‫כיתות י'‬ ‫לחץ חברתי‬ ‫פעילות מס' ‪4‬‬ ‫עמוד | ‪1‬‬ ‫היחידה על רצף המעגל השני – 'מעגל החברה'‬ ‫בשנה זו מטרת המעגל היא להתמודד עם סוגיות יומיומיות הקשורות לחיים בתוך חברה‬ ‫ומייצרות דילמות וסיטואציות מורכבות עבור התלמידים שלנו‬ ‫‪ .‬ננסה לתת להם כלים כיצד‬ ‫לקדם את עצמם ואת החברה על ידי עשייה ‪ ,‬מתוך חיבור ל "אני" ‪ -‬לאופי שלהם ומתוך כבוד‬ ‫וחיבה לאחר ולא מתוך הצבת דרישות או חוסר מעש ‪.‬‬ ‫הצורך עליו עונה היחידה‬ ‫בשנה שעברה במסגרת היחידות על מעגל החברה התמודדו התלמידים עם השאלה ‪ :‬תמורת‬ ‫מה היו מוכנים לחיות בבדידות ‪ ,‬מה זה היה שווה להם ? דרך דיון זה ופע ילויות נוספות ‪ ,‬חוו‬ ‫התלמידים את הצורך הברור בחברה ‪ ,‬את חוסר יכולתו של אדם לחיות בבדידות ואפילו‬ ‫תמורת כל הון שבעולם ‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬משבגרו התלמידים והחיים בחברה הם ללא ספק צורך בשבילם אנו נתמודד במעגל‬ ‫החברה עם הקונפליקטים העולים מתוך החיים בחברה ‪ /‬בקבוצה ועם הדינאמיקו ת השונות‬ ‫בתוכה‪.‬‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יגלו את הפער בין מה שהם חושבים על עצמם לבין מה שהחברה חושבת‬ ‫עליהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יבינו שלא פעם הם 'מאבדים את עצמם ' כדי למצוא חן ולהיות מתאימים‬ ‫למה שכביכול החברה קובעת ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יבינו שגם הם חלק מגורמי הלחץ החברתי על אחרים בסבי בתם‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כיתות י'‬ ‫אביזרים דרושים‪:‬‬ ‫תעודות זהות‬ ‫מדבקות זיהוי אישיות‬ ‫סט כרטיסי דילמות‬ ‫* יש לסדר את חדר הפעילות כמעגל של כיסאות (את השולחנות לשים בצד בהפסקה)‬ ‫מהלך היחידה‪:‬‬ ‫שלב א'‪ -‬תעודות הזהות שלי‬ ‫שלב ב' – אני בדילמה‬ ‫פתיחה עם מסר הפעילות‪:‬‬ ‫זוכרים ש שנה שעברה שאלו אתכם האם הייתם מוכנים לחיות את חייכם בבדידות מוחלטת‬ ‫ללא קשר עם אף אחד תמורת ההבטחה להיות מיליונרים ?‬ ‫מה אתם חושבים על זה עכשיו ?‬ ‫המדריך ישמע כמה תשובות של התלמידים ומבלי להיכנס לדיון ימשיך ‪.‬‬ ‫כמובן שלא היינו יכולים לחיות כך ‪ ,‬שכן אדם לא יכול לחיות ללא חברה ‪ .‬היום נ דבר על מה‬ ‫קורה בתוך החברה ‪ ,‬באיזו מידה אנחנו מתנהגים בחברה לפי מה שנראה לנו נכון או לפי מה‬ ‫שהחברה מצפה מאיתנו לעשות ‪ .‬מה שנקרא‪" :‬לחץ חברתי"‪.‬‬ ‫תקציר 'בעין תורנית'‬ ‫ביחידת תפילה בציבור הובאו דברי הוגה‪ -‬דעות כי המדרגה הנוספת בבריאה על‪ -‬גבי דומם ‪ ,‬צומח‪,‬‬ ‫חי ומדבר (אדם) היא‪ :‬עם‪ ,‬כלומר‪ :‬חברה‪ ,‬ציבור‪ .‬כמו‪-‬כן הזכרנו כי עוצמתו הרוחנית של ציבור רב‬ ‫המקיים את התורה גדולה פי כמה וכמה מעוצמתם של יחידים ‪ ,‬כפי שמתארת התורה בברכות‬ ‫בפרשת בחוקותיי‪ ,‬אינם דומים רבים העוסקים במצווה למעטים העוסקים במצווה ‪.‬‬ ‫עם זאת ‪ ,‬כוחה העצום של החברה הינו חר ב‪-‬פיפיות‪ .‬על כל‪ -‬אחד מהחברים באותה חברה להיות‬ ‫ערך בעיצוב דרכה‬ ‫מודע לעוצמתה הרבה והשפעתה הכבירה ועל היותו מרכיב חשוב ונדבך רב‪-‬‬ ‫וערכיה‪ .‬כמשל לכך ‪ ,‬ניתן לדמות את החברה לזרימת נהר שוצף וקוצף המאיים לסחוף ולשטוף‬ ‫ללא הבחנה ‪ ,‬כשהיחיד המהווה זרזיף‪ -‬מים‪ ,‬טיפה‪-‬שתיים בנהר זה‪ ,‬נדרש להבין את היותו חלק‬ ‫מה'יחד' הזה‪ ,‬ולגלות אחריות בראותו זרימה למקום מסויים העלולה לזרוע הרס ‪ ,‬להוות סכר‬ ‫בעד זרם זה ובמידת האפשר אף לשנות את כיוון הזרימה הכללי ‪( .‬בנמשל‪ ,‬כמובן‪ ,‬שני האופנים‬ ‫הם‪ :‬בעת הפעלת לחץ חברתי וסחף חברתי שלילי ‪ ,‬ראשית‪ ,‬לא להיכנע לו ב רמה האישית ‪ ,‬ושנית‪,‬‬ ‫להשתדל ולהשפיע אף על הכלל ולהסב את זרימתו וכוחותיו למקומות נכונים וראויים )‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬בדרך‪-‬כלל השימוש במונח לחץ חברתי ‪ ,‬מכוון להשפעת הכלל החיצוני לי ‪ ,‬עליי‪ ,‬על‬ ‫ליצירת‬ ‫דרכיי ועל מעשיי ‪ ,‬אך אל לי לשכוח כי אף אני בעצמי הנני חלק מהחברה ושותף בעצמי‬ ‫לחץ חברתי על האחר והאחרים ‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עמוד | ‪2‬‬ ‫כיתות י'‬ ‫שלב א'‪-‬תעודות הזהות שלי‬ ‫כל תלמיד יקבל תעודת זהות וימלא אותה לפי מה שהוא חושב על עצמו ‪ .‬התלמיד לא יכתוב‬ ‫את שמו על התעודה ‪ .‬כל תלמיד יקבל מדבקה שתהווה סימן זיהוי ועל פיה ידע שזו התעודה‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫המדריך יאסוף את תעודות הזהות ‪ ,‬יערבב ויחלק מחדש באופן אקראי ‪ .‬כל תלמיד יקבל‬ ‫תעודה שאינ ה שלו‪ .‬כעת בסבב כל אחד ינסה לנחש של מי תעודת הזהות שהוא מחזיק‬ ‫בהתאם למה שכתוב בה‪.‬‬ ‫הוראה לתלמידים‪ :‬על כל אחד לזכור האם זיהו את תעודת הזהות שלו כשייכת לו ‪ ,‬או שחשבו‬ ‫שהיא שייכת למישהו אחר ‪.‬‬ ‫שאלות לדיון ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל התלמידים שזיהו שהתעודה שלהם – יצביעו‪ .‬לאחר מכן ‪ ,‬כל התלמידים שלא זיהו‬ ‫שהתעודה שלהם – יצביעו‪ .‬לבסוף ‪ -‬כל התלמידים שהייתה התלבטות לגבי תעודת‬ ‫הזהות שלהם – יצביעו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫למזוהים‪ :‬האם הופתעתם שזיהו את תעודת הזהות שלכם ? האם שימח אתכם שזיהו‬ ‫אתכם נכון?‬ ‫‪‬‬ ‫לבלתי מזוהים ‪ :‬האם ה ופתעתם שלא זיהו את תעודת הזהות שלכם ? איך הרגשתם‬ ‫כשלא זיהו את התעודה שלכם ?‬ ‫‪‬‬ ‫מדוע לדעתכם לא זיהו חלק מהתעודות ?‬ ‫‪‬‬ ‫מדוע חשוב לנו מה שחושבים עלינו ?‬ ‫סיכום הדיון ‪:‬‬ ‫לחברה יש מערכת ציפיות מאיתנו ‪ .‬לא פעם נמצא את עצמנו נכנעים לתכתיבי החברה וללחץ‬ ‫החברתי המופעל עלינו ונתנהג כפי שמצפים מאתנו‪ .‬בדרך אנחנו מאבדים את עצמנו ואת‬ ‫זהותנו‪.‬‬ ‫אפשרות ‪2‬‬ ‫ניתן לספר את הסיפור ‪ :‬בגדי המלך החדשים‪.‬‬ ‫מסופר על ‪ 2‬עניים שהתחזו לחייטים ‪ .‬כדי להרוויח כסף הציעו עצמם להיות חייטי המלך ‪.‬‬ ‫המלך באותה עת‪ ,‬חיפש לעצמו חייט שידע לתפור בגד מיוחד במינו ‪.‬‬ ‫המלך הזמ ין אותם והם שלמעשה לא תפרו דבר שכנעו את המלך שהם תפרו לו בגד שרק‬ ‫חכמים במיוחד‪ ,‬כמוהו‪ ,‬יכולים לראות ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫עמוד | ‪3‬‬ ‫כיתות י'‬ ‫המלך "החכם" השתכנע וכך מצא עצמו מהלך ערום בראש התהלוכה‬ ‫‪ ,‬כשכל אנשי העיר‬ ‫מריעים לו ‪ .‬אף אחד לא העיז לומר שהמלך ערום ‪ ,‬שכן אז לא יחשב לחכם וגרוע מזה‪ -‬הוא‬ ‫עלול להיענש בידי המלך‪.‬‬ ‫מלבד ילד אחד קטן שכמו ילד ‪ ,‬ראה רק את האמת וקרא‪" :‬היי‪ ,‬המלך ערום"!‬ ‫זהו סיפור מוכר וידוע אך מאד יכול להיות שהתלמידים שלנו לא מכירים אותו ‪ ,‬ודאי תלמידים‬ ‫יוצאי אתיופיה ‪ .‬תוכלו לספרו ולדון אח "כ בנקודות הבאות ‪:‬‬ ‫מה גרם למלך ללכת עירום?‬ ‫מה גרם למריעים להמשיך ולהריע ?‬ ‫מיהם הגורמים ללחץ החברתי?‬ ‫סיכום הדיון ‪:‬‬ ‫למעשה גם מי שהיה נתון ללחץ חברתי ‪ ,‬כמו המריעים ברחוב שפחדו מעונש ומלהיראות לא‬ ‫חכמים‪ ,‬היו הגורמים ללחץ על מי שעמד לידם ופחד מלעגם אם הוא לא יריע ‪.‬‬ ‫בדיוק כמו שקורה לפעמים אצלנו כשתלמידים הולכים מכות ויש "מעודדים" מסביב‪.‬‬ ‫ה"מעודדים" האלה הם הגורמים ללחץ החברתי על האחרים להמשיך ולעודד ועל אלה‬ ‫שהולכים מכות להמשיך ‪.‬‬ ‫"מעודדים"‪ ,‬למעשה אשמים לא פחות ממי‬ ‫ללחץ החברתי השפעה ניכרת משום שאותם‬ ‫שהלך מכות בפועל ‪ .‬אמנם הם לא התחילו ‪ ,‬לא הלכו מכות בעצמם ‪ ,‬אך על ידי העידוד הם‬ ‫בחרו להעצים את האלימות והפעילו לחץ חברתי להמשיך אותה ‪.‬‬ ‫שלב ב'‪-‬אני בדילמה‬ ‫הכיתה תתחלק לקבוצות של ‪ 3,4‬תלמידים בקבוצה ‪ .‬כל קבוצה תקבל דילמה שעניינה לחץ‬ ‫חברתי ותדון בה‪.‬‬ ‫לכל דילמה שני חלקים ‪ ,‬חלק אחד מצד מי שנתון ללחץ החברתי (הנלחץ) וחלק שני מצד מי‬ ‫שמפעיל את הלחץ החברתי (הלוחץ)‪.‬‬ ‫אפשרות נוספת‪:‬‬ ‫ניתן להמחיז את הדילמות במשחק תפקידים ואז אין צורך להתחלק לקבוצות אלא להזמין‬ ‫בכל דילמה כמה תלמידים שימחיזו אותה ‪ .‬כדאי לספר את הסיפור ולחלק תפקידים ולהתחיל‬ ‫להמחיז מהנקודה בה עולה הדילמה בסיפור ‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫עמוד | ‪4‬‬ ‫כיתות י'‬ ‫דילמות‪:‬‬ ‫דילמת סיגריות‬ ‫‪ .1‬יום שישי‪ ,‬קבעתם להיפגש אחרי קידוש וארוחת ערב וללכת לפאב ‪.‬‬ ‫ההורים לא מרוצים אבל הלכת בכל זאת ‪ .‬מישהו מהחבר 'ה מוציא סיגריה ‪ ,‬ועוד אחד ועוד‬ ‫אחד ורק לך אין סיגריות בכיס‪ ,‬הטעם והשיעול מגעילים אותך וחבל לך על הכסף ‪.‬‬ ‫מישהו מהחבר'ה קולט שאין לך סיגריה ‪ ,‬תכף ישאל ואולי יציע לך אחת ‪ .‬מה לעשות?‬ ‫‪ .2‬יום שישי ‪ ,‬קבעתם להיפגש אחרי קידוש וארוחת ערב וללכת לפאב‬ ‫‪ .‬כל החבר 'ה‬ ‫נהנים ומעשנים בראש טוב ‪ .‬רק אחד לא מעשן‪ .‬כולם לוחצים עליו לעשן ‪.‬‬ ‫גם אתה עומד שם ‪ ,‬אתה מבין שהבן אדם ממש לא רוצה לעשן ‪ ,‬אתה חושב לרגע שהוא‬ ‫לא גבר ‪ ,‬שיעשן וזהו ‪ .‬הוא נראה מסכן ‪ ,‬בעצם למה להכריח אותו ? אבל מה ‪ ,‬מול כולם‬ ‫אגיד שנעזוב אותו ? מה עושים?‬ ‫דילמת מגמות‬ ‫‪ .1‬את‪/‬ה בכיתה י'‪ ,‬והגיע הזמן לבחור מגמה ‪.‬‬ ‫החבר'ה הולכים למגמת ‪ )? ( ...‬ואותך זה ממש לא מעניין ‪ ,‬את‪/‬ה לא מבין ‪/‬ה בזה כלום וזה‬ ‫בטח לא יעזור לך בחיים ‪ .‬אתה דווקא רוצה את מגמת ‪ .)? ( ...‬הבעיה היא שזו נחשבת‬ ‫למגמה שכל ה "חנונים" הולכים אליה ‪ ,‬את‪/‬ה עלול ‪/‬ה להפסיד את מקומך בחבר 'ה‪ ,‬לא‬ ‫תוזמן‪/‬י למסיבות ולא תהיה בעניינים ‪ .‬מה לעשות?‬ ‫‪ .2‬גם את‪/‬ה בוחר‪/‬ת מגמה‪ ,‬הנה חנון‪/‬ית אחד שעוד מתלבט‪/‬ת על המגמה של החנונים‪.‬‬ ‫רגע‪ ...‬מסכן‪/‬ה‪ ,‬זאת המגמה שהכי מתאימה לו ‪ /‬לה‪ .‬אבל אם אני אגם עליו או אשאר חבר‬ ‫שלו אני אצא חנון ‪ .‬מה לעשות?‬ ‫* הערה למדריך – השארנו את שמות המגמות פתוח ‪ .‬כל אחד יבחר לפי האופי של הכיתה שלו ‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫עמוד | ‪5‬‬ ‫כיתות י'‬ ‫דילמת העזרה בבית‬ ‫‪ .1‬אתה הילד הכי קטן בבית ‪ ,‬ההורים שלך מבוגרים ‪ ,‬כבר סבים להרבה נכדים ‪ ,‬אמא שלך‬ ‫מתייחסת אליך כאילו היית ילד קטן ‪.‬‬ ‫החברה קבעו אחה "צ אבל אמרת שאתה לא יכול ‪ ,‬יש לך תור לרופא שיניים ‪ ,‬האמת היא‬ ‫שהבטחת לאמא שלך לעזור לה לעשות שוק ‪.‬‬ ‫בדרך הביתה כשאתם עמוסי סלי ם אתה רואה מרחוק את החבר 'ה ‪ .‬הם הדבר האחרון‬ ‫שאתה צריך לפגוש עכשיו ‪ ,‬מה עושים?‬ ‫‪ .2‬אתה עם כל החברה ‪ ,‬מרחוק אתה רואה עם כולם את ההוא שאמר שלא יבוא בגלל רופא‬ ‫שיניים‪ .‬עלק‪ ,‬רופא שיניים ‪ ,‬סוחב סלים לאמא ‪ .‬כולם כבר צוחקים עליו עוד לפני שראה אותם ‪,‬‬ ‫ילכו פה קטעים‪.‬‬ ‫בעצם‪...‬מסכן‪ ,‬לא יכול לבוא ‪ ,‬היה צריך לעזור בבית ‪ ,‬לא פייר לרדת עליו אבל איך אגיד להם ?‬ ‫יצחקו גם עלי‪ .‬מה לעשות?‬ ‫מדריכים שימו לב‪:‬‬ ‫אם יש לכם מחשבות על דילמות נוספות שמתאימות לתלמידים הספציפיים שלכם ‪ ,‬השתמשו‬ ‫בהם ‪ ,‬גם אם תספרו אותם בע"פ ובלבד שהדילמה תהיה מעולמם של התלמידים ‪.‬‬ ‫שאלות לדיון ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהו לחץ חברתי?‬ ‫‪‬‬ ‫מי היו מפעילי הלחץ החברתי בכל אחת מן הדילמות ?‬ ‫‪‬‬ ‫מי היה נתון ללחץ החברתי ?‬ ‫‪‬‬ ‫האם האחריות ללחץ החברתי היא רק על ה "דובר הראשי" או גם על שאר הנוכחים ?‬ ‫‪‬‬ ‫מה מרגיש ה"קרבן" ללחץ חברתי?‬ ‫‪‬‬ ‫מה גורם למישהו להפעיל לחץ חברתי ?‬ ‫‪‬‬ ‫מה הקשר בין הדילמות לבין תעודת הזהות שמילאנו קודם לכן ? האם מי שמופעל‬ ‫עליו לחץ מתנהג לפי תעודת הזהות שלו ?‬ ‫‪6‬‬ ‫עמוד | ‪6‬‬ ‫כיתות י'‬ ‫אפשרות נוספת‪:‬‬ ‫אפשרות זו מתאימה לתלמידים ברמה קצת יותר גבוהה ‪.‬‬ ‫בסוף הדיון המדריך יעמיד בשני צידיו כסאות כשעל האחד יש שלט ‪ :‬עשיתי כי כך חשבתי‬ ‫ועל השני שלט‪ :‬עשיתי כי כך החברה מצפה ממני‬ ‫כל תלמיד יתבקש לעמוד בצד הכסא המבטא את האופן בו התייחס לדילמה בקבוצה שלו ‪.‬‬ ‫האם חשב עליה מתוך מה שלדעתו החברה מצפה ממנו או האם חשב עליה מתוך עצמו ‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫לחץ חברתי גורם לנתונים לו ‪ ,‬להתנהג או להגיב בסיטואציה מסוימת לא כפי שהיו רוצים אלא‬ ‫כפי שהחברה מצפה מהם‪ ,‬לעיתים בניגוד גמור לרצונם ‪ .‬בשל הפער בין 'מי שאני' לבין 'מה‬ ‫שחושבים עלי' לפעמים אנחנו נכנעים ללחץ החברתי ‪.‬‬ ‫התחושה המלווה אותנו ברגע הזה היא תחושה של השפלה ותסכול ‪.‬‬ ‫גם מי שלכאורה עומדים בצד ולא לוקחים חלק פעיל ‪ ,‬או אומרים משהו הם חלק מהלחץ‬ ‫החברתי כך של אחד מאיתנו הוא לא רק נתון ללחץ חברתי אלא לא פעם המפעיל אותו ‪.‬‬ ‫כלים לחיים‪:‬‬ ‫דרך חשיבה על "תעודת הזהות שלי" התלמיד מתמודד עם השאלה מי הוא בעצם ועד כמה‬ ‫הוא מתמודד עם אירועים בחייו מתוך מי שהוא או מתוך מה שמצפה ממנו החברה ‪.‬‬ ‫כדאי לעודד את התלמידים "לשלוף" את תעודת הזהות שלהם כשהם נתקלים בדילמות‬ ‫שונות בחיים‪ ,‬ולפעול לפיה‪.‬‬ ‫הצעה לשיחה אישית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם אתה מרגיש נתון ללחץ חברתי בכיתה או במסגרת אחרת ?‬ ‫‪‬‬ ‫האם אתה מודע לאירועים בהם היית אתה הגורם ללחץ החברתי?‬ ‫‪‬‬ ‫האם הגבת פעם בהתאם למה שאתה חושב ובניגוד ל לחץ החברה? איך הרגשת?‬ ‫‪7‬‬ ‫עמוד | ‪7‬‬ ‫כיתות י'‬ ‫בעין תורנית ‪ -‬הקישור המלא‬ ‫ביחידת תפילה בציבור הובאו דברי הוגה‪ -‬דעות כי המדרגה הנוספת בבריאה על‪ -‬גבי דומם ‪ ,‬צומח‪,‬‬ ‫חי ומדבר (אדם) היא‪ :‬עם‪ ,‬כלומר‪ :‬חברה‪ ,‬ציבור‪ .‬כמו‪-‬כן הזכרנו כי עוצמתו ה רוחנית של ציבור רב‬ ‫המקיים את התורה גדולה פי כמה וכמה מעוצמתם של יחידים ‪ ,‬כפי שמתארת התורה בברכות‬ ‫בפרשת בחוקותיי‪ ,‬אינם דומים רבים העוסקים במצווה למעטים העוסקים במצווה ‪.‬‬ ‫עמוד | ‪8‬‬ ‫עם זאת ‪ ,‬כוחה העצום של החברה הינו חרב‪ -‬פיפיות‪ .‬על כל‪ -‬אחד מהחברים באותה חברה להיות‬ ‫מודע לעוצמ תה הרבה והשפעתה הכבירה ועל היותו מרכיב חשוב ונדבך רב‪ -‬ערך בעיצוב דרכה‬ ‫וערכיה‪ .‬כמשל לכך ‪ ,‬ניתן לדמות את החברה לזרימת נהר שוצף וקוצף המאיים לסחוף ולשטוף‬ ‫ללא הבחנה ‪ ,‬כשהיחיד המהווה זרזיף‪ -‬מים‪ ,‬טיפה‪-‬שתיים בנהר זה ‪ ,‬נדרש להבין את היותו חלק‬ ‫מה'יחד' הזה‪ ,‬ולגלות אחריות בראותו זרימה למקום מסויים העלולה לזרוע הרס ‪ ,‬להוות סכר‬ ‫בעד זרם זה ובמידת האפשר אף לשנות את כיוון הזרימה הכללי ‪( .‬בנמשל‪ ,‬כמובן‪ ,‬שני האופנים‬ ‫הם‪ :‬בעת הפעלת לחץ חברתי וסחף חברתי שלילי ‪ ,‬ראשית‪ ,‬לא להיכנע לו ברמה האישית ‪ ,‬ושנית‪,‬‬ ‫להשתדל ולהשפיע אף על הכלל ולהסב את ז רימתו וכוחותיו למקומות נכונים וראויים )‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬בדרך‪-‬כלל השימוש במונח לחץ חברתי ‪ ,‬מכוון להשפעת הכלל החיצוני לי ‪ ,‬עליי‪ ,‬על‬ ‫דרכיי ועל מעשיי ‪ ,‬אך אל לי לשכוח כי אף אני בעצמי הנני חלק מהחברה ושותף בעצמי ליצירת‬ ‫לחץ חברתי על האחר והאחרים ‪.‬‬ ‫צ'ופר ידוע (או שלא?) בנושא כוחה של חברה מספר על שתי צפרדעים שנפלו לבור עמוק ‪ ,‬וסיכוייהן‬ ‫לצאת נראו אפסיים ‪ .‬חברותיהן התאספו סביב הבור וזעקו (או קרקרו ‪ ,‬ליתר דיוק ‪ )..‬זעקות שבר‬ ‫וייאוש‪ .‬לפתע‪ ,‬אחת הצפרדעים הצליחה לנתר לגובה רב כך שיצאה מהבור ‪ .‬לחברותיה המופתעות‬ ‫למראה הצלחתה להיחלץ ‪ ,‬הסבירה כי שמיעתה לקויה וכי היתה בטוחה כי עודדו אותה כל העת ‪...‬‬ ‫כעת‪ ,‬נמקם עצמנו לא רק כאותה צפרדע שהצליחה להיחלץ למרות (ואולי בזכות ) הלחץ החברתי‬ ‫והקריאות סביבה‪ ,‬אלא גם כאחת מאלו שקראו את אותן הקריאות ‪...‬‬ ‫למדריכים‪ :‬רעיון‪/‬סיפור זה ניתן לשלב כהמחשה לנאמר לעיל ו אף כסיכום הקישור‪.‬‬ ‫רעיון ההיסחפות אחר לחץ חברתי כמו גם העמידה בו ‪ ,‬מתבלט מאד בסיפורם של לוט ‪ ,‬אחייינו של‬ ‫אברהם אבינו (בנו של הרן ‪ ,‬אחי אברהם )‪ ,‬ובתו המהווים שתי דמויות מנוגדות בעמידתם אל‪ -‬מול‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫חברה הנוהגת בדרך לא מוסרית הסותרת את תפיסת עולמם וערכיהם שהונחלו להם‬ ‫אברהם אבינו ‪ ,‬החי והמחנך לאמונה בא‪ -‬ל אחד ולגמילות חסדים באוהלו הפתוח לארבע רוחות‬ ‫השמיים‪ ( .‬למדריכים‪ :‬העברת היחידה מתבצעת בשבועות בהן הפרשה נקראת ‪ ,‬ניתן לחבר את‬ ‫החניכים לפרשה אגב כך)‪.‬‬ ‫בבראשית פרק יח ' פסוקים כ '‪-‬כא'‪ ,‬מגלה הקב "ה לאברהם כי ברצונו להחריב את סדום ועמורה ‪,‬‬ ‫הערים שלא החזיקו יד עני ואביון ‪ ,‬ולא פתחו את בתיהן בפני עוברי אורח ‪.‬‬ ‫אתם ִּכי ָכ ְב ָדה ְמאֹד‪:‬‬ ‫ֲקת ְסדֹם ַו ֲעמ ָֹרה ִּכי ָר ָבה וְ ַח ָט ָ‬ ‫ֹאמר ה' ַזע ַ‬ ‫(כ) ַוי ֶ‬ ‫ֲק ָתּה ַה ָבָאה ֵא ַלי ָעׂשּו ָכ ָלה וְ ִּאם לֹא ֵא ָד ָעה‪:‬‬ ‫ֲדה נָא וְ ֶא ְר ֶאה ַה ְּכ ַצע ָ‬ ‫(כא) ֵאר ָ‬ ‫הגמרא במסכת סנהדרין דף קט ' עמ' ב' דורשת את המילה 'הכצעקתה' על סיפורה של ריבה אחת ‪,‬‬ ‫נערה אחת ‪ ,‬היא בתו של לוט לאחת הדעות במדרש ‪ ,‬שהלכה כנגד המוסכמות המקומיות וגמלה‬ ‫חסד עם עני עובר אורח ונתנה לו מפיתה ‪ .‬תושבי סדום הרעים והחטאים שגילו זאת ‪ ,‬מרחו את‬ ‫גופה בדבש‪ ,‬העמידוה על חומה גבוהה ‪ ,‬והדבורים עקצוה עד כדי כך שמתה בייסורים נוראיים ‪.‬‬ ‫על‪-‬פי המדרש‪ ,‬על צעקתה של אותה נערה ‪ ,‬נחתם גזר‪-‬דינה של העיר החוטאת ‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫כיתות י'‬ ‫הויא ההיא רביתא דהות קא מפקא ריפתא לעניא בחצבא‪ ,‬איגלאי מלתא ‪ -‬שפיוה דובשא‬ ‫ואוקמוה על איגר שורא‪ ,‬אתא זיבורי ואכלוה‪ .‬והיינו דכתיב (בראשית י"ח) ויאמר ה' זעקת סדם‬ ‫ועמרה כי רבה‪ .‬ואמר רב יהודה אמר רב‪ :‬על עיסקי ריבה (=נערה)‪.‬‬ ‫לעומתה‪ ,‬לוט אביה ניחן בחוסר‪ -‬עמידות בפני הסחף החברתי השלילי ‪ ,‬והדבר מתבטא הן בכך‬ ‫והוללותם‬ ‫שהסיע עצמו מקדם ‪ ,‬מקדמונו של עולם ‪ ,‬אברהם אבינו‪ ,‬ובכך שהלך שבי אחר מעללי הם‬ ‫עמוד | ‪9‬‬ ‫של אנשי סדום ‪ ,‬אך גם ובעיקר לאחר הפיכת הערים החוטאות ‪ ,‬בבקשתו מהמלאכים שלא להפוך‬ ‫את העיר מצער ולהניחה לפליטה ‪.‬‬ ‫הגמרא במסכת שבת דף י' עמוד ב' מנמקת את בקשתו של לוט ‪ ,‬בכך שעיר שנתיישבה לא מכבר ‪,‬‬ ‫פחות מועדת לענישה ‪ ,‬היות ועדיין לא נתמלאה סאתה ‪ .‬עוונותיה מועטין – כלשון הגמרא‪.‬‬ ‫ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב‪ :‬לעולם יחזר אדם וישב בעיר שישיבתה‬ ‫קרובה‪ .‬שמתוך שישיבתה קרובה עונותיה מועטין‪ .‬שנאמר (בראשית יט') הנה נא העיר הזאת‬ ‫קרובה לנוס שמה והיא מצער‪.‬‬ ‫מדוע לוט מבקש לעבור לעיר מצער ? הפירוש המתבקש הוא שבעיר זו פחות חטאו ‪ ,‬אך הראי "ה‬ ‫קוק בפירושו עין אי "ה על המסכת חושף ומגלה כי לוט ‪ ,‬המכיר באי יכולתו ובקשייו האמיתיים‬ ‫לעמוד בפני עוצמתה של החברה בכלל ‪ ,‬וצדדיה השליליים בפרט ‪ ,‬מבקש לדור בעיר בה התמודדות‬ ‫זו תהא קלה יותר עבורו ‪ .‬הראי"ה קוק מסביר ש ככל שהעיר מיושבת זמן רב יותר‪ ,‬קשה יותר‬ ‫לחולל בה שינויים ‪ .‬החיים הרוחשים בה והדינמיקה השוררת בה ‪ ,‬עוצמתיים וחזקים מכדי לעמוד‬ ‫בפניהם‪ .‬לכן לוט תר אחרי מקום שמיושב פחות זמן ‪ ,‬כך שבמידת האפשר יוכל לפחות לנסות‬ ‫ולהשיב מלחמה שערה ‪ ( .‬אגב‪ ,‬אף הרן אביו ניחן בחוסר החלטיות ובאי עמידה עצמאית ו אמיתית‬ ‫על דעתו ודרכו ‪ ,‬כפי שהמדרש מתאר את השלכתו של אברהם אבינו לכבשן על‪ -‬ידי נמרוד ‪ ,‬ואת‬ ‫הרהוריו של הרן על‪ -‬כך שיצטרף למי שינצח בעימות בין השניים )‪.‬‬ ‫כך עומדים זה לעומת זו אב ובתו ‪ ,‬המגלמים שתי צורות התמודדות (או אי התמודדות ) עם לחץ‬ ‫חברתי שלילי‪.‬‬ ‫על האדם לחוש ב כל עת ‪ ,‬בהיותו חלק מחברה ומעצב דעת קהל (והלא הוא חלק מהקהל הזה )‪ ,‬כי‬ ‫על‪-‬אף ההוראה החז "לית 'לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות '‪ ,‬הכוללת צעידה עם‬ ‫הכלל ובדרכו‪ ,‬הרי שלעיתים 'במקום שאין אנשים השתדל להיות איש '‪ ,‬כדברי רבן גמליאל (מסכת‬ ‫אבות‪ ,‬פרק ב ' משנה ה ')‪ ,‬לחוש באמת ובתמים כאדם היחיד הנמצא במקום שביכולתו לנקוט‬ ‫בצעד‪.‬‬ ‫‪ ,‬חרף 'דעת הקהל ' הלא‪-‬‬ ‫כשהאדם נחשף למציאות חברתית הדורשת תיקון וקוראת לפעולה‬ ‫אוהדת ואף מתנגדת בתוקף – להיאזר בגבורה‪ ,‬לפעול ולתקן ‪.‬‬ ‫המדובר באחריות עצומה ‪ ,‬כשכל מעשה וכל פעולה בהם נוקט האדם ‪ ,‬עשויים להכריע את העולם‬ ‫והחברה לכף זכות או לכף חובה ‪ .‬כל הכרעה בה נוקט האדם הינה הרת גורל לא רק לעולמו הפרטי‬ ‫אלא אף לזה החברתי‪ ,‬כפי שמלמד הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג' הלכה ד')‪.‬‬ ‫חידוד לשוני נחמד מסביר כי י "ד וי "ד (במשמעות יד ‪ ,‬האבר בגוף ) יחד‪ ,‬מהוות‪ :‬ידיד‪ ,‬כלומר‬ ‫שאדם חובר לח ברו והם משלבים ידיים ופועלים כאחד ‪ ,‬הרי הם ידידים ‪ ,‬ובגימטריא ידיד שווה‬ ‫לכח‪ ,‬עוצמה‪.‬‬ ‫על כל אדם החי בחברה לדעת כי המדובר בכח בלתי רגיל (ידיד=כח)‪ ,‬וחשוב לשים לב כיצד לנווטו‬ ‫ולנתבו בתבונה‪.‬‬ ‫‪9‬‬