לסלי חוברת פרדיגמה - by Yona Shahar-Levy
אוניברסיטת לסלי
קורס אבחון והערכה בתרפיה בתנועה
ינואר 3102
הדהודים ,הרהורים ,מחשבות וסימבולים של סטודנטים
בעקבות למידה בקורס" :הפרדיגמה האמוטורית"
והספר "מהגוף הגלוי לסיפור הנפש הסמוי"
יונה שחר-לוי
מרצה :מירי קוטיק נופרבר
אוניברסיטת לסלי
קורס אבחון והערכה בתרפיה בתנועה
ינואר 3102
הדהודים ,הרהורים ,מחשבות וסימבולים של סטודנטים
בעקבות למידה בקורס" :הפרדיגמה האמוטורית"
והספר "מהגוף הגלוי לסיפור הנפש הסמוי"
יונה שחר-לוי
מרצה :מירי קוטיק נופרבר
2
לגב' יונה שחר לוי
תהליך ההכשרה לטיפול בתנועה הוא מסע ארוך ומרגש המפגיש אותנו שוב ושוב עם עולמות חדשים ,חוויות
גופניות ורגשיות ,עם למידה ותיאוריה.
בראשית ,היתה תנועה ...
בשנה הראשונה ללימודים התמקדה החוויה בתנועה עצמה .תירגלנו תנועה בעצמינו ,התבוננו בתנועה שלנו
ובתנועתו של אחר .ניסינו לדייק את ההתבוננות ,לשים לב לפרטים אך בעיקר היתה שם תנועה .גוף מוטורי
מתנועע .לעתים קרובות נדרשנו לתאר במילים את שאנו רואים אך לא תמיד נמצאה לכך השפה המתאימה .כמו
תינוק המכיר את גופו וחוקר את גופו של האחר כך הלכה והתפתחה המודעות אל הגוף המתנועע ,אל התחושות
והרגשות העולים בו .
ואז ,הגיעה השפה...
בשנה השניה ,כשאנו כבר נעים בחופשיות בקבוצה ,חשים ומרגישים כך ואחרת ,התאפשר המפגש המרתק עם
הפרדיגמה התנועתית הנפשית .היה זה מפגש מקצועי ורגשי כאחד .מפגש שהעלה לא פעם תחושות של בלבול,
שאלות רבות וסקרנות גדולה .התינוק שחווה תנועה בשנה הראשונה ,למד כעת ללכת ,לעמוד על רגליו במוליות,
לצעוד קדימה בעוצמיות .הוא גדל והתפתח ,וכבר אינו רק חש ומרגיש ונע הוא יודע להגדיר ולהמשיג בשפה
ברורה ומקצועית את אשר רואות עיניו .תהליכי הלמידה החווייתיים בצמוד לשיטת העבודה המובנית של
הפרדיגמה איפשרו לנו כמטפלים בדרכם ,להעלות את מרכיבי התנועה לדיון בשפה משותפת וברורה לכולנו.
ההתבוננות בגוף המוטורי קיבלה מילים ומשמעות .נפגשנו עם המורכבות שבתנועה והפוטנציאלים המנוגדים
שבה המובלים לסיכוי או לסיכון .ראינו כיצד ניתן מקום לראיה הסוביקטיבית שלנו כמטפלים לצד שיטתיות
והגדרות המתוות דרך.
היתה זו הפעם הראשונה בה ניתן ביטוי תיאורטי רחב כל כך לחוויה התנועתית ,לשיטות העבודה של טיפול
בתנועה .התפיסה התאורטית הרחבה של הפרדיגמה מאפשרת שפה אחידה ברורה לא רק בקרב מטפלים בתנועה
אלא ניתנת לשימוש גם בעבודה בתוך צוות רב מערכתי ,בשל הקשרים הרבים בין מונחים מוטוריים ,גופניים,
רגשיים ,ובין סוגיות תאורתיות פסיכולוגיות קלאסיות.
השפה המוטורית לא נשארה בגבולות חדר הלימוד והידהדה החוצה .מצאנו עצמינו מבחינים בבליסטיות
ובפרכוס ,במעטפת ובמוליות גם בחיינו וגם בנרטיב של מטופלינו.
חווית הלמידה של הפרדגימה התנועתית נפשית ,המעבר מן הנסתר אל הגלוי ,היתה חוויה מרתקת ,מרגשת
ומשמעותית במיוחד בעצוב דמותינו כמטפלים בתנועה.
ו ...דבר אחרון ,יש משהו מיוחד בתחושת גאווה של תוצר "כחול לבן" .תיאוריה משלנו ,תוצרת הארץ ,כתובה
בעברית כשפת המקור ,מחממת את הלב ומרחיבה את הרצון להמשך חקירה ,הרחבה והעמקה בנושא.
תודה ,מקרב לב
קורס מטפלים בתנועה ,לסלי.3102 ,
3
מירי היקרה
"משמעות מוענקת לחיינו באותם רגעים ספורים – מפוזרים אשר בהם הרמס נוגע בנו במסתורין במטהו"
(לופז-פדרצה).
האל הרמס היווני ,הנקרא במיתולוגיה הרומאית מרקורי ,הוא אל הדרכים ,המצוי בכל ,המקשר והמתווך,
המסייע לגיבורים ,מאפשר את פעולתם ,ומשמש להם כמורה הדרך .יונג ראה במרקורי-הרמס את התהליך
הדינמי של תפקודי הנפש שמקשרים תמיד ,בתהליכי אוסמוזה ,הפריה הדדית וחילוף חומרים ,בין המודע והלא
מודע ,בין הפנים לחוץ ,בין הקונקרטי -חומרי ובין המופשט ,הסמלי ,הרוחני .הרמס הוא מורה הדרך של
הנשמה .השתנות בחיי אדם מתרחשת בעיקר בצומתי הדרך של הרמס ,הם המעברים.
מירי יקרה ,היית עבורינו הרמס-מרקורי ,מורת הדרך ,שנגעה בנו במטה קסמים .
הגעת לקבוצה גדולה ומורכבת ,בעלת קשיים ומחיצות ,בהדרגה ,ברגישות ובתבונה רבה יצרת חוויה מיוחדת
שאיפשרה התנסות אישית לצד למידה ,התפתחות אישית לצד התפתחות קבוצתית.
ההכרות עם עולם התוכן של הפרדיגמה התנועתית-נפשית אינה קלה .לעתים התבלבלנו ,נבהלנו ,חשנו אבודים
לעתים התמלא ליבנו בשמחה ,בחדוות למידה ובתחושת עוצמיות .בזכותך ,היה מקום בחדר ובקבוצה למגוון
הרגשות ,המחשבות ,הריגושים והתחושות .ניתן מקום לכל אחד מאיתנו ללמידה וחקירה עצמית בקצב האישי
הנכון לו .התאפשר מרחב של שיתוף והכלה בלבטים ,שאלות ,תהיות.
תהליך הלמידה לא היה תיאורטי ,כי אם עבר דרך גופינו הלוך ושוב ,עבר מתחושה לשפה ,משפה לתפיסה .בדרך
מצאנו עצמינו ,נפתחים ,מתרככים ,מתרחבים ומשכילים .לא פעם העלה התהליך תכנים אישיים חלקם לא
קלים .אך בנסיונך וברגישותך הרבה הבחנת בכל מקרה כזה וידעת לטפל בו אם באמצעות הקבוצה ואם
בפרטיות .פתחת עבורינו חלון לעולם המעשי של הטיפול בתנועה .ניתנה לנו ההזדמנות להתבונן בך כמודל
בסיטואציות טיפוליות שהפכו לחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה עצמו .כך התאפשרה ההבנה כי הפרדיגמה
היא כלי טיפולי לכל דבר ועיניין ,אמצעי לאבחון והערכה כמו גם כלי יישומי להתערבות טיפולית.
ההדרגתיות ,השיטתיות ,הדיוק והמקצועיות שלך מהווים מראה לתוכן עצמו שאת מלמדת .האיכויות שאת
מביאה אל הקבוצה עולות בקנה אחד עם עקרונות הפרדיגמה .התחלנו במעטפת ,עם מרחב לריגושים
ראשוניים ,מעוגלות וקשר והתפתחנו אל החוק ,אל הגדרות הפרדיגמה ,השיטתיות והכללים שביסודה.
היה זה תהליך למידה ,התפתחות וצמיחה שהשאיר טעם של עוד.
לכבוד הוא לנו ללמוד ולהפנים ממורת דרך כמוך.
תודה !!!
בהערכה רבה,
קורס מטפלים בתנועה ,לסלי .3102
4
בנימה אישית-
( אתי בר -רון)
המסע מתחיל בחיבורינו לקבוצה
לא תמיד הבנו בדיוק מה את רוצה.
תנועה ,מלל והרבה ריגושים
מובילים אותנו להוצאת רגשות וסיפורים לא פשוטים.
תנועה של גוף חופשי הנזרק כלפי מטה או מעלה
בתנועה בליסטית שלעיתים מלחיצה ומבקשת עזרה מאללה.
מפגש עם מקומות עדינים
המאפשרים לנו לאט לאט להבין את סיפור החיים.
נגיעה במעטפת ההורית החקית,
שמלמדת על מורכבות ביחסים מול ההורים ,אשר הופכת בזמן לממצאי התלכיד.
השפה הראשונית היא שפת התנועה -שפת האם הגופנית,
אשר לכל אדם היא שפה מאוד אישית.
המעטפת לה זכינו מהורינו
לרע או לטוב מלווה את חיינו מיום הולדתינו ועד יום מותנו.
הכנסה למודע שהגוף אינו שוכח
רשמים נכתבים על גו התינוק שמתאים לו או שפחות נוח.
קטבים ומבט בתנועה אל הגוף,
מוציא מאתנו שיח מהפנים אל החוץ.
הבנה על מרכז העולם
כאשר אתה שם ,אתה חש קיים.
גוף בתוך גוף ,עור חש בעור ,חום ועוד חום
ולעולם לא נעצור דום.
לא תמיד ידענו לאן מובילים הצעדים
5
אך בהחלט הרגשנו אתך בטוחים.
מירי ,זהו הגענו לסוף ...אך עדיין לא התחלנו לצעוד,
את משאירה לנו תורה שמתוכה הרבה יש ללמוד.
רוצים אנו לך להודות
על אמפתיה ואמונה במטופל ,שלא תמיד זה דבר קל.
שהיית שם להדהד את המילה שיצאה ,אפילו בזמן חרדה גדולה.
שהבטת בנו בעניים טובות ,ונתת לנו עוד ועוד להתנסות.
שהתרגשת אתנו עד דמעות ,ונתת לנו לא מעט לטעות.
שלווית את התנועה הבליסטית עד זעקה
בידע כה רב ,בתובנות עמוקות ובהבנה לאחר
למדנו לראות את התנועה ממקום יותר ער.
תודה רבה
בנות תנועה שנה ב' -לסלי .
פברואר 3102 -
6
"אי אפשר ללמד אדם דבר .ניתן רק לעזור לו לגלות זאת מתוך עצמו"
[גלילי גלילאו].
קבוצה יקרה,
אני רוצה להחזיר אליכם תודה בקורס זה ,על נוכחות קיימת ,לומדת ,חוקרת המתרגמת
לעצמה את מונחי "הפרדיגמה האמוטורית" של יונה שחר לוי ,לשפה ותפיסה מקצועית חיה.
אני מבקשת לשקף מקום שפתח את תנועתו הרגשית האישית לחומרי הקורס" ,ממרחב
מהחיק אל החוק" במעבריות ..למול האחר ,אליו ,לצידו ,לעצמו.
נוגע בדרכו -את דרכו...
בעיקר אני מבקשת להודות על מרחב רגשי אנושי ועמוק של מפגש יחד.
בהרגשתי היה היחד שנוצר כמיכל אמנותי ,שצבע תנועה נעלמת ונאלמת,
ניגן בצללים ודממה ונע את גופה של הנפש..
תודות למיכל פלד ,הגר ותמר על עריכתן באופן קשוב ומסור את החוברת ,תוך שמירה על רוח
הלמידה ורוחה של הכיתה.
אני מאמינה כי החוברת תשמש אתכם בשיחה עם הפרדיגמה ועם חבריכם בתוך המסע
הטיפולי.
ולסיום ,עוצמיות רבה היתה בקורס ,אך מצאתי לנכון לסיים בביטוי סימבולי לרגעים
שהרגשתי אותם כך:
Thalasso Bain Bebe par Sonia Rochel – YouTube:
http://www.youtube.com/watch?v=OPSAgs-exfQ
המשך דרך צומחת עם איכותה הראשונית והרגשית של התנועה...
בברכה חמה ומלאה (במה שתרצו)
מירי קוטיק
קורס אבחון והערכה
הפרדיגמה האמוטורית של יונה שחר לוי
7
תוכן עניינים
תוכן העניינים הוא חלק מהפרקים שנלמדו בקורס ,שנתנו לשיעורי בית מתוך הספר "מהגוף הגלוי לסיפור הנפש
הסמוי" (שחר-לוי .)3112 ,בשיעורי הבית ,נתבקשנו לקרוא את החומר הנלמד ,לבחור ממנו משפטים שהדהדו
בכל אחד מאיתנו ,לכתוב מחשבות אישיות ולצרף ביטוי סימבולי .המחשבות כללו בתוכן סיפורים ,זיכרונות,
תהיות ,רגשות ועוד .הביטויים הסימבוליים כללו תמונות ,שירים ,קטעי וידאו ועוד.
הפרקים בחוברת -
מפוטנציאליים גרעיניים לתולדות מורכבות (עמ' 9-03 ........................................................................ )23-21
המתכונת הארכיטיפית של המרחב העוטף את הגוף -גרביטציה (עמ' 02-09...........................................)32-23
מערך הקשר :מעטפת הורית חיקית (עמ' 31-23........................................................................)23-20 ,83-23
מערך הקשר האנכי-מולי עוצמי ,והכמיהה אך החק (עמ' 29-88........................................)20-23 ,22-23 ,22-22
המפרקים כצמתי סיכוי סיכון ומעגל התנועה הרגשית :זרימה וחסימה (עמ' 82-28.................................)23-28
התכונות האוניברסאליות של התנועה הרגשית (עמ' 22-22...................................................................)20-28
שיבושים במערכת היצרית רגשית תנועתית (עמ' 22-38........................................................................)33-38
8
מפוטנציאלים גרעיניים לתולדות מורכבות (עמודים )23-01
תמר
שלום לכולם!
המשפטים שהדהדו בי -
"עקרון הגרעינים המתפתחים לתולדות מסועפות בולט בכל המערכות :בגוף ,במערכת מוטורית,
במערכת הרגשית ,בתפיסה ,במערכי הקשר הבין -אישי .בראשית החיים ,הם במצב של ניצן-פרח
סגור ,שכל עליו כבר מצויים בתוכו בקיפול ,אבל עדיין לא נפתחו .האם ואיך ייפתח הניצן לפרח
במלוא מימושו או רק חלקים ממנו ייפתחו ,זה תלוי במידה רבה בתנאי הסביבה והזמן" (שחר-
לוי ,3112 ,עמ' .)23
"שיבושים ותופעות פתולוגיות מופיעים כאשר נוצרות הפרעות במימוש אחד או יותר מן
הפוטנציאלים" (שחר-לוי ,עמ' .)23
סימבול-
צרפתי תמונה של פרחים .הגדול פתוח ,אלה מאחוריו עוד סגורים .לא ברור אם הם יפתחו...
שבוע טוב
9
טום
מצרפת סימבול של פרח שמממש את הפוטניצאל הגרעיני שלו
Flower Growing:
http://www.youtube.com/watch?v=bEa4JhwOAn0
וגם שיר איך צומח עשב – פרפר נחמד
http://www.youtube.com/watch?v=yfvUDbiUBf8
סמדר
שלום לכולם,
"כאשר תינוק בא לעולם ,כל הגרעינים הפוטנציאליים שלו (האישיים וגם הארכיטיפיים) הם
במצב של ניצן שכל העלים כבר מקופלים בתוכו אבל עדיין לא נפתחו" (שחר-לוי,עמ' .)23
"תינוק מתחיל את חייו כשמוחו וגופו מצוידים בפוטנציאלים רבים אך מעט תבניות מפותחות.
התפתחות התבניות מתרחשת בד בבד עם חשיפה לחוויות .לכן מאותם פוטנציאלים יתפתחו
מגוון רחב של תבניות אישיות ,על פי המטען הגנטי האישי ועל פי לוויות החיים הייחודיות"
(שחר-לוי ,עמ' .)21
מצרפת קטע מוסיקלי יפהפה 'ולס הפרחים' מאת צ'ייקובסקי מתוך 'מפצח האגוזים' בביצוע
להקת 'הבלט המלכותי'.
המוסיקה והתנועה מהווים עבורי סימבול לכמיהה ,התפתחות ,התעצמות ,צמיחה ......תהנו,
http://www.youtube.com/watch?v=p30VTY_pGho
10
הגר
לילה טוב):
"הפוטנציאלים הגרעיניים הראשוניים...הם בבחינת "חומר הגלם" לתבניות האישיות של
תנועה רגשית )תגובה-יוזמה-יצירתיות) (שחר-לוי ,עמ' .)009
"השאלה כמה מן הפוטנציאלים המולדים ימומשו ולאיזו רמה יגיע אדם מסוים מתוך מסד
הנתונים המולדים שלו ,תלויה במידה רבה בהשפעה של המעטפת ההורית והסביבתית
ובהזדמנויות שניתנו לו להתאמן ,לטעות ולהתנסות בגופו ובנפשו ,באקלים של תמיכה והכוונה
אמפתית" (שחר-לוי ,עמ' .)009
"בגרעינים הפוטנציאליים אין ערכיות של טוב ורע .ערכיות של טוב ורע ,של תקין או פתולוגי
מופיעה ברמה המורכבת של התולדות האישיות (שחר-לוי ,עמ' .)23
ארווין יאלום פותח את הספר "מתנת התרפיה" בפרק שכותרתו "הסירו מכשולים מפני
הצמיחה" .שם הוא מביא ציטוט ,מאת קארן הורני ,המנחה את דרכו הטיפולית "אם מסירים
מעל דרכו מכשולים ..סיכוייו של האדם להתפתח לכלל יצור בוגר ובשל המגשים את עצמו
במלואו ,הם בדיוק כסיכוייו של בלוט לצמוח ולהתפתח לכדי עץ אלון מפואר".
אני מתחברת מאוד לגישה החיובית הזו ,שרואה בכל אדם את הפוטנציאלים הגרעיניים שבו
וכיצד אפשא לסייע להם להגיע לידי מימוש ,הגשמה וצמיחה.
נתראה מחר
11
דנה
שלום,
אני מצרפת את השפט שלי
"השאלה כמה מן הפוטנציאלים המולדים ימומשו ולאיזו רמה יגיע אדם מסוים מתוך מסד
הנתונים המולדים שלו ,תלויה במידה רבה בהשפעה של המעטפת ההורית והסביבתית
ובהזדמנויות שניתנו לו להתאמן ,לטעות ולהתנסות בגופו ובנפשו ,באקלים של תמיכה והכוונה
אמפתית .לכן ,למרות השורש הארכיטיפי המשותף ,לתבניות האישיות המתפתחות ממנו יש
אופי ייחודי ,שמושפע מתנאי סביבה ,הורות ותרבות (שחר-לוי ,עמוד .)23
p-1גפיות ,יישור ,תנועתיות ,עוצמה חזקה ,יציאה,הובלה ,אנכיות ,ישירות.
נתראה מחר דנה.
12
המתכונת הארכיטיפית של המרחב העוטף את הגוף -גרביטציה (עמודים )32-23
ענבר
הראשון מראה לידה של ג'ירפה -כמה מהר הג'ירף-תינוק מגייס מוטיבציה בכדי להתמודד עם
הכבידה ולעמוד על רגליו .נראה לי שכוח ה"כבידה הבין-אישית" (הרצון להתקרב לאם) פועל פה
חזק יותר מכוח הכבידה האובייקטיבי ...וגם הלידה עצמה -האמא לא שוכבת על הגב ומחכה
שהרופא ימשוך את התינוק החוצה ...היא עומדת על הרגליים ונותנת לכוח הכבידה לפעול.
גם אח"כ היא לא למרי יורדת אליו ,כמו שהייתי מצפה ,אלא נשארת אנכית ,אולי כדי לשמש לו
מודל לעמידה זקופה.
מרגש ביותר...
http://youtu.be/1kZW8e79Bm0
הסרטון השני הוא קטע מתוך היצירה 'קפה מולר' של פינה באוש.
התחבר לי עם המתח בין התמזגות/התנתקות ,כבידה/מוטיבציה ,אופקי/אנכי ,הוריות/זוגיות
http://youtu.be/oYXjk_qn3cQ
ענת
הייתי חייבת לבדוק כמה זמן נמשך לידה של גירפות ,מסתבר 02-08חודשים ,זה מדהים הריון
של בני אדם נמשך יחסית מעט ליונקים ,אך עד שנעמדים על הרגליים לוקח מעל כשנה .אמהות
מוזמנות לתקן .ואילו אצל הגירפות עד 31שעות נעמדים על הרגליים ,הדולפין ישר נע לאחר
היציאה שלו ,ואני בטוחה שיש חיות נוספות שהמהירות הזו לתנועה קיים אצלהן.
בהקשר לגירפות קראתי בויקיפדיה:
"רגליו הארוכות מאלצות אותו להנהיג צורות הליכה וריצה מיוחדות :כאשר הוא הולך ,זוג
הרגליים השמאליות נעות יחדיו ,ואחריהן זוג הרגליים הימניות .לעומת זאת ,כאשר הוא רץ ,זוג
הרגליים הקדמיות נעות יחדיו ,ואחריהן זוג הרגליים האחוריות" -בחשיבה ראשונית מתחבר
לשיעור של תרצה ,איך מבנה הרגל משפיע על עמידה ,יציבה ,הליכה ועוד .ובהקשר של השיעור
של מירי ,תנועת מפרקים שונה לצרכים שונים ,כיפוף .ועוד.
תודה לכן .
13
אסתר
כבידת גוף העצמי
"הכיווניות של כבידת גוף העצמי היא מן החוץ כלפי הגוף ,להתקפל ולצמצם את גבולות
הגוף,תגובה זו או מצב עייפות הופכים את התנועה בכיוון של כפיפת איברים ומשיכתם כלפי
פנים לתגובה הבאה מאליה ואת התנועתיות בכיוונים ההפוכים לתנועתיות המחייבת השקעה,כל
אחד מן המצבים הרגשיים הללו דוחף לשינוי המיקום ביחס לאובייקט שעורר אותו" (שחר-לוי,
,3112עמ' .)32
ולהלן המימוזה הביישנית:
http://www.youtube.com/watch?v=IQahIltPfM4&feature=youtube_gdata_player
14
הגר
"המפרקים הראשיים מונחים זה על גבי זה וכולם יחד "מושחלים" על הציר האנכי .זה המצב
שבו מינימום בזבוז אנרגיה ומינימום שחיקה מצטברת במפרקים .כך פועלת חוכמת הגוף
כאשר אין גורם שמשבש אותה .בגוף עומד על שתיים עמוד השדרה מתלכד עם ציר הכבידה ,
שהוא אנך מוחלט (שחר-לוי ,עמ' .)32
חוכמת הגוף ,נפלאות הטבע והבריאה מאפשרים התאמה מלאה לסביבת החיים .בעיני יציבה
אופטימלית היא זו אשר מחד צורכת אנרגיה מינימלית בהתנגדות לכוח הכבידה ומאידך
מאפשרת דינאמיות ללא מאמץ עודף (מוכנות לתנועה) .כלומר ביציבה רפוייה /עייפה /מרושלת,
הנכנעת לגרביטציה ,יש בזבוז אנרגיה.
FIRST SIENCE.TV
https://www.youtube.com/watch?v=Y1ujxiTgH64
בלינק הבא אפשר לראות את המעברים "החסכוניים" באנרגיה הללו .את המוכנות,
הדינאמיות .וגם העוצמה המתאפשרת מתנועה כנגד הגרביטציה .בעיני יש כאן גם בליסטיות
מאורגנת ,מומנט .ואסטטיות שנובעת מיציבה "נכונה" ,ואנרגטיות יעילה.
LOST IN MOTION.BRAVOFACT
http://www.youtube.com/watch?v=4OR-n3Rg6E8&feature=related
ואחרון ,בהשראת ענבר מצאתי סרטון על לידה של דולפין .אפשר לראות איך חוכמת הגוף
שלהם היא אחרת ומותאמת לתנאי החיים ולגרביטציה השונים בתוך המים .שם יש אפשרות
וצורך בתנועה מתמדת – של אמא-דולפינה במהלך הלידה (הלוואי על כולנו) ומיד אחריה של
הדולפין-תינוק .וכמובן את החיפוש המידי של הקשר.
DOLPHIN BIRTH YOU TUBE
http://www.youtube.com/watch?v=uWozgwTbIn4&feature=related
15
תמר
"כל תנועה וכל מיצב משקפים את עוצמת המוטיבציה להתמודד כנגד הכבידה .המוטיבציה,
שפנים רבות לה ,היא הכוח הנפשי שמניע את הגוף לקום ,לנוע ולפעול בהתגברות על הכבידה
המושכת אותו מטה" (שחר-לוי ,עמ' .)32
"מרחב הבין-אישי הציר האנכי חצוי על ידי צירים אופקיים רבים ,שמייצגים את הכבידה הבין-
אישית .ההתייחסות הבין-אישית נעה בצירים האופקיים ,שעל פניהם נוצרים מסלולים של
התקרבות-התרחקות .בכל תגובה רגשית טמון חץ -כיוון :להתקרב או להתרחק" (שחר-לוי ,עמ'
.)39
"המיצב הוא מבנה קבוע יחסית ,שמארגן את חלקי הגוף ואת המערכות הפועלות בתוכו,
ההתייחסות למרחב ולכוחות הכבידה .לאמיתו של דבר ,המיצב הוא הסך הכולל של
ההתמודדויות עם מערכת צירי הכבידה :האנכית ,האופקית והכדורית" (שחר-לוי ,עמ' .)39
בהקשר לגרביטציה -מוטיבציה -מיצב ,עלתה בי אסוציאציה של פעלולני טרפז.
הפעלולנים משקיעים מוטיבציה רבה להישאר באוויר ,בתנוחות שונות ומרובות (שרוב הזמן
אינן טבעיות) .באוויר ,לרוב ,המיצב אינו יעיל והוא שוחק את המפרקים.
כמו כן ,כאשר הפעלולנים תלויים על הטרפז ומבצעים תרגילים בזוגות ,זה מקסים לראות כיצד
שלושת הצירים -אנכי ,אופקי וכדורית פועלים.
בסופו של דבר ,הגרביטציה מכניעה ,והפעלולנים יורדים לקרקע.
מצרפת שני סרטונים של פעלולנים.
http://www.youtube.com/watch?v=Sb344rTcIns
http://www.youtube.com/watch?v=JvNq12qr47s
16
סמדר
"כשם שאי אפשר להבין את הדינמיקה התנועתית בלי לבחון את השפעת הכבידה הפיסיקלית
על הגוף ,כך גם אי אפשר להבינה בלי לבחון את השפעתם המכבידה של גורמים נפשיים
והתייחסותיים" (שחר-לוי ,עמ' .)32
"כל תנועה וכל מיצב משקפים את עוצמת המוטיבציה להתמודד כנגד הכבידה.המוטיבציה,
שפנים רבות לה ,היא הכוח הנפשי המניע את הגוף לקום ,לנוע ולפעול בהתגברות על הכבידה
המושכת למטה .כיוון התנועה בציר האנכי נמתח בין כוח הכבידה המושך למטה (הגרביטציה)
לבין כוח המוטיבציה המושך להתרומם למעלה ולקום" (שחר-לוי ,עמ' .)32
בהקשר לגרביטציה -מוטיבציה ,מצרפת תמונה מהסטודיו ליוגה ,תנוחת משולש הפוך.
חשבתי על תנוחה זו בהקשר של כוח הכבידה המושך מטה לעומת המוטיבציה של האגן לשאוף
מעלה ,כמה כוח רצון (מוטיבציה) צריך כדי לשהות בתנוחה זו מבלי להיכנע לכוח הגרביטציה.
"הכבידה הבין-אישית היא כבידה רגשית ולא פיזיקלית .בראשית החיים הכבידה הבין אישית
פועלת בתוך המרחב התחום על ידי הגופים ההוריים .במרחב המעטפת החקית התינוק "פטור"
מן הצורך להתמודד באופן מלא עם הכבידה הפיסיקלית .גופו נתון להתמודדות עם כבידת
המעטפת ההורית" (שחר-לוי ,עמ' )32
בהקשר זה חשבתי כמה חשובה ההחזקה של התינוק בידיים ,ההנקה/הזנה בחיק האם והפעם
מפן שלא חשבתי עליו קודם ,היכולת להעניק לתינוק 'פטור' מהתמודדת עם כוח הכבידה.
לאמהות הצעירות ולאלו שבדרך...תהנו מכל רגע.
17
טום
"כל תנועה וכל מיצב משקפים את עוצמת המוטיבציה להתמודד כנגד הכבידה .המוטיבציה,
שפנים רבות לה ,היא הכוח הנפשי המניע את הגוף לקום ,לנוע ולפעול בהתגברות על הכבידה
המושכת למטה .כיוון התנועה בציר האנכי נמתח בין כוח-הכבידה המושך למטה (הגרביטציה)
לבין כוח-המוטיבציה המושך להתרומם למעלה ולקום (שחר-לוי ,עמ' .)32
מתוך המשפט הזה התחברתי לסיפור מהתנך על ספר איוב ,בו האדם מונח להתמודדות בין
כוחות ה"גרביטציה" הפועלים עליו ,אלוהים והשטן עושים התערבות על חשבונו של איוב ,כמה
הוא יוכל להרים את עצמו ולדבוק באמונתו אל מול האסונות הנוראיים שפוקדים אותו ,סיפור
איוב מעלה ביקורת על מקום זה ,אדם שפועל עם מוטיבציה ודבק באמונתו בחיים ובטוב עדיין
צריך להתמודד עם הגרביטציה ,ז"א עם החיים שצופים לנו התמודדויות קשות .אני מצרפת
קישור לדיון מעניין בנושא זה
http://reshet.tv/Shows/haftara/videomarklist,200738/
18
אתי
כבידה נפשית-
כאשר אני קוראת את צמד המילה כבידה נפשית זה ישר עושה לי בגוף ,ירידה באנרגיה רצון
לכניסה למיטה.
בחשיבה מתי זה קורה?
כאשר אתה עומד מול משהו בסטואציה לא נעימה או לא מתאימה לך /מפתיעה לשלילה.
כאשר אתה עצמך משחר כעס ,אחריו מגיע ירידה באנרגיה.
בהתייחסות קולית מאיימת
בקשר שאינו בריא סוחט נפשית
בקושי שאינך מסוגל לעמוד בו ברגעים אילו.
ממצב אנכי למצב בו הגוף הופך עייף ,פחות נע מתכנסת פנימה
מתוך הזכרונות שלי -
היה לי קושי /פחד בהגברת קול כלפי ,דבר הגרם להתכווצות ,וכבידה נפשית ,דבר זה יכל לגרום
לי להכנס עם התנועה מטה ,לתחושת חוסר ביטחון ,התמרכז פנימה ולהעלם.
שבת שלום
19
מערך הקשר :מעטפת הורית חקית (עמודים )23-20 ,83-23
מיה
"העיטוף ,שהמעטפת ההורית-חקית מספקת לתינוק ,הוא מודולציה ביו-פסיכולוגית של העיטוף
הרחמי .אומנם ,אין בה אותה סגירות מוחלטת כמו ברחם ,אבל היא ממלאת תפקיד דומה של
נשיאה ,הזנה והגנה .מושג המעטפת החקית מתיישב עם דברי פרויד ,המצוטטים בספרה של
אלסנדרה פיונטלי "מעובר לילד ":בין החיים בתוך הרחם ובין הינקות המוקדמת יש המשכיות
רבה יותר מכפי שהסזורה קו לארגן את המפשט( השבר המרשימה של אירוע הלידה מאפשרת
לנו להאמין" (שחר-לוי ,3112,ע"מ .)83
על
כשקראתי
החיקית
המעטפת
עברו
במחשבתי
שני
זכרונות
ילדות:
האחד :אהבה גדולה לשהייה ממושכת במים -בבריכה הציבורית שליד הבית שלי בילדות -
הייתי מבלה שעות בתוך המים ,כאשר עולה מידי פעם לשאוף אוויר ובשאר הזמן מתמסרת
לתחושת הגוף והתנועה בתוך המים .זו הייתה סוג של התמכרות לתחושה הזו בתוך המים.
ייתכן כי ניסיתי לייצר לעצמי את המעטפת הראשונית ביותר – הרחם?
זכרון שני קשור לסיפור ,שסיפרו לי הורי לפני השינה .זכרתי משהו שקשור לחלק מהם /מהגוף
שלהם
שהם
משאירים
אצלי
בלילה,
כך
שלא
אהייה
לבד .
שאלתי את אימי והיא זכרה את הסיפור .מסתבר שזו הייתה אגדת עם ,בה ישנה עיזה שחיה
בבית איכרים בכפר .העיזה לפעמים עוזרת לאם לשמור על התינוק ,התינוק התרגל להחזיק
בקרניים שלה ולהרדם .פעם אחת התינוק בכה והעז הרדימה אותו ,ואז הייתה חייבת ללכת,
בכדי לא להעירו ,השאירה לו את הקרניים שלה .הסיפור הזה ,על חלק מגוף המטפל (במקרה
הזה "עז" )..שנשאר עם הילד ,מסמל לדעתי כמו שאריות של מעטפת הורית חיקית .שלב
המעטפת הוא שלב בו הילד חווה את ההורה כחלק ממנו (כך לפחות אמור להיות) .אולי הסיפור
הזה
מדבר
בדיוק
על
שלב
הפרידה
המעבר,
20
מהמעטפת
והפנמתה
בתוכו .
מיכל שרף
שני משפטים שהדהדו בי:
"במערך המעטפתי ,הגופים ההוריים עוטפים את גוף התינוק בעטיפות של שרירים ועור ,תנועות
ומגעים ,קולות ורגשות .במרחב הזה התינוק מדבר באמצעות חילופי מתח שרירי ,תזוזות,
תנועות וקולות" (שחר-לוי ,ע"מ .)83
לא יכולתי שלא לחשוב על הבייבי קנגרו ,שנולד ושוהה בתוך המעטפת.
משפט נוסף שהדהד בי ":איזור החזה נשאר תמיד סיסמוגרף רגיש לתחושות ורגשות"( .שחר-
לוי ,ע"מ .)89קפצה לי ישר התמונה של המורה שלי ליוגה שמלמדת ושמה דגש עיקרי על תנוחות
תוך כדי פתיחה של החזה והלב .מצרפת תמונה שלה .פשוט לפתוח את הלב לשמיים ,ולהרגיש):
21
אידית
שלום לכולם .הנושא "מעטפת הורית " ככלל מאוד מרתק אותי ,מעסיק אותי ובעיקר מעלה
בי המון שאלות בנוגע לאימהות שלי (לפעמים אני תוהה אם אפשר היה לחזור שוב
אחורה )...ולאימא שלי .יש בעולם דבר כזה שנקרא אמא מושלמת?
להלן מספר משפטים המשמעותיים לי מתוך המאמר :
"בחודשי חייו הראשונים ,גוף התינוק זעיר ,בעל טונוס חלש יחסית וזקוק לתמיכה של גופים
בוגרים כדי לשאת אותו נגד כוח הכבידה הפיזיקלית " (שחר-לוי ,ע"מ .)83
"באמצעות המנגנון של כיפוף-יישור ,המתאפשר הודות למבנה המפרקים של הגפיים ,יכולים גם
התינוק וגם ההורה להתאים את גופו לשינויים בגוף האחר " (שחר-לוי ,ע"מ .)20
"המעטפת ההורית מעצבת את גבולות המרחב הפיזי שבתוכו עושה העצמי את צעדיו
הראשוניים בעולם" (שחר-לוי ,ע"מ .)83
אני מצרפת שתי תמונות משפחתיות מתקופת הינקות של ילדיי ( חלק מהם. )..
סופ"ש נעים וחמים לכולן ,אידית
22
מיכל פלד
משפטים שהדהדו בי:
"התייחסות אמפתית של המעטפת ההורית מספקת לתינוק "עור הורי" עוטף אך גמיש,
שתכונותיו יופנמו אחר כך בדימוי הגוף ובמעטפת עצמית של "עור מוטורי-רגשי" .התייחסות
לא-אמפתית )חודרנית או רודפנית( של המעטפת ההורית מוטמעת לתוך דימוי הגוף כעיטוף
לוחץ-חונק או כהעדר "עור הורי" מגונן" (שחר-לוי ,ע"מ .)83
"בעצם כוחה של המעטפת להזין ולטפח טמון גם הפוטנציאל להזיק ,כי התינוק תלוי בה
לגמרי .במעטפת אין אופציה ממשית של בריחה או לחימה .אין בה שום מפלט מן ההורות ,לטוב
ולרע " (שחר-לוי ,ע"מ .)20
"במעבר מחקיות למוליות משתנה אופיה של המעטפת ההורית .לא עוד מעטפת גופנית סוגרת
ומגע-גוף צמוד ברוב שעות היום .במקום זאת ,נוכחות המעטפת ההורית באה לידי ביטוי
ב"עיטוף" יותר סמלי :בדאגה לצרכים ,במבטים ,בקולות ,בהצבת גבולות ,במלים ובעטיפות של
מסרים .גבולות מרחב התנועה של הילד אינם עוד גבולות גוף ההורה אלא גבולות שנתחמים על
ידי תנועותיו ,קולו ,דיבורו ומסריו של ההורה" (שחר-לוי ,ע"מ .)22
"המיצב האנכי הוא הביטוי הגופני ליכולת התמודדות עם הכבידה הפיסיקלית ועם הכבידה
החקית .הקשר החזותי-חזיתי המבוסס על מיצב אנכי הוא הבסיס לתפקוד במרחב החוק
החברתי .הולדת הגוף האנכי-מולי היא האנלוג הגופני-תנועתי לתהליך שמהלר קראה לו
"הלידה הפסיכולוגית ".המערך המולי הוא הבסיס לחווית החוסן העצמי והוא הבסיס לתפיסת
האחר כנפרד" (שחר-לוי ,ע"מ .)22
אינני יכולה להתייחס למשפטים אלו מבלי לחשוב על החוויה שלי כהורה ועל החוויה שלי
כילדה .ניסיתי לדמיין מה היה אופיה של המעטפת החקית ההורית לה זכיתי .האם האופן בו
סיפקתי מעטפת הורית לילדיי דומה לאופן בו סיפקו לי הוריי מעטפת זו? האם מדובר בדפוס
נוקשה העובר מדור לדור או שיש לו יכולת להשתנות .כיצד שינוי זה עשוי להתהוות? האם
במודע או לא במודע? וכל אלו קשורים כמובן לתרומה של הבנת הנושא בתוך המרחב הטיפולי .
ניזכרתי בתקופה בה חויתי את המעבר של ילדיי מהמעטפת ההורית לשלב המוליות .הם נהגו
לשהות בחיקי ,פתאום לדחוף (יישור מפרקים) ולרצות לרדת לקרקע לרוץ או לשחק ואחרי דקות
שוב ביקשו "ידיים" לחזור ולהיות עטופים .זוהי תקופה הזכורה לי כמבלבלת ,לעיתים מעייפת
23
בנסיון להבין מה בעצם קורה כאן .היום אני מבינה אותה יותר ויותר כשלב של מעבר מתלות
לעצמאות יחד עם הרצון להשאר במעטפת ההורית ולהנות ממנה .בשלב זה ,כששאלנו את אחד
מילדיי " :אתה ילד גדול?" הוא היה עונה " :קצת גדול קצת קטן" ...אסוציציות):-
כמו כן נזכרתי בשיטת הטיפול skin to skinהמוכרת לטיפול בפגים .על פי השיטה זקוקים
הפגים לזמן בו הם מוחזקים על ידי ההורה במצב של עור לעור ,על מנת לאפשר המשך התפתחות
וגדילה של הפג .כיום השיטה מומלצת גם לתינוקות במשקל תקין כמזרזת את תהליך ההחלמה
של התינוק והאם מחווית הלידה .
לאות הזדהות עם החלק הגברי של המעטפת ההורית מצרפת תמונת מעטפת דווקא של האב .
בשבילך עמית...
שיהיה סופשבוע מצוין
מיכל פלד
24
עמית
שלום לכולן,
המשפטים המשמעותיים לי מהעמודים שקראתי:
"מושג המעטפת החקית מתיישב עם דברי פרויד ,המצוטטים בספרה של אלסנדרה פיונטלי
"מעובר לילד"" :בין החיים בתוך הרחם ובין הינקות המוקדמת יש המשכיות רבה יותר מכפי
שהסזורה (קו השבר) המרשימה של אירוע הלידה מאפשרת לנו להאמין"( ".שחר-לוי ,ע"מ .)83
כאב גאה שההורות היא חלק חשוב מחיי ,אהבתי את השימוש של יונה ושל מירי בעקבותיה
במילה הורה (ולא רק אם כמקובל אצל כותבים אחרים) יונה מסבירה את השימוש במילה הורי
כך" :הגדרת המעטפת ההורית-חקית אינה מבדילה בין אבות לאימהות ,כי המעטפת החקית
מתייחסת לאופן ההחזקה ולחלקי הגוף ההורי המחזיק – זרועות ,בית חזה ,כתף ,לחי – ולא
מצטמצמת בפעולת ההנקה הייחודית לאם" (שחר-לוי ,ע"מ .)83
אז בעקבות הטקסט ובעקבות התמונות שאידית שלחה (אהבתי שיש גם תמונה עם אב) נזכרתי
בחוויית הלידה המורכבת של בני .לאחר 2ימים בבית החולים אור נולד בלידת ואקום ,מיד
לאחר הלידה הרופא והמיילדת נתנו ליעל בת זוגי ולאור זמן קצר בלבד לראות זה את זו (למיטב
זיכרוני ממש כמה שניות) ואז מיהרו לעשות שקילה ,בדיקות ראשונות והלבישו את בני .אני
קיבלתי אותו כמה דקות לאחר מכן מכיוון שהרופאה תפרה את יעל ,היא לא יכלה להיות עם
בנה .הרגשתי שהדבר הנכון ביותר הוא לתת לבני להרגיש את החום ומגע הגוף הישיר שלי ,אז
הסרתי את חולצתי (לנגד עיניהם המופתעות של הצוות בחדר הלידה) והצמדתי את אור לחקי.
התמונה המצורפת צולמה בפוזה דומה כמה שעות לאחר הלידה .
25
עכשיו כשקראתי את הקטע" :חלק גדול של התקשורת הבין-אישית מתרחש באיזורי
"ההתמזגות העורית" ,שבהם גוף התינוק משיק עור-בעור לגוף ההורי המחזיק-עוטף .באזורים
אלה מתרחשת כל הזמן הידברות מגעית-תנועתית ,שהקודים שלה הם איכויות ההחזקה ומתח
השרירים של ההורה המחזיק ושל התינוק המוחזק " (שחר-לוי ,ע"מ .)83הבנתי את המשמעות
של האינטואציה ההורית שהייתה לי.
מיכל ,תודה .רק עכשיו (לאחר הכתיבה) קראתי את שכתבת ואהבתי את התחברות הטקסטים
שכתבנו ואת תמונות התינוקות וההורים שמתחילות להצטבר כאן ..התמונות שלך ושל אידית
מקסימות ומחממות את הלב .
להתראות ,עמית
26
דניאל
מאד מרגש לקרוא את התגובות של כל ההורים שביננו ולראות את התמונות המאד נוגעות
האלה ...
המשפטים שנשארו איתי הם:
המעטפת ההורית מעצבת את גבולות המרחב הפיזי שבתוכו עושה העצמי את צעדיו הראשונים
בעולם" (שחר-לוי ,ע"מ .)83
"במערך המעטפתי גם התינוק וגם הדמויות ההוריות חווים חוויות של מחוברות והתמזגות
גופנית -נפשית" (שחר-לוי ,ע"מ .)83
"חלק גדול של התקשורת הבין-אישית מתרחש באיזורי "ההתמזגות העורית" ,שבהם גוף
התינוק משיק עור-בעור לגוף ההורי המחזיק-עוטף .באזורים אלה מתרחשת כל הזמן הידברות
מגעית-תנועתית ,שהקודים שלה הם איכויות ההחזקה ומתח השרירים של ההורה המחזיק ושל
התינוק המוחזק " (שחר-לוי ,ע"מ .)83
הקריאה הזכירה לי את המאמר שקראנו בשנה הראשון על תלכידי זכרון .הרי ברור שאף אחד
מאיתנו אינו זוכר את הרגע הזה של תחילת החיים בחיק ההורים או מנגד רחוק ממגע עוטף.
ובכל זאת יש לכך השפעה מאד חזקה על המשך חיינו ואני תוהה איפה זה נשמר ...האם זה
איזשהו זיכרון תחושתי שנצרב איפשהו אצלנו באופן לא מודע?? האם ניתן לראות את זה...
27
אתי
כאילו אין סתם ,משהו סידר את הקריאה אל המציאות של ילדיי
ברגעים אילו אני במקלט ,קוראת ומתמלא בזיכרונות ילדות ,מלחמת יום כיפור ,הייתי אז בת
כמעט בת שלוש.
מה הייתה מעטפת הורית שם?
איך חש גופי בתוך המעטפת?
האם היום אני מקנה מעטפת שקבלתי לילדיי המבוהלים מירי הקסאמים?
האם אני מספיק אמפתית ומספקת "עור -הורי"?
לחשוב שהמעטפת מעצבת את גבולות הגוף
איך מעוצב גבול גוף אצל ילד הנולד בשדרות /עוטף עזה?
מה קורה למרחב הרגשי בין ההורה לילד ,כאשר גם ההורה חרד?
האם במצב של חרדה ,להורה יש יכולת להשתמש בעורו כ"עור מסייע?
מה קורה לתנועת הילד?
בשלבים אילו אני מתבוננת בילדים המנסים לישון ,מבחוץ ירי נוראי ,הם בהי אנדרנלין זורם
בגופם ואין הם מצליחים להרדם.
אנו צופה ,ההורים לידם ,מחבקים ,שוכבים נוגעים אך הגוף אינו רגוע ,הוא רוצה תנועה ,תזוזה,
אישור לחיים תקינים.
שורשי הנפש נעוצים בגוף והגוף חש רצון לתנועה ,רצון למגע ,רצון לקשר שירגיע את האי שקט
שבו הוא נמצא.
שן ילד שן ,אמא פה
28
ענבר
השיר הבא מבטא בעיני את הכמיהה והגעגוע למעטפת ,את המצב של התלות המוחלטת,
הזדקקות הפיסית-רגשית לאחר מטפל.
פחד מוות /דליה רביקוביץ
שוכבת על הגב
להאכיל ללא דיחוי ,לגעת בה בעדינות
מזרון ,סדין שמיכה וחום הם מבטחה.
אין בה קורטוב של אורך רוח,
הזעירות שלה תופסת שליש מיטה
לא בוטחת בעתיד.
או קצת פחות,
חובה להעניק לה זכות קדימה.
ורבע מגדלה של השמיכה.
היא מרוצה.
יש לה פחדים מטורפים של עזיבה.
שולחת יד או שתי ידיים
בתנועה חסרת ממש
בעוד שנה ,חצי שנה
אולי תגיע למצב של ישיבה
בלי התכוונות.
תצמח כמו בהכרת טובה.
רגליה בקיפול שרירים מכווצים
מזדעזעות קצת .לפעמים
הבטן מכאיבה והיא בוכה
אחר כך בזהירות ובחשש
היא תוותר מעט ויתור בלתי מורגש
ועוד ויתור .סוציאליזציה היא כיוון
בקול עולה יורד ,עולה ומתגבר.
בלתי נמנע.
היא מבקשת שיחישו לה עזרה.
ולפעמים ,תינוקת סרבנית,
לא יכולה לזוז.
היא לא תוכל,
אינה יודעת להביע את עצמה
היא לא תוכל לזוז.
גם אין לה מחשבות שיש להביען.
אם יניחוה לבדה
אם לא יחישו לה עזרה
היא מרגישה שהיא תמות,
נדמה לה שתמות.
היא מרגישה שיתרחש מקרה נורא.
אם לא יחזיקו בי היטב ,היא מרגישה
והיא בטוחה
שפחד כמו שלה הוא פחד שאדם עוד לא ידע
מתה אני.
בלי שהיות יש לאהוב אותה,
29
ענבל זית
שני המשפטים שלי להיום:
"המעטפת החקית היא מרחב רגשי משותף לתינוק ולדמויות ההוריות " (שחר-לוי ,ע"מ .)83
מה קורה ברחם? במרחב הסגור שבתוכו מתפתח התינוק ,מה הוא סופג שם ואיך זה משפיע עליו
ועל התפתחותו .איך המעטפת הראשונית משפיעה על עיצובו הגופני -רגשי?
" באמצעות התנועה התינוק "בוחר" את מידת הקרבה או הריחוק בינו (כלומר בין גופו) לבין
האחר (כלומר גופים אחרים)" (שחר-לוי ,ע"מ .)21
אני תוהה מה משמעות הבחירה והאם התינוק באמת חופשי להביע במציאות בא הוא נתון את
רצונו .מרגישה שזה קצת כמו הביצה והתרנגולת הרי גם למציאות פוגענית התינוק לומד
להסתגל ולהתאים את עצמו.
מעניין אותי אופן הלמידה או הפירוש שהתינוק עושה לתנועה המוטורית של ההורה העוטף
אותו ,למה לאורך השנים אנחנו מאבדים את היכולת להבין בצורה אינסטינקטיבית את המסר
המוטורי ,גופני שאנו רואים או חווים.
30
אילנה
המשפטים שהדהדו בי:
"קוהוט בדבריו על חווית המחוברות המוקדמת ,טוען שהתינוק חווה את האחר כאילו היה אבד
מגופו ,מחובר לגופו ונתון לשליטתו .המושג שהתשתמש בו לתיאור היחס הזה הוא "זולת-
עצמי" .תיאור המצב מתיישב היטב עם מושג המעטפת החקית" (שחר-לוי ,ע"מ .)89
"במעטפת חקית קיימת חוויה של "אגוצנטריות-בפועל" ,כאשר התינוק נמצא בתוך מרכז פיזי
ממשי ,למעשה גופו הוא המרכז של המרחב החקי שבנוי במיוחד בשבילו( .שחר-לוי ,ע"מ .)89
"התייחסות לא אמפתית (חודרנית או רודפנית) של המעטפת ההורית מוטמעת לתוך דימוי הגוף
לעוטף לוחץ חונק או כהעדר "עור הורי" מגונן" (שחר-לוי ,ע"מ .)89
"בתהליכים המוקדמים של הפנמה התינוק לומד להתייחס אל גופו על פי היחס של
המעטפת אליו" (שחר-לוי ,ע"מ .)21
מחשבות שעלו לי בקריאתי את המשפטים האלה:
לפי קוהוט ,שחקר לעומק את ההפרעת האישיות הנרקסיסטית ,בבסיס ההפרעה עומד חסך
באמפתיה ובאותה חוויה של ל"להיות במרכז" "להיות מוכל" חוויה אותה הוא קרא
"הנרקסיזם הבריא" .דבר שמתישב בעיני עם המעטפת ההורית החקית .לטענתו של
קוהוט ,בתוך המקום של הנרקסיזם הבריא יכול התינוק להתחיל להכיל בהמשך אכזבות ולוותר
על האומניפוטנטיות ,דבר שיכול להוביל ליחסים בינאישיים בריאים וליכולת "לראות את אחר
כנפרד ממנו".
מתוך דבריה של שחר יונה ,אותה מעטפת הורית חקית מספקת את החוסן וזה בסיס לתפיסת
האחר כנפרד .מלאני קליין מדברת על סה"כ חוויות חיוביות בינקות אשר מאפשרות לתפוס את
האחר באור מציאותי (אינו תמיד מושלם) והדבר מוביל לאפשרות לניהול יחסים בריאים
בבגרות .ומכאן גם העדר המעטפת כעלולה להוביל לפתולוגיות שונות אשר אחד הסימפטומים
קרובות.
יחסים
מערכות
לניהול
יכולת
העדר
הוא
הבולטים
עלה לי זיכרון של מטופל נרקסיסט שהעביר בי תחושה במהלך העבודה בקבוצת טיפול בתנועה
(שנה בעברה) שאני לא קיימת שם עבורו .העדר תואמות בקצב ובתנועות ,העדר היכולת שלו
להשאר איתי ,להסתנכרן ,לשמור על קשר עין...
31
הילה
"יחסי המעטפת בנויים על הנתון הביולוגי של אי-שיוויון ...יחסים בין מערכת גוף-נפש מתהווה,
תלויה באחרים לבין מערכות גוף-נפש מעוצבות ,שמקיימות את עצמן באופן אוטונומי" (שחר-
לוי ,ע"מ .)89
"האגו-צנטריות הגופנית המובנית במערך היחסים הראשוני ,שבו התינוק במרכז המרחב
המעטפת הגופנית משאירה את חותמה בגוף ובנשמה" (שחר-לוי ,ע"מ .)89
שני המשפטים הללו (יחד עם ההתנסות בכיתה) קשורים בחוויה שלי לתלכידי זכרון (שלעולם לא
חשבתי שאצליח לחוש/להבין) ולמשמעות העמוקה שלהם הטמועה עמוק בגופינו .הלמידה דרך
הגוף והמעטפת ההורית החקית נמצאת בבסיס החוויה שלנו בעולם .הקישור לתאוריית
ההקשרות של מאהלר מרגיש לי כ"כ תואם ומובן באופן הזה שהמעטפת ההורית החקית
מועברת הלאה ...כמיטב יכולתה (בד"כ) ומה שלא ביכולתה מקבל ביטוי במערך המולי וכן
הלאה וכן הלאה
החוויה מרגישה לי מאד ברורה ואני לא מוצאת לה ביטוי סימבולי מדוייק ומורכב מספיק...
32
סמדר
שבת טעונה לכולנו,
המשפטים שהדהדו עבורי מתוך הטקסט:
"קוהוט מעמיד במרכז פסיכולוגית העצמי השקפה חדשה על מושג הנרקיסיזם .החידוש הוא
בכך שאינו רואה את הנרקיסיזם כשלילי מעיקרו .אדרבא ,זה כוח ביולוגי גרעיני שיכול להתפתח
לטוב או לרע .חווית המעטפת היא חוויה של "נרקיסיזם -בפועל " :התינוק נמצא במרכז
המעטפת והוא נמצא שם לבדו ,ללא שום מתחרים .התחושה הנרקיסיטית שכל העולם סובב
סביבו וכל העולם מאוהב בו -בשלב המעטפת יש לה סימוכין גופניים" (שחר-לוי ,ע"מ .)21
אני חושבת לעצמי על התפקיד החשוב שיש לי כהורה המהווה מעטפת חיקית -הורית לבנותיי,
אני יודעת את חשיבות המעטפת הזו ,את משמעותה ,את השלכותיה ,ועושה כמיטב יכולתי...
יחד עם זאת ,אני ניזונה כל יום מחדש מהמעטפת ההורית של הוריי שנותנים לי כוח ,בטחון,
שיקוף ,חיק ...וזאת למרות גילם /גילי המתקדם...
חשבתי על השיר של שלמה ארצי ' מלך העולם' על הנרקיסיזם הבריא ,כמה טוב ובריא להרגיש
מלך העולם לפחות מול הוריך...כמה פוטנציאל טמון בזה..
בשבילה אתה מלך העולם /שלמה ארצי
מחליפה לך בגדים ,אומרת שאתה,
מלך הגברים ,בשבילה אתה יכול להיות
מה שבא לך לראש,
שם בתוך מיטה ,מול קיר ענק כחול ,קר וזול,
לפעמים אתה ,נאנח בלי קול ובכל זאת,
אמא שם שומרת גם כשאתה גדול
מחליפה לך בגדים
למשל ,מלך החיות או מלך ההרים ,אם תטפס
אומרת שאתה :מלך הגברים
אי שם,
בשבילה אתה יכול להיות
קום תהיה כל מה שבא לך
מה שבא לך לראש,
כי בשבילה אתה תמיד מלך העולם.
למשל ,מלך החיות או מלך ההרים ,אם תטפס
בשבילה אתה מלך השירים
אי שם,
בשבילה אתה יכול להיות,
קום תהיה כל מה שבא לך
מה שבא לך לראש,
כי בשבילה אתה תמיד מלך העולם.
למשל ,מלך החיות או מלך ההרים ,אם תטפס
אי שם,
"שם אתה תמיד ,כל מה שתרצה ,רק תבחר",
קום תהיה כל מה שבא לך
כך אומרת היא ואתה שואל" :מה עוד אפשר
כי בשבילה אתה תמיד מלך העולם.
מה שלא הייתי בטח לא אהיה"...
33
"המעטפת החקית היא מכל בשר-ודם ולא רק מטפורה .מושג המעטפת ההורית-חקית בא
להדגיש את החשיבות של המכל הפיסי-הממשי ,שבשלב הינקות נותן לתינוק מרחב מזין
ומאפשר ,בשלב שבו המערכת הגופנית-נפשית שלו אינה בשלה לתפקוד אוטונומי" (שחר-לוי,
ע"מ .)21
ושוב אני חושבת בשפת השירים ...עולה בראשי שירו של אביתר בנאי המבקש לדעת שאביו
אוהב אותו ,מבקש את קרבתו ...לצורך הזה אין גיל ואין זמן ,אנו זקוקים
למעטפת ההורית חקית כל חיינו.
אבא /אביתר בנאי
אבא ,אני רוצה לחזור אלי
למצוא אותך שם איתי
במקור שלי אני טוב גמור ,אבא
ושם אני מאמין בעצמי
יונתי בחגווי הסלע
השמיעיני את קולך
תשירי לי שיר חדש ,חדש
שיאיר ליבי ואת מיתרי.
אבא ,אני רוצה לעמוד מולך
להאמין שאתה אבא טוב
אבא ,אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי
ככה סתם אבא טוב
אבא ,אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי
שלמסע הזה יהיה סוף טוב
שכל מה שאני עובר בדרך
יהפוך חולשה לעוצמה גדולה
המשך שבת שקטה לכולנו,
תתחבקו ,תתעטפו ותאהבו...
סמדר.
34
טום
"מתכונת הגוף האנושי ובמיוחד המבנה המפרקי של הגפיים מאפשרים ליצור תחליפים למעטפת
ההורית על ידי קירוב הגפיים אל הגו למצבים מעוגלים-מכונסים .הידיים האנושיות יכולות
לעטוף את הרגלים וחלקים מהגו ועל ידי כך לגונן על עצמי .לעיטוף הזה יש גם תפקיד רגשי.
המתכונת הגופנית מאפשרת לאדם ליצור לעצמו בעזרת תנועות ומיצבים מעין "עור תנועתי" ,או
"מעטפת תנועתית" .על ידי כך ,הוא יכול ליצור לעצמו באופן חלקי מעטפת חליפית
למעטפת ההורית של ראשית החיים .וכך ,באופן חלקי ,כולנו יכולים להמשיך לחוות באופן
חלקי את טעם ההתמזגות הראשונית "בחיבוק ,בליטוף וביחסי מין ,וגם בהתכנסות למצבים של
ליטוף עצמי ועיטוף עצמי" (שחר-לוי ,ע"מ .)23
שקראתי את המשפטים האלה מיד נזכרתי בסיפור החתיכה החסרה ,אני זוכרת שקראתי את
הספר הזה שהייתי קטנה ומאוד אהבתי אותו
הסיפור בעיניי מספר בפשטות על החיפוש של מה שחסר לנו ,על המעטפת ההורית אם נרצה,
הצורך התמידי לאיחוד ומראה את הדרך התנועתית למציאת אותו מקום בעצמי .
אני מצרפת קישור לסיפור החתיכה החסרה ...תיהנו
http://www.youtube.com/watch?v=P1bP8G13IgQ
35
ענבל אלרון
"כאשר תינוק חווה את המעטפת ההורית כמעטפת נוטשת ואת עצמו כשרוי בתהומות של
בדידות שאין לה גבולות ,הוא מחפש פתרונות בתוך כלים העומדים לרשותו :במנגנוני הגוף
ובמנגנוני הנפש .קוהוט מדבר על הפנייה לארוטיזציה וסכסואליזציה של הגוף העצמי .בטיפול
בתנועה אני עדה לשימוש הנרחב במנגנונים פסיכו -מוטוריים כדרך לחסום תחושות ורגשות
בלתי נסבלים" (שחר-לוי ,ע"מ .)9
"כאשר מנסים להבין את ההגיון הסובייקטיבי של תנוחה מסויימת ,יש להתייחס לא רק למטרה
המשוערת ,שאותה רוצה אדם להשיג ,אלא גם לפעולות שמהן הוא נמנע באופן עקבי .הגוף עשוי
להיות מגוייס בשרות ההימנעות לא פחות משהוא מגויס בשירות הפעילות האקטיבית" (יונה
שחר לוי ,עמ' (92
36
אסתר
"במרחב בטיפולי הכמיהה למעטפת מופיעה ברמיזות גופניות" (יונה לוי שחר ,ע"מ .(23
"מנקודת מבט התפתחותית אפשר לראות את הכיווץ המוכלל ואת הצמצום כהזדקקות
לתבניות התנועה החקיות,זהו דפוס של הפעלת הגוף באופן כוללני,כגוש שאין בו עדיין
דיפרנציאציה" (יונה לוי שחר ,ע"מ .(92
"דרך חווית התנועה ,עשוי אדם להגיע למודעות טובה יותר של הדרכים שבאמצעותן
הוא משתמש בגוף כדי להראות או להסתיר רגשות ,ליצור או לחסום קשר עם אנשים
אחרים .במקביל הוא מלמד את גופו מחדש את שפתו הראשונה או רפרטואר התנועה
הרחב העומד לרשותו"(יונה לוי שחר ,ע"מ (92
על פי תורת הקבלה:
"הצמצום יצר את ההבחנה בין אינסוף שהוא מיזוג ואיחוד עם הבורא לבין
התפיסה הארצית של בני האדם.
תכלית בני האדם היא לשוב לאינסוף מתוך השגת המציאות האחדותית של מקורם.
הצמצום אינו הפחתה כי אם הסתרה ,העלם ,שהרי עולם אינסוף כולל את כל
הצורות ,אם כי בבחינה בלתי משגת".
37
דנה
בזמן שקראתי את העמודים יכולתי להתחבר להכל מכיוון שאני עוברת בדיוק את תקופת
המעטפת ההורית שאני מעניקה לבן החדש שלי.
אני בחרתי במשפט הבא:
"...בתוך המערה מתחבט ילד ,תינוק ,נדחק ,מסתובב מצד לצד ,פרפר המנסה לשוב ולהיות
גולם .הרבה יותר בטוח ,הרבה יותר חזק ,מחובק( "...יונה לוי שחר ,ע"מ .(23
אני מתחברת למשפט זה מהמקום שבו עומר נמצא כעת .שלב כאבי הבטן הבלתי פוסקים שלא
נותנים לו מנוח ומשאירם אותי חסרת אונים בשל אי היכולת לעזור לו .
אני מאמינה שהוא היה מעדיף לחזור ולהיות "גולם"בתוך הרחם שלי מוגן מוחזק וללא כאב .
אני מוסיפה את הבית השני מתוך השיר של ריטה "עטוף ברחמים":
נח בתוך אימך
אל תמהר
היא תתן לך תמיד הכל
אל תמהר לצאת
כשיבוא יומך
אל רגע האמת
יש לך תמיד לאן ליפול
אל תישבר
בסוף אתה תצא לעולם
בסוף תצא אלי
ומיד אתה תרגיש כאב
כשאקח אותך בזרועותי
אור חזק מכה בפנים
אני תמיד אוהב
ואתה מתחיל להיות רעב
זה ודאי יכאב
כי אפילו אם האל שומר
בחוץ זה לפעמים בוער
38
מערך הקשר האנכי -מולי עוצמי ,והכמיהה אל החק
(עמודים )20-23 ,22-23 ,02-02
קרני
"לעיטוף הזה יש גם תפקיד רגשי" (שחר לוי ,3112,עמוד .)23
"...הוא יכול ליצור לעצמו באופן חלקי מעטפת חליפית למעטפת ההורית של ראשית החיים"
(שחר לוי ,עמוד .)23
"במרחב הטיפולי הכמיהה למעטפת מופיעה ברמיזות גופניות כאשר אדם נמנע בעקביות
מלפנות לכיוון מסוים או מהושטת יד לכיוון מסוים (הנתפס כאסור-מאיים-מסוכן) ובאופנים
שאדם מחזיק את גופו (המיצב האישי)( "...שחר לוי ,עמוד .)23
"התוצאה הגלויה-לעין היא קשיים במימוש פוטנציאל העוצמה האישי" (שחר לוי ,עמוד .)23
39
העץ המסוים הזה מסמל עבורי מימוש פוטנציאל :החופש להתפתח לכל כיוון
החיק /המרחב הפוטנציאלי ,שהופך לחוק
המכל הופך למשמעותי מעצם שימוש /נוכחות המוכל בו.
ואולי מעצם שימוש זה ,הופך המיכל -החיק ,לחוק:
jj
40
אורית
בהקשר לגעגוע לחיק – "במקרים רבים הגעגוע מעורר את תגובת ההיפוך :התקשות הגוף,
זקיפות יתר והימנעות מכל מצבי גוף מעוגלים או מצבים מעוררי תחושת חולשה"( .שחר לוי ,עמ'
)22
מעניין הפרדוקס הזה ,וכמה מוכר לי מעצמי ,מגופי ותגובתו לעומס של היות 'בוגר',
לאינטנסיביות של 'החיים העוצמיים' (מושג שלי ,)...עבודה ,ילדים ,בית וכו' וכו' וכו' וחוזר
חלילה ,איך אני מייד מרגישה את זה בגוף ,בדרך התנהלות הגוף ,אופי התנועה ....אתם רואים,
לא סתם התנגדתי בשיעור ליציאה ממרחב החיק לחוק .....
ובאשר לסכנה הטמונה בחסך תנועה – "תנאים של העדר הזדמנויות תנועה או דיכוי התנועה
עשויים לגרום נזקים גופניים ונפשיים .הם מצמצמים את גבולות המרחב העצמי ,מדלדלים את
תחושת השליטה והכוח ומחבלים בהיווצרות דימוי גוף ודימוי עצמי תקין" (שחר לוי ,עמ' .)22
ממש נגע בי המשפט הזה ,התנועה כחמצן ,וחוסר בה לגוף כמו חוסר בחמצן למוח ,ועד כמה
קשה הפגיעה...עד כמה עמוקה,
בסימן תנועה ,וחיק ועוצמיות והוויסות/איזון שביניהם ועד כמה הוא חמקמק ובורח לפעמים,
תמונות מתוך הספר
,)0832( The Family of childrenהמבטאות בעיניי את יצר העוצמיות,
יש בהן תנועה עוצמית בחוויה שלי ,גם אם אינה תנועה בליסטית 'קלאסית' :
"עצמי עם
עוצמה" (שחר-
לוי ,עמ' )08
41
"התנועתיות הבליסטית
הזאת – מן הגוף כלפי
חוץ – אינה מכוונת
להרס" (שחר-לוי ,עמ'
)28-22
"התנועתיות הבליסטית
הזאת....היא ביטוי
להתרגשות ,לשמחה,
לסקרנות ולכעס" (שחר-
לוי ,עמ' ,)28-22והייתי
מוסיפה – ולרצון לקשר.
42
טום
בחוויה שלי את העוצמיות באחד התרגילים בכיתה עלה בי זיכרון ילדות שלי של אחי הגדול
הולכים מלחמת כריות ,הזיכרון הזה מעלה בי רגשות חיוביים של עצמי ,ושל תוקפנות חיובית
שהתאפשרה לי בילדות.
ועוד תמונה הפעם באמת שלי ושל אחי אורי
43
"ילד שגדל בתוך מסגרות שלוחצות עליו לחסום את התנועתיות העוצמית לצורותיה מלמד את
גופו לבנות בשערי המעבר סכרים ומחסומים שימנעו מן העוררות היצרית -רגשית לזרום
במסילות העיצביות מוטוריות למימוש מוטורי .ניתן לבצע זאת ע"י כיווץ שרירי מוקצן מקובע
בשערי המעבר כדי לחסום אותם ,או ריפוף המתח השרירי והחלשת הגוף ע"י היפוטוניות" (שחר
לוי ,עמוד .)32
משפט נוסף" :החדווה הבסיסית(רטט החיים) אשר מלווה בעוצמה כזאת או אחרת ,כל חוויה
של התרגשות שבאה לידי ביטוי ,מתהפכת לתחושה של חרדה וחוסר אונים משתק.
כתוצאה מכך הגוף ננעל במעגלים סגורים של עוררות חסרת מוצא ומתח מצתבר ללא פורקן
מוטורי" (שחר לוי ,עמוד .)32
הביטויים הסימבולים שצירפתי מבטאות את ההוראה החיצונית שהילד מקבל בין תנועה לבין
עצירה ,התמונה מייצגת את המציאות החיצונית שהילד (או בעצם כולנו) נאלץ להתאים את
עצמו אליה
44
הילה
הביטוי הסימבולי שלי הוא ציטוט מתוך הספר "אלגנטיות של קיפוד"/מוריאל ברברי
תחת הכותרת "מחשבה מעמיקה "2היא כותבת:
"מי שיודע לעשות עושה ,מי שלא יודע לעשות מלמד ,מי שלא יודע ללמד מלמד את המלמד ,ומי
שלא יודע ללמד את המלמד מתעסק בפוליטיקה"
בהמשך היא מסבירה:
"המשפט לא מנסה להגיד שחסרי היכולת מסתדרים הכי טוב ,אלא שאין דבר קשה וחסר צדק
יותר מהמציאות האנושית :בני האדם חיים בעולם שבו הכוח טמון במילים ולא במעשים ,שבו
היכולת החשובה ביותר היא השליטה בשפה ...בני אדם חיים בעולם שבו החלשים הם
השולטים .זה עלבון נורא לטבע החייתי שלנו"...
באופן עקיף זה התקשר לי לפחד מעוצמיות ברמה היותר רחבה של האנושות המחפשת מסגרת
וסדר ,לפעמים על חשבון העוצמיות האנושית (קצת בדומה לחומה של מיה).
אסתר
מצרפת לינק "לסיפור על הפיל שחשב שהוא קטן מדיי" .זה התקשר לי עם הגילוי של
העוצמיות ,החוסן האישי והכח האישי .דיכוי של יצר העוצמיות יכול לגרום לכך שאדם אינו
מודע לכוח והעוצמה שלו .
http://www.sefer-li.net/elefant.pdf
45
ענבר
"...מותר לי/אסור לי -מופנמים לא רק כמסר קוגנטיבי אלא כחלק מהמערך השרירי" (שחר לוי,
עמוד )32
"...עוררות במעגל סגור :הגוף ננעל במעגלים סגורים של עוררות חסרת מוצא ומתח מצטבר ללא
פורקן מוטורי" (שחר לוי ,עמוד .)32
"...יש הבדל מהותי בין החוויה שאני עצמי עוצר את תנועותי לבין החוויה שאחרים חוסמים את
גופי ותנועותיי" (שחר לוי ,עמוד .)32
מצרפת סצינה מתוך הסרט 'זוהר בדשא' ,סרט שאני מאוד אוהבת ,בו אפשר לראות את
התפרקות ההגנות של הנערה (שבעבר היתה 'ילדה טובה' וצייתנית) נוכח הנוקשות המוסרית של
האם .אפשר לזהות את ההבדלים בתנועתיות של כל אחת מהן ,בקול ובהבעות הפנים.
http://youtu.be/SQqB6c8r72U
ובאותו הקשר -שיר יפה שנכתב עם הרבה כוונות טובות ,אך יש בו משום חסימת ריגוש העצב...
אריק איינשטין -כשאת בוכה את לא יפה
http://youtu.be/Rd9uHs0zTLc
שבת שלום עם מעברים חופשיים ומשוחררים...
צירפתי עוד סרטון קצר המתאר אריה בתנועה ריגושית (שלא נחסמה) של שמחה
ואהבה -זה מקסים.
http://youtu.be/0ZIQUb-d4GQ
46
ענבל זית
מצרפת משפטים ומחשבות ותמונה של ג'קסון פולוק מלאת השפרצות ותנועה
47
אני לא יודעת אם את כל ציוריו צייר כשהוא רוכן /רובץ /קופץ /מביט ...מעליהם ,אך לבסוף
הם נתלים על הקיר והמפגש איתם הוא במישור המולי.
"...הנפש יכולה לנוע הלוך ושוב בין הזמנים בזכות הזיכרון .בזכות הזיכרון גם הגוף,כמו
התודעה,נמצא בתנועה מתמדת בין הווה לעבר ולעתיד ופועל מתוך התייחסות דו-כיוונית:מצד
אחד התייחסות להווה ומצד שני התייחסות לשרידי רשמים מן העבר" (שחר-לוי ,עמ' .)22
משפט זה מעלה בי תחושות ומחשובות שונות ,מצד אחד זה מייצג משהו מהחווייה
המדיטטיבית ,בה הניסיון הוא לשהות בכאן ועכשיו בלי התענגות או סלידה מהתחושות
הגופניות או המחשבות העולות .מצד שני אני חושבת על כל אותה אנרגיה המושקעת (לפחות
אצלי) בלא לזכור את מה שהיה ,להשאיר תקופות שלמות בחשיכה .כמה מאמץ וחוסר השלמה
יש בזה ,אך גם פרספקטיבה.
וזה מוביל אותי לחשוב על הכאן ועכשיו :הרבה פעמים אפשר לראות שאנחנו משחזרים
במערכות היחסים הבוגרות שלנו ,במיוחד עם בני הזוג שלנו את אותם דפוסים ואת אותם
אתגרים מולם התייצבנו אז .האם הזכרון המוטורי רגשי הוא זה שמושך אותנו לדמויות
האבהיות או האמהיות שהכרנו על בשרנו? לפעמים נדמה שזה חזק מאיתנו .אני חווה את זה
במערכת יחסים הזוגית שלי לצד סוג של למידה מחדש ,ויסות רגשי שלא הכרתי עד היום .אני
מאמינה שזה קשור להיותו עבורי כמעטפת וכמראה כאחד.
48
מצרפת את המילים והשיר של מאיר אריאל -צועק את שחסר לו
אדם צועק את שחסר לו
חסר לו ביטחון צועק ביטחון
חסרה לו הדדיות צועק הדדיות
חסרה לו גאווה צועק גאווה
חסר לו יחד צועק יחד
אדם צועק את שחסר לו
לא חסר לו -לא צועק
אדם רודף את שחסר לו
חסר לו צדק רודף צדק
חסר לו שלום רודף שלום
חסרה לו שררה רודף שררה
חסרה לו אישה רודף נשים
אדם רודף את שחסר לו
לא חסר לו -לא רודף
אדם מפגין את שחסר לו
חסר לו כח מפגין כח
חסרה לו ריבונות מפגין ריבונות
חסרה לו נחישות מפגין נחישות
חסרה לו נוכחות מפגין נוכחות
אדם מפגין את שחסר לו
לא חסר לו -לא מפגין
אדם משלים את שחסר לו
חסר לו להרגיש נבגד משלים נבגדות
חסר לו להרגיש נרדף משלים נרדפות
חסר לו להרגיש מושפל משלים מושפלות
חסר לו להרגיש שכוח משלים נשכחות
אדם משלים את שחסר לו
לא חסר לו -לא משלים בדמיון
אדם גונב את שחסר לו
חסר לו ניצחון גונב ניצחון
חסרה לו דעת גונב דעת
חסר לו כסף גונב כסף
חסר לו לב גונב לב
אדם גונב את שחסר לו
לא חסר לו -לא גונב
לא חסר לו -לא צועק
לא צועק
לא חסר לו -לא צועק
אדם צועק את שחסר לו.
והינה הלינק ,ליתר ביטחון ,אם לא הצלחתם לפתוח את הקובץ
https://www.youtube.com/watch?v=DGNRX_o0AGA
49
מיה
הביטוי הסימבולי שלי ,קשור לעבודה שלי על "עוצמיות"
ההקשר של לפרוץ ממשהו ,אולי חומה?
מצרפת קטע מתוך השיר " "Another Brick In The Wallשל פינק פלויד .מבטא בעיני
קריאת מחאה על הכוח של המערכת התרבותית/חינוכית שעלול להיות חוסם ומסרס ביטויי
עוצמיות.
:
Another Brick In The Wall \ Pink Floyd
http://www.youtube.com/watch?v=fvPpAPIIZyo
הגר
הסימבול שלי:
स्थिर सख
ंु म आसन
זוהי סוטרה 3-22ביוגה סוטרה של פטנג'לי ( .(Sthira Sukham Asanamהיא מבהירה מהי
אסאנה (תנוחה) ביוגה .התרגום המילולי מסנסקריט הוא יציבות נינוחה .אני אוהבת להשתמש
במונח העוצמה שברכות כדי להסביר זאת .המונח הזה מחזיק בתוכו את עוצמת הגוף בעת
תרגות תנוחות היוגה יחד עם הרכות שבו הנובעת מהתנועה הפנימית ,מהזרימה של הנפש,
מהנשימה .רק מתוך הבנה שהקטבים הללו ,Sthira-Sukham ,משלימים מתאפשר חיבור גופנפש
ואיזון .אז תירגול אסאנות היוגה מאפשר הרחבה של הגוף ,הנפש והתודעה .ובחיבור ליונה שחר
לוי :עוצמת הרכות מחברת את שני מערכי הקשר ,החקי והמולי -עומצתי ,המאפשרים אם הם
מיטיבים את צמיחתו של עצמי עצמאי ועומצתי .נפש המחוברת לגופה (עצמותיה).
50
אילנה
"הגוף הינקותי צריך לשרת בתנועותיו שני גרעינים מנוגדים-משלימים של מוטיבציה רגשית:
המוטיבציה להתקרב ולהתחבר עם האחר והמוטיבציה להתנתק ולהתעצם לקראת יציאה
למרחב החוק .בשלב הראשוני הן פועלות בכיוונים מנוגדים וגורמות למצבים של אמביוולנטיות
ובלבול .הילד נע בגופו ובנפשו בין מצבים של נפרדות לדרגות שונות של התמזגות גופנית
(התרפקות ,חיבוק) .התנועה הזאת היא הפן הגופני של התנועה הרגשית בין הרצון להתמזג
והרצון להתנתק( ".שחר לוי,עמוד .) 22
""בגעגוע לחווית המעטפת החקית ובעוצמת חותמו של החיק טמון שורש של הרבה תופעות
נפשיות :מוטיב גן העדן האבוד ,פגיעות נרקסיסטית ,כמיהה להתמזגות בגוף ולב ונפש ,קיבע.....
(שחר לוי ,עמוד .)22
אנחנו צריכים את הקונטרה מהסביבה כדי לחוש את עצמינו ,כדי שיהיה משוב לתנועותינו
שיתחום את הגבול המוטורי .אותו הדבר שמגיב לתינוק ,המעטפת החקית ,היא זו שתוחמת,
מגדירה אקטיבית את התינוק ,נתנת לו לדעת על ואת עצמו .הדבר אליו הוא כמהה והדבר אותו
עליו לדחוף כדי ללמוד את עצמו .
אני תוהה אם אותם גרעינים מנוגדים של מוטיבציה ,להתחבר אל האחר ולהתנתק מהאחר,
אינם משהו שמלווה אותנו בבגרות ובולט כל כך בעיני בכל מפגש בין אנשים ,במיוחד זוגיות.
להיות חלק ממשהו ,מהקבוצה ,מזוגיות אך גם לא להיבלע ולהישאר עצמי ,נבדל ונפרד .ייחודי
ולא כמו כל אחד ,גם לא בודד ,להיות נפרד אך להיות שייך .הגעגוע והכמיהה אל החיק בא לידי
ביטוי בציפייה ובכמיהה שבן הזוג או החברה הטובה תדע ללא מילים בדיוק מה אני חושבת..
רוצים וחייבים את האחר כדי לגדול ולהיות מוכלים אך גם צריכים את האחר כדי לדחות
ולגלות את העצמי .כמיהה להבנה ההתאמה המושלמת ...בלתי אפשריים עוד .אנחנו ממשיכים
לחפש בדרכים שונות ולנסות לשחזר את החוויה של החיק .אולי הטרגדיה האמיתית היא
ההבנה שלא ניתן לחזור לשם לעולם .מה שמזכיר לי את "הגיבור הטראגי" של ג'וזף קמפבל.
מצרפת שיר של חווה אלברשטיין "גן העדן האבוד"
51
גן העדן האבוד
מילים ולחן :חוה אלברשטיין
כל השעות
שעה אחת ביער
כל העונות עונה אחת יחידה
פעם אחת
לפתוח את השער
הסודות
עוד לא נוצרו ביער
ולא נוצרה החידה
ולהציץ בגן העדן האבוד.
פעם אחת
לשכוח את הצער
ואת פצעי הבגרות.
ילד קטן
שוכב ומנמנם לו
ורוח באה
כבר מאוחר
וכבר איני יודע
אם עוד אראה
ושרה לו שיר.
אם עוד אמצא את הגן.
לגעת
לחוש וללטף את עץ הדעת
לשוב ולחבק ולא לדעת
איש מבוגר
ועוד מתגעגע
ובכל רגע מוכן
שהפרי הוא מסוכן.
לשמוע
דבורים וצרצרים ולא לשבוע
מן המוזיקה שאין כמוה
לגעת
לחוש וללטף את עץ הדעת
לשוב ולחבק ולא לדעת
מנגינת עצי הגן.
שהפרי הוא מסוכן.
לשמוע
דבורים וצרצרים ולא לשבוע
מן המוזיקה שאין כמוה
מנגינת עצי הגן.
52
ענת
"הגוף הינקותי צריך לשרת בתנועתיו שני גרעינים מנוגדים-משלימים של מוטיבציה רגשית:
המוטיבציה להתקרב ולהתחבר עם האחר והמוטיבציה להתנתק ולהתעצם לקראת יציאה
למרחב החוק .בשלב הראשוני הן פועלות בכיוונים מנוגדים וגורמות למצבים של אמביוולנטיות
ובלבול( ".שחר לוי.) 22 ,
מושגים ש התרחקות והתקרבות הזכירו לי בצילום זום אין וזום אאוט ,ומבחינה צילום
קולנועי מצאתי במילון מונחים של גדלי פריים את המושגים:
- EXTREME LONG SHOT - X.L.S.צילום של דמות מרחוק או צילום נוף רחב.
- LONGSHOT – L.S.צילום דמות כאשר גבולות הפריים תוחמים את גופה .נותן ריחוק
- CLOSE UP –.C.Uתקריב ,צילום ראש .נותן רגש
ההגדרות של המונחים ,אפשר לדמות לנושא הנ"ל ,הפריים המעטפת ,שמתקרבים רואים את
הרגש ,אך שמתרחקים יש הרבה יותר פרטים ,עושר ,נכנס לחייו של התינוק פרטים נוספים.
מיכל שרף
מצרפת את שירו של עברי לידר כביטוי לגעגוע וכמיהה לחיק
זה לא אותו דבר /עברי לידר:
http://youtu.be/h2dLUpgHGgw
53
תמר
"הגוף הינקותי צריך לשרת בתנועתיו שני גרעינים מנוגדים-משלימים של מוטיבציה רגשית:
המוטיבציה להתקרב ולהתחבר עם האחר והמוטיבציה להתנתק ולהתעצם לקראת יציאה
למרחב החוק .בשלב הראשוני הן פועלות בכיוונים מנוגדים וגורמות למצבים של אמביוולנטיות
ובלבול .הילד נע בגופו ובנפשו בין מצבים של נפרדות לדרגות שונות של התמזגות גופנית
(התרפקות ,חיבוק) .התנועה הזאת היא הפן הגופני של התנועה הרגשית בין הרצון להתמזג
והרצון להתנתק" (שחר לוי ,עמוד .)22
"היציאה מן החק ,בלתי-נמנעת ומשמחת ככל שתהיה ,יש בה גם טעם-פרידה מחוויה של
בלעדיות-שלא-תחזור .הגעגוע לחק כמייצג חוויה ארכיטיפית של עיטוף והרמוניה נשמר בנו
כמוקד רגשי בעל-עוצמה שפועל כ"מושך רגשי סמוי" במערכת הגופנית-נפשית .זכרון המעטפת
שמור בנו לתמיד כמייצג חוויה ממשית של היות עטוף שממשיכה לפעום בלא מודע גם לאחר
שהמעטפת הממשית נפתחה ,התפרקה ונעלמה" (שחר לוי ,עמוד .)22
מחשבה -המשפט מזכיר לי את התרגילים בציפה בשנה שעברה .בתרגיל ,התעוררו תחושות דרך
המגע העוטף של הבד מבחוץ .בציפה ,אני זוכרת שהרגשתי את גופי תחום במרחב ,ועלו לי
זיכרונות רבים .פתאום התעורר בי געגוע להיות עטופה ,סגורה ,קטנה ,מכווצת ,פסיבית,
רפויה .בציפה ,הרגשות הללו התעצמו .אוסיף ואומר שלצד חוויית הגעגוע ,לאחר זמן מה ,היה
לי קושי להישאר בתוך הציפה .בקריאת החומר ,בעיקר עולות לי מחשבות של געגוע מול עוצמת
ועוצמתיות הגוף.
54
מיכל פלד
אני מכירה "די מקרוב" ילדה אחת (מתוקה ממש) שבגיל ,8למרות שהיתה מחוזרת על ידי
חבריה לגן הילדים ,העדיפה להמנע ממשחק חופשי עימם וממפגשים אחר הצהריים ,אלא אם כן
אמא היתה מצטרפת אליה .גם אז היתה מפסיקה מעת לעת את המשחק וחוזרת "לבקר"
בחיקה של האם ,כך הלוך ושוב .באותה תקופה התקשתה מאוד הילדה להפרד מההורים בבוקר
ולהכנס אל הגן .היה ברור כי קיים קשר בין שני הקשיים ,אך הקריאה בפרק "היציאה מן החיק
אל החוק" שפכה אור נוסף ,חד וברור על קשר זה" .קשה לשער את עוצמת החששות והפחדים
ואת גודל הוויתור הגופני-נפשי הכרוך ביציאה מן החק אל המרחב הפתוח ,שצופן בתוכו כל כך
הרבה אי-ודאויות" (שחר לוי ,עמ' .)23אותה ילדה לא סבלה מקושי מוטורי כלשהו אולם אין
ספק כי תהליך היציאה מן החק לא הושלם במלואו .היא רצתה מאוד לשחק עם חברים ,להפגש
עימם כמו גדולה אחר הצהריים ואף לא נהתה כלל מהפאסדה היומיומית ליד שער הגן ,בו
חוותה מידי יום כאב וסבל מלווים בבכי תמרורים ובקשיים בהרגעה עצמית .אולם המוטיבציה
הזו נתקלה בכוחות סותרים חזקים ".כל התכונות הללו (של המרחב הבינאישי) הופכות את
המרחב הנפתח לשדה של כוחות מוטיבציוניים חזקים ,לעתים אף סותרים" (שחר לוי ,עמ' )22
משפטים כמו " :אני לא יודעת"" ,אני לא זוכרת"" ,תגידי לי מה לעשות" חזרו על עצמם פעמים
רבות ביום באותה תקופה .
הילדה הצליחה לממש את פוטנציאל העוצמה האישית בסופו של דבר אולם התהליך היה ארוך
ומייגע .התהליך הכמעט טיפולי שעברה הילדה היה מצד אחד הרבה הכלה ,חיבוק ,שיחות וזמן
אישי עם אמא .ומצד שני התרחקות מודעת של האם ,שינוי ביחס אל הילדה כאל "הקטנה",
המנעות ממתן אוטומטי של עזרה בפתרון בעיות ,וחיזוק חוזר ונשנה בכל פעם שהילדה
התמודדה בכוחות עצמה .בהדרגה החלה הילדה להכנס בכוחות עצמה אל הגן ,צועדת על שתי
רגליה ,גבה זקוף בגאווה .בהדרגה הפך המשחק עם הילדים לחופשי יותר ,בעיקר נהנתה משחק
משותף בחצר ,ריצות ,קפיצות ,משחק תופסת (הרבה תנועה בליסטית) .בעצם החל תהליך
הבקיעה מן המעטפת החיקית:
"בתהליך הבקיעה מן המעטפת החקית למערכי קשר מולי אוטונומיה גופנית יש חשיבות
מיוחדת לתנועה הבליסטית שיש בה כיוון מובהק מן הפנים החוצה (הפרשה ,השלכה,
,פריקת ריגושים) ומעירור רגשי למעגל תנועה שלם) עירור – מתח מוגבר – חזרה להרפיה)"
(שחר-לוי ,עמ' .)20
במקרה שלנו ,לא נתנה האהבה לפרוש כנפיים ,אך לפחות הבחינה בכך האהבה ...דווקא תהליך
ההיפרדות דרש כוחות אהבה ומסירות חזקים מאין כמוהם ובסופו של דבר אף נפרשו הכנפיים.
55
המפרקים כצמתי סיכוי סיכון ומעגל התנועה הרגשית :זרימה וחסימה ()23-28
מיכל פלד
"תפקוד מוטורי משוכלל מותנה ביכולת הגופנית גם לזרום וגם לעצור את הזרימה" (שחר לוי,
,3112עמ' .)22
המיפרקים הם גם מתגי הויסות של זרימה הרגשית ...ילד מתאמן בקשת רחבה של הבעות
רגשיות-תנועתיות ,הוא לומד לשלוט בגופו וברגשותיו ע"י ויסות ועידון של הזרימה הרגשית ולא
ע"י חסימה ...היכולת הזאת דורשת הבשלה גופנית-נפשית וסביבה מטפחת (שחר-לוי ,עמ' 22-
)22
"עצירת התנועה המוטורית לא מבטלת באופן אוטומטי את העוררות העיצבית (שחר-לוי ,עמ'
.)22
"האפשרויות של המעטפת ההורית והסביבתית לחסום את החלק המוטורי של הריגושים גדולה
יותר מאשר האפשרות לעצור את מצב העוררות ברמה המוחית .עובדה זו צופנת בחובה
פוטנציאל גדול להיווצרות מתח וחרדה כתוצאה של חסימת התרגום המוטורי לעוררות" (שחר-
לוי ,עמ' .)22
המשפט האחרון עורר בי מחשבות לגבי ילדים תנועתיים במיוחד בעלי עוררות עצבית גבוהה (עד
לרמת (ADHDשמופעל עליהם לחץ רב מהסביבה לעצור את תנועתם ,לשבת בכיסא שעות רבות,
לשלוט בצורך המוגבר שלהם בתנועה .מה המחיר הרגשי שהם משלמים על מנת לעמוד בציפיות
ההורים והסביבה הבית ספרית .
ולבסוף ,אני מצרפת קטע מהמופע riverdance ,מחול אירי
.http://www.youtube.com/watch?v=w8EXDtoGfrs
עיניין אותי לראות את הפער בין החלק העליון של הגוף המוחזק והמיפרקים בו ללא תנועה
כשלעומתם החלק התחתון ,הרגליים ,בתנועה אינטנסיבית ומפרקים משוחררים .פלג הגוף
העליון מחזיק מתח והגפיים התחתונות מאפשרות תנועה זורמת ,הנעה והתקדמות .לרגע
חשבתי שהנפות הרגליים והרקיעות מאפשרות פריקה ...אבל בעצם אלו רקיעות ברצפה ולא
תנועה בליסטית כלפי חוץ כך שאני לא בטוחה ...
56
אידית
המשפט שיוצר בי דיאלוג " :עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים" (קהלת ג' ,פסוקים א-ה ,מתוך
שחר-לוי ,עמ' .)22
ביטוי סימבולי :קוצים /עידן רייכל
קוצים ,זה כל מה שנשאר בי
הפרחים שאת נתת לי קמלו בינתיים
דרכים ,בהן אני הלכתי
עכשיו חוזר על עקבותיי
אחרי שלא מצאתי את שחיפשתי
תראי ,בניתי לנו בית
כשהוא נולד אני נתתי את מה שלא היה לי
קוצים ,שמזכירים בכוח
שלא נותנים לשכוח
דוקרים אותנו ולא מרפים
לכל אחד יש זכות לחלום
סירות נייר במים
רציתי רק לשוט הכי רחוק
אני אדם משום מקום
שמחפש לו רק סיבה לנשום
דניאל
"היכולת לשלוט במתגי הויסות דורשת הבשלה גופנית -נפשית וסביבה מטפחת" (שחר-לוי ,עמ'
.)22
"האפשרות של המעטפת ההורית והסביבתית לחסום את החלק המוטורי של הריגושים גדולה
מאשר האפשרות לעצור את מצב העוררות ברמה המוחית" (שחר-לוי ,עמ' .)22
המשפטים הללו החזירו אותי לחלק משמעותי בתצפיות שערכתי שנה שעברה על תינוקת.
הדימוי שעלה בי הוא של סכר המשמש כמתג לויסות מעבר הזרימה:
57
עמית
" ההבדל הזה בין שליטה על ידי ויסות ועידון לעומת שליטה על ידי חסימה וקיבוע הוא הבדל
קריטי לגוף" (שחר-לוי ,עמ' .)22
"מתגי הויסות פועלים בצמתים האנטומיים אשר בנויים במערכת המוא\טורית ובמסלולים
המובילים מעירור לתגובה ומהתרגשות לפעולה יש צמתים נוירולוגיים (סינפסות) ואנטומיים
(מפרקים) ,שבהם ניתן לעצור זרימה מוטורית ,להשהות תנועה או לשנות את כיוונה" (שחר-לוי,
עמ' .)22
"היכולת לשלוט במתגי הויסות דורשת הבשלה גופנית-נפשית וסביבה מטפחת" (שחר-לוי ,עמ'
.)22
תהיתי האם השגת שליטה על ידי חסימה וקיבוע גוררת אחריה גם את הקיצוניות ההפוכה
באיבוד שליטה וכיצד.
בהקשר זה אני מצרף את התמונה שבחרתי.
עלתה בי אנלוגיה שהשגת שליטה על ידי חסימה וקיבוע קשורה למגנון הבינרי-דיגיטלי של שני
מצבים שבאמצעותו המחשב פועל (" "1או " = "0יש זרם או אין זרם) לעומת זאת השגת שליטה
על ידי ויסות ועידון דומה יותר למנגנון אנלוגי שבו יש משמעות לעוצמת הזרם.
חשבתי לרגע על טיפול בחסימה גופנית-רגשית כפעולת ממיר מדיגטלי לאנלוגי מעניין שבחיפוש
מהיר בגוגל תמונות מצאתי רק ממירים מאנלוגי לדיגיטלי .
58
מיה
"התנועתיות היא יצר מולד ומקור הנאה חושנית ותפקודית :הדחף לנוע ,לפרוק ריגושים,
לחקור ,לנסות ,לגלות ,לגדול להתקרב להתרחק" (שחר-לוי ,עמ' .)02
"עוררות רגשית פועלת כמצת מהיר של מגנון ההתגייסות המוטורית ודוחפת את המערכת
התנועתית לפעילות של תנועה או חסימת תנועה" (שחר-לוי ,עמ' .)02
"החיבור בין תנועה להתרגשות בולט במיוחד בראשית החיים ,כאשר התנועתיות המוטורית
אינה משרתת שום תפקוד של תפעול חפצים בעולם ,אלא משמשת כדרך הספונטנית לפריקה
גופנית של התרגשות מציפה" (שחר-לוי ,עמ' .)02
"לעובדה שתבניות התנועה הרגשית מופיעות לפני תבניות התנועה המשימתית יש חשיבות
מכרעת בהבנת ההתנהגות הגופנית וניתוח המרכיבים של "הדיבור הגופני" ,כי הן מעצבות את
המילון הראשוני והן יוצרות את הרובד הראשוני של זיכרונות הגוף" (שחר-לוי ,עמ' .02
סמבול שמבטא בעיני את הקשר הראשוני הבסיסי בין תנועה לריגוש /רגש,
סרטון של תינוק צוחק בלינק הבא:
http://www.youtube.com/watch?v=FAwc2d7o6Cs
59
אילנה
"כל מפרק יכול לתפקד כשער מעבר ,שמאפשר את מעבר הזרימה של העוררות העצבית למימוש
מוטורי" (שחר-לוי ,עמ' .)22
"...חסימה וקבעון נועלים שערים ויוצרים מוקדים של שיבוש ופתולוגיה" (שחר-לוי ,עמ' .)22
הדימוי שעלה:
סכר נפרץ על ידי מים .שיטפון.
מים זורמים ומפלסים לעצמם את הנתיב .מים כאנרגייה עצמתית שמחפשת את דרכה לזרימה
מתמדת ,זורמים בפתחים הקיימים וכשהדרך חסומה הם הופכים הרסניים לכל העומד בדרכם.
אנרגיה ,כמו מים (שהיא גם סוג של אנרגיה) אינם יודעים "להתחשב בנסיבות" ,טבעם לזרום,
בין אם קיים ערוץ או לא .לכן ,אני מבינה כי "חסימה של השער" אינה אפשרית ללא "שיבושים"
וללא הרס ,כמו נזילה לא רצוייה בצינור שהתפוצץ עקב סתימה .תוצאות הסכר הפרוץ הם נזק
ושיטפון .מצורפת תמונה.
60
ענבל זית
"כדי להבין את ההתנהגות של האדם עלינו לנוע בתנועה מתמדת בין ההתרשמות מן הצורות
הגלויות של הגוף המתנועע לבין חיפוש ההקשרים הנפשיים הסמויים" (שחר-לוי ,עמ' .)02
"לתנועה היבטים רבים ...הבטים התייחסותיים :החלק שתנועה לוקחת בדרמה המתרחשת
בתוך מרחב בין אישי" (שחר-לוי ,עמ' .)03
"קוי הגוף מסמנים לא רק מבנה צורני .הם עדות חיצונית לארגון של העולם הפנימי" (שחר-לוי,
עמ' .)03
"תנועת הגוף העצמי מגדירה את גבולותיו על ידי פעילות עצמית ועל ידי כך יוצרת מקור פנימי
לתחושת חוסן" (שחר-לוי ,עמ' .)09
"מתח השרירים הוא רקמת חיבור עדינה בין מנגנוני "הגוף" ומנגנוני ה"נפש"("...שחר-לוי ,עמ'
.)09
"כל סינפסה וכל מפרק הם צמתים שמדי רגע מתרחשת בהם "בחירה" בין זרימה לחסימה ,בין
הפעלה למניעת הפעלה" (שחר-לוי ,עמ' .)22
הסימבול שלי הוא :סרטון הר געש הבוצי הגדול בעולם
https://www.youtube.com/watch?v=Ii-Z-JG4hzg&feature=related
הרס ובניה
חדש וישן
מבוטן ומאוספלט
מתפרץ ומבעבע
61
ענת
"קווי גוף מסמנים לא רק מבנה צורני אלא הם עדות חיצונית לארגון של העולם הפנימי" (שחר-
לוי ,עמ' .)09
"תנועה כלפי מעלה מחייבת לגייס אנרגיה רבה יותר מאשר תנועה כלפי מטה" (שחר-לוי ,עמ'
.)09
"...תנועתיות היא הנאה שמקורה פנימי ,זוהי הנאה שאינה תלויה באחר ...היא תורמת
לאינטגרציה בין המערכת החושית ,הרגשית והתפיסתית :תנועות הגוף במרחב מזינות את
המערכת החושית בגירויים חושיים ובה בעת החושים מזינים את המערכת התנועתית במידע על
הסביבה ועל הגוף" (שחר-לוי ,עמ' .)09
אני מחברת לכך את הנושא של השפה העברית
"לחוש פירושו גם להיות בתנועה מהירה ...וגם לחוש תחושה ,אך מה שמפליא עוד יותר שאותו
גרעין נמצא גם בפועל לח-שוב" (שחר-לוי ,עמ' .)31
מחשבות שלי בעניין:
שנעים מהר אין זמן לחשוב ,אך כדי להתחיל תנועה מהירה צריך לחשוב עליה .ושוב עולה לי
המחשבה מה משפיע על מה מה קודם למה ,כמו בתנועתיות -קשר דו צדדי.
ועוד -השפה העברית -קשר בין התפתחות השפה לבין העמקת הבנתו של האדם בקשרים ביןחלקי הוויתו -מחשבה שעלתה לי גם באחד האינטנסבים -לא מלמדים אותנו במהלך החיים
לדבר ולתאר את הרגשתנו בהרחבה בשפת הרגש -יש מילים בודדות כעס ,עצב ,פגוע ,כואב לי,
מלמדים אותנו להתנסח ,להביע עמדות ,ודעות להסביר טענות הצדקות ,ולכן לדבר בשפת רגש
דורשת למידה ,תהליך ולא להסתפק רק באוצר מילם מצומצם כמו "בסדר"" ,הכל טוב" ,וכל
מיני ססמאות חיוביות אחרות .
דימוי שעלה לי בעקבות נושאי התנועה בהקשר המרחבי-סביבה ,והשפעת שפה על העצמי ,ועלהתיאור הרגשי הוא שאלת הביצת תרנגולת -מה קדם למה? מה משפיע יותר .
בנושא של תנועתיות עלו עוד נקודות:תחושת עוצמה ועצמאות ,תנועת הגוף העצמי מגדירה את גבולתיו ע"י פעילות עצמית ,וע"י כך
יוצרת מקור פנמי לתחושת חוסן . -בהקשר הזה אשתף שבזמן שהייתי רוקדת סלסה ,גם שזה
היה בזוגות ,ידעתי להגדיר את הגבולות שלי ,שוב ענין של תהליך של למידה ,והמקום הזה היה
62
התרפי שלי ,מקום לעוצמה ,ושזה נפסק אצלי ,תחושת חוסן ירדה .ואני די בטוחה שזה לא משנה
איזה סגנון זה יהיה אלא בהפסקת קצה אחד -מופיע הקצה השני --נושא הדו-קוטביות
" -חשיבה תנועתית ---חשיבה תהליכית שבה הגוף מתאים את תנועותיו לנתוני המרחב הפיזי
והחברתי ,תוך עקיפה של המסילות הקוגנטיביות.---
המחשבה שלי :האומנם?!! עוקף?? -נכון שתארתי את זה שרוקדים מהר לא חושבים ,ואולי
נכנסים למעין טרנס .אך שיחרור מלא מחשיבה תוך כדי התנועה אצלי לפחות לא תמיד בא
בקלות -בין עם זה מילה בשיר ,הבגד שיושב לא נוח על הגוף וצריך לסדר ,בין אם מחשבות
אחרות ,ובין אם זה שכמו שנאמר --צריך להתאים את התנועה למרחב הפיזי שיכול
להשתנות כל הזמן בין אם זה שיש אנשים נוספים בחדר ,בין אם אתה נע כאדם בודד בחדר
והגעת נניח לקצה החדר ועומד להתנגש בקיר .
גם חשבתי על כל המשפטים שמיכל העלתה ,אז אגיב על אחד מהם" :יכולת שליטה במתגיהויסות דורשת הבשלה גופנית -נפשית וסביבה מטפחת"!!!
מחשבה -מה קורה שחסר אחד מהם? זה בהכרח מוביל לחסימה?/פתולוגיה? או שלמשל
התנועה נפרקת בצורה לא יעילה.
ואיך אפשר להיות בטוח שהשגת את שלושת אלה? ואם השגת האם זה משתמר -נעשית
הכללה? נניח הצלחת להשיג את האינטגרציה והויסות בסוג אחד של תנועה ,סגנון ריקוד אך
בלמידת סגנון חדש יכולת הויסות נשמרת או צריכה להרכש מחדש?
מוסיפה ביטוי סימבולי שעלה לי בהקשר של שפה -ואחרי הסרטון של מאיה ישר חשבתי על
השיר איך שיר נולד.
בהקשר העצמי -אחרי שלמדת את השפה ,אתה מבשיל ,חוסן פנימי מכיר את הגבולות של עצמך
ועושה זאת בעצמך
63
איך שיר נולד
הכבש השישה עשר
מילים :יהונתן גפן
לחן :יוני רכטר
איך שיר נולד?
כמו הצחוק
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה
איך שיר נולד?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום איזה יופי
הוא הולך לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק
איך שיר נולד?
כמו הצחוק
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה
איך שיר נולד?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום איזה יופי
הוא הולך לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק
שלום ילדים
אנחנו שמחים שבאתם
עוד מעט תשמעו
שירים שכבר שמעתם
שלום אימהות
אנחנו נתחיל עוד מעט
אבל לפני זה תגידו לי
איך שיר נולד?
מחבר שלוש מילים
מחמם על אש קטנה
ורץ מהר להביא
בצל מהשכנה
מוסיף שני חרוזים
קצת פלפל ,קצת מלח
מערבב שלושה כבשים
וזורק קובייה של קרח
חשוב מאוד שהקרח יהיה חם
לה לה לה לה לה....
64
הילה
"כל סינפסה וכל מפרק הם צמתים שמדי רגע מתרחשת בהם "בחירה" בין זרימה לחסימה ,בין
הפעלה למניעת הפעלה .במערכת העצבים ה"בחירה "נעשית על-ידי מעבר או מניעת מעבר של
טרנסמיטרים במרווחי הסינפסות" (שחר-לוי ,עמ' .)22
"ההבדל הזה בין שליטה על-ידי ויסות ועידון לעומת שליטה על ידי חסימה וקיבוע הוא הבדל
קריטי לגוף .ויסות ועידון של זרימה הם שער לשכלול ושגשוג .לעומת זאת ,חסימה וקיבוע
נועלים שערים ויוצרים מוקדים של שיבוש ופתולוגיה" (שחר-לוי ,עמ' .)22
בפרקטיקום אני נפגשת עם אוכלוסיית חולי הנפש (החסומים עד לכדי פתולוגיה?) ובהתאמה עם
עולם הפסיכיאטריה בו באמצעות תרופות ישנה למעשה התערבות חיצונית בצמתי הוויסות
המוחיים (הסינפסות) .כשאני מסתכלת על המטופלים בביה"ח אני רואה כל מיני סוגים של
תנועות (גם זורמות וגם חסומות) ,חלק מהתנועות הן תופעת לוואי של הטיפול התרופתי
(לדוגמא :נעילת לסתות שאינה משתחררת לאורך זמן ואולי גם לא תשתחרר לעולם )...אני
מניחה שחסימה מסוג זה היא מחיר שעלולים לשלם עבור זרימה בצומת אחר ואז עולות בח
מחשבות בנוגע ל"בחירה" שלמעשה חיצונית לאדם הלוקה בנפשו...
תהיה נוספת בהקשר זה היא האם בטיפול (שאינו תרופתי) אפשר להשפיע על חסימות שמקורן
אינו אינהרנטי?
הסימבול שבחרתי לצרף הוא תמונה מתוך הסרט " "Birdyהמספר על יוצא מלחמת וויטנאם
שנקלע למצב קטטוני בעקבות המלחמה -המעניין הוא שהצורה בה הוא "נתקע "משתמשת בכל
המפרקים אולי כשחזור מעטפת הגנתית...
65
התכונות האוניברסליות של התנועה הרגשית (עמודים )20-28
מיכל פלד
המשפטים שהדהדו בי מפרק זה הם:
"במחזור תנועתי שלם ,עוררות מייצרת ≤≤≤ התגייסות למימוש מוטורי ,ההתגייסות שואפת
≤≤≤ למימוש מוטורי) פעולה (,המימוש יוצר עייפות ששואפת ≤≤≤ לרגיעה וחוזר חלילה .המ
חזוריות הזאת היא הגרעין הפיסיולוגי המשותף ליצרים ולריגושים" (שחר-לוי ,3112 ,עמ' .)20
"חסימת המימוש המוטורי אינה מבטלת את התכווצות של סיבי השרירים אלא גורמת הגברה
של המתח השרירי" (שחר-לוי ,עמ' .)20
"למחזורי תנועה משובשים יש גם תוצאות הרסניות לעצמי ולסביבה" (שחר-לוי ,עמ' .)23
"התנודה התנועתית בין זרימה לעצירה היא תנאי הכרחי להתפתחות המערכת המוטורית-
הרגשית .גם הזרימה וגם יכולת העצירה הכרחיות לתפקוד התקין" (שחר-לוי ,עמ' .)23
"במנגנון העצירה טמון פוטנציאל כפול :מצד אחד -הפוטנציאל להשהות תגובה ,ליצור מרווח
של בקרה ולהתאים את מחזורי התנועתיות למצבים המשתנים .מצד שני -טמון בעצירה
פוטנציאל של חסימה מוקצנת וזו עשויה לשבש את מחזורי התנועתיות" (שחר-לוי ,עמ' .)23
מצרפת את הסרטון הבא
http://www.youtube.com/watch?feature=endscreen&NR=1&v=zVdOMFwJwBY
תראו מה קורה למר קו כשכל הזמן נגמר לו הקו והוא לא יכול להמשיך לנוע .אולי ככה
מתפתח הדפוס העצבני שלו )-:
66
אילנה
המשפטים שהדהדו בי מקטע קריאה אחרון הם:
"התנודה התנועתית בין זרימה לעצירה היא תנאי הכרחי להתפתחות המערכת המוטורית-
רגשית .גם הזרימה וגם יכולת העצירה הכרחיות לתפקוד התקין .השלב הראשונה של
התנועתיות מתאפיין בזרימה ללא יכולת ממשית לעצור .יכולת העצירה מופיעה בהדרגה ,בשלב
התפתחותי שניוני" (שחר-לוי ,עמ' .)23
מצרפת וידאו של תינוק בוכה צוחק .מדגים בעיני את העדר היכולת לעצור ואת הזרימה
שמשתנה מצחוק לבכי.
https://www.youtube.com/watch?v=uHIVQFOT0Vk
מיכל שרף
משפט שמהדהד בי:
"עוררות של המערכת התנועתית אמורה להוביל לתנועתיות כזאת או אחרת ובעקבותיה צפויה
רגיעה .כך נוצרים מחזורי תנועה" (שחר-לוי ,עמ' .)029
מצרפת סרטון מקסים שממחיש בשבילי מחזור עוררות-תנועה-רגיעה שלם .תהנו):
http://youtu.be/D9Ko7U1pLlg
67
ענבל זית
המשפטים שהדהדו לי :
לחסימה נוקשה ושיטתית עלולות להיות תוצאות מרחיקות לכת :רטט החיים הבסיסי
("החדווה") מתהפך לחרדה (שחר-לוי ,עמ' .)22
"בדיבור היומיומי על רגשות מתייחסים לתחושה ולביטוי התנועתי בלי להבדיל ביניהם .חסרה
ההבחנה בין עוררות רגשית לבין מימושה בתנועה" (שחר-לוי ,עמ' .)38
"תהיה אשר תיהיה שיטת הדיכוי ,התוצאה תמיד אחת :הילד מלמד את עצמו לחסום את
הביטויים הגלויים ,כלומר המוטוריים ,של הריגוש בכל הדרכים הפיזיולוגיות העומדות לרשותו.
במקרים רבים מאוד הוא מלמד את עצמו לא לראות-לא לדעת-לא להבין מה קורה סביבו
ובתוכו .מצבים אלו מחזקים דפוסים של תנודות בין איפוק יתר והתפרצויות סוערות בלתי
נשלטות אשר הופכים להיות מקור להפרעות קשות ולסבל מתמשך" (שחר-לוי ,עמ' .)38
? ומה קורה שאדם נמצא בשנות העשרים בחייו בשבי ועובר התעללות מילולית,פיזית,נפשית...
הוא כבר מעוצב עם דפוסי החסימה והעצירה שלו מינקותו ולידותו ועובר עיצוב מחדש.
? האם הסיבה שקשה לי להגדיר מה אני מרגישה או לתת שם לתחושה ,בזמן עבודה תנועתית
פנימית וקשובה במהלך השיעור ,נעוצה בחסימה מסויימת שפתחתי בעקבות הדיכוי שעברתי
כילדה ,ההימנעות להיות היא זו המייצרת את הקיצוניות שבין איפוק להתפרצות? מעניין
הקשר בין אימפולסיביות להימנעות .אני תוהה איך מתעצבים הפיצויים התנועתיים סביב
החסימות והאם יש קדימות לפיצוי תנועתי על פיצוי/פתרון רגשי או שאלו תהליכים המתרחשים
במקביל מעצם היותם מערכת אחת?
היכולת להיות לבד של ויניקוט מתקשרת לי למושג של עצירה /ויסות -שמתוך היכרות הילד
לומד את עצמו ותנועתו מתעצבת .מה קורה לתנועתו של ילד שאינו זוכה לחסד הזה?
"כאשר הצמתים מתפקדים כסכרים חוסמי זרימה ,משתבשים מעגלי התנועה ונוצרים נתקים
בין חלקי הגוף" (שחר-לוי ,עמ' .)38
"הסכרים והחסימות משבשים את התפקוד בכל הרמות...החלק הגלוי לעין מכל התופעות הללו
הוא המיצב" (שחר-לוי ,עמ' .)38
"הטענה האומרת כי עוצמיות היא יצר חסום נשמעת פרדוכסלית כאשר עדים לריבוי של מעשי
אלימות ...פרדוכס הזה נעוץ כנראה בתכונה הפרדוכסלית של המנגנונים הגופניים-נפשיים של
האדם ,המגיבים לא פעם בהגברה ועיוות של היצר הנחסם" (שחר-לוי ,עמ' .)32
68
בחרתי שני קטעים תנועתיים קלילים (להבדיל מהחוויה שלי שקראתי את החומר) שהידהדו לי
עם החומרים ,קשה לסכם בכמה מילים אבל ראיתי שם את העבודה המפרקית /המעבר הברור
בין זרימה לעצירה יזומה ,חלקית או מלאה /אני כוזב ואני אמיתי והמשחק בין השניים /
מחסומים כהזדמנויות /שיתוף פעולה בין מערכות שונות /פרדוכסים והמון רטט חיים/חדווה.
Zimmermann & de Perrot - Gaff Aff
https://www.youtube.com/watch?v=vL71wZMIDb8&feature=relmfu
Zimmermann & de Perrot - Öper Öpis
https://www.youtube.com/watch?v=2apyOST8-y8
69
אורית
ואלו הם...
"פוטנציאל הזרימה המוטורית ופוטנציאל החסימה המוטורית טמון באותם המנגנונים ,כך כל
מפרק הוא בעת ובעונה אחת גם איזור חיבור וגם איזור הפרדה" (שחר-לוי ,עמ' .)23
"הסכרים והחסימות משבשים ...רטט החדווה נפגם .תחושת החדווה מתהפכת לתחושת
חרדה( "...שחר-לוי ,עמ' .)38
כמה מילים בודדות שהדהדו לי מתוך שיר של דן פגיס "דפדוף באלבום" -דווקא
על הרגיעה ותרומתה בתוך מחזור התנועה השלם -
"נועד לגדולות ,הוא שוכב על בטנו ומוצץ
נכחו בבטחה .מרחבי הרצפה מחכים לו:
........ובינתיים עם אישה או שתיים בחוף,
עקבות חולפים בחוף.ותוך כדי כך כבר הוא נח"...
אם היתה לי הרשות הייתי מוסיפה את הביטוי 'ותוך כדי כך הוא נח' אחרי כל היגד בשיר
נועד לגדולות ,ותוך כדי כך כבר הוא נח .הוא שוכב על בטנו ומוצץ
נכחו בבטחה ותוך כדי כך כבר הוא נח .מרחבי הרצפה מחכים לו :ותוך כדי כך כבר הוא נח.
........ובינתיים עם אישה או שתים בחוף ,ותוך כדי כך כבר הוא נח.
עקבות חולפים בחוף ותוך כדי כך כבר הוא נח...
70
עמית
"החוליות הראשונות במחזור מתרחשות כמעט בכל מקרה אבל אחר כך נוצרת חסימה
בין ההתגייסות לבין המימוש המוטורי .כשנוצרת חסימה בין ההתגייסות לבין המימוש
המוטורי ,עלול להתפתח מעגל חסום ,שמגביר ומנציח את עצמו" (שחר-לוי ,עמ' .)20
"התנודה התנועתית בין זרימה לעצירה היא תנאי הכרחי להתפתחות המערכת המוטורית-
הרגשית .גם הזרימה וגם יכולת העצירה הכרחיות לתפקוד התקין .השלב הראשוני של
התנועתיות מתאפיין בזרימה ללא יכולת ממשית לעצור ...יכולת העצירה מופיעה בהדרגה ,בשלב
התפתחותי שניוני" (שחר-לוי ,עמ' .)23
מתוך כך עולה בי השאלה שמירי שאלה אותנו בשיעור ,מה ההבדל בין עצירה לחסימה?
לפי מה שהבנתי יונה שחר לוי מתייחסת לעצירה כיכולת שמתפתחת בהדרגה אצל הילד לעומת
החסימה שמגיעה מהסביבה כשאין מספיק הקשבה לצרכים וליכולות של הילד.
הציטוטים
הבאים
גרם
לי
לתהות,
האם
הפרדה
זו
היא
מדויקת?
"מנגנון העצירה ,שהוא חלק מן המבנה הגופני ,מאפשר לעצור ולווסת וגם לחסום לגמרי את
הביטויים הגופניים של היצר או הריגוש" (שחר-לוי ,עמ' .)38
"במנגנון העצירה טמון פוטנציאל כפול :מצד אחד -הפוטנציאל להשהות תגובה ,ליצור מרווח
של בקרה ולהתאים את מחזורי התנועתיות למצבים המשתנים .מצד שני -טמון בעצירה
פוטנציאל של חסימה מוקצנת וזו עשויה לשבש את מחזורי התנועתיות" (שחר-לוי ,עמ' .)23
מהו פוטנציאל החסימה המוקצנת שטמון בעצירה?
ההשערה שלי שפוטנציאל החסימה מתממש כאשר אנו עוצרים או משהים תנועה מסוימת,
ובסופו של דבר אנו "שוכחים" לפרוק את העוררות הריגושית שגרמה לתנועה .אולי זה קשור
ליכולת של מבוגרים ומתבגרים להפנים את החסימות שקיבלנו מהחברה כילדים ולעצור את
עצמנו לגמרי הרבה לפני שיחסמו אותנו מבחוץ.
אסוציאציה חופשית שעולה בהקשר לכך :מה אני עושה כשאני רוצה לדבר בזמן שיעור אבל זה
לא מתאים לסיטואציה? האם אני אחכה לרגע מתאים בשיעור ואז אדבר? האם אדבר על כך
במסגרת אחרת מחוץ לשיעור? או שפשוט אוותר על מה שרציתי? מה ילדים עושים בשיעור בבית
הספר בכיתה סטנדרטית? מתי הילדים מוותרים לגמרי על הרצון לדבר ולהשתתף בשיעור באופן
בונה?
" יש הרבה דרכים לחסום את החיים הרגשיים של ילד מתפתח .יש דרכים ישירות כמו שימוש
בכוח או בענישה .יש דרכים עקיפות כמו עלבונות )"אתה סתם תינוק בכיין" ...או התעלמות
71
שיטתית מתכנים רגשיים .תהיה אשר תהיה שיטת הדיכוי ,התוצאה תמיד אחת :הילד מלמד
את עצמו לחסום את הביטויים הגלויים ,כלומר המוטוריים ,של הריגוש בכל הדרכים
הפיזיולוגיות העומדות לרשותו" (שחר-לוי ,עמ' .)22
בהמשך למחשבותיה של ענת כתבה בהקשר לאילוף כלבים .חשבתי על שיטות ותוכניות של
"עיצוב התנהגות" שראיתי מורים ומטפלים נוקטים כלפי ילדים בגנים ובבתי ספר .אני תוהה
האם במקרים מסוימים יישום שיטות התנהגותיות כמו לתת חיזוקים חיוביים (מדבקיות)
ושליליים (עונשים) לילדים קטנים יכולות להוות חלק ממנגנון דיכוי רגשי-מוטורי באמצעות
הפעלת כוח באופן עקיף?
חיפשתי סרטון שיראה זאת ,מצאתי חלקים פרק משעשע של "המפץ הגדול" שמראה בדרך
משעשעת את חוסר האנושיות שב"אילוף" מבוגרים על ידי חיזוקים חיוביים .למי שאין כוח
לראות את כל הקטע ,אפשר לראות את 21השניות הראשונות .שפת הגוף של הבחורה שרוקדת
(פני) לעומת החסימות וקיבועי המפרקים בגופו של שלדון (ה"מדען" שמנסה לאלף את פני) .שפת
הגוף שלהם מתקשרת בעיני לשאלה המטרידה ,למה ומתוך מה אנו מדכאים אחרים?
Cognitive Behavioral Therapy
http://www.youtube.com/watch?v=ejjZZNGfIOM
72
אידית
והנה הוא המשפט....
" הסכנה הפוטנציאלית הטמונה בסכרים והכוח האדיר הנאגר מאחורי הסכר מוכרים לנו
מתחום הגיאוגרפיה ...סכנה דומה אורבת לגוף-נפש של ילדים ומבוגרים ,שהתנועתיות
הרגשית שלהם דוכאה ונחסמה .הריגושים עצמם לא ייעלמו ,הם יישארו נסתרים מן העין,
מצטברים מאחורי מחסום הסכרים ,מחכים לסדק בסכר זה או אחר " (שחר-לוי ,עמ' .)38
לאורך הקריאה עלה בי השיר " פגישה ,חצי פגישה" שנכתב על ידי המשוררת רחל והוא מתאר
הטלטלה הרגשית העזה ,של הדוברת ,שהביאה לפריצתם ולעוררות של רגשות שהיו
מודחקים .בבית השני מתואר הסכר שנפרץ אשר הותיר אותה חסרת אונים אל מול האגם
הגדול והיא בוחרת לבסוף לשתות ממנו לרוויה.
למעשה ,יש פה השלמה של החסר ומתן אפשרות לרגשות לעלות ולצוף ( עד כדי פריצת הסכר)
ואף כריעת ברך בכדי לטעום את טעמם של אותם הרגשות.
כאן אני מוצאת אנלוגיה לטפול....
"פגישה ,חצי פגישה,
מבט אחד מהיר,
קטעי ניבים סתומים -זה די
ושוב הציף הכל,
ושוב הכל הסעיר
משבר האושר והדוי.
אף סכר שכחה
בניתי לי מגן
הנה היה כלא היה.
ועל ברכי אכרע
על שפת אגם סואן
לשתות ממנו לרויה" .
73
דניאל
מצרפת סרטון של שיר מי שמביט שעלה לי וכן את המילים שלו:
http://www.youtube.com/watch?v=vd7an9SQX3U
מי שמביט
הכבש השישה עשר
מילים :יהונתן גפן
לחן :יוני רכטר
מי שמביט בי מאחור
לא יודע מי אני
הוא לא יכול לבוא ולשאול
מי שמביט בי מאחור
אותי
לא יודע מי אני
ילד ,של מי אתה ,
מה אתה עושה פה ,
מי שמביט בי מאחור
למה אתה לא בגן
לא יודע מי אני
מתי תסתפר כבר ?
מי שמביט בי מאחור
מי שמביט בי מאחור
עובר בשקט לידי
אני לא רואה אותו
והוא לא רואה אותי
מי שמביט בי מאחור
לא יודע מה איתי .
יכול בקלות לחשוב
מי שמביט בי מאחור
שאני זה לא אני
לא יכול לשאול אותי
מי שמביט בי מאחור
שאלות ששואלים מלפנים
מי שמביט בי מאחור
יש בשכונה שלנו כמה אנשים
שאין להם שום סיכוי
לראות אותי מלפנים
מי שמביט בי מאחור
לא יכול לצבוט אותי בלחי
כי הלחיים מלפנים
מי שמביט בי מאחור
לא יודע מי אני
ועכשיו תקחו את התקליט
ותהפכו לצד שני
74
הילה
"לחסימה נוקשה ושיטתית עלולות להיות תוצאות מרחיקות לכת" :רטט החיים הבסיסי
(החדווה) מתהפך לחרדה" (שחר-לוי ,עמ' .)22
אז עלתה בי מחשבה בהקשר של מחזוריות תנועה שאינה מגיעה להרפייה אך היא עדיין
מחזורית והקשר שלה לתנועות רטט חזרתיות שאפשר לראות אצל הרבה אנשים (אני ביניהם)
הנענוע של רגל או כף רגל או כל איבר אחר באופן תמידי (או בעצם ,אצל מי שזה לא סימן
לפתולוגיה אז בסיטואציות מסויימות) .זאת הרי תנועה שהיא לא מעייפת אלא מזינה את עצמה
באותה עוצמה לאורך זמן -האם זה סוג של אדפטציה לחסימה? או פשוט סוג נוסף של חסימה?
אין לי סימבול לצרף אז אני רק אתאר שני בחורים שמאושפזים באברבנאל
האחד מהם מזיז את הרגל בישיבה במהירות שיא שאני בכלל לא מצליחה להבין מכנית איך הוא
עושה את זה...
והאחר מזיז או שזזות לו שתי אצבעות במהירות סבירה אבל כמעט כל הזמן...
אז לא ראיתם אותם אבל הם הסימבולים שלי.
75
אתי
ערב טוב
"למחזורי תנועה משובשים יש גם תוצאות הרסניות לעצמי ולסביבה" (שחר-לוי ,עמ' .)23
מתוך משפט זה אני מנסה להבין תנועה הרסנית לאדם ,תנועה הפוגעת בו כאשר הוא מגיב כלפי
עצמו לא טוב ,אולי באלימות ,בשחרור אימפולסיבי
גם הוא וגם הסביבה מרגישה לא בטוח.
תנועה כדבר הרסני לך ולסביבה
"יצר תנועתיות חסום עלול לפרוץ באופנים ותגובות קצוניות מצד אחד איפראקטביות מול
שיתוק מוטורי" (שחר-לוי ,עמ' .)32
אצל ילדים איפראקטיבי נראה תנועתיות יתר שתגרום לאי שקט אצלם ואצל סביבתם ואחרי
שפרקו הגיעו למקום בו יש מתח מוגבר ורצון להרפייה.
האם שתי הקיצוניות האילו מובילות את מקום התנועה בשני המצבים לאי שקט בגוף ?
האם ההרפייה /מתח מוגבר לאחר אי שקט תנועתי זה לא אותו ביטוי קיצוני לגוף מבחינה
רגשית ?
אתי
76
שיבושים במערכת היצרית רגשית תנועתית (עמודים )33-38
אסתר
חשבתי על הנ"ל בכל מה שקשור ל:בניית סכרים חוסמים ,עצירת ביטוי מוטורי של רגשות,
הפרת איזון ,חסימת דפוס פריקה מוטורי ראשוני ,מעגליים ריגושיים ללא יציאה לתנועה,
חוויות התרגשות שמתהפכות לתחושה של חרדה וחוסר אונים ,דיכוי ההבעה התנועתית רגשית
עלול לגרום לילד שירגיש מושפל ,אשם ,חרד.
.0חוק שימור האנרגיה
אנרגיה לא נוצרת ולא נעלמת .היא משנה צורה מסוג אנרגיה לסוג שונה .שינוי האנרגיה
במערכת סגורה כלשהי מתבטא רק בשינוי צורת האנרגיה או במיקומה ואילו כמות האנרגיה
קבועה תמיד.
.3החוק השלישי של ניוטון :גוף המפעיל כח כלשהו על גוף אחד ,הגוף השני מפעיל על הגוף
הראשון כח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו .הפעולה והתגובה הם שני כוחות שווים ומנוגדים
ולכן אין הם יכולים לבטל זה את זה.
77
הגר
"המעבר מרמת ריגושים גרעיניים לדרגה של רגשות מובחנים ,מחייב תמורה בדרכי ההבעה
הרגשית :במקום פריקה מוטורית ישירה אמורה להתפתח היכולת להשהות התפרצויות
רגשיות ולהביע את הרגשות בתנועה סמלית או בהבעה מילולית בהתאמה למקום ,לזמן,
ולנסיבות .ברמה השניונית של הרגשות ,התגובות אמורות להיות מעוצבות לא רק על ידי העירור
העצבי-פיסיולוגי אלא גם על ידי הכוונה הורית" (שחר-לוי ,3112 ,עמ' .)32
"כל יצר וכל ריגוש גרעיני עלול לשנות את אופיו ,כאשר הוא נתון לחסימה נוקשה ומתמשכת.
יש הבדל מהותי בין החוויה שאני -עצמי עוצר את תנועותיו לבין החוויה ,שאחרין חוסמים את
גופי ותנועותי .חסימה נוקשה מבחוץ ,באופנים לא אמפתיים ,נחווית כחסימה משפילה של
העצמי" (שחר-לוי ,עמ' .)32
"מנגנון העצירה של המוטוריות הרגשית טומן בחובו את הסכנה ,שהעצירה תגיע לדרגה
קיצונית ותהפוך לחסימה המקובעת .כאשר הצמתים מתפקים כסכרים חוסמי זרימה,
משתבשים מעגלי התנועה ונוצרים נתקים בין חלקי הגוף" (שחר-לוי ,עמ' .)38
"היכולת לעצור היא תנאי הכרחי לשליטת הפרט על גופו-נפשו והתנאי ההכרחי להתפתחות של
כל תרבות .כל ילד חייב ללמוד לעצור את עצמו ...השאלה המכרעת היא באילו דרכים
המעטפת ההורית והמעטפות החברתיות ינסו לגרום לילד לעצור :האם יהיו אלה דרכי
נועם או דרכי כפייה והשפלה? " (שחר-לוי ,עמ' .)32
תוצאת הדיכוי" :הילד מלמד את עצמו לחסום את הביטויים הגלויים ,כלומר המוטוריים ,של
הריגוש בכל הדרכים הפיזיולוגיות העומדות לרשותו .במקרים רבים מאוד הוא מלמד את
עצמו לא לראות-לא לדעת-לא להבין מה קורה סביבו ובתוכו" (שחר-לוי ,עמ' .)38
מצרפת סירטון בו אפשר לראות את התנועה הריגושית-ראשונית -לא רצונית ,כוללנית .כל
הצמתים פתוחים ,הכל זורם החוצה .
אומנם הכותרת של הסרטון היא "תינוק רוקד" אבל לי הוא נראה פשוט מוצף .אני לא בטוחה
שאלה תנועות של הנאה וריקוד ,הפנים והעיניים מעבירות לי מסר אחר .נראה שהמוסיקה
האלקטרונית העמוסה הזו היא פשוט יותר מידי...
https://www.youtube.com/watch?v=2G0PnQhYDfk&feature=player_detailpage
78
וגם ,מצרפת שיר שמבטא בעיני את זרימת הרגשות דרך הגוף:
חשמל זורם בכפות ידיך
מילים :יורם טהרלב
לחן :נורית הירש
חשמל זורם בכפות ידיך
אהוב אותי חלש
אהוב אותי בכפות ידיך
ככה לאט נואש.
רעב בכפות ידיך
כפור בכפות רגלי
אהוב אותי במסע אליך
ככה לאט ,לאט אלי.
לאט בכפות ידיך
לחי ,צוואר ,כתף
אהוב אותי בכפות ידיך
ככה לאט ,לאט לוטף.
כך לאט ,לאט ,לאט
אהוב אותי
כך לאט ,לאט ,לאט
אהוב אותי
כך בכפות ידיך
לחי ,צוואר ,כתף
אהוב אותי במסע אליך
תן לי יותר ועוד ,ועוד ,ועוד.
חשמל זורם בכפות ידיך
מותן ירך וגב
אהוב אותי במשעול שפתיך
ככה לאט עכשיו.
79
תמר
" כדי להגיע לרמה של ויסות ועידון של היצרים והריגושים הילד זקוק לזמן (מורטוריום) אך גם
לכלים להבין מה קורה לו ,מהן התחושות המלוות את ריגוש הכעס או הפחד וכיצד הוא יכול
לשלוט בהן (שחר-לוי ,עמ' .)32
"רק בתהליך הדרגתי ניתן לכוון את הילד לשלוט בגופו וברגשותיו על ידי בניית שערים ולא
סכרים-חוסמים .בתהליך הזה יש חשיבות מכרעת לשאלה האם ההבעה המוטורית של רגשות
עוברת תהליך של חונכות ,בהתאמה להבשלה הפיזיולוגית של המערכת המוטורית או נחסמת
בטרם עת" (שחר-לוי ,עמ' .)32
"ניסיונות "לחנך" ילדים על ידי דיכוי ההבעה התנועתית-רגשית נחווה על ידי הילד כפגיעה
בשורש עצמיותו ולא רק בפעולה כזאת או אחרת .דיכוי שיטתי עלול לגרום לילד שירגיש מושפל,
וגם אשר וחרד" (שחר-לוי ,עמ' .)32
"בגלל הקשר ההדוק בין המערכת המוטורית לבין המערכת היצרית-רגשית ,גדולה אפשרות
השיבוש של התנועתיות האנושית" (שחר-לוי ,עמ' .)32
אני מצרפת סרטון ,שכולנו צפינו בו בשנה שעברה בשיעור של יעל.
Still Face Experiment: Dr. Edward Tronick
http://www.youtube.com/watch?v=apzXGEbZht0
בחלק הראשון של הסרט ,האם מעודדת את התנועה והתגובות של התינוקת .תנועתה של
התינוקת זורמת ,לא נעצרת ולא נחסמת.
בחלק השני ,האם לא מגיבה למחוות התינוקת ומביטה בה בכעס .התינוקת מגיבה בניסיונות
חוזרים ונשנים להשיג את תשומת ליבה של האם בחזרה ,וכשלא מצליחה היא מגיבה במצוקה
רבה .אמנם זהו ניסוי קצר ,אך ננסה לדמיין כיצד חוסר התגובה ,החסימה והמבט כועס לאורך
זמן משפיעים על התנועה והריגושיות של התינוק.
הסרטון הזכיר לי את התרגיל שמירי בצעה ביחד עם ענבל בכיתה -כיצד תגובות האם משפיעות
של התנועה של התינוקת.
80
סמדר
"התפתחות הריגושים והרגשות אינה מובטחת מאליה .הרגשות ,בניגוד לריגושים ,הם מערכת
נלמדת" (שחר-לוי ,עמ' .)32
"במקום פריקה מוטורית ישירה אמורה להתפתח היכולת להשהות התפרצויות רגשיות ולהביע
את הרגשות בתנועה סמלית ,או בהבעה מילולית בהתאמה למקום ,לזמן ולנסיבות" (שחר-לוי,
עמ' .)32
"הכוונה הורית נאורה חייבת להביא בחשבון את העובדה ,שבשנות החיים המוקדמות הילד אינו
מסוגל לשלוט במערכת המוטורית באופן מלא .תגובות כעס וענישה מחמירה אינן יכולות לשנות
את העובדה הזאת .רק בתהליך הדרגתי ניתן לכוון את הילד לשלוט בגופו וברגשותיו על ידי
בניית שערים ולא סכרים-חוסמים" " (שחר-לוי ,עמ' .)32
"כאשר המעטפת ההורית והסביבתית לוחצת על הילד לבלום את הביטויים המוטוריים של
רגשותיו ויצריו ,כשהוא עדיין בשלב ההתפתחותי שבו גופו אינו מסוגל לבלום ,התוצאות עלולות
להיות הפוכות" (שחר-לוי ,עמ' .)32
"לחץ והשפלה לאורך זמן עלולים לדחוף את הילד לתגובות מנוגדות-מוקצנות ,או כניעה ללחץ
ונסיונות לבלום את הביטויים המוטוריים של עצמו או תגובת כעס מרדנית והגברת התנועתיות,
במיוחד התנועתיות התוקפנית" (שחר-לוי ,עמ' .)32
"בשלב ההתפתחות הראשוני הריגושים והביטויים שלהם מתאפיינים בתגובות כוללניות ,ביצר
מיידי לפריקה ,בעוצמה מתפרצת ,ובהתעלמות מן המציאות החיצונית" (שחר-לוי ,עמ' .)32
"ילד שגדל בתוך מסגרות שלוחצות עליו לחסום את התנועתיות העוצמית לצורותיה ,מלמד את
גופו לבנות בשערי המעבר סכרים ומחסומים שימנעו מן העוררות היצרית-רגשית לזרום
במסילות העצביות-המוטוריות למימוש מוטורי (שחר-לוי ,עמ' .)32
"לחסימה נוקשה ושיטתית עלולות להיות תוצאות מרחיקות לכת :רטט החיים הבסיסי,
החדווה ,מתהפך לחרדה" (שחר-לוי ,עמ' .)32
בחרתי לצרף קטע נגינה המבוצע על ידי ילד בן !!! 0
צפיתי בסרטון וחשבתי לעצמי האם זו פריקה או אולי חסימה?
נראה כי הילד מנגן בזרימה מהמעברים של הכתפיים ועד אצבעות הידיים ומשלב גם את חלק
הגוף האמצעי עד שימוש בכפות הרגליים לפרקים.
התבוננתי שוב ושוב ולא יכולתי שלא לחוש חמלה כלפיו ,איזו טכניקה ...איזו רמת ביצוע...
איזה זכרון ...איזו יכולת לקריאת תווים ...איזו התמדה...
81
האם אכן התקיים פה הכלל 'חנוך את הנער על פי דרכו'??? מסופקני...
חשבתי על המעטפת ההורית והסביבתית הלוחצת והשלכותיה על רגשותיו ויצריו של הילד,
חשבתי על הכניעה שנדרשה ממנו בכדי להגיע לרמת ביצוע כזו ועל המחסומים והסכרים שילד
כזה נאלץ לבנות בגופו.
האם הפך או יהפוך רטט החיים הבסיסי ,החדווה ,לחרדה?
/http://www.wimp.com/pianokid
82
ענבל אלרון
המשפטים שהדהדו בי במיוחד הינם:
"הורים ומחנכים אמורים להכיר את אופני הפעולה הבסיסיים של המנגנונים הגופניים -נפשיים
ולהבין מתי אפשר ומתי אי אפשר לדרוש מילדים לעצור את הביטויים המוטוריים של
רגשותיהם" (שחר-לוי ,עמ' .)32
"באסטרטגיית ההתאפקות ,דפוס הפעולה המוטורי -ריגושי הוא גיוס השרירים לבלימה של
התנועה במקום לביצוע התנועה" (שחר-לוי ,עמ' .)32
"כל יצר וכל ריגוש גרעיני עלול לשנות את אופיו ,כאשר הוא נתון לחסימה נוקשה ומתמשכת .יש
הבדל מהותי בין החוויה שאני עצמי עוצר את תנועותיו לבין החוויה ,שאחרים חוסמים את גופי
ותנועתי .חסימה נוקשה ,באופנים לא אמפתיים ,נחווית כחסימה משפילה של העצמי" (שחר-
לוי ,עמ' .)32
"כל מפרק וכל איבר שמשמש כשער מעברי יכול להפוך ,בתנאים מסוימים ,לסכר מקובע שחוסם
את הזרימה ,מנגנון העצירה של המוטוריות הרגשית טומן בחובו את הסכנה ,שהעצירה תגיע
לרמה קיצונית ותהפוך לחסימה המקובעת" (שחר-לוי ,עמ' .)38
מצרפת סרטון מצחיק בו ניתן לראות תינוק מבצע פריקה באמצעות צחוק בלתי נשלט...
http://www.youtube.com/watch?v=d7d7SpKVYuc
83
אתי
משפטים שאלהם גופי יצא הם:
"הרגשות בניגוד לריגושים ,הם מערכת נלמדת" (שחר-לוי ,עמ' .)88
"בשנות החיים המוקדמות הילד אינו מסוגל לשלוט במערכת המוטורית באופן מלא...רק
בתהליך הדרגתי ניתן לכוון את הילד לשלוט בגופו וברגשותיו" (שחר-לוי ,עמ' .)32
"חנוך אבל אל תחנוק" (שחר-לוי ,עמ' - )32משפט זה הביא אותי למקום אשר חושב כהורה
מתי אתה חונק? מתי אתה מחנך?
אצל איזה ילד אמירה היא חינוך או חניקה? איך יודעים מה המינון וכיצד הוא משפיעה?
שאלות רבות עולות בי ממשפט זה.
הסכרים והחסימות משבשים את התפקוד בכל התחומים :התפקוד המוטורי נפגם ,כושר הריכוז
נפגם ,קטט החדווה נפגם ,תחושת החדווה מתהפכת לתחושת חרדה" (שחר-לוי ,עמ' .)38
בחשיבה על ילדי ADHDעולה בי המחשבה אילו היו ילדים אילו מגיעים למימוש תנועתי,
יכול להיות שלא היו חווים חסימות ,והפרעת הקשב והריכוז אולי לא הייתה עולה כלל אצלם.
בנוסף אילו היו אנשי החינוך מאמינים בתנועה לפתרון חסימות רגשיות ,הינו יכולים להביא
ילדים לדבר יותר על רגשות ,לפעול יותר ברגש אחד לשני ולהרגיש יותר לעצמם.
"מנגנון העצירה של המוטוריות הרגשית טומן בחובו את הסכנה ,שהעצירה תגיע לדרגה קיצונית
ותהפוך לחסימה המקובעת .כאשר הצמתים מתפקדים כסכרים חוסמי זרימה ,משתבשים
מעגלי התנועה ונוצרים נתקים בין חלקי הגוף" (שחר-לוי ,עמ' .)38
"...כאשר התנועתיות הרגשית דוכאה ונחסמה .הריגושים עצמם לא יעלמו .הם יישארו נסתרים
מן העין.... ,מחכים לסדק בסכר זה או אחר" (שחר-לוי ,עמ' .)38
84
כאשר אין זרימה ,הזרימה איטית ומחפשת מקום מפלט
מתוך מקום שמתפרץ החוצה ללא גבולות ופוגע בדרך בכל מי שנמצא
נפגש בשלישי
אתי
חברי הקבוצה:
אורית שפירא ,אידית אלוני ,אילנה עילם ,אסתר נקר ,אתי בר און ,דנה חשין-אביטבול ,דניאל
ארמן ,הגר הנגבי–רובין ,הילה בוארון ,טום מזרחי ,יעל וייס ,מיה סופר ,מיכל ליביק-יעקבי,
מיכל פלד ,מיכל שרף ,עמית תלם ,ענבר שיפרוני ,ענת עטר ,ענבל אלרון ,ענבל זית ,סמדר גלעד,
קרני קידר ,תמר ברזניאק.
85
ביבליוגרפיה:
שחר-לוי יונה .3112 .מהגוף הגלוי לסיפור הנפש הסמוי :פרדיגמה תנועתית-נפשית לטיפול
בתנועה ולניתוח שפת התנועה הרגשית .מהדורה שניה .ירושליים.
http://shaharlevy-emotoric-bmmparadigm.org/wp-content/uploads/2012/10/BMMPbook.zip
86
© Copyright 2024