מהמלא אפריל 2013
מהמלא עיתון עמותת מ.ל.א - .המרכז למודעות אישית -אפריל 2013 דבר היו"ר דבר העורכת דבר המנחה טור אישי ספוט לייט הנוער איתנו ברכות המלצות ופינוקים דבר העורכת "אז מה זה אדם? האם הוא מה שאמר אתמול ,או מה שהוא בוכה עכשיו ,או מה שישתוק בעוד רגע?" (מתוך ייסורי איוב ,חנוך לוין) ההוא שלמעלה פתח לי "יד" לא משהו בקלפים .עוללה תמימה שכמותי (כטבעם של עוללים) הגיחה לעולם והבינה מהר מידי כי נקלעה למשחק מורכב למדי. למרות הידיעה או תקראו לזה הבנה שהקלפים שקיבלתי הם לא משהו ,יצאתי נחושה לנצח איתם את המשחק וגם על הדרך לנסות [email protected]להנות מהאפשרויות ,ההזדמנויות והמשתתפים הרב-גונים שנקלעו בדרכי. עורכת עפרה אייבר מלאכת ההשרדות במשחק עורכת משנה לילך מרום התגלתה כמורכבת משהו.. עריכה גרפית ועיצוב אורית צל מאתגרת ..הרפתקנית וקוראת תיגר. משתתפים לימור שטרן ,ברט את מרבית שנותי העברתי בתחושה א .מיטצ'ל ,יונתן פרייסמן ,דאגלס כי אני מצליחה ומשחקת לא רע ואף ל .בריטבארט ,נוגה שלף דביר, גבי ברזילי ,גיל גורן ,איילת בן צבי ,נהנית וממצה חלקים בם עד תום. לילך מרום ,ירון גוב בשנים האחרונות הבנתי כי רצוי תרגומים מאנגלית לעברית שאנסה גם להבין מהו השיעור עדי אגסי שלשמו הובאתי לכאן. חיוך לדרך רינת אשכנזי בדרך למדתי לדעת כי בתהליכי צלמים אייל לוי ,נתי אברהם, ההשרדות השונים יצרתי מערכת אבנר אוזן אמונות ששירתו אותי נאמנה אך הם גם ה"עקב אכילס" של חיי. ומה כוחה של ידיעה בלי עבודה? כתובת העמותה: אז החלטתי להתחיל לעבוד על זה, לימור שטרן בנסיון לחזור ולזכור מי זו העוללה מודיעין סיוון 13 הזו שהתיישבה לה שם בהתרסה העמותה של המייל כתובת לשחק במשחק החיים ,ברצון [email protected] לחזור לגרעין הראשוני הזה של עצמי -ה"אני" שלי. וואללה ...לא פשוט הענין הזה. פעם אחר פעם אני מריצה בראשי לענבל הולץ על מות אימך. משפטים שלמים של מנחינו ולעידית זיג במות האב. היקרים מהסדנא ..מבינה איתכם בכאבכם אותם ..מטמיעה אותם בתוכי.. מחבקים ואוהבים, אך מגלה שאני תקועה עם לא עמותת מ.ל.א מעט מהאמונות שבניתי לעצמי. חווית ההתפכחות והתובנות לא ימים רבים של כפירה עברתי בדרכי ..למה הייתי צריכה את זה? אין לי את הכלים לבנות סט אמונות חדש ,אין לי את הכוחות להתמודד עם ההתפכחות מאמונות מסוימות. למרות כל אלה ,..כשלוש שנים לאחר סדנת הסטודנט שלי, אני מוצאת את עצמי נחושה מתמיד להתמודד עם הפאזל הזה של חיי ולתרגל כמה דברים אחרת. ה"מומחה" אליו פניתי ,לא עושה לי את זה קל ..לא מעגל לי פינות.. לא עוסק בניחומים ..מאתגר אותי פעם אחר פעם בעוד ועוד משימות. גיליתי על עצמי שאני ממש לא מסוגלת לעמוד בפני המשימות האתגריות .למען תבינו אותי נכון ,מסתבר שאני כמו כלבלב שמריח את רעהו ,מריחה אתגרים ומחשקת את עצמי באופן שלא אוכל להתחמק מהם. מתעקשת לעבור דרכם ואותם – ולהצליח .תכונה שכזו שמקשה עוד יותר על החיים. שאלות מהותיות עולות בדרך ..מי אני בתוך כל הטלטלה הזו? למה אני עושה זאת וכיצד זה משרת אותי? כל משימה מאתגרת שצולחת, מבלבלת אותי יותר ..יחד איתן מגיעות הנפילות. ובכל זאת ,בתמונה הכוללת ,נרקמת לה תחושה שמשהו אחר נבנה, ה ת פ כ ח ו ת ...ל מ י ד ה. חיבור לאני החדש שלי -חוויה מפעימה כשלעצמה. אז בתחושה זו של ההזדמנות החדשה שלפני וה"תקווה" שבדרך, רוצה להזכיר לכל אחד ואחת מכם את התחושה הפנימית יקרת הערך בזמן שחגגו אתכם בסדנא. ולאחל לכם לחוש אותה שוב. לא לוותר לעצמכם ועל עצמכם. המשיכו ביום יום שלכם לגלות מי הנכם ..להשתחרר מאמונות כובלות.. לצאת לדרך חדשה. באהבה רבה דבר היו"ר לימור שטרן "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" את יציאת מצרים הקטנה שלי עברתי לפני כמה שנים ,הייתי בסדנת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים (גילוי נאות ,זה היה לפני "זו בחירתי" והעבירה את הסדנה יוהלי המהממת שלנו). עד שהגעתי לסדנה חשבתי שמה שמגדיר אותי הוא היותי אמא טובה ויותר מזה אמא שלא נשברת "הסלע האיתן" של המשפחה .כל כך הייתי שבויה באידיאל ההורות שלא הרשתי רגע אחד לעצמי .לפני 4שנים בערב פסח הייתי בשיאו של תהליך הגירושין ,זאת הייתה הפעם הראשונה שהרשתי לעצמי להתייאש ,לנוח מהמרוץ ולא להיות האמא המושלמת. את המילים הבאות כתבתי ממש בערב החג" :את שועל קרבות" אמרה לי "לא מתאים לך להיות מיואשת" .היא אמרה זאת ביום בו הייתי צריכה לאסוף את המיוחד מבי"ס כי הסייע הבריז ,הקטנה הייתה בבי"ח ,הבנק נסגר כי לא הגעתי בזמן והאוטו השמיע קולות חרחור אחרונים .אז למה לא מגיע לי להיות יום אחד קצת מיואשת? מי לא היה מתייאש מיום שכזה? למה שועל קרבות כל הזמן? לא מגיע לי להיות לפעמים סתם כבשה נוירוטית? אחלים לכם מ אביב שמח בלב נהשצמח לשמ עו וקו עותיכם לכם בעת ןו מספקת ..אני חייבת לפעול לשינוי בפועל על מנת לנסות ולהגיע אל הדבר הראשוני המזוכך הזה שיסייע לי לגלות עוד קצת את ה"אני" שלי. מה רע בללחח עשב ולפחד משועלים? מה רק בגלל שאני נראית חזקה (זה בטח השרירים, אחרת לא ברור לי למה) אז לא מגיעה לי הפריווילגיה להתייאש? למה כולם נכנסים ללחץ כשאני דומעת קלות (או לסירוגין מרימה טלפון ופורצת בבכי)? מה אתם מפחדים שארים ידיים ואתם תצטרכו להתמודד? אל תדאגו! אין לי כוונה לוותר על הדאגות שלי ,אני אוהבת אותן ולרוב מסתדרת איתן לא רע אבל אני רק מבקשת מכם ,בבקשה תנו לי לפעמים קצת להתייאש. אל תנסו לעודד אותי ולהזכיר לי כמה אני חזקה ,זה רק מייאש אותי עוד יותר ומי צריך להתייאש כשאתה כבר מיואש? אל תנסי אמא להזדהות איתי (אוי אז מה יהיה? מה תעשי? איך תסתדרי?) תסמכי עליי כשאת עושה את זה אני לא מרגישה טוב יותר רק צורך עז לקחת דחוף איזה כדור הרגעה. אל תגידו שאתם מבינים -כי אתם לא .שגם לכם זה קרה -כי עם כל הכבוד לכולם כזה בדיוק לא קרה לכם .אולי משהו דומה ,אולי יותר קשה ,אבל לא בדיוק כזה. אז כל מה שאני רוצה זה שתתנו לי קצת להתייאש ,תתנו כתף להניח עליה את הראש ,ספרו לי סיפור מצחיק ,ובעיקר תבינו שזה בסדר לי להתייאש קצת לפעמים ,לנוח קצת ולא להתמודד עם הקשיים. בערב החג בעודי מנקה ומכשירה את המטבח מהלתי קצת את העבודה הקשה במוזיקה ישנה, משיר לשיר הדמעות מציפות ומשום מקום החל לו בכי קטן, הרמתי טלפון ומזל שהיא (חברתי המקסימה) ענתה ,היא לא כ"כ ידעה מאיפה נפלתי עליה ומה בדיוק קרה ואולי דווקא בגלל שלא היה לה זמן (גם היא ניקתה), היא לא ניסתה לנחם ,לא לומר שהיא מבינה ,היא רק זרקה מילה מצחיקה ואמרה שמסתבר שבפסח אנחנו לא מנקים רק את הבית אלא גם את חדרי הלב (כמה שצדקה), כל מה שהייתי צריכה לשמוע נשמע בשיחה קצרה ,בלי ניסיון להבין רק לתת מקום לייאוש בכדי שיצא מהר ויחזור למגירה ,סגרתי את הטלפון והחלפתי למוזיקה שונה ,החג עבר יפה מאד והייאוש פינה מקומו לשמחה ,כי ככה זה כשנותנים לגוף קצת מנוחה ,שלא דורשים ממנו לרוץ כל הזמן על 100ועושים קצת הנחה . אז בפעם הבאה שאגיד לכם שאני בוחרת בייאוש אל תיבהלו רק תאמרו מילה טובה ותנו חיוך. מאז יציאת המצרים שלי ,מי שמכיר אותי יודע שיש לי איזה יום יומיים בחודש שבהם אני בוחרת להיות מיואשת ,לבכות החוצה את הקושי בקול גדול (לא טיפה אחת קטנה בכל פעם – בארב טוענת שכשבוכים טיפה אחת קטנה בכל פעם זה אף פעם לא נגמר) וזה, זה נגמר. שולחת לכולכם חיבוק גדול ומבקשת מכם שתתנו לעצמכם קצת הנחות לפעמים ,לא תמיד החיים אידיאלים .לפעמים אפשר להיות קצת פחות ממושלמים, תבחרו לצאת מהמצרים של הדרישה העצמית להיות מושלמים. באהבה רבה, לימור שטרן ,יו"ר יופי הדיבור הוא הכוח לתרגם את האמת לשפה המובנת לאדם עמו אתה מדבר. (ראלף וולדו אמרסון) Bert A. Mitchell I believe on some level feeling inadequate is a comfortable feeling. The main reason we feel inadequate is because we’ve trained ourselves to believe we are inadequate. Our daily practice has created an inadequacy habit. It’s automatic. It’s subtle. It’s layered and protected by feelings, particularly feelings of worthlessness and hopelessness. We don’t have to think about it anymore; our personal The inadequacy feelings come and we obey them because if it wasn’t true then why would I be feeling this way, so it must be true. Our feelings cement our false belief in our personal inadequacy. The sad thing is we created the feeling of inadequacy. We are 100 percent responsible for making that feeling a part or a foundation of our life. When will we stop basing our self-worth on what we can or cannot do or how well or poorly we do it? When will it end? When will we start enjoying ourselves and be the best we can be? Inadequacy goes by another name called, “Not Good Enough”. When will we stop asking ourselves, “What can I do to be good enough?” It’s a question that gives us no satisfaction and it has no So, we spend our time working on a temporary solution to a problem we created in our mind. The mind loves this back and forth because it keeps us mentally busy but there is no true satisfaction or feeling of inner peace. Albert Einstein said, “You can never solve a problem at the level it was created”. The problem was created in our mind and we cannot solve it mentally. By working on proving we are adequate we are reinforcing our inadequacy on a subconscious level. It’s the same coin, different side. The Truth is that we are well beyond adequate, good enough, just enough and any other type of enough. That’s the truth. We cannot change that fact. The problem is we’re using our mind to solve a problem that does not exist. Our thinking is a problem. So, how do we solve a problem that does not exist? How do we get out of the “inadequacy/ adequacy” endless cycle? What is one thing we can do to stop believing the lies about not being good enough? Forgive. That’s the answer. Forgiveness is the answer. We can bypass the endless chatter from our mind and simply forgive ourselves for believing the lie we are inadequate. Wipe the slate clean. Start new. Forgiveness opens up our compassion, keeps us in the moment and disengages our pointless mental chatter. Wipe the debt clean through forgiveness. Remember, it’s not an adequacy problem; it’s a lack of forgiveness problem. It’s time for us to forgive ourselves for believing the lies we tell ourselves. We are whole and anytime we tell ourselves anything different is a lie. Forgiveness keeps no scores, remembers nothing and holds no grudges, it simply free us from our own self torture. Use these phrases with sincerity, honesty and compassion or create your own to start your process of forgiving yourself and seeing the truth about who you really are. Totally incredible! I forgive myself for believing I was inadequate. I forgive myself for believing I was not good enough. I forgive myself for believing I had to work hard to become adequate. I forgive myself for believing I had to prove I was good enough. I forgive myself for the constant struggle to make myself feel better. I forgive myself for all of this. I now see that only forgiveness will free me of my mindless and pointless chatter, Forgiveness opens up my compassion and allows me stay in the present and only love exists in the present. Anytime I feel inadequate or not good enough I will lovingly forgive myself for these thoughts, feelings and actions; and by doing this I am unleashing a wave of compassion and love for me. I am free )"(ראלף וולדו אמרסון) (מתוך הספר "חברה ובדידות Is it Really That Simple? Yes Wouldn’t it be a powerful yet peaceful moment to not let feelings of inadequacy run our lives daily? Imagine not being crossed examined, almost hourly, on the “witness stand” of life by our lead prosecutor, Inadequacy. Is that day today? Is that moment now? Are you ready for it? At what point do we stop feeling inadequate in major areas of our lives? Is there really a day coming when we get it? answer; it’s simply a nonproductive question. We can never do enough to be good enough because whatever we do is never not enough to maintain a feeling of being good enough. (Note: you may want to read the previous sentence a few more times, really). הימים באים והולכים כמו דמויות דוממות ומצועפות ששלח מישהו ואם אנו ממאנים,רחוק וידידותי; אך הם אינם אומרים דבר הם לוקחים אותם בדממה,להשתמש במתנות שהביאו עמם .כלעומת שבאו דבר המנחה Inadequacy App is ready to run. All it takes is one thought and click, the program starts. Our thoughts automatically gravitate to things to feel bad about; unrealistic expectations we could never reach, and past events we view as failures. The Inadequacy App takes a great deal of effort to maintain, draining us to exhaustion. דבר המנחה ברט א .מיטצ'ל האם זה באמת כזה פשוט? כן האם לא יהיה זה רגע עוצמתי, ועם זאת מלא שלווה ,לא לאפשר לתחושת אי הכשירות לנהל את חיינו באופן יומי? דמיינו לעצמכם מה זה לא להיות מטרה לחקירה צולבת ,אחת לשעה ,על גבי 'עמדת הנאשמים' של חייכם ,בידי התובע הראשי – חוסר הכשירות .האם היום הזה הוא היום? האם הרגע הזה הוא עכשיו? האם אתם מוכנים לזה? באיזו נקודה אנחנו מפסיקים להרגיש לא כשירים באזורים משמעותיים בחיינו? האם באמת קיים יום שבו אנו מגיעים לשם? אני מאמין שברמה מסוימת, תחושה זו היא תחושה נוחה. הסיבה המרכזית בגללה אנו מרגישים לא כשירים היא כיוון שהרגלנו את עצמנו להאמין שאנו לא כשירים .התרגול היומי שלנו יצר הרגל של תחושה כזו. זה אוטומטי .זה עדין .זה מכוסה שכבות מוגן על ידי רגשות, במיוחד רגשות של חוסר ערך וחוסר תקווה .אנחנו לא חייבים לחשוב על זה יותר .אפליקציית חוסר-הכשירות האישית שלנו מוכנה לרוץ ברקע .כל מה שנדרש זו מחשבה אחת וקליק, התוכנית מתחילה .המחשבות שלנו באופן אוטומטי נמשכות לדברים שאנו מרגישים רע לגביהם – ציפיות בלתי מציאותיות שלעולם לא נוכל להשיג ,ואירועים מהעבר שניתן לבחון ככישלון. אפליקציית חוסר הכשירות דורשת מאמץ תחזוק גדול, ושואבת אותנו לעבר תשישות. תחושות של חוסר כשירות מגיעות ואנו מצייתים להן כיוון שאם זה לא היה נכון ,אז מדוע אנו מרגישים כך ,ועל כן זה חייב להיות נכון .התחושות שלנו מחזקות את האמונה השגויה בחוסר הכשירות שלנו .החלק העצוב הוא ,שאנו אלו היוצרים את תחושת חוסר הכשירות. אנו אלו שאחראים ב100%- להפיכת התחושה הזו לחלק או יסוד בחיינו .מתי נפסיק לבסס את השווי העצמי שלנו על מה שאנו יכולים או לא יכולים לעשות ,או על כמה טוב או כמה גרוע אנו עושים זאת? מתי זה יסתיים? מתי נתחיל ליהנות מעצמנו ולהיות הטובים ביותר שאנו יכולים להיות? חוסר הכשירות מופיע גם תחת שם אחר ,שנקרא "לא מספיק טוב" .מתי נפסיק לשאול את עצמנו" ,מה אני יכול לעשות כדי להיות מספיק טוב?" .זו שאלה שלא נותנת לנו סיפוק ואין לה תשובה .זוהי פשוט שאלה לא פרודוקטיבית .אנחנו לעולם לא יכולים לעשות מספיק או להיות טובים מספיק מכיוון שלא משנה מה נעשה ,זה לעולם לא מספיק טוב בשביל לתחזק את התחושה שאנו מספיק טובים. (שימו לב :יכול להיות שתרצו לקרוא את המשפט הקודם עוד כמה פעמים .באמת). אז ,אנו מעבירים את הזמן בעבודה על פתרון זמני לבעיה שאנו יצרנו במוחנו .המוח שלנו אוהב את המשחק הזה מכיוון שזה שומר עלינו עסוקים ברמה המנטלית, אבל אין כאן סיפוק אמיתי או תחושה של שלווה פנימית .אלברט איינשטיין אמר פעם" ,אתה לעולם לא יכול לפתור בעיה ברמה בה היא נוצרה" .הבעיה נוצרה במוח שלנו ואנו לא יכולים לפתור אותה ברמה המנטלית .על-ידי כך שאנו מוכיחים שאנו כן מספיק טובים, אנו מחזקים מחדש את תחושת חוסר הכשירות ברמה תת-מודעת . זו אותה מטבע ,אבל צד אחר. האמת היא שאנחנו הרבה מעבר לכשירים מספיק ,טובים מספיק, מספיק בדיוק וכל סוג אחר של מספיק .זו האמת .אנחנו לא יכולים לשנות את העובדה הזו .הבעה היא שאנו משתמשים במחשבה שלנו כדי לפתור בעיה שלא קיימת. החשיבה שלנו ,היא הבעיה. אז ,איך פותרים בעיה שלא קיימת? כיצד אנו משתחררים מהמעגל האינסופי של "כשירים/לא-כשירים"? מהו הדבר האחד שאנו יכולים לעשות על מנת להפסיק להאמין לשקרים על כך שאנו לא מספיק טובים? לסלוח .זו התשובה .סליחה היא התשובה. אנו יכולים לעקוף את הפטפוט האינסופי בתוך המחשבות שלנו ופשוט לסלוח לעצמנו אל כך שהאמנו בשקר שאנו לא כשירים .למחוק את הלוח. להתחיל מחדש .הסליחה פותחת את החמלה שלנו ,מאפשרת לנו להישאר ברגע ומנתקת את הפטפוט המנטלי חסר הטעם. עלינו למחוק את החובות על ידי הסליחה. זכרו ,אין זו בעיה של אי כשירות – זו בעיה של חוסר סליחה. הגיע הזמן שנסלח לעצמנו על כך שהאמנו לשקרים שאנו מספרים לעצמנו .אנחנו שלמים, ובכל פעם שאנו אומרים לעצמנו משהו שונה זהו שקר .הסליחה אינה זוכרת דבר ,אינה עוקבת אחר הניקוד שלנו ואינה נוטרת טינה ,היא פשוט משחררת אותנו מהעינוי העצמי שלנו. השתמשו בביטויים הללו בכל הכנות ,היושר והחמלה ,או צרו לעצמכם ביטויים משל עצמכם על מנת להתחיל בתהליך הסליחה לעצמכם ועל מנת לראות את האמת לגבי מי שאתם באמת .מדהים לחלוטין! אני סולח/ת לעצמי על שהאמנתי שאינה כשיר/ה. אני סולח/ת לעצמי על שהאמנתי שאני לא מספיק טוב/ה. אני סולח/ת לעצמי על שהאמנתי כי עליי לעבוד קשה על מנת להיות כשיר/ה. אני סולח/ת לעצמי על כך שהאמנתי כי עליי להוכיח שאני מספיק טוב/ה. אני סולח/ת לעצמי על המאבק המתמשך לגרום לעצמי להרגיש טוב יותר. אני סולח/ת לעצמי על כל זה. אני רואה כעת כי רק הסליחה תשחרר אותי מהפטפוט המחשבתי וחסר הטעם ,הסליחה פותחת את יכולת המחילה שלי ומאפשרת לי להישאר בהווה ורק אהבה קיימת בהווה. בכל פעם שאני מרגיש/ה בלתי כשיר/ה או לא מספיק טוב/ה, אני אסלח לעצמי באהבה על המחשבות ,התחושות והמעשים הללו – ועל ידי כך אני משחרר/ת גל של חמלה ואהבה לעצמי. אני חופשי/ה. מעבדות לחירות אריק איינשטיין מילים :יענקל'ה רוטבליט לחן :יצחק קלפטר וגיא בוקאטי כשל כח הסבל לא יכולתי לשאת די זה די אמרתי אני מוכרח לצאת את העבד שבי להשאיר מאחור במקום שאליו לעולם לא אחזור אין עוד מה להגיד נגמרו המילים אין לי מה להפסיד עוד מלבד הכבלים שחתכו עד זוב דם ועדיין אני שרוט הלילה הזה אצא מעבדות לחירות ויש משהו בי כמו ירח מלא של ניסן שקורא לי לקום וחוזר וקורא כל הזמן לצאת למסע שכולו סיכונים לקראת שמץ סיכוי לסוף דמיוני מאושר והזוי באמת יש מצב שמראש איזה הר אראה מרחוק הבטחה למחר שאולי לא יבוא אבל גם אם בדרך אמות הלילה הזה אצא מעבדות לחירות ויש משהו בי... כשעברתי לארה"ב בשביל לימודים לפני כמעט שנתיים התנחמתי בעובדה שאולי אני לא מכיר הרבה אנשים ,אבל יש לי את הסדנה שהיא לפחות מקום בטוח עם הרבה אהבה והכלה .ואכן חודשיים אחרי כן השתתפתי בסדנה בניו יורק .למרות העבודה שעשיתי בסדנה שלי כסטודנט וכאסיסטנט לאחר מכן ,היה לי ברור שישנה עוד עבודה רבה להוכיח לעצמי שאני חולם וגורם לדברים שיקרו. בכל פעם מחדש אני נדהם לגלות שיש לי דברים חדשים שאני צריך להחליט שדי גמרתי איתם .כל סדנה מספקת לי קילוף של עוד שכבה שהסתתרה לה שם. בסדנה שלי כסטודנט חוויתי פריצת דרך בשיתוף הסיפור האישי שלי ללא שיפוט ובקבלה ללא תנאי ,הייתה זאת רק תחילת הדרך למסע מרתק ומדהים אחר מציאת הקול שלי תוך כדי כיוף עם אחרים .כשכבר הרגשתי שאני מכיר את החבר'ה מניו יורק החלטתי לאתגר את עצמי שוב ולבדוק איך הסדנה עובדת אצל ויקי אוגריידי באורלנדו. וזה קרה מיידית לאחר שתרגלתי את 'אני יודע' במרכז הניו יורקי. במלון קראון פלזה בעיר וייט פליינס פחות משעה נסיעה מהתפוח הגדול ,הסדנה של מאחר וטיסות הפנים בארה"ב זולות יחסית מחוץ לעונת התיירות, עליתי לטיסה לאורלנדו לפגוש את ויקי אוגריידי וברט מיטשל במרכז באורלנדו .שם יש עשרים וחמישה בניו יורק כמו באורלנדו הייתי עד לעוצמות החזקות שיומיים וחצי באווירה של קבלה ללא תנאי יכולה לייצר .התהליך של קבלה עצמית ,גילוי החוזקות הפנימיות של כל אדם ,חוזר על עצמו בזכות השיר שלא מתחרז וקבוצת אנשים המוכנה לבוא ולתת מעצמה בסוף שבוע אחד כמו גם לאחר מכן .החמלה והאמפתיה הם המרכיב המרכזי שמצאתי כמניע את התהליך של עבודה על מציאת המופלאות שבתוכינו .כל הסטודנטים והאסיסטנטים מגיעים עם בעיותיים ,אם זה זוגיות ,עבודה, או משפחה .כולם בשלב זה או אחר נפתחים לטפל בטראומות ולהמשיך משם למקום שבחירותיהם מעצימות אותם. זו חוויה מדהימה לצפות באנשים שונים ממקומות שונים עוברים תהליכים דומים בזכות המרכיב האנושי שבכל אחת ואחד מאיתנו .להיות עד לאותה קבלה ללא תנאי וחמלה אנושית עושה אותי בן אדם עניו ופתוח יותר. זוהי לדעתי המשמעות העמוקה של לאהוב ולהיות נאהב. יונתן "כל חלומותינו ניתנים להגשמה אם רק יהיה לנו האומץ לשאוף אליהם בהתמדה( ".וולט דיסני) כשאתה אסיר תודה על הדברים שיש לך ,יהיו לך יותר דברים להכיר תודה בגינם( .זיג זיגלר) לעבור את IMCבחו"ל כשפגשתי את טרי וילסון לפני שנה וחצי בסדנה בניו יורק הוא אמר לי שהמעבר שלי לארה"ב לא משאיר את האישיות שלי בארץ .כמה שהוא צדק .המשפט משנה מקום משנה מזל אולי נכון ,אבל את האישיות שלנו אנו לוקחים לכל מקום .אני מוצא את עצמי עובד בסדנאות בארץ, בניו יורק ובאורלנדו על אותם תהליכים וממשיך להיות מופתע מהמבנה המדהים של סדנאות זו בחירתי בכל מקום. התקבלתי בחום והמון סקרנות על הסדנה בארץ .היה לי מרתק לעשות את המשפטים באנגלית. המבנה של שלושת הימים, השירים ,התרגילים והחום היו מוכרים ונתנו לי הרגשת חמימות ושייכות לקהילה שלא הכרתי לפני כן .כיום בזכות הפייסבוק וארבע סדנאות ביחד אני מרגיש אחד מהחברה ושמח לעזור לארגן את הסדנה. טור אישי יונתן פרייסמן יומיים וחצי מועברת על ידי ברב הוסלר עם טרי וילסון או מייקל גורג'ס לחילופין .בסדנה הראשונה שלי שם היו שישה סטודנטים, בחודש שעבר היו אחד עשרה. הסדנה מאוד אינטימית ובאותה מתכונת כמו בארץ. סטודנטים בסדנה שמועברת כל שישה שבועות .המרכז שוכן במייטלנד ,פרבר של אורלנדו ורוב האסיסטנטים והסטודנטים גרים באיזור ומטפחים את הקהילה ברוח הסדנה .הם הקימו קרן למלגות ולעבודה קהילתית כדי לקדם את הערכים החשובים להם מתוך העבודה העצמית והקבוצתית בסדנה. מדברים על... מנחה חדש בסדנאות חולצת העמותה הישראלית. הדמעות שבעיניו רק חיזקו עבורי את התחושה -הוא אחד משלנו, כנראה שתמיד היה ,אבל עכשיו הוא קיבל תו תקן והנה הפלא ופלא הוא מגיע שוב. אני יודעת שהסדנה כפי שהיא, פשוט עובדת ואני מקבלת הוכחה לכך כל סדנה מחדש. היכולת לראות את הקלות שבה דאג השתלב במרקם הישראלי ריגשה אותי ,את הקבוצה וגם אותו, עדות לכך יכולנו כולנו לראות כאשר במשוב הוא בחר לצפות בנו בסקייפ ,למרות שלא הבין את אשר נאמר רוב הזמן ,הוא פשוט ישב ,הביט בנו וחייך חיוך של אבא גאה ,בילדים שסיימו סדנה, באסיסטנטים שסיימו עוד סדנה. הוא פשוט הסתכל וחייך ואני חשבתי לעצמי " איזה אחלה עולם". "את מוכרת לי מפעם אולי מסיפור אחר" כך הרגשתי כשראיתי את דאג ברייטברט בערב ההכנה ביום רביעי ,משהו במראה...במבט.. בלבוש ..ידעתי שאני הולכת להפקיד את עצמי בידיו ללא חשש. הוא סיפר לנו כי שמע עלינו רבות ורצה להגיע לארץ כבר מזמן. אנחנו היינו אלה שזכו להיות ה"ראשונים" שלו .קבוצה של אסיסטנטים חלקם ותיקים יותר, חלקם פחות ו 21-סטודנטים נרגשים ומלאי ציפייה. לילך לא משנה עם אילו ציפיות חלקנו הגענו ,מרגע תחילת הסדנה מילא דאג את דמות האבא החכם והאוהב שכולנו מייחלים לו. חלקנו זכינו בחיינו לדמות אב שכזו כמובן ,אך במהלך סוף השבוע הזה, ראיתי אותו תופס חללים ריקים בלבבות הסטודנטים וגם לא מעט אסיסטנטים וממלא את החלל העצום הזה של כולנו. דאג מנחה חריף ומדויק אך גם רחום ואוהב ,שהגיע אלינו מלא בחום ואהבה ונתן לכולנו את התחושה שעבורו ,ההגעה לסדנא בארץ היא זכות גדולה ,ואנו בתמורה חיבקנו אותו מכל הלב. כך בקלות הוא נכנס לדמות האב האוהב ומלא החום ואנחנו מצאנו את עצמנו בתוך בועה של חום ואהבה במהלך כל הסופ"ש. אין ספק שדאג כבש את לבבותינו. גם כשהפתיע בתרגילים ובדרך, סמכנו עליו שיוביל את כולנו יחד עם ויקי לסיום הסדנה בו 21סטודנטים עומדים נרגשים ומספרים על השינוי שהם חוו. רכזות הסדנא שלנו הוסיפו ונתנו לו גושפנקא ישראלית .בבוקר שבת דאג הפך רישמית לחלק ממשפחת מ.ל.א כשקיבל את דאג היכולת להכיל "ל ת: דנטי געת סטו ול בכל רגע ,להפיץשל אכלנר אגיחהד ואחת, בדיוק במקום ר ,ומדריך עוצמתי אדם מלא ליאו תחושת אבהות לחייבם,ור ננשתןמתי עמוק". וחי שרכבוזועות" :בחוד ש י נו א ר , כ ש לו ש ה ת לפני פ בשהודיעו לנו על הגתיעחתת סמנחדנא 187 ם דאג ברייטברט להנ ה חדש כהשרפאשונה סדנא בישראל .חות בפעם רביעי,גשנו את ד א ג ל ר א ש ונ ה ב במ ראינו מיד שהוא חל יום שדאהלגך הסדנא הרגשנו ורקאי מאיתנו. נו הצליח ל שכאילו היה שם תהשמיתלד.ב באנקהילתנו ז דמןאג ימשיך להנחות עודחהנור בטוחות ולתת לנו מחוכמת ה בה חיבוקים שרי ואביטל חיים שלו". Age - 57 Status Married, to Cheryl, love of my life, just celebrated 25th anniversary, two children, Nicole - a Physicist in training currently attending NYU Polytechnic in New York City, and Alexndre, my son, a senior in high school, gifted gabber like his dad, a natural salesman who wants to become a professional race car driver... Live at Ridgewood, NJ - a suburb of Northern New Jersey, 15 miles off the George Washington Bridge, and 30 minutes from mid-town Manhattan. Professional record I am an attorney, entrepreneur, consultant, coach, and executive. Early in my career I was in the music business and had production company, publishing company and artist management concern. Have a couple of multi-platinum records to my credit. For a complete history, see my Linked-in profile at: www.linkedin.com/in/ dougbreitbart Imc record My introduction to IMC (my version is called the Living Course) was actually was also a tremendous as a result of a parenting learning experience, and course taught by Terry hugely rewarding. The Wilson, called Redirecting level of professionalism Children>s Behavior, at the of the course supervisors, end of which I mentioned I and the preparedness of wanted to “feel better”. Terry the students to engage, looked me in the eye, and participate and embrace said, "You know, I think there the experience from arrival is a weekend workshop in the course room was that you might find really unprecedented for me, in valuable, in getting what my years of experience you just asked for”. That of this work- a credit to was mid-1990’s, and the rest those who enrolled and the is history. organization as well. On I went on to be in the Terry a personal level, it was a inaugural first offering pleasure to meet so many of the Next Step course, tremendously caring, loving comprised of six weekends and devoted people, and to over the course of a year, be cared for so thoroughly. my wife and I became Certified Instructors of that original parenting course, Redirecting Children's Behavior, and I became certified as a workshop instructor a decade ago. My . Breitbart L s la g u o D home center was originally run by Terry and Bobbi IMC Kornel, and was located in As to my description of what Westchester, NY. IMC is, it is a dynamic interactive weekend workshop The experience of that affords the participant teaching in Israel, and the organization and community to opportunity to explore was extraordinary on many how they are living their life, to inventory whether and levels. The warmth and where there may be fears feeling of acceptance and inclusion virtually on arrival or beliefs operating in their was wonderful. The teaming life preventing them from achieving what they want. It is with Vicki, and adventure an opportunity to experience of drawing somewhat oneself differently. outside the lines (perhaps ! דאג ברייטברט...קבלו את סדנה שהורכבה משישה,העביר סופי שבוע אשר נמשכו על פני אשתי ואני הפכנו למנחים,שנה מוסמכים של קורס ההורות Redirecting Children's ,המקורי ואני הפכתי למנחה,Behavior מוסמך של הסדנה שלנו לפני המרכז בו עבדתי נוהל.כעשור במקור על ידי טרי ווילסון ובובי , והיה ממוקם בווסטצ'סטר,קורנל .יורק-ניו n o i t c u Introd a huge understatement) with the workshop itself, ,Cheers Doug בריטבארט.ל דאגלס החוויה של העברת הסדנה הייתה, הארגון והקהילה,בישראל .חוויה יוצאת דופן מהמון בחינות החום ותחושת הקבלה וההכללה .החל מרגע הנחיתה היו נפלאים והחוויה של יציאה,הציוות עם ויקי קלה מהקווים המקובלים של ,)הסדנה עצמה (בלשון המעטה היוו עבורי גם חוויית למידה עצומה רמת המקצועיות של.ותגמול ענק ונכונות הסטודנטים,רכזי הסדנה להשתתף ולאמץ את החוויה,לעבוד מרגע הכניסה לחדר הפעילות היו חסרי תקדים עבורי בכל שנות עבודתי בתחום הזה – זהו קרדיט .עצום לאלו שנכחו ולארגון כולו זה היה תענוג,ברמה האישית כך הרבה אנשים-עבורי לפגוש כל אוהבים ומסורים באופן,אכפתיים ולהרגיש שדואגים לי,כה משמעותי .באופן כה יסודי - עבוריIMC היא סדנת סוףIMC עבורי שבוע דינמית ואינטראקטיבית אשר מעניקה למשתתפים את ההזדמנות לחקור כיצד הם חיים ולסכם האם והיכן,את חייהם ישנם פחדים או אמונות הפועלות בחייהם באופן המונע מהם להשיג זוהי הזדמנות.את מה שהם רוצים .לחוות את עצמך באופן שונה !נתראה .דאג 57 – גיל - מצב משפחתי בדיוק, אהבת חיי,נשוי לשריל : שני ילדים, שנות נישואים25 חגגנו כרגע,ניקול – פיזיקאית בהכשרה NYU לומדת במוסד בפוליטכניון , ואלקסנדר – בני,יורק-שבניו פטפטן מוכשר,מסיים בקרוב תיכון איש מכירות טבעי,כמו אבא שלו שרוצה להפוך להיות נהג מרוצים ...מקצועי – מגורים פרבר בצפון,ג'רזי-רידג'וודת ניו ' מייל מגשר ג'ורג15 ,המדינה ומרחק של חצי שעה,וושינגטון .ממנהטן – עבר מקצועי קואוצ'ר, יועץ, יזם,אני עורך דין בשלב מוקדם של הקריירה.ומנהל שלי הייתי בעסקי המוסיקה והיו חברת פרסום,לי חברת הפקות יש כמה.וקונצרן לניהול אומנים תקליטי פלטינה כפולים שניתן .לזקוף לזכותי ניתן,בשביל ההיסטוריה המלאה אין-לעבור על פרופיל הלינקד www.linkedin.com/in/ :שלי dougbreitbart – עד כהIMC-ההיסטוריה שלי ב (או כפיIMC ההיכרות שלי עם תחת השם,שאני מכיר את הקורס ) הייתה למעשהThe Living Course תוצאה של קורס הורות אותו העביר Redirecting אשר נקרא,טרי ווילסון (ניתובChildren’s Behavior אשר בסופו,)התנהגות של ילדים ציינתי שאני רוצה "להרגיש טוב , ואמר, טרי הסתכל לי בעיניים."יותר ישנה סדנת סופשבוע,"אתה יודע שלדעתי אתה תעריך בתור כזו שתסייע לך להשיג את מה שאתה זה היה אי שם באמצע."מחפש . והשאר הוא היסטוריה,90-שנות ה הלכתי לקחת חלק בסדנה הראשונה של "נקסט סטפ" שטרי מחפשים אותך.. ספוט לייט נוגה שלף דביר את/אתה ..חברים יקרים בקהילה המתמחים בבניית אתרים ,עיצובם, תפעולם והבנתם המוכנים לתרום מזמנם ,כישוריהם ומומחיותם, ואת/אתה שהמחשב כסביבת עבודה טבעי ונוח לך והוא כ"שפת האם" השנייה שלך הזרקור עליי והמעמד מלחיץ.. בשבועות האחרונים התהפך גלגל חיי אל עשורו החמישי. יאללה ,מי היה מאמין שיש גיל כזה ?40-באופן לא מקרי המעמד שפך עלי ועל הפינות המרכזיות בחיי אור .אור שהאיר את הנקודות הבולטות ותפס גם את הפינות החשוכות .ומצאתי עצמי לאחרונה בחשבון הנפש של הגיל ,של המעבר. קווים לגשמי - מרגישה מוגשמת בהורות משמעותית לילדיי יותם בן ה12- וחצי (כן ,תיכף בר מצווה) ,ליערה בת ה( 10-ושוק החתול -בן .)18 בת זוג ליואל .אב לשלושה משמעותיים משלו ומנהל את ממלכת הצימרים שלו בקיבוץ בית השיטה. את מיטב שעותיי משקיעה כמנהלת בשיווק בהראל חברה לביטוח. משרה המשלבת כישורי הפעלה, יצירתיות ,תקשורתיות ,הובלה ושינוי ,מגע עם אנשים שכה אהוב עליי. מגיעה ברצון ומרגישה מאותגרת בכל יום מחדש. בחיפושיי אחרי היעוד ,סיימתי הכשרה כמאמנת אישית במכון אדלר. מאמנת כיום מספר מתאמנים כחלק ממהלך הפרקטיקום לקבלת ההסמכה. שואפת אל המקום שמאפשר לי להביא את עצמי ואת הכלים היחודיים אותם למדתי למפגש עם אנשים ,לייצר כניסה בעד הצוהר הנפתח אל הרצונות, האתגרים והמטרות בהן כל מתאמן ירגיש מוגשם ממומש וממוצה יותר. בשילוב מסלול להכשרת מנחי קבוצות הורים אותו התחלתי, המטרה להתמחות כמאמנת ליחסים ,הורים ומתבגרים ואולי לייצר נישה משמעותית למשפחות אחרי פרידה. על הקו בין הבית בכפר סבא לצימר של יואל בבית השיטה מבלה בטבע בטבע בטבע .כי זה ממש הטבע שלי. שבילי הארץ (וחו"ל) מכירים את מדרך רגליי ברגל ,בג'יפ וברכיבה אותך אנו מבקשים להירתם ולהתגייס לעבודה בצוות משותף שממש רוצה לתרום לעמותה ולשדרג עבורה את האתר הקיים על אופניים עם יואל .ומוזיקה עברית של פעם מתנגנת ברקע. מחוברת בעבותות לארץ ולכל סמלי השורשיות המתלווים. אוהבת חברים ,תרבות וספרים, קריוקי וערבי שירה בציבור (וטבע כבר אמרתי?) נהנית לשמוח ולבלות וגם נותנת לעצמי לשקוע מתונות (ושירה עברית כבר אמרתי?) מרצון למציאות - "מה צריך כדי להתחיל לרוץ?" שאלתי קולגה שהיה מקור השראה עבורי. "זוג נעליים טובות" .נעניתי. אז זה נכון .וככה התחלתי לרוץ את הקילומטר הראשון. יש גם קצת טכניקה .אך בעיקר החלטה לעשות. התמדה בדרך ואמונה עצמית שגדלה עם העשייה. כך מוצאת את עצמי קופצת למים (כמעט בכל פעם שמזהה מקור מים ראוי) נעה מתוך נטייה להימנע ולתת לפחד לשתק את תחושת המסוגלות שהדבר היחיד שבאמת חשוב זו הקפיצה בעצמה .היא שמדביקה את הפער בין מי שאני ובין מי שהייתי אז אם הינך בענין.. כישורייך התקבלו בברכה רבה אנא ,צרו עימנו קשר בהקדם האפשרי למייל[email protected] : רוצה להיות. וכך התחלתי להגשים חלומות ישנים כמו ללמוד לנגן על גיטרה, לצאת למסע עצמי במלכת המדבר ולרוץ את מרוץ 10 הקילומטר הראשון שלי. - 007סוכנת של שינוי - בפברואר לפני 3שנים חוויתי את סדנת זו בחירתי כסטודנטית. התחושות והחוויות העוצמתיות הפכו ל"מערכת הפעלה" חדשה ונחרטו בספר הזיכרונות של חיי. עוצמה זו הביאה אותי להשתתף במספר אסיסטים והרצון להיות שם משמעותית ביצירת הפלא הזה עבור אחרים הביא אותי לריכוז סדנה בחודש יוני האחרון. מאז שאני זוכרת הלכתי בראש זקוף אל שינויים ולא חששתי להובילם .החל במעברים ,פרידות, פירוקים וכלה בלהיות נוגה שכזו, ולא ממאדים.. בהביטי על חיי קדימה אומרת בראש מורם שטוב לי במקום שאני. בגלגל חיי המתגלגל בוחרת לשאול את עצמי כבוחן מציאות האם יש משהו שאצטער עליו אם לא אעשה ..וכך בוחרת לסמן לי את המטרה הבאה. כי המלאכה מרובה והמשימה כבר מרובה כי המלאכה ממתינה והמשימה כבר ממתינה באהבה מאיתנו ועד העמותה הנוער איתנו גבי ברזילי הנוער איתנו גיל גורן אסיסט נוער ראשון באוגוסט 2011הבטחתי לבתי שאצא אתה לאסיסט בסדנת נוער ,בסדנה האחרונה קיימתי את ההבטחה .כשהבטחתי לא ידעתי בכלל על מה מדובר .רק חודשים קודם לכן השתתפתי לראשונה בסדנת מ.ל.א ורק באסיסטים הראשונים התחלתי להבין את ההגיון והטעם בתרגילים השונים. את חמשת האסיסטים המחייבים בכדי להתקבל לסדנאות הנוער עשיתי מהר ככל שיכולתי ,ואז הגשתי מועמדות לסדנת נוער והתקבלתי. כוכבי הים הקטנים שלי בתפקידי כצוות הנוער בעמותה, ומאהבתי לסדנת הנוער (אולי זה בסדר הפוך )...אני משתתף בסדנאות הנוער לעיתים קרובות. מקשיב תמיד לנערים ונערות המתייחסים להוריהם ,ומשיב תמיד בלב... החוויה של אסיסטנט בוגר בסדנת נוער היא חדשה ועוצמתית .כבר במפגש ההכנה של האסיסטנטים הבוגרים בולט ההבדל .היינו קבוצה קטנה של מבוגרים שגובשה לקבוצת תמיכה וגיבוי לכל הצעירים שבחדר ,סטודנטים ואסיסטנטים כאחד .התפקיד שונה ,החשיבה אחרת ,והאחריות גדולה יותר מאשר באסיסט רגיל .שיתוף הפעולה והעזרה ההדדית הופכים להיות קריטיים. לעזור לסטודנטים למצות את המקסימום מהסדנה. החוויה המיוחדת הייתה לראות מהצד את הבת שלי ממלאת מקום חשוב ומרכזי בחדר. תומכת ומשתפת ,שמה יד לעזור כשצריך ,מסתכלת מסביב ותומכת בסטודנטים ובאסיסטנטים .אני מכיר אותה ויודע כמה היא מוכשרת ורגישה, אבל לראות זאת בעוצמה כזאת ובאינטנסיביות שנוצרת בסדנה, היה מרגש מאוד .ועכשיו הכול תלוי באביה .אם היא תרצה אותי שוב אשמח לצאת איתה לסדנה נוספת .זה נכון במיוחד בסדנה הבאה ,שאותה היא מרכזת... בסדנה עצמה הרגשתי קצת כמו סטודנט ,כיוון ששוב לא ידעתי מה הולך לקרות ברגע הבא. העקרונות דומים אבל היישום שונה והתרגילים אחרים .כבוגר בצוות של צעירים בחרתי יותר לצפות וללמוד ,ורק לעיתים רחוקות להוסיף את ההצעות והתובנות שלי .התברר לי שזו דרך נכונה עבורי .האסיסטנטים הצעירים יודעים את המלאכה מצוין ,קוראים זה את זה נכונה ויודעים מה להגיד מתי ואיך. מתי להקשיב ומתי לדבר ,ואיך ה עזרה לי לשאור:מוח,הסולהדננות מהחיים וזאת חוויה ענקית. שקשקהד:ל מדהים! משמעותיהסזביר כמה ה היה. עמית: שיש מקובםחייכםז לה..א חלמתי חלתי עמוסת חששות וסיימתי מכלאי:כךהתבטוחה בעצמי... נערים ונערות שלא בטוחים עד כמה ההורים אוהבים אותם, לא תמיד מרגישים נחוצים...לא בטוחים במקום שיש להם .אני תמיד צועק ,זועק :אין דבר יקר לנו ,ההורים ,מכם – ילדים אהובים. נכון שאנו חוטאים לפעמים בחוסר תשומת לב .לא תמיד לקחנו בחשבון את כל הצרכים שלכם .לעיתים (קרובות )...ראינו את עצמנו קודם .או אחים יותר חלשים לפניכם .אבל אני צועק בלב...לא באמת שומעים אותי... וטוב שכך ...הסדנה היא סדנת נוער ,אני משיב לגבר אחר שלצידי .זה המקום שלהם. אני מבין שאני צריך לבנות גשר. גשר של שפה ,של רגשות .גשר של סליחה .של לקבל .השתתפתי כבר בכמה וכמה סדנאות עם ילדיי. החששות שלי התחלפו בתדהמה. לא יכול להיות שאני לא הורה מושלם .אני באמת עושה הכל. טוב ,לא הכל...כמעט הכל בשביל שיהיה להם טוב .אני לומד את השפה .זה בעיקר להקשיב ,ומעט מאוד (כמעט בכלל לא) להשמיע. אחרי כמה סדנאות ,אני מתחיל להרגיש שאני מתחיל להבין. התקשורת שלי טובה יותר עם ילדיי .אני הרבה יותר מקבל, הרבה יותר מבין .הרבה פחות כועס .הרבה יותר סולח .הרבה יותר הדדי .גם עלי כועסים פחות. מבינים אותי .סולחים לי יותר בקלות. אני מדבר עם חברים וחברות. משתתפים קבועים בסדנאות "זו בחירתי" .אתם לא מבינים כלום...אני אומר .החוויה של סדנת "זו בחירתי" היא הקצה .חלק קטן. רמז .הדבר האמיתי הוא סדנת הנוער .השתתפות משותפת שלי עם אחד מילדיי – זו מתנה. בסיום הסדנה אני מקריא לרכזים הצעירים את כוכב הים .האם אני באמת יכול להועיל? הלא הם רבים כל כך...העיניים שלי נוצצות ולחות .כן .זה משנה לילדיי שלי. אני יכול להועיל .אני יכול להיות טוב יותר .אני יכול להקשיב, לשמוע ,להתגמש ,ללמד ,לסלוח . מזמין את כל חברי הקהילה לחוות את החוויה הזו ,ויותר מפעם אחת. אוהב אתכם. גיל. אפשרויות אגם אחד לטבול בו ושני שביבי תקווה לפעימות הלב. שלש דרכים :לרחק ,לקרב וזו שלא תלך בה לעולם. ואהבה בגדל הרקיע, לשכב פרקדן בדשא ולחלום שכל זה אפשרי. מתוך אני אומרת אהבה ,מיכל סנונית תומר לוי 26.4 המלצות ופינוקים לגוף ,לראש ולנשמה השראה אני אוהב צבע בחיים. צבע זה לא בהכרח צבע.... צבע זה גוון בחיים. אני מאמין שכשהחיים עשירים בצבע אז אנחנו מוארים יותר ,פורים יותר, שלווים ושמחים יותר. תראו לדוגמה איך בפורים המסיבות תמיד חזקות ,הצבע מחייה. אני אוהב צבע בכל דבר בחיי, אך בייחוד צבע בבית שלי, הבסיס של מי שאני. רבים חושבים שלמען חיים צבעוניים צריך כסף ,אך זה לא נכון!! אני רוצה להכיר לכם אתר אינטרנט שיתכן שחלקכם מכירים- Pinterest , פינטרסט היא רשת חברתית דמוית לוח מודעות. השירות מאפשר למשתמשיו ליצור ולנהל אוספי תמונות משלהם .מטרתו המוצהרת של האתר היא "לחבר בין כל האנשים בעולם באמצעות 'דברים' שמעניינים אותם". לפעמים כשבא לי לעצב את המטבח או הסלון ,לפעמים כשבא לי לראות נופים של אזורים מסוימים ,לפעמים כשסתם בא לי לעוף על צבעוניות.... אני נכנס לאתר פינטרסט ועף!! אז איך מגיעים ומשתמשים בכך? כתובת האתר http://pinterest.com/ /categories הדף המחולק לקטגוריות ,אך אם ברצונכם לקבל רעיונות למשהו ספיציפי ,נניח עוגות, פשוט רשמו בסרגל חיפוש ( )searchלמעלה cakeותנו לקסם לעשות את שלו. אז אם בא לכם רעיונות מגניבים לכל דבר בעלות מינימלית.... שתהיה לכם תעופה צבעונית (:- ירון גוב מוזיקה Mika - The origin of love התקליט האחרון של מיקה יצא לפני שנה ,אבל רק לאחרונה שמעתי את כולו. גילוי נאות אני אוהבת את מיקה ,גם שני האלבומים הקודמים מדהימים בעיני אבל התקליט הזה מאד ריגש אותי. הרגשתי בו את ההתפתחות של מיקה כאמן במילים ובמוזיקה. החוט המקשר של רוב שירי התקליט הוא כמובן אהבה וחגיגה שזה משהו שמיקה מאד מצטיין בו ,אבל ישנם גם שירים אחרים שסתם מעוררים מחשבות על כל חייו של אמן מצליח והמחיר אותו הוא משלם .אחד מהם הוא "מוערך מדי" (תרגום חופשי למקור). כמה מהשירים כבר היו להיטים גדולים באירופה ,כמו “ - ”Elle me ditאחד הקליפים היותר מקסימים שראיתי עם פאני ארדן האגדתית. “ - ”Celebrateאין מסר יותר נפלא מאשר אני רוצה שכל העולם יחגוג ,שיר כייפי וקצבי. יר ברכות ון .4נ8יס םי טל כהן גיל שב אייבי לב 26.4 ת גולני י 20.4יט 25.4 שמעון סבג עיר 24.4 27.4 רות.3ם8פרחי שימי דן 2 8.3 מ י יעל בר.4שטיינברגר אביבית וייס כ3ל3.ד1קרוק גיא בינו 4 2 28.3 8.3 רודריגז מש רקפת12.3 בן דוד .4ה26ברק שרה וליאנו ובל דורון23.3 13.3 נועה.4י 5אודי.3איי וןל 8 רחל יואב בלמן .3רב0ינ1ובי 'ץ ליאור.3ה טואג 26.4צ פ ר ה 2 1 ש 11.3טיין ב איציק לביא ר כ ו ת ו מ לכל ילדזל טוב 4.3 קרן רוזן י ג י מ ל ר ץ ה 21.3 מה אייל שכל-יואפרי ק ל ס 3 . פ 23ר יהיה ח ם נע 28.4 ג י ג ה גי א ק ו ר 15.3יאל סדורף אר.3ז לוין נ ל המ 31 או .3פ6ר 1ליזט רמ 28.3דר3ו.ר לובנוב ף כהן חנן חדד ריה 19 שח 27.3 ר ו א 1.3 שחר רינת פביס אורן עז 6 .4 24.3 אהרי 31.3 בי גו 31. רו 3סמדר טאקו אשכ ר ע ק ל י נ פ א ו י ת 13.3ה 7.3 .4כהן הדס מגורי 4.3ת ט ל 8 22.3 פרשץמריהולצמן ת 9.4 הבהרה ימי ההולדת נבחרים על פי שני קריטריונים בלבד ולמערכת מהמלא אין יד בבחירת השמות.1 .גברים/נשים .2ותיקי סדנא וצעירי סדנא .אנו מביאים נגיעה קטנה בלבד מתוך כ 300-ילדי יום הולדת לכל עיתון. מטרתנו היא להרחיב את המדור בעזרת ברכות שלכם שתישלחנה אלינו ותפורסמנה בעיתון. אנו מזמינות אתכם לשלוח ברכות בנות 50-5מילה ליקיריכם. מזל טוב♥ הסדר והניקיון היסודי הם תהליכים חיצוניים אמנם אבל חופשי משליכים פנימה ,אני רחוקה מלהיות רוחנית ,אבל אני מודה שבניקיונות ובסדר יש השפעה גם על הנפש, זה מעורר את החשק לעשות סדר גם בפנים ,לזקק גם את הנפש והנשמה ,לנקות את האבק מעל החלומות שלנו ,למרק את הרצונות שלנו ,הצרכים שהרבה פעמים נקברו עמוק תחת מעטה עבה של הפחדים והכבלים שלנו..להתחבר למי שאנחנו באמת ,למי שרצינו להיות כשנהייה גדולים... בשבוע שקדם לחג נכנסתי בספונטניות לסופר לקנות כמה דברים ,התחשק לי להעשיר את ארוחת הערב בקניה קטנה, קניונת ,...אמרתי לעצמי ,חצי שעה אני בבית .אז זהו שלא.... הגעתי הביתה אחרי שעתיים. כל עם ישראל ואשתו היו שם.. עגלות עמוסות בכל טוב ,כל כך הרבה אוכל אנחנו מעמיסים לקראת החגים .והתורים מפה ועד סין ...אבל זה חלק מהקסם של החג ,המטעמים ,הניחות, ארוחות כיד המלך ,והמטבח הישראלי כל כך מגוון כל כך רב עדתי... כור היתוך אמיתי...אצלנו למשל שמעתי פעם הרצאה של הד"ר הרב שלום סרברניק שסיפר על מחקר שעשו באנגליה, חיפשו מהו המנבא הטוב ביותר לבריאות הנפש בקרב בני הנוער, הם בחנו קריטריונים שונים: השכלה ,מצב סוציו-אקונומי, צבע עור וכו' .התוצאות היו מפתיעות ,הם מצאו כי הפקטור המנבא הטוב ביותר הוא מספר הארוחות המשפחתיות בשבוע. ד"ר סרברניק מסביר זאת כך, מתקיימת סינרגטיות בין שלושה גורמים :תענוג (מאכלים טעימים), חוויה נפשית (הגיבוש ,העמקת הקשרים המשפחתיים) ומשמעות (בחברותא ,בצחוקים בשיחות אנחנו מעבירים מסרים ,ערכים). אני לא רוחני'קית ולא דתייה אבל, אני מוצאת את עצמי נפעמת מהחוכמה שביהדות וכמו בכל דבר גם לארוחות המשפחתיות ההתייחסות ביהדות היא בשלושה מימדים :פיזי ,נפשי ורוחני. פיזי – החוויה הקולינרית. נפשי – החוויה המשפחתית והדרך הנינוחה להעברת מסרים וערכים. הרוחני – קריאת ההגדה של פסח וסיפור יציאת מצרים ,התחברות לשורשים שלנו ,למסורת ולאלוהים. ומה יש לסבתא שלי להגיד על זה: "הרגעים הקטנים בחיים הם הם בסופו של דבר הרגעים הגדולים באמת".... (מאריון ס .גארטי) רגעים קטנים ,רגעים גדולים חג הפסח מאחורינו וזאת הייתה סיבה מצוינת לא רק לדתיים שבינינו לסדר את הבית ,לנקות יסודי ,להגיע למקומות שברגיל לא מגיעים בד"כ ,להעיף מלא חפצים ,בגדים ,לעשות סדר בניירת וכו'... בכל שעה ,בכל מקום ,אתה נמצא איתי - וכך אתה נותן בי אומץ להיות גם לבדי. הטור של איילת בן צבי תמיד אהבתי את האווירה הקסומה והמיוחדת של יום שישי בערב ,ושל ערבי החג ,ההכנות, הניקיונות ,הבישולים ההתכנסות של המשפחה ,החברים ,הביחד.. מכבים את הטלוויזיה ,לא יקרה כלום שתנוח ,מכבים ניידים ומתרכזים באנשים שאנחנו אוהבים ,מפטפטים, צוחקים ,משתפים ,מתענגים על המאכלים ,שותים בין לבין איזה כוס יין ופשוט נהנים מההנאות הקטנות. מילים מהלב לילך מרום פחד בדצמבר היתה לי סדנה מכוננת, ראיתי מול עיניי שתי דוגמאות, מה קורה כשלוקחים אחריות על החיים ומה קורה שלא .והבנתי שלמרות 3שנים בסדנאות אני עדיין לא עשיתי את הצעד החשוב ביותר ,ותמיד היו לי סיבות ,חלקן היו אפילו ממש טובות ,אבל כמו שטרי אמר לי בכמה מקרים ,אני לא הסיפור שלי ו 38-שנים אני חיה את זה ,נכון החיים נתנו לי קלפים שחלקם לא היו משהו אבל הם גם נתנו לי קלפים נפלאים, אז למה אני לא זורקת את הקלפים הלא מוצלחים ומשחקת רק עם האסים שלי? האמת שאחרי דצמבר החלטתי לקחת את החיים בידיים ולקחת אחריות ,להתחיל לפעול בצורה אקטיבית לכיוון מה שאני רוצה וחושקת בו ,ונחשו מה זה אפילו מתחיל לקרות ,אבל פתאום אני מוצאת את עצמי מפחדת ובוכה ורק בגלל שאני מקבלת את מה שאני רוצה ,אין לכם מושג כמה ימים אני שכבתי במיטה ובכיתי, ובעיקר תהיתי אם השתגעתי ,מי ידע שלשבור את מעגל השחזור יכול להיות כל כך כואב ,מי ידע שלהשאיר מאחור הרגלים לא נכונים יכול להיות כזה מאתגר. וזה מאתגר. במנה ראשונה יש גם קרפיון מטוגן וגם גפילטאפיש.. אבל כמו שכתבתי שטרי אמר, אני לא הסיפור שלי ,יש כל כך הרבה סיפורים על אנשים שקיבלו לימונים ועשו לימונדה והיו להם בעיות רציניות ,כמו האשה בכיסא גלגלים שהחליטה לצלול ועשתה את זה ,או נכים שרצים מרתון (טוב זה אולי לא דוגמא טובה בגלל הסוף הנוכחי של הסיפור). וגם במשפחה שלי יש לא מעט סיפורים על אנשים שצחקו לחיים בפרצוץ ועשו מה שהם רצו בלי שום קשר לנסיבות הזמן והמקום. דוד שלי ז"ל לדוגמא ,בקושי סיים את הבית ספר לא כי הוא לא אהב ללמוד פשוט החיים היו קשים אז ,יתום עם אמא שעובדת 12 שעות ביום לפרנס ולימודים דתיים שמאד לא התאימו לו ,אבל דוד שלי לא נתן לנסיבות החיים לעצור אותו והפך להיות מנהל בית ספר, והגשים חלום וכתב ספר עלילתי ועוד כמה ספרי שירה .וכשהוא פרש הוא יישם את האהבה הגדולה שלו למדינה הזאת והפך להיות מדריך טיולים .היום חנכו שביל על שמו בצורית ,דרך מדהימה לשמור את מהות חייו פועמת בליבנו. ואני לא צריכה ללכת רחוק ,גם אמא שלי ,אשה גדולה מהחיים, גם היא השקיעה בלימודים והפכה להיות מורה וכשהיו לה בבית שני ילדים ותינוקת אחת – אני. היא הלכה ולמדה תואר שני בספרות ובנוסף בחרה כשפה זרה ללמוד אידיש ,וכמובן שהיתה מצטיינת בכיתה. אז מי אני שאעצור ,מי אני שאתן לפחד גם אם הוא גדול למנוע ממני להיות נאהבת .הטעויות Dreams come true שההורים שלי עשו לא יעצרו אותי יותר .אני הולכת קדימה ומגשימה חלום אחרי חלום .מורידה את כל המגננות ששמרו עלי שהייתי צריכה אותן אבל לא עוד. אני מזכירה לעצמי לנשום ומסתכלת לפחד בעיניים ואומרת לו" ,אני יודעת שהייתי צריכה אותך עד עכשיו ,שמרת עלי שלא אפגע ,שלא אהיה בסכנה, אבל אני כבר אשה חזקה ויכולה לנסות ולהעז ואם יישבר לי קצת הלב טוב זה חלק ממשחק האהבה ,לפעמים זוכים ולפעמים מפסידים ,ואם אתה פחד יקר שלי לא רוצה עדיין ללכת ,אתה יכול להשאר וללכת איתי אבל אתה לא תשמש לי כברקס יותר, אני אשמור אותך בקופסה למקרה שבאמת אצטרך אותך, אנחנו נלך יד ביד ונצעד קדימה, אל חיים מלאי אהבה ואושר". אז אם אתם רואים אותי מחייכת ונראית חזקה מתמול שלשום, פשוט תדעו שלקחתי אחריות על החיים שלי ,כי הם שלי ורק שלי ואני רוצה לחיות אותם במאה האחוז שמגיע לי. שמות ,כתובות וטלפונים ועדת ביקורת ועד העמותה שם תפקיד לימור שטרן יו"ר טלפון בבית טלפון נייד דוא"ל איציק איזמן מני מטלון נעמה צור 054-9473673 [email protected] גיא שזר 054-4636577 [email protected] מיכל רוזן 050-4466178 [email protected] נדב קולמן-אלמוג 054-6997750 [email protected] עופר פואה 054-5555487 [email protected] מורן מרגלית עידו אוחיון 052-2621494 [email protected] אחראית קבוצת פייסבוק עפרה אייבר 052-5786105 [email protected] 054-3003336 [email protected] 052-2219453 [email protected] 054-4688689 [email protected] צוות ניהול אתר העמותה יוני שלו ראש צוות עדי אגסי 054-4442747 [email protected] 052-8587774 [email protected] 054-6700763 [email protected] צוות נוער מיכל בן אריה 054-7720305 [email protected] עדי אגסי 054-6700763 [email protected] 052-6474248 [email protected] שרון אגסי ועדת בחירות אביה אלמוג 054-7454617 [email protected] נונה שגיא 072-2304322 [email protected] עמי רוזן 050-7775620 [email protected] צוות מנל CRM עמי רוזן ראש צוות אילנה הלר 050-7775620 [email protected] 054-4820191 [email protected] גיל גורן מיכל רוזן מלווה מטעם הועד 050-4933440 [email protected] 052-6313141 [email protected] "מהמלא" -עיתון העמותה עפרה אייבר עורכת לילך מרום עורכת משנה 052-6561129 אורית צל עריכה גרפית ועיצוב 052-5977324 ועדת אתיקה 052-5786105 [email protected] [email protected] [email protected] "כל שאין בו כדי להעניק מרוחו לזולתו, כמעט שאינו מוצא כלום בעולמו כדי להעניק לעצמו( ".אדוארד נויס וסקוט) קבלו את... מסדר פפרצי פורים... רוצים עוד?... . מצורף קובץ נוסף... חפ ש ו א ת ע צ מ כ ם בתמונות סדנאות ואירועים כללי התנהלות/התנהגות בעמותת מ.ל.א תאריך פעילות 18-20/4/13 סדנת IMC רכזים מיכל אייל ודאג ברייטבארט אודי איילון 054-9984430 חגית לנגמן 050-2118524 [email protected] מלווה מטעם הוועד: נדב קולמן-אלמוג 054-6997750 25-27/4/13 סדנת IMC רכזים בניטה רפאלי ודאג ברייטבארט יעל איילון 054-9984431 עפרה אייבר 052-5786105 [email protected] מלווה מטעם הוועד: נדב קולמן-אלמוג 054-6997750 190 191 מנחים רכזים מיקום/ הערות בית ברל, כפר סבא בית ברל, כפר סבא 7-8/6/13 סדנת נוער אורית ובועז אור פרטים נוספים בהמשך בית ברל, כפר סבא 13-15/6/13 סדנת IMC נעה יובל וטרי ווילסון פרטים נוספים בהמשך בית ברל, כפר סבא 20-22/6/13 סדנת IMC יהלי רמח- גינצבורג וטרי ווילסון פרטים נוספים בהמשך בית ברל, כפר סבא 1-3/8/13 סדנת IMC אורית ובועז אור פרטים נוספים בהמשך בית ברל, כפר סבא 8-10/8/13 סדנת IMC בניטה רפאלי ודאג ברייטבארט פרטים נוספים בהמשך בית ברל, כפר סבא 15-17/8/13 סדנת IMC מיכל אייל ודאג ברייטבארט פרטים נוספים בהמשך בית ברל, כפר סבא 4-5/10/13 סדנת נוער אורית ובועז אור פרטים נוספים בהמשך בית ברל, כפר סבא 17-19/10/13 סדנת IMC בארב הוסלר פרטים נוספים בהמשך בית ברל, כפר סבא 24-26/10/13 סדנת IMC בארב הוסלר ובועז אור פרטים נוספים בהמשך בית ברל, כפר סבא 19-21/12/13 סדנת IMC 26-28/12/13 סדנת IMC יהלי רמח- גינצבורג וברט מיטשל אורית אור וברט מיטשל פרטים נוספים בהמשך בית ברל, כפר סבא פרטים נוספים בהמשך בית ברל, כפר סבא 192 193 194 195 196 197 198 199 200 .1סודיות“ - כל מה שנאמר בזמן הסדנה נשאר בסדנה” .אין להזכיר חוויה ,תרגיל ,ארוע או כל פרט אחר הקשורים למהלך האירועים בסדנה עצמה ,לסטודנט או אסיסטנט או כל אדם אחר ,למעט תאור חוויות אישיות (שאין בהן כדי לגלות פרטים בקשר לצד שלישי). .2כלל 45 יום - חל איסור ליצור קשר רומנטי או מיני למשך 45 ימים מרגע סיום הסדנה ,עם אחד/ת ממשתתפי הסדנה ,אלא אם קשר שכזה היה קיים בטרם תחילת הסדנה .הכלל מתייחס ליחסי אסיסטנטים-סטודנטים וסטודנטים-סטודנטים ,אך מומלץ לאמצו גם ליחסים בין אסיסטנטים אשר לא הכירו לפני הסדנה. .3סוף שבוע נקי מאלכוהול וסמים - במהלך סוף השבוע, מתחילת הסדנה ועד לסיומה, חל איסור מוחלט לצרוך אלכוהול ולהשתמש בסמים (למעט תרופות במרשם רופא). .4הכניסה לחדר הסדנה מרגע תחילתה ועד תחילת מסיבת הסיום מותרת למשתתפי הסדנה בלבד. .5ביקורים במהלך הסדנה - יש לכבד את פרטיות המשתתפים בסדנה ולפיכך אין להגיע לביקורים במהלך הסדנה .כולם מוזמנים למסיבת הסיום. .6חל איסור על כתיבה ,צילום או העתקה של תכנים ומידע הנחשפים במהלך הסדנה ,הן של ובקשר למנחים והן של ובקשר למשתתפי הסדנה האחרים סטודנטים ואסיסטנטים .כלל זהאוסר באופן מוחלט צילום בחדר הסדנה עד לטקס הסיום בשבת בערב .כתיבה במהלך הסדנה מותרת רק כחלק מתרגיל או במסגרת של כתיבה על הלוח לפי בקשת המנחים או המלווה מטעם הוועד. .7שימוש במאגרי המידע- חל איסור מוחלט להשתמש ו/או להעביר לגורם אחר את מאגרי המידע של העמותה לצרכים מסחריים ו/או פרסומיים וכן לעשות בהם שימוש הנוגד את ערכי ונהלי העמותה .מאגרי המידע כוללים את שמות חברי הקהילה ,טלפונים ,כתובות מגורים ,כתובות דואר אלקטרוני וכל מידע אישי אחר. date e h t e v a s 29לאפריל האסיפה הכללית של עמותת מ.ל.א. מזמינים אתכם לשמוע ולהשמיע .8חיבוקים יעשו רק בהסכמה הדדית ובאופן המכבד את המחבק ואת המחובק. .9חל איסור מוחלט להכניס כלי נשק מסוג כלשהוא לחדר הסדנה. .10חובת השתתפות האסיסטנטים בסדנה מתחילה בערב ההכנה לאסיסטנטים ביום רביעי ונמשכת עד לסיום הסדנה ביום שבת בערב ,לאחר טקס הסיום. כמו-כן חלה חובת השתתפות בפגישת המשוב ,כחלק בלתי- נפרד מהסדנה .היעדרות מחלק כלשהו בפעילות תיעשה אך ורק בתיאום מראש ,לפני ערב ההכנה ביום רביעי ,ותאושר על-ידי מלווה הסדנאות מטעם הוועד בלבד. היעדרות ללא אישור מלווה ,תיחשב כהיעדרות שלא תואמה ולא אושרה. כבוד הדדי ,פתיחות ,סודיות ואמון הם מאבני היסוד של עמותת מ.ל.א חיוך לדרך... שואלים מישהי למה היא לא עוסקת בספורט. אני לא יכולה ,היא משיבה, נולדתי עם עין עצלה. מה זה קשור? במהלך השנים זה התפשט לי לכל הגוף!
© Copyright 2024