להורדת המגזין המלא של תמ”א 38 לחץ כאן

‫תכנון‪ ,‬בנייה וסגנון חיים | גליון ‪01‬‬
‫עיר מתחדשת‬
‫שדרוג ובניה של פרויקטים‬
‫תחת תקנות תמ"א ‪38‬‬
‫שפץ ביתך‬
‫היתרונות של שיפוץ חיצוני‬
‫כשרוצים למכור את הדירה‬
‫‪www.gotama38.co.il‬‬
‫קוראים יקרים‬
‫עורכת ראשית‪:‬‬
‫רונית פורת‬
‫הפקה ועיצוב‪:‬‬
‫סטודיו אדום אדום‬
‫‪www.adomadom.co.il‬‬
‫רייצ'ל מילר‪ ,‬יובל סער‬
‫עריכה לשונית‪:‬‬
‫ציפורה קליין‬
‫מו"ל‪:‬‬
‫אוניל‪-‬תמוז‬
‫רח' מזא"ה ‪ ,3‬תל אביב‬
‫טל‪03-6295055 .‬‬
‫לפניות ותגובות‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.gotama38.co.il‬‬
‫תמונת השער‪:‬‬
‫תכנון‪" :‬רוזן ליננברג אדריכלים"‬
‫"האמור במגזין אינו מהווה המלצה ו‪/‬או‬
‫יעוץ כלשהם ואינו מהווה תחליף ליעוץ‬
‫משפטי‪ ,‬כלכלי או אחר ואף אינו מהווה‬
‫הצעה ו‪/‬או התחייבות כלשהן‪.‬‬
‫מובהר כי המגזין הינו מגזין פרסומי‬
‫והמערכת אינה אחראית לתוכן המגזין"‪.‬‬
‫‪| 2‬‬
‫מ ג ז י ן‬
‫‪| 3 8‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫גם אני‪ ,‬כמו כל אזרחי ישראל‪ ,‬מחסירה פעימה כשאני שומעת את התשדיר של משרד‬
‫התשתיות המבשר לנו על כך שרעידת אדמה היא רק עניין של זמן‪ .‬זו אולי הסיבה הטובה‬
‫ביותר לפרויקט תמ"א ‪ - 38‬חיזוק מבנים קיימים והבטחת שלום דייריהם‪ .‬אבל דווקא על‬
‫הסיבות האחרות הרבה יותר נעים לדבר‪ .‬לקחת בנין ישן בעל מראה מדכדך ולהפוך אותו‬
‫לפנינה הוא האתגר הגדול שלנו ‪ -‬של חברת "אוניל בניה" מקבוצת פישמן‪ ,‬שאני עומדת‬
‫בראשה‪ ,‬ושל חברת "תמוז" המתמחה בהרחבה‪ ,‬בשדרוג ובבניה של פרויקטים תחת תקנות‬
‫תמ"א ‪.38‬‬
‫"אוניל" ו"תמוז"‪ ,‬שתי חברות איכותיות ובעלות ניסיון רב‪ ,‬חברו יחד כדי להביא את‬
‫הבשורה הזאת לדיירי בניינים שזכאים לשפץ את בתיהם ללא כל עלות‪ .‬בניינים ישנים זוכים‬
‫לא רק למראה חדיש ואסתטי אלא גם למעלית סוף סוף‪ ,‬לממ"דים ובהתאם לאפשרויות גם‬
‫למרפסות שמש ולחניה נוספת‪.‬‬
‫לא מדובר רק במבנה עצמו‪ ,‬אלא גם בשטח שבו הוא נמצא‪ :‬החללים הציבוריים‪ ,‬הגינה‪,‬‬
‫העצים‪ ,‬שביל הגישה‪ .‬אי אפשר לחלום חלום טוב מזה‪ .‬בפרויקט הזה כולם מרוויחים‪ ,‬והרבה‪:‬‬
‫הדיירים שללא כל השקעה מצידם ערך דירתם קופץ ואיכות חייהם משתפרת‪ ,‬המדינה‬
‫שמקבלת עוד בניינים שאינם מועדים לפורענות ואנחנו היזמים שמקבלים אחוזי בניה‪.‬‬
‫לדיירים שנותנים את בתיהם בידינו אנו מעניקים שיפוץ איכותי ואמין‪ ,‬ויחד עם זאת זריז‬
‫ביותר‪ .‬הניסיון הרב והידע המתקדם שמביאות "אוניל" ו"תמוז" מאפשרים לדיירים להמשיך‬
‫להתגורר בבתיהם במהלך השיפוץ ולזכות בבתים מחודשים תוך פרק זמן קצר יחסית של עד‬
‫כשנה‪.‬‬
‫"אוניל"‪ ,‬כחברה בעלת תפיסה עיצובית מוקפדת‪ ,‬מביאה משב רוח רענן של אסתטיקה‬
‫סולידית הבנויה על חומרים איכותיים ועל סגנון מעודן‪ .‬הפרויקטים שלנו לא מבקשים לצעוק‪,‬‬
‫אלא להיפך‪ :‬להשתלב בהרמוניה עם סביבתם ולהעשירה‪ ,‬כפי שתוכלו להתרשם בגיליון זה‪.‬‬
‫אחד מהפרויקטים הגדולים שלנו‪ ,‬שעליהם תוכלו לקרוא‪ ,‬הוא רובע לב העיר שממוקם בין‬
‫רחובות בלפור ומזא"ה בתל אביב‪ .‬ממשרדי שבלב הפרויקט אני צופה בגאווה גדולה ובהנאה‬
‫רבה במתחם המיוחד שהביא לכאן את האנשים המיוחדים שלו‪ .‬אנשים שחיפשו בדיוק את‬
‫מה שביקשנו להציע להם‪ :‬דיור יוקרתי ומפנק בלב העיר הגדולה‪ ,‬בחללי מגורים המשדרים‬
‫צניעות‪ ,‬איפוק וניקיון‪.‬‬
‫אני נרגשת לכל שיתוף פעולה שמשנה את חייו של אדם בביתו ובסביבתו ומברכת את כולנו‬
‫בשיתופי פעולה רבים כאלה‪.‬‬
‫‬
‫שנמשיך כולנו לבנות ולהיבנות‪,‬‬
‫‬
‫‬
‫רונית פורת‬
‫‪04‬‬
‫‪08‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬
‫‪30‬‬
‫‪04‬‬
‫‪08‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬
‫‪30‬‬
‫בגובה העיניים‪" .‬רובע לב העיר"‪ ,‬המגדל הראשון בלב תל אביב ‪ /‬טל אהרוני‬
‫עיר מתחדשת‪ .‬שדרוג ובניה של פרויקטים תחת תקנות תמ"א ‪ / 38‬שרון היבש‬
‫קוקוס‪ ,‬גאות ושפל‪ .‬מלון בוטיק בזנזיבר ‪ /‬שרון היבש‬
‫שפץ ביתך‪ .‬היתרונות של שיפוץ חיצוני כשרוצים למכור את הדירה ‪ /‬טל אהרוני‬
‫פורטפוליו‪ .‬יעל וונס‪ :‬מעצבת גרפית בעלת סטודיו לקרמיקה ‪ /‬שוע בן ארי‬
‫פורטפוליו‪ .‬גל גאון‪ :‬הבעלים של מותג העיצוב "טאלנטס" ‪ /‬שוע בן ארי‬
‫מעשה אנוש‪ .‬הסניף הקהילתי של עמותת "אנוש" ברמת השרון ‪ /‬רינה ויסגלס‬
‫סליחה‪ ,‬איך מגיעים? אנשים מנווטים ונהנים מכל רגע ‪ /‬רינה ויסגלס‬
‫על רמה‪ .‬שופינג איכותי ברמת השרון ‪ /‬מיכל פלג‬
‫בגובה‬
‫העיניים‬
‫נטייתם של אנשים לחזור למרכזי הערים ‪ -‬בניו יורק‪,‬‬
‫בלונדון‪ ,‬בפריז וכמובן גם בתל אביב‪ ,‬הביאה את‬
‫חברת "אוניל" לתכנן מתחם מגורים המתבסס על‬
‫יוקרה‪ ,‬איפוק וסולידיות … טל אהרוני‬
‫‪| 4‬‬
‫מ ג ז י ן‬
‫‪| 3 8‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫עובדות ומספרים‬
‫ •הפרויקט אוכלס בלב תל‬
‫אביב בשנת ‪ 2004‬וממוקם בין‬
‫הרחובות מזא"ה ובלפור‪ ,‬בסמוך‬
‫לרחוב אלנבי‪.‬‬
‫ •הפרויקט כולל ‪ 168‬דירות‬
‫מגורים בהשקעה של למעלה‬
‫מ‪ 150-‬מיליון דולר‪.‬‬
‫ •הפרויקט תוכנן על ידי‬
‫האדריכלית עדה כרמי מלמד‬
‫(זוכת פרס ישראל)‪ ,‬ומשתרע‬
‫על שטח של כ–‪ 7.3‬דונם‪.‬‬
‫ •הפרויקט כולל מספר מבנים‪:‬‬
‫"בניין בלפור" ‪ -‬בניין מגורים בן‬
‫‪ 7‬קומות הבנוי בצורת האות‬
‫"ח" סביב רחבה מרכזית; "מגדל‬
‫המניפה" ‪ -‬מגדל מגורים במרכז‬
‫הרחבה המתנשא לגובה ‪25‬‬
‫קומות‪ ,‬ובניין משרדים קטן‬
‫ברחוב מזא"ה‪.‬‬
‫ •דירות המגורים במתחם הן בנות‬
‫‪ 3–5‬חדרים‪ ,‬בשטחים שבין ‪114‬‬
‫ל–‪ 400‬מ"ר‪ .‬יש גם דירות גן‪,‬‬
‫דופלקסים ופנטהאוזים‪.‬‬
‫פ‬
‫רויקט רובע לב העיר בתל אביב הוא פרויקט הדגל של‬
‫חברת "אוניל בניה" מקבוצת פישמן‪ .‬הפרויקט יצא לדרך‬
‫בזכות החזון של אליעזר פישמן‪ ,‬שכבר לפני ‪ 20‬שנה זיהה‬
‫את הטרנד של חזרה למרכזי הערים ואת המעבר למגדלי יוקרה‪.‬‬
‫לרונית פורת‪ ,‬מנכ"ל חברת "אוניל" המתמחה בניהול ופיתוח‬
‫יזמות של מתחמים מניבים ומבני מגורים‪ ,‬יש ניסיון עשיר בתפקידי‬
‫ניהול בתחום הנדל"ן‪" .‬אנחנו גאים מאד בפרויקט הזה"‪ ,‬אומרת‬
‫פורת‪" .‬זה בהחלט פרויקט הדגל שלנו‪ ,‬שממצב אותנו גבוה בשוק‬
‫דירות היוקרה‪ .‬הפרויקט הוא מתחם מגורים יוקרתי ואיכותי‪,‬‬
‫המשלב סולידיות‪ ,‬איפוק ותרבות‪ ,‬ומשקף את ערכי העיר הישנה"‪.‬‬
‫כיצד נולד פרויקט רובע לב העיר?‬
‫פורת‪" :‬כיום קיימת נטייה של אנשים לחזור למרכזי הערים ‪-‬‬
‫בניו יורק‪ ,‬בלונדון‪ ,‬בפריז וכמובן גם בתל–אביב‪ .‬אנשים רוצים לגור‬
‫במרכז העסקים‪ ,‬בלב העניינים‪ ,‬היכן שהכול נמצא בקרבת מקום‬
‫ גלריות‪ ,‬מסעדות‪ ,‬תיאטראות וכו'‪ .‬אליעזר פישמן זיהה זאת כבר‬‫לפני שני עשורים‪ ,‬והמגדל שנבנה ב"רובע לב העיר" הוא המגדל‬
‫הראשון בלב תל אביב‪ .‬כאשר אליעזר פישמן הגה את הרעיון‪ ,‬תל–‬
‫אביב הייתה עיר נטולת מגדלים; הוא היה הראשון שהבין שצורת‬
‫החיים הזו היא הדבר הבא‪ .‬למי שגר בפרויקט רובע לב העיר‪ ,‬אין‬
‫סיבה להזיז את הרכב‪ .‬הכול נמצא במרחק הליכה‪ .‬בניגוד למגדלים‬
‫רבים‪ ,‬המדובר במתחם שיש בו הכול‪ :‬ספא‪ ,‬חדר כושר‪ ,‬סאונות‪,‬‬
‫‪| 6‬‬
‫מ ג ז י ן‬
‫‪| 3 8‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫בריכה‪ ,‬שלושה מתחמי לובי‪ ,‬שומרים ואפילו מרתף יינות‪ .‬במתחם‬
‫עצמו יש שקט ושלווה‪ ,‬אך בדקות ספורות ניתן לצאת להמולה של‬
‫רחובות שינקין‪ ,‬רוטשילד‪ ,‬שוק בצלאל ועוד‪ .‬זהו פרויקט מאוד‬
‫מפנק‪ ,‬ויש לא מעט דיירים שקנו דירה אחת בפרויקט ולאחר מכן‬
‫קנו דירה שנייה ואפילו שלישית"‪.‬‬
‫פרויקט בגובה העיניים‬
‫פורת מספרת כי חלק מתפיסת העולם של חברת "אוניל" הוא‬
‫שמירה על צניעות‪" .‬בניגוד למגדלים רבים בעיר"‪ ,‬אומרת פורת‪,‬‬
‫"הפרויקט הזה הוא בגובה העיניים וחתך הגילאים של הדיירים הוא‬
‫‪ 50‬פלוס‪ .‬זהו אינו מגדל מנקר עיניים‪ .‬המדובר במתחם המשלב‬
‫יוקרה של מגדל מגורים איכותי ובאותה מידה איפוק וסולידיות‪ .‬מי‬
‫שמחפש משהו נוצץ לא יקנה כאן‪ ,‬הפרויקט לא יתאים לו"‪.‬‬
‫לחברת "אוניל" פרויקטים גדולים נוספים ברחובות‪ ,‬אשדוד‪,‬‬
‫עפולה‪ ,‬נצרת עילית ועוד‪ .‬פורת‪" :‬אנחנו נמצאים היום בשלבי‬
‫תכנון של פרויקט בכפר שלם בתל אביב‪ ,‬שני מתחמים נוספים‬
‫באזור המרכז‪ ,‬ולאחרונה התחלנו להיכנס לנישה של תמ"א ‪,38‬‬
‫ואנו נמצאים במשא ומתן לגבי כ–‪ 20‬בניינים‪ .‬באמצעות תמ"א ‪,38‬‬
‫אפשר לשדרג בניינים קיימים וכך גם לשמר את הקיים וגם להעלות‬
‫את ערך הדירות בבניין‪ .‬תוספת של מעלית או מרפסת שמש לדירה‬
‫מעלה מאוד את ערכה‪ ,‬ובאמצעות תמ"א ‪ 38‬אפשר לעשות זאת כך‬
‫שכל הצדדים ירוויחו ‪ -‬גם הדיירים וגם היזמים"‪.‬‬
‫המעורבות החברתית‬
‫של קבוצת פישמן‬
‫תמ"א ‪38‬‬
‫האם זה כדאי?‬
‫למה כן?‬
‫ •בטחון הדיירים‪ :‬לפני הכל‪ ,‬תמ"א ‪ 38‬היא עניין בטיחותי‪ ,‬וחיוני מבחינת חיזוק הבניין‪.‬‬
‫ •השבחת הנכס‪ :‬תמ"א ‪ 38‬משביחה את הנכס ומעלה את ערכו‪ .‬במסגרת התכנית‬
‫משדרגים את כל החללים הציבוריים של הבניין‪ ,‬מוסיפים מעלית ולפעמים גם מוסיפים‬
‫ממ"ד‪ ,‬מרפסת או חניה‪ .‬הבניין משתדרג ומחיר כל דירה עולה‪.‬‬
‫ •כולם מרוויחים‪ :‬המדובר בתכנית שהיא ‪ WIN WIN‬בעבור כולם ‪ -‬הדיירים מעלים את‬
‫ערך דירתם ללא כל עלות כספית מצידם‪ ,‬היזם מקבל אחוזי בניה בתמורה להשקעה שלו‪,‬‬
‫והמדינה מקבלת בניינים בטוחים ומוגנים מפני רעידות אדמה‪.‬‬
‫למה לא?‬
‫ •אי נוחות‪ :‬בתקופה של השדרוג יש כשנה של "כאב ראש" בגלל השיפוץ‪.‬‬
‫ •מחלוקות בין דיירי הבניין‪ :‬לעיתים יש קושי להגיע להסכמה בין כל הדיירים‪ .‬כולנו‬
‫"יהודים חכמים" וכאשר מגיע יזם עם הצעה‪ ,‬לא תמיד כל הדיירים מסכימים ויכולות‬
‫להיווצר מחלוקות‪ .‬חלק מהדיירים "עושים חשבון" מה היזם מרוויח ולעיתים מערימים‬
‫קשיים או אף מתנגדים לתכנית‪.‬‬
‫ •מגבלות‪ :‬ישנם בניינים בהם יש מגבלות ובהם תמ"א ‪ 38‬לא כלכלית ולא כדאית‪.‬‬
‫קבוצת פישמן בבעלות איש‬
‫העסקים אליעזר פישמן מקדמת‬
‫בעשור האחרון עשייה חברתית‬
‫למען אנשים עם מוגבלויות‬
‫בישראל‪ .‬כבר בשנת ‪ ,2000‬עוד‬
‫לפני שהתחום היה מוכר בישראל‪,‬‬
‫החליטה רונית פישמן–אופיר‪,‬‬
‫לקדם חזון חברתי הקורא לשילוב‬
‫אנשים עם מוגבלויות בקהילה‪.‬‬
‫במהלך משולב של החברות‬
‫המרכיבות את הקבוצה (מתחומי‬
‫הקמעונאות‪ ,‬התעשייה‪ ,‬הנדל"ן‪,‬‬
‫התקשורת ועוד)‪ ,‬ובאמצעות‬
‫עשייה רוחבית שבה מעורבים‬
‫קרוב ל–‪ 10,000‬עובדים‪ ,‬פועלת‬
‫קבוצת פישמן כדי לקדם מודעות‪,‬‬
‫לשפר את השירות והנגישות‬
‫ולשלב בתעסוקה את ציבור‬
‫האנשים עם המוגבלויות‪ ,‬המהווה‬
‫כ–‪ 10%‬מכלל תושבי ישראל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬הוסיפה החברה לחזון‬
‫החברתי שלה גם חזון סביבתי עם‬
‫התמקדות בתחום הפסולת‪.‬‬
‫תחדשת‬
‫מ‬
‫מת השרון‬
‫תל אביב ובר ‪ ,3‬תכנית‬
‫ניינים ברעננה‪ ,‬ב ץ על פי תמ"א ‪ 8‬ת אדמה‬
‫ב‬
‫גד רעידו‬
‫במספר וב עבודות השיפום חיזוק נ‬
‫ר‬
‫רו הבנייני‬
‫יחלו בקרתה יעב‬
‫מסג‬
‫שב רון היבש‬
‫…ש‬
‫‪| 8‬‬
‫מ ג ז י ן‬
‫‪| 3 8‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫"האחריות הסביבתית והחברתית שעליה אנו מדברים מתבטאת בין‬
‫היתר בדיאלוג בין המבנה לסביבתו‪ .‬זכויות בניה הן זכות ולא חובה‪,‬‬
‫ולכן אין תמיד צורך לנצל את כולן‪ ,‬אם אינן תורמות ואפילו גורעות‬
‫מאותו דיאלוג‪ .‬מחיר דירה אינו מבוסס על כמות בלבד‪ ,‬אלא גם‬
‫איכותה של אותה דירה‪ ,‬והקרנת המבנה אל סביבתו"‬
‫ח‬
‫ברת הבוטיק "תמוז ‪ "38‬מתמחה‬
‫בהרחבה‪ ,‬בשדרוג ובבניה של‬
‫פרויקטים תחת תקנות תמ"א‬
‫‪ .38‬מי שמחפש אחר פירושו של הערך‬
‫"בוטיק" במילון אוקספורד ימצא את‬
‫ההגדרה הבאה‪" :‬עסק קטן המשרת קהל‬
‫מתוחכם או ספציפי"‪ .‬ואכן‪ ,‬כששואלים‬
‫את מנכ"ל החברה אדריכל איתי ליננברג‬
‫על אודות קהל היעד של תמוז ‪ ,38‬הוא‬
‫עונה בבהירות‪" :‬כחברת בוטיק‪ ,‬קהל‬
‫היעד שלנו תואם את קהל היעד הפונה‬
‫אל משרד האדריכלים שלי ושל שותפי רון‬
‫רוזן‪' ,‬רוזן ליננברג אדריכלים'‪ .‬אנו מתכננים‬
‫פרויקטים ייחודיים בארץ ובעולם‪ .‬החברה‬
‫פועלת באזורים אקזוטיים ברחבי העולם‪,‬‬
‫כמו זנזיבר שבאפריקה ואיי יוון; ממשיכה‬
‫במבנים לשימור בשכונות ירושלמיות‬
‫ותיקות כמו טלביה והמושבה הגרמנית‬
‫ומבנים חדשים בצפון הישן של תל אביב‪,‬‬
‫ומסיימת בתכנון בתים ומתחמים פרטיים‬
‫בהרצליה פיתוח‪ ,‬נוף ים ומושבי השרון"‪.‬‬
‫איזה פרויקטים אתם מחפשים?‬
‫"אנו מחפשים פרויקטים שיענו על‬
‫האתגר המקצועי‪ .‬לא כל בניין בכל עיר‬
‫ובכל רחוב מתאים לנו‪ .‬אנחנו בוחרים‬
‫פרויקטים שבהם אנו רוצים לפעול‪ ,‬שבהם‬
‫אנו מזהים את הפוטנציאל‪ ,‬ומתאימים‬
‫אותו לסטנדרטים הגבוהים שאנו מציבים‬
‫לעצמנו‪ .‬כל פרויקט שבחרנו מקבל טיפול‬
‫לעילא‪ .‬אנחנו מתמקדים בערכים הנוספים‬
‫של הבניין ומייחסים חשיבות רבה לעקרונות‬
‫התכנון שלנו"‪.‬‬
‫בין העקרונות החשובים‪ ,‬מזכיר ליננברג‪:‬‬
‫ •דיאלוג בין הלקוח לצוות התכנון‪.‬‬
‫ •התאמה לרוח המקום‪.‬‬
‫ •תכנון אקלימי‪.‬‬
‫ •שימוש בחומרים מקומיים‪.‬‬
‫ •אחריות חברתית וסביבתית‪.‬‬
‫‪| 10‬‬
‫מ ג ז י ן‬
‫‪| 3 8‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫"עקרונות אלו שבים וחוזרים על עצמם‪,‬‬
‫ללא קשר למהות הפרויקט ‪ -‬מלון בוטיק‬
‫על אי אפריקאי‪ ,‬מבנה לשימור בירושלים‬
‫ההיסטורית‪ ,‬או מתחם מגורים במישורים‬
‫הירוקים של השרון"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬כל‬
‫פרויקט מקבל את הדגשים והנגיעות‬
‫המתאימים לו‪ ,‬תוך התייחסות לעקרונות‬
‫התכנון"‪.‬‬
‫נוף עירוני‬
‫אדריכל איתי ליננברג גר ופועל בתל‬
‫אביב‪ ,‬ומכיר את הנוף העירוני הנשקף‬
‫מחלון ביתו‪ .‬לדבריו הנוף אינו מרנין‬
‫ומצב הבניינים עגום‪ .‬תמ"א ‪ 38‬מאפשרת‬
‫הזדמנות חד פעמית לשדרוג המבנה‬
‫ולשיפור הנוף העירוני‪.‬‬
‫תמוז ‪ ,38‬החברה שבראשה הוא עומד‪,‬‬
‫היא בעלת יכולות אדריכליות מוכחות‪.‬‬
‫החברה משלבת את צרכי הלקוח‪ ,‬ומספקת‬
‫מטריה רחבה לכל השלבים בדרך לתוצאה‬
‫הסופית‪ ,‬שהיא העלאת ערך המבנה‪,‬‬
‫שיפור חזותו‪ ,‬התאמת איכות החיים של‬
‫דייריו לצרכים עכשוויים ותרומה למרחב‬
‫הסביבתי‪" .‬האחריות הסביבתית והחברתית‬
‫שעליה אנו מדברים מתבטאת בין היתר‬
‫בדיאלוג בין המבנה לסביבתו‪ .‬זכויות בניה‬
‫הן זכות ולא חובה‪ ,‬ולכן אין תמיד צורך‬
‫לנצל את כולן‪ ,‬אם אינן תורמות ואפילו‬
‫גורעות מאותו דיאלוג‪ .‬מחיר דירה אינו‬
‫מבוסס על כמות בלבד‪ ,‬אלא מהאיכות של‬
‫אותה הדירה‪ ,‬ומההקרנה של המבנה אל‬
‫סביבתו"‪.‬‬
‫בתמוז ‪ 38‬מאמינים שמחירם של בתים‬
‫שיוצרים אוירה ידידותית ונעימה‪ ,‬יעלה‪.‬‬
‫ההוכחה הטובה ביותר לתיאוריה הזו הוא‬
‫מבחן עצמי‪" .‬אני חושב איפה הייתי מוכן‬
‫ורוצה לגור‪ ,‬היכן הייתי מוכן לשלם קצת‬
‫יותר‪ .‬על פי עקרון זה אנו מתכננים את‬
‫הפרויקטים שלנו"‪ ,‬אומר ליננברג ומביא‬
‫"המאמץ לשמור על הצמחייה הקיימת סביב חזיתות הבניין‪ ,‬חייב‬
‫אותנו לתכנון מוקפד‪ ,‬גם במובן האדריכלי וגם במובן ההנדסי‪ .‬העצים‬
‫מהווים חלק מהרחוב וחלק מהסביבה של הבניין‪ .‬נוף העצים הקיים‬
‫הוא אחד היתרונות היחסיים הגדולים של הדירות הקיימות ומהווה‬
‫ללא ספק חלק מההוויה המקומית‪ ,‬המזכירה לנו את העבר הלא‬
‫רחוק שבו היינו מוקפים מטעים‪ ,‬שדות ועצים"‬
‫כדוגמה שני פרויקטים שונים בתכלית‬
‫זה מזה‪ .‬האחד‪ ,‬שיכון שנבנה בתחילת‬
‫שנות ה–‪ ,70‬ברחוב ששת הימים ברמת‬
‫השרון‪ .‬רחוב הנושק מצדו האחד לשכונת‬
‫וילות צמודות קרקע‪ ,‬ומצדו השני משקיף‬
‫אל שדות התות‪ .‬הפרויקט השני ממוקם‬
‫בדרומה של העיר תל אביב‪ ,‬בסמוך לשוק‬
‫הכרמל ולכרם התימנים‪ ,‬מבנה משנות‬
‫ה–‪ 20‬ששימש בעברו כמלון‪.‬‬
‫"בפרויקט הראשון ברמת השרון‪ ,‬ניסינו‬
‫לנטרל את תדמית השיכון הציבורי‪ ,‬ולהופכו‬
‫למבנה מודרני ועכשווי‪ .‬יצרנו מרפסות‬
‫רחבות המשקיפות אל הרחוב‪ ,‬ובכך חיזקנו‬
‫מושג רחוק ונעלם ‪ -‬המרפסת הפתוחה‪.‬‬
‫המרפסת יוצרת מרחב מחייה נעים‪ ,‬מואר‬
‫ומאוורר‪ ,‬שבו אפשר לשהות ברוב ימות‬
‫השנה‪ .‬העובדה כי המרפסות פונות צפונה‪,‬‬
‫מקלה עלינו במקרה זה‪.‬‬
‫"יצרנו שפה הפותחת את המבנה‬
‫לסביבתו ומנהלת דיאלוג עם הרחוב‪ .‬בחלק‬
‫גדול מהשנה מתפקדת המרפסת כחדר לכל‬
‫דבר‪ .‬המרפסות תוכננו כך שיאפשרו מגוון‬
‫פעילויות‪ :‬פגישות‪ ,‬ארוחות‪ ,‬מנוחה או כל‬
‫דבר אחר"‪.‬‬
‫האחריות הסביבתית שבה דוגלת תמוז‬
‫‪ ,38‬והעיסוק בבניה אקלימית (המשרד‬
‫מתכנן בימים אלו את המרכז לאנרגיה‬
‫סולרית באוניברסיטת בן–גוריון בנגב‪ ,‬מייעץ‬
‫לחברות תעשייתיות בנושאי איכות סביבה‬
‫ותכנן בתים אקולוגים רבים)‪ ,‬הובילה את‬
‫משרד האדריכלים להיאבק על הצמחייה‬
‫הקיימת סביב הבניין‪" .‬המאמץ לשמור על‬
‫הצמחייה הקיימת סביב חזיתות הבניין‪ ,‬חייב‬
‫אותנו לתכנון מוקפד‪ ,‬גם במובן האדריכלי‬
‫וגם במובן ההנדסי‪ .‬העצים מהווים חלק‬
‫מהרחוב וחלק מהסביבה של הבניין‪ .‬נוף‬
‫העצים הקיים הוא אחד היתרונות היחסיים‬
‫הגדולים של הדירות הקיימות ומהווה ללא‬
‫ספק חלק מההוויה המקומית‪ ,‬המזכירה‬
‫לנו את העבר הלא רחוק שבו היינו מוקפים‬
‫‪| 12‬‬
‫מ ג ז י ן‬
‫‪| 3 8‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫מטעים‪ ,‬שדות ועצים‪ .‬כל זאת בנוסף‬
‫ליתרון האקלימי הבולט‪ ,‬היוצר הצללה‬
‫טבעית לבנין"‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬תקבל כל דירה ממ"ד‪ ,‬מרפסת‬
‫וחדר נוסף‪ .‬הבניין יעבור שדרוג בכל‬
‫המערכות‪ :‬מים וחשמל‪ ,‬מעליות‪ ,‬מערכות‬
‫כיבוי אש וביוב‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬מבחינת‬
‫בטיחות ואיכות‪ ,‬יעמוד הבניין בשורה אחת‬
‫עם המבנים החדישים הנבנים היום‪ .‬את‬
‫קידום הפרויקט כולו הוביל באופן יעיל‬
‫ומכובד ועד הבית‪ ,‬וליננברג מדגיש שגם‬
‫בנקודות בהן היו הדעות חלוקות‪ ,‬היתה‬
‫דינמיקה חיובית ודיאלוג פורה‪.‬‬
‫כעת הגיע לסיומו ההליך המשפטי‬
‫והתכנון המוקדם‪ .‬בקרוב יחלו העבודות‪,‬‬
‫והצפי הוא שהבניה תארך כ–‪ 14‬חודשים‪.‬‬
‫"בגמר הבניה נקבל פרויקט שיהווה מקור‬
‫הנאה וגאווה לכולנו"‪ ,‬מבטיח ליננברג‪.‬‬
‫מהי מטרת התכנון של המבנה בדרום‬
‫תל אביב?‬
‫"אחת המטרות בתכנון המבנה‪ ,‬ברחוב‬
‫שפר בתל אביב הסמוך לסמטאות השוק‪,‬‬
‫היא לשלבו ולהתאימו לרקמה העירונית‬
‫הייחודית‪ .‬התכנון מבוסס על העמדה של‬
‫ישן מול חדש‪ ,‬באופן טבעי ולא מתיימר‪,‬‬
‫באופן שהמבנה ייראה כאילו תמיד היה‬
‫שם‪ .‬אנו עומדים לפרק את המבנה ולהקים‬
‫במקומו מבנה עכשווי ומודרני‪ ,‬הכולל חנייה‪,‬‬
‫מתקני תשתית חדשים ואת כל הסטנדרטים‬
‫המתאימים למבנה מסוגו‪ .‬חזות המבנה‬
‫אמורה לשמר את חזותו המקורית הייחודית‬
‫של המבנה הקיים‪ .‬המרפסות המקוריות‬
‫יישמרו‪ ,‬וכן הפתחים הגדולים‪ ,‬המחדירים‬
‫אור ואוויר צח לחדרים‪ .‬בשל הקרבה לשוק‪,‬‬
‫כל החומרים‪ ,‬קירות ופתחים כאחד‪ ,‬ייהנו‬
‫ממיגון אקוסטי מרבי"‪.‬‬
‫בתמוז ‪ 38‬מבטיחים להפעיל את שיקול‬
‫הדעת גם בפרויקט זה‪ ,‬ולשלב בין חידוש‪,‬‬
‫התחדשות והשתלבות בסביבה‪.‬‬
‫קוקוס‪ ,‬גאות‬
‫ושפל‬
‫מבצרים עותמנים ובתי סולטנים‬
‫מעוטרים‪ ,‬סירות דייגים‪ ,‬הגאות והשפל;‬
‫כולם שימשו כמקור השראה למלון בוטיק‬
‫בזנזיבר … שרון היבש‬
‫ב‬
‫מזרח אפריקה‪ ,‬אל מול חופי טנזניה‪,‬‬
‫שוכן האי זנזיבר‪ ,‬שהפך במרוצת‬
‫השנים מקור לתבלינים המהוים‬
‫בסיס ויסוד למטבח המערבי‪ .‬ריחות וטעמים‬
‫של התבלינים הנישאים לכל קצוות תבל‪ ,‬הם‬
‫פרי עמלם וגידולם של תושבי האי‪.‬‬
‫זנזיבר היא קבוצת איים המתפרשים על‬
‫פני ‪ 1,651‬קילומטרים רבועים‪ .‬במשך מאות‬
‫שנים היתה קבוצת האיים משאת נפש בעבור‬
‫רבים‪ .‬ההיסטוריה הפרטית של האי עתירה‬
‫בשליטים מתרבויות שונות‪ ,‬כמו העותמנים‪,‬‬
‫הפורטוגזים והבריטים‪ .‬כיום זנזיבר היא‬
‫חלק ממדינת טנזניה‪.‬‬
‫מיקומה של זנזיבר והתרבויות‬
‫השונות ששלטו בה‪ ,‬הטביעו חותמם על‬
‫הארכיטקטורה באי‪ .‬המטייל בזנזיבר נחשף‬
‫לסגנונות בנייה שונים ומגוונים‪ :‬מבצרים‬
‫עותמנים לצד בתי סולטנים מעוטרים‪ ,‬בנייה‬
‫קולוניאלית ואפילו שיכונים סוציאליסטים‬
‫שנבנו בשנות ה–‪ 60‬וה–‪ 70‬של המאה‬
‫הקודמת‪ .‬חומרי הבניה רבים ומגוונים‪,‬‬
‫ועליהם נמנים סלעי אלמוגים‪ ,‬לבנים‪ ,‬בטון‬
‫מזוין‪ ,‬קש ועץ ועוד‪.‬‬
‫שפע הסגנונות והחומרים קידמו את‬
‫פניהם של האדריכלים רון רוזן ואיתי ליננברג‪,‬‬
‫שהגיעו לאי לאחר שהתבקשו לתכנן מלון‬
‫בוטיק בשטח של ‪ 2,700‬מ"ר‪ .‬רוזן וליננברג‪,‬‬
‫כמו בכל פרויקט שעשו בעבר‪ ,‬יצאו תחילה‬
‫לחקור את השטח‪ .‬מטרתם של השניים‬
‫היתה לעמוד על טיבו של האי ועל החיים‬
‫בו‪ .‬הם בחנו את האי מבחינה אנתרופולוגית‪,‬‬
‫גיאוגרפית‪ ,‬בדקו את כיווני השמש‪ ,‬הרוח‬
‫והטופוגרפיה‪" .‬רק כאשר חשנו ביטחון ורק‬
‫כשידענו מה אנחנו רוצים‪ ,‬התחלנו לתכנן‬
‫את הפרויקט"‪ ,‬אומר רוזן‪.‬‬
‫איך היה לעבוד באפריקה?‬
‫"בתחילת התהליך‪ ,‬המפגש בין התרבויות‬
‫גרם לתחושת חוסר ודאות‪ .‬אנחנו לא תמיד‬
‫התמונות בעמוד זה‪ :‬סקיצות של יחידות האירוח‪ .‬בעמודים הקודמים‪ :‬האדריכלים רון רוזן ואיתי ליננברג במפגש ראשוני עם זנזיבר‬
‫‪| 16‬‬
‫מ ג ז י ן‬
‫‪| 3 8‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫בטוחים שמבינים אותנו ושמה שאנחנו רוצים‬
‫לעשות הוא אכן בר–ביצוע‪ .‬כשיש מפגש של‬
‫תרבויות‪ ,‬כמו בפרויקט הזה‪ ,‬יש עירפול בכל‬
‫הקשור להשגת המטרות ולהצלחת הפרויקט‪.‬‬
‫אנחנו נעזרים באינטואיציה‪ ,‬ושמחים על‬
‫ההזדמנות לחוות חוויה ראשונית ומפרה"‪.‬‬
‫מה היווה השראה מבחינתכם?‬
‫"כפרי הדייגים משפיעים על מצב‬
‫הרוח של המקום‪ ,‬סירות נכנסות ויוצאות‬
‫בהתאם לשעות הגאות והשפל המשנות‬
‫את קו החוף לחלוטין‪ .‬התמונה הזו היוותה‬
‫את אחת ההשראות המרכזיות בעיצוב‬
‫המלון‪ .‬לסירות האלה קוראים סירות דאו‪,‬‬
‫והן מבחינתי פנינות מקומיות המשמשות‬
‫רקע לאדריכלות החוף‪ .‬בהתאם להשראה‬
‫זו עוצבו גגות החדרים‪ ,‬וקיבלו פרשנות‬
‫אדריכלית חופשית‪.‬‬
‫"עיצוב יחידות האירוח מדגיש את הזרימה‬
‫בין החללים הפנימיים לבין הג'ונגל שמקיף‬
‫אותם‪ .‬ניסינו לייצר מצב של טישטוש‬
‫בתחושה‪ ,‬האם אנחנו בחדר או בחוץ‪,‬‬
‫טישטוש שבא לידי ביטוי בכך שמיקום‬
‫המיטה הוא גם בלב החלל אך גם בחוץ‪,‬‬
‫תחת כיפת השמים‪.‬‬
‫"המלון עצמו עוצב בהשראה קולוניאלית‪,‬‬
‫נאמן לדימוי של אחוזה ישנה שעברה שיפוץ‬
‫והפכה לבית אירוח"‪.‬‬
‫התוצאה שהתקבלה היא מבנה חסר גיל‪.‬‬
‫רוזן‪" :‬המבנה הראשי הוא בן שלוש קומות‬
‫וקיימים בו ספריה‪ ,‬חדר אוכל ובר‪ .‬בקומה‬
‫השנייה תוכננו חמש סוויטות‪ .‬שאר החדרים‬
‫מוקמו במבנים נפרדים החבויים בצמחיה‬
‫טרופית ונראים כמו סירות מפרש"‪.‬‬
‫באיזה חומרים בחרתם?‬
‫"הדגש היה על בחירת חומרים מקומיים‬
‫שישרדו את מזג האוויר המקומי ויעמדו‬
‫במבחן הזמן‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬נבחרה קורל‬
‫סטון‪ ,‬אבן אלמוגים‪ ,‬כאבן חיפוי חיצונית‬
‫למבנה הראשי‪ ,‬וזאת כאיזכור לשמה של‬
‫"אנחנו נהנים לשנות‬
‫אווירה ולהרגיש שאנחנו‬
‫חווים חוויות אדריכליות‬
‫שאינן מוכרות לנו‪.‬‬
‫אדריכלים מתמודדים כל‬
‫החיים עם הסביבה שבה‬
‫נמצאים המבנים שלהם‪.‬‬
‫בעינינו‪ ,‬אחת לכמה‬
‫זמן כדאי להתמודד‬
‫עם אתגרים בסביבה‬
‫לא מוכרת‪ ,‬כי זה מוביל‬
‫לרעיונות חדשים"‬
‫העיר היחידה בזנזיבר‪ ,stone city ,‬הבנויה‬
‫כולה ממנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעשה שימוש בעץ‬
‫מקומי וגגות מקוטי מרעפי עלי קוקוס"‪.‬‬
‫למה לעבוד בחו"ל?‬
‫"אנחנו נהנים לשנות אווירה ולהרגיש‬
‫שאנחנו חווים חוויות אדריכליות שאינן‬
‫מוכרות לנו‪ .‬אדריכלים מתמודדים כל החיים‬
‫עם הסביבה שבה נמצאים המבנים שלהם‪.‬‬
‫בעינינו‪ ,‬אחת לכמה זמן כדאי להתמודד עם‬
‫אתגרים בסביבה לא מוכרת‪ ,‬כי זה מוביל‬
‫לרעיונות חדשים"‪.‬‬
‫איך מתנהלים עם לקוחות מעבר לים?‬
‫"חויית המפגש עם לקוח היא הדדית‪.‬‬
‫אני מאמין שצריכה להיות כימיה בסיסית‪.‬‬
‫כתשובה לשאלת היחסים עם לקוחות אני‬
‫תמיד מספר על ספינה שאשכור לשיט‬
‫משפחתי‪ .‬לספינה יש קפטן ולא נוכל להגיד‬
‫לו איך להתנהג בים‪ .‬אנחנו חייבים להבין‬
‫שמטרתו של הקפטן להביא אותנו ליעדנו‬
‫בדרך הבטוחה והנעימה ביותר‪ ,‬ולכבד את‬
‫ניסיון חייו"‪.‬‬
‫כך מתייחסים שני האדריכלים גם‬
‫לעבודתם‪ .‬הלמידה הקפדנית של תנאי‬
‫השטח והאווירה בו‪ ,‬ההתחשבות בחומרים‬
‫המקומיים והניסיון עתיר השנים בתכנון‬
‫מבנים‪ ,‬עוזר לשניים בהשטת ספינת התכנון‬
‫עד לנמל היעד הסופי ‪ -‬השקתו של המלון‪.‬‬
‫שפץ‬
‫ביתך‬
‫שיפוץ פנימי וצביעת הדירה? הוספת מעלית‬
‫לבניין? שדרוג גינת הבניין? תשכחו מזה‪ .‬אם אתם‬
‫רוצים להעלות את ערך הדירה‪ ,‬שיפוץ חיצוני‬
‫משתלם הרבה יותר‪ .‬כאן בדיוק נכנסת לתמונה‬
‫תמ"א ‪ … 38‬טל אהרוני … איור‪ :‬אילה טל‬
‫י‬
‫שנן דרכים רבות שבהן אפשר לשדרג‬
‫דירות כדי להעלות את ערכן‪ :‬שיפוץ‬
‫המטבח וחדרי האמבטיה‪ ,‬צביעת חדר‬
‫המדרגות וצביעת הדירה‪ ,‬הוספת מעלית‬
‫לבניין‪ ,‬הוספת מרפסת שמש‪ ,‬שדרוג גינת‬
‫הבניין ועוד‪ .‬אך מהו השיפוץ המשתלם‬
‫ביותר? מסתבר שכיום‪ ,‬שיפוץ חיצוני‬
‫משתלם הרבה יותר מאשר שיפוץ פנימי‪.‬‬
‫כאן נכנסת לתמונה תמ"א ‪.38‬‬
‫משה מרזוק‪ ,‬הבעלים של חברת רום‬
‫נדל"ן‪ ,‬הפועלת באזור המרכז משנת ‪,1994‬‬
‫מספר כי תחום השבחת הדירות באמצעות‬
‫שיפוץ השתנה בשנים האחרונות‪ .‬לדברי‬
‫מרזוק‪ ,‬שיפוץ פנימי של דירות כבר לא‬
‫"עושה את העבודה"‪ ,‬והשיפוצים הרווחיים‬
‫ביותר הם דווקא שיפוצים חיצוניים‪.‬‬
‫חברת רום נדל"ן‪ ,‬שבראשית דרכה עסקה‬
‫בעיקר בתיווך‪ ,‬עוסקת כיום בעיקר בקבוצות‬
‫רכישה באזור המרכז‪ .‬החברה מטפלת‬
‫בלמעלה מ–‪ 20‬קבוצות רכישה וכן בדירות יד‬
‫שנייה ברמת השרון‪.‬‬
‫מרזוק‪" :‬כיום לקחת דירה‪ ,‬לשפץ אותה‬
‫ולמכור כדי לעשות רווח מיידי‪ ,‬זו משימה‬
‫הרבה יותר בעייתית מאשר בעבר‪ .‬עד לפני‬
‫שנים מספר היו יזמים רבים שקנו דירה‬
‫במחיר נמוך‪ ,‬שיפצו אותה במהירות ומכרו‬
‫אותה ברווח‪ .‬כיום‪ ,‬מכיוון שמחירי הדירות‬
‫נמצאים בשיא‪ ,‬כל המהלך הזה הפך לכדאי‬
‫פחות‪ .‬מכיוון שרבים צופים כי מחירי‬
‫הדירות לא ימשיכו לעלות בקצב מסחרר‪,‬‬
‫ובנוסף קיימים מיסים ועלויות נלוות‪ ,‬שיפוץ‬
‫של יחידה אחת פשוט אינו משתלם‪ .‬נדירים‬
‫המקרים שבהם אפשר לגרוף רווחים בשיטה‬
‫זו‪ ,‬במיוחד עם המלחמה של הרשויות‬
‫בפיצולי דירות"‪.‬‬
‫אז מה כן משתלם כיום?‬
‫מרזוק‪" :‬שיפוץ חיצוני של הבניין והוספה‬
‫של מעלית‪ ,‬מרפסת שמש או ממ"ד‪ ,‬יכולים‬
‫בהחלט להעלות את ערך הדירה‪ ,‬הרבה יותר‬
‫מאשר שיפוץ פנימי‪ .‬אך לא צריך ללכת‬
‫רחוק‪ ,‬אפילו משדרוג הגינון בבניין אפשר‬
‫להפיק יותר מאשר משיפוץ המטבח‪ .‬דירה‬
‫בבניין שהחיצוניות שלו יפה‪ ,‬תהיה בדרך‬
‫כלל שווה יותר מאשר דירה בבניין מוזנח‪.‬‬
‫הפתרון הטוב ביותר הוא כמובן תמ"א ‪,38‬‬
‫שבמסגרתו מחזקים את יסודות הבניין וגם‬
‫מוסיפים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מעלית‪ ,‬מרפסת או‬
‫אפילו או חדר נוסף (ממ"ד)‪ .‬מרפסת שמש‬
‫יכולה להעלות ערך של דירה בכ–‪100,000‬‬
‫שקלים‪ .‬מעלית מקומה שנייה ומעלה תעלה‬
‫את ערך הדירה בכ–‪."20%‬‬
‫מה כולל הפתרון של תמ"א ‪?38‬‬
‫מרזוק‪" :‬תמ"א ‪ 38‬היא תכנית ממשלתית‬
‫לחיזוק בניינים כנגד רעידות אדמה‪ ,‬כך‬
‫שבראש ובראשונה מדובר בביטחון הדיירים‪,‬‬
‫ואת זה רבים שוכחים‪ .‬רבים חושבים בעיקר‬
‫על העלאת ערך הדירה אך שוכחים שהדבר‬
‫החשוב ביותר הוא הביטחון שלהם‪ .‬היזם‪,‬‬
‫בתמורה לחיזוק היסודות‪ ,‬מקבל זכויות‬
‫בנייה נוספות‪ ,‬בדרך כלל על הגג‪ .‬כמובן‬
‫שצריך לקבל את הסכמת הדיירים ומתנהל‬
‫משא ומתן בין הדיירים ליזם לגבי התמורה‬
‫שהם יקבלו בנוסף לחיזוק היסודות (לדוגמה‬
‫תוספת ממ"ד‪ ,‬מרפסת שמש‪ ,‬שדרוג הלובי‬
‫ועוד)‪.‬‬
‫כל אלה מעלים בצורה ניכרת את שווי‬
‫הדירות בבניין‪ .‬לדיירים יש אינטרס ברור‬
‫לשדרוג הבניין והדירות ללא עלות כספית‪,‬‬
‫וזאת בתמורה לזכויות ברכוש המשותף‬
‫שאינן מנוצלות בכל מקרה‪ .‬הזהירות הנדרשת‬
‫מהדיירים היא בעיקר בבחירה המושכלת‬
‫של הקבלן או היזם ובהצגת דרישות הגיוניות‬
‫וכלכליות כלפיו‪ .‬בעבור היזם מדובר בפרויקט‬
‫שהוא זול יותר מאשר בנייה של בניין של‬
‫‪ 15–20‬יחידות‪ .‬ההון העצמי שהיזם צריך‬
‫להביא הוא קטן יותר והתמורה שהוא מקבל‪,‬‬
‫אם העסקה נעשה בחכמה וביעילות‪ ,‬תהיה‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬במיוחד באזורים המבוקשים‪.‬‬
‫חשוב לציין כי ככל שהאזור הוא יוקרתי יותר‬
‫וערך הדירות יקר יותר באופן יחסי מערים‬
‫או משכונות אחרות‪ ,‬כך גם ערכו יעלה יותר‬
‫בעקבות השיפוץ"‪.‬‬
‫מרפסות שמש ומעליות‬
‫מרזוק‪" :‬ישנן דוגמאות בכל רחבי הארץ‬
‫להצלחה של שיפוצים חיצוניים‪ .‬ברחוב‬
‫מרדכי ברמת השרון הוסיפו מרפסות שמש‬
‫ובאופן אוטומטי הדירות בבניין הפכו‬
‫למבוקשות יותר מאשר בדירות אחרות באותו‬
‫הרחוב‪ .‬בכל בניין ברובע הדר ברמת השרון‬
‫שנים ומתמחה בלב תל אביב‪ .‬לדברי בילר‪,‬‬
‫תמ"א ‪ 38‬תמיד משביחה ערך של נכס‪.‬‬
‫בילר‪" :‬אין ספק שמכל סוגי השיפוצים‪,‬‬
‫שיפוץ שנעשה במסגרת תמ"א ‪ 38‬הוא הכי‬
‫משתלם ויכול להוות את קרש הקפיצה‬
‫לקראת שיפור הדיור הבא‪ .‬אם יש אפשרות‬
‫להוסיף ממ"ד לדוגמה‪ ,‬הרווח הוא כפול‪:‬‬
‫גם מגדילים את שטח הדירה ב‪ 12 -‬מטר‬
‫לפחות‪ ,‬וגם משתמשים בממ"ד לצורך יצירת‬
‫יסודות נוספים וחיזוק המבנה‪ .‬העלייה בערך‬
‫הדירה במקרה זה היא מיידית ומוחשית‪.‬‬
‫כמובן שגם תוספת של מעלית וחניה מעלות‬
‫את הערך בעשרות אחוזים‪ .‬תוספת של‬
‫מעלית לבניין‪ ,‬בין אם במסגרת תמ"א ‪38‬‬
‫ובין אם באופן עצמאי‪ ,‬מעלה באופן מייד‬
‫את ערך הדירות בעשרה אחוזים לפחות וזהו‬
‫כמובן גם מקדם מכירה מעולה‪ .‬דירה עם‬
‫מעלית אפשר למכור לקהל מגוון יותר כגון‬
‫מבוגרים‪ ,‬בעלי מוגבלויות‪ ,‬הורים בתחילת‬
‫דרכם ועוד‪ .‬גם אם עושים זאת לבד או עם‬
‫מספר מצומצם של דיירים‪ ,‬ההשקעה הזו‬
‫יכולה בהחלט להחזיר את עצמה‪ .‬היתרון‬
‫של תמ"א ‪ 38‬הוא שהדיירים עצמם לא‬
‫משלמים דבר ודיירי קומות הקרקע לעיתים‬
‫אפילו מפוצים כספית מכיוון שהם לא נהנים‬
‫מהמעלית"‪.‬‬
‫מה עם שיפוצים פנימיים?‬
‫בילר‪" :‬לשיפוץ פנים‪-‬דירתי יש את‬
‫התועלות שלו‪ ,‬אך חשוב לזכור כי לא‬
‫תמיד שיפוץ שכזה מחזיר את העלות שלו‪.‬‬
‫אם משפצים דירה לקראת מכירה‪ ,‬שיפוץ‬
‫בהחלט יכול לסייע‪ ,‬אך במקרה כזה רצוי‬
‫להתמקד בשיפוצים קטנים כמו צבע‪ ,‬עיצוב‬
‫מחודש‪ ,‬ריצוף ואפילו הוספת אגרטל או‬
‫פריט נוי אחר‪ .‬לא כדאי להשקיע הרבה כסף‬
‫אורנה בילר‪" :‬אין ספק שמכל סוגי השיפוצים‪ ,‬שיפוץ שנעשה‬
‫במסגרת תמ"א ‪ 38‬הוא הכי משתלם ויכול להוות את קרש‬
‫הקפיצה לקראת שיפור הדיור הבא"‬
‫שבו הוסיפו מעלית‪ ,‬המחיר עלה‪ .‬ביום שבו‬
‫מוסיפים מעלית‪ ,‬הדירות מתייקרות באופן‬
‫מיידי בטווח של ‪ 10–20‬אחוזים‪ .‬ברחוב‬
‫ששת הימים ברמת השרון יש בניין אחד עם‬
‫מעלית‪ ,‬ולשאר הבניינים אין מעלית‪ .‬הבניין‬
‫עם המעלית מבוקש הרבה יותר‪ ,‬אפילו‬
‫שהמדובר במעלית קטנה‪ .‬אסור לשכוח כי‬
‫מעלית נותנת אופציה גם לרוכשים מבוגרים‬
‫(שבדרך כלל יש להם יותר הון עצמי מאשר‬
‫לצעירים) לרכוש דירה בבניין"‪.‬‬
‫אורנה בילר‪ ,‬ממשרד פלטינום ‪ 121‬בתל‬
‫אביב‪ ,‬עוסקת בתחום הנדל"ן מזה כשבע‬
‫‪| 20‬‬
‫מ ג ז י ן‬
‫‪| 3 8‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫בצנרת או חשמל‪ ,‬כי הקונים לאו דווקא יראו‬
‫זאת‪ .‬לגבי שיפוץ של מטבח‪ ,‬שירותים או‬
‫חדרים אחרים‪ ,‬לא תמיד זה משתלם מכיוון‬
‫שהטעם של אנשים הוא שונה‪ .‬שיפוץ שיפה‬
‫בעינייך‪ ,‬לאו דווקא ימצא חן בעיני הקונה‬
‫הפוטנציאלי‪ .‬אפשר לשפץ דירה לקראת‬
‫מכירה בסכום של ‪ 10,000-15,000‬שקלים‬
‫וזה יכול לעשות את העבודה וגם להחזיר‬
‫את עצמו‪ .‬גם שיפוץ גדול יותר‪ ,‬של עד‬
‫‪ 50,000‬שקלים יכול להיות משתלם‪ ,‬אך לגבי‬
‫שיפוצים בעלות גבוהה יותר כדאי לדעת‬
‫שקשה להחזיר את ההשקעה‪ .‬שיפוצים‬
‫טיפים‬
‫ג'יזל היינריך‪" :‬חשוב להדגיש כי כל שיפוץ חיצוני של בניין מעלה‬
‫את ערך הדירות בו בעשרות אחוזים ומקצר את זמן המכירה‬
‫בצורה ניכרת‪ .‬כאשר נוספים לבניין פרמטרים של מעלית וחניה‬
‫המחיר קופץ מייד"‬
‫פנימיים הם כיום פחות רווחיים מאשר‬
‫בעבר‪ ,‬אלא אם כן מוכרים נכס עם יתרונות‬
‫מיוחדים (על יד הים‪ ,‬במיקום מבוקש וכו')‪.‬‬
‫לחזור לתל–אביב‬
‫ג'יזל היינריך‪ ,‬בעלת משרד תיווך ג'יזל‬
‫ברחוב דיזנגוף בתל אביב‪ ,‬מתמחה כבר‬
‫שלושים שנים בעיקר בדירות בתל אביב‪.‬‬
‫לדברי ג'יזל‪ ,‬נושא השיפוץ הפנימי של דירות‬
‫נחלק לשניים‪ :‬תושבי חוץ וישראלים‪.‬‬
‫היינריך‪" :‬הקונים תושבי החוץ מעדיפים‬
‫דירות משופצות ומוכנות הנמצאות במצב‬
‫מצוין‪ .‬זה מקל עליהם את הקנייה‪ ,‬מכיוון‬
‫שהם מאוד חוששים להיכנס לדירות‬
‫שצריכות שיפוץ‪ .‬תושבי חוץ יעדיפו דירות‬
‫משופצות וברמה גבוהה‪ ,‬ושיפוץ שכזה יעלה‬
‫את ערך הדירה‪ .‬הם מכירים בערך הנוסף של‬
‫שיפוץ הדירה ומוכנים לשלם יותר‪ .‬הדירה‬
‫צריכה להיות במצב מושלם; רק להיכנס‬
‫ולתלות את הבגדים בארון‪ .‬הישראלים‬
‫לעומת זאת‪ ,‬פחות קונים את הדירות הללו‪,‬‬
‫במיוחד בתל אביב‪ .‬על פי רוב הם רוצים‬
‫להתאים את הדירה לצרכים שלהם‪ ,‬לרצונות‬
‫שלהם‪ ,‬להתאמות המשפחתיות שלהם‪.‬‬
‫הקונים הישראליים‪ ,‬במיוחד התל אביבים‪,‬‬
‫לא אוהבים שיפוצים טרנדיים"‪.‬‬
‫מה באשר לשיפוצים חיצוניים?‬
‫היינריך‪" :‬כמובן שכל מה שנאמר הוא‬
‫בנוגע לשיפוצים פנימיים בדירה‪ .‬חשוב‬
‫להדגיש כי כל שיפוץ חיצוני של בניין מעלה‬
‫את ערך הדירות בו בעשרות אחוזים ומקצר‬
‫את זמן המכירה בצורה ניכרת‪ .‬כאשר נוספים‬
‫לבניין פרמטרים של מעלית וחניה המחיר‬
‫קופץ מייד‪ .‬כמובן שבתל אביב התוספת‬
‫החשובה ביותר היא החניה‪ ,‬אך גם שיפוץ‬
‫שמוסיף לבניין מעלית או מרפסות שמש‬
‫מעלה את ערך הדירות בבניין‪ .‬גם השיפוץ‬
‫עצמו מעלה את הערך‪ ,‬ללא קשר לאלמנטים‬
‫שנוספים לדירות או לבניין"‪.‬‬
‫מהו היתרון המרכזי של תמ"א ‪?38‬‬
‫היינריך‪" :‬לגבי תמ"א ‪ ,38‬מעבר לתוספות‬
‫של מעלית‪ ,‬חניה או מרפסת‪ ,‬המשדרגות‬
‫את הבניין ואת הדירות‪ ,‬יש ערך חשוב נוסף‪.‬‬
‫תכנית זו עונה על נישה שחסרה מאוד בתל‬
‫אביב‪ :‬דירות גג גדולות ומרווחות‪ .‬כמעט‬
‫ולא ניתן למצוא כאלה בתל אביב ותמ"א‬
‫‪ 38‬מאפשרת זאת‪ .‬מדובר בדירות מבוקשות‬
‫מאוד‪ .‬יש אוכלוסיה גדולה של אנשים‬
‫שחוזרים לעיר מהפרברים‪ ,‬ומחפשים דירות‬
‫גדולות יותר ורצוי דירות גג‪ .‬אוכלוסיה זו‬
‫רוצה לחזור לתל אביב (לאחר שהילדים‬
‫עזבו את הבית לדוגמה)‪ ,‬אך לא רוצה לחזור‬
‫לגור בדירת שלושה חדרים סטנדרטית‪.‬‬
‫הם מחפשים דירות של ‪ 120‬מטר ויותר‪.‬‬
‫וכמובן‪ ,‬אסור לשכוח את העיקר‪ :‬תכנית זו‬
‫מעניקה חיזוק אמיתי לבניין‪ ,‬וזה חשוב יותר‬
‫מהכול"‪.‬‬
‫ •חשבו גם על הפן הבטיחותי‬
‫ולא רק על הרווח הכספי‬
‫או על כמה שהיזם ירוויח‪.‬‬
‫שיפוץ יסודות הבניין מגן‬
‫בראש ובראשונה על חייכם‪.‬‬
‫ •הוספת מרפסת שמש היא‬
‫המשתלמת ביותר‪ .‬העלות‬
‫היא יחסית זולה‪ ,‬כ‪10,000-‬‬
‫דולרים‪ ,‬והערך של הדירה‬
‫עם מרפסת שמש יעלה‬
‫בכ‪ 100,000-‬שקלים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מקבלים שטח שלא‬
‫משלמים עליו ארנונה וגם‬
‫נהנים ממנו‪.‬‬
‫ •הוספת מעלית משתלמת‬
‫אף היא‪ ,‬אך היא יקרה יותר‬
‫ולא משתלמת לקומות‬
‫התחתונות‪ .‬ההמלצה‬
‫לקומות הגבוהות היא‪ ,‬שגם‬
‫אם דיירי קומת הקרקע‬
‫והקומה הראשונה מסרבים‬
‫להשתתף בעלות של‬
‫המעלית‪ ,‬כדאי לשקול‬
‫להוסיף מעלית ואפילו‬
‫בעלות גבוהה‪ ,‬מכיוון‬
‫שהערך של הדירה עולה‬
‫מייד‪.‬‬
‫ •שיפוץ פנימי בתוך הבית‬
‫הוא בעייתי יותר גם מכיוון‬
‫שלכל אדם יש טעם‬
‫אחר‪ .‬בשיפוץ פנימי קשה‬
‫מאוד לקבל בחזרה את‬
‫ההשקעה‪ ,‬במיוחד לעומת‬
‫שיפוץ חיצוני שבו קל מאוד‬
‫להרוויח‪.‬‬
‫ •אם בכל זאת עשיתם‬
‫שיפוץ פנימי‪ ,‬חשוב גם‬
‫להחליף את הצנרת‪ ,‬חוטי‬
‫החשמל וכו'‪ ,‬ולא להסתפק‬
‫רק בהוספת שיש ופרקט‪.‬‬
‫בדקו מה המצב "מתחת‬
‫לפני השטח" בדירה שלכם‪.‬‬
‫תיק עבודות ‪ /‬שוע בן ארי‬
‫הגלובוס‬
‫צילום‪ :‬דן לב‬
‫קתרינה קטנה‬
‫יעל וונס ירזין‪.‬‬
‫בת ‪ .43‬בוגרת מכללת‬
‫ויצו חיפה במגמת עיצוב‪.‬‬
‫עבדה כארט–דירקטורית‬
‫במקאן אריקסון‪ .‬לאחר‬
‫מכן עבדה באופן פרטי‬
‫בפרסום ובעיצוב‪ .‬כיום‬
‫יש לה סטודיו עצמאי‬
‫לקרמיקה‪ ,‬ובמקביל‬
‫עובדת בעיצוב גרפי‪.‬‬
‫‪www.vonsdesign.com‬‬
‫‪| 22‬‬
‫מ ג ז י ן‬
‫‪| 3 8‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫קערת פנחס‬
‫הגדרה עצמית‬
‫אני מעצבת‪ .‬בכל תחום שאני עוסקת אני‬
‫באה מתוך ראיה עיצובית‪ .‬קשה לי להפריד‬
‫את התחומים ואני מרגישה שהם נושקים‬
‫זה לזה‪ :‬העיצוב‪ ,‬הקרמיקה והאמנות‪.‬‬
‫מוחצנים כמו מותגים‪ ,‬אופנה או מכוניות‪.‬‬
‫לצערי‪ ,‬אין לענף מספיק הכרה אמנותית‬
‫בארץ‪ ,‬בשונה מהמצב בעולם‪ .‬אבל דוגמה‬
‫כמו ציונה שמשי שזכתה בהכרה‪ ,‬נותנת‬
‫לי תקווה‪.‬‬
‫חלום ילדות‬
‫כל ילדותי רציתי להיות זמרת אופרה‪ ,‬אבל‬
‫אימא אמרה שצריך מקצוע‪ .‬תמיד הייתי‬
‫טיפוס אמנותי ומהבית דחפו אותי לכיוון‬
‫הזה‪ .‬מאוד נהניתי בלימודים ושם גיליתי‬
‫שאני מטורפת על תחום העיצוב‪.‬‬
‫הפרויקט הראשון שלי‬
‫הפרויקט הראשון שלי היה לאל–על‪ .‬מאוד‬
‫אהבתי את התחום‪ .‬עבדתי לצד אנשים‬
‫בעלי שאר רוח‪ .‬העולם הזה היה עבורי‬
‫עולם דינמי ומדליק‪ .‬היתה תחושה גדולה‬
‫של ראשוניות‪ ,‬חדשנות ומקוריות‪.‬‬
‫קרמיקה‬
‫בזמן שעבדתי בפרסום המשכתי ללמוד‬
‫ולנסות למלא את הדחף שלי ליצירתיות‬
‫בכיוונים שונים‪ .‬למדתי צורפות ונגרות‬
‫ואפילו אפיה‪ .‬מעניין שעל אף שאימא שלי‬
‫הייתה בין הקרמיקאיות הראשונות בארץ‬
‫(דליה וונס)‪ ,‬לא חשבתי על קרמיקה עד‬
‫שחברה שלי רשמה אותי לחוג קרמיקה‪.‬‬
‫שם נתפסתי לתחום והתאהבתי‪ .‬בדיעבד‬
‫כל הקורסים שעשיתי לא היו לשווא‪ ,‬כי‬
‫אני משתמשת בכל הידע הזה בקרמיקה‪.‬‬
‫בחלק מהעבודות יש סוג של עבודת‬
‫צורפות או כישורים שלמדתי בפיסול‬
‫באפיה‪ .‬כשאני מתכננת חלק מהכלים אני‬
‫משתמשת בכלים מתחום‬
‫האדריכלות וכמובן‬
‫שהעיצוב הגרפי חולש על‬
‫כלל היצירה שלי‪.‬‬
‫קרמיקה בארץ זה תחום‬
‫לא קל‪ .‬אנשים מעדיפים‬
‫להוציא כסף על דברים‬
‫סדר יום‬
‫המורים לאמנות בתיכון ב"תלמה ילין"‪,‬‬
‫שעד היום אני זוכרת אותם לטובה‪ ,‬חינכו‬
‫אותנו שאין דבר כזה להתעסק באמנות‬
‫מתי שמתחשק‪ .‬אמנות זו עבודה‪ .‬צריך‬
‫לקום ולעבוד ולא לחכות למוזות‪ .‬עד‬
‫היום אני סוג של נמלה עמלה‪ .‬כל יום אני‬
‫מגיעה לסטודיו בדיוק כמו שאדם אחר‬
‫הולך למשרד‪ .‬לא מזמן הייתי שבוע בחו"ל‬
‫וחזרתי כולי מתפוצצת מדחף ליצור‪.‬‬
‫תהליך עבודה‬
‫התהליך מתחיל אצלי תמיד ממחשבה‪.‬‬
‫לפעמים רעיון מתגלגל‬
‫מרי‬
‫לי בראש שנתיים‪ .‬אני יכולה להידלק‬
‫מכפתור שמצאתי ברחוב‪ ,‬מהדפס על‬
‫חתיכת נייר‪ ,‬מיצירת אמנות מתוך ספר‬
‫או מערימת צלחות מונחות במטבח‪ .‬את‬
‫הצורה הויזואלית לרעיון אני מגבשת‬
‫בסטודיו‪ .‬אני מתחילה עם סקיצות ידניות‪,‬‬
‫והמחשב מגיע רק בשלב מאוחר יותר‪.‬‬
‫אחר כך אני מתחילה בניסיונות למימוש‬
‫הרעיון‪ .‬לפעמים על הניסיון הראשון אני‬
‫מצליחה לקלוע‪ ,‬ולפעמים זה לוקח מאות‬
‫ניסיונות‪.‬‬
‫השראה‬
‫אני מוצאת עניין בכל דבר כמעט‪ .‬אין לי‬
‫משהו או מישהו ספציפי שאני יכולה לשים‬
‫עליו אצבע‪ .‬השפעות על עבודתי באות‬
‫ממכלול החוויות שאני צוברת בכל תחום‬
‫אפשרי‪ ,‬אפילו מהילדות‪.‬‬
‫ויקטוריה‬
‫הרעיון לסדרה הגיע בזמן מלחמת המפרץ‬
‫השנייה‪ .‬בעלי הוא שף‪ ,‬וגיליתי שיש קשר‬
‫הדוק בין האנשים שמגיעים בעתות משבר‬
‫למסעדה ובין מה שהם מזמינים‪ .‬בתקופות‬
‫כאלו ישנה אווירה של "אכול ושתה כי‬
‫מחר נמות"‪ ,‬ועלתה בי תחושה של מעין‬
‫משתה הדוניסטי‪ .‬כל‬
‫אריזות לפיצריה‬
‫טוני וספה‪ .‬בשיתוף‬
‫עם שני אבני‬
‫כלי מסדרת ויקטור‬
‫הכלים בסדרת ויקטוריה מעוצבים בסגנון‬
‫בארוקי–קיטצ'י‪ ,‬למשל עם רגלי נמר מזהב‬
‫וצבעים עזים‪.‬‬
‫פנחס‬
‫הרעיון לעבודה בא מאחת מבובות‬
‫המריונטה שאספתי עם השנים‪ .‬היו לו‬
‫פנים מלאות אופי שהייתי חייבת להנציח‬
‫ביצירה‪ .‬אני מדמיינת אותו כגבר בן‬
‫ארבעים‪ ,‬אולי עובד חברת חשמל או‬
‫מקורות‪.‬‬
‫אמנות וקרמיקה‬
‫הגבול מאוד דק‪ .‬עבודות שהדגש בהן‬
‫הוא רעיוני יותר והכלי פחות שמיש‪,‬‬
‫קל לי יותר לקטלג כאמנות‪ .‬אם יכולתי‬
‫לעבוד בלי לחשוב על פרנסה ושכר דירה‪,‬‬
‫ברור שהייתי שמחה להשתעשע בסטודיו‬
‫ברעיונות‪ .‬אבל הצורך קיים‪ ,‬ואולי זה‬
‫אפילו לטובה‪.‬‬
‫הבית שלי‬
‫כשנכנסים אליי הביתה‪ ,‬אי אפשר לטעות‬
‫לגבי תחום עיסוקי‪ .‬הוא מאד אקלקטי‬
‫ומורכב מאוסף של דברים שאני אוהבת‪.‬‬
‫אותי לא מעניינים‬
‫מותגים‪ .‬אני יכולה‬
‫להתלהב מחפץ‬
‫סברינה‬
‫מעוצב יקר באותה מידה שאני יכולה‬
‫להתלהב מחפץ בשוק ששווה פרוטות‪.‬‬
‫פרגון‬
‫אני מאוד אוהבת את סטודיו אוטוטו‪,‬‬
‫שהם בעיני מעצבים מדרגה ראשונה‪,‬‬
‫ואני מעריצה אותם על הדרך והעיקשות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אני מאוד מעריכה את סטודיו‬
‫הטייס בתחום העיצוב הגרפי‪.‬‬
‫פריפריה‬
‫הבחירה לפתוח סטודיו בפריפריה הייתה‬
‫מכוונת‪ ,‬כיון שאני אימא וחשובה לי‬
‫הנגישות לבית‪ .‬אני משלמת על זה מחיר‬
‫כבד כי אנשים לא מגיעים לכאן במקרה‪,‬‬
‫והלקוחות שמגיעים באים במיוחד‪ .‬אבל‬
‫מצד שני זה מעיד על הערכה והשקעה‬
‫מצידם‪.‬‬
‫מה גורם לך אושר?‬
‫יצירה‪ .‬ילדים‪ ,‬בעל‪ ,‬בריאות‪ ,‬יצירה ומקס‬
‫(הכלב)‪.‬‬
‫אם לא הייתי בתחום‬
‫הייתי עוסקת במוסיקה‪ .‬לא יודעת איך‪,‬‬
‫אבל בטוח במוסיקה‪ .‬ניגנתי שנים‪.‬‬
‫תיק עבודות ‪ /‬שוע בן ארי‬
‫‪ // Mad Cow‬שמואל בן שלום‬
‫‪ // JOJO The Sex Budhha‬דור כרמון‬
‫‪ // RE‬טל גור‬
‫"טאלנטס"‬
‫מותג עיצוב‪ .‬זו חברה שמאתרת‪ ,‬מפתחת‪,‬‬
‫מייצרת ומוכרת מוצרים ופרויקטים‬
‫בעיצוב‪ ,‬שמבוססים על שיח משותף ביני‬
‫לבין טאלנטים מתחום העיצוב‪ .‬בליבה של‬
‫"טאלנטס" יש יחידת פיתוח שתפקידה‬
‫לאתר מעצבים ולפתח איתם דיאלוג‪ ,‬עד‬
‫לגיבוש קולקציה‪.‬‬
‫גל גאון‪.‬‬
‫בן ‪ .44‬בוגר המחלקה‬
‫לארכיטקטורה ב"בצלאל"‬
‫ובעל תואר ‪EMBA‬‬
‫מאוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫מנהל חברת "טאלנטס"‬
‫ומרצה במכון הטכנולוגי‬
‫בחולון‪.‬‬
‫‏‪talentsdesign.com‬‬
‫‪| 24‬‬
‫מ ג ז י ן‬
‫‪| 3 8‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫איך הגעת לרעיון להקים את‬
‫"טאלנטס"?‬
‫"טאלנטס" מבוססת על צורך שהיה לי‬
‫כיוצר‪ ,‬לנהל דיאלוג קריאטיבי ולבנות‬
‫פלטפורמה שיכולה לראות את היוצר‬
‫ולפתח איתו מוצר בעזרת מיקוד רעיוני‬
‫ואמצעי ייצור ושיווק‪ .‬בזמן שעסקתי‬
‫באדריכלות פעלתי גם בתחום היזמי‪.‬‬
‫הרעיון ל"טאלנטס" התבשל אצלי כמודל‬
‫עסקי כעשר שנים‪ .‬ב–‪ 2008‬הרעיון קרם‬
‫עור וגידים מבחינה פורמלית וב–‪2009‬‬
‫התחלתי לפתח את הקולקציה הראשונה‪.‬‬
‫תהליך העבודה‬
‫בהתחלה אני מנתח את מצב השוק‬
‫היצירתי‪ ,‬ולפיו בונה תחזית של המגמות‬
‫השולטות או שישלטו בשנים הקרובות‪.‬‬
‫אני מאמין כי דברים שמתחילים בשוליים‪,‬‬
‫טבעם שיגיעו למרכז הבמה בזמן נתון‪.‬‬
‫אחרי הניתוח מגיע הרעיון‪ .‬מכאן אני‬
‫מחבר בין המגמה בשוק לבין יכולות‬
‫המעצב‪ ,‬ונוצר דיאלוג שמנסה להתקדם‬
‫לעבר מוצר חדשני וייחודי שלא נראה‬
‫כמותו‪ .‬הוא יכול להיות חדשני ברעיון‪,‬‬
‫בחומר‪ ,‬בצורה או אפילו בטכניקה‪.‬‬
‫לפי מה נבחרים המעצבים‬
‫בחברה?‬
‫בראש ובראשונה חשובה הכימיה האישית‪.‬‬
‫כמו בכל עסק‪ ,‬חשוב להסתדר זה עם זה‪.‬‬
‫בנוסף חשובה לי מאוד פתיחות המעצב‬
‫מבחינה יצירתית‪ .‬כמובן שאי אפשר בלי‬
‫כישרון‪ .‬ב"טאלנטס" יש מחשבה לא רק‬
‫על מוצר נקודתי אלא על עבודה משותפת‬
‫לאורך זמן‪ ,‬ואני מחפש מעצב שאוכל לנהל‬
‫איתו דיאלוג ארוך טווח‪.‬‬
‫‪PLAY WITH NATURE‬‬
‫הקולקציה הנוכחית‪ ,‬מורכבת מעבודות‬
‫של מעצבים שונים‪ .‬על אף שלכל מעצב‬
‫שפה אישית משלו‪ ,‬חשוב לי שלקולקציה‬
‫בשלמותה יהיה קונספט אחיד ונהיר‪ .‬הייתי‬
‫‪ // Basket Case‬עדיטל אלה‬
‫‪ // Puffy Vase‬דור כרמון‬
‫‪ // Lima Lima‬אלון רז‪-‬גור‬
‫רוצה שאדם יבוא ויוכל לרכוש‬
‫את כל הקולקציה בשלמותה‪ ,‬כי‬
‫כל העבודות מדברות זו‬
‫עם זו‪.‬‬
‫היפו‬
‫ה"היפו" הוא דוגמה טובה‬
‫למוצר שהחל כמוצר שימושי‪.‬‬
‫בבסיס המוצר היה רעיון לייצר‬
‫חפץ דקורטיבי המשמש כמתלה מעילים‪,‬‬
‫שהפך בהמשך למוצר יותר דקורטיבי–‬
‫אמנותי‪ .‬כלפי חוץ המוצר נראה פשוט‪,‬‬
‫אבל ברמת הטכניקה מביני עניין יוכלו‬
‫לראות שיש בו מתיחת גבול טכנולוגית‪.‬‬
‫שוק העיצוב בישראל‬
‫לדעתי השוק בארץ למד לצרוך עיצוב‬
‫בעשר השנים האחרונות‪ .‬סצנת העיצוב‬
‫התרחבה ונוגעת בכל תחום כמעט בחיים‬
‫שלנו‪ .‬הרבה אנשים מעודדים ומקדמים‬
‫את הסצנה‪ :‬אוצרים‪ ,‬כתבי עיצוב ויוצרים‪.‬‬
‫יחסית לגודל המדינה שלנו‪ ,‬סצנת העיצוב‬
‫מאוד מרשימה‪.‬‬
‫שאיפה מקצועית‬
‫להציג קולקציה מבית "טאלנטס" באחד‬
‫מהמוזיאונים הגדולים בעולם‪ .‬כמו כן‬
‫חשובה לי יציבות החברה לאורך שנים‪.‬‬
‫חשוב לי שהחברה תצליח הן בשבילי והן‬
‫בשביל יוצרים‪ .‬אני מקווה שהיא תמשיך‬
‫להוביל ולייצר מוצרים שמבטאים חדשנות‬
‫וראשוניות‪.‬‬
‫‪Joy van Erven / Studio GodSpeed //The Hunter‬‬
‫הוראה‬
‫אני עוסק שנים בהוראה‬
‫ומאוד נהנה‪ .‬כבר‬
‫משנותיי הראשונות כמרצה‬
‫בחרתי לראות בסטודנטים‬
‫שלי כקולגות לעתיד‪ .‬כמו כן‪ ,‬אני רואה‬
‫באקדמיה פלטפורמה לבדיקת רעיונות‬
‫יצירתיים המשוחררים כמעט לחלוטין‬
‫מהשוק‪.‬‬
‫חדש‪ ,‬שיחה מעניינת עם חבר‪,‬‬
‫ארוחת צהריים טובה ועוד‪ .‬גורם לי אושר‬
‫להרחיב את מעגל ההיכרות שלי עם‬
‫אנשים‪.‬‬
‫פרגון‬
‫אני אוהב לפרגן לאנשים שמחויבים‬
‫ליצירה שלהם‪ .‬ביצירות שלהם אפשר‬
‫לראות בשלות ועומק של עשייה‪.‬‬
‫לשמחתי‪ ,‬יש המון בסביבתנו‪ ,‬כך שאני לא‬
‫יכול לנקוב בשם אחד או שניים‪.‬‬
‫תל–אביב‬
‫לדעתי זו אחת מהערים הכי מסקרנות‬
‫של העשור שעבר ושל העשור החדש‪.‬‬
‫היא חזקה כלכלית ומובילה בחווית‬
‫ה"לייף–סטייל" ובתרבות החיים‪ .‬שמתי‬
‫לב שבשנים האחרונות אני חוזר משהייה‬
‫מערים הגדולות בעולם עם תחושה‬
‫שאנחנו חיים במקום המשתווה ואפילו‬
‫טוב יותר מחלקן‪ .‬יש בתל–אביב חיוניות‬
‫של חיים ‪ 24‬שעות‪ .‬אני שמח לחשוב‬
‫ש"טאלנטס" היא עוד משבצת מהחיים‬
‫האלו‪ ,‬מהחיוניות הזו‪.‬‬
‫אושר‬
‫הרבה דברים גורמים לי אושר ובבסיס‬
‫כולם טמונה ההוויה התרבותית‪ .‬כשאני‬
‫חושב על תרבות זה לא רק קונצרט או‬
‫פתיחת גלריה‪ ,‬אלא גם מפגש עם אדם‬
‫אם לא הייתי בעיצוב‬
‫הייתי בוחר בתחום שלדעתי מאוד משיק‪:‬‬
‫אוכל‪ .‬אולי הייתי שף‪ .‬אני אוהב לבשל‬
‫ולהעניק לאחרים‪ .‬בעתיד אולי אשלב זאת‬
‫במה שאני עושה כעת‪ ,‬לפחות אני מקווה‪.‬‬
‫מעשה‬
‫אנוש‬
‫הסניף הקהילתי‬
‫של עמותת "אנוש"‬
‫ברמת השרון משרת נאמנה‬
‫מאות פגועי נפש‪ .‬גולת הכותרת‬
‫של השיקום ותהליך ההחלמה היא‬
‫עצמאות תעסוקתית … רינה ויסגלס‬
‫‪| 26‬‬
‫מ ג ז י ן‬
‫‪| 3 8‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫מ‬
‫וריה גלילי‪ ,‬יו"ר עמותת סניף‬
‫"אנוש" ברמת השרון‪ ,‬היתה במשך‬
‫שנים אחות סיעודית ומומחית‬
‫שיקום בתחום הגריאטריה והפסיכותרפיה‪.‬‬
‫לאחר שבמשך שנים טיפלה באנשים חולים‪,‬‬
‫היא החליטה לעשות הסבה ולתת מעצמה‬
‫למען אלו ששמים את הדגש על הצד הבריא‬
‫בחיים‪ ,‬למרות היותם פגועי נפש‪.‬‬
‫"עמותת 'אנוש' היא עמותה שהוקמה על‬
‫ידי מתנדבים לפני ‪ 30‬שנה לרווחת פגועי‬
‫הנפש בקהילה"‪ ,‬מסבירה גלילי‪" .‬הרעיון‬
‫העומד מאחוריה הוא מתן התחושה שכל‬
‫אחד שווה בקהילה‪ .‬ניתן לחיות חיים‬
‫מלאים עם משמעות והשתלבות‪ ,‬שזו‬
‫למעשה החלמה"‪.‬‬
‫על אלו מספרים באוכלוסיה מדובר?‬
‫"ההתמודדות עם בעיות נפשיות חוצה‬
‫דת‪ ,‬גיל או מצב סוציו–אקונומי‪ .‬ישנם מעל‬
‫‪ 10‬אחוזים באוכלוסיה עם הפרעות אישיות‪,‬‬
‫דיכאון‪ ,‬סכיזופרניה ועוד הפרעות פחות‬
‫מוכרות‪ .‬מעבר לצד השיקומי הפרטני של‬
‫החברים ב'אנוש'‪ ,‬עליהם להוכיח לקהילה‬
‫שהם לא פושעים אלא יש להם מחלה שלא‬
‫ניתנת לריפוי‪ ,‬אבל עם תרופות היא מאוזנת‬
‫בדומה לכל מחלה אחרת"‪.‬‬
‫עיר בריאה‬
‫הסניף הקהילתי ברמת השרון הוקם לפני‬
‫‪ 20‬שנה (אחד מתוך חמישה סניפים ברחבי‬
‫הארץ)‪ ,‬ומאז משרת נאמנה מאות פגועי‬
‫נפש מגילאי ‪ 18‬ומעלה‪ ,‬כמו גם את בני‬
‫משפחותיהם‪" .‬אנו מעניקים ייעוץ להורים‬
‫ולאחים באופן פרטני וקבוצתי"‪ ,‬מסבירה‬
‫איריס אלמוג‪ ,‬מנהלת הסניף‪" .‬כאשר מי‬
‫מבני הבית הוא פגוע נפש‪ ,‬ההשפעה היא‬
‫משפחתית‪ .‬ישנם המון היבטים להתמודד‬
‫איתם וסטיגמות לשבור‪ .‬אנחנו כאן לתת‬
‫מענה באופן דיסקרטי‪ ,‬להיות עוגן ולהושיט‬
‫יד לכל מי שמתמודד‪ ,‬וגם לאנשים שלא‬
‫יודעים מה לעשות אבל מבינים שמשהו לא‬
‫בסדר"‪.‬‬
‫באלו דרכים נוספות אתם מסייעים?‬
‫אלמוג‪" :‬יש לנו מועדון חברתי שפועל‬
‫שלוש פעמים בשבוע‪ ,‬וכולל מיני פעילויות‬
‫העשרה‪ ,‬חוגים‪ ,‬יציאה למקומות בילוי‬
‫בקהילה‪ ,‬יציאה משותפת לאירועים וכל‬
‫מה שעשוי לסייע ליצירת תנאים להתהוות‬
‫קשרים חברתיים‪ ,‬הן עם אנשים שדומים‬
‫להם והן עם אנשים בתוך הקהילה"‪.‬‬
‫לטענת גלילי‪ ,‬מה שמייחד את עמותת‬
‫"אנוש" הן פעילויות כמו טיולים‪ ,‬פעילות‬
‫בנושאי סטיגמה עצמית של פגועי הנפש‬
‫במגע עם האוכלוסייה‪ ,‬מיזמים משותפים‬
‫עם הקהילה ועוד‪" .‬אמנם המועדון מנוהל‬
‫על ידי צוות‪ ,‬אבל למתמודדים עצמם יש‬
‫בו משקל מרכזי"‪ ,‬מדגישה גלילי‪" .‬הם‬
‫מעבירים חוגים לחברים שלהם‪,‬‬
‫מרצים זה לזה בנושאים שונים‬
‫וכדומה‪ .‬זו הדרך הטובה‬
‫ביותר לפתח את המיומנות‬
‫הנדרשות בתחום העבודה‬
‫והקשרים האישים על מנת‬
‫להשתלב בקהילה"‪.‬‬
‫עצמאות‬
‫תעסוקתית‬
‫לצד הסיוע למשפחות‬
‫והמועדון החברתי‪ ,‬זוכים‬
‫פגועי הנפש ב"אנוש" לנהל‬
‫חיים נורמטיביים בדירות‬
‫משלהם באופן עצמאי ובסיוע‬
‫מתנדבי העמותה‪ .‬גלילי‬
‫מתעקשת לכנותם "חברים"‪,‬‬
‫בעוד אלמוג מעדיפה לקרוא‬
‫להם "מתמודדים"‪ ,‬אבל על‬
‫דבר אחד הן תמימות דעות‪:‬‬
‫גולת הכותרת של השיקום‬
‫ותהליך ההחלמה היא‬
‫עצמאות תעסוקתית‪.‬‬
‫"המרכז התעסוקתי קיים‬
‫מזה שש שנים והוא רב–נכותי"‪,‬‬
‫מדגישה אלמוג‪" .‬עיקר העשייה‬
‫בו הוא ייצור כלי קרמיקה‬
‫לאוכל‪ ,‬שאנחנו מוכרים‬
‫לאנשים פרטיים‪ ,‬למסעדות‬
‫ולבתי קפה‪ .‬המרכז התעסוקתי‬
‫אלמוג‪" :‬כמובן גם שתרומות בכסף‬
‫ובשווה‪-‬כסף מאוד יסייעו‪ .‬התרומות‬
‫מוכרות וכל עזרה מבורכת"‪.‬‬
‫מצאו "הום" חם‬
‫אחת המאמצים הרשמיים של‬
‫עמותת "אנוש" היא קבוצת‬
‫"פישמן אחזקות"‪ ,‬שחיברה‬
‫בין חברי העמותה לבין רשת‬
‫"הום סנטר" שבבעלותה‪.‬‬
‫"שיתוף הפעולה בין הרשת לבין‬
‫'אנוש' הוא מצב של ‪,"win win‬‬
‫אומרת ורד רז‪ ,‬האחראית על‬
‫הפעילות החברתית בקבוצת‬
‫פישמן‪" .‬רשת הום סנטר‬
‫מעסיקה כיום מעל ‪ 20‬אנשים‬
‫המתמודדים עם מגבלה נפשית‪,‬‬
‫בהתאם ליכולותיהם ולצרכיהם‪.‬‬
‫הקשרים החמים הנרקמים‬
‫בין המתמודדים לבין עובדי‬
‫הסנטר מאוד מרגשים וללא ספק‬
‫מסייעים להצלחת תהליך השיקום‬
‫התעסוקתי"‪.‬‬
‫לצד תרומת ציוד‪ ,‬שיפוץ‬
‫מבני העמותה וחשיבה‬
‫משותפת‪ ,‬עובדי רשת הום‬
‫סנטר מתנדבים במגוון פעילויות‬
‫למען חברי אנוש‪ ,‬כמו העברת‬
‫ידע מקצועי‪ ,‬הנחיית פעילויות‪,‬‬
‫חניכה אישית ועוד‪" .‬החוויות‬
‫המשותפות הן רבות‪ ,‬ומאפשרות‬
‫לכל אחד מהצדדים לבטא את‬
‫מגוון יכולותיו" אומרת רז‪.‬‬
‫למרות ההצלחות ושיתופי הפעולה‬
‫“המרכז התעסוקתי מהווה את הבסיס להקניית מיומנות עבודה‬
‫והרגלי עבודה‪ ,‬היצירה האמנותית מרגיעה והעבודה עם חימר‬
‫מאוד תרפויטית לאוכלוסיה כאן‪ .‬אנשים יכולים להזמין מאיתנו‬
‫מתנות לחגים או לעסקים‪ ,‬והכסף מהמכירה חוזר למתמודדים”‬
‫מהווה את הבסיס להקניית מיומנות עבודה‬
‫והרגלי עבודה‪ ,‬היצירה האמנותית מרגיעה‬
‫והעבודה עם חימר מאוד תרפויטית‬
‫לאוכלוסיה כאן‪ .‬אנשים יכולים להזמין‬
‫מאיתנו מתנות לחגים או לעסקים‪ ,‬והכסף‬
‫מהמכירה חוזר למתמודדים"‪.‬‬
‫מלבד רכישת הפרטים‪ ,‬באלו עוד דרכים‬
‫ניתן לתרום?‬
‫גלילי‪" :‬בהמון דרכים‪ .‬אנחנו צמאים‬
‫למתנדבים נוספים בסדנאות הקרמיקה‪,‬‬
‫למתנדבים שיכולים להעביר הרצאות‬
‫וחוגים ספציפיים‪ .‬תמיד צריך יד נוספת"‪.‬‬
‫שערכם לא מבוטל‪ ,‬אחד מסימני ההצלחה‪,‬‬
‫לטענת אלמוג‪ ,‬יהיה כאשר המתמודדים‬
‫מ"אנוש" יהיו בצד הנותן‪" .‬נכון שאנחנו‬
‫זקוקים ללא מעט סיוע‪ ,‬אבל האוכלוסייה‬
‫שלנו יכולה לתרום המון בחזרה לתושבי‬
‫רמת השרון"‪ ,‬אומרת אלמוג‪" .‬אם יש בית‬
‫אבות שבו הקשישים מחפשים חברה‪ ,‬עסק‬
‫שזקוק שנחלק את מוצריו‪ ,‬ועוד ועוד‪ ,‬יש‬
‫לנו כאן מתמודדים שהם אפילו אקדמאים‬
‫ובעלי המון יכולות‪ .‬ברגע שהנתינה תהיה‬
‫גם מהצד שלנו‪ ,‬זו ללא ספק תהיה התגלמות‬
‫הנורמטיביות"‪.‬‬
‫צילום‪ :‬עמרי ונדל‬
‫סליחה‬
‫איך מגיעים?‬
‫פעילות עממית או אתגר ספורטיבי? לא‬
‫חייבים להחליט‪ .‬קבוצות של אנשים ברחבי‬
‫הארץ מנווטים מדי שבוע ברחבי ישראל‬
‫ונהנים מכל רגע … רינה ויסגלס‬
‫‪| 28‬‬
‫מ ג ז י ן‬
‫‪| 3 8‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫י‬
‫ום שישי בבוקר‪ .‬רמת השרון מתעוררת‬
‫לאיטה‪ .‬ילדים זורמים לגנים ולבתי‬
‫ספר‪ ,‬ובתי הקפה מתחילים להתמלא‬
‫בזוגות או סתם בחברים שקמו הפוך‬
‫וזקוקים לאחד כזה חזק‪ .‬באותו הזמן‪ ,‬בעוד‬
‫מרבית התושבים מעלעלים בתפריט או‬
‫מחכים לשולחן‪ ,‬מתקבצים ברחבי הארץ‬
‫קבוצות של אנשים בגילאים שונים‪ ,‬אך‬
‫במטרה משותפת ברורה ‪ -‬להעביר את‬
‫השעתיים הקרובות בניווט‪ .‬חלקם יוצאים‬
‫למה שמכונה "ניווט עממי" וחלקם ל"ניווט‬
‫ספורטיבי–תחרותי"‪ .‬כך או אחרת‪ ,‬אין‬
‫בכוונתם לשבת על כוס קפה עד שיגיעו‬
‫ליעדם‪.‬‬
‫"הניווט נחלק לשני סוגים" מפרט רפי‬
‫הימן‪ ,‬רכז מועדון הניווט ברמת השרון‪.‬‬
‫"ישנו 'ניווט עממי'‪ ,‬שזהו ניווט שלרוב‬
‫מגיעים אליו משפחות עם ילדים או זוגות‪,‬‬
‫במטרה לצאת לטיול בפארק או ביער‪ .‬הם‬
‫מגיעים עם מצפן‪ ,‬מקבלים מפה והדרכה‬
‫קלה‪ ,‬ועוברים בנחת מנקודה לנקודה‬
‫במסלול של כארבעה קילומטרים‪ .‬הניווט‬
‫הספורטיבי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הוא ספורט‬
‫תחרותי לכל דבר‪.‬‬
‫"מדובר במסלול תחרותי הנעשה בריצה‬
‫ולא בהליכה‪ .‬כל אחד מהמתחרים יוצא‬
‫לדרך לבד עם מפה ומצפן ועליו לעבור בכל‬
‫התחנות ודרך כל נקודות הביקורת בזמן‬
‫הקצר ביותר‪ .‬המתחרים מוזנקים בהפרש‬
‫של דקה‪ ,‬ומחשב בודק שהמתחרה עבר‬
‫בתחנות בסדר הנכון ומודד את הזמן‪ .‬מי‬
‫שהגיע ליעד במהירות המרבית מנצח"‪.‬‬
‫אז איפה אתם‬
‫בשבת?‬
‫באופן מאוד לא מפתיע‪,‬‬
‫נושא הניווט התפתח בארץ‬
‫בסוף שנות ה–‪ ,70‬הרבה‬
‫לפני עידן ה–‪ .GPS‬וכן‪,‬‬
‫למרות הטכנולוגיות‪ ,‬הוא‬
‫תופס תאוצה ומדביק יותר‬
‫ויותר חובבי טבע ונוף המחפשים‬
‫גופני וקוגניטיבי כאחד‪.‬‬
‫אתגר‬
‫"הארץ מחולקת‬
‫למועדוני ניווט וכול מועדון מארגן‬
‫'בתורנות' אירוע ניווט כל סופשבוע‪ ,‬כאשר‬
‫לפעמים נעשות פעילויות ותחרויות ברמה‬
‫הארצית"‪ ,‬מסביר הימן‪" .‬ברמת השרון קיים‬
‫אחד המועדונים הותיקים בארץ שמקיים‬
‫פעילות מידי שישי ושבת‪ ,‬והציבור הרחב‬
‫מוזמן להשתתף"‪.‬‬
‫כל אחד יכול? לא צריך איזה פרופיל‬
‫צבאי קרבי או ניסיון?‬
‫"לניווט העממי יכול להצטרף כל‬
‫מי שמסתדר עם מפת כבישים‪.‬‬
‫על פי רוב יוצאים לניווטים הללו‬
‫משפחות עם ילדים‪ ,‬או על מנשא‬
‫או על הכתפיים‪ ,‬כששטח הכינוס‬
‫הוא ביערות קק"ל באזור עם פארק או גן‬
‫שעשועים‪ .‬זו פשוט מסגרת נוחה לטייל‪,‬‬
‫עם משחק סימני הדרך‪ .‬הניווט הזה הוא‬
‫ללא ספק אירוע חברתי"‪.‬‬
‫אתגר לגוף ולראש‬
‫לתחושת החברותא הזו נוספת רוח‬
‫ספורטיבית כאשר מדובר בניווט האתגרי‪.‬‬
‫"הכיף בספורט הזה הוא שכל מתחרה‬
‫מתכנן בעצמו את מסלול הריצה‪ ,‬כך שהוא‬
‫גם מאתגר את עצמו בהתמצאות ונדרש‬
‫להחליט באפס זמן על הדרך הכי מהירה‬
‫מנקודה לנקודה‪ ,‬וגם‪ ,‬כאמור‪ ,‬מבצע את‬
‫המסלול בריצה בלי לאבד מגע עם השטח‬
‫והמפה‪ .‬הניווט דורש דיוק וכושר כאחד"‪.‬‬
‫המחיר בניווט הספורטיבי‪ ,‬לטענת‬
‫הימן‪ ,‬הוא היעדר היכולת לעצור ולהתבונן‬
‫בנוף‪ ,‬או לספוג את הטבע‬
‫במלוא הדרו‪" .‬מסלול‬
‫הניווט העממי הוא‬
‫ללא ספק טיול‬
‫שמתובל בניווט‪.‬‬
‫במקום לעקוב‬
‫הפסים‬
‫אחרי‬
‫המסומנים‪,‬‬
‫המטיילים נדרשים‬
‫למצוא את הציר‬
‫המתבקש‪,‬‬
‫אבל זה קל‬
‫"מסלול הניווט העממי הוא‬
‫ללא ספק טיול שמתובל בניווט‪.‬‬
‫במקום לעקוב אחרי הפסים‬
‫המסומנים‪ ,‬המטיילים נדרשים‬
‫למצוא את הציר המתבקש‪,‬‬
‫אבל זה קל ואין לחץ"‬
‫ואין לחץ"‪ ,‬הוא מסביר‪" .‬במסלול התחרותי‬
‫לעומת זאת הדגש הוא על הניווט עצמו‪,‬‬
‫כך שגם אם הגעת לתצפית נוף אין זמן‬
‫לעצור"‪.‬‬
‫נשמע שגם מידת הכושר הנדרשת היא‬
‫גבוהה יותר‪ .‬איך מתכוננים?‬
‫"הרבה נרתעים מהרעיון כי יש להם‬
‫רתיעה מהצבא‪ ,‬אבל זה שונה לגמרי כי‬
‫הניווט הספורטיבי נעשה בקנה מידה‬
‫מפורט ואין מרחקים עצומים‪ .‬זה משהו‬
‫אחר‪ ,‬ואי אפשר על סמך זיכרונות מהצבא‬
‫להחליט אם אוהבים את זה או לא‪ .‬הניווט‬
‫הספורטיבי מתאים לאצנים המחפשים‬
‫מסלולים יותר מעניינים‪ .‬כל אחד יכול‬
‫להתחיל במסלול ספורטיבי‪ ,‬אבל ההמלצה‬
‫היא להתחיל במסלול קל וקצר‪ .‬צריך לבוא‬
‫כדי לראות‪ .‬לניווטים יוצאים נשים‪ ,‬נערות‬
‫וילדים בכל הגילאים‪ ,‬זה הענף האידיאלי‬
‫בעבור אוהבי ספורט ריצה וטבע‪ ,‬המחפשים‬
‫גם את האתגר המנטאלי שבעניין‪".‬‬
‫הניווטים מתקיימים מידי סופשבוע‬
‫בשעות הבוקר בעונת הניווטים‪ ,‬מספטמבר‬
‫עד מאי‪ .‬כל שעליכם לעשות הוא להצטייד‬
‫בתלבושת מתאימה לטיול או‬
‫לריצה‪ ,‬להיכנס לאתר איגוד‬
‫‪www.nivut.org.il‬‬
‫הניווט‬
‫ולחפש את האירוע הקרוב‪ .‬הקפה‬
‫כנראה יחכה לכם כשתחזרו;‬
‫לטענת הימן‪ ,‬אף אחד לא הלך‬
‫לאיבוד‪.‬‬
‫‪| 30‬‬
‫מ ג ז י ן‬
‫‪| 3 8‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫על רמה‬
‫כתבה וצילמה‪ :‬מיכל פלג‬
‫כ‬
‫בר בשנות ה–‪ 80‬נודעה רמת–השרון כמקום יוקרתי לשופינג איכותי‪ ,‬ומאז היצע החנויות רק הולך וגדל‪ .‬המסקנה‬
‫מביקור בחנויות לעיצוב הבית היא שלתושבי רמת–השרון אין מה לחפש בחו"ל‪ ,‬ובוודאי גם לא בתל–אביב‪ .‬הכול‬
‫נמצא כאן מתחת לאף‪ ,‬מלווה בשירות מקצועי‪ ,‬יחס אישי והרבה אנינות טעם‪ .‬השיטוט בין חנות לחנות יכול להתנהל‬
‫בקצב הנהנתני האיטי המאפיין את הרחובות‪ ,‬שכולל גם אתנחתה באחד מבתי הקפה וביקור טעימות באחת המעדניות או‬
‫חנויות היין‪ .‬בעוד שרחוב סוקולוב מרכז אליו מותגי אופנה‪ ,‬ברחוב אוסישקין נפתחו חנויות שהן גן עדן לעיצוב הבית‪ .‬רובן‬
‫חנויות קונספט‪ ,‬שהוקמו על ידי נשים מוכשרות ממגוון מקצועות וסיפורי חיים‪ .‬החנויות שבחרנו מציעות כל אחת חווית‬
‫קנייה מנקודת מבט שונה על עולם העיצוב‪ ,‬המשקפת נאמנה גם את אופיין וחזונן של מייסדותיה‪.‬‬
‫תמרינדי‬
‫סוהו ‪ ‬‬
‫אוסישקין ‪03-5402380 ,29‬‬
‫‏‪www.sohocenter.co.il‬‬
‫אוסישקין ‪03-5474216 ,60‬‬
‫‏‪www.tamarindi.co.il‬‬
‫בחנות סוהו מציעים ללקוחות חווית עיצוב צבעונית‪ ,‬עכשווית ומהנה‪.‬‬
‫בחנות פריטים ואביזרי עיצוב מקוריים‪ ,‬כמו תיקי אופנה‪ ,‬אביזרים‬
‫למטבח‪ ,‬תכשיטים וצעיפים‪ ,‬מוצרי פופ‪ ,‬מוצרי נייר ומשרד ועוד‪ .‬כל‬
‫המוצרים נבחרו בקפידה ממגוון מעצבים וחברות מותגים מובילות‬
‫בעולם‪ ,‬כגון ‪ Oxo ,Seletti ,Alessi ,Umbra ,Eva Solo‬ועוד‪.‬‬
‫מבין המעצבים הישראלים אפשר למצוא בחנות פריטים של שחר‬
‫פלג‪ ,‬הגר סתת‪ ,‬גל פלדמן ועוד‪.‬‬
‫חנות בוטיק שנפתחה על ידי אביגיל הלפרן‪ ,‬בוגרת לימודי עיצוב‬
‫פנים בבית ספר אסכולה ולימודי אופנה וסטיילינג ב–‪ F.I.T‬בניו–יורק‪.‬‬
‫‪| 32‬‬
‫מ ג ז י ן‬
‫‪| 3 8‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫החנות משקפת את טעמה המשובח של אביגיל‪ ,‬ובה ניתן‬
‫למצוא פריטים איכותיים ואלגנטיים ממיטב החברות המובילות‬
‫בתחום‪ ,‬הנבחרים בקפידה ומיובאים מאירופה וארה"ב‪ .‬החנות‬
‫מציעה את כל מה שהופך את החלל הפרטי לנעים יותר‪ :‬כלי בית‬
‫מעוצבים‪ ,‬נברשות שנדלייר‪ ,‬כיסויי מיטה ומצעים משובחים‪ ,‬ריחות‬
‫מענגים לבית ולגוף‪ ,‬מוזיקת אווירה ייחודית‪ ,‬וכן קולקציית בגדי‬
‫מעצבים‪ ‬ואביזרים‪ ‬המיובאים ממותגי בוטיק יוקרתיים‪.‬‬
‫מקום‬
‫‏‪Emotions‬‬
‫התומר ‪03-5475494 ,30‬‬
‫אוסישקין ‪03-5404713 ,33‬‬
‫החנות היא מקום בפני עצמו‪ ,‬שאפשר לבלות בו יום שלם מבלי לראות‬
‫הכול‪ .‬על כל פינה ועל כל מדף מונחים חפצים רבים בערבוביה‪,‬‬
‫כשמה כן אופייה של החנות‪ ,‬שמציעה ללקוחותיה מתנות עם נשמה‪.‬‬
‫המעלים זיכרונות וסיפורים מימים עברו‪ .‬בעלת החנות היא מעצבת‬
‫בעלת ניסיון עשיר בריהוט הבית‪ ,‬שתסייע למצוא בדיוק מה שאתם‬
‫מחפשים‪ .‬בחנות כלים‪ ,‬מראות‪ ,‬מסגרות לתמונות‪ ,‬בגדים‪ ,‬סבונים‪,‬‬
‫נרות ‪ -‬ורשימת האוצרות עוד ארוכה‪ .‬כל הפריטים הם ייחודיים‪,‬‬
‫בגוונים ומחומרים מפתיעים מהארץ ומחו"ל‪.‬‬
‫הבעלים‪ ,‬מיכל ואיריס‪ ,‬משלבות במוצרים סמלים ישראלים‬
‫ובין–לאומיים‪ ,‬הטומנים בחובם משמעויות רגשיות‪ .‬הפריטים עצמם‬
‫ תכשיטים‪ ,‬כלי קרמיקה‪ ,‬מוצרי ספא ועוד ‪ -‬מעוצבים בידי אמנים‬‫ומעצבים מקומיים‪ .‬לכל המוצרים מצורף סמל ייחודי‪ ,‬ובכרטיס‬
‫נפרד מוסברת משמעותו‪ .‬עוד אפשר לרכוש בחנות תכשיטי כסף‬
‫וזהב בעיצובים ייחודיים של מעצבים מהארץ‪ ,‬ארנקים סרוגים‪,‬‬
‫מסגרות לתמונות‪ ,‬כלי חרס‪ ,‬אלבומים ועוד‪ .‬העיצוב הייחודי‬
‫והעומק הרגשי משולבים יחד למתנה אישית עם הרבה רגש‪.‬‬
‫עילי‬
‫אורנה ומינה‬
‫טרומפלדור ‪03-5490037 ,12‬‬
‫‏‪www.ornamina.co.il‬‬
‫אוסישקין ‪ ,98‬טלפון ‪03-5401027‬‬
‫‏‪www.ili-home.com‬‬
‫אורנה ומינה הן מעצבות שמזמינות לעשות שינוי בבית‪ .‬אורנה בר–‬
‫ז'טלני היא אדריכלית ומעצבת פנים‪ ,‬ומינה חיימוביץ' היא מעצבת‬
‫טקסטיל וסטייליסטית‪ .‬הסטודיו‪ ,‬הממוקם בפאתי רמת השרון‪,‬‬
‫מיועד לאלו שנכנסו לבית או לדירה חדשה או מעוניינים לרענן את‬
‫הבית הנוכחי‪ .‬הסטודיו מציע קשת רחבה של שירותים ומוצרים‬
‫שיהפכו כל חלל ביתי‪ ,‬גדול כקטן‪ ,‬לחלל פרקטי ומעוצב‪ .‬בסטודיו‬
‫ניתן להתרשם ממגוון קולקציות המשקפות את הראייה העיצובית‬
‫וטעמן המשובח של אורנה ומינה; החל מוילונות‪ ,‬פרקטים‪ ,‬גופי‬
‫תאורה‪ ,‬טפטים וחיפוי‪ ,‬טקסטיל‪ ,‬סטיילינג ואמנות ייחודית‪ ,‬ועד‬
‫לריהוט אקסקלוסיבי‪.‬‬
‫ליאורה כהן ועירית לוין הן מעצבות אנינות טעם שחשבו שגם לישראלים‬
‫מגיע מקום שיוקדש לפשטות‪ ,‬ליופי ולאיכות של כלי המיטה הלבנים‬
‫הקלאסיים בסגנון של פעם ובאיכות הגבוהה ביותר‪ .‬בחנות מצעים‪,‬‬
‫‪| 34‬‬
‫מ ג ז י ן‬
‫‪| 3 8‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫מפות‪ ,‬כיסויי מיטה‪ ,‬כריות נוי ומצעים לתינוקות‪ ,‬בקשת רחבה‬
‫של טקסטורות וצפיפויות‪ ,‬בבדים חלקים או עם רקמות עשירות‬
‫והדפסים קלאסיים שעוצבו במיוחד עבור "עילי"‪ .‬בדי הכותנה‬
‫האיכותיים של "עילי"‪ ,‬שחלקם מיוצר בארץ במיוחד בעבור המותג‬
‫וחלקם מיובא מאירופה‪ ,‬שייכים למסורת ארוכה שעוברת מאם‬
‫לבת; מסורת של טוויה‪ ,‬רקמה ועבודת יד‪ .‬המוצרים של 'עילי'‬
‫שואבים השראה מן העבר‪ ,‬אך מעוצבים בסגנון עכשווי ומיוצרים‬
‫באיכות חסרת פשרות‪ .‬המוצרים עשויים מכותנה מצרית סרוקה‬
‫משובחת‪ ,‬הידועה במגעה המלטף והקריר‪ ,‬מבדי פרקל מחוטים‬
‫דקים וצפופים‪ ,‬מבדי סאטן עדינים ורכים במיוחד‪ ,‬מפשתן בלגי‬
‫איכותי של חברת ‪ ,Libeco‬ועוד‪.‬‬
‫כליפה‬
‫‪Noir‬‬
‫ז'בוטינסקי ‪ 03-5470510 ,42‬‬
‫‏‪www.califa.co.il‬‬
‫אוסישקין ‪ 03-5405322 ,24‬‬
‫‏‪www.noir.co.il‬‬
‫מול השדות הירוקים של רמת השרון‪ ,‬בבית רחב ידיים ברחוב‬
‫ז'בוטינסקי‪ ,‬שוכנת כליפה ‪ -‬גלריה לעיצוב פנים ולאמנות‪ .‬בעלת‬
‫הגלריה‪ ,‬עופרה כליפה‪ ,‬מתמחה בצביעה אמנותית בטעם משובח‪.‬‬
‫היא למדה רפואה‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬עיצוב פנים וצביעה אמנותית;‬
‫התגוררה בטוקיו‪ ,‬בפאריס‪ ,‬בניו–יורק ובלונדון‪ ,‬שם נחשפה‬
‫לתערוכות עיצוב גדולות‪ ,‬לשווקים נידחים‪ ,‬לאמנים ולאספנים‪ .‬כל‬
‫אלו פתחו בפניה צוהר לעולם שבו הבחירות העיצוביות הן תוצר של‬
‫התאהבות‪ ,‬של רצון לגעת ולאמץ‪ .‬בחללי הבית קיים אוסף מקורי‬
‫ומסקרן‪ ,‬החובק בתוכו מבחר אקלקטי של ריהוט ייחודי‪ ,‬פריטי‬
‫עיצוב ואמנות שימושית שלוקטו מרחבי העולם‪ .‬בגלריה שטיחים‬
‫עבודת יד‪ ,‬פסלים סיניים‪ ,‬ברים מעוצבים בסגנון שנות ה–‪30‬‬
‫מפאריס‪ ,‬מפלי מים אקזוטיים מתאילנד‪ ,‬בדים מיפן ומאנגליה‪ ,‬גופי‬
‫תאורה מהולנד‪ ,‬ספות מצרפת‪ ,‬כורסאות‪ ,‬שולחנות ושידות במגוון‬
‫סגנונות‪ .‬כל אלו‪ ,‬לצד התערוכות המתחלפות שמוצגות במקום‪,‬‬
‫יוצרים עולם רב גוני של מרקמים וצבעים‪ ,‬מלא בהומור ותעוזה‪.‬‬
‫חנות המציגה קונספט חדש ומקורי בנוף חנויות העיצוב‪ :‬כל הפריטים‬
‫שבחנות הם על טהרת הצבע השחור‪ .‬התבוננות במגוון המוצרים‬
‫בחנות תחשוף שגם לשחור יש גוונים שונים‪ ,‬המתקבלים כתוצאה‬
‫מהחומרים והטקסטורות של הפריטים‪ .‬חברות הילדות תלמה פישל‬
‫ואלה רום פתחו את החנות בספטמבר ‪ 2010‬כשהן מאמינות ששחור‬
‫מבטא עוצמה‪ ,‬אלגנטיות וקלאסיקה‪ :‬כמו שלכל אישה יש לפחות‬
‫שמלה אחת בצבע שחור בארון‪ ,‬כך גם בעיצוב הבית‪ .‬בחנות אפשר‬
‫למצוא מתנות ופריטים לבית‪ ,‬חלקם מוצרים שנדיר לפגוש בצבע‬
‫השחור‪ ,‬כמו גליל נייר טואלט‪ ,‬מגבות‪ ,‬אלבומי תמונות ועוד‪ .‬בחנות‬
‫פריטי לבוש שעוצבו במיוחד על ידי ששון קדם‪ ,‬ומגוון עשיר של‬
‫מוצרים יחידים מסוגם שיוצרו על ידי מעצבים מובילים מקומיים‬
‫במיוחד לחנות‪ ,‬ובצבע שחור כמובן‪.‬‬
¢¯ÈÚ‰ ·Ï ڷ¯¢ È˙¯˜Âȉ Ìȯ‚Ӊ ÌÁ˙Ó ≠ Ô‡ÂÒ‰ ͯΉ ·Ï· ˘˘ Ï˘ ȇ
·È·‡≠Ï˙ ≥ ‰“Ê‡Ó www.lev-tlv.co.il