגדל עומד בכל התנאים‪ ,‬שהם בעיקר חיסון הלהקות בזמן ‪ -‬הוא יקבל את הפיצוי‬ ‫תוך חודש וחצי‬ ‫הלהקה נפגעה מניוקסל או‬ ‫בשפעת? הפיצויים בדרך‬ ‫כתב וצילם‪ :‬עמי רוז’נסקי‬ ‫נכון לאמצע אפריל נאמדים נזקי‬ ‫השמדת להקות שנפגעו מניוקסל ומשפ־‬ ‫עת העופות בכ־‪ 25‬מיליון שקלים‪ .‬קרול‬ ‫טלפוס‪ ,‬הממונה על הרפורמות‪ ,‬הפיצויים‬ ‫וחוק הגליל במשרד החקלאות‪ ,‬אומר לנו‬ ‫כי עד כה כבר שולמו כ־‪ 14‬מיליון שקלים‬ ‫כפיצוי על הנזק ושאר הבקשות נבחנות‬ ‫עתה‪.‬‬ ‫תפקידו של טלפוס הוא לעסוק בעיקר‬ ‫בשני נושאים‪ .‬הראשון הוא תשלום פי־‬ ‫צויים למגדלים שמשקם ניזוק ממחלות‬ ‫בעלי כנף‪ ,‬והשני הוא ישום “חוק הגליל”‪.‬‬ ‫כאן תפקידו לוודא שכל הנהנים מהטבת‬ ‫הסובסידיה הכרוכה בחוק אכן רשאים‬ ‫לקבלה‪.‬‬ ‫טלפוס‪ ,‬בוגר לימודי מינהל עסקים וחק־‬ ‫לאות סביבתית באוניברסיטת תל־אביב‪,‬‬ ‫הוא מקצוען‪ .‬על קיר משרדו מתנוססת‬ ‫מפה גדולה ועליה סימון האזורים שנפגעו‬ ‫במחלת הניוקסל‪.‬‬ ‫מדוע בעצם צריך לבדוק מי רשאי לחוק‬ ‫הגליל? לא מספיק אם החקלאי רשום‬ ‫כתושב מושב בקו העימות?‬ ‫טלפוס‪“ :‬בספטמבר האחרון נשלחו לכל‬ ‫בעלי מכסות ההטלה‪ ,‬שהם רשאים להנות‬ ‫מהחוק‪ ,‬טופס לעדכון פרטים‪ .‬המגדלים‬ ‫מחויבים במילוי הטופס הזה‪ .‬אנחנו דור־‬ ‫שים בו פרטים שונים‪ ,‬בהם למשל‪ ,‬האם‬ ‫החקלאי אכן גר בבית שהוא חלק מהנח־‬ ‫לה שאושרה כזכאית לחוק הגליל‪ .‬אנחנו‬ ‫בודקים גם באיזה בית ספר רשומים ילדיו‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬כדי לדעת אם הוא אכן גר במושב‪.‬‬ ‫בטופס גם נשאל המגדל באיזה סניף של‬ ‫קופת חולים הוא רשום ועוד פרטים שו־‬ ‫נים‪ .‬לצורך אימות הטופס עליו להיות‬ ‫מוגש רק אחרי שהוא חתום גם בידי עורך‬ ‫דין‪ .‬במקרים שהטופס חוזר אלינו ללא‬ ‫חתימת עורך דין‪ ,‬או שחסרים בו פרטים‪,‬‬ ‫נשללת הטבת הסובסידיה מהמגדל עד‬ ‫לבירור הסוגיה”‪.‬‬ ‫משרד החקלאות שלח כ־‪ 1,900‬טפסים‬ ‫כאלה למגדלי הביצים בצפון וקיבל עד‬ ‫כה בחזרה כ־‪ .1,800‬אחרי בדיקת הטפסים‬ ‫התברר כי כמאה טפסים ישלחו בחזרה‬ ‫למגדלים להשלמת פרטים‪.‬‬ ‫היו מקרים שחברים הזכאים לכאורה‬ ‫לחוק הגליל ולסובסידיה הכרוכה בו הת־‬ ‫גלו כמי שכבר לא עונים יותר על הקרי־‬ ‫טריונים?‬ ‫“יש לא מעט תושבים כאלה‪ ,‬ואני כמו־‬ ‫בן לא מעוניין לנקוב כאן במספרים”‪ ,‬הוא‬ ‫‪|| 18‬‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫אומר‪ ,‬אבל ממקורות שונים נודע ל”קו‬ ‫למושב” כי מדובר בכמאה משפחות שב־‬ ‫עצם כבר שינו סטטוס והן אינן גרות יותר‬ ‫במושב‪ .‬מכאן שהן אינן רשאיות עוד לה־‬ ‫נות מהחוק‪ ,‬אם כי הן עדיין מנסות‪.‬‬ ‫טלפוס‪“ :‬יש משפחות שלא סיימו פרשות‬ ‫של העברת זכויות בגין ירושה‪ ,‬או מקום‬ ‫מגורים‪ .‬כדי לא לפגוע בזכותם של בנים‬ ‫הגרים בפועל במשק הורים‪ ,‬אך לא סיי־‬ ‫מו עדיין את פרשת הירושה עם שאר בני‬ ‫המשפחה‪ ,‬הכנו נוהל מסודר על פיו חברי‬ ‫מושבים בצפון יכולים לקבל סובסידיות‬ ‫גם בטווח הביניים‪ ,‬עד ההחלטה בעניין צו‬ ‫הירושה”‪.‬‬ ‫דרוש הרבה מאוד ידע על המציאות‬ ‫בשטח כדי להתנהל נכון‪ .‬מי היא הזרוע‬ ‫הביצועית של המחלקה שאתה עומד‬ ‫בראשה?‬ ‫“המועצה לענף הלול היא שמנהלת את‬ ‫כל נושא הסובסידיה והיא שפועלת בשטח‬ ‫על פי ההנחיות שלנו”‪.‬‬ ‫האם הנהגת הרפורמה בשלוחת ההט־‬ ‫לה מעוררת שאלות ברמה שלא הכרתם‬ ‫קודם בתחום הזכאות לחוק הגליל?‬ ‫“קשה להשיב על השאלה הזאת‪ ,‬כי‬ ‫משרד החקלאות לא קבע עדיין את עמדתו‬ ‫הסופית בסוגיית הרפורמה‪ .‬מה גם שכל‬ ‫הטיפול ברפורמה יופקד כנראה בידי פרו־‬ ‫ייקטור שיטפל בתהליך כולו עד ישומו”‪.‬‬ ‫ביקשתי להיפגש איתך בעיקר כדי‬ ‫לשמוע על יישום הליך הפיצוי למשקים‬ ‫נפגעי הניוקסל ושפעת העופות‪ .‬אני מבין‬ ‫שידיכם מלאות עבודה בימים אלה?‬ ‫“כן‪ ,‬כי אנחנו בעיצומה של שנה קשה‬ ‫מאוד בכל הקשור למחלות בענף הלול‪.‬‬ ‫אני מבקש להבהיר כי במקרה של הת־‬ ‫פרצות מחלת שפעת העופות חובה על‬ ‫המגדל‪ ,‬על פי חוק‪ ,‬לדווח לרשויות‪ ,‬ואי־‬ ‫לו במקרה של ניוקסל אין חובה משפטית‬ ‫לדווח‪ .‬זה הבדל משמעותי‪ ,‬אם כי האינט־‬ ‫רס של המגדל הוא לדווח‪ ,‬שכן הוא ירצה‬ ‫לקבל פיצוי על הנזק שנגרם למשקו‪.‬‬ ‫“השנה היא אמנם קשה‪ ,‬אבל אני זוכר‬ ‫אירוע בקנה מידה דומה לפני מספר שנים‪.‬‬ ‫אחד ההבדלים הוא שענף הפטם גדל מאוד‬ ‫בשנים האחרונות ומכאן שהיקף הנפגעים‬ ‫גם גדל ואיתו הדרישה לפיצוי‪ .‬אני כמובן‬ ‫מבין לנפשו של חקלאי שהלול שלו נפגע‬ ‫במחלה ופתאום מודיעים לו כי עומדים‬ ‫לחסל את הלהקה שלו‪ .‬הטראומה היא נור־‬ ‫אה כשחקלאי רואה שעמל כפיו נהרס נגד‬ ‫עיניו‪ .‬מגדל כזה מתמלא בתחושת אי וד־‬ ‫אות ואני מקבל הרבה טלפונים מחקלאים‬ ‫מוטרדים המבקשים לדעת כמה פיצויים‬ ‫הם יקבלו ומתי‪ .‬הפניות הן רבות במיוחד‬ ‫מצד חקלאים שעוד לא חיסלו את הלהקה‬ ‫שלהם‪ ,‬אבל זה עומד להתבצע מיידית”‪.‬‬ ‫באחרונה פורסם ראיון עם חקלאי שנכפה‬ ‫עליו‪ ,‬לדבריו‪ ,‬לסלק להטמנה את הלה־‬ ‫קה הנגועה לאתר הטמנה מרוחק והמחיר‬ ‫שהוא היה צריך לשלם היה גבוה מאוד‏(‪60‬‬ ‫אלף שקל‏)‪ .‬רק אחר כך נודע לו כי בעצם‬ ‫הוא היה יכול לקבור את המתים את הרפד‬ ‫ואת התערובת שנשארה במכלים אצלו‬ ‫בנחלה‪ ,‬וכך הוא היה חוסך כסף רב‪ .‬הוא‬ ‫גם אמר לי כי הפיצוי שקיבל בגין הפינוי‬ ‫היה רק עבור מה שהיה אמור לעלות לו‬ ‫פינוי וקבורה בשדה שלו‪ .‬כל העניין הוא‬ ‫די מתסכל בעיניו‪ .‬מה גם שעברו כבר‬ ‫כארבעה חודשים והוא עדיין לא קיבל את‬ ‫מלוא הפיצוי על חיסול הלהקה שלו בגין‬ ‫הניוקסל‪.‬‬ ‫“הדרישות לגבי אתר הסילוק וההטמנה‬ ‫נקבעות על ידי המשרד לאיכות הסביבה‬ ‫בתאום עם השירותים הווטרינריים‪ .‬שני‬ ‫קרול טלפוס‬ ‫הגופים הללו הגיעו להסכמה שאם ועד‬ ‫המושב מסכים אפשר להטמין את הפגרים‬ ‫וכל השאר בתחום המשבצת של המושב‪.‬‬ ‫במקרה הספציפי שאתה מציין‪ ,‬ועל פי‬ ‫הפרטים המעטים שיש בידך‪ ,‬אומר כי‬ ‫המדינה אינה מפצה על עצם הפינוי והו‬ ‫הטמנה‪ .‬את הפיצוי על כך הוא יקבל מקנט‪,‬‬ ‫חברת הביטוח של החקלאים‪ ,‬וזאת בתנאי‬ ‫שהמגדל אכן ביטח את הלהקה‪ .‬חשוב‬ ‫להדגיש כי אנחנו שומרים על קשר עם‬ ‫קנט כדי לוודא שנתוני הלהקות שבידינו‬ ‫דומים לאלה שבידם‪ .‬אנחנו במשרד החקו‬ ‫לאות מפצים על פי ‘פקודת בעלי חיים’‪,‬‬ ‫וזאת אם החקלאי אכן עמד בכל התנאים‬ ‫הקבועים בחוק‪ .‬הכוונה לכך שהלהקה חוו‬ ‫סנה במועד‪ ,‬והחקלאי יכול להוכיח זאת‬ ‫במסמכים‪ .‬את הסוגיה הזאת בודקים השיו‬ ‫רותים הווטרינריים‪ ,‬שכן הרופאים יכולים‬ ‫גם לבדוק במעבדה ולקבוע האם הלהקה‬ ‫חוסנה על פי הדרישות‪ .‬אחרי שמתברר‬ ‫שאכן החקלאי עמד בכל התנאים‪ ,‬הוא‬ ‫יהיה זכאי לקבל את הפיצוי על פי מפתח‬ ‫של גיל הלהקה ועד למחיר המרבי המצוין‬ ‫בפקודה”‪.‬‬ ‫ברשותך‪ ,‬נחזור לשאלה החשובה‪:‬‬ ‫מדוע חקלאי מתלונן על כך שעברו כבר‬ ‫ארבעה חודשים והוא לא קיבל עדיין‬ ‫את הפיצוי? לדבריו‪ ,‬הוא המציא לחוקר‬ ‫שהגיע למשק שלו את כל הניירת בזמן‪,‬‬ ‫ולדבריו איש גם לא הטיל ספק באמיתות‬ ‫המסמכים‪ .‬המסר שהחקלאי העביר אלי‬ ‫היה שאיש לא עדכן אותו בכללי המשחק‬ ‫ואין לו כל מושג כמה פיצויים הוא יקבל‬ ‫ומתי‪ .‬אם כל העקרונות ברורים‪ ,‬מדוע‬ ‫הוא צריך להמתין זמן רב כל כך?‬ ‫“התהליך הוא כזה‪ :‬במעמד השמדת‬ ‫הלהקה‪ ,‬המגדל מקבל לידיו טפסים‪ .‬אחרי‬ ‫שהוא ממלא אותם הוא מעביר אותם אלי‪.‬‬ ‫לא פעם קורה שהמגדל מתקשר ומנסה‬ ‫לברר סוגיה כזאת או אחרת‪ ,‬ואני תמיד‬ ‫מוצא את הזמן והסבלנות להסביר לו היטב‬ ‫את הנדרש ממנו‪ .‬חקלאים גם שואלים כמה‬ ‫כסף הם יקבלו ומתי זה יתבצע‪ ,‬והתשוו‬ ‫בה שלי היא‪ ,‬כמו שכבר אמרתי בתחילת‬ ‫הדברים ‪ -‬גובה הפיצוי קשור ישירות‬ ‫לגיל הלהקה‪ .‬באשר למועד העברת הפיו‬ ‫צוי למגדל אומר‪ ,‬כי אחרי שהחקלאי אכן‬ ‫עמד בכל הקריטריונים ופנייתו אושרה‬ ‫בידי השירותים הווטרינריים‪ ,‬התשלום‬ ‫יגיע אליו עד חודשיים מיום האישור”‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬החקלאי שאני שוחחתי איתו‬ ‫מדבר על ארבע חודשים ושהוא עדיין לא‬ ‫יודע מתי הכסף אכן יגיע אליו‪.‬‬ ‫“לצורך בדיקת הזכאויות הקמנו ועדה‪.‬‬ ‫חברים בה נציג המחלקה המשפטית של‬ ‫המשרד‪ ,‬נציג השירותים הווטרינריים‪,‬‬ ‫נציג שה”מ ואנוכי‪ .‬אנחנו עוברים על כל‬ ‫הבקשות‪ ,‬ואם חקלאי עומד בכל מה שכבר‬ ‫נאמר כאן קודם‪ ,‬הוא מאושר לתשלום‪ .‬זהו‬ ‫תהליך נורמלי המתבצע באופן שוטף! יש‬ ‫מקרים‪ ,‬והם לא רבים‪ ,‬בהם יש לנו ספקות‬ ‫לגבי אמינות המידע שהמגדל מעביר‬ ‫אלינו לגבי ביצוע חיסונים במועד‪ .‬רק‬ ‫במקרים כאלה אנחנו מעבירים את הפניה‬ ‫לבדיקה מקיפה של יחידת הפיצו”ח‏(פיקוח‬ ‫על הצומח והחי‏)‪ .‬לאור הניסיון‪ ,‬הפיצוי‬ ‫אכן מתקבל בטווח זמנים שבין חודש עד‬ ‫חודש וחצי”‪ .‬קרול שולף תיק עב כרס כדי‬ ‫להראות לנו שאכן כך הוא‪.‬‬ ‫יש להניח כי אחרי שפרץ גל ניוקסל וש־‬ ‫פעת עופות בעוצמה כזאת יוסקו גם מסק־‬ ‫נות באשר לגורמים להתפשטות המהירה‬ ‫כל כך של המחלה‪ .‬האם חלק מהמסקנות‬ ‫ישמשו כזרז ליישום הרפורמה?‬ ‫“בין השאר ראינו כי גם שלוחת הרבייה‪,‬‬ ‫המצטיינת ברמת בטיחות ביולוגית גבוהה‬ ‫ביותר‪ ,‬נפגעה במחלה‪ .‬אנחנו בודקים מדוע‬ ‫המחלה התפרצה בשלוחה‪ .‬אני רוצה להזכיר‬ ‫לכולנו כי לפני כשנתיים התפרסמו מסקו‬ ‫נות ועדת בן דוד‪ ,‬שהמנדט שלה היה בחיו‬ ‫נת משימות הפיקוח והאכיפה הווטרינרית‬ ‫בשלוחת בעלי כנף‪ .‬עיקר המלצותיה קבעו‬ ‫קריטריונים ברורים באשר לבטיחות הביוו‬ ‫לוגית כדי למנוע הדבקה במחלות‪ .‬ולשאו‬ ‫לתך‪ ,‬בוודאי שיש קשר בין רמת ההידבקות‬ ‫למציאות על פיה הלולים קרובים כל כך זה‬ ‫לזה ושמשווק הביצים‪ ,‬למשל‪ ,‬עובר מלול‬ ‫ללול במושב מבלי לנקוט באמצעים למו‬ ‫נוע הידבקות‪ ,‬כמו החלפת בגדים למשל‪.‬‬ ‫זהו מתכון ברור להעברת המחלה בין לול‬ ‫ללול”‪.‬‬ ‫כשאתם ניגשים לקבוע פיצוי למשק‬ ‫שנפגע‪ ,‬האם אתם לוקחים בחשבון את‬ ‫רמת הבטיחות הביולוגית שהוא הוא‬ ‫נוקט?‬ ‫“לא‪ ,‬אבל זאת בהחלט נורה אדומה לגבי‬ ‫התנהגות המשרד בעתיד‪ .‬יש כבר נייר‬ ‫עמדה האומר כי יש לקבוע בכל ישוב מרכז‬ ‫אליו יעבירו המגדלים את הביצים‪ ,‬וזאת‬ ‫כדי למנוע את כניסת המשווקים אל תוך‬ ‫חצר המשק ואל כל לול”‪.‬‬ ‫הערכות הן‪ ,‬כאמור‪ ,‬שהיקף הפיצוי‬ ‫יגיע ל־כו‪ 25‬מיליון שקלים‪ ,‬ועד כה א�ו‬ ‫שרו לתשלום כ־‪ 14‬מיליון שקלים כפיצוי‬ ‫ללהקות שהיה צורך לחסלן בעקבות המחו‬ ‫לות‪ .‬מעניין לציין כי יש מגדלים שאינם‬ ‫פונים בבקשה לפיצוי‪.‬‬ ‫טלפוס‪“ :‬לי אין מושג מדוע זה קורה‪ .‬אני‬ ‫מרים טלפון למגדלים ביוזמתי ומיידע‬ ‫אותם בכל הפרטים‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬יש מגדו‬ ‫לים שהלהקה שלהם חוסלה כבר לפני זמן‬ ‫רב והם לא פונים אלינו‪ .‬אולי זה מבורות‪,‬‬ ‫או אולי יש למגדלים הללו סיבות טובות‬ ‫מבחינתם‪ ,‬שלא לפנות בבקשה לפיצוי”‪.‬‬ ‫מפת ההתפרצות‬ ‫‪13.04.11‬‬ ‫מספר העופות שהומתו עד אמצע מאי ‪ 2011‬הוא כ‪2.9 -‬‬ ‫מיליון‪.‬‬ ‫החלוקה לפי שלוחות‪:‬‬ ‫הטלה ‪ -‬כ‪ 176 -‬אלף עופות‬ ‫פטם ‪ -‬כ‪ 2.448 -‬מיליון עופות‬ ‫רבייה ‪ -‬כ‪ 324 -‬אלף עופות‪.‬‬ ‫בערכים מספריים הנזק נאמד בכ‪ 37.5 -‬מיליון שקלים‬ ‫משרד החקלאות‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫|| ‪19‬‬ ‫היא נשמה בכבדות‪ ,‬לא האמינה שהאיש איתו צ’יטטה באינטרנט הוא הבוס הקשוח‬ ‫שלה‪ ,‬שאמר לה בחיוך ענק ‪ -‬בוקר טוב נסיכה שלי‬ ‫יענקלה איתן‬ ‫אור חלש הב־‬ ‫ליח מבין התרי־‬ ‫סים‪ .‬הרכבת לשדה‬ ‫מאיטה‬ ‫הצעופה‬ ‫את נסיעתה‪ ,‬שק־‬ ‫שוק ורעש המסילה‬ ‫הולך ונחלש‪ .‬אור‬ ‫חדש מפציע‪ ,‬בוקר‬ ‫חדש‪ .‬ההתרגשות שאחזה בה מרקיעה שח־‬ ‫קים‪ .‬היא הוציאה מראה מתיקה ובחנה את‬ ‫מראה פניה‪ .‬חום גופה עלה בעשרות מונים‬ ‫והיא הושיטה ידה כדי לגעת במצחה‪ .‬מה־‬ ‫מראה שנשקף אליה במראה היא הבחינה‬ ‫בעצמה מבריקה ובוהקת‪ .‬השפתון והאיפור‬ ‫הלמו אותה להפליא‪ ,‬הלמות ליבה נשמעו‬ ‫חזק יותר מביום רגיל‪.‬‬ ‫מאות מחשבות חלפו בראשה‪ .‬שוב הבי־‬ ‫טה במראה כדי לבדוק אם זו היא ולח־‬ ‫שוב להיכן היא לוקחת את עצמה‪ .‬נותרו‬ ‫בידיה רק עוד רגעים בודדים להחליט‬ ‫אם להפסיק את ההרפתקה ממש ברגע זה‬ ‫ולהמשיך לתחנה הבאה‪ ,‬או להחליף רכבת‬ ‫ולחזור לביתה הריק‪.‬‬ ‫הילדים מזמן יצאו מהקן‪ .‬היא לבדה‬ ‫בשנתיים האחרונות ומרגישה ששעתה‬ ‫הגיעה‪ .‬בעזרת חברותיה ומעט חוצפה‪,‬‬ ‫נכנסה לאתר היכרויות והכירה שם גבר‪.‬‬ ‫לפני כשבועיים הם סיכמו להכיר האחד‬ ‫את השני במטוס בדרך לארץ אירופאית‪.‬‬ ‫בדלפק הדיילות חיכה לה כרטיס למחלקה‬ ‫הראשונה‪ ,‬כך הוא הבטיח‪ .‬שם היא תתרווח‬ ‫על כורסה‪ ,‬תלגום שמפניה‪ ,‬תנגוס בשק־‬ ‫דים או אגוזים‪.‬‬ ‫הוא נשמע כאיש העולם הגדול‪ .‬שוב‬ ‫היא הביטה בעצמה‪ ,‬בסוודר האדום החדש‬ ‫שקנתה אמש במיוחד‪ ,‬בוחנת את פניה‪.‬‬ ‫היא בחנה שוב את שיערה כדי לראות שם‬ ‫שיערת שיבה מבצבצת‪ .‬האודם הלם אותה‬ ‫להפליא‪ ,‬והסוודר האדום השלים זאת‪.‬‬ ‫פניה קרנו‪ .‬פחד התגנב לליבה‪ .‬מה יהיה‬ ‫אם זה חלום או סתם הרפתקה?‬ ‫לפני כשבועיים התייעצה עם הפסיכו־‬ ‫לוגית שלה שייעצה לה ללכת אחר ליבה‪.‬‬ ‫נצלי את הטיול‪ ,‬אמרה‪ ,‬מקסימום לא יקרה‬ ‫כלום‪ .‬תיהני מכל רגע‪ .‬הרי רצית להגיע‬ ‫לעיר הזו‪ .‬תיהני‪ ,‬תאכלי‪ ,‬תבלי‪ ,‬תזרמי‪...‬‬ ‫איך אוכל לזרום‪ ,‬תהתה‪ ,‬הרי אצטרך‬ ‫להיות יחד איתו בחדר אחד‪...‬‬ ‫מקסימום‪ ,‬יעצה לה הפסיכולוגית‪ ,‬קחי‬ ‫לך חדר נוסף או תעברי למלון קרוב‪.‬‬ ‫תיהני מהחיים‪ ,‬הרי הפעם האחרונה שטסת‬ ‫היתה כבר די מזמן‪.‬‬ ‫ההתרגשות גוברת והולכת‪ .‬הרכבת עו־‬ ‫צרת בפתח בית הנתיבות‪ .‬היא מורידה‬ ‫את המזוודה‪ ,‬אוחזת בארנקה‪ ,‬מעיפה מבט‬ ‫אחרון במראה‪ .‬הטלפון מצלצל‪ .‬היא יור־‬ ‫דת בקלילות‪ ,‬מביטה בצג‪ .‬מי לכל הרוחות‬ ‫מצלצל בשעה כזאת? המספר חסום‪ .‬זה‬ ‫‪|| 20‬‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫בוודאי הוא‪ ,‬כדי להגיד בוקר טוב‪ ,‬ולשאול‬ ‫מה שלומך‪ ,‬היכן את‪ .‬הרגע ירדתי מהרכ־‬ ‫בת‪ ,‬ממש לפני בית הנתיבות‪ ,‬אמר וקולה‬ ‫רעד מעט‪ .‬אוקי‪ ,‬את בסדר‪ ,‬ניפגש בעוד‬ ‫כשעה לערך‪ ,‬ביי בינתיים‪.‬‬ ‫פניה אורו‪ ,‬ההתרגשות אחזה בכול גופה‪.‬‬ ‫היא ממש מיהרה לכיוון שער היציאה שלה‬ ‫ועמדה בתור‪ .‬סליחה גברתי‪ ,‬את נוסעת‬ ‫במחלקה הראשונה‪ ,‬אמרה באדיבות אחת‬ ‫הדיילות‪ .‬לכי לעמדה ההיא‪ ,‬הריקה‪ ,‬שם‬ ‫נוסעים האנשים במחלקה הראשונה‪ .‬היא‬ ‫צעדה כמו מלכה לעבר הדוכן‪ ,‬מסרה את‬ ‫שמה‪ ,‬קיבלה את הכרטיס‪ ,‬מסרה את המז־‬ ‫וודה ופסעה לעבר שער היציאה כשהיא‬ ‫פולטת אנחת רווחה‪.‬‬ ‫את ביקורת הדרכונים עברה בלי לשים‬ ‫לב‪ .‬היא כבר באזור הדיוטי פרי‪ ,‬מציצה‬ ‫בחנויות השופעות כל טוב‪ ,‬נזכרת שהיא‬ ‫יכולה ללכת לטרקלין של המחלקה הרא־‬ ‫שונה‪ ,‬לאכול ארוחת בוקר‪ ,‬או אולי לה־‬ ‫ציץ בעיתון ולבלות עוד כמחצית השעה‬ ‫עד לכניסה למטוס‪.‬‬ ‫בטרקלין ישבו אנשים ככלל האנשים‪,‬‬ ‫טיפה מחויטים‪ .‬נשים לבושות במיטב‬ ‫המחלצות‪ ,‬מלצרים רצים לפנות שולחנות‪,‬‬ ‫ריח משכר של חוץ לארץ‪ .‬היא ניגשה לבר‪,‬‬ ‫לקחה כוס קפה‪ .‬איזה מבחר קפה‪ ,‬קרוא־‬ ‫סונים למיניהם‪ ,‬עוגת גבינה‪ ,‬עוגה שמנה‬ ‫כזו או אחרת לפי רצון הגברת‪ .‬מים מינר־‬ ‫לים‪ ,‬קוקה קולה‪ ,‬מיץ תפוזים ויש גם סלט‬ ‫נצלי את הטיול‪ ,‬אמרה‪ ,‬מקסימום לא יקרה כלום‪.‬‬ ‫תיהני מכל רגע‪ .‬הרי רצית להגיע לעיר הזו‪ .‬תיהני‪,‬‬ ‫תאכלי‪ ,‬תבלי‪ ,‬תזרמי‬ ‫ירקות‪ .‬מי יכול לאכול ארוחה כזו כבדה?‬ ‫מזגה מהקפה המשובח‪ ,‬קפה איטלקי‪ .‬ריח‬ ‫הקפה מילא את הטרקלין‪ .‬היא הרימה עי־‬ ‫תון ובהתה בכותרות‪ .‬הנשיא לשעבר קצב‪.‬‬ ‫פרשת גלנט‪ .‬העבודה‪ .‬ברק‪ .‬דרעי לראשות‬ ‫מפלגה‪ .‬הפיכה בתוניסיה‪ ,‬בלגן בלבנון‪ .‬מי‬ ‫יודע מה יקרה עוד היום‪.‬‬ ‫הציצה באנשים‪ .‬כול אחד שקוע‪ ,‬מי‬ ‫בעיתון ומי במחשב‪ .‬שם‪ ,‬רחוק בפינה‪,‬‬ ‫יושב הבוס שלה מהעבודה‪ ,‬אך הוא לא שם‬ ‫לב אליה‪ ,‬עסוק בענייניו‪ .‬בוודאי טס לאי־‬ ‫טליה בענייני עבודה‪ .‬מה הוא עושה כאן?‬ ‫הרי בכל פעם שהוא ממריא היא ממלאת‬ ‫את מקומו בצורה הטובה ביותר‪ .‬הפעם היא‬ ‫ממש לא ידעה שהוא ממריא‪.‬‬ ‫היא זוכרת שפנתה לבקש ממנו את‬ ‫החופשה הזו‪ .‬הוא פרגן לה וקרץ ואמר לה‬ ‫שתיהנה‪ ,‬ואולי היא נוסעת עם חבר כלש־‬ ‫הוא‪ .‬היא הייתה במבוכה‪ .‬אממ‪ ,‬אממ‪ ,‬אני‬ ‫נוסעת עם חברות‪ ,‬אמרה ולא יספה‪.‬‬ ‫והנה הוא לבוש מקטורן‪ ,‬מכנסי ג’ינס‪,‬‬ ‫מציץ בעיתון‪ ,‬גולש במחשב ולא שם לב‬ ‫אליה‪ .‬מה יהיה אם יבחין בה בחברת האיש‬ ‫שהכירה באינטרנט ולא עם חברות? מה‬ ‫יקרה אם הוא ישב קרוב אליה במחלקה‬ ‫הראשונה?‬ ‫את חוט המחשבה קטעה הקריאה הרא־‬ ‫שונה לטיסה שלה‪ .‬היא אוחזת בתיקה‬ ‫ואצה רצה לעבר שער היציאה‪ .‬עולה‬ ‫למטוס‪ ,‬מתיישבת‪ ,‬שולפת את המראה‬ ‫ומביטה בעצמה וחשה בהלמות הלב‪ .‬היא‬ ‫מנסה שוב לתקן את האיפור‪ ,‬אוחזת בש־‬ ‫פתון‪ .‬גברתי רוצה שמפניה? פונה אליה‬ ‫הדיילת‪ .‬כן‪ ,‬בבקשה‪ .‬כוס זכוכית קטנה‬ ‫מלאה במשקה התוסס‪ ,‬צלוחית שקדים‬ ‫ואגוזים חמים‪ ,‬איזה כף חיים‪ .‬היא נזכרה‬ ‫בדברים של הפסיכולוגית שלה‪ .‬לוגמת‬ ‫מעט מהשמפניה כדי להאריך את התע־‬ ‫נוג האין סופי‪ .‬רגע לפני ההמראה‪ ,‬כל‬ ‫המושבים מלאים‪ ,‬ורק על ידה היה מושב‬ ‫מיותם‪.‬‬ ‫והנה מגיח מפתח המטוס איש לבוש‬ ‫במקטורן ומכנסי ג’ינס‪ .‬היא נשמה בכ־‬ ‫בדות‪ ,‬לא האמינה שהאיש איתו צ’יטטה‬ ‫באינטרנט הוא הבוס הקשוח שלה‪ ,‬שאמר‬ ‫לה בחיוך ענק ‪ -‬בוקר טוב נסיכה שלי‪.‬‬ ‫ספרים‬ ‫החלום ושיברו‬ ‫“כשהשמים התקרבו לאדמה”‬ ‫מאת חנה אהרוני‬ ‫הוצאת ספריית מעריב‬ ‫יחיעם אמי”ר‬ ‫חנה אהרוני‬ ‫‪|| 22‬‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫“כשהשמים התקרבו לאדמה” הוא‬ ‫שמו של ספר שכתבה חנה אהרוני‬ ‫ושראה אור בהוצאת ספריית מעריב‪.‬‬ ‫הספר הולך בעקבות קודמו “אהבתה‬ ‫של סלטנאת” (ידיעות ספרים)‪ ,‬וכבר‬ ‫בשבוע השלישי להוצאתו לאור הודפ־‬ ‫סה המהדורה השלישית‪ .‬החוט המחבר‬ ‫בין שני הספרים הוא הסופרת אהרוני‪.‬‬ ‫בלשון ציורית‪ ,‬השופעת מטאפורות‬ ‫והאנשות‪ ,‬מזמינה הסופרת את הקו־‬ ‫רא לחוויית קריאה ולנסיעה מרתקת‬ ‫בעקבות הגיבורה הראשית‪ ,‬חנה‪,‬‬ ‫מורה ומחנכת בגוש קטיף‪ ,‬ובעלה‬ ‫אורי‪ ,‬שלמד את רזי החקלאות והקים‬ ‫משק חממות לתפארת‪ .‬ההתרחשו־‬ ‫יות הדרמטיות העוברות על השנ־‬ ‫יים בעטיה של החלטת הממשלה על‬ ‫ההתנתקות מגוש קטיף חושפות את‬ ‫טלטלת הגוף והנפש‪ .‬חנה מגייסת את‬ ‫כל כוחות הנפש על מנת לנתב את‬ ‫עצמה בעיצומו של המשבר ‪ -‬לצמי־‬ ‫חה‪“ .‬כשהשמים התקרבו לאדמה” הוא‬ ‫הרומן המשמעותי הראשון שנכתב‬ ‫על החיים בגוש קטיף‪ ,‬על ההתנתקות‬ ‫ותוצאותיה‪.‬‬ ‫חנה אהרוני היא סופרת כפר סב־‬ ‫אית‪ ,‬שלא חיה יום אחד בגוש קטיף‪,‬‬ ‫אינה דתייה ולא היתה חקלאית‪ .‬ועל‬ ‫כך היא אומרת‪“ :‬אלה היתרונות שיש‬ ‫לי כסופרת‪ ,‬איש לא יכול לטעון שאני‬ ‫מנסה לקדם אינטרסים שלי ושל‬ ‫קהילתי‪ .‬לו כתב את הרומן איש גוש‬ ‫קטיף‪ ,‬היו אומרים עליו שהוא ‘מטעם’‪,‬‬ ‫שהוא מוטה מראש‪ .‬כאן מדובר בכות־‬ ‫בת שאינה מזוהה פוליטית‪ .‬מדובר במי‬ ‫שהציצה ונפגעה והחליטה לתת ביטוי‬ ‫לנושא הטעון הזה באמצעות רומן”‪.‬‬ ‫כבר נכתבו ספרים על ההתנתקות‬ ‫ונשאלת השאלה‪ ,‬מה בעצם היא חי־‬ ‫דשת?‬ ‫אהרוני‪“ :‬נכתבו ספרים חשובים‬ ‫ומשמעותיים על הנושא‪ .‬אלה ספרי‬ ‫עיון המספקים לנו נתונים בעלי‬ ‫ערך עכשווי והיסטורי‪ .‬קראתי חלק‬ ‫לא מבוטל מהספרים הללו במסגרת‬ ‫התחקירים המקדימים שערכתי בטרם‬ ‫ניגשתי לכתיבה‪ ,‬והם השלימו לי את‬ ‫התמונה שהצטיירה לנגד עיני בעק־‬ ‫בות הראיונות הרבים שקיימתי עם‬ ‫אנשי הגוש ‪ .‬הרומן ‘כשהשמים התק־‬ ‫רבו לאדמה’ הוא סיפור מסע לנפשות‬ ‫של הגיבורים‪ .‬הסיפור מתמקד במש־‬ ‫פחה אחת‪ ,‬משפחת גלעדי‪ ,‬ומאפשר‬ ‫להיכנס פנימה אל תוך חייהם של בני‬ ‫הזוג וילדיהם ולנסות להבין את השי־‬ ‫נויים המתחוללים בהם”‪.‬‬ ‫כשהיא מתבקשת לחדד את ההבדל‬ ‫בין הסיפור המוכר לנו מכלי התקשו־‬ ‫רת לבין הסיפור שכתבה‪ ,‬היא אומרת‪:‬‬ ‫“כולנו עקבנו אחר כלי התקשורת‪.‬‬ ‫ראינו את המראות‪ .‬אבל לא יכולנו‬ ‫להיכנס לעומק מצבם הנפשי של‬ ‫המפונים‪ .‬הספר‪ ,‬המקרב את העדשה‬ ‫אל משפחה אחת‪ ,‬אל דמותה של חנה‪,‬‬ ‫ודמותו של אורי וילדיהם וסביבתם‬ ‫הקרובה‪ ,‬מאפשר היכרות קרובה אתם‬ ‫ועם חייהם‪ .‬הספר מחדד את הטלטלה‬ ‫שעברה עליהם ומעורר הבנה למצבם‬ ‫והזדהות עם כאבם הגדול”‪.‬‬ ‫האם חנה ואורי גלעדי קיימים‬ ‫במציאות? על כך היא אומרת‪“ :‬חנה‬ ‫ואורי מייצגים פסיפס של הנוף האנו־‬ ‫שי שהקים את גוש קטיף בתחושה של‬ ‫שליחות ציונית‪ ,‬אך נאלץ להתנתק‬ ‫מהבית שבנה בידיו בימים‪ ,‬שכוחו‬ ‫היה במותניו‪ ,‬ונפשו מוכנה לקראת‬ ‫הקמת מפעל החיים הייחודי‪ .‬ראיינתי‬ ‫עשרות אנשים נפלאים מקרב הגוש‪,‬‬ ‫וטוויתי סיפור המאחד את כולם‪ .‬כל‬ ‫אחד מהגוש ימצא את עצמו בסיפור‪.‬‬ ‫חנה‪ ,‬גיבורת הספר‪ ,‬היא דמות ער־‬ ‫כית‪ ,‬מחנכת בכל רמ”ח אבריה‪ .‬היא‬ ‫ואורי יוצאים לפרו לשליחות חינוכית‪,‬‬ ‫לאומית ציונית‪ .‬כשהם חוזרים ארצה‬ ‫אחרי כמה שנים הם נענים ליוזמת‬ ‫הממשלה אותה הם שומעים מפי הח־‬ ‫ברים הטובים יהודית ושמעון‪ ,‬להמשיך‬ ‫בשליחות הלאומית ולהתיישב כחלו־‬ ‫צים ציוניים‪ ,‬דתיים לאומיים‪ ,‬ב”נווה‬ ‫טללים”‪.‬‬ ‫הסופרת פגשה באתר ניצן‪ ,‬ביד‬ ‫בנימין‪ ,‬בכרמיה ובאתרים הזמניים‬ ‫הנוספים את מפוני הגוש‪ .‬אהרוני‪:‬‬ ‫“פגשתי באנשים נפלאים‪ ,‬שבימיהם‬ ‫הטובים היו אנשי חזון‪ ,‬שבכוח האמו־‬ ‫נה הקימו על החולות השוממים של‬ ‫עזה יישובים לתפארת‪ ,‬חממות פו־‬ ‫רחות שתוצרתן מצאה דרכה אל שוקי‬ ‫העולם והכניסה מטבע זר למדינה‪,‬‬ ‫ייסדו מוסדות חינוך ומוסדות תורה‪,‬‬ ‫והקימו קהילה משובחת המאופיינת‬ ‫באחדות ולכידות ועזרה הדדית‪ .‬אולם‬ ‫מפעל החיים האדיר שהקימו ירד לט־‬ ‫מיון והשמים נפלו עליהם‪ .‬זהו החלום‬ ‫ושברו”‪.‬‬ ‫על בחירת השם לספר היא אומרת‪:‬‬ ‫“ניתן לפרש את שם הספר בכל מיני‬ ‫אופנים‪ .‬התנ”ך נפתח במשפט ‘ברא־‬ ‫שית ברא אלוהים את השמים ואת‬ ‫הארץ’‪ .‬המילה ‘שמים’ מופיעה רא־‬ ‫שונה‪ ,‬לפני ‘הארץ’‪ ,‬אין קיום לארץ‬ ‫ללא השמים‪ .‬השמים הפרושים מעל‬ ‫ראשינו הם המגנים עלינו‪ ,‬מעניקים‬ ‫לנו ביטחון ועוצמה‪ .‬כאשר נמצא‬ ‫אדם במצב משברי‪ ,‬הוא חש שהשמים‬ ‫נפלו עליו‪ .‬השם ‘כשהשמים התקרבו‬ ‫לאדמה’ מבטא מצד אחד את המצב‬ ‫המשברי (השמים בנפילה)‪ ,‬אבל מצד‬ ‫שני יש גם תקווה ‪ -‬ניתן לעצור את‬ ‫התהליך‪ ,‬השמים מתקרבים לאדמה‪,‬‬ ‫אבל עוד לא נפלו לגמרי‪.‬‬ ‫“חמש שנים וחצי אחרי ההתנת־‬ ‫קות‪ ,‬חלק מהאנשים‪ ,‬בעיקר הצעירים‬ ‫שבהם‪ ,‬הצליחו לנתב עצמם לצמיחה‪.‬‬ ‫לדור המייסדים היציאה מהמשבר‬ ‫קשה יותר‪ ,‬בעיקר מפאת גילם המת־‬ ‫קדם המקשה עליהם השתלבות במע־‬ ‫גל העבודה‪ .‬חנה שלנו אינה מוותרת‪.‬‬ ‫גם אם השמים נפלו עליה והתקרבו‬ ‫לאדמה‪ ,‬היא אינה מוותרת ועושה‬ ‫הכול על מנת להיחלץ מהמשבר”‪.‬‬ ‫ספר הביכורים של חנה אהרוני‬ ‫“אהבתה של סלטנאת”‪ ,‬זכה בפרסי‬ ‫ספר הזהב וספר הפלטינה‪.‬‬ ‫אהרוני‪“ :‬ב’אהבתה של סלטנאת’‬ ‫שמחתי להביא לדפוס את סיפורה‬ ‫של אמי‪ ,‬אבל יותר מכך חשוב היה‬ ‫לי לחשוף בפני הקוראים את תרבותה‬ ‫של קהילת יהודי איראן‪ .‬בספר ‘כש־‬ ‫השמים התקרבו לאדמה’ אני זועקת‬ ‫את כאבם של המפונים ומבקרת את‬ ‫הדרך שבה בוצעה הוראת ההתנתקות‪.‬‬ ‫באמצעות הספר אני מנסה להוציא את‬ ‫הנושא מהתרדמת ולהעלותו לסדר‬ ‫היום הציבורי‪ .‬אני כמובן מייחלת לו‬ ‫אותה הצלחה שהיתה לקודמו”‪.‬‬ ‫החצר‬ ‫כל אחת והסיפור שלה ‪ /‬יבל ברקאי‬ ‫ילדות פרחים‬ ‫אוריאן שחרור ורונה גדולטר‬ ‫‏(בתמונה‏)‪ ,‬בנות ארבע ממשפחות של‬ ‫חקלאים ‏(שזיפים‪ ,‬תפוחים‪ ,‬זיתים‏) בי־‬ ‫סוד המעלה‪ ,‬מלקטות נוריות בשדה‬ ‫הגדול שבעמק החולה‪.‬‬ ‫הרגע המאושר הזה‪ ,‬לילדות הצעי־‬ ‫רות‪ ,‬הזדמן בזכות טיולי שטח של כפר‬ ‫הנופש “נופי גונן”‪ .‬בכפר ‪ 56‬חדרים‬ ‫ו־‪ 38‬בקתות‪ ,‬חלקן חדשות לגמרי‪.‬‬ ‫בפסח הם היו בתפוסה מלאה‪.‬‬ ‫הנוריות עוד פורחות?‬ ‫יעל שביט‪“ :‬כבר לא‪ .‬עכשיו הטיולים‬ ‫הם יותר למקורות המים”‪.‬‬ ‫שיחקו‬ ‫אותה‬ ‫משחק “חפש את‬ ‫המטמון” גדול שאר־‬ ‫גן יקב “הרי הגליל”‬ ‫ביראון‪ ,‬בחול המועד‬ ‫פסח‪ ,‬התגלה כגימיק‬ ‫גדול ומשך תשומת‬ ‫לב רבה ואלפי מש־‬ ‫תתפים‪.‬‬ ‫במקום הראשון‬ ‫ובפרס של ארגז יין‬ ‫“מירון” זכתה משפ־‬ ‫חת גורן מכפר גלים‪ .‬במקום השני ובפרס דומה זכו האברג’ילים מאור עקיבא‪ .‬במקום‬ ‫השלישי ובפרס של ‪ 12‬בקבוקי יין “שיראז קברנה” זכתה משפחת יעבץ מברעם ובמקום‬ ‫הרביעי וביין משובח זכתה משפחת לחוביץ’ מתל־אביב‪ .‬אורי טירולר‪ ,‬מנכ”ל היקב‪,‬‬ ‫הודה למשתתפים‪.‬‬ ‫ארגון גג‬ ‫יהודית הריס‪ ,‬בת ‪ 79‬מכפר‬ ‫יהושע‪ ,‬מנהלת ופעילה זה ‪29‬‬ ‫שנים ב”גג לחייל המשוחרר”‬ ‫בוואדי סאליב בחיפה‪ ,‬הנותן‬ ‫דירות לסטודנטים בוגרי צבא‪.‬‬ ‫דירות נוספות ‏(חוץ מוואדי‬ ‫סאליב‏) פזורות ברחבי חיפה‬ ‫‏(הדר‪ ,‬כרמל‪ ,‬נוה שאנן והמו־‬ ‫שבה הגרמנית‏)‪.‬‬ ‫הריס‪“ :‬אני ועוד ‪ 15‬מתנדבים פנסיונרים מחיפה פעילים ב’גג לחייל המשוחרר’‪ .‬אנחנו‬ ‫נותנים גג ל־‪ 250‬סטודנטים בוגרי צבא שלא משופעים באמצעים כספיים‪ .‬יש לנו מכל‬ ‫עדות ישראל”‪.‬‬ ‫ומושבניקים?‬ ‫“כמובן‪ ,‬וגם מקיבוצים”‪.‬‬ ‫מה יש בדירה?‬ ‫“מטבח‪ ,‬מקלחת‪ ,‬חדר כביסה‪ ,‬מחשבים‪ .‬זה רציני”‪.‬‬ ‫עד מתי תמשיכי בפעולתך זאת?‬ ‫“כל עוד האוטו נוסע‪ ,‬אמשיך”‪.‬‬ ‫‪|| 24‬‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫תפס הובלה‬ ‫בכנס ־ה־‪ 23‬למדעי הבקר במלון “רמ�א‬ ‫דה” בירושלים‪ ,‬ב־‪ 23‬ביוני‪ ,‬יקבל גדעון‬ ‫כרמלי ממרחביה את תואר “יקיר ענף‬ ‫הרפת”‪ .‬זאת‪ ,‬בזכות ‪ 47‬שנים של הובלת‬ ‫חלב מהרפתות בעמק‪.‬‬ ‫עם מיכלית הפול־טריילר שלך בטח‬ ‫קשה לך לתמרן במושבים?‬ ‫חלב‬ ‫לוקח‬ ‫אני‬ ‫כרמלי ‏(‪71‬‏)‪“ :‬אכן‪ .‬כיום‬ ‫צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫מרפתן מושבניק אחד שיושב ממש על‬ ‫הכביש ‪ -‬אייל לוי ממושב דבורה בחבל התענך”‪.‬‬ ‫בגילך המופלג אתה עדיין ממשיך להתגלגל בכבישים?‬ ‫“בהחלט‪ .‬וממשיך ללוות לצד גברי לוי את להקת המחול ‘שלום’‪ .‬אני כבר מכו־‬ ‫נה מזה שנים ‘המלביש’‪ ,‬רוכס מאחורי הקלעים את השמלות של הרקדניות‪ .‬מדובר‬ ‫במיומנות גדולה וחייבים להחליף שמלות במהירות רבה”‪.‬‬ ‫הרפתות ממשיכות לעזוב את תנובה?‬ ‫“משמר העמק‪ ,‬עין השופט ושריד עברו לשווק ל’שטראוס’ ועין חרוד מאוחד ל’טרה’”‪.‬‬ ‫אני מקווה שהם יחזרו ל’תנובה’”‪.‬‬ ‫קול חדש‬ ‫כהרגלם בחג השני של פסח שרו ה”גבעטרון” בקיבוצם גבע‪ .‬הפעם החליט המנהל‬ ‫המיתולוגי יואל פרנס להתחכם ועשה הופעה אחת גדולה ‏(במקום שתיים‏)‪ ,‬בחוץ על‬ ‫הדשא‪ .‬הגימיק לא הצליח עד הסוף למרות שההופעה היתה טובה‪ .‬הזמרים די קפאו‬ ‫מצינת הערב‪.‬‬ ‫אריה יעקובי ‏(מולדת‏) ‪ ,‬בן ‪ ,64‬הוא המצטרף הכי טרי בין זמרי הגבעטרון ‏(‪ 3‬שנים‏)‪:‬‬ ‫“שרנו משלושת הדיסקים החדשים שלנו שאחד מהם כבר יצא והשניים האחרים ייצאו‬ ‫בתקופה הקרובה‪ .‬הראשון הוא שירים עוד מלפני קום המדינה‪ ,‬השני מאזור מלחמת‬ ‫השחרור‪ .‬הדיסק השלישי מ־‪ 1948-1958‬לערך”‪.‬‬ ‫ועוד יש דרישה להופעות?‬ ‫“בהחלט‪ .‬אנחנו עושים‬ ‫חזרה אחת בשבוע כי‬ ‫אנחנו משופשפים‪ .‬אגב‪,‬‬ ‫בכל הלהקה אני המו־‬ ‫שבניק היחיד‪ .‬חוץ מזה‬ ‫אני עובד גם ברפת של‬ ‫מולדת באחזקה‪ ,‬וכמובן‬ ‫גם חולב”‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫הוציאה הכל‬ ‫מירי לביא ‏(‪60‬‏) מכרמי יוסף במועצה האזורית גזר‪,‬‬ ‫דור שני לשואה‪ ,‬הציגה באחרונה שישה מציוריה בת־‬ ‫ערוכה הקבוצתית “בחתימת ידם ‪ -‬פסלים וציורים על‬ ‫השואה’‪ ,‬שהוצגה בבית גבריאל ליד הכנרת‪.‬‬ ‫“מ־‪ 1992‬עד ‪ 2004‬ציירתי רק ציורים על השואה‪.‬‬ ‫הייתי צריכה ‘להקיא’ את כל מה שהצטבר בי בתור‬ ‫ילדה דור שני‪ .‬מאז יצאתי גם ל’צהוב’ ולצייר פרחים‪.‬‬ ‫בתערוכה הצגתי ציורים קשים ‪ -‬אובדן זהות‪ ,‬יאוש‪ ,‬חוסר אונים‪ .‬ביניהם גם אמא עם‬ ‫תינוק מת‪ ,‬ואנשים־שלדים‪ .‬מחלק הציורים מבצבצת תקווה‪ ,‬אבל חלקם קשים נטו”‪.‬‬ ‫במקביל לבית גבריאל הציגה מירי לביא מציוריה בנושא השואה גם באשכול פיס‬ ‫ברחובות‪“ .‬שם הציורים מרוככים יותר כי גם תלמידים רואים”‪ ,‬היא מציינת‪.‬‬ ‫סיפורה של שופטת‬ ‫הכדורגל‪ ,‬מושבניקית‪,‬‬ ‫הדתייה הראשונה‬ ‫היא חולה על ספורט‪ ,‬אבל מתקרבת אל הדת‪ .‬היא רוצה להמשיך להתפרנס מכדורגל‪,‬‬ ‫אבל גם חולמת להקים בית יהודי מסורתי בישראל‪ .‬שופטת הכדורגל הדתייה‪ ,‬רחלי‬ ‫גלאם ממושב שדה עוזיה‪ ,‬מקווה שתצליח להתגבר על הקונפליקטים‪ ,‬אבל מאוד‬ ‫חוששת מהיום שבו תצטרך להכריע בין השיפוט לשבת‬ ‫ליאור אבני‬ ‫עם סיומו של עוד משחק בליגה א’‪ ,‬שול‬ ‫פטת הכדורגל רחלי גלאם מיהרה להגיע‬ ‫לביתה‪ ,‬כדי להספיק להדליק נרות שבת‪.‬‬ ‫קודם לכן‪ ,‬במש ך ‪ 90‬דקות היא ספגה ק�ל‬ ‫לות מהאוהדים של שתי הקבוצות‪ ,‬שהיו‬ ‫בטוחים‪ ,‬כי עשתה טעויות רבות במהלך‬ ‫המשחק‪.‬‬ ‫בבית החליפה גלאם את מדי השופטת‬ ‫בחצאית ובחולצה מכופתרת‪ ,‬כדי לקבל‬ ‫את פני השבת כהלכה‪.‬‬ ‫בארוחת הקידוש המסורתית של ערב‬ ‫שישי‪ ,‬השיחה העיקרית עם בני משפחתה‪,‬‬ ‫הייתה‪ ,‬כרגיל‪ ,‬על כדורגל‪ .‬רחלי סיפרה‬ ‫להם על משחק הכדורגל האחרון שבו היא‬ ‫שפטה‪ ,‬וניסתה להשמיט עד כמה שאפשר‬ ‫את עניין הקללות שספגה‪.‬‬ ‫זה לא סקסי‬ ‫את שופטות הכדורגל בישראל אפשר‬ ‫לספור על כף יד אחת‪ .‬רחלי גלאם (‪ )31‬היא‬ ‫היחידה מביניהן שהיא גם דתייה‪ .‬טוב‪ ,‬אולי‬ ‫לא בעלת כיסוי הראש ששומרת נגיעה‬ ‫מגברים‪ ,‬אבל כן שומרת שבת‪ ,‬מתלבשת‬ ‫צנוע‪ ,‬מתייעצת עם רבנים וממשיכה להתל‬ ‫חזק ולהתקרב לדת‪ ,‬בשאיפה לקיים בסופו‬ ‫של תהליך את כל תרי”ג מצוות‪ ,‬מינוס‬ ‫אלה שימנעו ממנה להמשיך לשפוט‪.‬‬ ‫גלאם מתגוררת במושב שדה עוזיה שבל‬ ‫אזור באר טוביה‪ .‬עוד מתקופת ילדותה‬ ‫היא התעניינה בכדורגל‪ ,‬אבל הבינה עד‬ ‫מהרה שאין לה כישרון מספיק כישרון כדי‬ ‫לעשות את זה מקצוע‪ ,‬לפחות לא בתור‬ ‫שחקנית‪.‬‬ ‫אבל לפני שמונה שנים‪ ,‬קפצה לה ההזל‬ ‫דמנות להשתלב בכל זאת בתחום‪ .‬מודעת‬ ‫דרושים שקראה בעיתון ספורט דיווחה‬ ‫שבהתאחדות לכדורגל מחפשים שופטים‬ ‫ושופטות חדשות‪.‬‬ ‫היא ידעה שהמילים האלה מכוונות‬ ‫אליה‪ ,‬והלכה על זה בכל הכוח‪“ .‬לא ידעתי‬ ‫מה זה בדיוק להיות שופטת‪ ,‬אפילו לא ידל‬ ‫‪|| 26‬‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫עתי שמקבלים על זה כסף”‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬ ‫“פשוט זה נשמע לי דבר מעניין‪ .‬חשבתי‬ ‫שזו מסגרת טובה‪ ,‬אז החלטתי לנסות את‬ ‫זה‪ ,‬והתקבלתי”‪.‬‬ ‫איך היו התגובות במשפחה?‬ ‫“אמא שלי מאוד פרגנה‪ ,‬ואמרה לי כל‬ ‫הזמן כל הכבוד ושזה הישג מבחינתה‪ .‬האל‬ ‫חיות שלי היו מאוד גאות בי‪ ,‬וגם החברים‬ ‫שלי‪ ,‬אבל אבא קצת פחות‪ .‬מהרגע שנהל‬ ‫ייתי שופטת‪ ,‬אבא שלי כל הזמן אמר לי‬ ‫שאין לי מה לחפש בכדורגל”‪.‬‬ ‫למה?‬ ‫“זה לא בא ממקום של פרימיטיביות‪.‬‬ ‫אבא שלי הוא פשוט אדם ריאלי‪ .‬הוא מבין‬ ‫מה אנשים חושבים על נשים העוסקות‬ ‫במקצועות כאלה”‪.‬‬ ‫ומה הם באמת חושבים?‬ ‫“האמת שביררתי את זה‪ .‬בתקופה האל‬ ‫רחלי גלאם‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬חן מור‬ ‫חרונה שאלתי הרבה מאוד אנשים – מעין‬ ‫סקר כזה שעשיתי – על השאלה מה גב־‬ ‫רים ישראלים חושבים על נשים העוסקות‬ ‫בכדורגל‪ .‬שאלתי הרבה שחקני כדורגל‬ ‫שהם מכרים שלי‪ ,‬ולהפתעתי רובם אמרו‬ ‫לי שהם לא היו רוצים שבת הזוג שלהם‬ ‫תעמוד במגרש‪ ,‬שיסתכלו עליה ושיקללו‬ ‫אותה‪ .‬אפילו שופטים‪ ,‬שעובדים במקצוע‬ ‫שלי‪ ,‬אמרו לי שזה לא סקסי‪ .‬הם אמרו‬ ‫שאישה שהיא שופטת כדורגל מורידה‬ ‫מהנשיות שלה”‪.‬‬ ‫הדברים האלה השפיעו עלייך?‬ ‫“אין ספק שהדעה של האנשים סביבי כן‬ ‫חשובה לי‪ .‬אני היום בחורה בגיל ‪ ,31‬עדיין‬ ‫רווקה‪ ,‬ורוצה לדעת איך מדברים עליי‪.‬‬ ‫אני אגיד לך את האמת‪ :‬לא הייתי רוצה‬ ‫לפספס מישהו שיוותר עליי‪ ,‬רק בגלל‬ ‫שאני שופטת כדורגל‪ ,‬שזה כביכול מק־‬ ‫צוע גברי מדי‪ .‬מצד שני‪ ,‬אני מאוד אוהבת‬ ‫את מה שאני עושה‪ .‬בגלל זה אני נמצאת‬ ‫בבעיה”‪.‬‬ ‫את לא מבינה את זווית הראייה‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫“לא‪ ,‬כי אני אחלה אישה שבעולם‪ .‬אני‬ ‫מצליחה להיות שופטת ועדיין להישאר‬ ‫נשית‪ .‬חבל לי שקיימות סטיגמות כאלה‪,‬‬ ‫שהן באמת חסרות סיבה‪ .‬אני מאוד רוצה‬ ‫להתחתן ולהקים בית‪ ,‬ואני כבר לא בטוחה‬ ‫שזה הולך ביחד עם השיפוט”‪.‬‬ ‫עד כדי כך?‬ ‫“כן‪ ,‬כי יש לכך גם כל מיני ראיות‪ .‬אני‬ ‫מכירה את כל שופטות הכדורגל‪ ,‬וכולן‬ ‫עדיין רווקות‪ .‬נראה לי‪ ,‬שהעניין הוא שב־‬ ‫מקצוע הזה‪ ,‬אני ושאר השופטות צריכות‬ ‫להראות אסרטיביות‪ ,‬ויש גברים שפשוט‬ ‫לא מקבלים את זה שיש אישה שהיא חזקה‪.‬‬ ‫אז נכון‪ ,‬יהיו כאלה שיגידו שלא צריך לה־‬ ‫יות אכפת לי מה האחרים חושבים‪ ,‬אבל‬ ‫אני אומרת את האמת‪ :‬כן אכפת לי”‪.‬‬ ‫לא לאחר לשבת‬ ‫לא רק הדעות של אנשים על המקצוע‬ ‫גורמים לגלאם להרהורים על תליית‬ ‫המשרוקית‪ .‬ההתקרבות לדת היא הגורם‬ ‫העיקרי לכך‪ .‬בשנים האחרונות היא התק־‬ ‫רבה לדת והחלה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לשמור שבת‪.‬‬ ‫היא גם לומדת לתואר ראשון בחינוך במו־‬ ‫סד האקדמי הדתי‪-‬לאומי “גבעת וושינג־‬ ‫טון”‪ ,‬שם הסטודנטים משתתפים בשיעורי‬ ‫דת רבים‪.‬‬ ‫ההתקרבות לדת עומדת בסתירה לשאי־‬ ‫פות המקצועיות שלה בתחום הכדורגל‪.‬‬ ‫כשהיא התחילה לשפוט‪ ,‬היא לא שמרה‬ ‫שבת‪ ,‬אבל בשנים האחרונות היא התחזקה‬ ‫וביקשה שלא להיות משובצת יותר למש־‬ ‫חקים ביום הקדוש לעם היהודי‪.‬‬ ‫היא עדיין חיה כדורגל‪ ,‬אבל רק משישי‬ ‫לשישי‪“ .‬הם יודעים שם שאני לא רוצה‬ ‫להיות משובצת בשבת‪ ,‬אבל אני יודעת‬ ‫שלא תמיד מתחשבים בבקשות האלה”‪,‬‬ ‫היא אומרת‪“ .‬לאורך כל השבוע אני בלחץ‬ ‫לקראת פרסום השיבוצים‪ ,‬שלא חלילה‬ ‫יתנו לי לשפוט במשחק שהוא בשבת‪ .‬כי‬ ‫אז מה יגידו לקבוצות‪ ,‬אם אני לא אוכל‬ ‫לבוא? בשבת אני רוצה להיות בבית‪ .‬אני‬ ‫רוצה שיום שבת שלי יהיה ‘שבת ויינפש’‪.‬‬ ‫גם אין ברכה בכסף שאתה עושה בשבת”‪.‬‬ ‫אבל בעבר שפטת בשבת?‬ ‫“כשהתחלתי לשפוט‪ ,‬זה היה לפני הרבה‬ ‫זמן‪ ,‬ואז עוד לא הייתי שומרת שבת ממש‪.‬‬ ‫רק אחר כך התחלתי להשתדל לא לנסוע‬ ‫בשבת‪ .‬בתקופה ההיא‪ ,‬אם במקרה הייתי‬ ‫חייבת לשפוט בשבת‪ ,‬כדי שלא יעשו לי‬ ‫בעיות אחר כך‪ ,‬הייתי תורמת את הכסף‬ ‫שהרווחתי”‪.‬‬ ‫אז עכשיו את שופטת רק בשישי?‬ ‫“כן‪ .‬אבל גם עכשיו‪ ,‬במשחקים שאני‬ ‫שופטת בשישי‪ ,‬יש את החשש הזה שאני‬ ‫לא אספיק להגיע הביתה לפני כניסת‬ ‫השבת‪ .‬בינתיים‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬זה לא קרה‪.‬‬ ‫אחת הסיבות לכך היא שבקבוצות שמש־‬ ‫חקות בליגות הנמוכות‪ ,‬יש עכשיו גל חזק‬ ‫של התחזקות‪ .‬אני מכירה הרבה מהשחק־‬ ‫נים הקבוצות האלה‪.‬‬ ‫אני גם רואה שהרבה משחקים בליגה א’‬ ‫מתחילים בכל מיני ברכות ותפילות של‬ ‫השחקנים‪ .‬כך שהיום יש הרבה קבוצות‬ ‫ששומרות שבת ומוכנות לשחק רק ביום‬ ‫שישי‪ .‬זה מסתדר לי טוב‪ .‬ועכשיו‪ ,‬עם‬ ‫שעון הקיץ‪ ,‬זה בכלל נוח והסיכויים נמו־‬ ‫כים שאני אאחר לשבת”‪.‬‬ ‫נשמע לך הגיוני שתמשיכי להיות שו־‬ ‫פטת בתור בחורה שומרת שבת?‬ ‫“אני לא מגדירה את עצמי דתייה כרגע‪.‬‬ ‫אני מסורתית ושומרת שבת‪ .‬באחת ההר־‬ ‫צאות שהיו לי בלימודים ב’גבעת וושינג־‬ ‫טון’‪ ,‬פגשתי את הקומיקאי חנן לדרמן‪,‬‬ ‫שחזר בתשובה‪ .‬שוחחתי איתו‪ ,‬והוא פתר‬ ‫לי הרבה מהקונפליקטים שהיו לי‪.‬‬ ‫הוא אמר לי‪ ,‬כי הוא חושב שזה בסדר‬ ‫להמשיך עם השיפוט‪ ,‬תוך כדי שאני נמ־‬ ‫צאת בתהליך התחזקות דתית‪ .‬הוא אמר‬ ‫שאני לא אסלח לאלוהים אם הדת תיאלץ‬ ‫אותי לוותר על האהבה שלי לכדורגל”‪.‬‬ ‫מעניין מה רב יגיד לך על זה‪.‬‬ ‫“לא הלכתי עדיין להתייעץ עם הרב‬ ‫יש קללות מסוימות שהאוהדים מכוונים אך ורק‬ ‫לאישה‪ .‬יש מילים קשות‪ ,‬ויש מילים‬ ‫יותר עדינות‬ ‫בנושא‪ ,‬בעיקר מפני שאני פוחדת לשמוע‬ ‫את התשובה שלו‪ .‬אני מודע שאני חוש־‬ ‫שת‪ ,‬שהרב יגיד לי שאני צריכה להפסיק‬ ‫עם השיפוט‪ .‬אני ממש לא רוצה לשמוע‬ ‫את זה‪ .‬בינתיים‪ ,‬מספיק לי העצה שנתן‬ ‫לי חנן‪ ,‬להמשיך במקביל לעבודה בשי־‬ ‫פוט‪ .‬אני מרגישה שלא ויתרתי על אף‬ ‫אחד מהעולמות‪ ,‬ובינתיים זה הולך לי לא‬ ‫רע בכלל”‪.‬‬ ‫לא נראה לי שזה יכול לעבוד לאורך‬ ‫זמן‪.‬‬ ‫“קודם כל‪ ,‬צריך לציין‪ ,‬שאני אכן השו־‬ ‫פטת היחידה ששומרת שבת‪ .‬אני מקווה‬ ‫שבסופו של דבר אני אוכל להגיד שאני‬ ‫דתייה לגמרי‪ ,‬כולל הכל‪ .‬זאת המטרה‬ ‫הסופית שלי “‪.‬‬ ‫מה תעשי באופן תיאורטי אם יציעו‬ ‫לך לשפוט משחק אליפות‪ ,‬שמתקיים‬ ‫בשבת?‬ ‫“אני לא חושבת שזה יקרה‪ ,‬אבל זאת‬ ‫באמת דילמה ענקית בשבילי‪ .‬כדורגל‬ ‫זאת האהבה שלי ומה שאתה מתאר זה הח־‬ ‫לום הכי גדול שלי – לשפוט במשחק אלי־‬ ‫פות‪ .‬אני לא יודעת מה אני אעשה‪ .‬יכול‬ ‫להיות שזה ילך יותר לכיוון של הכדורגל‪,‬‬ ‫כי הפיתוי הוא באמת עצום‪.‬‬ ‫כמעט אי אפשר להגיד לא לדבר כזה‪.‬‬ ‫אני יודעת שיש הרבה שלא אוהבים שאני‬ ‫אישה מאמינה וגם שופטת‪ ,‬כי הם חושבים‬ ‫שאי אפשר לשלב‪ ,‬אבל אני עוד אוכיח‬ ‫שזה אפשרי איכשהו‪ .‬צריכים למצוא את‬ ‫הדרך‪ .‬עם זאת‪ ,‬אני מאמינה שביום שבו‬ ‫אני אתחתן ואקים בית‪ ,‬אני אשים את‬ ‫נושא השיפוט מאחוריי”‪.‬‬ ‫לא תילחמי להישאר במקצוע שאת כל‬ ‫כך אוהבת?‬ ‫“לא‪ .‬היום‪ ,‬אחרי שבע שנים בשיפוט‪ ,‬אני‬ ‫מרגישה שכל אותם אנשים בעלי דעות‬ ‫קדומות לגבי מישהי כמוני ששופטת‪ ,‬ינ־‬ ‫צחו אותי‪ .‬לצערי‪ ,‬זה המצב כרגע”‪.‬‬ ‫לא הפסקתי לבכות‬ ‫בשבע השנים האחרונות שופטת גלאם‬ ‫בליגות השונות בישראל‪ :‬ליגת הוותיקים‪,‬‬ ‫ליגת הנוער‪ ,‬הליגה לנשים והליגות הנמו־‬ ‫כות לגברים‪ ,‬עד ליגה א’‪ .‬אם יש משהו‬ ‫שמפריע לה יותר מהכל‪ ,‬זה היחס המזלזל‬ ‫שלו היא זוכה רק בגלל המין שלה‪“ .‬יש‬ ‫הרבה שוביניזם בספורט‪ :‬בקהל‪ ,‬בהנהלה‪,‬‬ ‫בקרב השחקנים‪ .‬וזה דבר שהרבה פעמים‬ ‫גורם לי לשאול את עצמי למה אני צריכה‬ ‫את זה?”‪.‬‬ ‫מה הכי מרגיז אותך?‬ ‫“היחס‪ .‬אם פעם אמרתי שזה שטויות‪,‬‬ ‫שאלה דברים שכולם חווים‪ ,‬היום אני כבר‬ ‫מרגישה אחרת‪ .‬אם אני הולכת‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫לשפוט משחק בליגה א’‪ ,‬גם אם זה משח־‬ ‫קי צמרת של הפועל ירושלים וגם אם זה‬ ‫משחקי תחתית של מרמורק‪ ,‬אני מגיעה‬ ‫חדורת מוטיבציה להצליח לתת שיפוט‬ ‫טוב‪ ,‬לעשות משהו שאני אוהבת‪.‬‬ ‫אבל פתאום אני נתקלת בזוועות‪ .‬הקהל‬ ‫מקלל אותי בלי הפסקה‪ ,‬רק בגלל שאני‬ ‫אישה‪ .‬מקללים במשך ‪ 90‬דקות אותי ואת‬ ‫המשפחה שלי‪ ,‬מאחלים לי את הדברים‬ ‫הכי גרועים שאפשר‪ .‬אז למה אני באמת‬ ‫צריכה את זה?”‪.‬‬ ‫גם שופטים גברים חוטפים קללות‪.‬‬ ‫“אבל יש קללות מסוימות שהאוהדים‬ ‫מכוונים אך ורק לאישה‪ .‬יש מילים קשות‪,‬‬ ‫ויש מילים יותר עדינות‪ .‬האוהדים לפע־‬ ‫מים צועקים לי דברים כמו ‘מה את עושה‬ ‫פה? תלכי למטבח’‪ .‬אבל זה לא ממש דבר‬ ‫חדש‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬זורקים לי הערות על‬ ‫דברים שקשורים לגוף שלי‪ .‬אצל שופט‬ ‫אחר‪ ,‬גבר‪ ,‬לא מסתכלים על החיצוניות‬ ‫שלו‪ .‬רק אצלי זה ככה”‪.‬‬ ‫אם את כל כך סובלת‪ ,‬למה את נשארת‬ ‫בשיפוט?‬ ‫“אני אוהבת את זה‪ .‬זה מקצוע מעניין‬ ‫עם הרבה סיפוק‪ .‬זה גם מאוד מחמיא לי‪.‬‬ ‫קוראים לי כולם ‘השופטת’‪ .‬אבל כשאני‬ ‫נתקלת בכל הדברים האלה‪ ,‬ועוד יותר‬ ‫בשוביניזם הגדול שיש בכדורגל בארץ‪ ,‬זה‬ ‫גם גורם לי לרצות להרים ידיים‪”.‬‬ ‫אני לדוגמה‪ ,‬מועמדת להיות שופטת‬ ‫בינלאומית כבר שלוש שנים‪ ,‬אבל עדיין‬ ‫לא קיבלתי את זה‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬בגלל שאני‬ ‫אישה‪ ,‬גם מקשים עליי בהתקדמות ללי־‬ ‫גות הבכירות‪ .‬אני מבינה שלא משנה מה‬ ‫אני אעשה‪ ,‬ייקח לי הרבה יותר זמן להת־‬ ‫קדם מאשר מה שייקח לגבר”‪.‬‬ ‫הם את מקבלת גם תגובות חיוביות?‬ ‫“יש אנשים שממש מתלהבים לראות‬ ‫אישה שופטת‪ .‬כי אין מה לעשות‪ ,‬אני שונה‬ ‫בנוף‪ .‬אני גם המוקד של האוהדים‪ .‬כשהולך‬ ‫לקבוצה שלהם טוב‪ ,‬אז כולם מחמיאים לי‬ ‫ואומרים לי שאני הכי יפה והכי טובה‪ .‬אבל‬ ‫ברגע שהם מפסידים‪ ,‬אני לא חמודה‪ ,‬וגם‬ ‫על הדרך עובדת בעבודה העתיקה בעולם”‪.‬‬ ‫יש דוגמה ספציפית ממשחק שאת‬ ‫זוכרת?‬ ‫“היה לי‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬משחק במרמורק‪ ,‬ובו‬ ‫עמדה מאחורי חבורה של אוהדים שלא הפ־‬ ‫סיקה לקלל‪ .‬היה לי מאוד קשה והתאפקתי‬ ‫לא לבכות מולם‪ .‬אמרתי לעצמי שאני חזקה‪,‬‬ ‫אבל בשנייה שנגמר המשחק‪ ,‬לא הפסקתי‬ ‫לבכות‪ .‬המבקר אמר לי שאני צריכה לקחת‬ ‫את הקללות האלה ללב‪ .‬נכון שזה כדורגל‪,‬‬ ‫שבו השופט תמיד יהיה בן זונה‪ ,‬אבל קשה‬ ‫לי להשלים עם המציאות הזאת”‪.‬‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫|| ‪27‬‬