בכל יום מקבל העיתונאי יובל אברמוביץ מאות פניות מכל העולם כולו, של אנשי

‫חבורת‬
‫מגשימי‬
‫החלומות‬
‫בכל יום מקבל העיתונאי יובל‬
‫אברמוביץ מאות פניות מכל העולם‬
‫כולו‪ ,‬של אנשים שמספרים לו על‬
‫ה"חלומות" שלהם * הוא אמנם לא‬
‫נהפך למגשים חלומות‪ ,‬אבל יוזמה‬
‫שיזם לאחרונה בשם "הרשימה" זכתה‬
‫לחשיפה אדירה בעולם כולו‪ ,‬ולמכירת‬
‫עשרות אלפי עותקים מהספר שהוציא‬
‫* היוזמה של אברמוביץ מנסה לגרום‬
‫לכולנו לעצור לרגע את החיים‪ ,‬ולתכנן‬
‫אותם שוב מחדש‪ :‬אולי אנחנו רוצים‬
‫לשנות משהו? אולי שטף החיים והריצה‬
‫היומיומית מונעים מאיתנו להגשים‬
‫רצונות שונים שקיימים אצלנו? *‬
‫איך זה עובד? חנני בלייך פגש את‬
‫אברמוביץ ושאל אותו את כל השאלות‪,‬‬
‫ורגע לפני שכתב את חלומותיו בעצמו‪,‬‬
‫עצר כדי לשתף אתכם במה שאולי‬
‫עשוי לשפר את חייכם‬
‫כיצד מגשימים חלומות? עם עט ודף‪ .‬יובל אברמוביץ‬
‫חנני בלייך צילומים‪ :‬בועז בן ארי‬
‫‪12‬‬
‫כ"ו באייר תשע"ה ‪15/5/15‬‬
‫‪‬‬
‫כמעט כל אחד מאיתנו מסתובב עם החלום‬
‫האישי שלו‪ :‬אחד רוצה לסיים את הש"ס‬
‫(כולנו‪ ,‬בעצם)‪ ,‬השני רוצה להצליח להיכנס‬
‫לגדול הדור לשיחה אישית‪ ,‬ולשלישי יש‬
‫חלום לממש את כישרונו הטמון בגרונו‬
‫ולהוציא אלבום משיריו‪.‬‬
‫מה מונע מאיתנו לעשות את כל זה? לפי‬
‫יובל אברמוביץ‪ ,‬ניהול פשוט של רשימה של‬
‫הדברים שחשובים לנו‪.‬‬
‫כל אחד מאיתנו עסוק ביום‪-‬יום בלימודים ב'כולל' או‬
‫בעבודה‪ ,‬הממלאים את שגרת יומו‪ .‬האם הוא יכול למצוא קצת זמן‬
‫לעצמו‪ ,‬להגשים את עצמו‪ ,‬את רצונותיו ומטרותיו בחיים? התשובה‬
‫היא‪ ,‬אליבא דאברמוביץ‪ ,‬חיובית בהחלט‪ .‬אבל הכל צריך להתחיל‬
‫בעט ודף‪.‬‬
‫‪  ‬‬
‫לרשימה כתובה ולטקסיות הכרוכה בה‪ ,‬כך גיליתי‪ ,‬יש כוח‬
‫ועוצמה גדולים בהרבה מאשר לרשימה שמסתובבת לנו בראש‪.‬‬
‫רשימה כתובה היא הבבואה של משאלות ליבנו ותזכורת מוחשית‬
‫לרצונות שלנו‪ .‬חלום הוא רק מחשבה ערטילאית‪ ,‬רצון ופנטזיה‪ ,‬עד‬
‫לרגע שבו הוא נכתב על דף ‪ -‬והופך ליעד מחייב!‬
‫(יובל אברמוביץ‪ ,‬הרשימה)‬
‫יובל אברמוביץ ידוע בציבור הכללי כעיתונאי מראיין וכאיש‬
‫עסקים שבבעלותו כמה חנויות קונספט בתל אביב‪ ,‬אבל בשנים‬
‫האחרונות שמו נודע בעיקר בזכות היוזמה המעניינת שהביא לעולם‪,‬‬
‫"הרשימה"‪.‬‬
‫"הרשימה" היא בעצם יוזמה‪ ,‬שמבקשת לעודד אותנו להגשים‬
‫את החלומות שלנו‪ ,‬ולא רק החלומות (לטוס לחלל‪ ,‬נניח) ‪ -‬אלא גם‬
‫הרצונות והמטרות שלנו‪ ,‬ולגרום להם להפוך למציאות‪ .‬פעמים רבות‬
‫עולה לנו בראש רעיון עסקי כלשהו או המצאה מהפכנית‪ ,‬אבל שום‬
‫דבר מזה לא מגיע לידי ביצוע‪ .‬למה? שתי סיבות עיקריות‪ :‬זמן וכסף‪.‬‬
‫אין לנו זמן‪ ,‬וגם לא מספיק כסף להשקיע בעצמנו וברעיונות שלנו‪.‬‬
‫"הרשימה"‪ ,‬זו שאת הרעיון המקורי שלה יזם אברמוביץ‪ ,‬נועדה‬
‫לעשות דבר אחד‪ :‬למשוך אותנו לקום בוקר אחד ולכתוב ברצינות‬
‫את הרעיונות שלנו‪ .‬כאשר הרעיונות והרצונות יהיו כתובים במחברת‬
‫או בדף מסודר‪ ,‬טוען אברמוביץ‪ ,‬הכל יהיה אחרת לגמרי‪ .‬פתאום‬
‫מרעיון מהורהר בראש זה יהפוך למשהו כתוב‪ ,‬ומשם הדרך להגשמת‬
‫החלום ‪ -‬הרבה הרבה יותר מהירה‪.‬‬
‫פגשנו אותו השבוע בביתו שבתל אביב‪ ,‬וביקשנו להבין ממנו את‬
‫היוזמה שסחפה עשרות אלפי בני אדם‪ ,‬והאם בכלל היא יכולה להיות‬
‫שייכת גם לאדם שומר מצוות?‬
‫איך בעצם התחלת עם הרעיון הזה‪ ,‬של "הרשימה"?‬
‫"מאז ומתמיד"‪ ,‬אומר אברמוביץ‪" ,‬הייתי אדם של רשימות‪.‬‬
‫אני זוכר את עצמי בגיל מאד צעיר כותב כל הזמן רשימות‪ ,‬לא רק‬
‫רשימות‪-‬מכולת‪ ,‬אלא רשימות שהייתי עושה תמיד בתחילת שנה‪,‬‬
‫מה אני רוצה לעשות בשנה‪-‬שנתיים הקרובות‪ ,‬והרשימה הזו הייתה‬
‫מלווה אותי כל הזמן הזה‪ .‬זה יכל להיות דברים פשוטים‪ :‬להיפגש עם‬
‫אדם זה‪ ,‬או להירשם לחוג כזה‪ ,‬אבל החשוב מכל הוא שהייתי עוקב‬
‫אחרי הרשימה שהכנתי ומממש את מה שכתבתי בה‪ .‬הסיפוק הכי‬
‫גדול שהיה לי אז‪ ,‬הוא כאשר הייתי לוקח את העט ומוחק את הסעיף‬
‫אותו כבר עשיתי"‪.‬‬
‫אבל בגיל ‪ 16‬וחצי‪ ,‬נעצר מסלול חייו באחת‪ ,‬והוא החל לחשב‬
‫מסלול מחדש‪" .‬עבדתי אז במסעדה‪ ,‬ומחוץ למסעדה היה מין חניון‬
‫קטן שבו היה המחסן של המסעדה‪ .‬באחד הערבים נשלחתי להביא‬
‫משהו מהמסעדה‪ ,‬ואז החלקתי לפתע על כתם שמן גדול שהיה באותו‬
‫חניון‪ .‬בתוך חלקיק שנייה השתטחתי על הרצפה‪ ,‬והדבר הראשון‬
‫שקרה הוא שאיבדתי את התחושה ברגליים‪ .‬התאונה הזו‪ ,‬למעשה‪,‬‬
‫הפכה אותי לנכה‪ .‬כבר לא יכולתי לחזור ללימודים‪ .‬הייתי חודשים‬
‫על גבי חודשים בבית‪ .‬ומתוך שעמום‪ ,‬לקחתי באחד הימים מחברת‬
‫ישנה‪ ,‬והתחלתי לרשום בה מה אני מתכנן לעשות כשאהיה גדול‪,‬‬
‫ומה החלומות שלי‪ .‬בין החלומות שהיו לי אז‪ ,‬למשל‪ ,‬היה להעפיל‬
‫על החומה הסינית או להוציא לאור ספר משלי‪ .‬במשך תקופה ארוכה‪,‬‬
‫בזמן הרב שהיה לי אז‪ ,‬התחלתי אט אט לתכנן את חיי‪ :‬בכל פעם‬
‫שעלה לי משהו בראש כתבתי אותו במחברת‪ ,‬והמחברת התמלאה‬
‫עם הזמן במאות רבות של סעיפים"‪.‬‬
‫אחרי כשנה וחצי‪ ,‬הוא החלים‪ ,‬בתהליך ארוך וקשה‪" .‬יצאתי‬
‫מהמצב של נכות‪ .‬איך זה קרה? יש טוענים שאני נס רפואי‪ .‬אפשר‬
‫לומר שהרגל שלי נכנסה ל'קומה'‪ ,‬והתעוררה אחרי שנה וחצי‪ .‬ואני‬
‫זוכר שכשקמתי אחרי כל אותם חודשים בלתי נגמרים מהכסא גלגלים‬
‫בו הייתי נתון כל אותה תקופה‪ ,‬אמרתי לעצמי‪ :‬אם יצאתי מזה ‪-‬‬
‫כ"ו באייר תשע"ה ‪15/5/15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪‬‬
‫הרב ישראל גליס‬
‫יום ירושלים שלנו‬
‫במוצאי שבת ויום ראשון‪ ,‬יחגגו אוהבי ירושלים את חגה של‬
‫ירושלים ‪ 48 -‬שנים לשחרורה מידי צר ואויב‪.‬‬
‫לפני ‪ 48‬שנים ישבנו במקלטים‪ ,‬מפוחדים מאיומי האויב ‪-‬‬
‫המצרי‪ ,‬הסורי והירדני שביקשו לזרוק אותנו לים‪.‬‬
‫מאה שערים‪ ,‬בית ישראל‪ ,‬שכונת הבוכרים‪ ,‬שיכוני שמואל‬
‫הנביא‪ ,‬שכונת פאג"י וגם בית וגן‪ .‬כל השכונות האלו היו‬
‫בטווח האש‪ ,‬ובמשך ימים לא ידענו לאן פני האויב‪ .‬אבל בסוף‪,‬‬
‫בתוך ששה ימים בלבד השתחררנו מהמצור‪ ,‬וירושלים‪ ,‬הכותל‬
‫המערבי‪ ,‬קבר רחל‪ ,‬מערת המכפלה‪ ,‬קבר שמואל הנביא וקבר‬
‫שמעון הצדיק ‪ -‬נפלו כולם חזרה לידינו‪.‬‬
‫רק מי שחי באותה תקופה יכול להסביר מה עבר עלינו וכמה‬
‫דם נשפך‪ ,‬דם של חיילים צעירים שחירפו נפשם למען תושבי‬
‫השכונות החרדיות‪ .‬איך שלא נסתכל על זה‪ ,‬בכל עין ביקורתית‪,‬‬
‫הם נפלו על הגנת שכונות‪ ,‬אז ברור שצריך להכיר להם חודה‪ .‬איך‬
‫עושים את זה?‬
‫כל זה כמובן להבדיל מחגיגות "יום ירושלים" שאין לנו כל‬
‫שייכות אליהם‪ .‬אנחנו מתפללים לציון וירושלים השלימה בכל‬
‫יום שלוש פעמים ביום; באירוסין אנחנו זוכרים את ירושלים;‬
‫בחופה אנחנו זוכרים את ירושלים; אנחנו עושים סימן מול דלת‬
‫הכניסה כדי לזכור את ירושלים‪ ,‬ועוד ועוד סימנים לזכרה של‬
‫ירושלים ולבית המקדש בחורבנו‪ .‬איש לא צריך ללמד אותנו מהם‬
‫חורבן וגאולה וכיצד לזכור את ירושלים‪.‬‬
‫אבל אנחנו פנימה‪ ,‬כציבור‪ ,‬האם לא ראוי שתהיה לנו הכרת‪-‬‬
‫הטוב כלפי אלו שחירפו נפשם עבורנו?‬
‫כמובן‪ ,‬אנחנו לא נרקוד עם דגלים ברחובות ירושלים‪ ,‬והסמל‬
‫והדגל לא אומרים לנו כלום‪ ,‬וזה גם לא מתאים לנו כחברה לרקוד‬
‫עם הדגל‪ ,‬אבל אולי אחרי ‪ 48‬שנים צריך לאמץ איזשהו לימוד‬
‫או שיחות בעניין ירושלים והמקדש? אנחנו חיים כיום בהרגשה‬
‫שהכל אצלנו‪ ,‬הכל שלנו והכל מגיע לנו‪ ,‬ואולי צריך לספר מה‬
‫אנשים עברו בשביל זה‪.‬‬
‫ללכת לכותל‪ ,‬מובן מאליו‪ .‬וכך גם לנסוע לאמא רחל ולקברי‬
‫האבות ועוד מקומות קדושים‪ .‬ברור שזו הדרך הכי טובה‪ ,‬דרך‬
‫שסלולה בפנינו‪.‬‬
‫יום ראשון כ"ח באייר הוא יום הזדמנות בשבילינו לומר תודה‬
‫לבורא עולם‪ ,‬שבזכות תפילותינו ותפילות הצדיקים ובראשם הרב‬
‫הצדיק רבי מנדל גפנר‪ ,‬ניצלנו מיד זר‪.‬‬
‫שאול ישאל הקורא‪ :‬האם הכותב הפך ל"ציויני" או‬
‫ל"מזרוחניק"? לא ולא‪ ,‬אין לזה קשר לציונות ולמזרחי‪.‬‬
‫אמר פעם אחד הרבנים אחרי השואה ורצח העם היהודי‪:‬‬
‫הקב"ה נתן מדינה‪ ,‬ובאו החילונים ו"חטפו" אותה‪ .‬וכך הלאה‪:‬‬
‫אחרי ‪ 19‬שנה הקב"ה היכה שוק על ירך ‪ 7‬מדינות שרצו להטביע‬
‫אותנו וקיבלנו אז את שטחי יהודה ושומרון וחבל עזה‪ ,‬ובאו‬
‫ה"מזרוחניקים" ו"חטפו" אותם‪ .‬ומה נשאר לנו החרדים?‬
‫גורנישט ועוד גורנישט‪...‬‬
‫באה מלחמת יום כיפור והיכתה בכולם את העם כולו‪ .‬ומי חזר‬
‫בתשובה? שוב החילונים‪ .‬ומה אנחנו עשינו כדי לקבל אותם‬
‫ולהפוך את הקערה הציונית על פיה? שוב‪ ,‬גורנישט‪.‬‬
‫אז מה שנשאר‪ ,‬לנו‪ ,‬לפחות‪ ,‬זה רק לומר תודה קטנה לבורא‬
‫עולם‪.‬‬
‫וזה החזיר אותי‪ ,‬שוב‪ ,‬לדרשתו של דרשן אחד באחד מחדרי‬
‫בית‪-‬הכנסת מוסאיוף בין מנחה לערבית ולסיפור שסיפר (שכבר‬
‫הבאתי כאן בעבר)‪" :‬אל השמים עלה מישהו שסיים את תפקידו‬
‫בעולם‪ .‬למעלה מקבל אותו מלאך ועושה לו סיבוב היכרות עם‬
‫גרמי השמים‪ .‬הוא רואה אולם ענק מלא במלאכים שיושבים‬
‫וממיינים אלפי פתקאות‪ .‬הוא שואל‪ :‬מה זה? ונאמר לו שלכאן‬
‫מגיעות כל הבקשות מכדור הארץ‪ ,‬וכאן ממיינים את הבקשות‪:‬‬
‫פרנסה‪ ,‬רפואה‪ ,‬שידוכים וכו'‪ .‬הוא ממשיך עוד כמה צעדים‬
‫והנה רואה אולם מלא במלאכים‪ ,‬וגם כאן הם יושבים וממיינים‬
‫פתקאות‪ .‬הוא שואל‪ :‬מה זה? ומסבירים לו‪ :‬מכאן הם שולחים‬
‫בחזרה את התשובות לכדור הארץ‪ .‬יפה מאד‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬בהצלחה‬
‫ובשורות טובות‪ .‬הוא ממשיך עוד כמה צעדים והנה הוא נתקל‬
‫באולם גדול וריק‪ ,‬שם יושב מלאך רגוע עם כוס קפה‪ ,‬ולא עושה‬
‫דבר‪ .‬הוא שואל‪ :‬ומה זה? ומסבירים לו‪ :‬לכאן צריכות להגיע כל‬
‫ברכות ה'תודה' מכדור הארץ‪ ,‬אבל למה שמגיע ‪ -‬מספיק מלאך‬
‫אחד"‪.‬‬
‫אנחנו ודאי צריכים להכיר הכרת הטוב‪ ,‬ולומר תודה לבורא‬
‫עולם על הניסים‪ ,‬ולזכור את אלה שנפלו במלחמה על ירושלים‪.‬‬
‫חג שמח לירושלים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫כ"ו באייר תשע"ה ‪15/5/15‬‬
‫אני יכול לעשות הכל בחיים! ואז יצאתי למסע‬
‫להגשמת הרשימות שלי‪ .‬ובאמת‪ ,‬הרבה דברים‬
‫ממה שרשמתי באותה תקופה‪ ,‬הגשמתי‪ :‬הוצאתי‬
‫כמה ספרים לאור‪ ,‬טיפסתי על החומה הסינית‪ ,‬ועוד‬
‫ועוד‪ .‬ומאז ועד היום אני חי ככה‪ ,‬וכל הזמן כותב‬
‫רשימות‪ .‬זו הייתה ללא ספק נקודת מפנה בחיי‪.‬‬
‫נקודת המפנה הבאה‪ ,‬קרתה לפני ‪ 4‬וחצי שנים‪ ,‬אז‬
‫נולד הפרויקט שקראתי לו בשם 'הרשימה'‪ .‬בסדר‬
‫שעשיתי ערב ראש השנה של אותה שנה‪ ,‬מצאתי‬
‫רשימה ישנה שכתבתי כמה שנים קודם לכן‪,‬‬
‫שהייתה זרוקה בחדר העבודה שלי‪.‬‬
‫"עיינתי ברשימה הזאת‪ ,‬ואז אמרתי‪ :‬וואו!‬
‫כמעט הכל באמת התממש‪ ,‬חוץ משלושה דברים‪.‬‬
‫והשלושה אלו דווקא היו הפשוטים (יחסית) שבהם‪:‬‬
‫ללמוד שפה חדשה‪ ,‬ללמוד ציור ולהיכנס לכושר‪.‬‬
‫הסתכלתי אז על הרשימה ושאלתי את עצמי‪ :‬איך‬
‫ייתכן שאת כל הדברים הגדולים (לכתוב ולהוציא‬
‫שלחו לי מיילים מאוסטרליה וארה"ב ועד עיראק‬
‫וכורדיסטאן‪ .‬בדיעבד התברר לי שנגעתי בנקודה‬
‫שמשותפת לכולם‪ :‬לכולנו יש חלומות‪ ,‬לא משנה‬
‫אם אנחנו יהודים דתיים‪ ,‬חרדים‪ ,‬חילונים‪ ,‬או בכלל‬
‫נוצרים וערבים‪ .‬לכל בני האדם יש חלומות‪ ,‬ולכל‬
‫אדם יש רשימה בראש‪ .‬ולכל אחד יש ברשימה‬
‫סעיפים שהם לא ממומשים‪ ,‬וכל אחד הולך עם‬
‫הסעיף הזה למשך שנים‪ .‬אצלי‪ ,‬למשל‪ ,‬זה סעיף של‬
‫לשמור על הכושר‪ ,‬שאני לא מצליח להתמיד בו‪.‬‬
‫הרשימה הזו שלי זכתה להצלחה כבר מהתחלה‪,‬‬
‫מאחר ונגעתי בנקודה שמשותפת לכולם‪ .‬והיוזמה‬
‫הזו הלכה וגדלה למימדים של עשרות אלפי אנשים‬
‫שהתחילו לעזור לי‪ ,‬ובשלב כלשהו‪ ,‬הרשימה‬
‫האישית שלי עשתה גם להם חשק לכתוב רשימות‬
‫משלהם‪ ,‬וגם להם קרו דברים גדולים‪ .‬וכך היוזמה‬
‫הזו הפכה לבסוף להיות הרצאה‪ ,‬ולפני כמה‬
‫חודשים אף יצא הספר שמספר את סיפורה של‬
‫ספר‪ ,‬למשל) עשיתי‪ ,‬ודווקא בדברים הקטנים‬
‫האלה נתקעתי? השאלה הזו הטרידה את מנוחתי‪.‬‬
‫ואני בטוח שיש הרבה כאלה‪ ,‬שמזיזים פרויקטים‬
‫אדירים או שיושבים ולומדים יום יום תורה מתוך‬
‫משמעת עצמית‪ ,‬אבל נתקעים דווקא בדברים‬
‫מאד פשוטים שהם רוצים לעשות‪ .‬וזה מה שהביא‬
‫לעשות ניסוי מעניין‪ :‬החלטתי שהרשימה הבאה‬
‫שלי תהיה פומבית‪ ,‬ואפרסם אותה ברשת‪ ,‬ואכן‬
‫הלכתי ופרסמתי בעברית ובאנגלית את הרשימה‬
‫האישית שלי‪ ,‬כשנתתי לה גם יעד‪ 400 :‬ימים‪.‬‬
‫הרשימה כללה דברים שאני רוצה להגשים תוך ‪400‬‬
‫ימים‪ ,‬כמו לשקם הומלס‪ ,‬אחד מאלה שמתגוררים‬
‫ברחובות הסמוכים לביתי‪ ,‬לעשות מסע של חודש‬
‫באוסטרליה ‪ -‬מבלי שאצטרך לשלם עליו אגורה‪,‬‬
‫ועוד כמה דברים נוספים‪ ,‬שבאמת רציתי באותה‬
‫תקופה‪ .‬הרעיון היה שעל ידי שאנשים ייחשפו‬
‫לרשימה‪ ,‬תהיה לי מין סוג של קבוצה תמיכה‬
‫שתעודד אותי לקיים את מה שכתבתי‪ .‬אבל גם‬
‫אני לא צפיתי לאן שזה יגיע‪ :‬היוזמה הזו פשוט‬
‫התגלגלה בן לילה לכל העולם‪ ,‬ובתוך יממה בלבד‬
‫קיבלתי מאות אי‪-‬מיילים מכל העולם‪ ,‬מאנשים‬
‫שביקשו לעזור לי בהגשמת חלומותיי‪.‬‬
‫"אחד אמר‪' ,‬תשמע‪ ,‬אני מכיר מישהו שמכיר‬
‫מישהו שיכול לעזור לך בזה וזה‪ ,‬בוא תיפגש איתי'‪.‬‬
‫הרשימה הזו שלי‪ ,‬ומכיל המון תובנות שמנסות‬
‫להסביר כיצד הרשימה גורמת לכך שאנשים עושים‬
‫משהו עם הרצונות שלהם‪ ,‬וגם מדריך כיצד לכתוב‬
‫רשימה שהיא אפקטיבית‪ .‬המטרה היא שתשב‬
‫ותקדיש זמן לעצמך‪ ,‬לתכנן את החיים שלך"‪.‬‬
‫מכר קרוב ל‪ 100,000-‬עותקים‬
‫איך זה היה עבורך לקבל את כל הפרסום האדיר‬
‫שקיבלת בעקבות "הרשימה"?‬
‫"באיזשהו מקום‪ ,‬הדברים שעשיתי עד 'הרשימה'‬
‫היו רק חזרה גנרלית לרגע הזה‪ .‬הייתי אדם מוכר‬
‫יחסית שכתב והופיע במקומות שונים‪ ,‬כך שכבר‬
‫עברתי את טבילת האש עם נושא הפרסום‪ .‬אבל‬
‫באמת עד לאחרונה לא הבנתי מה קורה כאן‬
‫בכלל עם 'הרשימה' והתפוצה הענקית לה זכתה‬
‫בעולם‪ .‬פתאום אתה מקבל אי‪-‬מייל מאישה בת ‪70‬‬
‫מפנסילבניה שכותבת שהספר שלי הכניס לה טעם‬
‫לחיים‪ .‬זה מאד נעים לשמוע שאני מצליח לרגש‬
‫אנשים‪ ,‬אבל לקח לי הרבה זמן לעכל מה קורה"‪.‬‬
‫הספר אותו הוציא אברמוביץ‪ ,‬תורגם לאנגלית‪,‬‬
‫וכבר זכה למכירות של קרוב ל‪ 100,000-‬עותקים‪,‬‬
‫בישראל ובעולם כולו‪" .‬הרשימה" כבר אינה יוזמה‬
‫כ"ו באייר תשע"ה ‪15/5/15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪‬‬
‫אישית שלו‪ ,‬אלא קיבלה תואר של עוד ספר‪-‬השראה‬
‫מצליח‪ ,‬שנותן לרבים מהעולם כולו רגע אחד לעצור‬
‫את החיים ולחשוב‪ :‬מה אני עושה איתם? כיצד אני‬
‫משפר אותם?‬
‫איך מרכיבים 'רשימה'?‬
‫"בעידן של היום‪ ,‬כמעט אין לנו זמן לעצמנו‪ .‬אנחנו‬
‫חיים בעידן מטורף‪ ,‬כשהטלפונים גוזלים כל רגע פנוי‬
‫מזמננו‪ ,‬וכך כל הזמן שורפים זמן‪ .‬פעם לכל אדם‬
‫שהיה נוסע באוטובוס היה קצת זמן לעשות לעצמו‬
‫תכניות שונות‪ ,‬אך היום ‪ -‬בזכות הטלפונים של דורנו‬
‫ גם הזמן הזה נגזל לו‪ .‬ואני בא ואומר‪ :‬פנו לכם זמן‪,‬‬‫שבו עם עצמכם בבית או במקום בו אתם מרגישים‬
‫בנח‪ ,‬ופשוט תמלאו בדף רשימה של כל מה שבא לכם‬
‫לעשות בחיים‪ :‬מדברים בירוקרטיים כמו 'לתקן נזילה‬
‫באמבטיה' ועד דברים גדולים כמו לטוס לאנטרקטיקה‪,‬‬
‫דרך דברים משפחתיים עולמיים והתנהגותיים‪ ,‬דברים‬
‫שאני רוצה לשפר בעצמי‪ .‬העיקר הוא שהרשימה‬
‫תיעשה בלי צנזורה כמו 'זה עולה הרבה כסף אז אי‪-‬‬
‫אפשר' או 'את זה אני לא יכול'‪ .‬צריך לכתוב הכל‪,‬‬
‫כאילו אתה חי כעת בעולם מושלם בו אתה יכול לעשות‬
‫הכל‪ .‬הרשימה היא סוג של מראה‪ ,‬ולכן זה מאד חשוב‬
‫לפתוח בדיאלוג ביני לבין עצמי בשאלה מה אתה מצפה‬
‫מעצמך‪ .‬כמובן‪ ,‬אתה לא יכול שהרשימה תכיל מאות‬
‫ואלפי דברים שאתה חולם עליהם‪ ...‬עליך לבחור עשרה‬
‫דברים שמאד חשובים לך או שאתה מאד רוצה לעשות‪.‬‬
‫ואז אתה נותן לדברים הללו יעד של שנתיים להגשמה‪.‬‬
‫שנתיים זה זמן שאתה יכול לראות באופק ולא יעד‬
‫רחוק של ‪ 50‬שנה‪ ,‬ומצד שני זה פרק זמן מכובד שאדם‬
‫יכול להזיז בו דברים‪.‬‬
‫"גם לניסוח יש משמעות מאד גדולה‪ ,‬וגם למימוש‪:‬‬
‫אתה לא יכול לרשום ולצפות שהכל יקרה מעצמו‪.‬‬
‫תנסה לספר לכמה שיותר חברים ומכרים על הרצונות‬
‫והחלומות שלך‪ ,‬ואולי מישהו מהם יוכל לעזור לך‬
‫להגשים את אחד מהם‪ .‬אם‪ ,‬למשל‪ ,‬חלמת לפתוח‬
‫מסעדה‪ ,‬אולי אם תשתף בזה כמה שיותר אנשים‬
‫ממכריך פתאום תגלה שאחד מהם גם רוצה לעסוק‬
‫במסעדנות ואתם יכולים לשלב ידיים‪ ,‬לעזור אחד לשני‬
‫ולפתוח יחד? חלום זה לא מושג של ילדים‪ .‬אין שום‬
‫בושה לספר לשני מהו החלום שאתה רוצה להגשים‪.‬‬
‫מתי פעם אחרונה שאלתם את הוריכם מה החלום‬
‫שלהם?"‪.‬‬
‫כשאנחנו יושבים והופכים את החלומות שלנו‬
‫לרשימה שעלינו להגשים‪ ,‬זה לא הופך את החלומות‬
‫שלנו ממשהו שכיף ונחמד לנו לחלום ואולי גם‬
‫להגשים‪ ,‬לסוג של דבר שאנחנו מעתה ממש 'עובדים'‬
‫פה‪ ,‬מה שמאבד חלק מהחוויה?‬
‫"זה נכון שה'רשימה' הופכת את הנושא הזה קצת‬
‫למשימתי או תחרותי‪ ,‬ונכון שלעתים זה יכול להיות‬
‫אפילו מתיש ומעייף‪ ,‬ושלפעמים צריך גם להשקיע‬
‫כסף במימוש החלומות שלנו‪ .‬אך בסופו של דבר‪ ,‬אם‬
‫הגשמנו את מה שרצינו‪ ,‬זו תחושת סיפוק עצומה‪ .‬בין‬
‫אם זה משהו רוחני או רגשי ובין אם זה משהו חומרי‪.‬‬
‫אני יכול לומר על עצמי שאני אדם מאושר‪ ,‬כי אני‬
‫מממש את עצמי בחלומות וברצונות שלי"‪.‬‬
‫נו‪ ,‬וה'רשימה' שלך‪ ,‬זו שפרסמת לעולם כולו‬
‫למימוש תוך ‪ 400‬ימים‪ ,‬הצליחה?‬
‫"בודאי‪ .‬אחד מהדברים שרשמתי היה לשקם הומלס‪,‬‬
‫ואכן עזרתי להומלס צעיר שהיה מסתובב ליד ביתי‬
‫להוציא ניירות ותעודת זהות‪ .‬הוא היה נראה בחור טוב‬
‫שנפלט מהמסגרת‪ ,‬ועזרתי לו‪ .‬עם התעודות השונות‬
‫הלכנו למוסדות הרווחה השונים וקידמתי אותו שלב‬
‫הלאה‪ ,‬לקראת שיקום‪ .‬בנושא הכושר‪ ,‬רצתי ריצת‬
‫מרתון ב'מרתון תל אביב'‪ ,‬וכך עוד ועוד דברים‪ .‬מה‬
‫שכן‪ ,‬במהלך הימים שעברו החלפתי או שיניתי חלק‬
‫מהדברים שרשמתי בתחילה"‪.‬‬
‫התייאשת מלממש אותם?‬
‫חיים כהן‬
‫‪ 61‬מסכנים‬
‫"לא בדיוק‪ .‬אני חושב שרשימה היא משחק שהוא עם‬
‫חוקים משלך‪ .‬מצד אחד אני קורא לזה חוזה ביני לבין‬
‫עצמי‪ ,‬שבו אני כאילו מתחייב ביני לבין עצמי לעשות‬
‫כך וכך‪ ,‬ומצד שני זה חוזה לא כובל ועם נקודות יציאה‬
‫והוא מאד גמיש‪ ,‬ואני חושב שלעתים צריך לדעת‬
‫להרפות מדבר כלשהו שבאמצע הדרך ירד לנו החשק‬
‫לעשות אותו או שבאמת עשינו הכל והתברר שהוא‬
‫בלתי אפשרי"‪.‬‬
‫השבוע נשמע בכל מקום קולם של שני מחנות‪ .‬מחנה אחד‬
‫טען השבוע שהקואליציה שהוקמה זה עתה‪ ,‬של ‪ 61‬ח"כים‪,‬‬
‫היא חזקה מאד‪ ,‬וזאת בגלל שכל אחד מהחברים בה דואג‬
‫בשל הנסיבות על הכסא שלו‪ ,‬ולכן הוא יעשה הכל כדי שהיא‬
‫תחזיק מעמד‪ .‬המחנה השני‪ ,‬שקולו נשמע בעיקר‪ ,‬טוען כי אין‬
‫שום סיכוי שהקואליציה הצרה הזו תחזיק מעמד לאורך זמן‬
‫ובטח שלא תסיים את ימיה‪ .‬איך אמר השבוע ח"כ אחמד טיבי?‬
‫אנחנו נמרר לח"כי הקואליציה את החיים ולא יהיו שום קיזוזים‬
‫בהצבעות‪ .‬אף ח"כ מהקואליציה לא יוכל להיעדר בשום הצבעה‪,‬‬
‫כולל ראש הממשלה‪ ,‬ואפילו לא לשירותים‪.‬‬
‫אני עצמי אכן דוגל שהדעה של המחנה הראשון‪ ,‬שקואליציה‬
‫של ‪ 61‬ח"כים הולכת להחזיק מעמד‪ ,‬היא פשוט לא ריאלית‪.‬‬
‫יש סיפור קדום שכבר מופיע במדרש‪ :‬זמן קצר לפני שדוד‬
‫המלך הלך לעולמו‪ ,‬הוא קרא לבנו‪ ,‬שלמה המלך שיבוא אליו‪.‬‬
‫כאשר שלמה הגיע אליו‪ ,‬הוא השאיר לו כמין צוואה ובה כמה‬
‫הוראות‪ .‬אחת מההוראות הייתה לדאוג לפלוני‪ ,‬והוראה נוספת‪,‬‬
‫חשובה ונחרצת ‪ -‬הייתה שעל שלמה המלך להרוג את יואב בן‬
‫צרויה בגלל שמרד במלכות‪ .‬זו הייתה הצוואה האחרונה של דוד‪.‬‬
‫לאחר שדוד המלך נפטר‪ ,‬ידוע ששלמה המלך קרא ליואב‬
‫בן צרויה ואמר לו‪ :‬שתדע לך‪ ,‬אני קיבלתי מאבא צוואה להרוג‬
‫אותך בשל מעלליך‪ ,‬אבל אני אתן לך הזדמנות‪ :‬כל עוד שאתה‬
‫תהיה בתוך חומות העיר ‪ -‬אני לא אהרוג אותך‪ ,‬אך אם תעז לצאת‬
‫החוצה מהחומות‪ ,‬הרי שדמך בראשך‪.‬‬
‫וכידוע‪ ,‬לאחר תקופה מסוימת יואב בן צרויה יצא מחומות‬
‫העיר‪ ,‬ואז‪ ,‬אף על פי שחזר פנימה ‪ -‬שלמה שלח שליחים והרג‬
‫אותו‪ .‬אבל נשאלת השאלה‪ :‬איך ייתכן ששלמה המלך עשה‬
‫תנאי שכזה עם יואב? הרי בכך הוא בעצם לקח על עצמו ריזיקה‪,‬‬
‫שייתכן שהוא לא יקיים את הצוואה של דוד המלך אביו! הרי‬
‫מה היה קורה אם יואב היה עומד בתנאי ולא היה יוצא מחומות‬
‫העיר? שלמה לא היה הורג אותו‪ .‬אז איך ייתכן שהוא לקח את‬
‫הריזיקה לעבור על דברי אביו? אז שמעתי פעם הסבר יפה‪:‬‬
‫כידוע‪ ,‬שלמה המלך היה החכם מכל אדם‪ ,‬ולכן הוא ידע שטבע‬
‫האדם הוא כזה שאם יגידו לו‪' :‬את זה אל תעשה'‪ ,‬הוא פשוט‬
‫יילך ויעשה הכל כדי לפרוץ את הגדר ולעשות הפוך‪ .‬ולכן שלמה‬
‫היה בטוח שיואב ייצא מהחומות ולא יעמוד בתנאי‪ ,‬וכך יהיה‬
‫אפשר להרוג אותו‪.‬‬
‫ולענייננו‪ ,‬אותו דבר בדיוק יהיה כעת‪ :‬מהרגע שהאופוזיציה‬
‫באה ואמרה‪ :‬אתם הולכים להיות מרותקים עכשיו לכיסאות‬
‫שלכם בלי יכולת לקום‪ ,‬כי אנחנו לא הולכים להתקזז איתכם‪,‬‬
‫אז תמיד יהיה "אויבר חוכעם" מהקואליציה שיסבך את העסק‬
‫כשיחליט להראות שאף אחד לא אומר לו מה לעשות ויפספס‬
‫איזו הצבעה גורלית על עתיד הממשלה ‪ -‬ובסופו של דבר הכל‬
‫יתפרק‪.‬‬
‫וכמעט באותו עניין‪ :‬השבוע החליט אחד מהח"כים של‬
‫"יהדות התורה" לפני ההצבעה בכנסת להיות גם הוא אויבר‬
‫חוכעם‪ ,‬והעביר מסר לראש הממשלה שאם הוא לא יקבל ועדה‬
‫מסוימת‪ ,‬אזי יהיו לזה השלכות חמורות לשלמות הקואליציה‪.‬‬
‫וכמובן שהתקשורת עטה על זה מיד וכבר עשתה מזה חגיגה‬
‫שלדעתי הייתה מיותרת לחלוטין‪.‬‬
‫הסגנון שאותו ח"כ ניהל את ה"סחיטה" הזו‪ ,‬זה פשוט סגנון של‬
‫שטיבל‪ .‬הייתי מצפה ממנו שיתנהג עם קצת יותר אינטליגנציה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬הוא יכול היה להצהיר שהוא חושב שצריך ממשלה‬
‫רחבה‪ ,‬כי במספר מצומצם כזה של ח"כים כפי שיש היום היא לא‬
‫תחזיק מעמד‪ ,‬ובגלל זה הוא שוקל את ההצבעה שלו‪ .‬הרי באותו‬
‫רגע הוא היה גורם שמראש הממשלה ועד אחרון הפקידים‪ ,‬כולם‬
‫היו מכרכרים סביבו ודואגים לתת לו את מה שצריך כדי שישתוק‪.‬‬
‫וזה לפחות היה נראה הרבה יותר טוב‪ ,‬ועם הרבה יותר תועלת‪.‬‬
‫חלום אוניברסאלי‪ :‬להיות רזים‬
‫במהלך השנים עודד אברמוביץ אישים מכל העולם‬
‫לשתף אותו ואת חבריהם בחלומות שלהם‪ ,‬וכך הוא‬
‫נחשף לרשימה ארוכה של חלומות אישיים‪" .‬ה'חלום'‬
‫הכי פופולארי שקיבלתי"‪ ,‬הוא מספר‪" ,‬הוא להיות רזה‬
‫יותר‪ ...‬כל אדם בכל חברה כמעט ביקש את זה‪ .‬חלום‬
‫שהופיע גם אצל רבים‪ ,‬הוא לגור בבית גדול יותר‪,‬‬
‫כלומר ‪ -‬שיהיה להם יותר כסף לעשות את הצעד הזה‪.‬‬
‫אני שמח לראות שאנשים מבינים את העיקרון הזה של‬
‫לכתוב את החלום ולשתף אותו עם המכרים ולעזור בזה‬
‫האחד לשני‪ .‬בהרצאות שלי‪ ,‬אני תמיד מבקש מהקהל‬
‫באמצע ההרצאה לקחת את הדף והעט שניתנו להם‪,‬‬
‫ולרשום את הרשימות האישיות שלהם‪ ,‬ואז אני מציע‬
‫למי שרוצה שיעלה לבמה וישתף בדבר או שניים‪.‬‬
‫ואז אתה רואה את הקסם‪ :‬עולה מישהו ואומר‪ :‬יש לי‬
‫חלום כבר הרבה שנים לפתוח מסעדה‪ ,‬אבל אני לא‬
‫יודע איך עושים את זה‪ .‬כעת‪ ,‬באולם ישנם ‪ 300‬איש‪,‬‬
‫אז סטטיסטית יש כאן אחד שיש לו מסעדה‪ ,‬או אחד‬
‫שלאח שלו יש מסעדה וכדו'‪ ,‬ותוך כמה שניות ‪ 40‬ידיים‬
‫מורמות אל על‪ ,‬בהצעה לעזור לבן‪-‬אדם באופן מעשי‬
‫לפתוח את המסעדה ובייעוץ מקצועי‪ ...‬מה שמתגלה‬
‫הוא שהבעיה היא בתוכנו‪ ,‬מאחר ואנחנו לא חונכנו‬
‫לחלוק את החלומות עם אחרים‪ ,‬ודווקא הצעד הזה‬
‫יכול להיות צעד שיקפיץ אותך קדימה"‪.‬‬
‫אברמוביץ עצמו‪ ,‬הוא מספר‪ ,‬מקבל ביום בין ‪50‬‬
‫ל‪ 100-‬אי‪-‬מיילים מכל העולם‪ ,‬ממייל קצר בנוסח‬
‫"מאד אהבתי את הרעיון"‪ ,‬ועד לסיפורי חיים בני שישה‬
‫ושבעה עמודים של אנשים שטוענים ש"הרשימה"‬
‫עזרה להם לייעל ולשפר את חייהם‪" .‬זה מפתיע אותי‬
‫כשאדם בן ‪ 70‬כותב לי שכעת הוא מתחיל להגשים את‬
‫החלומות שהיו לו כל חייו‪ ,‬וגם קצת עצוב לי שרק כעת‬
‫הוא עושה את זה‪ .‬היה לי גם מקרה הפוך‪ ,‬של אישה‬
‫ששמעה הרצאה שלי וסיפרה עליה לבנה בן ה‪,10-‬‬
‫ולמחרת בבוקר כאשר קמה חיכתה לה על השולחן‬
‫במטבח הרשימה שהכין בנה‪ ...‬אני חושב שהמשותף‬
‫לזה כמו לזה‪ ,‬הוא המסר שלי מאחורי כל היוזמה‪ :‬אל‬
‫תשאירו את החלומות בלבכם‪ .‬להיפך‪ ,‬ספרו עליהם!‬
‫שתפו אותם עם חבריכם‪ ,‬ותראו איך שיוצא מהם‬
‫משהו"‪.‬‬
‫מה היוזמה הבאה שלך?‬
‫"ספר בשם 'המשימה'‪ .‬כי אחרי שכבר יש רשימה‪,‬‬
‫אני מבקש לתת עוד כלים מעשיים לביצוע המעשי של‬
‫הרשימות שלנו‪.‬‬
‫"אני עצמי מרגיש שאני זכיתי"‪ ,‬הוא אומר לקראת‬
‫סיום‪" ,‬כי בכל יום אני מדבר עם מאות אנשים ששואלים‬
‫שאלות‪ ,‬משתפים את הרעיון וכו'‪ ,‬וזה משמח ומרגש‬
‫אותי‪ .‬אבל אני סך הכל צינור או כלי להעברת המסר‪,‬‬
‫ועוד יש לי עבודה רבה להחדיר את המסר הזה בעולם‬
‫כולו‪ .‬הייתי שמח שהמסר הזה יגיע לכמה שיותר אנשים‪,‬‬
‫כי אני רואה מה הערך שלו לבני אדם‪ ,‬אני רואה כיצד‬
‫הרעיון עוזר להם לצאת מקיבעון ומקיפאון ולפרוץ דרך‬
‫עם עצמם וזה גורם לי לאושר‪ .‬זו זכות עצומה‪ ,‬והייתי‬
‫שמח שהבשורה הזו תעבור לכמה שיותר אנשים"‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫כ"ו באייר תשע"ה כ"ו‬
‫‪15/5/15‬‬
‫באייר תשע"ה ‪17 15/5/15‬‬
‫‪18‬‬
‫כ"ו באייר תשע"ה ‪15/5/15‬‬