- היפותזת הלקות האפקטיבית ומודל ה DIR ®
היפותזת הלקות האפקטיבית ומודל הDIR ® - ד"ר עליזה ויג – פסיכולוגית מודל ה ® DIRפותח על-ידי י ד"ר סטאנלי גרינשפאן וד"ר שרינה וידר ומהווה מסגרת התערבות כוללנית ואינטגרטיבית לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכלל וילדים על הקשת האוטיסטית בפרט .המודל מהווה בסיס לבניית תוכניות טיפוליות אשר מאפשרות לילדים לטפס בסולם ההתפתחותי ולהתייחס לאחרים בצורה חמה ואינטימית ,לתקשר עימם בצורה משמעותית באמצעות מחוות ומילים ,ועם חלקם אף להגיע לרמות חשיבה גבוהות הכוללות יכולות הפשטה ואמפטיה. בהרצאה נתמקד במושגי היסוד של מודל ה ® ,DIRכולל הפרופיל הסנסו-מוטורי של הילד ,שלבי ההתפתחות הרגשיים תפקודיים ,והשימוש ב - affect -ריגוש ורגש .כמו כן ,נדון בהיפותזת הלקות האפקטיבית עליה מבוסס המודל ,אשר מדגישה את הקשר בין אפקט ויכולות עיבוד שונות .נראה כיצד לקות אפקטיבית ,או במילים אחרות ,כיצד קושי לחבר אפקט לתנועה ותחושה ,יוצרת קשיים משמעותיים ונרחבים כמו אלו הקיימים אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי .בהרצאה יודגמו התערבויות המתייחסות אל המרכיבים המתוארים במודל ,ונדון כיצד ההבנה של מרכיבים אלו והתערבויות מותאמות ,משפיעות על יכולתו של הילד להתקדם בסולם ההתפתחותי. _____________________________________________________________________________ רח' הצבי ,9תל-אביב • 67197טלפון • 03-5730130 :פקס[email protected] • 03-5739642 : www.childrenatrisk.org.il FLOOR - TIMEמה זה ואיך עושים את זה? יעל ברוק ביניא – מרפאה בעיסוק " "Floor-Timeאו בעברית "זמן רצפה" או "זמן יחד" הינו מרכיב הליבה של מודל ה –- DIR®-זוהי טכניקה טיפולית המדגישה את חשיבות האינטראקציה ההדדית ,ההנאה ,המעורבות ) ,(engagementהאינטימיות, היוזמה ,פתרון הבעיות וההנעה כמרכיבים בסיסיים וחשובים להתפתחות של ילדים בכלל וילדים עם צרכים מיוחדים בפרט .בשעת " "Floor-Timeהמטרה היא השגה של אלה דרך הליכה אחרי יוזמות הילד ותחומי העניין שלו .כוונתנו ליצור הנאה משותפת ולעודד יוזמה ,מוטיבציה ופתרון בעיות .זוהי דרך שיטתית לעבוד עם הילד ולסייע לו לטפס את סולם השלבים ההתפתחותי ע"פ מודל ה- ®.DIR טכניקת ה "Floor-Time" -משמשת תהליך טיפולי ופילוסופיית חיים ,שאותה ניתן ליישם בכל מקום או מסגרת בה הילד נמצא – בבית ,בגן ,בבית ספר ובטיפול .במהלך ההרצאה נתמקד בהסתכלות על טכניקת ה ,"Floor-Time" -נשאל מה מבדיל בינה לבין טיפולים התפתחותיים ורגשיים אחרים?? נתמקד בעקרונות ובמושגים בסיסיים שיש לזכור בחיי היום-יום ,בשעת משחק ובכלל .יוצגו מושגים כמו "אפקט" ),(affect "הנאה משותפת"" ,קשב משותף"" ,קו-רגולציה"" ,יוזמה" ועוד .נראה יחדיו כיצד הפיכת מקורות העניין של הילד )יהיו אשר יהיו( למוקדים של הנאה משותפת ,לאופציה לאינטראקציה" ,לפינג-פונג" תקשורתי מאוזן בעל פרטנרים שווים ונהנים ,לרצף מתמשך ושוטף ) " ,("continuous flowמאפשרת התרחשותם של דברים נפלאים כמו יוזמה ,רעיונות ולמידה שהם הבסיס להמשך ההתפתחות. תקשורת ,שפה ,קוגניציה ,יכולות רגשיות ויכולות חברתיות – מתפתחות הן מתוך מערכות יחסים אינטראקטיביות ואפקטיביות והן באמצעות היכולת לחבר בין התחושות שלי לרגשות שלי .שני אלה יחדיו מאפשרים לילד להיות קשוב ,ליזום ,להציע רעיונות ,לפתור בעיות וליהנות ,ליהנות ,ליהנות. _____________________________________________________________________________ רח' הצבי ,9תל-אביב • 67197טלפון • 03-5730130 :פקס[email protected] • 03-5739642 : www.childrenatrisk.org.il המשפחה במרכז -עבודה עם משפחות ויחסים בתוך המשפחה כמפתח להתפתחות בטיפול על פי מודל הDIR®- דר' שרינה וידר טיפול על פי מודל ה DIR® -שם את מערכות היחסים של ילד בעל צרכים מיוחדים עם הוריו ובהמשך, עם מטפלים נוספים – במרכז. ההנחה היא שההתפתחות ,על תחומיה השונים ,מתרחשת בתוך הקשר של קשר ושל אינטראקציה משמעותית עבור הילד .הקשר המשמעותי ביותר עבור כל ילד -הוא הקשר עם הוריו. בטיפול על פי המודל ,המטפל מכוון ומדריך את ההורה במהלך משחק/אינטראקציה עם הילד במטרה לסייע בקידום האינטראקציה דהיינו ,לסייע לילד ולהורה לטפס בשלבים ההתפתחותיים ,לתמוך בקשר ההולך ומתפתח בין השניים ולאפשר חוויה חיובית ומהנה של יחד. ההרצאה תדון בהתנסות ובחוויה ההורית של הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים ,בתפקידו של המטפל בליווי ההורה בתהליך ההתפתחות של הילד ושל הקשר וכן באסטרטגיות הטיפוליות השונות בהן משתמש המטפל בהדרכת ההורים בזמן טיפול או בנפרד בהתחשב בפרופילים השונים של ההורים ,הילדים והמטפלים. _____________________________________________________________________________ רח' הצבי ,9תל-אביב • 67197טלפון • 03-5730130 :פקס[email protected] • 03-5739642 : www.childrenatrisk.org.il מהקליניקה אל המציאות הביתית – תאור מקרה Floor Time :עם האח בבית רותי ויצמן – קלינאית תקשורת לאחר תהליך טיפולי משמעותי של כמעט ארבע שנים בהם י' והוריו טיפסו בסולם השלבים ההתפתחותיים-רגשיים ,ההורים תארו קושי משמעותי ביחסים וביכולות המשחק של י' עם אחיו הצעיר ממנו בשלוש שנים. היחסים בין האחים השתנו לאורך השנים כתוצאה מהתפתחותם וגדילתם .בקליניקה ,י' הפגין יכולות טובות ומתפתחות במשחקו המשותף ,שבאו לידי ביטוי עם ההורים ו/או עם קלינאית התקשורת. במהלך השנים ,ביסס את השלבים ההתפתחותיים -רגשיים הראשונים ,הביע רעיונות רגשיים במשחקו ולפעמים אף הצליח לחבר את רעיונותיו ברצף והגיון .אולם בבית ,י' העדיף לשחק לבד ,למרות ניסיונותיו של אחיו להזמינו מדי פעם למשחק משותף .עיקר האינטראקציה ביניהם היתה שלילית. ההורים נראו מתוסכלים מאוד ותארו כי גם האחים מתקשים להתמודד עם המצב. לכן ,הוחלט לשנות את המסגרת הטיפולית :לשנות את המיקום -מהקליניקה אל חדר המשחקים שבבית ולשנות את השותף למשחק -ממשחק עם ההורה ו/או המטפלת לכזה עם האח. ההרצאה תתמקד בתיאור התהליך שעברו י' ,האח ,ההורים והמטפלת במהלך ארבעה חודשים, בעבודה בחדר המשחקים שבבית ומפגשי ההדרכה להורים. שינוי מאפייני המסגרת הטיפולית מהווה פעמים רבות אתגר עבור הילדים המטופלים והמטפלים ודורש התאמה מחודשת של הדרכת ההורים. בטיפול בקליניקה עם ההורה ו/או הקלינאית נמצאה ההתייחסות לפרופיל התחושתי ולצרכיו הטיפוליים של י' פשוטה יחסית ואפשרה לו לטפס בסולם השלבים ההתפתחותיים-רגשיים .בניגוד לכך ,בחדר המשחקים בבית עם האח ,העניין היה מורכב יותר בגלל הפרופילים התחושתיים השונים של השניים ויכולותיהם השונות .י' התקשה לממש את יכולותיו בחדר המשחקים עם האח .לכן ,התחדש הצורך בביסוסם של השלבים ההתפתחותיים-רגשיים הראשונים ,כדי שהאחים יוכלו לטפס יחדיו בסולם השלבים. בהרצאה אתאר את התהליך שעברנו ,י' ואחיו ,ההורים ואני תוך התייחסות לכל אחד ממרכיבי מודל ה DIR -כפי שבאו לידי ביטוי בתהליך ,בליווי קטעי וידאו מתוך המפגשים בחדר המשחקים של י' והאח. _____________________________________________________________________________ רח' הצבי ,9תל-אביב • 67197טלפון • 03-5730130 :פקס[email protected] • 03-5739642 : www.childrenatrisk.org.il פעילות חצי מובנית – Semi structured, problem solving activities איך מנצלים אינטראקציות מובנות יומיומיות לטיפוס בסולם התפתחותי דר' שרינה וידר חשיבות גדולה ביותר יש לפעילויות ולהתנסויות יומיומיות ביכולת שלנו ללמוד מיומנויות שונות כמו שפה ,יכולות מוטוריות וקוגניטיביות ,יכולות חברתיות ורצפים שונים ,שמכילים בתוכם את כל אלו וליכולתנו לפעול בסביבה .ההתמודדות עם אתגרי היום יום השונים הם בסיס ללמידה מתמדת והם המאפשרים לתינוק ולילד הגדל להבין את העולם ולהתפתח. בתוך מודל ה DIR® -קיים מרכיב הלמידה הדינאמית ,המוגדר כ"פעילות חצי מובנית" .במרכיב זה של המודל ,קיימות מטרות טיפוליות בתחומים שונים )קוגניטיבי ,רגשי ,מוטורי ,שפתי ,סנסורי ,חברתי ועוד( המיושמות במהלך סדר היום הטיפולי הן במסגרת החינוכית בה הילד נמצא והן בבית ,בתוך הקשר אינטראקטיבי ומשמעותי עבור הילד .תפקיד המטפל והמחנך ,ליצור את ההזדמנויות המשמעותיות לצורך למידה ולצורך רכישת מטרות ספציפיות בתחומי ההתפתחות השונים ,לייצר ולנצל סיטואציות בהן ישנה הזדמנות לפתרון בעיות ולהתמודדות עם האתגרים היומיומיים וכל זאת ,בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הילד מצוי ולפרופיל האינדיבידואלי שלו. בהרצאה יודגמו אותן סיטואציות יומיומיות בהן ניתן ללמד ולבסס יכולות שונות ,באמצעות מה שמשמעותי עבור הילד ורצוי על ידו כאשר הוא נמצא באינטראקציה עם ההורה ,המטפל ,המחנך או בני גילו .כמו כן ,יידונו חשיבות הבנת הפרופיל האינדיבידואלי של הילד וגיוס העניין והרגש שלו ) (Affectבתוך תוכן של התנסויות אינטראקטיביות ודינאמיות כגורמים משמעותיים ביותר המעודדים למידה ,פתרון בעיות ,יכולת לרצף וחשיבה. _____________________________________________________________________________ רח' הצבי ,9תל-אביב • 67197טלפון • 03-5730130 :פקס[email protected] • 03-5739642 : www.childrenatrisk.org.il "ארץ יצורי הפרא" ענת אופנהיים ויעל ברוק ביניא -מרפאות בעיסוק "וכשבא אל ארץ יצורי הפרא הם שאגו את השאגות הנוראות שלהם וחרקו בשיניהם הנוראות שלהם וגלגלו את עיניהם הנוראות ושלפו את ציפורניהם הנוראות" )מתוך "ארץ יצורי הפרא" ,מוריס סנדק( כמה מפחיד היה למקס ,הילד בסיפור "ארץ יצורי הפרא" ,כשבא אל ארץ יצורי הפרא .הוא ראה ,שמע, הריח והרגיש שהוא בין מפלצות .חוויותיו-חרדותיו מתוארות באמצעות מערכות החוש השונות ,כיוון שהן אלו הקולטת את המידע ,מעבדות אותו ומתרגמות אותו לכדי החוויה הסימבולית והרגשית המתוארת בסיפור. האינטראקציות שלנו עם העולם ,כמו גם יכולותינו הקוגניטיביות והרגשיות ,מתבססות ומתפתחות דרך יחסי הגומלין המתמשכים שלנו עם האינפורמציה המגיעה אלינו דרך החושים. היכולת לעיבוד חושי הינה היכולת הבסיסית הראשונית איתה אנו מגיעים אל העולם .אנו מקבלים גירויים חושיים ,מעבדים אותם ומגיבים אליהם כבר במהלך ההתפתחות בבטן אמנו ומרגע הגחתנו אל אוויר העולם. מודל ה DIR®-רואה את הפרופיל האינדיווידואלי ) (Iכאחד מאבני היסוד החשובות בבסיס התפתחות .היכולת ליצור אינטגרציה בין מה שאדם חש )ברמה החושית תנועתית( למה שהוא חווה ברמה המנטאלית ,היא העומדת בבסיס הגישה .השילוב בין הפרופיל החושי של הילד ,הפרופיל החושי של ההורה ומערכת היחסים ביניהם ,משפיעים על ההתפתחות ועל התפקוד של שניהם גם יחד .הבנת הפרופיל הייחודי של הילד ,מודעות לפרופיל של ההורה ובעיקר הבנה של ההשפעות ההדדיות הקיימות ביניהם ,מאפשרת הכוונה והתאמה של סגנון ההתייחסות והעבודה עם הילד )עוצמה ,קצב, תדירות ,רצף ,(...אשר תומכת במערך היחסים ומסייעת לו להיות פנוי לאינטראקציה וללמידה. בדף הבא( _____________________________________________________________________________ רח' הצבי ,9תל-אביב • 67197טלפון • 03-5730130 :פקס[email protected] • 03-5739642 : www.childrenatrisk.org.il )המשך וויסות חושי ,קשב ועניין בעולם הינם השלב ההתפתחותי הראשון עליו מדבר מודל ה .DIR®-קיומם של אלה הוא הבסיס והוא מאפשר טיפוס בסולם השלבים ההתפתחותיים .עיבוד חושי הינו מונח המתייחס לדרך בה מערכת העצבים מקבלת מסרים חושיים והופכת אותם לתגובה .כולנו מקבלים הודעות חושיות כל הזמן; אנו קולטים גירויים מסביבתנו החיצונית )העולם( והפנימית )גופנו( ,מפרשים ומארגנים אותם במטרה להפיק תגובה מסתגלת ומותאמת .ליקוי ביכולת לעיבוד סנסורי יכול לשבש את הבסיס לאינטראקציה מוצלחת עם העולם )האנושי והגשמי(. במהלך ההרצאה יוצגו ההגדרות ל (Regulatory Sensory Processing Disorders) RSPD-כפי שהן מופיעות ב ,(Diagnostic Manual for Infancy and Early Childhood) DMIC-תוך התייחסות לשלוש קטגוריות – קשיים בויסות חושי ,קשיים בהבחנה חושית ,קשיים חושיים שבבסיסם קשיים מוטוריים .יוצגו סרטי וידאו של ילדים עם פרופילים שונים ,וידובר על כיצד התאמה לפרופיל החושי של הילדים יכולה לסייע להם להיות מווסתים ,להתגבר על קשיים וחרדות ,וכפי שקרה למקס בסיפור .... "יצורי הפרא שאגו את השאגות הנוראות שלהם וחרקו בשיניהם הנוראות שלהם וגלגלו את עיניהם הנוראות ושלפו את ציפורניהם הנוראות ,אבל מקס עלה על סירת המפרש הפרטית שלו ונפנף להם לשלום". הפרעה בעיבוד וויסות חושי על פי – DMIC )(Diagnostic Manual for Infancy and Early Childhood )SENSORY PROCESSING DISORDER (SPD Sensory Discrimination )Disorder (SDD Sensory-Based Motor )Disorder (SBMD Sensory Modulation )Disorder (SMD Visual Auditory Tactile Taste/Smell Position/Movmt Postural Disorders Dyspraxia SS SUR SOR SOR = Sensory Over-Responsivity SUR= Sensory Under-Responsivity SS= Sensory Seeking / Craving )(Miller, Anzalone, Cermak, Lane, Koomar, Osten, 2005 _____________________________________________________________________________ רח' הצבי ,9תל-אביב • 67197טלפון • 03-5730130 :פקס[email protected] • 03-5739642 : www.childrenatrisk.org.il "אדבר איתך אחרי שאגלה אותך ונהנה קצת ביחד" תקשורת כבסיס לרכישת שפה על התפתחות השפה והדבור אצל ילדים עם לקות בספקטרום התקשורתי אתי שני -קלינאית תקשורת התפתחותית קושי בהתפתחות הדבור והשפה הוא אחד הסממנים הראשונים שמעלה חשד לקושי בתקשורת. בשטח יש בילבול בין המושגים :דבור ,שפה ותקשורת .בלבול שגורם למיקוד מוטעה בטיפול .בהרצאה אנסה לברר את המושגים ,לארגן סדר קדימיות בטיפול .נדבר על הרקע בפרופיל של הילד שחוסם את התפתחות השפה והדבור .נעבור על שלבי ההתפתחות התפקודית ריגשית במקביל להתפתחות השפתית .בכל אחד משלבי ההתפתחות נתבונן במאפיינים הבאים :modalities • - shared attentionתשומת לב משותפת • –affective engagementחיבור רגשי • – reciprocityדו -כיווניות • –shared intentionכוונה משותפת • - shared forms and meaningsמשמעות משותפת היכולת להגיב ולבטא מחוות ,ביטויים רגשיים ומילים • - sensory processing and auditionעיבוד חושי והקשבה • – motor planning including oral motor functioningיכולת של ארגון ,תכנון וביצוע מוטורי כולל תפקודי פה מתוך ספר האבחונים ICDL-DMICעל הפרעות שפתיות. ההרצאה תלווה בקיטעי הדגמה בווידאו מתוך תאור מקרה של ילד שבטיפול. _____________________________________________________________________________ רח' הצבי ,9תל-אביב • 67197טלפון • 03-5730130 :פקס[email protected] • 03-5739642 : www.childrenatrisk.org.il שפה לראות בה מהו עיבוד חזותי -מרחבי וכיצד הוא תורם להבנת העולם סביבנו הדס בר-זאב וחן כרמי-לדיז'ינסקי -מרפאות בעיסוק כפי שאנו שומעים ,מפרשים ומבינים את מה שאנחנו שומעים ויש לנו שפה לדבר בה ,כך אנו רואים ומפרשים את מה שאנו רואים – יש לנו שפה לראות בה .שפה זו עוזרת לנו להתארגן בעולם ,להבין את עצמנו ,לפתח מודעות לגוף שלנו וליחס בין הגוף שלנו לאחרים ולמעשה ,להבין יחסים. במודל ה DIR -ההתייחסות למנגנון העיבוד החזותי מרחבי היא חלק מהבנת הפרופיל האינדיבידואלי דהיינו ,איפיונים של מערכות התחושה ,תהליכי עיבוד ,יכולות שפתיות ,דפוסי קשר ואפיונים רגשיים. עיבוד חזותי מרחבי ,בשונה מהראיה ,אינו מיומנות שנולדים איתה ,אלא מפתחים אותה ככל שהחושים שלנו מבשילים ומשתלבים זה בזה .ככל שאנו גדלים ,מתנסים וצוברים חוויות ,אנו לומדים להבין את מה שאנו רואים. מערכות התחושה השונות עובדות בתיאום עם מערכת הראיה והעיבוד החזותי על מנת להנחות את התנועה והפעולה שלנו. המערכת האודיטורית – נותנת אינדיקציה למיקום המרחבי של הגירוי ביחס אלי .ע"י הפניית המבט למקור הקול ובהמשך חיבור המשמעות הסמנטית/רגשית של הארוע שהתרחש החוויה נתפסת ונרשמת כחוויה שלמה ומשמעותית .היבט נוסף של החיבור בין המערכת הויזואלית למערכת האודיטורית מתקיים, כשהשימוש הסמנטי נתמך בויזואליזציה פנימית המשמעותית לאדם ספציפי. המערכת הטקטילית - מאפשרת חיבור ראשוני לעולם ,הפיזי והאנושי ,באמצעות המגע .החוויה האינטגרטיבית של מגע וראות מתרחשת בתחילה באופן מקרי .על מנת לראות היטב יש צורך באינספור חוויות של מגע. מערכות התחושה העמוקה והתנועה )פרופריוצפטיבי-וסטיבולרי( - פועלות בתוך ומתוך גופנו באופן בלתי נפרד ואף תלוי בסביבה הפיזית והאנושית .מערכות אלה נותנות לנו אינדיקציה על גופנו ועל מיקומו בחלל .הן פועלות בתיאום עם מערכות החוש האחרות. באופן שמאפשר ומעודד את התפתחותה והבשלתה של סכמת הגוף .סכמת גוף תקינה הינה קריטית לבניית תחושת עצמי בטוחה והכרחית להתפתחות יכולות תכנון ,רצף והתארגנות. _____________________________________________________________________________ רח' הצבי ,9תל-אביב • 67197טלפון • 03-5730130 :פקס[email protected] • 03-5739642 : www.childrenatrisk.org.il ניתן לחלק את העיבוד הוויזואלי-מרחבי לשש יכולות בסיסיות .יכולות אלה מתפתחות בו-זמנית ולא באופן הירארכי .הן מאפשרות בניה של תהליכים מורכבים יותר של התפתחות כמו פתרון בעיות ,תכנון וארגון במרחב ובזמן ,יכולות אקדמיות ,הסקת מסקנות ועוד. תחושת גוף והמודעות לגוף • מיקום הגוף במרחב • יחסים בין הגוף שלי לאוביקטים במרחב ,ביני לבין אנשים אחרים • יכולת שימור המרחב • חשיבה ויזואלית לוגית • חשיבה ייצוגית. בהרצאה נעסוק במנגנון העיבוד החזותי-מרחבי ונבין כיצד הוא פועל ,באילו מערכות חוש הוא קשור וכיצד הוא תורם לתפקודנו ביום-יום .כמו כן ,נצפה במספר קטעי וידאו שיעזרו לנו להמחיש את מורכבותו של מנגנון זה וכיצד אנו יכולים לעזור לילד עם ליקוי בתהליכי העיבוד החזותי –מרחבי ,להבין יותר טוב את העולם שסביבו ולפעול בצורה יעילה יותר בסביבת חייו. _____________________________________________________________________________ רח' הצבי ,9תל-אביב • 67197טלפון • 03-5730130 :פקס[email protected] • 03-5739642 : www.childrenatrisk.org.il אבודים בחלל ד'ר שרינה וידר היכולת החזותית מרחבית הינה יכולת אשר מסייעת לנו לשלב בין המרחב שבו אנחנו חיים ופועלים, והדרך בה אנו חשים ומתמודדים בתוכו .במידה ויכולת זו לקויה ,פעמים רבות נמצא את עצמנו "אבודים בחלל" .היכולת לעיבוד החזותי -מרחבי הינה מיומנות מתפתחת ,המושתתת על האפשרות לעשות אינטגרציה של אינפורמציה המגיעה מכל מערכות החוש ולתאם בין המערכות באופן שיאפשר עשייה .היא תומכת ומאפשרת לנו להתארגן במרחב ,ללמוד יחסים לפתור בעיות ובהמשך גם להגיע ליכולות של חשיבה אבסטרקטית ויכולת סימבולית .למעשה ,מידע ויזואלי "אומר" למוח איך לחשוב ולתקשר ,ולגוף – איך לזוז -על מנת להשיג את מטרתו. בעבודה חזותית מרחבית על פי מודל ה DIR®-יושם דגש על התנסויות חזותיות מרחביות רבות בכדי לסייע לילד להבין את המרחב בו הוא חי ואת סביבתו .יכולת זו נרכשת דרך אינטראקציות אפקטיביות סביב החוויות החזותיות מרחביות אותן הוא חווה והמשמעותיות לו .בעקבות עבודה חזותית מרחבית בסביבה אפקטיבית ,תומכת ואינטראקטיבית הילד לומד לחבר בין מה שהוא רואה למה שהוא מרגיש . הוא מתחיל להשתמש בעיניים כדי להבין מה הוא ראה ,לצפות את הבאות ולתכנן את השלב הבא. בהרצאה ננסה להבין ,כיצד התגבשה ההבנה לגבי חשיבות העיבוד החזותי-מרחבי בהתפתחות ובתפקוד היומיומי שלנו זאת ,תוך סקירה היסטורית מהתיאוריה של התפתחות החשיבה של פיאז'ה, דרך כתביהם של הארי וואקס והנס פירת' ועד למודל ה ;DIR®.-נראה מה הייתה ההתפתחות הקונספטואלית בתחום ומה תרומתו של מודל ה DIR®-להבנת תהליכים אלו ,הן מבחינה קונספטואלית והן ברמת הטיפול ,באמצעות השימוש באפקט ליצירת חוויות משמעותיות .בהקשר זה, נבין גם מהו ה – " " dual coding of experienceולמה התפתחות אמוציונאלית וקוגניטיבית סימולטנית היא המפתח להבנה כיצד הרגשות מארגנים את היכולות האינטלקטואליות .בהרצאה נדגים כיצד משפיעה התפתחות ויזו-מרחבית-קוגניטיבית לקויה ,לא מספקת ולא רציפה ,על היומיום שלנו .נסביר מה חלקה בתופעות כמו צורך בחזרתיות ,תחושת החרדה ,פחד משינוי ,קושי לתקשר בסיטואציות חברתיות ,קושי בהתארגנות לפעולה ,קושי בתנועה מווסתת , ,קושי ברכישת מפה מנטאלית של הגוף ובשיווי-משקל ,קושי ברכישת שפה ,קושי לפתח חשיבה סימבולית ומופשטת ועוד ...בשאלות אלה ועוד רבות אחרות נעסוק בהרצאה. באמצאות קטעי וידאו נדון במספר אסטרטגיות יעילות והכרחיות לטיפול ולעידוד התפתחות היכולת לעיבוד חזותי-מרחבי ,ונחשוב מה עלינו לחפש בבואנו לאבחן קושי בעיבוד חזותי-מרחבי . _____________________________________________________________________________ רח' הצבי ,9תל-אביב • 67197טלפון • 03-5730130 :פקס[email protected] • 03-5739642 : www.childrenatrisk.org.il
© Copyright 2024