אבל לפחות עכשיו אלוף במיל` אמנון רשף יכול קצת לנוח 40 שנה

‫המלחמה ההיא‬
‫לא נגמרה‬
‫וגם לא תיגמר"‬
‫"במחקר נכתב‬
‫שהטנקים הסתתרו‬
‫מאחורי שיחים‪.‬‬
‫שיחים? בלב סיני?‬
‫שיכולים להסתיר‬
‫טנקים? כמו הבדיחה‬
‫על הפיל שהסתתר‬
‫מאחורי עלה של‬
‫עץ‪ .‬זו הרמה"‬
‫אבל לפחות עכשיו אלוף במיל' אמנון רשף יכול קצת לנוח ‪ 40‬שנה חלפו מאז פיקד על‬
‫חטיבה ‪ 14‬במלחמת יום כיפור‪ ,‬ו–‪ 40‬שנה הוא לא חדל לאסוף מסמכים ומפות שקיפלו בתוכם‬
‫כמעט כל רגע מימי התופת בסיני אחרי שהצליח להביא לגניזת מחקר שנערך בצה"ל‪ ,‬צלל‬
‫אל שלל העדויות שלו כדי לכתוב את הספר "לא נחדל" ולהשיב לחייליו את כבודם "אולי‬
‫זה לקח הרבה מדי זמן‪ ,‬אבל הספר הזה אומר שגם אחרי כל השנים האמת אינה מתה"‬
‫אריא ל ה רינג ל הופמן‬
‫רשף כאלוף בצה"ל‬
‫‪16‬‬
‫המוסף לשבת‬
‫‪30.08.2013‬‬
‫כבר כמה ימים ששקט ורגוע בחדר‬
‫העבודה של האלוף במיל' אמנון רשף‪.‬‬
‫אור רך של בוקר סתווי נשפך על שול־‬
‫חן העבודה שלו יחד עם קולות הילדים‬
‫מהפעוטון‪ ,‬שממש מול הבית שבו הוא‬
‫גר‪ .‬צפון תל־אביב‪ ,‬צמוד קרקע‪ ,‬גינה קטנה מסביב‪ .‬חף‬
‫מסממני הפאר של הצפון‪ .‬וממש בכניסה חדר העבודה‪.‬‬
‫שום דבר שמלמד על שנים של סערה גדולה שהסתיימה זה‬
‫עתה והולידה את הספר "לא נחדל"‪ ,‬שיצא לאור השבוע‪.‬‬
‫המפות גולגלו‪ ,‬תצלומי האוויר הורדו מהקיר‪ ,‬הניירות‬
‫נאספו חזרה אל הקלסרים והקלטות נארזו במגירות‪.‬‬
‫עדויות אילמות לסיפורה של חטיבה ‪ ,14‬שעליה פיקד‬
‫במהלך מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬
‫ערב פרוץ המלחמה ישבה חטיבת השריון בגזרת תעלת‬
‫סואץ‪ ,‬לאורך קו של ‪ 200‬קילומטר‪" ,‬בערך"‪ 56 .‬טנקים‬
‫"בדיוק"‪ .‬פחות מאלף חיילים מול מה שהוא מגדיר "הצו־‬
‫נאמי המצרי"‪ 2,000 :‬קני ארטילריה "בערך"‪ ,‬שכתשו את‬
‫סיני‪ 100 ,‬אלף חיילים "בערך"‪ ,‬שצלחו את התעלה ושטפו‬
‫את חצי האי‪ ,‬ועוד ‪ 1,020‬טנקים מצריים "בדיוק"‪.‬‬
‫‪ 40‬שנה הוא כתב את הספר הזה‪ 40 ,‬שנה מאז המלח־‬
‫מה ההיא‪" ,‬המלחמה שלא נגמרה‪ .‬שהייתה כל כך נוראה‪,‬‬
‫שהיא לא פגה ולא מתנדפת והיא חלק מאיתנו‪ ,‬קומץ הלו־‬
‫חמים שנשאו על כתפיהם את המשא הזה ונותרו בחיים"‪.‬‬
‫קומץ‪ ,‬אני שואלת אותו‪" .‬כן‪ ,‬קומץ"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬כי בסופו‬
‫של דבר‪ ,‬מכל הצבא האדיר הזה כמה באמת נלחמו? הרבה‬
‫פחות ממה שאנשים חושבים"‪.‬‬
‫ואחר כך הוא אומר ש"בשביל כמה מהאנשים היא כבר‬
‫לא חלק מהיום־יום שלהם — הזיכרונות באים והולכים‬
‫— אבל יש כאלה שהמלחמה הזו חיה בתוכם כל יום‪ ,‬כל‬
‫היום‪ ,‬כל הימים‪ .‬היא לא נגמרה לפני ‪ 40‬שנה והיא לא‬
‫"עכשיו אומרים‬
‫לי‪' ,‬אוקיי‪ ,‬סגרת‬
‫מעגל'‪ ,‬ואני אומר‬
‫'לא סגרתי'‪ .‬כי אנחנו‬
‫לא נחדל לחיות את‬
‫אחוות הלוחמים‪,‬‬
‫את מסירות הנפש‪.‬‬
‫וגם לא נשכח‬
‫שיצאנו מהגיהינום"‬
‫צי ל ום‪ :‬רמי זרנג ר‬
‫תיגמר עוד ‪ 40‬שנה"‪.‬‬
‫הוא היה אז בן ‪ ,35‬מח"ט צעיר‪ ,‬ואתמול חגג יום הול־‬
‫דת ‪ .75‬ובין לבין למד דבר או שניים על המלחמה‪ ,‬אבל‬
‫גם דבר או שניים על החיים שאחריה‪" .‬כל מי שעבר את‬
‫החוויה הנוראה‪ ,‬שחזר מהתופת הזו‪ ,‬יצא משם אדם שונה‪.‬‬
‫אנשים שלי אומרים שחזרנו משם שרוטים‪ ,‬ואני אומר‬
‫להם‪ ,‬לא שרוטים‪ ,‬אבל אחרים‪ .‬כאלו שמבינים טוב יותר‬
‫מאלו שלא היו שם מה פירוש המילה אחריות‪ ,‬מה משמעות‬
‫המושג מחויבות‪ ,‬כמה קריטית‪ ,‬תחת האש‪ ,‬יכולה להיות‬
‫החברות‪ ,‬הגישה האנושית‪.‬‬
‫"כי מלחמה זה לא רק הסתערות מימין‪ ,‬או איגוף מש־‬
‫מאל‪ .‬זה נכון שאיבדנו שם את התמימות‪ ,‬שחזרנו ביקו־‬
‫רתיים ואולי גם מרירים‪ ,‬אבל עם זאת — טהורים יותר‪.‬‬
‫עשינו את מה שהיינו צריכים לעשות‪ ,‬גם במצבים בלתי‬
‫אפשריים‪ ,‬על־אנושיים‪ .‬אני באופן אישי הפכתי להיות‬
‫רגיש לזולת הרבה יותר‪ ,‬רגשן הרבה יותר‪ ,‬ואני לא שוכח‬
‫לרגע את האנשים שהיו איתי שם"‪.‬‬
‫מי שנכנס לאתר האינטרנט של החטיבה יגלה שגם הם‬
‫לא שוכחים‪ ,‬ועד כמה הוא עדיין מפקדם הנערץ‪" .‬היה לילה‬
‫אחד‪ ,‬באמצע התופת הארורה של החווה הסינית‪ ,‬שירדתי‬
‫מהטנק והלכתי לעשות ביקור פצועים"‪ ,‬מספר רשף‪" .‬לא‬
‫יכולנו לפנות אותם מהשטח והם נשארו בטנקים‪ .‬מסביב‬
‫דלקו מדורות הטנקים שנפגעו והאירו את השטח‪ ,‬ואני‬
‫יכולתי לראות את האנשים‪ ,‬את הפנים המיוסרות‪.‬‬
‫"עמרם מצנע‪ ,‬למשל‪ ,‬שהיה מפקד גדוד אצלי‪ ,‬שכב‬
‫בטנק ‪ 20‬מטר מהטנק שלי‪ .‬הטנק שלו נפגע בקרב קודם‬
‫לכן‪ .‬מצנע עצמו עף החוצה‪ ,‬גם הנהג‪ ,‬אבל קצין המבצעים‬
‫סגן עמוס מלצר והתותחן רפאל לנקרי נהרגו‪ .‬טיפסתי‬
‫ונכנסתי לטנק שחילץ אותו‪ .‬הוא שכב בשקט‪ ,‬אמר שהכל‬
‫בסדר‪ ,‬נתתי לו נשיקה על הראש וחזרתי לטנק שלי‪.‬‬
‫"עוד סיפור? אז אתמול בבוקר התקשר אליי רמי מתן‪,‬‬
‫שהיה מ"פ אצלי‪ ,‬וסיפר לי שאמא שלו נפטרה כמה שעות‬
‫קודם לכן‪ .‬היא הייתה כבר בת ‪ ,101‬אבל אמא היא תמיד‬
‫אמא ואני אמרתי לו שאני אגיע ללוויה‪' .‬אתה לא חייב'‪,‬‬
‫הוא אמר לי‪' .‬נכון'‪ ,‬עניתי‪' ,‬אני לא חייב‪ ,‬אבל אני רוצה‪ .‬כי‬
‫הקשרים האלה הם קשרים לכל החיים‪ .‬זה לא תמיד חברות‬
‫של ערבי שישי‪ ,‬אבל זו מחויבות שלעולם לא תפוג‪ ,‬כי‬
‫בשבילי 'אחוות אחים לנשק' היא לא קלישאה"‪.‬‬
‫וכך גם כתב את הספר‪ .‬מהמקום הזה‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬לעשות‬
‫סדר בדברים וגם לעשות צדק עם החיים ועם המתים‪.‬‬
‫"אז עכשיו אנשים אומרים לי‪' ,‬אוקיי‪ ,‬סגרת מעגל'‪ ,‬ואני‬
‫אומר 'לא סגרתי'‪ .‬כי אנחנו באמת לא נחדל לחיות את המ־‬
‫לחמה הזו‪ ,‬את אחוות הלוחמים שהתגלתה שם‪ ,‬את מסירות‬
‫הנפש‪ .‬לא נחדל להיות עם המשפחות השכולות‪ ,‬וגם לא‬
‫נשכח שיצאנו מהגיהינום‪ ,‬שזו הייתה טראומה פרטית אבל‬
‫גם טראומה לאומית‪ ,‬ועדיין‪ ,‬עדיין ניצחנו‪ .‬ניצחון שהביא‬
‫את השלום המצרי‪ .‬כי הם הבינו שלא יוכלו לנו בכוח‪ ,‬ואנח־‬
‫נו הבנו שלכוח יש מחיר‪ ,‬והמחיר הוא כבד ונורא מאוד"‪.‬‬
‫"אמרתי די‪ ,‬מספיק‬
‫עם השפם‪ ,‬מספיק‬
‫עם המצ'ואיזם הזה‪.‬‬
‫חברים מהחטיבה‬
‫מתלוננים‪' ,‬איך‬
‫עשית את זה'‪,‬‬
‫והקיצוניים שבהם‬
‫אפילו דורשים‬
‫שאחזיר אותו"‬
‫עד שהרמטכ"ל התערב‬
‫האמת היא שזה לא ממש מדויק לומר שרשף חיכה ‪40‬‬
‫שנה‪ .‬מדויק יותר יהיה לומר ש־‪ 40‬שנה הוא אוסף את החו־‬
‫מרים לספר הזה שלו‪ ,‬שחדר העבודה שלו הפך לארכיון‬
‫פרטי העולה על גדותיו‪ .‬שכבר אחרי המלחמה הוא הוציא‬
‫חוברת בת ‪ 100‬עמודים‪ ,‬שכללה את תחקירי המלחמה‬
‫שעשתה החטיבה שלו תוך הסתמכות על רשתות הקשר‬
‫ויומני המבצעים‪ .‬דו"ח ששום חטיבה אחרת לא עשתה‬
‫כמוהו‪ ,‬רק שהדו"ח הזה לא הפך לספר‪ ,‬לא למתחרה‬
‫של "חשופים בצריח" של ששת הימים וגם לא לסי־‬
‫רשף עם מפת אזורי הקרבות‪" .‬אנשים שלי אומרים שחזרנו משם שרוטים‪ ,‬ואני אומר להם‪ ,‬לא שרוטים‪ ,‬אבל אחרים"‬
‫המלחמה ההיא‬
‫לא נגמרה‬
‫וגם לא תיגמר"‬
‫"במחקר נכתב‬
‫שהטנקים הסתתרו‬
‫מאחורי שיחים‪.‬‬
‫שיחים? בלב סיני?‬
‫שיכולים להסתיר‬
‫טנקים? כמו הבדיחה‬
‫על הפיל שהסתתר‬
‫מאחורי עלה של‬
‫עץ‪ .‬זו הרמה"‬
‫אבל לפחות עכשיו אלוף במיל' אמנון רשף יכול קצת לנוח ‪ 40‬שנה חלפו מאז פיקד על‬
‫חטיבה ‪ 14‬במלחמת יום כיפור‪ ,‬ו–‪ 40‬שנה הוא לא חדל לאסוף מסמכים ומפות שקיפלו בתוכם‬
‫כמעט כל רגע מימי התופת בסיני אחרי שהצליח להביא לגניזת מחקר שנערך בצה"ל‪ ,‬צלל‬
‫אל שלל העדויות שלו כדי לכתוב את הספר "לא נחדל" ולהשיב לחייליו את כבודם "אולי‬
‫זה לקח הרבה מדי זמן‪ ,‬אבל הספר הזה אומר שגם אחרי כל השנים האמת אינה מתה"‬
‫אריא ל ה רינג ל הופמן‬
‫רשף כאלוף בצה"ל‬
‫‪16‬‬
‫המוסף לשבת‬
‫‪30.08.2013‬‬
‫כבר כמה ימים ששקט ורגוע בחדר‬
‫העבודה של האלוף במיל' אמנון רשף‪.‬‬
‫אור רך של בוקר סתווי נשפך על שול־‬
‫חן העבודה שלו יחד עם קולות הילדים‬
‫מהפעוטון‪ ,‬שממש מול הבית שבו הוא‬
‫גר‪ .‬צפון תל־אביב‪ ,‬צמוד קרקע‪ ,‬גינה קטנה מסביב‪ .‬חף‬
‫מסממני הפאר של הצפון‪ .‬וממש בכניסה חדר העבודה‪.‬‬
‫שום דבר שמלמד על שנים של סערה גדולה שהסתיימה זה‬
‫עתה והולידה את הספר "לא נחדל"‪ ,‬שיצא לאור השבוע‪.‬‬
‫המפות גולגלו‪ ,‬תצלומי האוויר הורדו מהקיר‪ ,‬הניירות‬
‫נאספו חזרה אל הקלסרים והקלטות נארזו במגירות‪.‬‬
‫עדויות אילמות לסיפורה של חטיבה ‪ ,14‬שעליה פיקד‬
‫במהלך מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬
‫ערב פרוץ המלחמה ישבה חטיבת השריון בגזרת תעלת‬
‫סואץ‪ ,‬לאורך קו של ‪ 200‬קילומטר‪" ,‬בערך"‪ 56 .‬טנקים‬
‫"בדיוק"‪ .‬פחות מאלף חיילים מול מה שהוא מגדיר "הצו־‬
‫נאמי המצרי"‪ 2,000 :‬קני ארטילריה "בערך"‪ ,‬שכתשו את‬
‫סיני‪ 100 ,‬אלף חיילים "בערך"‪ ,‬שצלחו את התעלה ושטפו‬
‫את חצי האי‪ ,‬ועוד ‪ 1,020‬טנקים מצריים "בדיוק"‪.‬‬
‫‪ 40‬שנה הוא כתב את הספר הזה‪ 40 ,‬שנה מאז המלח־‬
‫מה ההיא‪" ,‬המלחמה שלא נגמרה‪ .‬שהייתה כל כך נוראה‪,‬‬
‫שהיא לא פגה ולא מתנדפת והיא חלק מאיתנו‪ ,‬קומץ הלו־‬
‫חמים שנשאו על כתפיהם את המשא הזה ונותרו בחיים"‪.‬‬
‫קומץ‪ ,‬אני שואלת אותו‪" .‬כן‪ ,‬קומץ"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬כי בסופו‬
‫של דבר‪ ,‬מכל הצבא האדיר הזה כמה באמת נלחמו? הרבה‬
‫פחות ממה שאנשים חושבים"‪.‬‬
‫ואחר כך הוא אומר ש"בשביל כמה מהאנשים היא כבר‬
‫לא חלק מהיום־יום שלהם — הזיכרונות באים והולכים‬
‫— אבל יש כאלה שהמלחמה הזו חיה בתוכם כל יום‪ ,‬כל‬
‫היום‪ ,‬כל הימים‪ .‬היא לא נגמרה לפני ‪ 40‬שנה והיא לא‬
‫"עכשיו אומרים‬
‫לי‪' ,‬אוקיי‪ ,‬סגרת‬
‫מעגל'‪ ,‬ואני אומר‬
‫'לא סגרתי'‪ .‬כי אנחנו‬
‫לא נחדל לחיות את‬
‫אחוות הלוחמים‪,‬‬
‫את מסירות הנפש‪.‬‬
‫וגם לא נשכח‬
‫שיצאנו מהגיהינום"‬
‫צי ל ום‪ :‬רמי זרנג ר‬
‫תיגמר עוד ‪ 40‬שנה"‪.‬‬
‫הוא היה אז בן ‪ ,35‬מח"ט צעיר‪ ,‬ואתמול חגג יום הול־‬
‫דת ‪ .75‬ובין לבין למד דבר או שניים על המלחמה‪ ,‬אבל‬
‫גם דבר או שניים על החיים שאחריה‪" .‬כל מי שעבר את‬
‫החוויה הנוראה‪ ,‬שחזר מהתופת הזו‪ ,‬יצא משם אדם שונה‪.‬‬
‫אנשים שלי אומרים שחזרנו משם שרוטים‪ ,‬ואני אומר‬
‫להם‪ ,‬לא שרוטים‪ ,‬אבל אחרים‪ .‬כאלו שמבינים טוב יותר‬
‫מאלו שלא היו שם מה פירוש המילה אחריות‪ ,‬מה משמעות‬
‫המושג מחויבות‪ ,‬כמה קריטית‪ ,‬תחת האש‪ ,‬יכולה להיות‬
‫החברות‪ ,‬הגישה האנושית‪.‬‬
‫"כי מלחמה זה לא רק הסתערות מימין‪ ,‬או איגוף מש־‬
‫מאל‪ .‬זה נכון שאיבדנו שם את התמימות‪ ,‬שחזרנו ביקו־‬
‫רתיים ואולי גם מרירים‪ ,‬אבל עם זאת — טהורים יותר‪.‬‬
‫עשינו את מה שהיינו צריכים לעשות‪ ,‬גם במצבים בלתי‬
‫אפשריים‪ ,‬על־אנושיים‪ .‬אני באופן אישי הפכתי להיות‬
‫רגיש לזולת הרבה יותר‪ ,‬רגשן הרבה יותר‪ ,‬ואני לא שוכח‬
‫לרגע את האנשים שהיו איתי שם"‪.‬‬
‫מי שנכנס לאתר האינטרנט של החטיבה יגלה שגם הם‬
‫לא שוכחים‪ ,‬ועד כמה הוא עדיין מפקדם הנערץ‪" .‬היה לילה‬
‫אחד‪ ,‬באמצע התופת הארורה של החווה הסינית‪ ,‬שירדתי‬
‫מהטנק והלכתי לעשות ביקור פצועים"‪ ,‬מספר רשף‪" .‬לא‬
‫יכולנו לפנות אותם מהשטח והם נשארו בטנקים‪ .‬מסביב‬
‫דלקו מדורות הטנקים שנפגעו והאירו את השטח‪ ,‬ואני‬
‫יכולתי לראות את האנשים‪ ,‬את הפנים המיוסרות‪.‬‬
‫"עמרם מצנע‪ ,‬למשל‪ ,‬שהיה מפקד גדוד אצלי‪ ,‬שכב‬
‫בטנק ‪ 20‬מטר מהטנק שלי‪ .‬הטנק שלו נפגע בקרב קודם‬
‫לכן‪ .‬מצנע עצמו עף החוצה‪ ,‬גם הנהג‪ ,‬אבל קצין המבצעים‬
‫סגן עמוס מלצר והתותחן רפאל לנקרי נהרגו‪ .‬טיפסתי‬
‫ונכנסתי לטנק שחילץ אותו‪ .‬הוא שכב בשקט‪ ,‬אמר שהכל‬
‫בסדר‪ ,‬נתתי לו נשיקה על הראש וחזרתי לטנק שלי‪.‬‬
‫"עוד סיפור? אז אתמול בבוקר התקשר אליי רמי מתן‪,‬‬
‫שהיה מ"פ אצלי‪ ,‬וסיפר לי שאמא שלו נפטרה כמה שעות‬
‫קודם לכן‪ .‬היא הייתה כבר בת ‪ ,101‬אבל אמא היא תמיד‬
‫אמא ואני אמרתי לו שאני אגיע ללוויה‪' .‬אתה לא חייב'‪,‬‬
‫הוא אמר לי‪' .‬נכון'‪ ,‬עניתי‪' ,‬אני לא חייב‪ ,‬אבל אני רוצה‪ .‬כי‬
‫הקשרים האלה הם קשרים לכל החיים‪ .‬זה לא תמיד חברות‬
‫של ערבי שישי‪ ,‬אבל זו מחויבות שלעולם לא תפוג‪ ,‬כי‬
‫בשבילי 'אחוות אחים לנשק' היא לא קלישאה"‪.‬‬
‫וכך גם כתב את הספר‪ .‬מהמקום הזה‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬לעשות‬
‫סדר בדברים וגם לעשות צדק עם החיים ועם המתים‪.‬‬
‫"אז עכשיו אנשים אומרים לי‪' ,‬אוקיי‪ ,‬סגרת מעגל'‪ ,‬ואני‬
‫אומר 'לא סגרתי'‪ .‬כי אנחנו באמת לא נחדל לחיות את המ־‬
‫לחמה הזו‪ ,‬את אחוות הלוחמים שהתגלתה שם‪ ,‬את מסירות‬
‫הנפש‪ .‬לא נחדל להיות עם המשפחות השכולות‪ ,‬וגם לא‬
‫נשכח שיצאנו מהגיהינום‪ ,‬שזו הייתה טראומה פרטית אבל‬
‫גם טראומה לאומית‪ ,‬ועדיין‪ ,‬עדיין ניצחנו‪ .‬ניצחון שהביא‬
‫את השלום המצרי‪ .‬כי הם הבינו שלא יוכלו לנו בכוח‪ ,‬ואנח־‬
‫נו הבנו שלכוח יש מחיר‪ ,‬והמחיר הוא כבד ונורא מאוד"‪.‬‬
‫"אמרתי די‪ ,‬מספיק‬
‫עם השפם‪ ,‬מספיק‬
‫עם המצ'ואיזם הזה‪.‬‬
‫חברים מהחטיבה‬
‫מתלוננים‪' ,‬איך‬
‫עשית את זה'‪,‬‬
‫והקיצוניים שבהם‬
‫אפילו דורשים‬
‫שאחזיר אותו"‬
‫עד שהרמטכ"ל התערב‬
‫האמת היא שזה לא ממש מדויק לומר שרשף חיכה ‪40‬‬
‫שנה‪ .‬מדויק יותר יהיה לומר ש־‪ 40‬שנה הוא אוסף את החו־‬
‫מרים לספר הזה שלו‪ ,‬שחדר העבודה שלו הפך לארכיון‬
‫פרטי העולה על גדותיו‪ .‬שכבר אחרי המלחמה הוא הוציא‬
‫חוברת בת ‪ 100‬עמודים‪ ,‬שכללה את תחקירי המלחמה‬
‫שעשתה החטיבה שלו תוך הסתמכות על רשתות הקשר‬
‫ויומני המבצעים‪ .‬דו"ח ששום חטיבה אחרת לא עשתה‬
‫כמוהו‪ ,‬רק שהדו"ח הזה לא הפך לספר‪ ,‬לא למתחרה‬
‫של "חשופים בצריח" של ששת הימים וגם לא לסי־‬
‫רשף עם מפת אזורי הקרבות‪" .‬אנשים שלי אומרים שחזרנו משם שרוטים‪ ,‬ואני אומר להם‪ ,‬לא שרוטים‪ ,‬אבל אחרים"‬
‫רשף מתדרך מג"דים‪.10.10.73 ,‬‬
‫"הפכתי להיות רגשן הרבה יותר"‬
‫ותייק טעות אחר טעות‪ .‬תיקוני הטעויות שמצא התפרשו‬
‫על פני ‪ 92‬עמודים‪ ,‬ובאוגוסט ‪ 2011‬הוא הציג את הממצאים‬
‫בפני הנוגעים בדבר‪" .‬הם היו בהלם"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬ובאלם"‪.‬‬
‫קדיש אמר שהמחקר בכלל לא היה לקראת פרסום‪" ,‬אמירה‬
‫שבואי נגיד‪ ,‬בעדינות‪ ,‬לא הייתה מדויקת"‪ .‬רייטר הבטיח‬
‫לבדוק‪ .‬וכך חלפו שוב חודשיים‪ ,‬וכשהתקשר לרייטר לדעת‬
‫מה קורה‪ ,‬גילה שהקצין כבר בחופשת פרישה‪ ,‬והדברים‬
‫עברו לטיפולו של תא"ל תמיר ידעי‪" ,‬שהוא בא מגולני‪,‬‬
‫נולד בערך כשהמלחמה הזו התחילה‪ ,‬ואם את רוצה לשמוע‬
‫את דעתי‪ ,‬גם לא ממש הבין על מה אני מדבר"‪.‬‬
‫כך או כך ידעי חשב שצריך להתייחס לטעויות שרשף‬
‫מצא ולתקן את הטעון תיקון במסמך‪ .‬רשף אמר שזה לא‬
‫מספיק ושצריך לכתוב אותו מהתחלה‪ ,‬כי המסמך כולו לא‬
‫ברור‪" .‬הוא אמר לי שהוא מבין שזה חשוב לי בגלל ההרו־‬
‫גים של חטיבה ‪ ,14‬אז אמרתי לו שזה אכן חשוב‪ ,‬אבל זו‬
‫לא הסיבה להתעקשות שלי‪ .‬הסיבה היא שמדובר במסמך‬
‫היסטורי‪ ,‬רשמי‪ ,‬שהצבא מוציא ועל כן הוא חייב להיות‬
‫ברור ומדויק ככל שזה ניתן‪.‬‬
‫"ואז הכל נתקע‪ .‬קדיש לא רצה יותר לשתף איתי פעו־‬
‫לה‪ ,‬ידעי בכלל לא ענה לטלפונים שלי — סינן אותי‪ ,‬כמו‬
‫שהצעירים אומרים — ולא חזר אליי למרות שהשארתי לו‬
‫הודעות‪ .‬ומכיוון שלא רציתי לוותר‪ ,‬כי זה חשוב‪ ,‬החלטתי‬
‫שמספיק זה מספיק וכתבתי לרמטכ"ל בני גנץ מכתב שבו‬
‫גם פירטתי את השתלשלות העניינים וגם מחיתי על הטי־‬
‫פול הכושל‪ ,‬על אי־עמידה בסיכומים ועל חוסר הנימוס"‪.‬‬
‫גנץ השיב מיד והטיל את הבדיקה על אלוף יואב הר אבן‪,‬‬
‫ראש אגף מבצעים‪ .‬זה החליט לגנוז את המסמך‪ ,‬אם לנקוט‬
‫בלשון עדינה‪ ,‬להעיף אותו לפח‪ ,‬אם לקרוא לילד בשמו‪.‬‬
‫"וכך הבנתי שמהתיש הזה כבר לא ייצא חלב"‪ ,‬אומר‬
‫רשף‪" ,‬הבנתי שראבאק‪ ,‬או שאני כותב‪ ,‬או שהחברים‪ ,‬שכבר‬
‫שנים יורדים עליי 'למה לא עשית שום דבר להנציח את‬
‫החטיבה כמו שקרה בחטיבות אחרות' — יצדקו‪ .‬וכך נולד‬
‫הספר 'לא נחדל'‪ .‬לא נחדל כי במהלך המלחמה החטיבה‬
‫הזו התרסקה פעמיים ונבנתה מחדש פעמיים‪ .‬כי בעיצומם‬
‫של הקרבות הוצאתי שלושה דפי קרב‪' .‬נהלום ולא נחדל'‪,‬‬
‫כתבתי בדף השני‪ ,‬אחרי שכבר הענקתי לחטיבה את השם‬
‫'חטיבת המחץ'‪' ,‬נהלום ולא נחדל‪ ,‬נמחץ וננצח'‪.‬‬
‫"זה היה ב־‪ 20‬באוקטובר‪ ,‬אחרי שהחטיבה כבשה מערך‬
‫של גדוד צנחנים מצרי בצד השני של התעלה‪ ,‬יום אחרי‬
‫שחצינו אותה‪ .‬מערך גדול מאוד‪ ,‬מבוצר ומחופר‪ ,‬שגדוד‬
‫צנחנים נכשל בכיבושו בקרב שאסא קדמוני קיבל עליו את‬
‫עיטור הגבורה‪ .‬זו גם הייתה הפעם הראשונה‪ ,‬אחרי שבועיים‬
‫של לחימה‪ ,‬שאפשר לומר שלחמנו על פי תורת הלחימה‬
‫הצה"לית‪ ,‬בקרב קלאסי‪ ,‬תוך שיתוף פעולה של שריון וחי"ר‪.‬‬
‫הרגנו אז למעלה מ־‪ 300‬חיילי צנחנים מצרים‪ ,‬שבינו עשרות‬
‫וגם טיפלנו בעוד עשרות פצועים שלהם‪ .‬לא נחדל‪ ,‬כי אנחנו‬
‫לא חדלים לזכור את מה שהיה שם‪ ,‬את מי שהיה שם"‪.‬‬
‫אבא נוכח–נפקד‬
‫אמנון רשף‪ ,‬שהיה מפקד גיסות השריון בתפקידו האח־‬
‫רון‪ ,‬השתחרר מהצבא ב־‪ .'82‬כמה שנים שימש כמשנה‬
‫למנכ"ל חברת אורדן שהתמחתה ביציקות פלדה‪ ,‬חלקן‬
‫לפרויקט המרכבה‪ .‬אחר כך ניהל חברה לא גדולה שעסקה‬
‫בנושאי מיגון‪ ,‬וכשפרש ממנה הפך ליועץ אסטרטגי לחב־‬
‫רות שונות‪ ,‬ביניהן ביטחוניות‪.‬‬
‫השפם — שמזהה אותו כל כך חד וברור בתמונות מה־‬
‫מלחמה הזו‪ ,‬מאובק ככל שיהיה — נעלם‪" .‬זה קרה לפני‬
‫עשר שנים‪ ,‬כשהחלטתי סופית להתביית‪ .‬בלי צער ובלי‬
‫דמעות‪ .‬אמרתי די‪ ,‬מספיק עם השפם‪ ,‬מספיק עם המ־‬
‫צ'ואיזם הזה‪ ,‬מספיק עם הסמל המסחרי הזה שהיה אולי‬
‫פעם וכבר לא רלוונטי היום‪ .‬לא היה שום טקס‪ ,‬אבל הדבר‬
‫המפתיע הוא שחברים מהחטיבה עד היום באים אליי בט־‬
‫ענות‪' ,‬איך עשית את זה'‪' ,‬למה עשית את זה'‪ ,‬והקיצוניים‬
‫שבהם אפילו דורשים שאחזיר אותו‪ .‬רק השבוע‪ ,‬בפגישה‬
‫בלטרון במסגרת ההכנות להשקת הספר‪ ,‬אמר לי אחד מה־‬
‫שריונרים הוותיקים‪' ,‬בלי שפם זה לא אתה'"‪.‬‬
‫אז נכון להיום‪ ,‬בלי שפם‪ ,‬הוא פנסיונר פעיל מאוד‪.‬‬
‫"ברוך השם יש לי חמישה ילדים ו־‪ 14‬נכדים ורק תח־‬
‫זוק הקשר איתם זו עבודה במשרה מלאה‪ .‬תיקון מסוים‬
‫לשנים רבות שבהן הייתי אבא נוכח־נפקד‪ .‬חודשים אחרי‬
‫המלחמה‪ ,‬אולי אפילו שנה‪ ,‬הייתי חוזר לחופשה קצרה‪,‬‬
‫מתקלח‪ ,‬מחליף מדים ונוסע לבקר חיילים פצועים ומש־‬
‫פחות שכולות"‪.‬‬
‫מתוך חמשת ילדיו‪ ,‬שכולם קצינים‪ ,‬רק הבת הצעירה‬
‫התגלגלה לשריון‪ ,‬שם שירתה כמדריכה וכקצינת מבצ־‬
‫עים‪ .‬שני הגדולים היו חובלים בחיל הים‪ ,‬הבת שאחריהם‬
‫הייתה קצינה במפקדת חילות היבשה‪ ,‬בן אחר קצין ביחידה‬
‫מובחרת של חיל האוויר‪.‬‬
‫עד כמה המלחמה נכחה בבית?‬
‫"מעט מאוד‪ .‬הם לא רצו לשמוע‪ ,‬ואני לא סיפרתי‪ .‬זה‬
‫חזר אלינו הביתה רק בשנים האחרונות‪ ,‬כשהנכדים גדלו‬
‫והתחילו לשאול שאלות‪ .‬וגם כשהתחלתי לעבוד על‬
‫הספר‪ ,‬כשהמפות על הקיר גלשו מחדר העבודה לסלון"‪.‬‬
‫ואולי גם קצת קודם לכן‪ ,‬כי לפני שהתחיל לעבוד‬
‫על הספר‪ ,‬כלומר לכתוב אותו ממש‪ ,‬כבר נכחה המלחמה‬
‫ההיא בחייו‪" .‬האמת שכל השנים עסקתי בה‪ .‬הרציתי עליה‬
‫בקורס מפקדי חטיבות‪ ,‬במכללה לפיקוד טקטי וביחידות‬
‫המיוחדות‪ .‬כל מפגש כזה נמשך ארבע שעות בקירוב‬
‫— שעה וחצי הרצאה ושאר הזמן דיון‪.‬‬
‫"מה שקרה לחטיבה ‪ 14‬במלחמה ההיא זו פלטפורמה‬
‫מצוינת לדיון על מיקום המפקד בשעת קרב‪ ,‬על תפקודו‬
‫ותפקידו‪ ,‬על עבודת המטה‪ .‬מה קורה כשילד בן ‪ 19‬נקלע‬
‫למלחמה הזו‪ ,‬כמפקד טנק‪ ,‬מה קורה כשקצין בן ‪ 21‬נקלע‬
‫אליה‪ .‬יש לי עמיתים שחזרו מהקרבות האלה ולא הפסיקו‬
‫לדבר‪ ,‬ויש לי עמיתים שאמרו שיותר טוב לשתוק והם שות־‬
‫קים עד היום‪ .‬אז אני לא ממש שתקתי עד היום‪ ,‬אבל פתחתי‬
‫את הפה‪ ,‬אם אפשר לומר את זה כך‪ ,‬רק עכשיו‪ ,‬בספר הזה"‪.‬‬
‫וכשהוא אומר שהוא לא שתק‪ ,‬מתכוון רשף לא רק‬
‫להרצאות שנשא "בכל מקום ובכל שעה שהזמינו אותי"‪,‬‬
‫אלא גם לאתר החטיבה שהקים לפני כמעט עשור‪" .‬במצ־‬
‫טבר לחמו אצלי ‪ 18‬גדודים במלחמה הזו‪ ,‬כשהממוצע הוא‬
‫שלושה גדודים בחטיבה‪ .‬ב־‪ 2006‬הזמנתי את כל המג"דים‬
‫אליי‪' .‬כל השנים'‪ ,‬אמרתי להם‪' ,‬אתם טוענים נגדי שלא‬
‫עשיתי דבר להנצחת חלקנו במלחמה‪ ,‬שהפקרתי את חלק־‬
‫נו בכיבוש החווה הסינית ונתתי למרדכי להתהדר בניצחון‬
‫לא לו‪ .‬אז בואו נחשוב מה אפשר לעשות'‪ .‬עלו כל מיני‬
‫רעיונות‪ ,‬החל מסרט‪ ,‬שנפל בשל העלות הגדולה‪ ,‬כ־‪100‬‬
‫אלף דולר‪ ,‬ועד ספר‪ ,‬שגם לא נראה שיש מי שישתלט על‬
‫הפרויקט הזה"‪.‬‬
‫וכך יצאו מהפגישה הזו עם החלטה להקים אתר דינ־‬
‫מי של חטיבה ‪ ,14‬שיספר את הסיפור שלא סופר‪ .‬בשנים‬
‫שעברו מאז נכנסו אליו יותר מ־‪ 140‬אלף גולשים מ־‪128‬‬
‫מדינות בעולם‪ ,‬כולל אלפי גולשים ממדינות ערב‪.‬‬
‫"עשינו שם סטריפטיז מלא של החטיבה‪ .‬בלי סיפורי‬
‫פוגי ובלי 'אמנון רשף מודיע באתי ניצחתי הלכתי'‪ .‬חשפנו‬
‫שם את כל תמלילי רשת הקשר‪ ,‬כך שכל אדם יכול לשמוע‬
‫מה בדיוק אמרתי בכל שנייה שיבחר‪ ,‬כי בניגוד להרבה‬
‫אחרים אני לא רוצה למכור סיפורים"‪.‬‬
‫זהו? זה הסוף?‬
‫תמלילי הרשתות‪ ,‬כמו מסמכים אחרים‪ ,‬הפכו לבסיס‬
‫שעליו נשען הספר‪ ,‬שיצא בשתי גרסאות‪ :‬ארוכה "למי־‬
‫טיבי לכת"‪ 726 ,‬עמודים‪ ,‬וקצרה "לכל המתעניינים"‪432 ,‬‬
‫עמודים‪ .‬הפרקים‪ ,‬בשתי הגרסאות‪ ,‬כוללים את תיאור‬
‫המלחמה מהרגע שבו החלה הארטילריה המצרית להפגיז‬
‫את המעוזים לאורך התעלה והמטוסים המצריים חצו את‬
‫קו המים‪" .‬מה אמרו לנו‪ ,‬מה ראינו ומה עשינו ומה היה‬
‫הפער בין הדברים"‪ .‬בשתי הגרסאות מופיעים יותר מאלף‬
‫הערות שוליים‪ ,‬עשרות עמודים של הערות ומקורות שע־‬
‫ליהם הסתמך‪.‬‬
‫הספר — מפורט מאוד‪ ,‬מדויק מאוד‪ ,‬שברור שהוקדשו‬
‫שעות ארוכות לכל שורה שנכתבה בו — מקפיד להיות‬
‫ענייני‪ ,‬לעיתים אף יבש‪ ,‬להביא את תיאור הדברים‪ .‬רק‬
‫שפה ושם הוא מנוקד בתחושות שליוו את המפקד‪ ,‬שעל‬
‫אחריותו הוטלה גזרה ענקית‪ ,‬תחת אש התופת של הימים‬
‫הראשונים‪ ,‬ללא מודיעין ראוי‪ ,‬כשרשת הקשר מלאה בזע־‬
‫קות עזרה מהמעוזים שעל שפת התעלה‪ ,‬המצפים שמישהו‪,‬‬
‫אי שם‪ ,‬ישמע אותם‪ ,‬שמישהו‪ ,‬אי מאין‪ ,‬יבוא לחלץ אותם‪.‬‬
‫"אנו נכנסים ללוע הארי"‪ ,‬הוא כותב בפרק המתאר את‬
‫הקרב בצומת טרטור‪" ,‬זהו? זה הסוף? כיצד יקבל זאת אבי?"‬
‫"מיד אחרי המלחמה שמתי יד על הקלטות הקשר ופי־‬
‫ענחתי אותן"‪ ,‬מספר רשף‪" .‬בהקלטות האלה יש גם שעון‬
‫מדבר בקולה של ראומה אלדר‪ .‬במקביל היה לי עותקים‬
‫של זמן רדיו‪ ,‬מסמך שבו נרשמות השיחות תוך ציון השעה‬
‫שבה נערכו‪ .‬עד לפני שנתיים‪ ,‬אם מישהו היה שואל אותי‬
‫איפה היית ב־‪ 17‬לאוקטובר בשעה מסוימת‪ ,‬הייתי אומר‬
‫דבר אחד‪ ,‬אבל בעבודה שעשיתי על המסמך של תוה"ד‬
‫התברר לי‪ ,‬למשל‪ ,‬שיש דיווח שלי לאלוף אריאל שרון‪,‬‬
‫שהיה אז מפקד האוגדה‪ ,‬שממנו אני מבין שהייתי במ־‬
‫קום מסוים‪ ,‬שונה לגמרי מהמקום שבו במשך שנים הייתי‬
‫משוכנע שנמצאתי‪ .‬אז מה הבנתי מזה? שאפילו אני‪ ,‬שזוכר‬
‫לכאורה כל דקה ודקה ממה שקרה במלחמה הזו‪ ,‬צריך לע־‬
‫שות דליט מוחלט לזיכרון האישי שלי ולהיצמד לעובדות‬
‫העולות מהמסמכים‪ .‬אין ברירה אחרת‪ .‬לזיכרון האנושי יש‬
‫מדובר צה"ל נמסר בתגובה‪" :‬אלוף במיל' אמנון רשף‬
‫הוא קצין עתיר זכויות ועשייה מבצעית‪ .‬לאחרונה אף‬
‫העניק הרמטכ"ל מכתב הערכה לחטיבת השריון שעליה‬
‫פיקד רשף‪ ,‬בהוקרה על פעילותה במלחמת יום הכיפו־‬
‫רים‪ .‬במכתב ציין‪ ,‬כי סיפורי הגבורה של החטיבה בקר־‬
‫בות הבלימה ובקרב על החווה הסינית מהווים גם היום‬
‫צוהר דרכו לומדים חיילי צה"ל על עוז רוח‪ ,‬על הקרבה‬
‫ועל דבקות חסרת פשרות במילוי המשימה‪.‬‬
‫"מחקרו של ד"ר ישראל בן דור הובא לבחינה בפני‬
‫הגורמים המוסמכים לנושא בצה"ל‪ ,‬ובהתאם לחוות‬
‫הדעת שנכתבו על המחקר ננקטו הצעדים המתבקשים‬
‫באשר לתכניו"‪¿ .‬‬
‫צילום‪ :‬אלי חן‪ ,‬מתוך הספר‬
‫פורה של חטיבה ‪ 7‬ברמת־הגולן‪ ,‬או משהו מהסוג הזה‪.‬‬
‫וליד הדו"ח הזה‪ ,‬המפורט ברמה של דקות‪ ,‬נערמו קל־‬
‫סרים‪ ,‬דפדפות קרטון מהסוג שכבר לא ניתן למצוא כמו־‬
‫תן‪ ,‬דקות למגע‪ ,‬קרועות בשוליים‪ .‬אוגדנים מפלסטיק‪,‬‬
‫בצבעים שונים‪ ,‬דפי פקס מצהיבים‪ ,‬מפות צבאיות — כמה‬
‫מהן כבר הולכות ומתפוררות — תצלומי אוויר שהשיג ולא‬
‫היו לו קודם לכן‪ ,‬אינספור קלטות‪ ,‬עדויות מוועדת אגרנט‪,‬‬
‫חומר מסווג‪ ,‬חלקו סודי ביותר היה אז‪ ,‬חלקו סודי ביותר עד‬
‫היום‪ .‬וכשאני שואלת אותו מנין נאסף כל הדבר הזה‪ ,‬הוא‬
‫מחייך חיוך קטן ושואל אם אני באמת מצפה לתשובה‪.‬‬
‫ובכל זאת?‬
‫"מן היקב ומן הגורן"‪.‬‬
‫ואתה שומר עליהם היטב?‬
‫"אני מקווה שאת לא הולכת לסבך אותי"‪.‬‬
‫ואת כל אלה — כל מה שאסף כל השנים ועוד יותר‪,‬‬
‫שנדחס על המדפים ובתוך הארגזים — ניער מאבק לפני‬
‫שלוש שנים‪ .‬צה"ל עמד אז לפרסם מחקר מקיף על קרבות‬
‫החווה הסינית‪ ,‬שחיבר ד"ר ישראל בן דור בהנחיית ראש‬
‫מחלקת היסטוריה‪ ,‬פרופ' אלון קדיש‪ .‬רשף‪ ,‬כמי שפיקד‬
‫על חטיבה ‪ ,14‬שחקן משמעותי בקרבות החווה‪ ,‬היה אחד‬
‫המרואיינים המרכזיים‪ ,‬ובהתאם לסיכום עם קדיש‪ ,‬היה‬
‫אמור לראות את טיוטת המסמך קודם להדפסה‪.‬‬
‫רק שסיכום זה עניין אחד‪ ,‬עמידה בו זה דבר אחר‪ .‬כש־‬
‫פנה לבן דור‪ ,‬אחרי ששמע שהטיוטה מוכנה‪ ,‬נשלח לקדיש‪.‬‬
‫קדיש אמר‪ ,‬שאם הוא יעביר את המחקר לרשף זה יעכב את‬
‫הפרסום‪ ,‬ובכל מקרה‪ ,‬הבהיר‪ ,‬זה כבר אצל ראש תוה"ד‬
‫— תורה והדרכה — תא"ל אלי רייטר‪ .‬רשף פנה לרייטר‪,‬‬
‫רייטר אמר שהוא לא יודע על כך דבר וחצי דבר‪ ,‬וכשחזר‬
‫לרשף יום למחרת הבטיח לדאוג שישלחו לו את הטיוטה‪.‬‬
‫וכך עברו להם חודשיים נוספים‪ ,‬החומר לא הגיע‪ ,‬ורשף‬
‫הבין שיש לו סיבה לדאגה‪.‬‬
‫"התקשרתי לשאול מה קורה‪ ,‬אמרו לי שהמסמך עובר‬
‫הלבנה‪ .‬את מבינה מה זה אומר? זה אומר שעכשיו ביט־‬
‫חון שדה עובר על המסמך שנוגע למלחמה שהייתה לפני‬
‫כמעט ארבעה עשורים‪ ,‬להשמיט ממנו פרטים מסווגים‬
‫כדי שאמנון רשף‪ ,‬אלוף במיל'‪ ,‬מי שהיה מפקד החטיבה‬
‫שנלחמה שם‪ ,‬יוכל לעיין בכתוב שחלק ממנו נכתב בעק־‬
‫בות הריאיון איתי"‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬רק בדצמבר ‪ ,2010‬כשנה אחרי שפנה לבן דור‪,‬‬
‫נחתה העבודה על שולחנו‪" .‬יש לך חודש לעבור עליה‬
‫ולהעיר את הערותיך"‪ ,‬אמרו לו‪.‬‬
‫"פתחתי‪ ,‬עילעלתי וחשכו‬
‫עיניי"‪ ,‬מספר רשף‪" .‬אחרי חודש‬
‫הבנתי שאני רק בתחילת העבודה‪.‬‬
‫לא היה שם פרק‪ ,‬לא תת־פרק ולא‬
‫"עילעלתי בטיוטת‬
‫אפילו תת־תת־פרק שתיאר את‬
‫המחקר וחשכו עיניי‪.‬‬
‫חלקה של חטיבה ‪ 14‬בקרב בצורה‬
‫לא היה שם פרק ולא‬
‫מסודרת‪ .‬החטיבה שהחלה את המ־‬
‫ערכה על החווה הסינית עם שבעה‬
‫תת–פרק על חטיבה ‪.14‬‬
‫גדודים — ארבעה גדודי טנקים‬
‫החטיבה שבלילה אחד‬
‫ועוד שלושה גדודי חי"ר מעולים‬
‫של הצנחנים — שיום למחרת הצ־‬
‫איבדה ‪ 120‬לוחמים‪,‬‬
‫טרפו אליה עוד שני גדודי טנקים‪,‬‬
‫כולם היו בניי‪ ,‬קיבלה‬
‫שבלילה אחד איבדה ‪ 120‬לוחמים‪,‬‬
‫משהו כמו שני עמודים"‬
‫כולם היו בניי‪ ,‬קיבלה משהו כמו‬
‫שני עמודים‪ ,‬בלי לאזכר בכלל‬
‫שזוהי חטיבה ‪ .14‬מאידך‪ 81 ,‬עמו־‬
‫דים מתוך ‪ 360‬סך הכל הוקדשו‬
‫לגדוד ‪ 890‬של יצחק מרדכי‪ ,‬שה־‬
‫גיע ‪ 36‬שעות אחרינו וניהל שם קרב שהדבר היחיד שאפשר‬
‫לומר עליו שהיה קרב היחלצות טרגי‪ .‬כששאלתי את החו־‬
‫קר איך זה ייתכן‪ ,‬הוא אמר לי שהמחקר בעצם בא להוכיח‬
‫את הטענה שהתרומה של ‪ 890‬לתוצאת הקרב שם הייתה‬
‫אפסית‪ ,‬מה שבאמת עלה מהמחקר"‪.‬‬
‫אבל מה שהדאיג את רשף במיוחד לא היה רק ההתעלמות‬
‫מהחטיבה שעליה פיקד‪ ,‬אלא בעיקר "אוסף של מאות‪ ,‬אם לא‬
‫של אלפי‪ ,‬טעויות עובדתיות‪ .‬מכיוון שבמחקר הזה לא היו‬
‫בכלל הערות שוליים‪ ,‬שזה דבר מוזר מאוד בפני עצמו‪ ,‬אי־‬
‫אפשר היה לדעת על מה הסתמך המחבר‪ .‬אני‪ ,‬שהסתמכתי‬
‫רק על מקורות ראשוניים מאותם הימים‪ ,‬נבהלתי‪.‬‬
‫"הקרב שניהלנו בצומת טרטור‪ ,‬למשל‪ ,‬נזכר שלוש‬
‫פעמים‪ ,‬ובכל פעם הופיע מספר אחר של טנקים מצריים‬
‫שהושמדו‪ .‬נכתב גם שהטנקים הסתתרו מאחורי שיחים‪.‬‬
‫שיחים? בלב סיני? כאלה שטנקים יכולים להסתתר מאחו־‬
‫ריהם? את מכירה את הבדיחה על הפיל שהסתתר מאחורי‬
‫עלה של עץ? זו הרמה‪.‬‬
‫"במקום אחר היה כתוב שהצנחנים 'קצרו' את צוותי‬
‫הטנקים המצריים שנפגעו‪ ,‬וקצת אחרי כבר היה כתוב‪,‬‬
‫בהתייחסות לאותו אירוע בדיוק‪ ,‬שהצנחנים רק צפו במת־‬
‫רחש‪ .‬אז מה היה באמת? ובכלל‪ ,‬מה זה המונח הזה 'קצרו'‪,‬‬
‫מנין זה בא? מאיזה עלון שפלוגה ב' או ג' של איזו חטיבה‬
‫הוציאה אחרי המלחמה?"‬
‫חצי שנה הוא עבר על המסמך‪ ,‬כמו רואה חשבון‪ .‬בדק‬
‫צילום מתוך הספר‬
‫נטייה להיטיב עימנו"‪.‬‬
‫‪ 302‬לוחמים איבדה החטיבה במהלך הקרבות‪ .‬רוב‬
‫שדרת הפיקוד שלה נפגעה‪ .‬שני מפקדי גדודים ועוד ‪15‬‬
‫מפקדי פלוגות נהרגו‪ .‬שישה מפקדי גדודים ועוד ‪ 13‬מפקדי‬
‫פלוגות נפצעו‪" .‬אינני טירון במלחמה ובמראותיה"‪ ,‬כתב‬
‫ביומנו משה דיין‪ ,‬מי שהיה שר הביטחון‪" ,‬אך כתמונה הזו לא‬
‫ראיתי אף לא בסרטי קולנוע‪ :‬שדה קטל עצום‪ ,‬משתרע לכל‬
‫עבר"‪ .‬האלוף ישראל טל‪ ,‬מי שהיה סגן הרמטכ"ל באותם‬
‫ימים‪ ,‬כתב "לא שמעתי על אף מפקד שריון אחר שעבר מסה‬
‫כזו של לחימה שעבר באותו לילה אמנון רשף"‪.‬‬
‫אחרים כתבו כי היקף כזה של קרב שריון בשריון לא‬
‫היה מעולם‪" .‬והחטיבה שרדה"‪ ,‬אומר רשף היום‪" .‬היא‬
‫שרדה למרות שעם פרוץ מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬לצה"ל‬
‫לא הייתה כל תוכנית מבצעית ראויה ומתאימה להגנת‬
‫מערב סיני‪ .‬זו קביעה חד־משמעית שלי‪ ,‬המסתמכת על‬
‫אלפי עמודי מסמכים ולא על נהמת הלב‪ .‬התוצאה הייתה‬
‫שהפקודות שניתנו בפועל‪ ,‬פקודות המבצע 'סלע' ו'שובך‬
‫יונים'‪ ,‬היו נבובות וחסרות תוכן משמעותי"‪.‬‬
‫איך אתה מסביר את זה?‬
‫"אני יכול רק להעריך‪ ,‬כי מי שעמד בראש המערכת‬
‫היה נגוע ביוהרה כזו שהחליפה את שיקול הדעת והחובה‬
‫המקצועית‪ .‬מצאתי שב־‪ ,1968‬במהלך דיון ארוך שהתקיים‬
‫בפורום מטכ"ל ועסק בקו בר לב‪ ,‬התפתח ויכוח בין אריאל‬
‫שרון לחיים בר־לב‪ .‬שרון אמר כבר אז 'אני אומר שאנח־‬
‫נו הולכים להשקיע בדבר יקר מאוד אשר בזמן מלחמה‬
‫לא יפעל'‪ ,‬ובר־לב ענה לו 'נחכה למלחמה וניפגש לאחר‬
‫המלחמה'‪ .‬אז הם אולי נפגשו אחריה‪ ,‬אבל לא אלפי הרוגי‬
‫המלחמה הזו‪.‬‬
‫"אחד הגילויים שהדהימו אותי התייחס לניסוחים שה־‬
‫שתמשו בהם בדיוני מטכ"ל‪ .‬אולי לא ה'השתבללות' של‬
‫מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬אולי לא גל הירשיזם‪ ,‬כי לא היו‬
‫מתוחכמים כמוהו ולא משכילים כמוהו‪ ,‬אבל לא פחות‬
‫חמור‪ .‬בכל הדיונים בפורום מטכ"ל‪ ,‬למשל‪ ,‬לא השתמשו‬
‫במונחים הלקוחים מתורת הלחימה של צה"ל כמו הגנה‬
‫קבועה‪ ,‬הגנה ניידת‪ ,‬קו עצירה וכד'‪ ,‬אלא במושגים ער־‬
‫טילאיים כגון הגנה קשוחה‪ ,‬הגנה נוקשה‪ .‬ואם כל חטאת‬
‫מבחינתי הייתה אי־הגדרת קו עצירה וממילא אי־הצמדות‬
‫לעקרון קו העצירה‪.‬‬
‫"וכך המסקנה שלי היא שלא הייתה להם שום תוכנית‬
‫הגנה נאותה‪ ,‬המבוססת על עומק ועל עתודה‪ .‬מה שכן היה‬
‫אלו פקודות מבצע סתמיות‪ .‬הרמטכ"ל חיים בר־לב דיבר‬
‫על ארבעה נדבכים שעליהם נשען צה"ל בסיני‪ .‬הרביעי‬
‫היה חיל האוויר‪ ,‬אבל אפילו אובדן חופש הפעולה האווירי‪,‬‬
‫לאחר קידום מערך הנ"מ המצרי אל התעלה‪ ,‬לא הדליק‬
‫אצלו נורה אדומה‪.‬‬
‫"יתרה מזו‪ ,‬שני משחקי מלחמה נערכו בשנים שלפני‬
‫יום הכיפורים‪' ,‬מהלומה' ו'איל ברזל'‪ .‬בשניהם דובר במפו־‬
‫רש על אפשרות של צליחה רחבת היקף‪ ,‬אבל תוצאות המ־‬
‫שחקים האלה לא שינו את התייחסות המטכ"ל‪ .‬בר־לב אמר‬
‫אז 'אני חושב שבמציאות זה לא ייתכן‪ ,‬אפילו לא בעשרה‬
‫אחוז של סבירות'‪ .‬והיהירות הזו נותרה בעינה גם כשהגיעו‬
‫לידי המטכ"ל תוכניות המלחמה המצריות לצליחה‪' ,‬גרניט‬
‫‪ ,'2‬כולל העדכון שהעביר מרואן אשרף ב־‪.1973‬‬
‫"הייתי בקבוצת הפקודות כשהחלה המלחמה‪ .‬אלוף‬
‫הפיקוד דיבר‪ ,‬והמח"טים נפלו מהכיסא‪ 23 .‬אלף חיילים‬
‫מצרים חצו את התעלה בשעתיים הראשונות‪ .‬מול גשר‬
‫פירדן‪ ,‬שבו עמדנו‪ ,‬עברו קרוב ל־‪ .5,000‬פלוגה ח' שלי‬
‫נשארה עם שני טנקים מתוך ‪ ,11‬ובמקומות אחרים כשה־‬
‫טנקים שלי הגיעו לעמדות שלהם כבר חיכה להם שם קו־‬
‫מנדו מצרי‪ .‬אז בארבעת הימים הראשונים של המלחמה‬
‫עוצבות צה"ל ככלל וחטיבה ‪ 14‬בפרט נאלצו להילחם‬
‫בניגוד לעקרונות המלחמה‪ ,‬בניגוד לתורת הלחימה הש־‬
‫ריונאית‪ .‬מחלקות‪ ,‬פלוגות וגדודי טנקים‪ ,‬כמו אוגדות‬
‫משוריינות שלמות‪ ,‬הוטלו לקרב ב'שלוף'‪ ,‬ללא תוכניות‬
‫מסודרות למתקפת נגד‪ ,‬מחדל‬
‫מבצעי שגרם לאבידות רבות‪,‬‬
‫לאובדן הביטחון העצמי של הפי־‬
‫קוד העליון של הצבא ולאווירת‬
‫נכאים בכל צה"ל‪ ,‬כולל בצמרת‬
‫"זה נכון שאיבדנו שם‬
‫הפיקוד"‪.‬‬
‫את התמימות‪ ,‬שחזרנו‬
‫בספר )בהוצאת "דביר"( עוסק‬
‫רשף גם בהיבטים המדיניים‪ ,‬במ־‬
‫ביקורתיים ואולי גם‬
‫געים החסויים מול האמריקאים‪,‬‬
‫מרירים‪ ,‬אבל עם זאת‬
‫בהתנהלות מקבלי ההחלטות‪" .‬מל־‬
‫— טהורים יותר‪ .‬עשינו‬
‫חמת יום הכיפורים נצרבה בתודעה‬
‫הלאומית כמחדל כתוצאה מרפיון‬
‫את מה שהיינו צריכים‬
‫במנהיגות הצבאית והלאומית"‪,‬‬
‫לעשות‪ ,‬גם במצבים‬
‫הוא אומר‪" ,‬אבל ממצב של הפתעה‬
‫רבתי וכישלונות קשים‪ ,‬התעשת‬
‫בלתי אפשריים"‬
‫צה"ל ותוך עשרה ימים הסיג את‬
‫הצבא הסורי והגיע לטווח תותחים‬
‫מדמשק‪ ,‬צלח את תעלת סואץ‪,‬‬
‫הגיע עד הק"מ ה־‪ 101‬מקהיר והנ־‬
‫חיל ניצחון צבאי‪.‬‬
‫"הניצחון הזה הושג כתוצאה מדבקות במשימה‪ ,‬מלחי־‬
‫מת גבורה עילאית ומנכונות להקרבה של הלוחמים ושל‬
‫היחידות הלוחמות‪ .‬לולא קרב הצליחה והישגיו‪ ,‬מדינת‬
‫ישראל הייתה רואה את עצמה כמובסת‪ ,‬כחסרת ביטחון‪,‬‬
‫וחשה מושפלת‪ .‬במקרה שכזה מעמדה של מדינת ישראל‬
‫במרחב האזורי במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית היה‬
‫שונה בתכלית‪ .‬ואת זה הספר אומר‪ ,‬בבירור‪ .‬ואת זה אומר‬
‫גם השם 'לא נחדל'‪ ,‬שמתכתב עם המחדל שלנו לא היה‬
‫חלק בו‪ .‬ההפך מזה‪ .‬זו הייתה מלחמת גבורה‪ ,‬ואין מדינה‬
‫וצבא בעולם‪ ,‬בכל שנות ההיסטוריה‪ ,‬שהתאוששו כל כך‬
‫מהר מסף האבדון‪.‬‬
‫"אז זה לקח אולי הרבה זמן‪ ,‬הרבה מדי זמן‪ ,‬אבל הספר‬
‫הזה אומר שגם אחרי ‪ 40‬שנה האמת אינה מתה‪ .‬אי־אפשר‬
‫לכסות עליה ואי־אפשר לבלבל אותה בעובדות לא נכו־‬
‫נות‪ .‬למלחמה הזו יש חיים משלה‪ ,‬חיים שלא הסתיימו‬
‫ולא נותרו מאחור בדיונות של סיני‪ .‬היא נושמת בתוכנו‬
‫ואיתנו גם היום‪ .‬כך גם לאמת וללקח‪ ,‬שעולה מהדב־‬
‫רים‪ ,‬ולחסד התודה והזיכרון‪ ,‬שהספר הזה עושה עם מי‬
‫שלא חזרו ועם מי שחזרו משם וחלק מחייהם עדיין נותר‬
‫באוקטובר ‪."1973‬‬
‫†††‬
‫‪19‬‬
‫המוסף לשבת‬
‫עם משה דיין ואריאל שרון‪" .17.10.73 ,‬הוטלנו לקרב ב'שלוף'‪ ,‬ללא תוכניות מסודרות"‬
‫‪30.08.2013‬‬
‫רשף מתדרך מג"דים‪.10.10.73 ,‬‬
‫"הפכתי להיות רגשן הרבה יותר"‬
‫ותייק טעות אחר טעות‪ .‬תיקוני הטעויות שמצא התפרשו‬
‫על פני ‪ 92‬עמודים‪ ,‬ובאוגוסט ‪ 2011‬הוא הציג את הממצאים‬
‫בפני הנוגעים בדבר‪" .‬הם היו בהלם"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬ובאלם"‪.‬‬
‫קדיש אמר שהמחקר בכלל לא היה לקראת פרסום‪" ,‬אמירה‬
‫שבואי נגיד‪ ,‬בעדינות‪ ,‬לא הייתה מדויקת"‪ .‬רייטר הבטיח‬
‫לבדוק‪ .‬וכך חלפו שוב חודשיים‪ ,‬וכשהתקשר לרייטר לדעת‬
‫מה קורה‪ ,‬גילה שהקצין כבר בחופשת פרישה‪ ,‬והדברים‬
‫עברו לטיפולו של תא"ל תמיר ידעי‪" ,‬שהוא בא מגולני‪,‬‬
‫נולד בערך כשהמלחמה הזו התחילה‪ ,‬ואם את רוצה לשמוע‬
‫את דעתי‪ ,‬גם לא ממש הבין על מה אני מדבר"‪.‬‬
‫כך או כך ידעי חשב שצריך להתייחס לטעויות שרשף‬
‫מצא ולתקן את הטעון תיקון במסמך‪ .‬רשף אמר שזה לא‬
‫מספיק ושצריך לכתוב אותו מהתחלה‪ ,‬כי המסמך כולו לא‬
‫ברור‪" .‬הוא אמר לי שהוא מבין שזה חשוב לי בגלל ההרו־‬
‫גים של חטיבה ‪ ,14‬אז אמרתי לו שזה אכן חשוב‪ ,‬אבל זו‬
‫לא הסיבה להתעקשות שלי‪ .‬הסיבה היא שמדובר במסמך‬
‫היסטורי‪ ,‬רשמי‪ ,‬שהצבא מוציא ועל כן הוא חייב להיות‬
‫ברור ומדויק ככל שזה ניתן‪.‬‬
‫"ואז הכל נתקע‪ .‬קדיש לא רצה יותר לשתף איתי פעו־‬
‫לה‪ ,‬ידעי בכלל לא ענה לטלפונים שלי — סינן אותי‪ ,‬כמו‬
‫שהצעירים אומרים — ולא חזר אליי למרות שהשארתי לו‬
‫הודעות‪ .‬ומכיוון שלא רציתי לוותר‪ ,‬כי זה חשוב‪ ,‬החלטתי‬
‫שמספיק זה מספיק וכתבתי לרמטכ"ל בני גנץ מכתב שבו‬
‫גם פירטתי את השתלשלות העניינים וגם מחיתי על הטי־‬
‫פול הכושל‪ ,‬על אי־עמידה בסיכומים ועל חוסר הנימוס"‪.‬‬
‫גנץ השיב מיד והטיל את הבדיקה על אלוף יואב הר אבן‪,‬‬
‫ראש אגף מבצעים‪ .‬זה החליט לגנוז את המסמך‪ ,‬אם לנקוט‬
‫בלשון עדינה‪ ,‬להעיף אותו לפח‪ ,‬אם לקרוא לילד בשמו‪.‬‬
‫"וכך הבנתי שמהתיש הזה כבר לא ייצא חלב"‪ ,‬אומר‬
‫רשף‪" ,‬הבנתי שראבאק‪ ,‬או שאני כותב‪ ,‬או שהחברים‪ ,‬שכבר‬
‫שנים יורדים עליי 'למה לא עשית שום דבר להנציח את‬
‫החטיבה כמו שקרה בחטיבות אחרות' — יצדקו‪ .‬וכך נולד‬
‫הספר 'לא נחדל'‪ .‬לא נחדל כי במהלך המלחמה החטיבה‬
‫הזו התרסקה פעמיים ונבנתה מחדש פעמיים‪ .‬כי בעיצומם‬
‫של הקרבות הוצאתי שלושה דפי קרב‪' .‬נהלום ולא נחדל'‪,‬‬
‫כתבתי בדף השני‪ ,‬אחרי שכבר הענקתי לחטיבה את השם‬
‫'חטיבת המחץ'‪' ,‬נהלום ולא נחדל‪ ,‬נמחץ וננצח'‪.‬‬
‫"זה היה ב־‪ 20‬באוקטובר‪ ,‬אחרי שהחטיבה כבשה מערך‬
‫של גדוד צנחנים מצרי בצד השני של התעלה‪ ,‬יום אחרי‬
‫שחצינו אותה‪ .‬מערך גדול מאוד‪ ,‬מבוצר ומחופר‪ ,‬שגדוד‬
‫צנחנים נכשל בכיבושו בקרב שאסא קדמוני קיבל עליו את‬
‫עיטור הגבורה‪ .‬זו גם הייתה הפעם הראשונה‪ ,‬אחרי שבועיים‬
‫של לחימה‪ ,‬שאפשר לומר שלחמנו על פי תורת הלחימה‬
‫הצה"לית‪ ,‬בקרב קלאסי‪ ,‬תוך שיתוף פעולה של שריון וחי"ר‪.‬‬
‫הרגנו אז למעלה מ־‪ 300‬חיילי צנחנים מצרים‪ ,‬שבינו עשרות‬
‫וגם טיפלנו בעוד עשרות פצועים שלהם‪ .‬לא נחדל‪ ,‬כי אנחנו‬
‫לא חדלים לזכור את מה שהיה שם‪ ,‬את מי שהיה שם"‪.‬‬
‫אבא נוכח–נפקד‬
‫אמנון רשף‪ ,‬שהיה מפקד גיסות השריון בתפקידו האח־‬
‫רון‪ ,‬השתחרר מהצבא ב־‪ .'82‬כמה שנים שימש כמשנה‬
‫למנכ"ל חברת אורדן שהתמחתה ביציקות פלדה‪ ,‬חלקן‬
‫לפרויקט המרכבה‪ .‬אחר כך ניהל חברה לא גדולה שעסקה‬
‫בנושאי מיגון‪ ,‬וכשפרש ממנה הפך ליועץ אסטרטגי לחב־‬
‫רות שונות‪ ,‬ביניהן ביטחוניות‪.‬‬
‫השפם — שמזהה אותו כל כך חד וברור בתמונות מה־‬
‫מלחמה הזו‪ ,‬מאובק ככל שיהיה — נעלם‪" .‬זה קרה לפני‬
‫עשר שנים‪ ,‬כשהחלטתי סופית להתביית‪ .‬בלי צער ובלי‬
‫דמעות‪ .‬אמרתי די‪ ,‬מספיק עם השפם‪ ,‬מספיק עם המ־‬
‫צ'ואיזם הזה‪ ,‬מספיק עם הסמל המסחרי הזה שהיה אולי‬
‫פעם וכבר לא רלוונטי היום‪ .‬לא היה שום טקס‪ ,‬אבל הדבר‬
‫המפתיע הוא שחברים מהחטיבה עד היום באים אליי בט־‬
‫ענות‪' ,‬איך עשית את זה'‪' ,‬למה עשית את זה'‪ ,‬והקיצוניים‬
‫שבהם אפילו דורשים שאחזיר אותו‪ .‬רק השבוע‪ ,‬בפגישה‬
‫בלטרון במסגרת ההכנות להשקת הספר‪ ,‬אמר לי אחד מה־‬
‫שריונרים הוותיקים‪' ,‬בלי שפם זה לא אתה'"‪.‬‬
‫אז נכון להיום‪ ,‬בלי שפם‪ ,‬הוא פנסיונר פעיל מאוד‪.‬‬
‫"ברוך השם יש לי חמישה ילדים ו־‪ 14‬נכדים ורק תח־‬
‫זוק הקשר איתם זו עבודה במשרה מלאה‪ .‬תיקון מסוים‬
‫לשנים רבות שבהן הייתי אבא נוכח־נפקד‪ .‬חודשים אחרי‬
‫המלחמה‪ ,‬אולי אפילו שנה‪ ,‬הייתי חוזר לחופשה קצרה‪,‬‬
‫מתקלח‪ ,‬מחליף מדים ונוסע לבקר חיילים פצועים ומש־‬
‫פחות שכולות"‪.‬‬
‫מתוך חמשת ילדיו‪ ,‬שכולם קצינים‪ ,‬רק הבת הצעירה‬
‫התגלגלה לשריון‪ ,‬שם שירתה כמדריכה וכקצינת מבצ־‬
‫עים‪ .‬שני הגדולים היו חובלים בחיל הים‪ ,‬הבת שאחריהם‬
‫הייתה קצינה במפקדת חילות היבשה‪ ,‬בן אחר קצין ביחידה‬
‫מובחרת של חיל האוויר‪.‬‬
‫עד כמה המלחמה נכחה בבית?‬
‫"מעט מאוד‪ .‬הם לא רצו לשמוע‪ ,‬ואני לא סיפרתי‪ .‬זה‬
‫חזר אלינו הביתה רק בשנים האחרונות‪ ,‬כשהנכדים גדלו‬
‫והתחילו לשאול שאלות‪ .‬וגם כשהתחלתי לעבוד על‬
‫הספר‪ ,‬כשהמפות על הקיר גלשו מחדר העבודה לסלון"‪.‬‬
‫ואולי גם קצת קודם לכן‪ ,‬כי לפני שהתחיל לעבוד‬
‫על הספר‪ ,‬כלומר לכתוב אותו ממש‪ ,‬כבר נכחה המלחמה‬
‫ההיא בחייו‪" .‬האמת שכל השנים עסקתי בה‪ .‬הרציתי עליה‬
‫בקורס מפקדי חטיבות‪ ,‬במכללה לפיקוד טקטי וביחידות‬
‫המיוחדות‪ .‬כל מפגש כזה נמשך ארבע שעות בקירוב‬
‫— שעה וחצי הרצאה ושאר הזמן דיון‪.‬‬
‫"מה שקרה לחטיבה ‪ 14‬במלחמה ההיא זו פלטפורמה‬
‫מצוינת לדיון על מיקום המפקד בשעת קרב‪ ,‬על תפקודו‬
‫ותפקידו‪ ,‬על עבודת המטה‪ .‬מה קורה כשילד בן ‪ 19‬נקלע‬
‫למלחמה הזו‪ ,‬כמפקד טנק‪ ,‬מה קורה כשקצין בן ‪ 21‬נקלע‬
‫אליה‪ .‬יש לי עמיתים שחזרו מהקרבות האלה ולא הפסיקו‬
‫לדבר‪ ,‬ויש לי עמיתים שאמרו שיותר טוב לשתוק והם שות־‬
‫קים עד היום‪ .‬אז אני לא ממש שתקתי עד היום‪ ,‬אבל פתחתי‬
‫את הפה‪ ,‬אם אפשר לומר את זה כך‪ ,‬רק עכשיו‪ ,‬בספר הזה"‪.‬‬
‫וכשהוא אומר שהוא לא שתק‪ ,‬מתכוון רשף לא רק‬
‫להרצאות שנשא "בכל מקום ובכל שעה שהזמינו אותי"‪,‬‬
‫אלא גם לאתר החטיבה שהקים לפני כמעט עשור‪" .‬במצ־‬
‫טבר לחמו אצלי ‪ 18‬גדודים במלחמה הזו‪ ,‬כשהממוצע הוא‬
‫שלושה גדודים בחטיבה‪ .‬ב־‪ 2006‬הזמנתי את כל המג"דים‬
‫אליי‪' .‬כל השנים'‪ ,‬אמרתי להם‪' ,‬אתם טוענים נגדי שלא‬
‫עשיתי דבר להנצחת חלקנו במלחמה‪ ,‬שהפקרתי את חלק־‬
‫נו בכיבוש החווה הסינית ונתתי למרדכי להתהדר בניצחון‬
‫לא לו‪ .‬אז בואו נחשוב מה אפשר לעשות'‪ .‬עלו כל מיני‬
‫רעיונות‪ ,‬החל מסרט‪ ,‬שנפל בשל העלות הגדולה‪ ,‬כ־‪100‬‬
‫אלף דולר‪ ,‬ועד ספר‪ ,‬שגם לא נראה שיש מי שישתלט על‬
‫הפרויקט הזה"‪.‬‬
‫וכך יצאו מהפגישה הזו עם החלטה להקים אתר דינ־‬
‫מי של חטיבה ‪ ,14‬שיספר את הסיפור שלא סופר‪ .‬בשנים‬
‫שעברו מאז נכנסו אליו יותר מ־‪ 140‬אלף גולשים מ־‪128‬‬
‫מדינות בעולם‪ ,‬כולל אלפי גולשים ממדינות ערב‪.‬‬
‫"עשינו שם סטריפטיז מלא של החטיבה‪ .‬בלי סיפורי‬
‫פוגי ובלי 'אמנון רשף מודיע באתי ניצחתי הלכתי'‪ .‬חשפנו‬
‫שם את כל תמלילי רשת הקשר‪ ,‬כך שכל אדם יכול לשמוע‬
‫מה בדיוק אמרתי בכל שנייה שיבחר‪ ,‬כי בניגוד להרבה‬
‫אחרים אני לא רוצה למכור סיפורים"‪.‬‬
‫זהו? זה הסוף?‬
‫תמלילי הרשתות‪ ,‬כמו מסמכים אחרים‪ ,‬הפכו לבסיס‬
‫שעליו נשען הספר‪ ,‬שיצא בשתי גרסאות‪ :‬ארוכה "למי־‬
‫טיבי לכת"‪ 726 ,‬עמודים‪ ,‬וקצרה "לכל המתעניינים"‪432 ,‬‬
‫עמודים‪ .‬הפרקים‪ ,‬בשתי הגרסאות‪ ,‬כוללים את תיאור‬
‫המלחמה מהרגע שבו החלה הארטילריה המצרית להפגיז‬
‫את המעוזים לאורך התעלה והמטוסים המצריים חצו את‬
‫קו המים‪" .‬מה אמרו לנו‪ ,‬מה ראינו ומה עשינו ומה היה‬
‫הפער בין הדברים"‪ .‬בשתי הגרסאות מופיעים יותר מאלף‬
‫הערות שוליים‪ ,‬עשרות עמודים של הערות ומקורות שע־‬
‫ליהם הסתמך‪.‬‬
‫הספר — מפורט מאוד‪ ,‬מדויק מאוד‪ ,‬שברור שהוקדשו‬
‫שעות ארוכות לכל שורה שנכתבה בו — מקפיד להיות‬
‫ענייני‪ ,‬לעיתים אף יבש‪ ,‬להביא את תיאור הדברים‪ .‬רק‬
‫שפה ושם הוא מנוקד בתחושות שליוו את המפקד‪ ,‬שעל‬
‫אחריותו הוטלה גזרה ענקית‪ ,‬תחת אש התופת של הימים‬
‫הראשונים‪ ,‬ללא מודיעין ראוי‪ ,‬כשרשת הקשר מלאה בזע־‬
‫קות עזרה מהמעוזים שעל שפת התעלה‪ ,‬המצפים שמישהו‪,‬‬
‫אי שם‪ ,‬ישמע אותם‪ ,‬שמישהו‪ ,‬אי מאין‪ ,‬יבוא לחלץ אותם‪.‬‬
‫"אנו נכנסים ללוע הארי"‪ ,‬הוא כותב בפרק המתאר את‬
‫הקרב בצומת טרטור‪" ,‬זהו? זה הסוף? כיצד יקבל זאת אבי?"‬
‫"מיד אחרי המלחמה שמתי יד על הקלטות הקשר ופי־‬
‫ענחתי אותן"‪ ,‬מספר רשף‪" .‬בהקלטות האלה יש גם שעון‬
‫מדבר בקולה של ראומה אלדר‪ .‬במקביל היה לי עותקים‬
‫של זמן רדיו‪ ,‬מסמך שבו נרשמות השיחות תוך ציון השעה‬
‫שבה נערכו‪ .‬עד לפני שנתיים‪ ,‬אם מישהו היה שואל אותי‬
‫איפה היית ב־‪ 17‬לאוקטובר בשעה מסוימת‪ ,‬הייתי אומר‬
‫דבר אחד‪ ,‬אבל בעבודה שעשיתי על המסמך של תוה"ד‬
‫התברר לי‪ ,‬למשל‪ ,‬שיש דיווח שלי לאלוף אריאל שרון‪,‬‬
‫שהיה אז מפקד האוגדה‪ ,‬שממנו אני מבין שהייתי במ־‬
‫קום מסוים‪ ,‬שונה לגמרי מהמקום שבו במשך שנים הייתי‬
‫משוכנע שנמצאתי‪ .‬אז מה הבנתי מזה? שאפילו אני‪ ,‬שזוכר‬
‫לכאורה כל דקה ודקה ממה שקרה במלחמה הזו‪ ,‬צריך לע־‬
‫שות דליט מוחלט לזיכרון האישי שלי ולהיצמד לעובדות‬
‫העולות מהמסמכים‪ .‬אין ברירה אחרת‪ .‬לזיכרון האנושי יש‬
‫מדובר צה"ל נמסר בתגובה‪" :‬אלוף במיל' אמנון רשף‬
‫הוא קצין עתיר זכויות ועשייה מבצעית‪ .‬לאחרונה אף‬
‫העניק הרמטכ"ל מכתב הערכה לחטיבת השריון שעליה‬
‫פיקד רשף‪ ,‬בהוקרה על פעילותה במלחמת יום הכיפו־‬
‫רים‪ .‬במכתב ציין‪ ,‬כי סיפורי הגבורה של החטיבה בקר־‬
‫בות הבלימה ובקרב על החווה הסינית מהווים גם היום‬
‫צוהר דרכו לומדים חיילי צה"ל על עוז רוח‪ ,‬על הקרבה‬
‫ועל דבקות חסרת פשרות במילוי המשימה‪.‬‬
‫"מחקרו של ד"ר ישראל בן דור הובא לבחינה בפני‬
‫הגורמים המוסמכים לנושא בצה"ל‪ ,‬ובהתאם לחוות‬
‫הדעת שנכתבו על המחקר ננקטו הצעדים המתבקשים‬
‫באשר לתכניו"‪¿ .‬‬
‫צילום‪ :‬אלי חן‪ ,‬מתוך הספר‬
‫פורה של חטיבה ‪ 7‬ברמת־הגולן‪ ,‬או משהו מהסוג הזה‪.‬‬
‫וליד הדו"ח הזה‪ ,‬המפורט ברמה של דקות‪ ,‬נערמו קל־‬
‫סרים‪ ,‬דפדפות קרטון מהסוג שכבר לא ניתן למצוא כמו־‬
‫תן‪ ,‬דקות למגע‪ ,‬קרועות בשוליים‪ .‬אוגדנים מפלסטיק‪,‬‬
‫בצבעים שונים‪ ,‬דפי פקס מצהיבים‪ ,‬מפות צבאיות — כמה‬
‫מהן כבר הולכות ומתפוררות — תצלומי אוויר שהשיג ולא‬
‫היו לו קודם לכן‪ ,‬אינספור קלטות‪ ,‬עדויות מוועדת אגרנט‪,‬‬
‫חומר מסווג‪ ,‬חלקו סודי ביותר היה אז‪ ,‬חלקו סודי ביותר עד‬
‫היום‪ .‬וכשאני שואלת אותו מנין נאסף כל הדבר הזה‪ ,‬הוא‬
‫מחייך חיוך קטן ושואל אם אני באמת מצפה לתשובה‪.‬‬
‫ובכל זאת?‬
‫"מן היקב ומן הגורן"‪.‬‬
‫ואתה שומר עליהם היטב?‬
‫"אני מקווה שאת לא הולכת לסבך אותי"‪.‬‬
‫ואת כל אלה — כל מה שאסף כל השנים ועוד יותר‪,‬‬
‫שנדחס על המדפים ובתוך הארגזים — ניער מאבק לפני‬
‫שלוש שנים‪ .‬צה"ל עמד אז לפרסם מחקר מקיף על קרבות‬
‫החווה הסינית‪ ,‬שחיבר ד"ר ישראל בן דור בהנחיית ראש‬
‫מחלקת היסטוריה‪ ,‬פרופ' אלון קדיש‪ .‬רשף‪ ,‬כמי שפיקד‬
‫על חטיבה ‪ ,14‬שחקן משמעותי בקרבות החווה‪ ,‬היה אחד‬
‫המרואיינים המרכזיים‪ ,‬ובהתאם לסיכום עם קדיש‪ ,‬היה‬
‫אמור לראות את טיוטת המסמך קודם להדפסה‪.‬‬
‫רק שסיכום זה עניין אחד‪ ,‬עמידה בו זה דבר אחר‪ .‬כש־‬
‫פנה לבן דור‪ ,‬אחרי ששמע שהטיוטה מוכנה‪ ,‬נשלח לקדיש‪.‬‬
‫קדיש אמר‪ ,‬שאם הוא יעביר את המחקר לרשף זה יעכב את‬
‫הפרסום‪ ,‬ובכל מקרה‪ ,‬הבהיר‪ ,‬זה כבר אצל ראש תוה"ד‬
‫— תורה והדרכה — תא"ל אלי רייטר‪ .‬רשף פנה לרייטר‪,‬‬
‫רייטר אמר שהוא לא יודע על כך דבר וחצי דבר‪ ,‬וכשחזר‬
‫לרשף יום למחרת הבטיח לדאוג שישלחו לו את הטיוטה‪.‬‬
‫וכך עברו להם חודשיים נוספים‪ ,‬החומר לא הגיע‪ ,‬ורשף‬
‫הבין שיש לו סיבה לדאגה‪.‬‬
‫"התקשרתי לשאול מה קורה‪ ,‬אמרו לי שהמסמך עובר‬
‫הלבנה‪ .‬את מבינה מה זה אומר? זה אומר שעכשיו ביט־‬
‫חון שדה עובר על המסמך שנוגע למלחמה שהייתה לפני‬
‫כמעט ארבעה עשורים‪ ,‬להשמיט ממנו פרטים מסווגים‬
‫כדי שאמנון רשף‪ ,‬אלוף במיל'‪ ,‬מי שהיה מפקד החטיבה‬
‫שנלחמה שם‪ ,‬יוכל לעיין בכתוב שחלק ממנו נכתב בעק־‬
‫בות הריאיון איתי"‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬רק בדצמבר ‪ ,2010‬כשנה אחרי שפנה לבן דור‪,‬‬
‫נחתה העבודה על שולחנו‪" .‬יש לך חודש לעבור עליה‬
‫ולהעיר את הערותיך"‪ ,‬אמרו לו‪.‬‬
‫"פתחתי‪ ,‬עילעלתי וחשכו‬
‫עיניי"‪ ,‬מספר רשף‪" .‬אחרי חודש‬
‫הבנתי שאני רק בתחילת העבודה‪.‬‬
‫לא היה שם פרק‪ ,‬לא תת־פרק ולא‬
‫"עילעלתי בטיוטת‬
‫אפילו תת־תת־פרק שתיאר את‬
‫המחקר וחשכו עיניי‪.‬‬
‫חלקה של חטיבה ‪ 14‬בקרב בצורה‬
‫לא היה שם פרק ולא‬
‫מסודרת‪ .‬החטיבה שהחלה את המ־‬
‫ערכה על החווה הסינית עם שבעה‬
‫תת–פרק על חטיבה ‪.14‬‬
‫גדודים — ארבעה גדודי טנקים‬
‫החטיבה שבלילה אחד‬
‫ועוד שלושה גדודי חי"ר מעולים‬
‫של הצנחנים — שיום למחרת הצ־‬
‫איבדה ‪ 120‬לוחמים‪,‬‬
‫טרפו אליה עוד שני גדודי טנקים‪,‬‬
‫כולם היו בניי‪ ,‬קיבלה‬
‫שבלילה אחד איבדה ‪ 120‬לוחמים‪,‬‬
‫משהו כמו שני עמודים"‬
‫כולם היו בניי‪ ,‬קיבלה משהו כמו‬
‫שני עמודים‪ ,‬בלי לאזכר בכלל‬
‫שזוהי חטיבה ‪ .14‬מאידך‪ 81 ,‬עמו־‬
‫דים מתוך ‪ 360‬סך הכל הוקדשו‬
‫לגדוד ‪ 890‬של יצחק מרדכי‪ ,‬שה־‬
‫גיע ‪ 36‬שעות אחרינו וניהל שם קרב שהדבר היחיד שאפשר‬
‫לומר עליו שהיה קרב היחלצות טרגי‪ .‬כששאלתי את החו־‬
‫קר איך זה ייתכן‪ ,‬הוא אמר לי שהמחקר בעצם בא להוכיח‬
‫את הטענה שהתרומה של ‪ 890‬לתוצאת הקרב שם הייתה‬
‫אפסית‪ ,‬מה שבאמת עלה מהמחקר"‪.‬‬
‫אבל מה שהדאיג את רשף במיוחד לא היה רק ההתעלמות‬
‫מהחטיבה שעליה פיקד‪ ,‬אלא בעיקר "אוסף של מאות‪ ,‬אם לא‬
‫של אלפי‪ ,‬טעויות עובדתיות‪ .‬מכיוון שבמחקר הזה לא היו‬
‫בכלל הערות שוליים‪ ,‬שזה דבר מוזר מאוד בפני עצמו‪ ,‬אי־‬
‫אפשר היה לדעת על מה הסתמך המחבר‪ .‬אני‪ ,‬שהסתמכתי‬
‫רק על מקורות ראשוניים מאותם הימים‪ ,‬נבהלתי‪.‬‬
‫"הקרב שניהלנו בצומת טרטור‪ ,‬למשל‪ ,‬נזכר שלוש‬
‫פעמים‪ ,‬ובכל פעם הופיע מספר אחר של טנקים מצריים‬
‫שהושמדו‪ .‬נכתב גם שהטנקים הסתתרו מאחורי שיחים‪.‬‬
‫שיחים? בלב סיני? כאלה שטנקים יכולים להסתתר מאחו־‬
‫ריהם? את מכירה את הבדיחה על הפיל שהסתתר מאחורי‬
‫עלה של עץ? זו הרמה‪.‬‬
‫"במקום אחר היה כתוב שהצנחנים 'קצרו' את צוותי‬
‫הטנקים המצריים שנפגעו‪ ,‬וקצת אחרי כבר היה כתוב‪,‬‬
‫בהתייחסות לאותו אירוע בדיוק‪ ,‬שהצנחנים רק צפו במת־‬
‫רחש‪ .‬אז מה היה באמת? ובכלל‪ ,‬מה זה המונח הזה 'קצרו'‪,‬‬
‫מנין זה בא? מאיזה עלון שפלוגה ב' או ג' של איזו חטיבה‬
‫הוציאה אחרי המלחמה?"‬
‫חצי שנה הוא עבר על המסמך‪ ,‬כמו רואה חשבון‪ .‬בדק‬
‫צילום מתוך הספר‬
‫נטייה להיטיב עימנו"‪.‬‬
‫‪ 302‬לוחמים איבדה החטיבה במהלך הקרבות‪ .‬רוב‬
‫שדרת הפיקוד שלה נפגעה‪ .‬שני מפקדי גדודים ועוד ‪15‬‬
‫מפקדי פלוגות נהרגו‪ .‬שישה מפקדי גדודים ועוד ‪ 13‬מפקדי‬
‫פלוגות נפצעו‪" .‬אינני טירון במלחמה ובמראותיה"‪ ,‬כתב‬
‫ביומנו משה דיין‪ ,‬מי שהיה שר הביטחון‪" ,‬אך כתמונה הזו לא‬
‫ראיתי אף לא בסרטי קולנוע‪ :‬שדה קטל עצום‪ ,‬משתרע לכל‬
‫עבר"‪ .‬האלוף ישראל טל‪ ,‬מי שהיה סגן הרמטכ"ל באותם‬
‫ימים‪ ,‬כתב "לא שמעתי על אף מפקד שריון אחר שעבר מסה‬
‫כזו של לחימה שעבר באותו לילה אמנון רשף"‪.‬‬
‫אחרים כתבו כי היקף כזה של קרב שריון בשריון לא‬
‫היה מעולם‪" .‬והחטיבה שרדה"‪ ,‬אומר רשף היום‪" .‬היא‬
‫שרדה למרות שעם פרוץ מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬לצה"ל‬
‫לא הייתה כל תוכנית מבצעית ראויה ומתאימה להגנת‬
‫מערב סיני‪ .‬זו קביעה חד־משמעית שלי‪ ,‬המסתמכת על‬
‫אלפי עמודי מסמכים ולא על נהמת הלב‪ .‬התוצאה הייתה‬
‫שהפקודות שניתנו בפועל‪ ,‬פקודות המבצע 'סלע' ו'שובך‬
‫יונים'‪ ,‬היו נבובות וחסרות תוכן משמעותי"‪.‬‬
‫איך אתה מסביר את זה?‬
‫"אני יכול רק להעריך‪ ,‬כי מי שעמד בראש המערכת‬
‫היה נגוע ביוהרה כזו שהחליפה את שיקול הדעת והחובה‬
‫המקצועית‪ .‬מצאתי שב־‪ ,1968‬במהלך דיון ארוך שהתקיים‬
‫בפורום מטכ"ל ועסק בקו בר לב‪ ,‬התפתח ויכוח בין אריאל‬
‫שרון לחיים בר־לב‪ .‬שרון אמר כבר אז 'אני אומר שאנח־‬
‫נו הולכים להשקיע בדבר יקר מאוד אשר בזמן מלחמה‬
‫לא יפעל'‪ ,‬ובר־לב ענה לו 'נחכה למלחמה וניפגש לאחר‬
‫המלחמה'‪ .‬אז הם אולי נפגשו אחריה‪ ,‬אבל לא אלפי הרוגי‬
‫המלחמה הזו‪.‬‬
‫"אחד הגילויים שהדהימו אותי התייחס לניסוחים שה־‬
‫שתמשו בהם בדיוני מטכ"ל‪ .‬אולי לא ה'השתבללות' של‬
‫מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬אולי לא גל הירשיזם‪ ,‬כי לא היו‬
‫מתוחכמים כמוהו ולא משכילים כמוהו‪ ,‬אבל לא פחות‬
‫חמור‪ .‬בכל הדיונים בפורום מטכ"ל‪ ,‬למשל‪ ,‬לא השתמשו‬
‫במונחים הלקוחים מתורת הלחימה של צה"ל כמו הגנה‬
‫קבועה‪ ,‬הגנה ניידת‪ ,‬קו עצירה וכד'‪ ,‬אלא במושגים ער־‬
‫טילאיים כגון הגנה קשוחה‪ ,‬הגנה נוקשה‪ .‬ואם כל חטאת‬
‫מבחינתי הייתה אי־הגדרת קו עצירה וממילא אי־הצמדות‬
‫לעקרון קו העצירה‪.‬‬
‫"וכך המסקנה שלי היא שלא הייתה להם שום תוכנית‬
‫הגנה נאותה‪ ,‬המבוססת על עומק ועל עתודה‪ .‬מה שכן היה‬
‫אלו פקודות מבצע סתמיות‪ .‬הרמטכ"ל חיים בר־לב דיבר‬
‫על ארבעה נדבכים שעליהם נשען צה"ל בסיני‪ .‬הרביעי‬
‫היה חיל האוויר‪ ,‬אבל אפילו אובדן חופש הפעולה האווירי‪,‬‬
‫לאחר קידום מערך הנ"מ המצרי אל התעלה‪ ,‬לא הדליק‬
‫אצלו נורה אדומה‪.‬‬
‫"יתרה מזו‪ ,‬שני משחקי מלחמה נערכו בשנים שלפני‬
‫יום הכיפורים‪' ,‬מהלומה' ו'איל ברזל'‪ .‬בשניהם דובר במפו־‬
‫רש על אפשרות של צליחה רחבת היקף‪ ,‬אבל תוצאות המ־‬
‫שחקים האלה לא שינו את התייחסות המטכ"ל‪ .‬בר־לב אמר‬
‫אז 'אני חושב שבמציאות זה לא ייתכן‪ ,‬אפילו לא בעשרה‬
‫אחוז של סבירות'‪ .‬והיהירות הזו נותרה בעינה גם כשהגיעו‬
‫לידי המטכ"ל תוכניות המלחמה המצריות לצליחה‪' ,‬גרניט‬
‫‪ ,'2‬כולל העדכון שהעביר מרואן אשרף ב־‪.1973‬‬
‫"הייתי בקבוצת הפקודות כשהחלה המלחמה‪ .‬אלוף‬
‫הפיקוד דיבר‪ ,‬והמח"טים נפלו מהכיסא‪ 23 .‬אלף חיילים‬
‫מצרים חצו את התעלה בשעתיים הראשונות‪ .‬מול גשר‬
‫פירדן‪ ,‬שבו עמדנו‪ ,‬עברו קרוב ל־‪ .5,000‬פלוגה ח' שלי‬
‫נשארה עם שני טנקים מתוך ‪ ,11‬ובמקומות אחרים כשה־‬
‫טנקים שלי הגיעו לעמדות שלהם כבר חיכה להם שם קו־‬
‫מנדו מצרי‪ .‬אז בארבעת הימים הראשונים של המלחמה‬
‫עוצבות צה"ל ככלל וחטיבה ‪ 14‬בפרט נאלצו להילחם‬
‫בניגוד לעקרונות המלחמה‪ ,‬בניגוד לתורת הלחימה הש־‬
‫ריונאית‪ .‬מחלקות‪ ,‬פלוגות וגדודי טנקים‪ ,‬כמו אוגדות‬
‫משוריינות שלמות‪ ,‬הוטלו לקרב ב'שלוף'‪ ,‬ללא תוכניות‬
‫מסודרות למתקפת נגד‪ ,‬מחדל‬
‫מבצעי שגרם לאבידות רבות‪,‬‬
‫לאובדן הביטחון העצמי של הפי־‬
‫קוד העליון של הצבא ולאווירת‬
‫נכאים בכל צה"ל‪ ,‬כולל בצמרת‬
‫"זה נכון שאיבדנו שם‬
‫הפיקוד"‪.‬‬
‫את התמימות‪ ,‬שחזרנו‬
‫בספר )בהוצאת "דביר"( עוסק‬
‫רשף גם בהיבטים המדיניים‪ ,‬במ־‬
‫ביקורתיים ואולי גם‬
‫געים החסויים מול האמריקאים‪,‬‬
‫מרירים‪ ,‬אבל עם זאת‬
‫בהתנהלות מקבלי ההחלטות‪" .‬מל־‬
‫— טהורים יותר‪ .‬עשינו‬
‫חמת יום הכיפורים נצרבה בתודעה‬
‫הלאומית כמחדל כתוצאה מרפיון‬
‫את מה שהיינו צריכים‬
‫במנהיגות הצבאית והלאומית"‪,‬‬
‫לעשות‪ ,‬גם במצבים‬
‫הוא אומר‪" ,‬אבל ממצב של הפתעה‬
‫רבתי וכישלונות קשים‪ ,‬התעשת‬
‫בלתי אפשריים"‬
‫צה"ל ותוך עשרה ימים הסיג את‬
‫הצבא הסורי והגיע לטווח תותחים‬
‫מדמשק‪ ,‬צלח את תעלת סואץ‪,‬‬
‫הגיע עד הק"מ ה־‪ 101‬מקהיר והנ־‬
‫חיל ניצחון צבאי‪.‬‬
‫"הניצחון הזה הושג כתוצאה מדבקות במשימה‪ ,‬מלחי־‬
‫מת גבורה עילאית ומנכונות להקרבה של הלוחמים ושל‬
‫היחידות הלוחמות‪ .‬לולא קרב הצליחה והישגיו‪ ,‬מדינת‬
‫ישראל הייתה רואה את עצמה כמובסת‪ ,‬כחסרת ביטחון‪,‬‬
‫וחשה מושפלת‪ .‬במקרה שכזה מעמדה של מדינת ישראל‬
‫במרחב האזורי במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית היה‬
‫שונה בתכלית‪ .‬ואת זה הספר אומר‪ ,‬בבירור‪ .‬ואת זה אומר‬
‫גם השם 'לא נחדל'‪ ,‬שמתכתב עם המחדל שלנו לא היה‬
‫חלק בו‪ .‬ההפך מזה‪ .‬זו הייתה מלחמת גבורה‪ ,‬ואין מדינה‬
‫וצבא בעולם‪ ,‬בכל שנות ההיסטוריה‪ ,‬שהתאוששו כל כך‬
‫מהר מסף האבדון‪.‬‬
‫"אז זה לקח אולי הרבה זמן‪ ,‬הרבה מדי זמן‪ ,‬אבל הספר‬
‫הזה אומר שגם אחרי ‪ 40‬שנה האמת אינה מתה‪ .‬אי־אפשר‬
‫לכסות עליה ואי־אפשר לבלבל אותה בעובדות לא נכו־‬
‫נות‪ .‬למלחמה הזו יש חיים משלה‪ ,‬חיים שלא הסתיימו‬
‫ולא נותרו מאחור בדיונות של סיני‪ .‬היא נושמת בתוכנו‬
‫ואיתנו גם היום‪ .‬כך גם לאמת וללקח‪ ,‬שעולה מהדב־‬
‫רים‪ ,‬ולחסד התודה והזיכרון‪ ,‬שהספר הזה עושה עם מי‬
‫שלא חזרו ועם מי שחזרו משם וחלק מחייהם עדיין נותר‬
‫באוקטובר ‪."1973‬‬
‫†††‬
‫‪19‬‬
‫המוסף לשבת‬
‫עם משה דיין ואריאל שרון‪" .17.10.73 ,‬הוטלנו לקרב ב'שלוף'‪ ,‬ללא תוכניות מסודרות"‬
‫‪30.08.2013‬‬