חבורת מגשימי החלומות בכל יום מקבל העיתונאי יובל אברמוביץ מאות פניות מכל העולם כולו ,של אנשים שמספרים לו על ה"חלומות" שלהם * הוא אמנם לא נהפך למגשים חלומות ,אבל יוזמה שיזם לאחרונה בשם "הרשימה" זכתה לחשיפה אדירה בעולם כולו ,ולמכירת עשרות אלפי עותקים מהספר שהוציא * היוזמה של אברמוביץ מנסה לגרום לכולנו לעצור לרגע את החיים ,ולתכנן אותם שוב מחדש :אולי אנחנו רוצים לשנות משהו? אולי שטף החיים והריצה היומיומית מונעים מאיתנו להגשים רצונות שונים שקיימים אצלנו? * איך זה עובד? חנני בלייך פגש את אברמוביץ ושאל אותו את כל השאלות, ורגע לפני שכתב את חלומותיו בעצמו, עצר כדי לשתף אתכם במה שאולי עשוי לשפר את חייכם כיצד מגשימים חלומות? עם עט ודף .יובל אברמוביץ חנני בלייך צילומים :בועז בן ארי 12 כ"ו באייר תשע"ה 15/5/15 כמעט כל אחד מאיתנו מסתובב עם החלום האישי שלו :אחד רוצה לסיים את הש"ס (כולנו ,בעצם) ,השני רוצה להצליח להיכנס לגדול הדור לשיחה אישית ,ולשלישי יש חלום לממש את כישרונו הטמון בגרונו ולהוציא אלבום משיריו. מה מונע מאיתנו לעשות את כל זה? לפי יובל אברמוביץ ,ניהול פשוט של רשימה של הדברים שחשובים לנו. כל אחד מאיתנו עסוק ביום-יום בלימודים ב'כולל' או בעבודה ,הממלאים את שגרת יומו .האם הוא יכול למצוא קצת זמן לעצמו ,להגשים את עצמו ,את רצונותיו ומטרותיו בחיים? התשובה היא ,אליבא דאברמוביץ ,חיובית בהחלט .אבל הכל צריך להתחיל בעט ודף. לרשימה כתובה ולטקסיות הכרוכה בה ,כך גיליתי ,יש כוח ועוצמה גדולים בהרבה מאשר לרשימה שמסתובבת לנו בראש. רשימה כתובה היא הבבואה של משאלות ליבנו ותזכורת מוחשית לרצונות שלנו .חלום הוא רק מחשבה ערטילאית ,רצון ופנטזיה ,עד לרגע שבו הוא נכתב על דף -והופך ליעד מחייב! (יובל אברמוביץ ,הרשימה) יובל אברמוביץ ידוע בציבור הכללי כעיתונאי מראיין וכאיש עסקים שבבעלותו כמה חנויות קונספט בתל אביב ,אבל בשנים האחרונות שמו נודע בעיקר בזכות היוזמה המעניינת שהביא לעולם, "הרשימה". "הרשימה" היא בעצם יוזמה ,שמבקשת לעודד אותנו להגשים את החלומות שלנו ,ולא רק החלומות (לטוס לחלל ,נניח) -אלא גם הרצונות והמטרות שלנו ,ולגרום להם להפוך למציאות .פעמים רבות עולה לנו בראש רעיון עסקי כלשהו או המצאה מהפכנית ,אבל שום דבר מזה לא מגיע לידי ביצוע .למה? שתי סיבות עיקריות :זמן וכסף. אין לנו זמן ,וגם לא מספיק כסף להשקיע בעצמנו וברעיונות שלנו. "הרשימה" ,זו שאת הרעיון המקורי שלה יזם אברמוביץ ,נועדה לעשות דבר אחד :למשוך אותנו לקום בוקר אחד ולכתוב ברצינות את הרעיונות שלנו .כאשר הרעיונות והרצונות יהיו כתובים במחברת או בדף מסודר ,טוען אברמוביץ ,הכל יהיה אחרת לגמרי .פתאום מרעיון מהורהר בראש זה יהפוך למשהו כתוב ,ומשם הדרך להגשמת החלום -הרבה הרבה יותר מהירה. פגשנו אותו השבוע בביתו שבתל אביב ,וביקשנו להבין ממנו את היוזמה שסחפה עשרות אלפי בני אדם ,והאם בכלל היא יכולה להיות שייכת גם לאדם שומר מצוות? איך בעצם התחלת עם הרעיון הזה ,של "הרשימה"? "מאז ומתמיד" ,אומר אברמוביץ" ,הייתי אדם של רשימות. אני זוכר את עצמי בגיל מאד צעיר כותב כל הזמן רשימות ,לא רק רשימות-מכולת ,אלא רשימות שהייתי עושה תמיד בתחילת שנה, מה אני רוצה לעשות בשנה-שנתיים הקרובות ,והרשימה הזו הייתה מלווה אותי כל הזמן הזה .זה יכל להיות דברים פשוטים :להיפגש עם אדם זה ,או להירשם לחוג כזה ,אבל החשוב מכל הוא שהייתי עוקב אחרי הרשימה שהכנתי ומממש את מה שכתבתי בה .הסיפוק הכי גדול שהיה לי אז ,הוא כאשר הייתי לוקח את העט ומוחק את הסעיף אותו כבר עשיתי". אבל בגיל 16וחצי ,נעצר מסלול חייו באחת ,והוא החל לחשב מסלול מחדש" .עבדתי אז במסעדה ,ומחוץ למסעדה היה מין חניון קטן שבו היה המחסן של המסעדה .באחד הערבים נשלחתי להביא משהו מהמסעדה ,ואז החלקתי לפתע על כתם שמן גדול שהיה באותו חניון .בתוך חלקיק שנייה השתטחתי על הרצפה ,והדבר הראשון שקרה הוא שאיבדתי את התחושה ברגליים .התאונה הזו ,למעשה, הפכה אותי לנכה .כבר לא יכולתי לחזור ללימודים .הייתי חודשים על גבי חודשים בבית .ומתוך שעמום ,לקחתי באחד הימים מחברת ישנה ,והתחלתי לרשום בה מה אני מתכנן לעשות כשאהיה גדול, ומה החלומות שלי .בין החלומות שהיו לי אז ,למשל ,היה להעפיל על החומה הסינית או להוציא לאור ספר משלי .במשך תקופה ארוכה, בזמן הרב שהיה לי אז ,התחלתי אט אט לתכנן את חיי :בכל פעם שעלה לי משהו בראש כתבתי אותו במחברת ,והמחברת התמלאה עם הזמן במאות רבות של סעיפים". אחרי כשנה וחצי ,הוא החלים ,בתהליך ארוך וקשה" .יצאתי מהמצב של נכות .איך זה קרה? יש טוענים שאני נס רפואי .אפשר לומר שהרגל שלי נכנסה ל'קומה' ,והתעוררה אחרי שנה וחצי .ואני זוכר שכשקמתי אחרי כל אותם חודשים בלתי נגמרים מהכסא גלגלים בו הייתי נתון כל אותה תקופה ,אמרתי לעצמי :אם יצאתי מזה - כ"ו באייר תשע"ה 15/5/15 14 הרב ישראל גליס יום ירושלים שלנו במוצאי שבת ויום ראשון ,יחגגו אוהבי ירושלים את חגה של ירושלים 48 -שנים לשחרורה מידי צר ואויב. לפני 48שנים ישבנו במקלטים ,מפוחדים מאיומי האויב - המצרי ,הסורי והירדני שביקשו לזרוק אותנו לים. מאה שערים ,בית ישראל ,שכונת הבוכרים ,שיכוני שמואל הנביא ,שכונת פאג"י וגם בית וגן .כל השכונות האלו היו בטווח האש ,ובמשך ימים לא ידענו לאן פני האויב .אבל בסוף, בתוך ששה ימים בלבד השתחררנו מהמצור ,וירושלים ,הכותל המערבי ,קבר רחל ,מערת המכפלה ,קבר שמואל הנביא וקבר שמעון הצדיק -נפלו כולם חזרה לידינו. רק מי שחי באותה תקופה יכול להסביר מה עבר עלינו וכמה דם נשפך ,דם של חיילים צעירים שחירפו נפשם למען תושבי השכונות החרדיות .איך שלא נסתכל על זה ,בכל עין ביקורתית, הם נפלו על הגנת שכונות ,אז ברור שצריך להכיר להם חודה .איך עושים את זה? כל זה כמובן להבדיל מחגיגות "יום ירושלים" שאין לנו כל שייכות אליהם .אנחנו מתפללים לציון וירושלים השלימה בכל יום שלוש פעמים ביום; באירוסין אנחנו זוכרים את ירושלים; בחופה אנחנו זוכרים את ירושלים; אנחנו עושים סימן מול דלת הכניסה כדי לזכור את ירושלים ,ועוד ועוד סימנים לזכרה של ירושלים ולבית המקדש בחורבנו .איש לא צריך ללמד אותנו מהם חורבן וגאולה וכיצד לזכור את ירושלים. אבל אנחנו פנימה ,כציבור ,האם לא ראוי שתהיה לנו הכרת- הטוב כלפי אלו שחירפו נפשם עבורנו? כמובן ,אנחנו לא נרקוד עם דגלים ברחובות ירושלים ,והסמל והדגל לא אומרים לנו כלום ,וזה גם לא מתאים לנו כחברה לרקוד עם הדגל ,אבל אולי אחרי 48שנים צריך לאמץ איזשהו לימוד או שיחות בעניין ירושלים והמקדש? אנחנו חיים כיום בהרגשה שהכל אצלנו ,הכל שלנו והכל מגיע לנו ,ואולי צריך לספר מה אנשים עברו בשביל זה. ללכת לכותל ,מובן מאליו .וכך גם לנסוע לאמא רחל ולקברי האבות ועוד מקומות קדושים .ברור שזו הדרך הכי טובה ,דרך שסלולה בפנינו. יום ראשון כ"ח באייר הוא יום הזדמנות בשבילינו לומר תודה לבורא עולם ,שבזכות תפילותינו ותפילות הצדיקים ובראשם הרב הצדיק רבי מנדל גפנר ,ניצלנו מיד זר. שאול ישאל הקורא :האם הכותב הפך ל"ציויני" או ל"מזרוחניק"? לא ולא ,אין לזה קשר לציונות ולמזרחי. אמר פעם אחד הרבנים אחרי השואה ורצח העם היהודי: הקב"ה נתן מדינה ,ובאו החילונים ו"חטפו" אותה .וכך הלאה: אחרי 19שנה הקב"ה היכה שוק על ירך 7מדינות שרצו להטביע אותנו וקיבלנו אז את שטחי יהודה ושומרון וחבל עזה ,ובאו ה"מזרוחניקים" ו"חטפו" אותם .ומה נשאר לנו החרדים? גורנישט ועוד גורנישט... באה מלחמת יום כיפור והיכתה בכולם את העם כולו .ומי חזר בתשובה? שוב החילונים .ומה אנחנו עשינו כדי לקבל אותם ולהפוך את הקערה הציונית על פיה? שוב ,גורנישט. אז מה שנשאר ,לנו ,לפחות ,זה רק לומר תודה קטנה לבורא עולם. וזה החזיר אותי ,שוב ,לדרשתו של דרשן אחד באחד מחדרי בית-הכנסת מוסאיוף בין מנחה לערבית ולסיפור שסיפר (שכבר הבאתי כאן בעבר)" :אל השמים עלה מישהו שסיים את תפקידו בעולם .למעלה מקבל אותו מלאך ועושה לו סיבוב היכרות עם גרמי השמים .הוא רואה אולם ענק מלא במלאכים שיושבים וממיינים אלפי פתקאות .הוא שואל :מה זה? ונאמר לו שלכאן מגיעות כל הבקשות מכדור הארץ ,וכאן ממיינים את הבקשות: פרנסה ,רפואה ,שידוכים וכו' .הוא ממשיך עוד כמה צעדים והנה רואה אולם מלא במלאכים ,וגם כאן הם יושבים וממיינים פתקאות .הוא שואל :מה זה? ומסבירים לו :מכאן הם שולחים בחזרה את התשובות לכדור הארץ .יפה מאד ,הוא אומר ,בהצלחה ובשורות טובות .הוא ממשיך עוד כמה צעדים והנה הוא נתקל באולם גדול וריק ,שם יושב מלאך רגוע עם כוס קפה ,ולא עושה דבר .הוא שואל :ומה זה? ומסבירים לו :לכאן צריכות להגיע כל ברכות ה'תודה' מכדור הארץ ,אבל למה שמגיע -מספיק מלאך אחד". אנחנו ודאי צריכים להכיר הכרת הטוב ,ולומר תודה לבורא עולם על הניסים ,ולזכור את אלה שנפלו במלחמה על ירושלים. חג שמח לירושלים. 16 כ"ו באייר תשע"ה 15/5/15 אני יכול לעשות הכל בחיים! ואז יצאתי למסע להגשמת הרשימות שלי .ובאמת ,הרבה דברים ממה שרשמתי באותה תקופה ,הגשמתי :הוצאתי כמה ספרים לאור ,טיפסתי על החומה הסינית ,ועוד ועוד .ומאז ועד היום אני חי ככה ,וכל הזמן כותב רשימות .זו הייתה ללא ספק נקודת מפנה בחיי. נקודת המפנה הבאה ,קרתה לפני 4וחצי שנים ,אז נולד הפרויקט שקראתי לו בשם 'הרשימה' .בסדר שעשיתי ערב ראש השנה של אותה שנה ,מצאתי רשימה ישנה שכתבתי כמה שנים קודם לכן, שהייתה זרוקה בחדר העבודה שלי. "עיינתי ברשימה הזאת ,ואז אמרתי :וואו! כמעט הכל באמת התממש ,חוץ משלושה דברים. והשלושה אלו דווקא היו הפשוטים (יחסית) שבהם: ללמוד שפה חדשה ,ללמוד ציור ולהיכנס לכושר. הסתכלתי אז על הרשימה ושאלתי את עצמי :איך ייתכן שאת כל הדברים הגדולים (לכתוב ולהוציא שלחו לי מיילים מאוסטרליה וארה"ב ועד עיראק וכורדיסטאן .בדיעבד התברר לי שנגעתי בנקודה שמשותפת לכולם :לכולנו יש חלומות ,לא משנה אם אנחנו יהודים דתיים ,חרדים ,חילונים ,או בכלל נוצרים וערבים .לכל בני האדם יש חלומות ,ולכל אדם יש רשימה בראש .ולכל אחד יש ברשימה סעיפים שהם לא ממומשים ,וכל אחד הולך עם הסעיף הזה למשך שנים .אצלי ,למשל ,זה סעיף של לשמור על הכושר ,שאני לא מצליח להתמיד בו. הרשימה הזו שלי זכתה להצלחה כבר מהתחלה, מאחר ונגעתי בנקודה שמשותפת לכולם .והיוזמה הזו הלכה וגדלה למימדים של עשרות אלפי אנשים שהתחילו לעזור לי ,ובשלב כלשהו ,הרשימה האישית שלי עשתה גם להם חשק לכתוב רשימות משלהם ,וגם להם קרו דברים גדולים .וכך היוזמה הזו הפכה לבסוף להיות הרצאה ,ולפני כמה חודשים אף יצא הספר שמספר את סיפורה של ספר ,למשל) עשיתי ,ודווקא בדברים הקטנים האלה נתקעתי? השאלה הזו הטרידה את מנוחתי. ואני בטוח שיש הרבה כאלה ,שמזיזים פרויקטים אדירים או שיושבים ולומדים יום יום תורה מתוך משמעת עצמית ,אבל נתקעים דווקא בדברים מאד פשוטים שהם רוצים לעשות .וזה מה שהביא לעשות ניסוי מעניין :החלטתי שהרשימה הבאה שלי תהיה פומבית ,ואפרסם אותה ברשת ,ואכן הלכתי ופרסמתי בעברית ובאנגלית את הרשימה האישית שלי ,כשנתתי לה גם יעד 400 :ימים. הרשימה כללה דברים שאני רוצה להגשים תוך 400 ימים ,כמו לשקם הומלס ,אחד מאלה שמתגוררים ברחובות הסמוכים לביתי ,לעשות מסע של חודש באוסטרליה -מבלי שאצטרך לשלם עליו אגורה, ועוד כמה דברים נוספים ,שבאמת רציתי באותה תקופה .הרעיון היה שעל ידי שאנשים ייחשפו לרשימה ,תהיה לי מין סוג של קבוצה תמיכה שתעודד אותי לקיים את מה שכתבתי .אבל גם אני לא צפיתי לאן שזה יגיע :היוזמה הזו פשוט התגלגלה בן לילה לכל העולם ,ובתוך יממה בלבד קיבלתי מאות אי-מיילים מכל העולם ,מאנשים שביקשו לעזור לי בהגשמת חלומותיי. "אחד אמר' ,תשמע ,אני מכיר מישהו שמכיר מישהו שיכול לעזור לך בזה וזה ,בוא תיפגש איתי'. הרשימה הזו שלי ,ומכיל המון תובנות שמנסות להסביר כיצד הרשימה גורמת לכך שאנשים עושים משהו עם הרצונות שלהם ,וגם מדריך כיצד לכתוב רשימה שהיא אפקטיבית .המטרה היא שתשב ותקדיש זמן לעצמך ,לתכנן את החיים שלך". מכר קרוב ל 100,000-עותקים איך זה היה עבורך לקבל את כל הפרסום האדיר שקיבלת בעקבות "הרשימה"? "באיזשהו מקום ,הדברים שעשיתי עד 'הרשימה' היו רק חזרה גנרלית לרגע הזה .הייתי אדם מוכר יחסית שכתב והופיע במקומות שונים ,כך שכבר עברתי את טבילת האש עם נושא הפרסום .אבל באמת עד לאחרונה לא הבנתי מה קורה כאן בכלל עם 'הרשימה' והתפוצה הענקית לה זכתה בעולם .פתאום אתה מקבל אי-מייל מאישה בת 70 מפנסילבניה שכותבת שהספר שלי הכניס לה טעם לחיים .זה מאד נעים לשמוע שאני מצליח לרגש אנשים ,אבל לקח לי הרבה זמן לעכל מה קורה". הספר אותו הוציא אברמוביץ ,תורגם לאנגלית, וכבר זכה למכירות של קרוב ל 100,000-עותקים, בישראל ובעולם כולו" .הרשימה" כבר אינה יוזמה כ"ו באייר תשע"ה 15/5/15 15 אישית שלו ,אלא קיבלה תואר של עוד ספר-השראה מצליח ,שנותן לרבים מהעולם כולו רגע אחד לעצור את החיים ולחשוב :מה אני עושה איתם? כיצד אני משפר אותם? איך מרכיבים 'רשימה'? "בעידן של היום ,כמעט אין לנו זמן לעצמנו .אנחנו חיים בעידן מטורף ,כשהטלפונים גוזלים כל רגע פנוי מזמננו ,וכך כל הזמן שורפים זמן .פעם לכל אדם שהיה נוסע באוטובוס היה קצת זמן לעשות לעצמו תכניות שונות ,אך היום -בזכות הטלפונים של דורנו גם הזמן הזה נגזל לו .ואני בא ואומר :פנו לכם זמן,שבו עם עצמכם בבית או במקום בו אתם מרגישים בנח ,ופשוט תמלאו בדף רשימה של כל מה שבא לכם לעשות בחיים :מדברים בירוקרטיים כמו 'לתקן נזילה באמבטיה' ועד דברים גדולים כמו לטוס לאנטרקטיקה, דרך דברים משפחתיים עולמיים והתנהגותיים ,דברים שאני רוצה לשפר בעצמי .העיקר הוא שהרשימה תיעשה בלי צנזורה כמו 'זה עולה הרבה כסף אז אי- אפשר' או 'את זה אני לא יכול' .צריך לכתוב הכל, כאילו אתה חי כעת בעולם מושלם בו אתה יכול לעשות הכל .הרשימה היא סוג של מראה ,ולכן זה מאד חשוב לפתוח בדיאלוג ביני לבין עצמי בשאלה מה אתה מצפה מעצמך .כמובן ,אתה לא יכול שהרשימה תכיל מאות ואלפי דברים שאתה חולם עליהם ...עליך לבחור עשרה דברים שמאד חשובים לך או שאתה מאד רוצה לעשות. ואז אתה נותן לדברים הללו יעד של שנתיים להגשמה. שנתיים זה זמן שאתה יכול לראות באופק ולא יעד רחוק של 50שנה ,ומצד שני זה פרק זמן מכובד שאדם יכול להזיז בו דברים. "גם לניסוח יש משמעות מאד גדולה ,וגם למימוש: אתה לא יכול לרשום ולצפות שהכל יקרה מעצמו. תנסה לספר לכמה שיותר חברים ומכרים על הרצונות והחלומות שלך ,ואולי מישהו מהם יוכל לעזור לך להגשים את אחד מהם .אם ,למשל ,חלמת לפתוח מסעדה ,אולי אם תשתף בזה כמה שיותר אנשים ממכריך פתאום תגלה שאחד מהם גם רוצה לעסוק במסעדנות ואתם יכולים לשלב ידיים ,לעזור אחד לשני ולפתוח יחד? חלום זה לא מושג של ילדים .אין שום בושה לספר לשני מהו החלום שאתה רוצה להגשים. מתי פעם אחרונה שאלתם את הוריכם מה החלום שלהם?". כשאנחנו יושבים והופכים את החלומות שלנו לרשימה שעלינו להגשים ,זה לא הופך את החלומות שלנו ממשהו שכיף ונחמד לנו לחלום ואולי גם להגשים ,לסוג של דבר שאנחנו מעתה ממש 'עובדים' פה ,מה שמאבד חלק מהחוויה? "זה נכון שה'רשימה' הופכת את הנושא הזה קצת למשימתי או תחרותי ,ונכון שלעתים זה יכול להיות אפילו מתיש ומעייף ,ושלפעמים צריך גם להשקיע כסף במימוש החלומות שלנו .אך בסופו של דבר ,אם הגשמנו את מה שרצינו ,זו תחושת סיפוק עצומה .בין אם זה משהו רוחני או רגשי ובין אם זה משהו חומרי. אני יכול לומר על עצמי שאני אדם מאושר ,כי אני מממש את עצמי בחלומות וברצונות שלי". נו ,וה'רשימה' שלך ,זו שפרסמת לעולם כולו למימוש תוך 400ימים ,הצליחה? "בודאי .אחד מהדברים שרשמתי היה לשקם הומלס, ואכן עזרתי להומלס צעיר שהיה מסתובב ליד ביתי להוציא ניירות ותעודת זהות .הוא היה נראה בחור טוב שנפלט מהמסגרת ,ועזרתי לו .עם התעודות השונות הלכנו למוסדות הרווחה השונים וקידמתי אותו שלב הלאה ,לקראת שיקום .בנושא הכושר ,רצתי ריצת מרתון ב'מרתון תל אביב' ,וכך עוד ועוד דברים .מה שכן ,במהלך הימים שעברו החלפתי או שיניתי חלק מהדברים שרשמתי בתחילה". התייאשת מלממש אותם? חיים כהן 61מסכנים "לא בדיוק .אני חושב שרשימה היא משחק שהוא עם חוקים משלך .מצד אחד אני קורא לזה חוזה ביני לבין עצמי ,שבו אני כאילו מתחייב ביני לבין עצמי לעשות כך וכך ,ומצד שני זה חוזה לא כובל ועם נקודות יציאה והוא מאד גמיש ,ואני חושב שלעתים צריך לדעת להרפות מדבר כלשהו שבאמצע הדרך ירד לנו החשק לעשות אותו או שבאמת עשינו הכל והתברר שהוא בלתי אפשרי". השבוע נשמע בכל מקום קולם של שני מחנות .מחנה אחד טען השבוע שהקואליציה שהוקמה זה עתה ,של 61ח"כים, היא חזקה מאד ,וזאת בגלל שכל אחד מהחברים בה דואג בשל הנסיבות על הכסא שלו ,ולכן הוא יעשה הכל כדי שהיא תחזיק מעמד .המחנה השני ,שקולו נשמע בעיקר ,טוען כי אין שום סיכוי שהקואליציה הצרה הזו תחזיק מעמד לאורך זמן ובטח שלא תסיים את ימיה .איך אמר השבוע ח"כ אחמד טיבי? אנחנו נמרר לח"כי הקואליציה את החיים ולא יהיו שום קיזוזים בהצבעות .אף ח"כ מהקואליציה לא יוכל להיעדר בשום הצבעה, כולל ראש הממשלה ,ואפילו לא לשירותים. אני עצמי אכן דוגל שהדעה של המחנה הראשון ,שקואליציה של 61ח"כים הולכת להחזיק מעמד ,היא פשוט לא ריאלית. יש סיפור קדום שכבר מופיע במדרש :זמן קצר לפני שדוד המלך הלך לעולמו ,הוא קרא לבנו ,שלמה המלך שיבוא אליו. כאשר שלמה הגיע אליו ,הוא השאיר לו כמין צוואה ובה כמה הוראות .אחת מההוראות הייתה לדאוג לפלוני ,והוראה נוספת, חשובה ונחרצת -הייתה שעל שלמה המלך להרוג את יואב בן צרויה בגלל שמרד במלכות .זו הייתה הצוואה האחרונה של דוד. לאחר שדוד המלך נפטר ,ידוע ששלמה המלך קרא ליואב בן צרויה ואמר לו :שתדע לך ,אני קיבלתי מאבא צוואה להרוג אותך בשל מעלליך ,אבל אני אתן לך הזדמנות :כל עוד שאתה תהיה בתוך חומות העיר -אני לא אהרוג אותך ,אך אם תעז לצאת החוצה מהחומות ,הרי שדמך בראשך. וכידוע ,לאחר תקופה מסוימת יואב בן צרויה יצא מחומות העיר ,ואז ,אף על פי שחזר פנימה -שלמה שלח שליחים והרג אותו .אבל נשאלת השאלה :איך ייתכן ששלמה המלך עשה תנאי שכזה עם יואב? הרי בכך הוא בעצם לקח על עצמו ריזיקה, שייתכן שהוא לא יקיים את הצוואה של דוד המלך אביו! הרי מה היה קורה אם יואב היה עומד בתנאי ולא היה יוצא מחומות העיר? שלמה לא היה הורג אותו .אז איך ייתכן שהוא לקח את הריזיקה לעבור על דברי אביו? אז שמעתי פעם הסבר יפה: כידוע ,שלמה המלך היה החכם מכל אדם ,ולכן הוא ידע שטבע האדם הוא כזה שאם יגידו לו' :את זה אל תעשה' ,הוא פשוט יילך ויעשה הכל כדי לפרוץ את הגדר ולעשות הפוך .ולכן שלמה היה בטוח שיואב ייצא מהחומות ולא יעמוד בתנאי ,וכך יהיה אפשר להרוג אותו. ולענייננו ,אותו דבר בדיוק יהיה כעת :מהרגע שהאופוזיציה באה ואמרה :אתם הולכים להיות מרותקים עכשיו לכיסאות שלכם בלי יכולת לקום ,כי אנחנו לא הולכים להתקזז איתכם, אז תמיד יהיה "אויבר חוכעם" מהקואליציה שיסבך את העסק כשיחליט להראות שאף אחד לא אומר לו מה לעשות ויפספס איזו הצבעה גורלית על עתיד הממשלה -ובסופו של דבר הכל יתפרק. וכמעט באותו עניין :השבוע החליט אחד מהח"כים של "יהדות התורה" לפני ההצבעה בכנסת להיות גם הוא אויבר חוכעם ,והעביר מסר לראש הממשלה שאם הוא לא יקבל ועדה מסוימת ,אזי יהיו לזה השלכות חמורות לשלמות הקואליציה. וכמובן שהתקשורת עטה על זה מיד וכבר עשתה מזה חגיגה שלדעתי הייתה מיותרת לחלוטין. הסגנון שאותו ח"כ ניהל את ה"סחיטה" הזו ,זה פשוט סגנון של שטיבל .הייתי מצפה ממנו שיתנהג עם קצת יותר אינטליגנציה. למשל ,הוא יכול היה להצהיר שהוא חושב שצריך ממשלה רחבה ,כי במספר מצומצם כזה של ח"כים כפי שיש היום היא לא תחזיק מעמד ,ובגלל זה הוא שוקל את ההצבעה שלו .הרי באותו רגע הוא היה גורם שמראש הממשלה ועד אחרון הפקידים ,כולם היו מכרכרים סביבו ודואגים לתת לו את מה שצריך כדי שישתוק. וזה לפחות היה נראה הרבה יותר טוב ,ועם הרבה יותר תועלת. חלום אוניברסאלי :להיות רזים במהלך השנים עודד אברמוביץ אישים מכל העולם לשתף אותו ואת חבריהם בחלומות שלהם ,וכך הוא נחשף לרשימה ארוכה של חלומות אישיים" .ה'חלום' הכי פופולארי שקיבלתי" ,הוא מספר" ,הוא להיות רזה יותר ...כל אדם בכל חברה כמעט ביקש את זה .חלום שהופיע גם אצל רבים ,הוא לגור בבית גדול יותר, כלומר -שיהיה להם יותר כסף לעשות את הצעד הזה. אני שמח לראות שאנשים מבינים את העיקרון הזה של לכתוב את החלום ולשתף אותו עם המכרים ולעזור בזה האחד לשני .בהרצאות שלי ,אני תמיד מבקש מהקהל באמצע ההרצאה לקחת את הדף והעט שניתנו להם, ולרשום את הרשימות האישיות שלהם ,ואז אני מציע למי שרוצה שיעלה לבמה וישתף בדבר או שניים. ואז אתה רואה את הקסם :עולה מישהו ואומר :יש לי חלום כבר הרבה שנים לפתוח מסעדה ,אבל אני לא יודע איך עושים את זה .כעת ,באולם ישנם 300איש, אז סטטיסטית יש כאן אחד שיש לו מסעדה ,או אחד שלאח שלו יש מסעדה וכדו' ,ותוך כמה שניות 40ידיים מורמות אל על ,בהצעה לעזור לבן-אדם באופן מעשי לפתוח את המסעדה ובייעוץ מקצועי ...מה שמתגלה הוא שהבעיה היא בתוכנו ,מאחר ואנחנו לא חונכנו לחלוק את החלומות עם אחרים ,ודווקא הצעד הזה יכול להיות צעד שיקפיץ אותך קדימה". אברמוביץ עצמו ,הוא מספר ,מקבל ביום בין 50 ל 100-אי-מיילים מכל העולם ,ממייל קצר בנוסח "מאד אהבתי את הרעיון" ,ועד לסיפורי חיים בני שישה ושבעה עמודים של אנשים שטוענים ש"הרשימה" עזרה להם לייעל ולשפר את חייהם" .זה מפתיע אותי כשאדם בן 70כותב לי שכעת הוא מתחיל להגשים את החלומות שהיו לו כל חייו ,וגם קצת עצוב לי שרק כעת הוא עושה את זה .היה לי גם מקרה הפוך ,של אישה ששמעה הרצאה שלי וסיפרה עליה לבנה בן ה,10- ולמחרת בבוקר כאשר קמה חיכתה לה על השולחן במטבח הרשימה שהכין בנה ...אני חושב שהמשותף לזה כמו לזה ,הוא המסר שלי מאחורי כל היוזמה :אל תשאירו את החלומות בלבכם .להיפך ,ספרו עליהם! שתפו אותם עם חבריכם ,ותראו איך שיוצא מהם משהו". מה היוזמה הבאה שלך? "ספר בשם 'המשימה' .כי אחרי שכבר יש רשימה, אני מבקש לתת עוד כלים מעשיים לביצוע המעשי של הרשימות שלנו. "אני עצמי מרגיש שאני זכיתי" ,הוא אומר לקראת סיום" ,כי בכל יום אני מדבר עם מאות אנשים ששואלים שאלות ,משתפים את הרעיון וכו' ,וזה משמח ומרגש אותי .אבל אני סך הכל צינור או כלי להעברת המסר, ועוד יש לי עבודה רבה להחדיר את המסר הזה בעולם כולו .הייתי שמח שהמסר הזה יגיע לכמה שיותר אנשים, כי אני רואה מה הערך שלו לבני אדם ,אני רואה כיצד הרעיון עוזר להם לצאת מקיבעון ומקיפאון ולפרוץ דרך עם עצמם וזה גורם לי לאושר .זו זכות עצומה ,והייתי שמח שהבשורה הזו תעבור לכמה שיותר אנשים". 22 כ"ו באייר תשע"ה כ"ו 15/5/15 באייר תשע"ה 17 15/5/15 18 כ"ו באייר תשע"ה 15/5/15
© Copyright 2024