הורדת הקובץ

‫בס"ד‬
‫מסכת מכות – פרק שלישי – דף מס' ‪01‬‬
‫דף כ ע"ב – כא ע"א – מקיף וניקף‪ ,‬סיום הסוגיא‬
‫שלום וברכה‪.‬‬
‫מקורות ללימוד‪:‬‬
‫נא להשלים את הסוגיא – עד המשנה (כא ע"א)‪.‬‬
‫א‪" .‬תני תנא קמיה דרב חסדא‪ – "...‬גדר "מסייע"‪.‬‬
‫‪ ‬עיין בקושיית הריטב"א מהסוגיא בביצה כב ובתירוציו‪ .‬הסבר אותם! עיין גם בהסבר החזון איש‪.‬‬
‫‪ ‬עיין ברש"י בביצה (שם) – כיצד פותר רש"י את קושיית הריטב"א?‬
‫חידושי הריטב"א מסכת מכות דף כ עמוד ב‬
‫במסייע ודברי הכל‪ .‬פירש"י ז"ל שמזמין לו השערות‪ ,‬ואיכא דקשיא ליה הא דאמרינן במס' יום טוב (ביצה כ"ב א') לענין מיכחל כותי‬
‫לישראל ביום טוב וישראל עמיץ ופתח דמסייע אין בו ממש‪ ,‬ולא קשיא‪ ,‬שאין כל המסייעין שוין דמסייע דהתם אין בו ממש שדרך העין‬
‫למעמץ ומפתח קצת אבל הכא סיוע גדול הוא כשמזמין לו עצמו בשערו‪ ,‬וכש"כ לפירוש רבינו מאיר ז"ל שכתבנו לעיל דבלאו מסייע‬
‫יש בו לאו ולא בענין סיוע אלא כדי שיהא בו מעשה ללקות עליו‪ ,‬דבמעשה כל דהוא סגי להא‪ ,‬כדאמרינן בעלמא עקימת פיו או עקימת‬
‫קומה הוי מעשה‪ ,‬וכן פירש הוא ז"ל‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ביצה דף כב עמוד א‬
‫אמימר שרי למכחל עינא מנכרי בשבתא‪ .‬איכא דאמרי‪ :‬אמימר גופיה כחל עינא מנכרי בשבתא‪ .‬אמר ליה רב אשי לאמימר‪,‬‬
‫מאי דעתיך ‪ -‬דאמר עולא בריה דרב עילאי‪ :‬כל צרכי חולה עושין על ידי נכרי בשבת‪ ,‬ואמר רב המנונא‪ :‬כל דבר שאין בו‬
‫סכנה ‪ -‬אומר לנכרי ועושה‪ .‬הני מילי ‪ -‬היכא דלא מסייע בהדיה‪ ,‬אבל מר ‪ -‬קא מסייע בהדיה‪ ,‬דקא עמיץ ופתח! ‪ -‬אמר ליה‪:‬‬
‫איכא רב זביד דקאי כותך‪ ,‬ושניי ליה‪ :‬מסייע אין בו ממש‪.‬‬
‫רש"י מסכת ביצה דף כב עמוד א‬
‫מסייע אין בו ממש ‪ -‬מי שאינו עושה מלאכה ממש‪ ,‬אלא מסייע מעט כי האי‪ ,‬ובלאו הוא מתעבדא ‪ -‬אין בו ממש והכי אמר במסכת שבת‬
‫חזון איש – חו"מ – ליקוטי מכות סימן כג‬
‫ב‪ .‬המקיף את הקטן‪:‬‬
‫‪ ‬עיין ברי"ף לגבי מחלוקת רב הונא ורב אדא בר אהבה‪.‬‬
‫‪ ‬מה דין אישה?‬
‫‪ ‬כיצד מתפרשת קללת רב אדא בר אהבה לפי"ז?‬
‫שולחן ערוך יורה דעה הלכות גילוח סימן קפא סעיף ו‬
‫ט] <ב> אשה אינה במצות הקפה‪ ,‬י] וי"א שאף על פי שמותרת להקיף פאת ראשה‪ ,‬אסורה להקיף פאת ראש האיש ואפילו הוא‬
‫קטן‪.‬‬
‫‪ ‬עיין בדברי הגרע"א‪ .‬שים לב לעקרון היוצא מדבריו‪.‬‬
‫רבי עקיבא איגר יורה דעה סימן קפא סעיף ו‬
‫אסורה להקיף פאת ראש האיש‪ .‬לענ"ד דזהו לכאורה לכ"ע יהיה אסור משום לפני עור דמכשלת להא שניקף‪ .‬ואף היכא‬
‫דהו"מ לגלח בעצמו מ"מ הוי איסור דרבנן כמ"ש תוס' ריש שבת‪ .‬ואולי י"ל דבזה ליכא איסור מדין מצוה להפרישו דאדרבה‬
‫במה שהיא מגלחת אותו בזה מפרישתו דאם לא היתה מגלחת אותו היה מגלח בעצמו והיה עובר בב' לאוין דניקף ומקיף‬
‫וע"י שהיא מגלחת מפרישתו מלאו דמקיף‪.‬‬
‫ג‪ .‬פאת זקנו = סוף זקנו?‬
‫חידושי הריטב"א מסכת מכות דף כ עמוד ב‬
‫תנו רבנן פאת זקנו סוף זקנו ואיזו סוף זקנו שבולת זקנו‪ .‬הפירוש הנכון דמפרש והדר מפרש כי הכתוב קורא פאת זקנו לסוף זקנו‬
‫מקום שמתחברים הפנים והזקן עם הראש בין מימין בין משמאל‪ ,‬וסוף זקן זה יש בו כמין שיטה שדומה לשבולת וראוי לשלא לגלחו‬
‫בתער ולהניחו כמי שמניחין בשדה פאה של שבלים‪ ,‬ורש"י ז"ל פירש גם כן כי כל פאה ופאה נקראת שבולת ומפני השער הבולט שם‬
‫או מפני שיש שם קצת בליטת בשר‪ ,‬אבל ר"ח ז"ל ואחרים עמו פירשו כי המונטו"ן בלבד קורא שבולת זקן‪ ,‬והא מפרש פאת זקנו הוא‬
‫סוף זקנו והוא גם כן שבולת הזקן שבמונטו"ן שאף הוא פאת הזקן‪.‬‬
‫ד‪ .‬שריטה וגדידה‪:‬‬
‫‪ ‬עיין בריטב"א‪ .‬הסבר את הקושיא מסנהדרין סח‪ ,‬ואת שני התירוצים עליה‪.‬‬
‫חידושי הריטב"א מסכת מכות דף כא עמוד א‬
‫תנו רבנן ושרט וכו' קסבר ר' יוסי שריטה וגדידה אחת היא‪ .‬פירוש ששתיהן בין ביד בין בכלי וכיון דגבי גדידה כתיב למת הוא הדין‬
‫לשריטה ואייתר לנפש דכתיב בשריטה לחייב על כל נפש‪ ,‬ומדלא יהיב תלמודא שיעורא לשריטה ש"מ שהיא בכל שהוא‪ ,‬ומיהו דוקא‬
‫שריטה אסורה אבל להכות בידו על ראשו אין איסור כלל‪ ,‬והיינו דאמרינן (סנהדרין ס"ח א') על ר' עקיבא שהיה מכה בידו על ראשו‬
‫עד שדמו מגיע לארץ על ר' אליעזר רבו מטעמא דאמרן שאין איסור אלא בשריטה ביד או בכלי‪ ,‬ואין אנו צריכין למה שכתבו בתוס'‬
‫דהתם על תורה ומצות הוא דקא עביד ורחמנא אמר למת‪ ,‬והוא דוחק כי הדבר ברור בעצמו‪ ,‬וכן כתב רבינו הרמב"ן ז"ל בספר תורת‬
‫האדם‪.‬‬
‫‪ ‬מה לומדת הגמ' ביבמות יד מ"לא תתגודדו"?‬
‫‪ ‬מה הקשר לאיסור גדידה על המת?‬
‫דברים פרק יד‬
‫א־ת ִׂ֧שימּו ָּק ְר ָּ ָ֛חה ֵ ֵּ֥בין עֵ ינֵיכָ֖ם לָּ ֵ ַֽמת‪:‬‬
‫(א) בָּ נִ֣ים אַ ֶּ֔תם ַ ַֽליקֹ וָּ ָ֖ק אֱ ֹלהֵ יכֶ֑ם ִ֣ל ֹא ת ְת ַֽ ֹג ְד ֗דּו ו ְַֽל ֹ ָּ‬
‫ל־פנֵ ֵּ֥י הָּ אֲ ָּד ָּ ַֽמה‪ :‬ס‬
‫ּובָך בָּ ַ ִ֣חר יְקֹ ֗ ָּוק ַֽל ְהיֵּ֥ ֹות לֹו ְל ַ ִ֣עם ְסגֻלֶָּּ֔ ה מכֹל ָּ ַֽהעַ ֶּ֔מים אֲ ָ֖שר עַ ְ‬
‫ֹלהיָך ְ‬
‫(ב) ִ֣כי ַ ַ֤עם ָּקדֹוש אַ ֶּ֔ ָּתה לַ יקֹ וָּ ָ֖ק אֱ ֶ֑‬
‫תלמוד בבלי מסכת יבמות דף יד עמוד א‬
‫קרינן כאן‪ :‬לא תתגודדו‪ ,‬לא תעשו אגודות אגודות!‬
‫רש"ר הירש דברים פרק יד‬
‫נזכור שכל ההלכות של הפרק הקודם דנות בסכנה הנשקפת מהשפעתם המכרעת של אישים יחידים על החוגים הקרובים להם;‬
‫נזכור שאיסור גדידה ושריטה לנפש בא לשלול את ההערכה המוגזמת של אישים יחידים; ונזכור‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬שה"אגודות‬
‫אגודות"‪ ,‬שהפירוש השני של "לא תתגדדו" בא להזהיר מפניהן‪ ,‬נוצרות בדרך כלל על ידי כך ששני אישים חלוקים זה עם זה וחלקים‬
‫שונים של הציבור הולכים אחרי האחד או אחרי השני; וכך יובן שיש קשר פנימי עמוק בין שני האיסורים הנלמדים כאחד מלשון "לא‬
‫תתגדדו"‪.‬‬
‫בהצלחה רבה‪ ,‬דודי בגנו‬