‫ב"ה‪ ,‬מצורף לגיליון ‪ • 1452‬פרשת בא • ג' בשבט ה'תשע"ב •‬
‫‪Supplement to the Kfar Chabad Weekly Magazine‬‬
‫איזו השפעה יש לרבניות חב"ד עלייך?‬
‫האם תרצי ללכת בדרכן ואף לבצע‬
‫בדיקה של מודעות אישית חסידית?‬
‫הפנמה ולימוד‪ ,‬בדיקה והתחברות‬
‫אל נשי ובנות ישראל‬
‫כמה‬
‫מילים‬
‫שביב‬
‫של גאולה‬
‫היום – כפשוטו‬
‫ר' יהושע בן לוי שאל את‬
‫משיח צדקנו "לאימתי אתי מר"‪,‬‬
‫והשיב לו‪" :‬היום"‪" ,‬היום אם‬
‫בקולו תשמעו"‪.‬‬
‫יש אפוא פסק דין ברור‬
‫בגמרא במסכת סנהדרין שמשיח‬
‫צדקנו הבטיח שהוא בא "היום"‬
‫כפשוטו‪" ,‬היום אם בקולו‬
‫תשמעו"! ולכן אין נפקא־מינה‬
‫כלל היכן נמצא אליהו וכו' –‬
‫העיקר שישנו העניין ש"בקולו‬
‫תשמעו"‪.‬‬
‫(התוועדויות תשמ"ג‪,‬‬
‫כרך ב' ‪)1159‬‬
‫מוציא־לאור‪ :‬שבועון כפר חב"ד‬
‫ת"ד ‪ 4‬כפר־חב"ד ‪60840‬‬
‫(במסגרת אגודת חסידי חב"ד)‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫פקס'‪03-9606418 :‬‬
‫העורך‪ :‬אהרן דב הלפרין‬
‫מנכ"ל‪ :‬ישראל הלוי ברוד‬
‫עורכת המוסף‪ :‬פרדי ברוד‬
‫גרפיקה‪ :‬רמי שרעבי‬
‫שירות למנויים‬
‫בטלפון‪03-9430211 :‬‬
‫מענה מאוייש ‪ 24‬שעות ביממה‬
‫מה כוללות המילים‪:‬‬
‫לאכול כדי להתפלל‬
‫שלום לך‪,‬‬
‫גם בערוב ימיו של החסיד הידוע ר' מענדל פוטרפס ע"ה‪ ,‬הוא‬
‫המשיך לצאת באופן קבוע למבצע תפילין‪ .‬היה לו כבר מאוד קשה‬
‫להיכנס אל תוך המכונית ולצאת ממנה‪ ,‬וגם לא היה לו קל בכלל‬
‫לעמוד על רגליו להציע לעוברים ושבים להניח תפילין‪.‬‬
‫שאלו אותו מדוע הוא בכל זאת ממשיך ללכת ל'מבצעים'‪ ,‬והוא‬
‫ענה שהדבר נובע משתי סיבות‪ .‬סיבה אחת היא שכאשר היה‬
‫במאסר ברוסיה‪ ,‬היו זמנים שלא הייתה לו אפשרות להניח תפילין‪,‬‬
‫ועל כן כיום‪ ,‬כאשר הוא מניח ליהודים נוספים תפילין‪ ,‬הוא משלים‬
‫זאת‪ ...‬והסיבה השנייה‪ ,‬אמר ר' מענדל‪ ,‬שזהו מבצע של הרבי‪ .‬ברגע‬
‫שאני מבצע 'מבצע' זה – אני נעשה מקושר אליו!‬
‫•‬
‫ימים ספורים לפני יו"ד שבט‪' ,‬ראש השנה להתקשרות'‪ ,‬כאשר‬
‫כל אחת מאתנו מחפשת כיצד להתקשר יותר לראש בני ישראל –‬
‫קיום הוראותיו והשתתפות ב'מבצעיו'‪ ,‬היא הדרך להתקשר אליו‪.‬‬
‫ייתכן ולא תמיד קל לנו לפעול ולעשות‪ ,‬אבל עצם הידיעה שזה מה‬
‫שמהדק את הקשר ומקרב את הזמן שבו נתראה עם אבינו־רוענו‪,‬‬
‫גורם לנו להתגבר על האתגרים עם הרבה יותר נחישות‪.‬‬
‫•‬
‫בי' שבט תשי"א‪ ,‬אחרי שהרבי אמר את המאמר הראשון‪ ,‬קפץ‬
‫אחד החסידים הישישים על השולחן ובירך 'שהחיינו' בשם ומלכות‪,‬‬
‫וקרא‪" :‬חסידים‪ ,‬יש לנו רבי!"‪.‬‬
‫יהי רצון שנזכה לראות עוד בשנה זו מין קפיצה כזו על שולחן‬
‫בעקבות המפגש המחודש עם הרבי‪ ,‬וברכת 'שהחיינו' תישמע‬
‫מרבבות אלפי יהודים מתגעגעים בקול גדול‪.‬‬
‫פרדי ברוד‬
‫התנצלות‬
‫בשער הגיליון הקודם פורסם ציור תואר הוד‬
‫פני כ"ק אדמו"ר הזקן‪ .‬בטעות נשמט הקרדיט‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות להוצאת 'תפארת'‪.‬‬
‫המערכת מודה להוצאה על זכות השימוש בציור‪.‬‬
‫ב"ה‪ ,‬מצורף‬
‫לגיליון ‪• 1451‬‬
‫פרשת וארא • כ"ה‬
‫"טוב כאשר‬
‫הנכד הולך‬
‫בדרך זקנו"‪...‬‬
‫בטבת ה'תשע"ב •‬
‫‪Weekly Magazine‬‬
‫‪to the Kfar Chabad‬‬
‫‪Supplement‬‬
‫‪ ...‬סיפור שסיפר רבי‪ ,‬ובמיוחד סיפור‬
‫שנמסר מדור לדור‪ ,‬אינו סיפור סתם‪ ,‬אלא‬
‫ודאי שיש בו לקח והוראה‪ .‬ענייני האדם‬
‫חלוקים בכלל לשני סוגים‪:‬‬
‫א) דברים שיש לעשותם בגין הקב"ה‪,‬‬
‫עסק התורה והמצוה‪ .‬סוג זה אפשר‬
‫להגדיר‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬כ'תפילה'‪ ,‬שעניינה‬
‫פניה לקב"ה והתחברות אליו‪.‬‬
‫ב) דברים שהאדם עושה אותם עבור‬
‫עצמו‪ ,‬לשם מילוי צרכיו‪ .‬סוג זה ניתן‬
‫להגדיר כ'אכילה'‪ ,‬שכן הוא כולל כל אשר‬
‫יש בו צורך לאדם ואשר האדם 'רעב' לו‬
‫וכשהוא מקבלו הוא משקיט את רעבונו‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬בדרכי ה'תפילה' וה'אכילה' יש שני‬
‫אופנים‪.‬‬
‫התפילה היא לשם האכילה – האדם‬
‫יודע שעליו להזדקק לקב"ה‪ ,‬והיות‬
‫שהדרך לקבל מן הקב"ה היא שמירת‬
‫התורה‪ ,‬לכן עושה הוא את אשר הקב"ה‬
‫מצווה‪ ,‬כדי שיוכל לאחר מכן להציג לפני‬
‫הקב"ה את השטר שעל הקב"ה לתת לו‬
‫את כל הצרכיו‪ ,‬כתשלום עבור ה'תפילה'‪.‬‬
‫האכילה היא לשם התפילה – לא‬
‫זו בלבד שה'תפילה' עצמה היא לשם‬
‫התפילה (לא על מנת לקבל פרס‪ ,‬כי‬
‫אם משום שכך ציווה הקב"ה)‪ ,‬אלא גם‬
‫האכילה היא לשם התפילה‪ :‬כל ענייניו‬
‫הם לשם קדושה‪ ,‬לשם הבאת 'וחי בהם'‪,‬‬
‫להחדרת חיוניות בתורה ומצוות‪ ,‬בבחינת‬
‫'בכל דרכיך דעהו'‪ .‬והוראה זו נמסרה‬
‫לאישה‪ ,‬אם לילדים (שאחד מהם היה‬
‫אחר כך לנשיא בישראל)‪ .‬לומר לך‪ :‬אם‬
‫רוצים לגדל ילד שאכילתו תהיה לשם‬
‫התפילה – תלוי הדבר באם‪ ,‬שתתנהג היא‬
‫עצמה כך ותחדיר רוח זו בילד מקטנותו‪.‬‬
‫כשעדיין נתון בעריסה תחדיר בו את‬
‫ההרגשה שכל דבר צריך להיות לשם‬
‫התחברות עם הקב"ה‪.‬‬
‫משפחה חסידית •‬
‫(ליקוטי שיחות א' ‪)152‬‬
‫גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב • ‪3‬‬
‫סיפור‬
‫אישי‬
‫הגב' רחל אורנשטיין‪ ,‬צופים‬
‫מדור זה מוקדש לע"נ‬
‫מרת שרה רחל רות בת הרב אברהם ז"ל‬
‫נפ' כ"ה אלול ה'תשס"ו‬
‫אורה קפלון‬
‫ולזכות כל יו"ח ובני משפחתם‬
‫בת חסיד ואשת חסיד‬
‫א‬
‫ת מנחם מענדל אורנשטיין הכרנו עוד‬
‫בהיותנו בשליחות ברוסטוב ועזרנו לו‬
‫להתקדם ביהדות‪ .‬כשהגיע ארצה‪ ,‬הקים‬
‫את ביתו עם רחל‪ ,‬נכדת החסיד הנודע ר' יענקל‬
‫מסקאליק הי"ד‪.‬‬
‫ב'משפחה חסידית' סופר בעבר אודות‬
‫פטירתו הטראגית של ר' מנחם ביום היארצייט‬
‫של אביו‪ ,‬בכפר סיטרין‪.‬‬
‫היום אשתף את הקוראות בסיפורה המיוחד‬
‫של אשתו‪ ,‬תבלח"א‪ ,‬ידידתי רחל‪ ,‬אשת חיל‬
‫אמיתית‪.‬‬
‫וכך מספרת רחל‪.‬‬
‫זהותו השאולה‬
‫של אבי‬
‫נולדתי במוסקבה בשלהי תקופת שלטונו‬
‫של כרושצ'וב‪ ,‬יורשו של סטאלין‪ .‬למרות‬
‫ההבדל הגדול בינו לבין קודמו‪ ,‬לא שונו הכללים‬
‫הבסיסיים והאווירה העוינת ליהדות נותרה‬
‫בעינה‪ .‬כך גם יחס המשטרה החשאית לשומרי‬
‫הדת‪ .‬יחס זה נמשך גם כאשר עלה לשלטון‬
‫ברז'נייב‪ ,‬אף שבימיו ניתנו היתרי יציאה לרבים‬
‫מאנ"ש‪.‬‬
‫אבי הי"ד ותבלח"א אמי‪ ,‬באו ממשפחות‬
‫חב"דיות מובהקות‪ ,‬והקימו את ביתם על יסודי‬
‫התורה והמצוות‪ ,‬אך בשל תנאי החיים בברית‬
‫המועצות‪ ,‬נעשה הכל בחשאי‪ ,‬וכך גדלנו אני‬
‫ואחותי‪.‬‬
‫אבי ר' מנחם מענדל נולד בתרע"ט לאביו‬
‫החסיד הנודע הרב יעקב מסקאליק הי"ד‪ ,‬המכונה‬
‫ר' יענקל זוראוויצ'ער‪ ,‬ולאמו מרת מרים רחל‪.‬‬
‫על סיפור התייתמותו מאמו בהיותו כבן‬
‫חמש‪ ,‬היה מספר בכאב‪ :‬היה זה כשלמד ב'חדר'‬
‫ברוגאצ'וב‪ ,‬רחוק מהבית‪ .‬בכל שבוע היו מביאים‬
‫‪ • 4‬משפחה‬
‫צופים – מושב עם איכות חיים‬
‫לילדים מתנות מההורים בערב שבת‪ .‬בערב שבת‬
‫אחד הוא לא קיבל דבר‪ .‬ה'מלמד' קרב אליו ואמר‪:‬‬
‫מיין קינד‪ ,‬דו דארפסט זיצן 'שבעה' [=ילדי‪ ,‬עליך‬
‫לשבת 'שבעה']‪...‬‬
‫סבא היה מגדולי עסקני אנ"ש שפעלו‬
‫במסירות נפש בשליחות הרבי הריי"צ נ"ע‬
‫להפצת יהדות ברחבי ברית המועצות‪ .‬עם פטירת‬
‫אשתו‪ ,‬סבא נכנס לרבי הריי"צ נ"ע וביקש להוריד‬
‫מעצמו את עול העסקנות‪ ,‬באמרו שהוא צריך‬
‫לדאוג כעת לחמשת היתומים‪ .‬אך הרבי ענה לו‪:‬‬
‫אתה תדאג לילדים שלי [ילדי ישראל ב'חדרים']‬
‫ואני אדאג לילדים שלך‪ .‬אכן‪ ,‬בהכוונת הרבי‪,‬‬
‫חסידית • גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב‬
‫מוסקבה‪ ,‬עיר של זיכרונות וטרגדיה גדולה‬
‫משפחת החסיד ר' חיים אלעזר גורליק אימצה‬
‫בחום את הילדים‪ ,‬וקשרי הידידות עמה נשמרים‬
‫עד היום‪.‬‬
‫ועוד מה'חדר'‪ :‬פעם סטר לו המלמד‪ ,‬והוא‬
‫לא ויתר ומשך בזקנו של המלמד‪ .‬המלמד‪ ,‬שלא‬
‫כצפוי‪ ,‬ביקש ממנו סליחה‪ ,‬באמרו‪ :‬א יתום טאר‬
‫מען ניט צ'עפען (=אסור לפגוע ביתום)‪.‬‬
‫בשנת תרצ"ז‪ ,‬בשיא אימי שלטונו של‬
‫סטאלין‪ ,‬עיכבו אנשי הבולשת את אביו ברחוב‬
‫והוא נלקח למעצר שממנו לא שב‪ .‬אחותו של‬
‫אבא‪ ,‬מרת פריידע (רסקין ע"ה) שהייתה אז כבת‬
‫‪ 16‬יצאה לחפשו אצל כל הקרובים והידידים‪.‬‬
‫לאבא‪ ,‬שהיה אז כבן שמונה עשרה‪ ,‬נודע‬
‫שאף הוא 'על הכוונת' של הנ‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד‪ .‬והוא נאלץ‬
‫להחליף את זהותו ל"גירש נתנוביץ' לב"‪ .‬זה היה‬
‫שם בנו של ידיד שהיה בן גילו ונפטר באותם‬
‫ימים והוא רכש את זהותו‪.‬‬
‫כך נאלץ אבא לחיות בזהות בדויה כל ימיו‪,‬‬
‫כאשר רק אנ"ש והידידים הקרובים מכירים אותו‬
‫בתור מענדל מסקאליק‪ .‬אגב‪ ,‬אבא היה ידיד בלב‬
‫ונפש של ר' מוטל קוזלינר ע"ה‪ ,‬שאמו מרת ציפה‬
‫ע"ה הייתה בת החסיד ר' חיים אלעזר גורליק‪,‬‬
‫שבביתם אומץ כילד‪ .‬ידידים נוספים שלו היו –‬
‫יבלח"א – ר' לייב (לייבקה) חצרנוב‪ ,‬ר' יעקב‬
‫(יאני) קריצ'בסקי ואחרים‪.‬‬
‫עם פרוץ המלחמה גויס אבי לצבא האדום‬
‫ולחם בחזית‪ .‬לא פחות מארבע פעמים היה בשבי‬
‫הגרמנים‪ ,‬אך הוא ניצל מכולן‪ .‬בשל צבעם הבהיר‬
‫של שערו ועיניו עלה בידו לטעון כי הוא טטארי‪.‬‬
‫מרוסיה באת‬
‫ואליה תשוב‪...‬‬
‫בפעם האחרונה שהיה בשבי הגרמני‪ ,‬החליט‬
‫לנסות לברוח‪ .‬הוא היה אז בסכנה מיידית בשל‬
‫חיילים אנטישמיים מבין השבויים שהלשינו עליו‬
‫לנאצים כי הוא יהודי‪ .‬חברים בשבי שידעו על‬
‫זהותו היהודית והסכנה המיידית שבה הוא‬
‫נתון‪ ,‬סייעו לו להימלט‪ :‬תוך כדי עבודת פרך‬
‫בכריית פחם‪ ,‬הם הסתירו וכיסו אותו באחד‬
‫הקרונות הפתוחים שעמד לצאת לדרכו להולנד‪.‬‬
‫רכבת המשא הגיעה להולנד והנה הוא בתוך‬
‫מחנה צבאי‪ ,‬תחת שלטון הבריטים‪ ,‬במצב של‬
‫תת־תזונה‪ .‬החיילים שגילו אותו בירכתי הקרון‬
‫הביאו אותו למפקדם שהיה קצין יהודי בריטי‬
‫שחס עליו ונתן לו חולצה חדשה‪ ,‬חפיסת‬
‫שוקולד והנחיה שלא לאכול יותר מקובייה אחת‬
‫לשעה בשל הסכנה לחייו לאחר הרעב שהיה נתון‬
‫משפחה חסידית •‬
‫גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב • ‪5‬‬
‫בו‪ .‬הוא גם הדריך אותו לאן לפנות‪ .‬אבא כבר‬
‫חשב שהנה הצליח להימלט מזרועותיה של ברית‬
‫המועצות‪ ,‬כשלפתע נשמעה אזעקה‪ .‬מיד נודע כי‬
‫מחנה זה יועבר לשלטונם של הסובייטים! גדודי‬
‫הצבא האדום נכנסו וקיבלו את המחנה לידיהם‪.‬‬
‫כך נותר אבא מאחורי מסך הברזל‪.‬‬
‫כפי שהיה "נהוג" אז‪ ,‬נחשדו השבויים‬
‫הסובייטים בריגול ולא זכו לקבלת צלשי"ם‬
‫על גבורתם במלחמה‪ .‬מרביתם אף נעצרו ע"י‬
‫המשטרה החשאית‪ ,‬הואשמו במשפט מהיר‬
‫בסיוע לאויב ונשלחו לסיביר! אבא הצליח לברוח‬
‫לריגא‪ .‬שם‪ ,‬במדינות הבלטיות‪ ,‬היה מעקב‬
‫השלטונות פחות הדוק‪ .‬לאחר מות סטאלין‪,‬‬
‫כשהמצב הוקל במקצת‪ ,‬הוא שב למוסקבה‪ ,‬שם‬
‫הכיר את אימא‪.‬‬
‫יום אחד‪ ,‬בשנת תשי"ח‪ ,‬התקבל מכתב‬
‫מלשכת הגיוס ובו נכתב כי עליו להתייצב למחרת‬
‫בלשכת הגיוס‪ .‬כשכולה רועדת הכינה לו אימא‬
‫פעקאלע שייקח איתו‪ .‬כששב הביתה לא סיפרה‬
‫לו דבר‪ .‬רק לאחר ארוחת הערב אמרה שעליו‬
‫להתייצב מחר‪ .‬למחרת היא נפרדה ממנו כשאינה‬
‫מאמינה שתזכה לראות אותו עוד‪ ..‬ופתאום הוא‬
‫מופיע‪ :‬הוא קיבל צל"ש על השתתפותו במלחמה‬
‫נגד הפאשיסטים‪..‬‬
‫כזה היה הפחד אז‪.‬‬
‫משפחת אמי‬
‫אמי הגב' צילה תחי' נולדה לאביה החסיד‬
‫ה'תמים' ר' יעקב פנטיילב‪ ,‬ולאמה מרת נחמה‬
‫פריידא‪ .‬היו לה שש אחיות וארבעה אחים‬
‫ששלושה מהם למדו ב'תומכי תמימים'‪ .‬שמעתי‬
‫מדודתי מרת פריידע רסקין שראתה את אחד‬
‫האחים‪ ,‬משה בנימין‪ ,‬והוא היה עם זקן מלא –‬
‫דבר פלא בימים הנוראים ההם‪ .‬הוא גויס בעת‬
‫מלחמת העולם השנייה ולא שב מן החזית‪ .‬זה‬
‫היה גם גורלם של עוד שניים מאחיו‪ .‬האח הגדול‬
‫נשלח לסיביר ושם נפטר‪.‬‬
‫סבי הרה"ח ר' יעקב היה רב ושו"ב בעיר‬
‫אריול‪ ,‬וכונה בפי אנ"ש "יענקל אריולער"‪ .‬הוא‬
‫זכה לקבל את פני הרבי הרש"ב בביתו בשנת‬
‫תרע"ו‪ .‬היה כאשר הרבי הרש"ב נאלץ לעזוב‬
‫את ליובאוויטש בעת מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫כאשר הגרמנים התקרבו לאזור בלארוסיה‪.‬‬
‫האיום העיקרי היה על המנהיגים היהודיים‬
‫שנלקחו כבני ערובה למען ישמע הקהל ויירא‪.‬‬
‫הרבי ביקש לבדוק את האפשרות להתגורר באופן‬
‫זמני באריול שבמרכז רוסיה‪ ,‬ואז שהה זמן קצר‬
‫בביתו של סבי‪ .‬סבא ניסה למצוא יחד עם הרבי‬
‫הריי"צ דירה מתאימה‪ ,‬אך כזו לא נמצאה‪ ,‬כנראה‬
‫בשל המחסור בדירות שהיו מלאות בפליטים‪,‬‬
‫והרבי החליט להמשיך ולנסוע לרוסטוב‪.‬‬
‫חינוך חסידי‬
‫ב'מדינה ההיא'‬
‫חזרה לביתנו במוסקבה בשנות הששים‪.‬‬
‫‪ • 6‬משפחה‬
‫סיפרו לנו עליו‪ ,‬אבל שמתי לב שמדברים על‬
‫ה'דיעדושקא'‪ :‬ספראסיט דיעדושקא‪ ,‬סאאבשיט‬
‫דיעדושקא [=לשאול את הסבא; להודיע לסבא]‬
‫ותהיתי מיהו הסבא הזה שאינני מכירה‪ .‬רק‬
‫כשהתבגרתי הבנתי שהכוונה הייתה לרבי‪.‬‬
‫אבי‪ ,‬איש מסירות נפש‬
‫אבי‪ ,‬ר' מנחם מענדל מסקאליק בצעירותו‬
‫השכנים היוו את האיום במעגל הראשון לחיי‬
‫היהדות במשפחתנו‪ ,‬והיה עלינו להסוות היטב‬
‫את אורח החיים הדתי בבית‪ .‬כך מדי שבת לפני‬
‫שהדלקנו נרות שבת כיבינו את האור‪ ,‬כדי שאם‬
‫ייכנס אחד השכנים‪ ,‬הוא ישמע שיש לנו בעיה‬
‫עם התאורה‪ ,‬ולכן אנו נזקקים לנרות‪...‬‬
‫בשבת חורפית אחת‪ ,‬נכנסה שכנה בדיוק‬
‫לאחר הדלקת הנרות‪ ,‬כשהחדר היה אפלולי‪.‬‬
‫היא תהתה בקול רם על שאנו יושבים בחושך‪,‬‬
‫ואנו הסברנו כי יש אצלנו קצר חשמלי‪ .‬בחוסר‬
‫טקט משכה השכנה בחוט שעל ידו מעלים‬
‫אור בנברשת החשמלית‪ ,‬כדי להיווכח בעצמה‬
‫ב'בעיה'‪ .‬למרבה הנס‪ ,‬המנורה באמת לא נדלקה‬
‫והדבר היה לפלא‪.‬‬
‫בגלל השכנות הגויית הכפויה נאלצנו מפעם‬
‫לפעם להשאיל כלי אוכל לשכנות טובות לרגל‬
‫אירועים‪ .‬לשם כך החזקנו סט מיוחד שהיה טרף‬
‫ואותו היינו נותנים לשכנים‪.‬‬
‫בפסח היה אבא משיג מצות עגולות מאפה‬
‫יד‪ ,‬ולא ידוע לי עד היום מהיכן השיגן והאם‬
‫אפו אז מצות גם במוסקבה (בטשקנט אפו‬
‫מצות שמורה עגולות)‪ .‬אהבנו את המצות שרק‬
‫כמות קטנה מהן התקבלה‪ ,‬ואבא קנה עבורנו גם‬
‫מצות מרובעות‪ ,‬כמובן לא בבית הכנסת הגדול‪,‬‬
‫מהמאפייה 'מטעם'‪ ...‬המצות שהשיג היו כמדומני‬
‫מבלגיה‪.‬‬
‫אבא בעצמו הקפיד על 'שרויה'‪ ,‬אך התיר לנו‬
‫הילדות לאכול 'שרויה' שאימא הכינה‪.‬‬
‫בהיותנו קטנים לא הלכנו לגן הילדים ולא‬
‫הצטרפנו למחנות הקיץ‪ ,‬אך כשגדלנו נאלצנו‬
‫ללכת לבית הספר וגם בשבתות‪ .‬אך את נושא‬
‫הכשרות הצלחנו לסדר‪ .‬רופאה‪ ,‬ידידת משפחתנו‪,‬‬
‫דאגה לנו לאישורים על בעיות בעיכול‪ ,‬וכך היינו‬
‫אוכלים רק את האוכל 'המיוחד' שהבאנו מהבית‪.‬‬
‫בשנים ההם לא ידעתי על הרבי‪ ,‬כי לא‬
‫חסידית • גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב‬
‫אבא נאלץ לעבוד בעבודות פיזיות קשות‬
‫כדי לא לחלל את השבת‪ .‬הוא עבד במקומות‬
‫כאלו שבהם ניתן היה להמיר את העבודה בשבת‬
‫בעבודה ביום המנוחה האזרחי‪ ,‬יום ראשון‪ .‬וכן‬
‫עבד רק במקומות שבהן ניתנה לו האפשרות‬
‫לסיים את העבודה בערב שבת בשעה מוקדמת‪.‬‬
‫הוא גם נעדר מהעבודה בחגים שחלו באמצע‬
‫השבוע‪ .‬בשל דרישותיו הדתיות‪ ,‬נאלץ כמה‬
‫פעמים לעזוב את מקום העבודה ולחפש עבודה‬
‫אחרת והיה זה קשה למצוא מפעל שיסכים‬
‫לתנאים מוזרים כאלו‪ .‬העבודה האחרונה שלו‬
‫הייתה במפעל למוצרי פלסטיק‪ ,‬וגם היא הייתה‬
‫קשה‪.‬‬
‫אבא היה מתפלל בשבתות במניין קטן‬
‫הרב התמים יעקב פנטלייב‪ ,‬אב אימי‬
‫ר' חיים־בער פנטלייב‪ ,‬האח הגדול של אימי‬
‫הרב התמים יעקב זכריה מסקאליק‬
‫שהתקיים באחד הבתים‪ .‬המתפללים היו‬
‫מבוגרים ואפילו מבוגרים מאוד‪ ,‬ואילו אבא היה‬
‫ממש צעיר לעומתם; אנשים בגילו (‪ )40‬לא היו‬
‫הולכים אז להתפלל‪.‬‬
‫לבית הכנסת בארכיפובה אבא לא הלך‪,‬‬
‫בגלל הטיפוסים המפוקפקים שעקבו אחרי כל‬
‫אחד ודיווחו לשלטונות‪ .‬רק כשהיה לו יארצייט‬
‫באמצע השבוע (כשלא היה מנין אחר) היה הולך‬
‫להתפלל שם על מנת לומר קדיש‪.‬‬
‫אחד היהודים שהתפללו ב'מנין הקטן' האמור‬
‫היה ר' אברהם כּ וּנוֹ ‪ .‬יהודי יקר זה שאז כבר פרש‬
‫לגמלאות‪ ,‬הגיע לביתנו מיד לאחר פטירתו של‬
‫אבא ושאל את אימא אם היא מרשה לו לומר‬
‫קדיש על אבא‪ .‬היא הסכימה כמובן והוא לקח‬
‫על עצמו את העניין‪ .‬ביום ראשון שלאחר מכן‬
‫שוב הופיע ר' אברהם אצלנו ובידו עוף שנשחט‬
‫כהלכה‪ .‬כך המשיך לבוא אלינו בקביעות מדי יום‬
‫ראשון לאחר מסע שלם שערך‪ :‬קנה עוף‪ ,‬לקחו‬
‫לשוחט‪ ,‬ואז הגיע אלינו‪ .‬חיבבנו אותו מאוד‪ .‬הוא‬
‫עלה אחר כך לארץ ונפטר כעבור שנים ספורות‪.‬‬
‫בכל התקופה הזאת לא הגישו הוריי בקשות‬
‫להיתר יציאה‪ .‬אבא תמיד אמר 'כשכולם יצאו‪ ,‬גם‬
‫אנו נצא'‪ .‬הייתה לכך סיבה חשובה נוספת‪ :‬בגלל‬
‫הזהות הבעייתית של אבא‪ ,‬הוא לא ידע כיצד עליו‬
‫למלא את טופס הבקשה‪ .‬חלה חובה לצרף אישור‬
‫מהורי המבקש‪ ,‬שהם אינם מתנגדים ליציאת בנם‬
‫מהמדינה‪ ,‬או להציג לחילופין תעודת פטירתם‬
‫ואילו אבא לא ידע מה שמותיהם של הורי הבחור‬
‫שתחת זהותו הסתתר‪.‬‬
‫בתחילת שנות השבעים ניתנו היתרי יציאה‬
‫לרבים מאנ"ש‪ .‬הטשקנטים יצאו בתשל"א‬
‫והמוסקבאים בתשל"ב‪ .‬הנה הגיע הזמן שאבא‬
‫דיבר עליו‪ .‬אך אז‪ ,‬בהיותי כבת עשר‪ ,‬אירע הדבר‬
‫הנורא‪:‬‬
‫ביום ראשון‪ ,‬ט"ז באייר תשל"ב‪ ,‬יצאתי עם‬
‫אימא לבקר את דודתנו‪ .‬אבא נשאר במוסקבה‪.‬‬
‫חזרנו בל"ג בעומר למוסקבה‪ .‬אימא פתחה את‬
‫הדלת ומיד קבעה‪' :‬אבא לא היה בבית מאז‬
‫שעזבנו'‪ .‬היא יצאה מיד אל ידידנו משפחת ד"ר‬
‫צצקעס (כיום בירושלים) שהיו גם הם שומרי‬
‫מצוות‪ .‬הוא החל מיד לטלפן לבתי רפואה שונים‪.‬‬
‫אנחנו נלקחנו לבית בני דודנו‪ ,‬משפחתו של ר'‬
‫געצ'ע וילנסקי ע"ה‪ ,‬ואני הלכתי לישון‪ .‬אחותי‬
‫נחמה שמעה כבר באותו לילה שמצאו אותו‪...‬‬
‫היה זה במגרש של בית ספר הנמצא באחד‬
‫מפרוורי העיר‪ .‬כשהילדים שיחקו בכדורגל‪,‬‬
‫עף הכדור לקצה המגרש וכשרצו לשם הילדים‬
‫הבחינו בגופה‪ .‬בגדיו היו מונחים לידו בצורה‬
‫מסודרת וכן צרור קטן עם מטבעות‪ .‬המסמכים‬
‫לא היו עליו‪ .‬כל זה היה מוזר‪ .‬מנהל בית הספר‬
‫הזעיק את המשטרה‪ ,‬ותוך זמן קצר הועבר תיק‬
‫חקירת הרצח למרכז הראשי של משרד הפנים‬
‫במוסקבה‪ .‬שוב‪ ,‬דבר חריג ביותר לגבי מקרה רצח‬
‫שגרתי לכאורה‪.‬‬
‫הוא זוהה בידי ד"ר צצקעס ובן דודי וילנסקי‪.‬‬
‫מאוחר יותר נמצאו כמה עבריינים שהודו‬
‫ברצח אך טענו שלא הוא זה שנרצח על ידם‪,‬‬
‫וכוונתם למישהו אחר‪ .‬העניין הפך למסתורי עוד‬
‫יותר בשל האירועים הבאים‪ :‬יום אחד קיבלנו‬
‫בדואר את תעודת הזהות שלו‪ ,‬תעודתו הצבאית‬
‫וצרור המפתחות שלו‪ .‬אחר כך באו הביתה ונטלו‬
‫את כל התכתובת עם חו"ל‪ .‬מאוחר יותר קיבלנו‬
‫את הכל כשחלק מהמכתבים מסומנים; היו אלה‬
‫הקטעים בלשון הקודש כמו "לשנה טובה תכתב‬
‫ותחתם" או "א פרייליכער פורים"‪ ..‬הדברים לא‬
‫היו מובנים לאנשי הק‪.‬ג‪.‬ב‪ .‬והם ביקשו עזרה‬
‫מיהודי שיסייע בידם לפצח את הצופן הנסתר‪...‬‬
‫טרגדיה בנסיבות‬
‫מסתוריות‬
‫אבא לימד תורה בבית ליהודים שהחלו את‬
‫דרכם ביהדות‪ .‬אחד מאלו היה ר' קלמן מיילך‬
‫תמרין ע"ה שהיה מגיע כל מוצאי שבת ללמוד‬
‫עמו‪ ,‬וכך התקרב אט־אט‪ .‬אבא הוזהר ע"י‬
‫הגורמים הידועים שיחדל מלהיות בקשר עם‬
‫אנשים בנוגע להפצת יהדות‪ ,‬אך הוא המשיך‬
‫בשלו‪ .‬הוא לא דיבר על כך אף פעם‪ ,‬ובכלל מיעט‬
‫בדיבור‪.‬‬
‫משפחה חסידית •‬
‫גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב • ‪7‬‬
‫ַא אידישע מאמע‬
‫מאת‪ :‬חיה‬
‫בתעודת הפטירה נכתב כי הוא נפטר בתאונת‬
‫דרכים (!) בו בזמן שאלה שזיהו אותו העידו‬
‫שלא היו שום סימנים לכך‪.‬‬
‫כל אלה הוכיחו כי יד הק‪.‬ג‪.‬ב‪ .‬ברצח‪ ,‬וכל‬
‫חקירת הרצח בוימה‪ .‬לצערנו‪ ,‬האירוע היה‬
‫תוצאה של 'מסירה'‪.‬‬
‫אבי נקבר ביום כ"ג באייר‪ .‬ר' געצ'ע העביר‬
‫שאלה לרבנים‪ ,‬וההוראה הייתה לקבוע את‬
‫היארצייט ביום הקבורה‪ ,‬בשל הספק שבדבר‪.‬‬
‫ב'שבעה' באו אנשים רבים הביתה‪ ,‬וספרי‬
‫קודש נדירים שהיו בספרייתו של אבא נעלמו‬
‫ללא שוב‪.‬‬
‫עולים ארצה‬
‫וחוזרים ארצה‬
‫אימא יצאה לעבוד לפרנסת הבית ואילו‬
‫אנו התקדמנו בלימודים וכך גם למדתי הנדסה‬
‫אלקטרונית באוניברסיטה‪ .‬כצעירים שלא חוו‬
‫את מוראות סטאלין ואת התקופות הקשות‪ ,‬לא‬
‫הרגשנו פחד מנציגי הק‪.‬ג‪.‬ב‪ .‬שהיו שתולים בכל‬
‫מקום‪ .‬אני זוכרת שבפסח תשמ"ב ישבתי עם‬
‫חברה יהודייה בספריית האוניברסיטה‪ ,‬ואכלנו‬
‫מצות בפרהסיה‪.‬‬
‫בשנת תנש"א עלינו לארץ הקודש והתגוררנו‬
‫בקרית מלאכי בנחלת הר חב"ד‪ .‬מאוחר יותר‬
‫עברנו ליישוב צופים שבשומרון‪ .‬בשנת תשס"א‬
‫הכרתי את בעלי מנחם ע"ה שהגיע לארץ‬
‫מרוסטוב‪ .‬ידיד משפחתנו הר"ר שלום דובער‬
‫גורליק היה השדכן‪ ,‬והנישואין התקיימו באותה‬
‫שנה‪ .‬בהמשך נולד בננו חיים שי' שנקרא על שם‬
‫סבו‪ ,‬אביו של בעלי‪.‬‬
‫בתחילה גרנו בגני תקווה‪ ,‬שם הכרנו את‬
‫השליח הרב גרשון שנור‪ ,‬שעם משפחתו‬
‫אנו שומרים על קשר הדוק עד היום‪ .‬אח"כ‬
‫הגיעה הצעה שאשמש כאם־בית במכון חמ"ש‬
‫במוסקבה‪ ,‬שבהנהלת הרב אברהם בקרמן‬
‫ורעייתו‪ .‬התלבטתי‪ ,‬ומנחם הציע שאבקש את‬
‫‪ • 8‬משפחה‬
‫ברכתו של הרבי בספר 'אגרות קודש'‪ .‬למרות‬
‫שאינני רגילה בכך – כתבתי והכנסתי‪ ,‬והנה‬
‫הרבי כותב למישהו על פעילות בחינוך במקום‬
‫שבו עסק גם סבו בפעילות זו‪ .‬הרמז היה ברור‪,‬‬
‫והתרגשנו‪.‬‬
‫במוסקבה היינו שנתיים‪ ,‬כשתפקיד אם־הבית‬
‫הורחב לתפקיד חינוכי רחב והשפעה על הבנות‬
‫המתקרבות‪.‬‬
‫הנה סיפור מעניין מאז‪ :‬עשיתי לי הרגל לבקר‬
‫בחדרי הבנות מיד לאחר הדלקת הנרות‪ .‬בערב‬
‫שבת אחד אני דופקת על הדלת ונכנסת והנה‬
‫כמה בנות יושבות ליד מחשב פתוח‪ .‬הן נדהמו‬
‫לראות אותי‪ ,‬אך אני רק שאלתי‪ :‬מה שלומכן?‪...‬‬
‫לא הוספתי דבר‪ ,‬והפטרתי "שבת שלום"‪.‬‬
‫כעבור שבוע הגיעו הבנות כשהן מתנצלות‬
‫בפניי על התקרית‪ .‬אמרתי להן שאיני מבינה‬
‫מדוע הדבר קשור אלי בכלל‪ ,‬ואין מה להתנצל‬
‫בפניי‪ .‬הן הבינו את העניין‪ .‬בו במקום החלטנו‬
‫על שיעור בפרקי אבות מדי שבת‪ .‬בנות אלו‬
‫שהיו חדשות במכון ועדיין לא היו חזקות דיין‬
‫בשמירת מצוות‪ ,‬דאגו להדיר בנות אחרות‬
‫משיעורים אלה‪ ,‬כדי לשמור על הקשר המיוחד‬
‫בינינו‪ ,‬שהתהדק מאוד במשך הזמן‪.‬‬
‫בעלי מנחם היה עסוק אז בשכלול מערכת‬
‫הכשרות ברוסיה‪ ,‬אך בהיותו בפנימייה סייע גם‬
‫בקירובן של הבנות‪ .‬הן היו באות אליו גם כדי‬
‫לקבל סיוע במבחנים במתמטיקה‪ ,‬ובינתיים הוא‬
‫מצא את הדרך הנכונה 'להרביץ' בהן אידישקייט‪.‬‬
‫עבור בנות שלא היה להם אבא‪ ,‬היה מנחם דמות‬
‫אבהית‪.‬‬
‫בחופש הראשון שקיבלו הבנות‪ ,‬הן באו‬
‫אלי בטענה‪ :‬אנו לומדות הרבה על כשרות‪ ,‬אך‬
‫איך אפשר לממש זאת גם בבית כשאין מוצרים‬
‫כשרים‪ .‬החלטתי לקיים חוג לבישול‪ .‬שם נוכחו‬
‫הבנות לראות כמה מטעמים ניתן להכין מכל אחד‬
‫מהדברים שניתנים להשגה בשוק‪ ,‬כשהכל פרווה‬
‫כמובן‪ .‬ממקרוני לבד הכנו יחד תפריט מגוון‪ ,‬וכך‬
‫גם עם מאכלים אחרים‪ .‬הבנות התלהבו‪.‬‬
‫גם בני חיימקה שי' היה שותף לשליחות‪.‬‬
‫חסידית • גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב‬
‫פעם היה צריך הרב בקרמן לבוא ולהתוועד עם‬
‫הבנות בליל שבת שלפני פורים‪ ,‬אך מזג האוויר‬
‫היה סוער‪ ,‬השעה התאחרה והבנו שהוא כבר לא‬
‫יגיע‪ .‬כמה מהבנות כבר עזבו‪ .‬חיימקה שהיה כבן‬
‫חמש בא בטענות‪ :‬צריכים להתוועד! כששמע‬
‫שהרב בקרמן לא יגיע אמר‪ :‬מה הבעיה? אני‬
‫אתוועד‪ ..‬הוא התיישב על הכסא והחל לספר‬
‫לבנות את כל סיפור פורים כפי שידע‪ .‬הבנות‬
‫הקשיבו מרותקות!‬
‫אב לילדים רבים‬
‫בשנת תשס"ו קיבל מנחם הצעה לעבוד בבית‬
‫הספר "אור אבנר" ליוצאי חבר העמים שבכפר‬
‫סיטרין‪ .‬הוא הגיע לשם להורות מתמטיקה‪ ,‬אך‬
‫הפך להיות דמות חינוכית ממדרגה ראשונה עבור‬
‫הילדים‪.‬‬
‫עברנו לגור ביישוב צופים בשכנות לאחותי‬
‫נחמה‪ .‬לקראת שבת־חופשה הראשונה שאל‬
‫אותי מנחם אם הוא יכול להזמין ילדים לשבת‪.‬‬
‫באותה שבת הגיעו שניים‪ ,‬בשבת־חופשה הבאה‬
‫הגיעו ארבעה‪ ,‬וכך התפתח הקשר החזק עם‬
‫התלמידים‪.‬‬
‫בהמשך אימצנו שלושה נערים יתומים‬
‫שהיו זקוקים לאבא ואימא‪ .‬אחד מהם‪,‬‬
‫בעייתי בהתנהגותו‪ ,‬היה אמור להישלח חזרה‬
‫לאוקראינה‪ .‬הדבר נודע למנחם והוא התקשר‬
‫אלי בדחיפות‪ :‬ניקח אותו? הסכמתי‪ .‬המכונית‬
‫שהייתה כבר בדרכה לשדה התעופה ביצעה פרסה‬
‫והגיעה אלינו‪ .‬קיבלנו את הנער עם הדרכון ביד‪.‬‬
‫כיום הוא משרת בצה"ל ביחידה קרבית מובחרת‬
‫ומתקדם יפה בכל התחומים‪ .‬גם לאחר שסיימו‬
‫את הלימודים בכפר סיטרין‪ ,‬אנו שומרים על‬
‫קשר חזק איתם‪.‬‬
‫אסיים באמירה חינוכית שהייתה שגורה בפיו‬
‫של בעלי מנחם ז"ל‪ ,‬שבכ"ב טבת חל היארצייט‬
‫הראשון שלו‪ :‬כיצד ניתן להצליח בקירוב הילדים‬
‫ליהדות? הכלל הראשון הוא‪ :‬פשוט לאהוב אותם‪.‬‬
‫נאה דרש ונאה קיים‪.‬‬
‫להוריד את‬
‫החום או לא?‬
‫ה‬
‫שבוע הרגשתי לא טוב; קצת חום‪ ,‬כאב גרון וכדומה‪ .‬זו פעם‬
‫שנייה השנה שהדבר קורה לי‪ ,‬ובדיוק ביום שבו אני אמורה‬
‫למסור שיעור חסידות‪ .‬השיעור הוא קבוע ואני משתדלת להימנע‬
‫ככל האפשר‪ ,‬מביטולו‪ .‬אם ישנם אירועים שונים‪ ,‬בדרך כלל הם ידועים‬
‫מראש‪ ,‬והשיעור מוזז ליום אחר‪ .‬אולם‪ ,‬היות שהגוף אינו נותן לי התרעה‬
‫מראש על הרגשתו העתידית‪ ,‬לא הייתה לי אפשרות להקדים‬
‫את השיעור‪ .‬גם דחייתו לא באה בחשבון מסיבות‬
‫שונות‪ ,‬כמו גם מהסיבה הפשוטה‪ ,‬שלא יכולתי‬
‫לדעת כיצד תהיה הרגשתי בהמשך‪.‬‬
‫החלטתי‪ ,‬אם כן‪ ,‬לקחת כדור להורדת‬
‫חום וכך‪ ,‬בהרגשה משופרת‪ ,‬ללכת‬
‫לשיעור‪ .‬בדרך כלל אני מעדיפה‬
‫להימנע משימוש בתכשירים מסוג‬
‫זה‪ ,‬שאינם מטפלים בבעיה אלא רק‬
‫גורמים להרגשה טובה ומונעים את‬
‫המנוחה הנדרשת‪ .‬העובדה שיש‬
‫לי ילדים גדולים בבית‪ ,‬מאפשרת‬
‫לי לנוח‪ ,‬ולבצע רק את המינימום‬
‫ההכרחי‪ .‬את שאר המטלות אני‬
‫מותירה לילדים‪ .‬אולם‪ ,‬את מסירת‬
‫השיעור איני יכולה להעביר למישהו‬
‫אחר‪ .‬ראשית‪ ,‬היות שהמשתתפות‬
‫רגילות לסגנון‪ ,‬ונוסף לכך איני רוצה לבטל‬
‫קביעות בענייני קדושה‪.‬‬
‫אמנם בהתנהגותי לא ניסיתי להראות דוגמא‬
‫אישית לילדיי – פשוט לקחתי את הכדור כדי שאוכל‬
‫ללכת לשיעור‪ .‬בכל אופן‪ ,‬נראה לי שהם למדו מכך על סדרי‬
‫העדיפויות שלי – עבור עניינים שבקדושה עושים את המקסימום‪ .‬בפעם‬
‫קודמת שהדבר קרה‪ ,‬אמרתי לבתי שהרגשתי שזהו ניסיון‪ .‬היא אמרה לי‬
‫שעמדתי בו בכבוד‪.‬‬
‫חשבתי לעצמי שגם התפקוד בבית הוא מצווה‪ ,‬חסד עם הילדים‪ .‬אם‬
‫כן‪ ,‬אולי הייתי צריכה לדאוג להורדת החום כדי שאוכל לטפל בילדיי‪...‬‬
‫יכולתי לחשוב שלכאורה גם זה ניסיון – האם אמשיך לטפל בילדים או‬
‫שאשכב לנוח‪ .‬אולם‪ ,‬ידעתי שאם הייתי נמנעת ממנוחה ולא מאפשרת‬
‫לגוף שלי לקבל את הצורך שלו במצב של חולשה‪ ,‬ייתכן שהדבר היה‬
‫פוגע בי בהמשך‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬אפשרתי לילדים לקיים מצוות כיבוד הורים‬
‫ונראה שהם ביצעו זאת באופן הטוב ביותר‪ .‬במצב של הכרח‪ ,‬כשהם חשים‬
‫שעזרתם נחוצה‪ ,‬המוטיבציה שלהם גבוהה יותר‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם ההתייחסות‬
‫אל הילדים והטיפול בהם הוא מצווה‪ ,‬לפעמים דווקא ביטולה הוא קיומה‪.‬‬
‫כשם שבנוגע לעצמי אני נמנעת משימוש סתמי‬
‫בתכשירים להורדת חום‪ ,‬כך גם אצל ילדיי‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬כאשר הם במצב שאינם מסוגלים לתפקד‪,‬‬
‫לא בגשמיות ולא ברוחניות‪ ,‬אני כן משתדלת‬
‫להוריד את חום גופם‪ .‬אולם‪ ,‬כדי שגם‬
‫פעולה זו תקושר לקדושה‪ ,‬נטילת‬
‫התרופה נעשית לפני התפילה‪ .‬כך‬
‫בזכות התרופה התפילה שלהם יכולה‬
‫להיות טובה יותר ולפעמים בזכותה‬
‫מתאפשרת התפילה עצמה‪ .‬לאחר‬
‫מכן‪ ,‬הם גם יכולים לאכול ולבצע‬
‫פעולות נוספות‪ ,‬עד שהשפעת‬
‫התרופה פגה‪ .‬באופן זה‪ ,‬גם אם ילד‬
‫אינו מעונין לקחת את התרופה‪,‬‬
‫הידיעה שבזכותה יהיה לו קל יותר‬
‫להתפלל‪ ,‬עשויה לשכנע אותו‪.‬‬
‫יכולתי להוסיף על כך שגם אם‬
‫בנוגע לחום של הגוף חלוקות הדעות‬
‫אודות הצורך בהורדתו‪ ,‬הרי בנוגע לחום‬
‫הנפש ישנם כללים ברורים‪ :‬אם החום נמצא‬
‫בשירותה של הנפש האלוקית‪ ,‬הוא חיובי ונחוץ‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬כאשר הוא משמש את הנפש הבהמית יש להשתמש‬
‫בכל הדרכים להורדתו‪.‬‬
‫האיחול שלי הוא שלא יזדקקו לתרופות מכל סוג שהוא‪ .‬שהתרופות‬
‫ישמשו למשחקי ילדים בלבד‪ .‬שנשמע בשורות טובות תמיד וכולם יהיו‬
‫בריאים בתכלית השלמות‪ .‬שנזכה לכך תיכף ומיד‪ ,‬בגאולה האמיתית‬
‫והשלמה והתרופה היחידה‪ ,‬שאולי עוד נוכל לקחת אז‪ ,‬יהיו קרני השמש‪:‬‬
‫"שמש צדקה ומרפא בכנפיה"‪ .‬אז יקוים הנאמר‪" :‬והסירותי מחלה מקרבך"‪,‬‬
‫וכולם יהיו בריאים ושלמים בגוף ובנפש‪.‬‬
‫משפחה חסידית •‬
‫גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב • ‪9‬‬
‫הרבנית דבורה לאה‬
‫בת האדמו"ר הזקן‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מהסיפורים המעטים הידועים לנו אודות הרבניות שלנו‪ ,‬אפשר‬
‫ללמוד‪ ,‬להפנים ולהתעצם • כל אחת מהרבניות מעניקה‬
‫השראה במעגל‪ ,‬תחום‪ ,‬תכונה ודרך חיים • מי היא הרבנית‬
‫שאליה את מתחברת ומדרכה את מקבלת כוחות?‬
‫ח‬
‫ודש שבט קשור לרבניות חב"ד‪ .‬תאריך‬
‫היארצייט של מספר רבניות חל בחודש‬
‫זה‪ ,‬והתאריך הגדול והמשמעותי "יו"ד‬
‫בשבט" אף הוא קשור; הרבי הקודם כתב את‬
‫המאמר "באתי לגני" לכבוד יום היארצייט של‬
‫סבתו‪ ,‬הרבנית רבקה‪ ,‬ואת המשכו "היושבת‬
‫בגנים" לכבוד יום היארצייט של אמו‪ ,‬הרבנית‬
‫שטערנא שרה‪ .‬קבלת הנשיאות על ידי הרבי‬
‫בחודש שבט‪ ,‬אף היא נעשתה בעידוד הרבנית‬
‫מספרים עליה‬
‫מודעות אישית‬
‫הדבר יביא לתוספת יראת שמיים‪ .‬לא באנו‬
‫אלא לערוך השתדלות ללמוד מדרכן של נשים‬
‫מורמות מעם‪ .‬יהא ה' בעזרנו‪.‬‬
‫הצדקנית חיה מושקא‪ ,‬שגם יום פטירתה חל‬
‫בחודש שבט‪.‬‬
‫איזו השפעה יש לרבניות עלייך? האם‬
‫פעילותך מקבלת השראה מהן? האם תרצי‬
‫לבצע בדיקת מודעות אישית חסידית בינך‬
‫לבינך?‬
‫הרשיתי לעצמי לדון בנושא זה עם חברות‬
‫ולמצוא מאפיינים אצל הרבניות לאור דברי‬
‫הרבי הרש"ב נ"ע שמותר לחדש ולפרש אם‬
‫הערה‪:‬‬
‫בגלל קוצר היריעה לא כל הרבניות ולא‬
‫כל הסיפורים עליהן הובאו בכתבה זו‪ .‬רוב‬
‫הסיפורים מובאים כאן רק בקיצור רב‪ ,‬ללא כל‬
‫פרטי המעשה‪.‬‬
‫הרבנית סטערנא‬
‫אשת האדמו"ר הזקן‬
‫הרבנית שיינא‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אשת האדמו"ר האמצעי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מודעות אישית‬
‫‪‬‬
‫מספרים עליה‬
‫מודעות אישית‬
‫מספרים עליה‬
‫‪ • 10‬משפחה‬
‫חסידית • גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב‬
‫משפחה חסידית •‬
‫גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב • ‪11‬‬
‫הרבנית רבקה‬
‫הרבנית מנוחה רחל‬
‫בת האדמו"ר האמצעי‬
‫אשת אדמו"ר מהר"ש‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מודעות אישית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מודעות אישית‬
‫מספרים עליה‬
‫מספרים עליה‬
‫הרבנית שטערנא שרה‬
‫הרבנית חיה־מושקא‬
‫אשת האדמו"ר הרש"ב‬
‫‪‬‬
‫מודעות אישית‬
‫אשת אדמו"ר הצמח צדק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מודעות אישית‬
‫מספרים עליה‬
‫‪‬‬
‫מספרים עליה‬
‫‪ • 12‬משפחה‬
‫חסידית • גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב‬
‫משפחה חסידית •‬
‫גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב • ‪13‬‬
‫השגחה פרטית‬
‫לראות‬
‫הרבנית חנה‬
‫אם הרבי נשיא דורנו‬
‫חיים מ‪ .‬לוין‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מודעות אישית‬
‫‪‬‬
‫מספרים עליה‬
‫הרבנית חיה־מושקא‬
‫אשת הרבי נשיא דורנו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מודעות אישית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מספרים עליה‬
‫‪ • 14‬משפחה‬
‫חסידית • גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב‬
‫עולם מסתובב‬
‫"ותודה שבחרתם לטוס באיבריה"‪ ,‬סיים‬
‫קברניט המטוס באנגלית‪ ,‬בקול מתכתי‪ .‬דוידי‬
‫שם את התיק בתא שמעליו‪ ,‬סיים לחגור את‬
‫חגורת הבטיחות והחל מיד ללמוד מתוך ה'דבר‬
‫מלכות'‪.‬‬
‫תאריך הטיסה הוא בין ראש השנה‬
‫ליום הכיפורים‪ .‬דודי נוסע אל הרבי‪,‬‬
‫אחרי שראש השנה שימש כחזן‬
‫ב'שליחות' באחד מבתי חב"ד בארץ‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬הגיעה השעה המיוחלת‪ ,‬ואחרי‬
‫הכנות ארוכות הוא ממלא את שאיפתו לטוס‬
‫לרבי‪.‬‬
‫זמנו קצר ומלאכתו מרובה‪ .‬ניצול כל אלפית‬
‫שנייה תשנה אותו עצמו והאופן בו יקבל‬
‫המשכות חדשות אל השנה כולה‪.‬‬
‫כל כך היה שקוע בלימודו‪ ,‬כמעט שלא שם‬
‫לב לחלוקת השתייה על־ ידי הדיילים‪" .‬וואטער‪,‬‬
‫מים" לחש בקול הססני שהסגיר את עובדת‬
‫היותו ישראלי‪.‬‬
‫"אתה ישראלי?"‪ ,‬פנה אליו שכנו לטיסה‪.‬‬
‫"כן"‪ ,‬השיב דוידי‪ ,‬מופתע‪" .‬איך ידעת"?‪ ...‬מכאן‬
‫המשיכה השיחה להתגלגל על הא ועל דא‪ .‬גם‬
‫ארז וגם החבר שישב לצידו‪ ,‬דרור‪ ,‬העלו את‬
‫השאלות המקובלות אודות יהדות בכלל וחב"ד‬
‫בפרט‪ ,‬ודוידי ענה בטעם שלא יבייש את טובי‬
‫המרצים‪.‬‬
‫"אם לא היה כעת לילה‪ ,‬הייתי מציע לך‬
‫ולחברך להניח תפילין‪ .‬אך אין דבר‪ ,‬רק נגיע‬
‫לספרד‪ ,‬מקום תחנת הביניים שלנו‪ ,‬ואציע"‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬לא"‪ ,‬הגיבו השניים‪" .‬אתה ממשיך לארצות‬
‫לפיוֹ ־סיטי‪ ,‬עיר‬
‫הברית‪ ,‬לרבי‪ .‬אך אנו ממשיכים ּ‬
‫"לפיוֹ ?" הגיב דוידי‬
‫תיירות מומלצת בעונה זו"‪ּ .‬‬
‫מופתע ומרוגש‪" ,‬איזו השגחה פרטית! הרי אחי‬
‫אפרים גר שם‪ ,‬בוודאי לא תדלגו על מפגש איתו"‪.‬‬
‫"איזה צירוף מקרים"‪ ,‬הנהנו השניים בהסכמה‪.‬‬
‫"איזו השגחה פרטית" הרהר דוידי ונתן להם את‬
‫כתובתו של אפרים‪ .‬בשדה התעופה באראחס‬
‫במדריד נפרדו השניים כשהם מבטיחים לדוידי‬
‫לשמור על קשר‪ .‬דוידי מצא את עצמו בשדה‬
‫תעופה עצום בגודלו‪ .‬הגודל כמעט שלא נתפס‪.‬‬
‫דקות ארוכות‪ ,‬אולי שעה‪ ,‬של עליה וירידה‬
‫במדרגות נעות‪ ,‬נסיעה בתוך מטרו פנימי ואין‬
‫ספור רציפים ושערים‪.‬‬
‫•‬
‫המתנה מורטת עצבים בספרד‪ ,‬ובסופה עלה‬
‫דוידי על מטוס שייקח אותו ל־‪ .770‬בדרך עוד‬
‫הרהר לעצמו אודות צמד הישראלים הנחמדים‬
‫שפגש‪ ,‬אך עם כניסתו ל'בית רבנו שבבל'‪ ,‬ומפגש‬
‫מיידי עם שיעור שבו ישבו כמה מחבריו‪ ,‬נשכחו‬
‫השניים מליבו‪.‬‬
‫•‬
‫ארז ודרור ירדו מכבש המטוס‪" .‬איזו‬
‫פרימיטיביות"‪ ,‬תינה ארז‪" .‬אפילו אצלנו בארץ‬
‫כבר יש 'שרוול' ליציאה מהמטוס ולא מדרגות‬
‫כאלו‪" .‬לאט לך"‪ ,‬אמר דרור‪" .‬התחבר אל הטבע‬
‫ונשום את אווירה של ּפיוֹ ‪ .‬היא לא תחזור אליך‬
‫כל־ כך מהר"‪ ...‬השניים מיהרו לעצור מונית‬
‫תוך הכרזת 'טקסי' באנגלית‪" .‬לאן בעצם אנחנו‬
‫נוסעים? מאיפה נתחיל?"‪ ,‬שאל דרור‪" .‬לא יודע‪.‬‬
‫אולי באמת ניסע קודם לבית חב"ד‪ .‬לפחות יש‬
‫שם מקום חיבור לבדוק מייל‪ .‬שם אולי נקבל‬
‫הדרכה טובה יותר מהספר הלא־יוצלח שרכשתי‬
‫בארץ"‪ .‬רעיון טוב הציע ארז‪ ,‬אך הוא היה יכול‬
‫להיות יותר טוב אם השניים היו מוצאים את‬
‫הכתובת של בית חב"ד‪ .‬חיפוש הפתק נידון‬
‫לכישלון מראש‪ ,‬מאחר שהפתק נשכח כנראה‬
‫בשקית מלאה קליפות פיצוחים שנותרה במטוס‪.‬‬
‫ברחוב הראשי ההומה‪ ,‬עזר להם מישהו‬
‫שדיבר עברית עילגת מלאה ב'שגיאים'‪ .‬הוא‬
‫הנחה אותם כיצד להגיע לבית חב"ד‪ .‬השניים‬
‫נכנסו בחשש־מה‪" .‬שלום לכם חבר'ה‪ .‬ברוכים‬
‫הבאים!" קידם אותם קול לבבי והם שמחו‬
‫לגלות אברך צעיר‪ ,‬חייכן‪ ,‬בעל מוטיבציה פלוס־‬
‫ובעיקרו‪ ,‬החיוך שניבט אליהם היה חיוכו של‬
‫דוידי מהמטוס‪ ,‬רק כמה שנים קדימה‪.‬‬
‫"איך הגעתם לכאן"?! שאל אפרים‪ ,‬שליח‬
‫חב"ד ואחיו של דוידי‪ .‬סיפרו לו השניים‪" .‬איזה‬
‫השגחה פרטית" פלט אפרים‪" .‬איזה צירוף‬
‫מקרים" הנהן דרור וארז חייך לידו‪.‬‬
‫בשלושה שיעורים של אפרים כבר היו‬
‫השניים‪ .‬השליח‪ ,‬מרוב כמיהתו לנסוע אל‬
‫מקור חיותנו ‪ ,770‬החליט ללמד למקורביו‬
‫את 'קונטרס בית רבנו שבבבל'‪ .‬השניים‪,‬‬
‫צעירים חדורי התלהבות‪ ,‬התחננו אל‬
‫אפרים‪" :‬אנחנו משלמים‪ .‬קח אותנו‬
‫לרבי"!‬
‫"בשמחה‪ ,‬אך בתנאי אחד"‪ ,‬דרש‬
‫אפרים‪" .‬נוסעים אחרי החגים‪ ,‬כך שבינתיים‬
‫תוכלו למלא את ההחלטה הטובה שלכם ולהניח‬
‫תפילין בכל יום"‪.‬‬
‫מי פתי ויסרב?‬
‫•‬
‫רגשות מעורבים משמשים בו‪ ,‬בדוידי‪ .‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬הוא עצוב‪ .‬זה לו הלילה האחרון ב־‪.770‬‬
‫מחר בצהריים יהיה בע"ה כבר בדרך לישראל‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬זה עתה נודע לו כי אחיו אפרים‪,‬‬
‫שאותו לא ראה למעלה משנה‪ ,‬קיבל כרטיס‬
‫מתורם עלום שם‪ ,‬והוא מגיע לכאן בשעתיים‬
‫הקרובות‪.‬‬
‫כשהוא שקוע בלימוד שיחה והוגה במילותיו‬
‫הקדושות של הרבי "אלו שהרגש החסידי ניצת‬
‫בהם להיות כאן עד ז' מרחשוון"‪ ,‬הוא מרגיש‬
‫טפיחה קלה על גבו‪.‬‬
‫"אפרים!"‬
‫"דוידי!"‬
‫בחיבוק חם ואוהב נפלו האחים זה על כתפי‬
‫זה‪" .‬ארז‪ .‬דרור‪ .‬מה אתם עושים כאן?"‬
‫השניים סיפרו לו את סיפורם וחתמו במילים‬
‫מוכרות לו וחדשות בפיהם‪" :‬איזו השגחה‬
‫פרטית"‪.‬‬
‫"איזו השגחה פרטית"‪ ,‬אישר אפרים‪.‬‬
‫"איזו השגחה פרטית" הנהן דוידי‪.‬‬
‫והם מיהרו להצטרף למניין לתפילת מנחה‬
‫בבית רבנו שבבבל‪.‬‬
‫משפחה חסידית •‬
‫גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב • ‪15‬‬
‫ה‬
‫ברכה של סיום‪,‬‬
‫ברכה של התחלה‬
‫כנס השנתי של נציגות נשי ובנות חב"ד מרחבי הארץ‪ ,‬נשא‬
‫השנה אופי שונה ומיוחד‪ ,‬בסימן סיום והתחלה‪ .‬סיום פרק‬
‫מוצלח ועשיר‪ ,‬ופתיחת פרק חדש‪ ,‬בתפילה להוספה ועלייה‬
‫מחיל אל חיל‪.‬‬
‫לאחר קריאת פרק התהילים של הרבי‪ ,‬ע"י שליחת הרבי לסיאול‪,‬‬
‫דרום קוריאה‪ ,‬הגב' מוסי ליצמן‪ ,‬הוקרנו מראות קודש בנושא כוחה‬
‫של האישה והשפעתה‪ ,‬לצד קטעי וידאו על מרכזיות האישה בפעילוּת‬
‫בשליחוּת ברחבי העולם‪.‬‬
‫‪ ‬הגב' שרה זילברשטרום סיכמה עשור לפעילות ארגון נשי ובנות‬
‫חב"ד וציינה גם עשרה כללי זהב מנחים (מסגרת)‪ .‬הגב' דבורה בוטמן‬
‫הזמינה את היו"ר הנכנסת הגב' ציפורה וישצקי‪ ,‬שהרחיבה על מעלת‬
‫השותפות בארגון נשי ובנות חב"ד הארצי‪,‬‬
‫הזכות‪ ,‬החובה והברכה שהרבי משפיע על‬
‫השותפים בעשייה בארגון‪ .‬הגב' וישצקי‬
‫הציגה את הגב' הני קרניאל‪ ,‬אשר‬
‫קיבלה על עצמה להיות אשת‬
‫הקשר עם הסניפים‪ ,‬בתמיכה‪,‬‬
‫בעצה‪ ‬ובהעצמה‪ .‬הקהל קיבל‬
‫את היו"ר הנכנסת בהתרגשות‬
‫ובברכת הצלחה‪ .‬הזמרת דנה‬
‫ורון הקדישה שיר ברכה‬
‫מרגש לארגון‪.‬‬
‫נציגת נשי ובנות‬
‫חב"ד באשקלון‪,‬‬
‫השליחה חני‬
‫גורליק‪,‬‬
‫‪ • 16‬משפחה‬
‫נשי‬
‫חסידית • גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב‬
‫שיתפה בפעילות הנשים באשקלון‪ ,‬הציגה את מודל הסניף וסקרה את‬
‫שיטות העבודה‪ .‬בהמשך התקיים דיאלוג מרגש 'מלב של בת' בו דיברו‬
‫בנות הנציגות‪ ,‬שרי ודבורה לאה גורליק מאשקלון שבחן ובמתיקות‬
‫חשפו את המתרחש בליבן של בנות הנציגות‪.‬‬
‫בעקבות כנס חנוכה 'אורות וכללים' שארגון נשי ובנות חב"ד קיים‬
‫באור יהודה‪ ,‬הודו המשתתפות לשליחה הגב' נחמה דינה פרידמן‬
‫מאור יהודה על הפקת האירוע בהצלחה רבה‪ ,‬ונבחר סניף לכנס‬
‫חנוכה תשע"ג – נשי ובנות חב"ד ערד!‬
‫על פעולה הנמשכת מהכנס הארצי הרחיבה הגב' הינדה גערליצקי‬
‫בנוגע למבצע 'אות בספר תורה'‪ .‬הכול נקראו לשותפות בהמשך‬
‫העשייה בארגון ברמה הארצית ובסניפים מתוך שמחה ומרץ להבאת‬
‫הגאולה‪.‬‬
‫מאחורי הקלעים‬
‫הגב' דבורה בוטמן מהנהלת ארגון נשי ובנות חב"ד נשאה דברים‬
‫מרגשים היוצאים מן הלב‪ ,‬כששיתפה את הנציגות בעשייה מאחורי‬
‫הקלעים של הארגון לאורך השנים ובתשובות מהרבי שזכתה לקבל‬
‫באופן אישי אודות הפעילות בארגון‪.‬‬
‫"ב"ה זכינו‪ ,‬כי מאז שנות נשיאותו הראשונה של הרבי פנה הרבי‬
‫לנשי חב"ד בארץ ויסד את ארגוננו‪ ,‬והתווה לנו את הדרך בנתנו לנו‬
‫את אבני הדרך בעבודה‪.‬‬
‫"משנה לשנה גדלה הפעילות‪ ,‬ואז הטילו עלי את התפקיד‪.‬‬
‫הפעילות הלכה והתעצמה מכנס לכנס‪ ,‬ימי עיון בחנוכה‪ ,‬ו' בתשרי‪,‬‬
‫כ"ב בשבט‪ ,‬כנסים של בת מלך ובנות חב"ד‪ ,‬סמינריון ופורומים‬
‫לטהרת המשפחה‪ ,‬קייטנה לאמהות‪ ,‬כנס שבת לנציגות ולשליחות‪,‬‬
‫כנס לבנות השלוחות וכל זאת ע"י כוח אדם‬
‫מצומצם‪ .‬המשאבים הכספיים היו קטנים‬
‫וההוצאות גדולות‪ .‬קיבלנו מכתבי עידוד מהרבי‪:‬‬
‫'תהא פעולה נמשכת ובהוספה‪ ,‬אזכיר על‬
‫הציון'‪.‬‬
‫"יש בדרך עגמת נפש‪,‬‬
‫הלוואות וגירעונות שיש לכסות‪,‬‬
‫אך אנו גאות לשרת בלגיונו‬
‫של מלך‪ ,‬להיות נושאות כליו‪,‬‬
‫ולמרות האתגרים‪ ,‬אנו‬
‫יודעות שמי שזוכה‬
‫להתבטל בפני הרבי ולמלא שליחותה כבת‬
‫חב"ד חוסה בצילו הקדוש‪.‬‬
‫"לפני כעשר שנים‪ ,‬כשראיתי שהפעולות‬
‫גואות ואיני מסוגלת להכיל את הכל‪ ,‬לא‬
‫ראיתי אפשרות לנטוש את המערכה‪,‬‬
‫פחדתי לצער את הרבי‪ .‬ואז פניתי לגב' שרה‬
‫זילברשטרום‪ ,‬שנרתמה למשימה בהסכמת‬
‫הרבנים‪ ,‬וכמוני‪ ,‬ללא שום תמורה כספית‪.‬‬
‫שרה נטלה את המשימה‪ ,‬עם כל העומס‬
‫המוטל עליה‪ ,‬במסירות אין קץ‪ .‬היא קידמה‬
‫ושידרגה את פעולות הארגון במלוא התנופה‪,‬‬
‫הכישורים‪ ,‬הדינמיות‪ ,‬במאור פנים ורוחב‬
‫לב לכל פונה‪ .‬תמיד דאגתי לה‪ ,‬לכוחותיה‪.‬‬
‫כשכתבתי פ"נ באוהל‪ ,‬ביקשתי להצלחתה‪,‬‬
‫ושזה לא יכביד עליה‪.‬‬
‫"היא המשיכה בעבודתה הפורייה‪ ,‬ובשקט‬
‫חיכתה כל הזמן להזדמנות שמישהי תחליף‬
‫את מקומה‪ .‬פחדתי מהיום שתעזוב‪ ,‬עד‬
‫שהקב"ה מסובב הסיבות‪ ,‬נתן לנו את הגב'‬
‫ציפורה וישצקי‪ ,‬שלאחר שנות ניהול רבות‬
‫בבית הספר העל־יסודי 'בית רבקה'‪ ,‬פרשה‬
‫מעבודתה‪ ,‬והיא מצטרפת לעבודת הקודש‪,‬‬
‫לתרום מכישרונותיה ואישיותה הדגולה"‪.‬‬
‫זכויות יותר מחובות‬
‫יו"ר הארגון הנכנסת‪ ,‬הגב' צפורה וישצקי‪,‬‬
‫הוזמנה לשאת דברים‪ ,‬וריתקה את הקהל‬
‫בדבריה המאלפים‪:‬‬
‫"על הפסוק 'אך בגורל יחלק את הארץ'‬
‫מביא רש"י את הגמרא המתארת איך נערך‬
‫הגורל‪ ,‬על־פי רוח הקודש‪ .‬חלוקת ארץ‬
‫ישראל לא הייתה לפי שכל‪ ,‬בקשות או בחירה‬
‫אלא משמיים‪ .‬איפה הייתה הבחירה? בעבודה‬
‫אותה ישקיעו בחבל האדמה שלהם‪ ,‬האם‬
‫ויעבּ דו‪ ,‬יחרשו יזרעו ויפריחו או חלילה‬
‫יעבדו ַ‬
‫האדמה תישאר שוממה‪ .‬בשיחה על גמרא זו‬
‫אומר הרבי ש'ארץ ישראל' הרוחנית‪ ,‬אותה יש‬
‫לעבד‪ ,‬מתחלקת לכל נשמות ישראל‪ .‬אדם לא‬
‫בוחר את תאריך לידתו‪ ,‬הוריו‪ ,‬מקום מגוריו‬
‫ואף לא את מקום עבודתו‪ .‬כל אלו ניתנים‬
‫לו משמיים‪ ,‬אך כל אחד ואחד צריך לברר‬
‫ולהכין את עצמו ואת חלקו בעולם להיות‬
‫דירה בתחתונים לקב"ה‪ .‬יושבות כאן נציגות‬
‫ממקומות שונים בארץ ישראל‪ ,‬ולכל אחת‬
‫יש את ארץ ישראל הרוחנית שאותה צריך‬
‫לחרוש לזרוע ולהפריח‪.‬‬
‫"הרבי יסד את נשי חב"ד זמן קצר אחר‬
‫עלותו על כס הנשיאות‪ .‬במכתביו הרבי קורא‬
‫לנו אגודת נשי חב"ד ולחילופין ארגון נשי‬
‫ובנות חב"ד‪ .‬במילה אגודה אנו שומעים את‬
‫מוטיב האחדות‪ ,‬בכינוי זה הרבי מבקש שנהיה‬
‫מאוגדים ומאוחדים כשבפנינו המטרה לעשות‬
‫רצונו של הרבי – רצונו של הקב"ה‪ .‬הרבי‬
‫קורא לנו גם ארגון – השותפים בארגון אינם‬
‫קיבוץ של מרכיבים‪ ,‬אלא הוויה אורגנית‪.‬‬
‫כל סניף פועל באוטונומיה אך הוא קשור‬
‫לסניפים האחרים‪ ,‬וכל הסניפים קשורים‬
‫למרכז של נשי ובנות חב"ד‪ ,‬וכולנו קשורים‬
‫לרבי ולערכים שהוא הציב בפנינו עד היעד‬
‫הסופי והעיקרי להכין את עצמנו ואת העולם‬
‫כולו לקבלת פני משיח‪.‬‬
‫"זכויות וחובות ירדו כרוכים לעולם‪.‬‬
‫חובותינו הן ההתעסקויות והפעולות‪ ,‬הקדשת‬
‫הכישרונות והזמן לביצוע המשימות‪ ,‬אך‬
‫כידוע‪' ,‬כל המקבל עליו עול תורה מורידים‬
‫ממנו עול דרך ארץ'‪" .‬אדם לעמל יולד" – כדי‬
‫שלא נצטרך לעמול עמל אחר‪ ,‬מוטב שנעמול‬
‫בעמל של הפצת המעיינות ובזה נצא ידי‬
‫חובת העמל‪ .‬כגודל החובות כך‪ ,‬ועוד יותר‪,‬‬
‫גודל הזכויות‪.‬‬
‫"באגרת קודש כותב הרבי אודות פעילות‬
‫נשי‪' :‬אשרי חלקן של כל המתעסקות‪ ,‬גודל‬
‫השכר של המתעסקות אין די באר'"‪.‬‬
‫לתגובות טל' ‪03-9606142‬‬
‫המדור של‬
‫נשי ובנות חב"ד‬
‫בסימן עשר‬
‫הגב' שרה זילברשטרום הציגה את‬
‫עשרת העקרונות לפיהם פועלות נשי‬
‫חב"ד‪:‬‬
‫‪1 .1‬פועלים לפי תוכנית העבודה שהרבי‬
‫עצמו כתב לארגון (אגרות קודש‪ ,‬ו'‪,‬‬
‫רכ"ה)‪.‬‬
‫‪2 .2‬במקרה של התלבטות‪ ,‬פונים לבית‬
‫דין רבני חב"ד‪.‬‬
‫‪3 .3‬במקרה של קושי‪ ,‬כותבים לרבי‬
‫ומבקשים ברכה‪.‬‬
‫‪4 .4‬משתפים בכל מהלך את הוועד הפועל‬
‫והנציגות‪ ,‬ובמקרה הצורך נועצים‬
‫במומחים‪.‬‬
‫‪5 .5‬הארגון הוא של כולן ללא הבדל גיל‪,‬‬
‫מוצא‪ ,‬ייחוס או השקפה‪.‬‬
‫‪6 .6‬הארגון מקשיב ויוזם‪ .‬שומע לצרכי‬
‫הקהילה ומתאים את עצמו‪.‬‬
‫‪7 .7‬הארגון מטפח את הילדות והבנות‪,‬‬
‫באמצעות תנועת הנוער‪ :‬בת מלך –‬
‫בנות חב"ד‪.‬‬
‫‪8 .8‬הארגון מתעד ומוציא לאור חומרים‪,‬‬
‫בחוברות ובתקליטורים‪ ,‬המאפשרים‬
‫לכולם ליהנות מהידע ומההפקות‬
‫שעוצבו על ידי הארגון בכנסים‬
‫ובאירועים‪.‬‬
‫‪9 .9‬הארגון משקיע בכנס הארצי לאלפי‬
‫נשים ובנות‪.‬‬
‫‪1010‬הארגון עובד מתוך עבודת צוות‪,‬‬
‫אהבה והבנה בין כל החברות‪.‬‬
‫עדיין יעדים רבים לפני הארגון‪ :‬בניית‬
‫בית נשי ובנות חב"ד בישראל‪ ,‬הוצאה‬
‫לאור של ספר נשי ובנות חב"ד ותקצוב‬
‫שיטתי של הסניפים‪ ...‬והיעד העיקרי‪:‬‬
‫להכין את העולם‪ ,‬בכל פינה‪ ,‬בכל מיקום‬
‫של סניף‪ ,‬לביאת משיח צדקנו‪.‬‬
‫משפחה חסידית •‬
‫גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב • ‪17‬‬
‫תזונה‬
‫ד"ר רלי אבל‬
‫דיאטנית קלינית ומנהלת היחידה לתזונה ודיאטה‬
‫שרותי בריאות כללית מחוז מרכז‬
‫מאכלים מבריאים‬
‫הם נמצאים בכל מרכול‪ ,‬בכל שוק ואצל כל ירקן • מחקרים רפואיים‬
‫מוכיחים כי אכילתם הסדירה תגן עליך • אפשר להתייחס אליהם כאל‬
‫"תרופה־מונעת" • קבלו את נבחרת המזונות הבריאים • חלק ראשון‬
‫סלק נותן אנרגיה‬
‫הסלק‪ ‬עשיר בחומצה פולית‪ ,‬שהיא ויטמין מקבוצה ‪ ,B‬החיוני לייצור‬
‫תקין של תאי הדם האדומים‪ .‬הסלק עשיר גם בפיגמנט האדום־כהה‪,‬‬
‫הקרוי בטאציאנין‪ ,‬המסייע לגוף להילחם במחלות‪ .‬ממחקרים עולה‪ ,‬כי‬
‫הבטאציאנין יעיל במיוחד כמגן מפני סרטן המעי הגס‪.‬‬
‫מחסור בחומצה פולית עלול לגרום לאנמיה (חוסר־דם)‪ ,‬מחלה הנובעת‬
‫ממיעוט תאי־דם אדומים או מרמה נמוכה של המוגולובין (ההמוגלובין‪,‬‬
‫האדומות "מצטופפות" יתר על המידה בתוך כלי הדם‪ ,‬הן הופכות את הדם‬
‫צמיג מדי‪ .‬הסינאמאלדהיד מונע "הצטופפות" לא רצויה כזו של הכדוריות‬
‫האדומות ובנוסף לכך גם מונע את שחרורה של חומצה מעוררת דלקת‬
‫מקרום התא‪ .‬תכונה זו הופכת את הקינמון‪ ‬למעין "מזון אנטי־דלקתי"‪,‬‬
‫היכול לסייע בהפחתת תסמיני דלקות‪ .‬תכונות אלה של הקינמון הוכחו‬
‫במעבדה‪ ,‬אם כי מידע בבני־אדם חסר‪ .‬קינמון הוא נוגד־חיידקים ונוגד־‬
‫פטריות יעיל וחזק‪.‬‬
‫מחקר בתחום השפעת הריחות על תפקודי המוח שהשווה בין ריחות‬
‫קינמון‪ ,‬מנטה ויסמין העלה כי לעיסת מסטיק קינמון ואף הרחה בלבד של‬
‫הניחוח המתוק־חריף משפרות את יכולות הקשב והריכוז‪ ,‬את העבודה וגם‬
‫את מהירות התגובה של יכולות הראייה־תנועה אצל הנבדקים‪.‬‬
‫קינמון מהווה גם מקור טוב לסיבים תזונתיים‪ ,‬לברזל ולקלציום‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬לסיבים ולקלציום שבקינמון יכולת טובה להיקשר למלחים‬
‫המופרשים מכיס המרה ולסייע בסילוקם היעיל מהגוף‪.‬‬
‫‪ ‬מחקרים אחדים העלו כי הקינמון מאט את קצב העיכול‪ ,‬עובדה‬
‫היכולה למתן את העלייה ברמות הסוכר בדם לאחר הארוחה‪.‬‬
‫סוכרת מסוג ‪ 2‬מתפתחת כאשר התאים מאבדים חלק מהרגישות שלהם‬
‫לאינסולין‪ ,‬ההורמון שמעביר את הסוכר מהדם לתוך התאים‪ .‬במחקרים‬
‫הועלתה ההשערה כי קינמון יכול לשפר את רגישות התאים לאינסולין‬
‫ובכך להקל על חולי סוכרת מסוג ‪ .2‬שלושה מחקרים קליניים מבוקרים‪,‬‬
‫שנערכו על אנשים עם סוכרת מסוג ‪ 2‬העלו תוצאות מעורבות‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫בחלק מהמחקרים נמצאה יעילות טיפולית של הקינמון – ובמקרים‬
‫אחרים לא‪.‬‬
‫מקור מצוין לברזל‪ ,‬לסיבים תזונתיים‪ ,‬למנגן ולוויטמין ‪ .B6‬עלי מנגולד‬
‫הם גם מקור מצוין לוויטמין ‪ ,E‬המאט את ההאטה בתהליכים השכליים‬
‫שלנו‪ ,‬המגיעה עם ההזדקנות‪.‬‬
‫לתשומת־לב מי שסובלים ממחלות בכליות ו‪/‬או בכיס‬
‫המרה‪ :‬מנגולד מכיל כמויות ניכרות של חומרים כימיים‬
‫טבעיים הקרויים אוקסאלאטים‪ .‬כאשר אוקסאלאטים‬
‫מצויים בנוזלי הגוף בכמויות גדולות‪ ,‬הם עלולים לזרז הופעת גבישים‪.‬‬
‫מסיבה זו‪ ,‬מי שסובלים ממחלות בכליות או בכיס המרה‪ ,‬מומלץ שיתייעצו‬
‫עם רופא או רופאה‪ ,‬או דיאטנית‪ ,‬לגבי צריכת כמויות גדולות של מנגולד‪.‬‬
‫רימון מוסיף המון‬
‫מחקרים מעלים כי למיץ הרימון‪ ,‬תכונות נוגדות־חמצון החזקות עד‬
‫פי שלושה מאלה המצויות בתה ירוק וביין אדום‪ .‬הרימון מכיל גם כמויות‬
‫משמעותיות של אשלגן‪ ,‬סיבים תזונתיים וויטמין ‪.C‬‬
‫‪ ‬מנגולד בריא ללב‬
‫לירקות ופירות אחרים)‪.‬‬
‫כדי ליהנות מהתכונות הבריאותיות המסייעות לגוף להילחם בתאים‬
‫סרטניים‪ ,‬עדיף לאכול כרוב טרי (למשל בסלטים) או כבוש‪ ,‬או כרוב‬
‫מאודה קלות (עד חמש דקות)‪ .‬התכונות הבריאותיות של הכרוב אינן‬
‫נשמרות בכרוב המבושל זמן ממושך‪.‬‬
‫קינמון – תבלין למחשבה‬
‫או צבען הדם‪ ,‬הוא חומר חלבוני אדום המקנה לכדוריות הדם האדומות‬
‫את צבען‪ .‬ההמוגלובין מכיל ברזל וממלא תפקיד חשוב בהעברת החמצן‬
‫מהריאות לרקמות הגוף השונות)‪ .‬תסמיני האנמיה‪ :‬חיוורון וחולשה‪.‬‬
‫אנמיה יכולה להופיע באופן עצמאי או כתופעת־לוואי של מחלה אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬כרוב נגד מחלה‬
‫לחומרי מזון המצויים בצמחים (פיטונוטריינטים)‪ ,‬יש תכונות נוגדות‬
‫חמצון המנטרלות רדיקלים חופשיים בגוף לפני שהם מצליחים לגרום‬
‫נזק לדי‪.‬אן‪.‬איי שלנו‪ ,‬לקרומי התא ולמולקולות השומן שבגוף‪ .‬מתברר‬
‫כי הפיטונוטריינטים ממשפחת המצליבים‪ ,‬שהכרוב‪ ‬נמנה עמה‪ ,‬פועלים‬
‫בדרך הרבה יותר עמוקה‪ .‬הם גורמים לגוף להגביר את ייצור האנזימים‬
‫המעורבים בטיהור התאים מרעלים ומתרכובות וחומרים המזיקים להם‪.‬‬
‫לפי מחקרים‪ ,‬אכילת ירקות ממשפחת המצליבים עשויה להפחית את‬
‫הסיכון להתפתחות 'המחלה הידועה' בצורה המיטבית ביותר (בהשוואה‬
‫‪ • 18‬משפחה‬
‫חסידית • גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב‬
‫תכונותיו הבריאותיות של תבלין הקינמון המופק מקליפת העץ‬
‫הנושא שם זה‪ ,‬נובעות משלושה שמנים ייחודיים המצויים בקליפת עץ‬
‫הקינמון‪ .‬שמנים אלה מכילים את החומרים סינאמאלדהיד‪ ,‬סינאמיל‬
‫אצטאט‪ ,‬וסינאמיל אלכוהול‪.‬‬
‫סינאמאלדהיד מסייע לשמור על הדם במצב מיטבי‪ .‬כאשר הכדוריות‬
‫אם ירקות היו מתחרים באליפות הבריאות‪ ,‬המנגולד‪ ,‬שהוא‪ ‬ירק‬
‫ממשפחת הסלקיים‪ ,‬היה זוכה במדליית זהב במספר תחומים בגלל תכולת‬
‫הוויטמינים והמינרלים הגבוהה שלו‪.‬‬
‫‪ ‬בין השאר מכילים העלים‪ ‬אחוז עצום של ויטמין ‪ K‬החיוני לשמירה‬
‫על בריאות העצמות; כמות גדולה של בטא־קרוטן (שחלקה הופך בגוף‬
‫לוויטמין ‪ – )A‬שחיוני לראייה טובה ותורם להגנה מפני סוגים שונים של‬
‫סרטן ומפני נזקי עישון‪.‬‬
‫מנגולד מכיל גם כמות גדולה של מגנזיום‪ ,‬הנחוץ לבריאות השרירים‪,‬‬
‫העצבים והעצמות‪ .‬ואם זה לא מספיק‪ ,‬כוס אחת של עלי מנגולד מבושלים‬
‫מספקת לגוף חצי מהכמות היומית המומלצת של ויטמין ‪ – C‬נוגד חמצון‬
‫טבעי רב עוצמה‪.‬‬
‫ויש עוד‪ :‬המנגולד עשיר באבץ‪ ,‬החיוני לתקשורת העצבית של‬
‫השרירים‪ ,‬לבריאות הלב ומסייע בשמירה על לחץ דם תקין; והוא גם‬
‫שתיית כוס מיץ רימונים ביום במשך שלושה חודשים שיפרה את כמות‬
‫החמצן המגיעה אל שריר הלב‪ ,‬במחקר שנעשה בחולים הסובלים ממחלות‬
‫לב‪.‬‬
‫מספר מחקרים הראו כי שתיית מיץ רימונים תורמת להורדת רמת‬
‫הכולסטרול ולהורדת לחץ הדם‪ .‬נראה כי לרימון יש גם תועלת לסובלים‬
‫מדלקת פרקים‪.‬‬
‫אחד השימושים הנפוצים במיץ רימונים ברפואה העממית הוא לעצירת‬
‫שלשולים‪ .‬לכך לא נמצאו‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬תימוכין מדעיים‪ .‬אבל עדיין –‬
‫טעים לשתות‪.‬‬
‫חולי סוכרת שימו לב‪ :‬ריכוז הסוכר ברימון גבוה‪ .‬לתשומת‬
‫לב מי שמטופלים בתרופות להורדת הכולסטרול‪ :‬שתיית מיץ‬
‫רימונים בקרב המטופלים בתרופות אלו עלולה להגביר את‬
‫הסיכון לפירוק סיבי שריר ושחרורם לזרם הדם‪.‬‬
‫לתשומת־לב מי שנוטלים תרופות דרך הפה‪ :‬בדומה לנטילת‬
‫תרופות בדרך הפה עם מיץ אשכוליות‪ ,‬גם השילוב בין מיץ‬
‫רימונים לתרופות מסוימות אינו מומלץ‪ ,‬מחמת הזהירות‪.‬‬
‫הסיבה‪ :‬חומר המצוי במיץ הרימונים עלול‪ ,‬כך סבורים החוקרים‪ ,‬לעכב‬
‫את פעילות האנזים ‪ CYP3A4‬בדפנות המעי‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬רמת הספיגה‬
‫של התרופה עלולה לעלות לשיעור לא־רצוי‪ ,‬עד לחשש מפני הרעלה‪.‬‬
‫(המשך יבוא אי"ה)‬
‫משפחה חסידית •‬
‫גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב • ‪19‬‬
‫מעשה‬
‫שהיה‬
‫נחמה גרייזמן ז"ל‬
‫מפגש‬
‫ברכבת התחתית‬
‫לא רציתי לגשת אליה‪ ,‬אבל הקול הפנימי לא הרפה •‬
‫משפטים ספורים גרמו לשתי נשמות יהודיות מהפך ואושר‬
‫ז‬
‫הו סיפור אמיתי‪ ,‬אם כי שמות האנשים‬
‫והמקומות שונו מסיבות מובנות‪ .‬הוא‬
‫התרחש בחודש אלול תשל"ג‪.‬‬
‫מיד כשנכנסתי לקרון הרכבת התחתית‬
‫בברונקס שבניו יורק הבחנתי בה‪ .‬היא ישבה‬
‫בפינה וסרגה סוודר ירוק‪ .‬היא נראתה יהודייה‬
‫אך לא הייתי בטוחה במאת האחוזים‪ .‬מאז‬
‫שהרבי הביע את בקשתו – תחינתו‪ ,‬ליתר דיוק‬
‫– שכל אישה ובת יהודייה מגיל שלוש תדליק‬
‫נרות שבת ויום טוב‪ ,‬כל פעם שהייתי פוגשת‬
‫אישה הייתי תוהה האם היא יהודייה ושוקלת‬
‫להציע לה להצטרף למצווה חשובה זו‪.‬‬
‫"דברי איתה על הדלקת הנרות‪ .‬ערב שבת‬
‫היום‪ .‬ממש תיזמון מושלם" אמר קול צלול ורם‬
‫בתוכי‪" .‬הו‪ ,‬שתוק" ענה לעומתו קול רם וצלול‬
‫עוד יותר‪" ,‬אני סחוטה לגמרי ואני רוצה לגמור‬
‫לבדוק את ערימת המבחנים‪ .‬ובכלל‪ ,‬הרי אני‬
‫אפילו לא בטוחה שהיא יהודייה"‪( .‬את מי אני‬
‫מנסה לרמות? אני כמעט בטוחה שהיא יהודייה!)‬
‫"מה יש לך להפסיד? תשאלי – היא כבר‬
‫תאמר לך‪ .‬אם היא לא יהודייה תוכלי לבדוק את‬
‫המבחנים במצפון שקט‪ .‬אם היא כן את אמורה‬
‫לשמוח על ההזדמנות שנפלה בחלקך"‪.‬‬
‫"אבל פשוט אין לי מצב רוח‪ .‬אני גם בטוחה‬
‫שהיא מדליקה נרות שבת בעצמה בין כה וכה‪.‬‬
‫אם אפנה אליה ואשאל אותה אם היא יהודייה‬
‫ואם היא מדליקה נרות שבת‪ ,‬היא תחשוב שאני‬
‫קצת 'מסובבת'"‪.‬‬
‫הידקתי את שיניי וצעדתי לעבר הקצה‬
‫הרחוק ביותר של הקרון כדי להתעלם מהויכוח‬
‫הלוהט של שני הקולות הפנימיים‪ .‬הוצאתי את‬
‫ערימת המבחנים וניסיתי לשכוח את האישה‬
‫‪ • 20‬משפחה‬
‫הסורגת סוודר ירוק‪ ,‬אך זה כמובן לא עזר;‬
‫תחושת האשמה גברה עלי‪" .‬ובכן‪ ,‬את אוהבת‬
‫לקרוא לעצמך חב"דניקית‪ .‬ברגעים אלו בוודאי‬
‫שאינך מתנהגת כיאות לכינוי זה"‪.‬‬
‫"אבל אף אחד אינו מושלם‪ .‬מה אתה רוצה‬
‫ממני? אינני יכולה לדבר עם כל נערה או אישה‬
‫יהודייה שאני פוגשת בדרכי‪ .‬אני כל־כך עייפה‪,‬‬
‫האם לא מגיע לי קצת זמן מנוחה משלי? כיצד‬
‫אוכל בכלל לשכנע מישהי כשאין לי מצב־רוח‬
‫לזה בכלל? עזוב אותי ודי"‪.‬‬
‫התנפלתי על דפי המבחנים‪ .‬באמצע בדיקת‬
‫המבחן השלישי נפל צל על הדף‪ .‬הרמתי את‬
‫עיניי‪ ,‬הו‪ ,‬לא! זו הייתה הגברת‪ ,‬כשחצי הסוודר‬
‫הסרוג תחוב בתוך סל קניות מפלסטיק‪" .‬סליחה‪,‬‬
‫האם הרכבת עוצרת ברחוב ה־‪"?23‬‬
‫"נראה לי שכן"‪ ,‬מלמלתי ומיהרתי להמשיך‬
‫בעבודתי‪ .‬האישה עברה אל הקרון השני‪ .‬בקרון‬
‫שלנו היו רק מספר נוסעים‪ ,‬אולי היא אוהבת‬
‫יותר אנשים בסביבתה‪ ,‬הרהרתי‪.‬‬
‫כעת הייתי רגועה‪ .‬לא מצפים כי ארוץ אחר‬
‫מישהי אל קרון אחר‪ ,‬נכון? אפילו מצפוני הקפדן‬
‫אינו יכול לתבוע זאת‪ .‬אם פוגשים מישהי זה‬
‫משהו אחר; אך אינני חייבת לרדוף אחרי כל‬
‫אישה ובת יהודייה‪ .‬הבה נהיה מציאותיים‪.‬‬
‫כבר עברתי על מחצית המבחנים כשלפתע‬
‫נשמעה הודעה במערכת הכריזה‪:‬‬
‫"יש לנו תקלה במערכת האיתות והרכבת‬
‫לא יכולה להמשיך בדרכה‪ .‬הנוסעים מתבקשים‬
‫לרדת בתחנה הקרובה‪ ,‬ברחוב ה־‪ ,110‬ולקחת‬
‫את הרכבת המקומית אל התחנה ברחוב ה־‪,96‬‬
‫שם תוכלו להחליף לרכבת המהירה"‪.‬‬
‫הנוסעים החליפו מבט מאוכזב השמור‬
‫חסידית • גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב‬
‫למצבים מרגיזים מעין אלה‪.‬‬
‫בעודי ממתינה בתוך הקהל לרכבת המקומית‬
‫נעמדה לה הגברת בדיוק לידי‪" .‬אני חושבת‬
‫שמישהו מנסה לרמוז לי משהו‪ .‬זה לא צירוף‬
‫מקרים‪ .‬האם לעיתים קרובות נותן לך ה' כל־כך‬
‫הרבה הזדמנויות לתקן טעות"?‬
‫בלי רצון נזכרתי בשיעור שרק אמש לימדתי‬
‫את תלמידותיי‪ ,‬תלמידות כיתה ד'‪ .‬השיעור עסק‬
‫בעשרת הניסיונות שנתנסה בהם אברהם אבינו‪.‬‬
‫בהתלהבות הסברתי לתלמידותיי הצעירות שאנו‬
‫תמיד מקבלים ניסיונות מלמעלה כדי לראות כמה‬
‫חזקה אמונתנו‪ ,‬כמה עז רצוננו לקיים את מצוות‬
‫הבורא‪ .‬כל ניסיון נראה קשה מנשוא‪ ,‬כמעט לא‬
‫אפשרי לביצוע‪ .‬אך לו את רק מראה ליצר הרע‪,‬‬
‫מי כאן בעל־הבית האמיתי‪ ,‬כל הבעיות והקשיים‬
‫נמוגים מאליהם‪ .‬כשחשבתי על כך כמעט‬
‫והתכווצתי מבושה‪ .‬מה היו תלמידותיי חושבות‬
‫לו ידעו כיצד מורתם לא עמדה בניסיון?‬
‫"עכשיו או לעולם לא"‪ .‬נשמתי עמוק ופניתי‬
‫אל הגברת בחיוך ידידותי‪" ,‬כעת יקח לנו זמן‬
‫רב עד שנגיע הביתה‪ .‬קודם כל נצטרך להמתין‬
‫לרכבת המקומית‪ ,‬אחר כך לרכבת המהירה‪ .‬היום‬
‫ערב שבת ויש לי המון סידורים‪ .‬אני לא רוצה‬
‫לאחר"‪ .‬היא הנהנה בהסכמה ואף הוסיפה "ואני‪,‬‬
‫אחרי שאגמור את כל הסידורים במנהטן‪ ,‬עדיין‬
‫צריכה לחזור לברונקס"‪.‬‬
‫"אגב‪ ,‬את מדליקה נרות שבת?" זהו‪ .‬אמרתי‬
‫את זה‪.‬‬
‫תגובתה הייתה ישירה‪" .‬כן‪ ,‬אני מדליקה‪ .‬בתי‬
‫סוזן התקרבה ליהדות לאחרונה והיא ביקשה‬
‫ממני להתחיל להדליק נרות‪ .‬את מלמדת בבית‬
‫ספר היהודי? ראיתי אותך עולה ברחוב ה־‪".241‬‬
‫"כן‪ ,‬אני מלמדת כיתה ד'"‪ .‬הרגשתי מטופשת‬
‫למדי ככל שחששותיי גוועו נוכח החביבות‬
‫שהפגינה‪" .‬אני אוהבת את העבודה‪ ,‬אך הנסיעות‬
‫הם כאב ראש לא קטן‪ .‬אגב‪ ,‬האם גם סוזן‬
‫מדליקה נרות שבת?"‬
‫"לא‪ .‬רק אני מדליקה‪ .‬רק אמהות חייבות‬
‫להדליק‪ ,‬לא?"‬
‫"שמעת פעם על חסידי חב"ד־ליובאוויטש‬
‫בברוקלין?"‬
‫"בטח! לפני שבע שנים חסיד חב"ד אחד‬
‫סייע לבתי סוזן ללכת לקייטנה דתית בהרי‬
‫הקטסקילס"‪.‬‬
‫"אני שייכת לחסידות חב"ד‪ .‬הרבי שלנו פתח‬
‫במבצע שמטרתו לעודד כל ילדה יהודייה מגיל ‪3‬‬
‫בערך להדליק נרות שבת ויום־טוב‪ ,‬בנוסף לנשים‬
‫הנשואות‪ .‬אולי גם סוזן תוכל להדליק נרות?"‬
‫"היא תהיה מאושרת! באמת‪ .‬ילדתי החמודה‬
‫פשוט אוהבת לקיים כל מצווה‪ .‬את ממש מתוקה‬
‫שסיפרת לי‪ .‬אינני יכולה לחכות עד שאגיע‬
‫הביתה ואספר לה"‪.‬‬
‫הייתי צריכה להרגיש נפלא‪ ,‬אך הרגש העיקרי‬
‫שהרגשתי היה בוז עצמי‪ ,‬כשנזכרתי במחשבות‬
‫שמילאו אותי רק לפני רבע שעה‪ .‬ניסיתי לתקן‬
‫את המעוות‪.‬‬
‫"את יודעת מה מברכים על הנרות?"‬
‫היא נאנחה‪" .‬מעולם לא למדתי לקרוא‬
‫עברית‪ ,‬אז אני מדליקה את הנרות וסוזי אומרת‬
‫את הברכה בשבילי"‪ .‬הוצאתי פנקס ותלשתי‬
‫ממנו דף‪" .‬אכתוב לך את הברכה באותיות‬
‫אנגליות כך שתוכלי לומר אותה בעצמך"‪.‬‬
‫היא הסתכלה בי במבט מלא תודה‪" .‬יש לי‬
‫מזל היום! אני כל־כך שמחה שהייתי צריכה לרדת‬
‫העירה לסידורים וכך פגשתי בך"‪ .‬כששמעתי את‬
‫דבריה הקול הפנימי נעשה נוזף ותובעני וידעתי‬
‫שמהיום והלאה הוא לא יניח לי עוד במצבים‬
‫כאלה‪.‬‬
‫"ומה שמך?" היא שאלה אותי תוך כדי‬
‫המתנה לרכבת המהירה ברח' ה־‪ .96‬אמרתי לה‬
‫את שמי והסברתי בביישנות ששם המשפחה‬
‫ישתנה בקרוב‪ ,‬כי בעוד כמה שבועות אני עומדת‬
‫להתחתן עם תלמיד־ישיבה חבד"י‪ .‬מבלי לחשוב‬
‫הוספתי "אולי תבואי עם סוזן לחתונה? אשמח‬
‫מאוד לראות אתכן"‪.‬‬
‫דמעות עמדו בעיניה כשבירכה אותי במזל־‬
‫טוב‪" .‬את יודעת‪ ,‬מעולם לא הייתי בחתונה‬
‫חסידית‪ ,‬אשמח מאוד לבוא וסוזן בוודאי תהיה‬
‫מאושרת! אני כל־כך מודה לך‪ .‬את בטוחה שזה‬
‫בסדר?"‬
‫לא אאריך עוד – החלפנו כתובות‪ ,‬ובמשך‬
‫שארית הנסיעה המשותפת סיפרה לי הגב'‬
‫פרידברג את סיפור חייה העצוב‪ .‬בעלה נהרג‬
‫בתאונת דרכים לפני שבע שנים והיה עליה לגדל‬
‫בעצמה‪ ,‬בסיוע תמיכה ממשלתית‪ ,‬את סוזן –‬
‫כיום בת ‪ 17‬המסיימת תיכון‪ ,‬ואת אדריאן בת‬
‫ה־‪ .22‬תינוקה הראשון היה בן והוא מת בלידה‪.‬‬
‫למרות שרצתה להעניק לבנותיה חינוך יהודי היא‬
‫לא יכלה לעשות זאת בשל שכר הלימוד הגבוה‪.‬‬
‫בכעס ואכזבה היא פנתה לכת נוצרית מסוימת‬
‫שבה השתוקקו מאוד‪ ,‬כמובן‪" ,‬לקרב" נשמות‬
‫יהודיות‪ .‬היא הפנתה עורף ליהדותה; אדריאן‬
‫התגוררה במנהטן ולמדה בקולג' העירוני‪.‬‬
‫אך לאחרונה זוג צעיר שהתקרב ליהדות‬
‫הגיע לגור בבנין בו התגוררה‪ .‬הם התיידדו עם‬
‫סוזי‪ ,‬ובסיועם ובעידודם היא התקרבה אף היא‬
‫למורשת אבותיה‪ .‬בני הזוג לימדו אותה על‬
‫השבת ונושאים נוספים ביהדות וסוזי הביאה‬
‫הביתה אורה ושמחה‪.‬‬
‫נפרדנו ברחוב ה־‪ 23‬ובהמשך הנסיעה לא‬
‫יכולתי לחשוב על כלום מלבד המאבק הפנימי‬
‫שהיה לי‪ .‬ידעתי שאני לא היחידה‪ .‬אנשים ונשים‬
‫רבים חשים לא בנוח לגשת ליהודי זר‪.‬‬
‫אנו מוצאים אין־ספור של תירוצים למנוע‬
‫מאיתנו ליצור את הקשר‪ .‬ה"אני" האמיתי שלנו‬
‫יודע שזהו ניסיון; שזו זכותנו וחובתנו כיהודים‬
‫לעסוק בצדקה רוחנית‪ .‬מי היה מהסס לרגע‬
‫לחלוק את פיתו האחרונה עם יהודי הגווע‬
‫ברעב? אולם כאשר מדובר בהענקת המים החיים‬
‫של התורה המרווים את הצימאון הבוער בלבו‬
‫של כל יהודי‪ ,‬אנו מהססים ומתלבטים ולא‬
‫עושים מאום‪ .‬כמה נשים ובנות יהודיות ברכבות‬
‫התחתיות‪ ,‬באוטובוסים‪ ,‬בסופרמרקטים‪ ,‬עדיין‬
‫מחכות שאני או את ניגש אליהן ונספר להן על‬
‫הדלקת נרות שבת? כיצד נחזק את כוח רצוננו‪,‬‬
‫את נשמתנו האלוקית?‬
‫רעיון חסידי מפורסם אומר כי ככל שהמטרה‬
‫חשובה יותר‪ ,‬הקשיים גדולים יותר‪ .‬אם הקושי‬
‫המעכב אותך מביצוע מעשה טוב נראה בלתי‬
‫עביר‪ ,‬הרי זו כמעט הוכחה לכך שהמעשה חייב‬
‫להיעשות‪ .‬אחרת‪ ,‬מדוע איכפת לו לרע כל־כך עד‬
‫שהוא מתאמץ כל־כך לעצור אותך מלבצע אותו?‬
‫באותו יום שישי הגעתי לביתי ‪ 15‬דקות‬
‫מאוחר מן הרגיל‪ ,‬אך בכלל לא היה איכפת לי‪.‬‬
‫רצונכם לדעת את סוף הסיפור? ביום ראשון‬
‫התקשרה אלי הגב' פרידברג והודתה לי שוב‬
‫ושוב על אדיבותי‪ ,‬וכי היא וסוזי סופרות את‬
‫הימים עד לחתונתי‪ .‬סיפרתי לה על ה"פגישה עם‬
‫חב"ד"‪ ,‬סוף שבוע המתקיים פעם בשנה מטעם‬
‫חב"ד־ליובאוויטש לסטודנטים המעוניינים‬
‫בנושאי יהדות וחסידות‪ .‬ה"פגישה" תיערך‬
‫כמה שבועות אחרי חתונתי והזמנתי את סוזן‬
‫להשתתף‪.‬‬
‫שתיהן הגיעו לחתונה ונהנו עד מאוד‪ ,‬סוזי‬
‫גם השתתפה בסוף השבוע ונהנתה (למרות‬
‫שלא הסכימה עם כל דברי המרצים) ולאחר־מכן‬
‫המשיכה להשלמת לימודי יהדות במכון "בית‬
‫חנה" שבמיניסוטה‪.‬‬
‫מאז ששבה ממיניסוטה הגיעה סוזן במשך‬
‫שבתות רבים לקראון הייטס כדי לבלות את‬
‫השבת‪ .‬מפעם לפעם אמה התקשרה אלי כדי‬
‫לספר לי שבתה מרגישה כמו אדם חדש‪ ,‬להודות‬
‫לי על תשומת ליבי ולהרעיף עליי ברכות‬
‫ותשבחות‪ .‬הן הכשירו את המטבח והרחיבו את‬
‫ידיעותיהן ביהדות‪ .‬בעזרת שכנה בעלת רצון‬
‫טוב‪ ,‬הגב' פרידברג למדה לקרוא עברית וכך‬
‫נפרשו חיים חדשים לפני שתי נשמות יהודיות‬
‫מאושרות‪.‬‬
‫כיצד אוכל לשכוח את אותה נסיעה ברכבת‬
‫התחתית? האם אעז פעם להתעלם שוב מאותו‬
‫קול פנימי? האם אוכל להרשות זאת לעצמי?‬
‫האם את יכולה?‬
‫• חב"ד‪.‬אורג‬
‫משפחה חסידית •‬
‫גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב • ‪21‬‬
‫ביניהם‬
‫שכינה‬
‫שרה חנה רדיקליף‬
‫דמיינו שיום‬
‫אחד הנישואין‬
‫ישתפרו‬
‫במקום לחכות שבן או בת הזוג ישנו מצב לא־טוב בשלום הבית‪ ,‬כדאי ליטול יוזמה‬
‫ולעשות את הניתן • הימנעות מחשיבה שלילית והתמקדות בתמונות שמחות וחיוביות‬
‫יעשו חלק גדול מהשיפור • כתבה המיועדת למי ששואף לשפר את חיי הנישואין‬
‫י‬
‫ש תקופות בהן הנישואין הם דבר רגיש‬
‫במיוחד‪ .‬בתקופות טובות‪ ,‬בעל ואשתו‬
‫מסתדרים בהרמוניה ומתעלמים מפגיעות‬
‫ועלבונות קטנים‪ .‬בתקופות רעות‪ ,‬בני הזוג‬
‫חווים קונפליקטים‪ ,‬הם נהיים ביקורתיים באופן‬
‫מופרז זה כלפי זה ובעיות קטנות מתנפחות לכדי‬
‫כלי מחזיק ברכה‬
‫‪ ...‬לאחר בקשת סליחתו‪ ,‬ובהקדים הידוע בעניין גודל השלום שבשביל זה ניתנה כל התורה‪,‬‬
‫וכפסק הרמב"ם סוף הלכות חנוכה ולא עוד אלא שזהו דבר משנה כלי מחזיק ברכתו של הקב"ה‪,‬‬
‫ארשה לי לעורר אותו ולזרזו על החיזוק להרבות השלום בביתם‪ ,‬היינו כפשוטו בהנוגע לו ואל‬
‫זוגתו תחי'‪ ,‬שכנראה מבין השיטים וגם מבין שיטת השיחה שהיתה לי כאן ומצב רוחה (שטימונג)‪,‬‬
‫כדאית ההשתדלות יתירה מצדו להיות וותרן במידותיו ולהתייגע ככל יכולתו בזה‪ .‬וכבר ידועה‬
‫ההוכחה וגם בנגלה דתורה מגודל עניין זה‪ ,‬מה שאמרו רז"ל שאמר הקב"ה מצוה למחוק שמו‬
‫הגדול הנכתב בקדושה ודווקא שם המפורש ודווקא על ידי כהן‪ ,‬ובלבד להטיל שלום בין איש‬
‫לאשתו‪ ,‬ואפילו כשהאישה מתנהגת באופן דקנוי ח"ו‪.‬‬
‫ועל אחת כמה וכמה באישה צנועה שגידלה את בני ביתה לחסידות‪ ,‬שכל ההשתדלות בזה‬
‫מצווה רמה ונישאה‪.‬‬
‫ותקוותי שישמחני בבשורה טובה שעושה ככל יכולתו‪ ,‬ומתאים להוראת רז"ל שנשים דעתן‬
‫קלה‪ ,‬ישמח לב זוגתו תחי' באופן המתאים לה‪ ,‬היינו לא דורך אנגעצויגענקייט (=לא על ידי מתח)‬
‫כי אם דווקא על ידי הסברת פנים וכו'‪.‬‬
‫ובוודאי שורותיי אלו המעטות בכמות גם כן תספקנה ואחכה לבשורות טובות‪.‬‬
‫בברכת הצלחה בכל האמור‪.‬‬
‫(אגרות קודש י"ב עמוד ש"א)‬
‫‪ • 22‬משפחה‬
‫חסידית • גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב‬
‫קטסטרופות ממש‪ .‬קל לגלוש לתקופה שלילית‪,‬‬
‫אך מאוד קשה לצאת מתקופה כזו‪ .‬ההילוכים‬
‫ננעלים‪ .‬עין רעה מופנית כלפי כל דבר‪ .‬מערכת‬
‫היחסים מתקלקלת‪.‬‬
‫תכופות‪ ,‬במשך תקופות שליליות בני הזוג‬
‫מרגישים מיואשים‪" .‬לעולם לא הייתי צריך‪/‬‬
‫צריכה להתחתן עם האדם הזה‪ .‬אני תקוע‪/‬ה‬
‫במצב אומלל‪ .‬לעולם לא אחווה אהבה ואחווה‪,‬‬
‫שלום ורעות אמיתיים"‪ ...‬תודעתו של האדם‬
‫מוצפת במחשבות שחורות וליבו כואב‪ .‬בדרך‬
‫כלל הסובל או הסובלת ממתינים לבן או בת‬
‫הזוג שישנה את המצב ויחליף הילוך כדי להוציא‬
‫את שניהם מן הבור האפל שלתוכו נקלעו‪.‬‬
‫אולם ההמתנה עשויה להיות ארוכה – לפעמים‬
‫אינסופית‪ .‬מוטב לקחת את העניינים בידיים‬
‫ולעשות משהו‪.‬‬
‫שנה את המצב‬
‫בעצמך!‬
‫במקום לחכות לבעל או לאישה שיצילו את‬
‫הנישואין שלכם‪ ,‬בידיכם האפשרות לעשות‬
‫זאת בעצמכם‪ .‬את או אתה מסוגלים – לגמרי‬
‫בעצמכם – לשנות תקופה שלילית לתקופה‬
‫חיובית‪ .‬דבר זה נכון בין שהתקופה נמשכה יום‬
‫או שהיא נמשכת כבר עשור שלם‪ .‬זה נכון בין‬
‫אם הבעיות בנישואין שלכם הן מינוריות יחסית‪,‬‬
‫או שהן רציניות וחמורות‪ .‬זה נכון בין שאתם‬
‫הולכים כעת לייעוץ מקצועי או להדרכה רבנית‬
‫או שאתם מנסים להתמודד עם המצב לבד‪.‬‬
‫במלים אחרות‪ ,‬אין כל עכבות להצלחתך‪.‬‬
‫אינני טוענת שאתה יכול – לגמרי בלי קשר‬
‫לבן או בת זוגך – ליצור נישואין‬
‫טובים (לדוגמא‪ ,‬אם הבעל‬
‫או האישה נוהגים‬
‫קבוע‬
‫באופן‬
‫לנהוג בהזנחה‪ ,‬בחוסר אחריות‪ ,‬להתפרץ בכעס‬
‫וכדומה‪ ,‬נישואיכם בהכרח יסבלו מכך)‪ .‬אינני‬
‫אומרת אפילו שאתה יכול לגמרי לבדך להציל את‬
‫נישואיך (לדוגמא‪ ,‬יתכן שאין לך שום אפשרות‬
‫לעשות משהו במקרה של בן זוג שמתעלל בך‬
‫חלילה)‪ .‬אני כן אומרת שביכולתך – לגמרי לבדך‬
‫– לשנות תקופה שלילית לתקופה חיובית‪ .‬זהו‬
‫הישג חשוב אפילו בנישואין קשים או אפילו‬
‫כאשר הנישואים מוכרחים להסתיים‪ .‬עבור‬
‫נישואים ממוצעים‪ ,‬היכולת הזו היא דבר‬
‫נפלא כיוון שהיא עוזרת לשמור‬
‫אתכם באזור האושר הרבה‬
‫יותר ימים בשנה!‬
‫איך עושים‬
‫זאת?‬
‫הצעד הראשון‬
‫הוא לרוקן את‬
‫התודעה מחשיבה‬
‫שלילית‪ .‬השתמש‬
‫בכוח הדמיון כדי לראות אותך ואת בן‪/‬בת‬
‫זוגך חיים בהרמוניה בתקופתכם הטובה ביותר‪.‬‬
‫התמקד בתמונה הזו יומם ולילה‪ .‬שים לעצמך‬
‫תזכורות בבית כדי לעזור לך להרגיש ממוקד‬
‫בתמונה החיובית הזו‪ :‬תפילה לבית שליו ורגוע‬
‫על שלט קיר במסדרון‪ ,‬תמונה של יום נישואיכם‬
‫על המקרר‪ ,‬שיר מיוחד בחדרכם‪ ,‬פתק קטן על‬
‫הסימנייה שלך – כל דבר שתוכל לחשוב עליו‬
‫שיזכיר לך להשתמש בדמיונך באופן חיובי‪.‬‬
‫תמונות חיוביות יוצרות פתח לאלוקים‪.‬‬
‫אנו יכולים לסגור את השערים לברכות בכך‬
‫שנאמין שאלוקים "לא יכול" לעזור לנו‪ .‬הקדוש־‬
‫ברוך־הוא ברא את היקום ואת החיים עצמם‬
‫– הוא יכול גם לרפא תקופה רעה בנישואים‪.‬‬
‫דמיינו לכם את התמונה שנתרפאה ובקשו ממנו‬
‫יתברך לגרום לזה לקרות‪ .‬בטחו באופן מלא בכך‬
‫שהקדוש־ברוך־הוא מסוגל לחולל את הנס הזה‪.‬‬
‫אל תדאגו ביחס למציאות העכשווית שלכם‪ .‬אל‬
‫תשתמשו ברציונליזציה כדי להסביר לעצמכם‬
‫מדוע זה לא יכול לעבוד בסיטואציה שלכם‪ .‬לכו‬
‫אל מעבר לרציונאלי‪ ,‬אל תחום האמונה‪ ,‬שכן‬
‫זהו המקום שבו תמצאו את גמולכם האמיתי‪.‬‬
‫אם לא תעבדו על כך באופן פעיל‪ ,‬טבעי בהחלט‬
‫שפסימיזם והלך רוח שלילי ימלאו את תודעתכם‬
‫כאשר בן או בת זוגכם לא מתנהג‪/‬ת באופן‬
‫שמשביע את רצונכם‪ .‬דבר זה לא יקרה מעצמו‬
‫– עליכם לנווט בכוח את חשיבתכם לכיוון חיובי‬
‫כאשר היא רוצה ללכת לכיוון האחר!‬
‫מחשבות שליליות‬
‫– החוצה!‬
‫מחשבות ותמונות שליליות הן כמו צורה של‬
‫תפילה שלילית השמה את הבעיה "בחוץ" כל‬
‫היום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מחשבות ותמונות חיוביות‬
‫הן קריאה בלתי פוסקת לה' לשלוח אליך דברים‬
‫טובים וחיוביים‪ .‬לתמונות מנטאליות יש כושר‬
‫משיכה מיוחד והן נוטות להביא להתממשות‬
‫במציאות של מה שאנו מדמיינים לעצמנו‪ .‬החזקת‬
‫תמונת נישואים חיובית בתודעה – במשך שעות‪,‬‬
‫ימים‪ ,‬שבועות‪ ,‬חודשים ואף שנים‪ ,‬אם יש צורך‬
‫בכך – יש בכוחה לעזור להביא את התמונה הזו‬
‫לכדי התממשות בחייך‪ .‬התמונות המנטאליות‬
‫הללו‪ ,‬כשהן מלוות בתפילה‪ ,‬במעשים חיוביים‬
‫ובסבלנות‪ ,‬עשויים לעזור לך לשבור תקופות‬
‫שליליות ולהיכנס לתקופות חיוביות‪ .‬אין ספק‬
‫שהדבר יביא לשגשוג ופריחה שלכם ושל חיי‬
‫הנישואין שלכם‪.‬‬
‫• חב"ד‪.‬אורג‬
‫משפחה חסידית •‬
‫גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב • ‪23‬‬
‫טעים‬
‫להכיר‬
‫קוראות משפחה חסידית משתפות אתכן ממטעמיהן‬
‫ממטבחה של‬
‫בת שבע‬
‫מי אני‬
‫ומה שמי?‬
‫שמי‪ :‬בת שבע מקוביצקי‬
‫גרה ב‪ :‬מגדל העמק‬
‫עיסוק‪ :‬סייעת בגני ילדים‬
‫תחביבים‪ :‬לאפות‪ ,‬לקרוא ספרים‪,‬‬
‫לשחק ולבלות שעות איכות עם‬
‫ילדיי ובעלי‪.‬‬
‫סלט צנוברים‬
‫המצרכים‪:‬‬
‫‪ 500‬גרם צנוברים‬
‫‪ 1‬קופסת שימורים זיתים שחורים חתוכים‬
‫‪ 1‬קופסת שימורים זיתים ירוקים חתוכים‬
‫עגבניות שרי חתוכות לרבעים‪.‬‬
‫חומץ‪ ,‬פלפל שחור‪ ,‬פפריקה חריפה‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫קולים את הצנוברים במחבת עם מעט שמן‪.‬‬
‫שמים את כל החומרים בקערה ומתבלים עם‪:‬‬
‫חומץ‪ ,‬פלפל שחור ומעט פפריקה חריפה‪.‬‬
‫סלט חצילים‬
‫המצרכים‪:‬‬
‫‪ 2‬חצילים בגודל גדול־בינוני‬
‫לרוטב‪:‬‬
‫‪ • 24‬משפחה‬
‫‪ 2‬קופסאות רסק עגבניות‬
‫מעט חומץ‪ ,‬מלח‪ ,‬פלפל שחור‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫חותכים את החצילים בקליפתם לקוביות‬
‫ומטגנים בשמן עמוק‪.‬‬
‫לאחר הטיגון שמים את הקוביות המטוגנות‬
‫בסיר קטן‪ ,‬מוסיפים את הרסק‪ ,‬החומץ‬
‫והתבלינים ומבשלים על אש נמוכה בין ‪ 5‬ל־‪7‬‬
‫דקות‪.‬‬
‫עוגת קסטה חלבית‬
‫המצרכים‪:‬‬
‫‪ 1‬חבילה כפולה של ביסקוויטים פתי־בר‬
‫מעט חלב‬
‫‪ 4‬כפות קקאו‬
‫‪ 4‬כפות מים‬
‫‪ 100‬גרם חמאה‬
‫‪ 200‬גרם שוקולד מריר‬
‫‪ 1‬מרגרינה בלי מלח‬
‫‪ 2‬גבינה ‪9%‬‬
‫‪ 2‬כפיות תמצית וניל‬
‫‪ 4‬ביצים‬
‫½‪ 1‬כוס סוכר‬
‫‪ 4‬כפות סוכר‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫פורסים חבילה של ביסקוויטים בתבנית‬
‫‪ .30/30‬מטפטפים מעט חלב על הביסקוויטים‬
‫(לחילופין‪ ,‬אפשר לטבול את הביסקוויטים בקפה‬
‫עם מים)‪.‬‬
‫בכלי אחד‪ :‬מביאים לרתיחה על אש קטנה‪4 :‬‬
‫כפות סוכר‪ 4 ,‬כפות קקאו‪ 4 ,‬כפות מים‪ .‬מוסיפים‬
‫את החמאה‪ ,‬ממיסים‪ ,‬מערבבים ומקררים‪.‬‬
‫חסידית • גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב‬
‫בכלי שני‪ :‬ממיסים על אש נמוכה שוקולד‬
‫מריר ומרגרינה‪ .‬מערבבים ומקררים‪ .‬מוסיפים‬
‫גבינה‪ ,‬תמצית וניל‪ 4 ,‬חלמונים ומערבבים‪.‬‬
‫בכלי שלישי‪ :‬מקציפים ‪ 4‬חלבונים וכוס וחצי‬
‫סוכר‪.‬‬
‫מוסיפים את הקצפת לכלי עם תערובת‬
‫השוקולד‪.‬‬
‫שופכים על הביסקוויטים את תערובת‬
‫השוקולד והגבינות‪.‬‬
‫אפשר לעטר בפירורי שוקולד‪.‬‬
‫החלות הטעימות‬
‫של אחותי נחמי‬
‫המצרכים‪:‬‬
‫‪ 2‬ק"ג קמח מנופה‬
‫‪ 2‬כפות מלח‬
‫‪ 2‬שמרית‬
‫‪ 5‬כפות סוכר‬
‫‪ 6‬כוסות מים פושרים‬
‫‪ 1‬כוס שמן‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫לאחר ניפוי הקמח‪ ,‬מערבבים בו את המלח‬
‫עד שנבלע‪.‬‬
‫מוסיפים שמרית וסוכר ומערבבים‪.‬‬
‫מוסיפים שמן ומים ולשים‪ .‬במידת הצורך‬
‫מוסיפים מים וקצת שמן‪.‬‬
‫מפרישים חלה (אגרוף של בצק)‪.‬‬
‫לשים בקערה את העיסה‪ ,‬עוטפים בניילון‬
‫ומשאירים לתפוח‪( .‬לזירוז ההתפחה אפשר‬
‫לשים קופסת גפרורים‪ ,‬כשהגופרית כלפי מטה‪,‬‬
‫על גבי הניילון‪ .‬למשך ‪ 20‬דקות)‪.‬‬
‫יוצרים את צורת החלות‪ ,‬מושחים למעלה‬
‫בביצה‪ .‬אפשר להוסיף גם שומשום‪ .‬מתפיחים ‪20‬‬
‫דקות נוספות‪.‬‬
‫אופים בתנור שחומם מראש למשך ‪ 40‬דקות‬
‫(חלה קטנה למשך ‪20‬־‪ 25‬דקות)‪.‬‬
‫משאירים את התנור סגור ב־‪ 15‬הדקות‬
‫הראשונות‪ ,‬כדי לא להרוס את האפייה‪.‬‬
‫עוגת גלידה פרווה‬
‫המצרכים‪:‬‬
‫‪ 2‬שורות של ביסקוויטים‬
‫מעט מיץ ענבים‬
‫‪ 200‬גרם שוקולד‬
‫‪ 1‬חב' מרגרינה‬
‫‪ 5‬ביצים‬
‫‪ 1‬כף קפה נמס‬
‫‪ 2‬כפות קקאו‬
‫½ כוס סוכר‬
‫‪ 1‬ריצ'‬
‫‪ 2‬סוכר וניל‬
‫‪ 1‬כף קפה נמס‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫טובלים ביסקוויטים במיץ ענבים ופורסים‬
‫בתבנית בשתי שכבות‪.‬‬
‫ממיסים על האש ‪ 200‬גרם שוקולד ומרגרינה‪.‬‬
‫מוסיפים לשוקולד‪ 5 :‬חלמונים‪ 1 ,‬כף קפה נמס‬
‫וקקאו‪.‬‬
‫בכלי שונה מקציפים ‪ 5‬חלבונים ו־½ כוס‬
‫סוכר‪.‬‬
‫מערבבים בלילה שחורה עם בלילה לבנה‪,‬‬
‫שופכים על הביסקוויטים ומקפיאים‪.‬‬
‫בכלי שונה‪ ,‬מקציפים‪ 1 :‬ריצ'‪ 2 ,‬סוכר וניל‬
‫וכף קפה נמס‪.‬‬
‫יוצקים מעל העוגה הקפואה ומחזירים‬
‫להקפאה‪.‬‬
‫אפשר לעטר בסירופ שוקולד‪.‬‬
‫רוצה לשתף את הקוראות במתכונים הטעימים שלך? שלחי אלינו בדואר אלקטרוני ‪ 5‬מתכונים‬
‫מפורטים‪ :‬מצרכים ואופן ההכנה‪ .‬ספרי על עצמך (מי אני ומה שמי) וצייני גם מספר טלפון לבירורים‪.‬‬
‫קו ללב‬
‫‪8501340‬־‪08‬‬
‫קו פתוח ומענה אישי לנשים‪ ,‬אימהות ונערות‬
‫ה ק ו‬
‫פ ו ע ל‬
‫ב כ ל‬
‫י ו ם ‪:‬‬
‫בוקר‬
‫ערב‬
‫בשעות‪:‬‬
‫‪11:00‬־‪13:00‬‬
‫בשעות‪:‬‬
‫‪21:00‬־‪23:00‬‬
‫ביום ו'‬
‫גם לדוברי רוסית‬
‫ביום א' בנושא‬
‫בריאות בלבד‬
‫• יועצות מקצועיות חב"דיות‬
‫מכל רחבי הארץ‬
‫• סודיות מובטחת‬
‫• הייעוץ בליווי ובהנחיית רבני‬
‫חב"ד מומחים‬
‫משפחה חסידית •‬
‫גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב • ‪25‬‬
‫ברכת חסידים‬
‫להולדת הבן‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫משפחת השליח הרה"ח יהודה בוטמן‪ ,‬רמת השרון‬
‫משפחת הרה"ח יצחק קורנט‪ ,‬כפר־חב"ד‬
‫משפחת הרה"ח יאיר לוויוב‪ ,‬נתניה‬
‫משפחת הרה"ח לוי־יצחק מטוסוב‪ ,‬קראון־הייטס‬
‫משפחת הרה"ח יהודה גינזבורג‪ ,‬ראשון־לציון‬
‫משפחת הרה"ח יוסף ויינגרטן‪ ,‬קראון־הייטס‬
‫משפחת הרה"ח לייבל שפירא‪ ,‬ניו־ג'רסי‬
‫משפחת הרה"ח ארי רייזר‪ ,‬ברוקלין‬
‫משפחת הרה"ח דוד גוטניק‪ ,‬מלבורן‬
‫משפחת השליח הרה"ח שמואל קוט‪ ,‬אסטוניה‬
‫משפחת הרה"ח שניאור דרוקמן‪ ,‬קרית־ים‬
‫משפחת הרה"ח נחום פינסון‪ ,‬קראון־הייטס‬
‫משפחת הרה"ח מרדכי זיילר‪ ,‬נחלת־הר־חב"ד‬
‫מושקי שניידר‬
‫מאפרת מקצועית‬
‫‪050-2929770‬‬
‫‪ • 26‬משפחה‬
‫חסידית • גיליון ‪ • 1452‬פרשת בא תשע"ב‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫משפחת הרה"ח שניאור־זלמן קאהן‪ ,‬מוסקבה‬
‫משפחת הרה"ח מנחם־מענדל צוויבל‪ ,‬קליפורניה‬
‫משפחת הרה"ח יהושע ברוק‪ ,‬קראון־הייטס‬
‫משפחת הרה"ח לוי קורינסקי‪ ,‬מלבורן‬
‫משפחת הרה"ח אברהם גורדון‪ ,‬מלבורן‬
‫משפחת הרה"ח שלום גליק‪ ,‬לוס־אנג'לס‬
‫משפחת הרה"ח לוי־יצחק גול‪ ,‬ביתר־עילית‬
‫משפחת הרה"ח טל קפלן‪ ,‬ראשון־לציון‬
‫משפחת הרה"ח יעקב גיטלר‪ ,‬ציריך‬
‫משפחת הרה"ח לוי מטוסוב‪ ,‬קראון־הייטס‬
‫משפחת הרה"ח יהושע בוטניק אוטווא‬
‫להולדת הבת‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫משפחת הרה"ח פינחס טיילור‪ ,‬פלורידה‪ ,‬להולדת התאומות‬
‫משפחת השליח הרה"ח שמואל בקרמן‪ ,‬באר יעקב‬
‫משפחת השליח הרה"ח שאול פרונדליך‪ ,‬בייג'ין‬
‫משפחת הרה"ח לוי אקהויז‪ ,‬קראון־הייטס‬
‫משפחת הרה"ח אהרן־יואל ריבקין‪ ,‬נחלת־הר־חב"ד‬
‫משפחת הרה"ח יגאל יונה‪ ,‬ערד‬
‫משפחת הרה"ח אהרן גינזברג‪ ,‬בורו־פארק‬
‫משפחת הרה"ח שלמה טביב‪ ,‬טאייוון‬
‫משפחת הרה"ח מרדכי גרינברג‪ ,‬נחלת־הר־חב"ד‬
‫משפחת הרה"ח שניאור־זלמן שחר‪ ,‬צפת‬
‫משפחת הרה"ח יוסף קאגאן‪ ,‬קראון־הייטס‬
‫משפחת הרה"ח שניאור אליאס‪ ,‬צפת‬
‫משפחת הרה"ח שי שרון‪ ,‬ירושלים‬
‫משפחת הרה"ח דוב ורדיגר‪ ,‬מלבורן‬
‫משפחת הרה"ח עזריאל וסרמן‪ ,‬מיאמי‬
‫משפחת הרה"ח נתן קרא־איוונוב‪ ,‬ירושלים‬
‫משפחת הרה"ח שמעון ועקנין‪ ,‬ירושלים‬
‫משפחת הרה"ח אהרן־דוד קורול‪ ,‬טורונטו‬
‫משפחת הרה"ח שלום־בער שוחאט‪ ,‬קראון־הייטס‬
‫משפחת הרה"ח ראובן נוטיק‪ ,‬קראון־הייטס‬
‫משפחת הרה"ח מיכאל הררי‪ ,‬קראון־הייטס‬
‫באו בקשרי השידוכין‬
‫ הת' שמואל בן השליח הרה"ח יהודה־צבי פופאק‪ ,‬צפת‪,‬‬
‫עב"ג צביה בהרה"ח יעקב גלויברמן‪ ,‬לוד‬
‫שתפו אותנו‬
‫בשמחות שלכם ונפרסמן‪:‬‬
‫בפקס‪03-9606418 :‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫הת' אברהם בהרה"ח דובער פרנקל‪ ,‬כפר־חב"ד‪ ,‬עב"ג חנה‬
‫בהרה"ח עידו־יצחק וובר‪ ,‬ירושלים‬
‫הת' יעקב בהרה"ח ברוך פלדמן‪ ,‬כפר־חב"ד‪ ,‬עב"ג נחמה־‬
‫דינה בהרה"ח ברוך קאהן‪ ,‬נחלת־הר־חב"ד‬
‫הת' זלמן בהרה"ח אליעזר רקסין‪ ,‬קראון־הייטס‪ ,‬עב"ג חיה‬
‫בהרה"ח ישעיה ברקוביץ‪ ,‬לוס־אנג'לס‬
‫הת' מנחם־מענדל בהרה"ח גיורא וולף‪ ,‬רחובות‪ ,‬עב"ג לאה‬
‫בהרה"ח משה קסטיאל‪ ,‬נתניה‬
‫הת' צבי־הירש בהרה"ח אהרון שפוץ‪ ,‬קראון־הייטס‪ ,‬עב"ג‬
‫ליבא־שבע בהרה"ח מענדל פולטר‪ ,‬מונסי‬
‫הת' אליסף בהרה"ח יוסף לויוב‪ ,‬נתניה‪ ,‬עב"ג חנה־מושקא‬
‫בהרה"ח שמעון מלכיאלי‪ ,‬לוד‬
‫הת' יוסף־יצחק בהרה"ח ישראל גרינברג‪ ,‬קראון־הייטס‪,‬‬
‫עב"ג חיה־מושקא בהרה"ח מנחם־מענדל זלמנוב‪ ,‬קראון־‬
‫הייטס‬
‫הת' אריאל־שי בהרה"ח פינחס רויטמן‪ ,‬רחובות‪ ,‬עב"ג‬
‫שטערנא־שרה בהרה"ח אבי לוי‪ ,‬מגדל־העמק‬
‫הת' בן־ציון בן השליח הרה"ח מרדכי אבצן‪ ,‬הונג־קונג‪ ,‬עב"ג‬
‫מושקא למשפחת רוביני‪ ,‬מילאנו‬
‫הת' יעקב למשפחת שורפין‪ ,‬קראון־הייטס‪ ,‬עב"ג מרים‬
‫למשפחת וילהלם‪ ,‬לונדון‬
‫הת' שמואל למשפחת גלפרין‪ ,‬מונטריאול‪ ,‬עב"ג מושקא‬
‫למשפחת נחלאס‪ ,‬דטרויט‬
‫הת' שמעון למשפחת ניו‪ ,‬מלבורן‪ ,‬עב"ג רבקה למשפחת‬
‫פוטאש‪ ,‬קליפורניה‬
‫הת' אבנר למשפחת אנטון‪ ,‬מרבלאד‪ ,‬עב"ג דינה למשפחת‬
‫גולדשטיין‪ ,‬מדריד‬
‫הקימו בית בישראל‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫הרה"ת יחזקאל־גדליה בהרה"ח שמעון גולובינסקי‪,‬‬
‫קראון־הייטס‪ ,‬עב"ג חיה־מושקא בהרה"ח משה־לייב מילר‪,‬‬
‫שיקאגו‬
‫הרה"ת מנחם־מענדל בהרה"ח אברהם אברג'ל‪ ,‬כפר־חב"ד‪,‬‬
‫עב"ג חיה־אסתר בהרה"ח צבי כץ‪ ,‬קראון־הייטס‬
‫הרה"ת לוי בהרה"ח נתן גרוס‪ ,‬לוס־אנג'לס‪ ,‬עב"ג בתיה‬
‫בהרה"ח יוסף קריסיאנסקי‪ ,‬קראון־הייטס‬
‫הרה"ת משה בהרה"ח נחמן הולצברג‪ ,‬קראון־הייטס‪ ,‬עב"ג‬
‫חנה בהרה"ח בן־ציון קרסיק‪ ,‬קראון־הייטס‬
‫הרה"ת יעקב בהרה"ח משה שיינפלד‪ ,‬קראון־הייטס‪ ,‬עב"ג‬
‫מלכה למשפחת קעלער‪ ,‬בולטימור‬
‫הרה"ת נתן למשפחת רוזנפלד‪ ,‬מלבורן‪ ,‬עב"ג חוה למשפחת‬
‫אדלר‪ ,‬טורונטו‬
‫הרה"ת ישראל למשפחת ניסים‪ ,‬קראון־הייטס‪ ,‬עב"ג רייזל‬
‫למשפחת רוט‪ ,‬מיאמי‬
‫הרה"ת שמואל למשפחת מילצקי‪ ,‬סידני‪ ,‬עב"ג שרה‬
‫למשפחת מרגוליס‪ ,‬מישיגן‬
‫הרה"ת יוסף למשפחת מטוסוב‪ ,‬אלברטה‪ ,‬עב"ג רחל‬
‫למשפחת הארליג‪ ,‬קליפורניה‬
‫הרה"ת ראובן למשפחת רוט‪ ,‬יוסטון‪ ,‬עב"ג רבקה למשפחת‬
‫גולדשטיין‪ ,‬מדריד‬
‫פאות נאוה‬
‫אצל נאוה‪ ,‬לפאה‬
‫שלך יש כתובת‬
‫גם הרבה אחרי שאת‬
‫עוזבת את הסטודיו ‪050-6479540‬‬
‫מומחים בשירות עם חיוך בטווח ארוך • ייצור ושיווק • איכות ללא פשרות‬