סימני דרך.
מידעון § כ״ו בכסלו התשע״ה § 18.12.2014גיליון מספר 592 פרשת מקץ הדלקת נרות16:23 : מוצאי שבת17:19 : סימני דרך. סלילת כביש הטבעת1982 , צילום :אלי בירנבאום גיליון בנושא דרך סיפור לילדים לכבוד חנוכה! מסיבת חנוכה לנוער ולבני 50+ עמודים 3-7 עמוד 8 כל הפרטים בעמוד 9 תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה 1 18.12.2014 דבר העורכת /אפרת ספיקר גיליון מספר 592 כ״ו בכסלו התשע“ה18.12.2014 , עריכה ועיצוב גרפי :אפרת ספיקר ועדת עיתון :רחל לזובסקי ,אריאלה צים, תומר אלבגלי ,נעמי אונגר ,שולמית זקבך, טלי מתוסוב. דואר אלקטרוני: [email protected] לוח תקוע: [email protected] ועד מנהל: [email protected] יו”ר הועד המנהל- עמיחי סולומון אביבה ישראלי זאב דסברג מייק לוי נעם פרלסון צוות המזכירות מזכירות ,מיטל שוורץ: 02-9964568 [email protected] מזכ“ל היישוב ,אריה חסקין: [email protected] רכזת פנים ,אתי מלכא: [email protected] רכזת תחום כספים ,רותי בסנינו: [email protected] גזברות ,מאיר סיגלבאום: [email protected] רכזת תחום קהילה ,תחיה גודינגר: [email protected] רכזת תחום תרבות ופנאי ,לילך כהן: [email protected] רכז חינוך וקשרי ביה“ס-קהילה ,יוסי סוויד: [email protected] רכז נוער ,ידידיה לוי: [email protected] רכז נוער פרט ,דוד הראל: [email protected] רכזת ותיקים ,סימה גורן: [email protected] ספריה ,עינת פינסקי-גולדשמידט: [email protected] בני עקיבא ,פליאה זינגר: [email protected] 2תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה 18.12.2014 ברוכים הבאים! גיג דוד ודנה מזל טוב! לחן-י’ה ודוד צחי להולדת הבן לניקול הדסה ואושרי פיס להולדת הבת קהילת תקוע הנפלאה, תודה על החיבוק החם ,התמיכה והנחמה שהענקתם לנו בשעה הקשה הזו. החיוך ,ההקשבה וההיערכות המופתית סביבנו חיממו את ליבנו ,וסייעו להקל במעט על הכאב. פניה אשתי ,אמנו וסבתנו האהובה אשר חיתה כאן שנים רבות, השכילה לבחור כאשר עברה להתגורר בתקוע וקשרה את גורלה בגורל המקום. קהילה נדירה ונהדרת, תודה. משפחות פלדמן ובית הלחמי. יושבים בוועדת עיתון ,מעלים רעיונות לנושאים להם נרצה להקדיש גיליון שלם של התקועיתון .הרעיון הראשון שקיבל הכי הרבה חיוכים היה ״דרך״.״זה נושא שלאנשים יהיה מה להגיד עליו!״ אז אומנם לפי ויקיפדיה דרך היא ״רצועת ארץ ,מיושרת או מוכשרת באופן אחר כדי לאפשר תחבורה או התניידות ,אשר מחברת בין שני מקומות או יותר״ .אבל בגיליון הזה תוכלו למצוא כתבות על מורה דרך ,על הדרך בכביש בין תקוע לירושלים ,על הדרך שעוברים בתהליך אימון ,על דרכים בחינוך ועוד. בערך פעם בחודש ננסה לצד ההודעות החשובות וחיי היומיום ביישוב שבאים לידי ביטוי בתקועיתון ,לתת מקום גם לנושאים כלליים יותר ,וננסה להתייחס אליהם מזוויות שונות. עם כניסתי לתפקיד עורכת התקועיתון בחרתי גם אני להתייחס לדרך החדשה שלי: תפילת הדרך לעורך התקועיתון יהי רצון מלפניך ה׳ אלוקינו ואלוקי אבותינו ,שתוליכנו לשלום ותכתבנו לשלום ותגיענו למחוז דד-ליין הדפסה לחיים ולשמחה ולשלום. ותצילנו מכף כל איחור ושעמום בדרך ,ומכל מיני טעויות המתרגשות לבוא למסמך בשעת לילה מאוחרת ותשלח ברכה במאמרינו ,במכתבינו ובדעותינו, ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל קוראינו. ברוך אתה שומע תפילה וקורא כל כתבה. שמי אפרת ספיקר ,חדשה בתקוע מתחילת שנה״ל הזו ,נשואה לאריק ואמא לארבעה (אביה בכתה ד׳ ,כרמל בכתה א׳ ,עמיאל בגן דפנה וזוהר בגן אמא). גרים בשמחה במדורגים .אני גרפיקאית במקצועי ובשבועות האחרונים נכנסתי לתפקיד רכזת מדיה ביישוב ,שכולל אחריות על התקועיתון ,האתר והפייסבוק של היישוב. אוהבים לכתוב? רוצים לפרסם משהו? יש לכם רעיונות לנושאים לתקועיתון? תמיד התכוונתם לכתוב משהו אבל לא ממש יצא עד עכשו? מוזמנים לפנות אלי[email protected] / 054-3076696 : ראיון /שולמית זקבך מראיינת את אריה חסקין דרושות משפחות/משפחה לסיוע לימודי ורגשי עבור ארבעה ילדים בגילאי בית הספר היסודי. פעמיים בשבוע ,בימי שני ורביעי, בין השעות 14:30-16:30 בתשלום סימלי. לפרטים -שירה זגדון ,עובדת סוציאלית 02-9939943 [email protected] ב”ה ברוך דיין האמת בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של מלכה הירשהורן ז”ל (אמא של יוסף יובל) יוסף ישב שבעה בביתו שבתקוע ברחוב עמוס מספר ,208החל מיום חמישי. שעות ניחום אבלים09:00-13:00,16:00-22:00 : משתתפים בצער המשפחה בית תקוע פגשתי את אריה חסקין ,מזכיר היישוב ,לשיחה על הדרכים של תקוע. בתור בעלי פז”ם ארוך ביישוב ,העלינו זיכרונות מדרכים שהיו והתרגשנו מדרכים שישנן. פתחנו בכביש הרודיון-ירושלים. כמה שחיכינו ,יחד עם כל תושבי תקוע ,לפתיחתו של הכביש ,שנינו ,אריה ואני ,לא זכרנו מתי הוא סוף סוף נפתח והיינו צריכים לבדוק באינטרנט (ב .2007-ידעתם שיש בוויקיפדיה ערך על הכביש הזה?) ׳אריה ,איך הכביש השפיע על תקוע?׳ אני זוכר שלראשונה קיימנו דיון על תוכנית הכביש ב .1998-הייתי אז חבר בוועד המנהל ,ישבתי בדיון הזה וחשבתי שדמיוני שזה יקרה .אבל בסוף, אחרי כמעט 10שנים ,זה קרה .הרבה דברים שנראו פעם דמיוניים ביישובנו הקטן קרו בסוף .צריך מצד אחד להאמין ומצד שני להתמיד בעשייה לאורך שנים כדי לממש את מה שמאמינים בו. זמן הנסיעה לתקוע התקצר ל 10-דקות מירושלים והדרך הפכה להיות הרבה יותר בטוחה מבחינת הנהיגה וגם בגלל שהיא כמעט לא עוברת בשטח ערבי בנוי .בעקבות פתיחת הכביש ,יותר אנשים רצו לבוא לפה .אבל לא רק הכביש תרם לרצון של הרבה אנשים להגיע לתקוע .תקוע מהווה מקום מאד איכותי ,הפתיחות שלה לקהלים רבים מאפשרת לאנשים רבים להגיע לפה .יש פה קהילה מגובשת ומעניינת .בנוסף ,תקוע היא גם אחד היישובים הבודדים שנותרו עם עתודות קרקע מאושרות בעשור האחרון. תקוע היא היום בין היישובים שגדלים הכי הרבה והיא שילשה את עצמה בעשור האחרון .פקיד במשרד השיכון אמר לי שרק היישוב נריה צומח באחוזים כמו תקוע. עד לפתיחת הכביש ,תושבי היישוב נסעו לירושלים דרך צומת הטי והכפר הערבי וזה היה פחות בטוח ,גם בגלל הערבים וגם בגלל איכות הכביש. לפני שנת 2000היה כביש אחר שחיבר בין תקוע לירושלים .הכביש נקרא כביש המזבלה ,בגלל הזבל שהיה זרוק בסביבה .זה היה כביש ארוך ומפותל, שעבר מעל ואדי ובשטח ערבי בנוי והנסיעה בו לירושלים ארכה כ20- דקות .הכביש הזה היה פחות או יותר מקביל לכביש שיש היום ועבר דרך הכפר זעתרה ופאתי בית סחור (הכביש היום הוא עוקף זעתרה) .בתחילת האינתיפדה ,במוצאי ראש השנה ,2000הכביש נסגר כי הצבא לא רצה להשקיע כוחות בשמירה גם על הציר שלנו וגם על ציר המנהרות. סקופ לתקועיתון -סלילת הכביש הקבוע בין א’ ל-ב’: הדרך בין תקוע א’ ל-ב’ היא זמנית ואנחנו משקיעים בה הרבה כסף כדי לסתום בורות שנפערים בה .ביום חמישי שעבר היה עוד פעם דיון במשפט על השטחים המוחזקים ע”י גדעון יקותיאל .בית המשפט התיר לסלול את הכביש המתוכנן הקבוע מתקוע א’ לתקוע ב’ ,בהתאם לפסיקה קודמת שלו לפני כחצי שנה .ביום חמישי ,בית המשפט התיר בפועל את סלילת הכביש ומיד ביום ראשון ביצענו כבר גידור של תוואי השטח הנחוץ לסלילת הכביש והתחלנו בעבודות עפר לסלילת כביש הקבע. הכביש הזמני הנוכחי לתקוע ב’ נסלל ללא תוכנית .הדרך הזאת נסללה לפני 22שנה בלילה ,כדי שהערבים לא יוכלו להפריע לתפיסת אדמות לצורך בניית תקוע ב’ ,שהיו אדמות מדינה .זאב חבר (זמביש) ,מזכ”ל אמנה ,הלך בלילה עם פנס ובלי תוכנית והראה את התוואי לבולדוזר שפרץ את הדרך ,ואחריו הלכנו כמה חבר’ה צעירים שאבטחנו אותו עם עוזי .המבצע תוכנן לאחד הלילות ,אבל אחרי שהכינו הכול ,גילו שהנהג של הבולדוזר ערבי וביטלו את המבצע .למחרת כבר ארגנו נהג אחר ,שהיה יהודי עולה חדש מרוסיה. בשנה הראשונה הכביש היה קשה עד בלתי אפשרי למעבר כלי רכב פרטיים, כי הוא לא היה סלול .לפעמים הכביש היה כל כך לא עביר ,במיוחד כשסללו אותו באספלט ,והיינו משאירים את הרכב ב-א’ וממשיכים הביתה ברגל. בעתיד הכביש הזה יתבטל ולצד הכביש החדש שמתחיל להיסלל עכשיו, תיבנה שכונת מבואות תקוע ב’. תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה 3 18.12.2014 חינוך אחד הדברים שלמדתי על חינוך במהלך עבודתי הוא שחינוך הוא לעולם דרך ואף פעם לא מטרה .החינוך הוא תחנות בדרך ולעולם אינו נפסק או מגיע למקום מוגדר. כל הניסיונות למצב אותו ,למספר אותו ,לתפוס אותו ,להחליט מה חשוב בו ,מהי דמות הבוגר הרצויה ואפילו מהי מטרת החינוך לכשעצמו ,נידונו להיות גם הם חלק מאותה דרך ,תמיד בדיון ,בקונפליקט ,והנופים משתנים תדיר כבנסיעה מהירה .הדבר החשוב יותר מהמקום אליו הולכים הוא איך הולכים -כיצד אנו מתייחסים אל המצב הנוכחי ,אל הרגע הנתון ,אל הילד שמלכלך את הקיר עם כדור מלא בוץ ,אל הריב הקטן מאחורי גבנו ,אל הילדה ששותקת מתחילת השיעור ,אל המורים שלא מסתדרים ,אל הבלגן שנשאר בסוף היום. בתוך כך אנו חווים בבית הספר התמודדות חדשה עם מס’ חסר תקדים של תלמידים וכיתות וכמובן -מורים .הרבה מורים מצויינים וחדשים שעוד לא מכירים לגמרי את השפה -שלא לגמרי יודעים איך להתמודד עם עז שנכנסת לכיתה או טווס בחלון ,עם ילדים מכל גווני הקשת והוריהם ,עם השפה הלימודית ,החווייתית וההתנסותית של אח”י .לשם כך בית הספר פתח השנה באופן יסודי ומעמיק מערכת שלמה של השתלמויות וחניכה והיא מובאת כאן לפניכם במלואה .קחו כמה דקות לצלול לתוך העולם המורכב והמעניין של מורי בית הספר אח”י .אני מבטיח לכם שתופתעו מההיקפים והרצינות. יוסי סוויד. פיתוח מקצועי בבית ספר אח”י – תשע”ה /נאוה מלכיאל בית הספר מונה השנה ,בלי עין הרע ,למעלה מ 80-אנשי צוות! פיתוח הצוות מתקיים בשני ערוצים עיקריים: •השתלמויות •הנחיה והכוונה של רכזים ומדריכים חיצוניים במקצועות השונים השתלמויות: השתלמויות חיצוניות :מורים חדשים ומורי החינוך המיוחד משתלמים בהשתלמויות של משרד החינוך .רכזים מקצועיים לומדים את תחום הריכוז שלהם דרך משרד החינוך .כמו כן יש מורים הלומדים לתארים אקדמיים גבוהים על בסיס אישי. השתלמויות פנימיות :בבית הספר מתקיימות השנה שלוש השתלמויות: 1.1השתלמות לכלל הצוות – העוסקת בחזון בית הספר :השתלמות זו עוסקת באושיות בית הספר כגון :בית ספר משלב ,למידה משמעותית אינטגרטיבית והוליסטית ,ראיית הטוב שבילד ובכל איש צוות ,יחסים ואווירה טובים המאפשרים קיום מקום מגוון ומורכב .ההשתלמות מונחית על ידי יעל בירן, איריס זינגר ,הדסה פרומן ונאוה מלכיאל. 2.2השתלמות לקבוצה של כ 20-מורים – העוסקת בספרות ילדים :השתלמות זו היא השתלמות המשך (ולכן קרויה אצלנו ‘הסיפור )’2להשתלמות שהתקיימה בשנה שעברה ועסקה באגדות ובכוחו המרפא של הסיפור .בפגישות אנחנו פוגשים יצירות ספרותיות לילדים בגילאי בית הספר היסודי .אנו דנים באפשרויות שהן מביאות ,בדרכים להגיש אותן לתלמידים ובעושר וההשפעה שלהן על נפש האדם ורוחו .ההשתלמות מונחית על ידי נאוה מלכיאל. 3.3השתלמות למורות החשבון בבית הספר :ההשתלמות עוסקת בעולם החקר והפליאה של המתימטיקה – מלכת המדעים -שיש בה סדר ,הרמוניה ,קצב ומוסיקליות .בפגישות עוסק הצוות באופן מעמיק ויצירתי בנושאים מתורת המספרים ובהבאתם לפתחם של הילדים כך שייהנו ,יגלו ,יחקרו ויתפתחו. ההשתלמות מונחית על ידי עינת בר יוסף. עבודת הרכזים: קיימים רכזים מטעם בית הספר ובנוסף מדריכים חיצוניים בתחומים אלו :חינוך לשוני ,יהדות ,חשבון ,אנגלית ,מדעים ומחשוב. חינוך לשוני: רכזת :רינת אפיק .רינת מנחה את המורים לעברית ,כל אחד ואחת לפי צרכיו, אוספת נתונים ממבחנים שעורך הצוות בכיתות ,משתפת בחומרי למידה רלוונטיים באופן שוטף ועוקבת אחר יישום תכנית הלימודים בכיתות השונות. מדריכות חיצוניות :נתנאלה בן דוד (מדריכה לעברית מטעם משרד החינוך), נפגשת אחת לחודש עם כל מורה לעברית .עינת בר יוסף נפגשת עם צוות מחנכי כיתות א’ ומדריכה אותם אישית. 4תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה 18.12.2014 יהדות: רכזת :איריס זינגר .איריס מנחה באופן אישי את המורים המלמדים מקצועות כמו תורה ,משנה ,אגדה וגמרא. הדסה פרומן מנחה את מורי כיתות ז’ ומחנכים נוספים בתחומים אלו. בימי שישי התפתחה מסורת של בית מדרש למורים ,מתוך ‘קנאה’ בתלמידים הלומדים בבית המדרש .כך תראו ביום זה מורים יושבים בחבורת לימוד לצד תלמידים הלומדים חבורות חבורות. כמו כן לומדים המורים בימי שישי בהפסקה קטע מפרשת השבוע ,בכל שבוע בהנחיית מורה אחר .פורמט זה יוצר היכרות מעמיקה בין אנשי הצוות וחשיפה לנקודות מבט שונות על הפרשה. חשבון: רכזת :רחל כרמלי .רחל מלווה את המורות לחשבון ומשתתפת קבועה בהשתלמות המקצועית .היא עוקבת אחר תכנית הלימודים ואחר הישגי התלמידים במקצוע. מדריכות חיצוניות :שושי גרינבוים ועינת בר יוסף .עינת צופה בצוות החשבון ומדריכה אותם באופן אישי ,ושושי נפגשת אחת לחודשיים עם כל מורה. אנגלית: רכזת :חמדת קופולוביץ .חמדת מנחה את צוות האנגלית ועוקבת אחר תכנית הלימודים והישגי התלמידים .במפגשים הקבוצתיים בהנחית חמדת הן דנות ומתלבטות בעניינים שוטפים (לדוגמה :האם לשבץ תלמידים בפרויקט ‘חוזקות אנגלית’ לפי רמתם או לפי בקשתם) ,מתעמקות באתגרים ובקשיים שעולים ומעשירות אחת את השנייה בידע ובניסיון שלהן. מדעים: רכזת :יעל לוזון .יעל נפגשת עם צוות המדעים להכוונה ולהדרכה .היא עוקבת אחרי תכנית הלימודים במדעים ואחרי הישגי התלמידים .במפגשים מושם דגש על תרגום תכנית הלימודים לביצוע בכיתה .פגישת הצוות מפרה את המורים הדדית ועוזרת להם לתכנן את ההוראה שלהם קדימה .כמו כן מושם דגש על חיבור בין התכנית במדעים לתחומים אחרים הנלמדים בבית הספר באותה תקופה (למידה הוליסטית). מחשוב: רכז :אהרון פרידלנדר .אהרון מנחה את המורים ברזי השימוש במחשב וברשת. המורים שהם ‘מהגרים’ במרחב הווירטואלי מנסים להשלים פערים כדי להיות בקשר עם התלמידים שעבורם זהו ‘מגרש ביתי’. המחשבים מייעלים את עבודתו של המורה ועוזרים לו להיות בקשר שוטף עם הצוות ועם ההורים .כמו כן חלק מעבודת המורה היא להנחות את התלמידים בשימוש נבון במחשב. מנחה חיצוני :מרדכי ליפשיץ .המורים עוברים השתלמות בת 8מפגשים עם מרדכי. “חנוך לנער על פי דרכו” /כתריה עמיאל ״הפרשנות החלשה“ :חנוך לנער על פי דרכו” ,קרי ,על פי דרכם של הוריו .העיקר כאן הוא זכות הבחירה להורים ,וזה מהווה שופר לכל חינוך אלטרנטיבי באשר הוא. לכאורה זו פרשנות סוטה– הרי נאמר בפירוש על פי דרכו של הנער והוריו כלל לא מוזכרים כאן .אבל ייתכן שבעומק הדברים שוכנת כאן אמת עמוקה ואכן ראוי לקרוא “דרכו” כ”דרכם”. הפרשנות החזקה :קרי ,כפשוטו– דרכו של הנער ,בלי התחכמויות מיותרות .הפרשנות הזו מדברת על החינוך הרדיקלי ביותר שאפשר״. דני לסרי. על מה בעצם מדברים כשמדברים על דרך חינוכית? על משנה סדורה ,ערוכה של צבעים וצורות על השולחן .כמו חומרי גלם. ומיוסדת שבה מאמינים ההורים? המחנכים? או שמא כאשר מדברים על אמרתו אולי אנחנו ,המבוגרים הפתוחים ,שמוכנים לראות גם דרכים פחות קונבנציונליות של החכם מכל אדם“ ,חנוך לנער על פי דרכו” ,מתכוונים באמת ובתמים לדרכו בחינוך ,נקרא לזה בשמות יפים ונאמר שהילד מתנסה תחושתית ,מפתח מוטוריקה הייחודית ,החד-פעמית של הנער? לשביל הלא-מסומן שלו? ואיך בכלל אפשר עדינה ,מפתח יצירתיות ולומד הבדלים בין מרקמים שונים .אולי כל זה גם נכון. אבל האמת היא שאת הילד זה לא מעניין .לא אכפת לו אם הוא מפתח מוטוריקה לחנך ככה? דני לסרי מציע לפרש את המשפט בשתי דרכים .באחת ,הוא מכיר בכך שלכולנו גסה או עדינה ,לומד וויסות חושי או גדל להיות אמן .האמת היא שהוא בכלל לא דרך ייחודית ,אבל גם בכך שאין לנו באמת שום אפשרות אמיתית לדעת בוודאות עסוק בלגדול להיות משהו כרגע ,הוא פשוט רוצה לשחק בבוץ .אז רגע ,אם אני מהי דרכו של הילד והוא קורא לנו ללכת עם זה עד הסוף .אני מכירה בזה שלעולם מאפשרת לו לשחק בבוץ בלי להתרכז ביתרונות החינוכיים שזה מקנה לו ,זה לא אדע מה הכי טוב עבור ילדיי ובאיזה עתיד הם עתידים לחיות ,ולכן מראש ,אני אומר שהוא לא יפתח את החושים ויגדל להיות אמן? אולי כן ואולי לא וזה לא לא מתיימרת להכריז שאני עושה כך וכך למענם ,אלא כי ככה אני רואה ומבינה ממש משנה .גם אם אאפשר לו לשחק בבוץ מהטעמים החינוכיים הנכונים ,זה לאו וככה הכי נכון לי לגדל את ילדי .יש כאן ענווה .כל כמה שאתיימר לדעת מה הכי דווקא אומר שהוא אכן ילמד את מה שאני מבקשת .גם אם אתעלם מטעמים אלו, טוב בשביל הזולת ,לעולם לא אוכל לדעת זאת בביטחון .ועם כמה שקשה לנו לא אפחית את הסיכויים שלו ליהנות מהם ודווקא כן ללמוד ולהתפתח .אבל דבר לפעמים להכיר בזה ,הילד שלי (שלי!) הוא אכן זולת ,ולכן אני מחזירה את הפוקוס אחד אני והילד יכולים להרוויח מהתעלמות כזו -אם אבחר לשים רגע בצד את כל מה שאני יודעת על חינוך ועל טובתו של הילד ופשוט אהיה שם ואהנה איתו ממה לעצמי ונותנת לדרך שלי להוביל אותי. בדרך השנייה ,הוא מבקש ללכת צעד נוסף קדימה .הוא מבקש להזיז הצידה את שהוא אוהב לעשות ,אם אראה את שלולית הבוץ לרגע דרך העיניים שלו ,כמו “טובתו של הילד” כפי שאנו מבינים אותה ,את “ההכנה לעתיד” ואת האסכולות מים ואדמה ,לא רק שהרווחתי הסתכלות עשירה ונהדרת על החיים ,הרווחתי גם החינוכיות ,ולנסות להביט בעולם לרגע דרך עיניו של הילד .מה שמתגלה במבט מפגש .כשהילד שלי יסתכל לי בעיניים ,והן ישקפו לו את עצמו ,הוא יבין שאנחנו נמצאים כאן יחד .מזה הילד ירוויח הרבה יותר מאשר רווח לימודי כזה או אחר. כזה ,שונה לחלוטין ממה שנראה במבט רגיל של מבוגר. שלולית הבוץ כבר לא נראית כמו מכשול אותו יש לעקוף בזהירות ,אלא כמו הזדמנות הוא ירוויח מבוגר שאוחז בידו וצועד יחד איתו בעולם ,מבוגר שמסתכל יחד אתו פז לקפוץ ,להשפריץ ולהשתכשך .זה ממש נראה כמו מים ואדמה מעורבבים .צלחת ורואה את מה שהוא רואה ,מבוגר שחי איתו על אותה פלנטה. הפסטה כבר לא נראית כמו אוכל שנמצא שם כדי לשבוע ,אלא כהזמנה למשחק “ובלכתך בדרך” /אורי בן דוד השביל הזה מתחיל כאן ,בין סניף בנק למעיין ,לא ברור ,לא תמיד מסומן[ ...אהוד בנאי] הטיולים במדבר תמיד היו בשבילי זמן של מחשבות והתבוננות .באחד מהם ,בין הגבעות של ספר המדבר ,מצאתי עצמי מתבונן על הדרך עצמה ,על המסלול המסומן בלבן -אדום – לבן .מצאתי במסלול מימד מסויים של שיעבוד :אנחנו משועבדים לטייל בשביל המסומן .איננו יכולים לטייל היכן שאנו רוצים .אמנם אפשר לבחור אזור בארץ ואפילו נחל ספציפי לטייל בו ,אבל קיים מסלול ברור :הדרך יוצרת גבולות .אנחנו ,המטיילים בדרך ,הולכים רק בין השוליים הימניים לשוליים השמאליים ולא יורדים מהשביל המסומן. כבר התרגלנו שכשאנחנו מתכננים טיול ,איננו מסתכלים על הנחלים המעיינות או ההרים אלא מחליטים לטייל לפי המסלול הרלוונטי .אם תשימו לב לצורה שבה מודפסת מפת הטיולים ,תבחינו שתוואי השטח ,ההרים והנחלים מופיעים בצבעים דהויים ואילו הצבעים החזקים משמשים דווקא לסימוני השבילים בצבעים השונים. ישנן כמה סיבות המשאירות אותנו על הדרך -כי אסור לרדת משבילים בשמורת טבע ,כי אפשר ללכת לאיבוד במדבר ,ובכלל זאת לא הדרך ,אז למה לרדת מהשביל? הרשויות השקיעו בסימון ובהכוונה ,פקחים עבדו ימים שלמים כדי שהיו סימנים ברורים שישאירו אותנו על השביל ,מאיפה בא הרעיון הזה בכלל? והנה אנו מוצאים את עצמנו מטיילים במקומות שתכננו בשבילנו ,יכולים רק לראות את ההרים והנחלים שמחוץ לשוליים ,אבל הם נשארים מחוץ לתחום בשבילנו, בשל העובדה הפשוטה שאין שביל מסומן המוליך אליהם. הנה עוד תוצאה ישירה של השביל המסומן -כולנו נעים על אותם השבילים .האם חשבתם פעם איך יתכן שבמדבר כ”כ גדול יחסית לכמות המטיילים שבו ,אנחנו אף פעם לא לבד ,תמיד נפגוש אנשים נוספים על אותה הדרך? אין את הדרך שלי .אין בכלל אופציה כזו שתהיה דרך רק שלי ,טיול שיהיה מיוחד לאדם המיוחד שהולך בו .כולנו נעים על אותם שבילים ,תנועה המביאה למצב שכמעט ואין אדם שלא טייל באותו מסלול בדיוק יותר מפעם אחת .אבסורד ,בהתחשב באינסוף של המדבר. ואולי אלו החיים .אנחנו חיים במסלולים המסומנים ,משועבדים לנורמות ,גם כאשר אנחנו בעצמנו מתכננים את הטיול .החיים ,האפשרויות שלפנינו ,הן אלו המסומנות ללא הרהור של ירידה מהמסלול .נזהרים שלא לרדת לשוליים כי זה אסור וגם אפשר ללכת לאיבוד באינסוף של החיים .בעצם דרך החיים כבר כתובה על המפה ואנחנו רק חיים את המפה הזו. אין חיים שהם רק שלי ,כולם חיים על אותה הדרך 12 :שנות לימוד ,צבא ,תואר ראשון ,תואר שני ,עבודה ,משפחה ,פנסיה ...כבר התרגלנו שאלו החיים ,וגם כשאנו רואים את הנוף שמעבר לשביל ,זה רק לראותם בלבד. רק ברגעי חסד עוד מנצנצת בנו האפשרות לחיות בשביל חדש ,אפשרות שמחזירה אותנו לילדות שבה הכל היה פתוח ,אפשרות שכמעט מיד נעלמת עם הבזק הנורמליות הראשון. והנה לנו אפשרות אחרת לטייל :לבחור על המפה את הנחלים וההרים היפים באמת ולטייל אליהם גם כשאין סימון .אמנם זה מסוכן וצריך לדעת לקרוא מפה ,לדעת איפה יש תהום או צוקים .בשביל זה לומדים לקרוא מפה! אפשר גם לתת לשטח להפתיע אותנו ,לאתגר את עצמנו ,לחפש ולמצוא את הדרך שלנו. זה הופך את תכנון הטיול לאחר לחלוטין -למחוק מהמפה את סימוני השבילים ולבחור בעצמנו את הדרך .יתכן ויתברר שחלק מדרכנו עוברת במסלול מסומן ,אבל היא כבר לא משועבדת אליו ,וכשרואים פסגה רחוקה ,אפשר להעפיל אליה ולגעת בסלעים המוזרים ולא רק להביט מהשביל. ואולי כך גם בטיול הגדול של החיים .באמת יש לנו אפשרות לחיות כמו שאנחנו רוצים ,בדרך חיים שנכונה רק לנו ,כי נבראנו שונים לחלוטין מכל השאר ,כי אנחנו חייבים לומר שכל העולם נברא בשבילנו -בשביל המיוחד שלנו .כך החיים גדולים באמת ולא רק נסיון חיקוי .אלו חיים שלא היו לעולם ולא יהיו עוד אחרי ,חיים יפים שמותר בם לגעת ולהיות בדברים ולא רק להביט מהצד ולקנא. ובלי משים כבר הגעתי לקצה מצוק ההעתקים מעל לנוף המדהים של ים המלח והרי מואב ,מניח בצד את התרמיל ואת המחשבות ,כל דרך צריכה גם לנוח. תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה 5 18.12.2014 מורה דרך /אלעד צור את הקטע הבא אני כותב בעודי יושב מול הנוף הנהדר של ראש הנקרה .זאת מכיוון שהעבודה שלי ,שעליה אני עומד לספר לכם ,היא טיול בכל רחבי ארצנו המקסימה .אני אלעד צור ,תושב תקוע מזה שנתיים (כלומר ותיק). נשוי לאפרת .למדתי חינוך בהרצוג (ואני עדיין לומד ,זו השנה ה ,)11-וקורס מורי דרך של משרד התיירות. אני מורה-דרך .זה לא שאני ממש מורה את הדרך לחיים; אני לא עוסק בקבלה ,אסטרולוגיה או ייעוץ פנסיוני (אם כי אני מוכן לנסות ,אם לקוח ממש ירצה) .בתור מורה דרך ,העבודה שלי היא בעיקר לתכנן חופשה משפחתית, וגם לצאת לחופשה שתכננתי ,רק שהמשפחה היא לא שלי .בדרך כלל מדובר במשפחת תיירים דוברי אנגלית. מה זה להיות מורה דרך להיות מורה דרך זה שילוב של כמה מקצועות .צריך להיות קצת בדרן ,קצת שומר ראש, קצת נהג ,קצת בייביסיטר ,קצת מטפס הרים ,קצת מורה ,קצת עיתונאי ,קצת גננת ,קצת שגריר… אה ,וגם קצת מדריך .להיות מורה דרך גם אומר שכשאני בעבודה -אני בטיול ,וכאשר יש לי חופש ,לפעמים הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לטייל .אשתי והילדים צריכים להשקיע מאמצים לשכנע אותי לצאת מהבית… שגריר ישראל בסנדלים חוץ מאשר לטייל בארץ ,יש לי את הזכות להציג לאנשים שמבקרים בארץ את הארץ ואת מה שקורה בה .בדרך כלל הידע הקודם של התיירים מתבסס בעיקר על כלי תקשורת ,שמראים תמונה רדודה ולעיתים קודרת לגבי מה שקורה בארץ .אני תמיד אוהב לראות את ההבעה שלהם כשרואים את יפי הנוף הנשקף בנסיעה בהרי יהודה ,בגליל או על חוף הים ,כאשר הם ציפו לראות בארץ בעיקר מדבר ,גמלים וחיילים .לרוב אני נמצא עם קבוצה במשך כמה ימים ויש לי הזמן גם להתחבר איתם וליצור בינינו אמון וחברות .יש לנו זמן (נסיעות ארוכות לצפון ולדרום…) לשיחות מעמיקות על מה שקורה בארץ והם שואלים שאלות בעניין רב. כיף לפגוש אנשים מכל העולם הסיבות העיקריות שעברנו לתקוע הן הקהילה שיש כאן ואוסף האנשים הנהדר המגוון והמעניין שאנחנו פוגשים פה יום יום .בתור מורה דרך ,אני גם זוכה לפגוש אנשים מכל העולם .לאחרונה :בולגריה ,פיליפינים ,דרום אפריקה ,מקסיקו ,הולנד ,סינגפור ,קנדה, ארצות הברית ועוד .מפגש עם מגוון כזה של אנשים הוא מעניין ומרחיב את הדעת .כמעט כמו לגור בתקוע. איך נעשית העבודה ראשית חכמה יש להביא תיירים .לשם כך אני מפרסם באינטרנט דברים מעניינים על הארץ ,על אתרי התיירות ועוד ,וגם משתדל (בהצלחה מועטה) לשמור על קשר עם אנשים שביקרו בארץ בעבר ,וכך חבריהם פונים אלי כשהם מתעניינים בחופשה בארץ. יש להכיר היטב את המטיילים כדי לבנות להם טיול מתאים .נער בן 16עלול להשתעמם במוזיאון המיסים (יש דבר כזה ,בתל אביב) וסבתא עשויה להתקשות בטיול בנחל צאלים; יש האוהבים ארכאולוגיה ויש ששונאים ארכאולוגיה; יש כאלה שמתאים להם לטייל ברגל ויש כאלו שכדור פורח מתאים להם; חלק מהתיירים ניקח לקטיף דובדבנים וחלק לאימון קרב מגע ישראלי. לאחר שהגענו להסכמה על תכנית הטיול ,עוברים (אם אין מלחמה) לשלב הביצוע .הקבוצה נוחתת בארץ -ברוכים הבאים! מעמיסים אותם על האוטו ונוסעים לטייל. חשוב לי שהטיול יהיה כיף אך משמעותי; שילמדו היסטוריה ויהדות ,אבל שלא ישתעממו; שיכירו את מחנה יהודה אבל לא ידלגו על יד ושם; שיהיה מעניין למבוגרים ופאן לילדים; שיספיקו הרבה אבל לא יקרסו מעייפות… ובסוף להיפרד מהם ולהשאיר אצלם אהבת הארץ וטעם של עוד. כמה טיפים לתכנון טיול מוצלח כדאי מאוד לתכנן את הטיול מראש לפרטים .אמנם בהרבה מקרים רוצים לעשות שינויים להיות ספונטניים ,אבל כדאי לעשות את זה על בסיס תכנית מוכנה .ככה כולם רגועים יותר. טעות נפוצה היא לנסות להספיק המון באותו יום כי “אנחנו כבר פה .מתי נהיה פה עוד פעם” ,אבל עדיף לבקר במעט מקומות ,לחוות אותם בסבלנות ולעומק ,מאשר לראות הרבה מקומות בדילוגים זריזים .אתם גם תזכרו הרבה יותר טוב טיול שבו ביקרתם בפחות מקומות וביליתם בכל מקום יותר זמן .לגבי המקומות שלא תגיעו אליהם, אומר לכם מה שאני אומר לתיירים :טוב מאוד שלא ראיתם הכול ,ככה תרצו לבוא לכאן שוב… ביקור במקום שדורש מאמץ פיזי ,כדאי לעשות בתחילת היום כשכולם (ובמיוחד הילדים) רעננים .כנ”ל לגבי מקום שדורש ריכוז ,למשל אם החלטת לטייל ברכס שיירות ולספר על ימי הפלמ”ח לילדים בכיתה ז’. אטרקציה כדאי לשמור לסוף היום .ככה לילדים יש משהו לצפות לו ואז הם ישתפו פעולה במשך כל היום .לדעתי לטיול עם ילדים כדאי אטרקציה אחת ביום-יומיים. בעונות שבהן האתרים עמוסים מאוד (קיץ ,חופשת פסח) ,אם תקומו קצת מוקדם ,אתם יכולים עדיין ליהנות לפני שרבבות ישראל מגיעים בהמוניהם (ולא שיש לי משהו נגד אוסף גדול מיוזע וקולני של משפחות עם צידניות, מנגלים ומוזיקה רועשת ,נדחפים בתורים ,מעיפים כדורי רגל ,רבים ומקטרים). 6תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה 18.12.2014 אימון יהודי /אלה בר-יוסף קשה שלא להתייחס לדרך בהקשר של חנוכה .חנוכה מגיע מידי שנה בתקופה החשוכה ,כשהלילות ארוכים והימים קצרים ,וכן סיפור חנוכה התרחש בפועל בתוך תקופה חשוכה לעם ישראל ,תחת מלכות יוון. מה עושים כשמרגישים שיש כ”כ הרבה חושך? כשמרגישים תקועים שוב ושוב באותה נקודה? כשמרגישים שהחיים מתנהלים רחוק כל כך מהרצונות שלנו? הרבה אנשים מגיעים לאימון כשהם מרגישים שאיבדו משהו בדרך או איבדו את הדרך בכלל .החושך הגדול הוא האמונה שהתבססה לה עם השנים ,שמה שאני באמת רוצה לא יכול לקרות ,בטח לא לי .לא יכולה להיות לי הזוגיות שאני באמת חולמת ,הילדים שאני חולמת ,היחסים שהייתי רוצה עם הקרובים אלי ,העבודה, הפרנסה ,הבריאות ,המשקל ועוד( ...כל אחד יכול להוסיף משלו) .הרצון שלי לא יכול להתממש כי במציאות דברים לא עובדים ככה ,כי אין לי את היכולות לכך, כי הבעל שלי לא נראה לי כמו מישהו שאי פעם ישתנה ,והילדים שלי ...וכסף זה רק בגדר כיסופים. אז השלב הראשון לפני שצועדים בדרך הוא להבין מה אני רוצה באמת ,מה הדרך שבה אני באמת רוצה לצעוד .להעיז לחלום ,להעיז להגיד בפני עצמי בקול“ :זה מה שאני רוצה! אפילו שאין לי מושג איך דבר כזה יכול לקרות ,אפילו שכולם מסביב טורחים להזכיר שוב ושוב שזה לא אפשרי ,אפילו שכבר ניסיתי כמה פעמים וכבר התייאשתי”. מוטלת עלינו החובה לחלום .לרצות .להעיז אפילו רק לרצות ,עוד לפני האומץ להתחיל ללכת על זה. “בשוב ה’ את שיבת ציון היינו כחולמים ”...להיות יהודי זה להעיז לחלום .שיבת ציון היא תוצאה של שנים רבות של חלומות של הרבה יהודים ברחבי העולם, שחלמו שחרית מנחה וערבית את שיבת ציון ,שחלמו למרות שהמציאות האפורה של הגלות לא ממש הראתה סימני תקווה בנוגע לשיבה הביתה. לחלום זו פעולה ששכחנו ואיבדנו תחת תפיסת המציאות הריאלית .זה הרי לא ריאלי לחלום! באימון היהודי אנחנו קוראים לתחייה את הפעולה שנקרית “השתהות ברצון”. ב”השתהות ברצון” הכוונה היא לעמוד ולרצות ,בלי לחשוב מיד איך ,מתי ואם בכלל .פשוט לרצות. את “האם זה אפשרי?” לשים בצד ...רק לרגע .רק לכמה רגעים ביום. כשאנחנו לא מעיזים לחלום באמת ,אנחנו בעצם אומרים לקב”ה“ :אתה לא באמת מלך מלכי המלכים .מקסימום אתה יכול לשפץ פה ,לשפץ שם ,לזרוק איזו עצם, אבל בטח לא מעבר לזה! בטח לא לברוא מציאות חדשה לגמרי! לא צריך להגזים! אתה לא באמת המלך פה”... אז אחרי שהעזנו לחלום והחזרנו לקב”ה את כסא הכבוד... השלב השני זה להשתהות בחלום .מדמיינים אותו ,רוקמים אותו לתמונה ,קוראים אותו ,מתפללים עליו .מתחילים להתעסק איתו ,עדיין רק במחשבה ,וכפי שאומר רבי נחמן“ :דע שהמחשבה יש לה תוקף גדול מאוד ,ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם ,יוכל לפעול שיהיה כך”. הרבה פעמים בשלב הזה של האימון כבר קורים דברים ...ככה סתם פתאום. שינויים קטנים ומתוקים .כפי שאמרה אחת התלמידות אחרי שכתבה במחשב את החלום“ :בבוקר שלמחרת הילדים התעוררו לראשונה לבד ,התלבשו לבד ושיחקו בלי להעיר אותי .כאילו שקראו במחשב את מה שכתבתי לילה לפני”. השלב השלישי הוא שלב הצעדים הקטנים ,תורה שלמה שמדברת על כך שאפשר להתקדם בדרך רק אם פורטים אותה לצעדים ממש קטנים ,כ”כ קטנים שלפעמים נראה כאילו אתה בכלל לא זז .התפיסה הזאת מבוססת על ההנחה שהמערכת המוחית שלנו נבהלת כשהיא מזהה שינוי כלשהו ,אבל כשזזים כ”כ לאט זה לא נראה שמשהו משתנה ואז מערכות ההגנה לא מופעלות ולא ממהרות לחסום אפשרות של שינוי. צעד קטן הוא בבחינת פך שמן קטן ,כהן גדול אחד וחמשת בניו מול צבאות יוון האדירים ,נר אחד ביום הראשון ואז מוסיף והולך. חג החנוכה מחנך אותנו לסבלנות בדרך ,להבנה שהדלקה של נר אחד מסתיימת בחנוכייה שלמה מוארת ומאירה .לא למהר ,לא לשנות בגדול ואז להתייאש ולמצוא הוכחה נוספת לזה שאי אפשר באמת לחלום פה .שנזכה לחלום בגדול, ללכת בדרך שאנחנו באמת רוצים ללכת בה ולא בכל מיני דרכים לידה ,ללכת בה נר אחר נר עד שיאירו נרות רבים. מחשבות על הדרך /אורי קראוסהר ‘פנוי?’ ‘שב ,תרגיש בנוח’ .עץ אחד עם צל חיוור ,עמד על אם הדרך ומתחתיו ישבו שני זרים .תיק גדול ,בלוי ומאובק מרוב דרך ,שכב לצדם ,מסתיר את מטרת מסעם. שקט ,דממה מביכה הייתה באוויר .תחושה של זרים השמים מבטם אל מישהו או משהו שיגאל אותם משתיקתם ובעיקר ממבוכתם‘ .נעים מאוד ’,ניסה האחד את מזלו‘ .נעים ’,נענה במבט חסר משמעות‘ .לאן פניך?’ ניסה שנית את מזלו. ‘לאן שרגליי יוליכו אותי ’.זר מוזר נפל עליו .איך זה שאין לו מטרה? חשב לעצמו. השקט המשיך לשלוט באוויר והצל ,שהתעייף מהשקט המביך ,פינה את מקומו לדמדומי הערב .הציפורים על העץ התבוננו מלמעלה על הזוג המוזר .לפתע, נתן אחד מהם את עינו בציפורים ,העיניים נפגשו‘ .תראה את הציפורים .נודדות, נודדות ,עפות ממקום למקום ,אבל הן לא חסרות בית ,הן בתנועה‘ ’.קין ,נעים מאוד ’,השיב האדם שלצדו‘ .שם קשה בחרו לך ההורים .אצלי הם ויתרו על התנ”ך והלכו ישר על הלאום .יהודי ,כך קראו לי‘ ’.נודד?’ שאל קין‘ .לא ,סתם מסע קטן של אחרי הצבא .מסתובב קצת לארגן את המחשבות .ואתה?’ ‘נע ונד’ .צחקוק קל על פניו של יהודי ,אבל הוא ניסה בכל כוחו להסוות ,וחיוכו הפך ליותר מאולץ. ‘להיכן?’ הקשה יהודי‘ .לשום מקום .פשוט הולך ,חי על הדרך ’,ענה קין בלי למצמץ. השקט שב ועמו המבוכה .הומלס ,קבצן ,חסר בית .המילים השונות התערבבו בראשו של יהודי בקרב אסוציאציות. הלילה ירד .קין נשכב לו על האבנים ומהענפים עשה לו כיסוי .יהודי פרש את שק השינה והתארגן לנום את שנתו .הכוכבים נצנצו בשמיים .יהודי הביט בכוכבים, כה רחוקים ,כה זרים“ .יש משהו מפחיד באיש הזה ”,חשב לעצמו“ .כבר מהתחלה הרגשתי שמשהו לא טוב .לטייל בלי תיק? מי שמע על דבר כזה?” יהודי המשיך עם מסע השכנוע העצמי ,וככל שעלה במעלה השכנוע ,כך גבר הפחד“ .אולי היו לו חיים קשים ,הורים גרועים ,ואולי בכלל אלוהים קילל אותו ”,ניסה יהודי את מזלו בעסקי הסנגוריה .הטיעונים לא ממש שכנעו אותו .רחמים ופחד מילאו את גופו .הלילה שכב לישון ושמיכה של חושך ירדה על העולם .קין נם את שנתו ויהודי לא עצם עין. הבוקר הגיע .יהודי קם לצאת משק השינה שלו ,עיניו אדומות מעייפות .מבעד לעיניים שבקושי תיפקדו הבחין שמשהו חסר .קין נעלם“ .איה קין?” אמר לעצמו, אך לא הועילה השאלה כשאין בנמצא את התשובה .ארז את חפציו לתיק המסעות, העמיס על שכמו ויצא אל הדרך .חוויה לילית קצת מוזרה ,מחשבה לא פשוטה על מה שקרה ,כל אלה נותרו על האדמה מחוץ לתיק .יש מטרה ויעד למחשבות מסודרות. על אם הדרך עץ עמד ולא ייפול אפיים. תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה 7 18.12.2014 סיפור לילדים לכבוד חנוכה /יוסי סוויד פעם אחת היה ילד קטן בשם אלעזר ,שכולם קראו לו לייזי .לייזי הקטן לא כל כך אהב ללכת לבית הספר, מפני שלא היו לו שם חברים .היו הרבה ילדים בכיתה של ,אבל הוא התבייש לשחק איתם והיה משחק בהפסקות לבד. הוא היה משחק בכל מיני משחקים .לפעמים הוא דמיין שהוא חוקר טבע והיה יוצא לחצר ועוקב אחרי הציפורים ועושה כאילו שהוא מצלם אותן ,לפעמים דמיין שהוא בלש והיה עוקב אחרי ילדים שהוא דמיין שהוא צריך להציל אותם ממישהו שמנסה לתפוס אותם. אבל הכי הרבה הוא אהב לדמיין שהוא ארכאולוג- חוקר עתיקות המחפש במעמקי האדמה חפצים ישנים מתקופות קדומות .הוא היה מוצא פקקים של בקבוקים ומדמיין שאלו מטבעות ולפעמים היה מוצא אבנים משונות ומדמיין שהן כלי מלחמה של אבותינו. פעם אחת ,לקראת חנוכה ,מישהו בכיתה צחק על השם שלו והוא נעלב מאד .הוא הרגיש שהוא לא רוצה לבוא יותר לבית הספר .הוא יצא בהפסקה לחצר עם דמעות בעיניים ורץ לפינה הכי רחוקה .הוא אמר לעצמו בשקט“ :אני לא טוב בלימודים ואין לי חברים .אפילו ארכיאולוג אני לא יכול להיות .כל מה שאני מוצא זה פקקים ושטויות ”.הוא התחיל לחפור באדמה בעזרת מקל בכעס .היו כמה ילדים שאמרו לו מאחורה“ :לייזי, מה איבדת שם? את השכל שלך?” והתחילו לצחוק. אבל לייזי לא שם אליהם לב והמשיך לחפור ולחפור. פתאום הוא נתקל בעצם קשה .הוא התכופף ובחן את העצם וזה היה נראה לו כמו אבן .לייזי היה מאוכזב וחזר לשיעור ,אבל בסוף היום ליבו לא נתן לו מנוח .הוא היה חייב לחזור ולבדוק את האבן הזו .הוא חזר לאבן והביא איתו מים בשקית .הוא שפך את המים מסביב לאבן וכך הצליח לשחרר אותה לאט לאט מהאדמה. ואז -הוא גילה דבר מעניין -באבן היה חור .הוא רץ לכיור ושטף את האבן ,ולאט לאט התגלה לו כי זו בכלל לא אבן .זה היה נר עתיק עשוי חרס ,נר של שמן עם מקום לשפוך את השמן ומקום לפתילה .אפילו ידית היתה לנר אבל היא היתה קצת שבורה .בתחתית הנר היה חרוט כתב משונה וקטן .אורי התרגש מאוד .הוא לא האמין שהוא באמת מצא סוף סוף משהו אמיתי. אורי עטף את הנר בשכבות של נייר טאולט ושם אותו בתיק .הוא לא גילה לאף אחד. אחרי כמה ימים ,הגיעה אמא של אחת הילדות לכיתה להסביר להם על המקצוע שלה .היא סיפרה להם שהיא ארכאולוגית שעובדת ברשות העתיקות וחופרת בסביבות גוש עציון .לייזי התרגש מאוד לשמוע ארכאולוגית אמיתית .היא סיפרה להם שהמשלחת שלה מצאה לאחרונה מטבע קטן מתקופת החשמונאים באזור של היישוב אלעזר וסיפרה להם שהיישוב אלעזר נקרא על שם אלעזר החשמונאי ,אח של יהודה המכבי. היא גם סיפרה שבמקום הזה אלעזר החשמונאי השתתף בקרב נגד ליסיאס שר צבאו של אנטיוכוס .הוא ראה פיל שעליו יושב איש חשוב וחשב זהו אנטיוכוס הרשע .הוא רץ אל הפיל ,נעץ בו כידון מלמטה והפיל נפל עליו והרג אותו ,גם היושב עליו נהרג ,אך לא היה זה אנטיוכוס .לייזי פתאום צעק“ :יש לי משהו להראות לך!” האמא הארכאולוגית השתתקה וכל הכיתה הסתכלה על לייזי ,שבדרך כלל לא היה מדבר אף פעם בכיתה .לייזי הוציא מהתיק שלו משהו עטוף בהרבה נייר טואלט .התלמידים התחילו לצחוק ,אבל לייזי לא נבהל .הוא קם והגיש לאמא הארכאולוגית את החבילה .היא פתחה אותה לאט עד שחשפה את הנר. כאשר הוציאה את הנר ,כולם שתקו והפסיקו לצחוק. היא בחנה את הנר מכל הכיוונים ושאלה את לייזי: “מאיפה יש לך את זה?” לייזי היה נבוך“ .מצאתי את זה ”,הוא אמר“ .איפה?” היא שאלה“ .כאן ,בחצר של בית הספר ,ליד הסלעים“ ”.אתה יודע מה זה?” שאלה האמא“ .זה נר” ,השיב לייזי בשקט“ .זה לא סתם נר”, היא אמרה“ .זה נר מתקופת החשמונאים .ואתה יודע מה כתוב מתחתיו?” לייזי שתק .ליבו פעם בהתרגשות וכך גם כל הכיתה“ .כתוב שם בכתב עברי קדום - א ל ע ז ר!” “באמת?” שאל לייזי“ .כן!” ענתה האמא. “אם תרשה לי ,אקח את הנר לבדיקה במעבדה”. “ברור שכן!” אמר לייזי בשמחה .הילדים כולם התרגשו מאוד .לייזי הקטן מצא נר חשמונאי ,אולי של אלעזר החשמונאי הגיבור שהרג פיל בגוש עציון! כל הילדים רצו להתחבר עם לייזי .לייזי הראה להם איפה הוא חפר ואיך מצא את הנר .בהפסקות הבאות כל ילדי הכיתה הסתובבו בחצר עם מקלות וחפרו כל פיסת אדמה פנויה. אחרי כמה ימים חזרה האמא הארכאולוגית ואמרה שאכן זהו נר קדום מהתקופה החשמונאית .היא ביקשה רשות מלייזי להעביר את הנר למוזיאון ישראל .לייזי הסכים בשמחה ,אבל לפני כן נערכה מסיבת עיתונאים בבית הספר וכמעט כל העיתונים בארץ פרסמו את הסיפור המופלא של לייזי -אלעזר הקטן ,עם תמונה שלו מחזיק את הנר של אלעזר החשמונאי. זה היה החנוכה הנפלא ביותר של לייזי ,ומאז הוא היה לאחד הילדים עם הכי הרבה חברים בבית הספר והקפיד תמיד לעזור לילדים שקשה להם למצוא חברים. למתנדבים בע”מ /אורי קראוסהר דמיינו לעצמכם שאתם עובדים במשרד פרסום ומתתיהו החשמונאי מגיע אליכם לפגישה“ .תראו” ,הוא אומר לכם“ ,יש לי סיפור שאני רוצה לקדם ,רוצה לפרסם”. מיד יושבים טובי המוחות וחושבים כיצד למתג את הסיפור .אתם מציעים לו לייסד חג לציון המאורע“ .אבל מה נעשה בחג? כיצד נבליט את הסיפור?” ,שואל אתכם מתתיהו אל מול המצגת שהכנתם לו על שיווק החג .לפתע מקצה החדר קופץ לו איזה מתמחה קטן“ .יש לי רעיון ,נקרא לזה חנוכייה ”.הוא מתחיל לשרטט לכם איזה דגם ,משהו שנראה כמו מנורה .אתם מתבוננים בו וליבכם בעיקר מתמלא רחמים כלפי האיש“ .חבל לפוצץ לו את הבועה ,להרוס לו את התלהבות” ,אתם חושבים .מהנהנים לו בראשכם בהסכמה ,אבל בפנים אתם יודעים שהרעיון הזה לא ממש עושה לכם את זה“ .מה לחנוכייה ,המנורה הזו ,ולסיפור עם דרמה שכזו?” בינתיים נכנסת המזכירה לחדר הישיבות ומספרת שהלקוח הבא הגיע. אתם מבקשים ממנה להכניס אותו“ .נעים מאוד ,בנימין זאב הרצל” ,לוחץ את ידכם אדם עם זקן מרשים למדי“ .מה מביא אותך אלינו מר הרצל?” אתם שואלים ובעצם מנסים להבין מה מביא אדם כמוהו אליכם“ .אני רוצה לשווק את הרעיון הציוני .אני רוצה לקדם את רעיון שליהודים תהיה מדינה” .אתם לוקחים שלוק מכוס הקפה שלכם וחושבים איך לעזאזל כל הפסיכים שבעולם התנקזו דווקא למשרד פרסום שלכם“ .אוקיי ,על מה חשבת מר הרצל? יש לך כבר רעיונות לקמפיין פרסומי?” הרצל מביט לכם בעיניים ודופק חיוך“ :חשבתי על מנורה”. “מנורה?” אתם מתפרצים בפליאה וכמעט שופכים את הקפה“ .אם יורשה לי, מר הרצל ,לשאול את כבודו מדוע דווקא מנורה?” אתם מנסים לרמוז לו לרדת מהעץ ,אך האיש כבר אחוז התלהבות ואתם מבינים שעוד רגע הוא הולך לפצוח לכם בחיים שכאלה“ .היה היה איש ,אשר הרגיש עמוק בנפשו את העוני להיות יהודי” ,מתחיל הוא לספר לכם“ ,רעיון עלה במוחו לפתרון צרותיו ,כי יש רק דרך אחת להימלט מעוני היהודים ,והיא :התשובה אל היהדות ”.כאן הרצל עוצר את שטף סיפורו ופניו נהפכות נוגהות לרגע“ .לפנים היה עובר על החג ,המגיה אורו על החיזיון הנפלא של המכבים ביפעת זהרם של הנרות הקטנים ,ולא עלה על לבו 8תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה 18.12.2014 לחוג אותו ”.צביטה קטנה בלב אתם חשים“ .ועתה שמש לו מקרה להכין לבניו זיכרון יפה לימים יבואו .בתוך נפשותיהם הרכות אמר לטעת את האהבה למולדתם העתיקה” ,עיניו נראות זוהרות“ ,מנורה הוכנה; ובשעה שאחז בפעם הראשונה את המנורה בעלת תשעת הקנים החל איזה רגש נפלא לפעמו .תבנית המנורה העתיקה העירה בו מחשבות“ ”.מנורה? איך עוד פעם הגיעה לפה המנורה?” אתם חושבים לעצמכם .הרצל כאילו מתעלם מהפרצוף שעשיתם וממשיך לדבר ביותר התלהבות: “בתחילה נר אחד ,והנה עוד חושך ,והנר היחידי עוד עצוב למראה .ואחריו ימצא לו חבר ,ועוד אחד ,עוד אחדים .האפלה כליל תחלוף ”.לפתע הרצל קם מהכסא וכאילו פוצח בהרצאה“ :בראשונה יזרח האור לצעירים ,לדלים ,ואחרי–כן ילוו עליהם האחרים ,אוהבי הצדק ,האמת ,החרות ,ההתקדמות ,האנושות ,היופי. וכשכל הנרות דולקים ,נשתומם ונשמח על המפעל שנעשה ”.הפה שלכם פעור, אתם לא יודעים כיצד להגיב .הרצל מתבונן בכם ,ניגש ,מסתכל לכם בעיניים ואומר“ :ואין לך תפקיד חשוב ומביא אושר יותר מתפקיד השמש ,משרת האור”. אתם מבקשים מהרצל שנייה ,קמים מהכסא ,רצים אל עבר הדלת וצועקים למזכירה“ :תשיגי לי מהר את מתתיהו .נראה לי שעלינו על רעיון ”.אתם חוזרים לחדר עם חיוך רחב ,לוחצים את ידו של הרצל“ :וואלה ,אחלה רעיון הקטע עם המנורה .צריך לעשות מזה סמל” ,אתם אומרים לו .הרצל טופח לכם על הגב: “ומה גדול הכבוד הצפון לחלוצים המתנדבים לעבוד בעד הרעיון ,אשר על-כן אני חושב כי יצמח מתחתיו דור נפלא של יהודים .דור המכבים יקום ושב לתחייה”. הרצל קם ויוצא מהחדר“ .התנדבות?” אתם רצים אחריו וצועקים“ ,הלו ,לא אמרת שמדובר בהתנדבות”. תקוע * בואו בשמחה! * חנוכה בשטייטל יום שני ,ל' כסלו ,22/12 ,שעה 18:00בפיס מסיבה משותפת לנוער ולבני +50 פינות צילום בסגנון עיירה יהודית אוכל מזרח אירופאי מוזיקה וריקודים הכותרת הינה פרפרזה לשירו של ביאליק ‘למתנדבים בעם’ .הקטעים המובאים בשמו של הרצל לקוחים מתוך סיפור אוטוביוגרפי בשם ‘המנורה’ ,שפרסם הרצל בשנת .1897הקטע בסוף לקוח מתוך מאמרו של הרצל‘ ,פתרון לשאלת היהודים’, שפורסם ב.1896- תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה 9 18.12.2014 י״ט כסלו ,השבוע בבית חב״ד פרסום לשבוע ,עד 15מילים ,ניתן לשלוח עד יום שלישי ב13:00 לוח תקוע לפרסום: [email protected] עם חב“ד יום ראשון כט' כסלו 11/11/12 בשעה 11:01באמפיתקוע * שירי חנוכה * תפילת הודיה* הדלקת החנוכיה * משחקים וחידונים ** תוכנית אור קולית ** *** סדנת יצירה לכבוד חנוכה *** סופגניות ! ~ ברוכים הבאים~ דירת 3חדרים ,חדשה ,בנוף הרודיון ,כניסה פרטית ,גינה. נתן052-2828658 : ---------------------דירה חדשה ומקסימה 3 ,חדרים +דוד שמש ,נוף הרודיון ב’ ,פינתית ,כניסה באמצע ינואר0506736453/2 . ---------------------מחסן גדול 25מ’ ,גישה נוחה מאוד ,בקומת קרקע. 057-7705011 ---------------------דירת קרקע 4 ,חד’ ,יחידת הורים גדולה ,מטבח גדול וסלון מרווח ,מרפסת גדולה עם גינה 3600 .ש”ח כולל ארנונה. צילה050-9933313 : ---------------------דירת 4חדרים ,חדשה ,כולל תנור ,כיריים ,מזגן ,ארונות, פינת אוכל -הכל חדש! ליאור052-4227931 : ---------------------בתקוע ב׳ ,דירה חדשה 2 ,חד’ 55 ,מ’ ,גינה יפה ,אפשרות לריהוט חלקי ,מיידי. תקוע תיווך ,תמר 054-5988839 :חיה050-2183855 : ---------------------בבנה ביתך ,דירת קרקע 2 ,חד’ 2000 ,ש”ח כולל ארנונה, מיידי .תקוע תיווך ,תמר 054-5988839 :חיה050-2183855 : ---------------------דירת גדולה 70 ,מ’ 3 ,חד’ ,גינה ,פנוי ב 15-לינואר. תקוע תיווך ,תמר 054-5988839 :חיה050-2183855 : ---------------------- בית מקסים עם עיצוב מיוחד ,קורות עץ 240 ,מ’ 5.5 ,חדרי שינה על מפלס אחד. תקוע תיווך ,תמר 054-5988839 :חיה050-2183855 : -----------------------הזדמנות! באזור הותיק ,בית יפהפה ,משופץ 90 ,מ’ 4 ,חד’, גינה מושקעת. תקוע תיווך ,תמר 054-5988839 :חיה050-2183855 : -----------------------בכביש הטבעת ,בית מקסים ומושקע 220 ,מ’ 5 ,חד’ על מפלס אחד ,גינה ענקית +דק. תקוע תיווך ,תמר 054-5988839 :חיה050-2183855 : סוברו אימפרזה ,3B 2010יד ראשונה ,פרטי 118000 ,ק”מ, טיפולים לפי הספר במוסך סוברו ,ממוגן (אפשר גם לא ממוגן) .חיים052-3958939 : ------------------------ קבוצה חדשה נפתחה בפייסבוק לרוכבי אופניים להצטרף ילדים בגילאי שנה וחצי -שנתיים וחצי מוזמנים facebook.com/groups/tekoaonbike אלינו לפעילות מהנה באווירה נעימה .אפרת058-7431810 : -----------------------בתקוע א’ מטפלת חמה ואוהבת ,מגיל 3חודשים עד שנה. לפרטים נוספים -סיון054-8000605 : -----------------------המשפחתון של מאירה עד 4ילדים באוירה נעימה ,כולל ארוחה חמה ובריאה .לפרטים :מאירה 0508370081 איפור ועיצוב תסרוקות לכל אירוע ,רמה גבוהה ,איכות ומקצועיות ,מחירים אטרקטיבים! קרן054-5454252 : -----------------------תמרה דהן ,דולה ומדריכת הכנה ללידה .קורסים זוגיים, מותאמים אישית .הכנה ללידה חוזרת .ליווי מקצועי ומסור בכל סוגי הלידות 052-3489056 -----------------------שולחן כתיבה +ארונית ומגירות .גובה 2מטר ,רוחב ,1.20 צבע דובדבן ,מצב טוב .לפרטים נוספים -חגית,9963590 : 050-6136561 לתיאום רכיבות בתקוע ובאיזור ,יציאות משותופות ,טיולים וכל מה שקשור לאופניים ,להורים ולילדים ביחד. זמני תפילות סוכת דוד אבני קודש ברסלב אוהל מנחם שחרית א ,ג ,ד 6:00 ב ,ה 5:45 ו 7:00 א ,ג ,ד ,ו 6:00 ב ,ה 5:45 5:40 6:30 8:00 מנחה 16:25 בבית האבל משפ׳ יובל 16:15 16:25 16:25 16:30 ערבית 20:30 17:15 אחרי מנחה 20:45 17:00 מנחה וקבלת שבת 16:23 מנחה מוקדמת 13:30 16:30 מנחה 13:00 שה״ש וקבלת שבת 16:30 16:45 16:23 שחרית 6:15 8:15 5:45 7:30 5:30 9:15 8:45 קריאת התורה9:30 : קידוש11:00 : מנחה 16:00 13:00 15:30 שיעור 14:30 מנחה וסעודה שלישית 15:30 16:00 16:00 ערבית 17:19 17:25 17:30 17:30 17:15 שבת חול 10תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה 18.12.2014 ישיבה קרליבך נוף הרודיון הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת 16:20 16:28 8:30 תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה 11 18.12.2014 תקוע ¤ ש א ˘ב˙ ˙רבו˙ חנוכ‰ א א ‡‰ור יום שישי שישי-שבת ,כ"ז-כ"ח כסלו 19-20 ,בדצמבר | סטודיו ורש | ׃׀ תקוע ד על פ פ ש ש ג זל לפ ד ע פ זג 14:30בפיס < "לקולך השמיעיני" קבלת שבת :מופע מוסיקלי עם אומנית הקול ויקטוריה חנה קריאה מחודשת לצלילי שיר השירים ֶש ַבּקוֹל נגינה בסנטור -עדי פורטי לאחר המופע הדלקת נרות חנוכה חגיגית 20:30בפיס < "יצר מתוהו ממש" סדנת קול ושיחה עם אומנית הקול ויקטוריה חנה 22אותיות יסוד -עבודת קול ואותיות בהשראת רבי אבולעפיה וספר היצירה אורחים: ויקטוריה חנה אומנית קול וזמרת גיא בירן במאי תיאטרון ויוצר מיכה ביטון מוזיקאי יוצר וזמר ]הכניסה חופשית[ שבת בפיס < קידוש עם כיבוד קל 11:00 11:30בפיס < "יש משוררים ויש מקשיבים" מפגש ושיחה עם במאי התיאטרון גיא בירן | על מסעו האישי לתוך מסילת חייו של רבי משה לוצאטו ועל העבודה על המחזה "אהבת עולם" בהשראת כתביו ואגרות שנשלחו אליו. /במקביל תפעל משחקיה לילדים בספריה / מוצ“ש ,21:00 /בחצר יקבי עמוס "בין שדרות לירושלים" < מופע מרגש ומעצים של המוזיקאי היוצר מיכה ביטון שירים וסיפורים על ילדותו בשדרות והמעבר בגיל עשר לירושלים ,לביתה של הסופרת גלילה רון פדר שבהשראתו כתבה את סדרת הספרים "אל עצמי"] .כניסה למופע 30 :ש"ח[ 12תקועיתון § כ״ו בכסלו התשע״ה 18.12.2014
© Copyright 2024