‫מהמלא‬ ‫ידיעון עמותת מ‪.‬ל‪.‬א ‪ -‬המרכז למודעות אישית ‪ -‬אפריל ‪2011‬‬ ‫דבר היו"ר‬ ‫דבר העורכת‬ ‫דבר המנחה‬ ‫טור אישי‬ ‫ספוט לייט‬ ‫הנוער איתנו‬ ‫ברכות‬ ‫המלצות ופינוקים‬ ‫חג פסח שמח‬ ‫וחיבוקים‬ ‫ת מהמלא‬ ‫דבר העורכת‬ ‫לילך מרום‬ ‫“‪I read the news today oh‬‬ ‫‪”…boy‬‬ ‫ג’ון האלמותי שר באחד השירים‬ ‫היפים של הביטלס “יום בחיים”‪.‬‬ ‫כך אני מרגישה כשאני פותחת את‬ ‫העיתון ורואה שחור‪ ,‬מילים כמו‬ ‫אסון וטרגדיה קופצות לי לעיניים‬ ‫וללב‪ .‬אני לא אוהבת לקרוא יותר‬ ‫מדי עיתונים (חוץ מ‪-‬מהמלא‬ ‫כמובן)‪ ,‬עם כל כך הרבה מידע‬ ‫מסביבנו (עיתונים‪ ,‬אינטרנט) קל‬ ‫להישאב לכל העצב הנורא ואני‬ ‫מעדיפה שלא‪.‬‬ ‫כיצד ניתן לכבד את אלו שאיבדו‬ ‫את חייהם‪ ,‬במתקפת טרור או‬ ‫אסון טבע?‬ ‫התשובה מאד ברורה והיא לחיות‪.‬‬ ‫אני לא מתכוונת לקום בבוקר‪,‬‬ ‫לנשום לאכול ללכת לעבודה וכל‬ ‫שאר מטלות היום‪.‬‬ ‫אני מתכוונת לחיות‪ .‬יש יגידו שזה‬ ‫לא קל‪ ,‬יכול להיות‪ ,‬אבל אני נזכרת‬ ‫במשהו ששמעתי לא פעם בסדנה‬ ‫ולפני זה בפרסומת הגאונית אם‬ ‫לא הכי גאונית של נייק‪:‬‬ ‫“‪”Just Do It‬‬ ‫‪ [email protected]‬הפרסומת הזאת היא בשבילי מוטו‪.‬‬ ‫אני מנסה לחיות על פי מוטו זה‪.‬‬ ‫פעמים רבות העדפתי לשבת‬ ‫עורכות עפרה אייבר‪ ,‬לילך מרום‬ ‫בביתי במקום לצאת לקפה עם‬ ‫עיצוב ועריכה גרפית אורית צל‬ ‫חברים כי “אני צריכה לסדר” או‬ ‫“אני צריכה לישון” או אחד מיניי‬ ‫משתתפים דוד וליאנו‪ ,‬יונתן ספנסר‪ ,‬אלפי התירוצים שהיו לי‪ .‬לפעמים‬ ‫יפית דניאל‪ ,‬ויקי לואיס או'גריידי‪,‬‬ ‫אנו מסבכים את החיים שלנו‬ ‫‪ ,‬שילה רוז אדלר‪ ,‬לינורה‪,‬‬ ‫שלא לצורך במקום פשוט לחיות‬ ‫אותם‪ .‬חושבים יותר מדי‪ ,‬מנתחים‬ ‫איילת בן צבי‪ ,‬יעל איילון‪,‬‬ ‫יותר מדי‪ ,‬אפילו הכותבת הזאת‬ ‫צלמים עמי רוזן‪ ,‬נתי אברהם‪,‬‬ ‫ענבר בן‪-‬חור‬ ‫“חפרה” לעצמה מנהרות בראש‬ ‫לפני שפשוט התיישבה והתחילה‬ ‫לכתוב‪.‬‬ ‫כתובת העמותה‪:‬‬ ‫אני כל יום מגלה שהחיים יכולים‬ ‫מ‪.‬ל‪.‬א‬ ‫דוד וליאנו –‬ ‫להיות הרבה יותר פשוטים אם רק‬ ‫‪45292‬‬ ‫השרון‪,‬‬ ‫הוד‬ ‫‪,4‬‬ ‫האוכמניות‬ ‫נתייחס אליהם בצורה זו‪ .‬אין פה‬ ‫שום רצון לזלזל בשגרה המעיקה‬ ‫כתובת המייל של העמותה‬ ‫או בהפתעות הטובות והפחות‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ממערעכמותת מ‪.‬ל‪.‬א‬ ‫וועד‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫וע‬ ‫והצעותיכם‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫תון‬ ‫טובות של החיים אך על אף כל‬ ‫אלה ניתן לפשט את הכל באימוץ‬ ‫המוטו “פשוט לעשות” או פשוט‬ ‫“לחיות” בהתאם‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬סיפור שונה וחיובי‪,‬‬ ‫בהסתכלות מהצד‪ ,‬הוא אימץ‬ ‫את המשפט וממצה אותו עד‬ ‫תום‪ .‬קרוב משפחתי קיבל לפני‬ ‫כשנתיים בערך בשורה שהוא‬ ‫חלה בסרטן סופני ונותר לו זמן‬ ‫מוגבל לחיות‪.‬‬ ‫מאז הוא הספיק לאהוב להתאהב‪,‬‬ ‫לעבור לגור עם חברה שלו והכי‬ ‫חשוב לחיות‪.‬‬ ‫לחיות כל רגע ורגע ויחד עם זאת‪,‬‬ ‫עדיין לנסות להלחם בגזר הדין‬ ‫הלא מקובל הזה‪.‬‬ ‫אך בלי רחמים עצמיים ופטפוטי‬ ‫סרק‪ .‬ללא קשר למקרה זה‪,‬‬ ‫לאחר הסדנה האחרונה הבטחתי‬ ‫לעצמי להשתדל לעשות יותר‬ ‫ולדבר פחות‪ .‬לא אתן לתירוצים‬ ‫למנוע ממני לחיות‪.‬‬ ‫נכון זה לא תמיד מצליח‪.‬‬ ‫רק השבוע קפצתי פעמיים‬ ‫ל”מים” והם “נכנסו לי לאף” אבל‬ ‫אני לא אתן לזה לרפות את ידי‪,‬‬ ‫לא עוד‪.‬‬ ‫החלטתי שגם אם אני עייפה‬ ‫ומותשת‪ ,‬אמצא את הזמן לראות‬ ‫אנשים אהובים‪ ,‬להתעסק בדברים‬ ‫שאני אוהבת (כמו העיתון) ולחגוג‬ ‫כל רגע בחיים עדלידע (טוב את‬ ‫רובם)‪.‬‬ ‫שלכם לילך‬ ‫פניתי לחברי יונתן וליפית שריכזה‬ ‫יחד עימו את הסדנא וביקשתי‬ ‫מהם לכתוב כמה מילים שיתארו‬ ‫את חוויתם כרכזים‪:‬‬ ‫דבר היו"ר‬ ‫דוד וליאנו‬ ‫קהילה יקרה‪ ‬‬ ‫בגליון זה בחרתי לכתוב לכם‬ ‫על תפקיד חיוני בפעילות‬ ‫העמותה – תפקיד רכזי‬ ‫הסדנאות‪ .‬תפקיד‪ ‬אתגרי‪ ‬המחייב‬ ‫אחריות רבה וביצועו בהצלחה‬ ‫מצריך‪ ‬יכולות‪ ‬בתחום הניהול‪,‬‬ ‫מכירות‪ ,‬ארגון‪ ,‬יחסי אנוש‪,‬‬ ‫יכולת לעבודת צוות‪ ‬ועוד‪ ‬דבר‬ ‫חשוב ‪ -‬מוכנות‪ ‬להשקעת זמן‬ ‫משמעותית לאורך תקופה של‬ ‫כשישה שבועות‪ .‬זכיתי למלא‬ ‫תפקיד זה פעם אחת בלבד‪ ,‬האם‬ ‫המאמץ היה כדאי? חיובי חזק‪ .‬‬ ‫יש לי רק זכרונות‪ ‬חיוביים‪ ‬מתקופה‬ ‫מאתגרת ואינטנסיבית‪ ‬זו‪ ‬בה‬ ‫שימשתי כרכז יחד עם חברתנו‬ ‫מלכה אהרון‪ ,‬ובעיקר זיכרון‪ ‬נפלא‪ ‬‬ ‫ממסיבת הסיום בה נמלאתי‬ ‫בתחושת סיפוק עמוקה כשצפיתי‬ ‫בבוגרי הסדנא‪ ,‬שדקה קודם לכן‬ ‫היו עדיין סטודנטים‪ ,‬משתפים‬ ‫את כל משתתפי מסיבת הסיום‬ ‫בחוויה העמוקה אותה חוו‬ ‫כשעיניהם נוצצות (מי מדמעות ומי‬ ‫מהתרגשות)‪.‬‬ ‫את המתנה הנפלאה אותה‬ ‫מקבלים רכזי הסדנאות בליל‬ ‫שישי כבר הזכרתי? ואת ההוקרה‬ ‫במשוב? בקיצור ‪ -‬תפקיד מאד‬ ‫מאתגר שסיפוק רב מאד בצידו‪ .‬‬ ‫כל מי‪ ‬מכם שטרם מילא תפקיד‬ ‫זה יכול וישאל ‪ -‬האם יש לי את‬ ‫כל הנדרש כדי למלא בהצלחה‬ ‫תפקיד זה?‪ ‬התשובה ברורה ‪-‬‬ ‫בוודאי‪ .‬זו הסיבה שעבודת הריכוז‬ ‫מבוצעת על ידי שני רכזים ומלווה‬ ‫מטעם הוועד העובדים יחד‪ ‬כצוות‬ ‫אחד‪ ,‬למען השגת מטרה משותפת‪,‬‬ ‫תוך מתן גיבוי הדדי וחלוקת‬ ‫משימת הריכוז ביניהם‪ .‬כל מה‬ ‫שצריך ונדרש הוא פשוט ‪ -‬לרצות‬ ‫ולבחור לעשות את התפקיד‪.‬‬ ‫תפקיד מעצים המהווה המשך‬ ‫ישיר למה שלמדנו בסדנאות‪.‬‬ ‫על הריכוז ‪ /‬יונתן ספנסר‬ ‫לאחר ריכוז שתי סדנאות בשנים‬ ‫האחרונות אני שמח לבשר‪,‬‬ ‫שריכוז סדנת מ‪.‬ל‪.‬א‪ .‬זה “לגרום‬ ‫לדברים שיקרו” מעבר למה‬ ‫שניתן לשער; התחושה היא אתגר‬ ‫וסיפוק יוצא דופן‪ .‬אמנם עבודה‬ ‫מלוא החופן אך יחד איתה ‪ -‬מתנה‬ ‫המוענקת לסטודנט בכל אופן ‪.‬‬ ‫גם קשר חברי‪ ,‬אישי ומיוחד שנוצר‬ ‫עם אנשי העמותה; אסיסטנטים‪,‬‬ ‫מנחים‪ ,‬מתורגמנים וכל מי שבא;‬ ‫עבודת השיווק לסטודנטים‬ ‫חדשים הינה מיוחדת ובעלת‬ ‫עוצמה‪ .‬שהרי אין מילים לתאר את‬ ‫קסם המתנה שאותה אתה מעניק‬ ‫לבן שיחתך‪ .‬האצלת סמכויות‬ ‫וחלוקת תפקידים הם אימון מלמד‬ ‫בניהול אנשים והם גם מזמינים‬ ‫החזר של פרגונים‪ ‬שאותם ניתן‬ ‫למנף אלפי מונים; מדובר בהפקה‬ ‫מרתקת שכוללת את כל התמיכה‬ ‫הנדרשת‪ ,‬שמקורה ברוח גבית של‬ ‫ועד העמותה ופעיליה המסורים‪,‬‬ ‫שלא יחסכו מזמנם או מאומה;‬ ‫בערב הסיום הסיפוק הוא לכולם‪,‬‬ ‫כשפני הבוגרים מגלים את אשר‬ ‫על ליבם ואז אתה יודע שזה לא‬ ‫רק אותו כוכב ים‪ ,‬אלא אתה הוא‬ ‫זה שזכה גם; ומכאן גם אתם‬ ‫לריכוז תרוצו להירשם‪ ,‬וללא‬ ‫דחיינותעבורכם “לגרום לדברים‬ ‫שיקרו” ‪ -‬זו ההזדמנות‪ .‬‬ ‫מהו הריכוז בשבילי ‪ /‬יפית דניאל‬ ‫הריכוז מעניק לי את ההזדמנות‬ ‫לתרום‪ ,‬לבטא את עצמי‪ ,‬את‬ ‫היכולות שלי‪ ,‬לפתח את יכולת‬ ‫האירגון שלי‪ ,‬להמשיך בתהליך‬ ‫העבודה‪ ,‬לעבוד בשיתוף פעולה‪,‬‬ ‫להיות החלטית יותר ולומר את‬ ‫מה שאני חושבת באמת‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אני מרגישה שקיבלתי‬ ‫זכות להעניק ל‪ 21-‬אנשים‬ ‫מתנה בלתי נשכחת‪ ,‬מתנה לכל‬ ‫החיים‪ ,‬מתנה יקרה שקיבלתי‬ ‫לפני שנתיים‪ .‬ריכוז סדנא מוכיח‬ ‫שקוצרים פירות לאחר עבודה‬ ‫קשה‪ .‬תודה על הזדמנות זו‪ .‬‬ ‫אין ספק שאחרי שקוראים את‬ ‫שכתבו יונתן ויפית כל מילה‬ ‫נוספת מיותרת כדי לתאר‬ ‫את האתגר והסיפוק שבמילוי‬ ‫התפקיד‪ .‬אז למה החלטתי לכתוב‬ ‫לכם על תפקיד רכזי הסדנאות?‬ ‫כדי לעודד רבים ככל האפשר‬ ‫מכם להתנדב לתפקיד חיוני זה‬ ‫שהתנאי המוקדם היחידי הנדרש‬ ‫למילויו (חוץ מ”שאיפה בוערת”‬ ‫למלאו) הוא השתתפות בחמש‬ ‫סדנאות בוגרים‪.‬‬ ‫בקרוב יתקיים ערב הדרכה לרכזי‬ ‫סדנאות אליו נזמין את כל חברי‬ ‫העמותה המעונינים להתנדב‬ ‫לתפקיד זה‪ .‬הודעה מפורטת‬ ‫תפורסם באתר העמותה ובמייל‬ ‫קהילתי‪ .‬הערב מיועד‪ ‬הן לחברי‬ ‫קהילה שביצעו תפקיד זה בעבר‬ ‫והן לחברים חדשים המעונינים‬ ‫להתנדב‪ ,‬גם אם טרם עמדו‬ ‫במיכסת חמש הסדנאות שהינה‬ ‫תנאי מוקדם לשמש כרכז סדנא‪.‬‬ ‫מקווה לראות רבים מכם‬ ‫מתנדבים לתפקיד רכז סדנא‪.‬‬ ‫לסיום ובלי קשר ישיר‪ ,‬רציתי‬ ‫לשתף אתכם בציטטה מדהימה‬ ‫מדברי נלסון מנדלה שהופצה‬ ‫לממונות על מעמד האישה‬ ‫במשרדי הממשלה לקראת יום‬ ‫האישה הבינלאומי שהתקיים‬ ‫בחודש מרץ ‪:2011‬‬ ‫“הפחד העמוק ביותר שלנו הוא‬ ‫לא שמא אנחנו חלשים מדי‪ .‬הפחד‬ ‫העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו‬ ‫בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור‪ .‬זה‬ ‫האור שבנו – לא האפלה שבתוכנו‬ ‫– שמפחיד אותנו יותר מכל‪ .‬אנחנו‬ ‫שואלים את עצמנו – איזו זכות יש‬ ‫לי להיות מבריק‪ ,‬יפהפה‪ ,‬מוכשר‬ ‫ואהוב? למען האמת – איזו זכות‬ ‫יש לך לא להיות? אין שום דבר‬ ‫נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא‬ ‫ירגישו חסרי בטחון‪ .‬ככל שניתן‬ ‫לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים‪,‬‬ ‫בלי מודע‪ ,‬רשות לאחרים לעשות‬ ‫כמונו‪ .‬ככל שנשתחרר מהפחדים‬ ‫שלנו‪ ,‬נוכחותנו תשחרר אחרים‬ ‫מפחד!”‪ ‬‬ ‫נלסון מנדלה‪ .‬‬ ‫חיבוק לכולכם‬ ‫ולהתראות בריכוזים‬ ‫דוד‪ ‬‬ Forgiveness With the Holy days of Passover approaching next month, many of you may be considering the meaning of freedom from slavery. In IMC terms, what do you want to move beyond in your life? We use the poem as a way to evaluate ourselves and our emotions. For many people, anger and resentment are poison to our souls. Long after someone has harmed us we hold onto the emotions, trying to make sense out of what the other did. For many offenses, no sense can be made so we go through life, unable to live our lives from a place of peace. Some of us feel that by staying angry, we may be able to teach the people who have harmed us a lesson. Or, it may give us a sense of power in response to the feeling of powerlessness that came with the harmful behavior. We always feel justified in being angry and this is understandable. I hope that each of you will take the/ a moment to notice how anger/resentment rage feels in your body. In what ways are the emotions harming you and the ones you love? Many of you have heard me share a beautiful story of forgiveness that occurred one weekend in IMC. I have changed the names to protect the confidentiality, although the person gave me permission to share her story in the newsletter. Her twenty-seven year old daughter was killed by terrorists. That was the day of Ana’s first death. She lost her will to go on. How can one live without her angel? The daughter, Sivan, seemed to be a pure, generous, young woman. It was very painful for Sivan to know that there were people starving in the world. Sivan saw it as her mission to make an impact on .world hunger One Shabbat, Sivan and her husband Moshe, took fresh sandwiches to an area of Israel scattered with young soldiers. They were protecting their country. They were unable to protect Sivan. As they drove down the deserted road, a gunshot was fired by terrorists and Sivan lay dying in her husband’s arms. The soldiers would never receive her gifts of food. When Ana related her story of pain to others in the workshop, she had no peace, no desire to be joyful. Ana’s marriage was falling apart. She and her husband had been unable to find solace in each other. During the workshop, Ana allowed herself to become free of the anger and pain that didn’t belong to her. She intently listened as a man role-played the terrorist. As if Sivan, herself were influencing the dialogue, Ana heard him make a sincere amend: “Ana, I am so very sorry for killing your daughter. You did not deserve that. I know that I have left you with unimaginable pain that cannot end. I want you to know why I did it. I live in a Palestinian refugee camp and we do not have food for our children. I was paid for this mission, which allowed me to purchase food for my family.” Ana’s peaceful and forgiving look was accompanied by her sincere and simple statement “I forgive you.” She followed this with the admission that she knew that her daughter would have given her life so that his children could eat. And that .is exactly what happened There was a brief but meaningful embrace between them-the unspoken understanding that these loving parents could understand each others desperate pain for their children. The world seems to be promising more pain, more terror, more violence, more hunger, more poverty. But it is through the darkness of the pain that we appreciate the Light. What are we to do? How is each of us lighting up the world or ourselves within the world? We might begin to look for inspiration from these seemingly unexplainable circumstances. Neal Donald Walsh, in his Conversation with God books stated that “You can choose to be a person who has resulted simply from what has happened or from what you’ve chosen to be and do about what has happened.” To that, I would add that we might find a sense of peace by using our personal pain to show .compassion toward others Ana danced without inhibition after her forgiveness experience for the first time in twenty years. Ana wasbrought back to life that day. She talks as much as she can about her daughter and makes sure that she gives meaning to her life. And wherever Sivan is, we can imagine that she is not hungry, not in pain and is probably dancing about her mother’s freedom. To sum it all, here is an exercise you can do at home: 1. Name the three people whom you blame the most for your life being the way it is. 2. For each person named, list the three things each did that hurt you the most. 3. For each person named, write down anything you have done to hurt them back for what they did to you. Also, write down any ways in which you have hurt yourself as a result of what they did. 4. Write down at least three things you are willing to do to make amends to/forgive these people and yourself or what you are willing to do to improve the relationships. Good luck & Happy Passhover Vicki Lewis O'Grady ‫הכאב אנו מסוגלים להעריך את‬ ‫ מה עלינו לעשות? איך יכול‬.‫האור‬ ‫כל אחד מאיתנו להאיר את העולם‬ ?‫או את עצמנו בתוכו‬ ‫ניתן להתחיל לחפש את ההשראה‬ ‫מתרחישים שאינם לכאורה‬ ‫ ניל דונלד וולש בספריו‬.‫מובנים‬ ,‫“שיחות עם אלוהים” כתב “כאדם‬ ‫אתה יכול לבחור להיות מכלול‬ ‫התוצאות של מה שהתרחש או‬ ‫להיות זה שבוחר איך לחיות ומה‬ ”.‫לעשות לגבי הדברים שקרו‬ ‫ שאולי נמצא‬,‫לזאת אני אוסיף‬ ‫תחושת שלווה בשימוש בכאבנו‬ .‫האישי כדי להביע חמלה לאחרים‬ ‫ חזרה‬,‫לאחר חווית הסליחה שלה‬ ‫אנה לרקוד בפעם הראשונה מזה‬ ‫ באותו יום‬.‫ שנה ללא עכבות‬20 ‫ אנה מדברת על‬.‫חזרה אנה לחיים‬ ‫בתה ככל שניתן ונותנת משמעות‬ ‫ אנו יכולים רק לדמיין‬.‫לחייה‬ ,‫שסיוון בכל מקום בו היא נמצאת‬ ‫לא חווה כאב או רעב וכנראה‬ .‫רוקדת וחוגגת את שחרור אימה‬ ‫ מצורף עבורכם תרגיל‬,‫לסיכום‬ :‫אישי לבית‬ ‫ מנו את אותם אנשים אשר אתם‬.1 ‫מאשימים הכי הרבה בדרך בה‬ .‫חייכם מתנהלים‬ ‫ דברים אשר‬3 ‫ עבור כל איש מנו‬.2 .‫הוא עשה בכדי לפגוע בכם‬ ,‫ עבור כל אדם שמניתם כתבו‬.3 ‫מה עשיתם בכדי לפגוע בו בחזרה‬ ‫ואיך אתם פגעתם בעצמכם‬ .‫כתוצאה מאותם מעשים שהם עשו‬ ‫כתבו לפחות שלושה דברים‬.4 ‫אשר אתם מוכנים לעשות על‬ ‫לתקן את המצב עם‬/‫מנת לסלוח‬ ‫האנשים או עצמכם או מה אתה‬ ‫מוכנים לעשות על מנת לשפר את‬ .‫הקשר‬ ‫בהצלחה וחג שמח‬ ‫ויקי לואיס או'גרדי‬ ,‫כאבה את תופעת הרעב בעולם‬ ‫בחרה לה כיעוד להטביע חותם‬ .‫בשינוי מצב הרעב העולמי‬ ‫ החליטו סיון‬,‫באחת השבתות‬ ‫ומשה בעלה לקחת כריכים טריים‬ ‫ולחלקם לחיילים צעירים הפזורים‬ ‫ בנסיעה‬.‫באחד מאזורי הארץ‬ ‫ נפתחה אש‬,‫בכביש נטוש לכיוון‬ ‫ סיוון‬.‫טרוריסטים על מכוניתם‬ ‫ גוססת למוות בזרועות‬,‫נפגעה‬ ‫ החיילים שמילאו תפקידם‬.‫בעלה‬ ‫ לא הצליחו‬,‫בהגנה על המדינה‬ ‫ החיילים לא זכו‬.‫להגן על סיוון‬ ‫מעולם לקבל את מתנת הכריכים‬ .‫של סיוון‬ ‫בשתפה בכאבה את הסטודנטים‬ ‫ לא היתה באנה‬,‫האחרים בסדנה‬ ‫ נישואיה‬.‫שלווה או יכולת לשמחה‬ ‫ היא ובעלה לא הצליחו‬.‫התפרקו‬ .‫למצוא אחד בשני נחמה‬ ‫במהלך הסדנה הרשתה אנה‬ ‫לעצמה להשתחרר מהכעס‬ .‫והכאב שלא היה שייך לה‬ ‫היא הקשיבה בתשומת לב‬ ‫למשחק התפקידים עם גבר‬ .‫ששיחק את הטרוריסט‬ ‫התחושה היתה כאילו סיוון עצמה‬ ‫ כאשר אנה‬,‫שיח‬-‫השפיעה על הדו‬ ‫שמעה אותו מביע חרטה אמיתית‬ ‫“אנה אני מצטער שהרגתי את‬ ‫ אני יודע‬.‫ זה לא הגיע לך‬,‫בתך‬ ‫שהשארתי אותך עם כאב אינסופי‬ ‫ אני רוצה אבל‬.‫ובלתי נסבל‬ ,‫שתדעי למה עשיתי את זה‬ ‫אני גר במחנה פליטים פלשתיני‬ ‫ שילמו לי על‬,‫ואין לנו אוכל לילדינו‬ ‫המשימה הזאת אשר איפשרה לי‬ .”‫לרכוש מזון למשפחתי‬ ‫על פניה של אנה נסך מראה‬ ‫סלחני ושליו כשאמרה בצורה‬ .”‫פשוטה ואמיתית “אני סולחת לך‬ ‫לאחר הצהרה זאת הודתה אנה‬ ‫שסיוון היתה נותנת את חייה שלה‬ .‫על מנת שהילדים שלו יאכלו‬ ‫ לאחר מכן‬.‫וזה בדיוק מה שקרה‬ ‫התחבקה אנה עם ה”טרוריסט‬ ‫חיבוק קצר אך משמעותי ששיקף‬ ‫את ההבנה שיכולה להיות בין‬ ‫הורים לגבי הכאב הנואש שהם‬ .‫חשים לעיתים עבור ילדיהם‬ ‫העולם נראה לנו כמבטיח כאבים‬ ‫ רעב‬,‫ טרור נוסף ואלימות‬,‫נוספים‬ ‫ אך רק בעוברנו דרך חשכת‬.‫ועוני‬ ‫דבר המנחה‬ ‫ויקי לואיס או'גריידי‬ ‫סליחה‬ ‫לקראת חג הפסח המתקרב‬ ‫ רבים מכם ודאי מהרהרים‬,‫ובא‬ ‫במשמעות ה”יציאה מעבדות‬ ‫ במונחים של “זאת‬.”‫לחרות‬ ‫ “ממה אנו‬,‫בחירתי” השאלה היא‬ .”‫רוצים להשתחרר בחיים שלנו‬ ‫אנו משתמשים בשיר כאמצעי‬ .‫להעריך את עצמנו ואת רגשותינו‬ ‫לאנשים רבים כעס וטינה הם רעל‬ ‫ הרבה אחרי שמישהו‬.‫לנשמה‬ ‫ אנו נאחזים ברגשות‬,‫פגע בנו‬ ‫ מנסים להבין ולמצוא היגיון‬,‫אלו‬ ‫ למרבית‬.‫במשהו שהאחר עשה‬ ‫ לא ניתן למצוא היגיון‬,‫העוולות‬ ‫במהלך חיינו ואנו ממשיכים‬ ‫להתנהל בחיים מבלי למצוא‬ .‫בהם שלווה‬ ‫חלקנו מרגישים שבהישארנו‬ ‫כועסים נלמד לקח את אותם אלה‬ ‫ או שנתמלא בתחושת‬,‫שפגעו בנו‬ ‫כוח כתגובה לתחושת חוסר‬ .‫האונים שחווינו כשנפגענו‬ ‫אנו תמיד מרגישים צודקים‬ .‫ וזה מובן בהחלט‬,‫בכעסנו‬ ‫אני מקווה שכל אחד מכם יקח‬ ‫ זעם‬,‫ טינה‬,‫רגע להבחין כיצד כעס‬ ‫ באילו דרכים‬.‫מרגישים לכם בגוף‬ ‫פוגעים רגשות אלו בכם ובאהובים‬ ?‫עליכם‬ ‫רבים מכם שמעו אותי משתפת‬ ”‫אתכם בסיפור ה”סליחה‬ ‫היפה הזה שהתרחש באחת‬ ‫ השמות שונו על מנת‬.‫מהסדנאות‬ ‫לשמור על פרטיותם וחשאיותם‬ ‫של הנוגעים בדבר למרות‬ ‫שקיבלתי את הרשות לשתף‬ .‫אתכם בסיפור מעל דפי העיתון‬ .‫זה היה יום תחילת המוות שלה‬ ‫ של אנה נרצחה‬27-‫בתה בת ה‬ ‫ אנה איבדה‬.‫על ידי טרוריסטים‬ ‫ “איך ניתן לחיות‬.‫את הרצון לחיות‬ ,‫ללא המלאך שלה?” סיוון בתה‬ ‫ אשר‬,‫ טהורה ונדיבת לב‬,‫צעירה‬ ‫אני גאה בעצמי‬ ‫טור אישי‬ ‫יציאה מעבדות לחרות‪..‬‬ ‫פסח בפתח‪ ..‬את פורים השארנו‬ ‫לא מזמן מאחור‪ ..‬ואני חוגגת יום‬ ‫הולדת‪ .‬יום הולדת מיוחד הוא זה‪,‬‬ ‫יום ההולדת ה‪ 1-‬לחיי החדשים‪.‬‬ ‫אפריל ‪ 2010‬סטודנטית בסדנא‪,‬‬ ‫תחילתו של תהליך הריפוי קראתי‬ ‫לחוויה‪..‬‬ ‫שנה משמעותית מלאה בנדנדות‪,‬‬ ‫ארגז כלים חדשים שלחיי‬ ‫מתווספים נבדקים בהיסוס‪,‬‬ ‫סקרנות‪ ,‬לעיתים נבעטים‪ ,‬בקיצור ‪-‬‬ ‫לא עושה לעצמי את החיים קלים‪.‬‬ ‫פצצת רגשות מתקתקת‪ ,‬מהלכת‬ ‫בשבילי חיי אותם עטפתי בקפידה‬ ‫לאורך השנים והשבילים כבר לא‬ ‫כל כך נוחים למעבר‪ ..‬המסלולים‬ ‫מטשטשים‪ ..‬והעטיפות‪ ..‬בעיקר‬ ‫העטיפות‪ ..‬מתפוררות להן‬ ‫מהאחיזה הבטוחה בה האמנתי‬ ‫כל השנים‪.‬‬ ‫הלכה לה ה"שליטה"‪.‬‬ ‫פורים הגיע‪ ..‬חג המסיכות‪ ..‬ואני‬ ‫בפעם הראשונה משוחררת מן‬ ‫המסיכות אותן העטיתי על עצמי‪..‬‬ ‫אלה שעיצבו את מי שאני‪.‬‬ ‫מסיכת ה"כל יכולה" לפח‬ ‫הושלכה‪ ..‬נפרדת בקשיים‬ ‫ממסיכת ה"שליטה"‪ ..‬אומרת‬ ‫שלום יפה ל"הכל נפלא" ול"אני‬ ‫חזקה"‪" ..‬ביקורת עצמית" – עימך‬ ‫אני כבר לא חברה‪.‬‬ ‫"מאותגרת מסיבה" מגיעה‬ ‫לי כרכיכה‪ ,‬פגיעה‪ ..‬אוהבת‪..‬‬ ‫משתפכת‪ ..‬חבקנית ונשקנית‬ ‫מאושרת לחגיגת העמותה‪.‬‬ ‫נאמר על פורים שזה הזמן‬ ‫לשחרור וחגיגה עדלידע‪..‬‬ ‫קצת אלכוהול‪ ..‬ואני את המצווה‬ ‫במלואה ממלאה‪.‬‬ ‫איזו חוויה מדהימה‪ .‬תודה לכם‬ ‫על הזדמנות אדירה‪.‬‬ ‫לא סיימנו החגיגה ולי מכת מצרים‬ ‫מחכה‪ ..‬חג הפסח שממשמש לו‬ ‫ובא‪ .‬לא אשת חגים אנוכי‪ ,‬זכרונות‬ ‫לא פשוטים הם מלווים‪ ..‬המסיכות‬ ‫ספוט לייט‬ ‫שילה רוז אלדר‬ ‫שם‪ :‬שילה רוז אדלר (נולדתי‬ ‫כנורית אבל שיניתי לאחרונה‬ ‫בעצת נומורולוגית)‬ ‫בוגרת סדנה ‪ 161‬דצמבר ‪2010‬‬ ‫גיל‪ 46 :‬מקום מגורים‪ :‬ראשל”צ‬ ‫סטאטוס‪ :‬גרושה ואם לשלושה‪+ ‬‬ ‫סנדי הכלבה המדהימה‬ ‫במה את עוסקת?‬ ‫מלווה אנשים בתהליך שינוי‬ ‫בחייהם תוך שימוש בשיטת‪NLP ‬‬ ‫ושיטות טיפול הוליסטיות‪ :‬טתא‬ ‫הילינג (‪ ,)1+2‬אומגה (קלאסי)‪.‬‬ ‫אני בעלת אנרגיות ריפוי אותן‬ ‫אני משלבת בטיפולים אישיים‬ ‫בקליניקה ובסדנאות‪ .‬מאבחנת‬ ‫ומייעצת בעזרת תקשור ‪ -‬אבחון‬ ‫ויעוץ מדויקים המתקבלים‬ ‫באמצעותי ממדריך רוחני‪.‬‬ ‫היכן למדת?‬ ‫אני מאסטרית ב‪ NLP-‬ממכללת‬ ‫רטר שהיא הותיקה בלימוד‬ ‫השיטה‪ .‬‬ ‫מהי שיטת ‪?NLP‬‬ ‫‪ NLP‬זו שיטת טיפול המתבססת‬ ‫על המידע שנקלט דרך החושים‬ ‫שלנו ונמצא בתת המודע‪ .‬בעזרת‬ ‫סט של תהליכי עומק‪ ,‬השיטה‬ ‫מאפשרת לאתר את שורשי הבעיה‬ ‫ולהחליף רגשות‪ ,‬אמונות הרגלים‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫היציבות שלבשתי בחיים לקראת‬ ‫כל חג סופגות כמה סדקים‪..‬‬ ‫ה"אין" זועק לו בעוצמה בנשמה‪.‬‬ ‫השנה בחרתי לשנות לי את‬ ‫החוויה‪ .‬השנה אמרתי די‪ ,‬לא אתן‬ ‫לו לעבר לנהל את חיי‪.‬‬ ‫לשנותו לא אוכל‪ ,‬לכעוס אין טעם‬ ‫בכלל‪..‬‬ ‫אז למה אני מנוהלת על ידו עד‬ ‫בלי די??‬ ‫השנה אדאג לייצר לי זכרונות‬ ‫חדשים עם טעם וריח ורגשות‬ ‫נעימים‪.‬‬ ‫אך לא שכמותי ב”קטנות”‬ ‫מסתפקים‪ ,‬ארגנתי לי חג לגמרי‬ ‫משפחתי‪.‬‬ ‫השדון מתעמר בי ואני בשלי‬ ‫– הפעם אעשה לי חג חדש‬ ‫משלי‪ .‬למרבה הפליאה‪ ,‬כולם‬ ‫שיתפו פעולה ‪ -‬לא עובדה מובנת‬ ‫מעצמה‪.‬‬ ‫השנה אני חוגגת עצמי‪ ,‬משוחררת‬ ‫ממעגלי חיי שהיתוו לי דרך כל‬ ‫השנים‪ ..‬חוזרת אל הילדה של‬ ‫פעם ומאפשרת לה לבחור בחיים‬ ‫חדשים‪.‬‬ ‫יום הולדת שנה מלאו לה‪..‬‬ ‫והיא משחררת את הכבלים‬ ‫יציאה מעבדות לחירות‬ ‫חיים חדשים‪.‬‬ ‫לכם יקרים‪,‬‬ ‫אלה שמכירים ואלה שכעת‬ ‫קוראים‪ ,‬מאחלת מכל הלב‬ ‫“יציאת מצרים” מרשימה‬ ‫כל אחד ואחת בשחרור קטן‬ ‫כגדול מכבליו האישיים‬ ‫“זו בחירתי” ואני ואת ואתה יכולים‬ ‫האביב הגיע‪ ,‬זמן פריחה הוא‪,‬‬ ‫ניצנים קטנים ותפרחות ענק‬ ‫לשדה שלנו כולם מתקבלים‪.‬‬ ‫חג שמח לכם‪,‬‬ ‫בואו נלבלב לנו אל החיים‪.‬‬ ‫פחדים ודפוסי התנהגות שעוצרים‬ ‫אותנו בחיים שע”י החלפתם‪/‬‬ ‫שחרורם נוכל להגשים את מה‬ ‫שאנו רוצים בחיים‪ .‬הטיפול מתבצע‬ ‫באמצעות שיחות‪ ,‬הרפיה ודמיון‬ ‫מודרך במשך שבועיים המכוונים‬ ‫להשגת תוצאות בזמן קצר‪.‬‬ ‫מה הביא אותך לעבודה הזאת?‪ ‬‬ ‫מאז ומתמיד נהניתי לעזור‬ ‫לאנשים מתוך אהבה ורצון‬ ‫להוביל אותם לחיות את חייהם‬ ‫באושר ובהגשמה עצמית‪ .‬הנתינה‬ ‫ממלאת אותי בסיפוק ואושר‪.‬‬ ‫לפני שנה לקחתי על עצמי‬ ‫פרויקט התנדבותי‪ ,‬פרסמתי‬ ‫לנהל רומן עם עצמי‬ ‫באתר “אגורה” טיפולים בחינם‬ ‫למי שידו אינה משגת טיפולים‬ ‫בתשלום‪ .‬לדוגמא‪ ,‬טיפלתי באשה‬ ‫חד הורית שמגדלת שני תאומים‬ ‫לבד וביקשה ליצור לעצמה זוגיות‪,‬‬ ‫או בחור צעיר שאינו עובד למעלה‬ ‫מ‪ 10-‬שנים בגלל תאונת דרכים‬ ‫שביקש להוריד ממשקלו (ואכן‬ ‫הוריד ‪ 7‬וחצי ק”ג בחודשיים)‪,‬‬ ‫קוסמטיקאית שרצתה לפתוח עסק‬ ‫ונתקלה בפחדים וחסימות‪ ,‬גרושה‬ ‫שביקשה להגמל מעישון ועוד‪..‬‬ ‫ובזמן הפנוי‪:‬‬ ‫תחביבים‪ :‬גיליתי לאחרונה אהבה‬ ‫לכתיבה ופתחתי בלוג בשם‬ ‫“המחירים שאנו משלמים בזוגיות”‬ ‫בקפה דה מרקר‪.‬‬ ‫אני אוהבת לקרוא ומרבה לקרוא‬ ‫ספרים של סאניה רומן‪ ,‬ברנדון‬ ‫בייס‪ ,‬רובין שארמה ואנתוני רובין‪.‬‬ ‫המקום האהוב עלי‪ :‬הים‪.‬‬ ‫כמאסטרית בשיטה המבוססת על‬ ‫מידע שנקלט בחושים‪ ,‬כל חושי‬ ‫משתתפים בהנאה מתכונות הים‪,‬‬ ‫הצבע הכחול‪ ,‬הרעש העדין‪ ,‬ריחו‬ ‫המיוחד המלוח ומגע המים בעלי‬ ‫אנרגית הריפוי שעל גופי‪.‬‬ ‫‪FAKE IT TILL U MAKE IT‬‬ ‫שלום פחד‪,‬‬ ‫אתה ואני מכירים המון זמן‪...‬‬ ‫ככה הגעת בפתאומיות בלי שום‬ ‫הזמנה‪ ,‬מתישהו בתפר שבין‬ ‫הילדות לתחילת גיל ההתבגרות‪,‬‬ ‫בנון שלנטיות חתמת הערת‬ ‫אזהרה בטאבו של הנשמה שלי‪,‬‬ ‫והרגשת ממש בעל הבית‪ .‬ואני‬ ‫התמימה הבוסרית‪ ,‬נפלתי ברשת‬ ‫שטווית לי‪ ,‬והפכתי למשת”פית‬ ‫שלך‪ ,‬הזנתי אותך‪ ,‬ואתה‪ ,‬מדושן‬ ‫מעונג רק גדלת ושמנת ולא‬ ‫הפסקת לנסות להשתלט על‬ ‫המחשבות שלי‪ ,‬הרגשות שלי‬ ‫ועל ההתנהגויות שלי‪ .‬בטבעיות‬ ‫תפשת לך את המקום לפני‬ ‫ההגה‪ ,‬וניתבת את דרכי בחיים‪.‬‬ ‫רוב הזמן פחד‪ ,‬היית במשקל‬ ‫עודף‪ ,‬היחידים שגרמו לך‬ ‫להתכווץ מדי פעם היו מר אומץ‬ ‫החסון והאישה שאיתו היזמות‬ ‫האצילית‪ ,‬אבל על הזוג המלכותי‬ ‫אדבר בפעם אחרת‪....‬‬ ‫איך הולך השיר של פוליקר‪ ,‬יש‬ ‫דברים שרציתי לומר‪...‬‬ ‫ידידי בדימוס‪ ,‬הפזם של הגיל שלי‬ ‫צבר כבר קילומטראז’ מכובד ואני‬ ‫כבר לא ילדה‪ ,‬אמנם עדיין קצת‬ ‫תמימה אבל כבר גדלתי והבשלתי‬ ‫ואני סוף סוף מבינה‪....‬‬ ‫פתאום נפל לי אסימון‪ ,‬איזה‬ ‫אסימון‪ ,‬כמו במכונות של וגאס‬ ‫כשמישהו זוכה נופלים עשרות‬ ‫אסימונים ומוסיקה ורעש‬ ‫וצלצולים‪ ,‬זה קרה גם לי‪ ,‬פתאום‬ ‫חדרה בי ההכרה שאתה כולה‬ ‫אורח ועוד כזה שממש לא רצוי‪.‬‬ ‫פתאום הבנתי שהפחד הכי‬ ‫גדול‪ ,‬זה בעצם לפחד מהפחד‪.‬‬ ‫אתה מבין‪ ,‬הצל שלך מסתיר‬ ‫את השמש החמה והנעימה של‬ ‫החיים היפים ורבאק‪ ,‬הרי מה‬ ‫שצריך לקרות הרי ממילא יקרה‬ ‫איתך או בלעדיך‪ ,‬אז מה שנותר‬ ‫זה לזכור את זה וליהנות אבל‬ ‫‪JUST DO IT‬‬ ‫‪‬‬ ‫להלן כמה מילים שכתבתי‬ ‫לפגישת המשוב שלאחר הסדנה‬ ‫שלי‪ ,‬אליה לא הגעתי‪.‬‬ ‫צר לי כל כך שאני לא אתכם‪.‬‬ ‫צר לי‪ ,‬כי רציתי לומר לכל אחד‬ ‫ואחת מכם תודה‪ ,‬שתמכתם‬ ‫ונתתם לי כל כך הרבה אהבה‪,‬‬ ‫באחד מהצמתים היותר קשים בחיי‪.‬‬ ‫אחרי מותה של אימי הרגשתי‬ ‫שעלי להתנתק ממשפחתי כי‬ ‫חשתי שהאבל הוא אישי שלי ולא‬ ‫רציתי להכביד איתו על בן זוגי‬ ‫ובנותי‪ .‬דפוס התנהגות שמאפיין‬ ‫אותי בכאביי ‪ -‬כמו חיה פצועה‪,‬‬ ‫אני מלקקת את פצעיי בדד‪.‬‬ ‫חשבתי לנסוע ל‪ 3-‬ימים לאזור‬ ‫מצפה רמון‪ ,‬למקום שנקרא “סוכה‬ ‫במדבר” ולצעוק אל מרחבי ההרים‬ ‫הערומים‪.‬‬ ‫באחת מהליכות הבוקר שלי‪ ,‬כן‬ ‫כן‪ ,‬עם חמשת כלבי‪ ,‬הרגשתי‬ ‫שהפעם יהיה לי קשה מנשוא‬ ‫להיות לבד כהרגלי וחשבתי‬ ‫שאולי בפעם הראשונה‪ ,‬אבחר‬ ‫שלא להיות לבד עם כאבי ואשתף‬ ‫בו עוד אנשים‪.‬‬ ‫המידע על הסדנה היה בידי‬ ‫אך סירבתי בעקשנות אופיינית‬ ‫להירשם‪ .‬אחרי שנייה‪ ,‬ג’חנון היתה‬ ‫על הקו ושאלה‪ ,‬נו מה החלטת?‬ ‫עניתי מהר כן‪ ,‬כדי שלא יהיה‬ ‫בידי פנאי לחרטה‪ .‬הצעד להגיע‬ ‫לסדנה‪ ,‬היה מהלך חדש שעשיתי‬ ‫בחיי ואני מוקירה את עצמי על‬ ‫אומץ ליבי לעשות מהלך זה‪.‬‬ ‫ובאתי‪ .‬ובכיתי‪ .‬וצעקתי‪ .‬וכאבתי‪.‬‬ ‫הטור של‬ ‫איילת בן צבי‬ ‫‪‬‬ ‫עוד אחת שחוותה‬ ‫וואו בסדנה‬ ‫לינורה‬ ‫אך חובקתי וחשתי אהובה ומוגנת‬ ‫כדי שאוכל להתאבל עד תחתית‬ ‫הסיר השרופה שלי‪.‬‬ ‫ואז חזרתי הביתה‪ .‬רזה ב‪ 40-‬קילו‬ ‫של דמעות‪ .‬חזרתי לשיר (דבר‬ ‫שאני עושה בכל רגע ובכל מקום)‬ ‫ועם הקלה שלא תתואר‪.‬‬ ‫ביום שבת של הסדנה‪ ,‬נשברתי‪.‬‬ ‫לא הצלחתי להפסיק לבכות‬ ‫ונלחמתי בזה‪ .‬היום אני יודעת שלא‬ ‫הייתי חייבת להלחם בזה אבל אולי‬ ‫זה היה הדבר שהציל אותי מנפילה‬ ‫אחרי השהות בגן עדן‪.‬‬ ‫באותו שבר רציתי לחזור הביתה‬ ‫ויצאתי החוצה כשהאסיסטנטים‬ ‫שלי בעקבותי ממליצים לי שלא‬ ‫לעזוב את החדר‪.‬‬ ‫אמרתי להם שאני בת ‪ 52‬וזקוקה‬ ‫כרגע להליכה באוויר הפתוח‬ ‫כדי להירגע‪ ,‬הם לא ויתרו עלי‬ ‫אך איפשרו לי לעשות סיבוב בן‬ ‫‪ 5‬דקות‪ ,‬בו הבנתי שאת המטרה‬ ‫שלשמה הגעתי – השגתי‪ ,‬ואם‬ ‫ארצה להמשיך בדרך המלך עלי‬ ‫לבחור מטרה חדשה‪.‬‬ ‫הבנתי כי השהות עימכם היא‬ ‫בועה מושלמת‪ ,‬מוגנת ותומכת‬ ‫שלאחריה עשויה להיות נפילה אל‬ ‫מציאות היום יום הקשה‪.‬‬ ‫הסדנה מקפיצה אותנו אנרגטית‬ ‫אל מקום שכולו טוב‪ ,‬בו אפשר‬ ‫להיות אני והיציאה מתוך אותה‬ ‫בועה עלולה להיות מסוכנת‪.‬‬ ‫אלוהים יודע איך בחמש דקות‬ ‫הבנתי זאת‪ .‬חזרתי פנימה‪,‬‬ ‫הדמעות כבר מאחורי והגיע תורי‬ ‫לסשן האישי שלי‪.‬‬ ‫תיארתי את אי יכולתי לשים‬ ‫גבולות למישל בתי הקטנה‬ ‫ולכלבים כמובן‪ ,‬כי הורי לא שמו לי‬ ‫גבולות ובארגז הכלים שלי אין את‬ ‫הידע לשימת גבולות‪.‬‬ ‫הרגשתי איך בועז‪ ,‬המנחה המגונן‬ ‫והרגיש קשה אלי‪ ,‬מבקר אותי‬ ‫ואפילו מתרגז עלי‪.‬‬ ‫אינני יכולה לחדור לראשו של‬ ‫בועז ולשופטו על יחסו אלי‪ ,‬כי זו‬ ‫זכותו‪ .‬גם אם בחר שלא לחבב‬ ‫אותי או שהילדותיות שלי לא‬ ‫היתה נוחה לו‪.‬‬ ‫כל זה אינו חשוב‪ ,‬האמת היא‬ ‫שדברים רכים אינם חודרים אלי‬ ‫לעומק‪.‬‬ ‫אולי גם הוא חש בכך‪ ,‬כשאמר לי‬ ‫שהוא יודע שאני מספיק חזקה‬ ‫כדי לקבל את דבריו‪.‬‬ ‫אני רוצה לומר לבועז תודה גדולה‪.‬‬ ‫אכן דברי נועם אינם חודרים את‬ ‫שריוני‪.‬‬ ‫ולמה תודה גדולה?‬ ‫כבר באותו ערב‪ ,‬כששבתי‬ ‫מהסדנה שמעתי מבן זוגי‪ ,‬כי‬ ‫מישל ישנה שלושה ימים במיטתה‬ ‫ומאז ועד לרגע פגישתכם‪ ,‬היא‬ ‫ישנה רק במיטתה‪.‬‬ ‫ראו את הגדולה שבדבר‪ ,‬רק‬ ‫בחרתי לטפל בנושא וזה נעשה‬ ‫מעצמו כמו קסם‪.‬‬ ‫ומה אומר? שוב תודה לאסיסטנט‬ ‫יפה הנפש שלי‪ ,‬ולאסיסטנטית‬ ‫שבנסיונה וטוב ליבה יכלה עלי‪,‬‬ ‫ולמנחה השותפה‪ ,‬אחת הנשים‬ ‫היותר עוצמתיות ואנושיות‬ ‫שפגשתי בחיי‪.‬‬ ‫ולך מנחה יקר‪ ,‬תודה שהיה לך‬ ‫העוז להיכנס באחת מנקודות‬ ‫החולשה הכי גדולות שלי‬ ‫בלי מורא‪.‬‬ ‫ברור לי‪ ,‬שאני עומדת בפתחה של‬ ‫תקופה מופלאה‪ ,‬שהשק שהיה‬ ‫כבד על כתפי ‪ -‬התרוקן‪ ,‬שהבנתי‬ ‫שבכוחה של האהבה והתמיכה‬ ‫לרפא כל מכאוב ושאני לא רוצה‬ ‫יותר לשאת את המסע שנקרא‬ ‫חיים ‪ -‬לבד‪.‬‬ ‫כל זאת‪ ,‬בזכות כל אחד ואחת‬ ‫מכם אסיסטנטים‪ ,‬סטודנטים‬ ‫ומנחים יקרים‪ .‬‬ ‫באהבה ובתודה גדולה‪,‬‬ ‫שלכם לינורה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫באמת‪ ,‬מהכאן ועכשיו‪.‬‬ ‫אז זהו זה‪ ,‬אני נפרדת ממך‪...‬‬ ‫תבין‪ ,‬זה לא אתה זאת אני‪ ,‬זאת‬ ‫אני שהשתניתי‪ ...‬האמת היא שאני‬ ‫צריכה את המקום לגברת אהבה‪,‬‬ ‫אני רוצה אותה נוכחת במלוא‬ ‫הדרה ואם אפשר אז ממש לא‬ ‫לפי צו האופנה‪ .‬לא רוצה אותה‬ ‫שדופה ושברירית‪ ,‬להפך אני‬ ‫מעדיפה אותה גדולה שופעת‪,‬‬ ‫ככל שיש יותר ממנה בי זה יותר‬ ‫טוב‪ ,‬ואם אפשר אז בפורמט‬ ‫הכול כלול‪ :‬כולל אהבה לעצמי‪,‬‬ ‫לאהוביי‪ ,‬אהבה לאלוהים‪ ,‬לזולת‪,‬‬ ‫אהבה למדינה‪ ,‬וכמובן אהבת‬ ‫אמת בין גבר ואישה‪.‬‬ ‫אז אדיאוס אמיגוס אח שלו‪ ,‬שלום‬ ‫ולא להתראות‪ .‬זה ברור לי שאתה‬ ‫כמו הרפס אי אפשר להפטר ממך‬ ‫לתמיד‪,‬אבל אם תגיע‪ ,‬תפגוש‬ ‫אישה שלא חוששת להביט‬ ‫לך בלבן של העיניים וממש‬ ‫לא מתכוונת למצמץ ראשונה‪,‬‬ ‫מעתה‪ ,‬ההגה של החיים שלי יהיה‬ ‫בידיים שלי בלבד וה‪ gps-‬שלי‬ ‫יהיה רק העצמי האותנטי שלי‪.‬‬ ‫גם אלוהים ממליץ לנו לבחור בצד‬ ‫הטוב של החיים‪.‬‬ ‫בספר דברים כתוב כך‪:‬‬ ‫“העדתי בכם היום את השמים‬ ‫ואת הארץ‪ ,‬החיים והמוות‪ ,‬נתתי‬ ‫לפניך הברכה והקללה ובחרת‬ ‫בחיים”‪...‬‬ ‫ואם כבר בבחירה בחיים‪ ,‬אז יש‬ ‫לי מה ללמוד גם משכנינו היוונים‪,‬‬ ‫יש להם את זה בגנים‪ ,‬הם יודעים‬ ‫למהול אותם בהרבה שמחה‪,‬‬ ‫מוסיקה‪ ,‬ריקודים‪ ,‬אוכל טוב ויין‬ ‫משובח‪ ..‬ואם כבר יוונים‪ ,‬אז כמו‬ ‫שצריך ועד הסוף ובמלוא העוצמה‬ ‫(מאסטרו תן לי בבוזוקי‪ )..‬כמו‬ ‫זורבה‪ ,‬שידע לחיות את הרגע ולא‬ ‫דפק חשבון לאף אחד ונגס בחיים‬ ‫בביסים גדולים ועסיסיים‪...‬‬ ‫בחירותי מעצימות אותי ‪...‬‬ ‫איילת בן צבי‬ ‫‪‬‬ ‫"היום ה‬ ‫הדבר הכיבנטותיבשהסדנה זה‬ ‫בחיים!!!!!!!!!! שעברתי‬ ‫היום!!!!!!!!!!!!! אוזחהרי מה שעשיתי‬ ‫לי כלים ואני כבר ל באמת נתן‬ ‫בהחלטות שלי!!!!! ו א מהסס‬ ‫המראה ממש תרגיל‬ ‫אוהעוזר ומביא‬ ‫ביטחון!!‬ ‫דניאל ש‪ )=.‬ב אותכם"‬ ‫‪‬‬ ‫שעברתי‬ ‫"בהסתדנהליהךהוא כמו‬ ‫הסדנה‬ ‫ריצת‬ ‫מרתתון‪,‬ה ופתיחה‪"...‬‬ ‫היא יריי‬ ‫תמר שמיר‬ ‫‪‬‬ ‫“‬ ‫הייבשתביהליחוהסדנה‬ ‫מיוחד ויה‬ ‫ש‬ ‫לצורת תח‪..‬שי נבח פתי‬ ‫ופגשתי אנשיה שונה‪,‬‬ ‫מדהימים ם‬ ‫נועם ”‬ ‫הנוער איתנו‬ ‫יעל איילון‬ ‫חברים יקרים‬ ‫הכול התחיל כשבני עמית החליט‬ ‫ללכת לסדנא בגיל ‪ 16‬וחצי‪.‬‬ ‫שמעתי על הסדנאות מכמה‬ ‫חברים אך דחיתי את ההרשמה‬ ‫שלי לסדנת הבוגרים‪ ,‬מה שללא‬ ‫ספק בסופו של דבר דחף אותי‬ ‫זה עמית‪.‬‬ ‫החוויות הרגשיות שלו מהסדנא‪,‬‬ ‫התובנות שלו‪ ,‬ההתבגרות‬ ‫והשינויים שעבר בהדרגה לאחר‬ ‫הסדנא!!!‬ ‫באוגוסט ‪ 2008‬נרשמתי‬ ‫כסטודנטית ואחריה לסדנאות‬ ‫נוספות שמהן נהניתי מאוד והפקתי‬ ‫המון לעצמי‪ ,‬אך היעד והחלום היו‬ ‫להיות אסיסטנטית בסדנת נוער!‬ ‫החלום התגשם‪ ,‬כשיצאתי לסדנא‬ ‫עם בני עמית‪ ,‬שהיה כבר בן ‪20‬‬ ‫ואסיסטנט בלא מעט סדנאות נוער‬ ‫ואישי היקר אודי‪ .‬עדי‪ ,‬בתי השניה‬ ‫בת ה‪ ,18-‬שעברה את סדנת‬ ‫הנוער לא יכלה לצערי להשתתף‪.‬‬ ‫יחד עם הציפייה והתאווה להיות‬ ‫שם‪ ,‬התעורר חשש גדול איך‬ ‫ממרומי גילי אוכל להתחבר לבני‬ ‫הנוער?‪ ..‬חששות שלא נתנו מנוח‬ ‫ופרפורי הבטן שלא פסקו עד‬ ‫תחילת הסדנא‪.‬‬ ‫כשישבתי באינטימיות מרגשת‪,‬‬ ‫עם הסטודנטית והאסיסטנטים‬ ‫הצעירים שאיתי‪ ,‬הבנתי לראשונה‬ ‫את עוצמתם של בני הנוער‪.‬‬ ‫מוקסמת מיכולתם להבין‪ ,‬לגעת‬ ‫באמפטיה ואכפתיות ללא גבולות‬ ‫ולסייע אחד לשני‪.‬‬ ‫החוכמה והתובנות המדהימות‬ ‫שהביאו עימם הביאו אותי לתובנה‬ ‫שאין צורך להרבות בניתוחים‬ ‫ומחשבות אלא פשוט להקשיב‪,‬‬ ‫להיות ולזרום עם האינטואיציה‬ ‫הבסיסית‪.‬‬ ‫הצעירים לימדוני‪ ,‬שלמרות גילם‬ ‫וניסיון חייהם הקצר‪ ,‬יש להם‬ ‫תובנות‪ ,‬רגישות ואמונה שהדבר‬ ‫היחידי שאני יכולה להגיד עליו זה‬ ‫“אין דברים כאלה”!!!‬ ‫עוד לא הומצאה המילה בעברית‬ ‫שתתאר את המוטיבציה ואת‬ ‫היכולות שלהם!!‬ ‫בתחילת הסדנא‪ ,‬פגשתי בני נוער‬ ‫מבוהלים‪ ,‬לא מאמינים בעצמם ולא‬ ‫אוהבים את מי שהם‪ ,‬ואיך חייהם‬ ‫מתגלגלים‪ ...‬לעיתים פסימים‬ ‫באשר ליכולתם לשנות‪.‬‬ ‫בסופה – הם כבר היו בתחילתה‬ ‫של תפיסת עולם משתנה ואמונות‬ ‫חדשות חיוביות לגבי עצמם‪.‬‬ ‫בעיניהם שמחה ותקווה ויכולת‬ ‫בריאה יותר ליצירת קשרים עם‬ ‫עצמם ועם החברה‪.‬‬ ‫לאורך הסדנא ראיתי התמודדויות‬ ‫מורכבות של בני הנוער שחיברו‬ ‫אותי למשפחה הפרטית שלי‪.‬‬ ‫לעיתים חיזקו ושימחו ולעיתים‬ ‫העלו בי עצב‪ ,‬כעס והרבה סימני‬ ‫שאלה אך בעיקר ריגשו והחשוב‬ ‫מכל לימדו והעצימו‪.‬‬ ‫חוויתי רגעים קסומים כמו לראות‬ ‫את עמיתי‪ ,‬הילד ה”קטן“ והנפלא‬ ‫שלי עומד מול כל משתתפי‬ ‫הסדנא ואומר “אני” עוצמתי‪.‬‬ ‫ברגע האחד הזה אני מבינה עד‬ ‫כמה הוא מאמין בעצמו ויודע!!‬ ‫אין מילים לתאר את ההתרגשות‬ ‫שמצמררת את הגוף והנשמה ואיך‬ ‫ברגע הזה אני מבינה את השינוי‬ ‫שהסדנא עשתה בחייו!!!‬ ‫בהמשך ניגש אלי עמית ועודד אותי‬ ‫לנצל את הרגע ולעשות כמוהו‪....‬‬ ‫דוחף ולא מוותר‪.‬‬ ‫אני מרגישה כילדה קטנה ולא‬ ‫בטוחה בעצמה‪ ,‬בעוד הילד הקטן‬ ‫שלי מחזק אותי ודוחף לעשיה‬ ‫משמעותית‪.‬‬ ‫ניצבתי שם‪ ,‬מול כולם ועשיתי‬ ‫“אני” בטוח ועוצמתי שלא חוויתי‬ ‫עד היום‪ ,‬הרגשה מיוחדת ונדירה‬ ‫כשהקרובים לי‪ ,‬בשר מבשרי‬ ‫עומדים לנגד עיני ומפנימים את‬ ‫האני המיוחד והאמיתי שלי‪.‬‬ ‫החיבוק של עמית לאחר מכן‪,‬‬ ‫קיבל משמעות שונה‪,‬‬ ‫מרגש ומחמם עד דמעות‪.‬‬ ‫הוסיפה לחוויה העובדה שאודי היה‬ ‫לצידי ברגעים אלו וביחד חווינו את‬ ‫היצירה המשותפת שלנו‪ .‬בעזרת‬ ‫עמית ובני הנוער המופלאים‬ ‫ודרך חווית הסדנא למדנו כמה‬ ‫דברים משמעותיים על המשפחה‬ ‫הפרטית שלנו‪.‬‬ ‫אין לי ספק שבני עומר בן ה‪13-‬‬ ‫וחצי ובתי עופרי בת ה ‪ 6‬יגיעו‬ ‫לסדנא‪ .‬אנו כהורים נרצה להעניק‬ ‫גם להם את המתנה הענקית הזו‬ ‫של חווית קבלה ונתינה של אהבה‪,‬‬ ‫העצמה‪ ,‬בטחון אמונה ולמידה‪.‬‬ ‫תודה לבני הנוער היקרים‬ ‫על השיעור החשוב הזה‪,‬‬ ‫אם לא החשוב ביותר עבורי!‬ ‫חיבוק ענק לכולכם‬ ‫יעל איילון‬ ‫"כי‪‬‬ ‫יכולףאחלרדתעת שאני‬ ‫"‬ ‫אור‬ ‫לוי קראוס‬ ‫‪‬‬ ‫"אין על‬ ‫בסדנה האנשים‬ ‫אחד פשוהזאת כל‬ ‫איתמר ט מלאך"‬ ‫כ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב"שאחת ה‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫וי‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫בי‬ ‫מ‬ ‫‪ Oren‬לי‪lph‬אם לא הא!"ש‪ ‬מעותיות‬ ‫‪l Ra‬‬ ‫‪ Danie‬‬ ‫‪‬‬ ‫"‬ ‫אםה יסדנה מ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫לך ‪0‬‬ ‫לסיבבכות‪ ,‬יש לך ‪ 0100‬סיבות‬ ‫ות לחייך" ‪10 :‬‬ ‫דויד כהן )‬ ‫המלצות ופינוקים‬ ‫לגוף‪ ,‬לראש ולנשמה‬ ‫הופעה‬ ‫טל פרידמן והקריות‬ ‫– מופע מחווה‪ ,‬מופע‬ ‫אחווה‬ ‫התיאור היבש נשמע‬ ‫בנאלי משהו – “מופע‬ ‫מחווה ללהקות רוק‬ ‫משנות השבעים”‪.‬‬ ‫אבל לד זפלין מעולם‬ ‫לא דמיינו לעצמם‪,‬‬ ‫שהקומיקאי הכי‬ ‫מטורף במדינה‬ ‫שאלוהים חנן בהמון‬ ‫חוש הומור קיצוני‬ ‫הוא גם נגן גיטרה‬ ‫חשמלית מוכשר‬ ‫ביותר שגם אוהב‬ ‫לצרוח את ‪Sweet‬‬ ‫‪Child Of Mine‬‬ ‫מלווה בשלושה‬ ‫צעירים מוכשרים לא‬ ‫פחות ‪ -‬הראל בן‪-‬עמי‪,‬‬ ‫ישי מרדכי ותומר גולן‪.‬‬ ‫מהרגע שטל עולה‬ ‫לבמה‪ ,‬הוא לא‬ ‫מפסיק לירות לכל‬ ‫הכיוונים ולעשות‬ ‫שטויות מכל דבר‪,‬‬ ‫בספונטניות מוחלטת‪,‬‬ ‫והקהל מתמוגג‬ ‫ומשתף פעולה‪ .‬חברי‬ ‫הלהקה רומזים לו‬ ‫מדי פעם בעדינות‬ ‫שבכל זאת‪ ,‬באנו‬ ‫לשמוע מוסיקה‪....‬‬ ‫ואז מתחיל עוד ביצוע‬ ‫מוצלח של ‪Killing‬‬ ‫‪in the Name of‬‬ ‫שמיד אחריו מגיע‬ ‫חידוש רוקיסטי‬ ‫ל”יונה פעמונה”‪.‬‬ ‫כל הופעה שונה‬ ‫ומוצלחת‪ .‬פרידמן‬ ‫נותן ביצועים טובים‪,‬‬ ‫מפוצץ אנרגיות בלי‬ ‫הפסקה אין ספק‬ ‫שהוא והנגנים נהנים‬ ‫מכל רגע וכך גם‬ ‫הקהל‪ .‬אז אם חשקה‬ ‫נפשכם במופע‬ ‫קצת מטורף‪ ,‬קצת‬ ‫רועש‪ ,‬קצת מגניב‬ ‫ועוד כמה קצת‪-‬ים‬ ‫שביחד יוצרים אחד‬ ‫ענק – מומלץ בחום‪.‬‬ ‫ותמסרו לפרידמן‬ ‫שאסתר המלכה‬ ‫שולחת לו נשיקה‬ ‫ענקית‪ .‬הוא כבר יידע‬ ‫במי מדובר‪.‬‬ ‫‪www.talfridman.co.il‬‬ ‫ספר‬ ‫המיוחלת ‪ -‬קתלין מקגואן‬ ‫המיוחלת הוא סיפורן‬ ‫של שתי נשים מרים‬ ‫המגדלית ומורין פסקל‪,‬‬ ‫‪ 2000‬שנה בערך‬ ‫מפרידות בינהן אך‬ ‫במהלך מסעה של‬ ‫מורין אחרי שושלת‬ ‫מרים היא מגלה כי בינה‬ ‫לבין מרים קיים חיבור‬ ‫מרתק ומרגש‪ .‬מורין‬ ‫מחפשת תיעוד מיוחד‬ ‫של תקופת ישו או עיסא‪.‬‬ ‫תיעוד זה נכתב על ידי‬ ‫לא אחרת מאשר מרים‬ ‫המגדלית‪ .‬אך גם כשהיא‬ ‫מוצאת אותו‪ ,‬מורין‬ ‫נתקלת בקשיים להוציא‬ ‫את האמת לאור‪ .‬היא‬ ‫נתקלת בהתנגדותם של‬ ‫כוחות חזקים ובראשם‬ ‫מי שעלול להפסיד‬ ‫מהפרסום יותר מכל ‪-‬‬ ‫הכנסייה הקתולית אשר‬ ‫תעשה הכל כדי למנוע‬ ‫את הגילוי המסעיר‪...‬‬ ‫המיוחלת הינו ספר‬ ‫ראשון מתוך טרילוגיה‬ ‫המספרת על שושלת‬ ‫מרים המגדלית – אישה‬ ‫שנויה במחלוקת‪ ,‬בעיקר‬ ‫בנצרות‪ .‬אולם הסופרת‬ ‫קתלין מעניקה לנו זווית‬ ‫מעט אחרת על הסיפור‪.‬‬ ‫סיפור שהמסר העובר בו‬ ‫כחוט השני לכל הדרך‬ ‫הוא מסר של אהבה‪.‬‬ ‫תענוג של ספר‪.‬‬ ‫מסעדה‬ ‫מסעדת שילה‬ ‫בולנטיין דיי חיפשתי לבן‬ ‫זוגי ולי מסעדה מיוחדת‪,‬‬ ‫כשהשם “שילה” קפץ‬ ‫“במקרה” מתוך אתרי‬ ‫המסעדות‪ .‬סקרנית בגלל‬ ‫השם (כשמי) החלטתי‬ ‫להזמין מקום‪ ,‬מעיזה‬ ‫וחורגת מהרגלי לתחקר‬ ‫את חבריי בשאלות‬ ‫מדויקות ומעמיקות‪.‬‬ ‫אנרגיה נעימה ומזמינה‬ ‫וקהל אוהבים קיבלו את‬ ‫פנינו‪ .‬לאחר התלבטויות‬ ‫והתיעצויות עם המלצר‬ ‫(“כל מה שתיקחו יהיה‬ ‫טעים” ‪-‬והוא צדק!) הזמנו‪.‬‬ ‫הוקסמנו מסלט‬ ‫תמנונים וקלמרי מדהים‪,‬‬ ‫אספרגוס ומלוחיה עם‬ ‫סלסת עגבניות שרופות‬ ‫וצ’יפוטלה מעושן ולקינוח‬ ‫מלבי דנינו‪ -‬טונקה רוטב‬ ‫פטל ופיסטוקים‪ ..‬חגיגת‬ ‫חושים אמיתית‪ .‬המנות‬ ‫עוצבו ב”פיסול אומנותי”‬ ‫צבעוני–חגיגה לעיניים‪.‬‬ ‫הריח והטעם מורכבים‬ ‫ומגוונים‪ ,‬יוצרים יחדיו‬ ‫חוויה מיוחדת‪ .‬סקרנית‬ ‫(כהרגלי‪ )..‬תחקרתי את‬ ‫המלצר – מי זו שילה?‬ ‫בעודו מסביר באריכות על‬ ‫שרון כהן ‪ -‬השף והבעלים‬ ‫של שילה‪ ,‬עולה בדמיוני‬ ‫דמותה של שילה (שם‬ ‫מחייב לאישה מסתורית‪,‬‬ ‫יפהפיה ומיוחדת )‬ ‫כאהובתו של בעל המקום‬ ‫שקרא למסעדה על‬ ‫שמה‪ .‬את מחשבותי‬ ‫קוטע המלצר בתשובה‬ ‫קצרה ומתומצתת‪ ,‬אה‪..‬‬ ‫שילה זו הכלבה של בעל‬ ‫המסעדה‪.‬‬ ‫שילה‪ ,‬בן‪-‬יהודה ‪ 80‬ת”א‬ ‫מאיה‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫‪ 9.4‬צר‬ ‫ברכות‬ ‫מזל טוב לחגי נצר‬ ‫אירית קסטן על אהבתו הענקית‬ ‫‪ 17.4‬ונישואיו הטריים‬ ‫ריקה סגל‬ ‫אוו‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫וז‬ ‫נב‬ ‫או‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫וי‬ ‫‪ 28.4‬קרן רוזן‬ ‫במינויתןאבק האוהבים שרה וליאנו‬ ‫‪25.3‬‬ ‫‪21.3‬‬ ‫‪13.3‬‬ ‫טל‪-‬לי בכר‬ ‫‪14.3‬‬ ‫אמיר אביב‬ ‫אשכר קפויה‬ ‫‪30.3‬‬ ‫‪13.3‬‬ ‫ס מגורי‬ ‫הד ‪22.3‬‬ ‫גילה קספר‬ ‫‪23.3‬‬ ‫אלון כספי‬ ‫‪22.3‬‬ ‫את‪3‬י‪6.‬ברקן‬ ‫דוד יואל‬ ‫ס איליאייב ‪ 14.4‬רוחל'ה‬ ‫המאירי‬ ‫ד‪3‬י‪.‬נ‪3‬ה לוי בורי ‪28.4‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ציפי כהן‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫‪31.3‬‬ ‫דרור‬ ‫ב ‪ 15.4‬רותי סלע הנדל‬ ‫עמליה שטר רכ‬ ‫קוס‬ ‫‪ 27.3‬המון מזל טו‬ ‫ט‬ ‫‪7.4‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫די מרץ‪-‬אפריל‬ ‫אלדר אבר ‪ 25.4‬רקין‬ ‫ל‬ ‫לי‬ ‫שכל יום יהיה‬ ‫‪16.3‬‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫חגיג‬ ‫הדס‬ ‫אברבוך דנה אייל‬ ‫‪.3‬ר‪1‬וי‪2‬נשטוק‬ ‫‪26.4‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫רית ולד‬ ‫עי ‪20.4‬‬ ‫ית עוז‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫‪2.4‬ת‪ 1‬שי‬ ‫כרמ‪18.4‬‬ ‫יגאל ברוך‬ ‫עומ‪.4‬ר ברק‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ר דרור‬ ‫לימו‬ ‫ירון‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫א‬ ‫יצחק לוי‬ ‫מ‬ ‫‪.‬‬ ‫ו‬ ‫נעמה אייל‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪ 30.3‬ל‬ ‫‪13.3‬‬ ‫‪28.4‬‬ ‫עה יובל‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫נו‬ ‫ב‬ ‫שפיצר ל לשני‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בתה הבהכולדת‬ ‫ניסים‬ ‫ירון‬ ‫יוסי שפילפוגל‬ ‫אלה‪ .‬ולפל ורה‬ ‫ג‬ ‫‪8.4‬‬ ‫‪18.3‬‬ ‫מושיקו זמיר סמ‬ ‫הצאסוצןאלההולדת‬ ‫‪8.3‬‬ ‫חדש‬ ‫שמות‪ ,‬כתובות וטלפונים‬ ‫ועדת שיווק‬ ‫ועד העמותה‬ ‫שם‬ ‫תפקיד‬ ‫טלפון בבית טלפון נייד‬ ‫דוד וליאנו‬ ‫יו"ר‬ ‫‪[email protected] 052-5475555 09-7441782‬‬ ‫אביה אלמוג‪-‬קולמן כספים ‪+‬מתרגמים‬ ‫מחסן ורכש ‪+‬בית‬ ‫אהרון בלמן‬ ‫ברל‪ +‬קשרי קהילה‬ ‫אתר האינטרנט ‪+‬‬ ‫חגי נצר‬ ‫שיווק ‪ +‬נהלים ‪ +‬מלגות‬ ‫‪+‬‬ ‫ומוסיקה‬ ‫רכזים‬ ‫‪ ‬‬ ‫יענקל'ה לזרוביץ‬ ‫קשרי קהילה‬ ‫‪ ‬‬ ‫נוער‬ ‫מיכל רוזן‬ ‫אירועים‪+‬מנחים‬ ‫‪+CRM+‬עיתון העמותה ‪ ‬‬ ‫תומר לוי‬ ‫דוא"ל‬ ‫חגי נצר‬ ‫יו"ר‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪[email protected] 052-6626618‬‬ ‫היליק ניסני‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪054-4922123‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected] 054-7454617‬‬ ‫דקל בכור‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪054-2292602‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected] 050-2682347‬‬ ‫גיל גורן‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪050-4933440‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected] 052-6626618‬‬ ‫מיי כהן‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪050-5305605‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected] 054-5414047‬‬ ‫יוני שלו‬ ‫‪054-3306161‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected] 052-6313141‬‬ ‫ועדת קשרי קהילה‬ ‫‪[email protected] 052-3941444‬‬ ‫יענקל'ה לזרוביץ יו"ר‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪054-5414047‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אלון נתן‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪052-4620202‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אביטל דטל‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪052-5225427‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫נעה איתיאל‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪052-6825856‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫לי‪-‬רון שטיינברג‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪052-3397055‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מיכל אייל‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪054-2100858‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫משה פרייברג‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪052-4240025‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אהרון בלמן‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪050-2682347‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יו"ר‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪052-3941444‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪054-3450221‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪054-4820191‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ועדת אתיקה‬ ‫ועדת אירועים‬ ‫ועדת ביקורת‬ ‫איציק איזמן‬ ‫‪ ‬‬ ‫נעמה צור‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫איילין מיכל‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪054-3003336‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫תומר לוי‬ ‫‪054-4688689‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫איתן שיקלובסקי ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪054-3317969‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אילנה הלר‬ ‫צוות נוער‬ ‫מלווה מטעם הועד‬ ‫‪ ‬‬ ‫אינטרנט ‪ -‬אתר העמותה‪www.itsmychoice.org ‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יוני שלו‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪054-3306161‬‬ ‫חגי נצר‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪[email protected] 052-6626618‬‬ ‫ועדת ‪CRM‬‬ ‫נדב קולמן‪-‬אלמוג‬ ‫יו"ר‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪054-6997750‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫שחר וליאנו‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪052-5644009‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אילנה הלר‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪054-4820191‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יצחק לאי‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪052-3990451‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫עורכות ידיעון העמותה מהמלא‬ ‫עפרה אייבר‬ ‫לילך מרום‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪052-5786105‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪052-6561129‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪‬‬ ‫לאהוב ולהיות נאהב‬ ‫‪‬‬ ‫נעה איתיאל‬ ‫גיל גורן‬ ‫מיכל רוזן‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪052-6825856‬‬ ‫‪050-4933440‬‬ ‫‪052-6313141‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫חברים יקרים‪,‬‬ ‫בשנת ‪ 1996‬עברתי את הסדנה (עם מינה זוגתי) ומאז השתתפתי בסדנאות רבות‪ .‬הייתי חבר בצוות‬ ‫שהקים את העמותה‪ ,‬מתרגם‪ ,‬חבר בועד ובועדת הביקורת ותמיד תמכתי וממשיך לתמוך בעמותה ובמפעלה‬ ‫היפה‪ .‬כל משפחתי עברה את הסדנה‪ .‬זכיתי לכך ששניים מילדי הינם מנחים של הסדנה‪ .‬יש לי חיבור בל ינתק‬ ‫אליה‪ .‬אני רוצה להביע את הוקרתי לכל אלה שבזכותם המעשה נמשך‪ ,‬שפועלים למען ההצלחה שלנו‪ .‬אני‬ ‫נרגש שהעמותה פועלת בהצלחה כבר כ‪ 15-‬שנה בהתנדבות ומסירות למען כל אלה שעברו את הסדנה ואלה‬ ‫שעוד יעברו אותה‪ .‬במעשיכם אתם מוכיחים כי הרעיון שבשלו הוקמה העמותה היה נכון ומוצלח‪ ,‬הרעיון שאומר‬ ‫שהסדנה עוזרת לנו להיות בני אדם טובים יותר‪ ,‬פתוחים יותר ומודעים יותר לעצמנו ולסובב אותנו‪ .‬אני מחבק את‬ ‫כולכם‪/‬ן ומאחל לכולנו שהמפעל הזה ימשך לעד‪.‬‬ ‫שלכם‪ ,‬חיים ניסני‬ ‫סדנאות ואירועים‬ ‫כללי התנהלות‪/‬התנהגות בעמותת מ‪.‬ל‪.‬א‬ ‫‪31/3-2/4/11‬‬ ‫סדנת ‪IMC‬‬ ‫מיכל אייל‬ ‫טרי וילסון‬ ‫רכזים‬ ‫סנדרה זיו ‪054-8051001‬‬ ‫אלי נתן ‪052-4620202‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מלווה מטעם הועד‬ ‫חגי נצר ‪052-6626618‬‬ ‫מדרשת רופין‪,‬‬ ‫צומת רופין‬ ‫‪14-16/4/11‬‬ ‫סדנת ‪IMC‬‬ ‫יהלי גינצבורג‬ ‫ רמח‬‫טרי וילסון‬ ‫רכזות‬ ‫עדי אגסי ‪054-6700763‬‬ ‫יפית דניאל ‪052-5320844‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מלווה מטעם הועד‬ ‫חגי נצר ‪052-6626618‬‬ ‫בית ברל‪,‬‬ ‫כפר סבא‬ ‫‪21/4/11‬‬ ‫‪17:00-20:00‬‬ ‫ערב נוער‬ ‫מפגשים‬‫מהלב‬ ‫‪27-28/5/11‬‬ ‫סדנת‬ ‫נוער‬ ‫מפגש בלעדי‬ ‫לבוגרי סדנאות‬ ‫הנוער‪ ,‬בו תוכלו‬ ‫להיפגש‪ ,‬לחבק‬ ‫ולהתחבק‪ ,‬לשתף‬ ‫מהלב ולתת‬ ‫ולקבל אהבה‬ ‫מכל הלב‪ ...‬מיועד‬ ‫לאסיסטנטים נוער‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫כיבוד ושתייה‬ ‫קלה‪/‬חמה במקום‪.‬‬ ‫מחיר למשתתף‬ ‫‪ 15‬ש"ח‪.‬‬ ‫אורית ובועז אור‬ ‫רכזת הסדנה‬ ‫גיל קאופמן ‪052-4202430‬‬ ‫צוות נוער‬ ‫נעה איתיאל ‪052-6825856‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫גיל גורן ‪050-4933440‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מלווה מטעם הועד‬ ‫מיכל רוזן ‪052-6313141‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫בית ברל‪,‬‬ ‫כפר סבא‬ ‫רכזים‬ ‫תמר ישראל ‪050-9840405‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אור קראוס לוי ‪052-4338359‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הדס לוי ‪052-4338349‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫צוות נוער‬ ‫נעה איתיאל ‪052-6825856‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫גיל גורן ‪050-4933440‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מלווה מטעם הועד‬ ‫מיכל רוזן ‪052-6313141‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫בית ברל‪,‬‬ ‫כפר סבא‬ ‫‪‬‬ ‫תאריך‬ ‫פעילות‬ ‫מנחים‬ ‫רכזים‬ ‫מיקום‪/‬הערות‬ ‫‪165‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪Dreams come true‬‬ ‫‪ .1‬סודיות‪“ - ‬כל מה שנאמר בזמן‬ ‫הסדנה נשאר בסדנה”‪ .‬אין להזכיר‬ ‫חוויה‪ ,‬תרגיל‪ ,‬ארוע או כל פרט‬ ‫אחר הקשורים למהלך האירועים‬ ‫בסדנה עצמה‪ ,‬לסטודנט או‬ ‫אסיסטנט או כל אדם אחר‪ ,‬למעט‬ ‫תאור חוויות אישיות (שאין בהן‬ ‫כדי לגלות פרטים בקשר‪ ‬לצד‬ ‫שלישי)‪.‬‬ ‫‪ .2‬כלל‪ 45 ‬יום‪ - ‬חל איסור ליצור‬ ‫קשר רומנטי או מיני למשך ‪45‬‬ ‫ימים מרגע סיום הסדנה‪ ,‬עם‬ ‫אחד‪/‬ת ממשתתפי הסדנה‪ ,‬אלא‬ ‫אם קשר שכזה היה קיים בטרם‬ ‫תחילת הסדנה‪ .‬הכלל מתייחס‬ ‫ליחסי אסיסטנטים‪-‬סטודנטים‬ ‫וסטודנטים‪-‬סטודנטים‪ ,‬אך מומלץ‬ ‫לאמצו גם ליחסים בין אסיסטנטים‬ ‫אשר לא הכירו לפני הסדנה‪.‬‬ ‫‪ .3‬סוף שבוע נקי מאלכוהול‬ ‫וסמים‪ - ‬במהלך סוף השבוע‪,‬‬ ‫מתחילת הסדנה ועד לסיומה‪,‬‬ ‫חל איסור מוחלט לצרוך אלכוהול‬ ‫ולהשתמש בסמים (למעט‬ ‫תרופות במרשם רופא)‪.‬‬ ‫‪ .4‬הכניסה לחדר הסדנה‪ ‬מרגע‬ ‫תחילתה ועד תחילת מסיבת‬ ‫הסיום‪ ‬מותרת למשתתפי הסדנה‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫‪ .5‬ביקורים במהלך הסדנה‪ - ‬יש‬ ‫לכבד את פרטיות המשתתפים‬ ‫בסדנה ולפיכך אין‪ ‬להגיע‬ ‫לביקורים במהלך הסדנה‪ .‬כולם‬ ‫מוזמנים למסיבת הסיום‪.‬‬ ‫‪.6‬חל איסור על כתיבה‪ ,‬צילום או‬ ‫העתקה של תכנים ומידע הנחשפים‬ ‫במהלך הסדנה‪ ,‬הן של ובקשר‬ ‫למנחים והן של ובקשר למשתתפי‬ ‫הסדנה האחרים ‪ -‬סטודנטים‬ ‫ואסיסטנטים‪ .‬כלל זה אוסר באופן‬ ‫מוחלט צילום בחדר הסדנה עד‬ ‫לטקס הסיום בשבת בערב‪ .‬כתיבה‬ ‫במהלך הסדנה מותרת רק כחלק‬ ‫מתרגיל או במסגרת של כתיבה‬ ‫על הלוח לפי בקשת המנחים או‬ ‫המלווה מטעם הוועד‪.‬‬ ‫‪ .7‬שימוש במאגרי המידע‪ - ‬חל‬ ‫איסור מוחלט להשתמש ו‪/‬או‬ ‫להעביר לגורם אחר את מאגרי‬ ‫המידע של העמותה לצרכים‬ ‫מסחריים ו‪/‬או פרסומיים וכן‬ ‫לעשות בהם שימוש הנוגד את‬ ‫ערכי ונהלי העמותה‪ .‬מאגרי‬ ‫המידע כוללים את שמות חברי‬ ‫הקהילה‪ ,‬טלפונים‪ ,‬כתובות‬ ‫מגורים‪ ,‬כתובות דואר אלקטרוני‬ ‫וכל מידע אישי אחר‪.‬‬ ‫‪ .8‬חיבוקים יעשו רק בהסכמה‬ ‫הדדית ובאופן המכבד את המחבק‬ ‫ואת המחובק‪.‬‬ ‫‪ .9‬חל איסור מוחלט להכניס כלי‬ ‫נשק מסוג כלשהוא לחדר הסדנה‪.‬‬ ‫‪ .10‬חובת השתתפות האסיסטנטים‬ ‫בסדנה מתחילה בערב ההכנה‬ ‫לאסיסטנטים ביום רביעי‬ ‫ונמשכת עד לסיום הסדנה ביום‬ ‫שבת בערב‪ ,‬לאחר טקס הסיום‪.‬‬ ‫כמו‪-‬כן חלה חובת השתתפות‬ ‫בפגישת המשוב‪ ,‬כחלק בלתי‪-‬‬ ‫נפרד מהסדנה‪ .‬היעדרות מחלק‬ ‫כלשהו בפעילות תיעשה אך ורק‬ ‫בתיאום‪ ‬מראש‪ ,‬לפני ערב ההכנה‬ ‫ביום רביעי‪ ,‬ותאושר על‪-‬ידי מלווה‬ ‫הסדנאות מטעם הוועד בלבד‪.‬‬ ‫היעדרות ללא אישור מלווה‪,‬‬ ‫תיחשב כהיעדרות שלא תואמה‬ ‫ולא אושרה‪.‬‬ ‫כבוד הדדי‪ ,‬פתיחות‪ ,‬סודיות ואמון‬ ‫הם מאבני היסוד של עמותת‬ ‫מ‪.‬ל‪.‬א‬ ‫חיוך‬ ‫לדרך‪...‬‬ ‫אזרח ותיק מוציא‬ ‫מהסוכנות את ה‪BMW Z4-‬‬ ‫החדשה שקנה‪ ,‬יוצא אל‬ ‫הכביש המהיר ומדביק את‬ ‫רגלו לדוושה‪.‬‬ ‫במהירות של ‪ 160‬קמ"ש‬ ‫הוא מפסיק ללחוץ על‬ ‫הדוושה ונהנה מהרוח‬ ‫שמעיפה את השיערות‬ ‫הבודדות שנשארו על ראשו‪.‬‬ ‫"מדהים!" הוא חושב‪,‬‬ ‫בזמן שהוא נוסע‪ .‬כשהוא‬ ‫מסתכל למראה המרכזית‪,‬‬ ‫הוא שם לב שיש אחריו‬ ‫ניידת עם סירנה רועמת‪.‬‬ ‫"אני יכול לברוח להם‪ ,‬אין לי‬ ‫בעיה"‪ ,‬והוא מדביק שוב את‬ ‫רגלו לדוושה‪ 190 ..‬קמ"ש‪..‬‬ ‫‪ 230‬קמ"ש‪ 260 ..‬קמ"ש‪.‬‬ ‫לפתע עברה מחשבה‬ ‫בראשו‪" ,‬מה לעזאזל אני‬ ‫עושה? אני זקן מידי בשביל‬ ‫השטויות האלה!"‪ ,‬הוא‬ ‫עוצר את רכבו בצד הדרך‬ ‫וחיכה לניידת שתגיע אליו‪.‬‬ ‫כשהגיעה הניידת‪ ,‬ניגש‬ ‫השוטר אל נהג ה‪,BMW-‬‬ ‫הביט בשעונו ואמר‪" :‬אדוני‪,‬‬ ‫המשמרת שלי מסתיימת‬ ‫עוד ‪ 10‬דקות‪ .‬היום זה יום‬ ‫שישי ואני טס לסוף שבוע‪.‬‬ ‫אם תיתן לי סיבה מספיק‬ ‫טובה‪ ,‬שמעולם לא שמעתי‪,‬‬ ‫מדוע נסעת במהירות‬ ‫כזאת‪ ,‬אני אשחרר אותך‬ ‫בלי לעשות לך כלום"‪.‬‬ ‫הזקן מביט ברצינות לעבר‬ ‫השוטר ואומר לו‪" :‬לפני‬ ‫שנים‪ ,‬אשתי ברחה עם‬ ‫שוטר‪ .‬חשבתי שאתה בא‬ ‫להחזיר לי אותה"‪.‬‬ ‫"שיהיה לך יום טוב‪ ,‬אדוני"‪.‬‬ ‫אמר השוטר‪.‬‬