לקריאת המדור הקליקו כאן

‫‪20‬‬
‫גיליון ‪ ,429‬יום חמישי‪ ,‬ט' חשון‪ ,‬תשע"ג • ‪25.10.2012‬‬
‫מדור זה מתפרסם בחסות הפ‬
‫מתנדבים ופעילים אשר מעוניינים לתרום ולהעשיר פר‬
‫ליצור קשר עם גליה סרנר‪ ,‬מנהלת הפרויקט הישרא‬
‫‪ [email protected]‬ט‬
‫סינמטק ישראלי בטורונטו‬
‫הצלמניה מסע של נחמה ופיוס‬
‫גליה סרנר‬
‫השלט שמעל לכניסה כבר מזמן הוסר‬
‫ממקומו‪ ,‬אבל בחלון הראווה עדיין מככב‬
‫תצלום ענק בשחור לבן אשר הזמן הכהה‬
‫את צבעיו וכמו נדמה שהשחור הפך‬
‫לגוונים של חום ואפור‪.‬‬
‫הפורטרטים המוקפדים של "ראשי‬
‫האומה" מתנוססים על הקיר‬
‫שמימין‪ ,‬ומשמאל ניצבת שורה‬
‫של גלויות עם תצלומי ישראל של‬
‫פעם‪.‬‬
‫מפעל חיים משותף של מרים‬
‫ויסנשטין ושל בעלה המנוח‪,‬‬
‫הצלם רודי ויסנשטין‪.‬‬
‫הצלמנייה המיתולוגית מרחוב‬
‫אלנבי ‪ 30‬אמורה לעבור‬
‫למשכנה החדש‪ ,‬הזמני‪ ,‬ברחוב‬
‫טשרניחוסבקי ‪ 5‬זאת בשל העובדה‬
‫הכואבת‪ ,‬שהמבנה באלנבי נרכש‬
‫על ידי יזמים שעומדים להרוס‬
‫אותו ולהקים במקומו בניין בן‬
‫שש קומות‪.‬‬
‫טעות מצערת הביאה לכך‪,‬‬
‫שהמבנה לא נכלל ברשימת‬
‫המבנים לשימור בתל אביב‪,‬‬
‫ועקב כך נאלצת הצלמנייה לנדוד‬
‫ממקומה‪ ,‬עד שתוכל לשוב‬
‫ולהשתכן בשטח שיוקצה לה‬
‫במבנה החדש שיוקם‪.‬‬
‫המוסד התל אביבי‪ ,‬אשר מאגד‬
‫בתוכו כמיליון נגטיבים המתעדים‬
‫את הרגעים המרגשים של מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬נשכח לטובת כרישי‬
‫נדל"ן‪.‬‬
‫הצלמניה הוא סרט תיעודי משנת‬
‫‪ ,2011‬בבימויה של תמר טל‪ ,‬אשר‬
‫מתעד את המסע המשותף של‬
‫ַיסנשטין בת ה‪ 96-‬ונכדה‬
‫ַ‬
‫מרים ו‬
‫בן פטר‪ ,‬המנסים להציל מהריסה‬
‫את חנות הצילום הוותיקה‬
‫"הצלמניה"‪ ,‬אותה הקים בעלה‬
‫המנוח רודי ויסנשטין‪ .‬במקביל‬
‫למסע נרקמת בין השניים מערכת‬
‫יחסים מיוחדת‪ ,‬למרות פערי‬
‫הדורות והקונפליקטים ביניהם‪.‬‬
‫הסרט נולד בעקבות סרט קצר‬
‫שצילמה בשנת ‪ 2005‬הבמאית תמר‬
‫טל בשם "אשת הברזל והצלמניה"‪ .‬טל‬
‫החליטה להמשיך ולעקוב אחר מרים‬
‫ואחר נכדה‪ ,‬שהצטרף בינתיים לעסק‬
‫המשפחתי‪ ,‬ומאז תחילת היכרותם צילמה‬
‫טל את מרים במשך שבע שנים‪.‬‬
‫לפני שמונה שנים‪ ,‬כאשר ביקרה תמר‬
‫טל לראשונה בצלמניה כתלמידת צילום‬
‫צעירה היא היתה היחידה שהצליחה‬
‫לפלס דרך אל לבה הקשוח של ויסנשטין‪.‬‬
‫כעבור מספר שנים היא פגשה את נכדה‬
‫של וינשטיין‪ ,‬בן פטר ובראיון לאמצעי‬
‫התקשורת היא מספרת‪:‬‬
‫"הוא אמר לי שהוא מתעניין בצילום‪ ,‬ואני‬
‫חשבתי לעצמי‪' ,‬הנה‪ ,‬יש איזה ניצן חדש‬
‫וקשר יחיד מסוגו בינה ובין נכדה האהוב‬
‫אשר מנסה להפיח בצלמניה אנרגיה‬
‫חדשה המותאמת לעולם החדש אשר‬
‫נדמה כמו עצר מלכת‪.‬‬
‫במשפחה שמתעניין בזה‪ ,‬יכול להיות‬
‫פרק חדש למקום הזה!' ואז‪ ,‬אחרי כמה‬
‫זמן‪ ,‬כשבן התקשר וסיפר לי שהוא התחיל‬
‫לעבוד בחנות והולך לעשות בה שיפוץ‪,‬‬
‫הבנתי שהסרט הזה לא נגמר‪ ,‬אלא רק‬
‫מתחיל"‪.‬‬
‫ברגישות רבה מלווה עדשת המצלמה‬
‫את גיבורי הסרט וכמו משירה את מעטה‬
‫הקשיחות של מרים ויסנשטין בת ה‪. 97-‬‬
‫לקראת סופו של הסרט נחשפים הומור‬
‫ואולם‪ ,‬ובזו עוצמתו של הסרט‪ ,‬הוא‬
‫מקפל בתוכו טרגדיה נוראית אשר בצילה‬
‫חיה המשפחה השסועה‪ .‬ב‪ 2003-‬רצח‬
‫אביו של בן‪ ,‬עמי פטר‪ ,‬את אשתו‪ ,‬מיכל‬
‫פטר‪ ,‬בתה האהובה של ויסנשטין ואמו‬
‫של בן‪ ,‬וזמן קצר לאחר מכן התאבד‪ .‬בן‬
‫ושני אחיו הצעירים התייתמו בן לילה‬
‫משני הוריהם‪ .‬אף שפטר היה קרוב מאוד‬
‫לאמו‪ ,‬וכך גם סבתו‪ ,‬האירוע הטראומתי‬
‫הזה דווקא הרחיק ביניהם ובמהלך הסרט‬
‫עד סופו מתהדק הקשר מחדש בין הסבתא‬
‫לנכדה ומביא אותם לפיוס ונחמה‪.‬‬
‫כשצפה בסרט בפעם הראשונה מספר‬
‫בן פטר‪":‬הוא הציף אצלי את הדבר‬
‫הזה‪ ,‬ממש כמו האזכרה‪ ,‬שבכל שנה זו‬
‫תקופה מאוד טעונה‪ .‬כשאני מסתכל‬
‫על הסרט‪ ,‬מאוד ברור לי המקום‬
‫של ההורים שלי בו‪ ,‬בעיקר על רקע‬
‫הקשר שלי ושל סבתא עם אמא‬
‫שלי‪ ,‬והאובדן מאוד מוחשי לי‪ .‬יום‬
‫למחרת נסעתי על האופניים‪ ,‬שמעתי‬
‫מוסיקה ובכיתי ברחובות‪ .‬פתאום‬
‫הרגשתי‪ ,‬כאילו בגלל הסרט‪ ,‬שאני‬
‫ממש סולח לאבא שלי‪ .‬הרגשתי‬
‫שאני פתאום מבין הכל‪ ,‬מרגיש‬
‫הכל‪ .‬זה כל כך הרחיב לי את הלב‪,‬‬
‫שהרגשתי שיש שם מקום עכשיו גם‬
‫בשבילו‪ ,‬לא משנה מה היה"‪.‬‬
‫הסרט שודר בערוץ ‪ yes‬דוקו ב‪23-‬‬
‫במאי ‪ ,2011‬וזכה לשבחי המבקרים‪.‬‬
‫חודשיים לאחר מכן נפטרה מרים‬
‫ויסנשטין‪.‬‬
‫סרטה של תמר טל גרף את פרס‬
‫הסרט הישראלי הטוב ביותר וגם‬
‫את פרס העריכה בתחרות הקולנוע‬
‫התיעודי הזוכה הגדול בפסטיבל‬
‫דוקאביב לשנת ‪.2011‬‬
‫החטיבה הישראלית בפדרציה‬
‫היהודית ותכנית המפגש ובחסות‬
‫שלום טורונטו‪Size Doesn't ,‬‬
‫‪ Matter‬והבית הישראלי בטורונטו‪,‬‬
‫גאים להזמינכם לערב בלתי נשכח‬
‫של צפייה בסרט‪ ,‬מפגש עם בן פטר‪,‬‬
‫גיבור הסרט ותערוכת צילומים‬
‫נדירה מאוצר הצלמניה‪.‬‬
‫יום שלישי‪ ,‬ה‪ 30-‬באוקטובר בשעה‬
‫‪19:30‬‬
‫ההקרנה תתחיל ב‪.19:40-‬‬
‫‪Lipa Green Centre‬‬
‫‪Tamari Family Hall‬‬
‫‪4600 Bathurst Street‬‬
‫כיבוד קל יוגש‬
‫לרכישת כרטיסים‪:‬‬
‫שלי רוטמן‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪416.635.2883 ext 5137‬‬
‫הסרט הוא בעברית ומלווה בכתוביות‬
‫באנגלית‪.‬‬
‫בן פטר‪ ,‬נכדה של מרים ויסנשטין‪ ,‬יענה‬
‫לשאלות הקהל בעברית‪.‬‬
‫‪Issue 429 , Thursday, 9 Cheshvan, 5773 • 25.10.2012‬‬
‫פדרציה היהודית של טורונטו‬
‫רוייקט זה ולקבל מידע נוסף על הפעילות שלנו‪ ,‬מוזמנים‬
‫אלי‪-‬קנדי של מרכז שוורץ‪-‬רייזמן והפדרציה היהודית‬
‫טלפון ‪ 416.635.2883‬שלוחה ‪5316‬‬
‫ישראל הקטנה בטורונטו רבתי‬
‫בית הספר כחול לבן בתנופה עם ‪ 400‬תלמידים רשומים בארבע שלוחות בטורונטו ובוואהן‪ :‬כור היתוך חינוכי‪-‬‬
‫תרבותי והפריה הדדית בין המהגרים לקהילה הוותיקה‪.‬‬
‫יהונתן דחוח‪-‬הלוי‬
‫צילומים‪ :‬אתר "כחול לבן"‬
‫כמה אנשים מונה הקהילה הישראלית‬
‫בטורונטו ואת מי ניתן להגדיר "ישראלי"?‬
‫על פי נתוני משרד האזרחות וההגירה של‬
‫קנדה בין השנים ‪ 1956‬עד ‪ 2010‬קיבלו‬
‫כ‪ 85-‬אלף ישראלים אזרחות קנדית‪ .‬מספר‬
‫זה מתייחס כאמור לכל הקהילה הישראלית‬
‫בקנדה‪ ,‬והוא כולל גם ערבים ישראלים‬
‫(מוסלמים ונוצרים) ועולים מרוסיה (יהודים‬
‫ושאינם יהודים)‪ ,‬ששהו בישראל תקופה‬
‫קצרה יחסית‪.‬‬
‫שאלת מיהו "ישראלי" נוגעת ראשית דבר‬
‫בידיעת השפה העברית‪ .‬דור המהגרים‬
‫הוותיק דובר עברית על בוריה‪ ,‬אך לא כך‬
‫הדבר אצל הילדים והנערים המהגרים‪.‬‬
‫רבים מהם מאבדים את יכולת הקריאה‬
‫והכתיבה‪ ,‬וגם אם ביכולתם לקרוא במאמץ‬
‫עברית נטייתם הטבעית היא להעדיף קריאה‬
‫בשפה העברית‪.‬‬
‫אריאל זלצמן‪ ,‬מנהל בית הספר "כחול‬
‫לבן"‪ ,‬רואה בשפה העברית גורם מרכזי‬
‫בהווייתה ובעיצובה של הקהילה‪ .‬בראיון‬
‫ל"שלום טורונטו" מציין זלצמן‪ ,‬כי הקהילה‬
‫הישראלית קטנה והיא הולכת ומצטמצמת‪,‬‬
‫משום שמרבית ההורים אינם שמים דגש על‬
‫לימוד העברית‪ .‬לדבריו‪ ,‬במשפחות מהגרים‬
‫רבות ניתן למצוא ילידי ישראל המייצגים שני‬
‫דורות שונים‪ ,‬האחד ההורים "הישראלים"‪,‬‬
‫והאחר הילדים שנטמעו בחברה בבתי הספר‬
‫הממלכתיים והם בבחינת "קנדים"‪.‬‬
‫"ברבות השנים הדומיננטיות של השפה‬
‫העברית בלשונם של הילדים המהגרים‬
‫הולכת ונשחקת‪ ,‬ובדור הנכדים העברית‬
‫עלולה להיעלם"‪ ,‬אומר זלצמן‪ ,‬שבמשך‬
‫עשרות שנים עוסק בתחום החינוך וההוראה‬
‫בישראל ובקנדה‪" .‬קיימת חשיבות רבה‬
‫להקפדה על שיחות בעברית בבית כדי לשמר‬
‫את השפה חיה‪ ,‬גם אם לא מתרגלים את‬
‫הקריאה והכתיבה"‪.‬‬
‫הידלדלות מספרם של קוראי העברית‬
‫בקרב המהגרים הישראלים הייתה אחת‬
‫הסיבות להקמתו של בית הספר "כחול לבן"‬
‫לפני מספר שנים‪ .‬דורית אורן‪ ,‬המנהלת‬
‫האדמינסטרטיבית של בית הספר‪ ,‬הניחה‬
‫את היסודות הראשונים‪ ,‬והוא הפך למרכז‬
‫ללימודי עברית וישראל ביוזמתו של הפורום‬
‫הישראלי‪ ,‬מרכז שוורץ‪/‬ריזמן בחסות‬
‫הפדרציה היהודית של טורונטו‪ .‬כיום מפעיל‬
‫המרכז ארבע שלוחות בטורונטו ובעיר וואהן‪.‬‬
‫תכנית הלימודים בבית הספר "כחול לבן"‬
‫ייחודית בקנדה‪ .‬הלימודים מתקיימים בכל‬
‫יום ראשון במשך שלוש שעות‪ ,‬והם מוקדשים‬
‫ללימוד השפה העברית‪ ,‬התרבות היהודית‬
‫ברוח ישראלית חילונית והזיקה לישראל‬
‫בהיותה הבית הלאומי של העם היהודי‪.‬‬
‫גליה סרנר‪ ,‬מנהלת הפרויקט לפיתוח הקהילה‬
‫הישראלית בטורונטו של הפדרציה היהודית‬
‫ומרכז שוורץ רייזמן מציינת‪ ,‬כי ההכרה‬
‫בחשיבות השפה העברית מחלחלת יותר‬
‫ויותר להורים‪ ,‬המבקשים לטעת אצל ילדיהם‬
‫את החוויה הישראלית‪ ,‬וגם להבטיח שיוכלו‬
‫לדבר איתם (ועם נכדיהם) בעברית בגיל‬
‫מבוגר יותר‪ .‬בשנה הראשונה לבית הספר‬
‫(שפעל במרתף ביתה של דורית אורן) למדו‬
‫בו ‪ 20‬תלמידים‪ ,‬לאחר מכן עת פריסת חסותה‬
‫של הפדרציה היהודית של טורונטו‪ ,‬גדל‬
‫מספרם ל‪ 70-‬וכיום רשומים בבית הספר לא‬
‫פחות מ‪ 400-‬תלמידים‪.‬‬
‫לתלמידי התיכון מציע בית הספר כחול לבן‬
‫תכנית קרדיט‪ ,‬המנוהלת בהתאם להנחיות‬
‫משרד החינוך באונטריו‪ .‬במסגרת זו בקורס‬
‫העברית רוכשים התלמידים כלים לשימור‬
‫השפה העברית‪ ,‬כשפה מדוברת‪ ,‬תקשורתית‬
‫שימושית‪ ,‬על מנת לשפר את רמת הקריאה‬
‫והכתיבה‪ .‬הם לומדים על ההתיישבות‬
‫היהודית באירופה בתחילת המאה ה‪20 -‬‬
‫ולאחר מכן על ההתיישבות היהודית בעיר‬
‫ירושלים ובארץ ישראל‪.‬‬
‫בית הספר רשם הצלחה גדולה כאשר‬
‫לשורותיו נרשמו גם תלמידים ממשפחות‬
‫קנדיות ותיקות שאינן דוברות עברית‪.‬‬
‫הנהלת כחול לבן והוועד המיעץ רואים‬
‫בכך ציון דרך חשוב‪ ,‬המבטא יותר מכל את‬
‫תהליך האינטגרציה החיובית של המהגרים‬
‫הישראלים בקהילה הוותיקה‪ ,‬היוצר הפרייה‬
‫הדדית ומפרק באמצעות השפה והתרבות‬
‫מחסומים חברתיים‪.‬‬
‫העשייה רבה ויש גם תכניות רבות לעתיד כמו‬
‫שאיפה לצייד את כל התלמידים באייפד על‬
‫מנת שיוכלו לשוחח עם תלמידים בישראל‬
‫באמצעות ה"סקייפ" והרשתות החברתיות‪,‬‬
‫ובדרך זו להעצים את החוויה הישראלית‪,‬‬
‫להקשיב לנושאים שמעניינים את הדור הצעיר‬
‫בישראל‪ ,‬להיחשף לשפה העברית המדוברת‬
‫(על הסלנג שבה) ולחזק את שליטתם בשפה‪.‬‬
‫בית הספר במתכונתו הנוכחית אינו היעד‬
‫הסופי בחזונו של הוועד המיעץ של "כחול‬
‫לבן" ומרכז שוורץ רייזמן‪ ,‬הרואים את‬
‫המשך פיתוחו של המרכז החינוכי‪ .‬בתקופה‬
‫האחרונה‪ ,‬קיבל בית הספר פניות ממוסדות‬
‫חינוך יהודיים בארה"ב בבקשה לסייע‬
‫להם בבניית תכנית לימודים המבוססת על‬
‫לימוד השפה העברית והתרבות הישראלית‬
‫החילונית המודרנית‪.‬‬
‫"כחול לבן" אינו רק בית ספר לילדים‪ .‬הוא‬
‫משמש אכסניה לפעילות תרבותית עניפה‪,‬‬
‫הכוללת חוגים שונים ובהם‪ :‬מקהלה‪ ,‬שחמט‪,‬‬
‫לימודי עברית למבוגרים‪ ,‬מקהלה למבוגרים‬
‫וקפה כחול לבן – מפגשים להורים בימי‬
‫ראשון בשעות הבוקר על מנת לקבל כלים‬
‫איך להתמודד עם ילדים בכלל וכהורים‬
‫שעזבו את ישראל‪.‬‬
‫סגל החינוך וההוראה בכחול לבן מונה‬
‫כארבעים עובדים ומתנדבים‪ ,‬וכולם במשרה‬
‫חלקית‪" .‬הכוח המניע הוא האהבה לעבודה‪,‬‬
‫ובשילוב עם הגישה החיובית וחופש היצירה‪,‬‬
‫המורים חשים‪ ,‬שכחול לבן הוא מרכז השייך‬
‫להם‪ ,‬לתלמידים ולקהילה כולה"‪ ,‬אומר‬
‫זלצמן‪" .‬אני חש גאווה על שנפל בחלקי‬
‫הכבוד לעבוד עם צוות זה"‪.‬‬
‫ומה אומרים ההורים והתלמידים?‬
‫אביבה ירושלמי‪ ,‬אם לארבעה‪ ,‬נטועה בבית‬
‫כחול לבן‪ .‬מיטל‪ ,‬בתה הגדולה בת ה‪25-‬‬
‫סטודנטית לתואר שני‪ ,‬מלמדת מעת לעת‬
‫בבית הספר‪ .‬בת נוספת‪ ,‬אריאל‪ ,‬למדה‬
‫ב"כחול לבן" מכיתה ד' עד ח' וקיבלה קרדיט‬
‫בקורס המוכר לבית הספר התיכון‪ .‬עדן‪ ,‬בת‬
‫הזקונים‪ ,‬התחילה ללמוד בכחול לבן בכיתה‬
‫א' וכעת בכיתה ד' היא כבר יודעת לקרוא‬
‫גם ללא ניקוד ובכתב יד‪ .‬גיל הבן היה מדריך‬
‫בצופים ותפקידו חייב אותו לכתוב תכנים‬
‫בעברית‪.‬‬
‫"מבחינתי לבית הספר נודעת תרומה אדירה‬
‫לילדיי‪ ,‬ובלעדיו עלולה הייתה השפה העברית‬
‫להישחק ולהיעלם מלשונם"‪ ,‬אומרת אביבה‪.‬‬
‫"אין מדובר רק בעברית‪ .‬הלימודים עוסקים‬
‫בחוויה הישראלית על היבטיה השונים‬
‫ובנושאים הקשורים למסורת היהודית‪.‬‬
‫במשפחה שלנו כל יום ראשון הוא "יום‬
‫ישראלי"‪ ,‬המתחיל בבית הספר ולאחריו‬
‫הפעילות בצופים‪ ,‬וברקע הערוץ הישראלי‬
‫והקריאה בעיתונים ובספרים בשפה העברית"‪.‬‬
‫באריאל ניכר שהטמיעה את החומר הנלמד‬
‫בבית הספר והרחיבה את הידע באופן‬
‫עצמאי‪ .‬את הלימודים בבית הספר היא‬
‫מגדירה "סבבה"‪ ,‬ומציינת את השיפור‬
‫ביכולת הקריאה והכתיבה וגם את הכרת‬
‫המילים המשמשות בסלנג‪" .‬אוצר המילים‬
‫שלי גדל‪ ,‬אני מבינה את נוסח ההגדה של‬
‫פסח וממשיכה להשתמש בעברית בפעולות‬
‫בצופים ובשיחות בבית המתנהלות אך‬
‫ורק בעברית"‪ ,‬אומרת אריאל‪" .‬בזכות בית‬
‫הספר "כחול לבן" אני מסוגלת לקרוא היטב‬
‫בעברית ולבקר ללא קושי באתרי אינטרנט‬
‫ישראליים"‪.‬‬
‫‪21‬‬