שירת האתיופי - קיבוץ שער הגולן
עלון מס' 18 שנה 78 ב' בתמוז תשע"ה 19.6.2015 שירת האתיופי חבר לבן יקר ,כמה דברים שאתה צריך לדעת: כשאני נולד -אני שחור כשאני גדל -אני שחור כשאני הולך בשמש -אני שחור כשקר לי -אני שחור שכאני מפחד -אני שחור כשאני חולה -אני שחור כשאני מת -אני שחר. ואתה ,חבר לבן: כשאתה נולד -אתה ורוד כשאתה גדל -אתה לבן כשאתה הולך בשמש -אתה אדום כשקר לך -אתה כחול כשאתה מפחד -אתה צהוב כשאתה מת -אתה אפור… ועוד יש לך חוצפה לקרוא לי צבעוני?!... -עלון פנימי - עריכה ,הקלדה ועיטור :כרמלה עיצוב :סטודיו "עיצוב .קבוצה יוצרת" [email protected] לכלל חברי קיבוץ שער הגולן ,שלום. בימים אלה אני מסיימת את תפקידי כרכזת בריאות של הקיבוץ [ועולה למשרה מלאה במרכז רפואי "העמק"]. משאירה אחרי מערך בריאות מאורגן ומסודר עם שירות מקצועי ואדיב. מכיוון שעדיין אין לי מחליף או מחליפה ,עניינים דחופים יסודרו ע"י אסנת מלחי [.]052-3864179 נייד הבריאות -יהיה סגור ולא זמין עד לבחירת רכז/ת בריאות חדש. רוצה להודות לכולכם על שנתיים וחצי טובות ומלמדות ,בהן נפגשתי עם אנשים רבים מהקיבוץ והשתדלתי לעזור לכולם. מאחלת לכולכם הרבה בריאות ואושר, דנה קרנש ימי הקבלה של אסנת מלחי (במרפאה לשעבר) בימים :א' ,ג' ,ד'. בשעות09.00-14.00 : דנה יקרה, היית מעולה בתפקיד הקשה הזה .תמיד קיבלת לשיחה ,בקשה ,שאלה בסבר פנים יפות. תמיד קשובה ותמיד משתדלת לפתור בעיות "על המקום". מאד מצטערת שאת עוזבת את התפקיד ומאוד שמחה שאת מתעתדת לעשות יותר זמן את מה שאת אוהבת יותר ונראה בעינייך חשוב יותר. מאחלת לך הצלחה רבה -זה מגיע לך וראוי שכך יהיה. נילי ארזי 2 הילחמו ביתושים! לחברים שלום, יש באפשרותנו לצמצם ואף למנוע התפרצויות של יתושים בחצר הבית ואף בתוכו .הכול עניין של איכפתיות ומניעה. כל אחד מתבקש לבדוק היטב במרפסת או בגינה ,מקום הקוות של מים ואפילו בכמות קטנה. חובה לייבש מקומות אלה מאחר והם מהווים חממה מצויינת לדגירה והתפרצות של יתושים ועוד מפגעים. אין פתרון בצ׳יק צ׳אק ,יש טיפול מונע. תודה! עמי ,רכז החצר תקשורת עם נהגת בית אם נהגת הבית אינה עונה לצלצול הטלפון שלכם -אל תשאירו הודעה! היא כנראה אינה יכולה לענות באותו זמן. חכו קצת והתקשרו שנית כדי שתקבלו תשובה. מזל טוב לדגנית ויואב ארזי לנישואי שקד עם ליאור ברכות לכל המשפחה 3 הענק המתעורר או :סאן צ'ו לין וחבריו יוצאים לטייל נורית קצירי ,אירוח כפרי בשנה האחרונה אנחנו מארחים יותר ויותר קבוצות מסין. בחודשים האחרונים ,בכל שבוע קבוצה-שתיים ,מיעוטן לנות אצלנו ורובן מגיעות לסיור חקלאי. אין ספק וזה מוכח -הסינים "מתים" עלינו ,מעריצים את חוכמת היהודים" ,עפים" על הטכנולוגיות המתקדמות שלנו בחקלאות ובכלל ו ..לא מחרימים ומגנים אותנו כמו כל האחרים .ביום עיון מטעם משרד התיירות ,שהתקיים לפני שבועיים בת"א על "הענק המתעורר (סין) וסגנו (הודו)" ,למדנו מה הפוטציאל ומה צריך להכין לקראת. כמה עובדות מענינות שלמדתי שם: .1יש בסין מעמד ביניים מתרחב בהתמדה שמונה כיום כ 300-מיליון איש. .2על פי הערכה מתגוררים בסין מעל מיליון מיליונרים. 80% .3מעשירי סין הם מתחת לגיל .45 .4מעל 100מיליון תיירים סינים יוצאים מדי שנה לחו"ל ,התיירות היוצאת הסינית נחשבת כיום לגדולה ומהירת הצמיחה ביותר בעולם .בשנת 2019יצאו 174מיליון תיירים סינים לחו"ל ,רובם מתחת לגיל .40 .5היתרון היחסי הישראלי לסינים: א .גישה אוהדת מאד לישראל ולעם היהודי. ב .הם מאוד ,מאוד ,מתעניינים באתרים היסטוריים עולמיים ,בתרבות שלנו ,בהיסטוריה היהודית ארוכת הימים ובחקלאות .יש לנו הרבה מה להציע להם. ג .אנחנו קרובים ליעדי תיירות אהובים עליהם כמו מצרים ואיטליה. ד .יש מצידם עניין רב וחשיפה גוברת והולכת בתחום העיסקי. התייר הסיני שמבקר בארץ מבקש כמה דברים :אינטרנט בחינם ,אוכל סיני או דומה לו (כגון :מרק בבוקר ,ירקות ופירות וכמובן אורז) ,יכולת מתן שירות בשפה הסינית ,טיפול נכון בשדה התעופה. חלק מבקשות התייר הסיני אנחנו כבר מקיימים אצלנו והניסיון שצברנו בהחלט מוסיף. עכשיו אנחנו עובדים על פתיחת קורס מזורז ללימוד השפה הסינית ,למתעניינים ,שיבוצע ע"י המכון לידידות סין -ישראל ,כי השפה היא המכשול הרציני ביותר. שלא כמו ההודים הדוברים אנגלית ,הסינים ברובם המכריע -לא. לפני 4חודשים ביקר אצלנו צוות "לרוץ אל המיליון" מסין וצילמו משימות מצחיקות, כגון :מי משיג את מי בזריקת כביסה לתאים ,מי מגיע קודם אל העגלות ברפת עם מריצה עמוסת חציר ועוד .הצוות הסיני שמנה כ 12-איש ,היה צעיר ונמרץ ,ולהפתעתנו ,חלקם גם דיבר אנגלית. 4 לפני חודשיים ,ביקר אצלנו צוות ה"נשיונאל גיאוגרפיק מאגאזין" מסין שמנה מעל 15 איש ,מצויידים במצלמות סטילס וווידאו ,כמוהם עוד לא ראיתי .בצוות היו זמר פופ מפורסם ושחקן קולנוע .המבוגר מבין כולם לא עבר את גיל .30למרות שביקשו שאעשה להם סיור חקלאי ,לא התענינו כהוא זה בחקלאות .מה שעניין אותם זה איפה ייצאו הצילומים הכי מגניבים ,ואכן יצאו. וכך ,בין קבוצה רגילה של סינים שמגיעים כל שבוע לסיור חקלאי (ונשארים פעורי פה) לקבוצה מיוחדת של אנשי תקשורת למיניה ,יצא שמנו למרחקים (תודה גדולה לשלמה אזרזר שלנו ,שמתרוצץ בין כל המחלקות הסיניות של הסוכנים ,למשרד התיירות ,למשרד החקלאות ולעילום -האחראי על התיירות בעמק ,שמפנים כולם את הקבוצות המיוחדות אלינו). לפני כשבועיים הגיעו אלינו ,לא פחות ולא יותר -שגריר סין בישראל ומזכירו הצעיר ,מיי. אנשים מקסימים וסקרנים ,שהיו מופתעים מאוד לראות ולשמוע איך אנחנו חיים .הסיור היה אמור להימשך חצי שעה בדיוק ,והם נשארו פה שעתיים .שאלו ושאלו ושאלו ,קיבלו חומר בסינית שאנחנו נותנים לכל קבוצה ,ראו סרטון על החקלאות שלנו בסינית ,והכי אהבו לשמוע שאנחנו גם סוציאליסטים וגם בעלי מניות. השגריר הסיני מכהן בסה"כ 4חודשים בארץ ,הבטיח שיחזור שוב .אפילו שאל כמה עולה חדר לסופ"ש .ובסיום הביקור קבע" :אתם בסה"כ קומוניסטים כמונו ,רק… עשירים". נתבקשנו להודיע ברצוננו ליידע את מבקרינו הקבועים והמזדמנים ,שמשך הצגת מיקבץ התערוכות הנוכחי, המוצג אצלנו בגלריה לאמנות בית יגאל אלון ,גנוסר ,הוארך והתערוכות תינעלנה רק ב .28.6.15 אנחנו מאד ממליצים על מיקבץ התערוכות הנוכחי ,שכבר משך אליו קהל רב וקיבל תגובות מצוינות .אל תחמיצו את התערוכות המוצגות!: אורנה אורן יזרעאלי -סיפור מסגרת אמירה זיאן -לדעת ספר ליאת לבני -בנבכי הנייר שמחים תמיד לארח ! ומאחלים קיץ מצוין לכולנו ! נאוה 5 הצצה ביומן באמצע הסיוון נילי ארזי כמו שכתוב בכותרת ,הצצתי ביומן כדי לראות באיזה תחומים עסקנו במפגשי גיל הזהב, באיזה עדיין לא ,את מי כדאי להזמין וכו' .בהצצה זו התברר לי ,שמאז שהתחלנו במפגשים עסקנו במגוון לא קטן של תחומים ונושאים .מכיוון שדר' אילן בר אמר שבגיל הזהב נעשה "מה שבא לנו" ,אז "בא לי" להזכיר לכם מקצת מהתחומים. אבל לפני הכל "בא לי" להודות לכמה אנשים ,שבלעדיהם "אנא אני באה"? תודה לרבקה הלמר ,שבאדיקות רבה ובמחויבות ללא תנאי מתייצבת לקראת כל מפגש ועוזרת לי בהכנת המועדון והכיבוד ובכלל. תודה ליהודה שריג "המתנדב הידוע" (על משקל "הנדיב הידוע") ,שמחשמל את כל מה שצריך ,כדי ש"העם" יראו את הקולות וישמעו את התמונות .יהודה קצת התעייף וביקש שאמצא לו מחליף .אבל… אין דבר כזה! תודה ליעקב שן לרותם ולכרמלה ,שמפרסמים ומודיעים בשער על כל מפגש. תודה לצאלה ,שכרכזת ועדת תרבות נותנת את ברכתה למפגשים ואת חסותה (הפיננסית) לחלקם. תודה לחגית ,שבתיאום איתה האגף הקטן "מסתדר" כאילו מעצמו -כיסאות ושולחנות זזים ממקום למקום ...הקפה והתה כולל המיחם... תודה גדולה לכל האנשים שהתנדבו לבוא ולספר ...זה לא מובן מאליו. תודה לאנשים שאיכפת להם ומציעים רעיונות את מי כדאי להזמין למפגשים. ותודה בעיקר ...לכל אנשי גיל הזהב (וגם צעירים יותר) שמתעניינים ,באים להקשיב, שואלים שאלות ומעירים הערות .ובסוף הפגישה עוזרים לחסל בין רגע .בלעדיכם -מה הטעם בכל זה?! והנה רשימה חלקית של התחומים בהם עסקנו קיבלנו הצעות כיצד לשמור על הבריאות ואיכות החיים ,התרגשנו נוכח חוויות הטיולים של ידידינו .שמענו חוויות ותובנות של אנשים מתוך עבודתם ועיסוקם המקצועי .הרמנו גבה כשהתברר לנו שאנשים שלא הכרנו מספיק הם מושכים בעט .הקשבנו למוזיקה וזימרנו ברוסית וברוסית מעוברתת .הערכנו אנשים שבאו לספר על חוויות אישיות והתמודדויות .מצאנו עניין רב בנושא הקיימות -בפרויקטים למען העמק הירוק שלנו, הארץ ולמען שמירת כדור הארץ בכלל .ליווינו חלק מהחגים ב"פרומו'אים" .היו לנו כמה שעורי ביולוגיה וטעמנו פרשיות הסטוריות .וכן ,רוחות השינוי הגיעו גם הם אלינו. ומשהו אישי :תמיד לפני מפגש יש לי קצת פרפרים בבטן .יבואו? לא יבואו? יהיה מעניין? הקהל יתעניין? אבל כשהראשונים באים ,אני אומרת לעצמי (בלב) :זהו ,תירגעי יש קהל ,הכול בסדר ...ולא תמיד אני קולעת .לפעמים אני חושבת שיבואו רבים ,והמעטים 6 שבאים "נבלעים" במרחבי האגף הקטן .ולפעמים כשנדמה לי שיבואו מעטים ,נעשה צפוף במועדון ...מה לעשות? אף אחד לא מושלם. ומה הלאה? בפרוש עלינו חופשת הקיץ הארוכה הממשמשת ובאה ,נשתדל להמשיך ולהיפגש אחת לשבוע. ולכן ,בקשה :מי שיש לו סיפור מעניין ,חוויה שבוערת כאש עצור בעצמותיו -שלא יתבייש ויפנה אלי ,מבטיחה שנקבל אותו בעניין ובשמחה .העיקר שנתראה בטוב ובשמחות. להתראות במפגשים הבאים! עמדתי בצומת .עברו כ 10-מכוניות ואף אחת לא עצרה .בייאושי הרב החלטתי ללכת הביתה ברגל ,הגעתי לצומת של מסדה ,ראיתי אוטו כחול של הקיבוץ נוסע לכיוון הבית. לא עבר זמן והאוטו הכחול חזר מהקיבוץ אלי ,אותת באורות ונעצר. בתוך האוטו ישבה חנה מוריה שראתה אותי צועדת בחום ,חזרה אלי ולקחה אותי הביתה בשלום .חנה ,המון תודות ושיהיו עוד הרבה כמוך. תודה רבה! מילכה פיצ'וטו מזל טוב למרים ובוב סובלמן לנישואי עוז עם ג'ני ברכות לכל המשפחה 7 בת דודה אבודה חתונה בפראג ואורחי התיירות שלנו מרים סובלמן מעשה שהיה כך היה. לפני כ 36-שנים מצאנו דודה (אחות של אבא|) בקיבוץ שדות-ים .למעשה ,היא מצאה אותנו. לימים נודע לנו שבת-דודה מצ'כיה (בת אחות אחרת) מגיעה לביקור בארץ .לקחנו רכב גדול ,העמסנו את הילדים ,נסענו לחיפה ,אספנו את הבת-דודה ונסענו לבקר את הדודה בשדות-ים. לימים ,כשיצאנו לטיול במזרח אירופה ,ביקשתי מהדודה בשדות-ים את כתובתה של הבת-דודה בצ'כיה .כשנסענו לכיוון טרזיינשטדט ,ראינו שלט עם שם העיירה והנהג הסכים לקחת אותנו .לאכזבתנו התברר שהבת-דודה לא גרה שם יותר .ומאז משום מה לא ניסיתי ליצור קשר איתה. לאחרונה עוז ,בננו ,הודיע לנו שהוא מתכוון להתחתן בפראג ,העיר הרומנטית .מבחינתי, כילידת צ'כיה ,זאת סגירת מעגל .מאז הגלגלים בראשי לא הפסיקו לעבוד -לא ייתכן שאסע לצ'כיה ולא אפגוש את בת הדודה שלא ראיתי כל כך הרבה שנים .תהיתי אם במלון יוכלו לעזור לי לאתר אותה בימים הבודדים שהתכוונו לשהות שם. לפני כחודש ישבנו ,בוב ואני ,בארוחת ערב בחדר האוכל ושמעתי מישהי מהעובדות אומרת "הצ'כים הגיעו" .מרגע זה אוזניי הפכו לחיישנים .שאלתי את אודי ארזי האם הצ'כים האלה יהודים ,והוא הלך לברר .ביציאה מחדר האוכל עצרתי להסתכל על האנשים ,אחת העובדות שאלה אותי לפשר ההתעכבות שלי .סיפרתי לה .היא הציעה שאפסיק להתלבט ופשוט שאשאל את הנהג .פניתי לנהג ושאלתי אותו אם אוכל לאתר מהמלון מישהו בזמן קצר כל כך .הנהג תרגם למדריכה ,והיא שאלה אותי אם הבת-דודה יהודייה .כשעניתי בחיוב ,היא הובילה אותי בחיבוק לקבוצה של אנשים ליד אחד השולחנות ואמרה לי" :כל האנשים פה יהודים פעילים בקהילה היהודית בצ'כיה" .אחת הנשים לקחה ממני את כל הפרטים והבטיחה לעזור. מאז מדי יום הייתי שואלת במשרד התיירות אם קיבלתי משהו בפקס או במייל .לאחר כשבועיים של חיכיון כמעט איבדתי את התקווה שהפקס יגיע בזמן לפני שניסע לחתונה. באחת השבתות נורית קראה לי לתיירות ובישרה שיש פקס בשבילי. חזרתי הביתה עליזה ושמחה ומיד התקשרתי ,דיברי עם הבת-דודה והזמנתי אותה לחתונה .כמובן שהתקשרתי גם לאחותי ,שברצון הצטרפה לנסיעה. ביום המיוחל הגעתי לבית העירייה בפראג והבת דודה כבר חיכתה לנו שם .כמובן שהיו חיבוקים ונשיקות וגם קצת דמעות. סוף טוב -הכול טוב. 8 אורות וצללים זאתי מהקלנועית העולם בו אנו פועלים הכללים וההרגלים אצל רם ונאסר -זוללים. אצל פנינה -מתעמלים. אצל אליק -מקבלים שתילים. עם הילה -מחוללים. עם דני וגרלה -מטיילים. עם צאלה -חיי תרבות פעילים. כלבים -בשפע מגדלים. בונוס נאה -מקבלים. לדשא של השכן -פוזלים. במיטה -משתוללים. או -משתדלים. כמה שיכולים. שרב -לא סובלים. הפסקות-חשמל -מקללים. בבריכה -צוללים. בקפה דשא -מבלים. בחדר-אוכל -מרכלים. מהנוי היפה תמיד -מתפעלים. "איזה יופי!" -מהללים. (אז למה אנחנו מייללים?!) בחר את התשובה הנכונה בעיניך שער הגולן -קיבוץ מופרט. " " -קיבוץ מופרע. " " -קיבוץ מופרח. " " -קיבוץ מופרך. * טועמים פתגמים אדם לאדם -זאב. אדם לאדם -חזיר. אדם לאדם -קרצייה. אדם לאדם ? - * אם אין אני לי -מי לי? ואם אין מי לי - אז -נילי! תמיד נילי ! תודה נילי! אז שתהיו לי בריאים. זאתי מהקלנועית רותי אשל 9 הלב מתוך עפרה שן ,לאחר צנתור בבית חולים פורייה 13.6.15 לאחרונה שהיתי באופן בלתי צפוי במחלקה הקרדיולוגית בפוריה ועברתי שם צנתור. חזרתי הביתה בשמחה" ,בריאה ומתוקנת" .את חוויותי העליתי על הכתב .בהזדמנות זו תודה רבה לכל החברות והחברים שדאגו והתעניינו בשלומי. לאט לאט אריג חיי נפרם, הנשימה כבדה ,הכוח נעלם, בעולמי הברור והמוסדר. משהו אבד ,נפל דבר. מצאתי עצמי במקום זר, סדר דברים אחר ,לא מוכר. מחטים בגופי מתחברות אל הדם, חיישנים מדווחים עלי לעולם. אנשים טובים בירוק ,מחפשים תשובה, למה חלשה רגלי ,ונשימתי אבדה. אני כיצחק ,עקודה בין מסכים ומצלמות, ויד מלאך חכמה ובוטחת נכנסת את ליבי לראות. הפתח החסום בעורקי נפתח לרווחה, והדם שוב זורם בתוכי בשמחה. חוטי עולמי חוזרים ומתחברים, אני שוב בבית ,בעמק בין הרים. 10שנים בלעדיו /תרצה ברגל עוזי חיטמן ,האחד ,היחיד, "אדון עולם" שלך יישאר לי תמיד ֵרעַ וידיד, גם אני "פעם בוכה ופעם צוחקת מזילה דמעה כשבא הזמן ללכת", גם אני "את ביתי בניתי כאן וכל ידידיי לצדי כל הזמן". וגם אני בלילה חולמת עוד חלום, מתפללת ומצפה לבוא השלום... 10 מתיק המכתבים ה"מכתב" שלהלן הגיע בדוא"ל לסטודיו בעקבות ניצחון נוסף בקמפיין בחירות בשיתוף עם חמי סל מעין-שמר .הפעם -בחירת גדי ירקוני ,חבר קיבוץ נירים ,לראשות המועצה האזורית אשכול .קמפיינים קודמים ,משותפים עם חמי סל ,בהם ניצחנו :בחירת זאב (ולוול'ה) שור לראשות התנועה הקיבוצית ,אייל בצר לראשות מ.א .יזרעאל ,איתן ברושי לראשות התנועה הקיבוצית ,חיים ילין לראשות מ.א .אשכול. לרותם ,איה ודורון! ללא ספק ,נצחונו של גדי הוא גם נצחונכם!!! ללא הקו הגרפי ,העיצוב ,קו המחשבה ,הביצוע והמקצועיות שלכם לא היינו מנצחים, וכמובן גדי שלנו. בשמי ,בשם רונית וגדי ,כל הכבוד ותודה רבה לכם ולכל סטודיו שער הגולן! חזק ואמץ ותודה מקרב לב על עוד ניצחון… בברכה, חמי סל 11 "פה טמון כל הסוכר שבעולם" 10 -ספרים מכוננים בחיי נורית קצירי זוכרת את עצמי ,בת 9-10לערך ,הולכת ברגל לספרייה הציבורית ברמתיים (היום הוד השרון) וחושבת בשקיקה על הספרים שאחליף הפעם .הספרניות שחיבבו אותי הסכימו לי לשאול בכל ביקור שני ספרים .ביקרתי בספרייה לפחות פעמיים בשבוע .ברגע שיצאתי מהספרייה צעדתי לאיטי ,כשאני כבר עסוקה בקריאה ,ואם הספר לא היה עב כרס, הספקתי לסיים את רובו בדרך הביתה .בעיקר אהבתי אז לקרוא ספרי הרפתקאות ומתח של קרל מאי ,ז'ול וורן ,ג'ק לונדון ומוסינזון (חסמבה) ,אך גם ספרים עצובים וסוחטי דמעות ,כגון :מחניים ,הלב ,אן שרלי ,אן מאבונלי ,ספרי דיקנס ועוד .גם ספרים על בעלי חיים היו אהובים עלי מאד :דוקטור דוליטל ,הפנג הלבן והסידרה המרגשת על משפחות: הבונה פקו ,הפינגווין גוגו ,הזאב לוקי ,הדוב ברו והקוף קרא. כשהספר סחף אותי לתוכו ,לא יכולתי להפסיק .לאחר כיבוי האורות ,היה לי פנס קטן בעזרתו המשכתי לקרוא מתחת לשמיכה .הספרים היו ידידי מאז שאני זוכרת את עצמי. אין ספק שהורי ,אוהבי ספר אמיתיים ,היו גורם משפיע לבחירת ידידיי אלה .כוננית הספרים הענקית שהייתה בביתנו והתמלאה כל הזמן ,זכורה לי כרהיט הכי משמעותי בבית. בגיל מבוגר יותר כבר החלפתי עם הורי רשמים וביקורות על ספרים שונים ,שאני קראתי מתורגמים והם בשפת המקור (רוסית ,צרפתית וגרמנית) ,אך בלי קשר לשפה גרמו לכולנו עונג רב .כששאלו אותי אז ,מה ארצה להיות כשאגדל ,אמרתי מיד :ספרנית או עובדת בגן חיות. מעניין איך הטעם הספרותי משתנה עם השנים .זה קשור בוודאי להתבגרות נפשית, למקומות אליהם הוליכו אותנו החיים ,למקצוע אותו בחרנו (לא ,אינני ספרנית ,אך כגננת סיפרתי לחניכיי אינספור סיפורים) ולתובנות שבאות בעיקר עם הגיל.כל כך הרבה ספרים קראתי במהלך 70שנותיי שקשה לי לזכור את כולם ,מה עוד שהזיכרון כבר לא מה שהיה פעם... אני רוצה למנות באהבה את עשרת הספרים המכוננים בעשור זה בחיי ,שהטביעו בי את רישומם ולא עזבו אותי מאז קריאתם .בחרתי (בקושי) חמישה ספרי מקור וחמישה ספרים מתורגמים. הראשון ברשימה" :והיום איננו כלה" של הסופר הקירגיזי צ'ינג'יס איימטוב .ספר מדהים על אנשים פשוטים ,עובדי מסילה ,שגרים ביישוב קטנטן ושכוח אל ,בצומת רכבות ,אי שם בישימון של ערבות קזחסטן .הספר משלב בין סיפור אהבה קורע לב ,אגדות עם קזחיות וזוועות המשטר הסטליניסטי .ברקע :רכבות נוסעות ביום ובליל ,ממערב למזרח, מצפון לדרום וגם גמלים דו-דבשתיים המהווים חלק חשוב מהמשפחה .בעקבות הספר הזה ,קראתי עוד שניים מספריו :נמר השלג והמטפחת הכחולה ,אך אין כלל להשוותם למופלאותו של הספר הראשון .כשטיילתי לפני כמה שנים בקירגיסטאן ,הגובלת בקזחסטן, חפישתי מקומות דומים ליישוב עליו מסופר בספר .יישוב דומה שציירתי בדמיוני לא מצאתי ,אך גמלים דו -דבשתיים ראיתי גם ראיתי וגם זה משהו. 12 השני" :אבנים מן הנהר" של אורסולה הגי ,והוא קשור ל"שריטה" שיש לי כבר כמה שנים ללמוד ולקרוא על כל מה שקשור לגרמניה במלחמת העולם השנייה והשואה .איו ספק ,ש"השריטה" העמיקה בעקבות מפגשי המרובים עם קבוצות גרמניות המתארחות אצלנו .לרובן אני עושה בגרמנית סיור בקיבוץ ומספרת בגילוי לב ובכאב על גורל משפחות הוריי בזמן השואה .חברתי ,נורית ,שגם לה יש "שריטה" כזו ,הביאה לי את הספר ,ומאז הוא אינו מניח לי ומלווה אותי לעיתים קרובות במחשבותיי .הספר מספר על גמדה בשם טרודי ,שחיה עם אביה בכפר קטן בגרמניה עוד לפני מלחמת העולם השנייה ,ובהמשך- במהלך המלחמה ואחריה .סיפור נפלא על גדולת הנפש של אישה נמוכת קומה עם לב ענק ,הנאבקת בנחישות ובאומץ לב כנגד דעות קדומות והמשטר הנאצי .למרות היותה נתונה בסכנת חיים ,מעצם היותה בעלת מום ,היא מסתירה יהודים בביתה וממשיכה לשמור על צלם אנוש בימים האפלים ביותר בהסטוריה של עמה .מבחינתי ,טרודי היא אחת מגיבורות העל שלי. השלישי" :פרש הברונזה" של פאולינה סימונס .קראתיו הרבה לפני שעמד בראש רשימת רבי המכר ולא הפסקתי לבכות .מעולם לא ידעתי לפני כן מה עבר על תושבי לנינגרד בזמן המצור .סיפור האהבה הבלתי נתפס של טטיאנה ואלכסנדר ,האסונות והקשיים שהם עוברים בתקופת המלחמה והיכולת שלהם לדבוק אחד בשני למרות הכול ,מדהים .קראתי גם את שני ספרי ההמשך והם לא משתווים בעוצמתם לספר הראשון בטרילוגיה .ערך מוסף לקריאת הטרילוגייה הייתה היכולת להשוות רשמים וחוויות עם בתי ועם נכדתי, ממש כפי שעשיתי פעם עם הוריי. הרביעי" :אפריל השבור" של הסופר האלבני איסמעיל קאדרה .המלצה על הספר שמעתי מפי מאיר שלו ,שבא לספר על "שתיים דובים" במפגש סופרים שנערך בספרייה הכי יפה בארץ ,במכללת כינרת .חיפשתי ומצאתי את הספר באותה ספרייה .זהו ספר קטן עם סיפור מיוחד ,מרתק בשונותו .הסוף הטראגי בעצם ידוע מראש .חוקי נקמת הדם האכזריים ,במדינה המוסלמית אלבניה ,רודפים את גיבור הספר ,תושב ההרים ,גם בעת החדשה ,כשלא כולם חושבים שיש להמשיך ולשמור על המסורת הפרימיטיבית הזו .חוסר יכולת הגיבור הצעיר להימלט מגורלו הופכים את הקריאה למהפנטת. החמישי" :החיוך האטרוסקי" ,סיפור נוגע ללב של הסופר הספרדי חוסה לואיז סמרו. הספר עוסק בחודשים האחרונים בחיי כפרי זקן מדרום איטליה .הזקן הזועף ,נאלץ בשל מצבו הבריאותי לעבור ולחיות עם בנו ,כלתו ונכדו בעיר מילאנו ,כמובן למגינת ליבו. למרות הסבל שהוא חווה במעבר מחיי הכפר השלווים לחיי העיר הסואנים ,הוא מוצא גם שתי אהבות :אהבת אישה ואהבת סב לנכדו .לאורך כל הספר משוך חוט של חמלה וחן ,של הומור ואהבת אדם .פנינה אמיתית ,שמזכירה לי שלעולם לא מאוחר מדי וגם - כשהסוף קרוב ,יש דרכים שונות להתמודד איתו. ומכאן לחמשת הספרים המכוננים של ספרות המקור הנהדרת שנתברכנו בה. הראשון" :אישה בורחת מבשורה" של דוד גרוסמן המוכשר .כל מילה על הספר מיותרת, הכול כבר נאמר ונכתב .קראתיו לפני כמה שנים ,אך הוא ליווה אותי במהלך מלחמת "צוק איתן" .מהרגע שכוחותינו נכנסו לעזה ואני בהיתי כל לילה במסך המרצד ,לא מסוגלת להירדם ,דואגת בטירוף לחייל הבודד שלנו ,אריאל משוודיה שלחם עם סיירת גבעתי 13 במקומות הכי מסוכנים .חשבתי לעצמי אז :האם זה אפשרי בכלל לנסות לברוח מבשורה? ספר מופת שמלווה אותי גם בקטעי ההליכה בשביל ישראל. השני" :יונה ונער" של מאיר שלו .גם עליו נאמר כבר הכול .מאיר שלו הוא אחד מהסופרים היותר אהובים עלי .אני מתחברת מאד לעושר הלשוני שלו ,לאהבתו את הטבע ,הצמחים ובעה"ח ,להעלאת וחשיפת ההסטורייה של היישוב הישן בארץ בצורה מעוררת הערצה. כך גם בספרו "שניים דובים" ושאר ספריו .כשאני עוברת בחצר דגניה ב' ,בדרכי לבקר את משפחת בתי ב"הרחבה" ,אני מתבוננת באהבה ובעניין בשובך היונים הגדול ,ששוחזר לזכר איש היונים מדגניה ב' ,ונזכרת שוב ושוב בספר. השלישי" :פונטנלה" גם הוא של מאיר שלו .אהבתי אותו מאוד .נשביתי בקסמי העלילה העשירה ,ולאחרונה כשביקרתי במתחם שרונה המשוחזר שבת"א ,נזכרתי שוב בסיפורם המיוחד של הטמפלרים בארץ .גדולתם של סופרים ,וביניהם גם מאיר שלו ,שהם מצליחים לצייר בעיני רוחנו את מה שהם כותבים .לכן אינני אוהבת לראות סרט אחרי שקראתי את הספר עליו נעשה הסרט. הרביעי :של חיים באר "אל מקום שהרוח הולך" הוא מעין סיפור אגדה ,מיסטית ופנטסטית כאחד .מעניין מאד היה לקרוא על נבכי העולם החרדי הכל כך זר ורחוק ממני. לחוות עם האדמו"ר מבני ברק ,גיבור הסיפור ,את הגילויים הרבים שהוא חווה לראשונה בחייו ,בהגיעו לקצה העולם למעלה ,בהרי ההימאלייה שבטיבט .אני אוהבת סיפורים על חלומות שמתגשמים .על תעצומות נפש להן זקוק האדם בחיפושיו אחר הבלתי מושג… כמעט. ואחרון חביב ,סיימתי לקרוא אותו לפני חודשיים" :המקווה האחרון בסיביר" .לא התחברתי לספריו הקודמים של אשכול נבו .אבל בספר הזה הוא עשה עבודה מצויינת ויצר ספור מדהים .הכול יש בו בספר הזה :הווה ועבר ,חילונים ודתים ,מזרחים ואשכנזים, ערבים ויהודים ,קיבוצניקים ועירניקים ,עולים חדשים וצברים מחוספסים ,אהבת ציפורים ואהבת שחמט ,ובעיקר יש פה אהבה אמיתית בין גבר מבוגר עם עבר מסוייט לבין אישה אצילה ועדינת נפש שמגיעה לארץ קשה וחדשה .בנוסף שזורים בספר הומור ומצבים הזויים ואבסורדיים מאין כמוהם .תענוג צרוף. כל הספרים שציינתי שבו את ליבי .הם מלווים אותי במחשבותי ,ברגעים קשים ועצובים וגם בעיתות שמחה ואושר .הם בהחלט ספרים מכוננים עבורי .אשרי ,שהם ידידיי. ולסיום ,אינני יכולה שלא לשתף אתכם בשירו המקסים של רוני סומק ,המשורר האהוב עלי. כל הכבוד לאבא ּכָ ל הַ ּכָ בו ֹד לְ אַ ּבָ א ׁשֶ ֹּלא חָ סַ ְך סֵ פֶ ר ּבְ מַ ְחסו ֹר וְ רָ עָ ב 14 דּותי לָ בּוׁש ּבְ לו ִֹאים ּבְ יַלְ ִ יָׁשַ בְ ִּתי ּבִ ְׂשפַ ת הַ ּׁשּורו ֹת וְ כָ ל הַ ְּׁשָאר ֹלא חָ ׁשּוב ּכְ מו ֹ אַ ּבָ א ָאז וְ סֵ פֶ ר ּבֵ ין אֶ ְצּבְ עו ֹתָ יו ָאמַ ר: ּפ ֹה טָ מּון ּכָ ל הַ ּסֻ ּכָ ר ֶׁשּבָ עו ֹלָ ם "גם רבע זה המון" עפרה שן ,בעקבות שבוע הספר ופינת השבוע במסגרת שבוע הספר הוקדשה פינת השבוע לספרים .והפעם היו בתצוגה גם ספרים וכתבי יד של חברינו. בין שאר המוצגים היה ספרון קטן וצנוע ושמו" :גם רבע זה המון" ,אשר נכתב על פי סיפורים של אודי ארזי ,אותם כתבה מפיו ואיירה רותי לסטר .בספר מספר אודי על קטעים מחייו כילד שונה ,על מאבקו ומאבק משפחתו לגדול כילד רגיל ,הרצון להיות כמו כולם ,ועל תגובות הילדים סביבו ,והכל כתוב ברוח טובה ובהומור דק .הספרון מומלץ לכל אחד מאיתנו ,וכדאי היה שילדינו וילדי הארץ יפגשו ויתחנכו עם סיפורו של אודי. חבל שהוצאה מסחרית של הספר תעלה הון עתק ,ולכן אין כנראה סיכוי שהספר יראה אור מעבר לגבולות המשפחה והקיבוץ .אפשר לקרוא את הספרון בספריה שלנו או אצל המשפחה. נ.ב. ספרי מרים רו ֹת לא הוצגו הפעם .צ'יורה היא סופרת מקצועית .בתצוגה היו ספריהם של חברים מהשורה עם כישרון וצורך לכתוב. נ .ב .נוסף בתערוכת הספרים הנ"ל נלקח מתוך הארון ספר חשוב ונדיר" ,שא רון" ,אוסף שירים ישנים ,בהוצאת משרד הביטחון .הלוקח מתבקש בכל לשון של בקשה ,להחזיר את הספר ליעל קרני או לספריה. רגע של עברית מתי חיים יבין שיהורם גאון? ואם יהורם גאון - אז אריק -אינשטיין! שניהם הדליקו ליאיר -לפיד ובגלל זה המוח של עינת שרוף. הם נתנו לשמעון -פרס, קטפו לליאור -נרקיס, זרקו על גאולה -אבן, הפילו על דפנה -דקל, גנבו לדן -מרגלית, גילו שאבא של משה -קַ ּצָ ב, ושהפנס של גולדה -מֵ איר! הם גידלו בגינה של אביב -גפן, ושם נולד לזהבה -בן, שכתב על סמדר -שיר, בו כתוב שפגע באהוד -ברק. כולם הלכו לתפוס עם ריקי -גל, אשתו של דודו -טסה. וסוף עצוב :אמא של זובין -מתה. העבירה לעלון :יוכי נשר 15 שחיינית העתיד טיולי סוף אביב לפני כשבועיים השתתפה מיה מייזלס בגביע חיפה -תחרות הכנה אחרונה לאליפות ישראל לגילאים צעירים .ואלה הישגיה :מדליית זהב 50פרפר .מדליית ארד 50חופשי .מדליית ארד 100חופשי. מקום שמיני 200חופשי .ושיפור התוצאות האישיות בכל המקצים .כל הכבוד! גאים בך. מנצלים את ימי האביב האחרונים ומזג האוויר הנוח ומטיילים .ביום ב' - 8.6טיול ענף הבגד לנצרת ועמק יזרעאל ,ביום ג' 9.6 טיול עובדי המזון לרמת הגולן .כולם נהנו,או כמו שאמרה לי אחת החברות "היה כיף חיים!". עונג שבת קפה דשא התחיל את פעולתו במתכונת חדשה :משפחות מתנדבות בכל יום שישי שתי משפחות אחרות ,הקפה במרפסתהמועדון ,ויש גם הפתעות :קרטיב, אבטיחים ושירי ארץ ישראל בביצוע ילדים וחברים ובניצוחה של שלומית חפץ והאקורדיון .יופי! מי מפעיל השבוע? מתנדבים נרשמים על לוח המודעות בחדר האוכל. 16 שיר השער תמר דביר העבירה שיר זה לעלון אחרי הפגנות בני העדה האתיופית .והוא עדיין אקטואלי .הוא פורסם לראשונה בארץ כשיר מחאה כושי בראשית שנות ה( 70-לפני היות הפוליטיקלקורקט) .המקור נכתב בארה"ב באנגלית .ומאז חזר ופורסם בארץ בקשר למחאת עדות המזרח ,וחזר והופיע עכשיו .בראשית דרכו אחת הכותרות היתה "כתב שייקספיר אפריקאי" .היום באינטרנט כותרת המשנה היא "מי שכתב את זה הוא ענק!!!"
© Copyright 2024