‫עיצוב‬
‫מלון‬
‫לאה רודיטי‬
‫צילום‪ :‬יונתן בלום‬
‫הדר הכרמל‬
‫בלב רחוב הרצל‪ ,‬בשכונת‬
‫הדר החיפאית‪ ,‬נפתח‬
‫מלון גלרי‪ .‬מלון אמנות‪,‬‬
‫שחוזר אל עברו המפואר‬
‫של בניין הבאוהאוס‬
‫שבו הוא שוכן‪ ,‬עם מבט‬
‫לעתיד‪ .‬סנונית ראשונה‬
‫של ההתחדשות העירונית‬
‫לה מייחלת השכונה‬
‫הוותיקה והיפה‬
‫ע‪ .‬צלם‪ :‬נעמה פורת‬
‫‪ 202‬את ‪28.12.2010‬‬
‫דרך עבודות הברזל של ז’אק ז’אנו נפרש‬
‫נוף העיר ונמל חיפה עד האופק‪ .‬מימין‬
‫‪203‬הצפוני של‬
‫‪28.12.2010‬בגג‬
‫העבודות של ז'אנו‬
‫למעלה‪:‬‬
‫את‬
‫המלון‪ .‬מימין למטה‪ :‬מבט אל חזית המלון‬
‫את הטלאי השחור הענק על הכרמל‬
‫רואים עוד מרחוק‪ ,‬קצת אחרי שנגלה לעין מגדל‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ .‬מחשבות על “הדרך” של קורמק‬
‫מקארתי עולות‪ ,‬ונדחות מיד מפאת התקווה לראות את‬
‫העיר מתאוששת ממכוות האש שהוטלה בצלעותיה‪.‬‬
‫כבר בעלייה מסמטאות ואדי ניסנאס אל פאתי שכונת‬
‫הדר הכרמל‪ ,‬הלב מתרחב ומתכווץ חליפות בחשש‬
‫ובעונג‪ .‬קול סאון העיר מתנפל על החושים‪ ,‬בעוד‬
‫העיניים משתכרות ממראה הכחול העמוק משמאל‬
‫והירוק הזהוב הנוצץ מימין‪ ,‬הלא הם הים והנמל מחד‪,‬‬
‫וההר הבקוע שבילים סדורים וגנים משורטטים ומקדש‬
‫בהאי זהוב כיפה מימין‪ .‬בתווך‪ ,‬אלה לצד אלה‪ ,‬בתי‬
‫אבן לצד בנייני באוהאוס מתפוררים שידעו ימים יפים‪,‬‬
‫מסגירים את הפוטנציאל האדיר של בתי השכונה‬
‫הוותיקים‪ ,‬שסובלים משנים של הזנחה‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬בלב רחוב הרצל המרכזי וההומה‪ ,‬מרחק‬
‫עשרים צעדים משוק הפשפשים ומאה צעדים משוק‬
‫תלפיות המקורה הענק‪ ,‬נמצא מלון גלרי חיפה‪ .‬בניין‬
‫באוהאוס משופץ‪ ,‬שחלליו הציבוריים מציגים אמנות‬
‫אנינה אך נגישה לכל‪ ,‬וחדריו הקרירים והשקטים‬
‫שואפים להיות נווה מרגוע ביתי בלב העיר‪.‬‬
‫כרגיל‪ ,‬כדי לראות את זוהרו של היהלום החבוי‬
‫יש צורך בעיניו של מי שבא מן החוץ‪ .‬חיפאים כמוני‪,‬‬
‫ששנים רבות הלכו מדי יום שישי לקנות ירקות‬
‫וגבינות בשוק תלפיות‪ ,‬להחליף ספרים בספריית‬
‫בורוכוב ברחוב החלוץ הנושק למלון בתחתיתו‪ ,‬או‬
‫לתיאטרון העירוני הסמוך בואכה גן בנימין‪ ,‬ושתמיד‬
‫נהנו בשבת משירות נוח של אוטובוסים‪ ,‬באותה‬
‫סובלנות חיפאית מובנית של מי שגדלו זה לצד‬
‫זה בשכונות מעורבות של חילונים ודתיים‪ ,‬יהודים‬
‫וערבים‪ ,‬נוצרים ומוסלמים ‪ -‬הפכו שווי נפש לבניינים‬
‫המאובקים שבורי החלונות‪ ,‬ולא טרחו להרים את‬
‫ראשם ולסקור את הבניין המיוחד‪.‬‬
‫מי שכן התלהב מיופיו של הבניין בן ה־‪ 72‬הוא‬
‫אלון רז‪ .‬רז‪ 30 ,‬שנה בענף המלונאות‪ ,‬ניהל מספר‬
‫רב של מלונות בתל־אביב‪ ,‬באילת‪ ,‬וגם את מלונות‬
‫דן בחיפה‪ .‬הוא גדל ברמת השרון ומתגורר בהרצליה‪,‬‬
‫אבל התאהב בעיר שהייתה פעם אדומה‪“ .‬החלטתי‬
‫ללכת בדרך חדשה”‪ ,‬הוא אומר‪“ .‬פנה אלי חבר‬
‫שמשפחתו הייתה בעלת הנכס הזה‪ ,‬שנבנה במקור‬
‫כמלון ועם השנים התגלגל להזנחה‪ ,‬והציע שנפתח‬
‫בו מלון כבעבר‪ .‬אחרי תקופה קצרה מאוד הוא עזב‪,‬‬
‫ואת מקומו כשותפה החליפה משפחת עפיפי‪ ,‬משפה‬
‫ותיקה מנצרת‪ ,‬אנשי תיירות‪ ,‬בעלים של משרדי‬
‫נסיעות וחברות אוטובוסים‪ .‬מנהל המלון‪ ,‬ראדי‬
‫תלחמי‪ ,‬גר במרר‪ ,‬וגם עבודות האמנות המוצגות‬
‫כאן הן של אמנים יהודים וערבים‪“ .‬יש הפריה‬
‫הדדית"‪ ,‬מבהיר רז‪“ ,‬כל אחד מביא מהתרבות שלו‪,‬‬
‫לא ננעלים בקונספציה מסוימת"‪.‬‬
‫את רז לא עניין לפתוח “עוד מלון" בחיפה‪“ .‬הצעתי"‪,‬‬
‫הוא מספר‪“ ,‬שנהפוך את המקום למלון נושא‪ .‬אני מאוד‬
‫אוהב אמנות‪ ,‬והחלטנו שהמלון יעסוק באמנות ארץ‬
‫ישראלית של כולם‪ ,‬יהודים וערבים ובהאים ודרוזים‪,‬‬
‫נשים וגברים‪ ,‬כולם‪ .‬קבעתי רק כלל אחד ‪ -‬שאני לא‬
‫הולך לפגוע ברגשות של אף אחד‪ ,‬יהיו איפוק‪ ,‬סובלנות‪,‬‬
‫כבוד לכל‪ .‬אני רוצה להיות גלריה לאמנות שבתוכה יש‬
‫מלון‪ ,‬ולא מלון שבתוכו יש גלריה”‪.‬‬
‫הפן המיוחד במלון הוא שכל אחד ואחד מחלליו‪,‬‬
‫למן פירי המדרגות ועד המסדרונות ולובי הכניסה‬
‫והמסעדות וגם הגג‪ ,‬בעיקר הגג‪ ,‬הם גלריות תצוגה‪.‬‬
‫הכוונה הייתה לתת לאנשים אפשרות לסייר‪ ,‬לטייל‬
‫בתוך האמנות ‪ 24‬שעות ביממה‪“ .‬ראיתי בניין‬
‫יפהפה‪ ,‬שהאסתטיקה והיופי שלו היו חבויים מאחורי‬
‫ההזנחה הרבה”‪ ,‬אומר רז‪“ ,‬מעבר לזה שכל המבנים‬
‫השכנים הם יפהפיים ‪ -‬כל אחד במצב אחר ‪ -‬ראיתי‬
‫את הפוטנציאל‪ ,‬הקרבה לבית הכנסת הגדול‪ ,‬לשוק‬
‫תלפיות ושוק הפשפשים‪ .‬כשאנחנו נוסעים ללונדון‪,‬‬
‫אנחנו רצים לשוק הפשפשים‪ .‬גם כאן התיירים‬
‫מתלהבים מזה בצורה בלתי רגילה”‪.‬‬
‫‪ 204‬את ‪28.12.2010‬‬
‫כך‪ ,‬מעבר לחוויה המלונאית הסטנדרטית של‬
‫שירות ויחס ופינוק‪ ,‬מבקש “גלרי הוטל” להעניק גם‬
‫חוויית אמנות‪ .‬המבנה הוקם כבית מלון כבר ב־‪.1938‬‬
‫אלה היו השנים היפות של חיפה בתיירות‪ .‬ברחוב‬
‫הרצל ובאזור היו הרבה מלונות דומים‪ ,‬באו לכאן גדולי‬
‫ושועי האומה‪“ .‬מצאנו בארכיון של המלון תמונות של‬
‫חנה רובינא ויגאל אלון ויצחק רבין שהתארחו כאן‬
‫לאחר קום המדינה”‪ ,‬מספר רז‪“ ,‬זה היה מלון הבית‬
‫של עיריית חיפה‪ ,‬של שרים וחברי כנסת‪ .‬זקני הדור‬
‫מספרים על פגישות סודיות וסליקים של הפלמ”ח‬
‫שהיו כאן‪ .‬יש פה היסטוריה‪ ,‬אבא חושי ומקימי חיפה‬
‫היו יושבים כאן על המרפסת ועל הגג”‪.‬‬
‫כמו בציור של אשר‬
‫האם הוגי מלון גלרי שואפים להוביל את‬
‫ההתחדשות האורבנית המיוחלת של האזור‪ ,‬או‬
‫משתלבים במגמה עירונית קיימת‪ ,‬שאת ניצניה‬
‫כבר אפשר לראות בחלקו העליון של ואדי ניסנאס‬
‫המתחבר להדר? גם כאן‪ ,‬בפיענוח כיוון השינוי‪ ,‬רז‬
‫מגלה את אותה צניעות שמשדר הבניין עצמו‪“ .‬כמו‬
‫שקרה בהרבה מרכזי ערים‪ ,‬המקום הכי יקר בעיר‬
‫התרוקן ואנשים עברו להתגורר בפריפריה”‪ ,‬הוא‬
‫מסביר‪“ .‬יש כאן המון בתים היסטוריים‪ .‬הנטישה הזאת‬
‫מתרחשת כי מרכז העיר הופך יקר מדי‪ ,‬בעלי עסקים‬
‫לא עומדים במחירי השכירות והקנייה‪ ,‬ומחפשים‬
‫מקומות אחרים‪ .‬וכך קרה שהמלון והאזור שבו הוא‬
‫נמצא ירדו מגדולתם והתדרדרו‪ ,‬ואזורים אחרים כמו‬
‫הכרמל נהיו הלהיטים‪.‬‬
‫“ב־‪ 2006‬סגרנו את הבניין לשיפוצים‪ .‬כמבנה‬
‫באוהאוס המקום משדר רוגע‪ ,‬שלווה ואיפוק‪ ,‬שמאוד‬
‫התאימו לנו‪ .‬רצינו מלון שמי שנכנס אליו יוכל להירגע‬
‫מהמולת היום ומרעש ולחץ הסביבה‪ ,‬אם זה איש‬
‫עסקים או תייר‪ .‬על באוהאוס ידעתי בתחילת הדרך‬
‫בערך רק שזה בתים לבנים עם מרפסות ועיצוב רגוע‪.‬‬
‫נסעתי לברלין‪ ,‬למוזיאון הבאוהאוס‪ ,‬והסתובבתי שם‬
‫שעות‪ ,‬אף שהוא לא גדול”‪.‬‬
‫גם הבחירה של עבודות האמנות כאן נועדה‬
‫להשרות שלווה‪“ .‬אפשר להגיד זה לא לטעמי‪ ,‬אני לא‬
‫אוהב אמן מסוים‪ ,‬אבל אתה לא תתרגז‪ ,‬למרות שיש‬
‫כאן אמנים שעוסקים בנושאי דת‪ ,‬ואמירה‪ ,‬ואג'נדה‪,‬‬
‫יש נוצרים‪ ,‬מוסלמים ויהודים‪ ,‬ועם זאת יש כאן‬
‫הרמוניה ומארחים גם אנשים דתיים וחובשי כיפה"‪.‬‬
‫עיצוב המלון הופקד בידי שירלי בר‪ ,‬מעצבת‬
‫חיפאית צעירה‪ ,‬בוגרת המחלקה לעיצוב פנים בויצו‬
‫חיפה‪ .‬רז‪“ :‬היה כאן מעצב שרצה לשים על המדרגות‬
‫שטיחים כחולים‪ .‬אמרתי‪ ,‬לא תודה‪ .‬אתה רוצה את‬
‫מדרגות הבאוהאוס המקוריות להסתיר?! אנחנו לא‬
‫מדברים באותה שפה‪ .‬אז מה אם הן פצועות? בר‬
‫עשתה בעבר עבודות קטנות במלון דן‪ ,‬מסעדה‪ ,‬אולם‬
‫אירועים‪ ,‬חדר ישיבות לאנשי עסקים‪ .‬אהבתי את‬
‫העבודות שלה‪ .‬אמרתי לה‪ ,‬אנחנו הופכים את המלון‬
‫הקטן הזה למקום שבכל מטר בו יש משמעות‪.‬‬
‫זו הייתה חוויה לעבוד איתה”‪.‬‬
‫בחדרי המדרגות‪ ,‬למשל‪ ,‬המהווים חלק משמעותי‬
‫מיופיו של המלון ומחללי התצוגות שלו‪ ,‬הקירות היו‬
‫שחורים מלכלוך‪ .‬רק כשהחלו לנקות אותם גילו שהם‬
‫מחופים במשטחים משובצי אבנים זעירות‪ ,‬דמויי‬
‫מוזאיקה‪ ,‬שנעשו בעבודת יד‪“ .‬גילינו את היופי‪ ,‬וגם‬
‫פגמים"‪ ,‬אומר רז‪“ .‬חיפשנו אולי יש איזה פועל זקן‪,‬‬
‫אולי אפילו מישהו בן ‪ 90‬שעוד עושה את זה ויוכל‬
‫לתקן‪ .‬אמרו לנו ‪ -‬אין פועלים כאלה היום‪ ,‬ושיפצנו את‬
‫זה בדרך אחרת‪ .‬אני אישית רואה יופי בפגמים‪ .‬זה עבר‬
‫מפואר‪ .‬לצערי הרב‪ ,‬לא יכולנו להגיע לכל הזכוכיות‪,‬‬
‫שרבות מהן היו מנופצות‪ ,‬אבל השארנו ‪ 90‬אחוז מכל‬
‫הפרופילים הבלגיים המקוריים של הבניין‪ .‬וזה היה‬
‫כרוך בלהביא מסגרים שיבואו ויישרו‪ .‬כולם אמרו‪ ,‬בואו‬
‫נזרוק הכל לים‪ ,‬יותר קל לעשות חדש‪ .‬היה קשה למצוא‬
‫מי שיוכל לשקם אותם כך שיהיו אטומים לרוח ומים”‪.‬‬
‫הפרופילים הבלגיים הם אלמנט עיצובי‬
‫פרטי ריהוט אמנותיים של גיורא ליפשיץ באחת מפינות המלון‬
‫למטה‪ :‬פינה בדרך לחדר האוכל הוקדשה כולה לעבודה של‬
‫נעמה אהרונסון‪ ,‬עבודות של אילן בשור בחדר האוכל‬
‫עבודות של ז’אק ז’אנו‪ ,‬מירוות עיסא‬
‫ויעקב חפץ בלובי‬
‫למעלה‪ :‬עבודת וידיאו של נונה אורבך‬
‫בדלפק הקבלה‪ ,‬עבודה של כהן‪-‬כספי‬
‫בחדר השינה של אחת הסוויטות‬
‫אחד מגרמי המדרגות וחלונותיו המקוריים‪.‬‬
‫עבודות של מירית כהן‪-‬כספי והגר חפץ‪.‬‬
‫למטה‪ :‬תצלום מודפס על פח מגלוון‪ ,‬עבודה‬
‫של אורי מחלב באחת הסוויטות‬
‫את ‪205 28.12.2010‬‬
‫מטפחות הקרמיקה של‬
‫מירוות עיסא באחד‬
‫מארונות החשמל הישנים‬
‫שנוצלו לנישות תצוגה‪.‬‬
‫משמאל‪ :‬מוטיב הצבר‬
‫בעבודה של נאוה הראל‬
‫שושני בדרך לחדרי הכנסים‬
‫עבודה של נונה אורבך ליד אחד‬
‫מארונות החשמל המקוריים ששומרו‬
‫למעלה ולמטה‪ :‬עבודות של יואל‬
‫גילינסקי באחד מחדרי הכנסים‬
‫מימין‪ :‬פינה בלובי‪ ,‬עבודות של מירוות‬
‫עיסא‪ ,‬פסיפס ברצפת הכניסה‬
‫משמעותי במבנה שהוכר כבניין לשימור‪ ,‬במיוחד בגרמי‬
‫המדרגות‪ ,‬שם הם נמשכים לכל גובהו בצדו הדרום־מערבי ומחדירים‬
‫אור לחלל‪ .‬תכתיבי השימור והכוונה לשמור על יופיו המקורי של‬
‫הבניין התנגשו לא אחת באילוצים של תשתיות ישנות‪ ,‬שהתאימו‬
‫למאה שעברה‪“ .‬זה יצר אתגרים ברמה האדריכלית והעיצובית‪,‬‬
‫שנפתרו בלי לפגוע באסתטיקה של המבנה”‪.‬‬
‫חלק מהפתרונות לא זו בלבד שלא פגעו ביפי המבנה‪ ,‬אלא אף‬
‫לקחו אותו לכיוונים של אמירה והבעה שמעידים על כך שייעודו‬
‫האמנותי הולם אותו‪ .‬את הארונות הישנים של תשתיות החשמל‬
‫והטלפוניה‪ ,‬שברור היה שאין להם שימוש‪ ,‬הוחלט‪ ,‬למשל‪ ,‬לשמר‬
‫ולעשות מהם משהו אחר ‪ -‬נישות תצוגה‪ .‬כך‪ ,‬בגלריה שבפיר המדרגות‬
‫מוצגות בנישות עבודות הקרמיקה של מירוות עיסא‪ ,‬המאזכרות את‬
‫ההיסטוריה המשפחתית שלה והזיכרון האישי והקולקטיבי של עקורי‬
‫ברעם‪ ,‬שהקשר היחיד שהותר להם לקיים עם שורשיהם הוא באמצעות‬
‫הכנסייה ובית הקברות‪ ,‬שם הם מתכנסים בחתונות ובלוויות‪ .‬קשר זה‬
‫מתבטא בעבודותיה המוצגות כאן במוטיבים של איקונות‪ ,‬כתרים ‪ -‬כמו‬
‫ספק כתר אלמוגים לבנים ספק נזר קוצים‪ ,‬בלחם קודש ההופך לפיתות‬
‫שפיהן פעור בזעקה‪ ,‬או מטפחות קרמיקה‪ .‬המטפחות‪ ,‬שנועדו למחות‬
‫דמעות שמחה או דמעות עצב‪ ,‬להבדיל‪ ,‬מככבות באותם אירועים‬
‫משפחתיים־דתיים‪ ,‬שמאפשרים התכנסות ותחושת קהילה זמנית‬
‫לעקורים‪ .‬מימד הרכות האבודה של הבד המתבדר עומדת בסתירה‬
‫לנוקשות הקפואה של החומר‪.‬‬
‫תקרותיהם של כמה מחדרי המלון מעוגלות‪ ,‬ולהם מרפסות‬
‫עגולות הנמשכות לאורך שתי חזיתות‪ .‬במלון שתי קומות מגורים‪,‬‬
‫הנקראות “קומת הזית” ו”קומת הברונזה”‪ ,‬ושלושה פירים‪ .‬הריהוט‬
‫נעשה ברוח המלון ‪ -‬רטרו מאופק וצנוע‪ .‬כשעולים בפיר המדרגות‪,‬‬
‫חשים תחושה מוזרה של הליכה לאיבוד במשחק סולמות וחבלים‪,‬‬
‫או טיפוס למטה וירידה למעלה‪ ,‬כמו בציור של אשר‪ .‬לא פחות‬
‫משלושה פירי מדרגות יש כאן למלון קטן בן ‪ 40‬חדרים‪ ,‬וכנראה גם‬
‫בגלל העושר הוויזואלי של היצירות המוצגות בו‪ ,‬האווירה היא של‬
‫מעין מבוך קסום‪ ,‬שבו את מוצאת את עצמך לפתע על הגג שהוא‬
‫‪206‬‬
‫את ‪28.12.2010‬‬
‫גלריית פסלים או בקומת ביניים שהיא מסעדה שקירותיה עטורים‬
‫בפרשנות מודרנית לתכנים יהודיים‪.‬‬
‫דיאלוג עם הסביבה‬
‫על הגיון הבחירה בעבודות שמוצגות בחללי הגלריה־מלון מסבירה‬
‫אורנה אורן יזרעאלי‪ ,‬אמנית‪ ,‬מרצה לאמנות עכשווית ואוצרת‬
‫האמנות של המלון‪ .‬משמשות בו השפעות של אופי הסביבה והעיר‬
‫עצמה‪ ,‬על העבר שלה‪ ,‬חיפה המנדטורית וחיפה כעיר נמל‪ ,‬הנוף‬
‫הנשקף מהמלון‪ ,‬פילוסופיית הדו־קיום והחיבור בין העבר להווה‪.‬‬
‫המלון גם מהווה נקודת יציאה לסיורי אמנות‬
‫וארכיטקטורה הנערכים ברגל באופן קבוע‬
‫ברחבי חיפה‪ ,‬ללא תשלום‪ ,‬מדי שבת ב־‪11‬‬
‫בבוקר‪ ,‬ובחגים יש סיורים נוספים‪“ .‬מכיוון‬
‫שמדובר בבניין באוהאוס מ־‪ ,’38‬הכל כאן‬
‫צנוע וקורה לאט‪ ,‬אבל עם תכנים וסגנון‬
‫אירופאי”‪ ,‬אומרת אורן יזרעאלי‪.‬‬
‫למשל קומת הגג‪ ,‬שבה נמצא גם חדר‬
‫הכושר הפתוח ‪ 24‬שעות ביממה וצופה אל‬
‫הנמל‪ ,‬ונקראת גם “גג הפסלים של ז‘אנו”‪.‬‬
‫אורן יזרעאלי‪“ :‬הדרישה הראשונה של‬
‫עבודות לגג‪ ,‬למשל‪ ,‬הייתה שיוכלו לעמוד‬
‫בחוץ בכל מזג אוויר‪ ,‬ואז התחלנו לחפש‬
‫אמנים מתאימים‪ .‬מדובר באמנות תלויית‬
‫אתר‪ .SITE SPECIFIC ART ,‬זהו ביטוי‬
‫חדש באמנות העכשווית‪ ,‬אמנות שתלויה‬
‫במקום"‪ .‬הגג הזה‪ ,‬מול הנוף‪ ,‬מול הנמל והספינות‪ ,‬הכתיב גם‬
‫תכנים מסוימים‪ .‬לבסוף נבחר להציג בו האמן ז'אק ז'אנו‪ ,‬המרבה‬
‫לעסוק בעבודותיו באות העברית ובספינות‪ .‬הפסלים של ז‘אנו‬
‫עשויים ברזל חלוד וארצי‪ ,‬בצורות של ספינות ובתי כנסת‪ ,‬עצים‪,‬‬
‫אותיות ומפות של ארץ ישראל‪“ .‬במילון‪ ,‬ההגדרה של 'גג' היא‬
‫המכסה של הבית‪ ,‬וגם הקו העליון של האות העברית‪ ,‬אז החיבור‬
‫מושלם‪ .‬ז‘אק מתעסק גם בדת ובחילוניות וברווח ביניהן‪ ,‬ויש לו‬
‫אמירה ביקורתית‪.‬‬
‫“רעיון האמנות תלוית המקום מיושם במלון גלרי ומאפשר לקהל‬
‫נגישות בלתי אמצעית שלא מתקיימת בתנאים אחרים‪ .‬חללי התצוגה‬
‫עוצבו כך שהם מאפשרים הצגת מספר עבודות רחב לכל אמן‪ ,‬כל‬
‫העבודות המוצגות בגלרי הוטל הן למכירה‪ ,‬ובכל מקום שבו הוצבה‬
‫עבודת אמנות במלון‪ ,‬מתקיים קשר ודיאלוג עם הסביבה”‪.‬‬
‫בין השאר מוצגות כאן עבודותיה של האמנית הרב תחומית‬
‫הוותיקה מירית כהן‪-‬כספי‪ ,‬ראש המחלקה לאמנות בתיכון ויצו‬
‫לעיצוב‪ ,‬חיפה‪ .‬כהן־כספי יוצרת עבודות‬
‫דיגיטליות שמשלבות חומרים שונים‪,‬‬
‫שבבסיסן היא מצלמת נקודות מירכוז בגוף‬
‫בעלה‪ ,‬ועושה סביבן עבודות רקמה וסריגה‪.‬‬
‫בקומת הקרקע של חדר המדרגות‬
‫ובמסעדת המלון מוצגים צילומי פורטרט‬
‫של אמנים שצילם אילן בשור‪ .‬יוסי בנאי‪,‬‬
‫שלמה גרוניך‪ ,‬רמי פורטיס‪ ,‬ברי סחרוף‪ .‬אצל‬
‫האמנית נונה אורבך מתממש חזון הסייט‬
‫ספסיפיק ארט‪ .‬בעבודותיה אותיות עבריות‪,‬‬
‫פיניקיות‪ ,‬יווניות ורומיות המייצגות מגוון‬
‫תרבויות של אגן הים התיכון‪ .‬היא מציעה‬
‫התבוננות מנקודת מבט של ארכיאולוגית או‬
‫של חוקרת טבע בחפצי רדי מייד עכשוויים‪,‬‬
‫הרומזים לסמלים ארכיטיפיים עתיקים‪.‬‬
‫עבודותיה מוצגות בארון החשמל הישן‬
‫הקבוע בקיר‪ ,‬אותו השאירו משמרי בניין הבאוהאוס למזכרת ולעדות‪,‬‬
‫ומשתלב באמירה על זיכרון‪ ,‬התכלות‪ ,‬עולם קדום ומודרנה‪.‬‬
‫בלובי הקטן בקומת הכניסה עבודות של יעקב חפץ‪ ,‬העוסק בחקר‬
‫הסביבה והתרבות הישראליים דרך רישום‪ ,‬פיסול‪ ,‬מיצג ואדריכלות‪.‬‬
‫עבודות נוספות שלו מתוך סדרת “רישומי התגובה” תלויות ב"קומת‬
‫הזית”‪ .‬על דפי שורות מספר טלפונים ישן‪ ,‬דפי יומנים ורשימות של‬
‫עבודה של ז’אנו עם מבט לכרמל‪.‬‬
‫למטה‪ :‬יעקב’לה של הגר חפץ‪ .‬עבודה של חפץ‬
‫נמצאת גם באוסף של ביל גייטס‬
‫קיבוצניק ותיק‪ ,‬בעבודות מינימליסטיות ואסוציאטיביות‪ ,‬מגיב האמן‬
‫לרעיונות‪ ,‬תמונות וקטעי זיכרונות אישיים וקולקטיביים‪.‬‬
‫במסדרון הבא אחמד כנעאן משלב דגמים צבעוניים נאיביים‬
‫באמירה על חיפוש הזהות הפלסטינית‪ .‬העיטורים הצבעוניים מייצגים‬
‫את המורשת המוסלמית‪ ,‬ודימוי הסוס והפרש על גבו חוזר שוב ושוב‪.‬‬
‫לאחרונה פתח כנעאן גלריה לאמנות פלסטינית בנמל יפו‪.‬‬
‫אמירה על הדו קיום כאן ניתן למצוא בעבודותיה של נאוה הראל‬
‫שושני‪ ,‬אמנית ואוצרת האגף לאמנות עכשווית במוזיאון יגאל אלון‬
‫בגינוסר‪ .‬בעבודה שעוצבה במיוחד לחלל הזה‪ ,‬תלויים עלי צבר‬
‫מקרמיקה ככביסה לייבוש‪ ,‬ובגדים מבטון יצוק עם איכות רכה כמעט‬
‫של בד‪ .‬הבגדים מימים עברו‪ ,‬של אמא וסבתא‪ ,‬עם מטפחת כאילו‬
‫רקומה וחולצה רוסית בסגנון רובשקה לצד שמלת סרפן מבטון‪.‬‬
‫חדר הכנסים הוא של האמן והמעצב הגרפי יואל גילינסקי‪,‬‬
‫העוסק גם במילה הכתובה‪ ,‬עם עבודות יודאיקה עכשווית‪ .‬כאן‬
‫לא תמצאו חנוכיות וסביבונים בסגנון חנות המוזיאון‪ .‬המילים נס‬
‫ומלאך חוזרות כאן בעבודות המשלבות בובות פלסטיק קטנות‬
‫ועטיפות של קרמבואים‪ .‬הוא גם מגלף בעצמו את המסגרות‪.‬‬
‫בעבודותיו חזיונות עשירים בסמלים יהודיים‪ ,‬בחיבור עם המציאות‬
‫החילונית שבה הוא חי ופועל‪.‬‬
‫בפיר המדרגות המזרחי עבודות פסיפס של הגר חפץ‪ ,‬ילידת‬
‫קיבוץ אילון המתגוררת ויוצרת בחיפה‪ .‬חפץ‪ ,‬שעבודותיה נמצאות‬
‫באוספים רבים‪ ,‬ביניהם בביתו של ביל גייטס‪ ,‬מחברת בין אומנות‬
‫הפסיפס ההיסטורית לבין האמנות בת־זמננו‪ ,‬ומסקרן הניגוד בין‬
‫טכניקת המוזאיקה העתיקה לעבודות האישיות והעכשוויות‪ ,‬מבוססות‬
‫התצלומים‪ ,‬שבבסיסן זיכרון פרטי‪ .‬כזו היא יעקבל‘ה‪ ,‬שנוצרה‬
‫בהשראת צילום של בעלה‪ ,‬האמן יעקב חפץ‪ ,‬מגיל חמש‪.‬‬
‫לישון עם אמנות‬
‫למי ששואלים אם אין זה מוזר ללכת לראות תערוכה במלון‪,‬‬
‫משיבה האוצרת אורנה אורן יזרעאלי שבשנות ה־‪ 80‬דיברו על‬
‫כך שהאמנות צריכה להיות ב”קובייה לבנה”‪ ,‬ללא הקשר‪“ .‬היום‬
‫אמנים מוזמנים להציג בחללים אלטרנטיביים שאינם גלריות‪ ,‬כמו‬
‫במוסך או חדר מדרגות‪ ,‬אז זה מאתגר‪ .‬נוצר פה קן חמים לאמנות‬
‫ישראלית‪ .‬יש כאן איזשהו דור ביניים עם אמירה מלאה ועשירה‪ ,‬אך‬
‫עכשווית‪ ,‬על המצב‪ .‬יש כאן ‪ 17‬אמנים‪ ,‬שלכל אחד מהם יש תערוכה‬
‫בפני עצמה‪ ,‬ובעצם‪ ,‬למה לא במלון? יש כאן המון קהל‪ .‬מה ההבדל‬
‫בין מלון לגלריה? אפשר רק לסייר כאן‪ ,‬אם רוצים‪ ,‬ואפשר לאכול‬
‫ולישון ליד האמנות‪ ,‬לגור בתוכה זמן מה”‪.‬‬
‫בין עבודות האמנות נמצאות גם אלו של אורי מחלב‪ ,‬יליד‬
‫תל־אביב העוסק בפסיכולוגיה ובצילום‪ ,‬בסדרת תצלומים‬
‫המודפסים על גבי פח מגולוון‪ ,‬ובהם משחקי אור וצבע על‬
‫גבי המשטח‪ .‬גיורא ליפשיץ‪ ,‬אוטודידקט‪ ,‬בנו של האמן אורי‬
‫ליפשיץ‪ ,‬יוצר רהיטים וחפצים המשלבים בין ישן לעכשווי‪ .‬פרטי‬
‫ריהוט בעיצובו שולבו במלון גלרי במטרה ליצור פינת עבודה‬
‫פונקציונלית המזמינה את האורחים לשבת ולכתוב‪.‬‬
‫אל המלון מגיעות קבוצות תיירים כמו לסיור מודרך‪ .‬ליד‬
‫הכניסה‪ ,‬בכיכר שבה כמה בנייני באוהאוס ישנים‪ ,‬ניצב גם בניין‬
‫עיתון “הצפה” לשעבר‪ ,‬שהלוגו החבוט שלו עוד נראה עליו‪ .‬בחוץ‬
‫יש עיר הארדקור‪ ,‬ובפנים בועה רגועה‪ ,‬רומנטית‪ ,‬כמו קפואה בזמן‪.‬‬
‫היא מסוגלת לאכלס בקלות אנשי היי־טק שעובדים עם לפטופים‬
‫בלובי‪ ,‬בפינת האינטרנט‪ .‬כשהשריפה בכרמל השתוללה שהו כאן‬
‫אנשי צוות ערוץ ‪ 10‬ואנשי הקונסוליה הרוסית ואורחים מחו”ל של‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ .‬מהגג‪ ,‬המצוי ממש מעל שוק תלפיות המחכה‬
‫לשיקום המובטח‪ ,‬למלוא העין משתרעים הנמל וגגות העיר‬
‫התחתית‪ .‬מאחור נראה רכס הכרמל‪ .‬כל אזור המעטפת של המלון‪,‬‬
‫רחובות הרצל והחלוץ‪ ,‬מצוי בעיצומו של שינוי‪“ .‬הולכים להחזיר‬
‫את התהילה והריספקט לשכונת הדר הכרמל”‪ ,‬מתנבא רז‪“ ,‬הנה‬
‫בהחלוץ כבר עובדים על כביש חדש‪ ,‬עם גינון מודרני‪ ,‬והכיכר‬
‫שלידנו הולכת להיות כיכר אמנות"‪.‬‬
‫‪www.haifa.hotelgallery.co.il‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫את ‪207 28.12.2010‬‬