‫דבר העורכת‬ ‫הקבוץ חוגג ‪ 71‬שנים להיווסדו‪ .‬שנים רבות ותהפוכות הלוקחות את הקהילה לבחון שוב ושוב את ערכי‬ ‫הליבה שלה‪ .‬תהליכי ההפרטה מעמידים את הבחינה על סדר היום‪ ,‬כל פעם בהשתקפות אחרת‪.‬‬ ‫חוסנה של הקהילה נמדד שוב ושוב‪ ,‬וככל שהשאלות הולכות וקרבות לחצרו של הפרט‪ ,‬כך עולה‬ ‫הטמפרטורה והויכוח מתלהט‪.‬‬ ‫בסוף כל גל ומערבולת תהפוכות נשאר היחד‪.‬‬ ‫איכותו‪ ,‬יופיו וכיעורו ‪ -‬נתונים בידיו של כל אחד‪/‬ת באופן שווה‪.‬‬ ‫זה היופי וזו האחריות‪.‬‬ ‫בעלון הפעם‪ :‬ראיון עם רבקה רייכר‪ ,‬ממייסדות הקבוץ‪ ,‬בהגיעה לגיל ‪.100‬‬ ‫מרים כורם בטור דעה על שיוך וקליטה‪ ,‬אריאל מן בהרצאה על בחירה אישית ואחריות (דרך קישור‬ ‫ליוטיוב )‪ ,‬ענת פיס כותבת על הקורה בענף התיירות וורד בר סמך וענת רייס על החברים שאינם כבר‬ ‫איתנו‪.‬‬ ‫קריאה מהנה‪.‬‬ ‫בתים בתים ואהבה אחת‬ ‫יהודה עמיחי‬ ‫התְנּועֹות‬ ‫חל ַּקְנּו בֵּינ ֵּינּו אֶת הַּשָּׂ פָּׂה‪ ,‬אַּתְ ל ָּׂקַּ חְתְ אֶת ַּ‬ ‫ִ‬ ‫ִּצּורים וְהָּׂי ִינּו יַּחַּד שָּׂ פָּׂה ַאחַּת‬ ‫הע ִ‬ ‫אנ ִי אֶת ָּׂ‬ ‫ו ַּ ֲ‬ ‫מעִי‬ ‫מעִי שִ ְ‬ ‫ּודְ בָּׂרִ ים רַּ בִים‪ .‬שְ מַּע‪ ,‬שְ מַּע ‪ ,‬שִ ְ‬ ‫מו ֶת י ֵּש ה ְַּרבֵּה‪ ,‬אֱֹלהִים י ֵּש ה ְַּרבֵּה‬ ‫אחָּׂד‪ָּׂ ,‬‬ ‫חַּי ֵּינּו ֶ‬ ‫בתֵּנּו ַאחַּת‪.‬‬ ‫ה ָּׂ‬ ‫אחָּׂד ו ְַא ֲ‬ ‫חַּיֵּינּו ֶ‬ ‫עורכת ראשית‪ :‬ליאור רייזל‬ ‫טובה פרידמן‬ ‫עיצור גרפי‪:‬‬ ‫צפריר ניר‬ ‫צילומים‪:‬‬ ‫הל ְַּך אֶל עֹול ָּׂמֹו‬ ‫עַּל מֵּת אֹומְרִ ים‪ָּׂ ,‬‬ ‫ת אֶל עֹולָּׂמִי‬ ‫א ְ‬ ‫הלַּכְנּו‪ַּ ,‬‬ ‫אנַּחְנּו חַּיִים ו ְ ָּׂ‬ ‫ו ַּ ֲ‬ ‫תים אֹומ ְִרים קַּדִ יש‬ ‫מ ִ‬ ‫אנ ִי אֶל עֹולָּׂמְֵּך‪ ,‬עַּל ֵּ‬ ‫ו ַּ ֲ‬ ‫אנַּחְנּו אֹומ ְִרים קַּדִ יש כָּׂל יֹום ‪ ,‬קַּדִ יש בְתַּ פְקִ יד‬ ‫ו ַּ ֲ‬ ‫הבָּׂה‪.‬‬ ‫ח ו ְשִ יר ַא ֲ‬ ‫מחָּׂה ו ְכ ֹ ַּ‬ ‫הל ֵּל ו ָּׂשֶ בַּח ו ְשִ ְ‬ ‫ַּ‬ ‫הל ְלּו י ָּׂה‪.‬‬ ‫תים י ְ ַּ‬ ‫ם ִ‬ ‫ה ֵּ‬ ‫כִי ֹלא ַּ‬ ‫קַּדִ יש כְמֹו קִדּושִ ין‪ .‬הֲרֵּ י אַּתְ‪ ,‬הֲרֵּ י אַּתָּׂה‬ ‫אנַּחְנּו‪ ,‬ה ֲֵּרי הָּׂעֹול ָּׂם‪ ,‬ה ֲֵּרי עֹולָּׂמֵּנו‪.‬‬ ‫הֲרֵּ י ֲ‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬ ‫עם רבקה רייכר‬ ‫ליום הולדתך המאה‬ ‫ברכות מכל בית יד‪-‬מרדכי‬ ‫נולדתי בקרקוב אשר בפולין בשנת ‪ ,4141‬כל משפחתי מדורי דורות חיו שם‪ .‬בית דתי‬ ‫מאוד‪ .‬אבי הצטיין בהתנגדותו לציונות ובמיוחד ל"השומר הצעיר"‪ .‬זאת היתה תנועה‬ ‫מלאת חיים‪ ,‬זו היתה הרגשתנו כל עוד היינו בקן‪ .‬בבית רבנו עם אבא שחיפש אותנו‪,‬‬ ‫וכש נודע לו שהחביאו אותנו בקן מתחת לספסלים‪ ,‬אבא אמר שהנערים האלו מוליכים‬ ‫אותנו שולל‪ .‬אמא היתה אישה מלאת חיים ומאוד הזדהתה עמנו‪ .‬היא למדה את השירים‬ ‫של התנועה‪.‬‬ ‫היינו ‪ 8‬ילדים‪ :‬שלושה בנים וחמש בנות‪ .‬אמא פירנסה את המשפחה‪ .‬יחד עם אחיותיי‬ ‫הגדולות ‪ -‬תפרו מצעים לחנויות ובתי מלון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 4148‬אחינו הבכור אריה אירגן קבוצה לעלייה לארץ‪ ,‬שתחצה איתו את הגבול‬ ‫לאוסטריה ומשם לטריייסט‪ .‬הם נתפסו ונכלאו‪ .‬הייתי בת ‪ .1‬אחי אמר לי ללכת לסבתא‬ ‫‪,‬שהיתה די עשירה‪ ,‬להגיד שאחי בבית סוהר‪ .‬היא השיגה עו"ד ששיחרר אותם‪ .‬שבועיים‬ ‫לאחר שהשתחרר עבר את הגבול ולבסוף הגיע לארץ‪.‬‬ ‫נשארתי בבית עם אמא ואחיותיי שהמשיכו לעבוד כדי להשיג כרטיסים לעלות לארץ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 4111‬סיימתי את בית הספר היסודי‪ ,‬שם גם למדתי תפירה‪ .‬המורה לימדה אותנו‬ ‫את מנהגי היהדות‪ :‬איך להתלבש ואיך להתנהג‪ .‬התנגדתי ללימודים האלו‪ ,‬רציתי חינוך‬ ‫ציוני‪ .‬באותו זמן בנו בקראקוב גימנסיה עברית‪ ,‬מעורבת בנים ובנות‪ .‬זה היה בית ספר‬ ‫פרטי‪ .‬ביקשתי מהדוד שלי שידבר עם המנהל כדי שיקבל אותי ללימודים‪ .‬נכנסתי‬ ‫ל גימנסיה אחרי שעברתי את הבחינה של כיתה ח'‪ .‬שילמתי את הלימודים על ידי זה‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬ ‫שלימדתי תלמידים מתקשים‪ .‬סיימתי את הגימנסיה ‪ -‬יש לי תעודת בגרות יהודית‬ ‫ופולנית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 4191‬עליתי לארץ‪ .‬דרכי היתה קשה מאוד‪ ,‬עליתי בבדידות‪ .‬אחי אריה שכבר היה‬ ‫בארץ דאג להמלצה שאוכל לעלות והוא מתחייב לדאוג לי כלכלית‪.‬‬ ‫בתחילה הייתי כמה חודשים בקיבוץ גן שמואל‪ ,‬גרעין של ‪ 93‬איש‪ .‬אחרי כמה חודשים‬ ‫הגענו ל"מצפה הים" קרוב לחוף הים ליד נתניה‪ ,‬שם קיבלו אותנו בשמחה‪ .‬חיינו בתנאים‬ ‫מאוד קשים‪ ,‬באוהלים‪ .‬משם עברנו לבנות את ביתנו ביד מרדכי‪.‬‬ ‫עבדתי בחקלאות‪ :‬גידלנו ירקות‪ ,‬בצרנו ענבים‪ .‬אחרי מלחמת השחרור התחלתי לעבוד‬ ‫כמורה לעברית של נוער בולגרי‪ ,‬ילדים שבאו מהשואה‪ .‬עבדתי גם במחסן הבגדים‪,‬‬ ‫מטבח‪ ,‬מורה באולפן‪ ,‬במפעל המנועים "מירון" ובממלכה‪ .‬עזרתי להרבה אנשים שביקשו‬ ‫ממני עזרה בלימודים‪.‬‬ ‫אישיות שהייתי רוצה להפגש איתה‪ :‬חיים נחמן ביאליק‪.‬‬ ‫פינה שאני אוהבת בקיבוץ‪ :‬בית הקברות על הגבעה‪ .‬יש עוד פינות יפות‪ ,‬צריך לאהוב את‬ ‫יד מרדכי‪ .‬בהתקרב יום הולדת ‪ 4..‬אני מאושרת שחייתי את החיים האלו‪ ,‬תמיד רבצה‬ ‫עלי החובה לעשות דברים‪.‬‬ ‫תודה שזכרת אותי ובאת לראיין אותי כדי שידעו ויזכרו‪.‬‬ ‫זהבה קלרמן מברכת את רבקה רייכר‬ ‫ליום הולדתה המאה שחל ב‪ 12-‬לדצמבר‬ ‫לרבקה יום הולדת‪ ,‬וואוו‪ ,‬תקופת חיים המכילה עולם ומלואו‪ .‬שתי מאות ‪ -‬המאה ה‪1.-‬‬ ‫והמאה ‪. 14‬‬ ‫מחמם את הלב לברך אותך ריבצ'ה ביום הולדת ‪ . 4..‬כמה מרגש‪.‬‬ ‫נמצאים כאן אתך‪ ,‬משפחה‪ ,‬חברי קבוץ וידידים לדרך‪.‬‬ ‫הקשר שלי עם ריבצ'ה הוא תולדה של קשר שבועי כבר מספר שנים טובות‪ .‬הניתוק‬ ‫וחוסר מעורבות בחיי הקיבוץ קשה לה מאד‪ ,‬דפי מזכירות ודפי קבלת שבת מקלים מעט ‪.‬‬ ‫רבקה‪,‬‬ ‫אישה של אליהו‪ ,‬אמא של מרים ונורית‪ .‬כל השנים שומרת על קשר חם עם רחל ולאה‪.‬‬ ‫בתקופה האחרונה‪ ,‬בגלל ליקויי השמיעה‪ ,‬נוצר חלל בקשר שלה עם הבנות וזה חסר לה‬ ‫מאד‪ .‬הדאגה לכל ארבעת הבנות מאד מעסיק אותה‪.‬‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬ ‫רבקה היא מדור המייסדים‪ .‬סיפור חייה הוא מסע חיים ארוך הקשור עם בניית הקיבוץ‬ ‫והארץ‪ ,‬מלחמות‪ ,‬הגשמה‪ ,‬אהבת אדם ומסירות נפש‪ .‬ספר עב כרס הם חייה של רבקה‪.‬‬ ‫אהבה גדולה לבית אבא ואמא‪ ,‬התבגרות בצל אנטישמיות ומרד בסמכות האב בכל‬ ‫הקשור לפעילות בתנועת השומר הצעיר‪ ,‬הכשרה‪ ,‬עלייה והגשמה‪ 1 ,‬עשורים של לימוד‬ ‫עולים חדשים את השפה העברית ואת אהבת הארץ‪ ,‬וחיזוק שייכותם לקבוץ‪.‬‬ ‫רבקה תמיד היתה מעורבת ופעילה בחיי הקיבוץ‪ .‬בתקופת המלחמה בקרב על יד מרדכי‪,‬‬ ‫רבקה מילאה תפ קיד פעיל מיוחד ועם סיכון חיים‪ .‬היתה קשרית‪ ,‬בתפקידה קרובה מאד‬ ‫לגרישה מפקד המקום שהטיל עליה משימות קשות ומסוכנות והיא‪ ,‬שהעריצה אותו ואת‬ ‫שיקול דעתו‪ ,‬ביצעה בנאמנות כל הוראה‪.‬‬ ‫רבקה אישה קטנה‪ ,‬צלולה בדעתה‪ ,‬קמטים של ‪ 4..‬שנים שזכתה בהם ביושר‪ ,‬היסטוריה‬ ‫של תרומה ומסירות ללא לאות‪ .‬עברית רהוטה‪ 88 .‬שנות חיים בקיבוץ‪.‬‬ ‫בית אבא ואמא היה בית חם ואוהב‪ .‬רבקה מתארת את בית הוריה כבית שנתן ועיצב את‬ ‫אופיה‪ .‬עיצוב האופי היא אומרת‪ ,‬מתחיל בילדות‪ ,‬בבית‪" .‬משפחה זה לתת אחד לשני‪,‬‬ ‫להתקרב‪ ,‬לא להיות אטום לצרכי השני‪ ,‬לגור בשכנות טובה‪ ,‬לעזור לאדם בצרתו‪ .‬תעשה‬ ‫מה שאתה יכול ואפילו יותר מזה"‪ .‬זאת שמעה בבית ועל פי זה נהגה‪.‬‬ ‫כשאמרתי לרבקה שאנו חוגגים לה יום הולדת והאם יש לה רצון מיוחד ביום זה‪ ,‬ביקשה‬ ‫שיהיו שירים‪ ,‬שיבואו חברי קיבוץ ומשפחה והיא מוכנה גם לספר על בית אבא בפולין‪.‬‬ ‫אכן הגיעו חברים ומשפחה ל השתתף בשמחתך‪ ,‬לתת לך אהבה שכה מגיעה לך‪,‬‬ ‫להעריך‪ ,‬לפרגן להודות על כל מה שנתת למקום הזה‪.‬‬ ‫לחייך‪ ,‬לשמוח ולהתחזק‪.‬‬ ‫מזל טוב ‪ ,‬באהבה והוקרה גדולה מכולנו‪.‬‬ ‫לחיים טובים מלאי אור והחשוב מכל הבריאות‪.‬‬ ‫מזל טוב!!!‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬ ‫מילון מושגים בנושא קליטה ושיוך‬ ‫האם מי שרוצה לפדות דירות בכפיה (להלן הפקעה) רוצה את טובת הצעירים ומי שמתנגד לכך לא רוצה‬ ‫קליטת צעירים ביד מרדכי ורק רוצה להרוויח כלכלית מכך??‬ ‫תשובה‪ :‬ממש לא נכון‪ .‬בהכללה סביר ששני הצדדים רוצים את הצעירים שלנו כאן איתנו‪ .‬השאלה היא‬ ‫כמובן הדרך והפתרון‪ .‬האם לפתור את הבעיה הנקודתית למספר צעירים מועט צודקת יותר מאשר‬ ‫לחפש פתרון כולל גם לבנים שמעבר לפינה בדרכם חזרה הנה?‬ ‫אם נפקיע את הדירות‪ ,‬מדוע בעצם לא כל הצעירים שיבואו יוכלו ליהנות מהמחירים המוזלים שנוכל‬ ‫להציע להם?‬ ‫תשובה‪ :‬מכיוון שתהליך כזה יוכל להתבצע רק עד יום רישום הדירות על שם החברים בפועל ואולי אפילו‬ ‫לפני‪ .‬הדירות יילקחו רק ממשפחות שהוריהם נפטרו בין היום הקובע ליום הרישום היום בפועל‪ ,‬וכבר לא‬ ‫משויכת להם דירה‪ .‬זה מספר קטן מאד‪ .‬אחר השיוך בפועל כבר לא ניתן יהיה לעשות זאת כי הדירות‬ ‫כבר תהינה שייכות לחברים באופן מעשי‪.‬‬ ‫אז למה כרמיה? האם שם רוצים לקלוט יותר מאשר כאן?‬ ‫תשובה‪ :‬ממש לא‪ ,‬בכרמיה אין נפטרים לפני היום הקובע (שני בני הזוג‪ ,‬כך שהדירה הוחזרה לקיבוץ)‬ ‫ואין עדיין נפטרים שאחרי היום הקובע (שני בני הזוג)‪ .‬רוב הוותיקים שהיום הם בני ‪ +83‬עזבו כבר מזמן‪,‬‬ ‫לקחו את פיצויי העזיבה והשאירו דירות שלא מסומנות ולא אמורות להיות משויכות לאף חבר ולכן קל‬ ‫למוכרן לנקלטים בלי לפגוע בזכויות של אף חבר‪( .‬העובדות בדוקות)‪.‬‬ ‫איך ירגישו אותם צעירים שיקבלו את אותן דירות מופקעות?‬ ‫ההורים כמו הורים רוצים לעזור‪ .‬ושוב חוזרים לדרך ולפתרון‪ .‬כמו שאני מכירה את הבנים עליהם מדובר‪,‬‬ ‫קשה לי להאמין שישמחו לקבל דירה שנלקחה בכפיה מבן אחר רק בגלל שהוא צעיר מהם בכמה שנים‬ ‫ועדיין לא הקים משפחה‪ .‬מה גם שלא בצדק הם מצטיירים כמסכנים התלויים בחסדי אחרים‪.‬‬ ‫מה אומר החוק בעניין?‬ ‫ממה שהבנתי‪ ,‬עורך הדין המלווה טוען שאין דרך חוקית לכפות פדיון על היורשים במחיר נמוך כל כך‪.‬‬ ‫אם רוצים לבצע הפקעת הזכות בכפיה‪ ,‬הפיצוי צריך להיות גבוה בהרבה ואז לצעירים יהיה קשה לעמוד‬ ‫בסכומים אלה‪ .‬כפיה כזאת תתקע את התהליך בשנים ארוכות של סחבת משפטית‪.‬‬ ‫אז מה ניתן לעשות?‬ ‫לדעתי (הרעיונות לא שלי) אפשר‪:‬‬ ‫א‪ .‬הדברות‪ ...‬קודם כל להרגיע!!! להדבר ולשכנע אנשים לפדות את הדירות מרצון‪ .‬לדעתי כל ניפוח‬ ‫הנושא רק מעצים את העניין ויקשה על הדברות‪ .‬כי אם נלחמים על כך כל כך אז כנראה מדובר‬ ‫בכסף גדול‪ ...‬ויש מה להפסיד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לחשוב בכיוון אחר‪ .‬לדוגמא‪ :‬הקמת קרן הלוואות להתחלות בניה‪ ,‬שאם הבנתי נכון הסכום‬ ‫ההתחלתי זו הבעיה העיקרית‪ .‬לדוגמא כל חבר שתשויך לו דירה ישים סכום כסף‪ .‬לא נכנס לצדדים‬ ‫טכניים ריבית וכ"ו ‪ .‬תודה לאל הצעירים שלנו חרוצים ומתפרנסים לאט לאט ובתנאים טובים הם‬ ‫יחזירו את החוב‪ ,‬והקופה תעמוד לרשות הבא בתור‪ .‬אני בהחלט רואה מצב שגם בני קבוץ שעזבו‬ ‫והתבססו יהיו מוכנים להשתתף בקרן זו‪ .‬ואולי גם גורמים חיצוניים שירתמו לסייע (עוטף עזה או‬ ‫משהו‪ .)...‬הצבת קריטריונים‪ :‬האם זה רק לבנים שבונים כאן? ואולי להרחיב גם לבנים שבונים‬ ‫בחוץ? זה כבר שלב ב'‪( .‬בואו לא נשכח שגם היום משלמים הבנים שפה סכום מכובד כשכר דירה)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אם נצא מנקודת הנחה שהדירות המוצעות לצעירים אלו יעלו להם בסביבות ארבע מאות אלף שקל‬ ‫ודירות אלו ברובן הגדול זקוקות לשיפוץ מסיבי‪ .‬כמי שחלק מחברי שיפצו דירות‪ ,‬ידוע לי שהשיפוץ לא‬ ‫יגמר בפחות מחצי מליון שקל‪ .‬מאחר ואני שיפצתי ללא שום הגדלה שיפוץ צנוע‪ ,‬עם רואה חשבון‬ ‫פרטי שישב לי על הווריד‪ ,‬וראיתי את הסכומים‪ .‬כך שזה יגיע לסביבות ‪ 1..‬אלף שח לדירה)‪ .‬בימים‬ ‫אלו מתחילים את שלב ב' של הבניה החדשה‪ .‬האם לא נכון והוגן יותר לתת להם להשתלב בשכונה‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬ ‫החדשה‪ ,‬לבנות בניה המתאימה כלכלית לאותם בנים עם אפשרות הגדלה בעתיד? הם יקבלו דירות‬ ‫חדשות כמו שצריך‪ ,‬ולא ירגישו שהם יושבים ב"חטא" על דירות של אחרים‪ .‬ובעצם כמעט באותו‬ ‫מחיר‪.‬‬ ‫אז כמה באמת שוות הדירות האלה?‬ ‫יש הרבה דרכים להציג את מחיר הדירות‪ .‬כרגע מדובר שתמורת הפקעת הדירה תקבל כל משפחה ‪93.‬‬ ‫אלף שקל‪ .‬כמו שאתם בטח מתארים לעצמכם (ותמים מי שחושב אחרת) המשפחות גם הן לא ממתינות‬ ‫ובידיהן שווי הערכה של בערך ‪ 8..‬אלף ‪ .₪‬אך השווי האמיתי והחשוב הוא להשאיר את הדירה כפי‬ ‫שנקבע בהחלטה על היום הקובע לבני המשפחות שלהן היא שייכת ולאפשר לבניהן לגור בהן‪.‬‬ ‫איפה את בכל הספור? האם את אובייקטיבית?‬ ‫אז ככה‪ ...‬הן אני והן שמעון בני קבוץ‪ .‬אמי שתחייה נושקת את גיל ‪( 4..‬היכונו בע"ה לחגיגות‪ )...‬הוריו‬ ‫של שמעון נפטרו לפני ה"יום הקובע"‪.‬‬ ‫בנינו רואים את עצמם חוזרים לקבוץ לאחר הקמת משפחה‪ .‬הירושה שלנו קבורה כאן באדמות יד‬ ‫מרדכי‪ .‬הורינו עבדו והשקיעו את כל חייהם כאן במקום הזה‪ 11.( .‬שנות עבודה אם ננסה להיות יותר‬ ‫ספציפיים‪ )...‬לצערי אין לנו ירושה אחרת‪ ,‬לא בתל אביב לא ברמת גן ואפילו לא ברחובות‪ .‬כשמדברים‬ ‫היום על קליטה יש לי המון אמפטיה לבנים הצעירים‪ .‬הן על הבנים שכבר נמצאים כאן וגם על אלו‬ ‫שבדרך‪ .‬ולכן חייבים לייצר פתרון מתמשך ולא נקודתי‪ .‬נתתי כאן ‪ 1-9‬דוגמאות שאפשר לייצר פתרון לא‬ ‫כוחני‪ ,‬לא מתלהם אלא הוגן וגם מכבד יותר את הצעירים שרוצים לבנות פה את ביתם‪( .‬כשווים ולא‬ ‫כמסכנים)‪.‬‬ ‫אני מאד מקווה שאנשים לא יגררו לפתרון כוחני‪ .‬פרט לפירור המרקם החברתי העדין יתקעו את מהלך‬ ‫השיוך לשנים ארוכות‪ .‬נראה לי שלפחות אדם אחד נמצא במצב של "תמות נפשי עם פלישתים"‪.‬‬ ‫בואו לא נגרר אחריו ונייצר פתרונות ‪( win win‬פתרונות שכל הצדדים מרוצים מהם) כי יש כאלה‪.‬‬ ‫תודה שהיה לכם סבלנות לקרוא עד הסוף‪,‬‬ ‫והעיקר בואו נחפש את הפתרון הצודק‪ ,‬אבל בחייאת חברים‪,‬‬ ‫בואו נעשה את זה בחוכמה‪...‬‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬ ‫שיחה אישית עם ארבעים אנשים‬ ‫תשאלו אותי מה עשיתי החודש?‬ ‫נו אל תתביישו‪.‬‬ ‫טוב אני אספר לכם‪.‬‬ ‫החודש יצאתי לאזרחות‪.‬‬ ‫אפשר לומר שזו אי הוודאות הכי כיפית שהייתה לי אי‪-‬פעם‪.‬‬ ‫בתום שלוש שנות שירות בבסיס האימונים של חטיבת הנח"ל‬ ‫החלטתי לשאת דברי פרידה מהחברים שצברתי במהלך השירות‪.‬‬ ‫הסרטון מתמקד בחוויית השירות הצבאי מנקודת המבט‬ ‫של תומך הלחימה הפשוט‪.‬‬ ‫מקווה שתוכלו להסתדר עם צילום של סמארטפון‪.‬‬ ‫הנה הקישור ליוטיוב‬ ‫צפייה מהנה!‬ ‫(תמונה מתוך ההרצאה)‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬ ‫חדשות מענף התיירות‬ ‫לאחר קיץ קשה מאד עם אפס פעילות בענף בעקבות שיא הפעילות מעבר לגבול‪ ...‬החלה התאוששות‬ ‫בתקופת החגים עם המשפחות שבאו בהמוניהם לפסטיבל הדבש‪ .‬ומיד אחר כך אירועים רבים‪ ,‬ביניהם ‪:‬‬ ‫‪ 1...‬גמלאי בנק לאומי שמבקרים אותנו ב‪ 3-‬מחזורים מדיי יום ג' כבר שבוע שלישי‪ ,‬ואירוע המרוץ‬ ‫למיליון של בנק ירושלים שהתקיים לפני שבוע בכל רחבי הקיבוץ והיה הצלחה כבירה‪ .‬ובהזדמנות זו‬ ‫תודה לכלל הציבור ששיתף פעולה‪.‬‬ ‫במוזיאון הגענו להסדר עם משרד החינוך על תוספת שעות תקן במסגרתן יגיעו תלמידי בתי הספר‬ ‫מהאזור ללא תשלום ויתוקצבו עי' שעות תקן ממשרד החינוך‪.‬‬ ‫שלב נוסף בהקמת התצוגות החדשות‪ ,‬בית תנועות הנוער‪ ,‬אושר עי' מספר גופים שתומכים במוזיאון‬ ‫(ועידת התביעות‪ ,‬מנהל התרבות‪ ,‬יק''א והקרן לעזבונות)‪ ,‬ואנחנו נכנסים לתהליך הקמת התצוגה‪.‬‬ ‫תערוכה נוספת שמוקמת בניצוחה של ורד בר‪-‬סמך תעסוק במחנה סוביבור‪ .‬במרכז התערוכה יעמוד‬ ‫הדגם שנבנה לפני שנים עי' אורי ירושלמי בהנחייתו של שמואל מנה‪.‬‬ ‫הדגם נבדק עי' הארכיאולוג יורם חיימי‪ ,‬תושב מפלסים שחופר במחנה‪ ,‬והתערוכה תיצור עניין נוסף‬ ‫סביבו נוכל להזמין את חיימי להרצאות‪.‬‬ ‫חתמנו על הסכם חדש עם משרד הכלכלה שמממן הגעת בתי ספר מקצועיים ליום עיון במוזיאון‪ .‬הגיעו‬ ‫עד כה במסגרת ההסכם ביה''ס מפלמחים וביה''ס מרהט‪.‬‬ ‫השבוע בקרו אותנו הבורד של ועידת התביעות בישראל‪ .‬זהו למעשה הפורום שמחליט לאן ילכו‬ ‫ההקצבות של הועידה‪ .‬אנחנו נבחרנו בתור מקום מייצג לתרומת ועידת התביעות לחינוך‪ .‬החברים‬ ‫(חלקם ניצולי שואה בני למעלה מ‪ )1.-‬ביקרו במוזיאון‪ ,‬ובמרכז הכנסים צפו בסדנאות של תלמידים‪.‬‬ ‫ביקרו גם בבית הסיעודי בית‪-‬האורן שגם הוא נהנה מתרומתם – הביקור היה מאד מאד מוצלח ‪.‬‬ ‫מסוף שבוע הבא ולמשך שבעה שבועות ייכלל המוזיאון במבצע של משרד התיירות "חורף חם בנגב"‪,‬‬ ‫במהלכו יהיה המוזיאון פתוח חינם לקהל בשישי ובשבת והכניסה תמומן עי' משרד התיירות‪.‬‬ ‫אתר שחזור הקרב נכנס סוף סוף למהלך רציני של שיפוץ‪ .‬השלב הראשון אמור להסתיים עוד כחודשיים‬ ‫שלושה‪ .‬אנחנו במקביל ממשיכים לפעול בשיתוף המועצה לשימור אתרים להשגת הסכום החסר לשלב‬ ‫ב' בשיפוץ‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו אנו רוצים להזכיר שחבריי הקיבוץ ואורחיהם מוזמנים להשתתף בפעילויות השונות בשעות‬ ‫הפתיחה הרגילות לקהל הרח ב על בסיס מקום פנוי‪ .‬בחנוכה הקרוב נוסיף לפעילות גם סדנת ייצור שמן‬ ‫זית‪.‬‬ ‫הכניסה לחברי יד מרדכי ואורחיהם (עד ‪ 3‬אורחים) ללא חיוב‪ .‬שעות הפתיחה מפורסמות באתר שלנו‪.‬‬ ‫נשמח לראותכם‪,‬‬ ‫צוות התיירות‬ ‫תיירות יד מרדכי ‪ -‬מרכז הזמנות‪ .‬טלפון ‪ ,9558776 – 80‬פקס‪80 - 9584075 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬ ‫בעקבות הודעתה של מישל דגני על רצונה לסיים את תפקידה כרכזת החינוך הבלתי פורמלי ביד מרדכי‪,‬‬ ‫הוקם צוות בחירה שכלל את דרור קפלון‪ ,‬אלון דגן ‪,‬משה הררי‪ ,‬נסיה לבנה‪ ,‬רחל אשחר וחגית דרור‪.‬‬ ‫פורסם מכרז פנימי וחיצוני‪.‬‬ ‫רואיינו ‪ 9‬מועמדים ופז רייזל ניבחר לתפקיד‪.‬‬ ‫פז יחל עבודתו בתחילת ינואר ‪ .1.43‬ויתחיל בחפיפה עם מישל כבר בימים הקרובים‪.‬‬ ‫אנו מאחלים לפז הצלחה במילוי התפקיד החשוב והמורכב הזה שנימצא בתוך ערכי הליבה של קהילת יד‬ ‫מרדכי‪ ,‬ומבקשים להודות למישל על שנים של עשייה למען מערכת החינוך של יד מרדכי‪.‬‬ ‫אלון דגן‪ ,‬מש"א‬ ‫ביום בשבת ‪ 11‬בנובמבר התקיימו משחקי שחמט אינטרנטי בין ארבעה בני יד‪-‬מרדכי לבין ילדים יהודיים‬ ‫מארה"ב‪ .‬ילדינו‪ :‬צור הררי‪ ,‬גורן ויטקינד‪ ,‬רימון דבורה ועפרי שניידר‪ ,‬בנוסף למשחק עצמו‪ ,‬יצרו קשר‬ ‫ויזואלי ומילולי‪ ,‬בעזרת הוריהם‪ ,‬דרך הסקייפ עם אותם הילדים בארה"ב‪ .‬ילדים אלה לומדים בבי"ס יהודי‬ ‫בניו‪ -‬ג'רסי ולומדים שחמט עם ישראלי שחיפש קשר עם ישראל‪ .‬למרות תקלות טכניות‪ ,‬המשחקים‬ ‫התקיימו וכמו‪-‬כן גם הקשר האישי‪.‬‬ ‫משה סוקר‬ ‫"צוות סימון מגרשים ממשיך לבחון את חלוקת המגרשים‪ ,‬תחת הגישה של שאיפה לשוויון מרבי הניתן‬ ‫בין המגרשים‪ ,‬הגדלת המגרשים הניתנים לכך עד ‪ 13.‬ממ"ר והימנעות מהוצאות כספיות‪ .‬אנו ממשיכים‬ ‫לשבת עם כל משפחה המעוניינת בכך סביב סימון מגרשה‪ ,‬למרות שחלוקת המגרשים עדיין בתהליך‬ ‫היווצרות‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬גבולות המגרש יקבעו סופית לפי כרטיס‪-‬מגרש שייחתם עם כל חבר‪-‬קיבוץ‪".‬‬ ‫משה סוקר – רכז הצוות‪.‬‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬ ‫יום רביעי ‪ 3‬דצמבר ‪4102‬‬ ‫קול קורא ‪ -‬קרן לעידוד השרות בקבע ע"ש רא"ל דן שומרון ז"ל‬ ‫התנועה הקיבוצית פונה לקצינים ונגדים בשרות הצבאי או בכוחות הביטחון להגיש את‬ ‫בקשותיהם לקבלת מענק מהקרן לעידוד השרות בקבע‪.‬‬ ‫הקרן הוקמה כדי לעודד את חברי הקיבוצים‪ ,‬בני ובנות הקיבוצים לשרות קבע ממושך בצבא‬ ‫ובכוחות הביטחון‪ ,‬להביא לידי ביטוי את הערכת התנועה הקיבוצית לנציגיה העושים שרות‬ ‫למען המדינה‪ ,‬לחזק את הקשר של התנועה הקיבוצית עם שליחיה בצבא ובכוחות הביטחון‬ ‫ולחזק את משקלה ותרומתה של התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית בכלל ובכוחות‬ ‫הביטחון בפרט‪.‬‬ ‫הקרן תעניק מדי שנה‪ ,‬על פי החלטות הקרן‪ ,‬סכום חד פעמי‪ ,‬למבקשים שימצאו מתאימים‬ ‫ביותר לשנה זאת‪ .‬הסכום יינתן כסיוע ללימודים‪ ,‬דיור‪ ,‬ניידות וכדומה‪.‬‬ ‫תנאי סף לקבלת המענק‪:‬‬ ‫‪ .1‬הפונה הינו חבר קיבוץ או בן קיבוץ במסלול קבלה לחברות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפונה משרת שרות קבע "מובהק"‪ ,‬החל מתפקיד מ"פ או מקביל לו בארגונים אחרים‪,‬‬ ‫כולל נגדים ומשרתים אחרים בכוחות הביטחון (שב"כ‪ ,‬מוסד‪ ,‬שב"ס‪ ,‬מג"ב)‪.‬‬ ‫‪ .3‬לפונה ‪-‬מסלול שרות עתידי בקבע של שנתיים לפחות‪ ,‬תינתן עדיפות לשרות ממושך‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫‪ .4‬הפונה מאשר את נכונותו לסייע בפעילות חינוכית תנועתית שמטרתה עידוד הגיוס‬ ‫והשרות המשמעותי בצה"ל ובכוחות הביטחון האחרים‪.‬‬ ‫‪ .5‬תנאים נוספים שיקבעו ע"י הנהלת הקרן‪.‬‬ ‫להגשת בקשות ניתן לפנות למחלקת ביטחון בתנועה הקיבוצית‪:‬‬ ‫במייל ‪[email protected] -‬‬ ‫בפקס ‪13-0745491 -‬‬ ‫בברכה‬ ‫יואב מרגלית ‪ -‬רכז מחלקת ביטחון הקיבוצית‬ ‫‪------------------ ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫לאונרדו דה וינצ'י ‪ 49‬תל אביב מיקוד‪ | 141.. :‬משרד – ‪ | .9-1113914‬פקס – ‪ | .9-111318.‬דוא"ל – ‪[email protected]‬‬ ‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬ ‫לזכרם של הנפטרים בחודש דצמבר‬ ‫פנינה אוטיקר‬ ‫נולדה בפולין ‪ , 29.7.1914‬נפטרה ב ‪6.12.2004‬‬ ‫עלתה ארצה ב ‪. 1939‬‬ ‫נישאה לגרישה והיו בין מייסדי הקבוץ‪.‬‬ ‫ילדיה‪ :‬שלום ודבורה‪.‬‬ ‫נכדיה‪ :‬סיון‪ ,‬אסנת‪ ,‬אסא‪ ,‬עמוס‪ ,‬טל‪ ,‬דפנה‪.‬‬ ‫גרישה אוטיקר‬ ‫נולד בפולין ב ‪ ,13.1.1913‬נפטר ב ‪4.12.2005‬‬ ‫עלה לארץ בשנת ‪.1939‬‬ ‫היה נשוי לפנינה והיו בין מייסדי הקבוץ‪.‬‬ ‫נולדו להם שני ילדים‪ :‬שלום ודבורה‪.‬‬ ‫נכדיו‪ :‬סיון‪ ,‬אסנת‪ ,‬אסא‪ ,‬ועמוס‪ ,‬טל‪ ,‬דפנה‪.‬‬ ‫משה וולקוביץ‬ ‫נולד בפולין ב ‪ ,21.7.1911‬נפטר ב ‪6.12.1973‬‬ ‫עלה לארץ בשנת ‪.1939‬‬ ‫היה נשוי לטונקה‪ .‬היו בין מייסדי הקבוץ‪.‬‬ ‫נולדו להם שלושה בנים‪ :‬ישי‪ ,‬עמי‪ ,‬אלישע‪.‬‬ ‫נכדיו‪ :‬ליאור‪ ,‬רוני‪ ,‬עומר‪ ,‬שרית‪ ,‬איתי‪ ,‬דן‪ ,‬דוד‪ ,‬תמר‪ ,‬יונתן‪.‬‬ ‫לוטקה וינר‬ ‫נולדה בפולין ב ‪ ,12.8.1914‬נפטרה ב ‪13.12.1973‬‬ ‫עלתה לארץ ב ‪. 1938‬‬ ‫נישאה לשבתאי והיו בין מייסדי הקבוץ‪.‬‬ ‫נולדו להם שני ילדים‪ :‬אבי ויהודית ‪.‬‬ ‫נכדים‪ :‬גלית‪ ,‬אריאל‪ ,‬רועי‪ ,‬טל‪.‬‬ ‫מאיר זילברשטיין‬ ‫נולד בפולין ב ‪ ,14.2.1914‬נפטר ב ‪4.12.1991‬‬ ‫עלה ארצה ב ‪.1947‬‬ ‫היה נשוי לפרנקה ונולד להם בן – יוסי‪.‬‬ ‫נכדים‪ :‬רועי‪ ,‬מילי‪.‬‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬ ‫יצחק רייס‬ ‫נולד בפולין ב ‪ ,19.1.18‬נפטר ב ‪4.12.2000‬‬ ‫עלה לארץ ב ‪.1936‬‬ ‫היה נשוי לרות והיו בין מייסדי הקבוץ‪.‬‬ ‫ילדיו‪ :‬אהוד‪ ,‬חיותה‪ ,‬בלהה ומאיר‪.‬‬ ‫נכדיו‪ :‬רננה‪ ,‬חמוטל‪ ,‬עטר‪ ,‬רותי‪ ,‬דניאל‪ ,‬גדעון‪ ,‬מאיה‪.‬‬ ‫צ'פו פסי‬ ‫נולד בבולגריה ב ‪ .17.1.1923‬נפטר ב ‪11.12.1992‬‬ ‫עלה לארץ ב ‪.1949‬‬ ‫היה נשוי לחביבה ולהם ‪ 3‬ילדים‪ :‬רעיה‪ ,‬טולי ודרורי‪.‬‬ ‫נכדיו‪ :‬תום‪ ,‬גלי‪ ,‬מאי‪ ,‬יהל‪ ,‬אימרי‪.‬‬ ‫נושקה מורדיש‬ ‫נולדה ברומניה ב ‪ 31.10.1915‬נפטרה ב ‪1.12.2009‬‬ ‫עלתה לארץ בשנת ‪.1939‬‬ ‫נישאה לאברהם והיו בין מייסדי הקבוץ‪.‬‬ ‫נולדו להם ‪ 4‬בנים‪ :‬איתן‪ ,‬אריה‪ ,‬יעקב ואבינועם ז"ל‪.‬‬ ‫נכדיה‪ :‬רותם‪ ,‬חגית‪ ,‬נעם‪ ,‬גונן‪ ,‬עינת ‪ ,‬דורון‪ ,‬קרן ובר‪.‬‬ ‫דנה דביר‬ ‫נולדה ביד מרדכי ‪ .27.10.1977‬נפטרה ב ‪.6.12.2004‬‬ ‫הייתה בתם של אברי ורחל‪.‬‬ ‫דנה השאירה שני אחים‪ :‬דרור ועידו‪.‬‬ ‫שלמה שטקל‬ ‫נולד בפולין ב ‪ ,15.5.14‬נפטר ב ‪ 12.12.1938‬במצפה הים‪.‬‬ ‫עלה ארצה ב ‪ .1936‬היה בין מייסדי הקבוץ‪.‬‬ ‫משתתפים בצערם של‬ ‫נילי‪ ,‬אודי‪ ,‬כרמל‪ ,‬פזית ומשפחותיהם‬ ‫על מותו של חברנו אברהם כוכבי‬ ‫יהי זכרו ברוך‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------‬‬‫"בין שתי גבעות" ‪ -‬עלון יד מרדכי מס' ‪41.41.1.41 - 41‬‬