סימני דרך.

‫מידעון § כ״ו בכסלו התשע״ה ‪ § 18.12.2014‬גיליון מספר ‪592‬‬
‫פרשת מקץ‬
‫הדלקת נרות‪16:23 :‬‬
‫מוצאי שבת‪17:19 :‬‬
‫סימני דרך‪.‬‬
‫סלילת כביש הטבעת‪1982 ,‬‬
‫צילום‪ :‬אלי בירנבאום‬
‫גיליון בנושא‬
‫דרך‬
‫סיפור לילדים‬
‫לכבוד חנוכה!‬
‫מסיבת חנוכה‬
‫לנוער ולבני ‪50+‬‬
‫עמודים ‪3-7‬‬
‫עמוד ‪8‬‬
‫כל הפרטים בעמוד ‪9‬‬
‫תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה ‪1 18.12.2014‬‬
‫דבר העורכת ‪ /‬אפרת ספיקר‬
‫גיליון מספר ‪592‬‬
‫כ״ו בכסלו התשע“ה‪18.12.2014 ,‬‬
‫עריכה ועיצוב גרפי‪ :‬אפרת ספיקר‬
‫ועדת עיתון‪ :‬רחל לזובסקי‪ ,‬אריאלה צים‪,‬‬
‫תומר אלבגלי‪ ,‬נעמי אונגר‪ ,‬שולמית זקבך‪,‬‬
‫טלי מתוסוב‪.‬‬
‫דואר אלקטרוני‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לוח תקוע‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ועד מנהל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יו”ר הועד המנהל‪-‬‬
‫עמיחי סולומון‬
‫אביבה ישראלי‬
‫זאב דסברג‬
‫מייק לוי‬
‫נעם פרלסון‬
‫צוות המזכירות‬
‫מזכירות‪ ,‬מיטל שוורץ‪:‬‬
‫‪02-9964568‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מזכ“ל היישוב‪ ,‬אריה חסקין‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רכזת פנים‪ ,‬אתי מלכא‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רכזת תחום כספים‪ ,‬רותי בסנינו‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫גזברות‪ ,‬מאיר סיגלבאום‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רכזת תחום קהילה‪ ,‬תחיה גודינגר‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רכזת תחום תרבות ופנאי‪ ,‬לילך כהן‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רכז חינוך וקשרי ביה“ס‪-‬קהילה‪ ,‬יוסי סוויד‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רכז נוער‪ ,‬ידידיה לוי‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רכז נוער פרט‪ ,‬דוד הראל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רכזת ותיקים‪ ,‬סימה גורן‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ספריה‪ ,‬עינת פינסקי‪-‬גולדשמידט‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בני עקיבא‪ ,‬פליאה זינגר‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‏‬
‫‪ 2‬תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה ‪18.12.2014‬‬
‫ברוכים הבאים!‬
‫גיג דוד ודנה‬
‫מזל טוב!‬
‫לחן‪-‬י’ה ודוד צחי להולדת הבן‬
‫לניקול הדסה ואושרי פיס להולדת הבת‬
‫קהילת תקוע הנפלאה‪,‬‬
‫תודה על החיבוק החם‪ ,‬התמיכה והנחמה שהענקתם לנו‬
‫בשעה הקשה הזו‪.‬‬
‫החיוך‪ ,‬ההקשבה וההיערכות המופתית סביבנו‬
‫חיממו את ליבנו‪ ,‬וסייעו להקל במעט על הכאב‪.‬‬
‫פניה אשתי‪ ,‬אמנו וסבתנו האהובה אשר חיתה כאן שנים רבות‪,‬‬
‫השכילה לבחור כאשר עברה להתגורר בתקוע‬
‫וקשרה את גורלה בגורל המקום‪.‬‬
‫קהילה נדירה ונהדרת‪,‬‬
‫תודה‪.‬‬
‫משפחות פלדמן ובית הלחמי‪.‬‬
‫יושבים בוועדת עיתון‪ ,‬מעלים רעיונות‬
‫לנושאים להם נרצה להקדיש גיליון שלם של‬
‫התקועיתון‪ .‬הרעיון הראשון שקיבל הכי הרבה‬
‫חיוכים היה ״דרך״‪.‬״זה נושא שלאנשים יהיה‬
‫מה להגיד עליו!״ אז אומנם לפי ויקיפדיה דרך‬
‫היא ״רצועת ארץ‪ ,‬מיושרת או מוכשרת באופן‬
‫אחר כדי לאפשר תחבורה או התניידות‪ ,‬אשר‬
‫מחברת בין שני מקומות או יותר״‪ .‬אבל בגיליון‬
‫הזה תוכלו למצוא כתבות על מורה דרך‪ ,‬על‬
‫הדרך בכביש בין תקוע לירושלים‪ ,‬על הדרך שעוברים בתהליך אימון‪ ,‬על‬
‫דרכים בחינוך ועוד‪.‬‬
‫בערך פעם בחודש ננסה לצד ההודעות החשובות וחיי היומיום ביישוב‬
‫שבאים לידי ביטוי בתקועיתון‪ ,‬לתת מקום גם לנושאים כלליים יותר‪ ,‬וננסה‬
‫להתייחס אליהם מזוויות שונות‪.‬‬
‫עם כניסתי לתפקיד עורכת התקועיתון בחרתי גם אני להתייחס לדרך‬
‫החדשה שלי‪:‬‬
‫תפילת הדרך לעורך התקועיתון‬
‫יהי רצון מלפניך ה׳ אלוקינו ואלוקי אבותינו‪ ,‬שתוליכנו לשלום ותכתבנו לשלום‬
‫ותגיענו למחוז דד‪-‬ליין הדפסה לחיים ולשמחה ולשלום‪.‬‬
‫ותצילנו מכף כל איחור ושעמום בדרך‪ ,‬ומכל מיני טעויות המתרגשות לבוא‬
‫למסמך בשעת לילה מאוחרת ותשלח ברכה במאמרינו‪ ,‬במכתבינו ובדעותינו‪,‬‬
‫ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל קוראינו‪.‬‬
‫ברוך אתה שומע תפילה וקורא כל כתבה‪.‬‬
‫שמי אפרת ספיקר‪ ,‬חדשה בתקוע מתחילת שנה״ל הזו‪ ,‬נשואה לאריק ואמא‬
‫לארבעה (אביה בכתה ד׳‪ ,‬כרמל בכתה א׳‪ ,‬עמיאל בגן דפנה וזוהר בגן אמא)‪.‬‬
‫גרים בשמחה במדורגים‪ .‬אני גרפיקאית במקצועי ובשבועות האחרונים‬
‫נכנסתי לתפקיד רכזת מדיה ביישוב‪ ,‬שכולל אחריות על התקועיתון‪ ,‬האתר‬
‫והפייסבוק של היישוב‪.‬‬
‫אוהבים לכתוב? רוצים לפרסם משהו? יש לכם רעיונות לנושאים לתקועיתון?‬
‫תמיד התכוונתם לכתוב משהו אבל לא ממש יצא עד עכשו?‬
‫מוזמנים לפנות אלי‪[email protected] / 054-3076696 :‬‬
‫ראיון ‪ /‬שולמית זקבך מראיינת את אריה חסקין‬
‫דרושות משפחות‪/‬משפחה לסיוע לימודי ורגשי‬
‫עבור ארבעה ילדים בגילאי בית הספר היסודי‪.‬‬
‫פעמיים בשבוע‪ ,‬בימי שני ורביעי‪,‬‬
‫בין השעות ‪14:30-16:30‬‬
‫בתשלום סימלי‪.‬‬
‫לפרטים ‪ -‬שירה זגדון‪ ,‬עובדת סוציאלית‬
‫‪02-9939943‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ב”ה‬
‫ברוך דיין האמת‬
‫בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של‬
‫מלכה הירשהורן ז”ל‬
‫(אמא של יוסף יובל)‬
‫יוסף ישב שבעה בביתו שבתקוע‬
‫ברחוב עמוס מספר ‪ ,208‬החל מיום חמישי‪.‬‬
‫שעות ניחום אבלים‪09:00-13:00,16:00-22:00 :‬‬
‫משתתפים בצער המשפחה‬
‫בית תקוע‬
‫פגשתי את אריה חסקין‪ ,‬מזכיר היישוב‪ ,‬לשיחה על הדרכים של תקוע‪.‬‬
‫בתור בעלי פז”ם ארוך ביישוב‪ ,‬העלינו זיכרונות מדרכים שהיו והתרגשנו‬
‫מדרכים שישנן‪.‬‬
‫פתחנו בכביש הרודיון‪-‬ירושלים‪.‬‬
‫כמה שחיכינו‪ ,‬יחד עם כל תושבי תקוע‪ ,‬לפתיחתו של הכביש‪ ,‬שנינו‪ ,‬אריה‬
‫ואני‪ ,‬לא זכרנו מתי הוא סוף סוף נפתח והיינו צריכים לבדוק באינטרנט‬
‫(ב‪ .2007-‬ידעתם שיש בוויקיפדיה ערך על הכביש הזה?)‬
‫׳אריה‪ ,‬איך הכביש השפיע על תקוע?׳‬
‫אני זוכר שלראשונה קיימנו דיון על תוכנית הכביש ב‪ .1998-‬הייתי אז חבר‬
‫בוועד המנהל‪ ,‬ישבתי בדיון הזה וחשבתי שדמיוני שזה יקרה‪ .‬אבל בסוף‪,‬‬
‫אחרי כמעט ‪ 10‬שנים‪ ,‬זה קרה‪ .‬הרבה דברים שנראו פעם דמיוניים ביישובנו‬
‫הקטן קרו בסוף‪ .‬צריך מצד אחד להאמין ומצד שני להתמיד בעשייה לאורך‬
‫שנים כדי לממש את מה שמאמינים בו‪.‬‬
‫זמן הנסיעה לתקוע התקצר ל‪ 10-‬דקות מירושלים והדרך הפכה להיות‬
‫הרבה יותר בטוחה מבחינת הנהיגה וגם בגלל שהיא כמעט לא עוברת‬
‫בשטח ערבי בנוי‪ .‬בעקבות פתיחת הכביש‪ ,‬יותר אנשים רצו לבוא לפה‪ .‬אבל‬
‫לא רק הכביש תרם לרצון של הרבה אנשים להגיע לתקוע‪ .‬תקוע מהווה‬
‫מקום מאד איכותי‪ ,‬הפתיחות שלה לקהלים רבים מאפשרת לאנשים רבים‬
‫להגיע לפה‪ .‬יש פה קהילה מגובשת ומעניינת‪ .‬בנוסף‪ ,‬תקוע היא גם אחד‬
‫היישובים הבודדים שנותרו עם עתודות קרקע מאושרות בעשור האחרון‪.‬‬
‫תקוע היא היום בין היישובים שגדלים הכי הרבה והיא שילשה את עצמה‬
‫בעשור האחרון‪ .‬פקיד במשרד השיכון אמר לי שרק היישוב נריה צומח‬
‫באחוזים כמו תקוע‪.‬‬
‫עד לפתיחת הכביש‪ ,‬תושבי היישוב נסעו לירושלים דרך צומת הטי והכפר‬
‫הערבי וזה היה פחות בטוח‪ ,‬גם בגלל הערבים וגם בגלל איכות הכביש‪.‬‬
‫לפני שנת ‪ 2000‬היה כביש אחר שחיבר בין תקוע לירושלים‪ .‬הכביש נקרא‬
‫כביש המזבלה‪ ,‬בגלל הזבל שהיה זרוק בסביבה‪ .‬זה היה כביש ארוך ומפותל‪,‬‬
‫שעבר מעל ואדי ובשטח ערבי בנוי והנסיעה בו לירושלים ארכה כ‪20-‬‬
‫דקות‪ .‬הכביש הזה היה פחות או יותר מקביל לכביש שיש היום ועבר דרך‬
‫הכפר זעתרה ופאתי בית סחור (הכביש היום הוא עוקף זעתרה)‪ .‬בתחילת‬
‫האינתיפדה‪ ,‬במוצאי ראש השנה ‪ ,2000‬הכביש נסגר כי הצבא לא רצה‬
‫להשקיע כוחות בשמירה גם על הציר שלנו וגם על ציר המנהרות‪.‬‬
‫סקופ לתקועיתון‪ -‬סלילת הכביש הקבוע בין א’ ל‪-‬ב’‪:‬‬
‫הדרך בין תקוע א’ ל‪-‬ב’ היא זמנית ואנחנו משקיעים בה הרבה כסף כדי‬
‫לסתום בורות שנפערים בה‪ .‬ביום חמישי שעבר היה עוד פעם דיון במשפט‬
‫על השטחים המוחזקים ע”י גדעון יקותיאל‪ .‬בית המשפט התיר לסלול את‬
‫הכביש המתוכנן הקבוע מתקוע א’ לתקוע ב’‪ ,‬בהתאם לפסיקה קודמת‬
‫שלו לפני כחצי שנה‪ .‬ביום חמישי‪ ,‬בית המשפט התיר בפועל את סלילת‬
‫הכביש ומיד ביום ראשון ביצענו כבר גידור של תוואי השטח הנחוץ לסלילת‬
‫הכביש והתחלנו בעבודות עפר לסלילת כביש הקבע‪.‬‬
‫הכביש הזמני הנוכחי לתקוע ב’ נסלל ללא תוכנית‪ .‬הדרך הזאת נסללה לפני‬
‫‪ 22‬שנה בלילה‪ ,‬כדי שהערבים לא יוכלו להפריע לתפיסת אדמות לצורך בניית‬
‫תקוע ב’‪ ,‬שהיו אדמות מדינה‪ .‬זאב חבר (זמביש)‪ ,‬מזכ”ל אמנה‪ ,‬הלך בלילה‬
‫עם פנס ובלי תוכנית והראה את התוואי לבולדוזר שפרץ את הדרך‪ ,‬ואחריו‬
‫הלכנו כמה חבר’ה צעירים שאבטחנו אותו עם עוזי‪ .‬המבצע תוכנן לאחד‬
‫הלילות‪ ,‬אבל אחרי שהכינו הכול‪ ,‬גילו שהנהג של הבולדוזר ערבי וביטלו‬
‫את המבצע‪ .‬למחרת כבר ארגנו נהג אחר‪ ,‬שהיה יהודי עולה חדש מרוסיה‪.‬‬
‫בשנה הראשונה הכביש היה קשה עד בלתי אפשרי למעבר כלי רכב פרטיים‪,‬‬
‫כי הוא לא היה סלול‪ .‬לפעמים הכביש היה כל כך לא עביר‪ ,‬במיוחד כשסללו‬
‫אותו באספלט‪ ,‬והיינו משאירים את הרכב ב‪-‬א’ וממשיכים הביתה ברגל‪.‬‬
‫בעתיד הכביש הזה יתבטל ולצד הכביש החדש שמתחיל להיסלל עכשיו‪,‬‬
‫תיבנה שכונת מבואות תקוע ב’‪.‬‬
‫תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה ‪3 18.12.2014‬‬
‫חינוך‬
‫אחד הדברים שלמדתי על חינוך במהלך עבודתי הוא שחינוך הוא לעולם דרך ואף פעם לא מטרה‪ .‬החינוך הוא תחנות בדרך ולעולם אינו נפסק או מגיע למקום מוגדר‪.‬‬
‫כל הניסיונות למצב אותו‪ ,‬למספר אותו‪ ,‬לתפוס אותו‪ ,‬להחליט מה חשוב בו‪ ,‬מהי דמות הבוגר הרצויה ואפילו מהי מטרת החינוך לכשעצמו‪ ,‬נידונו להיות גם הם חלק‬
‫מאותה דרך‪ ,‬תמיד בדיון‪ ,‬בקונפליקט‪ ,‬והנופים משתנים תדיר כבנסיעה מהירה‪ .‬הדבר החשוב יותר מהמקום אליו הולכים הוא איך הולכים‪ -‬כיצד אנו מתייחסים‬
‫אל המצב הנוכחי‪ ,‬אל הרגע הנתון‪ ,‬אל הילד שמלכלך את הקיר עם כדור מלא בוץ‪ ,‬אל הריב הקטן מאחורי גבנו‪ ,‬אל הילדה ששותקת מתחילת השיעור‪ ,‬אל המורים‬
‫שלא מסתדרים‪ ,‬אל הבלגן שנשאר בסוף היום‪.‬‬
‫בתוך כך אנו חווים בבית הספר התמודדות חדשה עם מס’ חסר תקדים של תלמידים וכיתות וכמובן‪ -‬מורים‪ .‬הרבה מורים מצויינים וחדשים שעוד לא מכירים‬
‫לגמרי את השפה‪ -‬שלא לגמרי יודעים איך להתמודד עם עז שנכנסת לכיתה או טווס בחלון‪ ,‬עם ילדים מכל גווני הקשת והוריהם‪ ,‬עם השפה הלימודית‪ ,‬החווייתית‬
‫וההתנסותית של אח”י‪ .‬לשם כך בית הספר פתח השנה באופן יסודי ומעמיק מערכת שלמה של השתלמויות וחניכה והיא מובאת כאן לפניכם במלואה‪ .‬קחו כמה‬
‫דקות לצלול לתוך העולם המורכב והמעניין של מורי בית הספר אח”י‪ .‬אני מבטיח לכם שתופתעו מההיקפים והרצינות‪.‬‬
‫יוסי סוויד‪.‬‬
‫פיתוח מקצועי בבית ספר אח”י – תשע”ה ‪ /‬נאוה מלכיאל‬
‫בית הספר מונה השנה‪ ,‬בלי עין הרע‪ ,‬למעלה מ‪ 80-‬אנשי צוות!‬
‫פיתוח הצוות מתקיים בשני ערוצים עיקריים‪:‬‬
‫ •השתלמויות‬
‫ •הנחיה והכוונה של רכזים ומדריכים חיצוניים במקצועות השונים‬
‫השתלמויות‪:‬‬
‫השתלמויות חיצוניות‪ :‬מורים חדשים ומורי החינוך המיוחד משתלמים בהשתלמויות‬
‫של משרד החינוך‪ .‬רכזים מקצועיים לומדים את תחום הריכוז שלהם דרך משרד‬
‫החינוך‪ .‬כמו כן יש מורים הלומדים לתארים אקדמיים גבוהים על בסיס אישי‪.‬‬
‫השתלמויות פנימיות‪ :‬בבית הספר מתקיימות השנה שלוש השתלמויות‪:‬‬
‫‪1.1‬השתלמות לכלל הצוות – העוסקת בחזון בית הספר‪ :‬השתלמות זו עוסקת‬
‫באושיות בית הספר כגון‪ :‬בית ספר משלב‪ ,‬למידה משמעותית אינטגרטיבית‬
‫והוליסטית‪ ,‬ראיית הטוב שבילד ובכל איש צוות‪ ,‬יחסים ואווירה טובים‬
‫המאפשרים קיום מקום מגוון ומורכב‪ .‬ההשתלמות מונחית על ידי יעל בירן‪,‬‬
‫איריס זינגר‪ ,‬הדסה פרומן ונאוה מלכיאל‪.‬‬
‫‪2.2‬השתלמות לקבוצה של כ‪ 20-‬מורים – העוסקת בספרות ילדים‪ :‬השתלמות זו‬
‫היא השתלמות המשך (ולכן קרויה אצלנו ‘הסיפור ‪ )’2‬להשתלמות שהתקיימה‬
‫בשנה שעברה ועסקה באגדות ובכוחו המרפא של הסיפור‪ .‬בפגישות אנחנו‬
‫פוגשים יצירות ספרותיות לילדים בגילאי בית הספר היסודי‪ .‬אנו דנים‬
‫באפשרויות שהן מביאות‪ ,‬בדרכים להגיש אותן לתלמידים ובעושר וההשפעה‬
‫שלהן על נפש האדם ורוחו‪ .‬ההשתלמות מונחית על ידי נאוה מלכיאל‪.‬‬
‫‪3.3‬השתלמות למורות החשבון בבית הספר‪ :‬ההשתלמות עוסקת בעולם החקר‬
‫והפליאה של המתימטיקה – מלכת המדעים ‪ -‬שיש בה סדר‪ ,‬הרמוניה‪ ,‬קצב‬
‫ומוסיקליות‪ .‬בפגישות עוסק הצוות באופן מעמיק ויצירתי בנושאים מתורת‬
‫המספרים ובהבאתם לפתחם של הילדים כך שייהנו‪ ,‬יגלו‪ ,‬יחקרו ויתפתחו‪.‬‬
‫ההשתלמות מונחית על ידי עינת בר יוסף‪.‬‬
‫עבודת הרכזים‪:‬‬
‫קיימים רכזים מטעם בית הספר ובנוסף מדריכים חיצוניים בתחומים אלו‪ :‬חינוך‬
‫לשוני‪ ,‬יהדות‪ ,‬חשבון‪ ,‬אנגלית‪ ,‬מדעים ומחשוב‪.‬‬
‫חינוך לשוני‪:‬‬
‫רכזת‪ :‬רינת אפיק‪ .‬רינת מנחה את המורים לעברית‪ ,‬כל אחד ואחת לפי צרכיו‪,‬‬
‫אוספת נתונים ממבחנים שעורך הצוות בכיתות‪ ,‬משתפת בחומרי למידה רלוונטיים‬
‫באופן שוטף ועוקבת אחר יישום תכנית הלימודים בכיתות השונות‪.‬‬
‫מדריכות חיצוניות‪ :‬נתנאלה בן דוד (מדריכה לעברית מטעם משרד החינוך)‪,‬‬
‫נפגשת אחת לחודש עם כל מורה לעברית‪ .‬עינת בר יוסף נפגשת עם צוות מחנכי‬
‫כיתות א’ ומדריכה אותם אישית‪.‬‬
‫‪ 4‬תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה ‪18.12.2014‬‬
‫יהדות‪:‬‬
‫רכזת‪ :‬איריס זינגר‪ .‬איריס מנחה באופן אישי את המורים המלמדים מקצועות‬
‫כמו תורה‪ ,‬משנה‪ ,‬אגדה וגמרא‪.‬‬
‫הדסה פרומן מנחה את מורי כיתות ז’ ומחנכים נוספים בתחומים אלו‪.‬‬
‫בימי שישי התפתחה מסורת של בית מדרש למורים‪ ,‬מתוך ‘קנאה’ בתלמידים‬
‫הלומדים בבית המדרש‪ .‬כך תראו ביום זה מורים יושבים בחבורת לימוד לצד‬
‫תלמידים הלומדים חבורות חבורות‪.‬‬
‫כמו כן לומדים המורים בימי שישי בהפסקה קטע מפרשת השבוע‪ ,‬בכל שבוע‬
‫בהנחיית מורה אחר‪ .‬פורמט זה יוצר היכרות מעמיקה בין אנשי הצוות וחשיפה‬
‫לנקודות מבט שונות על הפרשה‪.‬‬
‫חשבון‪:‬‬
‫רכזת‪ :‬רחל כרמלי‪ .‬רחל מלווה את המורות לחשבון ומשתתפת קבועה בהשתלמות‬
‫המקצועית‪ .‬היא עוקבת אחר תכנית הלימודים ואחר הישגי התלמידים במקצוע‪.‬‬
‫מדריכות חיצוניות‪ :‬שושי גרינבוים ועינת בר יוסף‪ .‬עינת צופה בצוות החשבון‬
‫ומדריכה אותם באופן אישי‪ ,‬ושושי נפגשת אחת לחודשיים עם כל מורה‪.‬‬
‫אנגלית‪:‬‬
‫רכזת‪ :‬חמדת קופולוביץ‪ .‬חמדת מנחה את צוות האנגלית ועוקבת אחר תכנית‬
‫הלימודים והישגי התלמידים‪ .‬במפגשים הקבוצתיים בהנחית חמדת הן דנות‬
‫ומתלבטות בעניינים שוטפים (לדוגמה‪ :‬האם לשבץ תלמידים בפרויקט ‘חוזקות‬
‫אנגלית’ לפי רמתם או לפי בקשתם)‪ ,‬מתעמקות באתגרים ובקשיים שעולים‬
‫ומעשירות אחת את השנייה בידע ובניסיון שלהן‪.‬‬
‫מדעים‪:‬‬
‫רכזת‪ :‬יעל לוזון‪ .‬יעל נפגשת עם צוות המדעים להכוונה ולהדרכה‪ .‬היא עוקבת‬
‫אחרי תכנית הלימודים במדעים ואחרי הישגי התלמידים‪ .‬במפגשים מושם דגש‬
‫על תרגום תכנית הלימודים לביצוע בכיתה‪ .‬פגישת הצוות מפרה את המורים‬
‫הדדית ועוזרת להם לתכנן את ההוראה שלהם קדימה‪ .‬כמו כן מושם דגש על‬
‫חיבור בין התכנית במדעים לתחומים אחרים הנלמדים בבית הספר באותה‬
‫תקופה (למידה הוליסטית)‪.‬‬
‫מחשוב‪:‬‬
‫רכז‪ :‬אהרון פרידלנדר‪ .‬אהרון מנחה את המורים ברזי השימוש במחשב וברשת‪.‬‬
‫המורים שהם ‘מהגרים’ במרחב הווירטואלי מנסים להשלים פערים כדי להיות‬
‫בקשר עם התלמידים שעבורם זהו ‘מגרש ביתי’‪.‬‬
‫המחשבים מייעלים את עבודתו של המורה ועוזרים לו להיות בקשר שוטף עם‬
‫הצוות ועם ההורים‪ .‬כמו כן חלק מעבודת המורה היא להנחות את התלמידים‬
‫בשימוש נבון במחשב‪.‬‬
‫מנחה חיצוני‪ :‬מרדכי ליפשיץ‪ .‬המורים עוברים השתלמות בת ‪ 8‬מפגשים עם מרדכי‪.‬‬
‫“חנוך לנער על פי דרכו” ‪ /‬כתריה עמיאל‬
‫״הפרשנות החלשה‪“ :‬חנוך לנער על פי דרכו”‪ ,‬קרי‪ ,‬על פי דרכם של הוריו‪ .‬העיקר כאן הוא זכות הבחירה להורים‪ ,‬וזה מהווה שופר לכל חינוך אלטרנטיבי באשר הוא‪.‬‬
‫לכאורה זו פרשנות סוטה– הרי נאמר בפירוש על פי דרכו של הנער והוריו כלל לא מוזכרים כאן‪ .‬אבל ייתכן שבעומק הדברים שוכנת כאן אמת עמוקה ואכן ראוי‬
‫לקרוא “דרכו” כ”דרכם”‪.‬‬
‫הפרשנות החזקה‪ :‬קרי‪ ,‬כפשוטו– דרכו של הנער‪ ,‬בלי התחכמויות מיותרות‪ .‬הפרשנות הזו מדברת על החינוך הרדיקלי ביותר שאפשר״‪.‬‬
‫דני לסרי‪.‬‬
‫על מה בעצם מדברים כשמדברים על דרך חינוכית? על משנה סדורה‪ ,‬ערוכה של צבעים וצורות על השולחן‪ .‬כמו חומרי גלם‪.‬‬
‫ומיוסדת שבה מאמינים ההורים? המחנכים? או שמא כאשר מדברים על אמרתו אולי אנחנו‪ ,‬המבוגרים הפתוחים‪ ,‬שמוכנים לראות גם דרכים פחות קונבנציונליות‬
‫של החכם מכל אדם‪“ ,‬חנוך לנער על פי דרכו”‪ ,‬מתכוונים באמת ובתמים לדרכו בחינוך‪ ,‬נקרא לזה בשמות יפים ונאמר שהילד מתנסה תחושתית‪ ,‬מפתח מוטוריקה‬
‫הייחודית‪ ,‬החד‪-‬פעמית של הנער? לשביל הלא‪-‬מסומן שלו? ואיך בכלל אפשר עדינה‪ ,‬מפתח יצירתיות ולומד הבדלים בין מרקמים שונים‪ .‬אולי כל זה גם נכון‪.‬‬
‫אבל האמת היא שאת הילד זה לא מעניין‪ .‬לא אכפת לו אם הוא מפתח מוטוריקה‬
‫לחנך ככה?‬
‫דני לסרי מציע לפרש את המשפט בשתי דרכים‪ .‬באחת‪ ,‬הוא מכיר בכך שלכולנו גסה או עדינה‪ ,‬לומד וויסות חושי או גדל להיות אמן‪ .‬האמת היא שהוא בכלל לא‬
‫דרך ייחודית‪ ,‬אבל גם בכך שאין לנו באמת שום אפשרות אמיתית לדעת בוודאות עסוק בלגדול להיות משהו כרגע‪ ,‬הוא פשוט רוצה לשחק בבוץ‪ .‬אז רגע‪ ,‬אם אני‬
‫מהי דרכו של הילד והוא קורא לנו ללכת עם זה עד הסוף‪ .‬אני מכירה בזה שלעולם מאפשרת לו לשחק בבוץ בלי להתרכז ביתרונות החינוכיים שזה מקנה לו‪ ,‬זה‬
‫לא אדע מה הכי טוב עבור ילדיי ובאיזה עתיד הם עתידים לחיות‪ ,‬ולכן מראש‪ ,‬אני אומר שהוא לא יפתח את החושים ויגדל להיות אמן? אולי כן ואולי לא וזה לא‬
‫לא מתיימרת להכריז שאני עושה כך וכך למענם‪ ,‬אלא כי ככה אני רואה ומבינה ממש משנה‪ .‬גם אם אאפשר לו לשחק בבוץ מהטעמים החינוכיים הנכונים‪ ,‬זה לאו‬
‫וככה הכי נכון לי לגדל את ילדי‪ .‬יש כאן ענווה‪ .‬כל כמה שאתיימר לדעת מה הכי דווקא אומר שהוא אכן ילמד את מה שאני מבקשת‪ .‬גם אם אתעלם מטעמים אלו‪,‬‬
‫טוב בשביל הזולת‪ ,‬לעולם לא אוכל לדעת זאת בביטחון‪ .‬ועם כמה שקשה לנו לא אפחית את הסיכויים שלו ליהנות מהם ודווקא כן ללמוד ולהתפתח‪ .‬אבל דבר‬
‫לפעמים להכיר בזה‪ ,‬הילד שלי (שלי!) הוא אכן זולת‪ ,‬ולכן אני מחזירה את הפוקוס אחד אני והילד יכולים להרוויח מהתעלמות כזו‪ -‬אם אבחר לשים רגע בצד את כל‬
‫מה שאני יודעת על חינוך ועל טובתו של הילד ופשוט אהיה שם ואהנה איתו ממה‬
‫לעצמי ונותנת לדרך שלי להוביל אותי‪.‬‬
‫בדרך השנייה‪ ,‬הוא מבקש ללכת צעד נוסף קדימה‪ .‬הוא מבקש להזיז הצידה את שהוא אוהב לעשות‪ ,‬אם אראה את שלולית הבוץ לרגע דרך העיניים שלו‪ ,‬כמו‬
‫“טובתו של הילד” כפי שאנו מבינים אותה‪ ,‬את “ההכנה לעתיד” ואת האסכולות מים ואדמה‪ ,‬לא רק שהרווחתי הסתכלות עשירה ונהדרת על החיים‪ ,‬הרווחתי גם‬
‫החינוכיות‪ ,‬ולנסות להביט בעולם לרגע דרך עיניו של הילד‪ .‬מה שמתגלה במבט מפגש‪ .‬כשהילד שלי יסתכל לי בעיניים‪ ,‬והן ישקפו לו את עצמו‪ ,‬הוא יבין שאנחנו‬
‫נמצאים כאן יחד‪ .‬מזה הילד ירוויח הרבה יותר מאשר רווח לימודי כזה או אחר‪.‬‬
‫כזה‪ ,‬שונה לחלוטין ממה שנראה במבט רגיל של מבוגר‪.‬‬
‫שלולית הבוץ כבר לא נראית כמו מכשול אותו יש לעקוף בזהירות‪ ,‬אלא כמו הזדמנות הוא ירוויח מבוגר שאוחז בידו וצועד יחד איתו בעולם‪ ,‬מבוגר שמסתכל יחד אתו‬
‫פז לקפוץ‪ ,‬להשפריץ ולהשתכשך‪ .‬זה ממש נראה כמו מים ואדמה מעורבבים‪ .‬צלחת ורואה את מה שהוא רואה‪ ,‬מבוגר שחי איתו על אותה פלנטה‪.‬‬
‫הפסטה כבר לא נראית כמו אוכל שנמצא שם כדי לשבוע‪ ,‬אלא כהזמנה למשחק‬
‫“ובלכתך בדרך” ‪ /‬אורי בן דוד‬
‫השביל הזה מתחיל כאן‪ ,‬בין סניף בנק למעיין‪ ,‬לא ברור‪ ,‬לא תמיד מסומן‪[ ...‬אהוד בנאי]‬
‫הטיולים במדבר תמיד היו בשבילי זמן של מחשבות והתבוננות‪ .‬באחד מהם‪ ,‬בין הגבעות של ספר המדבר‪ ,‬מצאתי עצמי מתבונן על הדרך עצמה‪ ,‬על המסלול המסומן‬
‫בלבן‪ -‬אדום – לבן‪ .‬מצאתי במסלול מימד מסויים של שיעבוד‪ :‬אנחנו משועבדים לטייל בשביל המסומן‪ .‬איננו יכולים לטייל היכן שאנו רוצים‪ .‬אמנם אפשר לבחור‬
‫אזור בארץ ואפילו נחל ספציפי לטייל בו‪ ,‬אבל קיים מסלול ברור‪ :‬הדרך יוצרת גבולות‪ .‬אנחנו‪ ,‬המטיילים בדרך‪ ,‬הולכים רק בין השוליים הימניים לשוליים השמאליים‬
‫ולא יורדים מהשביל המסומן‪.‬‬
‫כבר התרגלנו שכשאנחנו מתכננים טיול‪ ,‬איננו מסתכלים על הנחלים המעיינות או ההרים אלא מחליטים לטייל לפי המסלול הרלוונטי‪ .‬אם תשימו לב לצורה שבה‬
‫מודפסת מפת הטיולים‪ ,‬תבחינו שתוואי השטח‪ ,‬ההרים והנחלים מופיעים בצבעים דהויים ואילו הצבעים החזקים משמשים דווקא לסימוני השבילים בצבעים השונים‪.‬‬
‫ישנן כמה סיבות המשאירות אותנו על הדרך‪ -‬כי אסור לרדת משבילים בשמורת טבע‪ ,‬כי אפשר ללכת לאיבוד במדבר‪ ,‬ובכלל זאת לא הדרך‪ ,‬אז למה לרדת מהשביל?‬
‫הרשויות השקיעו בסימון ובהכוונה‪ ,‬פקחים עבדו ימים שלמים כדי שהיו סימנים ברורים שישאירו אותנו על השביל‪ ,‬מאיפה בא הרעיון הזה בכלל?‬
‫והנה אנו מוצאים את עצמנו מטיילים במקומות שתכננו בשבילנו‪ ,‬יכולים רק לראות את ההרים והנחלים שמחוץ לשוליים‪ ,‬אבל הם נשארים מחוץ לתחום בשבילנו‪,‬‬
‫בשל העובדה הפשוטה שאין שביל מסומן המוליך אליהם‪.‬‬
‫הנה עוד תוצאה ישירה של השביל המסומן‪ -‬כולנו נעים על אותם השבילים‪ .‬האם חשבתם פעם איך יתכן שבמדבר כ”כ גדול יחסית לכמות המטיילים שבו‪ ,‬אנחנו‬
‫אף פעם לא לבד‪ ,‬תמיד נפגוש אנשים נוספים על אותה הדרך?‬
‫אין את הדרך שלי‪ .‬אין בכלל אופציה כזו שתהיה דרך רק שלי‪ ,‬טיול שיהיה מיוחד לאדם המיוחד שהולך בו‪ .‬כולנו נעים על אותם שבילים‪ ,‬תנועה המביאה למצב‬
‫שכמעט ואין אדם שלא טייל באותו מסלול בדיוק יותר מפעם אחת‪ .‬אבסורד‪ ,‬בהתחשב באינסוף של המדבר‪.‬‬
‫ואולי אלו החיים‪ .‬אנחנו חיים במסלולים המסומנים‪ ,‬משועבדים לנורמות‪ ,‬גם כאשר אנחנו בעצמנו מתכננים את הטיול‪ .‬החיים‪ ,‬האפשרויות שלפנינו‪ ,‬הן אלו‬
‫המסומנות ללא הרהור של ירידה מהמסלול‪ .‬נזהרים שלא לרדת לשוליים כי זה אסור וגם אפשר ללכת לאיבוד באינסוף של החיים‪ .‬בעצם דרך החיים כבר כתובה‬
‫על המפה ואנחנו רק חיים את המפה הזו‪.‬‬
‫אין חיים שהם רק שלי‪ ,‬כולם חיים על אותה הדרך‪ 12 :‬שנות לימוד‪ ,‬צבא‪ ,‬תואר ראשון‪ ,‬תואר שני‪ ,‬עבודה‪ ,‬משפחה‪ ,‬פנסיה‪ ...‬כבר התרגלנו שאלו החיים‪ ,‬וגם כשאנו‬
‫רואים את הנוף שמעבר לשביל‪ ,‬זה רק לראותם בלבד‪.‬‬
‫רק ברגעי חסד עוד מנצנצת בנו האפשרות לחיות בשביל חדש‪ ,‬אפשרות שמחזירה אותנו לילדות שבה הכל היה פתוח‪ ,‬אפשרות שכמעט מיד נעלמת עם הבזק‬
‫הנורמליות הראשון‪.‬‬
‫והנה לנו אפשרות אחרת לטייל‪ :‬לבחור על המפה את הנחלים וההרים היפים באמת ולטייל אליהם גם כשאין סימון‪ .‬אמנם זה מסוכן וצריך לדעת לקרוא מפה‪ ,‬לדעת‬
‫איפה יש תהום או צוקים‪ .‬בשביל זה לומדים לקרוא מפה! אפשר גם לתת לשטח להפתיע אותנו‪ ,‬לאתגר את עצמנו‪ ,‬לחפש ולמצוא את הדרך שלנו‪.‬‬
‫זה הופך את תכנון הטיול לאחר לחלוטין‪ -‬למחוק מהמפה את סימוני השבילים ולבחור בעצמנו את הדרך‪ .‬יתכן ויתברר שחלק מדרכנו עוברת במסלול מסומן‪ ,‬אבל‬
‫היא כבר לא משועבדת אליו‪ ,‬וכשרואים פסגה רחוקה‪ ,‬אפשר להעפיל אליה ולגעת בסלעים המוזרים ולא רק להביט מהשביל‪.‬‬
‫ואולי כך גם בטיול הגדול של החיים‪ .‬באמת יש לנו אפשרות לחיות כמו שאנחנו רוצים‪ ,‬בדרך חיים שנכונה רק לנו‪ ,‬כי נבראנו שונים לחלוטין מכל השאר‪ ,‬כי אנחנו‬
‫חייבים לומר שכל העולם נברא בשבילנו‪ -‬בשביל המיוחד שלנו‪ .‬כך החיים גדולים באמת ולא רק נסיון חיקוי‪ .‬אלו חיים שלא היו לעולם ולא יהיו עוד אחרי‪ ,‬חיים יפים‬
‫שמותר בם לגעת ולהיות בדברים ולא רק להביט מהצד ולקנא‪.‬‬
‫ובלי משים כבר הגעתי לקצה מצוק ההעתקים מעל לנוף המדהים של ים המלח והרי מואב‪ ,‬מניח בצד את התרמיל ואת המחשבות‪ ,‬כל דרך צריכה גם לנוח‪.‬‬
‫תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה ‪5 18.12.2014‬‬
‫מורה דרך ‪ /‬אלעד צור‬
‫את הקטע הבא אני כותב בעודי יושב מול הנוף הנהדר של ראש הנקרה‪ .‬זאת מכיוון שהעבודה שלי‪ ,‬שעליה אני‬
‫עומד לספר לכם‪ ,‬היא טיול בכל רחבי ארצנו המקסימה‪ .‬אני אלעד צור‪ ,‬תושב תקוע מזה שנתיים (כלומר ותיק)‪.‬‬
‫נשוי לאפרת‪ .‬למדתי חינוך בהרצוג (ואני עדיין לומד‪ ,‬זו השנה ה‪ ,)11-‬וקורס מורי דרך של משרד התיירות‪.‬‬
‫אני מורה‪-‬דרך‪ .‬זה לא שאני ממש מורה את הדרך לחיים; אני לא עוסק בקבלה‪ ,‬אסטרולוגיה או ייעוץ פנסיוני (אם‬
‫כי אני מוכן לנסות‪ ,‬אם לקוח ממש ירצה)‪ .‬בתור מורה דרך‪ ,‬העבודה שלי היא בעיקר לתכנן חופשה משפחתית‪,‬‬
‫וגם לצאת לחופשה שתכננתי‪ ,‬רק שהמשפחה היא לא שלי‪ .‬בדרך כלל מדובר במשפחת תיירים דוברי אנגלית‪.‬‬
‫מה זה להיות מורה דרך להיות מורה דרך זה שילוב של כמה מקצועות‪ .‬צריך להיות קצת בדרן‪ ,‬קצת שומר ראש‪,‬‬
‫קצת נהג‪ ,‬קצת בייביסיטר‪ ,‬קצת מטפס הרים‪ ,‬קצת מורה‪ ,‬קצת עיתונאי‪ ,‬קצת גננת‪ ,‬קצת שגריר… אה‪ ,‬וגם קצת‬
‫מדריך‪ .‬להיות מורה דרך גם אומר שכשאני בעבודה‪ -‬אני בטיול‪ ,‬וכאשר יש לי חופש‪ ,‬לפעמים הדבר האחרון שאני‬
‫רוצה לעשות זה לטייל‪ .‬אשתי והילדים צריכים להשקיע מאמצים לשכנע אותי לצאת מהבית…‬
‫שגריר ישראל בסנדלים חוץ מאשר לטייל בארץ‪ ,‬יש לי את הזכות להציג לאנשים שמבקרים בארץ את הארץ ואת‬
‫מה שקורה בה‪ .‬בדרך כלל הידע הקודם של התיירים מתבסס בעיקר על כלי תקשורת‪ ,‬שמראים תמונה רדודה‬
‫ולעיתים קודרת לגבי מה שקורה בארץ‪ .‬אני תמיד אוהב לראות את ההבעה שלהם כשרואים את יפי הנוף הנשקף‬
‫בנסיעה בהרי יהודה‪ ,‬בגליל או על חוף הים‪ ,‬כאשר הם ציפו לראות בארץ בעיקר מדבר‪ ,‬גמלים וחיילים‪ .‬לרוב אני‬
‫נמצא עם קבוצה במשך כמה ימים ויש לי הזמן גם להתחבר איתם וליצור בינינו אמון וחברות‪ .‬יש לנו זמן (נסיעות‬
‫ארוכות לצפון ולדרום…) לשיחות מעמיקות על מה שקורה בארץ והם שואלים שאלות בעניין רב‪.‬‬
‫כיף לפגוש אנשים מכל העולם הסיבות העיקריות שעברנו לתקוע הן הקהילה שיש כאן ואוסף האנשים הנהדר‬
‫המגוון והמעניין שאנחנו פוגשים פה יום יום‪ .‬בתור מורה דרך‪ ,‬אני גם זוכה לפגוש אנשים‬
‫מכל העולם‪ .‬לאחרונה‪ :‬בולגריה‪ ,‬פיליפינים‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬הולנד‪ ,‬סינגפור‪ ,‬קנדה‪,‬‬
‫ארצות הברית ועוד‪ .‬מפגש עם מגוון כזה של אנשים הוא מעניין ומרחיב את הדעת‪ .‬כמעט‬
‫כמו לגור בתקוע‪.‬‬
‫איך נעשית העבודה ראשית חכמה יש להביא תיירים‪ .‬לשם כך אני מפרסם באינטרנט דברים‬
‫מעניינים על הארץ‪ ,‬על אתרי התיירות ועוד‪ ,‬וגם משתדל (בהצלחה מועטה) לשמור על קשר‬
‫עם אנשים שביקרו בארץ בעבר‪ ,‬וכך חבריהם פונים אלי כשהם מתעניינים בחופשה בארץ‪.‬‬
‫יש להכיר היטב את המטיילים כדי לבנות להם טיול מתאים‪ .‬נער בן ‪ 16‬עלול להשתעמם‬
‫במוזיאון המיסים (יש דבר כזה‪ ,‬בתל אביב) וסבתא עשויה להתקשות בטיול בנחל צאלים;‬
‫יש האוהבים ארכאולוגיה ויש ששונאים ארכאולוגיה; יש כאלה שמתאים להם לטייל ברגל‬
‫ויש כאלו שכדור פורח מתאים להם; חלק מהתיירים ניקח לקטיף דובדבנים וחלק לאימון‬
‫קרב מגע ישראלי‪.‬‬
‫לאחר שהגענו להסכמה על תכנית הטיול‪ ,‬עוברים (אם אין מלחמה) לשלב הביצוע‪ .‬הקבוצה‬
‫נוחתת בארץ ‪ -‬ברוכים הבאים! מעמיסים אותם על האוטו ונוסעים לטייל‪.‬‬
‫חשוב לי שהטיול יהיה כיף אך משמעותי; שילמדו היסטוריה ויהדות‪ ,‬אבל שלא ישתעממו; שיכירו את מחנה יהודה‬
‫אבל לא ידלגו על יד ושם; שיהיה מעניין למבוגרים ופאן לילדים; שיספיקו הרבה אבל לא יקרסו מעייפות… ובסוף‬
‫להיפרד מהם ולהשאיר אצלם אהבת הארץ וטעם של עוד‪.‬‬
‫כמה טיפים לתכנון טיול מוצלח‬
‫כדאי מאוד לתכנן את הטיול מראש לפרטים‪ .‬אמנם בהרבה מקרים רוצים לעשות שינויים להיות ספונטניים‪ ,‬אבל‬
‫כדאי לעשות את זה על בסיס תכנית מוכנה‪ .‬ככה כולם רגועים יותר‪.‬‬
‫טעות נפוצה היא לנסות להספיק המון באותו יום כי “אנחנו כבר פה‪ .‬מתי נהיה פה עוד פעם”‪ ,‬אבל עדיף לבקר‬
‫במעט מקומות‪ ,‬לחוות אותם בסבלנות ולעומק‪ ,‬מאשר לראות הרבה מקומות בדילוגים זריזים‪ .‬אתם גם תזכרו‬
‫הרבה יותר טוב טיול שבו ביקרתם בפחות מקומות וביליתם בכל מקום יותר זמן‪ .‬לגבי המקומות שלא תגיעו אליהם‪,‬‬
‫אומר לכם מה שאני אומר לתיירים‪ :‬טוב מאוד שלא ראיתם הכול‪ ,‬ככה תרצו לבוא לכאן שוב…‬
‫ביקור במקום שדורש מאמץ פיזי‪ ,‬כדאי לעשות בתחילת היום כשכולם (ובמיוחד הילדים) רעננים‪ .‬כנ”ל לגבי מקום‬
‫שדורש ריכוז‪ ,‬למשל אם החלטת לטייל ברכס שיירות ולספר על ימי הפלמ”ח לילדים בכיתה ז’‪.‬‬
‫אטרקציה כדאי לשמור לסוף היום‪ .‬ככה לילדים יש משהו לצפות לו ואז הם ישתפו פעולה במשך כל היום‪ .‬לדעתי‬
‫לטיול עם ילדים כדאי אטרקציה אחת ביום‪-‬יומיים‪.‬‬
‫בעונות שבהן האתרים עמוסים מאוד (קיץ‪ ,‬חופשת פסח)‪ ,‬אם תקומו קצת מוקדם‪ ,‬אתם יכולים עדיין ליהנות‬
‫לפני שרבבות ישראל מגיעים בהמוניהם (ולא שיש לי משהו נגד אוסף גדול מיוזע וקולני של משפחות עם צידניות‪,‬‬
‫מנגלים ומוזיקה רועשת‪ ,‬נדחפים בתורים‪ ,‬מעיפים כדורי רגל‪ ,‬רבים ומקטרים)‪.‬‬
‫‪ 6‬תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה ‪18.12.2014‬‬
‫אימון יהודי ‪ /‬אלה בר‪-‬יוסף‬
‫קשה שלא להתייחס לדרך בהקשר של חנוכה‪ .‬חנוכה מגיע מידי שנה בתקופה‬
‫החשוכה‪ ,‬כשהלילות ארוכים והימים קצרים‪ ,‬וכן סיפור חנוכה התרחש בפועל‬
‫בתוך תקופה חשוכה לעם ישראל‪ ,‬תחת מלכות יוון‪.‬‬
‫מה עושים כשמרגישים שיש כ”כ הרבה חושך? כשמרגישים תקועים שוב ושוב‬
‫באותה נקודה? כשמרגישים שהחיים מתנהלים רחוק כל כך מהרצונות שלנו?‬
‫הרבה אנשים מגיעים לאימון כשהם מרגישים שאיבדו משהו בדרך או איבדו את‬
‫הדרך בכלל‪ .‬החושך הגדול הוא האמונה שהתבססה לה עם השנים‪ ,‬שמה שאני‬
‫באמת רוצה לא יכול לקרות‪ ,‬בטח לא לי‪ .‬לא יכולה להיות לי הזוגיות שאני באמת‬
‫חולמת‪ ,‬הילדים שאני חולמת‪ ,‬היחסים שהייתי רוצה עם הקרובים אלי‪ ,‬העבודה‪,‬‬
‫הפרנסה‪ ,‬הבריאות‪ ,‬המשקל ועוד‪( ...‬כל אחד יכול להוסיף משלו)‪ .‬הרצון שלי לא‬
‫יכול להתממש כי במציאות דברים לא עובדים ככה‪ ,‬כי אין לי את היכולות לכך‪,‬‬
‫כי הבעל שלי לא נראה לי כמו מישהו שאי פעם ישתנה‪ ,‬והילדים שלי‪ ...‬וכסף זה‬
‫רק בגדר כיסופים‪.‬‬
‫אז השלב הראשון לפני שצועדים בדרך הוא להבין מה אני רוצה באמת‪ ,‬מה הדרך‬
‫שבה אני באמת רוצה לצעוד‪ .‬להעיז לחלום‪ ,‬להעיז להגיד בפני עצמי בקול‪“ :‬זה‬
‫מה שאני רוצה! אפילו שאין לי מושג איך דבר כזה יכול לקרות‪ ,‬אפילו שכולם‬
‫מסביב טורחים להזכיר שוב ושוב שזה לא אפשרי‪ ,‬אפילו שכבר ניסיתי כמה‬
‫פעמים וכבר התייאשתי‪”.‬‬
‫מוטלת עלינו החובה לחלום‪ .‬לרצות‪ .‬להעיז אפילו רק לרצות‪ ,‬עוד לפני האומץ‬
‫להתחיל ללכת על זה‪.‬‬
‫“בשוב ה’ את שיבת ציון היינו כחולמים‪ ”...‬להיות יהודי זה להעיז לחלום‪ .‬שיבת‬
‫ציון היא תוצאה של שנים רבות של חלומות של הרבה יהודים ברחבי העולם‪,‬‬
‫שחלמו שחרית מנחה וערבית את שיבת ציון‪ ,‬שחלמו למרות שהמציאות האפורה‬
‫של הגלות לא ממש הראתה סימני תקווה בנוגע לשיבה הביתה‪.‬‬
‫לחלום זו פעולה ששכחנו ואיבדנו תחת תפיסת המציאות הריאלית‪ .‬זה הרי לא‬
‫ריאלי לחלום!‬
‫באימון היהודי אנחנו קוראים לתחייה את הפעולה שנקרית “השתהות ברצון”‪.‬‬
‫ב”השתהות ברצון” הכוונה היא לעמוד ולרצות‪ ,‬בלי לחשוב מיד איך‪ ,‬מתי ואם‬
‫בכלל‪ .‬פשוט לרצות‪.‬‬
‫את “האם זה אפשרי?” לשים בצד‪ ...‬רק לרגע‪ .‬רק לכמה רגעים ביום‪.‬‬
‫כשאנחנו לא מעיזים לחלום באמת‪ ,‬אנחנו בעצם אומרים לקב”ה‪“ :‬אתה לא באמת‬
‫מלך מלכי המלכים‪ .‬מקסימום אתה יכול לשפץ פה‪ ,‬לשפץ שם‪ ,‬לזרוק איזו עצם‪,‬‬
‫אבל בטח לא מעבר לזה! בטח לא לברוא מציאות חדשה לגמרי! לא צריך להגזים!‬
‫אתה לא באמת המלך פה‪”...‬‬
‫אז אחרי שהעזנו לחלום והחזרנו לקב”ה את כסא הכבוד‪...‬‬
‫השלב השני זה להשתהות בחלום‪ .‬מדמיינים אותו‪ ,‬רוקמים אותו לתמונה‪ ,‬קוראים‬
‫אותו‪ ,‬מתפללים עליו‪ .‬מתחילים להתעסק איתו‪ ,‬עדיין רק במחשבה‪ ,‬וכפי שאומר‬
‫רבי נחמן‪“ :‬דע שהמחשבה יש לה תוקף גדול מאוד‪ ,‬ואם יחזק ויגבר מחשבתו על‬
‫איזה דבר שבעולם‪ ,‬יוכל לפעול שיהיה כך‪”.‬‬
‫הרבה פעמים בשלב הזה של האימון כבר קורים דברים‪ ...‬ככה סתם פתאום‪.‬‬
‫שינויים קטנים ומתוקים‪ .‬כפי שאמרה אחת התלמידות אחרי שכתבה במחשב‬
‫את החלום‪“ :‬בבוקר שלמחרת הילדים התעוררו לראשונה לבד‪ ,‬התלבשו לבד‬
‫ושיחקו בלי להעיר אותי‪ .‬כאילו שקראו במחשב את מה שכתבתי לילה לפני‪”.‬‬
‫השלב השלישי הוא שלב הצעדים הקטנים‪ ,‬תורה שלמה שמדברת על כך שאפשר‬
‫להתקדם בדרך רק אם פורטים אותה לצעדים ממש קטנים‪ ,‬כ”כ קטנים שלפעמים‬
‫נראה כאילו אתה בכלל לא זז‪ .‬התפיסה הזאת מבוססת על ההנחה שהמערכת‬
‫המוחית שלנו נבהלת כשהיא מזהה שינוי כלשהו‪ ,‬אבל כשזזים כ”כ לאט זה לא‬
‫נראה שמשהו משתנה ואז מערכות ההגנה לא מופעלות ולא ממהרות לחסום‬
‫אפשרות של שינוי‪.‬‬
‫צעד קטן הוא בבחינת פך שמן קטן‪ ,‬כהן גדול אחד וחמשת בניו מול צבאות יוון‬
‫האדירים‪ ,‬נר אחד ביום הראשון ואז מוסיף והולך‪.‬‬
‫חג החנוכה מחנך אותנו לסבלנות בדרך‪ ,‬להבנה שהדלקה של נר אחד מסתיימת‬
‫בחנוכייה שלמה מוארת ומאירה‪ .‬לא למהר‪ ,‬לא לשנות בגדול ואז להתייאש‬
‫ולמצוא הוכחה נוספת לזה שאי אפשר באמת לחלום פה‪ .‬שנזכה לחלום בגדול‪,‬‬
‫ללכת בדרך שאנחנו באמת רוצים ללכת בה ולא בכל מיני דרכים לידה‪ ,‬ללכת בה‬
‫נר אחר נר עד שיאירו נרות רבים‪.‬‬
‫מחשבות על הדרך ‪ /‬אורי קראוסהר‬
‫‘פנוי?’ ‘שב‪ ,‬תרגיש בנוח’‪ .‬עץ אחד עם צל חיוור‪ ,‬עמד על אם הדרך ומתחתיו ישבו‬
‫שני זרים‪ .‬תיק גדול‪ ,‬בלוי ומאובק מרוב דרך‪ ,‬שכב לצדם‪ ,‬מסתיר את מטרת מסעם‪.‬‬
‫שקט‪ ,‬דממה מביכה הייתה באוויר‪ .‬תחושה של זרים השמים מבטם אל מישהו‬
‫או משהו שיגאל אותם משתיקתם ובעיקר ממבוכתם‪‘ .‬נעים מאוד‪ ’,‬ניסה האחד‬
‫את מזלו‪‘ .‬נעים‪ ’,‬נענה במבט חסר משמעות‪‘ .‬לאן פניך?’ ניסה שנית את מזלו‪.‬‬
‫‘לאן שרגליי יוליכו אותי‪ ’.‬זר מוזר נפל עליו‪ .‬איך זה שאין לו מטרה? חשב לעצמו‪.‬‬
‫השקט המשיך לשלוט באוויר והצל‪ ,‬שהתעייף מהשקט המביך‪ ,‬פינה את מקומו‬
‫לדמדומי הערב‪ .‬הציפורים על העץ התבוננו מלמעלה על הזוג המוזר‪ .‬לפתע‪,‬‬
‫נתן אחד מהם את עינו בציפורים‪ ,‬העיניים נפגשו‪‘ .‬תראה את הציפורים‪ .‬נודדות‪,‬‬
‫נודדות‪ ,‬עפות ממקום למקום‪ ,‬אבל הן לא חסרות בית‪ ,‬הן בתנועה‪‘ ’.‬קין‪ ,‬נעים‬
‫מאוד‪ ’,‬השיב האדם שלצדו‪‘ .‬שם קשה בחרו לך ההורים‪ .‬אצלי הם ויתרו על התנ”ך‬
‫והלכו ישר על הלאום‪ .‬יהודי‪ ,‬כך קראו לי‪‘ ’.‬נודד?’ שאל קין‪‘ .‬לא‪ ,‬סתם מסע קטן‬
‫של אחרי הצבא‪ .‬מסתובב קצת לארגן את המחשבות‪ .‬ואתה?’ ‘נע ונד’‪ .‬צחקוק‬
‫קל על פניו של יהודי‪ ,‬אבל הוא ניסה בכל כוחו להסוות‪ ,‬וחיוכו הפך ליותר מאולץ‪.‬‬
‫‘להיכן?’ הקשה יהודי‪‘ .‬לשום מקום‪ .‬פשוט הולך‪ ,‬חי על הדרך‪ ’,‬ענה קין בלי למצמץ‪.‬‬
‫השקט שב ועמו המבוכה‪ .‬הומלס‪ ,‬קבצן‪ ,‬חסר בית‪ .‬המילים השונות התערבבו‬
‫בראשו של יהודי בקרב אסוציאציות‪.‬‬
‫הלילה ירד‪ .‬קין נשכב לו על האבנים ומהענפים עשה לו כיסוי‪ .‬יהודי פרש את שק‬
‫השינה והתארגן לנום את שנתו‪ .‬הכוכבים נצנצו בשמיים‪ .‬יהודי הביט בכוכבים‪,‬‬
‫כה רחוקים‪ ,‬כה זרים‪“ .‬יש משהו מפחיד באיש הזה‪ ”,‬חשב לעצמו‪“ .‬כבר מהתחלה‬
‫הרגשתי שמשהו לא טוב‪ .‬לטייל בלי תיק? מי שמע על דבר כזה?” יהודי המשיך‬
‫עם מסע השכנוע העצמי‪ ,‬וככל שעלה במעלה השכנוע‪ ,‬כך גבר הפחד‪“ .‬אולי היו‬
‫לו חיים קשים‪ ,‬הורים גרועים‪ ,‬ואולי בכלל אלוהים קילל אותו‪ ”,‬ניסה יהודי את‬
‫מזלו בעסקי הסנגוריה‪ .‬הטיעונים לא ממש שכנעו אותו‪ .‬רחמים ופחד מילאו‬
‫את גופו‪ .‬הלילה שכב לישון ושמיכה של חושך ירדה על העולם‪ .‬קין נם את שנתו‬
‫ויהודי לא עצם עין‪.‬‬
‫הבוקר הגיע‪ .‬יהודי קם לצאת משק השינה שלו‪ ,‬עיניו אדומות מעייפות‪ .‬מבעד‬
‫לעיניים שבקושי תיפקדו הבחין שמשהו חסר‪ .‬קין נעלם‪“ .‬איה קין?” אמר לעצמו‪,‬‬
‫אך לא הועילה השאלה כשאין בנמצא את התשובה‪ .‬ארז את חפציו לתיק המסעות‪,‬‬
‫העמיס על שכמו ויצא אל הדרך‪ .‬חוויה לילית קצת מוזרה‪ ,‬מחשבה לא פשוטה‬
‫על מה שקרה‪ ,‬כל אלה נותרו על האדמה מחוץ לתיק‪ .‬יש מטרה ויעד למחשבות‬
‫מסודרות‪.‬‬
‫על אם הדרך עץ עמד ולא ייפול אפיים‪.‬‬
‫תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה ‪7 18.12.2014‬‬
‫סיפור לילדים לכבוד חנוכה ‪ /‬יוסי סוויד‬
‫פעם אחת היה ילד קטן בשם אלעזר‪ ,‬שכולם קראו לו‬
‫לייזי‪ .‬לייזי הקטן לא כל כך אהב ללכת לבית הספר‪,‬‬
‫מפני שלא היו לו שם חברים‪ .‬היו הרבה ילדים בכיתה‬
‫של‪ ,‬אבל הוא התבייש לשחק איתם והיה משחק‬
‫בהפסקות לבד‪.‬‬
‫הוא היה משחק בכל מיני משחקים‪ .‬לפעמים הוא‬
‫דמיין שהוא חוקר טבע והיה יוצא לחצר ועוקב אחרי‬
‫הציפורים ועושה כאילו שהוא מצלם אותן‪ ,‬לפעמים‬
‫דמיין שהוא בלש והיה עוקב אחרי ילדים שהוא דמיין‬
‫שהוא צריך להציל אותם ממישהו שמנסה לתפוס‬
‫אותם‪.‬‬
‫אבל הכי הרבה הוא אהב לדמיין שהוא ארכאולוג‪-‬‬
‫חוקר עתיקות המחפש במעמקי האדמה חפצים‬
‫ישנים מתקופות קדומות‪ .‬הוא היה מוצא פקקים של‬
‫בקבוקים ומדמיין שאלו מטבעות ולפעמים היה מוצא‬
‫אבנים משונות ומדמיין שהן כלי מלחמה של אבותינו‪.‬‬
‫פעם אחת‪ ,‬לקראת חנוכה‪ ,‬מישהו בכיתה צחק על‬
‫השם שלו והוא נעלב מאד‪ .‬הוא הרגיש שהוא לא רוצה‬
‫לבוא יותר לבית הספר‪ .‬הוא יצא בהפסקה לחצר עם‬
‫דמעות בעיניים ורץ לפינה הכי רחוקה‪ .‬הוא אמר לעצמו‬
‫בשקט‪“ :‬אני לא טוב בלימודים ואין לי חברים‪ .‬אפילו‬
‫ארכיאולוג אני לא יכול להיות‪ .‬כל מה שאני מוצא זה‬
‫פקקים ושטויות‪ ”.‬הוא התחיל לחפור באדמה בעזרת‬
‫מקל בכעס‪ .‬היו כמה ילדים שאמרו לו מאחורה‪“ :‬לייזי‪,‬‬
‫מה איבדת שם? את השכל שלך?” והתחילו לצחוק‪.‬‬
‫אבל לייזי לא שם אליהם לב והמשיך לחפור ולחפור‪.‬‬
‫פתאום הוא נתקל בעצם קשה‪ .‬הוא התכופף ובחן את‬
‫העצם וזה היה נראה לו כמו אבן‪ .‬לייזי היה מאוכזב‬
‫וחזר לשיעור‪ ,‬אבל בסוף היום ליבו לא נתן לו מנוח‪ .‬הוא‬
‫היה חייב לחזור ולבדוק את האבן הזו‪ .‬הוא חזר לאבן‬
‫והביא איתו מים בשקית‪ .‬הוא שפך את המים מסביב‬
‫לאבן וכך הצליח לשחרר אותה לאט לאט מהאדמה‪.‬‬
‫ואז‪ -‬הוא גילה דבר מעניין‪ -‬באבן היה חור‪ .‬הוא רץ‬
‫לכיור ושטף את האבן‪ ,‬ולאט לאט התגלה לו כי זו בכלל‬
‫לא אבן‪ .‬זה היה נר עתיק עשוי חרס‪ ,‬נר של שמן עם‬
‫מקום לשפוך את השמן ומקום לפתילה‪ .‬אפילו ידית‬
‫היתה לנר אבל היא היתה קצת שבורה‪ .‬בתחתית הנר‬
‫היה חרוט כתב משונה וקטן‪ .‬אורי התרגש מאוד‪ .‬הוא‬
‫לא האמין שהוא באמת מצא סוף סוף משהו אמיתי‪.‬‬
‫אורי עטף את הנר בשכבות של נייר טאולט ושם אותו‬
‫בתיק‪ .‬הוא לא גילה לאף אחד‪.‬‬
‫אחרי כמה ימים‪ ,‬הגיעה אמא של אחת הילדות‬
‫לכיתה להסביר להם על המקצוע שלה‪ .‬היא סיפרה‬
‫להם שהיא ארכאולוגית שעובדת ברשות העתיקות‬
‫וחופרת בסביבות גוש עציון‪ .‬לייזי התרגש מאוד לשמוע‬
‫ארכאולוגית אמיתית‪ .‬היא סיפרה להם שהמשלחת‬
‫שלה מצאה לאחרונה מטבע קטן מתקופת החשמונאים‬
‫באזור של היישוב אלעזר וסיפרה להם שהיישוב אלעזר‬
‫נקרא על שם אלעזר החשמונאי‪ ,‬אח של יהודה המכבי‪.‬‬
‫היא גם סיפרה שבמקום הזה אלעזר החשמונאי‬
‫השתתף בקרב נגד ליסיאס שר צבאו של אנטיוכוס‪ .‬הוא‬
‫ראה פיל שעליו יושב איש חשוב וחשב זהו אנטיוכוס‬
‫הרשע‪ .‬הוא רץ אל הפיל‪ ,‬נעץ בו כידון מלמטה והפיל‬
‫נפל עליו והרג אותו‪ ,‬גם היושב עליו נהרג‪ ,‬אך לא‬
‫היה זה אנטיוכוס‪ .‬לייזי פתאום צעק‪“ :‬יש לי משהו‬
‫להראות לך!” האמא הארכאולוגית השתתקה וכל‬
‫הכיתה הסתכלה על לייזי‪ ,‬שבדרך כלל לא היה מדבר‬
‫אף פעם בכיתה‪ .‬לייזי הוציא מהתיק שלו משהו עטוף‬
‫בהרבה נייר טואלט‪ .‬התלמידים התחילו לצחוק‪ ,‬אבל‬
‫לייזי לא נבהל‪ .‬הוא קם והגיש לאמא הארכאולוגית את‬
‫החבילה‪ .‬היא פתחה אותה לאט עד שחשפה את הנר‪.‬‬
‫כאשר הוציאה את הנר‪ ,‬כולם שתקו והפסיקו לצחוק‪.‬‬
‫היא בחנה את הנר מכל הכיוונים ושאלה את לייזי‪:‬‬
‫“מאיפה יש לך את זה?” לייזי היה נבוך‪“ .‬מצאתי את‬
‫זה‪ ”,‬הוא אמר‪“ .‬איפה?” היא שאלה‪“ .‬כאן‪ ,‬בחצר של‬
‫בית הספר‪ ,‬ליד הסלעים‪“ ”.‬אתה יודע מה זה?” שאלה‬
‫האמא‪“ .‬זה נר”‪ ,‬השיב לייזי בשקט‪“ .‬זה לא סתם נר”‪,‬‬
‫היא אמרה‪“ .‬זה נר מתקופת החשמונאים‪ .‬ואתה יודע‬
‫מה כתוב מתחתיו?” לייזי שתק‪ .‬ליבו פעם בהתרגשות‬
‫וכך גם כל הכיתה‪“ .‬כתוב שם בכתב עברי קדום ‪-‬‬
‫א ל ע ז ר!” “באמת?” שאל לייזי‪“ .‬כן!” ענתה האמא‪.‬‬
‫“אם תרשה לי‪ ,‬אקח את הנר לבדיקה במעבדה‪”.‬‬
‫“ברור שכן!” אמר לייזי בשמחה‪ .‬הילדים כולם התרגשו‬
‫מאוד‪ .‬לייזי הקטן מצא נר חשמונאי‪ ,‬אולי של אלעזר‬
‫החשמונאי הגיבור שהרג פיל בגוש עציון! כל הילדים‬
‫רצו להתחבר עם לייזי‪ .‬לייזי הראה להם איפה הוא‬
‫חפר ואיך מצא את הנר‪ .‬בהפסקות הבאות כל ילדי‬
‫הכיתה הסתובבו בחצר עם מקלות וחפרו כל פיסת‬
‫אדמה פנויה‪.‬‬
‫אחרי כמה ימים חזרה האמא הארכאולוגית ואמרה‬
‫שאכן זהו נר קדום מהתקופה החשמונאית‪ .‬היא ביקשה‬
‫רשות מלייזי להעביר את הנר למוזיאון ישראל‪ .‬לייזי‬
‫הסכים בשמחה‪ ,‬אבל לפני כן נערכה מסיבת עיתונאים‬
‫בבית הספר וכמעט כל העיתונים בארץ פרסמו את‬
‫הסיפור המופלא של לייזי‪ -‬אלעזר הקטן‪ ,‬עם תמונה‬
‫שלו מחזיק את הנר של אלעזר החשמונאי‪.‬‬
‫זה היה החנוכה הנפלא ביותר של לייזי‪ ,‬ומאז הוא‬
‫היה לאחד הילדים עם הכי הרבה חברים בבית הספר‬
‫והקפיד תמיד לעזור לילדים שקשה להם למצוא חברים‪.‬‬
‫למתנדבים בע”מ ‪ /‬אורי קראוסהר‬
‫דמיינו לעצמכם שאתם עובדים במשרד פרסום ומתתיהו החשמונאי מגיע אליכם‬
‫לפגישה‪“ .‬תראו”‪ ,‬הוא אומר לכם‪“ ,‬יש לי סיפור שאני רוצה לקדם‪ ,‬רוצה לפרסם”‪.‬‬
‫מיד יושבים טובי המוחות וחושבים כיצד למתג את הסיפור‪ .‬אתם מציעים לו לייסד‬
‫חג לציון המאורע‪“ .‬אבל מה נעשה בחג? כיצד נבליט את הסיפור?”‪ ,‬שואל אתכם‬
‫מתתיהו אל מול המצגת שהכנתם לו על שיווק החג‪ .‬לפתע מקצה החדר קופץ לו‬
‫איזה מתמחה קטן‪“ .‬יש לי רעיון‪ ,‬נקרא לזה חנוכייה‪ ”.‬הוא מתחיל לשרטט לכם‬
‫איזה דגם‪ ,‬משהו שנראה כמו מנורה‪ .‬אתם מתבוננים בו וליבכם בעיקר מתמלא‬
‫רחמים כלפי האיש‪“ .‬חבל לפוצץ לו את הבועה‪ ,‬להרוס לו את התלהבות”‪ ,‬אתם‬
‫חושבים‪ .‬מהנהנים לו בראשכם בהסכמה‪ ,‬אבל בפנים אתם יודעים שהרעיון‬
‫הזה לא ממש עושה לכם את זה‪“ .‬מה לחנוכייה‪ ,‬המנורה הזו‪ ,‬ולסיפור עם דרמה‬
‫שכזו?” בינתיים נכנסת המזכירה לחדר הישיבות ומספרת שהלקוח הבא הגיע‪.‬‬
‫אתם מבקשים ממנה להכניס אותו‪“ .‬נעים מאוד‪ ,‬בנימין זאב הרצל”‪ ,‬לוחץ את‬
‫ידכם אדם עם זקן מרשים למדי‪“ .‬מה מביא אותך אלינו מר הרצל?” אתם שואלים‬
‫ובעצם מנסים להבין מה מביא אדם כמוהו אליכם‪“ .‬אני רוצה לשווק את הרעיון‬
‫הציוני‪ .‬אני רוצה לקדם את רעיון שליהודים תהיה מדינה”‪ .‬אתם לוקחים שלוק‬
‫מכוס הקפה שלכם וחושבים איך לעזאזל כל הפסיכים שבעולם התנקזו דווקא‬
‫למשרד פרסום שלכם‪“ .‬אוקיי‪ ,‬על מה חשבת מר הרצל? יש לך כבר רעיונות‬
‫לקמפיין פרסומי?” הרצל מביט לכם בעיניים ודופק חיוך‪“ :‬חשבתי על מנורה‪”.‬‬
‫“מנורה?” אתם מתפרצים בפליאה וכמעט שופכים את הקפה‪“ .‬אם יורשה לי‪,‬‬
‫מר הרצל‪ ,‬לשאול את כבודו מדוע דווקא מנורה?” אתם מנסים לרמוז לו לרדת‬
‫מהעץ‪ ,‬אך האיש כבר אחוז התלהבות ואתם מבינים שעוד רגע הוא הולך לפצוח‬
‫לכם בחיים שכאלה‪“ .‬היה היה איש‪ ,‬אשר הרגיש עמוק בנפשו את העוני להיות‬
‫יהודי”‪ ,‬מתחיל הוא לספר לכם‪“ ,‬רעיון עלה במוחו לפתרון צרותיו‪ ,‬כי יש רק דרך‬
‫אחת להימלט מעוני היהודים‪ ,‬והיא‪ :‬התשובה אל היהדות‪ ”.‬כאן הרצל עוצר את‬
‫שטף סיפורו ופניו נהפכות נוגהות לרגע‪“ .‬לפנים היה עובר על החג‪ ,‬המגיה אורו‬
‫על החיזיון הנפלא של המכבים ביפעת זהרם של הנרות הקטנים‪ ,‬ולא עלה על לבו‬
‫‪ 8‬תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה ‪18.12.2014‬‬
‫לחוג אותו‪ ”.‬צביטה קטנה בלב אתם חשים‪“ .‬ועתה שמש לו מקרה להכין לבניו‬
‫זיכרון יפה לימים יבואו‪ .‬בתוך נפשותיהם הרכות אמר לטעת את האהבה למולדתם‬
‫העתיקה”‪ ,‬עיניו נראות זוהרות‪“ ,‬מנורה הוכנה; ובשעה שאחז בפעם הראשונה את‬
‫המנורה בעלת תשעת הקנים החל איזה רגש נפלא לפעמו‪ .‬תבנית המנורה העתיקה‬
‫העירה בו מחשבות‪“ ”.‬מנורה? איך עוד פעם הגיעה לפה המנורה?” אתם חושבים‬
‫לעצמכם‪ .‬הרצל כאילו מתעלם מהפרצוף שעשיתם וממשיך לדבר ביותר התלהבות‪:‬‬
‫“בתחילה נר אחד‪ ,‬והנה עוד חושך‪ ,‬והנר היחידי עוד עצוב למראה‪ .‬ואחריו ימצא‬
‫לו חבר‪ ,‬ועוד אחד‪ ,‬עוד אחדים‪ .‬האפלה כליל תחלוף‪ ”.‬לפתע הרצל קם מהכסא‬
‫וכאילו פוצח בהרצאה‪“ :‬בראשונה יזרח האור לצעירים‪ ,‬לדלים‪ ,‬ואחרי–כן ילוו‬
‫עליהם האחרים‪ ,‬אוהבי הצדק‪ ,‬האמת‪ ,‬החרות‪ ,‬ההתקדמות‪ ,‬האנושות‪ ,‬היופי‪.‬‬
‫וכשכל הנרות דולקים‪ ,‬נשתומם ונשמח על המפעל שנעשה‪ ”.‬הפה שלכם פעור‪,‬‬
‫אתם לא יודעים כיצד להגיב‪ .‬הרצל מתבונן בכם‪ ,‬ניגש‪ ,‬מסתכל לכם בעיניים‬
‫ואומר‪“ :‬ואין לך תפקיד חשוב ומביא אושר יותר מתפקיד השמש‪ ,‬משרת האור‪”.‬‬
‫אתם מבקשים מהרצל שנייה‪ ,‬קמים מהכסא‪ ,‬רצים אל עבר הדלת וצועקים‬
‫למזכירה‪“ :‬תשיגי לי מהר את מתתיהו‪ .‬נראה לי שעלינו על רעיון‪ ”.‬אתם חוזרים‬
‫לחדר עם חיוך רחב‪ ,‬לוחצים את ידו של הרצל‪“ :‬וואלה‪ ,‬אחלה רעיון הקטע עם‬
‫המנורה‪ .‬צריך לעשות מזה סמל”‪ ,‬אתם אומרים לו‪ .‬הרצל טופח לכם על הגב‪:‬‬
‫“ומה גדול הכבוד הצפון לחלוצים המתנדבים לעבוד בעד הרעיון‪ ,‬אשר על‪-‬כן אני‬
‫חושב כי יצמח מתחתיו דור נפלא של יהודים‪ .‬דור המכבים יקום ושב לתחייה‪”.‬‬
‫הרצל קם ויוצא מהחדר‪“ .‬התנדבות?” אתם רצים אחריו וצועקים‪“ ,‬הלו‪ ,‬לא אמרת‬
‫שמדובר בהתנדבות‪”.‬‬
‫תקוע‬
‫* בואו בשמחה! *‬
‫חנוכה‬
‫בשטייטל‬
‫יום שני‪ ,‬ל' כסלו‪ ,22/12 ,‬שעה ‪ 18:00‬בפיס‬
‫מסיבה משותפת‬
‫לנוער ולבני ‪+50‬‬
‫פינות צילום בסגנון עיירה יהודית‬
‫אוכל מזרח אירופאי‬
‫מוזיקה וריקודים‬
‫הכותרת הינה פרפרזה לשירו של ביאליק ‘למתנדבים בעם’‪ .‬הקטעים המובאים‬
‫בשמו של הרצל לקוחים מתוך סיפור אוטוביוגרפי בשם ‘המנורה’‪ ,‬שפרסם הרצל‬
‫בשנת ‪ .1897‬הקטע בסוף לקוח מתוך מאמרו של הרצל‪‘ ,‬פתרון לשאלת היהודים’‪,‬‬
‫שפורסם ב‪.1896-‬‬
‫תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה ‪9 18.12.2014‬‬
‫י״ט כסלו‪ ,‬השבוע בבית חב״ד‬
‫פרסום לשבוע‪ ,‬עד ‪ 15‬מילים‪ ,‬ניתן לשלוח עד יום שלישי ב‪13:00‬‬
‫לוח תקוע‬
‫לפרסום‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עם חב“ד‬
‫יום ראשון כט' כסלו ‪ 11/11/12‬‬
‫בשעה ‪ 11:01‬באמפיתקוע ‬
‫‬
‫* שירי חנוכה * תפילת הודיה* הדלקת החנוכיה * משחקים וחידונים ‬
‫** תוכנית אור קולית ** ‬
‫*** סדנת יצירה לכבוד חנוכה *** ‬
‫סופגניות ! ‬
‫~ ברוכים הבאים~ ‬
‫דירת ‪ 3‬חדרים‪ ,‬חדשה‪ ,‬בנוף הרודיון‪ ,‬כניסה פרטית‪ ,‬גינה‪.‬‬
‫נתן‪052-2828658 :‬‬
‫‪---------------------‬‬‫דירה חדשה ומקסימה‪ 3 ,‬חדרים ‪ +‬דוד שמש‪ ,‬נוף הרודיון‬
‫ב’‪ ,‬פינתית‪ ,‬כניסה באמצע ינואר‪0506736453/2 .‬‬
‫‪---------------------‬‬‫מחסן גדול ‪ 25‬מ’‪ ,‬גישה נוחה מאוד‪ ,‬בקומת קרקע‪.‬‬
‫‪057-7705011‬‬
‫‪---------------------‬‬‫דירת קרקע‪ 4 ,‬חד’‪ ,‬יחידת הורים גדולה‪ ,‬מטבח גדול וסלון‬
‫מרווח‪ ,‬מרפסת גדולה עם גינה‪ 3600 .‬ש”ח כולל ארנונה‪.‬‬
‫צילה‪050-9933313 :‬‬
‫‪---------------------‬‬‫דירת ‪ 4‬חדרים‪ ,‬חדשה‪ ,‬כולל תנור‪ ,‬כיריים‪ ,‬מזגן‪ ,‬ארונות‪,‬‬
‫פינת אוכל ‪ -‬הכל חדש! ליאור‪052-4227931 :‬‬
‫‪---------------------‬‬‫בתקוע ב׳‪ ,‬דירה חדשה‪ 2 ,‬חד’‪ 55 ,‬מ’‪ ,‬גינה יפה‪ ,‬אפשרות‬
‫לריהוט חלקי‪ ,‬מיידי‪.‬‬
‫תקוע תיווך‪ ,‬תמר‪ 054-5988839 :‬חיה‪050-2183855 :‬‬
‫‪---------------------‬‬‫בבנה ביתך‪ ,‬דירת קרקע‪ 2 ,‬חד’‪ 2000 ,‬ש”ח כולל ארנונה‪,‬‬
‫מיידי‪ .‬תקוע תיווך‪ ,‬תמר‪ 054-5988839 :‬חיה‪050-2183855 :‬‬
‫‪---------------------‬‬‫דירת גדולה‪ 70 ,‬מ’‪ 3 ,‬חד’‪ ,‬גינה‪ ,‬פנוי ב‪ 15-‬לינואר‪.‬‬
‫תקוע תיווך‪ ,‬תמר‪ 054-5988839 :‬חיה‪050-2183855 :‬‬
‫‪----------------------‬‬
‫בית מקסים עם עיצוב מיוחד‪ ,‬קורות עץ‪ 240 ,‬מ’‪ 5.5 ,‬חדרי‬
‫שינה על מפלס אחד‪.‬‬
‫תקוע תיווך‪ ,‬תמר‪ 054-5988839 :‬חיה‪050-2183855 :‬‬
‫‪-----------------------‬‬‫הזדמנות! באזור הותיק‪ ,‬בית יפהפה‪ ,‬משופץ‪ 90 ,‬מ’‪ 4 ,‬חד’‪,‬‬
‫גינה מושקעת‪.‬‬
‫תקוע תיווך‪ ,‬תמר‪ 054-5988839 :‬חיה‪050-2183855 :‬‬
‫‪-----------------------‬‬‫בכביש הטבעת‪ ,‬בית מקסים ומושקע‪ 220 ,‬מ’‪ 5 ,‬חד’ על‬
‫מפלס אחד‪ ,‬גינה ענקית ‪ +‬דק‪.‬‬
‫תקוע תיווך‪ ,‬תמר‪ 054-5988839 :‬חיה‪050-2183855 :‬‬
‫סוברו אימפרזה ‪ ,3B 2010‬יד ראשונה‪ ,‬פרטי‪ 118000 ,‬ק”מ‪,‬‬
‫טיפולים לפי הספר במוסך סוברו‪ ,‬ממוגן (אפשר גם לא‬
‫ממוגן)‪ .‬חיים‪052-3958939 :‬‬
‫‪------------------------‬‬
‫קבוצה חדשה נפתחה בפייסבוק לרוכבי אופניים‬
‫להצטרף‬
‫ילדים בגילאי שנה וחצי ‪ -‬שנתיים וחצי מוזמנים‬
‫‪facebook.com/groups/tekoaonbike‬‬
‫אלינו לפעילות מהנה באווירה נעימה‪ .‬אפרת‪058-7431810 :‬‬
‫‪-----------------------‬‬‫בתקוע א’ מטפלת חמה ואוהבת‪ ,‬מגיל ‪ 3‬חודשים עד שנה‪.‬‬
‫לפרטים נוספים ‪ -‬סיון‪054-8000605 :‬‬
‫‪-----------------------‬‬‫המשפחתון של מאירה עד ‪ 4‬ילדים באוירה נעימה‪ ,‬כולל‬
‫ארוחה חמה ובריאה‪ .‬לפרטים‪ :‬מאירה ‪0508370081‬‬
‫איפור ועיצוב תסרוקות לכל אירוע‪ ,‬רמה גבוהה‪ ,‬איכות‬
‫ומקצועיות‪ ,‬מחירים אטרקטיבים! קרן‪054-5454252 :‬‬
‫‪-----------------------‬‬‫תמרה דהן‪ ,‬דולה ומדריכת הכנה ללידה‪ .‬קורסים זוגיים‪,‬‬
‫מותאמים אישית‪ .‬הכנה ללידה חוזרת‪ .‬ליווי מקצועי ומסור‬
‫בכל סוגי הלידות ‪052-3489056‬‬
‫‪-----------------------‬‬‫שולחן כתיבה ‪ +‬ארונית ומגירות‪ .‬גובה ‪ 2‬מטר‪ ,‬רוחב ‪,1.20‬‬
‫צבע דובדבן‪ ,‬מצב טוב‪ .‬לפרטים נוספים ‪ -‬חגית‪,9963590 :‬‬
‫‪050-6136561‬‬
‫לתיאום רכיבות בתקוע ובאיזור‪ ,‬יציאות משותופות‪ ,‬טיולים‬
‫וכל מה שקשור לאופניים‪ ,‬להורים ולילדים ביחד‪.‬‬
‫זמני תפילות‬
‫סוכת דוד‬
‫אבני קודש‬
‫ברסלב‬
‫אוהל מנחם‬
‫שחרית‬
‫א‪ ,‬ג‪ ,‬ד ‪6:00‬‬
‫ב‪ ,‬ה ‪5:45‬‬
‫ו ‪7:00‬‬
‫א‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ו ‪6:00‬‬
‫ב‪ ,‬ה ‪5:45‬‬
‫‪5:40‬‬
‫‪6:30‬‬
‫‪8:00‬‬
‫מנחה‬
‫‪16:25‬‬
‫בבית האבל משפ׳ יובל‬
‫‪16:15‬‬
‫‪16:25‬‬
‫‪16:25‬‬
‫‪16:30‬‬
‫ערבית‬
‫‪20:30‬‬
‫‪17:15‬‬
‫אחרי מנחה‬
‫‪20:45‬‬
‫‪17:00‬‬
‫מנחה וקבלת שבת‬
‫‪16:23‬‬
‫מנחה מוקדמת ‪13:30‬‬
‫‪16:30‬‬
‫מנחה ‪13:00‬‬
‫שה״ש וקבלת שבת‬
‫‪16:30‬‬
‫‪16:45‬‬
‫‪16:23‬‬
‫שחרית‬
‫‪6:15‬‬
‫‪8:15‬‬
‫‪5:45‬‬
‫‪7:30‬‬
‫‪5:30‬‬
‫‪9:15‬‬
‫‪8:45‬‬
‫קריאת התורה‪9:30 :‬‬
‫קידוש‪11:00 :‬‬
‫מנחה‬
‫‪16:00‬‬
‫‪13:00‬‬
‫‪15:30‬‬
‫שיעור ‪14:30‬‬
‫מנחה וסעודה שלישית‬
‫‪15:30‬‬
‫‪16:00‬‬
‫‪16:00‬‬
‫ערבית‬
‫‪17:19‬‬
‫‪17:25‬‬
‫‪17:30‬‬
‫‪17:30‬‬
‫‪17:15‬‬
‫שבת‬
‫חול‬
‫‪ 10‬תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה ‪18.12.2014‬‬
‫ישיבה‬
‫קרליבך‬
‫נוף הרודיון‬
‫הדלקת נרות חנוכה‬
‫בבית הכנסת ‪16:20‬‬
‫‪16:28‬‬
‫‪8:30‬‬
‫תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה ‪11 18.12.2014‬‬
‫תקוע‬
‫‪¤‬‬
‫ש‬
‫א‬
‫˘ב˙ ˙רבו˙ חנוכ‪‰‬‬
‫א‬
‫א‬
‫‪‡‰‬ור‬
‫יום שישי‬
‫שישי‪-‬שבת‪ ,‬כ"ז‪-‬כ"ח כסלו‪ 19-20 ,‬בדצמבר‬
‫| סטודיו ורש |‬
‫׃׀‬
‫תקוע‬
‫ד על‬
‫פ פ‬
‫ש ש‬
‫ג זל לפ‬
‫ד‬
‫ע‬
‫פ‬
‫זג‬
‫‪ 14:30‬בפיס < "לקולך השמיעיני"‬
‫קבלת שבת‪ :‬מופע מוסיקלי‬
‫עם אומנית הקול ויקטוריה חנה‬
‫קריאה מחודשת לצלילי שיר השירים‬
‫ֶש ַבּקוֹל‬
‫נגינה בסנטור ‪ -‬עדי פורטי‬
‫לאחר המופע הדלקת נרות חנוכה חגיגית‬
‫‪ 20:30‬בפיס < "יצר מתוהו ממש"‬
‫סדנת קול ושיחה עם‬
‫אומנית הקול ויקטוריה חנה‬
‫‪ 22‬אותיות יסוד ‪ -‬עבודת קול ואותיות בהשראת‬
‫רבי אבולעפיה וספר היצירה‬
‫אורחים‪:‬‬
‫ויקטוריה חנה‬
‫אומנית קול וזמרת‬
‫גיא בירן‬
‫במאי תיאטרון ויוצר‬
‫מיכה ביטון‬
‫מוזיקאי יוצר וזמר‬
‫]הכניסה חופשית[‬
‫שבת‬
‫בפיס < קידוש עם כיבוד קל‬
‫‪11:00‬‬
‫‪ 11:30‬בפיס < "יש משוררים ויש מקשיבים"‬
‫מפגש ושיחה עם במאי התיאטרון גיא בירן | על מסעו האישי‬
‫לתוך מסילת חייו של רבי משה לוצאטו ועל העבודה על המחזה‬
‫"אהבת עולם" בהשראת כתביו ואגרות שנשלחו אליו‪.‬‬
‫‪ /‬במקביל תפעל משחקיה לילדים בספריה ‪/‬‬
‫מוצ“ש ‪ ,21:00 /‬בחצר יקבי עמוס‬
‫"בין שדרות לירושלים" < מופע מרגש ומעצים‬
‫של המוזיקאי היוצר מיכה ביטון‬
‫שירים וסיפורים על ילדותו בשדרות והמעבר בגיל עשר‬
‫לירושלים‪ ,‬לביתה של הסופרת גלילה רון פדר שבהשראתו‬
‫כתבה את סדרת הספרים "אל עצמי"‪] .‬כניסה למופע‪ 30 :‬ש"ח[‬
‫‪ 12‬תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה ‪18.12.2014‬‬