‫מושגים‪ ,‬הגדרות‬
‫וחמשת הנכונים‬
‫(אספקטים ניהוליים ברכש)‬
‫מאת‪ :‬משה אמון‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות ©‬
‫‪1‬‬
‫• בטרם נצלול לתוך המערכת התפעולית של‬
‫הרכש‪ ,‬נבחן מספר מושגים ונוסיף להם‬
‫הגדרות‪ ,‬נחזק את תהליכי הרכש בחמשת‬
‫הנכונים המהווים את הליבה בהרכשה‪.‬‬
‫• התנהלות זו אינה דידקטית כי אם בנית‬
‫אבני יסוד בנושא הרכש‪/‬ההרכשה שילוו‬
‫אותנו בהמשך‪.‬‬
‫• המושג הראשון אותו נבחן זה ה"צורך"‪,‬‬
‫הצורך הינו מילת "הקסם" של הרכש הבא‬
‫להזהיר אותנו שאם אין צורך לא רוכשים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫• המושג הנוסף הינו "שרשרת ההספקה"‪,‬‬
‫מושג שהפך להיות להגדרה בכל הקשור‬
‫ברכש ו‪/‬או בהרכשה‪ ,‬אבל מעטים מבינים‬
‫ששרשרת ההספקה אינה יכולה להתקיים כל‬
‫עוד קיימים בארגון חסמים (יחידות ו‪/‬או אנשים‬
‫כוחניים שאינם משחררים מידע)‪ ,‬כל עוד לא‬
‫ישתחררו חסמים אלה למעשה אין מה לדבר‬
‫על שרשרת ההספקה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫• המושגים הבאים הינם בתחום התקשורת‬
‫הפנים ארגונית המוגדרים כ‪ :‬מידע –‬
‫‪ ,Knowledge‬ידע ‪ ,Information -‬תקשוב –‬
‫‪ ,Communication‬רישות – ‪.Networking‬‬
‫• כדי שנוכל להבין את תפקידם של המושגים‬
‫ננסה למקד אותם ולאחר מכן נעיין בהם בעץ‬
‫החלטה‪.‬‬
‫• מידע וידע ‪,Knowledge & Information‬הינם‬
‫רוחניים אבל מצטברים כאשר המידע הנאגר‬
‫הופך לידע וניתן לקבלו כמידע ממאגר‬
‫הנתונים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫• הרישות והתקשורת‬
‫‪ Communication‬הינם האמצעים הפיזיים‬
‫שבאמצעותם אנו אוגרים את המידע ושולפים‬
‫ממנו את הידע המצטבר המהווה מידע‬
‫מחדש‪.‬‬
‫& ‪Networking‬‬
‫מידע‬
‫תקשורת‬
‫רישות‬
‫ידע‬
‫‪5‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אין צל של ספק שמידע ברשות כל אדם הינו‬
‫"כח"‪ ,‬ולכן נמצא שאלה הם גורמי החסימה‬
‫להתנהלות השרשרת‪.‬‬
‫אבל אם כל אחד מאיתנו יעביר את המידע‬
‫שברשותו‪ ,‬נקבל "שקיפות" המידע ‪,‬‬
‫שקיפות זו מסייעת להתנהלות השרשרת‪.‬‬
‫מושגים נוספים שיש להתייחס אליהם הם‪:‬‬
‫"קבלה" (נקודת הקבלה‪ ,‬מסוף הקבלה‪ ,‬אתר הקבלה)‪,‬‬
‫הקבלה מהווה את הדלת האחורית של‬
‫הרכש‪ ,‬ואיננה מקום אחסנה כי אם נקודת‬
‫מעבר של טובין‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫"ביקורת הקבלה"‪ ,‬זה למעשה הגוף‬
‫המבקר כל טובין שנכנס לשערי הארגון‬
‫ובוחן אותו מבחינה טכנית ואיכותית‪*)3F( .‬‬
‫הקבלה בפועל בוחנת את הטובין המתקבל‬
‫מבחינה פיזית ואדמיניסטרטיבית‪( .‬ת‪**)3‬‬
‫"הבטחת איכות" גוף מטה שמנחה בנושאי‬
‫איכות בוחן מפרטים‪ ,‬קובע מפרטי איכות‬
‫לבחינת הנרכש ושותף בכיר ברכישות‬
‫מקבלני משנה‪.‬‬
‫* ‪ ** . Fit, Form, Function‬תקין‪ ,‬תקף ותואם‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫• כעת‪ ,‬מעט מידע על התנהלותו של הרכש‬
‫המקוון‪.‬‬
‫• במשך שנים הקניינות המסורתית הרחיבה‬
‫את גבולותיה מהיות "קניינות ואפסנאות"‬
‫והפכה להיות ל"רכש וניהול חומרים"‪.‬‬
‫• עם התפתחותם של מערכים אלקטרוניים‬
‫ותקשורתיים בסוף שנות ה – ‪ ,70‬למעשה‬
‫הגענו לעידן חדש שמוגדר כ – ‪E-Commerce‬‬
‫קרי‪ :‬המסחר האלקטרוני‪ .‬תהליך ששלביו‬
‫הראשונים הם בהיסוס‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫• העידן המקוון מתחיל לקבל תנופה‪ ,‬יותר‬
‫ויותר עסקים בעולם הגלובלי חושבים על‬
‫חסכון בנייר ובזמן‪ ,‬כאן אנחנו פוגשים את‬
‫השלב הבא‪:‬‬
‫• לא הספקנו לעכל את המסחר האלקטרוני‬
‫ואנו בעידן חדש‪ E-Business ,‬קרי; עסקים‬
‫בתקשורת אלקטרונית‪.‬‬
‫• ללא התראה מוקדמת אנו כבר בתוך רכש‬
‫בשרשרת ההספקה ‪Purchasing Supply Chain‬‬
‫תהליך שבהמשך יגרור אותנו עמוק יותר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫• הקצב המהיר בשינויים משנה את‬
‫ההתנהגות העסקית שבאמצעות המסחר‬
‫האלקטרוני מכניס אותנו לשלב הבא!!‬
‫• המילה האחרונה (רק לעת עתה) מדברת על‬
‫שילוב של מערכות‪ ,‬בין עסקים בתקשורת‬
‫לבין שרשרת הרכישה‪ ,‬מערך מעניין!‬
‫‪E- Business & Supply Chain Integration‬‬
‫• מכאן הקצב החדש מכתיב גם הסתגלות‬
‫לנושאים חדשים שלפני כן הרכש לא היה‬
‫מודע להם‪ ,‬והם‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫• תנודות פיננסיות ומוניטאריות במדינות‬
‫העולם ובבורסות שלהן ‪ ,‬משפיעות לא רק‬
‫על כלכלת העולם אלא על כל משק בית‬
‫מחד ומאידך על השווקים המקומיים‪.‬‬
‫• תנודות אלה אינן רק מוניטאריות או‬
‫פיסקאליות‪ ,‬הן נוגעות בכל חומרי הגלם‪,‬‬
‫בהתנהלות המשק הלאומי וכן בהגברת‬
‫התלות במדינות עשירות‪.‬‬
‫• גלובליזציה של העולם הכלכלי והפיסקאלי‬
‫ותופעת "הכפר הקטן"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫• על אף שאנו מצווים לענות לצרכים הבסיסים‬
‫של הרכש‪ ,‬צריך לזכור שפעילות הרכש‬
‫הפכה להיות מערכת דינמית ותהליכיה‬
‫התפעוליים הינם‪ ,‬פעילות נושמת וזורמת‬
‫מהר יותר משידענו עד היום‪.‬‬
‫• יחד עם השינויים שחלים בתפקודו של‬
‫הרכש‪ ,‬ישנם נושאים המהווים אבני יסוד‬
‫בהתנהלות הרכש‪.‬‬
‫• כאשר הרכש מתבקש לפעול לפי הקודים‬
‫החדשים "חמשת הנכונים" אינם משתנים!!‬
‫‪12‬‬
‫חמשת הנכונים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫האיכות הנכונה‪,‬‬
‫הכמות הנכונה‪,‬‬
‫הספקה למקום הנכון*‪,‬‬
‫ביצוע בזמן הנכון‪,‬‬
‫במחיר הנכון‪.‬‬
‫* במקרים מסוימים תמצאו שבמקום ה "הספקה למקום‬
‫הנכון" ייכתב מ "המקור הנכון"‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫היבטים חוזיים בתוספת ל ‪ 5‬הנכונים‬
‫כל הזמנה המופקת ע"י הרכש כוללת בתוכה‬
‫ארבעה חוזים והם‪:‬‬
‫חוזה מכר‪,‬‬
‫חוזה כספי‪,‬‬
‫חוזה הובלה‪,‬‬
‫חוזה ביטוח‪.‬‬
‫‪ ‬לכל אחד מחמשת הנכונים יש נגיעה באחד‬
‫החוזים המוזכרים לעיל‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫• הגדרת האיכות‪:‬‬
‫‪ ‬איכות היא התאמה למפרט‪.‬‬
‫‪ ‬איכות היא התאמה לדרישה‪.‬‬
‫‪‬נושאי האיכות קשורים לחוזה המכר‬
‫• איכות היא התאמה למפרט‪:‬‬
‫• הגדרה זו מתארת את האיכות כהשגת‬
‫המוצר או השרות אשר תואר במפרט‪.‬‬
‫• קיימת ציפייה שהספק יעשה מעבר למפרט‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫• איכות היא התאמה לדרישות‪:‬‬
‫• בהתאמה לדרישות האיכות מוגדרת במונחים‬
‫של ביצוע‪ .‬והשאלה הבסיסית‪ ,‬האם יש לנו‬
‫מספיק מידע במפרט כדי שהספק יספק את‬
‫האיכות המבוקשת‪.‬‬
‫• יתכן שקיימת אי התאמה בין המפרט לבין‬
‫הדרוש?‬
‫‪16‬‬
‫• ההבדל בין אמינות לאיכות‪:‬‬
‫‪‬את האמינות ניתן להגדיר‪ ,‬כהסתברות‬
‫שמוצר יפעל באופן משביע רצון לאורך‬
‫תקופת חייו‪.‬‬
‫‪‬האמינות היא רק חלק אחד של האיכות!‬
‫• השגת האיכות הנכונה‪:‬‬
‫‪‬ראשית צריך לדאוג שהמפרט יהיה בעל‬
‫הגדרה ברורה‪( .‬לא פחות ולא יותר מדי מלל)‬
‫‪17‬‬
‫‪‬תפקידו של הקנין לשמש "שוטר פנימי"‬
‫שצריך להבטיח שמכיני המפרט והצרכנים לא‬
‫יגרמו לעלויות יתר‪.‬‬
‫‪‬על הקנין לספק מידע על ההתרחשויות‬
‫בשוק‪( .‬שווקים משתנים היצע או ביקוש)‬
‫• עלויות יתר נוצרות מ‪:‬‬
‫‪ ‬מפרט עשיר מדי‪,‬‬
‫‪ ‬מפרט חסר‪,‬‬
‫‪ ‬כישלונות של הספק לייצר בהתאם למפרט‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫• המפרט‪:‬‬
‫‪‬בא להגדיר את התוצאות המקוות ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬ביצוע נדרש‪( .‬פעולה או תכונה)‬
‫‪‬התאמה למידות‪,‬‬
‫‪ ‬התאמה לסבילות‪,‬‬
‫‪ ‬התאמה לסטנדרט‪,‬‬
‫‪‬התהליכים שישמשו במהלך הייצור‪,‬‬
‫‪ ‬אמינות נדרשת‪.‬‬
‫(באופן כללי)‬
‫‪19‬‬
‫‪‬גישות לניהול האיכות‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תוצאות הכישלון הן זניחות ואין כדאיות‬
‫בהשקעת יתר‪.‬‬
‫הקניין יחד עם הבטחת איכות וביקורת‬
‫ספקים אישר את מערכת האיכות של הספק‪.‬‬
‫יכולות האיכות של הספק בעבר הוכיחו את‬
‫אמינותו בתהליכי האיכות‪.‬‬
‫הסמכתו של הספק נעשתה ע"י גורם מקצועי‬
‫אחר ולכן מאמצים את ההסמכה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪‬תהליכים נוספים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בדיקה או אישור המסמכים הנמסרים ע"י‬
‫הבטחת האיכות‪.‬‬
‫בקרה תוך כדי הייצור‪ .‬קביעת אבני דרך בכל‬
‫אחד מהשלבים שבהם קיימת קריטיות‬
‫למעבר לשלב הבא‪.‬‬
‫בדיקת קבלה באתר הספק או בחינה‬
‫במעבדות חוץ‪ ,‬או שליחת בוחנים לאמת את‬
‫המוצר מול המפרט‪.‬‬
‫בדיקות פנימיות למוצרים‪ ,‬לאחר קליטתו‬
‫בארגון‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫• סיכום האיכות‪:‬‬
‫גם על הקניינים חלה החובה לשמר את‬
‫האיכות המוזכרת לעיל ‪ ,‬להקפיד שמדובר‬
‫במהדורה האחרונה והנכונה של המפרט‬
‫המסופק לספק‪/‬יצרן‪.‬‬
‫• נכון גם לגבי הקניינים שאמורים להיות‬
‫אחראים להספקת המפרטים יחד עם‬
‫ההזמנות ובכך למנוע מצבים של עלויות יתר‬
‫בגלל חוסר או עודף מידע המסופק לספק‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫הכמות הנכונה‪:‬‬
‫הכמות שייכת לחוזה המכר‬
‫• הכמות הדרושה נובעת מהצורך שהוגדר‬
‫בבקרת המלאי‪ ,‬בעיתוד או בתכנון ופקוח‬
‫הייצור (תפ"י)‪.‬‬
‫• ברגע שהוגדר הצורך למעשה הוגדרה‬
‫הכמות לרכישה‪.‬‬
‫• לא בכל מקרה ניתן לרכוש את הכמות‬
‫הדרושה או לחילופין ייווצר מצב בו הספק‬
‫יציע רכישה של כמות גדולה יותר כדי להוזיל‬
‫את הקניה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫רכישות יתר מהוות עודף מלאי שיש לו עלות‬
‫אחזקה‪.‬‬
‫ברכישת כמויות קטנות‪ ,‬עשויות להיות‬
‫מגבלות של מינימום לאריזה (‪ *)MPQ‬או‬
‫מינימום להזמנה (‪.**)MOQ‬‬
‫רכישה שלא עונה לצורכי הארגון והנרכשת‬
‫בבזבזנות או בחסכון לא בדוק‪ ,‬תגרום‬
‫להוצאות יתר או במלאי או בעצירת קווי‬
‫הייצור ו‪/‬או השרות‪.‬‬
‫*‪MPQ= Minimum Package Quantity‬‬
‫**‬
‫‪MOQ=Minimum Order Quantity‬‬
‫‪24‬‬
‫הספקה למקום‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫הנכון‪ :‬הספקה שייכת לחוזה ההובלה‬
‫נקודת המסירה מתייחסת למוצרים שקיים‬
‫צורך לאורזם ולהובילם מהספק אל הקונה‪.‬‬
‫האחריות להגדרת נקודת המסירה חלה על‬
‫הרוכש‪ ,‬זאת עליו להגדיר במסמכי הרכישה‪.‬‬
‫הגדרת נקודת המשלוח צריכה לכלול‪:‬‬
‫מקום המסירה המדויק (כתובת)‪.‬‬
‫אחראי קבלה ( איש קשר)‪.‬‬
‫הגדרת אילוצים במשלוח (גודל‪ ,‬זמן קליטה)‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪.3‬לקבוע מראש את עלות ההובלה‪ ,‬ולכלול את‬
‫עלות ההובלה בשורה נפרדת‪ .‬במקרה‬
‫שהמחיר כולל את ההובלה יש לציין זאת‬
‫במפורש‪.‬‬
‫‪ .4‬ביטוח ומי נושא בהוצאה? (שייך לחוזה‬
‫הביטוח)‬
‫‪.5‬הפצה באתרים שונים ע"י הספק‪.‬‬
‫‪.6‬אם הספק נדרש להפצה באתרים שונים‪ ,‬יש‬
‫צורך בהגדרת גודל המשלוח לכל תחנת‬
‫הפצה והאחריות הביטוח‪ ,‬כן צריך להגדיר‬
‫עלות ההפצה ולכלול אותה בהזמנה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫משלוח מחו"ל‬
‫מתואם על פי ‪Incoterms‬‬
‫• במשלוחים מחו"ל קיימות דרישות נוספות‬
‫מעבר להגדרה של נקודת המסירה וזה כולל‪:‬‬
‫א – רישיונות יבוא ויצוא כנדרש‪,‬‬
‫ב – שילוח ושחרור מהמכס (עמילות המכס)‪,‬‬
‫ג – מיסים והיטלים‪,‬‬
‫ד – עלויות אריזה ואיסוף הנדרשים‪,‬‬
‫ה – הגדרת המשלח בהסכמה עם הספק‪,‬‬
‫ו – תאום מוקדם עם המשלח לאיסוף‬
‫הכבודה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫הזמן הנכון‪:‬‬
‫• הזמן מהווה יעד מרכזי בפעילות הרכש‪.‬‬
‫קיימת הבחנה בין "זמן הספקה" (‪)Lead Time‬‬
‫לזמן "משלוח" (‪.)Delivery Time‬‬
‫הגדרת הזמן מורכב מ‪:‬‬
‫‪‬זמן הספקה פנימי – זה הזמן שעובר‬
‫מקבלת הזמנת הלקוח ועד הפקת ההזמנה‬
‫לספק‪( .‬מהווה חלק מה – ‪)Lead Time‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ ‬זמן חיצוני – הזמן שעובר מקבלת ההזמנה‬
‫ע"י הספק ועד הספקת הטובין‪( .‬זמן זה מוגדר‬
‫כ – ‪)Delivery Time‬‬
‫‪‬זמן הספקה כולל – מקבלת הזמנת הלקוח‬
‫ועד הספקת הטובין או השרות ללקוח‪.‬‬
‫(זה ה –‪ Lead Time‬המלא)‬
‫הגורמים המשפיעים על הזמן‪:‬‬
‫‪‬בזבוז הזמן עד הגדרת הצורך‪,‬‬
‫‪‬אי הספקת מידע מדויק לספק‪,‬‬
‫‪29‬‬
‫‪‬בדיקות באתר הספק ע"י הקונה‪,‬‬
‫‪‬תהליך ארוך של קליטת הטובין‪,‬‬
‫‪‬אי הגדרה של משלוחים בהזמנות רצף‪.‬‬
‫ככלל זמן צריך להגדיר ע"י ימים או שבועות‬
‫או חודשים או עד תאריך!‬
‫בשום מקרה אין לכתוב "מהר ככל‬
‫האפשר" (‪ )ASAP‬או "דחוף" או "כפי‬
‫שסיכמנו"‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫הספקה בזמן‪:‬‬
‫• על הקנין מוטלת האחריות לבדוק‬
‫שהמועדים המוצעים ע"י הספק הם ריאליים‪,‬‬
‫לשם כך עליו לוודא‪:‬‬
‫‪ ‬האם לספק כושר ייצור מספיק?‬
‫‪ ‬האם יש לספק סטטיסטיקה אמינה‬
‫למשלוחים שביצע בעבר?‬
‫‪ ‬האם לספק מלאי פריטים ארוכי טווח?‬
‫)‪L.L.I. (Long Lead Items‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ ‬האם לספק יש מערכת לתכנון הייצור?‬
‫‪ ‬האם לספק יש אסטרטגיה להספקות?‬
‫‪‬במקרים בהם ישנה חשיבות קריטית‬
‫להספקה‪ ,‬על הקונה לקבוע "אבני דרך"‬
‫להספקה וכן לדרוש מהספק התחייבות‬
‫בכתב על ביצוע המשלוחים ואף לדרוש‬
‫ממנו גם את תכנון הייצור שלו!!!‬
‫‪32‬‬
‫מדידת ביצועי המשלוח ע"י הספק‪:‬‬
‫כמות או אחוז המשלוחים בזמן‪,‬‬
‫כמות או אחוז המשלוחים שבוצעו באיחור‬
‫עד חמישה (‪ )5‬ימים‪,‬‬
‫יחס של מספר הימים הממוצע של‬
‫המשלוחים באיחור לעומת המועד המתוכנן‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪‬המחיר הנכון‪:‬‬
‫* קיים בלבול בין מחיר לבין עלות‪.‬‬
‫* קניין בדרך כלל מתייחס למחיר!‬
‫* קשר כולל (רוחני) בין סה"כ העלויות‬
‫והמחיר‪.‬‬
‫סה"כ עלות הבעלות = מחיר הרכישה ‪+‬‬
‫עלות ביצוע הרכש ‪ +‬עלות התפעול ‪ +‬עלות הסילוק‬
‫‪34‬‬
‫פרוט העלויות‬
‫• סה"כ עלות הבעלות כוללת את העלויות של‬
‫הארגון הרוכש‪.‬‬
‫‪ ‬מחיר הרכישה – מחיר שסוכם עליו עם הספק‪.‬‬
‫‪ ‬עלות ביצוע הרכש – עלות הכרוכה בביצוע‬
‫הרכש‪.‬‬
‫(עלות לשורת הזמנה)‬
‫‪ ‬עלות התפעול – כולל את כל מרכיביי התקורה‪.‬‬
‫(עלויות עקיפות)‬
‫‪ ‬עלות הסילוק – מכסה את עלויות הסילוק בסיום‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫מחיר = עלות החומרים ‪ +‬עלות העבודה ‪+‬‬
‫הוצאות עקיפות ‪ +‬רווח הספק‬
‫• מבנה המחיר של הספק‪:‬‬
‫‪‬עלות הייצור – כמה זה עולה ליצרן‪/‬ספק (חו"ג ‪+‬‬
‫עבודה ‪ +‬הוצאות עקיפות)‪.‬‬
‫‪‬מידת ההימצאות להוצאות – כולל רזרבה לבלתי‬
‫ידוע‪.‬‬
‫‪‬היקף התחרות‪.‬‬
‫‪‬תנאי השוק – שוק של היצע או ביקוש‪.‬‬
‫‪‬הרגשת הלקוח – באשר לערך הרכישה‪.‬‬
‫‪‬מידת האטרקטיביות – של העסקה לספק‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫סיכום נושא המחיר‬
‫• הגורמים המשפיעים על המחיר‬
‫משתנים מעת לעת‪ ,‬על אנשי הרכש‬
‫להיות ערניים להתרחשויות אצל‬
‫הספקים ובשוק בו פועלים הספקים‪,‬‬
‫כמו כן על הרכש לדעת את מעמד‬
‫ארגונו באותו שוק ספקים ובמקביל‬
‫מעמד ארגונו בשווקים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫מעט על פעילות הרכש בעידן המודרני‬
‫• ריבוי קווי התקשורת ונקודות התאום בתוך‬
‫הארגון העמידו את מערך ההרכשה בשורה‬
‫אחת עם יתר האגפים בארגון‪ ,‬זאת בגלל‬
‫הצורך בהעברת המידע והידע בתוך‬
‫שרשרת הארגון לצורך קבלת החלטות‬
‫ביצועיות‪.‬‬
‫• מהירות ההחלטה מחייבת הידוק הקשר‬
‫בארגון ואיזון במאגרי המידע שלו‪.‬‬
‫(פאי הקשרים בין הרכש ליתר חלקי הארגון)‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫מה מחבר את הרכש לשרשרת ההספקה?‬
‫• תהליכי הרכש קשורים היום בשתי מערכות‬
‫מרכזיות‪:‬‬
‫‪‬מערכות ‪)Integration/Information Technology( IT‬‬
‫טכנולוגיה מתמהלת שלמעשה כולם מדברים‬
‫עם כולם וכולם מקושרים לכולם‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת ה – ‪,)Enterprise Resource Planning( E.R.P.‬‬
‫מערכת המנהלת את כל שכבות הארגון‪ ,‬דבר‬
‫המחייב שילוב הרכש כחלק אינטגראלי של‬
‫הארגון‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫מעט היסטוריה על תולדות הרכש!‬
‫• שנים רבות עברו עד שארגון הרכש התייצב‬
‫בשורה אחת עם יתר הפונקציות בארגון‪.‬‬
‫(ארגון הרכש הראשון הוקם ב – ‪ 1915‬בארה"ב‪ ,‬ואילו הגדרת‬
‫ארגון הרכש בתאגיד הוגדרה בפעם הראשונה ב – ‪.)1887‬‬
‫• הסיבה העיקרית שלא הייתה הכרה‬
‫במעמדו של הרכש נבעה בעיקר‬
‫"מהמונופוליזציה" של חלקים אחרים‬
‫בתאגיד‪ ,‬שראו עצמם כבעלי החלטה‬
‫לקבוע את הגדרת הצורך וביצוע הרכש‬
‫כאחד‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫המשך ההיסטוריה – ‪1‬‬
‫• לאחר מלחמת העולם השנייה כאשר‬
‫התאגידים החלו בבניה מחדש של‬
‫הארגונים וניתוח יחסי הגומלין בין חלקי‬
‫הארגון השונים‪ ,‬מצאו שלא ניתן להתעלם‬
‫מפונקצית ההרכשה בארגון‪.‬‬
‫• מכאן אנו מוצאים התחלות לשילוב‪.‬‬
‫• כאשר הנהלות הארגונים ניסו לארגן את‬
‫משבצת ההרכשה‪ ,‬קמו מקטרגים רבים‬
‫לצעד זה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫המשך היסטוריה – ‪2‬‬
‫• ההכרה והחיזוק לשיבוץ ההרכשה בארגון‬
‫באו דווקא מכיוון ובתקופה לא צפויים‪.‬‬
‫• בסוף שנות ה – ‪ 60‬ובתחילת שנות ה – ‪70‬‬
‫עם הקמתן וכניסתן של התעשיות החכמות‬
‫המוגדרות כיום כ – ‪. HI-TECH‬‬
‫• העמקת הצורך בתקשורת פנים מפעלי‪,‬‬
‫הביאה את קברניטי ויועצי הארגונים‬
‫להתחשב גם ביחידת הרכש בארגון‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫המשך היסטוריה – ‪3‬‬
‫• כל זאת מתוך הכרה בכלים שלובים לשיפור‬
‫תהליכי קבלת החלטות בארגון כאמור בשילוב‬
‫מערכות ה – ‪ – IT‬וה – ‪.ERP‬‬
‫• מומלץ מאוד לעיין בחומרים תומכים כדי להבין את‬
‫השתלשות התהליכים ברכש ובהרכשה כולל‬
‫לוגיסטיקה שחלו בשנים האחרונות‪.‬‬
‫• גוף הרכש שינה את מעמדו בשני העשורים‬
‫האחרונים באופן שלא יאומן‪ ,‬קיבל הערכה ומעמד‬
‫לכל פועלו‪ ,‬ברור לכולם שזה מקור הכנסה לא קטן‬
‫ולא רק מקור להוצאה כספית!!‬
‫‪43‬‬
‫תרומתו של הרכש לקידום המוצר בארגון‬
‫תהיה‪:‬‬
‫‪‬קידום ההספקה ללקוח‪,‬‬
‫‪‬הקטנת עלויות ישירות ועקיפות ברכישות‪,‬‬
‫‪‬שמירה על טיב ואיכות בחומרי הגלם‪,‬‬
‫‪‬שמירה על רצף הספקות בחו"ג וטיפול בספקים‪,‬‬
‫‪‬מניעת עצירה בקווי היצור והשרות‪,‬‬
‫‪‬הדאגה להספקת ח"ח לצורכי שרות בטווח‬
‫הארוך‪.‬‬
‫‪‬טיפול בקשר עם קבלני המשנה‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫תרומות נוספות לתפעול הרכש‬
‫• על הרכש לתרום בפיתוח כלי ביצוע ובקרה‬
‫ולהטמיע אותם הן בארגון והן ביח' הרכש‪.‬‬
‫• נושאים נוספים בהם הרכש אמור לסייע ו‪/‬או‬
‫להיות שותף מלא יהיו‪:‬‬
‫‪ ‬תהליכי תקנון (סטנדרטיזציה)‪.‬‬
‫‪ ‬הכנת זימון אב לחומרי גלם‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח מקורות הספקה זמינים‪.‬‬
‫‪ ‬מאגר מידע וידע עדכני לאיתור מהיר‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫נקודות הסיכון שהרכש עשוי‪/‬עלול לתרום‬
‫להן‪:‬‬
‫חוסר יכולת לעקוב אחר חלופות טכנולוגיות‪.‬‬
‫יצירת תלות בספקים‪.‬‬
‫התחייבויות שאינן נתמכות ע"י ה"צורך"‪.‬‬
‫חוסר ערנות למתרחש בשווקים‪.‬‬
‫חוסר ידע או חוסר היכרות בתהליכי הארגון‪.‬‬
‫אי יצירת מאגר מידע וידע בהרכשה‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫המשך סיכונים‬
‫חוסר ערנות לתרחישים טכנולוגים‬
‫המתפתחים בשווקים בנושאי התקשורת‬
‫והתקשוב (מערכות מידע‪ ,‬תיקשורת אלקטרונית‪,‬‬
‫התפתחות מערכות תומכות ‪ IT‬ועוד)‪.‬‬
‫ההרכשה בעידן הטכנולוגי הנוכחי צריכה‬
‫וחייבת להתארגן לחשיבה מהירה ולשינויי‬
‫"קוד" בתהליכים פנים ארגוניים‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫תהליכים נוספים שהרכש משתלב בהם‬
‫• הבנת צורכי הארגון ומעורבות בו ע"י מענה‬
‫לצרכים המחייבים טיפולו של הרכש כגון‪:‬‬
‫שינויים‪ ,‬דחופים‪ ,‬בהולים‪ ,‬תקלות ועוד‪.‬‬
‫• היכרות במוצרי הארגון‪.‬‬
‫• היכרות במקומו של הארגון בשווקים בהם‬
‫הוא פועל‪( .‬גם בקניות וגם במכירות)‬
‫• מודעות לחוסן הפיננסי של הארגון‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫המשך השתלבות הרכש‬
‫• הרכש הינו מערכת תפעולית ניהולית‬
‫אקטיבית‪ ,‬מעבר לביצוע הרכישות‪ ,‬עליו‬
‫לפעול ב‪:‬‬
‫‪‬השתתפות בתכנון וקביעת מדיניות‪,‬‬
‫‪‬סיוע למחקר ופיתוח בבחירת ובחינת חומרי‬
‫הגלם וקביעת סטנדארטיזציה‪,‬‬
‫‪‬הכנת מקורות הספקה (‪,)SOURCES‬‬
‫‪‬קביעת תהליכי ביצוע בתחומי השילוח‪,‬‬
‫התובלה ואמצעי הביקורת לחו"ג‪,‬‬
‫‪49‬‬
‫המשך השתלבות הרכש‬
‫‪‬השתתפות בקביעת מדיניות ניהול של‬
‫קבלני משנה (‪,)OUT SOURCING‬‬
‫‪‬הבאת חלופות למקורות ידועים‪ ,‬ובכך‬
‫להקטין את התלות בספקים‪,‬‬
‫‪‬הבחנה בין צרכים רציפים לבין צרכים‬
‫פרויקטאליים וקביעת מדיניות הטיפול‬
‫בהם‪ׂ,‬‬
‫‪‬להיות שותף למדיניות הקטלוג של הארגון‪,‬‬
‫שותף ובקר לנושאי ניהול המלאי‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫נספח מושגים להשלמת פרק זה‬
‫אישור ספק – ‪ Acknowledgement‬המהווה‬
‫הסכמה של הצד השני לתוכן ההזמנה ובכך‬
‫לתת תוקף לתכולת החוזה‪.‬‬
‫זירוז – ‪, Expediting, Follow up‬‬
‫שילוח – ‪, Shipping, Handling‬‬
‫ביקורת קבלה – ‪,Receiving Control‬‬
‫ביקורת איכות – ‪,Quality Control‬‬
‫ניתוח עלויות – ‪,Value Analysis‬‬
‫‪51‬‬
‫המשך‬
,Vendor Rating – ‫דירוג ספקים‬
,Receiving – ‫קבלה‬
,Material Review Board )MRB( ‫ועדת סקר חומרים‬
,Enterprise Resource Planning
,Manufacturing
= ERP
Resource Planning = MRP
II
– ‫ = תד"ח‬Material Request Planning = MRP I
‫תכנון דרישות חומר‬
52
‫המשך‬
‫תהליכי הבקרה והביקורת נבחנים בין ההווה‬
‫לבין העבר‪ ,‬לכן‪:‬‬
‫‪‬בקרה = נעשית בשוטף בזמן אמת‪.‬‬
‫‪‬ביקורת = בודקת עשייה מהעבר ומביאה‬
‫מסקנות מנתוני העבר‪.‬‬
‫בקשה להצעה = ‪,RFQ – Request For Quotation‬‬
‫בעבר הוגדרה כבקשה להצעת מחיר‪ ,‬כיום‬
‫רק "בקשה להצעה"‪.‬‬
‫‪53‬‬