‫הקמת עסק‬ ‫קורס הקמה וניהול עסק למעצבים‬ ‫מרצה מוטי ללו‪ ,‬רו"ח‬ ‫מאי ‪2011‬‬ ‫תוכן ההרצאה‬ ‫‪ .1‬החלטה שכיר או עצמאי‬ ‫‪ .2‬צורות התאגדות‬ ‫‪ .3‬הליכי רישום ברשויות המס‬ ‫‪ .4‬יתרונות וחסרונות בצורות התאגדות‬ ‫‪ .5‬תפקידו של רו"ח‬ ‫‪ .6‬כללים ודגשים בבחירת רו"ח‬ ‫‪ .7‬צמצום פער הציפיות בין רו"ח לבין לקוחו‬ ‫שכיר או עצמאי ?‬ ‫"סוף מעשה במחשבה תחילה"‬ ‫(ר' שלמה הלוי)‬ ‫יתרונות שכיר מול יתרונות עצמאי‬ ‫יתרונות שכיר‬ ‫‪ ‬רשת ביטחון כלכלית‪-‬משכורת המשולמת‬ ‫בכל תחילת חודש ע"י המעביד‪.‬‬ ‫‪ ‬הטבות סוציאליות הניתנות ע"י המעביד‬ ‫עפ"י חוק‪.‬‬ ‫‪ ‬אין לשכיר כל קשר לרשויות המס‪-‬‬ ‫מס הכנסה‪ ,‬מע"מ‪ ,‬ביטוח לאומי‪.‬‬ ‫‪ ‬רמת הסיכון היא לא גבוהה‬ ‫כמעט ואין סיכון‪.‬‬ ‫‪ ‬נתינת "דין וחשבון" למעביד בלבד‬ ‫ולא מעבר לכך‪.‬‬ ‫‪ ‬שעות העבודה מוגדרות וכן תשלום‬ ‫עבור שעות נוספות‪.‬‬ ‫יתרונות עצמאי‬ ‫‪ ‬כגודל ההשקעה כך גודל התמורה‪.‬‬ ‫‪ ‬קביעה עצמית לשעות עבודה‪.‬‬ ‫‪ ‬חשיפה לתחומים בהם אין לשכיר‬ ‫נגיעה‪ ,‬קרי הזדמנויות עסקיות‪.‬‬ ‫‪" ‬קצירת " הפירות והרגשת סיפוק‪.‬‬ ‫‪ ‬עבודה ל"ביתי" ולא לאחרים‪.‬‬ ‫קבלת החלטה‬ ‫‪ ‬מודעות פנימית אישית למשמעת עצמית וכישוריי לנהל עסק !‬ ‫‪ ‬בודקים באם לקחנו בחשבון את האי וודאות בקשר לסיכוי‬ ‫ההצלחה!‬ ‫‪ ‬בודקים באם שיקללנו את היתרונות והחסרונות של כל צעד !‬ ‫‪ ‬עורכים ניתוח כדאיות ובדיקת סיכונים מול הסיכויים להצליח –‬ ‫חובה לחשוב מה קורה אם העסק לא מצליח!‬ ‫‪ ‬יש להתייעץ עם מומחים בתחום ענף שבו מעוניינים לפעול‬ ‫עסקית‪ ,‬וכן להתייעץ עם מומחים מקצועיים לקבלת החלטות‬ ‫עסקיות‬ ‫"ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה" (שלמה המלך)‬ ‫צורות התאגדות‬ ‫צורות התאגדות‬ ‫עצמאי ‪ -‬עוסק פטור‪ ,‬עוסק מורשה‬ ‫שותפות‬ ‫חברה‬ ‫עוסק פטור – הגדרה‬ ‫עוסק שבעסקיו לא יותר משני מועסקים‪ ,‬ושמחזור‬ ‫המכירות השנתי שלו אינו עולה על ‪₪ *74,972‬‬ ‫*(סכום זה נכון ל‪ 1/2011-‬ומתעדכן עלפי עליית מדד המחירים לצרכן)‪.‬‬ ‫בתיקון ‪ 23‬לחוק מס ערך מוסף (‪ ,)01.01.03‬בוטלה הגדרתו של עוסק זעיר‬ ‫ו"עוסק זעיר פטור" וכיום הגדרת "עוסק פטור" מחליפה את שניהם‬ ‫הגדרתו של מושג זה בחוק מס ערך מוסף (מע"מ)‪ ,‬נועדה להקל על אנשים‬ ‫לפעול כעצמאים תוך הגמשת חלק מהביורוקרטיה הכרוכה בכך וצמצום‬ ‫מספר העוסקים המורשים הרשומים במע"מ‪.‬‬ ‫עוסק פטור – מאפיינים‬ ‫‪ ‬עסקאותיו פטורות ממע"מ (למעט עסקאות מקרקעין)‬ ‫ משמע שהעוסק הפטור אינו חייב בתשלום מע"מ על עסקאותיו ואין הוא‬‫מחייב את לקוחותיו במע"מ‪.‬‬ ‫‪ ‬עוסק פטור אינו רשאי לקזז ולדרוש את מס התשומות ששולם על ידו‪.‬‬ ‫‪ ‬העוסק הפטור הינו מעמד לעניין מע"מ בלבד !‬ ‫ משמע התנהלותו מול רשויות המס האחרות‪ ,‬אינו שונה מכל עסק או‬‫פעילות אחרת‪.‬‬ ‫‪ ‬העוסק הפטור אינו גובה מע"מ מלקוחותיו ולכן אין הוא רשאי להוציא חשבוניות‬ ‫מס בגין עסקאותיו ‪,‬ויכול להוציא חשבוניות ו‪/‬או קבלות בלבד‪.‬‬ ‫‪ ‬כאשר מחזור ‪ -‬העסקאות של העוסק הפטור עולה על סכום התקרה הקבוע‪,‬‬ ‫יהפוך לעוסק מורשה החייב בדיווח חודשי‪ ,‬או ישלם מע"מ על סכום העסקאות‬ ‫שמעל התקרה‪ ,‬אם המחזור החורג הינו חד פעמי‪.‬‬ ‫‪ ‬עוסק פטור מתאים בעיקר לשכיר שרוצה לעסוק בעבודה צדדית כעצמאי‬ ‫עוסק פטור ‪ -‬חריגים‬ ‫בעלי המקצועות והעיסוקים שלהלן‪ ,‬חייבים להירשם כעוסקים מורשים‪ ,‬וזאת‬ ‫ללא כל קשר לגובה מחזור‪-‬העסקאות השנתי שלהם ולמספר המועסקים‪:‬‬ ‫בעל מקצוע חופשי שהוא‪ :‬אגרונום‪ ,‬אדריכל‪ ,‬הנדסאי‪ ,‬חוקר פרטי‪ ,‬טוען רבני‪,‬‬ ‫טכנאי‪ ,‬טכנאי שיניים‪ ,‬יועץ לארגון‪ ,‬יועץ לניהול‪ ,‬יועץ מדעי‪ ,‬יועץ מס‪ ,‬כלכלן‪,‬‬ ‫מהנדס‪ ,‬מודד‪,‬מנהל חשבונות‪ ,‬מתורגמן‪ ,‬סוכן ביטוח‪ ,‬עו"ד‪ ,‬רו"ח‪ ,‬שמאי‪,‬‬ ‫בעל מעבדה כימית או רפואית‪ ,‬רופא‪ ,‬פסיכולוג‪ ,‬פיזיותרפיסט‪ ,‬רופא וטרינר‪,‬‬ ‫רופא שיניים או מרפא שיניים‪.‬‬ ‫נותן שירותים לגבי שירותים אלה בלבד‪ :‬מופע אומנותי‪ ,‬לרבות הנחייה במופע‪,‬‬ ‫בניית תפאורה או הכנתה‪ ,‬הכנת מבחנים‪ ,‬בדיקתם וכן ניהול מבחנים או‬ ‫פיקוח עליהם‪ ,‬הרצאה‪ ,‬הוראה‪ ,‬הדרכה‪ ,‬תרגול או השתתפות במופע שאינו‬ ‫אומנותי‪ ,‬כתבנות או קצרנות‪ ,‬תרגום בכתב או בע"פ‪ ,‬כתיבה או עריכה‪,‬‬ ‫פישור‪.‬‬ ‫אחרים ‪ :‬בעל בית ספר לנהיגה‪ ,‬בעל בית ספר לרבות גן ילדים‪ ,‬סוחר‬ ‫מקרקעין או מתווך מקרקעין‪ ,‬סוחר רכב ומתווך רכב‪ ,‬חברה הרשומה כדין לפי‬ ‫פקודת החברות‪ ,‬אגודה שיתופית הרשומה כדין לפי פקודת האגודות‬ ‫השיתופיות‪.‬‬ ‫עוסק מורשה – הגדרה‬ ‫עוסק שנרשם לפי סעיף ‪( 52‬חובת רישום של עוסק) או לפי סעיף ‪58‬‬ ‫(רישום מסוג שונה‪-‬עפ"י המנהל הראשי) ואינו עוסק פטור וכן מי שנמנה עם‬ ‫סוג עוסקים שלגביהם קבע שר האוצר שיירשמו כעוסקים מורשים‪.‬‬ ‫חוק מע"מ‬ ‫עצמאי‪ ,‬בהקשר הכלכלי‪ ,‬הוא אדם אשר הכנסותיו מגיעות מפעילות עסקית‬ ‫עצמאית שלו‪ ,‬ואינו תלוי לפרנסתו במעביד‪.‬‬ ‫עוסק מורשה – מאפיינים‬ ‫‪ ‬העצמאי מנהל לבד את עיסוקו או פועל בדרך של התאגדות משפטית‬ ‫(כמו שותפות או חברה בע"מ )‪.‬‬ ‫‪ ‬עצמאי רשאי לנהל את עיסוקו בשותפות עם אחרים הן במסגרת שותפות והן‬ ‫במסגרת חברה ‪.‬‬ ‫‪ ‬הכנסתו של עצמאי מגיעה מעבודה באחת משלוש דרכים עיקריות‪:‬‬ ‫ ייצור מוצר‬‫ מסחר (קניה ומכירה)‬‫‪ -‬מתן שירות‪.‬‬ ‫עוסק מורשה – חריגים‬ ‫‪ ‬במקרים בהם יבחר העצמאי לנהל את עסקיו במסגרת חברה בע"מ הנמצאת‬ ‫בשליטתו המלאה הוא יחשב פורמאלית לשכיר בחברה‪ ,‬אך מבחינה מהותית‬ ‫הוא יהיה עצמאי המרוויח לפרנסתו בלי תלות במעביד‪.‬‬ ‫ עצמאי כזה קרוי בדיני המסים "בעל שליטה בחברת מעטים"‪ ,‬והיחס אליו‬‫הוא יחס מעורב‪ :‬לעתים כאל שכיר ולעתים כאל עצמאי‪.‬‬ ‫‪ ‬הכנסות הצומחות לאדם גם מנכסים שבבעלותו‪ ,‬המניבים לו רווח כספי‪ ,‬כמו‪:‬‬ ‫נדל"ן‪ ,‬ניירות ערך ועוד‪ .‬הכנסות כאלה אינן נובעות מעבודה‪ ,‬והאדם הנהנה‬ ‫מהן נחשב כעצמאי רק בהקשרים מסוימים‪.‬‬ ‫‪ ‬אדם יכול לנהל גם פעילות עסקית כפולה‪ ,‬כשכיר וכעצמאי‪ ,‬באותה עת‪.‬‬ ‫ דוגמה‪ :‬רופא העובד כשכיר בבית חולים‪ ,‬ובשעות שלאחר מכן מקבל‬‫חולים כעצמאי‪ .‬על פעילותו כעצמאי חלים הכללים החלים על עצמאי‪,‬‬ ‫ועל פעילותו כשכיר חלים הכללים החלים על שכיר‪ ,‬אם כי המסים‬ ‫מחושבים בסופו של דבר לפי ההכנסה הכוללת משתי הפעילויות‪.‬‬ ‫שותפות – הגדרה‬ ‫" חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות "‬ ‫סעיף י לפקודת השותפויות‬ ‫שותפות – מאפיינים‬ ‫"כל שותף הוא שלוח של השותפות של שאר שותפיו לכל עניין של עסקי‬ ‫השותפות ‪ .‬פעולותיו של כל שותף ‪,‬כאשר הוא עושה בדרך הרגילה עסק מן‬ ‫הסוג שהוא עושה בשותפות שהוא חבר בה ‪ ,‬יחייבו את השותפות ואת‬ ‫שותפיו "‬ ‫סעיף ‪ 14‬לפקודת השותפויות‬ ‫" כל שותף חב יחד עם שאר השותפים ולחוד ‪ ,‬בכל החיובים שהשותפות חבה‬ ‫בהם בהיותו שותף ‪ .‬לרבות כל דבר שהשותפות חבה בסעיפים ‪ 18,19‬שהם‬ ‫חבות של שותפות בנזק ופגיעה בנכסים של הזולת "‬ ‫סעיף ‪ 20‬לפקודת השותפויות‬ ‫חברה – הגדרה‬ ‫" כל אדם רשאי לייסד חברה ‪ ,‬ובלבד שאף מטרה ממטרות החברה אינה נוגדת‬ ‫את החוק ‪ ,‬אינה בלתי מוסרית ‪ ,‬ואינה נוגדת את תקנת הציבור "‪.‬‬ ‫" תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה"‪.‬‬ ‫חוק החברות התשנ"ט ‪1999‬‬ ‫חברה היא ארגון בעל אישיות משפטית שמאגדת אנשים למען מטרה משותפת‪,‬‬ ‫בדרך כלל לשם הפקת רווח‪ .‬חברה היא ישות הקיימת בחוקיה של כל מדינה‬ ‫מודרנית‪,‬והיא הדרך העיקרית לקיומה של פעילות עסקית משותפת לאנשים‬ ‫אחדים‪.‬‬ ‫חברה ‪-‬מאפיינים‬ ‫‪ ‬בעליה של החברה מחזיקים בבעלות עליה באמצעות מניות‪ ,‬המשקפות את‬ ‫חלקו של כל אחד מהבעלים ברווחי החברה ובזכויות ההצבעה בה‪.‬‬ ‫‪ ‬בדרך כלל אחריותם של בעלי המניות בחברה לחובותיה מוגבלת (זהו יתרון‬ ‫מרכזי של התאגדות בדרך זו)‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי בהוספת המילים‬ ‫"בע"מ" או "בעירבון מוגבל" בסוף שמה‪.‬‬ ‫‪ ‬סעיף ‪ 46‬לחוק החברות קובע את הגופים הפועלים בחברה‪" :‬האורגנים של‬ ‫החברה הם האספה הכללית‪ ,‬הדירקטוריון‪ ,‬המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין‪,‬‬ ‫או מכוח התקנון‪ ,‬רואים את פעולתו בעניין פלוני כפעולת החברה לאותו עניין"‬ ‫‪ ‬ניתן גם להקים חברה שאחריות בעלי המניות לחובותיה היא בלתי מוגבלת‪.‬‬ ‫‪ ‬חלוקת רווחיה של חברה לבעלי מניותיה נעשית באמצעות דיבידנד‪.‬‬ ‫חברה ציבורית‬ ‫חברה ציבורית הינה "חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו‬ ‫לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך‪ ,‬ומוחזקת בידי הציבור"‪.‬‬ ‫ההבדלים בין שותפות לחברה‬ ‫‪ ‬בשותפות השותפים והשותפות חד הם ואילו בחברה החברה הינה אישות‬ ‫משפטית נפרדת ובעלי המניות הינם אישות משפטית נפרדת‪.‬‬ ‫‪" ‬הרמת מסך" בשותפות לא קיימת מכיוון שאחריות השותפים היא מלאה‬ ‫(בשותפות שאינה מוגבלת ) ואילו בחברה "הרמת מסך" וירידה לנכסי בעלי‬ ‫המניות היא במידת הצורך‪.‬‬ ‫‪ ‬בשותפות כל אחד מהשותפים יכול לפרק את השותפות בהודעה לשותפים‪,‬‬ ‫ואילו בחברה החברה מתפרקת רק לאחר סגירת החברה ברשם החברות‬ ‫ולאחר אישור בית המשפט ‪.‬‬ ‫הליכי רישום‬ ‫הליכי רישום – עוסק פטור‬ ‫מע"מ‬ ‫רישום בסניף מע"מ המשויך לישוב בו העסק מנוהל‪.‬‬ ‫להלן המסמכים שצריך לצרף בעת הרישום למע"מ‪:‬‬ ‫ צילום ת‪.‬ז של הישות הנרשמת‪.‬‬‫ צילום המחאה מבוטלת מחשבון העו"ש שבו ינוהל העסק‪.‬‬‫ חוזה שכירות המקום שבו מנוהל העסק‪.‬‬‫מס הכנסה‬ ‫פתיחת תיק עצמאי במס הכנסה ‪ -‬הודעה למס הכנסה בפתיחת תיק במע"מ‪.‬‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‬ ‫הודעה לביטוח לאומי על שינוי סטאטוס משכיר לעובד‪.‬‬ ‫הצהרת דין וחשבון שנתי בו נרשמים פרטי העצמאי‪ ,‬תקופות בהן המצהיר עבד‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫הליכי רישום – עוסק מורשה‬ ‫מע"מ‬ ‫רישום בסניף מע"מ המשויך לישוב בו העסק מנוהל‪.‬‬ ‫להלן המסמכים שצריך לצרף בעת הרישום למע"מ‪:‬‬ ‫ צילום ת‪.‬ז של הישות הנרשמת‪.‬‬‫ צילום המחאה מבוטלת מחשבון העו"ש שבו ינוהל העסק‪.‬‬‫ חוזה שכירות המקום שבו מנוהל העסק‪.‬‬‫מס הכנסה‬ ‫פתיחת תיק עצמאי במס הכנסה ‪ -‬הודעה למס הכנסה בפתיחת תיק במע"מ‪.‬‬ ‫פתיחת תיק ניכויים במס הכנסה‪ -‬במידה והעסק מתכונן להעסיק עובדים‪.‬‬ ‫אחת לכמה שנים יידרש להצהרת הון ‪.‬‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‬ ‫הודעה לביטוח לאומי על שינוי סטאטוס משכיר לעובד‪ .‬הצהרת דין וחשבון שנתי‬ ‫בו נרשמים פרטי העצמאי‪ ,‬תקופות בהן המצהיר עבד וכו'‪.‬‬ ‫הערה ‪ :‬אם בחר אדם לנהל את עסקיו תחת מטריה של חברה בע"מ‪ ,‬מעמדו נחשב‬ ‫כ"בעל שליטה בחברת מעטים" והוא מקבל משכורת מהחברה‪ .‬מהלכי הרישום דומים‬ ‫לאלה של עוסק עצמאי‪ ,‬אך במקרה כזה הם נעשים בדרך כלל באמצעות רו"ח המייצג‬ ‫את החברה‪.‬‬ ‫הליכי רישום – שותפות‬ ‫מע"מ‬ ‫רישום בסניף מע"מ המשויך לישוב בו העסק מנוהל‪.‬‬ ‫בשותפות יש יהיה ניהול ספרים אחד כשותפים במע"מ והמספר של השותפות‬ ‫בדרך כלל יתחיל בספרות ‪.55..‬‬ ‫בעת הרישום למע"מ יפורטו פרטי העוסקים בשותפות‪ ,‬השותפים‪ ,‬וימונה נציג‬ ‫השותפים אשר מולו תתבצע התכתובת של מע"מ‪.‬‬ ‫מס הכנסה‬ ‫לכל שותף ינוהל תיק במס הכנסה וכל שותף יגיש דוח למס הכנסה בסוף שנה‬ ‫המתייחס לגביו בלבד‪.‬‬ ‫מוסד לביטוח לאומי‬ ‫כל שותף ידווח לביטוח לאומי על שינוי הסטאטוס שלו משכיר לעצמאי כמו עוסק‬ ‫מורשה‪.‬‬ ‫הליכי רישום – חברה‬ ‫רשם החברות‬ ‫חברה הינה "אשיות משפטית נפרדת" ובעלי המניות של החברה הינם אישות‬ ‫נוספת‪ .‬לפני רישום החברה ברשויות המס יש צורך להקים את החברה‬ ‫ולרשום אותה ברשם החברות‪ .‬לאחר שהחברה מוקמת היא מקבלת ח‪.‬פ‬ ‫שהינו תעודת הזהות של החברה‪.‬‬ ‫מע"מ‬ ‫החברה נרשמת במע"מ בצרוף תעודת התאגדות מרשם החברות‪.‬‬ ‫בעת הרישום במע"מ יצוינו פרטי מנהלי החברה וכן נציג החברה במע"מ‪.‬‬ ‫מס הכנסה‬ ‫הודעה על פתיחת תיק במס הכנסה בצרוף תעודת התאגדות מרשם החברות‪.‬‬ ‫הודעה על פתיחת תיק ניכויים‪.‬‬ ‫כיצד כדאי להתאגד ?‬ ‫עוסק פטור או עוסק מורשה ?‬ ‫מה השיקולים בעד ונגד?‬ ‫‪ ‬אם מחזור‪-‬העסקאות השנתי הצפוי נמוך מהסכום הקבוע בחקיקה‬ ‫(כ‪ 75,000 -‬ש"ח)‪ ,‬קיים פטור מהגשת דוחות ותשלום למע"מ‪ .‬כאשר מחזור‪-‬‬ ‫העסקאות יגיע לסכום האמור יש להפוך לעוסק מורשה החייב בדיווח‪.‬‬ ‫‪ ‬אם העסק דורש השקעה גבוהה בציוד ‪ -‬ע‪.‬פ לא יוכל לקבל החזר המע"מ ‪,‬‬ ‫וכדאי לו להירשם כמורשה‪ ,‬למעשה גבול הכדאיות הינו הסכום הפטור‪.‬‬ ‫‪ ‬אם אין השקעה כלל ‪ -‬קיימת עדיפות ברורה להיות עוסק פטור שכן ההכנסות‬ ‫יישארו בידיו כולל המע"מ‪.‬‬ ‫‪ ‬חשוב לציין כי המונח עוסק פטור תקף אך ורק לצרכי מע"מ ‪ .‬לצרכים אחרים ‪-‬‬ ‫מס הכנסה וביטוח לאומי ‪ ,‬אין לזה משמעות וכל החוקים חלים על עוסק פטור‬ ‫כרגיל כמו חובה לנהל ספרי חשבונות וכד'‪.‬‬ ‫למרות האמור לעיל‪ ,‬יש לזכור ‪ ,‬כי קיימים בעלי עיסוקים ומקצועות‪ ,‬החייבים‬ ‫להירשם כעוסקים מורשים‪.‬‬ ‫עוסק מורשה או חברה ?‬ ‫‪ ‬איך עדיף ‪-‬להתאגד כחברה בע"מ ? או שמא כעצמאי (עוסק מורשה) ?‬ ‫‪ ‬מתי כדאי להפוך מעצמאי לחברה בע"מ ? וההפך מחברה לעצמאי?‬ ‫‪ ‬מה חסכוני ורווחי יותר בתשלומי מס הכנסה‪ ,‬הביטוח הלאומי ומס‬ ‫הבריאות?‬ ‫‪ ‬מהם הגורמים המשפיעים ביותר להפוך לחברה בע"מ ? האם כאשר פעילות‬ ‫העסק כרוכה בגורמי סיכון? או שמא כשיש מספר שותפים הרוצים להסדיר‬ ‫את היחסים ביניהם בצורה הטובה ביותר?‬ ‫‪ ‬מתי העיתוי הטוב ביותר להפוך לחברה בע"מ ? כשקיים קושי לבעל העסק‬ ‫לשלוט ולפקח אחר פעולות חשבון הבנק וכן אחר החיובים וזיכויים של‬ ‫לקוחות וספקי העסק? או שמא כאשר הוראות ניהול ספרים מחויבות בשיטה‬ ‫הכפולה?‬ ‫תפקידו של רואה החשבון‬ ‫פעילות שוטפת ופעילות חד שנתית‬ ‫‪ ‬ייצוג הלקוח‪/‬הנישום ברשויות המס‪.‬‬ ‫‪ ‬עריכת דוחות כספיים שנתיים והגשתם לרשויות המס‪.‬‬ ‫‪ ‬עריכה והגשת הצהרת הון של הנישום‪.‬‬ ‫‪" ‬הדלקת" אורות הזהרה בעת בעיה פיננסית כשרות תומך‪.‬‬ ‫‪ ‬הכנת דוחות חודשיים במסגרת עבודת הנהלת חשבונות‪-‬כאשר קיים‬ ‫חוזה התקשרות למתן השירות הנ"ל‪.‬‬ ‫‪ ‬ייצוג הלקוח בדיונים מול רשויות המס‪.‬‬ ‫‪ ‬עריכת פעולות פיננסיות הדורשות ראיה מערכתית של העסק‪.‬‬ ‫כללים ודגשים בבחירת רואה חשבון‬ ‫פרמטרים לבחירת רואה חשבון‬ ‫‪ ‬בעל ניסיון בתחום הפעילות העסקית‪.‬‬ ‫‪ ‬בעל ניסיון מול רשויות המס‪.‬‬ ‫‪ ‬יכולת ראיה מערכתית פיננסית‪.‬‬ ‫‪ ‬נכון לבצע פעולות יזומות פיננסיות ללא קשר ללקוח‪.‬‬ ‫‪ ‬בעל יכולת לבצע קישורים בין מספר בעלי עסק‪.‬‬ ‫צמצום פער הציפיות בין‬ ‫רואה חשבון ללקוחו‬ ‫הנהלת חשבונות והגשת דוח שנתי‪.‬‬ ‫הגשת הצהרת הון‪.‬‬ ‫ייצוג מול רשויות המס במקרים מיוחדים כגון דיונים‪.‬‬ ‫פגישות יזומות ע"י רו"ח לבדיקת צמיחה‪/‬דעיכה של העסק‪.‬‬ ‫קבלת החלטות עסקיות‪.‬‬ ‫משא ומתן לקבלת אשראי ע"י הבנקים‪.‬‬ ‫בניית תזרים מזומנים וצפי פני עתיד‪.‬‬ ‫תודה על ההקשבה !‬ ‫מוטי ללו – רואה חשבון‬ ‫טלפון ‪08-9359997‬‬ ‫נייד‬ ‫‪052-2640233‬‬ ‫‪[email protected]‬‬