‫המסלול לגיל הרך‬
‫שנה ב'‪ ,‬סמסטר ב'‬
‫פרויקט בגינה‬
‫( השפעת עומק הזריעה )‬
‫עבודה במסגרת הקורס‪:‬‬
‫"הגינה אקולוגית"‬
‫מוגשת לידי‪ :‬ד"ר רוני לב‬
‫מוגש על ידי‪ :‬אנג'י מסעוד‪ ,‬ת"ז ‪ , 037958703‬דעסה אלנקיב‪ ,‬ת"ז ‪.001344053‬‬
‫שנה"ל‪ :‬סיון תשע"ד – יוני ‪1303‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ ‬מבוא‬
‫‪1‬‬
‫‪ ‬סקירת ספרות‬
‫‪2-4‬‬
‫‪ ‬זרעים‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬חסה‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬רוקט‬
‫‪3‬‬
‫‪ ‬תהליך הנביטה‬
‫‪4‬‬
‫‪ ‬השפעת עומק הזריעה‬
‫‪4‬‬
‫‪ ‬תכנית העבודה‬
‫‪5‬‬
‫‪ ‬שאלת החקר‬
‫‪5‬‬
‫‪ ‬השערה‬
‫‪5‬‬
‫‪ ‬מהלך הניסוי‬
‫‪5‬‬
‫‪ ‬תוצאות‬
‫‪6-7‬‬
‫‪ ‬סיכום מדידות‬
‫‪6‬‬
‫‪ ‬גרפים‬
‫‪6‬‬
‫‪ ‬תיאור מילולי לתוצאות‬
‫‪7‬‬
‫‪ ‬ניתוח‪ ,‬דיון בתוצאות ומסקנות‬
‫‪8-9‬‬
‫‪ ‬מקורות‬
‫‪11‬‬
‫‪ ‬פרק אישי‪ -‬רפלקציה על תהליך העבודה בפרויקט‬
‫‪11‬‬
‫‪ ‬תמונות‬
‫‪12-13‬‬
‫מבוא‬
‫במסגרת הקורס‪ ,‬גינה אקולוגית נתבקשתי לחשוב ולגבש שאלת חקר‪ ,‬לערוך עליה ניסוי ולבדוק‬
‫את התוצאות של הניסוי בזיקה עם הסקירה הספרותית‪.‬‬
‫עבודת החקר שלנו על היא על נושא עומק הנביטה‪ ,‬רצינו לבדוק במהלך הניסוי כיצד עומק‬
‫הנביטה משפיע על צמחית והתפתחות הזרעים‪ .‬האם יש לעומק שבו טומנים את הזרע השפעה על‬
‫התפתחות הזרעים‪.‬‬
‫נביטה היא שלב המעבר מזרע לצמח‪ .‬זהו תהליך בו העובר שבזרע עובר ממצב תרדמה למצב של‬
‫פעילות פיסיולוגית מואצת‪ ,‬כתוצאה משינוי בתנאים הסביבתיים‪ .‬ישנן שלוש דרישות מינימליות‬
‫לתחילת תהליך הנביטה והן‪ :‬מים‪ ,‬אויר וטמפרטורה מתאימה‪.‬‬
‫את העבודה נפתח בסקירה ספרותית על נושא הנביטה ועל הצמחים שבחרנו לניסוי‪ .‬לאחר מכן‬
‫נציג לכם את תהליך העבודה על הפרויקט‪ ,‬נציג לכם את התוצאות שקבלנו מהניסוי‪ ,‬לסיום נערוך‬
‫סיכום ודיון בתוצאות‪.‬‬
‫בתמונה רואים את נביטת החסה ונביטת הרוקט‬
‫~‪~1‬‬
‫רקע תיאורטי‬
‫‪ ‬זרעים‬
‫בניסוי זרענו זרעים‪ .‬שהוא החלק הנתיק מן הצמח‪ ,‬המשמש לרבייה ולהפצה גיאוגרפית של בני‬
‫המין‪ .‬הזרע נוצר מן הביצית אשר בשחלת הפרח‪ ,‬לאחר ההפריה‪ .‬הוא החלק היחיד בצמח העשוי‬
‫להתרחק‪ ,‬באופן טבעי מסביבתו הקרובה של צמח האם‪ ,‬הרתוק לקרקע במערכת שורשים‪ .‬לפיכך‬
‫זהו האמצעי היעיל היחיד העומד לרשות בני המין לתפוצה גיאוגרפית ולכיבוש מרחיב מחייה‬
‫חדשים‪ ,‬החורגים מבית הגידול המוגבל שסביב הצמח עצמו‪.‬‬
‫‪ ‬חסה‬
‫הזרע הראשון הוא חסה‪ ,‬שהיא ממשפחת המורכבים‪ .‬עשבים דו שנתיים או רב שנתיים‪.‬‬
‫פרח החסה הוא בגווני כחול –סגול‪ .‬הפרח גורם לעלי החסה להיות מרירים‪ .,‬ברגע שעמוד הפריחה‬
‫החל לגדול ניתן לגזום אותו‪ .‬כמות האור משפיעה על הפריחה‪ .‬עומק זריעת החסה ‪ 0-5‬ס"מ‪.‬‬
‫הזריעה בספטמבר במקום מוצל למחצה וקריר‪ .‬אוקטובר‪ ,‬נובמבר ‪,‬סוף פברואר ומרץ – בתנאי‬
‫שדה‪ .‬עומק זריעת החסה ‪ 1-4‬מ"מ‪ .‬תנאי זריעת החסה אור‪ ,‬השקיה מסודרת‪ .‬זמן נביטה לחסה‬
‫‪ 5-03‬ימים‪.‬‬
‫עלי החסה ניתן לקטוף אותם כשלושה שבועות מהזריעה אפשר להתחיל לקטוף‪ .‬ניתן לקטוף את‬
‫החסה בשתי צורות ‪ :‬גיזום כשהעלה מוכן או גיזום כשכל החסה מוכנה‪ .‬העלים במגוון גדלים‪,‬‬
‫צבעים‪ ,‬וצורות‪ :‬מעוגלים‪ ,‬משנצים מסולסלים‪ ,‬אליפסה גדלים של ‪ 53 -5‬ס"מ‪ .‬צבע העלים‪ :‬שחור‪,‬‬
‫אדום‪ ,‬סגול‪ ,‬חום ‪ -‬בורדו וירוק‪.‬‬
‫המזיקים לחסה הם פר ודניה‪ ,‬כנימות‪ .‬גודל צמיחת החסה עד ‪ 53‬ס"מ‪.‬‬
‫פריחת צמח החסה מתרחשת שהחסה מקבלת מספיק מנות שמש או מסיימת את חייה‪ .‬האבקה‬
‫לחסה מתבצעת על ידי דבורים‪ .‬פרח החסה הוא בגווני כחול –סגול‪ .‬הפרח גורם לעלי החסה להיות‬
‫מרירים‪ .,‬ברגע שעמוד הפריחה החל לגדול ניתן לגזום אותו‪ .‬אם לא גוזמים בזמן ומאחרים עלי‬
‫החסה יהיו מרים וכבר לא ממש אכילים‪.‬‬
‫~‪~2‬‬
‫‪ ‬רוקט‬
‫והזרע השני הוא זרעי ורוקט שהוא ממשפחת המצליבים‪ .‬רוקט הידוע בשמו ארוגולה‪ ,‬צמח ירוק‪,‬‬
‫בעל עלים חלקים בצעירותם ובבגרותם משוננים‪ ,‬צמח קל לגידול ניתן לגדלו בכל עונות השנה‬
‫בתנאים מתאימים‪.‬‬
‫עשבים חד שנתיים זקופים‪ ,‬בעלי שערות מפושקות דלילות גובהם ‪ 05-43‬ס"מ‪ .‬העלים התחתונים‬
‫ערוכים בשושנת‪ .‬האשכול חסר חפים‪ ,‬מתארך‪ .‬אורך הפרחים ‪ 0.5-1‬ס"מ‪ .‬אורך עלי הגביע ‪ 0‬ס"מ‪.‬‬
‫עלי הכותרת כ‪ 1‬ס"מ‪ ,‬צבעם צהוב או קרם עם עורקים סגולים‪ .‬הפרי דמוי סרגל ומוארך‪ ,‬זקוף‬
‫וצמוד לגבעול אינו נפתח בהבשלה‪ ,‬הקשוות קירחות או מכוסות זיפים‪.‬‬
‫הפריחה של הרוקט היא שבוע‪ .‬האבקה של הרוקט מתבצעת על ידי דבורים‪ .‬מזיקים לרוקט הם‬
‫פר ודניה‪ ,‬תולעים‪ ,‬שמש מלאה מאיצה את הפריחה‪.‬‬
‫הפרח של הרוקט הוא קטן בצבע סגלגל‪/‬צהבהב‪ ,‬הם צומחים בתפרחת על עמודי הפריחה‪.‬‬
‫זריעת הרוקט בסוף השנה אבל אפשר בכל השנה‪ .‬עומק זריעת הרוקט הוא ‪ 3-3.5‬ס"מ‪ .‬התנאים‬
‫לזריעת הרוקט הם קרקע לחה ושמש‪ .‬זמן נביטת הרוקט בערך ‪ 1-03‬ימים‪.‬‬
‫ניתן לקטוף את עלי הרוקט שבועיים עד חודש אחרי שתילת הרוקט‪ .‬ניתן להשתמש בעלי רוקט‬
‫בסלט ובישול‪.‬‬
‫~‪~3‬‬
‫‪ ‬תהליך הנביטה‪:‬‬
‫הנביטה מתבטאת בהתעוררות הזרע מתרדמתו והיא כרוכה בתהליכים פיסיקליים‪ ,‬כימיים‬
‫ומורפולוגיים‪ .‬תהליכים פיסיקליים אחדים הם ספיגת חומרים אחדים לשם שחרור אנרגיה‬
‫ובניית חומרים חדשים הנחוצים לתהליך הגדילה‪ .‬תהליכים מורפולוגיים הם בין היתר התחלקות‬
‫תאים‪ ,‬התארכות השורשון והגבע ולון והופעת איברים חדשים‪ .‬בעקבות הנביטה נהפך העובר‬
‫הרדום לנבט‪ .‬בראשית התפתחותו ניזון בחומרי תשמורת שצמח האם אגר‪ .‬בוקעים העלים‬
‫הראשונים את מעטה הזרע ואת שכבת הקרקע הם מוריקים ומתחילים לייצר בכוחות עצמם‬
‫חומרי מזון חדשים‪ ,‬המשמשים לבניית גופו של הצמח הצעיר‪.‬‬
‫כדי שיתעורר הזרע מתרדמתו וינבוט דרושים מספר תנאים‪ .‬והם מים הזרע היבש סופג מים‬
‫בעוצמה רבה מסביבתו הקרובה‪ ,‬ונביטתו מתחילה רק לאחר שמצטברת בו לחות במידה מסוימת‪.‬‬
‫וגם חמצן הדרוש לנשימה‪ ,‬שהיא תהליך שבו מתחמצנים חומרי מזון תוך שחרור מים‪ ,‬פחמן דו‬
‫חמצני ואנרג יה‪ .‬האנרגיה מנוצלת למען תהליכים הביולוגיים בזרע ולקיום הנביטה‪ .‬נוסף לכך‬
‫המרקם והמבנה של הקרקע קובעות את כושר קיבול המים ואת מידת האוורור‪ ,‬התכונות‬
‫הפיסיקליות של הקרקע‪ ,‬התגובות הכימיות של הקרקע ‪ ,‬עומק הזריעה‪.‬‬
‫‪ ‬השפעת עומק הזריעה‪:‬‬
‫השפעת עומק הזרע באדמה על נביטתו‪ .‬בטבע הזרעים מופצים על ידי רוח‪ ,‬בעלי חיים ומים‪.‬‬
‫לקראת העונה הגשומה חלק מהזרעים נחים על‪-‬פני הקרקע‪ ,‬בעוד אחרים נמצאים בעומקים‬
‫שונים בקרקע בקיני נמלים‪ ,‬מחילות יערונים (מכרסם קטן שוכן יערות ממשפחת העכברים‪,‬‬
‫הפעיל בעיקר בלילה)‪ ,‬ומתחת סחופת קרקע ואבנים‪ .‬כדי להעלות את הנצרון (הגבעול הראשוני‬
‫בעובַּ ר הזרע שממנו הגבעול והעלים של הצמח מתפתחים)‪ ,‬מעל פני הקרקע‪ ,‬להגיע לאור ולהתחיל‬
‫לייצר מזון צריך הנצרון להתארך ולהציץ מעל פני הקרקע‪ .‬אמנם העובר מצויד במזון שקיבל‬
‫מאימו‪ ,‬אולם כמותו מוגבלת והיא מתאימה להצצה מעומק מרבי קבוע מראש‪ .‬אם הזרע נובט‬
‫מתחת לעומק זה מאגר המזון שלו לא יספיק כדי להתארך מספיק ולהגיע לאור בזמן‪ .‬ככל שהזרע‬
‫גדול כן הוא מותאם לנביטה מעומק רב יותר‪ .‬גם נביטה מעל עומק זה‪ ,‬כלומר קרוב מדי לפני‬
‫הקרקע‪ ,‬פוגעת בנביטה ובהמשך התפתחות הצמח‪ ,‬בגלל סכנת התייבשות‪ ,‬סחף במים וברוח‬
‫וחוסר יציבות במרחב‪ .‬לכל מין עומק נביטה מיטבי‪.‬‬
‫~‪~4‬‬
‫תכנית העבודה בפרויקט‬
‫‪ ‬שאלת החקר‬
‫האם לעומק הזריעה יש השפעה על תהליך הנביטה והתפתחות הצמח‪.‬‬
‫‪ ‬השערה‬
‫הצמחים בעומק ‪ 1‬ס"מ יצמחו ויתפתחו בצורה טובה ואיכותית יותר ‪.‬‬
‫הבסיס הביולוגי להשערה‪ :‬הגעה לאור ‪ ,‬הנבט מנצל חומרי תשמורת עד להצצה‪ .‬אם יגמרו‬
‫חומרי התשמורת ולא יגיע לאור הזרע לא יוכל להתפתח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המשתנה התלוי‪ :‬מידת התארכות גבעול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הדרך למדוד אותו‪ :‬סרגל‪ ,‬מטר‬
‫יחידות מדידה‪ :‬ס"מ‬
‫‪‬‬
‫המשתנה הבלתי תלוי‪ :‬עומק הזריעה‬
‫‪‬‬
‫אופן השינוי‪ :‬זריעה בעומקים שונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מספר החזרות ‪ 0:‬חזרות מכל צמח בשני העומקים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העומקים שנבדקו‪ 1 :‬ס"מ ‪ 03‬ס"מ‬
‫‪‬‬
‫גורמים קבועים‪ :‬אור ‪ ,‬מים ‪ ,‬טמפרטורה ‪ ,‬סוג אדמה ‪.‬‬
‫‪ ‬מהלך הניסוי‬
‫תחילה בחרנו בשטח אדמה‪ ,‬חלקנו אותו ל‪ 01‬ריבועים‪ ,‬כך שלכל עומק זריעה ישנן ‪ 4‬חזרות‪0 ,‬‬
‫חזרות מכל צמח ‪ .‬לקחנו זרעים של חסה וזרעים של רוקט וטמנו באדמה בעומק ‪ 1‬ס"מ ובעומק‬
‫‪ 03‬ס"מ‪ .‬לאחר מכן נערכו תצפיות‪ ,‬מדידות כל שבוע‪ ,‬שבועיים על תהליך הנביטה‪ .‬בדקנו את אורך‬
‫הגבעות של הצמחים וגם את מספר הפריטי שצמחו‪.‬‬
‫עומק ‪2‬‬
‫ס"מ‬
‫זרעים של‬
‫חסה‬
‫זרעים של‬
‫רוקט‬
‫זרעים של‬
‫חסה‬
‫זרעים של‬
‫רוקט‬
‫זרעים של‬
‫חסה‬
‫זרעים של‬
‫רוקט‬
‫עומק ‪11‬‬
‫ס"מ‬
‫זרעים של‬
‫חסה‬
‫זרעים של‬
‫רוקט‬
‫זרעים של‬
‫חסה‬
‫זרעים של‬
‫רוקט‬
‫זרעים של‬
‫חסה‬
‫זרעים של‬
‫רוקט‬
‫~‪~5‬‬
‫תוצאות‪ -‬מדידות גרפים‬
‫‪ ‬התוצאות בטבלה ובגרפים לעומק ‪ 11‬ס"מ‬
‫חסה‬
‫רוקט‬
‫‪2.1.2014‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6.2.2014‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪20.2.2014‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪6.3.2014‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪27.3.2014‬‬
‫‪10‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ ‬הצגת התוצאות בגרפים‪.‬‬
‫תוצאות לעומק ‪ 11‬ס"מ‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫גובה הגבעול בס"מ‬
‫חסה‬
‫רוקט‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.1.2114‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪27.3.2114 6.3.2114 21.2.2114 6.2.2114‬‬
‫תאריך בדיקת הגובה‬
‫‪ ‬תיאור מילולי לתוצאות‬
‫מהטבלה והגרף עולה שבתאריך ‪ 1.0‬גובה הגבעול של החסה היינו ‪ 1.5‬ושל הרוקט ‪ 0‬לאחר‬
‫כמעט חודש וכמה ימיים מהמדידה הראשונה נמצא הבדל קטן בגדילה של הגבעול כך‬
‫שלחסה הגובה הוא ‪ 3.3‬ס"מ ולרוקט היה ‪ 3.9‬ס"מ‪ .‬לאחר שבועיים הגבעול של החסה‬
‫התארך בס"מ וחצי והגבעול של הרוקט התארך ב‪ 1.0‬ס"מ לאחר שבועיים נוספים הגבעול‬
‫של החסה התארך ב‪ 0.9‬ס"מ והגבעול של הרוקט התארך ב‪ 1.1‬ס"מ‪ .‬לאחר שלושה‬
‫שבועות נערכה הבדיקה האחרונה ונמצא הבדל משמעותי בגובה הגבעולים כך שהגובה‬
‫של גבעול הרוקט הגיע לגובה של ‪ 03‬ס"מ ‪ ,‬הגבעול של החסה התארך ב‪ 1.0‬ס"מ והגיע‬
‫לגובה של ‪ 03‬ס"מ‪.‬‬
‫~‪~6‬‬
‫‪ ‬התוצאות בטבלה ובגרפים לעומק ‪ 2‬ס"מ‬
‫חסה‬
‫רוקט‬
‫‪2.1.2014‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪6.2.2014‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪20.2.2014‬‬
‫‪6.15‬‬
‫‪7.45‬‬
‫‪6.3.2014‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪27.3.2014‬‬
‫‪14‬‬
‫‪40‬‬
‫‪ ‬הצגת התוצאות בגרפים‪.‬‬
‫תוצאות לעומק ‪ 2‬ס"מ‬
‫גובה הגבעול בס"מ‬
‫חסה‬
‫רוקט‬
‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪40‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪7.45‬‬
‫‪6.15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪27.3.2114 6.3.2114 21.2.2114 6.2.2114 2.1.2114‬‬
‫תאריך בדיקת הגובה‬
‫‪ ‬תיאור מילולי לתוצאות‬
‫מהטבלה והגרף עולה מהמדידה הראשונה שהגובה של הגבעול של החסה היינו ‪ 1‬ס"מ ושל הרוקט‬
‫היינו ‪ , 1.4‬לאחר חודש וכמה ימיים נערכה מדידה שנייה ונמצא גדילה קטנה‪ ,‬הגובה של גבעול‬
‫החסה התארך ב ‪ 0.1‬והגיע לגובה ‪ 5.1‬והגובה של גבעול הרוקט התארך ב ‪ 0‬ס"מ והגיע לגובה ‪5.4‬‬
‫לאחר שבועיים נערכה מדידה נוספת שבא נמצא הבדל יחסית קטן הגבעול של החזה התארך ס"מ‬
‫והגבעול של הרוקט התארך ב ‪ 0.9‬ס"מ לאחר שבועיים נוספים נערכה הבדיקה הרביעית‪ ,‬הגבעול‬
‫של החסה הגיע לגובה של ‪ 9.5‬ס"מ התארך ב ‪ 1.01‬והגבעול של הרוקט הגיע לגובה של ‪ 03.5‬ס"מ‬
‫שהתארך ב ‪ 0‬ס"מ לאחר שלושה שבועות נערכה בדיקה אחרונה שבא נמצא הבדל משמעותי‬
‫בגדילת וצמיחת הגבעולים של הצמחים יחסית למדידות הקודמות‪ .‬הגבעול של החסה התארך ב‬
‫‪ 5.5‬ס"מ והגיע לגובה של ‪ 03‬ס"מ‪ ,‬והגבעול של החסה התארך ב ‪ 18.5‬ס"מ והגיע לגובה של ‪33‬‬
‫ס"מ‪.‬‬
‫~‪~7‬‬
‫מספר הפרטים שנבטו ונשארו בחיים עד תום הניסוי‬
‫‪50‬‬
‫מספר פריטים שצמחו‬
‫חסה‬
‫רוקט‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪16‬‬
‫‪20‬‬
‫‪7‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 11‬ס"מ‬
‫‪ 2‬ס"מ‬
‫‪ ‬תיאור מילולי לגרף‬
‫מהגרף עולה שמספר הפריטים שצמחו בעומק של ‪ 03‬ס"מ היינו‪ ,‬בחסה צמחו ‪ 7‬פריטים‬
‫וברוקט צמחו ‪ 04‬פריטים לעומק בעומק של ‪ 1‬ס"מ מספר הפריטים של החסה היה ‪13‬‬
‫ומספר הפריטי של הרוקט היה ‪.53‬‬
‫ניתן לראות את ההבדל בין מספר הפריטים שנבטו בעומקים השונים‪.‬‬
‫המספר של הפריטים שנבטו מזרעי החסה היינו כפול ‪ 0‬בעומק ‪ 1‬ס"מ ממספר הפריטים‬
‫שנבטו בעומק ‪ 03‬ס"מ‪ .‬כמו כן נמצא הבדל משמעותי במספר הפריטים שצמחו בצמח‬
‫הרוקט‪ ,‬מהגרף עולה שמספר הפריטים שנבטו בעומק ‪ 1‬ס"מ היינו כפול ‪ 0‬מכמות‬
‫הפריטים שנבטו בעומק ‪ 03‬ס"מ‪.‬‬
‫עלי חסה‪.‬‬
‫~‪~8‬‬
‫דיון בתוצאות ( בזיקה להתאמה לרקע הביבליוגרפי או לא)– מסקנות להמשיך‪.‬‬
‫הניסוי שלנו בדק את השפעת עומק הזריעה על התפתחות הצמח‪ ,‬ההשערה שלנו הייתה שהזרעים‬
‫בעומק של ‪ 1‬ס"מ יתפתחו בצורה הרבה יותר מיטבית וזה כי הזרעים שיהיו בעומק ‪03‬ס"מ יהיה‬
‫עליהם להשקיע אנרגיה רבה על מנת להצליח ולנבוט ובכך הצמח שיצמח יהיה פחות מפותח וזה‬
‫כתוצאה מאיבוד אנרגיה רבה יותר בעט הנביטה‪.‬‬
‫לאחר ביצוע הניסוי וקבלת התוצאות‪ ,‬גילנו שאכן ההשערה שלנו הייתה נכונה במידה חלקית וזה‬
‫כי ההבדל בתוצאות בין שני העומקים לא היה משמעותי במיוחד והיה הבדל רק של כמה ס"מ‪.‬‬
‫לאחר שערכנו בדיקה בספרות‪ ,‬נמצא שעומק הזריעה המומלץ עבור זרעי החסה היינו בין ‪3.0-3.5‬‬
‫ס"מ ועומק הזריעה המומלץ עבור הרוקט היינו בין ‪ 3-3.5‬ס"מ‪ .‬מזה עולה שבשני הצמחים העומק‬
‫המומלץ היינו ‪ 3.5‬לכל היותר ואת העומקים שבחרנו לבדוק היו לא בגדר ההמלצה כך שזה יכול‬
‫להיות הסיבה לכך שלא נמצא הבדל משמעותי בגודל הצמחים כי העומק של הזריעה בין אם היה‬
‫‪ 1‬ס"מ או ‪ 03‬ס"מ היה עבור הזרעים עמוק מדי‪ ,‬דבר זה השפיע בצורה משמעותית מאוד על‬
‫תהליך ההתפתחות של הצמחים וגרם לו להיות מאוד איטי למרות שבספרות מצוין שקצב ותהליך‬
‫הגדילה מהיר בשני הצמחים‪.‬‬
‫גורם נוסף שהשפיע על התפתחות הצמחים בצורה משמעותית היה חוסר בכמות המים הדרושה‬
‫להתפתחותם‪ .‬לאחר קבלת התוצאות של כמה שבועות גילינו שקצב הגדילה מאוד איטי ביחס‬
‫למה שמצאנו בספרות‪ ,‬לאור הדברים ערכנו בדיקה נוספת לכל התאים הדורשים להתפתחות‬
‫תקינה של הצמחים ונמצא שישנה בעיה בצינורות ההשקיה של הצמחים והם לא קבלו את כמות‬
‫המים המספקת להתפתחות התקינה‪ ,‬לאחר ביצוע התיקון בצינורות ההשקיה נערכה מדידה‬
‫נוספת של אורך הגבעול שצמחים ונמצא הבדל משמעותי בהתפתחות הצמחים דבר זה מעיד על‬
‫כך שקבלת התנאים הנחוצים לצמח ובדיקה וערכיה נכונה לכל הדברים הצמח אכן מצליח‬
‫להתפתח בצורה תקינה‪.‬‬
‫במהלך ביצוע הניסוי נערך דילול ראשונים למספר הפריטים וזה כדי לאפשר צמיחה בתנאים‬
‫סבירים להתפתחות הצמחים‪ .‬במהלך הניסוי גילינו שישנו הבדל משמעותי בין מספר הפריטים‬
‫שנבטו וצמחו בעומק ‪ 1‬ס"מ לבין מספר הפריטים שנבטו וצמחו בעומק ‪ 03‬ס"מ ‪ .‬לאור הדברים‬
‫החלטנו לבדוק פרמטר נוסף‪ ,‬מספר הפריטים שהצליחו לנבוט ולהישאר בחיים עד תום תהליך‬
‫בצוע הניסוי‪ .‬נמצא שמספר הפריטים בעומק ‪ 1‬ס"מ היה כמעט פי ‪ 0‬מכמות הנבטים והצמחים‬
‫שצמחו בעומק ‪ 03‬ס"מ‪ .‬דבר זה מעיד על כך שעומק הזריעה אכן משפיע בצורה משמעותית על‬
‫מספר הפריטים שמצליחים להגיע לנביטה וצמיחה‪ .‬הסיבה לכך היא אי יכולת הגעה לאור בזמן‪.‬‬
‫על מנת שהזרע יוכל להעלות את הנצרון (הגבעול הראשוני) מעל פני הקרקע הוא נדרש להשקיע‬
‫אנרגיה‪ ,‬כמות חומרי המזון שנמצאים ברשותו היינה מוגבלת והיא מתאימה להצצה מעומק מרבי‬
‫קבוע מראש וזה כדי להגיע לאור ולהצליח לנבוט ולהתפתח בצורה מיטבית‪ .‬אך אם הזרע נובט‬
‫מתחת לעומק שנקבע מראש‪ ,‬מאגר המזון שברשותו של הזרע לא יספיק כדי שהוא יצליח‬
‫להתארך מספיק ולהגיע לאור בזמן וכתוצאה מזה הוא לא מצליח לנבוט ומת‪.‬‬
‫~‪~9‬‬
‫מסקנות‬
‫לאור הדברים מצאנו שהחלק החשוב ביותר הוא השלב הקודם לזריעה ‪ ,‬הכנת האדמה ‪ :‬הפיכת‬
‫הקרקע בעת חפירה או קלשון מפרקת את האדמה וחושפת אותה להשפעות האקלים ומשפרת‬
‫את ניקוז המים ואוורור האדמה‪ ,‬החפירה מחממת את האדמה ומחישה גידולים מוקדמים‬
‫ומהירים יחסית לחבריהם לעונה‪ ,‬בנוסף לכך הפיכת האדמה מחישה את תהליך ההתפרקות‬
‫הטבעי ומסייעת לצמח לקבל יותר חומרי מזון‪.‬‬
‫תזמון הזריעה הינו גורם מכריע ומשפיע רבות על סיכויו של הצמח לשרוד‪ .‬בעת הזריעה יש לוודא‬
‫שהטמפרטורות בעונה אינן גבוהות מדי וכמובן שהקרקע הוכשרה כראוי לזריעה ואם במידה‬
‫והטמפרטורה גבוהה מדי יש להקפיד על השקיה מסודרת על מנת שהצמח יוכל להתפתח בצורה‬
‫תקינה‪.‬‬
‫אנו מסיקות מהתוצאות שהתקבלו מהניסוי שאכן לעומק הזריעה ישנו השפעה על התפתחות‬
‫הצמח ועל תהליך הנביטה והצמיחה כתוצאה מכך הגענו למסקנה יש להתאים את עומק הזריעה‬
‫לצמח שברצוננו לזרוע באדמה ולהכין את הקרקע בצורה מתאימה ולבדוק את כל התאנים‬
‫הדרושים לצמיחת וגדילת הצמח‪ ,‬מים ואור‪ .‬כמו כן נמצא שלעומק האדמה יש השפעה על מספר‬
‫הפריטים שמצליחים לנבוט ולהציץ אל מעל לפני הקרקע‪.‬‬
‫ייתכן בהחלט שניסוי בתנאים טובים יותר יביא לתוצאות מדויקות יותר‪ ,‬אולם בהסתמך על‬
‫הספרות והתוצאות אותם קיבלתי נמצא תיאום בין התוצאות לבין מה שנאמר בספרות‪.‬‬
‫‪ ‬נקודות לשיפור‬
‫יש לערוך דילול רב יותר של הנבטים מתחילת תהליך הנביטה וזה על מנת לקבל תוצאות מדויקות‬
‫יותר וזה כי עומס במספר הפריטים גורם לתחרות בין הפריטים וחוסר ביכולת קבלת כמות‬
‫מספקת של החומרים הדרושים להתפתחות התקינה של הצמח‪ .‬כמו כן יש לערוך בדיקה מעמיקה‬
‫של איכות הקרקע ולדאוג להשקיה סדירה בהתאם לצמח על מנת לקבל תוצאות מדויקות יותר‪.‬‬
‫צמיחת רוקט‪.‬‬
‫~ ‪~ 11‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫פליטמן‪ ,‬ע'‪ .)0889( .‬המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל‪ .‬ירושלים‪ ,‬ישראל‪.‬‬
‫רימון‪ .‬ד'‪ .)0873( .‬חי הצמח‪ .‬תל אביב‪.‬‬
‫פוהורילס‪ .‬ש'‪( .‬תשמ"ח)‪ .‬האינציקלופדיה לחקלאות‪ .‬תל אביב‪ .‬ישראל‪.‬‬
‫~ ‪~ 11‬‬
‫פרק אישי ‪ -‬תובנות אישיות מהעבודה בקבוצות‬
‫אנג'י‪-‬‬
‫אני אפתח את דברי בזה שקורס גינה אקולוגית בכלל והפרויקט בפרט היוו עבורי למידה בחוויה‬
‫שונה מהלימודים הרגילים ‪ .‬למדתי רבות על עבודת החקר לאורך השנה‪ ,‬בעיקר בתחום המקצועי‪.‬‬
‫למדתי כי כמעט כל נושא בתחום גינה אקולוגית ניתן לעבוד עם הילדים בגן ולחקור ביחד איתם‪.‬‬
‫קיבלתי רעיונות לגידול צמחים בצורות שונות אשר חוסכות מקום בקרקע‪ ,‬כגון‪ :‬שתילה בכיסים‪,‬‬
‫הפיכת רפסודת עץ כמתקן לגידול צמחים‪ ,‬וניצול שטח הגגות לצורך גידול שתילים וצמחים‪ .‬קורס‬
‫זה התנהל בצורה שונה מקורסים אחרים שנכחתי בהם בעבר‪ ,‬בקורס זה הלמידה בוצעה‬
‫באמצעות חקר והתנסות אישית של כל אחת מאתנו‪ .‬בהתחלה אופן לימוד הקורס הקשה על‬
‫הלמידה אך עם הזמן למדתי לפתח חשיבה עצמאית ולהעלות השערות בדיוק כפי שהיתי רוצה‬
‫שהילדים בגן ירכשו את הידע שלהם באמצעות העלאת השערות‪ ,‬חקירה עצמאית וחשיבה‪ ,‬היות‬
‫ונוכחתי לגלות כי זו הדרך הטובה ביותר ללמידה משמעותית‪.‬לסיכום אומר כי הפרויקט בעיניי‬
‫היה נחוץ ליישומם של דברים אשר נלמדו במסגרת הקורס‪ ,‬כי אין דבר טוב יותר מאשר לבדוק‬
‫האם התיאוריה מוכיחה עצמה בפרקטיקה‪ .‬אני לוקחת איתי כלים רבים שלמדתי בזכות‬
‫הפרויקט‪ ,‬מושגים חדשים‪ ,‬מידע נרחב יותר בנושא זריעה‪ ,‬אופן עבודה ושיטות עבודה כאשר‬
‫בודקים שאלת מחקר‪.‬‬
‫דעסה‪-‬‬
‫קורס זה עזר לי לשנות את הגישה שלי וכן להקים גינה אקולוגית בגן עם הילדים‪ .‬אני חושבת‬
‫שהקמת גינה בגן חשובה‪ .‬הילדים זורעים או שותלים בעצמם‪ ,‬נחשפים לדברים חדשים‪ ,‬ניתן‬
‫להמחיש להם יותר את החומר‪ .‬הם מתצפתים ושמים לב לשינויים המתרחשים בגינה‪ .‬לומדים‬
‫בעקבות ההתנסות והחוויה‪.‬‬
‫הפרויקט בגינה חשף אותי לדברים חדשים שלא שמים לב אליהם קודם‪ .‬חששתי שהניסוי לא‬
‫יצליח כי היה שיבוש בהתחלה בעקבות כמה גורמים כמו המים והסחף שהיה‪ .‬אבל כאשר דיללנו‬
‫וידענו מה הבעיה ראיתי שיש שינוי משמועתי בתוצאות ולמדתי שצריך לקחת בחשבון את כל‬
‫הגורמים ויש סיכוי שלפעמים לא מצליחים ושצריך לנסות לתקן בדרכים אחרים‪.‬‬
‫~ ‪~ 12‬‬
‫תמונות‪:‬‬
‫צמחית עמודי הרוקט בעומק ‪ 03‬ס"מ‬
‫ה‬
‫צמיחת החסה והרוקט בעומד ‪ 1‬ס"מ‬
‫~ ‪~ 13‬‬
‫חלקת האדמה שבה בוצע הניסוי‬
‫חסה‬
‫~ ‪~ 14‬‬