בבית המשפט העליון 6914/14 א"ער כבוד השופט צ` זילברטל לפני: . פלונית 1
פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רעא 6914/14 בבית המשפט העליון רע"א 6914/14 לפני: כבוד השופט צ' זילברטל המבקשים: .1פלונית .2פלונית .3פלוני .4פלוני נ ג ד המשיבים: .1קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים .2פלוני .3פלוני (משיב פורמאלי) .4פלונית (משיבה פורמאלית) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א [ 40940-04-14פורסם בנבו] שניתן ביום 15.9.2014על ידי כב' סג"נ אהרן פרקש; השופט משה יועד הכהן והשופט ארנון דראל בשם המבקשים: עו"ד מירון קין ספרות: אליעזר ריבלין ,תאונת הדרכים -תחולת החוק ,סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה )2011 ,4 מיני-רציו: * ניתן לסטות מהסכומים שנקבעו בפסיקה כ"כלל אצבע" לצורך אומדן הפיצוי בגין "אבדן שירותים" במדינת ישראל ,לסכומי הפיצוי שיש לשלם לניזוקים כאשר מדובר באבדן שירותים במקום אחר ,בו עלויות העזרה שונות ,כגון במקרה דנן שבו המנוח היה תושב האזור. * נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – אבדן שרותי אב ואם * נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – חישובם . המבקשים ,יורשי ותלויי תושב האזור ,שנפטר כתוצאה מפגיעות שנגרמו לו בתאונת דרכים (להלן: המנוח) ,הגישו תביעת פיצויים נגד מספר גורמים ובהם המשיבה .בקשת רשות הערעור דנן נסבה אודות סכום הפיצוי שנפסק למבקשים בגין ראש הנזק של אבדן שירותי אב ובעל :בימ"ש השלום פסק בראש נזק זה סכום של ₪ 250,000בהתבסס על הלכת מרמש; בימ"ש המחוזי קבע כי אין מקום 1 פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רעא 6914/14 להתבסס על הלכת מרמש והפחית את סכום הפיצוי לסך של ₪ 100,000משום שהסכום שנפסק אינו נותן ביטוי לשוני הקיים בין עלויות העזרה במדינת ישראל לבין אלו שבשטחים. . בית המשפט העליון (השופט צ' זילברטל) דחה את הבקשה ופסק כי: ראש הנזק של "אבדן שירותי המנוח" נועד לפצות את התלויים בגין נזקים ממוניים שנגרמו להם בעקבות פטירת המנוח .עניינו של ראש נזק זה בכך שנגרם לתלויים נזק ממוני נוסף ,הנובע מכך שלאחר פטירת המנוח יהא עליהם לממן בעצמם את עבודות הבית שביצע המנוח .בפסיקה נקבע כי המודד הראוי להערכת הפיצויים בראש נזק זה תלוי בנסיבות המקרה .שווי השירות בשוק העבודה משמש ברגיל קנה מידה להערכת הנזק .הפיצוי בגין ראש נזק זה הוא פיצוי ממוני גרידא ,ולכן הוא תלוי בהפסד הכלכלי הממשי הגלום בנסיבות של כל מקרה .מאחר שהפיצוי בגין ראש הנזק של אבדן השירותים ממוני ביסודו ,לא נפל פגם בקביעת בימ"ש קמא לפיה אין לגזור גזירה שווה" ,אוטומטית", מהסכומים שנקבעו בפסיקה כ"כלל אצבע" לצורך אומדן הפיצוי בגין אבדן שירותים במדינת ישראל, לסכומי הפיצוי שיש לשלם לניזוקים כאשר מדובר באבדן שירותים במקום אחר ,בו עלויות העזרה שונות .זאת ,בין אם הדבר פועל לטובת הניזוקים או לרעתם. האמור בהלכת מרמש נועד אך להתוות אמת מידה כללית לפסיקת פיצויים ב"מקרים השכיחים" ,כאשר קביעה זו יוצאת מנקודת הנחה כי במרבית המצבים ,סכום הפיצוי שנקבע כ"כלל אצבע" ישקף נאמנה את עלויות העזרה שייגרמו בפועל למבקשים בנסיבות העניין .יחד עם זאת ,הלכת מרמש אינה מאיינת את הצורך בבחינת נסיבות מיוחדות או שונות העשויות להשליך על עלויות העזרה שמהן ייגזר סכום הפיצוי ,בהן גם מקום מושבם של הניזוקים .גם לאחר הלכת מרמש ,הנטל להוכיח זכאות לפיצוי בגין הסכומים הנתבעים בשל אבדן שירותים מוטל על התובע ,נטל בו לא עמדו המבקשים .בנסיבות אלו, לא נפל פגם בקביעת בימ"ש המחוזי שלא לפסוק את סכום הפיצוי לפי האומדן שנקבע בהלכת מרמש, אלא לאמוד את סכום הפיצוי על יסוד הנתונים הרלבנטיים לניזוקים דנן ,תוך התחשבות בנסיבותיהם, לרבות מקום מושבם. הסטייה מהסכומים שנקבעו בהלכת מרמש ,אינה שמורה רק למצבים כגון אלו ,וממילא תיתכן גם כשמדובר בניזוקים שמקום מושבם בישראל .כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות ,ובפרט כאשר יש אינדיקציות לגבי אומדן עלויות העזרה בפועל ,הנמוך או הגבוה מהאומדן שבהלכת מרמש ,עשוי סכום הפיצוי בראש נזק זה של אובדן שירותי בן-זוג או הורה להשתנות בהתאם. ה ח לט ה בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 15.9.2014של בית המשפט המחוזי .1 בירושלים ( ע"א [ , 40940 - 04 - 14פורסם בנבו] כב' השופטים א' פרקש ,מ' י' הכהן ו-א' דראל ) ,בגדרו התקבל ערעור המשיבה ונדחה ערעור שכנגד מטעם המבקשים על פסק דינו מיום 26.3.2014של בית משפט השלום בירושלים ( ת " א [ , 12049/08פורסם בנבו] כב' השופט מ' בורשטין ). רקע 2 פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רעא 6914/14 בשנת 2008נפטר יליד 1964תושב האזור ,כתוצאה מפגיעות שנגרמו לו .2 בתאונת דרכים .בעקבות כך הגישו המבקשים ,כיורשים וכתלויים במנוח ,תביעת פיצויים לבית משפט השלום נגד מספר גורמים ובהם קרנית -הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן :המשיבה ) .בי ן הצדדים לא הייתה מחלוקת כי על המשיבה לפצות את המבקשים ,ואולם ,הצדדים היו חלוקים לגבי אופן חישוב הפיצוי ,כאשר בין היתר ניטש ויכוח לגבי בסיס השכר של המנוח ממנו ייגזרו הפיצויים ובאשר לסכומי הפיצוי שיש לפסוק למבקשים בגין ראשי הנזק השונים ,בהם ראש הנזק של אבד ן שירותי אב ובעל. בפסק דינו של בית משפט השלום נאמר ,כי ככלל ,כשעסקינן בתושב האזור .3 אשר לא הוכחו יכולות ההשתכרות שלו וסיכוייו לקבל אישור עבודה בישראל ,בסיס השכר ממנו ייגזר הפיצוי יהא השכר הממוצע בשטחי יהודה ושומרון ,קרי בין 2000ל - 2200ש"ח .ואולם נקבע ,כי במקרה דנא הונחה תשתית ראייתית לגבי שכרו של המנוח בפועל ,ועל כן יש לפסוק את הפיצוי על -פיה .בהקשר זה ,נאמר כי המנוח הוכיח כי הוא הועסק כדין בישראל למעלה משמונה -עשרה שנים ,וכי כעולה מהעדויות ומהראיות ,שכרו הממוצע בתקופה זו עמד על 3,300ש"ח .על יסוד כך נקבע בסיס השכר ,וממנו נגזר הפיצוי למבקשים בגין הפסד שכרו של המנוח ב"שנים האבודות". בנוסף נפסק ,כי ישולמו למבקשים פיצויים בגין כאב וסבל בסך 48,700ש"ח ,הוצאות קבורה בסך 8,000ש"ח ,ופיצויים בגין אובדן שירותי אב ובעל בסך 250,000ש"ח. סכום אחרון זה נקבע בהתבסס על ההלכה שהותוותה ב ע " א 9788/07עיזבון המנוחה הדיל מרמש נ' הסתדרות מדיצינית הדסה [פורסם בנבו] ( ( ) 30.5.2010להלן :פרשת מרמש ), ממנה עלה לכאורה ,כי ככלל ,הפיצוי בגין ראש הנזק של אבדן שירותים יהא בטווח שבין 300,000-200,000ש"ח .יצוין כי מסכומי הפיצוי המפורטים נוכו סכומים שנקבעו לזכות המבקשים כתגמולי המל"ל .עוד יצוין ,כי לזכות המבקשים נפסקו הוצאות משפט בשיעור 13אחוזים מסכום הפיצוי הכולל. לבית המשפט המחוזי הוגשו ערעור (מטעם המשיבה) וערעור שכנגד (מטעם .4 המבקשים ) .המשיבה טענה ,כי בסיס השכר שנקבע על -ידי בית משפט השלום שגוי, וכך גם הקביעה לגבי ראש הנזק של אבדן שירותי אב .בערעור שכנגד טענו המבקשים כי בסיס השכר שנקבע הוא נמוך מדי ,זאת בצד טענות נוספות שעניינן בהגדלת סכום הפיצוי שנקבע .כאמור לעיל ,בית המשפט המחוזי קיב ל את ערעור המשיבה ודחה את 3 פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רעא 6914/14 ערעורם הנגדי של המבקשים .ראשית נפסק ,כי בסיס השכר שנקבע בפסק דינו של בית משפט השלום אינו מתיישב עם התשתית הראייתית שנפרשה ,ממנה עולה ,כי ממוצע שכרו בפועל של המנוח נמוך מזה שנקבע .לפיכך נפסק כי בסיס השכר יועמד על סך של 2,400ש"ח .ש נית נפסק – וזה העיקר לעניין הבקשה דנא – כי קביעת בית משפט השלום לעניין סכום הפיצוי בגין אובדן שירותי אב ובעל שגויה ,זאת משום שהיא אינה נותנת ביטוי לשוני הקיים בין עלויות העזרה במדינת ישראל לבין אלו שבשטחים .זאת תוך שהוטעם ,כי במקרה דנא אין מקום להתבסס על ה הלכה שנקבעה בפרשת מרמש , שכן אין להקיש ממנה לסכומי הפיצוי שיש לשלם לניזוקים שאינם תושבי ישראל. לפיכך הועמד הפיצוי בראש נזק זה על 100,000ש"ח .כן נפסק ,כי המבקשים יישאו בהוצאות משפט לטובת המשיבה בסך 20,000ש"ח. על החלטת בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור .5 דנא ,כאשר הבקשה מופנית אך ורק כלפי הקביעה העוסקת בראש הנזק של אובדן שירותי אב ובעל .לטענת המבקשים ,קביעה זו בטעות יסודה ,שכן "המדובר בפיצוי אוניברסאלי ,שאיננו מושפע משיקולים טריטוריאליים ,לאומים או דתיים .לכן ,בית המשפט איננו נדרש ואיננו צריך לשום פיצוי זה על בסיס התחליף של אב המשפחה ,שהלך לעולמו " .ודוק ,לעמדת המבקשים ,הפיצוי בגין "אבדן השירותים" הוא פיצוי אשר דומה במהותו לפיצוי הניתן בגין כאב וסבל (פס' 4לבקשה) ,ולא פיצוי שמחושב רק לפי הנזק הממוני שנגרם למשק הבית .לכן ,פיצוי זה לא אמור להי ות מושפע מכל שיקול גיאוגרפי ,מגדרי וכו' ,והוא אמור להיות זהה כאשר מדובר בתושב ישראל או בתושב השטחים .מתוך כך מובן ,כי אין לשקול בגדר קביעת הפיצוי בראש נזק זה שיקולים כגון השוני בין רמת השכר הנהוגה במדינת ישראל לבין זו הנהוגה בשטחים, או שיקול שעניינו השוני בעלויות השירותים למשקי הבית .המבקשים מדגישים כי מדובר בטעות משפטית המובילה להפלייתם ,והיא יורדת לשורשו של עניין ,באופן המצדיק מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" . דיון והכרעה דין הבקשה להידחות ,אף בלא צורך בקבלת תשובת המשיב ה .הבקשה אינה .6 מעוררות כל שאלה הלכתית חדשה ,עקרונית או כללית ,ולפיכך היא אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ( ר " ע 103/82חניון חיפה בע " מ נ ' מצת אור ( הדר חיפה ) בע " מ ,פ " ד לו ( .)) 1982 ( 123 ) 3הלכה ל מעשה ,טענות המבקשים תחומות לשאלת סכום הפיצוי שייפסק לזכותם ,וטענות מסוג זה ,כידוע ,אינן מצדיקות עיון של 4 פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רעא 6914/14 ערכאה שיפוטית שלישית באותו הנושא ,אלא אם מדובר במקרה קיצוני וחריג אשר ניכר כי נפלה בו טעות בולטת ומהותית בקביעת הפיצוי ,במובחן מענייננו (השוו :רע"א 5905/12בן דאהוד נ' הראל חברה לביטוח בע"מ [ ,פורסם בנבו] פס' ;) 19.9.2012 ( 5רע"א 1250/13חנייפס נ' פלונית [ ,פורסם בנבו] פס' .)) 28.4.2013 ( 7 .7 זאת ועוד – אף לגופו של עניין לא מצאתי טעם בטענת המבקשים. כידוע ,ראש הנזק של "אבדן שירותי המנוח" נועד לפצות את התלויים בגין נזקים ממוניים אשר נגרמו להם בעקבות פטירת המנוח .מדובר בנזק שונה מזה הנגרם בגין אבדן הכנסות השכר של המנוח ,ועניינו בכך שנגרם לתלויים נזק ממונ י נוסף, הנובע מכך שלאחר פטירת המנוח יהא עליהם לממן בעצמם את אותן עבודות הבית שאותן נטל המנוח על עצמו לבצע (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק ,סדרי דין וחישוב הפיצויים ( 942מהדורה רביעית ;) 2012 ,יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעים בתאונות דרכים ( 362מהדורה רביעית .)) 2013 ,ככל שעסקינן באומדן הראוי להערכת סכום הפיצוי בראש נזק זה ,נאמר לא אחת בפסיקה ובספרות כי "המודד הראוי להערכת הפיצויים בראש נזק זה תלוי בנסיבות המקרה .שווי השירות הזה בשוק העבודה ,מחיר רכישת עזרה חליפה ,משמש ברגיל קנה מידה להערכת הנזק " (ריבלין ,שם) .הווי אומר, מחיר השוק האלטרנטיבי של אותן עבודות הבית שנדרש יהיה לממן ,מהווה מדד מרכזי להערכת סכום הפיצוי .הפיצוי בגין ראש נזק זה הוא אפוא פיצוי ממוני גרידא ,ועל כן הוא תלוי בהפסד הכלכלי הממשי הגלום בנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה. דברים אלו נאמרו במפורש גם בפרשת מרמש אשר צוטטה על -ידי שתי הערכאות במקרה דנן .כך ציין שם השופט א' ריבלין (פסקה 5לפסק דינו): "מקובל בידנו כי אין מפצים במסגרת ראש הנזק הממוני של אבדן שירותי אם ואב אלא משהוכח קיומו .יצוין כי בית המשפט העליון – עוד בתחילת הדרך – מצא כי הדרך האחת והיחידה להתגבר מרתיעת הדין ממתן פיצוי בעבור 'אבדן שירותיו של בן הזוג' – או הורה – פיצוי שיש בו קושי מוסרי – היא בדרך של ייחוד הפיצוי בראש נזק זה לנזק של ממון 'נטו' בגין מרכיב אחד ויחיד באבדן – פיצויים הנמדדים על -ידי ברור מחירה של עזרה במשק הבית ובטיפול בילדים .בהיעדר הוצאה לעזרה במשק הבית ובהיעדר הוצאה לטיפול ,לא פסקנו ככלל ,בגין הנזק הממוני הכרוך באבדן שירותיו של בן - הזוג ,ובוודאי שלא פסקנו סכומים בשיעור דומה". 5 פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רעא 6914/14 על יסוד האמור ,ברי כי אין ממש בטענת המבקשים לפיה הפיצוי בגין ראש הנזק של אבדן שירותי המנוח הינו פיצוי "אוניברסאלי" ,המנותק מאמות מידה כלכליות ,כזה אשר דומה במהותו לפיצוי בגין כאב וסבל – שהרי טענה כזו מנוגדת להלכה שנקבעה ברבות השנים ,ואושררה גם בפרשת מרמש (יצוין ,כי פסק הדין הנדון, ובפ רט לגבי קביעה זו ,ניתן ברוב דעות השופטים א' ריבלין וס' ג'ובראן ,ובניגוד לדעתה החולקת של השופטת א' פרוקצ'יה ). משהובהר כי על -פי ההלכה הפסוקה הפיצוי בגין ראש הנזק של אבדן .8 השירותים הוא ממוני ביסודו ,דומני כי לא נפל פגם בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה אין לגז ור גזירה שווה – "אוטומטית" – מהסכומים אשר נקבעו בפסיקה כ"כלל אצבע" לצורך אומדן הפיצוי בגין אבדן שירותים במדינת ישראל ,לסכומי הפיצוי אותם יש לשלם לניזוקים כאשר מדובר באבדן שירותים במקום אחר ,בו עלויות העזרה שונות. זאת ,בין אם הדבר פועל לטובת הניזוקים בקביעת סכום הפיצוי או לרעתם .אכן ,השכר ועלויות העזרה בשוק הישראלי עשויים להיות שונים מעלויות העזרה בשווקים אחרים, ושוני זה עשוי לקבל ביטוי בסכום הפיצוי .יפים לעניין זה ,בשינויים המחויבים ,דברי השופט א' ריבלין בפרשת ינון ( ע" א 1432/03ינון ייצור ושיווק מוצרי מזון בע"מ נ' קרעאן ,פ"ד נט ( :) ) 2005 ( 382 , 345 ) 1 "המערערת מוסיפה וטוענת כי אין להחיל את הדין הישראלי על תביעת המשיבה משום שרמת חייה, כתושבת השטחים ,נחותה מרמת החיים הממוצעת של תושב ישראל .אף טענה זו אין בה כד י לשנות מן המסקנה שהגענו אליה .בנתוניו של הנפגע הנתון – ובכלל זה בנתונים בדבר רמת חייו לפני התאונה ובדבר כושר השתכרותו – מתחשב בית-המשפט ,גם בעת שהוא מחיל את הדין הישראלי ,בבואו להעריך את גובה הנזק .בעשותו כן יתחשב בית-המשפט גם במקום מושבו של הנפגע " . (ההדג שה הוספה – צ.ז). ובאותו האופן ציין השופט ש' לוין בפרשת כהן ( ע"א 702/87מדינת ישראל נ' ג'ון כהן ,פ"ד מח ( ,)) 1994 ( 727 , 705 ) 2כדלהלן: " ...פסק -דיני זה עוסק בשאלה של הערכת הנזק בעוולה שבוצעה בישראל ,ובפ יצוי שניתן בישראל על אבות נזק המוכרים בישראל .עם זאת ,הניזוק הוא זר ,והשאלה הינה מה השפעה יש לעובדה זו על הערכת הנזק וכמותו. ככלל ,נקודת המוצא צריכה להיות שהערכת הנזק נעשית על -פי המבחנים הנהוגים ביחס לניזוק ישראלי .בכך 6 פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רעא 6914/14 יונהג שוויון בין ניזוק זר לניזוק ישרא לי ,ובין ניזוקים זרים – הבאים משיטות משפט שונות – בינם לבין עצמם .על -כן תיקבע הערכתו של הפיצוי בגין כאב וסבל על -פי אמות המידה הישראליות ,המשקפות את ההערכה הישראלית בעניין זה ,גם אם היא שונה מההערכה הנהוגה בארצו של הניזוק .עם זאת ,מטרת הפיצוי היא החזרת המצב לקדמתו ,ועל-כן יש מקום להתחשב בהערכת הפיצוי ,בנתונים שונים (עובדתיים ומשפטיים) אשר מקורם בחוץ-לארץ והמשפיעים על שיעור הפיצויים ועל מסוגלותם להחזיר את המצב לקדמתו .על-כן ,תיקבע הערכתו של הפיצוי בגין הוצאות רפואיות שיוצאו בחו"ל – מקום בו ישהה הניזוק – על-פי רמתן הסבירה של הוצאות אלה בחו"ל ולא בארץ ( ".ההדגשה הוספה – צ.ז). וראו גם :ע " א 750/79קלאוזנר נ ' ברקוביץ ' ,פ " ד לז ( 470- 469 , 449 ) 4 ( . ) 1983 בתוך כך יובהר ,כי האמור בהלכת מרמש נועד אך להתוות אמת מידה כ ללית לפסיקת פיצויים ב"מקרים השכיחים" ,כאשר קביעה זו יוצאת מתוך נקודת הנחה כי במרבית המצבים ,סכום הפיצוי שנקבע כ"כלל אצבע" אכן ישקף נאמנה את עלויות העזרה אשר ייגרמו בפועל למבקשים בנסיבות העניין .יחד עם זאת ,מובן כי הלכת מרמש אינה מאיינת את הצורך בבחינת נסיב ות מיוחדות או שונות העשויות להשליך על עלויות העזרה שמהן ייגזר סכום הפיצוי ,בהן גם מקום מושבם של הניזוקים .עוד יודגש ,כי גם לאחר הלכת מרמש ,הנטל להוכיח זכאות לפיצוי בגין הסכומים הנתבעים בשל אבדן שירותים מוטל על שכם התובע ,ואילו בענייננו ,למצער על -פניו ,המבק שים לא עמדו בו .בנסיבות אלו ,ובלי שהדבר יעלה כדי קביעה נורמטיבית או כללית ,סבורני כי לא נפל פגם בקביעת בית המשפט המחוזי שלא לפסוק את סכום הפיצוי לפי האומדן שנקבע בהלכת מרמש ,אלא לאמוד את סכום הפיצוי על יסוד הנתונים הרלבנטיים לניזוקים דנן ,תוך התחשבות בנסיב ותיהם ,לרבות מקום מושבם. לבסוף אציין ,כי הסטייה מהסכומים שנקבעו בהלכת מרמש ,אינה שמורה רק .9 למצבים כגון אלו שלפנינו ,וממילא תיתכן גם כשמדובר בניזוקים אשר מקום מושבם בישראל .אכן ,כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות ,המלמדות כי המקרה הניצב להכרעה אינו "המקרה ה שכיח" ,או המקרה "הטיפוסי" של ניזוק ישראלי ,ובפרט כאשר יש אינדיקציות לגבי אומדן עלויות העזרה בפועל – הנמוך או הגבוה מהאומדן שבהלכת מרמש – עשוי סכום הפיצוי בראש נזק זה של אובדן שירותי בן -זוג או הורה להשתנות בהתאם. 7 רעא 6914/14 .10 פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נוכח המפורט לעיל ,הבקשה נדחית. משל א נתבקשה תשובה ,אין צו להוצאות. ניתנה היום ,ט " ו בכסלו התשע " ה ( .) 7.12.2014 שופט 5 1 2 9 3 7 1 5 4 6 7 8 3 1 3 _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח 14069140_L01.doc .סח מרכז מידע ,טל' ; 077-2703333אתר אינטרנטwww.court.gov.il , צ' זילברטל 54678313-6914/14 נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה ,חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן 8
© Copyright 2024