‫עלון מס' ‪18‬‬
‫שנה ‪78‬‬
‫ב' בתמוז תשע"ה‬
‫‪19.6.2015‬‬
‫שירת האתיופי‬
‫חבר לבן יקר‪ ,‬כמה דברים שאתה צריך לדעת‪:‬‬
‫כשאני נולד ‪ -‬אני שחור‬
‫כשאני גדל ‪ -‬אני שחור‬
‫כשאני הולך בשמש ‪ -‬אני שחור‬
‫כשקר לי ‪ -‬אני שחור‬
‫שכאני מפחד ‪ -‬אני שחור‬
‫כשאני חולה ‪ -‬אני שחור‬
‫כשאני מת ‪ -‬אני שחר‪.‬‬
‫ואתה‪ ,‬חבר לבן‪:‬‬
‫כשאתה נולד ‪ -‬אתה ורוד‬
‫כשאתה גדל ‪ -‬אתה לבן‬
‫כשאתה הולך בשמש ‪ -‬אתה אדום‬
‫כשקר לך ‪ -‬אתה כחול‬
‫כשאתה מפחד ‪ -‬אתה צהוב‬
‫כשאתה מת ‪ -‬אתה אפור…‬
‫ועוד יש לך חוצפה לקרוא לי צבעוני?!‪...‬‬
‫‪ -‬עלון פנימי ‪-‬‬
‫עריכה‪ ,‬הקלדה ועיטור‪ :‬כרמלה‬
‫עיצוב‪ :‬סטודיו "עיצוב‪ .‬קבוצה יוצרת"‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לכלל חברי קיבוץ שער הגולן‪ ,‬שלום‪.‬‬
‫בימים אלה אני מסיימת את תפקידי כרכזת בריאות של הקיבוץ [ועולה למשרה מלאה‬
‫במרכז רפואי "העמק"]‪.‬‬
‫משאירה אחרי מערך בריאות מאורגן ומסודר עם שירות מקצועי ואדיב‪.‬‬
‫מכיוון שעדיין אין לי מחליף או מחליפה‪ ,‬עניינים דחופים יסודרו ע"י אסנת מלחי‬
‫[‪.]052-3864179‬‬
‫נייד הבריאות ‪-‬יהיה סגור ולא זמין עד לבחירת רכז‪/‬ת בריאות חדש‪.‬‬
‫רוצה להודות לכולכם על שנתיים וחצי טובות ומלמדות‪ ,‬בהן נפגשתי עם אנשים רבים‬
‫מהקיבוץ והשתדלתי לעזור לכולם‪.‬‬
‫מאחלת לכולכם הרבה בריאות ואושר‪,‬‬
‫דנה קרנש‬
‫ימי הקבלה של אסנת מלחי‬
‫(במרפאה לשעבר)‬
‫בימים‪ :‬א'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד'‪.‬‬
‫בשעות‪09.00-14.00 :‬‬
‫דנה יקרה‪,‬‬
‫היית מעולה בתפקיד הקשה הזה‪ .‬תמיד קיבלת לשיחה‪ ,‬בקשה‪ ,‬שאלה בסבר פנים יפות‪.‬‬
‫תמיד קשובה ותמיד משתדלת לפתור בעיות "על המקום"‪.‬‬
‫מאד מצטערת שאת עוזבת את התפקיד ומאוד שמחה שאת מתעתדת לעשות יותר זמן את‬
‫מה שאת אוהבת יותר ונראה בעינייך חשוב יותר‪.‬‬
‫מאחלת לך הצלחה רבה ‪ -‬זה מגיע לך וראוי שכך יהיה‪.‬‬
‫נילי ארזי‬
‫‪2‬‬
‫הילחמו ביתושים!‬
‫לחברים שלום‪,‬‬
‫יש באפשרותנו לצמצם ואף למנוע התפרצויות של יתושים בחצר הבית ואף בתוכו‪ .‬הכול‬
‫עניין של איכפתיות ומניעה‪.‬‬
‫כל אחד מתבקש לבדוק היטב במרפסת או בגינה‪ ,‬מקום הקוות של מים ואפילו בכמות‬
‫קטנה‪.‬‬
‫חובה לייבש מקומות אלה מאחר והם מהווים חממה מצויינת לדגירה והתפרצות של‬
‫יתושים ועוד מפגעים‪.‬‬
‫אין פתרון בצ׳יק צ׳אק‪ ,‬יש טיפול מונע‪.‬‬
‫תודה!‬
‫עמי‪ ,‬רכז החצר‬
‫תקשורת עם נהגת בית‬
‫אם נהגת הבית אינה עונה לצלצול הטלפון שלכם ‪ -‬אל תשאירו הודעה! היא כנראה אינה‬
‫יכולה לענות באותו זמן‪.‬‬
‫חכו קצת והתקשרו שנית כדי שתקבלו תשובה‪.‬‬
‫מזל טוב‬
‫לדגנית ויואב ארזי‬
‫לנישואי‬
‫שקד עם ליאור‬
‫ברכות לכל המשפחה‬
‫‪3‬‬
‫הענק המתעורר‬
‫או‪ :‬סאן צ'ו לין וחבריו יוצאים לטייל‬
‫נורית קצירי‪ ,‬אירוח כפרי‬
‫בשנה האחרונה אנחנו מארחים יותר ויותר קבוצות מסין‪.‬‬
‫בחודשים האחרונים‪ ,‬בכל שבוע קבוצה‪-‬שתיים‪ ,‬מיעוטן לנות אצלנו ורובן מגיעות לסיור‬
‫חקלאי‪.‬‬
‫אין ספק וזה מוכח ‪ -‬הסינים "מתים" עלינו‪ ,‬מעריצים את חוכמת היהודים‪" ,‬עפים" על‬
‫הטכנולוגיות המתקדמות שלנו בחקלאות ובכלל ו‪ ..‬לא מחרימים ומגנים אותנו כמו כל‬
‫האחרים‪ .‬ביום עיון מטעם משרד התיירות‪ ,‬שהתקיים לפני שבועיים בת"א על "הענק‬
‫המתעורר (סין) וסגנו (הודו)"‪ ,‬למדנו מה הפוטציאל ומה צריך להכין לקראת‪.‬‬
‫כמה עובדות מענינות שלמדתי שם‪:‬‬
‫‪ .1‬יש בסין מעמד ביניים מתרחב בהתמדה שמונה כיום כ‪ 300-‬מיליון איש‪.‬‬
‫‪ .2‬על פי הערכה מתגוררים בסין מעל מיליון מיליונרים‪.‬‬
‫‪ 80% .3‬מעשירי סין הם מתחת לגיל ‪.45‬‬
‫‪ .4‬מעל ‪ 100‬מיליון תיירים סינים יוצאים מדי שנה לחו"ל‪ ,‬התיירות היוצאת הסינית‬
‫נחשבת כיום לגדולה ומהירת הצמיחה ביותר בעולם‪ .‬בשנת ‪ 2019‬יצאו ‪ 174‬מיליון תיירים‬
‫סינים לחו"ל‪ ,‬רובם מתחת לגיל ‪.40‬‬
‫‪ .5‬היתרון היחסי הישראלי לסינים‪:‬‬
‫א‪ .‬גישה אוהדת מאד לישראל ולעם היהודי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הם מאוד‪ ,‬מאוד‪ ,‬מתעניינים באתרים היסטוריים עולמיים‪ ,‬בתרבות שלנו‪ ,‬בהיסטוריה‬
‫היהודית ארוכת הימים ובחקלאות‪ .‬יש לנו הרבה מה להציע להם‪.‬‬
‫ג‪ .‬אנחנו קרובים ליעדי תיירות אהובים עליהם כמו מצרים ואיטליה‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש מצידם עניין רב וחשיפה גוברת והולכת בתחום העיסקי‪.‬‬
‫התייר הסיני שמבקר בארץ מבקש כמה דברים‪ :‬אינטרנט בחינם‪ ,‬אוכל סיני או דומה לו‬
‫(כגון‪ :‬מרק בבוקר‪ ,‬ירקות ופירות וכמובן אורז)‪ ,‬יכולת מתן שירות בשפה הסינית‪ ,‬טיפול‬
‫נכון בשדה התעופה‪.‬‬
‫חלק מבקשות התייר הסיני אנחנו כבר מקיימים אצלנו והניסיון שצברנו בהחלט מוסיף‪.‬‬
‫עכשיו אנחנו עובדים על פתיחת קורס מזורז ללימוד השפה הסינית‪ ,‬למתעניינים‪ ,‬שיבוצע‬
‫ע"י המכון לידידות סין ‪-‬ישראל‪ ,‬כי השפה היא המכשול הרציני ביותר‪.‬‬
‫שלא כמו ההודים הדוברים אנגלית‪ ,‬הסינים ברובם המכריע ‪ -‬לא‪.‬‬
‫לפני ‪ 4‬חודשים ביקר אצלנו צוות "לרוץ אל המיליון" מסין וצילמו משימות מצחיקות‪,‬‬
‫כגון‪ :‬מי משיג את מי בזריקת כביסה לתאים‪ ,‬מי מגיע קודם אל העגלות ברפת עם מריצה‬
‫עמוסת חציר ועוד‪ .‬הצוות הסיני שמנה כ‪ 12-‬איש‪ ,‬היה צעיר ונמרץ‪ ,‬ולהפתעתנו‪ ,‬חלקם גם‬
‫דיבר אנגלית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫לפני חודשיים‪ ,‬ביקר אצלנו צוות ה"נשיונאל גיאוגרפיק מאגאזין" מסין שמנה מעל ‪15‬‬
‫איש‪ ,‬מצויידים במצלמות סטילס וווידאו‪ ,‬כמוהם עוד לא ראיתי‪ .‬בצוות היו זמר פופ‬
‫מפורסם ושחקן קולנוע‪ .‬המבוגר מבין כולם לא עבר את גיל ‪ .30‬למרות שביקשו שאעשה‬
‫להם סיור חקלאי‪ ,‬לא התענינו כהוא זה בחקלאות‪ .‬מה שעניין אותם זה איפה ייצאו‬
‫הצילומים הכי מגניבים‪ ,‬ואכן יצאו‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬בין קבוצה רגילה של סינים שמגיעים כל שבוע לסיור חקלאי (ונשארים פעורי פה)‬
‫לקבוצה מיוחדת של אנשי תקשורת למיניה‪ ,‬יצא שמנו למרחקים (תודה גדולה לשלמה‬
‫אזרזר שלנו‪ ,‬שמתרוצץ בין כל המחלקות הסיניות של הסוכנים‪ ,‬למשרד התיירות‪ ,‬למשרד‬
‫החקלאות ולעילום ‪ -‬האחראי על התיירות בעמק‪ ,‬שמפנים כולם את הקבוצות המיוחדות‬
‫אלינו)‪.‬‬
‫לפני כשבועיים הגיעו אלינו‪ ,‬לא פחות ולא יותר ‪ -‬שגריר סין בישראל ומזכירו הצעיר‪ ,‬מיי‪.‬‬
‫אנשים מקסימים וסקרנים‪ ,‬שהיו מופתעים מאוד לראות ולשמוע איך אנחנו חיים‪ .‬הסיור‬
‫היה אמור להימשך חצי שעה בדיוק‪ ,‬והם נשארו פה שעתיים‪ .‬שאלו ושאלו ושאלו‪ ,‬קיבלו‬
‫חומר בסינית שאנחנו נותנים לכל קבוצה‪ ,‬ראו סרטון על החקלאות שלנו בסינית‪ ,‬והכי‬
‫אהבו לשמוע שאנחנו גם סוציאליסטים וגם בעלי מניות‪.‬‬
‫השגריר הסיני מכהן בסה"כ ‪ 4‬חודשים בארץ‪ ,‬הבטיח שיחזור שוב‪ .‬אפילו שאל כמה עולה‬
‫חדר לסופ"ש‪ .‬ובסיום הביקור קבע‪" :‬אתם בסה"כ קומוניסטים כמונו‪ ,‬רק… עשירים"‪.‬‬
‫נתבקשנו להודיע‬
‫ברצוננו ליידע את מבקרינו הקבועים והמזדמנים‪ ,‬שמשך הצגת מיקבץ התערוכות הנוכחי‪,‬‬
‫המוצג אצלנו בגלריה לאמנות בית יגאל אלון‪ ,‬גנוסר‪ ,‬הוארך והתערוכות תינעלנה רק ב‬
‫‪.28.6.15‬‬
‫אנחנו מאד ממליצים על מיקבץ התערוכות הנוכחי‪ ,‬שכבר משך אליו קהל רב וקיבל‬
‫תגובות מצוינות‪ .‬אל תחמיצו את התערוכות המוצגות!‪:‬‬
‫אורנה אורן יזרעאלי ‪ -‬סיפור מסגרת‬
‫אמירה זיאן ‪ -‬לדעת ספר‬
‫ליאת לבני ‪ -‬בנבכי הנייר‬
‫שמחים תמיד לארח !‬
‫ומאחלים קיץ מצוין לכולנו !‬
‫נאוה‬
‫‪5‬‬
‫הצצה ביומן באמצע הסיוון‬
‫נילי ארזי‬
‫כמו שכתוב בכותרת‪ ,‬הצצתי ביומן כדי לראות באיזה תחומים עסקנו במפגשי גיל הזהב‪,‬‬
‫באיזה עדיין לא‪ ,‬את מי כדאי להזמין וכו'‪ .‬בהצצה זו התברר לי‪ ,‬שמאז שהתחלנו במפגשים‬
‫עסקנו במגוון לא קטן של תחומים ונושאים‪ .‬מכיוון שדר' אילן בר אמר שבגיל הזהב נעשה‬
‫"מה שבא לנו"‪ ,‬אז "בא לי" להזכיר לכם מקצת מהתחומים‪.‬‬
‫אבל לפני הכל "בא לי" להודות לכמה אנשים‪ ,‬שבלעדיהם "אנא אני באה"?‬
‫תודה לרבקה הלמר‪ ,‬שבאדיקות רבה ובמחויבות ללא תנאי מתייצבת לקראת כל מפגש‬
‫ועוזרת לי בהכנת המועדון והכיבוד ובכלל‪.‬‬
‫תודה ליהודה שריג "המתנדב הידוע" (על משקל "הנדיב הידוע")‪ ,‬שמחשמל את כל מה‬
‫שצריך‪ ,‬כדי ש"העם" יראו את הקולות וישמעו את התמונות‪ .‬יהודה קצת התעייף וביקש‬
‫שאמצא לו מחליף‪ .‬אבל… אין דבר כזה!‬
‫תודה ליעקב שן לרותם ולכרמלה‪ ,‬שמפרסמים ומודיעים בשער על כל מפגש‪.‬‬
‫תודה לצאלה‪ ,‬שכרכזת ועדת תרבות נותנת את ברכתה למפגשים ואת חסותה (הפיננסית)‬
‫לחלקם‪.‬‬
‫תודה לחגית‪ ,‬שבתיאום איתה האגף הקטן "מסתדר" כאילו מעצמו ‪ -‬כיסאות ושולחנות‬
‫זזים ממקום למקום‪ ...‬הקפה והתה כולל המיחם‪...‬‬
‫תודה גדולה לכל האנשים שהתנדבו לבוא ולספר‪ ...‬זה לא מובן מאליו‪.‬‬
‫תודה לאנשים שאיכפת להם ומציעים רעיונות את מי כדאי להזמין למפגשים‪.‬‬
‫ותודה בעיקר‪ ...‬לכל אנשי גיל הזהב (וגם צעירים יותר) שמתעניינים‪ ,‬באים להקשיב‪,‬‬
‫שואלים שאלות ומעירים הערות‪ .‬ובסוף הפגישה עוזרים לחסל בין רגע‪ .‬בלעדיכם ‪ -‬מה‬
‫הטעם בכל זה?!‬
‫והנה רשימה חלקית של התחומים בהם עסקנו‬
‫קיבלנו הצעות כיצד לשמור על הבריאות ואיכות החיים‪ ,‬התרגשנו נוכח חוויות הטיולים‬
‫של ידידינו‪ .‬שמענו חוויות ותובנות של אנשים מתוך עבודתם ועיסוקם המקצועי‪ .‬הרמנו‬
‫גבה כשהתברר לנו שאנשים שלא הכרנו מספיק הם מושכים בעט‪ .‬הקשבנו למוזיקה‬
‫וזימרנו ברוסית וברוסית מעוברתת‪ .‬הערכנו אנשים שבאו לספר על חוויות אישיות‬
‫והתמודדויות‪ .‬מצאנו עניין רב בנושא הקיימות ‪ -‬בפרויקטים למען העמק הירוק שלנו‪,‬‬
‫הארץ ולמען שמירת כדור הארץ בכלל‪ .‬ליווינו חלק מהחגים ב"פרומו'אים"‪ .‬היו לנו כמה‬
‫שעורי ביולוגיה וטעמנו פרשיות הסטוריות‪ .‬וכן‪ ,‬רוחות השינוי הגיעו גם הם אלינו‪.‬‬
‫ומשהו אישי‪ :‬תמיד לפני מפגש יש לי קצת פרפרים בבטן‪ .‬יבואו? לא יבואו? יהיה מעניין?‬
‫הקהל יתעניין? אבל כשהראשונים באים‪ ,‬אני אומרת לעצמי (בלב)‪ :‬זהו‪ ,‬תירגעי יש‬
‫קהל‪ ,‬הכול בסדר‪ ...‬ולא תמיד אני קולעת‪ .‬לפעמים אני חושבת שיבואו רבים‪ ,‬והמעטים‬
‫‪6‬‬
‫שבאים "נבלעים" במרחבי האגף הקטן‪ .‬ולפעמים כשנדמה לי שיבואו מעטים‪ ,‬נעשה צפוף‬
‫במועדון‪ ...‬מה לעשות? אף אחד לא מושלם‪.‬‬
‫ומה הלאה? בפרוש עלינו חופשת הקיץ הארוכה הממשמשת ובאה‪ ,‬נשתדל להמשיך‬
‫ולהיפגש אחת לשבוע‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬בקשה‪ :‬מי שיש לו סיפור מעניין‪ ,‬חוויה שבוערת כאש עצור בעצמותיו ‪ -‬שלא יתבייש‬
‫ויפנה אלי‪ ,‬מבטיחה שנקבל אותו בעניין ובשמחה‪ .‬העיקר שנתראה בטוב ובשמחות‪.‬‬
‫להתראות במפגשים הבאים!‬
‫עמדתי בצומת‪ .‬עברו כ‪ 10-‬מכוניות ואף אחת לא עצרה‪ .‬בייאושי הרב החלטתי ללכת‬
‫הביתה ברגל‪ ,‬הגעתי לצומת של מסדה‪ ,‬ראיתי אוטו כחול של הקיבוץ נוסע לכיוון הבית‪.‬‬
‫לא עבר זמן והאוטו הכחול חזר מהקיבוץ אלי‪ ,‬אותת באורות ונעצר‪.‬‬
‫בתוך האוטו ישבה חנה מוריה שראתה אותי צועדת בחום‪ ,‬חזרה אלי ולקחה אותי הביתה‬
‫בשלום‪ .‬חנה‪ ,‬המון תודות ושיהיו עוד הרבה כמוך‪.‬‬
‫תודה רבה!‬
‫מילכה פיצ'וטו‬
‫מזל טוב‬
‫למרים ובוב סובלמן‬
‫לנישואי‬
‫עוז עם ג'ני‬
‫ברכות לכל המשפחה‬
‫‪7‬‬
‫בת דודה אבודה חתונה בפראג‬
‫ואורחי התיירות שלנו‬
‫מרים סובלמן‬
‫מעשה שהיה כך היה‪.‬‬
‫לפני כ‪ 36-‬שנים מצאנו דודה (אחות של אבא|) בקיבוץ שדות‪-‬ים‪ .‬למעשה‪ ,‬היא מצאה‬
‫אותנו‪.‬‬
‫לימים נודע לנו שבת‪-‬דודה מצ'כיה (בת אחות אחרת) מגיעה לביקור בארץ‪ .‬לקחנו רכב‬
‫גדול‪ ,‬העמסנו את הילדים‪ ,‬נסענו לחיפה‪ ,‬אספנו את הבת‪-‬דודה ונסענו לבקר את הדודה‬
‫בשדות‪-‬ים‪.‬‬
‫לימים‪ ,‬כשיצאנו לטיול במזרח אירופה‪ ,‬ביקשתי מהדודה בשדות‪-‬ים את כתובתה של‬
‫הבת‪-‬דודה בצ'כיה‪ .‬כשנסענו לכיוון טרזיינשטדט‪ ,‬ראינו שלט עם שם העיירה והנהג‬
‫הסכים לקחת אותנו‪ .‬לאכזבתנו התברר שהבת‪-‬דודה לא גרה שם יותר‪ .‬ומאז משום מה‬
‫לא ניסיתי ליצור קשר איתה‪.‬‬
‫לאחרונה עוז‪ ,‬בננו‪ ,‬הודיע לנו שהוא מתכוון להתחתן בפראג‪ ,‬העיר הרומנטית‪ .‬מבחינתי‪,‬‬
‫כילידת צ'כיה‪ ,‬זאת סגירת מעגל‪ .‬מאז הגלגלים בראשי לא הפסיקו לעבוד ‪ -‬לא ייתכן‬
‫שאסע לצ'כיה ולא אפגוש את בת הדודה שלא ראיתי כל כך הרבה שנים‪ .‬תהיתי אם במלון‬
‫יוכלו לעזור לי לאתר אותה בימים הבודדים שהתכוונו לשהות שם‪.‬‬
‫לפני כחודש ישבנו‪ ,‬בוב ואני‪ ,‬בארוחת ערב בחדר האוכל ושמעתי מישהי מהעובדות אומרת‬
‫"הצ'כים הגיעו"‪ .‬מרגע זה אוזניי הפכו לחיישנים‪ .‬שאלתי את אודי ארזי האם הצ'כים‬
‫האלה יהודים‪ ,‬והוא הלך לברר‪ .‬ביציאה מחדר האוכל עצרתי להסתכל על האנשים‪ ,‬אחת‬
‫העובדות שאלה אותי לפשר ההתעכבות שלי‪ .‬סיפרתי לה‪ .‬היא הציעה שאפסיק להתלבט‬
‫ופשוט שאשאל את הנהג‪ .‬פניתי לנהג ושאלתי אותו אם אוכל לאתר מהמלון מישהו בזמן‬
‫קצר כל כך‪ .‬הנהג תרגם למדריכה‪ ,‬והיא שאלה אותי אם הבת‪-‬דודה יהודייה‪ .‬כשעניתי‬
‫בחיוב‪ ,‬היא הובילה אותי בחיבוק לקבוצה של אנשים ליד אחד השולחנות ואמרה לי‪" :‬כל‬
‫האנשים פה יהודים פעילים בקהילה היהודית בצ'כיה"‪ .‬אחת הנשים לקחה ממני את כל‬
‫הפרטים והבטיחה לעזור‪.‬‬
‫מאז מדי יום הייתי שואלת במשרד התיירות אם קיבלתי משהו בפקס או במייל‪ .‬לאחר‬
‫כשבועיים של חיכיון כמעט איבדתי את התקווה שהפקס יגיע בזמן לפני שניסע לחתונה‪.‬‬
‫באחת השבתות נורית קראה לי לתיירות ובישרה שיש פקס בשבילי‪.‬‬
‫חזרתי הביתה עליזה ושמחה ומיד התקשרתי‪ ,‬דיברי עם הבת‪-‬דודה והזמנתי אותה‬
‫לחתונה‪ .‬כמובן שהתקשרתי גם לאחותי‪ ,‬שברצון הצטרפה לנסיעה‪.‬‬
‫ביום המיוחל הגעתי לבית העירייה בפראג והבת דודה כבר חיכתה לנו שם‪ .‬כמובן שהיו‬
‫חיבוקים ונשיקות וגם קצת דמעות‪.‬‬
‫סוף טוב ‪ -‬הכול טוב‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫אורות וצללים‬
‫זאתי מהקלנועית‬
‫העולם בו אנו פועלים‬
‫הכללים וההרגלים‬
‫אצל רם ונאסר ‪ -‬זוללים‪.‬‬
‫אצל פנינה ‪ -‬מתעמלים‪.‬‬
‫אצל אליק ‪ -‬מקבלים שתילים‪.‬‬
‫עם הילה ‪ -‬מחוללים‪.‬‬
‫עם דני וגרלה ‪ -‬מטיילים‪.‬‬
‫עם צאלה ‪ -‬חיי תרבות פעילים‪.‬‬
‫כלבים ‪ -‬בשפע מגדלים‪.‬‬
‫בונוס נאה ‪ -‬מקבלים‪.‬‬
‫לדשא של השכן ‪ -‬פוזלים‪.‬‬
‫במיטה ‪ -‬משתוללים‪.‬‬
‫או ‪ -‬משתדלים‪.‬‬
‫כמה שיכולים‪.‬‬
‫שרב ‪ -‬לא סובלים‪.‬‬
‫הפסקות‪-‬חשמל ‪ -‬מקללים‪.‬‬
‫בבריכה ‪ -‬צוללים‪.‬‬
‫בקפה דשא ‪ -‬מבלים‪.‬‬
‫בחדר‪-‬אוכל ‪ -‬מרכלים‪.‬‬
‫מהנוי היפה תמיד ‪ -‬מתפעלים‪.‬‬
‫"איזה יופי!" ‪ -‬מהללים‪.‬‬
‫(אז למה אנחנו מייללים?!)‬
‫בחר את התשובה הנכונה‬
‫בעיניך‬
‫שער הגולן ‪ -‬קיבוץ מופרט‪.‬‬
‫" " ‪ -‬קיבוץ מופרע‪.‬‬
‫" " ‪ -‬קיבוץ מופרח‪.‬‬
‫" " ‪ -‬קיבוץ מופרך‪.‬‬
‫*‬
‫טועמים פתגמים‬
‫אדם לאדם ‪ -‬זאב‪.‬‬
‫אדם לאדם ‪ -‬חזיר‪.‬‬
‫אדם לאדם ‪ -‬קרצייה‪.‬‬
‫אדם לאדם ‪? -‬‬
‫*‬
‫אם אין אני לי ‪ -‬מי לי?‬
‫ואם אין מי לי ‪-‬‬
‫אז ‪ -‬נילי!‬
‫תמיד נילי !‬
‫תודה נילי!‬
‫אז שתהיו לי בריאים‪.‬‬
‫זאתי מהקלנועית‬
‫רותי אשל‬
‫‪9‬‬
‫הלב‬
‫מתוך‬
‫עפרה שן‪ ,‬לאחר צנתור בבית חולים פורייה ‪13.6.15‬‬
‫לאחרונה שהיתי באופן בלתי צפוי במחלקה הקרדיולוגית בפוריה ועברתי שם צנתור‪.‬‬
‫חזרתי הביתה בשמחה‪" ,‬בריאה ומתוקנת"‪ .‬את חוויותי העליתי על הכתב‪ .‬בהזדמנות זו‬
‫תודה רבה לכל החברות והחברים שדאגו והתעניינו בשלומי‪.‬‬
‫לאט לאט אריג חיי נפרם‪,‬‬
‫הנשימה כבדה‪ ,‬הכוח נעלם‪,‬‬
‫בעולמי הברור והמוסדר‪.‬‬
‫משהו אבד‪ ,‬נפל דבר‪.‬‬
‫מצאתי עצמי במקום זר‪,‬‬
‫סדר דברים אחר‪ ,‬לא מוכר‪.‬‬
‫מחטים בגופי מתחברות אל הדם‪,‬‬
‫חיישנים מדווחים עלי לעולם‪.‬‬
‫אנשים טובים בירוק‪ ,‬מחפשים תשובה‪,‬‬
‫למה חלשה רגלי‪ ,‬ונשימתי אבדה‪.‬‬
‫אני כיצחק‪ ,‬עקודה בין מסכים ומצלמות‪,‬‬
‫ויד מלאך חכמה ובוטחת נכנסת את ליבי לראות‪.‬‬
‫הפתח החסום בעורקי נפתח לרווחה‪,‬‬
‫והדם שוב זורם בתוכי בשמחה‪.‬‬
‫חוטי עולמי חוזרים ומתחברים‪,‬‬
‫אני שוב בבית‪ ,‬בעמק בין הרים‪.‬‬
‫‪ 10‬שנים בלעדיו ‪ /‬תרצה ברגל‬
‫עוזי חיטמן‪ ,‬האחד‪ ,‬היחיד‪,‬‬
‫"אדון עולם" שלך יישאר לי תמיד‬
‫ֵרעַ וידיד‪,‬‬
‫גם אני "פעם בוכה ופעם צוחקת‬
‫מזילה דמעה כשבא הזמן ללכת"‪,‬‬
‫גם אני "את ביתי בניתי כאן‬
‫וכל ידידיי לצדי כל הזמן"‪.‬‬
‫וגם אני בלילה חולמת עוד חלום‪,‬‬
‫מתפללת ומצפה לבוא השלום‪...‬‬
‫‪10‬‬
‫מתיק המכתבים‬
‫ה"מכתב" שלהלן הגיע בדוא"ל לסטודיו בעקבות ניצחון נוסף בקמפיין בחירות בשיתוף‬
‫עם חמי סל מעין‪-‬שמר‪ .‬הפעם ‪ -‬בחירת גדי ירקוני‪ ,‬חבר קיבוץ נירים‪ ,‬לראשות המועצה‬
‫האזורית אשכול‪ .‬קמפיינים קודמים‪ ,‬משותפים עם חמי סל‪ ,‬בהם ניצחנו‪ :‬בחירת זאב‬
‫(ולוול'ה) שור לראשות התנועה הקיבוצית‪ ,‬אייל בצר לראשות מ‪.‬א‪ .‬יזרעאל‪ ,‬איתן ברושי‬
‫לראשות התנועה הקיבוצית‪ ,‬חיים ילין לראשות מ‪.‬א‪ .‬אשכול‪.‬‬
‫לרותם‪ ,‬איה ודורון!‬
‫ללא ספק‪ ,‬נצחונו של גדי הוא גם נצחונכם!!!‬
‫ללא הקו הגרפי‪ ,‬העיצוב‪ ,‬קו המחשבה‪ ,‬הביצוע והמקצועיות שלכם לא היינו מנצחים‪,‬‬
‫וכמובן גדי שלנו‪.‬‬
‫בשמי‪ ,‬בשם רונית וגדי‪ ,‬כל הכבוד ותודה רבה לכם ולכל סטודיו שער הגולן!‬
‫חזק ואמץ ותודה מקרב לב על עוד ניצחון…‬
‫בברכה‪,‬‬
‫חמי סל‬
‫‪11‬‬
‫"פה טמון כל הסוכר שבעולם" ‪ 10 -‬ספרים מכוננים בחיי‬
‫נורית קצירי‬
‫זוכרת את עצמי‪ ,‬בת ‪ 9-10‬לערך‪ ,‬הולכת ברגל לספרייה הציבורית ברמתיים (היום הוד‬
‫השרון) וחושבת בשקיקה על הספרים שאחליף הפעם‪ .‬הספרניות שחיבבו אותי הסכימו‬
‫לי לשאול בכל ביקור שני ספרים‪ .‬ביקרתי בספרייה לפחות פעמיים בשבוע‪ .‬ברגע שיצאתי‬
‫מהספרייה צעדתי לאיטי‪ ,‬כשאני כבר עסוקה בקריאה‪ ,‬ואם הספר לא היה עב כרס‪,‬‬
‫הספקתי לסיים את רובו בדרך הביתה‪ .‬בעיקר אהבתי אז לקרוא ספרי הרפתקאות ומתח‬
‫של קרל מאי‪ ,‬ז'ול וורן‪ ,‬ג'ק לונדון ומוסינזון (חסמבה)‪ ,‬אך גם ספרים עצובים וסוחטי‬
‫דמעות‪ ,‬כגון‪ :‬מחניים‪ ,‬הלב‪ ,‬אן שרלי‪ ,‬אן מאבונלי‪ ,‬ספרי דיקנס ועוד‪ .‬גם ספרים על בעלי‬
‫חיים היו אהובים עלי מאד‪ :‬דוקטור דוליטל‪ ,‬הפנג הלבן והסידרה המרגשת על משפחות‪:‬‬
‫הבונה פקו‪ ,‬הפינגווין גוגו‪ ,‬הזאב לוקי‪ ,‬הדוב ברו והקוף קרא‪.‬‬
‫כשהספר סחף אותי לתוכו‪ ,‬לא יכולתי להפסיק‪ .‬לאחר כיבוי האורות‪ ,‬היה לי פנס קטן‬
‫בעזרתו המשכתי לקרוא מתחת לשמיכה‪ .‬הספרים היו ידידי מאז שאני זוכרת את עצמי‪.‬‬
‫אין ספק שהורי‪ ,‬אוהבי ספר אמיתיים‪ ,‬היו גורם משפיע לבחירת ידידיי אלה‪ .‬כוננית‬
‫הספרים הענקית שהייתה בביתנו והתמלאה כל הזמן‪ ,‬זכורה לי כרהיט הכי משמעותי‬
‫בבית‪.‬‬
‫בגיל מבוגר יותר כבר החלפתי עם הורי רשמים וביקורות על ספרים שונים‪ ,‬שאני קראתי‬
‫מתורגמים והם בשפת המקור (רוסית‪ ,‬צרפתית וגרמנית)‪ ,‬אך בלי קשר לשפה גרמו לכולנו‬
‫עונג רב‪ .‬כששאלו אותי אז‪ ,‬מה ארצה להיות כשאגדל‪ ,‬אמרתי מיד‪ :‬ספרנית או עובדת בגן‬
‫חיות‪.‬‬
‫מעניין איך הטעם הספרותי משתנה עם השנים‪ .‬זה קשור בוודאי להתבגרות נפשית‪,‬‬
‫למקומות אליהם הוליכו אותנו החיים‪ ,‬למקצוע אותו בחרנו (לא‪ ,‬אינני ספרנית‪ ,‬אך כגננת‬
‫ סיפרתי לחניכיי אינספור סיפורים) ולתובנות שבאות בעיקר עם הגיל‪.‬‬‫כל כך הרבה ספרים קראתי במהלך ‪ 70‬שנותיי שקשה לי לזכור את כולם‪ ,‬מה עוד שהזיכרון‬
‫כבר לא מה שהיה פעם‪...‬‬
‫אני רוצה למנות באהבה את עשרת הספרים המכוננים בעשור זה בחיי‪ ,‬שהטביעו בי את‬
‫רישומם ולא עזבו אותי מאז קריאתם‪ .‬בחרתי (בקושי) חמישה ספרי מקור וחמישה ספרים‬
‫מתורגמים‪.‬‬
‫הראשון ברשימה‪" :‬והיום איננו כלה" של הסופר הקירגיזי צ'ינג'יס איימטוב‪ .‬ספר מדהים‬
‫על אנשים פשוטים‪ ,‬עובדי מסילה‪ ,‬שגרים ביישוב קטנטן ושכוח אל‪ ,‬בצומת רכבות‪ ,‬אי‬
‫שם בישימון של ערבות קזחסטן‪ .‬הספר משלב בין סיפור אהבה קורע לב‪ ,‬אגדות עם‬
‫קזחיות וזוועות המשטר הסטליניסטי‪ .‬ברקע‪ :‬רכבות נוסעות ביום ובליל‪ ,‬ממערב למזרח‪,‬‬
‫מצפון לדרום וגם גמלים דו‪-‬דבשתיים המהווים חלק חשוב מהמשפחה‪ .‬בעקבות הספר‬
‫הזה‪ ,‬קראתי עוד שניים מספריו‪ :‬נמר השלג והמטפחת הכחולה‪ ,‬אך אין כלל להשוותם‬
‫למופלאותו של הספר הראשון‪ .‬כשטיילתי לפני כמה שנים בקירגיסטאן‪ ,‬הגובלת בקזחסטן‪,‬‬
‫חפישתי מקומות דומים ליישוב עליו מסופר בספר‪ .‬יישוב דומה שציירתי בדמיוני לא‬
‫מצאתי‪ ,‬אך גמלים דו‪ -‬דבשתיים ראיתי גם ראיתי וגם זה משהו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫השני‪" :‬אבנים מן הנהר" של אורסולה הגי‪ ,‬והוא קשור ל"שריטה" שיש לי כבר כמה‬
‫שנים ללמוד ולקרוא על כל מה שקשור לגרמניה במלחמת העולם השנייה והשואה‪ .‬איו‬
‫ספק‪ ,‬ש"השריטה" העמיקה בעקבות מפגשי המרובים עם קבוצות גרמניות המתארחות‬
‫אצלנו‪ .‬לרובן אני עושה בגרמנית סיור בקיבוץ ומספרת בגילוי לב ובכאב על גורל משפחות‬
‫הוריי בזמן השואה‪ .‬חברתי‪ ,‬נורית‪ ,‬שגם לה יש "שריטה" כזו‪ ,‬הביאה לי את הספר‪ ,‬ומאז‬
‫הוא אינו מניח לי ומלווה אותי לעיתים קרובות במחשבותיי‪ .‬הספר מספר על גמדה בשם‬
‫טרודי‪ ,‬שחיה עם אביה בכפר קטן בגרמניה עוד לפני מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ובהמשך‪-‬‬
‫במהלך המלחמה ואחריה‪ .‬סיפור נפלא על גדולת הנפש של אישה נמוכת קומה עם לב‬
‫ענק‪ ,‬הנאבקת בנחישות ובאומץ לב כנגד דעות קדומות והמשטר הנאצי‪ .‬למרות היותה‬
‫נתונה בסכנת חיים‪ ,‬מעצם היותה בעלת מום‪ ,‬היא מסתירה יהודים בביתה וממשיכה‬
‫לשמור על צלם אנוש בימים האפלים ביותר בהסטוריה של עמה‪ .‬מבחינתי‪ ,‬טרודי היא‬
‫אחת מגיבורות העל שלי‪.‬‬
‫השלישי‪" :‬פרש הברונזה" של פאולינה סימונס‪ .‬קראתיו הרבה לפני שעמד בראש רשימת‬
‫רבי המכר ולא הפסקתי לבכות‪ .‬מעולם לא ידעתי לפני כן מה עבר על תושבי לנינגרד בזמן‬
‫המצור‪ .‬סיפור האהבה הבלתי נתפס של טטיאנה ואלכסנדר‪ ,‬האסונות והקשיים שהם‬
‫עוברים בתקופת המלחמה והיכולת שלהם לדבוק אחד בשני למרות הכול‪ ,‬מדהים‪ .‬קראתי‬
‫גם את שני ספרי ההמשך והם לא משתווים בעוצמתם לספר הראשון בטרילוגיה‪ .‬ערך‬
‫מוסף לקריאת הטרילוגייה הייתה היכולת להשוות רשמים וחוויות עם בתי ועם נכדתי‪,‬‬
‫ממש כפי שעשיתי פעם עם הוריי‪.‬‬
‫הרביעי‪" :‬אפריל השבור" של הסופר האלבני איסמעיל קאדרה‪ .‬המלצה על הספר שמעתי‬
‫מפי מאיר שלו‪ ,‬שבא לספר על "שתיים דובים" במפגש סופרים שנערך בספרייה הכי‬
‫יפה בארץ‪ ,‬במכללת כינרת‪ .‬חיפשתי ומצאתי את הספר באותה ספרייה‪ .‬זהו ספר קטן‬
‫עם סיפור מיוחד‪ ,‬מרתק בשונותו‪ .‬הסוף הטראגי בעצם ידוע מראש‪ .‬חוקי נקמת הדם‬
‫האכזריים‪ ,‬במדינה המוסלמית אלבניה‪ ,‬רודפים את גיבור הספר‪ ,‬תושב ההרים‪ ,‬גם בעת‬
‫החדשה‪ ,‬כשלא כולם חושבים שיש להמשיך ולשמור על המסורת הפרימיטיבית הזו‪ .‬חוסר‬
‫יכולת הגיבור הצעיר להימלט מגורלו הופכים את הקריאה למהפנטת‪.‬‬
‫החמישי‪" :‬החיוך האטרוסקי"‪ ,‬סיפור נוגע ללב של הסופר הספרדי חוסה לואיז סמרו‪.‬‬
‫הספר עוסק בחודשים האחרונים בחיי כפרי זקן מדרום איטליה‪ .‬הזקן הזועף‪ ,‬נאלץ בשל‬
‫מצבו הבריאותי לעבור ולחיות עם בנו‪ ,‬כלתו ונכדו בעיר מילאנו‪ ,‬כמובן למגינת ליבו‪.‬‬
‫למרות הסבל שהוא חווה במעבר מחיי הכפר השלווים לחיי העיר הסואנים‪ ,‬הוא מוצא‬
‫גם שתי אהבות‪ :‬אהבת אישה ואהבת סב לנכדו‪ .‬לאורך כל הספר משוך חוט של חמלה‬
‫וחן‪ ,‬של הומור ואהבת אדם‪ .‬פנינה אמיתית‪ ,‬שמזכירה לי שלעולם לא מאוחר מדי וגם ‪-‬‬
‫כשהסוף קרוב‪ ,‬יש דרכים שונות להתמודד איתו‪.‬‬
‫ומכאן לחמשת הספרים המכוננים של ספרות המקור הנהדרת שנתברכנו בה‪.‬‬
‫הראשון‪" :‬אישה בורחת מבשורה" של דוד גרוסמן המוכשר‪ .‬כל מילה על הספר מיותרת‪,‬‬
‫הכול כבר נאמר ונכתב‪ .‬קראתיו לפני כמה שנים‪ ,‬אך הוא ליווה אותי במהלך מלחמת "צוק‬
‫איתן"‪ .‬מהרגע שכוחותינו נכנסו לעזה ואני בהיתי כל לילה במסך המרצד‪ ,‬לא מסוגלת‬
‫להירדם‪ ,‬דואגת בטירוף לחייל הבודד שלנו‪ ,‬אריאל משוודיה שלחם עם סיירת גבעתי‬
‫‪13‬‬
‫במקומות הכי מסוכנים‪ .‬חשבתי לעצמי אז‪ :‬האם זה אפשרי בכלל לנסות לברוח מבשורה?‬
‫ספר מופת שמלווה אותי גם בקטעי ההליכה בשביל ישראל‪.‬‬
‫השני‪" :‬יונה ונער" של מאיר שלו‪ .‬גם עליו נאמר כבר הכול‪ .‬מאיר שלו הוא אחד מהסופרים‬
‫היותר אהובים עלי‪ .‬אני מתחברת מאד לעושר הלשוני שלו‪ ,‬לאהבתו את הטבע‪ ,‬הצמחים‬
‫ובעה"ח‪ ,‬להעלאת וחשיפת ההסטורייה של היישוב הישן בארץ בצורה מעוררת הערצה‪.‬‬
‫כך גם בספרו "שניים דובים" ושאר ספריו‪ .‬כשאני עוברת בחצר דגניה ב'‪ ,‬בדרכי לבקר‬
‫את משפחת בתי ב"הרחבה"‪ ,‬אני מתבוננת באהבה ובעניין בשובך היונים הגדול‪ ,‬ששוחזר‬
‫לזכר איש היונים מדגניה ב'‪ ,‬ונזכרת שוב ושוב בספר‪.‬‬
‫השלישי‪" :‬פונטנלה" גם הוא של מאיר שלו‪ .‬אהבתי אותו מאוד‪ .‬נשביתי בקסמי העלילה‬
‫העשירה‪ ,‬ולאחרונה כשביקרתי במתחם שרונה המשוחזר שבת"א‪ ,‬נזכרתי שוב בסיפורם‬
‫המיוחד של הטמפלרים בארץ‪ .‬גדולתם של סופרים‪ ,‬וביניהם גם מאיר שלו‪ ,‬שהם מצליחים‬
‫לצייר בעיני רוחנו את מה שהם כותבים‪ .‬לכן אינני אוהבת לראות סרט אחרי שקראתי את‬
‫הספר עליו נעשה הסרט‪.‬‬
‫הרביעי‪ :‬של חיים באר "אל מקום שהרוח הולך" הוא מעין סיפור אגדה‪ ,‬מיסטית‬
‫ופנטסטית כאחד‪ .‬מעניין מאד היה לקרוא על נבכי העולם החרדי הכל כך זר ורחוק ממני‪.‬‬
‫לחוות עם האדמו"ר מבני ברק‪ ,‬גיבור הסיפור‪ ,‬את הגילויים הרבים שהוא חווה לראשונה‬
‫בחייו‪ ,‬בהגיעו לקצה העולם למעלה‪ ,‬בהרי ההימאלייה שבטיבט‪ .‬אני אוהבת סיפורים על‬
‫חלומות שמתגשמים‪ .‬על תעצומות נפש להן זקוק האדם בחיפושיו אחר הבלתי מושג…‬
‫כמעט‪.‬‬
‫ואחרון חביב‪ ,‬סיימתי לקרוא אותו לפני חודשיים‪" :‬המקווה האחרון בסיביר"‪ .‬לא‬
‫התחברתי לספריו הקודמים של אשכול נבו‪ .‬אבל בספר הזה הוא עשה עבודה מצויינת ויצר‬
‫ספור מדהים‪ .‬הכול יש בו בספר הזה‪ :‬הווה ועבר‪ ,‬חילונים ודתים‪ ,‬מזרחים ואשכנזים‪,‬‬
‫ערבים ויהודים‪ ,‬קיבוצניקים ועירניקים‪ ,‬עולים חדשים וצברים מחוספסים‪ ,‬אהבת‬
‫ציפורים ואהבת שחמט‪ ,‬ובעיקר יש פה אהבה אמיתית בין גבר מבוגר עם עבר מסוייט לבין‬
‫אישה אצילה ועדינת נפש שמגיעה לארץ קשה וחדשה‪ .‬בנוסף שזורים בספר הומור ומצבים‬
‫הזויים ואבסורדיים מאין כמוהם‪ .‬תענוג צרוף‪.‬‬
‫כל הספרים שציינתי שבו את ליבי‪ .‬הם מלווים אותי במחשבותי‪ ,‬ברגעים קשים ועצובים‬
‫וגם בעיתות שמחה ואושר‪ .‬הם בהחלט ספרים מכוננים עבורי‪ .‬אשרי‪ ,‬שהם ידידיי‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬אינני יכולה שלא לשתף אתכם בשירו המקסים של רוני סומק‪ ,‬המשורר האהוב‬
‫עלי‪.‬‬
‫כל הכבוד לאבא‬
‫ּכָ ל הַ ּכָ בו ֹד לְ אַ ּבָ א‬
‫ׁשֶ ֹּלא חָ סַ ְך סֵ פֶ ר‬
‫ּבְ מַ ְחסו ֹר וְ רָ עָ ב‬
‫‪14‬‬
‫דּותי‬
‫לָ בּוׁש ּבְ לו ִֹאים ּבְ יַלְ ִ‬
‫יָׁשַ בְ ִּתי ּבִ ְׂשפַ ת הַ ּׁשּורו ֹת‬
‫וְ כָ ל הַ ְּׁשָאר ֹלא חָ ׁשּוב‬
‫ּכְ מו ֹ אַ ּבָ א ָאז וְ סֵ פֶ ר ּבֵ ין אֶ ְצּבְ עו ֹתָ יו‬
‫ָאמַ ר‪:‬‬
‫ּפ ֹה טָ מּון ּכָ ל הַ ּסֻ ּכָ ר ֶׁשּבָ עו ֹלָ ם‬
‫"גם רבע זה המון"‬
‫עפרה שן‪ ,‬בעקבות שבוע הספר ופינת השבוע‬
‫במסגרת שבוע הספר הוקדשה פינת השבוע לספרים‪ .‬והפעם היו בתצוגה גם ספרים וכתבי‬
‫יד של חברינו‪.‬‬
‫בין שאר המוצגים היה ספרון קטן וצנוע ושמו‪" :‬גם רבע זה המון"‪ ,‬אשר נכתב על פי‬
‫סיפורים של אודי ארזי‪ ,‬אותם כתבה מפיו ואיירה רותי לסטר‪ .‬בספר מספר אודי על‬
‫קטעים מחייו כילד שונה‪ ,‬על מאבקו ומאבק משפחתו לגדול כילד רגיל‪ ,‬הרצון להיות כמו‬
‫כולם‪ ,‬ועל תגובות הילדים סביבו‪ ,‬והכל כתוב ברוח טובה ובהומור דק‪ .‬הספרון מומלץ לכל‬
‫אחד מאיתנו‪ ,‬וכדאי היה שילדינו וילדי הארץ יפגשו ויתחנכו עם סיפורו של אודי‪.‬‬
‫חבל שהוצאה מסחרית של הספר תעלה הון עתק‪ ,‬ולכן אין כנראה סיכוי שהספר יראה‬
‫אור מעבר לגבולות המשפחה והקיבוץ‪ .‬אפשר לקרוא את הספרון בספריה שלנו או אצל‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫נ‪.‬ב‪.‬‬
‫ספרי מרים רו ֹת לא הוצגו הפעם‪ .‬צ'יורה היא סופרת מקצועית‪ .‬בתצוגה היו ספריהם של‬
‫חברים מהשורה עם כישרון וצורך לכתוב‪.‬‬
‫נ‪ .‬ב‪ .‬נוסף‬
‫בתערוכת הספרים הנ"ל נלקח מתוך הארון ספר חשוב ונדיר‪" ,‬שא רון"‪ ,‬אוסף שירים‬
‫ישנים‪ ,‬בהוצאת משרד הביטחון‪ .‬הלוקח מתבקש בכל לשון של בקשה‪ ,‬להחזיר את הספר‬
‫ליעל קרני או לספריה‪.‬‬
‫רגע של עברית‬
‫מתי חיים יבין שיהורם גאון?‬
‫ואם יהורם גאון ‪-‬‬
‫אז אריק ‪ -‬אינשטיין!‬
‫שניהם הדליקו ליאיר ‪ -‬לפיד‬
‫ובגלל זה המוח של עינת שרוף‪.‬‬
‫הם נתנו לשמעון ‪ -‬פרס‪,‬‬
‫קטפו לליאור ‪ -‬נרקיס‪,‬‬
‫זרקו על גאולה ‪ -‬אבן‪,‬‬
‫הפילו על דפנה ‪ -‬דקל‪,‬‬
‫גנבו לדן ‪ -‬מרגלית‪,‬‬
‫גילו שאבא של משה ‪ -‬קַ ּצָ ב‪,‬‬
‫ושהפנס של גולדה ‪ -‬מֵ איר!‬
‫הם גידלו בגינה של אביב ‪ -‬גפן‪,‬‬
‫ושם נולד לזהבה ‪ -‬בן‪,‬‬
‫שכתב על סמדר ‪ -‬שיר‪,‬‬
‫בו כתוב שפגע באהוד ‪ -‬ברק‪.‬‬
‫כולם הלכו לתפוס עם ריקי ‪ -‬גל‪,‬‬
‫אשתו של דודו ‪ -‬טסה‪.‬‬
‫וסוף עצוב‪ :‬אמא של זובין ‪ -‬מתה‪.‬‬
‫העבירה לעלון‪ :‬יוכי נשר‬
‫‪15‬‬
‫שחיינית העתיד‬
‫טיולי סוף אביב‬
‫לפני כשבועיים השתתפה מיה מייזלס‬
‫בגביע חיפה ‪ -‬תחרות הכנה אחרונה‬
‫לאליפות ישראל לגילאים צעירים‪ .‬ואלה‬
‫הישגיה‪ :‬מדליית זהב ‪ 50‬פרפר‪ .‬מדליית‬
‫ארד ‪ 50‬חופשי‪ .‬מדליית ארד ‪ 100‬חופשי‪.‬‬
‫מקום שמיני ‪ 200‬חופשי‪ .‬ושיפור התוצאות‬
‫האישיות בכל המקצים‪ .‬כל הכבוד! גאים‬
‫בך‪.‬‬
‫מנצלים את ימי האביב האחרונים ומזג‬
‫האוויר הנוח ומטיילים‪ .‬ביום ב' ‪ - 8.6‬טיול‬
‫ענף הבגד לנצרת ועמק יזרעאל‪ ,‬ביום ג' ‪9.6‬‬
‫ טיול עובדי המזון לרמת הגולן‪ .‬כולם נהנו‪,‬‬‫או כמו שאמרה לי אחת החברות "היה כיף‬
‫חיים!"‪.‬‬
‫עונג שבת‬
‫קפה דשא התחיל את פעולתו במתכונת‬
‫חדשה‪ :‬משפחות מתנדבות בכל יום שישי‬
‫ שתי משפחות אחרות‪ ,‬הקפה במרפסת‬‫המועדון‪ ,‬ויש גם הפתעות‪ :‬קרטיב‪,‬‬
‫אבטיחים ושירי ארץ ישראל בביצוע‬
‫ילדים וחברים ובניצוחה של שלומית‬
‫חפץ והאקורדיון‪ .‬יופי! מי מפעיל השבוע?‬
‫מתנדבים נרשמים על לוח המודעות בחדר‬
‫האוכל‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫שיר השער‬
‫תמר דביר העבירה שיר זה לעלון אחרי‬
‫הפגנות בני העדה האתיופית‪ .‬והוא עדיין‬
‫אקטואלי‪ .‬הוא פורסם לראשונה בארץ‬
‫כשיר מחאה כושי בראשית שנות ה‪( 70-‬לפני‬
‫היות הפוליטיקלקורקט)‪ .‬המקור נכתב‬
‫בארה"ב באנגלית‪ .‬ומאז חזר ופורסם בארץ‬
‫בקשר למחאת עדות המזרח‪ ,‬וחזר והופיע‬
‫עכשיו‪ .‬בראשית דרכו אחת הכותרות‬
‫היתה "כתב שייקספיר אפריקאי"‪ .‬היום‬
‫באינטרנט כותרת המשנה היא "מי שכתב‬
‫את זה הוא ענק!!!"‬