‫אוניברסיטת לסלי‬
‫קורס אבחון והערכה בתרפיה בתנועה‬
‫ינואר ‪3102‬‬
‫הדהודים‪ ,‬הרהורים‪ ,‬מחשבות וסימבולים של סטודנטים‬
‫בעקבות למידה בקורס‪" :‬הפרדיגמה האמוטורית"‬
‫והספר "מהגוף הגלוי לסיפור הנפש הסמוי"‬
‫יונה שחר‪-‬לוי‬
‫מרצה‪ :‬מירי קוטיק נופרבר‬
‫אוניברסיטת לסלי‬
‫קורס אבחון והערכה בתרפיה בתנועה‬
‫ינואר ‪3102‬‬
‫הדהודים‪ ,‬הרהורים‪ ,‬מחשבות וסימבולים של סטודנטים‬
‫בעקבות למידה בקורס‪" :‬הפרדיגמה האמוטורית"‬
‫והספר "מהגוף הגלוי לסיפור הנפש הסמוי"‬
‫יונה שחר‪-‬לוי‬
‫מרצה‪ :‬מירי קוטיק נופרבר‬
‫‪2‬‬
‫לגב' יונה שחר לוי‬
‫תהליך ההכשרה לטיפול בתנועה הוא מסע ארוך ומרגש המפגיש אותנו שוב ושוב עם עולמות חדשים‪ ,‬חוויות‬
‫גופניות ורגשיות ‪ ,‬עם למידה ותיאוריה‪.‬‬
‫בראשית ‪ ,‬היתה תנועה ‪...‬‬
‫בשנה הראשונה ללימודים התמקדה החוויה בתנועה עצמה‪ .‬תירגלנו תנועה בעצמינו‪ ,‬התבוננו בתנועה שלנו‬
‫ובתנועתו של אחר‪ .‬ניסינו לדייק את ההתבוננות ‪ ,‬לשים לב לפרטים אך בעיקר היתה שם תנועה‪ .‬גוף מוטורי‬
‫מתנועע‪ .‬לעתים קרובות נדרשנו לתאר במילים את שאנו רואים אך לא תמיד נמצאה לכך השפה המתאימה‪ .‬כמו‬
‫תינוק המכיר את גופו וחוקר את גופו של האחר כך הלכה והתפתחה המודעות אל הגוף המתנועע‪ ,‬אל התחושות‬
‫והרגשות העולים בו ‪.‬‬
‫ואז ‪ ,‬הגיעה השפה‪...‬‬
‫בשנה השניה‪ ,‬כשאנו כבר נעים בחופשיות בקבוצה‪ ,‬חשים ומרגישים כך ואחרת‪ ,‬התאפשר המפגש המרתק עם‬
‫הפרדיגמה התנועתית הנפשית‪ .‬היה זה מפגש מקצועי ורגשי כאחד‪ .‬מפגש שהעלה לא פעם תחושות של בלבול‪,‬‬
‫שאלות רבות וסקרנות גדולה‪ .‬התינוק שחווה תנועה בשנה הראשונה‪ ,‬למד כעת ללכת‪ ,‬לעמוד על רגליו במוליות‪,‬‬
‫לצעוד קדימה בעוצמיות‪ .‬הוא גדל והתפתח‪ ,‬וכבר אינו רק חש ומרגיש ונע הוא יודע להגדיר ולהמשיג בשפה‬
‫ברורה ומקצועית את אשר רואות עיניו‪ .‬תהליכי הלמידה החווייתיים בצמוד לשיטת העבודה המובנית של‬
‫הפרדיגמה איפשרו לנו כמטפלים בדרכם‪ ,‬להעלות את מרכיבי התנועה לדיון בשפה משותפת וברורה לכולנו‪.‬‬
‫ההתבוננות בגוף המוטורי קיבלה מילים ומשמעות‪ .‬נפגשנו עם המורכבות שבתנועה והפוטנציאלים המנוגדים‬
‫שבה המובלים לסיכוי או לסיכון‪ .‬ראינו כיצד ניתן מקום לראיה הסוביקטיבית שלנו כמטפלים לצד שיטתיות‬
‫והגדרות המתוות דרך‪.‬‬
‫היתה זו הפעם הראשונה בה ניתן ביטוי תיאורטי רחב כל כך לחוויה התנועתית‪ ,‬לשיטות העבודה של טיפול‬
‫בתנועה‪ .‬התפיסה התאורטית הרחבה של הפרדיגמה מאפשרת שפה אחידה ברורה לא רק בקרב מטפלים בתנועה‬
‫אלא ניתנת לשימוש גם בעבודה בתוך צוות רב מערכתי ‪ ,‬בשל הקשרים הרבים בין מונחים מוטוריים‪ ,‬גופניים‪,‬‬
‫רגשיים‪ ,‬ובין סוגיות תאורתיות פסיכולוגיות קלאסיות‪.‬‬
‫השפה המוטורית לא נשארה בגבולות חדר הלימוד והידהדה החוצה‪ .‬מצאנו עצמינו מבחינים בבליסטיות‬
‫ובפרכוס‪ ,‬במעטפת ובמוליות גם בחיינו וגם בנרטיב של מטופלינו‪.‬‬
‫חווית הלמידה של הפרדגימה התנועתית נפשית‪ ,‬המעבר מן הנסתר אל הגלוי‪ ,‬היתה חוויה מרתקת‪ ,‬מרגשת‬
‫ומשמעותית במיוחד בעצוב דמותינו כמטפלים בתנועה‪.‬‬
‫ו‪ ...‬דבר אחרון‪ ,‬יש משהו מיוחד בתחושת גאווה של תוצר "כחול לבן"‪ .‬תיאוריה משלנו‪ ,‬תוצרת הארץ‪ ,‬כתובה‬
‫בעברית כשפת המקור‪ ,‬מחממת את הלב ומרחיבה את הרצון להמשך חקירה‪ ,‬הרחבה והעמקה בנושא‪.‬‬
‫תודה‪ ,‬מקרב לב‬
‫קורס מטפלים בתנועה‪ ,‬לסלי‪.3102 ,‬‬
‫‪3‬‬
‫מירי היקרה‬
‫"משמעות מוענקת לחיינו באותם רגעים ספורים – מפוזרים אשר בהם הרמס נוגע בנו במסתורין במטהו"‬
‫(לופז‪-‬פדרצה)‪.‬‬
‫האל הרמס היווני‪ ,‬הנקרא במיתולוגיה הרומאית מרקורי‪ ,‬הוא אל הדרכים‪ ,‬המצוי בכל‪ ,‬המקשר והמתווך‪,‬‬
‫המסייע לגיבורים‪ ,‬מאפשר את פעולתם‪ ,‬ומשמש להם כמורה הדרך‪ .‬יונג ראה במרקורי‪-‬הרמס את התהליך‬
‫הדינמי של תפקודי הנפש שמקשרים תמיד‪ ,‬בתהליכי אוסמוזה‪ ,‬הפריה הדדית וחילוף חומרים‪ ,‬בין המודע והלא‬
‫מודע‪ ,‬בין הפנים לחוץ‪ ,‬בין הקונקרטי‪ -‬חומרי ובין המופשט‪ ,‬הסמלי‪ ,‬הרוחני‪ .‬הרמס הוא מורה הדרך של‬
‫הנשמה‪ .‬השתנות בחיי אדם מתרחשת בעיקר בצומתי הדרך של הרמס‪ ,‬הם המעברים‪.‬‬
‫מירי יקרה‪ ,‬היית עבורינו הרמס‪-‬מרקורי‪ ,‬מורת הדרך‪ ,‬שנגעה בנו במטה קסמים ‪.‬‬
‫הגעת לקבוצה גדולה ומורכבת‪ ,‬בעלת קשיים ומחיצות‪ ,‬בהדרגה‪ ,‬ברגישות ובתבונה רבה יצרת חוויה מיוחדת‬
‫שאיפשרה התנסות אישית לצד למידה ‪ ,‬התפתחות אישית לצד התפתחות קבוצתית‪.‬‬
‫ההכרות עם עולם התוכן של הפרדיגמה התנועתית‪-‬נפשית אינה קלה‪ .‬לעתים התבלבלנו‪ ,‬נבהלנו‪ ,‬חשנו אבודים‬
‫לעתים התמלא ליבנו בשמחה‪ ,‬בחדוות למידה ובתחושת עוצמיות‪ .‬בזכותך‪ ,‬היה מקום בחדר ובקבוצה למגוון‬
‫הרגשות‪ ,‬המחשבות‪ ,‬הריגושים והתחושות‪ .‬ניתן מקום לכל אחד מאיתנו ללמידה וחקירה עצמית בקצב האישי‬
‫הנכון לו‪ .‬התאפשר מרחב של שיתוף והכלה בלבטים‪ ,‬שאלות‪ ,‬תהיות‪.‬‬
‫תהליך הלמידה לא היה תיאורטי‪ ,‬כי אם עבר דרך גופינו הלוך ושוב‪ ,‬עבר מתחושה לשפה‪ ,‬משפה לתפיסה‪ .‬בדרך‬
‫מצאנו עצמינו‪ ,‬נפתחים ‪ ,‬מתרככים‪ ,‬מתרחבים ומשכילים‪ .‬לא פעם העלה התהליך תכנים אישיים חלקם לא‬
‫קלים‪ .‬אך בנסיונך וברגישותך הרבה הבחנת בכל מקרה כזה וידעת לטפל בו אם באמצעות הקבוצה ואם‬
‫בפרטיות‪ .‬פתחת עבורינו חלון לעולם המעשי של הטיפול בתנועה‪ .‬ניתנה לנו ההזדמנות להתבונן בך כמודל‬
‫בסיטואציות טיפוליות שהפכו לחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה עצמו‪ .‬כך התאפשרה ההבנה כי הפרדיגמה‬
‫היא כלי טיפולי לכל דבר ועיניין‪ ,‬אמצעי לאבחון והערכה כמו גם כלי יישומי להתערבות טיפולית‪.‬‬
‫ההדרגתיות‪ ,‬השיטתיות‪ ,‬הדיוק והמקצועיות שלך מהווים מראה לתוכן עצמו שאת מלמדת‪ .‬האיכויות שאת‬
‫מביאה אל הקבוצה עולות בקנה אחד עם עקרונות הפרדיגמה‪ .‬התחלנו במעטפת‪ ,‬עם מרחב לריגושים‬
‫ראשוניים‪ ,‬מעוגלות וקשר והתפתחנו אל החוק‪ ,‬אל הגדרות הפרדיגמה‪ ,‬השיטתיות והכללים שביסודה‪.‬‬
‫היה זה תהליך למידה‪ ,‬התפתחות וצמיחה שהשאיר טעם של עוד‪.‬‬
‫לכבוד הוא לנו ללמוד ולהפנים ממורת דרך כמוך‪.‬‬
‫תודה !!!‬
‫בהערכה רבה‪,‬‬
‫קורס מטפלים בתנועה‪ ,‬לסלי ‪.3102‬‬
‫‪4‬‬
‫בנימה אישית‪-‬‬
‫( אתי בר‪ -‬רון)‬
‫המסע מתחיל בחיבורינו לקבוצה‬
‫לא תמיד הבנו בדיוק מה את רוצה‪.‬‬
‫תנועה‪ ,‬מלל והרבה ריגושים‬
‫מובילים אותנו להוצאת רגשות וסיפורים לא פשוטים‪.‬‬
‫תנועה של גוף חופשי הנזרק כלפי מטה או מעלה‬
‫בתנועה בליסטית שלעיתים מלחיצה ומבקשת עזרה מאללה‪.‬‬
‫מפגש עם מקומות עדינים‬
‫המאפשרים לנו לאט לאט להבין את סיפור החיים‪.‬‬
‫נגיעה במעטפת ההורית החקית‪,‬‬
‫שמלמדת על מורכבות ביחסים מול ההורים‪ ,‬אשר הופכת בזמן לממצאי התלכיד‪.‬‬
‫השפה הראשונית היא שפת התנועה‪ -‬שפת האם הגופנית‪,‬‬
‫אשר לכל אדם היא שפה מאוד אישית‪.‬‬
‫המעטפת לה זכינו מהורינו‬
‫לרע או לטוב מלווה את חיינו מיום הולדתינו ועד יום מותנו‪.‬‬
‫הכנסה למודע שהגוף אינו שוכח‬
‫רשמים נכתבים על גו התינוק שמתאים לו או שפחות נוח‪.‬‬
‫קטבים ומבט בתנועה אל הגוף‪,‬‬
‫מוציא מאתנו שיח מהפנים אל החוץ‪.‬‬
‫הבנה על מרכז העולם‬
‫כאשר אתה שם‪ ,‬אתה חש קיים‪.‬‬
‫גוף בתוך גוף‪ ,‬עור חש בעור‪ ,‬חום ועוד חום‬
‫ולעולם לא נעצור דום‪.‬‬
‫לא תמיד ידענו לאן מובילים הצעדים‬
‫‪5‬‬
‫אך בהחלט הרגשנו אתך בטוחים‪.‬‬
‫מירי‪ ,‬זהו הגענו לסוף‪ ...‬אך עדיין לא התחלנו לצעוד‪,‬‬
‫את משאירה לנו תורה שמתוכה הרבה יש ללמוד‪.‬‬
‫רוצים אנו לך להודות‬
‫על אמפתיה ואמונה במטופל‪ ,‬שלא תמיד זה דבר קל‪.‬‬
‫שהיית שם להדהד את המילה שיצאה‪ ,‬אפילו בזמן חרדה גדולה‪.‬‬
‫שהבטת בנו בעניים טובות‪ ,‬ונתת לנו עוד ועוד להתנסות‪.‬‬
‫שהתרגשת אתנו עד דמעות‪ ,‬ונתת לנו לא מעט לטעות‪.‬‬
‫שלווית את התנועה הבליסטית עד זעקה‬
‫בידע כה רב‪ ,‬בתובנות עמוקות ובהבנה לאחר‬
‫למדנו לראות את התנועה ממקום יותר ער‪.‬‬
‫תודה רבה‬
‫בנות תנועה שנה ב' ‪ -‬לסלי ‪.‬‬
‫פברואר ‪3102 -‬‬
‫‪6‬‬
‫"אי אפשר ללמד אדם דבר‪ .‬ניתן רק לעזור לו לגלות זאת מתוך עצמו"‬
‫[גלילי גלילאו]‪.‬‬
‫קבוצה יקרה‪,‬‬
‫אני רוצה להחזיר אליכם תודה בקורס זה‪ ,‬על נוכחות קיימת‪ ,‬לומדת‪ ,‬חוקרת המתרגמת‬
‫לעצמה את מונחי "הפרדיגמה האמוטורית" של יונה שחר לוי‪ ,‬לשפה ותפיסה מקצועית חיה‪.‬‬
‫אני מבקשת לשקף מקום שפתח את תנועתו הרגשית האישית לחומרי הקורס‪" ,‬ממרחב‬
‫מהחיק אל החוק" במעבריות‪ ..‬למול האחר‪ ,‬אליו‪ ,‬לצידו‪ ,‬לעצמו‪.‬‬
‫נוגע בדרכו ‪ -‬את דרכו‪...‬‬
‫בעיקר אני מבקשת להודות על מרחב רגשי אנושי ועמוק של מפגש יחד‪.‬‬
‫בהרגשתי היה היחד שנוצר כמיכל אמנותי‪ ,‬שצבע תנועה נעלמת ונאלמת‪,‬‬
‫ניגן בצללים ודממה ונע את גופה של הנפש‪..‬‬
‫תודות למיכל פלד‪ ,‬הגר ותמר על עריכתן באופן קשוב ומסור את החוברת‪ ,‬תוך שמירה על רוח‬
‫הלמידה ורוחה של הכיתה‪.‬‬
‫אני מאמינה כי החוברת תשמש אתכם בשיחה עם הפרדיגמה ועם חבריכם בתוך המסע‬
‫הטיפולי‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬עוצמיות רבה היתה בקורס ‪ ,‬אך מצאתי לנכון לסיים בביטוי סימבולי לרגעים‬
‫שהרגשתי אותם כך‪:‬‬
‫‪Thalasso Bain Bebe par Sonia Rochel – YouTube:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=OPSAgs-exfQ‬‬
‫המשך דרך צומחת עם איכותה הראשונית והרגשית של התנועה‪...‬‬
‫בברכה חמה ומלאה (במה שתרצו)‬
‫מירי קוטיק‬
‫קורס אבחון והערכה‬
‫הפרדיגמה האמוטורית של יונה שחר לוי‬
‫‪7‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫תוכן העניינים הוא חלק מהפרקים שנלמדו בקורס‪ ,‬שנתנו לשיעורי בית מתוך הספר "מהגוף הגלוי לסיפור הנפש‬
‫הסמוי" (שחר‪-‬לוי‪ .)3112 ,‬בשיעורי הבית‪ ,‬נתבקשנו לקרוא את החומר הנלמד‪ ,‬לבחור ממנו משפטים שהדהדו‬
‫בכל אחד מאיתנו‪ ,‬לכתוב מחשבות אישיות ולצרף ביטוי סימבולי‪ .‬המחשבות כללו בתוכן סיפורים‪ ,‬זיכרונות‪,‬‬
‫תהיות‪ ,‬רגשות ועוד‪ .‬הביטויים הסימבוליים כללו תמונות‪ ,‬שירים‪ ,‬קטעי וידאו ועוד‪.‬‬
‫הפרקים בחוברת ‪-‬‬
‫מפוטנציאליים גרעיניים לתולדות מורכבות (עמ' ‪9-03 ........................................................................ )23-21‬‬
‫המתכונת הארכיטיפית של המרחב העוטף את הגוף ‪ -‬גרביטציה (עמ' ‪02-09...........................................)32-23‬‬
‫מערך הקשר‪ :‬מעטפת הורית חיקית (עמ' ‪31-23........................................................................)23-20 ,83-23‬‬
‫מערך הקשר האנכי‪-‬מולי עוצמי‪ ,‬והכמיהה אך החק (עמ' ‪29-88........................................)20-23 ,22-23 ,22-22‬‬
‫המפרקים כצמתי סיכוי סיכון ומעגל התנועה הרגשית‪ :‬זרימה וחסימה (עמ' ‪82-28.................................)23-28‬‬
‫התכונות האוניברסאליות של התנועה הרגשית (עמ' ‪22-22...................................................................)20-28‬‬
‫שיבושים במערכת היצרית רגשית תנועתית (עמ' ‪22-38........................................................................)33-38‬‬
‫‪8‬‬
‫מפוטנציאלים גרעיניים לתולדות מורכבות (עמודים ‪)23-01‬‬
‫תמר‬
‫שלום לכולם!‬
‫המשפטים שהדהדו בי ‪-‬‬
‫"עקרון הגרעינים המתפתחים לתולדות מסועפות בולט בכל המערכות‪ :‬בגוף‪ ,‬במערכת מוטורית‪,‬‬
‫במערכת הרגשית‪ ,‬בתפיסה‪ ,‬במערכי הקשר הבין‪ -‬אישי‪ .‬בראשית החיים‪ ,‬הם במצב של ניצן‪-‬פרח‬
‫סגור‪ ,‬שכל עליו כבר מצויים בתוכו בקיפול‪ ,‬אבל עדיין לא נפתחו‪ .‬האם ואיך ייפתח הניצן לפרח‬
‫במלוא מימושו או רק חלקים ממנו ייפתחו‪ ,‬זה תלוי במידה רבה בתנאי הסביבה והזמן" (שחר‪-‬‬
‫לוי‪ ,3112 ,‬עמ' ‪.)23‬‬
‫"שיבושים ותופעות פתולוגיות מופיעים כאשר נוצרות הפרעות במימוש אחד או יותר מן‬
‫הפוטנציאלים" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)23‬‬
‫סימבול‪-‬‬
‫צרפתי תמונה של פרחים‪ .‬הגדול פתוח‪ ,‬אלה מאחוריו עוד סגורים‪ .‬לא ברור אם הם יפתחו‪...‬‬
‫שבוע טוב‬
‫‪9‬‬
‫טום‬
‫מצרפת סימבול של פרח שמממש את הפוטניצאל הגרעיני שלו‬
‫‪Flower Growing:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=bEa4JhwOAn0‬‬
‫וגם שיר איך צומח עשב – פרפר נחמד‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=yfvUDbiUBf8‬‬
‫סמדר‬
‫שלום לכולם‪,‬‬
‫"כאשר תינוק בא לעולם‪ ,‬כל הגרעינים הפוטנציאליים שלו (האישיים וגם הארכיטיפיים) הם‬
‫במצב של ניצן שכל העלים כבר מקופלים בתוכו אבל עדיין לא נפתחו" (שחר‪-‬לוי‪,‬עמ' ‪.)23‬‬
‫"תינוק מתחיל את חייו כשמוחו וגופו מצוידים בפוטנציאלים רבים אך מעט תבניות מפותחות‪.‬‬
‫התפתחות התבניות מתרחשת בד בבד עם חשיפה לחוויות‪ .‬לכן מאותם פוטנציאלים יתפתחו‬
‫מגוון רחב של תבניות אישיות‪ ,‬על פי המטען הגנטי האישי ועל פי לוויות החיים הייחודיות"‬
‫(שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)21‬‬
‫מצרפת קטע מוסיקלי יפהפה 'ולס הפרחים' מאת צ'ייקובסקי מתוך 'מפצח האגוזים' בביצוע‬
‫להקת 'הבלט המלכותי'‪.‬‬
‫המוסיקה והתנועה מהווים עבורי סימבול לכמיהה‪ ,‬התפתחות‪ ,‬התעצמות‪ ,‬צמיחה‪ ......‬תהנו‪,‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=p30VTY_pGho‬‬
‫‪10‬‬
‫הגר‬
‫לילה טוב)‪:‬‬
‫"הפוטנציאלים הגרעיניים הראשוניים‪...‬הם בבחינת "חומר הגלם" לתבניות האישיות של‬
‫תנועה רגשית )תגובה‪-‬יוזמה‪-‬יצירתיות) (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)009‬‬
‫"השאלה כמה מן הפוטנציאלים המולדים ימומשו ולאיזו רמה יגיע אדם מסוים מתוך מסד‬
‫הנתונים המולדים שלו‪ ,‬תלויה במידה רבה בהשפעה של המעטפת ההורית והסביבתית‬
‫ובהזדמנויות שניתנו לו להתאמן‪ ,‬לטעות ולהתנסות בגופו ובנפשו‪ ,‬באקלים של תמיכה והכוונה‬
‫אמפתית" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)009‬‬
‫"בגרעינים הפוטנציאליים אין ערכיות של טוב ורע ‪.‬ערכיות של טוב ורע ‪,‬של תקין או פתולוגי‬
‫מופיעה ברמה המורכבת של התולדות האישיות (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)23‬‬
‫ארווין יאלום פותח את הספר "מתנת התרפיה" בפרק שכותרתו "הסירו מכשולים מפני‬
‫הצמיחה"‪ .‬שם הוא מביא ציטוט‪ ,‬מאת קארן הורני‪ ,‬המנחה את דרכו הטיפולית "אם מסירים‬
‫מעל דרכו מכשולים‪ ..‬סיכוייו של האדם להתפתח לכלל יצור בוגר ובשל המגשים את עצמו‬
‫במלואו‪ ,‬הם בדיוק כסיכוייו של בלוט לצמוח ולהתפתח לכדי עץ אלון מפואר"‪.‬‬
‫אני מתחברת מאוד לגישה החיובית הזו‪ ,‬שרואה בכל אדם את הפוטנציאלים הגרעיניים שבו‬
‫וכיצד אפשא לסייע להם להגיע לידי מימוש‪ ,‬הגשמה וצמיחה‪.‬‬
‫נתראה מחר‬
‫‪11‬‬
‫דנה‬
‫שלום‪,‬‬
‫אני מצרפת את השפט שלי‬
‫"השאלה כמה מן הפוטנציאלים המולדים ימומשו ולאיזו רמה יגיע אדם מסוים מתוך מסד‬
‫הנתונים המולדים שלו‪ ,‬תלויה במידה רבה בהשפעה של המעטפת ההורית והסביבתית‬
‫ובהזדמנויות שניתנו לו להתאמן‪ ,‬לטעות ולהתנסות בגופו ובנפשו‪ ,‬באקלים של תמיכה והכוונה‬
‫אמפתית‪ .‬לכן ‪,‬למרות השורש הארכיטיפי המשותף‪ ,‬לתבניות האישיות המתפתחות ממנו יש‬
‫אופי ייחודי‪ ,‬שמושפע מתנאי סביבה‪ ,‬הורות ותרבות (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמוד ‪.)23‬‬
‫‪ p-1‬גפיות‪ ,‬יישור‪ ,‬תנועתיות‪ ,‬עוצמה חזקה‪ ,‬יציאה‪,‬הובלה‪ ,‬אנכיות ‪ ,‬ישירות‪.‬‬
‫נתראה מחר דנה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫המתכונת הארכיטיפית של המרחב העוטף את הגוף ‪ -‬גרביטציה (עמודים ‪)32-23‬‬
‫ענבר‬
‫הראשון מראה לידה של ג'ירפה ‪ -‬כמה מהר הג'ירף‪-‬תינוק מגייס מוטיבציה בכדי להתמודד עם‬
‫הכבידה ולעמוד על רגליו‪ .‬נראה לי שכוח ה"כבידה הבין‪-‬אישית" (הרצון להתקרב לאם) פועל פה‬
‫חזק יותר מכוח הכבידה האובייקטיבי‪ ...‬וגם הלידה עצמה‪ -‬האמא לא שוכבת על הגב ומחכה‬
‫שהרופא ימשוך את התינוק החוצה‪ ...‬היא עומדת על הרגליים ונותנת לכוח הכבידה לפעול‪.‬‬
‫גם אח"כ היא לא למרי יורדת אליו‪ ,‬כמו שהייתי מצפה‪ ,‬אלא נשארת אנכית‪ ,‬אולי כדי לשמש לו‬
‫מודל לעמידה זקופה‪.‬‬
‫מרגש ביותר‪...‬‬
‫‪http://youtu.be/1kZW8e79Bm0‬‬
‫הסרטון השני הוא קטע מתוך היצירה 'קפה מולר' של פינה באוש‪.‬‬
‫התחבר לי עם המתח בין התמזגות‪/‬התנתקות‪ ,‬כבידה‪/‬מוטיבציה‪ ,‬אופקי‪/‬אנכי‪ ,‬הוריות‪/‬זוגיות‬
‫‪http://youtu.be/oYXjk_qn3cQ‬‬
‫ענת‬
‫הייתי חייבת לבדוק כמה זמן נמשך לידה של גירפות‪ ,‬מסתבר ‪ 02-08‬חודשים‪ ,‬זה מדהים הריון‬
‫של בני אדם נמשך יחסית מעט ליונקים‪ ,‬אך עד שנעמדים על הרגליים לוקח מעל כשנה‪ .‬אמהות‬
‫מוזמנות לתקן‪ .‬ואילו אצל הגירפות עד ‪ 31‬שעות נעמדים על הרגליים‪ ,‬הדולפין ישר נע לאחר‬
‫היציאה שלו‪ ,‬ואני בטוחה שיש חיות נוספות שהמהירות הזו לתנועה קיים אצלהן‪.‬‬
‫בהקשר לגירפות קראתי בויקיפדיה‪:‬‬
‫"רגליו הארוכות מאלצות אותו להנהיג צורות הליכה וריצה מיוחדות‪ :‬כאשר הוא הולך‪ ,‬זוג‬
‫הרגליים השמאליות נעות יחדיו‪ ,‬ואחריהן זוג הרגליים הימניות‪ .‬לעומת זאת ‪,‬כאשר הוא רץ‪ ,‬זוג‬
‫הרגליים הקדמיות נעות יחדיו‪ ,‬ואחריהן זוג הרגליים האחוריות"‪ -‬בחשיבה ראשונית מתחבר‬
‫לשיעור של תרצה‪ ,‬איך מבנה הרגל משפיע על עמידה‪ ,‬יציבה‪ ,‬הליכה ועוד‪ .‬ובהקשר של השיעור‬
‫של מירי‪ ,‬תנועת מפרקים שונה לצרכים שונים‪ ,‬כיפוף‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫תודה לכן ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫אסתר‬
‫כבידת גוף העצמי‬
‫"הכיווניות של כבידת גוף העצמי היא מן החוץ כלפי הגוף‪ ,‬להתקפל ולצמצם את גבולות‬
‫הגוף‪,‬תגובה זו או מצב עייפות הופכים את התנועה בכיוון של כפיפת איברים ומשיכתם כלפי‬
‫פנים לתגובה הבאה מאליה ואת התנועתיות בכיוונים ההפוכים לתנועתיות המחייבת השקעה‪,‬כל‬
‫אחד מן המצבים הרגשיים הללו דוחף לשינוי המיקום ביחס לאובייקט שעורר אותו" (שחר‪-‬לוי‪,‬‬
‫‪ ,3112‬עמ' ‪.)32‬‬
‫ולהלן המימוזה הביישנית‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=IQahIltPfM4&feature=youtube_gdata_player‬‬
‫‪14‬‬
‫הגר‬
‫"המפרקים הראשיים מונחים זה על גבי זה וכולם יחד "מושחלים" על הציר האנכי‪ .‬זה המצב‬
‫שבו מינימום בזבוז אנרגיה ומינימום שחיקה מצטברת במפרקים‪ .‬כך פועלת חוכמת הגוף‬
‫כאשר אין גורם שמשבש אותה‪ .‬בגוף עומד על שתיים עמוד השדרה מתלכד עם ציר הכבידה ‪,‬‬
‫שהוא אנך מוחלט (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫חוכמת הגוף‪ ,‬נפלאות הטבע והבריאה מאפשרים התאמה מלאה לסביבת החיים‪ .‬בעיני יציבה‬
‫אופטימלית היא זו אשר מחד צורכת אנרגיה מינימלית בהתנגדות לכוח הכבידה ומאידך‬
‫מאפשרת דינאמיות ללא מאמץ עודף (מוכנות לתנועה)‪ .‬כלומר ביציבה רפוייה‪ /‬עייפה‪ /‬מרושלת‪,‬‬
‫הנכנעת לגרביטציה‪ ,‬יש בזבוז אנרגיה‪.‬‬
‫‪FIRST SIENCE.TV‬‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=Y1ujxiTgH64‬‬
‫בלינק הבא אפשר לראות את המעברים "החסכוניים" באנרגיה הללו‪ .‬את המוכנות‪,‬‬
‫הדינאמיות‪ .‬וגם העוצמה המתאפשרת מתנועה כנגד הגרביטציה‪ .‬בעיני יש כאן גם בליסטיות‬
‫מאורגנת‪ ,‬מומנט‪ .‬ואסטטיות שנובעת מיציבה "נכונה"‪ ,‬ואנרגטיות יעילה‪.‬‬
‫‪LOST IN MOTION.BRAVOFACT‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=4OR-n3Rg6E8&feature=related‬‬
‫ואחרון‪ ,‬בהשראת ענבר מצאתי סרטון על לידה של דולפין‪ .‬אפשר לראות איך חוכמת הגוף‬
‫שלהם היא אחרת ומותאמת לתנאי החיים ולגרביטציה השונים בתוך המים‪ .‬שם יש אפשרות‬
‫וצורך בתנועה מתמדת – של אמא‪-‬דולפינה במהלך הלידה (הלוואי על כולנו) ומיד אחריה של‬
‫הדולפין‪-‬תינוק‪ .‬וכמובן את החיפוש המידי של הקשר‪.‬‬
‫‪DOLPHIN BIRTH YOU TUBE‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=uWozgwTbIn4&feature=related‬‬
‫‪15‬‬
‫תמר‬
‫"כל תנועה וכל מיצב משקפים את עוצמת המוטיבציה להתמודד כנגד הכבידה‪ .‬המוטיבציה‪,‬‬
‫שפנים רבות לה‪ ,‬היא הכוח הנפשי שמניע את הגוף לקום‪ ,‬לנוע ולפעול בהתגברות על הכבידה‬
‫המושכת אותו מטה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"מרחב הבין‪-‬אישי הציר האנכי חצוי על ידי צירים אופקיים רבים‪ ,‬שמייצגים את הכבידה הבין‪-‬‬
‫אישית‪ .‬ההתייחסות הבין‪-‬אישית נעה בצירים האופקיים‪ ,‬שעל פניהם נוצרים מסלולים של‬
‫התקרבות‪-‬התרחקות‪ .‬בכל תגובה רגשית טמון חץ‪ -‬כיוון‪ :‬להתקרב או להתרחק" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ'‬
‫‪.)39‬‬
‫"המיצב הוא מבנה קבוע יחסית‪ ,‬שמארגן את חלקי הגוף ואת המערכות הפועלות בתוכו‪,‬‬
‫ההתייחסות למרחב ולכוחות הכבידה‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬המיצב הוא הסך הכולל של‬
‫ההתמודדויות עם מערכת צירי הכבידה‪ :‬האנכית‪ ,‬האופקית והכדורית" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)39‬‬
‫בהקשר לגרביטציה ‪ -‬מוטיבציה ‪ -‬מיצב‪ ,‬עלתה בי אסוציאציה של פעלולני טרפז‪.‬‬
‫הפעלולנים משקיעים מוטיבציה רבה להישאר באוויר‪ ,‬בתנוחות שונות ומרובות (שרוב הזמן‬
‫אינן טבעיות)‪ .‬באוויר‪ ,‬לרוב‪ ,‬המיצב אינו יעיל והוא שוחק את המפרקים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כאשר הפעלולנים תלויים על הטרפז ומבצעים תרגילים בזוגות‪ ,‬זה מקסים לראות כיצד‬
‫שלושת הצירים ‪ -‬אנכי‪ ,‬אופקי וכדורית פועלים‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬הגרביטציה מכניעה‪ ,‬והפעלולנים יורדים לקרקע‪.‬‬
‫מצרפת שני סרטונים של פעלולנים‪.‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=Sb344rTcIns‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=JvNq12qr47s‬‬
‫‪16‬‬
‫סמדר‬
‫"כשם שאי אפשר להבין את הדינמיקה התנועתית בלי לבחון את השפעת הכבידה הפיסיקלית‬
‫על הגוף‪ ,‬כך גם אי אפשר להבינה בלי לבחון את השפעתם המכבידה של גורמים נפשיים‬
‫והתייחסותיים" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"כל תנועה וכל מיצב משקפים את עוצמת המוטיבציה להתמודד כנגד הכבידה‪.‬המוטיבציה‪,‬‬
‫שפנים רבות לה‪ ,‬היא הכוח הנפשי המניע את הגוף לקום‪ ,‬לנוע ולפעול בהתגברות על הכבידה‬
‫המושכת למטה‪ .‬כיוון התנועה בציר האנכי נמתח בין כוח הכבידה המושך למטה (הגרביטציה)‬
‫לבין כוח המוטיבציה המושך להתרומם למעלה ולקום" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫בהקשר לגרביטציה ‪ -‬מוטיבציה‪ ,‬מצרפת תמונה מהסטודיו ליוגה‪ ,‬תנוחת משולש הפוך‪.‬‬
‫חשבתי על תנוחה זו בהקשר של כוח הכבידה המושך מטה לעומת המוטיבציה של האגן לשאוף‬
‫מעלה‪ ,‬כמה כוח רצון (מוטיבציה) צריך כדי לשהות בתנוחה זו מבלי להיכנע לכוח הגרביטציה‪.‬‬
‫"הכבידה הבין‪-‬אישית היא כבידה רגשית ולא פיזיקלית‪ .‬בראשית החיים הכבידה הבין אישית‬
‫פועלת בתוך המרחב התחום על ידי הגופים ההוריים‪ .‬במרחב המעטפת החקית התינוק "פטור"‬
‫מן הצורך להתמודד באופן מלא עם הכבידה הפיסיקלית‪ .‬גופו נתון להתמודדות עם כבידת‬
‫המעטפת ההורית" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪)32‬‬
‫בהקשר זה חשבתי כמה חשובה ההחזקה של התינוק בידיים‪ ,‬ההנקה‪/‬הזנה בחיק האם והפעם‬
‫מפן שלא חשבתי עליו קודם‪ ,‬היכולת להעניק לתינוק 'פטור' מהתמודדת עם כוח הכבידה‪.‬‬
‫לאמהות הצעירות ולאלו שבדרך‪...‬תהנו מכל רגע‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫טום‬
‫"כל תנועה וכל מיצב משקפים את עוצמת המוטיבציה להתמודד כנגד הכבידה‪ .‬המוטיבציה‪,‬‬
‫שפנים רבות לה‪ ,‬היא הכוח הנפשי המניע את הגוף לקום‪ ,‬לנוע ולפעול בהתגברות על הכבידה‬
‫המושכת למטה‪ .‬כיוון התנועה בציר האנכי נמתח בין כוח‪-‬הכבידה המושך למטה (הגרביטציה)‬
‫לבין כוח‪-‬המוטיבציה המושך להתרומם למעלה ולקום (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫מתוך המשפט הזה התחברתי לסיפור מהתנך על ספר איוב‪ ,‬בו האדם מונח להתמודדות בין‬
‫כוחות ה"גרביטציה" הפועלים עליו‪ ,‬אלוהים והשטן עושים התערבות על חשבונו של איוב‪ ,‬כמה‬
‫הוא יוכל להרים את עצמו ולדבוק באמונתו אל מול האסונות הנוראיים שפוקדים אותו‪ ,‬סיפור‬
‫איוב מעלה ביקורת על מקום זה‪ ,‬אדם שפועל עם מוטיבציה ודבק באמונתו בחיים ובטוב עדיין‬
‫צריך להתמודד עם הגרביטציה‪ ,‬ז"א עם החיים שצופים לנו התמודדויות קשות‪ .‬אני מצרפת‬
‫קישור לדיון מעניין בנושא זה‬
‫‪http://reshet.tv/Shows/haftara/videomarklist,200738/‬‬
‫‪18‬‬
‫אתי‬
‫כבידה נפשית‪-‬‬
‫כאשר אני קוראת את צמד המילה כבידה נפשית זה ישר עושה לי בגוף‪ ,‬ירידה באנרגיה רצון‬
‫לכניסה למיטה‪.‬‬
‫בחשיבה מתי זה קורה?‬
‫‪‬‬
‫כאשר אתה עומד מול משהו בסטואציה לא נעימה או לא מתאימה לך ‪ /‬מפתיעה לשלילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר אתה עצמך משחר כעס‪ ,‬אחריו מגיע ירידה באנרגיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בהתייחסות קולית מאיימת‬
‫‪‬‬
‫בקשר שאינו בריא סוחט נפשית‬
‫‪‬‬
‫בקושי שאינך מסוגל לעמוד בו ברגעים אילו‪.‬‬
‫ממצב אנכי למצב בו הגוף הופך עייף‪ ,‬פחות נע מתכנסת פנימה‬
‫מתוך הזכרונות שלי ‪-‬‬
‫היה לי קושי ‪/‬פחד בהגברת קול כלפי‪ ,‬דבר הגרם להתכווצות‪ ,‬וכבידה נפשית‪ ,‬דבר זה יכל לגרום‬
‫לי להכנס עם התנועה מטה‪ ,‬לתחושת חוסר ביטחון‪ ,‬התמרכז פנימה ולהעלם‪.‬‬
‫שבת שלום‬
‫‪19‬‬
‫מערך הקשר‪ :‬מעטפת הורית חקית (עמודים ‪)23-20 ,83-23‬‬
‫מיה‬
‫"העיטוף‪ ,‬שהמעטפת ההורית‪-‬חקית מספקת לתינוק‪ ,‬הוא מודולציה ביו‪-‬פסיכולוגית של העיטוף‬
‫הרחמי‪ .‬אומנם‪ ,‬אין בה אותה סגירות מוחלטת כמו ברחם‪ ,‬אבל היא ממלאת תפקיד דומה של‬
‫נשיאה‪ ,‬הזנה והגנה‪ .‬מושג המעטפת החקית מתיישב עם דברי פרויד‪ ,‬המצוטטים בספרה של‬
‫אלסנדרה פיונטלי "מעובר לילד‪ ":‬בין החיים בתוך הרחם ובין הינקות המוקדמת יש המשכיות‬
‫רבה יותר מכפי שהסזורה קו לארגן את המפשט( השבר המרשימה של אירוע הלידה מאפשרת‬
‫לנו להאמין" (שחר‪-‬לוי‪ ,3112,‬ע"מ ‪.)83‬‬
‫על‬
‫כשקראתי‬
‫החיקית‬
‫המעטפת‬
‫עברו‬
‫במחשבתי‬
‫שני‬
‫זכרונות‬
‫ילדות‪:‬‬
‫האחד‪ :‬אהבה גדולה לשהייה ממושכת במים ‪ -‬בבריכה הציבורית שליד הבית שלי בילדות ‪-‬‬
‫הייתי מבלה שעות בתוך המים‪ ,‬כאשר עולה מידי פעם לשאוף אוויר ובשאר הזמן מתמסרת‬
‫לתחושת הגוף והתנועה בתוך המים‪ .‬זו הייתה סוג של התמכרות לתחושה הזו בתוך המים‪.‬‬
‫ייתכן כי ניסיתי לייצר לעצמי את המעטפת הראשונית ביותר – הרחם?‬
‫זכרון שני קשור לסיפור‪ ,‬שסיפרו לי הורי לפני השינה‪ .‬זכרתי משהו שקשור לחלק מהם‪ /‬מהגוף‬
‫שלהם‬
‫שהם‬
‫משאירים‬
‫אצלי‬
‫בלילה‪,‬‬
‫כך‬
‫שלא‬
‫אהייה‬
‫לבד ‪.‬‬
‫שאלתי את אימי והיא זכרה את הסיפור‪ .‬מסתבר שזו הייתה אגדת עם‪ ,‬בה ישנה עיזה שחיה‬
‫בבית איכרים בכפר‪ .‬העיזה לפעמים עוזרת לאם לשמור על התינוק‪ ,‬התינוק התרגל להחזיק‬
‫בקרניים שלה ולהרדם‪ .‬פעם אחת התינוק בכה והעז הרדימה אותו‪ ,‬ואז הייתה חייבת ללכת‪,‬‬
‫בכדי לא להעירו‪ ,‬השאירה לו את הקרניים שלה‪ .‬הסיפור הזה‪ ,‬על חלק מגוף המטפל (במקרה‬
‫הזה "עז"‪ )..‬שנשאר עם הילד‪ ,‬מסמל לדעתי כמו שאריות של מעטפת הורית חיקית‪ .‬שלב‬
‫המעטפת הוא שלב בו הילד חווה את ההורה כחלק ממנו (כך לפחות אמור להיות)‪ .‬אולי הסיפור‬
‫הזה‬
‫מדבר‬
‫בדיוק‬
‫על‬
‫שלב‬
‫הפרידה‬
‫המעבר‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫מהמעטפת‬
‫והפנמתה‬
‫בתוכו ‪.‬‬
‫מיכל שרף‬
‫שני משפטים שהדהדו בי‪:‬‬
‫"במערך המעטפתי‪ ,‬הגופים ההוריים עוטפים את גוף התינוק בעטיפות של שרירים ועור‪ ,‬תנועות‬
‫ומגעים‪ ,‬קולות ורגשות‪ .‬במרחב הזה התינוק מדבר באמצעות חילופי מתח שרירי‪ ,‬תזוזות‪,‬‬
‫תנועות וקולות" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)83‬‬
‫לא יכולתי שלא לחשוב על הבייבי קנגרו‪ ,‬שנולד ושוהה בתוך המעטפת‪.‬‬
‫משפט נוסף שהדהד בי‪ ":‬איזור החזה נשאר תמיד סיסמוגרף רגיש לתחושות ורגשות"‪( .‬שחר‪-‬‬
‫לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)89‬קפצה לי ישר התמונה של המורה שלי ליוגה שמלמדת ושמה דגש עיקרי על תנוחות‬
‫תוך כדי פתיחה של החזה והלב‪ .‬מצרפת תמונה שלה‪ .‬פשוט לפתוח את הלב לשמיים‪ ,‬ולהרגיש)‪:‬‬
‫‪21‬‬
‫אידית‬
‫שלום לכולם‪ .‬הנושא "מעטפת הורית " ככלל מאוד מרתק אותי ‪ ,‬מעסיק אותי ובעיקר מעלה‬
‫בי המון שאלות בנוגע לאימהות שלי (לפעמים אני תוהה אם אפשר היה לחזור שוב‬
‫אחורה‪ )...‬ולאימא שלי‪ .‬יש בעולם דבר כזה שנקרא אמא מושלמת?‬
‫להלן מספר משפטים המשמעותיים לי מתוך המאמר ‪:‬‬
‫"בחודשי חייו הראשונים‪ ,‬גוף התינוק זעיר‪ ,‬בעל טונוס חלש יחסית וזקוק לתמיכה של גופים‬
‫בוגרים כדי לשאת אותו נגד כוח הכבידה הפיזיקלית " (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)83‬‬
‫"באמצעות המנגנון של כיפוף‪-‬יישור‪ ,‬המתאפשר הודות למבנה המפרקים של הגפיים‪ ,‬יכולים גם‬
‫התינוק וגם ההורה להתאים את גופו לשינויים בגוף האחר " (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)20‬‬
‫"המעטפת ההורית מעצבת את גבולות המרחב הפיזי שבתוכו עושה העצמי את צעדיו‬
‫הראשוניים בעולם" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)83‬‬
‫אני מצרפת שתי תמונות משפחתיות מתקופת הינקות של ילדיי ( חלק מהם‪. )..‬‬
‫סופ"ש נעים וחמים לכולן‪ ,‬אידית‬
‫‪22‬‬
‫מיכל פלד‬
‫משפטים שהדהדו בי‪:‬‬
‫"התייחסות אמפתית של המעטפת ההורית מספקת לתינוק "עור הורי" עוטף אך גמיש‪,‬‬
‫שתכונותיו יופנמו אחר כך בדימוי הגוף ובמעטפת עצמית של "עור מוטורי‪-‬רגשי"‪ .‬התייחסות‬
‫לא‪-‬אמפתית )חודרנית או רודפנית( של המעטפת ההורית מוטמעת לתוך דימוי הגוף כעיטוף‬
‫לוחץ‪-‬חונק או כהעדר "עור הורי" מגונן" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)83‬‬
‫"בעצם כוחה של המעטפת להזין ולטפח טמון גם הפוטנציאל להזיק‪ ,‬כי התינוק תלוי בה‬
‫לגמרי ‪.‬במעטפת אין אופציה ממשית של בריחה או לחימה‪ .‬אין בה שום מפלט מן ההורות‪ ,‬לטוב‬
‫ולרע " (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)20‬‬
‫"במעבר מחקיות למוליות משתנה אופיה של המעטפת ההורית ‪.‬לא עוד מעטפת גופנית סוגרת‬
‫ומגע‪-‬גוף צמוד ברוב שעות היום‪ .‬במקום זאת‪ ,‬נוכחות המעטפת ההורית באה לידי ביטוי‬
‫ב"עיטוף" יותר סמלי‪ :‬בדאגה לצרכים‪ ,‬במבטים‪ ,‬בקולות‪ ,‬בהצבת גבולות‪ ,‬במלים ובעטיפות של‬
‫מסרים‪ .‬גבולות מרחב התנועה של הילד אינם עוד גבולות גוף ההורה אלא גבולות שנתחמים על‬
‫ידי תנועותיו‪ ,‬קולו‪ ,‬דיבורו ומסריו של ההורה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)22‬‬
‫"המיצב האנכי הוא הביטוי הגופני ליכולת התמודדות עם הכבידה הפיסיקלית ועם הכבידה‬
‫החקית‪ .‬הקשר החזותי‪-‬חזיתי המבוסס על מיצב אנכי הוא הבסיס לתפקוד במרחב החוק‬
‫החברתי ‪.‬הולדת הגוף האנכי‪-‬מולי היא האנלוג הגופני‪-‬תנועתי לתהליך שמהלר קראה לו‬
‫"הלידה הפסיכולוגית ‪".‬המערך המולי הוא הבסיס לחווית החוסן העצמי והוא הבסיס לתפיסת‬
‫האחר כנפרד" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)22‬‬
‫אינני יכולה להתייחס למשפטים אלו מבלי לחשוב על החוויה שלי כהורה ועל החוויה שלי‬
‫כילדה‪ .‬ניסיתי לדמיין מה היה אופיה של המעטפת החקית ההורית לה זכיתי‪ .‬האם האופן בו‬
‫סיפקתי מעטפת הורית לילדיי דומה לאופן בו סיפקו לי הוריי מעטפת זו? האם מדובר בדפוס‬
‫נוקשה העובר מדור לדור או שיש לו יכולת להשתנות‪ .‬כיצד שינוי זה עשוי להתהוות? האם‬
‫במודע או לא במודע? וכל אלו קשורים כמובן לתרומה של הבנת הנושא בתוך המרחב הטיפולי ‪.‬‬
‫ניזכרתי בתקופה בה חויתי את המעבר של ילדיי מהמעטפת ההורית לשלב המוליות‪ .‬הם נהגו‬
‫לשהות בחיקי‪ ,‬פתאום לדחוף (יישור מפרקים) ולרצות לרדת לקרקע לרוץ או לשחק ואחרי דקות‬
‫שוב ביקשו "ידיים" לחזור ולהיות עטופים‪ .‬זוהי תקופה הזכורה לי כמבלבלת‪ ,‬לעיתים מעייפת‬
‫‪23‬‬
‫בנסיון להבין מה בעצם קורה כאן‪ .‬היום אני מבינה אותה יותר ויותר כשלב של מעבר מתלות‬
‫לעצמאות יחד עם הרצון להשאר במעטפת ההורית ולהנות ממנה‪ .‬בשלב זה‪ ,‬כששאלנו את אחד‬
‫מילדיי ‪" :‬אתה ילד גדול?" הוא היה עונה ‪" :‬קצת גדול קצת קטן"‪ ...‬אסוציציות)‪:-‬‬
‫כמו כן נזכרתי בשיטת הטיפול ‪ skin to skin‬המוכרת לטיפול בפגים‪ .‬על פי השיטה זקוקים‬
‫הפגים לזמן בו הם מוחזקים על ידי ההורה במצב של עור לעור‪ ,‬על מנת לאפשר המשך התפתחות‬
‫וגדילה של הפג‪ .‬כיום השיטה מומלצת גם לתינוקות במשקל תקין כמזרזת את תהליך ההחלמה‬
‫של התינוק והאם מחווית הלידה ‪.‬‬
‫לאות הזדהות עם החלק הגברי של המעטפת ההורית מצרפת תמונת מעטפת דווקא של האב ‪.‬‬
‫בשבילך עמית‪...‬‬
‫שיהיה סופשבוע מצוין‬
‫מיכל פלד‬
‫‪24‬‬
‫עמית‬
‫שלום לכולן‪,‬‬
‫המשפטים המשמעותיים לי מהעמודים שקראתי‪:‬‬
‫"מושג המעטפת החקית מתיישב עם דברי פרויד‪ ,‬המצוטטים בספרה של אלסנדרה פיונטלי‬
‫"מעובר לילד"‪" :‬בין החיים בתוך הרחם ובין הינקות המוקדמת יש המשכיות רבה יותר מכפי‬
‫שהסזורה (קו השבר) המרשימה של אירוע הלידה מאפשרת לנו להאמין"‪( ".‬שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)83‬‬
‫כאב גאה שההורות היא חלק חשוב מחיי‪ ,‬אהבתי את השימוש של יונה ושל מירי בעקבותיה‬
‫במילה הורה (ולא רק אם כמקובל אצל כותבים אחרים) יונה מסבירה את השימוש במילה הורי‬
‫כך‪" :‬הגדרת המעטפת ההורית‪-‬חקית אינה מבדילה בין אבות לאימהות‪ ,‬כי המעטפת החקית‬
‫מתייחסת לאופן ההחזקה ולחלקי הגוף ההורי המחזיק – זרועות‪ ,‬בית חזה‪ ,‬כתף‪ ,‬לחי – ולא‬
‫מצטמצמת בפעולת ההנקה הייחודית לאם" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)83‬‬
‫אז בעקבות הטקסט ובעקבות התמונות שאידית שלחה (אהבתי שיש גם תמונה עם אב) נזכרתי‬
‫בחוויית הלידה המורכבת של בני‪ .‬לאחר ‪ 2‬ימים בבית החולים אור נולד בלידת ואקום‪ ,‬מיד‬
‫לאחר הלידה הרופא והמיילדת נתנו ליעל בת זוגי ולאור זמן קצר בלבד לראות זה את זו (למיטב‬
‫זיכרוני ממש כמה שניות) ואז מיהרו לעשות שקילה‪ ,‬בדיקות ראשונות והלבישו את בני‪ .‬אני‬
‫קיבלתי אותו כמה דקות לאחר מכן מכיוון שהרופאה תפרה את יעל‪ ,‬היא לא יכלה להיות עם‬
‫בנה‪ .‬הרגשתי שהדבר הנכון ביותר הוא לתת לבני להרגיש את החום ומגע הגוף הישיר שלי‪ ,‬אז‬
‫הסרתי את חולצתי (לנגד עיניהם המופתעות של הצוות בחדר הלידה) והצמדתי את אור לחקי‪.‬‬
‫התמונה המצורפת צולמה בפוזה דומה כמה שעות לאחר הלידה ‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫עכשיו כשקראתי את הקטע‪" :‬חלק גדול של התקשורת הבין‪-‬אישית מתרחש באיזורי‬
‫"ההתמזגות העורית"‪ ,‬שבהם גוף התינוק משיק עור‪-‬בעור לגוף ההורי המחזיק‪-‬עוטף‪ .‬באזורים‬
‫אלה מתרחשת כל הזמן הידברות מגעית‪-‬תנועתית‪ ,‬שהקודים שלה הם איכויות ההחזקה ומתח‬
‫השרירים של ההורה המחזיק ושל התינוק המוחזק " (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪ .)83‬הבנתי את המשמעות‬
‫של האינטואציה ההורית שהייתה לי‪.‬‬
‫מיכל‪ ,‬תודה‪ .‬רק עכשיו (לאחר הכתיבה) קראתי את שכתבת ואהבתי את התחברות הטקסטים‬
‫שכתבנו ואת תמונות התינוקות וההורים שמתחילות להצטבר כאן‪ ..‬התמונות שלך ושל אידית‬
‫מקסימות ומחממות את הלב ‪.‬‬
‫להתראות‪ ,‬עמית‬
‫‪26‬‬
‫דניאל‬
‫מאד מרגש לקרוא את התגובות של כל ההורים שביננו ולראות את התמונות המאד נוגעות‬
‫האלה ‪...‬‬
‫המשפטים שנשארו איתי הם‪:‬‬
‫המעטפת ההורית מעצבת את גבולות המרחב הפיזי שבתוכו עושה העצמי את צעדיו הראשונים‬
‫בעולם" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)83‬‬
‫"במערך המעטפתי גם התינוק וגם הדמויות ההוריות חווים חוויות של מחוברות והתמזגות‬
‫גופנית ‪ -‬נפשית" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)83‬‬
‫"חלק גדול של התקשורת הבין‪-‬אישית מתרחש באיזורי "ההתמזגות העורית"‪ ,‬שבהם גוף‬
‫התינוק משיק עור‪-‬בעור לגוף ההורי המחזיק‪-‬עוטף‪ .‬באזורים אלה מתרחשת כל הזמן הידברות‬
‫מגעית‪-‬תנועתית‪ ,‬שהקודים שלה הם איכויות ההחזקה ומתח השרירים של ההורה המחזיק ושל‬
‫התינוק המוחזק " (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)83‬‬
‫הקריאה הזכירה לי את המאמר שקראנו בשנה הראשון על תלכידי זכרון‪ .‬הרי ברור שאף אחד‬
‫מאיתנו אינו זוכר את הרגע הזה של תחילת החיים בחיק ההורים או מנגד רחוק ממגע עוטף‪.‬‬
‫ובכל זאת יש לכך השפעה מאד חזקה על המשך חיינו ואני תוהה איפה זה נשמר‪ ...‬האם זה‬
‫איזשהו זיכרון תחושתי שנצרב איפשהו אצלנו באופן לא מודע?? האם ניתן לראות את זה‪...‬‬
‫‪27‬‬
‫אתי‬
‫כאילו אין סתם ‪ ,‬משהו סידר את הקריאה אל המציאות של ילדיי‬
‫ברגעים אילו אני במקלט‪ ,‬קוראת ומתמלא בזיכרונות ילדות‪ ,‬מלחמת יום כיפור‪ ,‬הייתי אז בת‬
‫כמעט בת שלוש‪.‬‬
‫מה הייתה מעטפת הורית שם?‬
‫איך חש גופי בתוך המעטפת?‬
‫האם היום אני מקנה מעטפת שקבלתי לילדיי המבוהלים מירי הקסאמים?‬
‫האם אני מספיק אמפתית ומספקת "עור ‪ -‬הורי"?‬
‫לחשוב שהמעטפת מעצבת את גבולות הגוף‬
‫איך מעוצב גבול גוף אצל ילד הנולד בשדרות ‪ /‬עוטף עזה?‬
‫מה קורה למרחב הרגשי בין ההורה לילד‪ ,‬כאשר גם ההורה חרד?‬
‫האם במצב של חרדה ‪,‬להורה יש יכולת להשתמש בעורו כ"עור מסייע?‬
‫מה קורה לתנועת הילד?‬
‫בשלבים אילו אני מתבוננת בילדים המנסים לישון‪ ,‬מבחוץ ירי נוראי‪ ,‬הם בהי אנדרנלין זורם‬
‫בגופם ואין הם מצליחים להרדם‪.‬‬
‫אנו צופה‪ ,‬ההורים לידם‪ ,‬מחבקים‪ ,‬שוכבים נוגעים אך הגוף אינו רגוע‪ ,‬הוא רוצה תנועה‪ ,‬תזוזה‪,‬‬
‫אישור לחיים תקינים‪.‬‬
‫שורשי הנפש נעוצים בגוף והגוף חש רצון לתנועה‪ ,‬רצון למגע‪ ,‬רצון לקשר שירגיע את האי שקט‬
‫שבו הוא נמצא‪.‬‬
‫שן ילד שן‪ ,‬אמא פה‬
‫‪28‬‬
‫ענבר‬
‫השיר הבא מבטא בעיני את הכמיהה והגעגוע למעטפת ‪,‬את המצב של התלות המוחלטת‪,‬‬
‫הזדקקות הפיסית‪-‬רגשית לאחר מטפל‪.‬‬
‫פחד מוות‪ /‬דליה רביקוביץ‬
‫שוכבת על הגב‬
‫להאכיל ללא דיחוי‪ ,‬לגעת בה בעדינות‬
‫מזרון‪ ,‬סדין שמיכה וחום הם מבטחה‪.‬‬
‫אין בה קורטוב של אורך רוח‪,‬‬
‫הזעירות שלה תופסת שליש מיטה‬
‫לא בוטחת בעתיד‪.‬‬
‫או קצת פחות‪,‬‬
‫חובה להעניק לה זכות קדימה‪.‬‬
‫ורבע מגדלה של השמיכה‪.‬‬
‫היא מרוצה‪.‬‬
‫יש לה פחדים מטורפים של עזיבה‪.‬‬
‫שולחת יד או שתי ידיים‬
‫בתנועה חסרת ממש‬
‫בעוד שנה‪ ,‬חצי שנה‬
‫אולי תגיע למצב של ישיבה‬
‫בלי התכוונות‪.‬‬
‫תצמח כמו בהכרת טובה‪.‬‬
‫רגליה בקיפול שרירים מכווצים‬
‫מזדעזעות קצת‪ .‬לפעמים‬
‫הבטן מכאיבה והיא בוכה‬
‫אחר כך בזהירות ובחשש‬
‫היא תוותר מעט ויתור בלתי מורגש‬
‫ועוד ויתור‪ .‬סוציאליזציה היא כיוון‬
‫בקול עולה יורד‪ ,‬עולה ומתגבר‪.‬‬
‫בלתי נמנע‪.‬‬
‫היא מבקשת שיחישו לה עזרה‪.‬‬
‫ולפעמים‪ ,‬תינוקת סרבנית‪,‬‬
‫לא יכולה לזוז‪.‬‬
‫היא לא תוכל‪,‬‬
‫אינה יודעת להביע את עצמה‬
‫היא לא תוכל לזוז‪.‬‬
‫גם אין לה מחשבות שיש להביען‪.‬‬
‫אם יניחוה לבדה‬
‫אם לא יחישו לה עזרה‬
‫היא מרגישה שהיא תמות‪,‬‬
‫נדמה לה שתמות‪.‬‬
‫היא מרגישה שיתרחש מקרה נורא‪.‬‬
‫אם לא יחזיקו בי היטב‪ ,‬היא מרגישה‬
‫והיא בטוחה‬
‫שפחד כמו שלה הוא פחד שאדם עוד לא ידע‬
‫מתה אני‪.‬‬
‫בלי שהיות יש לאהוב אותה‪,‬‬
‫‪29‬‬
‫ענבל זית‬
‫שני המשפטים שלי להיום‪:‬‬
‫"המעטפת החקית היא מרחב רגשי משותף לתינוק ולדמויות ההוריות " (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)83‬‬
‫מה קורה ברחם? במרחב הסגור שבתוכו מתפתח התינוק‪ ,‬מה הוא סופג שם ואיך זה משפיע עליו‬
‫ועל התפתחותו‪ .‬איך המעטפת הראשונית משפיעה על עיצובו הגופני ‪ -‬רגשי?‬
‫" באמצעות התנועה התינוק "בוחר" את מידת הקרבה או הריחוק בינו (כלומר בין גופו) לבין‬
‫האחר (כלומר גופים אחרים)" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)21‬‬
‫אני תוהה מה משמעות הבחירה והאם התינוק באמת חופשי להביע במציאות בא הוא נתון את‬
‫רצונו‪ .‬מרגישה שזה קצת כמו הביצה והתרנגולת הרי גם למציאות פוגענית התינוק לומד‬
‫להסתגל ולהתאים את עצמו‪.‬‬
‫מעניין אותי אופן הלמידה או הפירוש שהתינוק עושה לתנועה המוטורית של ההורה העוטף‬
‫אותו ‪ ,‬למה לאורך השנים אנחנו מאבדים את היכולת להבין בצורה אינסטינקטיבית את המסר‬
‫המוטורי‪ ,‬גופני שאנו רואים או חווים‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫אילנה‬
‫המשפטים שהדהדו בי‪:‬‬
‫"קוהוט בדבריו על חווית המחוברות המוקדמת‪ ,‬טוען שהתינוק חווה את האחר כאילו היה אבד‬
‫מגופו‪ ,‬מחובר לגופו ונתון לשליטתו‪ .‬המושג שהתשתמש בו לתיאור היחס הזה הוא "זולת‪-‬‬
‫עצמי"‪ .‬תיאור המצב מתיישב היטב עם מושג המעטפת החקית" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)89‬‬
‫"במעטפת חקית קיימת חוויה של "אגוצנטריות‪-‬בפועל"‪ ,‬כאשר התינוק נמצא בתוך מרכז פיזי‬
‫ממשי‪ ,‬למעשה גופו הוא המרכז של המרחב החקי שבנוי במיוחד בשבילו‪( .‬שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)89‬‬
‫"התייחסות לא אמפתית (חודרנית או רודפנית) של המעטפת ההורית מוטמעת לתוך דימוי הגוף‬
‫לעוטף לוחץ חונק או כהעדר "עור הורי" מגונן" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)89‬‬
‫"בתהליכים המוקדמים של הפנמה התינוק לומד להתייחס אל גופו על פי היחס של‬
‫המעטפת אליו" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)21‬‬
‫מחשבות שעלו לי בקריאתי את המשפטים האלה‪:‬‬
‫לפי קוהוט‪ ,‬שחקר לעומק את ההפרעת האישיות הנרקסיסטית‪ ,‬בבסיס ההפרעה עומד חסך‬
‫באמפתיה ובאותה חוויה של ל"להיות במרכז" "להיות מוכל" חוויה אותה הוא קרא‬
‫"הנרקסיזם הבריא"‪ .‬דבר שמתישב בעיני עם המעטפת ההורית החקית‪ .‬לטענתו של‬
‫קוהוט‪ ,‬בתוך המקום של הנרקסיזם הבריא יכול התינוק להתחיל להכיל בהמשך אכזבות ולוותר‬
‫על האומניפוטנטיות‪ ,‬דבר שיכול להוביל ליחסים בינאישיים בריאים וליכולת "לראות את אחר‬
‫כנפרד ממנו"‪.‬‬
‫מתוך דבריה של שחר יונה‪ ,‬אותה מעטפת הורית חקית מספקת את החוסן וזה בסיס לתפיסת‬
‫האחר כנפרד‪ .‬מלאני קליין מדברת על סה"כ חוויות חיוביות בינקות אשר מאפשרות לתפוס את‬
‫האחר באור מציאותי (אינו תמיד מושלם) והדבר מוביל לאפשרות לניהול יחסים בריאים‬
‫בבגרות‪ .‬ומכאן גם העדר המעטפת כעלולה להוביל לפתולוגיות שונות אשר אחד הסימפטומים‬
‫קרובות‪.‬‬
‫יחסים‬
‫מערכות‬
‫לניהול‬
‫יכולת‬
‫העדר‬
‫הוא‬
‫הבולטים‬
‫עלה לי זיכרון של מטופל נרקסיסט שהעביר בי תחושה במהלך העבודה בקבוצת טיפול בתנועה‬
‫(שנה בעברה) שאני לא קיימת שם עבורו‪ .‬העדר תואמות בקצב ובתנועות‪ ,‬העדר היכולת שלו‬
‫להשאר איתי‪ ,‬להסתנכרן‪ ,‬לשמור על קשר עין‪...‬‬
‫‪31‬‬
‫הילה‬
‫"יחסי המעטפת בנויים על הנתון הביולוגי של אי‪-‬שיוויון‪ ...‬יחסים בין מערכת גוף‪-‬נפש מתהווה‪,‬‬
‫תלויה באחרים לבין מערכות גוף‪-‬נפש מעוצבות‪ ,‬שמקיימות את עצמן באופן אוטונומי" (שחר‪-‬‬
‫לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)89‬‬
‫"האגו‪-‬צנטריות הגופנית המובנית במערך היחסים הראשוני‪ ,‬שבו התינוק במרכז המרחב‬
‫המעטפת הגופנית משאירה את חותמה בגוף ובנשמה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)89‬‬
‫שני המשפטים הללו (יחד עם ההתנסות בכיתה) קשורים בחוויה שלי לתלכידי זכרון (שלעולם לא‬
‫חשבתי שאצליח לחוש‪/‬להבין) ולמשמעות העמוקה שלהם הטמועה עמוק בגופינו‪ .‬הלמידה דרך‬
‫הגוף והמעטפת ההורית החקית נמצאת בבסיס החוויה שלנו בעולם‪ .‬הקישור לתאוריית‬
‫ההקשרות של מאהלר מרגיש לי כ"כ תואם ומובן באופן הזה שהמעטפת ההורית החקית‬
‫מועברת הלאה‪ ...‬כמיטב יכולתה (בד"כ) ומה שלא ביכולתה מקבל ביטוי במערך המולי וכן‬
‫הלאה וכן הלאה‬
‫החוויה מרגישה לי מאד ברורה ואני לא מוצאת לה ביטוי סימבולי מדוייק ומורכב מספיק‪...‬‬
‫‪32‬‬
‫סמדר‬
‫שבת טעונה לכולנו‪,‬‬
‫המשפטים שהדהדו עבורי מתוך הטקסט‪:‬‬
‫"קוהוט מעמיד במרכז פסיכולוגית העצמי השקפה חדשה על מושג הנרקיסיזם‪ .‬החידוש הוא‬
‫בכך שאינו רואה את הנרקיסיזם כשלילי מעיקרו‪ .‬אדרבא‪ ,‬זה כוח ביולוגי גרעיני שיכול להתפתח‬
‫לטוב או לרע‪ .‬חווית המעטפת היא חוויה של "נרקיסיזם‪ -‬בפועל "‪ :‬התינוק נמצא במרכז‬
‫המעטפת והוא נמצא שם לבדו‪ ,‬ללא שום מתחרים‪ .‬התחושה הנרקיסיטית שכל העולם סובב‬
‫סביבו וכל העולם מאוהב בו ‪ -‬בשלב המעטפת יש לה סימוכין גופניים" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)21‬‬
‫אני חושבת לעצמי על התפקיד החשוב שיש לי כהורה המהווה מעטפת חיקית ‪ -‬הורית לבנותיי‪,‬‬
‫אני יודעת את חשיבות המעטפת הזו‪ ,‬את משמעותה‪ ,‬את השלכותיה‪ ,‬ועושה כמיטב יכולתי‪...‬‬
‫יחד עם זאת ‪,‬אני ניזונה כל יום מחדש מהמעטפת ההורית של הוריי שנותנים לי כוח‪ ,‬בטחון‪,‬‬
‫שיקוף‪ ,‬חיק‪ ...‬וזאת למרות גילם ‪ /‬גילי המתקדם‪...‬‬
‫חשבתי על השיר של שלמה ארצי ' מלך העולם' על הנרקיסיזם הבריא‪ ,‬כמה טוב ובריא להרגיש‬
‫מלך העולם לפחות מול הוריך‪...‬כמה פוטנציאל טמון בזה‪..‬‬
‫בשבילה אתה מלך העולם ‪ /‬שלמה ארצי‬
‫מחליפה לך בגדים‪ ,‬אומרת שאתה‪,‬‬
‫מלך הגברים‪ ,‬בשבילה אתה יכול להיות‬
‫מה שבא לך לראש‪,‬‬
‫שם בתוך מיטה‪ ,‬מול קיר ענק כחול‪ ,‬קר וזול‪,‬‬
‫לפעמים אתה‪ ,‬נאנח בלי קול ובכל זאת‪,‬‬
‫אמא שם שומרת גם כשאתה גדול‬
‫מחליפה לך בגדים‬
‫למשל‪ ,‬מלך החיות או מלך ההרים‪ ,‬אם תטפס‬
‫אומרת שאתה‪ :‬מלך הגברים‬
‫אי שם‪,‬‬
‫בשבילה אתה יכול להיות‬
‫קום תהיה כל מה שבא לך‬
‫מה שבא לך לראש‪,‬‬
‫כי בשבילה אתה תמיד מלך העולם‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬מלך החיות או מלך ההרים‪ ,‬אם תטפס‬
‫בשבילה אתה מלך השירים‬
‫אי שם‪,‬‬
‫בשבילה אתה יכול להיות‪,‬‬
‫קום תהיה כל מה שבא לך‬
‫מה שבא לך לראש‪,‬‬
‫כי בשבילה אתה תמיד מלך העולם‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬מלך החיות או מלך ההרים‪ ,‬אם תטפס‬
‫אי שם‪,‬‬
‫"שם אתה תמיד‪ ,‬כל מה שתרצה‪ ,‬רק תבחר"‪,‬‬
‫קום תהיה כל מה שבא לך‬
‫כך אומרת היא ואתה שואל‪" :‬מה עוד אפשר‬
‫כי בשבילה אתה תמיד מלך העולם‪.‬‬
‫מה שלא הייתי בטח לא אהיה"‪...‬‬
‫‪33‬‬
‫"המעטפת החקית היא מכל בשר‪-‬ודם ולא רק מטפורה‪ .‬מושג המעטפת ההורית‪-‬חקית בא‬
‫להדגיש את החשיבות של המכל הפיסי‪-‬הממשי‪ ,‬שבשלב הינקות נותן לתינוק מרחב מזין‬
‫ומאפשר‪ ,‬בשלב שבו המערכת הגופנית‪-‬נפשית שלו אינה בשלה לתפקוד אוטונומי" (שחר‪-‬לוי‪,‬‬
‫ע"מ ‪.)21‬‬
‫ושוב אני חושבת בשפת השירים‪ ...‬עולה בראשי שירו של אביתר בנאי המבקש לדעת שאביו‬
‫אוהב אותו‪ ,‬מבקש את קרבתו‪ ...‬לצורך הזה אין גיל ואין זמן‪ ,‬אנו זקוקים‬
‫למעטפת ההורית חקית כל חיינו‪.‬‬
‫אבא ‪ /‬אביתר בנאי‬
‫אבא‪ ,‬אני רוצה לחזור אלי‬
‫למצוא אותך שם איתי‬
‫במקור שלי אני טוב גמור‪ ,‬אבא‬
‫ושם אני מאמין בעצמי‬
‫יונתי בחגווי הסלע‬
‫השמיעיני את קולך‬
‫תשירי לי שיר חדש‪ ,‬חדש‬
‫שיאיר ליבי ואת מיתרי‪.‬‬
‫אבא‪ ,‬אני רוצה לעמוד מולך‬
‫להאמין שאתה אבא טוב‬
‫אבא‪ ,‬אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי‬
‫ככה סתם אבא טוב‬
‫אבא‪ ,‬אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי‬
‫שלמסע הזה יהיה סוף טוב‬
‫שכל מה שאני עובר בדרך‬
‫יהפוך חולשה לעוצמה גדולה‬
‫המשך שבת שקטה לכולנו‪,‬‬
‫תתחבקו‪ ,‬תתעטפו ותאהבו‪...‬‬
‫סמדר‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫טום‬
‫"מתכונת הגוף האנושי ובמיוחד המבנה המפרקי של הגפיים מאפשרים ליצור תחליפים למעטפת‬
‫ההורית על ידי קירוב הגפיים אל הגו למצבים מעוגלים‪-‬מכונסים‪ .‬הידיים האנושיות יכולות‬
‫לעטוף את הרגלים וחלקים מהגו ועל ידי כך לגונן על עצמי‪ .‬לעיטוף הזה יש גם תפקיד רגשי‪.‬‬
‫המתכונת הגופנית מאפשרת לאדם ליצור לעצמו בעזרת תנועות ומיצבים מעין "עור תנועתי"‪ ,‬או‬
‫"מעטפת תנועתית"‪ .‬על ידי כך‪ ,‬הוא יכול ליצור לעצמו באופן חלקי מעטפת חליפית‬
‫למעטפת ההורית של ראשית החיים‪ .‬וכך‪ ,‬באופן חלקי‪ ,‬כולנו יכולים להמשיך לחוות באופן‬
‫חלקי את טעם ההתמזגות הראשונית "בחיבוק‪ ,‬בליטוף וביחסי מין‪ ,‬וגם בהתכנסות למצבים של‬
‫ליטוף עצמי ועיטוף עצמי" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)23‬‬
‫שקראתי את המשפטים האלה מיד נזכרתי בסיפור החתיכה החסרה‪ ,‬אני זוכרת שקראתי את‬
‫הספר הזה שהייתי קטנה ומאוד אהבתי אותו‬
‫הסיפור בעיניי מספר בפשטות על החיפוש של מה שחסר לנו‪ ,‬על המעטפת ההורית אם נרצה‪,‬‬
‫הצורך התמידי לאיחוד ומראה את הדרך התנועתית למציאת אותו מקום בעצמי ‪.‬‬
‫אני מצרפת קישור לסיפור החתיכה החסרה‪ ...‬תיהנו‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=P1bP8G13IgQ‬‬
‫‪35‬‬
‫ענבל אלרון‬
‫"כאשר תינוק חווה את המעטפת ההורית כמעטפת נוטשת ואת עצמו כשרוי בתהומות של‬
‫בדידות שאין לה גבולות‪ ,‬הוא מחפש פתרונות בתוך כלים העומדים לרשותו‪ :‬במנגנוני הגוף‬
‫ובמנגנוני הנפש‪ .‬קוהוט מדבר על הפנייה לארוטיזציה וסכסואליזציה של הגוף העצמי‪ .‬בטיפול‬
‫בתנועה אני עדה לשימוש הנרחב במנגנונים פסיכו ‪ -‬מוטוריים כדרך לחסום תחושות ורגשות‬
‫בלתי נסבלים" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬ע"מ ‪.)9‬‬
‫"כאשר מנסים להבין את ההגיון הסובייקטיבי של תנוחה מסויימת‪ ,‬יש להתייחס לא רק למטרה‬
‫המשוערת‪ ,‬שאותה רוצה אדם להשיג‪ ,‬אלא גם לפעולות שמהן הוא נמנע באופן עקבי‪ .‬הגוף עשוי‬
‫להיות מגוייס בשרות ההימנעות לא פחות משהוא מגויס בשירות הפעילות האקטיבית" (יונה‬
‫שחר לוי‪ ,‬עמ' ‪(92‬‬
‫‪36‬‬
‫אסתר‬
‫"במרחב בטיפולי הכמיהה למעטפת מופיעה ברמיזות גופניות" (יונה לוי שחר‪ ,‬ע"מ ‪.(23‬‬
‫"מנקודת מבט התפתחותית אפשר לראות את הכיווץ המוכלל ואת הצמצום כהזדקקות‬
‫לתבניות התנועה החקיות‪,‬זהו דפוס של הפעלת הגוף באופן כוללני‪,‬כגוש שאין בו עדיין‬
‫דיפרנציאציה" (יונה לוי שחר‪ ,‬ע"מ ‪.(92‬‬
‫"דרך חווית התנועה‪ ,‬עשוי אדם להגיע למודעות טובה יותר של הדרכים שבאמצעותן‬
‫הוא משתמש בגוף כדי להראות או להסתיר רגשות‪ ,‬ליצור או לחסום קשר עם אנשים‬
‫אחרים‪ .‬במקביל הוא מלמד את גופו מחדש את שפתו הראשונה או רפרטואר התנועה‬
‫הרחב העומד לרשותו"(יונה לוי שחר‪ ,‬ע"מ ‪(92‬‬
‫על פי תורת הקבלה‪:‬‬
‫"הצמצום יצר את ההבחנה בין אינסוף שהוא מיזוג ואיחוד עם הבורא לבין‬
‫התפיסה הארצית של בני האדם‪.‬‬
‫תכלית בני האדם היא לשוב לאינסוף מתוך השגת המציאות האחדותית של מקורם‪.‬‬
‫הצמצום אינו הפחתה כי אם הסתרה‪ ,‬העלם‪ ,‬שהרי עולם אינסוף כולל את כל‬
‫הצורות‪ ,‬אם כי בבחינה בלתי משגת"‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫דנה‬
‫בזמן שקראתי את העמודים יכולתי להתחבר להכל מכיוון שאני עוברת בדיוק את תקופת‬
‫המעטפת ההורית שאני מעניקה לבן החדש שלי‪.‬‬
‫אני בחרתי במשפט הבא‪:‬‬
‫"‪...‬בתוך המערה מתחבט ילד‪ ,‬תינוק‪ ,‬נדחק‪ ,‬מסתובב מצד לצד‪ ,‬פרפר המנסה לשוב ולהיות‬
‫גולם‪ .‬הרבה יותר בטוח‪ ,‬הרבה יותר חזק‪ ,‬מחובק‪( "...‬יונה לוי שחר‪ ,‬ע"מ ‪.(23‬‬
‫אני מתחברת למשפט זה מהמקום שבו עומר נמצא כעת‪ .‬שלב כאבי הבטן הבלתי פוסקים שלא‬
‫נותנים לו מנוח ומשאירם אותי חסרת אונים בשל אי היכולת לעזור לו ‪.‬‬
‫אני מאמינה שהוא היה מעדיף לחזור ולהיות "גולם"בתוך הרחם שלי מוגן מוחזק וללא כאב ‪.‬‬
‫אני מוסיפה את הבית השני מתוך השיר של ריטה "עטוף ברחמים"‪:‬‬
‫נח בתוך אימך‬
‫אל תמהר‬
‫היא תתן לך תמיד הכל‬
‫אל תמהר לצאת‬
‫כשיבוא יומך‬
‫אל רגע האמת‬
‫יש לך תמיד לאן ליפול‬
‫אל תישבר‬
‫בסוף אתה תצא לעולם‬
‫בסוף תצא אלי‬
‫ומיד אתה תרגיש כאב‬
‫כשאקח אותך בזרועותי‬
‫אור חזק מכה בפנים‬
‫אני תמיד אוהב‬
‫ואתה מתחיל להיות רעב‬
‫זה ודאי יכאב‬
‫כי אפילו אם האל שומר‬
‫בחוץ זה לפעמים בוער‬
‫‪38‬‬
‫מערך הקשר האנכי‪ -‬מולי עוצמי‪ ,‬והכמיהה אל החק‬
‫(עמודים ‪)20-23 ,22-23 ,02-02‬‬
‫קרני‬
‫"לעיטוף הזה יש גם תפקיד רגשי" (שחר לוי‪ ,3112,‬עמוד ‪.)23‬‬
‫"‪...‬הוא יכול ליצור לעצמו באופן חלקי מעטפת חליפית למעטפת ההורית של ראשית החיים"‬
‫(שחר לוי‪ ,‬עמוד ‪.)23‬‬
‫"במרחב הטיפולי הכמיהה למעטפת מופיעה ברמיזות גופניות כאשר אדם נמנע בעקביות‬
‫מלפנות לכיוון מסוים או מהושטת יד לכיוון מסוים (הנתפס כאסור‪-‬מאיים‪-‬מסוכן) ובאופנים‬
‫שאדם מחזיק את גופו (המיצב האישי)‪( "...‬שחר לוי‪ ,‬עמוד ‪.)23‬‬
‫"התוצאה הגלויה‪-‬לעין היא קשיים במימוש פוטנציאל העוצמה האישי" (שחר לוי‪ ,‬עמוד ‪.)23‬‬
‫‪39‬‬
‫העץ המסוים הזה מסמל עבורי מימוש פוטנציאל‪ :‬החופש להתפתח לכל כיוון‬
‫החיק ‪ /‬המרחב הפוטנציאלי‪ ,‬שהופך לחוק‬
‫המכל הופך למשמעותי מעצם שימוש‪ /‬נוכחות המוכל בו‪.‬‬
‫ואולי מעצם שימוש זה‪ ,‬הופך המיכל‪ -‬החיק‪ ,‬לחוק‪:‬‬
‫‪jj‬‬
‫‪40‬‬
‫אורית‬
‫בהקשר לגעגוע לחיק – "במקרים רבים הגעגוע מעורר את תגובת ההיפוך‪ :‬התקשות הגוף‪,‬‬
‫זקיפות יתר והימנעות מכל מצבי גוף מעוגלים או מצבים מעוררי תחושת חולשה"‪( .‬שחר לוי‪ ,‬עמ'‬
‫‪)22‬‬
‫מעניין הפרדוקס הזה‪ ,‬וכמה מוכר לי מעצמי‪ ,‬מגופי ותגובתו לעומס של היות 'בוגר'‪,‬‬
‫לאינטנסיביות של 'החיים העוצמיים' (מושג שלי‪ ,)...‬עבודה‪ ,‬ילדים‪ ,‬בית וכו' וכו' וכו' וחוזר‬
‫חלילה‪ ,‬איך אני מייד מרגישה את זה בגוף‪ ,‬בדרך התנהלות הגוף‪ ,‬אופי התנועה‪ ....‬אתם רואים‪,‬‬
‫לא סתם התנגדתי בשיעור ליציאה ממרחב החיק לחוק ‪.....‬‬
‫ובאשר לסכנה הטמונה בחסך תנועה – "תנאים של העדר הזדמנויות תנועה או דיכוי התנועה‬
‫עשויים לגרום נזקים גופניים ונפשיים‪ .‬הם מצמצמים את גבולות המרחב העצמי‪ ,‬מדלדלים את‬
‫תחושת השליטה והכוח ומחבלים בהיווצרות דימוי גוף ודימוי עצמי תקין" (שחר לוי‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫ממש נגע בי המשפט הזה‪ ,‬התנועה כחמצן‪ ,‬וחוסר בה לגוף כמו חוסר בחמצן למוח‪ ,‬ועד כמה‬
‫קשה הפגיעה‪...‬עד כמה עמוקה‪,‬‬
‫בסימן תנועה‪ ,‬וחיק ועוצמיות והוויסות‪/‬איזון שביניהם ועד כמה הוא חמקמק ובורח לפעמים‪,‬‬
‫תמונות מתוך הספר‬
‫‪ ,)0832( The Family of children‬המבטאות בעיניי את יצר העוצמיות‪,‬‬
‫יש בהן תנועה עוצמית בחוויה שלי‪ ,‬גם אם אינה תנועה בליסטית 'קלאסית' ‪:‬‬
‫"עצמי עם‬
‫עוצמה" (שחר‪-‬‬
‫לוי‪ ,‬עמ' ‪)08‬‬
‫‪41‬‬
‫"התנועתיות הבליסטית‬
‫הזאת – מן הגוף כלפי‬
‫חוץ – אינה מכוונת‬
‫להרס" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ'‬
‫‪)28-22‬‬
‫"התנועתיות הבליסטית‬
‫הזאת‪....‬היא ביטוי‬
‫להתרגשות‪ ,‬לשמחה‪,‬‬
‫לסקרנות ולכעס" (שחר‪-‬‬
‫לוי‪ ,‬עמ' ‪ ,)28-22‬והייתי‬
‫מוסיפה – ולרצון לקשר‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫טום‬
‫בחוויה שלי את העוצמיות באחד התרגילים בכיתה עלה בי זיכרון ילדות שלי של אחי הגדול‬
‫הולכים מלחמת כריות‪ ,‬הזיכרון הזה מעלה בי רגשות חיוביים של עצמי‪ ,‬ושל תוקפנות חיובית‬
‫שהתאפשרה לי בילדות‪.‬‬
‫ועוד תמונה הפעם באמת שלי ושל אחי אורי‬
‫‪43‬‬
‫"ילד שגדל בתוך מסגרות שלוחצות עליו לחסום את התנועתיות העוצמית לצורותיה מלמד את‬
‫גופו לבנות בשערי המעבר סכרים ומחסומים שימנעו מן העוררות היצרית‪ -‬רגשית לזרום‬
‫במסילות העיצביות מוטוריות למימוש מוטורי‪ .‬ניתן לבצע זאת ע"י כיווץ שרירי מוקצן מקובע‬
‫בשערי המעבר כדי לחסום אותם‪ ,‬או ריפוף המתח השרירי והחלשת הגוף ע"י היפוטוניות" (שחר‬
‫לוי‪ ,‬עמוד ‪.)32‬‬
‫משפט נוסף‪" :‬החדווה הבסיסית(רטט החיים) אשר מלווה בעוצמה כזאת או אחרת‪ ,‬כל חוויה‬
‫של התרגשות שבאה לידי ביטוי‪ ,‬מתהפכת לתחושה של חרדה וחוסר אונים משתק‪.‬‬
‫כתוצאה מכך הגוף ננעל במעגלים סגורים של עוררות חסרת מוצא ומתח מצתבר ללא פורקן‬
‫מוטורי" (שחר לוי‪ ,‬עמוד ‪.)32‬‬
‫הביטויים הסימבולים שצירפתי מבטאות את ההוראה החיצונית שהילד מקבל בין תנועה לבין‬
‫עצירה‪ ,‬התמונה מייצגת את המציאות החיצונית שהילד (או בעצם כולנו) נאלץ להתאים את‬
‫עצמו אליה‬
‫‪44‬‬
‫הילה‬
‫הביטוי הסימבולי שלי הוא ציטוט מתוך הספר "אלגנטיות של קיפוד"‪/‬מוריאל ברברי‬
‫תחת הכותרת "מחשבה מעמיקה ‪ "2‬היא כותבת‪:‬‬
‫"מי שיודע לעשות עושה‪ ,‬מי שלא יודע לעשות מלמד‪ ,‬מי שלא יודע ללמד מלמד את המלמד‪ ,‬ומי‬
‫שלא יודע ללמד את המלמד מתעסק בפוליטיקה"‬
‫בהמשך היא מסבירה‪:‬‬
‫"המשפט לא מנסה להגיד שחסרי היכולת מסתדרים הכי טוב‪ ,‬אלא שאין דבר קשה וחסר צדק‬
‫יותר מהמציאות האנושית‪ :‬בני האדם חיים בעולם שבו הכוח טמון במילים ולא במעשים‪ ,‬שבו‬
‫היכולת החשובה ביותר היא השליטה בשפה‪ ...‬בני אדם חיים בעולם שבו החלשים הם‬
‫השולטים‪ .‬זה עלבון נורא לטבע החייתי שלנו"‪...‬‬
‫באופן עקיף זה התקשר לי לפחד מעוצמיות ברמה היותר רחבה של האנושות המחפשת מסגרת‬
‫וסדר‪ ,‬לפעמים על חשבון העוצמיות האנושית (קצת בדומה לחומה של מיה)‪.‬‬
‫אסתר‬
‫מצרפת לינק "לסיפור על הפיל שחשב שהוא קטן מדיי"‪ .‬זה התקשר לי עם הגילוי של‬
‫העוצמיות‪ ,‬החוסן האישי והכח האישי‪ .‬דיכוי של יצר העוצמיות יכול לגרום לכך שאדם אינו‬
‫מודע לכוח והעוצמה שלו ‪.‬‬
‫‪http://www.sefer-li.net/elefant.pdf‬‬
‫‪45‬‬
‫ענבר‬
‫"‪...‬מותר לי‪/‬אסור לי‪ -‬מופנמים לא רק כמסר קוגנטיבי אלא כחלק מהמערך השרירי" (שחר לוי‪,‬‬
‫עמוד ‪)32‬‬
‫"‪...‬עוררות במעגל סגור‪ :‬הגוף ננעל במעגלים סגורים של עוררות חסרת מוצא ומתח מצטבר ללא‬
‫פורקן מוטורי" (שחר לוי‪ ,‬עמוד ‪.)32‬‬
‫"‪...‬יש הבדל מהותי בין החוויה שאני עצמי עוצר את תנועותי לבין החוויה שאחרים חוסמים את‬
‫גופי ותנועותיי" (שחר לוי‪ ,‬עמוד ‪.)32‬‬
‫מצרפת סצינה מתוך הסרט 'זוהר בדשא'‪ ,‬סרט שאני מאוד אוהבת‪ ,‬בו אפשר לראות את‬
‫התפרקות ההגנות של הנערה (שבעבר היתה 'ילדה טובה' וצייתנית) נוכח הנוקשות המוסרית של‬
‫האם‪ .‬אפשר לזהות את ההבדלים בתנועתיות של כל אחת מהן‪ ,‬בקול ובהבעות הפנים‪.‬‬
‫‪http://youtu.be/SQqB6c8r72U‬‬
‫ובאותו הקשר‪ -‬שיר יפה שנכתב עם הרבה כוונות טובות‪ ,‬אך יש בו משום חסימת ריגוש העצב‪...‬‬
‫אריק איינשטין ‪ -‬כשאת בוכה את לא יפה‬
‫‪http://youtu.be/Rd9uHs0zTLc‬‬
‫שבת שלום עם מעברים חופשיים ומשוחררים‪...‬‬
‫צירפתי עוד סרטון קצר המתאר אריה בתנועה ריגושית (שלא נחסמה) של שמחה‬
‫ואהבה‪ -‬זה מקסים‪.‬‬
‫‪http://youtu.be/0ZIQUb-d4GQ‬‬
‫‪46‬‬
‫ענבל זית‬
‫מצרפת משפטים ומחשבות ותמונה של ג'קסון פולוק מלאת השפרצות ותנועה‬
‫‪47‬‬
‫אני לא יודעת אם את כל ציוריו צייר כשהוא רוכן ‪ /‬רובץ ‪ /‬קופץ ‪ /‬מביט‪ ...‬מעליהם ‪ ,‬אך לבסוף‬
‫הם נתלים על הקיר והמפגש איתם הוא במישור המולי‪.‬‬
‫"‪...‬הנפש יכולה לנוע הלוך ושוב בין הזמנים בזכות הזיכרון‪ .‬בזכות הזיכרון גם הגוף‪,‬כמו‬
‫התודעה‪,‬נמצא בתנועה מתמדת בין הווה לעבר ולעתיד ופועל מתוך התייחסות דו‪-‬כיוונית‪:‬מצד‬
‫אחד התייחסות להווה ומצד שני התייחסות לשרידי רשמים מן העבר" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫משפט זה מעלה בי תחושות ומחשובות שונות‪ ,‬מצד אחד זה מייצג משהו מהחווייה‬
‫המדיטטיבית‪ ,‬בה הניסיון הוא לשהות בכאן ועכשיו בלי התענגות או סלידה מהתחושות‬
‫הגופניות או המחשבות העולות‪ .‬מצד שני אני חושבת על כל אותה אנרגיה המושקעת (לפחות‬
‫אצלי) בלא לזכור את מה שהיה‪ ,‬להשאיר תקופות שלמות בחשיכה‪ .‬כמה מאמץ וחוסר השלמה‬
‫יש בזה‪ ,‬אך גם פרספקטיבה‪.‬‬
‫וזה מוביל אותי לחשוב על הכאן ועכשיו‪ :‬הרבה פעמים אפשר לראות שאנחנו משחזרים‬
‫במערכות היחסים הבוגרות שלנו‪ ,‬במיוחד עם בני הזוג שלנו את אותם דפוסים ואת אותם‬
‫אתגרים מולם התייצבנו אז‪ .‬האם הזכרון המוטורי רגשי הוא זה שמושך אותנו לדמויות‬
‫האבהיות או האמהיות שהכרנו על בשרנו? לפעמים נדמה שזה חזק מאיתנו‪ .‬אני חווה את זה‬
‫במערכת יחסים הזוגית שלי לצד סוג של למידה מחדש‪ ,‬ויסות רגשי שלא הכרתי עד היום‪ .‬אני‬
‫מאמינה שזה קשור להיותו עבורי כמעטפת וכמראה כאחד‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫מצרפת את המילים והשיר של מאיר אריאל ‪ -‬צועק את שחסר לו‬
‫אדם צועק את שחסר לו‬
‫חסר לו ביטחון צועק ביטחון‬
‫חסרה לו הדדיות צועק הדדיות‬
‫חסרה לו גאווה צועק גאווה‬
‫חסר לו יחד צועק יחד‬
‫אדם צועק את שחסר לו‬
‫לא חסר לו ‪ -‬לא צועק‬
‫אדם רודף את שחסר לו‬
‫חסר לו צדק רודף צדק‬
‫חסר לו שלום רודף שלום‬
‫חסרה לו שררה רודף שררה‬
‫חסרה לו אישה רודף נשים‬
‫אדם רודף את שחסר לו‬
‫לא חסר לו ‪ -‬לא רודף‬
‫אדם מפגין את שחסר לו‬
‫חסר לו כח מפגין כח‬
‫חסרה לו ריבונות מפגין ריבונות‬
‫חסרה לו נחישות מפגין נחישות‬
‫חסרה לו נוכחות מפגין נוכחות‬
‫אדם מפגין את שחסר לו‬
‫לא חסר לו ‪ -‬לא מפגין‬
‫אדם משלים את שחסר לו‬
‫חסר לו להרגיש נבגד משלים נבגדות‬
‫חסר לו להרגיש נרדף משלים נרדפות‬
‫חסר לו להרגיש מושפל משלים מושפלות‬
‫חסר לו להרגיש שכוח משלים נשכחות‬
‫אדם משלים את שחסר לו‬
‫לא חסר לו ‪ -‬לא משלים בדמיון‬
‫אדם גונב את שחסר לו‬
‫חסר לו ניצחון גונב ניצחון‬
‫חסרה לו דעת גונב דעת‬
‫חסר לו כסף גונב כסף‬
‫חסר לו לב גונב לב‬
‫אדם גונב את שחסר לו‬
‫לא חסר לו ‪ -‬לא גונב‬
‫לא חסר לו ‪ -‬לא צועק‬
‫לא צועק‬
‫לא חסר לו ‪ -‬לא צועק‬
‫אדם צועק את שחסר לו‪.‬‬
‫והינה הלינק‪ ,‬ליתר ביטחון‪ ,‬אם לא הצלחתם לפתוח את הקובץ‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=DGNRX_o0AGA‬‬
‫‪49‬‬
‫מיה‬
‫הביטוי הסימבולי שלי‪ ,‬קשור לעבודה שלי על "עוצמיות"‬
‫ההקשר של לפרוץ ממשהו‪ ,‬אולי חומה?‬
‫מצרפת קטע מתוך השיר " ‪ "Another Brick In The Wall‬של פינק פלויד‪ .‬מבטא בעיני‬
‫קריאת מחאה על הכוח של המערכת התרבותית‪/‬חינוכית שעלול להיות חוסם ומסרס ביטויי‬
‫עוצמיות‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪Another Brick In The Wall \ Pink Floyd‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=fvPpAPIIZyo‬‬
‫הגר‬
‫הסימבול שלי‪:‬‬
‫‪स्थिर सख‬‬
‫ं‪ु म आसन‬‬
‫זוהי סוטרה ‪ 3-22‬ביוגה סוטרה של פטנג'לי (‪ .(Sthira Sukham Asanam‬היא מבהירה מהי‬
‫אסאנה (תנוחה) ביוגה‪ .‬התרגום המילולי מסנסקריט הוא יציבות נינוחה‪ .‬אני אוהבת להשתמש‬
‫במונח העוצמה שברכות כדי להסביר זאת‪ .‬המונח הזה מחזיק בתוכו את עוצמת הגוף בעת‬
‫תרגות תנוחות היוגה יחד עם הרכות שבו הנובעת מהתנועה הפנימית‪ ,‬מהזרימה של הנפש‪,‬‬
‫מהנשימה‪ .‬רק מתוך הבנה שהקטבים הללו‪ ,Sthira-Sukham ,‬משלימים מתאפשר חיבור גופנפש‬
‫ואיזון‪ .‬אז תירגול אסאנות היוגה מאפשר הרחבה של הגוף‪ ,‬הנפש והתודעה‪ .‬ובחיבור ליונה שחר‬
‫לוי‪ :‬עוצמת הרכות מחברת את שני מערכי הקשר‪ ,‬החקי והמולי‪ -‬עומצתי‪ ,‬המאפשרים אם הם‬
‫מיטיבים את צמיחתו של עצמי עצמאי ועומצתי‪ .‬נפש המחוברת לגופה (עצמותיה)‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫אילנה‬
‫"הגוף הינקותי צריך לשרת בתנועותיו שני גרעינים מנוגדים‪-‬משלימים של מוטיבציה רגשית‪:‬‬
‫המוטיבציה להתקרב ולהתחבר עם האחר והמוטיבציה להתנתק ולהתעצם לקראת יציאה‬
‫למרחב החוק‪ .‬בשלב הראשוני הן פועלות בכיוונים מנוגדים וגורמות למצבים של אמביוולנטיות‬
‫ובלבול‪ .‬הילד נע בגופו ובנפשו בין מצבים של נפרדות לדרגות שונות של התמזגות גופנית‬
‫(התרפקות‪ ,‬חיבוק)‪ .‬התנועה הזאת היא הפן הגופני של התנועה הרגשית בין הרצון להתמזג‬
‫והרצון להתנתק‪( ".‬שחר לוי‪,‬עמוד ‪.) 22‬‬
‫""בגעגוע לחווית המעטפת החקית ובעוצמת חותמו של החיק טמון שורש של הרבה תופעות‬
‫נפשיות‪ :‬מוטיב גן העדן האבוד‪ ,‬פגיעות נרקסיסטית‪ ,‬כמיהה להתמזגות בגוף ולב ונפש‪ ,‬קיבע‪.....‬‬
‫(שחר לוי‪ ,‬עמוד ‪.)22‬‬
‫אנחנו צריכים את הקונטרה מהסביבה כדי לחוש את עצמינו‪ ,‬כדי שיהיה משוב לתנועותינו‬
‫שיתחום את הגבול המוטורי‪ .‬אותו הדבר שמגיב לתינוק‪ ,‬המעטפת החקית‪ ,‬היא זו שתוחמת‪,‬‬
‫מגדירה אקטיבית את התינוק‪ ,‬נתנת לו לדעת על ואת עצמו‪ .‬הדבר אליו הוא כמהה והדבר אותו‬
‫עליו לדחוף כדי ללמוד את עצמו ‪.‬‬
‫אני תוהה אם אותם גרעינים מנוגדים של מוטיבציה‪ ,‬להתחבר אל האחר ולהתנתק מהאחר‪,‬‬
‫אינם משהו שמלווה אותנו בבגרות ובולט כל כך בעיני בכל מפגש בין אנשים‪ ,‬במיוחד זוגיות‪.‬‬
‫להיות חלק ממשהו‪ ,‬מהקבוצה‪ ,‬מזוגיות אך גם לא להיבלע ולהישאר עצמי‪ ,‬נבדל ונפרד‪ .‬ייחודי‬
‫ולא כמו כל אחד‪ ,‬גם לא בודד‪ ,‬להיות נפרד אך להיות שייך‪ .‬הגעגוע והכמיהה אל החיק בא לידי‬
‫ביטוי בציפייה ובכמיהה שבן הזוג או החברה הטובה תדע ללא מילים בדיוק מה אני חושבת‪..‬‬
‫רוצים וחייבים את האחר כדי לגדול ולהיות מוכלים אך גם צריכים את האחר כדי לדחות‬
‫ולגלות את העצמי‪ .‬כמיהה להבנה ההתאמה המושלמת‪ ...‬בלתי אפשריים עוד‪ .‬אנחנו ממשיכים‬
‫לחפש בדרכים שונות ולנסות לשחזר את החוויה של החיק‪ .‬אולי הטרגדיה האמיתית היא‬
‫ההבנה שלא ניתן לחזור לשם לעולם‪ .‬מה שמזכיר לי את "הגיבור הטראגי" של ג'וזף קמפבל‪.‬‬
‫מצרפת שיר של חווה אלברשטיין "גן העדן האבוד"‬
‫‪51‬‬
‫גן העדן האבוד‬
‫מילים ולחן ‪:‬חוה אלברשטיין‬
‫כל השעות‬
‫שעה אחת ביער‬
‫כל העונות עונה אחת יחידה‬
‫פעם אחת‬
‫לפתוח את השער‬
‫הסודות‬
‫עוד לא נוצרו ביער‬
‫ולא נוצרה החידה‬
‫ולהציץ בגן העדן האבוד‪.‬‬
‫פעם אחת‬
‫לשכוח את הצער‬
‫ואת פצעי הבגרות‪.‬‬
‫ילד קטן‬
‫שוכב ומנמנם לו‬
‫ורוח באה‬
‫כבר מאוחר‬
‫וכבר איני יודע‬
‫אם עוד אראה‬
‫ושרה לו שיר‪.‬‬
‫אם עוד אמצא את הגן‪.‬‬
‫לגעת‬
‫לחוש וללטף את עץ הדעת‬
‫לשוב ולחבק ולא לדעת‬
‫איש מבוגר‬
‫ועוד מתגעגע‬
‫ובכל רגע מוכן‬
‫שהפרי הוא מסוכן‪.‬‬
‫לשמוע‬
‫דבורים וצרצרים ולא לשבוע‬
‫מן המוזיקה שאין כמוה‬
‫לגעת‬
‫לחוש וללטף את עץ הדעת‬
‫לשוב ולחבק ולא לדעת‬
‫מנגינת עצי הגן‪.‬‬
‫שהפרי הוא מסוכן‪.‬‬
‫לשמוע‬
‫דבורים וצרצרים ולא לשבוע‬
‫מן המוזיקה שאין כמוה‬
‫מנגינת עצי הגן‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫ענת‬
‫"הגוף הינקותי צריך לשרת בתנועתיו שני גרעינים מנוגדים‪-‬משלימים של מוטיבציה רגשית‪:‬‬
‫המוטיבציה להתקרב ולהתחבר עם האחר והמוטיבציה להתנתק ולהתעצם לקראת יציאה‬
‫למרחב החוק‪ .‬בשלב הראשוני הן פועלות בכיוונים מנוגדים וגורמות למצבים של אמביוולנטיות‬
‫ובלבול‪( ".‬שחר לוי‪.) 22 ,‬‬
‫מושגים ש התרחקות והתקרבות הזכירו לי בצילום זום אין וזום אאוט‪ ,‬ומבחינה צילום‬
‫קולנועי מצאתי במילון מונחים של גדלי פריים את המושגים‪:‬‬
‫‪ - EXTREME LONG SHOT - X.L.S.‬צילום של דמות מרחוק או צילום נוף רחב‪.‬‬
‫‪ - LONGSHOT – L.S.‬צילום דמות כאשר גבולות הפריים תוחמים את גופה‪ .‬נותן ריחוק‬
‫‪ - CLOSE UP –.C.U‬תקריב‪ ,‬צילום ראש ‪ .‬נותן רגש‬
‫ההגדרות של המונחים‪ ,‬אפשר לדמות לנושא הנ"ל‪ ,‬הפריים המעטפת‪ ,‬שמתקרבים רואים את‬
‫הרגש‪ ,‬אך שמתרחקים יש הרבה יותר פרטים‪ ,‬עושר‪ ,‬נכנס לחייו של התינוק פרטים נוספים‪.‬‬
‫מיכל שרף‬
‫מצרפת את שירו של עברי לידר כביטוי לגעגוע וכמיהה לחיק‬
‫זה לא אותו דבר ‪ /‬עברי לידר‪:‬‬
‫‪http://youtu.be/h2dLUpgHGgw‬‬
‫‪53‬‬
‫תמר‬
‫"הגוף הינקותי צריך לשרת בתנועתיו שני גרעינים מנוגדים‪-‬משלימים של מוטיבציה רגשית‪:‬‬
‫המוטיבציה להתקרב ולהתחבר עם האחר והמוטיבציה להתנתק ולהתעצם לקראת יציאה‬
‫למרחב החוק‪ .‬בשלב הראשוני הן פועלות בכיוונים מנוגדים וגורמות למצבים של אמביוולנטיות‬
‫ובלבול‪ .‬הילד נע בגופו ובנפשו בין מצבים של נפרדות לדרגות שונות של התמזגות גופנית‬
‫(התרפקות‪ ,‬חיבוק)‪ .‬התנועה הזאת היא הפן הגופני של התנועה הרגשית בין הרצון להתמזג‬
‫והרצון להתנתק" (שחר לוי‪ ,‬עמוד ‪.)22‬‬
‫"היציאה מן החק‪ ,‬בלתי‪-‬נמנעת ומשמחת ככל שתהיה‪ ,‬יש בה גם טעם‪-‬פרידה מחוויה של‬
‫בלעדיות‪-‬שלא‪-‬תחזור‪ .‬הגעגוע לחק כמייצג חוויה ארכיטיפית של עיטוף והרמוניה נשמר בנו‬
‫כמוקד רגשי בעל‪-‬עוצמה שפועל כ"מושך רגשי סמוי" במערכת הגופנית‪-‬נפשית‪ .‬זכרון המעטפת‬
‫שמור בנו לתמיד כמייצג חוויה ממשית של היות עטוף שממשיכה לפעום בלא מודע גם לאחר‬
‫שהמעטפת הממשית נפתחה‪ ,‬התפרקה ונעלמה" (שחר לוי‪ ,‬עמוד ‪.)22‬‬
‫מחשבה ‪ -‬המשפט מזכיר לי את התרגילים בציפה בשנה שעברה‪ .‬בתרגיל‪ ,‬התעוררו תחושות דרך‬
‫המגע העוטף של הבד מבחוץ‪ .‬בציפה‪ ,‬אני זוכרת שהרגשתי את גופי תחום במרחב‪ ,‬ועלו לי‬
‫זיכרונות רבים‪ .‬פתאום התעורר בי געגוע להיות עטופה‪ ,‬סגורה‪ ,‬קטנה‪ ,‬מכווצת‪ ,‬פסיבית‪,‬‬
‫רפויה‪ .‬בציפה‪ ,‬הרגשות הללו התעצמו‪ .‬אוסיף ואומר שלצד חוויית הגעגוע‪ ,‬לאחר זמן מה‪ ,‬היה‬
‫לי קושי להישאר בתוך הציפה‪ .‬בקריאת החומר‪ ,‬בעיקר עולות לי מחשבות של געגוע מול עוצמת‬
‫ועוצמתיות הגוף‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫מיכל פלד‬
‫אני מכירה "די מקרוב" ילדה אחת (מתוקה ממש) שבגיל ‪ ,8‬למרות שהיתה מחוזרת על ידי‬
‫חבריה לגן הילדים‪ ,‬העדיפה להמנע ממשחק חופשי עימם וממפגשים אחר הצהריים‪ ,‬אלא אם כן‬
‫אמא היתה מצטרפת אליה‪ .‬גם אז היתה מפסיקה מעת לעת את המשחק וחוזרת "לבקר"‬
‫בחיקה של האם‪ ,‬כך הלוך ושוב‪ .‬באותה תקופה התקשתה מאוד הילדה להפרד מההורים בבוקר‬
‫ולהכנס אל הגן‪ .‬היה ברור כי קיים קשר בין שני הקשיים‪ ,‬אך הקריאה בפרק "היציאה מן החיק‬
‫אל החוק" שפכה אור נוסף‪ ,‬חד וברור על קשר זה‪" .‬קשה לשער את עוצמת החששות והפחדים‬
‫ואת גודל הוויתור הגופני‪-‬נפשי הכרוך ביציאה מן החק אל המרחב הפתוח ‪,‬שצופן בתוכו כל כך‬
‫הרבה אי‪-‬ודאויות" (שחר לוי‪ ,‬עמ' ‪ .)23‬אותה ילדה לא סבלה מקושי מוטורי כלשהו אולם אין‬
‫ספק כי תהליך היציאה מן החק לא הושלם במלואו‪ .‬היא רצתה מאוד לשחק עם חברים‪ ,‬להפגש‬
‫עימם כמו גדולה אחר הצהריים ואף לא נהתה כלל מהפאסדה היומיומית ליד שער הגן‪ ,‬בו‬
‫חוותה מידי יום כאב וסבל מלווים בבכי תמרורים ובקשיים בהרגעה עצמית‪ .‬אולם המוטיבציה‬
‫הזו נתקלה בכוחות סותרים חזקים‪ ".‬כל התכונות הללו (של המרחב הבינאישי) הופכות את‬
‫המרחב הנפתח לשדה של כוחות מוטיבציוניים חזקים‪ ,‬לעתים אף סותרים" (שחר לוי‪ ,‬עמ' ‪)22‬‬
‫משפטים כמו ‪" :‬אני לא יודעת"‪" ,‬אני לא זוכרת"‪" ,‬תגידי לי מה לעשות" חזרו על עצמם פעמים‬
‫רבות ביום באותה תקופה ‪.‬‬
‫הילדה הצליחה לממש את פוטנציאל העוצמה האישית בסופו של דבר אולם התהליך היה ארוך‬
‫ומייגע‪ .‬התהליך הכמעט טיפולי שעברה הילדה היה מצד אחד הרבה הכלה‪ ,‬חיבוק‪ ,‬שיחות וזמן‬
‫אישי עם אמא‪ .‬ומצד שני התרחקות מודעת של האם‪ ,‬שינוי ביחס אל הילדה כאל "הקטנה"‪,‬‬
‫המנעות ממתן אוטומטי של עזרה בפתרון בעיות‪ ,‬וחיזוק חוזר ונשנה בכל פעם שהילדה‬
‫התמודדה בכוחות עצמה‪ .‬בהדרגה החלה הילדה להכנס בכוחות עצמה אל הגן‪ ,‬צועדת על שתי‬
‫רגליה‪ ,‬גבה זקוף בגאווה‪ .‬בהדרגה הפך המשחק עם הילדים לחופשי יותר‪ ,‬בעיקר נהנתה משחק‬
‫משותף בחצר‪ ,‬ריצות‪ ,‬קפיצות‪ ,‬משחק תופסת (הרבה תנועה בליסטית)‪ .‬בעצם החל תהליך‬
‫הבקיעה מן המעטפת החיקית‪:‬‬
‫"בתהליך הבקיעה מן המעטפת החקית למערכי קשר מולי אוטונומיה גופנית יש חשיבות‬
‫מיוחדת לתנועה הבליסטית שיש בה כיוון מובהק מן הפנים החוצה (הפרשה‪ ,‬השלכה‪,‬‬
‫‪,‬פריקת ריגושים) ומעירור רגשי למעגל תנועה שלם) עירור – מתח מוגבר – חזרה להרפיה)"‬
‫(שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)20‬‬
‫במקרה שלנו‪ ,‬לא נתנה האהבה לפרוש כנפיים‪ ,‬אך לפחות הבחינה בכך האהבה‪ ...‬דווקא תהליך‬
‫ההיפרדות דרש כוחות אהבה ומסירות חזקים מאין כמוהם ובסופו של דבר אף נפרשו הכנפיים‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫המפרקים כצמתי סיכוי סיכון ומעגל התנועה הרגשית‪ :‬זרימה וחסימה (‪)23-28‬‬
‫מיכל פלד‬
‫"תפקוד מוטורי משוכלל מותנה ביכולת הגופנית גם לזרום וגם לעצור את הזרימה" (שחר לוי‪,‬‬
‫‪ ,3112‬עמ' ‪.)22‬‬
‫המיפרקים הם גם מתגי הויסות של זרימה הרגשית‪ ...‬ילד מתאמן בקשת רחבה של הבעות‬
‫רגשיות‪-‬תנועתיות‪ ,‬הוא לומד לשלוט בגופו וברגשותיו ע"י ויסות ועידון של הזרימה הרגשית ולא‬
‫ע"י חסימה‪ ...‬היכולת הזאת דורשת הבשלה גופנית‪-‬נפשית וסביבה מטפחת (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪22-‬‬
‫‪)22‬‬
‫"עצירת התנועה המוטורית לא מבטלת באופן אוטומטי את העוררות העיצבית (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ'‬
‫‪.)22‬‬
‫"האפשרויות של המעטפת ההורית והסביבתית לחסום את החלק המוטורי של הריגושים גדולה‬
‫יותר מאשר האפשרות לעצור את מצב העוררות ברמה המוחית‪ .‬עובדה זו צופנת בחובה‬
‫פוטנציאל גדול להיווצרות מתח וחרדה כתוצאה של חסימת התרגום המוטורי לעוררות" (שחר‪-‬‬
‫לוי‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫המשפט האחרון עורר בי מחשבות לגבי ילדים תנועתיים במיוחד בעלי עוררות עצבית גבוהה (עד‬
‫לרמת ‪ (ADHD‬שמופעל עליהם לחץ רב מהסביבה לעצור את תנועתם‪ ,‬לשבת בכיסא שעות רבות‪,‬‬
‫לשלוט בצורך המוגבר שלהם בתנועה‪ .‬מה המחיר הרגשי שהם משלמים על מנת לעמוד בציפיות‬
‫ההורים והסביבה הבית ספרית ‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬אני מצרפת קטע מהמופע ‪ riverdance ,‬מחול אירי‬
‫‪.http://www.youtube.com/watch?v=w8EXDtoGfrs‬‬
‫עיניין אותי לראות את הפער בין החלק העליון של הגוף המוחזק והמיפרקים בו ללא תנועה‬
‫כשלעומתם החלק התחתון‪ ,‬הרגליים‪ ,‬בתנועה אינטנסיבית ומפרקים משוחררים ‪.‬פלג הגוף‬
‫העליון מחזיק מתח והגפיים התחתונות מאפשרות תנועה זורמת‪ ,‬הנעה והתקדמות‪ .‬לרגע‬
‫חשבתי שהנפות הרגליים והרקיעות מאפשרות פריקה ‪ ...‬אבל בעצם אלו רקיעות ברצפה ולא‬
‫תנועה בליסטית כלפי חוץ כך שאני לא בטוחה ‪...‬‬
‫‪56‬‬
‫אידית‬
‫המשפט שיוצר בי דיאלוג‪ " :‬עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים" (קהלת ג'‪ ,‬פסוקים א‪-‬ה‪ ,‬מתוך‬
‫שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫ביטוי סימבולי‪ :‬קוצים‪ /‬עידן רייכל‬
‫קוצים‪ ,‬זה כל מה שנשאר בי‬
‫הפרחים שאת נתת לי קמלו בינתיים‬
‫דרכים‪ ,‬בהן אני הלכתי‬
‫עכשיו חוזר על עקבותיי‬
‫אחרי שלא מצאתי את שחיפשתי‬
‫תראי‪ ,‬בניתי לנו בית‬
‫כשהוא נולד אני נתתי את מה שלא היה לי‬
‫קוצים‪ ,‬שמזכירים בכוח‬
‫שלא נותנים לשכוח‬
‫דוקרים אותנו ולא מרפים‬
‫לכל אחד יש זכות לחלום‬
‫סירות נייר במים‬
‫רציתי רק לשוט הכי רחוק‬
‫אני אדם משום מקום‬
‫שמחפש לו רק סיבה לנשום‬
‫דניאל‬
‫"היכולת לשלוט במתגי הויסות דורשת הבשלה גופנית‪ -‬נפשית וסביבה מטפחת" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ'‬
‫‪.)22‬‬
‫"האפשרות של המעטפת ההורית והסביבתית לחסום את החלק המוטורי של הריגושים גדולה‬
‫מאשר האפשרות לעצור את מצב העוררות ברמה המוחית" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫המשפטים הללו החזירו אותי לחלק משמעותי בתצפיות שערכתי שנה שעברה על תינוקת‪.‬‬
‫הדימוי שעלה בי הוא של סכר המשמש כמתג לויסות מעבר הזרימה‪:‬‬
‫‪57‬‬
‫עמית‬
‫" ההבדל הזה בין שליטה על ידי ויסות ועידון לעומת שליטה על ידי חסימה וקיבוע הוא הבדל‬
‫קריטי לגוף" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫"מתגי הויסות פועלים בצמתים האנטומיים אשר בנויים במערכת המוא\טורית ובמסלולים‬
‫המובילים מעירור לתגובה ומהתרגשות לפעולה יש צמתים נוירולוגיים (סינפסות) ואנטומיים‬
‫(מפרקים)‪ ,‬שבהם ניתן לעצור זרימה מוטורית‪ ,‬להשהות תנועה או לשנות את כיוונה" (שחר‪-‬לוי‪,‬‬
‫עמ' ‪.)22‬‬
‫"היכולת לשלוט במתגי הויסות דורשת הבשלה גופנית‪-‬נפשית וסביבה מטפחת" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ'‬
‫‪.)22‬‬
‫תהיתי האם השגת שליטה על ידי חסימה וקיבוע גוררת אחריה גם את הקיצוניות ההפוכה‬
‫באיבוד שליטה וכיצד‪.‬‬
‫בהקשר זה אני מצרף את התמונה שבחרתי‪.‬‬
‫עלתה בי אנלוגיה שהשגת שליטה על ידי חסימה וקיבוע קשורה למגנון הבינרי‪-‬דיגיטלי של שני‬
‫מצבים שבאמצעותו המחשב פועל ("‪ "1‬או "‪ = "0‬יש זרם או אין זרם) לעומת זאת השגת שליטה‬
‫על ידי ויסות ועידון דומה יותר למנגנון אנלוגי שבו יש משמעות לעוצמת הזרם‪.‬‬
‫חשבתי לרגע על טיפול בחסימה גופנית‪-‬רגשית כפעולת ממיר מדיגטלי לאנלוגי מעניין שבחיפוש‬
‫מהיר בגוגל תמונות מצאתי רק ממירים מאנלוגי לדיגיטלי ‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫מיה‬
‫"התנועתיות היא יצר מולד ומקור הנאה חושנית ותפקודית‪ :‬הדחף לנוע‪ ,‬לפרוק ריגושים‪,‬‬
‫לחקור‪ ,‬לנסות‪ ,‬לגלות‪ ,‬לגדול להתקרב להתרחק" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)02‬‬
‫"עוררות רגשית פועלת כמצת מהיר של מגנון ההתגייסות המוטורית ודוחפת את המערכת‬
‫התנועתית לפעילות של תנועה או חסימת תנועה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)02‬‬
‫"החיבור בין תנועה להתרגשות בולט במיוחד בראשית החיים‪ ,‬כאשר התנועתיות המוטורית‬
‫אינה משרתת שום תפקוד של תפעול חפצים בעולם‪ ,‬אלא משמשת כדרך הספונטנית לפריקה‬
‫גופנית של התרגשות מציפה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)02‬‬
‫"לעובדה שתבניות התנועה הרגשית מופיעות לפני תבניות התנועה המשימתית יש חשיבות‬
‫מכרעת בהבנת ההתנהגות הגופנית וניתוח המרכיבים של "הדיבור הגופני"‪ ,‬כי הן מעצבות את‬
‫המילון הראשוני והן יוצרות את הרובד הראשוני של זיכרונות הגוף" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.02‬‬
‫סמבול שמבטא בעיני את הקשר הראשוני הבסיסי בין תנועה לריגוש ‪ /‬רגש‪,‬‬
‫סרטון של תינוק צוחק בלינק הבא‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=FAwc2d7o6Cs‬‬
‫‪59‬‬
‫אילנה‬
‫"כל מפרק יכול לתפקד כשער מעבר‪ ,‬שמאפשר את מעבר הזרימה של העוררות העצבית למימוש‬
‫מוטורי" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫‪"...‬חסימה וקבעון נועלים שערים ויוצרים מוקדים של שיבוש ופתולוגיה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫הדימוי שעלה‪:‬‬
‫סכר נפרץ על ידי מים‪ .‬שיטפון‪.‬‬
‫מים זורמים ומפלסים לעצמם את הנתיב‪ .‬מים כאנרגייה עצמתית שמחפשת את דרכה לזרימה‬
‫מתמדת‪ ,‬זורמים בפתחים הקיימים וכשהדרך חסומה הם הופכים הרסניים לכל העומד בדרכם‪.‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬כמו מים (שהיא גם סוג של אנרגיה) אינם יודעים "להתחשב בנסיבות"‪ ,‬טבעם לזרום‪,‬‬
‫בין אם קיים ערוץ או לא‪ .‬לכן‪ ,‬אני מבינה כי "חסימה של השער" אינה אפשרית ללא "שיבושים"‬
‫וללא הרס‪ ,‬כמו נזילה לא רצוייה בצינור שהתפוצץ עקב סתימה‪ .‬תוצאות הסכר הפרוץ הם נזק‬
‫ושיטפון‪ .‬מצורפת תמונה‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫ענבל זית‬
‫"כדי להבין את ההתנהגות של האדם עלינו לנוע בתנועה מתמדת בין ההתרשמות מן הצורות‬
‫הגלויות של הגוף המתנועע לבין חיפוש ההקשרים הנפשיים הסמויים" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)02‬‬
‫"לתנועה היבטים רבים‪ ...‬הבטים התייחסותיים ‪ :‬החלק שתנועה לוקחת בדרמה המתרחשת‬
‫בתוך מרחב בין אישי" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)03‬‬
‫"קוי הגוף מסמנים לא רק מבנה צורני‪ .‬הם עדות חיצונית לארגון של העולם הפנימי" (שחר‪-‬לוי‪,‬‬
‫עמ' ‪.)03‬‬
‫"תנועת הגוף העצמי מגדירה את גבולותיו על ידי פעילות עצמית ועל ידי כך יוצרת מקור פנימי‬
‫לתחושת חוסן" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)09‬‬
‫"מתח השרירים הוא רקמת חיבור עדינה בין מנגנוני "הגוף" ומנגנוני ה"נפש"‪("...‬שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ'‬
‫‪.)09‬‬
‫"כל סינפסה וכל מפרק הם צמתים שמדי רגע מתרחשת בהם "בחירה" בין זרימה לחסימה‪ ,‬בין‬
‫הפעלה למניעת הפעלה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫הסימבול שלי הוא‪ :‬סרטון הר געש הבוצי הגדול בעולם‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=Ii-Z-JG4hzg&feature=related‬‬
‫הרס ובניה‬
‫חדש וישן‬
‫מבוטן ומאוספלט‬
‫מתפרץ ומבעבע‬
‫‪61‬‬
‫ענת‬
‫"קווי גוף מסמנים לא רק מבנה צורני אלא הם עדות חיצונית לארגון של העולם הפנימי" (שחר‪-‬‬
‫לוי‪ ,‬עמ' ‪.)09‬‬
‫"תנועה כלפי מעלה מחייבת לגייס אנרגיה רבה יותר מאשר תנועה כלפי מטה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ'‬
‫‪.)09‬‬
‫"‪...‬תנועתיות היא הנאה שמקורה פנימי‪ ,‬זוהי הנאה שאינה תלויה באחר‪ ...‬היא תורמת‬
‫לאינטגרציה בין המערכת החושית‪ ,‬הרגשית והתפיסתית‪ :‬תנועות הגוף במרחב מזינות את‬
‫המערכת החושית בגירויים חושיים ובה בעת החושים מזינים את המערכת התנועתית במידע על‬
‫הסביבה ועל הגוף" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)09‬‬
‫אני מחברת לכך את הנושא של השפה העברית‬
‫"לחוש פירושו גם להיות בתנועה מהירה ‪ ...‬וגם לחוש תחושה‪ ,‬אך מה שמפליא עוד יותר שאותו‬
‫גרעין נמצא גם בפועל לח‪-‬שוב" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)31‬‬
‫מחשבות שלי בעניין‪:‬‬
‫שנעים מהר אין זמן לחשוב‪ ,‬אך כדי להתחיל תנועה מהירה צריך לחשוב עליה‪ .‬ושוב עולה לי‬
‫המחשבה מה משפיע על מה מה קודם למה‪ ,‬כמו בתנועתיות‪ -‬קשר דו צדדי‪.‬‬
‫ ועוד ‪ -‬השפה העברית ‪ -‬קשר בין התפתחות השפה לבין העמקת הבנתו של האדם בקשרים בין‬‫חלקי הוויתו ‪ -‬מחשבה שעלתה לי גם באחד האינטנסבים‪ -‬לא מלמדים אותנו במהלך החיים‬
‫לדבר ולתאר את הרגשתנו בהרחבה בשפת הרגש‪ -‬יש מילים בודדות כעס‪ ,‬עצב‪ ,‬פגוע‪ ,‬כואב לי‪,‬‬
‫מלמדים אותנו להתנסח‪ ,‬להביע עמדות‪ ,‬ודעות להסביר טענות הצדקות‪ ,‬ולכן לדבר בשפת רגש‬
‫דורשת למידה‪ ,‬תהליך ולא להסתפק רק באוצר מילם מצומצם כמו "בסדר"‪" ,‬הכל טוב"‪ ,‬וכל‬
‫מיני ססמאות חיוביות אחרות ‪.‬‬
‫ דימוי שעלה לי בעקבות נושאי התנועה בהקשר המרחבי‪-‬סביבה‪ ,‬והשפעת שפה על העצמי‪ ,‬ועל‬‫התיאור הרגשי הוא שאלת הביצת תרנגולת ‪ -‬מה קדם למה? מה משפיע יותר ‪.‬‬
‫בנושא של תנועתיות עלו עוד נקודות‪:‬‬‫תחושת עוצמה ועצמאות‪ ,‬תנועת הגוף העצמי מגדירה את גבולתיו ע"י פעילות עצמית‪ ,‬וע"י כך‬
‫יוצרת מקור פנמי לתחושת חוסן ‪. -‬בהקשר הזה אשתף שבזמן שהייתי רוקדת סלסה‪ ,‬גם שזה‬
‫היה בזוגות‪ ,‬ידעתי להגדיר את הגבולות שלי‪ ,‬שוב ענין של תהליך של למידה‪ ,‬והמקום הזה היה‬
‫‪62‬‬
‫התרפי שלי‪ ,‬מקום לעוצמה‪ ,‬ושזה נפסק אצלי‪ ,‬תחושת חוסן ירדה‪ .‬ואני די בטוחה שזה לא משנה‬
‫איזה סגנון זה יהיה אלא בהפסקת קצה אחד‪ -‬מופיע הקצה השני ‪--‬נושא הדו‪-‬קוטביות‬
‫"‪ -‬חשיבה תנועתית ‪---‬חשיבה תהליכית שבה הגוף מתאים את תנועותיו לנתוני המרחב הפיזי‬
‫והחברתי‪ ,‬תוך עקיפה של המסילות הקוגנטיביות‪.---‬‬
‫המחשבה שלי‪ :‬האומנם?!! עוקף??‪ -‬נכון שתארתי את זה שרוקדים מהר לא חושבים‪ ,‬ואולי‬
‫נכנסים למעין טרנס‪ .‬אך שיחרור מלא מחשיבה תוך כדי התנועה אצלי לפחות לא תמיד בא‬
‫בקלות‪ -‬בין עם זה מילה בשיר ‪ ,‬הבגד שיושב לא נוח על הגוף וצריך לסדר‪ ,‬בין אם מחשבות‬
‫אחרות‪ ,‬ובין אם זה שכמו שנאמר ‪--‬צריך להתאים את התנועה למרחב הפיזי שיכול‬
‫להשתנות כל הזמן בין אם זה שיש אנשים נוספים בחדר‪ ,‬בין אם אתה נע כאדם בודד בחדר‬
‫והגעת נניח לקצה החדר ועומד להתנגש בקיר ‪.‬‬
‫גם חשבתי על כל המשפטים שמיכל העלתה‪ ,‬אז אגיב על אחד מהם‪" :‬יכולת שליטה במתגי‬‫הויסות דורשת הבשלה גופנית‪ -‬נפשית וסביבה מטפחת"!!!‬
‫מחשבה‪ -‬מה קורה שחסר אחד מהם? זה בהכרח מוביל לחסימה?‪/‬פתולוגיה? או שלמשל‬
‫התנועה נפרקת בצורה לא יעילה‪.‬‬
‫ואיך אפשר להיות בטוח שהשגת את שלושת אלה? ואם השגת האם זה משתמר‪ -‬נעשית‬
‫הכללה? נניח הצלחת להשיג את האינטגרציה והויסות בסוג אחד של תנועה‪ ,‬סגנון ריקוד אך‬
‫בלמידת סגנון חדש יכולת הויסות נשמרת או צריכה להרכש מחדש?‬
‫מוסיפה ביטוי סימבולי שעלה לי בהקשר של שפה‪ -‬ואחרי הסרטון של מאיה ישר חשבתי על‬
‫השיר איך שיר נולד‪.‬‬
‫בהקשר העצמי‪ -‬אחרי שלמדת את השפה‪ ,‬אתה מבשיל‪ ,‬חוסן פנימי מכיר את הגבולות של עצמך‬
‫ועושה זאת בעצמך‬
‫‪63‬‬
‫איך שיר נולד‬
‫הכבש השישה עשר‬
‫מילים‪ :‬יהונתן גפן‬
‫לחן‪ :‬יוני רכטר‬
‫איך שיר נולד?‬
‫כמו הצחוק‬
‫זה מתחיל מבפנים‬
‫ומתגלגל החוצה‬
‫איך שיר נולד?‬
‫כמו תינוק‬
‫בהתחלה זה כואב‬
‫אחר כך יוצא החוצה‬
‫וכולם שמחים‬
‫ופתאום איזה יופי‬
‫הוא הולך לבד‬
‫איך שיר נולד?‬
‫כמו תינוק‬
‫איך שיר נולד?‬
‫כמו הצחוק‬
‫זה מתחיל מבפנים‬
‫ומתגלגל החוצה‬
‫איך שיר נולד?‬
‫כמו תינוק‬
‫בהתחלה זה כואב‬
‫אחר כך יוצא החוצה‬
‫וכולם שמחים‬
‫ופתאום איזה יופי‬
‫הוא הולך לבד‬
‫איך שיר נולד?‬
‫כמו תינוק‬
‫שלום ילדים‬
‫אנחנו שמחים שבאתם‬
‫עוד מעט תשמעו‬
‫שירים שכבר שמעתם‬
‫שלום אימהות‬
‫אנחנו נתחיל עוד מעט‬
‫אבל לפני זה תגידו לי‬
‫איך שיר נולד?‬
‫מחבר שלוש מילים‬
‫מחמם על אש קטנה‬
‫ורץ מהר להביא‬
‫בצל מהשכנה‬
‫מוסיף שני חרוזים‬
‫קצת פלפל‪ ,‬קצת מלח‬
‫מערבב שלושה כבשים‬
‫וזורק קובייה של קרח‬
‫חשוב מאוד שהקרח יהיה חם‬
‫לה לה לה לה לה‪....‬‬
‫‪64‬‬
‫הילה‬
‫"כל סינפסה וכל מפרק הם צמתים שמדי רגע מתרחשת בהם "בחירה" בין זרימה לחסימה‪ ,‬בין‬
‫הפעלה למניעת הפעלה‪ .‬במערכת העצבים ה"בחירה "נעשית על‪-‬ידי מעבר או מניעת מעבר של‬
‫טרנסמיטרים במרווחי הסינפסות" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫"ההבדל הזה בין שליטה על‪-‬ידי ויסות ועידון לעומת שליטה על ידי חסימה וקיבוע הוא הבדל‬
‫קריטי לגוף‪ .‬ויסות ועידון של זרימה הם שער לשכלול ושגשוג‪ .‬לעומת זאת ‪,‬חסימה וקיבוע‬
‫נועלים שערים ויוצרים מוקדים של שיבוש ופתולוגיה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫בפרקטיקום אני נפגשת עם אוכלוסיית חולי הנפש (החסומים עד לכדי פתולוגיה?) ובהתאמה עם‬
‫עולם הפסיכיאטריה בו באמצעות תרופות ישנה למעשה התערבות חיצונית בצמתי הוויסות‬
‫המוחיים (הסינפסות)‪ .‬כשאני מסתכלת על המטופלים בביה"ח אני רואה כל מיני סוגים של‬
‫תנועות (גם זורמות וגם חסומות)‪ ,‬חלק מהתנועות הן תופעת לוואי של הטיפול התרופתי‬
‫(לדוגמא‪ :‬נעילת לסתות שאינה משתחררת לאורך זמן ואולי גם לא תשתחרר לעולם‪ )...‬אני‬
‫מניחה שחסימה מסוג זה היא מחיר שעלולים לשלם עבור זרימה בצומת אחר ואז עולות בח‬
‫מחשבות בנוגע ל"בחירה" שלמעשה חיצונית לאדם הלוקה בנפשו‪...‬‬
‫תהיה נוספת בהקשר זה היא האם בטיפול (שאינו תרופתי) אפשר להשפיע על חסימות שמקורן‬
‫אינו אינהרנטי?‬
‫הסימבול שבחרתי לצרף הוא תמונה מתוך הסרט "‪ "Birdy‬המספר על יוצא מלחמת וויטנאם‬
‫שנקלע למצב קטטוני בעקבות המלחמה ‪ -‬המעניין הוא שהצורה בה הוא "נתקע "משתמשת בכל‬
‫המפרקים אולי כשחזור מעטפת הגנתית‪...‬‬
‫‪65‬‬
‫התכונות האוניברסליות של התנועה הרגשית (עמודים ‪)20-28‬‬
‫מיכל פלד‬
‫המשפטים שהדהדו בי מפרק זה הם‪:‬‬
‫"במחזור תנועתי שלם ‪,‬עוררות מייצרת ≤≤≤ התגייסות למימוש מוטורי ‪,‬ההתגייסות שואפת‬
‫≤≤≤ למימוש מוטורי) פעולה ‪(,‬המימוש יוצר עייפות ששואפת ≤≤≤ לרגיעה וחוזר חלילה ‪.‬המ‬
‫חזוריות הזאת היא הגרעין הפיסיולוגי המשותף ליצרים ולריגושים" (שחר‪-‬לוי‪ ,3112 ,‬עמ' ‪.)20‬‬
‫"חסימת המימוש המוטורי אינה מבטלת את התכווצות של סיבי השרירים אלא גורמת הגברה‬
‫של המתח השרירי" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)20‬‬
‫"למחזורי תנועה משובשים יש גם תוצאות הרסניות לעצמי ולסביבה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)23‬‬
‫"התנודה התנועתית בין זרימה לעצירה היא תנאי הכרחי להתפתחות המערכת המוטורית‪-‬‬
‫הרגשית‪ .‬גם הזרימה וגם יכולת העצירה הכרחיות לתפקוד התקין" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)23‬‬
‫"במנגנון העצירה טמון פוטנציאל כפול‪ :‬מצד אחד ‪ -‬הפוטנציאל להשהות תגובה‪ ,‬ליצור מרווח‬
‫של בקרה ולהתאים את מחזורי התנועתיות למצבים המשתנים‪ .‬מצד שני ‪ -‬טמון בעצירה‬
‫פוטנציאל של חסימה מוקצנת וזו עשויה לשבש את מחזורי התנועתיות" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)23‬‬
‫מצרפת את הסרטון הבא‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?feature=endscreen&NR=1&v=zVdOMFwJwBY‬‬
‫תראו מה קורה למר קו כשכל הזמן נגמר לו הקו והוא לא יכול להמשיך לנוע‪ .‬אולי ככה‬
‫מתפתח הדפוס העצבני שלו ‪)-:‬‬
‫‪66‬‬
‫אילנה‬
‫המשפטים שהדהדו בי מקטע קריאה אחרון הם‪:‬‬
‫"התנודה התנועתית בין זרימה לעצירה היא תנאי הכרחי להתפתחות המערכת המוטורית‪-‬‬
‫רגשית‪ .‬גם הזרימה וגם יכולת העצירה הכרחיות לתפקוד התקין‪ .‬השלב הראשונה של‬
‫התנועתיות מתאפיין בזרימה ללא יכולת ממשית לעצור‪ .‬יכולת העצירה מופיעה בהדרגה‪ ,‬בשלב‬
‫התפתחותי שניוני" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)23‬‬
‫מצרפת וידאו של תינוק בוכה צוחק‪ .‬מדגים בעיני את העדר היכולת לעצור ואת הזרימה‬
‫שמשתנה מצחוק לבכי‪.‬‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=uHIVQFOT0Vk‬‬
‫מיכל שרף‬
‫משפט שמהדהד בי‪:‬‬
‫"עוררות של המערכת התנועתית אמורה להוביל לתנועתיות כזאת או אחרת ובעקבותיה צפויה‬
‫רגיעה‪ .‬כך נוצרים מחזורי תנועה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)029‬‬
‫מצרפת סרטון מקסים שממחיש בשבילי מחזור עוררות‪-‬תנועה‪-‬רגיעה שלם‪ .‬תהנו)‪:‬‬
‫‪http://youtu.be/D9Ko7U1pLlg‬‬
‫‪67‬‬
‫ענבל זית‬
‫המשפטים שהדהדו לי ‪:‬‬
‫לחסימה נוקשה ושיטתית עלולות להיות תוצאות מרחיקות לכת‪ :‬רטט החיים הבסיסי‬
‫("החדווה") מתהפך לחרדה (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫"בדיבור היומיומי על רגשות מתייחסים לתחושה ולביטוי התנועתי בלי להבדיל ביניהם‪ .‬חסרה‬
‫ההבחנה בין עוררות רגשית לבין מימושה בתנועה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)38‬‬
‫"תהיה אשר תיהיה שיטת הדיכוי‪ ,‬התוצאה תמיד אחת‪ :‬הילד מלמד את עצמו לחסום את‬
‫הביטויים הגלויים‪ ,‬כלומר המוטוריים‪ ,‬של הריגוש בכל הדרכים הפיזיולוגיות העומדות לרשותו‪.‬‬
‫במקרים רבים מאוד הוא מלמד את עצמו לא לראות‪-‬לא לדעת‪-‬לא להבין מה קורה סביבו‬
‫ובתוכו‪ .‬מצבים אלו מחזקים דפוסים של תנודות בין איפוק יתר והתפרצויות סוערות בלתי‬
‫נשלטות אשר הופכים להיות מקור להפרעות קשות ולסבל מתמשך" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)38‬‬
‫? ומה קורה שאדם נמצא בשנות העשרים בחייו בשבי ועובר התעללות מילולית‪,‬פיזית‪,‬נפשית‪...‬‬
‫הוא כבר מעוצב עם דפוסי החסימה והעצירה שלו מינקותו ולידותו ועובר עיצוב מחדש‪.‬‬
‫? האם הסיבה שקשה לי להגדיר מה אני מרגישה או לתת שם לתחושה‪ ,‬בזמן עבודה תנועתית‬
‫פנימית וקשובה במהלך השיעור‪ ,‬נעוצה בחסימה מסויימת שפתחתי בעקבות הדיכוי שעברתי‬
‫כילדה‪ ,‬ההימנעות להיות היא זו המייצרת את הקיצוניות שבין איפוק להתפרצות? מעניין‬
‫הקשר בין אימפולסיביות להימנעות‪ .‬אני תוהה איך מתעצבים הפיצויים התנועתיים סביב‬
‫החסימות והאם יש קדימות לפיצוי תנועתי על פיצוי‪/‬פתרון רגשי או שאלו תהליכים המתרחשים‬
‫במקביל מעצם היותם מערכת אחת?‬
‫היכולת להיות לבד של ויניקוט מתקשרת לי למושג של עצירה ‪ /‬ויסות‪ -‬שמתוך היכרות הילד‬
‫לומד את עצמו ותנועתו מתעצבת‪ .‬מה קורה לתנועתו של ילד שאינו זוכה לחסד הזה?‬
‫"כאשר הצמתים מתפקדים כסכרים חוסמי זרימה‪ ,‬משתבשים מעגלי התנועה ונוצרים נתקים‬
‫בין חלקי הגוף" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)38‬‬
‫"הסכרים והחסימות משבשים את התפקוד בכל הרמות‪...‬החלק הגלוי לעין מכל התופעות הללו‬
‫הוא המיצב" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)38‬‬
‫"הטענה האומרת כי עוצמיות היא יצר חסום נשמעת פרדוכסלית כאשר עדים לריבוי של מעשי‬
‫אלימות‪ ...‬פרדוכס הזה נעוץ כנראה בתכונה הפרדוכסלית של המנגנונים הגופניים‪-‬נפשיים של‬
‫האדם‪ ,‬המגיבים לא פעם בהגברה ועיוות של היצר הנחסם" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫‪68‬‬
‫בחרתי שני קטעים תנועתיים קלילים (להבדיל מהחוויה שלי שקראתי את החומר) שהידהדו לי‬
‫עם החומרים‪ ,‬קשה לסכם בכמה מילים אבל ראיתי שם את העבודה המפרקית ‪ /‬המעבר הברור‬
‫בין זרימה לעצירה יזומה‪ ,‬חלקית או מלאה ‪ /‬אני כוזב ואני אמיתי והמשחק בין השניים ‪/‬‬
‫מחסומים כהזדמנויות ‪ /‬שיתוף פעולה בין מערכות שונות ‪ /‬פרדוכסים והמון רטט חיים‪/‬חדווה‪.‬‬
‫‪Zimmermann & de Perrot - Gaff Aff‬‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=vL71wZMIDb8&feature=relmfu‬‬
‫‪Zimmermann & de Perrot - Öper Öpis‬‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=2apyOST8-y8‬‬
‫‪69‬‬
‫אורית‬
‫ואלו הם‪...‬‬
‫"פוטנציאל הזרימה המוטורית ופוטנציאל החסימה המוטורית טמון באותם המנגנונים‪ ,‬כך כל‬
‫מפרק הוא בעת ובעונה אחת גם איזור חיבור וגם איזור הפרדה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)23‬‬
‫"הסכרים והחסימות משבשים‪ ...‬רטט החדווה נפגם‪ .‬תחושת החדווה מתהפכת לתחושת‬
‫חרדה‪( "...‬שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)38‬‬
‫כמה מילים בודדות שהדהדו לי מתוך שיר של דן פגיס "דפדוף באלבום" ‪ -‬דווקא‬
‫על הרגיעה ותרומתה בתוך מחזור התנועה השלם ‪-‬‬
‫"נועד לגדולות‪ ,‬הוא שוכב על בטנו ומוצץ‬
‫נכחו בבטחה‪ .‬מרחבי הרצפה מחכים לו‪:‬‬
‫‪........‬ובינתיים עם אישה או שתיים בחוף‪,‬‬
‫עקבות חולפים בחוף‪.‬ותוך כדי כך כבר הוא נח‪"...‬‬
‫אם היתה לי הרשות הייתי מוסיפה את הביטוי 'ותוך כדי כך הוא נח' אחרי כל היגד בשיר‬
‫נועד לגדולות‪ ,‬ותוך כדי כך כבר הוא נח‪ .‬הוא שוכב על בטנו ומוצץ‬
‫נכחו בבטחה ותוך כדי כך כבר הוא נח‪ .‬מרחבי הרצפה מחכים לו‪ :‬ותוך כדי כך כבר הוא נח‪.‬‬
‫‪........‬ובינתיים עם אישה או שתים בחוף‪ ,‬ותוך כדי כך כבר הוא נח‪.‬‬
‫עקבות חולפים בחוף ותוך כדי כך כבר הוא נח‪...‬‬
‫‪70‬‬
‫עמית‬
‫"החוליות הראשונות במחזור מתרחשות כמעט בכל מקרה אבל אחר כך נוצרת חסימה‬
‫בין ההתגייסות לבין המימוש המוטורי‪ .‬כשנוצרת חסימה בין ההתגייסות לבין המימוש‬
‫המוטורי‪ ,‬עלול להתפתח מעגל חסום‪ ,‬שמגביר ומנציח את עצמו" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)20‬‬
‫"התנודה התנועתית בין זרימה לעצירה היא תנאי הכרחי להתפתחות המערכת המוטורית‪-‬‬
‫הרגשית‪ .‬גם הזרימה וגם יכולת העצירה הכרחיות לתפקוד התקין‪ .‬השלב הראשוני של‬
‫התנועתיות מתאפיין בזרימה ללא יכולת ממשית לעצור‪ ...‬יכולת העצירה מופיעה בהדרגה‪ ,‬בשלב‬
‫התפתחותי שניוני" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)23‬‬
‫מתוך כך עולה בי השאלה שמירי שאלה אותנו בשיעור‪ ,‬מה ההבדל בין עצירה לחסימה?‬
‫לפי מה שהבנתי יונה שחר לוי מתייחסת לעצירה כיכולת שמתפתחת בהדרגה אצל הילד לעומת‬
‫החסימה שמגיעה מהסביבה כשאין מספיק הקשבה לצרכים וליכולות של הילד‪.‬‬
‫הציטוטים‬
‫הבאים‬
‫גרם‬
‫לי‬
‫לתהות‪,‬‬
‫האם‬
‫הפרדה‬
‫זו‬
‫היא‬
‫מדויקת?‬
‫"מנגנון העצירה‪ ,‬שהוא חלק מן המבנה הגופני‪ ,‬מאפשר לעצור ולווסת וגם לחסום לגמרי את‬
‫הביטויים הגופניים של היצר או הריגוש" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)38‬‬
‫"במנגנון העצירה טמון פוטנציאל כפול‪ :‬מצד אחד ‪ -‬הפוטנציאל להשהות תגובה‪ ,‬ליצור מרווח‬
‫של בקרה ולהתאים את מחזורי התנועתיות למצבים המשתנים‪ .‬מצד שני ‪ -‬טמון בעצירה‬
‫פוטנציאל של חסימה מוקצנת וזו עשויה לשבש את מחזורי התנועתיות" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)23‬‬
‫מהו פוטנציאל החסימה המוקצנת שטמון בעצירה?‬
‫ההשערה שלי שפוטנציאל החסימה מתממש כאשר אנו עוצרים או משהים תנועה מסוימת‪,‬‬
‫ובסופו של דבר אנו "שוכחים" לפרוק את העוררות הריגושית שגרמה לתנועה‪ .‬אולי זה קשור‬
‫ליכולת של מבוגרים ומתבגרים להפנים את החסימות שקיבלנו מהחברה כילדים ולעצור את‬
‫עצמנו לגמרי הרבה לפני שיחסמו אותנו מבחוץ‪.‬‬
‫אסוציאציה חופשית שעולה בהקשר לכך‪ :‬מה אני עושה כשאני רוצה לדבר בזמן שיעור אבל זה‬
‫לא מתאים לסיטואציה? האם אני אחכה לרגע מתאים בשיעור ואז אדבר? האם אדבר על כך‬
‫במסגרת אחרת מחוץ לשיעור? או שפשוט אוותר על מה שרציתי? מה ילדים עושים בשיעור בבית‬
‫הספר בכיתה סטנדרטית? מתי הילדים מוותרים לגמרי על הרצון לדבר ולהשתתף בשיעור באופן‬
‫בונה?‬
‫" יש הרבה דרכים לחסום את החיים הרגשיים של ילד מתפתח‪ .‬יש דרכים ישירות כמו שימוש‬
‫בכוח או בענישה‪ .‬יש דרכים עקיפות כמו עלבונות )"אתה סתם תינוק בכיין"‪ ...‬או התעלמות‬
‫‪71‬‬
‫שיטתית מתכנים רגשיים‪ .‬תהיה אשר תהיה שיטת הדיכוי‪ ,‬התוצאה תמיד אחת‪ :‬הילד מלמד‬
‫את עצמו לחסום את הביטויים הגלויים‪ ,‬כלומר המוטוריים‪ ,‬של הריגוש בכל הדרכים‬
‫הפיזיולוגיות העומדות לרשותו" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫בהמשך למחשבותיה של ענת כתבה בהקשר לאילוף כלבים‪ .‬חשבתי על שיטות ותוכניות של‬
‫"עיצוב התנהגות" שראיתי מורים ומטפלים נוקטים כלפי ילדים בגנים ובבתי ספר‪ .‬אני תוהה‬
‫האם במקרים מסוימים יישום שיטות התנהגותיות כמו לתת חיזוקים חיוביים (מדבקיות)‬
‫ושליליים (עונשים) לילדים קטנים יכולות להוות חלק ממנגנון דיכוי רגשי‪-‬מוטורי באמצעות‬
‫הפעלת כוח באופן עקיף?‬
‫חיפשתי סרטון שיראה זאת‪ ,‬מצאתי חלקים פרק משעשע של "המפץ הגדול" שמראה בדרך‬
‫משעשעת את חוסר האנושיות שב"אילוף" מבוגרים על ידי חיזוקים חיוביים‪ .‬למי שאין כוח‬
‫לראות את כל הקטע‪ ,‬אפשר לראות את ‪ 21‬השניות הראשונות‪ .‬שפת הגוף של הבחורה שרוקדת‬
‫(פני) לעומת החסימות וקיבועי המפרקים בגופו של שלדון (ה"מדען" שמנסה לאלף את פני)‪ .‬שפת‬
‫הגוף שלהם מתקשרת בעיני לשאלה המטרידה‪ ,‬למה ומתוך מה אנו מדכאים אחרים?‬
‫‪Cognitive Behavioral Therapy‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=ejjZZNGfIOM‬‬
‫‪72‬‬
‫אידית‬
‫והנה הוא המשפט‪....‬‬
‫" הסכנה הפוטנציאלית הטמונה בסכרים והכוח האדיר הנאגר מאחורי הסכר מוכרים לנו‬
‫מתחום הגיאוגרפיה‪ ...‬סכנה דומה אורבת לגוף‪-‬נפש של ילדים ומבוגרים‪ ,‬שהתנועתיות‬
‫הרגשית שלהם דוכאה ונחסמה‪ .‬הריגושים עצמם לא ייעלמו‪ ,‬הם יישארו נסתרים מן העין‪,‬‬
‫מצטברים מאחורי מחסום הסכרים‪ ,‬מחכים לסדק בסכר זה או אחר " (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)38‬‬
‫לאורך הקריאה עלה בי השיר " פגישה‪ ,‬חצי פגישה" שנכתב על ידי המשוררת רחל והוא מתאר‬
‫הטלטלה הרגשית העזה‪ ,‬של הדוברת‪ ,‬שהביאה לפריצתם ולעוררות של רגשות שהיו‬
‫מודחקים‪ .‬בבית השני מתואר הסכר שנפרץ אשר הותיר אותה חסרת אונים אל מול האגם‬
‫הגדול והיא בוחרת לבסוף לשתות ממנו לרוויה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬יש פה השלמה של החסר ומתן אפשרות לרגשות לעלות ולצוף ( עד כדי פריצת הסכר)‬
‫ואף כריעת ברך בכדי לטעום את טעמם של אותם הרגשות‪.‬‬
‫כאן אני מוצאת אנלוגיה לטפול‪....‬‬
‫"פגישה‪ ,‬חצי פגישה‪,‬‬
‫מבט אחד מהיר‪,‬‬
‫קטעי ניבים סתומים ‪ -‬זה די‬
‫ושוב הציף הכל‪,‬‬
‫ושוב הכל הסעיר‬
‫משבר האושר והדוי‪.‬‬
‫אף סכר שכחה‬
‫בניתי לי מגן‬
‫הנה היה כלא היה‪.‬‬
‫ועל ברכי אכרע‬
‫על שפת אגם סואן‬
‫לשתות ממנו לרויה‪" .‬‬
‫‪73‬‬
‫דניאל‬
‫מצרפת סרטון של שיר מי שמביט שעלה לי וכן את המילים שלו‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=vd7an9SQX3U‬‬
‫מי שמביט‬
‫הכבש השישה עשר‬
‫מילים ‪:‬יהונתן גפן‬
‫לחן ‪:‬יוני רכטר‬
‫מי שמביט בי מאחור‬
‫לא יודע מי אני‬
‫הוא לא יכול לבוא ולשאול‬
‫מי שמביט בי מאחור‬
‫אותי‬
‫לא יודע מי אני‬
‫ילד‪ ,‬של מי אתה ‪,‬‬
‫מה אתה עושה פה ‪,‬‬
‫מי שמביט בי מאחור‬
‫למה אתה לא בגן‬
‫לא יודע מי אני‬
‫מתי תסתפר כבר ?‬
‫מי שמביט בי מאחור‬
‫מי שמביט בי מאחור‬
‫עובר בשקט לידי‬
‫אני לא רואה אותו‬
‫והוא לא רואה אותי‬
‫מי שמביט בי מאחור‬
‫לא יודע מה איתי ‪.‬‬
‫יכול בקלות לחשוב‬
‫מי שמביט בי מאחור‬
‫שאני זה לא אני‬
‫לא יכול לשאול אותי‬
‫מי שמביט בי מאחור‬
‫שאלות ששואלים מלפנים‬
‫מי שמביט בי מאחור‬
‫יש בשכונה שלנו כמה אנשים‬
‫שאין להם שום סיכוי‬
‫לראות אותי מלפנים‬
‫מי שמביט בי מאחור‬
‫לא יכול לצבוט אותי בלחי‬
‫כי הלחיים מלפנים‬
‫מי שמביט בי מאחור‬
‫לא יודע מי אני‬
‫ועכשיו תקחו את התקליט‬
‫ותהפכו לצד שני‬
‫‪74‬‬
‫הילה‬
‫"לחסימה נוקשה ושיטתית עלולות להיות תוצאות מרחיקות לכת"‪ :‬רטט החיים הבסיסי‬
‫(החדווה) מתהפך לחרדה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫אז עלתה בי מחשבה בהקשר של מחזוריות תנועה שאינה מגיעה להרפייה אך היא עדיין‬
‫מחזורית והקשר שלה לתנועות רטט חזרתיות שאפשר לראות אצל הרבה אנשים (אני ביניהם)‬
‫הנענוע של רגל או כף רגל או כל איבר אחר באופן תמידי (או בעצם‪ ,‬אצל מי שזה לא סימן‬
‫לפתולוגיה אז בסיטואציות מסויימות)‪ .‬זאת הרי תנועה שהיא לא מעייפת אלא מזינה את עצמה‬
‫באותה עוצמה לאורך זמן ‪ -‬האם זה סוג של אדפטציה לחסימה? או פשוט סוג נוסף של חסימה?‬
‫אין לי סימבול לצרף אז אני רק אתאר שני בחורים שמאושפזים באברבנאל‬
‫האחד מהם מזיז את הרגל בישיבה במהירות שיא שאני בכלל לא מצליחה להבין מכנית איך הוא‬
‫עושה את זה‪...‬‬
‫והאחר מזיז או שזזות לו שתי אצבעות במהירות סבירה אבל כמעט כל הזמן‪...‬‬
‫אז לא ראיתם אותם אבל הם הסימבולים שלי‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫אתי‬
‫ערב טוב‬
‫"למחזורי תנועה משובשים יש גם תוצאות הרסניות לעצמי ולסביבה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)23‬‬
‫מתוך משפט זה אני מנסה להבין תנועה הרסנית לאדם‪ ,‬תנועה הפוגעת בו כאשר הוא מגיב כלפי‬
‫עצמו לא טוב‪ ,‬אולי באלימות‪ ,‬בשחרור אימפולסיבי‬
‫גם הוא וגם הסביבה מרגישה לא בטוח‪.‬‬
‫תנועה כדבר הרסני לך ולסביבה‬
‫"יצר תנועתיות חסום עלול לפרוץ באופנים ותגובות קצוניות מצד אחד איפראקטביות מול‬
‫שיתוק מוטורי" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫אצל ילדים איפראקטיבי נראה תנועתיות יתר שתגרום לאי שקט אצלם ואצל סביבתם ואחרי‬
‫שפרקו הגיעו למקום בו יש מתח מוגבר ורצון להרפייה‪.‬‬
‫האם שתי הקיצוניות האילו מובילות את מקום התנועה בשני המצבים לאי שקט בגוף ?‬
‫האם ההרפייה ‪ /‬מתח מוגבר לאחר אי שקט תנועתי זה לא אותו ביטוי קיצוני לגוף מבחינה‬
‫רגשית ?‬
‫אתי‬
‫‪76‬‬
‫שיבושים במערכת היצרית רגשית תנועתית (עמודים ‪)33-38‬‬
‫אסתר‬
‫חשבתי על הנ"ל בכל מה שקשור ל‪:‬בניית סכרים חוסמים‪ ,‬עצירת ביטוי מוטורי של רגשות‪,‬‬
‫הפרת איזון‪ ,‬חסימת דפוס פריקה מוטורי ראשוני‪ ,‬מעגליים ריגושיים ללא יציאה לתנועה‪,‬‬
‫חוויות התרגשות שמתהפכות לתחושה של חרדה וחוסר אונים‪ ,‬דיכוי ההבעה התנועתית רגשית‬
‫עלול לגרום לילד שירגיש מושפל‪ ,‬אשם‪ ,‬חרד‪.‬‬
‫‪ .0‬חוק שימור האנרגיה‬
‫אנרגיה לא נוצרת ולא נעלמת‪ .‬היא משנה צורה מסוג אנרגיה לסוג שונה ‪.‬שינוי האנרגיה‬
‫במערכת סגורה כלשהי מתבטא רק בשינוי צורת האנרגיה או במיקומה ואילו כמות האנרגיה‬
‫קבועה תמיד‪.‬‬
‫‪ .3‬החוק השלישי של ניוטון ‪:‬גוף המפעיל כח כלשהו על גוף אחד‪ ,‬הגוף השני מפעיל על הגוף‬
‫הראשון כח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו ‪.‬הפעולה והתגובה הם שני כוחות שווים ומנוגדים‬
‫ולכן אין הם יכולים לבטל זה את זה‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫הגר‬
‫"המעבר מרמת ריגושים גרעיניים לדרגה של רגשות מובחנים‪ ,‬מחייב תמורה בדרכי ההבעה‬
‫הרגשית‪ :‬במקום פריקה מוטורית ישירה אמורה להתפתח היכולת להשהות התפרצויות‬
‫רגשיות ולהביע את הרגשות בתנועה סמלית או בהבעה מילולית בהתאמה למקום‪ ,‬לזמן‪,‬‬
‫ולנסיבות‪ .‬ברמה השניונית של הרגשות‪ ,‬התגובות אמורות להיות מעוצבות לא רק על ידי העירור‬
‫העצבי‪-‬פיסיולוגי אלא גם על ידי הכוונה הורית" (שחר‪-‬לוי‪ ,3112 ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"כל יצר וכל ריגוש גרעיני עלול לשנות את אופיו‪ ,‬כאשר הוא נתון לחסימה נוקשה ומתמשכת‪.‬‬
‫יש הבדל מהותי בין החוויה שאני‪ -‬עצמי עוצר את תנועותיו לבין החוויה‪ ,‬שאחרין חוסמים את‬
‫גופי ותנועותי‪ .‬חסימה נוקשה מבחוץ‪ ,‬באופנים לא אמפתיים‪ ,‬נחווית כחסימה משפילה של‬
‫העצמי" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"מנגנון העצירה של המוטוריות הרגשית טומן בחובו את הסכנה‪ ,‬שהעצירה תגיע לדרגה‬
‫קיצונית ותהפוך לחסימה המקובעת‪ .‬כאשר הצמתים מתפקים כסכרים חוסמי זרימה‪,‬‬
‫משתבשים מעגלי התנועה ונוצרים נתקים בין חלקי הגוף" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)38‬‬
‫"היכולת לעצור היא תנאי הכרחי לשליטת הפרט על גופו‪-‬נפשו והתנאי ההכרחי להתפתחות של‬
‫כל תרבות‪ .‬כל ילד חייב ללמוד לעצור את עצמו ‪ ...‬השאלה המכרעת היא באילו דרכים‬
‫המעטפת ההורית והמעטפות החברתיות ינסו לגרום לילד לעצור‪ :‬האם יהיו אלה דרכי‬
‫נועם או דרכי כפייה והשפלה? " (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫תוצאת הדיכוי‪" :‬הילד מלמד את עצמו לחסום את הביטויים הגלויים‪ ,‬כלומר המוטוריים‪ ,‬של‬
‫הריגוש בכל הדרכים הפיזיולוגיות העומדות לרשותו‪ .‬במקרים רבים מאוד הוא מלמד את‬
‫עצמו לא לראות‪-‬לא לדעת‪-‬לא להבין מה קורה סביבו ובתוכו" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)38‬‬
‫מצרפת סירטון בו אפשר לראות את התנועה הריגושית‪-‬ראשונית ‪ -‬לא רצונית‪ ,‬כוללנית‪ .‬כל‬
‫הצמתים פתוחים‪ ,‬הכל זורם החוצה ‪.‬‬
‫אומנם הכותרת של הסרטון היא "תינוק רוקד" אבל לי הוא נראה פשוט מוצף‪ .‬אני לא בטוחה‬
‫שאלה תנועות של הנאה וריקוד‪ ,‬הפנים והעיניים מעבירות לי מסר אחר‪ .‬נראה שהמוסיקה‬
‫האלקטרונית העמוסה הזו היא פשוט יותר מידי‪...‬‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=2G0PnQhYDfk&feature=player_detailpage‬‬
‫‪78‬‬
‫וגם‪ ,‬מצרפת שיר שמבטא בעיני את זרימת הרגשות דרך הגוף‪:‬‬
‫חשמל זורם בכפות ידיך‬
‫מילים‪ :‬יורם טהרלב‬
‫לחן‪ :‬נורית הירש‬
‫חשמל זורם בכפות ידיך‬
‫אהוב אותי חלש‬
‫אהוב אותי בכפות ידיך‬
‫ככה לאט נואש‪.‬‬
‫רעב בכפות ידיך‬
‫כפור בכפות רגלי‬
‫אהוב אותי במסע אליך‬
‫ככה לאט‪ ,‬לאט אלי‪.‬‬
‫לאט בכפות ידיך‬
‫לחי‪ ,‬צוואר‪ ,‬כתף‬
‫אהוב אותי בכפות ידיך‬
‫ככה לאט‪ ,‬לאט לוטף‪.‬‬
‫כך לאט‪ ,‬לאט‪ ,‬לאט‬
‫אהוב אותי‬
‫כך לאט‪ ,‬לאט‪ ,‬לאט‬
‫אהוב אותי‬
‫כך בכפות ידיך‬
‫לחי‪ ,‬צוואר‪ ,‬כתף‬
‫אהוב אותי במסע אליך‬
‫תן לי יותר ועוד‪ ,‬ועוד‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫חשמל זורם בכפות ידיך‬
‫מותן ירך וגב‬
‫אהוב אותי במשעול שפתיך‬
‫ככה לאט עכשיו‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫תמר‬
‫" כדי להגיע לרמה של ויסות ועידון של היצרים והריגושים הילד זקוק לזמן (מורטוריום) אך גם‬
‫לכלים להבין מה קורה לו‪ ,‬מהן התחושות המלוות את ריגוש הכעס או הפחד וכיצד הוא יכול‬
‫לשלוט בהן (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"רק בתהליך הדרגתי ניתן לכוון את הילד לשלוט בגופו וברגשותיו על ידי בניית שערים ולא‬
‫סכרים‪-‬חוסמים‪ .‬בתהליך הזה יש חשיבות מכרעת לשאלה האם ההבעה המוטורית של רגשות‬
‫עוברת תהליך של חונכות‪ ,‬בהתאמה להבשלה הפיזיולוגית של המערכת המוטורית או נחסמת‬
‫בטרם עת" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"ניסיונות "לחנך" ילדים על ידי דיכוי ההבעה התנועתית‪-‬רגשית נחווה על ידי הילד כפגיעה‬
‫בשורש עצמיותו ולא רק בפעולה כזאת או אחרת‪ .‬דיכוי שיטתי עלול לגרום לילד שירגיש מושפל‪,‬‬
‫וגם אשר וחרד" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"בגלל הקשר ההדוק בין המערכת המוטורית לבין המערכת היצרית‪-‬רגשית‪ ,‬גדולה אפשרות‬
‫השיבוש של התנועתיות האנושית" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫אני מצרפת סרטון‪ ,‬שכולנו צפינו בו בשנה שעברה בשיעור של יעל‪.‬‬
‫‪Still Face Experiment: Dr. Edward Tronick‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=apzXGEbZht0‬‬
‫בחלק הראשון של הסרט‪ ,‬האם מעודדת את התנועה והתגובות של התינוקת‪ .‬תנועתה של‬
‫התינוקת זורמת‪ ,‬לא נעצרת ולא נחסמת‪.‬‬
‫בחלק השני‪ ,‬האם לא מגיבה למחוות התינוקת ומביטה בה בכעס‪ .‬התינוקת מגיבה בניסיונות‬
‫חוזרים ונשנים להשיג את תשומת ליבה של האם בחזרה‪ ,‬וכשלא מצליחה היא מגיבה במצוקה‬
‫רבה‪ .‬אמנם זהו ניסוי קצר‪ ,‬אך ננסה לדמיין כיצד חוסר התגובה‪ ,‬החסימה והמבט כועס לאורך‬
‫זמן משפיעים על התנועה והריגושיות של התינוק‪.‬‬
‫הסרטון הזכיר לי את התרגיל שמירי בצעה ביחד עם ענבל בכיתה ‪ -‬כיצד תגובות האם משפיעות‬
‫של התנועה של התינוקת‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫סמדר‬
‫"התפתחות הריגושים והרגשות אינה מובטחת מאליה‪ .‬הרגשות‪ ,‬בניגוד לריגושים‪ ,‬הם מערכת‬
‫נלמדת" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"במקום פריקה מוטורית ישירה אמורה להתפתח היכולת להשהות התפרצויות רגשיות ולהביע‬
‫את הרגשות בתנועה סמלית‪ ,‬או בהבעה מילולית בהתאמה למקום‪ ,‬לזמן ולנסיבות" (שחר‪-‬לוי‪,‬‬
‫עמ' ‪.)32‬‬
‫"הכוונה הורית נאורה חייבת להביא בחשבון את העובדה‪ ,‬שבשנות החיים המוקדמות הילד אינו‬
‫מסוגל לשלוט במערכת המוטורית באופן מלא‪ .‬תגובות כעס וענישה מחמירה אינן יכולות לשנות‬
‫את העובדה הזאת‪ .‬רק בתהליך הדרגתי ניתן לכוון את הילד לשלוט בגופו וברגשותיו על ידי‬
‫בניית שערים ולא סכרים‪-‬חוסמים" " (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"כאשר המעטפת ההורית והסביבתית לוחצת על הילד לבלום את הביטויים המוטוריים של‬
‫רגשותיו ויצריו‪ ,‬כשהוא עדיין בשלב ההתפתחותי שבו גופו אינו מסוגל לבלום‪ ,‬התוצאות עלולות‬
‫להיות הפוכות" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"לחץ והשפלה לאורך זמן עלולים לדחוף את הילד לתגובות מנוגדות‪-‬מוקצנות‪ ,‬או כניעה ללחץ‬
‫ונסיונות לבלום את הביטויים המוטוריים של עצמו או תגובת כעס מרדנית והגברת התנועתיות‪,‬‬
‫במיוחד התנועתיות התוקפנית" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"בשלב ההתפתחות הראשוני הריגושים והביטויים שלהם מתאפיינים בתגובות כוללניות‪ ,‬ביצר‬
‫מיידי לפריקה‪ ,‬בעוצמה מתפרצת‪ ,‬ובהתעלמות מן המציאות החיצונית" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"ילד שגדל בתוך מסגרות שלוחצות עליו לחסום את התנועתיות העוצמית לצורותיה‪ ,‬מלמד את‬
‫גופו לבנות בשערי המעבר סכרים ומחסומים שימנעו מן העוררות היצרית‪-‬רגשית לזרום‬
‫במסילות העצביות‪-‬המוטוריות למימוש מוטורי (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"לחסימה נוקשה ושיטתית עלולות להיות תוצאות מרחיקות לכת‪ :‬רטט החיים הבסיסי‪,‬‬
‫החדווה‪ ,‬מתהפך לחרדה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫בחרתי לצרף קטע נגינה המבוצע על ידי ילד בן ‪!!! 0‬‬
‫צפיתי בסרטון וחשבתי לעצמי האם זו פריקה או אולי חסימה?‬
‫נראה כי הילד מנגן בזרימה מהמעברים של הכתפיים ועד אצבעות הידיים ומשלב גם את חלק‬
‫הגוף האמצעי עד שימוש בכפות הרגליים לפרקים‪.‬‬
‫התבוננתי שוב ושוב ולא יכולתי שלא לחוש חמלה כלפיו‪ ,‬איזו טכניקה‪ ...‬איזו רמת ביצוע‪...‬‬
‫איזה זכרון‪ ...‬איזו יכולת לקריאת תווים‪ ...‬איזו התמדה‪...‬‬
‫‪81‬‬
‫האם אכן התקיים פה הכלל 'חנוך את הנער על פי דרכו'??? מסופקני‪...‬‬
‫חשבתי על המעטפת ההורית והסביבתית הלוחצת והשלכותיה על רגשותיו ויצריו של הילד‪,‬‬
‫חשבתי על הכניעה שנדרשה ממנו בכדי להגיע לרמת ביצוע כזו ועל המחסומים והסכרים שילד‬
‫כזה נאלץ לבנות בגופו‪.‬‬
‫האם הפך או יהפוך רטט החיים הבסיסי‪ ,‬החדווה‪ ,‬לחרדה?‬
‫‪/http://www.wimp.com/pianokid‬‬
‫‪82‬‬
‫ענבל אלרון‬
‫המשפטים שהדהדו בי במיוחד הינם‪:‬‬
‫"הורים ומחנכים אמורים להכיר את אופני הפעולה הבסיסיים של המנגנונים הגופניים‪ -‬נפשיים‬
‫ולהבין מתי אפשר ומתי אי אפשר לדרוש מילדים לעצור את הביטויים המוטוריים של‬
‫רגשותיהם" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"באסטרטגיית ההתאפקות‪ ,‬דפוס הפעולה המוטורי‪ -‬ריגושי הוא גיוס השרירים לבלימה של‬
‫התנועה במקום לביצוע התנועה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"כל יצר וכל ריגוש גרעיני עלול לשנות את אופיו‪ ,‬כאשר הוא נתון לחסימה נוקשה ומתמשכת‪ .‬יש‬
‫הבדל מהותי בין החוויה שאני עצמי עוצר את תנועותיו לבין החוויה‪ ,‬שאחרים חוסמים את גופי‬
‫ותנועתי‪ .‬חסימה נוקשה‪ ,‬באופנים לא אמפתיים‪ ,‬נחווית כחסימה משפילה של העצמי" (שחר‪-‬‬
‫לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"כל מפרק וכל איבר שמשמש כשער מעברי יכול להפוך‪ ,‬בתנאים מסוימים‪ ,‬לסכר מקובע שחוסם‬
‫את הזרימה‪ ,‬מנגנון העצירה של המוטוריות הרגשית טומן בחובו את הסכנה‪ ,‬שהעצירה תגיע‬
‫לרמה קיצונית ותהפוך לחסימה המקובעת" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)38‬‬
‫מצרפת סרטון מצחיק בו ניתן לראות תינוק מבצע פריקה באמצעות צחוק בלתי נשלט‪...‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=d7d7SpKVYuc‬‬
‫‪83‬‬
‫אתי‬
‫משפטים שאלהם גופי יצא הם‪:‬‬
‫"הרגשות בניגוד לריגושים‪ ,‬הם מערכת נלמדת" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)88‬‬
‫"בשנות החיים המוקדמות הילד אינו מסוגל לשלוט במערכת המוטורית באופן מלא‪...‬רק‬
‫בתהליך הדרגתי ניתן לכוון את הילד לשלוט בגופו וברגשותיו" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)32‬‬
‫"חנוך אבל אל תחנוק" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪ - )32‬משפט זה הביא אותי למקום אשר חושב כהורה‬
‫מתי אתה חונק? מתי אתה מחנך?‬
‫אצל איזה ילד אמירה היא חינוך או חניקה? איך יודעים מה המינון וכיצד הוא משפיעה?‬
‫שאלות רבות עולות בי ממשפט זה‪.‬‬
‫הסכרים והחסימות משבשים את התפקוד בכל התחומים‪ :‬התפקוד המוטורי נפגם‪ ,‬כושר הריכוז‬
‫נפגם‪ ,‬קטט החדווה נפגם‪ ,‬תחושת החדווה מתהפכת לתחושת חרדה" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)38‬‬
‫בחשיבה על ילדי ‪ ADHD‬עולה בי המחשבה אילו היו ילדים אילו מגיעים למימוש תנועתי‪,‬‬
‫יכול להיות שלא היו חווים חסימות‪ ,‬והפרעת הקשב והריכוז אולי לא הייתה עולה כלל אצלם‪.‬‬
‫בנוסף אילו היו אנשי החינוך מאמינים בתנועה לפתרון חסימות רגשיות‪ ,‬הינו יכולים להביא‬
‫ילדים לדבר יותר על רגשות‪ ,‬לפעול יותר ברגש אחד לשני ולהרגיש יותר לעצמם‪.‬‬
‫"מנגנון העצירה של המוטוריות הרגשית טומן בחובו את הסכנה ‪,‬שהעצירה תגיע לדרגה קיצונית‬
‫ותהפוך לחסימה המקובעת‪ .‬כאשר הצמתים מתפקדים כסכרים חוסמי זרימה ‪,‬משתבשים‬
‫מעגלי התנועה ונוצרים נתקים בין חלקי הגוף" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)38‬‬
‫"‪...‬כאשר התנועתיות הרגשית דוכאה ונחסמה‪ .‬הריגושים עצמם לא יעלמו‪ .‬הם יישארו נסתרים‬
‫מן העין‪.... ,‬מחכים לסדק בסכר זה או אחר" (שחר‪-‬לוי‪ ,‬עמ' ‪.)38‬‬
‫‪84‬‬
‫כאשר אין זרימה‪ ,‬הזרימה איטית ומחפשת מקום מפלט‬
‫מתוך מקום שמתפרץ החוצה ללא גבולות ופוגע בדרך בכל מי שנמצא‬
‫נפגש בשלישי‬
‫אתי‬
‫חברי הקבוצה‪:‬‬
‫אורית שפירא‪ ,‬אידית אלוני‪ ,‬אילנה עילם‪ ,‬אסתר נקר‪ ,‬אתי בר און‪ ,‬דנה חשין‪-‬אביטבול‪ ,‬דניאל‬
‫ארמן‪ ,‬הגר הנגבי–רובין‪ ,‬הילה בוארון‪ ,‬טום מזרחי‪ ,‬יעל וייס‪ ,‬מיה סופר‪ ,‬מיכל ליביק‪-‬יעקבי‪,‬‬
‫מיכל פלד‪ ,‬מיכל שרף‪ ,‬עמית תלם‪ ,‬ענבר שיפרוני‪ ,‬ענת עטר‪ ,‬ענבל אלרון‪ ,‬ענבל זית‪ ,‬סמדר גלעד‪,‬‬
‫קרני קידר‪ ,‬תמר ברזניאק‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫שחר‪-‬לוי יונה‪ .3112 .‬מהגוף הגלוי לסיפור הנפש הסמוי‪ :‬פרדיגמה תנועתית‪-‬נפשית לטיפול‬
‫בתנועה ולניתוח שפת התנועה הרגשית ‪ .‬מהדורה שניה‪ .‬ירושליים‪.‬‬
‫‪http://shaharlevy-emotoric-bmmparadigm.org/wp-content/uploads/2012/10/BMMP‬‬‫‪book.zip‬‬
‫‪86‬‬