הורדת הקובץ
בס"ד מסכת מכות – פרק שלישי – דף מס' 01 דף כ ע"ב – כא ע"א – מקיף וניקף ,סיום הסוגיא שלום וברכה. מקורות ללימוד: נא להשלים את הסוגיא – עד המשנה (כא ע"א). א" .תני תנא קמיה דרב חסדא – "...גדר "מסייע". עיין בקושיית הריטב"א מהסוגיא בביצה כב ובתירוציו .הסבר אותם! עיין גם בהסבר החזון איש. עיין ברש"י בביצה (שם) – כיצד פותר רש"י את קושיית הריטב"א? חידושי הריטב"א מסכת מכות דף כ עמוד ב במסייע ודברי הכל .פירש"י ז"ל שמזמין לו השערות ,ואיכא דקשיא ליה הא דאמרינן במס' יום טוב (ביצה כ"ב א') לענין מיכחל כותי לישראל ביום טוב וישראל עמיץ ופתח דמסייע אין בו ממש ,ולא קשיא ,שאין כל המסייעין שוין דמסייע דהתם אין בו ממש שדרך העין למעמץ ומפתח קצת אבל הכא סיוע גדול הוא כשמזמין לו עצמו בשערו ,וכש"כ לפירוש רבינו מאיר ז"ל שכתבנו לעיל דבלאו מסייע יש בו לאו ולא בענין סיוע אלא כדי שיהא בו מעשה ללקות עליו ,דבמעשה כל דהוא סגי להא ,כדאמרינן בעלמא עקימת פיו או עקימת קומה הוי מעשה ,וכן פירש הוא ז"ל. תלמוד בבלי מסכת ביצה דף כב עמוד א אמימר שרי למכחל עינא מנכרי בשבתא .איכא דאמרי :אמימר גופיה כחל עינא מנכרי בשבתא .אמר ליה רב אשי לאמימר, מאי דעתיך -דאמר עולא בריה דרב עילאי :כל צרכי חולה עושין על ידי נכרי בשבת ,ואמר רב המנונא :כל דבר שאין בו סכנה -אומר לנכרי ועושה .הני מילי -היכא דלא מסייע בהדיה ,אבל מר -קא מסייע בהדיה ,דקא עמיץ ופתח! -אמר ליה: איכא רב זביד דקאי כותך ,ושניי ליה :מסייע אין בו ממש. רש"י מסכת ביצה דף כב עמוד א מסייע אין בו ממש -מי שאינו עושה מלאכה ממש ,אלא מסייע מעט כי האי ,ובלאו הוא מתעבדא -אין בו ממש והכי אמר במסכת שבת חזון איש – חו"מ – ליקוטי מכות סימן כג ב .המקיף את הקטן: עיין ברי"ף לגבי מחלוקת רב הונא ורב אדא בר אהבה. מה דין אישה? כיצד מתפרשת קללת רב אדא בר אהבה לפי"ז? שולחן ערוך יורה דעה הלכות גילוח סימן קפא סעיף ו ט] <ב> אשה אינה במצות הקפה ,י] וי"א שאף על פי שמותרת להקיף פאת ראשה ,אסורה להקיף פאת ראש האיש ואפילו הוא קטן. עיין בדברי הגרע"א .שים לב לעקרון היוצא מדבריו. רבי עקיבא איגר יורה דעה סימן קפא סעיף ו אסורה להקיף פאת ראש האיש .לענ"ד דזהו לכאורה לכ"ע יהיה אסור משום לפני עור דמכשלת להא שניקף .ואף היכא דהו"מ לגלח בעצמו מ"מ הוי איסור דרבנן כמ"ש תוס' ריש שבת .ואולי י"ל דבזה ליכא איסור מדין מצוה להפרישו דאדרבה במה שהיא מגלחת אותו בזה מפרישתו דאם לא היתה מגלחת אותו היה מגלח בעצמו והיה עובר בב' לאוין דניקף ומקיף וע"י שהיא מגלחת מפרישתו מלאו דמקיף. ג .פאת זקנו = סוף זקנו? חידושי הריטב"א מסכת מכות דף כ עמוד ב תנו רבנן פאת זקנו סוף זקנו ואיזו סוף זקנו שבולת זקנו .הפירוש הנכון דמפרש והדר מפרש כי הכתוב קורא פאת זקנו לסוף זקנו מקום שמתחברים הפנים והזקן עם הראש בין מימין בין משמאל ,וסוף זקן זה יש בו כמין שיטה שדומה לשבולת וראוי לשלא לגלחו בתער ולהניחו כמי שמניחין בשדה פאה של שבלים ,ורש"י ז"ל פירש גם כן כי כל פאה ופאה נקראת שבולת ומפני השער הבולט שם או מפני שיש שם קצת בליטת בשר ,אבל ר"ח ז"ל ואחרים עמו פירשו כי המונטו"ן בלבד קורא שבולת זקן ,והא מפרש פאת זקנו הוא סוף זקנו והוא גם כן שבולת הזקן שבמונטו"ן שאף הוא פאת הזקן. ד .שריטה וגדידה: עיין בריטב"א .הסבר את הקושיא מסנהדרין סח ,ואת שני התירוצים עליה. חידושי הריטב"א מסכת מכות דף כא עמוד א תנו רבנן ושרט וכו' קסבר ר' יוסי שריטה וגדידה אחת היא .פירוש ששתיהן בין ביד בין בכלי וכיון דגבי גדידה כתיב למת הוא הדין לשריטה ואייתר לנפש דכתיב בשריטה לחייב על כל נפש ,ומדלא יהיב תלמודא שיעורא לשריטה ש"מ שהיא בכל שהוא ,ומיהו דוקא שריטה אסורה אבל להכות בידו על ראשו אין איסור כלל ,והיינו דאמרינן (סנהדרין ס"ח א') על ר' עקיבא שהיה מכה בידו על ראשו עד שדמו מגיע לארץ על ר' אליעזר רבו מטעמא דאמרן שאין איסור אלא בשריטה ביד או בכלי ,ואין אנו צריכין למה שכתבו בתוס' דהתם על תורה ומצות הוא דקא עביד ורחמנא אמר למת ,והוא דוחק כי הדבר ברור בעצמו ,וכן כתב רבינו הרמב"ן ז"ל בספר תורת האדם. מה לומדת הגמ' ביבמות יד מ"לא תתגודדו"? מה הקשר לאיסור גדידה על המת? דברים פרק יד א־ת ִׂ֧שימּו ָּק ְר ָּ ָ֛חה ֵ ֵּ֥בין עֵ ינֵיכָ֖ם לָּ ֵ ַֽמת: (א) בָּ נִ֣ים אַ ֶּ֔תם ַ ַֽליקֹ וָּ ָ֖ק אֱ ֹלהֵ יכֶ֑ם ִ֣ל ֹא ת ְת ַֽ ֹג ְד ֗דּו ו ְַֽל ֹ ָּ ל־פנֵ ֵּ֥י הָּ אֲ ָּד ָּ ַֽמה :ס ּובָך בָּ ַ ִ֣חר יְקֹ ֗ ָּוק ַֽל ְהיֵּ֥ ֹות לֹו ְל ַ ִ֣עם ְסגֻלֶָּּ֔ ה מכֹל ָּ ַֽהעַ ֶּ֔מים אֲ ָ֖שר עַ ְ ֹלהיָך ְ (ב) ִ֣כי ַ ַ֤עם ָּקדֹוש אַ ֶּ֔ ָּתה לַ יקֹ וָּ ָ֖ק אֱ ֶ֑ תלמוד בבלי מסכת יבמות דף יד עמוד א קרינן כאן :לא תתגודדו ,לא תעשו אגודות אגודות! רש"ר הירש דברים פרק יד נזכור שכל ההלכות של הפרק הקודם דנות בסכנה הנשקפת מהשפעתם המכרעת של אישים יחידים על החוגים הקרובים להם; נזכור שאיסור גדידה ושריטה לנפש בא לשלול את ההערכה המוגזמת של אישים יחידים; ונזכור ,בסופו של דבר ,שה"אגודות אגודות" ,שהפירוש השני של "לא תתגדדו" בא להזהיר מפניהן ,נוצרות בדרך כלל על ידי כך ששני אישים חלוקים זה עם זה וחלקים שונים של הציבור הולכים אחרי האחד או אחרי השני; וכך יובן שיש קשר פנימי עמוק בין שני האיסורים הנלמדים כאחד מלשון "לא תתגדדו". בהצלחה רבה ,דודי בגנו
© Copyright 2024