‫‪D‬‬
‫חשיבותם‬
‫של הויטמינים השונים‬
‫למשק בע"ח‬
‫כללי ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הויטמינים מוגדרים כקב' תרכובות אורגניות‬
‫המצויות בכמויות מזעריות במוצרי מזון‬
‫טבעיים‪.‬‬
‫הויטמינים חיוניים למטבוליזם תקין של הגוף‪.‬‬
‫מחסור בויטמין אחד או יותר עשוי לגרום‬
‫למחלות חמורות‪.‬‬
‫הויטמינים מחולקים לשתי קבוצות עקריות על‬
‫פי המסיסות שלהם‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫מומסים בשמן‪.‬‬
‫מומסים במים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬קב' הויטמינים המומסים בשמן הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ E , D , A‬ו‪. K -‬‬
‫‪ ‬קב' הויטמינים המומסים במים הינם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קב' קומפלקס ‪ ,H ,B‬ניאצין‪ ,‬חומצה פולית‪.‬‬
‫‪ ‬חלק מן הויטמינים מיוצרים ע"י גוף בע"ח‪ ,‬כמו‬
‫ויטמין ‪ ,C‬אולם לא תמיד בכמות מספקת ולכן‬
‫יש להוסיפם במזון‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ ‬קבוצת הויטמינים המומסים בשמן וכן ויטמין‬
‫‪ B12‬נאגרים במידה מסויימת בגוף‪.‬‬
‫‪ ‬עודפי רוב הויטמינים המומסים במים מופרשים‬
‫מהגוף‪.‬‬
‫‪ ‬כמות עודפת של רוב הויטמינים בדרך כלל אינה‬
‫מהווה בעיה‪ .‬לבד מהויטמינים ‪ A‬ו‪ D -‬שכמות‬
‫עודפת שלהם עשויה להיות רעילה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ויטמין ‪A‬‬
‫כללי‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ A‬נקרא גם רטינול ומצוי רק בעולם החי‪.‬‬
‫‪ ‬בצומח הוא מצוי כ ‪" -‬קרוטנואיד" המשמש כפרו‬
‫(קדם) ויטמין ‪ .A‬בגוף בעל החיים הופך‬
‫הקרוטנואיד לויטמין ‪. A‬‬
‫‪ ‬המקור הטבעי העשיר ביותר לויטמין ‪ A‬הוא כבד‬
‫ושומן כבד של דגי הים‪ .‬הוא מצוי גם בחלמון‬
‫הביצה ובשומן החלב‪.‬‬
‫‪ ‬מקור שמו הכימי של "הקרוטנואיד" נובע מצבעו‪,‬‬
‫גזר או צהוב‪-‬כתום‪ .‬וכך כל הירקות הכתומים‬
‫מכילים כמובן קרוטן הנותן להם את צבעם (גזר‬
‫דלעת וכו')‬
‫‪5‬‬
‫‪ ‬מבנהו הכימי של ויטמין ‪ A‬הרווי בקשרים‬
‫כפולים רגיש מאד לחימצון (קלקול) ‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ A‬מוגדר ביחידות בינ"ל ( יחב"ל ) ‪I.U‬‬
‫‪ 0.3‬מיקרוגרם של רטינול הם יחידה בינלאומית‬
‫אחת ‪.‬‬
‫‪ 90% ‬מויטמין ‪ A‬מאוחסנים בגוף בכבד והיתרה‬
‫בכליות ‪ ,‬הראות ‪ ,‬יותרת הכליה והדם ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫תפקידי ויטמין ‪ A‬ואופן הפעולה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שיפור ‪/‬שמירה על כושר הראיה ‪ .‬פיגמנטציה ‪ ,‬חוזק‬
‫וצבע העור ‪.‬‬
‫גדילה של בע"ח מתפטמים‪ ,‬מבנה שלד נכון ‪ .‬פוריות ‪,‬‬
‫רמת ייצור ביצים ‪ ,‬בקיעה ‪.‬‬
‫התפתחות תקינה של קרומים אפיתליאלים המשמשים‬
‫ממברנות (כמו אלה במעי הדק) ‪.‬‬
‫הרטינול (ויטמין ‪ ) A‬מובל לכל אחד מהאיזורים בהם‬
‫הוא נדרש ושם הופך בעזרת תהליך ביוכימי מתאים‬
‫למולקולה הנדרשת ספציפית באתר ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫סימני חסר בבע"ח שונים‬
‫פטם‬
‫‪ ‬פגיעה במבנה השלד ‪.‬‬
‫‪ ‬נצילות מזון נמוכה מאד הנגרמת כתוצאה‬
‫מפגיעה ברירית הלוע ובמערכת העיכול ‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה במערכת החיסונית או הגברת הרגישות‬
‫לזיהומים‪.‬‬
‫מטילות‬
‫‪ ‬פגיעה בהטלה‪.‬‬
‫‪ ‬עליה בשבר הביצה ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫עופות רבייה‬
‫‪ ‬פגיעה בייצור הזירמה בזכר ‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה ב אחוזי הבקיעה ‪.‬‬
‫‪ ‬עליה באחוז תמותת העוברים בשל תנוחת‬
‫עוברים לא תקינה ‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה בהטלה ‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה בגדילה הראשונית של האפרוח עקב‬
‫מחסור בויטמין ‪ A‬העובר מהמטילה ‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מצבים פזיולוגיים המצדיקים‬
‫הוספת ויטמין ‪ A‬למי השתיה‬
‫במהלך הגידול‬
‫‪ ‬מחלות מערכת העיכול ‪.‬‬
‫‪ ‬להקטנת ההגבות לאחר חיסונים ‪.‬‬
‫‪ ‬בזמן שרב ‪.‬‬
‫‪ ‬אחרי מחלה כלשהי וכשל חיסוני ‪.‬‬
‫‪ ‬בעיות בתפקודי כבד ‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר קיים חוסר איזון תזונתי (מחסור בחלבון ‪,‬‬
‫רמות שומן נמוכות ) ‪.‬‬
‫‪ ‬בכניסה להטלה – להקטנת שבר הביצה ‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ויטמין ‪D‬‬
‫כללי‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ D‬נקרא גם "ויטמין השמש" בהיותו‬
‫מסונטז מחומרים מסוימים המצויים באפידרמיס‪.‬‬
‫‪ ‬בע"ח הנמצאים בשמש ולו לזמן קצר מסנתזים‬
‫כמות מספקת של ויטמין ‪ D‬לתצרוכתם ‪.‬‬
‫‪ ‬לויטמין ‪ D‬מספר נגזרות גדול אולם רק שתים מהן‬
‫פעילות‪:‬‬
‫ויטמין ‪Chlorecalciferol = D3‬‬
‫המצוי באופן טבעי‬
‫בבע"ח ‪.‬‬
‫ויטמין ‪Erogocalciferol = D2‬‬
‫המצוי בעיקר בצומח ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ ‬עופות מנצלים בעיקר את ויטמין ‪ . D3‬הניצול‬
‫של ויטמין ‪ D2‬בעופות הוא ברמה של כ‪10% -‬‬
‫לעומת ויטמין ‪. D3‬‬
‫‪ ‬יונקים (בקר ‪ ,‬צאן ‪ ,‬סוסים ) מנצלים את שני‬
‫הויטמינים שווה בשווה ‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ D‬מוגדר ביחידות בינ"ל ( יחב"ל ) ‪. I.U‬‬
‫‪ 0.025‬מיקרוגרם של ויטמין ‪ D‬הם יחידה‬
‫בינלאומית אחת ‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ D‬הינו שומן ( ליפיד ) וככזה הוא נספג‬
‫ונאגר בתור מיצלה (טיפה שומנית ) ‪.‬‬
‫‪ ‬בע"ח לא מאחסנים בד"כ את הויטמין אלא‬
‫בכמויות מזעריות בדם ‪ ,‬בכבד ‪ ,‬בריאות ובכליות‬
‫‪ .‬בד"כ מסונתזת בכל יום המנה הנדרשת ‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫תפקידי ויטמין ‪ D‬ואופן הפעולה‬
‫‪ ‬שמירה על מאזן הסידן והזרחן בכל הקשור‬
‫לחילוף החומרים ולמטבוליזים ‪.‬‬
‫‪ ‬אצירה ספיגה והתגרמות עצמות‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ D‬ונגזרותיו משתתפים בביוסינטזה של‬
‫"קושר סידן" ובכך מוודאים קשירת הסידן‬
‫למקום בו הוא נדרש ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫סימני חסר בבע"ח שונים‬
‫פטם‬
‫‪ ‬רככת בעצמות הגורמת לשבירה ‪ ,‬עקמת וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬ניצוי לקוי ‪.‬‬
‫‪ ‬מקור רך הגורם אי יכולת אכילה ומכאן ‪ ,‬עיכוב‬
‫בגדילה ‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מטילות‬
‫‪ ‬קליפת ביצה דקה ‪ ,‬שבר ביצים גבוה ו אחוז‬
‫גבוה של חסרות קליפה ‪.‬‬
‫‪ ‬במחסור חמור ‪ ,‬גם ירידה בייצור ביצים ‪.‬‬
‫עופות רבייה‬
‫‪ ‬סימני חסר דומים למטילות ‪.‬‬
‫‪ ‬ירידה משמעותית ב אחוזי הבקיעה ‪.‬‬
‫‪ ‬עליה בתמותת האפרוחים הבוקעים בגיל ‪– 18‬‬
‫‪ 19‬יום ‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מע"ג נחלבות‬
‫‪ ‬פגיעה בתיאבון ובאכילה‪.‬‬
‫‪ ‬הגדלת כמות הייחומים השקטים ‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה בכמות הייחומים בכלל ‪.‬‬
‫מע"ג ‪ ,‬חזירות וסוסות הרות ‪.‬‬
‫‪ ‬רככת בעצמות הגורמת לשבירה‪ ,‬עקמת וכו' ‪.‬‬
‫‪ ‬אבדן תיאבון ‪ ,‬ירידה בצריכת המזון ‪ ,‬עיכוב‬
‫בגדילה ‪ ,‬ברכיים נוקשות ‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מצבים פזיולוגיים המצדיקים‬
‫הוספת ויטמין ‪ D‬למי השתיה‬
‫במהלך הגידול‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בזמן גידול מואץ (שלבי הפיטום המאוחרים ) בפטם ‪.‬‬
‫בשלבי ההריון המתקדמים במע"ג ‪.‬‬
‫מחלות מעיים ‪ ,‬מיקוטוקסינים ‪.‬‬
‫רככת ‪ ,‬אוסטאופורוזיס ‪.‬‬
‫מחלות מערכת העיכול ‪.‬‬
‫כאשר קיים חוסר איזון תזונתי (זרחן ‪/‬סידן) ‪.‬‬
‫להקטנה משמעותית של שבר הביצה בכניסה להטלה ‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ויטמין‬
‫‪E‬‬
‫כללי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ויטמין ‪ E‬הינו שם כולל למספר תרכובות הקרויות‬
‫טוקופרולים‪.‬‬
‫התרכובת הפעילה ביותר נקראת אלפא טוקופרול ‪.‬‬
‫משמעות השם טוקופרול הינה " הולדת צאצאים "‬
‫ונובעת מהשפעתו של ויטמין ‪ E‬על נושא הפוריות ‪.‬‬
‫לויטמין ‪ E‬פעילות סינרגטית מוכחת עם המיקרואלמנט‬
‫סלניום ולכן נהוג לתת אותם במשותף ‪.‬‬
‫שמו העממי של ויטמין ‪ E‬הוא " המחמצן הביולוגי "‬
‫ויטמין ‪ E‬מצוי בכמויות גדולות בקליפות פלפלים‬
‫ובשמנים צמחיים (אבוקדו למשל ) ‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫תפקידי ויטמין ‪ E‬ואופן הפעולה‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ E‬נחשב כמונע חימצון הביולוגי ‪.‬‬
‫‪ ‬ממלא תפקיד בסינטזת הפרוסטגלנדינים ומכאן‬
‫משפיע על רמת הפוריות וקרישת הדם ‪.‬‬
‫‪ ‬שיפור התנגודת למחלות ‪.‬‬
‫‪ ‬שיפור התגובה החיסונית ההומורלית‪.‬‬
‫‪ ‬מגן מפני מתכות רעילות ‪.‬‬
‫‪ ‬שומר על הממברנות וקרום התא ‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫סימני חסר בבע"ח שונים‬
‫עופות‬
‫‪ ‬רככת מוח באפרוחים (הנגרמת עקב הגעת‬
‫חומרים מחומצנים למח) ‪.‬‬
‫‪ ‬בצקת הגורמת לפיגור בגדילה ‪.‬‬
‫‪ ‬ניוון שרירים ( מחלת השריר הלבן ) ‪.‬‬
‫‪ ‬הופעת שומן חום הגורמת לאיכות בשר ירודה ‪.‬‬
‫‪ ‬תמותת עוברים גבוהה בלהקות רביה ‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מע"ג‬
‫‪ ‬רככת מוח ‪.‬‬
‫‪ ‬מחלת השריר הלבן‬
‫‪ ‬עקרות בזכרים ‪.‬‬
‫‪ ‬גדול במחלות עטין בפרות חלב ‪.‬‬
‫‪ ‬ניוון עוברים ‪.‬‬
‫‪ ‬ירידה ברמת ההתעברות ‪.‬‬
‫‪ ‬אחוז גבוה של אצירות שליה ‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מצבים פזיולוגיים המצדיקים‬
‫הוספת ויטמין ‪ E‬למי השתיה‬
‫במהלך הגידול‬
‫‪‬‬
‫לפני מתן חיסון בעופות ‪.‬‬
‫לאחר מחלות מעיים הגורמות לשלשולים בכלל‬
‫ושלשולים דמיים בפרט ‪.‬‬
‫לחיזוק התגובה החיסונית ובמצבים של כשל חיסוני ‪.‬‬
‫מיקוטוקסינים במזון ‪.‬‬
‫במצבים קליניים ‪Exudative , Encephalomalacia :‬‬
‫‪‬‬
‫בעיות בקיעה ‪ ,‬רביה ‪ ,‬תמותת עוברים ‪ ,‬חיוניות‬
‫אפרוחים ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪. Muscular dystrophy , diathesis‬‬
‫‪22‬‬
‫ויטמין ‪C‬‬
‫כללי‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬נקרא גם ח‪ .‬אסקורבית ‪.‬‬
‫‪ ‬שמה של החומצה בא ממצב גופני מסוים הנקרא‬
‫" סקורבי " ומאופיין ע"י רעידות גופניות בלתי‬
‫נשלטות ‪ ,‬ויטמין ‪ C‬מרפא אותן ‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬מצוי בכמויות גדולות במיוחד בפרי‬
‫הדר‪ ,‬וכן בפירות וירקות טריים ירוקים כמו קיוי‬
‫ופלפל ירוק ‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ ‬רוב בע"ח של המשק מסנטזים את הויטמין‬
‫בעצמם בכמויות קטנות הדרושות לצרכי‬
‫יום – יום‪.‬‬
‫‪ ‬מע"ג משתמשים רק בויטמין ‪ C‬הנוצר בגוף‬
‫מאחר ומתן חיצוני של ויטמין ‪ C‬נהרס בכרס ‪.‬‬
‫‪ ‬עופות מסטנזים את הויטמין בכליה אולם‬
‫בכמויות קטנות יחסית ‪ ,‬בדרך כל מתחת לרמה‬
‫הדרושה בגידול אינטנסיבי ‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫תפקידי ויטמין ‪ C‬ומנגנון פעולה‬
‫‪‬‬
‫תפקידו המוכר של ויטמין ‪ C‬הוא בחיזוק הגוף במצבי עקה‬
‫( ‪ )STRESS‬כמו חמסינים‪ ,‬מחלות ‪ ,‬העברות ‪ ,‬קיטום וכו' ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הוא נחשב כמעורר פעילות פגוציטית של תאי דם לבנים וייצור‬
‫נוגדנים ובכך למעשה הוא מחזק את המערכת החיסונית של‬
‫הגוף ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הוא מתפקד בתהליכי חימצון חיזור במספר מעגלים מטבוליים‬
‫בגוף ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ויטמין ‪ C‬מהווה מרכיב בביוסנטזת קולגן החשוב לעור‪ ,‬רקמות‬
‫חיבור מפרקים ועצמות‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מנגנון פעולת ויטמין ‪ C‬במצבי סטרס‬
‫גורם סטרס‬
‫‪Interior Pituitry‬‬
‫היפופיזה‬
‫‪Adrenal cortex‬‬
‫קליפת האדרנל‬
‫ויטמין ‪ C‬מווסת ייצור והפרשה‬
‫של הורמוני קליפת האדרנל‬
‫‪Corticosterone‬‬
‫קורטיקוסטרון‬
‫‪Body energy reservoir‬‬
‫מאגרי אנרגיה בגוף‬
‫אנרגיה זמינה להתמודדות עם סטרס‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מצב של עקה (סטרס) גורם לפגיעה בתיאבון‬
‫מחד ומאידך דורש תוספת אנרגיה להתמודדות ‪.‬‬
‫ההורמון האחראי להפיכת מאגרי האנרגיה בגוף‬
‫( סוכרים) לזמינים הוא הקורטיקוסטרון והמצאות‬
‫ויטמין ‪ C‬בגוף חיונית לויסות הייצור וההפרשה של‬
‫הקורטיקוסטרון סטרס‪.‬‬
‫סימני חסר בבע"ח‬
‫הודנים‪ ,‬פטם‬
‫‪ ‬רגישות גבוהה לתחלואה בשל פגיעה במנגנון‬
‫החיסוני ‪ ,‬פגיעה במנגנון הגדילה‪ ,‬פגיעה בניצוי‪.‬‬
‫‪ ‬עצמות עקומות והתפתחות שלד בלתי תקינה ‪,‬חולשת‬
‫רגליים ‪.‬‬
‫מטילות (ביצי מאכל ‪ ,‬ביצי רביה ‪ ,‬עופות והודים )‬
‫‪ ‬פגיעה בהטלה ובחוזק קליפת הביצה ‪.‬‬
‫‪ ‬עקמת (עצמות עקומות ) ‪ ,‬אנמיה ‪ ,‬שלשולים ‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫מע"ג וחזירונים‪.‬‬
‫‪ ‬בעיות מעיים חריפות ‪ ,‬נצילות מזון גרועה‬
‫הפוגעת בגדילה ‪.‬‬
‫‪ ‬חולשת רגליים ‪ ,‬עקמת ותחלואה רבה יותר ‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫מתי כדאי להוסיף ויטמין ‪C‬‬
‫‪ ‬בתקופות חמות במיוחד כדי להתגבר על‬
‫הסטרס הנוצר מהחום הגבוה ‪.‬‬
‫‪ ‬בתקופת החורף ‪ ,‬על מנת לחזק את המערכת‬
‫החיסונית כמגן בפני מחלות ‪.‬‬
‫‪ ‬להקטנת הסטרס הנגרם בזמן קיטום המקורים‬
‫– בפרגיות ‪.‬‬
‫‪ ‬להקטנת הסטרס בתקופה שבה מעבירים עגלים‬
‫או בקר אחר ממקום למקום ‪.‬‬
‫‪ ‬לאחר מחלה ‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫ויטמין ‪K‬‬
‫כללי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שמו של הויטמין נגזר מתפקידו העקרי ‪- Koagulation‬‬
‫הקרשה (קרישת הדם ) ‪.‬‬
‫ויטמין ‪ K‬מתחלק ל – ‪ 3‬תת סוגים ‪ –K1 :‬פילוקינון‬
‫(מקורו צמחי ) ‪ –K 2 ,‬מניקינון ( מקורו בחיידקים‬
‫ובבע"ח ) ‪ –K 3,‬מנדיון ( ממקור סיננטי ) ‪.‬‬
‫המנדיון בניגוד לשני תת הסוגים האחרים ‪ ,‬מסיס‬
‫במים ונספג בקלות מהמעי לכלי הדם ‪.‬‬
‫המקור הטבעי היעיל ביותר לויטמין ‪ K‬הינו צמחים בעלי‬
‫עלווה ירוקה ‪ ,‬אולם גם גרעיני סויה מכילים כמות‬
‫משמעותית ממנו ‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫תפקידי ויטמין ‪K‬‬
‫‪‬‬
‫תפקידו העקרי של ויטמין ‪ K‬הוא במנגנון קרישת הדם ‪ .‬פגיעה בכלי דם גורמת‬
‫לויטמין ‪ K‬להפעיל מנגנונים להפיכת פרוטרומבין לטרומבין שהנו הכרחי לתפעול‬
‫מנגנון הקרישה ‪.‬‬
‫מנגנון הפעולה של ויטמין ‪K‬‬
‫‪Stuart Factor‬‬
‫)‬
‫‪Prothrombin‬‬
‫‪Vitamin K‬‬
‫( פרוטרומבין‬
‫‪Vitamin K‬‬
‫‪Fibrinogen‬‬
‫‪(Thrombin‬טרומבין)‬
‫(פיברינוגן)‬
‫פיברין ‪Fibrin‬‬
‫‪31‬‬
‫שכבת הגנה על הפצע‬
‫סטיוארט פקטור – בנוכחות ויטמין ‪ K‬יגרום‬
‫לביוסינטזה של פרוטרומבין ההופך בנוכחות ויטמין ‪K‬‬
‫לטרומבין ‪ .‬הטרומבין הינו אנזים ההופך פיברינוגן‬
‫לפיברין היוצר שכבת הגנה על הפצע ‪.‬‬
‫סימני חסר בבע"ח‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫השתהות בקרישת דם לאחר פציעה (גם קלה ) ‪.‬‬
‫שטפי דם תת עוריים מרובים ‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫מתי כדאי להוסיף ויטמין ‪K‬‬
‫‪ ‬בעיות קרישה ודימום (מחלת הקוקסידיוזיס ‪,‬‬
‫ו‪/‬או מחלות מעיים דמיות) ‪.‬‬
‫‪ ‬אוסטאופורוזיס במטילות ‪ .‬בהיות ויטמין ‪K‬‬
‫מסייע בייצור החלבון קושר הסידן ‪.Osteocalcin‬‬
‫‪ ‬כתמי דם על ביצים ‪.‬‬
‫‪( Gizzard Erasions ‬כיבים בקיבת השרירים‬
‫בעופות)‪.‬‬
‫‪ ‬לפני ואחרי קיטום מקורים בפרגיות ‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫הויטמינים המסיסים במים‬
‫קבוצת ‪B‬‬
‫‪34‬‬
‫כללי ‪:‬‬
‫‪ ‬קבוצת הויטמינים הזו כוללת את‬
‫הויטמינים הבאים‪:‬‬
‫‪B1‬‬
‫‪B2‬‬
‫‪B5‬‬
‫‪B6‬‬
‫‪B12‬‬
‫‪H‬‬
‫תיאמין‬
‫ריבופלבין‬
‫ח' פנטוטנית‬
‫פירידוקסין‬
‫קובלאמין‬
‫ניאצין‬
‫ח' פולית‬
‫ביוטין‬
‫‪35‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מתפקדים בעיקר כקואנזימים ועל כן עיקר‬
‫חשיבותם הוא בסיוע למטבוליזם נכון של‬
‫העיכול‪.‬‬
‫לכל אחד מהם תפקיד ייחודי במהלך העיכול‪.‬‬
‫כמות לא מספקת של אחד מהקבוצה תקטין‬
‫את פעילות האנזים לו הוא מסייע ותגרום‬
‫לבעיה מטבולית‪.‬‬
‫קבוצת ויט' ‪ B‬יכולה להיות מיוצרת ע"י‬
‫חיידקים בכרס מע"ג‪.‬‬
‫בעלי החיים אינם יכולים לאחסן כמות גדולה‬
‫מקבוצה זו ולכן נדרשת אספקה שוטפת ‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫תפקידים עיקריים של קבוצת ויטמין ‪B‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תיאמין (‪ ) B1‬מסייע לעיכול הסוכרים ומשפיע‬
‫מאד על מערכת העצבים והלב ‪.‬‬
‫ריבופלבין (‪ ( B2‬מסייע למעגלי האנרגיה‪.‬‬
‫פירידוקסין (‪ ) B6‬מסייע לעיכול ח' אמינו‪.‬‬
‫קובלאמין (‪ ) B12‬מסייע לעיכול חלבונים והפיכתם‬
‫לזמינים‪.‬‬
‫מסייע למעגלי האנרגיה‪.‬‬
‫ניאצין‬
‫מסייעת למטבוליזים ש' ח' הגרעין‪.‬‬
‫ח' פולית‬
‫מסייעת בעיכול השומנים והפיכת‬
‫ח' פנטוטנית‬
‫אנרגיה לזמינה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫סימני חסר בולטים‬
‫‪B1‬‬
‫כשותף למעגלים ספקי הסוכרים הזמינים למערכת הלב‬
‫והעצבים מחסור חריף שלו יתבטא בירידה בצריכת המזון‪,‬‬
‫הופעה חיצונית פגומה ובהמשך עוויתות בלתי רצוניות ואף‬
‫שיתוק ‪.‬‬
‫‪B2‬‬
‫מחסור של ויטמין זה יגרום לדלקות עור חריפות‪.‬‬
‫הפרעות עצביות‪ ,‬שלשולים‪ ,‬עקמת רגליים באפרוחים‪,‬‬
‫ירידה ב‪ % -‬הבקיעה ותמותת אפרוחים גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪B6‬‬
‫מחסור של ויטמין זה יגרום לעיכוב בגדילה‪ ,‬פגיעה בכבד‬
‫ובלב‪ ,‬עוויתות ופגיעה בבקיעת ביצים‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪B12‬‬
‫מחסור בויטמין זה החשוב ביותר למטבוליזם החלבונים‬
‫והפיכתם לזמינים למעגלים ביוכימים שונים יגרום לאנמיה‪,‬‬
‫פיגור בגדילה ‪ ,‬דלקות עור‪ ,‬תמותת עוברים בביצי רביה‬
‫ועוד‪.‬‬
‫ניאצין מחסור בניאצין המסייע למטבוליזם של מעגלי האנרגיה‬
‫יגרום לבעיות שונות במערכת העצבים עד כדי שיתוק‪,‬‬
‫עיכוב בגדילה‪ ,‬דלקות של הריריות השונות‪ ,‬פגיעה בניצוי‬
‫ובהטלה בעופות‪.‬‬
‫ח' פולית‬
‫מצבי חסר של ח' פולית מביאים לפגיעה בעור‪ ,‬פיגור‬
‫בגדילה‪ ,‬ניצוי גרוע‪ ,‬פגיעה בהטלה ובבקיעה ועוד‪.‬‬
‫ח' פנטוטנית‬
‫מחסור בח' פנטוטנית השותפה במטבוליזם של שומן‬
‫והכנסתו למעגלי האנרגיה ‪ ,‬יגרום לאיבוד נוצות‪ ,‬פגיעה‬
‫בפיגמנטציה‪ ,‬שינויים בעור‪ ,‬שלשולים הנובעים מפגיעה‬
‫בפעילות מערכת העיכול‪ ,‬פצעים על הרגליים והמקור‬
‫בעופות‪ ,‬הפרשות מהעיניים ועוד‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫מצבים פיזיולוגיים בהם מומלץ להוסיף‬
‫קומפלכס ‪ B‬במהלך הגידול‬
‫‪ ‬כקבוצת ויטמינים האחראית למטבוליזים החלבון‬
‫‪,‬שומן והאנרגיה מומלצת תוספת של קב' ויטמיני‬
‫‪ B‬בכל מהלך הפיטום והגדילה המואצת בפטם‬
‫והודים‪.‬‬
‫‪ ‬כקבוצת ויטמינים השותפה לתהליכי פוריות‬
‫הביצים‪ ,‬מומלץ לתת תוספת של קב' ויטמיני ‪B‬‬
‫במהלך ייצור ביצי הרביה בלהקות רביה‪.‬‬
‫‪ ‬בתקופת שיא ההטלה של המטילות‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫ביוטין – ויטמין ‪H‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ביוטין מצוי בד"כ בכמות מספקת במזונות מן הצומח‪.‬‬
‫בדגניים רבים כחיטה ושעורה ומזונות עמילניים רבים‬
‫כטפיוקה הוא כמעט ואינו מצוי ולכן לבע"ח שמנתם‬
‫מתבססת על אלה ‪ ,‬יש להוסיפו‪.‬‬
‫ביוטין וחשיבותו התגלו בקבוצות שצרכו ביצים לא‬
‫מבושלות‪.‬‬
‫הסימנים היו פגיעה קשה בעור ובשיער‪.‬‬
‫הוא נקרא ויטמין ‪ H‬מהמילה הגרמנית ‪Haut‬‬
‫שמשמעותה עור ‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫תפקידי ויטמין ‪ H‬ואופן הפעולה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ביוטין משמש כקואנזים למספר קרבוקסילזות‪.‬‬
‫הקרבוקסילזות הללו (שפעולתן תלויה בביוטין)‬
‫משמשות במספר תהליכים מטבוליים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫סינטזת ח' שומן‪.‬‬
‫גלוקוניאוגנזה‪.‬‬
‫מטבוליזים של חי פרופיונית‪.‬‬
‫פירוק הלויצין‪.‬‬
‫סינטזת ה‪ DNA -‬וה‪.RNA -‬‬
‫‪42‬‬
‫סימני חסר‬
‫‪ ‬פגיעה בעור‪ .‬פרסה רכה בסוסים‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה בניצוי בעופות (בשיער בבקר וחזירים)‪.‬‬
‫‪ ‬פצעים דלוקים באזורי הרגליים והמקור‪.‬‬
‫‪ ‬פיגור בגדילה‪.‬‬
‫‪ ‬בעיות פוריות‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה בבקיעת ביצים בעופות‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫מצבים פיזיולוגיים המומלצים להוספת‬
‫ביוטין במהלך הגידול‬
‫‪ ‬כאשר משתמשים בכמויות יחסית גדולה של‬
‫חיטה או שעורה במנה‪.‬‬
‫‪ ‬בתקופות הניצוי בעופות‪.‬‬
‫‪ ‬בזמנים של גדילה מואצת שבה כל המעגלים‬
‫הפיזיולוגיים פעילים‪.‬‬
‫‪ ‬בתקופת ההטלה בלהקות רביה‪.‬‬
‫‪44‬‬