‫מצגת סיכום קורס‬ ‫חזון‬ ‫אסטרטגיה‬ ‫טקטיקה‬ ‫מטרות‬ ‫יעדים‬ ‫היררכי‬ ‫כמותי‬ ‫‪Saker Merav marketing research‬‬ ‫רף השגה‬ ‫‪2‬‬ ‫מי משתתף בתהליך השינוי?‬ ‫‪ )1995( Huber et al‬דגמו ‪ 120‬ארגונים‬ ‫במטרה לנבא גורמים לביצוע שינוי ארגוני‪:‬‬ ‫חמש קבוצות‬ ‫הסביבה‬ ‫הארגונית‬ ‫המבנה‬ ‫ביצוע‬ ‫הארגון‬ ‫האסטרטגיה‬ ‫המנהל הכללי‬ SRP ‫נקודות ייחוס אסטרטגיות‬ EXTERNAL TEMPORAL COM PETITORS FUTURE PRESENT STAKEHOLDERS PAST CUSTOM ERS M EANS ENDS INTERNAL ‫סקטור פרטי מול סקטור ציבורי‬ ‫מנהל ציבורי‬ ‫מטרה‬ ‫קובעי מטרות‬ ‫זיקה‬ ‫הבטחת שירותים חיוניים‬ ‫לציבור‬ ‫הדרג הפוליטי (סדר עדיפויות‬ ‫לאומי)‬ ‫חובה‬ ‫מנהל פרטי‬ ‫רווח‬ ‫הבעלים של הארגון‬ ‫רשות ובחירה‬ ‫לחצים‬ ‫רבים‪ :‬קבוצות אינטרסים‪,‬‬ ‫סביבה פוליטית‬ ‫מעטים‪ :‬שיקולי כדאיות‬ ‫מקורות תקציב‬ ‫מימון על יד הציבור‬ ‫מקורות מימון פרטיים‬ ‫חשיפה וביקורת נתון לביקורת ציבורית (מבקר‬ ‫המדינה)‬ ‫פעילות כלכלית‬ ‫פעילות כלכלית מונופוליסטית‬ ‫חשוף לביקורת צרכנית‬ ‫תחרות חופשית‬ ‫‪6‬‬ ‫מנהל פרטי‬ ‫מנהל ציבורי‬ ‫אפקטיביות‪/‬‬ ‫יעילות‬ ‫מעורפלת‪ ,‬ניתנת להערכה‬ ‫בלבד‬ ‫ברי מדידה במונחי עלות‪,‬‬ ‫כדאיות ורווח‬ ‫פתיחות‬ ‫לשינויים‬ ‫שמרנות ארגונית‬ ‫פתיחות לשינויים וחידושים‬ ‫הצלחה‬ ‫לגיטימציה = להצלחה‬ ‫פונקציה של הישרדות‬ ‫קידום‬ ‫לפי ותק‬ ‫מיומנות והצלחה‬ ‫טווח הזמן‬ ‫מוגבל – בחירות‬ ‫ארוך‬ ‫סטריאוטיפים סרבול‪ ,‬סחבת‪ ,‬שמרנות‪ ,‬בזבוז יעילות‪ ,‬פתיחות וחשדנות‬ ‫ושחיתות‬ ‫חוק‬ ‫מעוגן בחוק ופועל מכוח החוק רשאי לפעול כל עוד אינו נוגד‬ ‫את החוק‬ ‫‪7‬‬ ‫מערכת החינוך בישראל בראיה השוואתית‬ ‫בינ"ל ‪Education At a Glance EAG 2014‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫רמת שכר המורים בישראל נמוכה ממוצע השכר ב ‪OECD‬‬ ‫שיעור העליה בשכר ממקם את ישראל במקום הראשון והשני ביחס ל‪ OECD‬עליה של‬ ‫‪ 43%‬משנת ‪ 2005‬עד ‪2012‬לעומת ‪ 3%‬ב ‪OECD‬‬ ‫העלייה בשכר מקושרת ישירות לוותק ולרמת ההשכלה – מעודד יציאה ללימודים והכשרה‬ ‫שעות לימוד שנתי בישראל ‪ 8752‬ב ‪ 7475 OECD‬יש ‪ 3.3‬שעות שבועיות יותר לתלמיד‬ ‫בישראל‬ ‫בישראל צפיפות גבוהה בכיתות‬ ‫בישראל אחוז שעות לימודי הליבה גבוה כ ‪56%‬‬ ‫מספר שבועות ההוראה בישראל ‪ 182‬בעולם ‪183‬‬ ‫מספר שעות ההוראה זהה ‪ 38‬שבועיות‬ ‫אופק חדש גרם לגידול בשעות העבודה בין ‪ 2008‬ל ‪ 2012‬גדלו שעות הנוכחות ב ‪238‬‬ ‫בשנה ושעות ההוראה ב ‪107‬‬ ‫בישראל שיעור המורים הצעירים גבוהה‪ ,‬כנ‪,‬ל שיעור המורות‪ .‬רק בחטיבה העליונה רואים‬ ‫שיפור ביחס הגברים‬ ‫שיעור התלמידים והנוכחות גבוה‬ ‫אוכלוסיית ישראל מהמשכילות בעולם ‪ 46%‬לעומת ‪ 32%‬מקום שלישי בעולם‬ ‫אחוז הוצאה לתלמיד נמוך‬ ‫גידול במספר התלמידים ‪ 2005-2011‬כ ‪11%‬‬ ‫הגישה הדיאלקטית‬ ‫הארגון פועל בעולם פלורליסטי בו קיימים מגוון של‬ ‫כוחות‪ ,‬אירועים וערכים אשר מתחרים‪ ,‬סותרים‬ ‫ומאזנים זה את זה‪.‬‬ ‫התמד יתקיים כאשר מושג איזון מסוים‬ ‫שינוי יתרחש כאשר האיזון מופר‪.‬‬ ‫בגישה זו חייבות להתקיים לפחות התזה‬ ‫ואנטיתזה וזאת על מנת ליצור מערך כוחות‪.‬‬ ‫תיאורית השינוי של ‪)1948( Lewin‬‬ ‫ארבעת טיפוסי הארגון ‪ -‬מורגן‬ ‫ארגונים כמכונות‪ -‬התייחסות לתהליכים‪ ,‬מבנה ארגוני סדור‪.‬‬ ‫ניהול השינוי‪ :‬טיפול בהתנגדויות על בסיס כח‪ ,‬תהליך מתוכנן‬ ‫ומבוקר‪ .‬דרך מערכות הסמכותיות‪.‬‬ ‫ארגונים כמערכות פוליטיות הפרדה בין דרך ההתנהלות התפעולית‬ ‫והמערכת הפוליטית שקיימת כרובד נפרד מעליה‪.‬‬ ‫ניהול השינוי‪ :‬יתקיים רק אם נתמך ע"י אדם עוצמתי‪ ,‬תמיכת‬ ‫קואליציה‬ ‫ארגונים כאורגניזמים‪ -‬הארגונים‪ ,‬כמו האורגניזמים חיים‪,‬‬ ‫מתפתחים‪ ,‬משתנים ומתאימים עצמם‪.‬‬ ‫ניהול השינוי‪ :‬יש לבצע שינויים רק כתגובה לצורך חיצוני; הפרטים‬ ‫והקבוצות צריכים להיות מודעים לצורך לשינוי כדי לאמצו; שותפות‬ ‫ותמיכה פסיכולוגית הן אסטרטגיות נדרשות להצלחה‪.‬‬ ‫ארגונים כזורמים ומשנים צורה‪ -‬הארגונים הנם מערכות מורכבות‬ ‫ומהווים חלק מסביבה רחבה‪.‬‬ ‫ניהול השינוי‪ :‬לא ניתן לנהל שינוי‪ -‬הוא מתפתח; המנהלים הם‬ ‫חלק מהסביבה ולא מחוצה לה; המתח והקונפליקטים הם חלק‬ ‫חשוב בהתפתחות השינוי; המנהלים מאפשרים‬ ‫גישה אבולוציונית‬ ‫גישה זו מתייחסת להישרדותם של ארגונים‬ ‫וקהילות של ארגונים‪ .‬תהליך הברירה של ארגונים‬ ‫נעשה עפ"י העיקרון של תחרות על משאבים‪.‬‬ ‫הסביבה בוחרת בארגונים המתאימים בצורה‬ ‫הטובה ביותר למשאבים הקיימים‪ .‬שינויים‬ ‫מתרחשים פעמים רבות באופן מקרי‪ .‬שינויים‬ ‫מוצלחים מבחינת התאמתם לסביבה שורדים‬ ‫ואחרים נכחדים‪ .‬ניתן להפעיל את עקרונות הגישה‬ ‫גם לצורך הבנתם של תהליכים בתוך ארגון‬ ‫בשורה * מכירה * התייעצות * שיתוף * האצלת סמכות‬ ‫מטרות השינוי‬ ‫יעוד‬ ‫יעדים‬ ‫טכנולוגיה‬ ‫מטרות‬ ‫השינוי‬ ‫מבנה‬ ‫משימה‬ ‫אסטרטגיה‬ ‫תרבות‬ ‫אנשים‬ ‫עומק השינוי‬ ‫• שינויים ממעלה ראשונה (‪ -)Incremental‬שינוי התפתחותי‬ ‫תוספתי שינוי מצטבר‪ ,‬שיפור‪ .‬מאופיין על ידי שינויים קטנים‬ ‫המתמשכים והשפעתם משמעותית על הארגון‪ .‬שינוי התפתחותי‬ ‫מחייב מעורבות והשקעה תמידיים של העובדים המשמשים שותפים‬ ‫מאיים בעיצוב ובקביעת תהליך השינוי‪ .‬בדרך כלל אינו מעורר‬ ‫התנגדות חריפה של העובדים מאחר ונעשה בצעדים קטנים‬ ‫ומדודים‪.‬‬ ‫• שינויים ממעלה שנייה (‪ – )Radical‬שינוי מהפכני‪/‬קיצוני‪ ,‬תזוזה‬ ‫מהותית הכוללת רמות ארגוניות שונות ואספקטים עסקיים רבים‪.‬‬ ‫שינוי בהנחות יסוד‪.‬‬ ‫זהו שינוי המשנה את פני הארגון בתוך פרק זמן קצר וגורם לו‬ ‫לפעול בדרך שונה לחלוטין‪ .‬שינוי כזה נערך במצב משברי או כאשר‬ ‫היא צופה משבר שעלול להתרחש אם לא תינקט פעולה משמעותית‬ ‫להתחדשות‪ .‬שינוי מהפכני כרוך בד"כ בהשקעת משאבים רבים‬ ‫והוא מעורר התנגדות רבה מצד העובדים‪.‬‬ ‫קורט לוין ‪ levin kurt‬פסיכולוג יהודי‪-‬גרמני‬ ‫‪1947 – 1890‬‬ ‫אי שביעות רצון* רצון לשינוי*מעשיות>‬ ‫מההתנגדות לשינוי‬ ‫כל שינוי מחייב תועלת (אי שביעות רצון‬ ‫מהמצב הקיים‪ ,‬רצון לשינוי וסיכון קטן) הגדולה‬ ‫מעלות השינוי‪.‬‬ ‫קוטר גון ‪Leading Change‬‬ ‫מסדו את‬ ‫השינוי‬ ‫בתרבות‬ ‫הארגונית‬ ‫ייצבו את‬ ‫השיפורים‬ ‫והמשיכו‬ ‫את‬ ‫מומנטום‬ ‫השינוי‬ ‫תכננו את‬ ‫השינוי‬ ‫בשלבים –‬ ‫סמנו‬ ‫הצלחות‬ ‫בשלב‬ ‫ביניים‬ ‫הסירו‬ ‫מכשולים‬ ‫מהתנגדות‬ ‫הפיצו את‬ ‫מסר השינוי‬ ‫צרו חזון‬ ‫לשינוי‬ ‫ואסטרטגיה‬ ‫להפצתו‬ ‫מסדו‬ ‫קואליציה‬ ‫מנחה‬ ‫צרו תחושה‬ ‫של דחיפות‬ ‫• "אם אתה לא יכול למדוד את זה‪ ,‬אתה לא יכול‬ ‫לנהל את זה"‪ ,‬פיטר דרוקר‬ ‫תרבות ארגונית‬ ‫סך כל הנחות היסוד‪ ,‬הערכים‪,‬‬ ‫האמונות והמוסכמות החברתיות‬ ‫שחולקים משתתפים בארגון‪.‬‬ ‫מסגרת ארגונית‪ :‬מערכת‬ ‫החוקים והכללים הנוצרים בארגון‬ ‫ורצוי גם לבחון את הדינאמיקה‬ ‫בין הפרטים בתוך הארגון‪.‬‬ ‫לתרבות הארגונית ישנה השפעה‬ ‫ניכרת על הצלחה הארגון להשיג‬ ‫את מטרותיו‪ ,‬במישרין ובעקיפין‪.‬‬ ‫הסבר לצמיחת רפורמות בחינוך גזיאל (‪) 2007‬‬ ‫• התאמה עצמית‪ :‬תהליכים פוליטיים וכלכליים גלובליים מפעילים‬ ‫לחצים על מערכת החינוך להשתנות ולהתאים את עצמה לצרכים‬ ‫המתעוררים‪.‬‬ ‫• שמירה על איזון בחברה‪ :‬החברה המודרנית נתונה לשינויים‬ ‫ולזעזועים תכופים‪ ,‬מערכת החינוך שתפקידה לשמור על האיזון‬ ‫בחברה‪ ,‬חשופה ללחץ להתאמה ולוויסות‪ .‬כאשר מתעורר צורך‬ ‫בחברה להשיב על כנו איזון שהופר‪ ,‬נדרשת מערכת החינוך‬ ‫להירתם להחזרת החברה ליציבותה‪ .‬כאשר המערכת אינה‬ ‫מצליחה לעשות זאת‪ ,‬כופים עליה מעצבי המדיניות רפורמה ‪.‬‬ ‫• מניפולציה שלטונית‪ :‬בחברה קיים קונפליקט מתמיד בין חלקיה‬ ‫השונים‪" .‬כאשר הקונפליקט מתחדד"‪ ,‬מופעלים על המערכת‬ ‫הפוליטית לחצים "כדי לצאת מהמבוי הסתום‪ ,‬המדינה מגדילה‬ ‫את הרווח הפוליטי שלה ומכריזה על רפורמה שתביא מזור‬ ‫לחוליי המערכת החינוכית‪ .‬לאחר מכן היא מונעת את היישום של‬ ‫הרפורמה‪ ,‬כדי להימנע מההוצאה התקציבית הכרוכה ברפורמה‬ ‫שתוצאותיה אינן נראות מיד‪".‬‬ ‫ארבעת מנבאי הכישלון‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪ .1‬אופי בית הספר‪ ,‬מבנהו והפרקטיקה הנהוגה בו יש‬ ‫הסבורים שאין סיכוי לרפורמה בחינוך להצליח בשל אופיו‬ ‫של ביה"ס כמוסד חברתי ובשל אופי ההוראה‪.‬‬ ‫אייזנר ‪ - 2010‬בתי ספר הם מוסדות חסינים‪.‬‬ ‫קן רובינסון ‪" 2011‬רפורמות כבר לא מועילות‪ ,‬כיוון‬ ‫שמדובר בשיפוץ תבנית שנשברה" ולכן דרושה מהפכה‬ ‫בחינוך ולא רפורמה‪.‬‬ ‫הנושק ‪ - 2011‬אין כלל צורך ברפורמה כלשהי‪ .‬יש צורך‬ ‫במורים מעולים ובחיזוק בית הספר כמוקד קבלת‬ ‫ההחלטות‪ .‬ניתן להשיג זאת על ידי משיכת אנשים‬ ‫איכותיים למערכת החינוך ואחזקתם על ידי העלאת שכר‪,‬‬ ‫לדוגמה ומתן אוטונומיה רבה יותר לבתי הספר‪.‬‬ ‫‪ .2‬הרפורמה‪ :‬תכניה‪ ,‬אופן עיצובה והפעלתה‬ ‫הגורמים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ניסיון להציע רפורמות שהן פתרונות קלים ומוגבלים‬ ‫לבעיות מורכבות הדורשות השקעת משאבי זמן‪ ,‬ידע‬ ‫מקצועי‪ ,‬תהליכים איכותיים וכד'‪ .‬לעיתים אין זיקה בין‬ ‫הרפורמה שמוצעת למטרות שמוגדרות‪ ,‬ולכן ברור‬ ‫שלא תצלח הדרך להשגתן‬ ‫אי בהירות ונהירות של מטרות הרפורמה ויעדיה ושל‬ ‫הדרכים לבצע את הרפורמה‬ ‫הכנסת מודלים מתחומי הכלכלה‪ ,‬הנדסת הניהול וכד'‬ ‫שאינם מתאימים למערכת החינוך‬ ‫אי‪-‬הלימה בין הרכיבים המבניים‪-‬ארגוניים של‬ ‫הרפורמה לרכיבים המקצועיים‪ -‬פדגוגיים‪ ,‬או דגש‬ ‫יתר על הראשונים על חשבון האחרים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הדרג הפוליטי ומעצבי המדיניות‬ ‫• רפורמה משמעותית דורשת תמיכה מתמשכת‬ ‫ומחויבות של כל הדרגים כלפיה‪.‬‬ ‫• הדרג הפוליטי משתמש ברפורמה בחינוך כדי לקדם‬ ‫אינטרסים שלו‪ ,‬כל שר מציב סדר היום משלו בלי‬ ‫לגלות רגישות לתהליכים קודמים או מתנהלים‪,‬‬ ‫שהחלו על ידי קודמו בתפקיד‪.‬‬ ‫• הדרג המקצועי הנדרש לגבש רפורמה ולעצב מדיניות‬ ‫מגלה לא אחת חולשה אל מול הדרג הפוליטי ואינו‬ ‫עומד על עקרונות חיוניים להבטחת ההצלחה של‬ ‫מהלך כלשהו‪.‬‬ ‫‪ .4‬בעלי העניין רבים‬ ‫"כל ניסיון לרפורמה נתפס כאיום על בעלי אינטרס משוריין"‪(,‬גזיאל)‬ ‫• המורים ומנהלי בתי הספר שעליהם בדרך כלל מוטל לבצע‬ ‫הלכה למעשה את הרפורמה‪ ,‬ובעיקר להפעיל תכנית לימודים‬ ‫חדשה ולשנות את דרכי ההוראה; המפקחים הנדרשים ללוות‬ ‫הטמעתה‬ ‫• המוסדות המכשירים להוראה וניהול שאמונים על הכשרת עובדי‬ ‫ההוראה ועל מתן ידע וכלים לעבודה במערכת דינאמית ומשתנה‬ ‫• התלמידים והוריהם שהינם צרכני המערכת‪.‬‬ ‫• עובדי ההוראה ‪ -‬אי הבנת השינוי המבוקש והדרך לבצעו‪ ,‬חשש‬ ‫מכישלון‪ ,‬עומס נוסף בעבודה וכדאיות המאמץ‪ ,‬ערעור שגרות‬ ‫מוכרות‪ ,‬אי מחויבות ערכית לרפורמה הנדרשת‪ ,‬תחושת‬ ‫הנחתה מלמעלה‬ ‫• צרכני מערכת החינוך ‪ -‬אי הבנת התרומה האפשרית‪ ,‬ציפיות‬ ‫מוגזמות ממנה ורצון לראות תוצאות בט"ק ‪.‬‬ ‫• המפקחים ‪ -‬חשש להחלשת מעמדם‪ ,‬חוסר ידע מעשי בהטמעת‬ ‫שינוי‬ ‫תיאוריית ‪ -‬נקודות ה"וטו"‬ ‫• תיאוריה לחקר שינויי מדיניות בעולם‬ ‫• ‪ - George Tsebelis‬במערכת הפוליטית מצויים‬ ‫שחקנים אשר ביכולתם להטיל וטו על קבלת‬ ‫החלטה מסוימת‪ ,‬ובכך להביא לביטולה‪.‬‬ ‫• שינויי מדיניות הם למעשה תוצאה של שינויי‬ ‫הסטאטוס קוו בעמדות השחקנים הרלוונטיים‬ ‫במערכת הפוליטית (מפלגות)‪ ,‬ואילו שחקנים‬ ‫במערכות הסמוכות למערכת הפוליטית מהווים‬ ‫קבוצות לחץ בלבד (ארגוני הימין) ‪.‬‬ ‫‪ 1949‬חוק חינוך חובה‬ ‫‪ 1953‬חוק חינוך ממלכתי‬ ‫‪ 1968‬חטיבות הביינים‬ ‫‪ 1992‬ניהול עצמי‬ ‫‪ 2000-2002‬רפורמה בהוראת הקריאה (שפירא)‬ ‫‪ 2003‬התקן הדפירנציאלי (שושני)‬ ‫‪ 2005‬דוח דוברת‬ ‫‪ 2014 -2008‬אופק חדש‬ ‫‪ 2011-2016‬עוז לתמורה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מתקני לימוד‬ ‫מערכות‬ ‫מחשוב‪/‬מודול‪/‬ספרים‬ ‫אלקטרונים‬ ‫יום לימודים ארוך‬ ‫לוח חופשות‬ ‫ארוחה חמה‬ ‫בחינות פסיכומטרי‬ ‫לימודי ליבה‬ ‫תקציב בית הספר‬ ‫מבנה מערכת החינוך‬ ‫בתי ספר פרטים‬ ‫מגזר ערבי‬ ‫מגזר חרדי‬ ‫שכר המורים‪/‬הכשרת‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫המורים‬ ‫הגדרת תפקיד‬ ‫שר החינוך‬ ‫תלבושת בית הספר‬ ‫צפיפות בכיתות‬ ‫ממוצע מבחנים‬ ‫שיעור בגרויות‬ ‫שיעור נשירה‬ ‫בעלי השכלה אקדמית‬ ‫מעורבות הורים‬ ‫עידן האינטרנט טיווטר‬ ‫אינסטגרם‬ ‫אלימות בית ספר‬ ‫הוראה פרטנית‬