‫‪21/7/15‬‬
‫הערות עמותת צלול לטיוטת המתווה בעניין הגדלת כמות הגז הטבעי המופקת משדה הגז הטבעי "תמר"‬
‫ופיתוח מהיר של שדות הגז הטבעי "לוויתן"‪" ,‬כריש" ו"תנין" ושדות גז טבעי נוספים‪.‬‬
‫מוגש במסגרת השימוע הציבורי לטיוטה‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫טיוטת המתווה בעניין הגדלת כמות הגז הטבעי המופקת משדה הגז הטבעי "תמר" ופיתוח מהיר של שדות הגז‬
‫הטבעי "לוויתן"‪" ,‬כריש" ו"תנין" ושדות גז טבעי נוספים (להלן‪" :‬מתווה הגז")‪ ,‬אשר הובאה לשיתוף הציבור לוקה‬
‫בחסרים חמורים‪ ,‬בעלי השלכות כלכליות הרות גורל עבור מדינת ישראל ואזרחיה‪" .‬מתווה הגז" מתייחס להפסדים‬
‫הכלכליים שנגרמים ויגרמו למדינה‪ ,‬לחברה ולמשק כתוצאה מעיכובים בפיתוח משק הגז או אי פיתוחו‪ ,‬אך מתעלם‬
‫מהעלויות האסטרונומיות הנגזרות מזיהומי דליפת נפט‪ ,‬סולר או שמן בים‪ ,‬כתוצאה מתאונה‪ ,‬תקלה או חבלה‬
‫באסדות הקידוחים‪ ,‬כמו גם מההפסדים שעלולים להיגרם כתוצאה מניהול לא נכון של המאגרים‪ ,‬שיוביל למיצוי‬
‫נמוך של הפוטנציאל שלהם או אף לפגיעה בהם שתוביל לחוסר יכולת ניצול של המאגר (כפי שקרה‪ ,‬ככל שידוע‪,‬‬
‫במקרה "מרי ‪ .)"B‬מתווה הגז לא נוגע כלל בבניית מנגנונים להגנת הכלכלה והציבור‪ ,‬כמו יצירת מנגנונים להקטנת‬
‫ההסתברות לדליפה ומנגנונים להגנה על הכלכלה הישראלית ועל אזרחי המדינה‪ ,‬שמא ההוצאות "יגולגלו" אל‬
‫הציבור‪ ,‬משום שלא הוסדרה רגולציה לנושא מבעוד מועד‪.‬‬
‫דליפות בסדרי גודל שונים‪ ,‬כתוצאה מהפקה של גז ונפט או הולכה שלו‪ ,‬מתרחשות ברחבי העולם בתדירות גבוהה‬
‫יחסית‪ .‬העלויות לחברות הנפט‪ ,‬למדינות ולאזורים הנפגעים מהן הן כבדות משקל‪ .1‬כידוע‪ ,‬הקידוחים לחופי ישראל‬
‫הם מהעמוקים והמורכבים בעולם‪ ,‬כלומר פוטנציאל התאונה בהם גבוה מאד‪ ,‬הים התיכון הוא ים סגור עם זרמים‬
‫חלשים שישמרו א ת הזיהום בו לשנים ארוכות‪ ,‬החוף הישראלי קצר וצפוף בתשתיות קריטיות (חשמל‪ ,‬התפלה‪ ,‬סחר‬
‫בינלאומי) שיושבתו ואם לא די בכך‪ ,‬הרי שאנו נמצאים תחת איומים ביטחוניים שעלולים ליצור פגיעה בתשתיות‬
‫שתוביל לדליפה ולנזק או לכל הפחות להקשות על מאמצי טיפול בדליפה‪ .‬בנוסף‪ ,‬חופי ישראל מהווים מוקד משיכה‬
‫לתיירות פנים וחוץ ולתרבות ספורט ופנאי ענפה המגלגלת מיליוני שקלים בשנה‪ .‬הערכות כלכליות אומדות סגירת‬
‫חוף רחצה אחד ליום בכ ‪ 2‬מיליון שקלים‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬לאורך חופי ישראל חיים כ ‪ 65%‬מתושבי ישראל‪ ,‬אשר במקרה של דליפת נפט‪ /‬קונדנסייט חמורה בים‪ ,‬איכות‬
‫חייהם ובריאותם יהיו בסכנה‪ ,‬בגלל אדי הנפט הכבדים שיינשאו באוויר ועשויים להשפיע על דרכי הנשימה (מקרים‬
‫דומים אירעו במדינות שסביב מפרץ מקסיקו בחודשים שלאחר דליפת הנפט החמורה שם ועד היום יש לאוכלוסייה‬
‫שם בעיות בריאות רבות)‪.‬‬
‫כל זאת‪ ,‬מבלי שיש לישראל מוצא אחר אל העולם‪ .‬די בדליפה קטנה יחסית כדי לחוות פגיעה כלכלית עוצמתית‪.‬‬
‫בנוסף לכל אלה‪ ,‬מכיוון שישראל אינה ערוכה להתמודד עם אסון דליפת נפט בים‪ ,‬הסיכוי שכל כמות של נפט שתדלוף‬
‫בים תגיע אל החוף גדול מאוד‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬בעוד בית המשפט הפדראלי בארה"ב קבע רק החודש כי על חברת ‪ ,BP‬האחראית לאסון מפרץ מקסיקו ב ‪,2010‬‬
‫לשלם כ‪ 19-‬מיליארד דולר פיצוי על נזקים בנפש‪ ,‬ברכוש ולסביבה‪ ,‬המתווספים ל ‪ 30‬מיליארד דולר שהחברה כבר‬
‫שילמה עד כה (סה"כ כ‪ 50-‬מיליארד דולר!)‪ .‬ובאירופה‪ ,‬החל מהחודש חלות רגולציות מחמירות של נהלי בטיחות‬
‫בקידוחים ימיים בכדי להפחית את ההסתברות לאסון דליפה דומה‪ ,‬משום מה‪ ,‬ישראל מתעקשת שלא ללמוד‬
‫‪ 1‬רשימת דליפות עולמיות ‪https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_oil_spills‬‬
‫אבא הלל סילבר ‪ ,16‬רמת גן ‪ ,52506‬טלפון‪ ,03-5762666 :‬פקס‪ , 03-5762632 :‬אתר‪www.zalul.org.il :‬‬
‫‪16 Abba Hillel Silver, Ramat Gan 52506, Tel: 972-3-5762666, Fax: 972-3-5762632, www.zalul.org.il‬‬
‫‪FACEBOOK: www.facebook.com/ZalulIsrael‬‬
‫מהניסיון שכבר הצטבר בעולם ומתעלמת מהסכנה הגדולה‪ .‬גם אם הסיכוי לדליפה הוא יחסית קטן‪ ,‬הסיכון הכלכלי‬
‫הוא עצום‪ ,‬ויש לעשות כל הניתן על מנת למזערו ולהתמודד איתו באופן המיטבי‪.‬‬
‫די בדליפה קטנה יחסית כדי לחוות פגיעה כלכלית עוצמתית‪ ,‬וזאת עוד טרם נלקחות בחשבון העלויות של ניקוי‬
‫החופים ושיקומם והחשיפה לדרישת תשלום פיצויים למדינות שכנות בגין הנזק שייגרם להן‪.‬‬
‫לצורך המחשת המכה הכלכלית הצפויה למשק הישראלי כתוצאה מאסון דליפה לחופי ישראל‪ ,‬נתמקד במימד אחד‬
‫בלבד‪ ,‬של פגיעה בסחר הימי כתוצאה מדליפת נפט או קונדנסייט בים‪ .‬הפגיעה תנבע מהשבתת תנועת האוניות לפרק‬
‫זמן לא ידוע בעקבות האיסור לשוט בים מזוהם‪ .‬היקף הפגיעה תלוי בהיקפי הדליפה‪ ,‬מיקום הכתם והתפשטותו‬
‫ביחס לנמלים ולנתיבי שיט ופרק הזמן שייקח לטפל בו‪ .‬החישוב מתבסס על מחקר של היחידה למחקרים כלכליים‬
‫בהתאחדות התעשיינים בנוגע למשמעויות השבתת הנמלים‪ .‬מהמחקר עלה‪ ,‬כי ההפסד הכספי הישיר למגזר העסקי‬
‫בגין שביתה בת שבוע נאמד בכ‪ 350-‬מיליוני שקלים במונחי פדיון‪ ,‬כאשר הנזק הולך וגובר ככל שההשבתה תימשך‪.‬‬
‫במונחי תוצר‪ ,‬ההפסד למגזר העסקי בגין שביתה בת שבוע נאמד בכ ‪- 210‬מיליוני שקלים‪ .‬בתום עשרה ימי שביתה‬
‫עלול הנזק הישיר למגזר העסקי כולו להסתכם בכ‪ 1 -‬מיליארדי שקלים במונחי פדיון‪ .‬בנוסף‪ ,‬אוניות שטרם פרקו‬
‫מטען תאלצנה לצאת מחוץ לשטח הנמל‪ ,‬וחלקן אף תוחזרנה לנמלי המוצא או לנמלי ים אחרים‪ .‬מדובר בעלויות‬
‫ישירות נוספות שייאלצו היצואנים והיבואנים‪ ,‬המשתמשים בתובלה ימית‪ ,‬לספוג הכוללות עלויות תום מסע‪ ,‬דמי‬
‫אחסנה‪ ,‬תשלום לחברות הספנות בגין כל יום השהייה מחוץ לרציף‪ ,‬עלויות הטסה ועלויות צפיפות‪ ,‬אשר עלולות‬
‫להגיע לעלות של קרוב לחצי מיליון דולר לאנייה לשבוע‪ .‬בנוסף‪ ,‬עם התמשכות ההשבתה ייווצר מחסור בחומרי גלם‬
‫שעלול להביא להשבתת פעילות בהיקף רחב‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬נגרמים למגזר העסקי נזקים כספיים עקיפים‪ ,‬הנובעים‬
‫מפיצוי לקוחות וספקים בשל אי עמידה בלוחות זמנים‪ ,‬הפסד עסקאות ואובדן לקוחות קיימים ועתידיים בארץ‬
‫ובחו"ל‪ ,‬ירידה לטמיון של השקעות ארוכות טווח של פיתוח מערכת שיווק פגיעה קשה במוניטין‪ .‬הנזק העקיף של כל‬
‫השבתה שכזו‪ ,‬אף כי קשה לאמוד לאותו‪ ,‬מגיע להיקפים גבוהים בהרבה מהנזק הישיר‪ .2‬כל אלה כאמור הפסדים‬
‫הקשורים רק בפגיעה שתתרחש בתובלה הימית‪ .‬על אלה יש להוסיף את המשמעויות הכלכליות הישירות והעקיפות‬
‫של הפגיעה ושל השבתת מתקני התשתית האחרים הנשענים על ים נקי – ייצור החשמל בתחנות הכוח החופיות‪,‬‬
‫תיירות‪ ,‬התפלה (וכתוצאה מפגיעה בהתפלה יש אפשרות גם לפגיעה בחקלאות הצורכת מים להשקיה)‪ ,‬דיג‬
‫וחקלאות ימית ‪ .‬בנוסף תיתכן גם פגיעה במדינות שכנות שתחייב מתן פיצויים‪ .‬אלה כמובן אינם כוללים את עלויות‬
‫הטיפול‪ ,‬שיקום הים והחופים והפיצויים לנפגעים‪.‬‬
‫בהקשר של פוטנציאל הנזק‪ ,‬כיון שהדיונים סביב ל"מתווה הגז" מתייחסים לקושי בגיוס מפעיל מקצועי ורציני וחלק‬
‫מן המוטיבציה המוצהרת לגיבוש המתווה הינה הגעה להסכם שישאיר את נובל אנרג'י לפעול בארץ‪ ,‬חשוב לציין כי‬
‫נכון לנתוני שנת ‪ 2013‬דו"ח של חברת דירוג בינלאומית שמרכזה בלונדון בשם ‪ ,EIRIS‬שבוחנת אחריות חברתית‬
‫סביבתית של חברות שונות ובתוכן גם חברות קידוחים והפקה של גז ונפט‪ ,‬מיקמה את נובל (וגם את דלק ישראל)‬
‫בתחתית הסולם מתוך ‪ 3000‬חברות שנסקרו בעולם‪ .3‬לאור זאת‪ ,‬חשוב אף יותר להקפיד עם נובל אנרג'י והחברות‬
‫האחרות הפועלות לחופי ישראל בקטנה כבחמורה בכל הקשור לנהלי בטיחות מונעת ויצירת מנגנוני הגנה כלכליים‪.‬‬
‫‪ 2‬הערכת עלות הנזק למגזר העסקי בשל שביתה מלאה בנמלי הים – ראה נספח א'‬
‫‪3‬ראה דה מרקר‪www.themarker.com/dynamo/1.2320385, 14.5.14 ,‬‬
‫אבא הלל סילבר ‪ ,16‬רמת גן ‪ ,52506‬טלפון‪ ,03-5762666 :‬פקס‪ , 03-5762632 :‬אתר‪www.zalul.org.il :‬‬
‫‪16 Abba Hillel Silver, Ramat Gan 52506, Tel: 972-3-5762666, Fax: 972-3-5762632, www.zalul.org.il‬‬
‫‪FACEBOOK: www.facebook.com/ZalulIsrael‬‬
‫מבקר המדינה מתייחס בשני דוחות ‪ -‬האחד משנת ‪ 2013‬והשני משנת ‪ - 2015‬לחוסרים ולכשלים בתחומי הרגולציה‬
‫במשק הגז הטבעי והנפט‪ .‬הצבעה על חוסרים וכשלים אלה מייצרת משנה תוקף לדרישה להשלים אותם במסגרת‬
‫מתווה הגז‪ .‬כך למשל ציין המבקר בדו"ח משנת ‪ 2013‬על חסרונם של ערבויות נזקים‪:‬‬
‫" מהאמור לעיל עולה כי עד מועד סיום הביקורת רוב פעילות החיפוש וההפקה של גז ונפט בים נעשתה בלי‬
‫שמשרד האנרגיה החזיק בידו ערבויות לכיסוי נזקים‪ ,‬לרבות נזקים סביבתיים‪ ,‬שעלולים להיגרם מפעילות זו‪ .‬משרד‬
‫מבקר המדינה העיר למשרד האנרגיה כי פוליסות ביטוח אינן תחליף לערבויות לכיסוי נזקים‪( ".‬דו"ח מבקר המדינה ‪64‬‬
‫א' ‪)2013‬‬
‫וכן בדברים שהוצגו בדו"ח המבקר בנושא פיתוח משק הגז לשנת ‪ 2015‬המציינים את חסרונה של חקיקה‬
‫ואסדרה בתחומים מגוונים‪:‬‬
‫ועוד ממשיך המבקר על הבחירה של משרד האנרגיה להסדיר את החוסרים בהנחיות ולא בתקנות‪:‬‬
‫"ההגנה על הסביבה היא אינטרס ציבורי בעל חשיבות רבה‪ .‬חוק הנפט מאפשר פגיעה ניכרת בבעל הזכות‬
‫באמצעות תפיסת הבארות והמתקנים ומאפשר להורות לו להחזיר את מצב הנכס לקדמותו על חשבונו‪ .‬לפיכך‪ ,‬לדעת‬
‫משרד מבקר המדינה‪ ,‬ראוי שטיוטת ההנחיות הסביבתיות‪ ,‬שהיא המקור החוקי המפורט בעניין זה‪ ,‬תעוגן בתקנות‬
‫במטרה להקנות להנחיות תוקף הנובע ממדרג נורמטיבי גבוה יותר‪ ,‬להבהיר את משמעותן ולאפשר לאכוף אותן בשעת‬
‫הצורך בדרך אפקטיבית‪".‬‬
‫וכן לגבי הסדרת הביטוחים הלא ודאית בפרטי שטר החזקה (השטר ופרטיו ניתנים לפני הגשת תוכנית העבודה וזו‬
‫אינה משנה את פרטי השטר)‪:‬‬
‫"שטר חזקה מסדיר את הזכויות ואת החובות של מקבל השטר בנושאים שונים‪ ,‬ובהם פרטי החזקה‪ ,‬התנאים‬
‫העיקריים למכירה‪ ,‬התנאים העיקריים להפקה‪ ,‬להקמה ולפיקוח בלתי תלוי‪ ,‬תכנית הפיתוח‪ ,‬הבטיחות‪ ,‬התנאים‬
‫להפעלת המתקנים וטיפול בתקלות‪ ,‬בדיקות דיווחים ופיקוח‪ ,‬השירותים לבעלי חזקות אחרות‪ ,‬ביטול החזקה‪ ,‬הגבלתה‬
‫או שינויה וסיומה‪ ,‬הערבויות ואחריות השיפוי והביטוח; נושאים אלו נכונים לכל השדות‪ .‬נוסף לנושאים אלו‪ ,‬לכל שדה‬
‫אבא הלל סילבר ‪ ,16‬רמת גן ‪ ,52506‬טלפון‪ ,03-5762666 :‬פקס‪ , 03-5762632 :‬אתר‪www.zalul.org.il :‬‬
‫‪16 Abba Hillel Silver, Ramat Gan 52506, Tel: 972-3-5762666, Fax: 972-3-5762632, www.zalul.org.il‬‬
‫‪FACEBOOK: www.facebook.com/ZalulIsrael‬‬
‫מאפיינים ופרטים הייחו דיים לו המקבלים ביטוי בשטר החזקה או מפורטים בנספחיו‪ .‬דוגמה לכך היא תכנית פיתוח‬
‫המוזכרת בשטר החזקה; מאחר שבשלב החתימה על שטר החזקה עדיין אין תכנית פיתוח‪ ,‬היא נמסרת לאחר החתימה‬
‫על השטר אך היא אינה משנה אותו‪".‬‬
‫ומסכם בנושא החוסרים בחוק הנפט‪:‬‬
‫"לפי מסקנות טיוטת הדוח‪ ,‬ישנם כמה תחומים המוסדרים בחוקי הנפט של מדינות בעולם אך אינם מוסדרים‬
‫בחוק הנפט הישראלי‪ ,‬ובהם הגדרה ברורה של היקף הפיקוח האסדרתי‪ ,‬סוגיות בריאות‪ ,‬בטיחות‪ ,‬סביבה וזכויות נפט‪.‬‬
‫בטיוטת הדוח נקבע כי חוק הנפט‪ ,‬שהוא החוק העיקרי המכתיב את אסדרת פעולות הנפט בישראל‪ ,‬מכיל נושאים רבים‬
‫שקיימת בהם אי‪ -‬ודאות משפטית בנוגע לחיפוש ולהפקה‪ .‬עוד נקבע כי בחוק ישנם לקונות‪ ,‬מקום נרחב מדי לשיקול דעת‬
‫והסברים המשתמעים לשני פנים‪ .‬במסקנות טיוטת הדוח נכתב כי חוק הנפט אינו עדכני לכן דרכי הפעולה אינן ברורות‬
‫למאסדר ולמשקיעים‪ .‬המסקנה המרכזית בטיוטת הדוח היא שראוי שפתרון הבעיות שהועלו בדוח ייעשה באמצעות‬
‫חקיקה‪".‬‬
‫ולבסוף בנושא אי המוכנות לשעת חירום קובע המבקר בדו"ח משנת ‪:2013‬‬
‫"במועד סיום הביקורת‪ ,‬דצמבר ‪ ,2012‬טרם ביצע משרד הג"ס את כל הפעולות שנקבעו בהחלטת הממשלה‬
‫האמורה‪ :‬תכניות החירום המקומיות לא הוכנו על ידי כל הרשויות המקומיות החופיות האמורות לטפל באירוע זיהום‬
‫ים; חלק מהגורמים שנקבעו בהחלטת הממשלה טרם העבירו את כל התקציבים שצוינו בהחלטה לביצוע הפעולות‬
‫ולרכישת ציוד ייעודי לטיפול בזיהום ים; ותלמ"ת ‪ 2008‬טרם עוגנה בחוק‪ .‬לפיכך משרד הג"ס ומדינת ישראל אינם‬
‫ערוכים כראוי להתמודד כיום ‪ -‬כ‪ 15-‬שנים לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה מ‪ 1998-‬וכ‪ 5-‬שנים לאחר שהתקבלה‬
‫החלטתה מ‪ - 2008-‬עם אירוע זיהום ים גדול הנובע מהובלת שמן באניות או מקידוחי גז ונפט"‬
‫ככל שהדברים ידועים לנו לא חל שינוי במצב המוכנות של המדינה גם היום‪ ,‬שנתיים לאחר הדו"ח‪.‬‬
‫החוסרים המרכזיים במתווה הגז הם‪:‬‬
‫‪ )1‬רגולציה‪:‬‬
‫למרות שגילוי הגז המשמעותי הראשון היה כבר ב ‪ ,1999‬עד היום לא השכילה הממשלה להסדיר באופן יעיל את‬
‫הרגולציה והובילה לחוסר יציבות רגולטורית‪ ,‬המאיימת על התחרותיות של ישראל במשק האנרגיה העולמי‪ .‬המסמך‬
‫שבנדון הינו למעשה "סיבוב" שלישי של התווית רגולציה במשק הגז בשנים האחרונות בניסיון לפתור בעיה זאת‪ ,‬ולכן‬
‫"מתווה הגז" קבע כי לא יקודמו שינויי חקיקה ב ‪ 10‬השנים הבאות לפחות‪ .‬חשוב להדגיש‪ ,‬כי לא כל נושאי הרגולציה‬
‫למשק הגז הוזכרו תחת "מתווה הגז" וכי חסרה התייחסות להיבטי בטיחות בקידוחים ובביטחונות פיננסיים למניעת‬
‫אסונות דליפה ומפניהם‪.‬‬
‫ישנה חשיבות עליונה כי באותה מ סגרת רגולטורית המסדירה את הפוטנציאל הכלכלי‪ ,‬תוסדר גם בעיית הסיכון‬
‫הכלכלי והסביבתי‪ .‬וכך‪ ,‬לאור הסיכון הכלכלי הכבד שכבר תואר לעיל‪ ,‬לצד הצורך ביצירת מנגנונים לפיתוח המשק‬
‫ולהסרת חסמים‪ ,‬חובה ליצור במקביל‪ ,‬באותו המסמך המסדיר את זכויות חברות האנרגיה‪ ,‬גם חובות בדמות‬
‫מנגנונים רגולטוריים להקטנת ההסתברות לדליפה ומנגנונים להגנה על הכלכלה הישראלית ועל אזרחי המדינה‪ ,‬שמא‬
‫ההוצאות "יגולגלו" אל הציבור‪.‬‬
‫אבא הלל סילבר ‪ ,16‬רמת גן ‪ ,52506‬טלפון‪ ,03-5762666 :‬פקס‪ , 03-5762632 :‬אתר‪www.zalul.org.il :‬‬
‫‪16 Abba Hillel Silver, Ramat Gan 52506, Tel: 972-3-5762666, Fax: 972-3-5762632, www.zalul.org.il‬‬
‫‪FACEBOOK: www.facebook.com/ZalulIsrael‬‬
‫חקיקה נדרשת‪:‬‬
‫א‪ .‬חוק הנפט (‪ )1952‬הוא חסר‪ ,‬מיושן ולקוי ואין בו ולו סעיף סביבתי אחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוק האזורים הימיים‪ -‬ההתייחסות היחידה של "מתווה הגז" לחוק האזורים הימיים הוא בהקשר של פיצוי‬
‫אפשרי לחברות‪" :‬פיצוי על נזק ישיר בשל פעולות מלחמה ואיבה – יובהר כי חוק מס רכוש וקרן פיצויים‪,‬‬
‫התשכ"א‪ 1961-‬יחול על מתקני ההפקה‪ ,‬לרבות העיבוד‪ ,‬והצנרת של מיזמי הנפט ככל שהם מצויים בשטח‬
‫מדינת ישראל לרבות במים הכלכליים של מדינת ישראל‪ .‬הבהרה זו תקבל את ביטויה גם במסגרת חוק‬
‫אזורים ימיים שיחוקק"‪ .‬מכיוון שחוק אזורים ימיים‪ ,‬שטרם נחקק‪ ,‬נועד להסדיר לא רק את החובות‬
‫והסמכויות של רשויות המדינה אלא גם של הגופים הנוספים הפועלים באותם שטחים‪ ,‬יש חשיבות עליונה‬
‫להגדיר במסגרת המתווה גם את החובות והאחריות הנגזרות מתוקף חוק אזורים ימיים על הגופים הפועלים‬
‫במים הכלכליים בישראל ובכללם‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫הבטחת פיתוחם וניצולם של האזור הכלכלי הבלעדי והמדף היבשתי לרבות לעניין אוצרות הטבע‬
‫המצויים בהם‪ ,‬בהתאם לעקרון הזהירות המונעת ועקרונות פיתוח בר‪-‬קיימא וגישת הניהול‬
‫המערכתי‪-‬אקולוגי;‬
‫‪.2‬‬
‫הגברת ההגנה על הסביבה הימית והסביבה החופית‪ ,‬הבטחת תפקוד המערכות האקולוגיות ושמירה על‬
‫המגוון הביולוגי בים ועל ערכי טבע מוגנים שמשקלם הלך והתחזק בין השאר בשל הוראות אמנת הים;‬
‫‪.3‬‬
‫קידום המחקר הימי‪ ,‬לרבות חקר המערכות האקולוגיות‪ ,‬התהליכים והמשאבים הימיים;‬
‫‪.4‬‬
‫הבטחת עמידת מדינת ישראל בהוראות וביעדים הקבועים באמנות בין‪-‬לאומיות שישראל צד להן‪,‬‬
‫לרבות אמנת המגוון הביולוגי‪ ,‬אמנת ברצלונה והפרוטוקולים לאמנת ברצלונה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫קביעת אחריות מלאה של בעלי זכות לשימוש במשאבי טבע בים‪ ,‬כהגדרתה בחוק זה‪ ,‬למוכנות‪ ,‬למזעור‬
‫נזקים ולחבות בגין כל נזק שיגרם עקב פעילותם לאדם ולסביבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬שינוי משטר הנזיקין‪ ,‬כך שיטיל אחריות קפידה על החברות הקודחות – החוק הישראלי אינו קובע משטר‬
‫אחריות ברור לנזקי הקידוחים‪ :‬אין חוק או הסדר ייעודי המגדירים את האחריות לנזקים אלה; נזק‬
‫לסביבה אינו מוגדר או מוכר כבר פיצוי‪ ,‬ולכן צפוי להישאר ללא תיקון ופיצוי; אין הגדרה של נאמן למשאבי‬
‫הטבע שיוכל לתבוע בגין נזק לסביבה; ומשטר האחריות הכללי הוא בעיקרו משטר של רשלנות‪ ,‬כך שנזקים‬
‫רבים אינם מחייבים כלל את המזהמים באחריות‪ .4‬יתרה מכך‪ ,‬בהעדר חוק אזורים ימיים תחולת הדין‬
‫הישראלי אינה כוללת את עיקר אזור פעילות הקידוחים כיום‪.‬‬
‫‪ 4‬אחריות נזיקית וביטוח לנזקים סביבתיים מקידוחי גז ונפט בים‪ .‬עו"ד תמרה לוטנר לב וד"ר דוד שור‪ .‬ראה נספח ב'‬
‫אבא הלל סילבר ‪ ,16‬רמת גן ‪ ,52506‬טלפון‪ ,03-5762666 :‬פקס‪ , 03-5762632 :‬אתר‪www.zalul.org.il :‬‬
‫‪16 Abba Hillel Silver, Ramat Gan 52506, Tel: 972-3-5762666, Fax: 972-3-5762632, www.zalul.org.il‬‬
‫‪FACEBOOK: www.facebook.com/ZalulIsrael‬‬
‫‪ )2‬מנגנונים להקטנת הסיכוי לפגיעה במשאב הים‪:‬‬
‫דרישה לעמידה בסטנדרטים הבטיחותיים‪-‬סביבתיים הגבוהים ביותר הקיימים כיום‪ ,‬על פי עקרונות הדירקטיבה‬
‫האירופית לבטיחות בקידוחי גז ונפט ימיים‪.5‬‬
‫מהי הדירקטיבה האירופאית?‬
‫הדירקטיבה האירופית לקידוחי גז ונפט‪, Directive 2013/30/EU ,‬שנכנסה לתוקף בתחילת יולי ‪ 2013‬ואשר ממש בימים‬
‫אלה‪ ,‬ביולי ‪ ,2015‬כל מדינות אירופה הקודחות בים מתחילות ליישמה מתוקף חוק‪ ,‬יצרה סטנדרטים אירופאים‬
‫אחידים ומחייבים לחקיקה בכל תחום קידוחי הגז והנפט בים‪ ,‬מהחיפוש‪ ,‬דרך ההפקה ועד לשלב נטישת הבאר‪.‬‬
‫מטרתה לצמצם עד למינימום אפשרי את מספר אסונות הקידוח ואת עצמתם‪ ,‬כדוגמת אלה שאירעו בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬ובראשם אסון מפרץ מקסיקו‪ ,‬אשר היווה קטליזטור להחמרת דרישות הבטיחות‪.‬‬
‫הדירקטיבה נכתבה על ידי מיטב המומחים לרגולציה ולבטיחות בקידוחי ים מהעולם במשך כמעט ‪ 4‬שנים והיא‬
‫נותנת מענה מקצועי מתקדם לאתגרי הבטיחות ולסכנות שבפעילות המתקנים הימיים‪.‬‬
‫עיקרי הדירקטיבה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מ חייבת את חברות הקידוח לוודא רמת בטיחות גבוהה‪ ,‬רמת מוכנות גבוהה לטיפול בתקלות‪ ,‬יכולת תגובה‬
‫מהירה ויכולת לשיקום הנזקים הסביבתיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קובעת חובת מוכנות לאומית כוללת (של כל מדינה באיחוד האירופי) לתרחיש הגרוע ביותר‪ ,‬לפני כל אישור‬
‫פעילות קידוחים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קובעת כי רישיונות חיפוש יינתנו רק לאחר שהוכחה רמת בטיחות גבוהה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דורשת כי תוקם רשות מקצועית אחת ברת סמכא אשר תרכז את כל נושאי הבטיחות וסביבה תחת קורת גג אחת‬
‫מול המפעיל‪ .‬רשות זו תהיה אובייקטיבית ועצמאית ומופרדת מהגוף הרגולטורי האחראי על פיתוח כלכלי‪,‬‬
‫הענקת רשיונות וניהול תמלוגים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מחייבת הטלת אחריות למימון שיקום הנזקים הסביבתיים מתאונות קידוח על בעלי הרישיונות והמפעילים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מחייבת להחיל את ע קרונותיה על חברות הקודחות בתחום המים הכלכליים של מדינות האיחוד וגם על חברות‬
‫אירופיות הקודחות במקומות אחרים בעולם‪.‬‬
‫לעמותת צלול ידוע‪ ,‬כי חברת נובל אנרג'י הסכימה לאמץ את עקרונות הדירקטיבה המחמירים‪ ,‬מכיוון שהיא‬
‫מחוייבת בהן ממילא לעבודתה בקפריסין‪ ,‬אולם ממשלת ישראל בחרה להקל על החברות ולא מאמצת את עקרונות‬
‫הדירקטיבה‪.‬‬
‫‪ 5‬לקריאת תרגום הדירקטיבה האירופאית והשוואה בינה לבין הדרישות הבטיחותיות בישראל‪www.zalul.org.il/wp- :‬‬
‫‪content/uploads/2013/11/%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%A7%D 7%98%D7%99%D7%91%D7%94‬‬‫‪%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA -5.12.13‬‬‫‪%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf‬‬
‫אבא הלל סילבר ‪ ,16‬רמת גן ‪ ,52506‬טלפון‪ ,03-5762666 :‬פקס‪ , 03-5762632 :‬אתר‪www.zalul.org.il :‬‬
‫‪16 Abba Hillel Silver, Ramat Gan 52506, Tel: 972-3-5762666, Fax: 972-3-5762632, www.zalul.org.il‬‬
‫‪FACEBOOK: www.facebook.com/ZalulIsrael‬‬
‫‪ )3‬הכנסת מנגנונים להגנה על כלכלת ישראל‪:‬‬
‫‪ .1‬דרישה להפקדת ערבויות גבוהות לטיפול מיידי בדליפה אם תתקיים‪.‬‬
‫כפי שכתב גם מבקר המדינה‪ ,‬לאור הרווחים הגבוהים הצפויים לחברות והנזק הפוטנציאלי העצום העלול להתרחש‬
‫כתוצאה מאסון דליפת קונדנסייט או נפט‪ ,‬על המדינה לדרוש מבעלות הזכיונות ערבות שתבטא את הנזק העצום‬
‫הצפוי לים‪ ,‬לסביבה ולכלכלה ותעודד אותן לנקוט משנה זהירות‪ ,‬במטרה למנוע תאונה ואסון‪.‬‬
‫להערכת עמותת צלול‪ ,‬דרישת הממונה להפקדת ערבות בגובה מקסימאלי של ‪ 7.5‬מיליון דולר (לרישיון או לחזקה)‬
‫היא נמוכה ותמוהה‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬ואינה משקפת את הנזק העצום הצפוי לים התיכון ולחופיו במקרה של אסון נפט‬
‫או גז‪ .‬הרי רק לפני כשנתיים דרשה המדינה ברישיון עמית ‪ 30‬מיליון דולר ובחזקת תמר כשהייתה במעמד רישיון ‪36‬‬
‫מיליון‪.‬‬
‫התמיהה על הסכום הנמוך מקבלת משנה תוקף כאשר משווים אותו אפילו לערבויות ביצוע שאומדות נזק כלכלי מאי‬
‫ביצוע פרויקט תשתית‪ .‬כך למשל‪ ,‬ב‪ 2004-‬חילטה המדינה סכום של ‪ 35‬מיליון שקל מהחברות איוניקס ברן ודור אנרגיה‪,‬‬
‫לאחר שלא עמדו בהתחייבות להקים מתקן התפלה‪ .‬את הנזק מאי הקמת המתקן העריכה המדינה ב‪ 74-‬מיליון שקל‪.‬‬
‫חברות התפלה אחרות התבקשו להפקיד סכומים גבוהים אף יותר‪ .‬אם בעבור ביטול פרויקט מחלטת המדינה ערבות‬
‫בגובה של מחצית הנזק‪ ,‬הרי ש‪ 7.5-‬מליון דולר הם כ"קליפת השום" במקרה של אסון דליפה בים התיכון‪.‬‬
‫בנובמבר ‪" 2013‬צלול" אף עתרה בעניין זה כנגד הממונה על ענייני הנפט במשרד לאנרגיה בנוגע למתן צו על תנאי‬
‫בהתייחס להנחיות למתן בטחונות בקשר עם זכויות נפט‪ ,‬וכך כתבה‪:‬‬
‫ערבות קידוח בעל רישיון (רף עליון של ‪ 7.5‬מיליון ‪ )$‬וערבות בעל חזקה (סף של ‪ 7.5‬מיליון ‪ – )$‬הינן בלתי‬
‫סבירות‪ ,‬בלתי מידתיות‪ ,‬וסותרות את תכלית סעיף ‪ 57‬לחוק‬
‫א‪.‬‬
‫סעיף ‪ 57‬קובע כי הערבויות הנדרשות מבעלי זכות נפט יהיו בסכומים "המתקבלים על הדעת והמניחים את דעתו של המנהל"‪ .‬כפי שנבהיר‪,‬‬
‫גובה הערבות שקובעות ההנחיות‪ ,‬העומד‪ ,‬הן ברישיון והן בחזקה‪ ,‬על סך של ‪ 7.5‬מיליון ‪ ,$‬אינו מתקבל על הדעת והוא עומד בסתירה מוחלטת‬
‫לגילוי דעתו של הממונה ביחס לרישיון עמית ולחזקת תמר‪ .‬לפיכך‪ ,‬ההנחיות משקפות החלטה שאינה מידתית‪ ,‬החורגת ממבחן הסבירות‬
‫באופן מהותי ובמידה המצדיקה התערבות של בית משפט נכבד זה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אי הסבירות וחוסר המידתיות היורדת לשורש העניין מתבטא במספר קביעות בהנחיות‪( :‬א) גובה ערבויות נמוך מידי (ב) הגבלת שיקול דעת‬
‫הממונה לשקול שיקול רלבנטי (ג) קריטריונים עמומים לקביעת גובה ערבות הקידוח ולעדכון ערבות החזקה‪.‬‬
‫גובה ערבויות נמוך מידי‬
‫ג‪.‬‬
‫ערבות מתקבלת על הדעת‪ ,‬על פי סעיף ‪ 57‬היא כזו שתהיה גבוהה דיה כדי לשמש "כערובה לנזקים שייגרמו בפעולותיו עקב זכות הנפט‬
‫ולהוצאות שהוא חייב לשלם לפי חוק זה"‪ .‬ההנחיות קובעות‪ ,‬ברישיון ובחזקה כאחת‪ ,‬ערבויות נמוכות‪ ,‬אשר אינן צולחות את מבחן‬
‫המידתיות‪ ,‬כשהן נבחנות אל מול הסיכונים הצפויים מפעילות בעלי הזכויות‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫על דרך הכלל‪ ,‬החלטה של רשות מנהלית מוגנת בחזקת החוקיות ועל התוקף אותה מוטל הנטל לסתור את החזקה‪ .‬החזקה לגבי ההחלטה‬
‫בהנחיות לגבי גובה הערובה‪ ,‬נסתרת על ידי החלטות הממונה עצמו‪:‬‬
‫ברישיון עמית נקבעה מלכתחילה ערבות של ‪ 15‬מיליון ‪ .$‬לאחר שהתגלתה תקלה בקידוח‪ ,‬הערבות הוגדלה לכדי ‪ 30‬מיליון ‪( $‬נפנה לנספח ה'‪2‬‬
‫לעיל)‪ .‬מאידך‪ ,‬סע' ‪.4‬ה להנחיות הממונה מגביל את הרף העליון של גובה הערבות הנוספת ערב קידוח ל‪ 5 -‬מיליון ‪ $‬בלבד‪ .‬הפער המהותי בין‬
‫שתי ההחלטות‪ ,‬בין ערבות של לא יותר מ‪ 5 -‬מיליון ‪ $‬ערב קידוח שלא ניתן להגדילה מכוח ההנחיות‪ ,‬לערבות בגובה ‪ 30‬מיליון ‪ $‬שנקבעה‬
‫כאשר שיקול הדעת של הממונה היה בלתי מוגבל (טרם ההנחיות)‪ ,‬אינו עומד במבחן המידתיות של שיקול הדעת המנהלי‪.‬‬
‫אבא הלל סילבר ‪ ,16‬רמת גן ‪ ,52506‬טלפון‪ ,03-5762666 :‬פקס‪ , 03-5762632 :‬אתר‪www.zalul.org.il :‬‬
‫‪16 Abba Hillel Silver, Ramat Gan 52506, Tel: 972-3-5762666, Fax: 972-3-5762632, www.zalul.org.il‬‬
‫‪FACEBOOK: www.facebook.com/ZalulIsrael‬‬
‫כנ"ל ביחס לערבות החזקה שנקבעה בהנחיות‪ .‬ביחס לחזקת "תמר" (‪ )I/12‬נקבעה על ידי הממונה (טרם ההנחיות) ערבות בסך של כ‪36-‬‬
‫מיליון ‪ 135( $‬מיליון ‪ .)₪‬ואילו בהנחיות דנן‪ ,‬הערבות לחזקה נקבעה לסף תחתון של ‪ 7.5‬מיליון ‪ $‬בלבד (סעיף ‪.6‬ב להנחיות)‪ .‬אמנם מדובר בסף‬
‫תחתון ("לא יפחת")‪ ,‬אך קביעת הסכום בהנחיות מלמד על שיקול דעת הממונה לגבי ערבות מתקבלת על הדעת בחזקה‪ .‬גם כאן‪ ,‬הפער הוא‬
‫בלתי מידתי‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ .‬גילוי דעת המשרד‪ ,‬לגבי גובה הערבות הנדרשת‪ ,‬עולה גם מהשוואה לטיוטות ההנחיות משנת ‪ .2012‬באותו שלב פורסמו בנפרד‬
‫טיוטות הנחיות לערבויות נזקים ולערבויות ביצוע‪ .‬שיעור ערבות הנזקים ברישיון לקידוח בים‪ ,‬על פי טיוטת ההנחיות‪ ,‬היה בסך של ‪ 10‬מיליון‬
‫‪ $‬וניתן היה להגדילה בלבד וערבות הביצוע לקידוחים בים הייתה אמורה להיות בשיעור של ‪ 5%‬מיתרת עלות תכנית העבודה‪.‬‬
‫‪ -‬טיוטת הנחיות להגשת 'ערבויות ביצוע' מיום ‪ 29.10.2012‬מצ"ב כנספח יא'‬‫‪ --‬טיוטת הנחיות להגשת 'ערבויות נזקים' מיום ‪ 5.12.2012‬מצ"ב כנספח יב'‬
‫ו‪.‬‬
‫עולה מכאן‪ ,‬כי גובה הערבות שנקבע בהנחיות הנוכחיות נמוך ב‪ 25% -‬מערבויות הנזקים שנחשבו מתקבלות על הדעת אך לפני‬
‫שנתיים‪ .‬והפער גדול עוד יותר אם ניקח בחשבון שעל ערבויות הנזקים דאז נוספו גם ערבויות ביצוע‪ .‬מדובר בהחלשה מהותית של‬
‫הסיכוי להשגת תכלית החוק‪ ,‬באופן שאינו מידתי‪ ,‬במיוחד משהסכום הקבוע בהנחיות הוא הרף העליון של הערבות הנדרשת ערב קידוח‪.‬‬
‫‪ .2‬חיוב בביטוח סביבה גבוה בעל כיסוי נרחב שיאפשר פיצוי הנפגעים הרבים‪.‬‬
‫בנוסף על פניו גם הכיסוי הביטוחי שנדרש מחברות הקידוח אינו ראוי‪ .‬ניתן ללמוד על כך מדיווחי החברות‪ ,‬שהובאו‬
‫גם הם בעתירה לעיל בהם החברות מדווחות כי הביטוחים עלולים שלא להספיק לכיסוי מלוא הנזקים‪ ,‬לרבות נקי‬
‫זיהום הים‪ ,‬במקרה של אסון בקנה מידה גדול‪:‬‬
‫מהדו"חות השנתיים של בעלי זכויות עולה כי הכיסוי הביטוחי אינו צפוי לכסות את כלל הנזקים‪ .‬כך לדוגמה נכתב בדו"ח הכספי לשנת ‪2013‬‬
‫של חברת שמן‪ ,‬שהיא בעלת זכויות ברישיון שמן‪:‬‬
‫כך גם בדו"ח התקופתי לשנת ‪ 2013‬של שותפות מודיעין אנרגיה‪ ,‬שהיא בעלת הזכויות ברישיונות מירה‪ ,‬שרה‪ ,‬דניאל מזרח ומערב ועוד‪.‬‬
‫אבא הלל סילבר ‪ ,16‬רמת גן ‪ ,52506‬טלפון‪ ,03-5762666 :‬פקס‪ , 03-5762632 :‬אתר‪www.zalul.org.il :‬‬
‫‪16 Abba Hillel Silver, Ramat Gan 52506, Tel: 972-3-5762666, Fax: 972-3-5762632, www.zalul.org.il‬‬
‫‪FACEBOOK: www.facebook.com/ZalulIsrael‬‬
‫במסגרת הסדרי הביטוח יש לדרוש מן החברות הקודחות להמציא הסכמי שיפוי עם גורמים שייפגעו מתקלה או‬
‫תאונה שתגרום לדליפה (מתקני התפלה‪ ,‬חברת חשמל‪ ,‬חנ"י וכו')‪ .‬על המדינה לפקח שההסכמים יהיו מאוזנים‪.‬‬
‫כיון שכל אגן הלבנט מתעורר לפעילות קידוחים‪ ,‬ומכיוון שמבחינה גיאופוליטית יש קושי ליצר הסכמים בין כלל‬
‫המדינות הפועלות או מאשרות פעילות באזור‪ ,‬יש לחייב את החברות להקים מנגנון משותף עם חברות אנרגיה‬
‫אחרות הפועלות באזור‪ ,‬כמענה לצורך בתגובה מהירה לדליפה‪ .‬ההסכמים הנוכחיים של מדינת ישראל לציוד חירום‬
‫הם מול חברות איטלקיות‪ .‬הזנקת הכוחות מאיטליה תוביל לעיכובים קריטיים בתגובה ולכן יש להעמיד ציוד משותף‬
‫אזורי‪ .‬יתכן וגם את נושא הביטוח ניתן להסדיר בביטוח הדדי אזורי‪ ,‬אם כל חברה לא יכולה להעמיד ביטוח‬
‫בהיקפים הנדרשים באמת‪ ,‬לבדה‪.‬‬
‫הוכחת איתנות כלכלית – יש לבחון את היכול הפיננסית של החברות גם לאחר קבלת הרישיון ולא רק בשלב‬
‫הראשון של הגשת הבקשה‪ .‬החברות משתמשות בהון שנדרש מהן בהתחלה לצורך קבלת הרישיון לטובת הבדיקות‬
‫והתפעול ובסופו של דבר הן מחזיקות בשבי הקידוח הון מצומצם שלא יאפשר להן להתמודד עם תקלה כשתתרחש‪.‬‬
‫‪ .3‬לצד חוסרים אלה‪ ,‬הדורשים השלמה או החרגה מפורשת מן המתווה‪ ,‬יש לתקן גם את הסעיפים הבאים כך‬
‫שיתייחסו למשמעויות הסביבתיות‪:‬‬
‫א‪ .‬סעיף ‪ ,1‬ה' בעמוד ‪ ,21‬הוא היחיד בכל "מתווה הגז" העוסק בפיצוי לחברות האנרגיה במקרה של פעולות‬
‫מלחמה ואיבה‪ .‬אין שום התייחסות פיצוי או שיפוי לנפגעים הפוטנציאלים הרבים האחרים‪ .‬סעיף זה‬
‫מתייחס לפיצוי על "נזק ישיר" בגין פעולת איבה או מלחמה‪ .‬לא ברור האם נזקים סביבתיים בגין פעילות‬
‫איבה או מלחמה נכללת בהגדרה "נזק ישיר"‪ .‬במידה ולא‪ ,‬יש חשיבות גדולה להגדיר האם הנזקים ישוקמו‬
‫ויתוקנו על ידי המפעילים‪ ,‬את לוחות הזמנים לטיפול מהיר ואפקטיבי והגדרת זכאות לפיצויים בגין הוצאות‬
‫אלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬באותו הסעיף‪ ,‬ישנה התייחסות למים הכלכליים ולחוק אזורים ימיים‪ .‬כפי שנקבע כאן כי חוק מס רכוש‬
‫וקרן הפיצויים יחולו על המתקנים במים הכלכליים‪ ,‬יש להחיל על המתקנים גם את כל החוקים והתקנות‬
‫בתחום איכות הסביבה והבטיחות‪.‬‬
‫ג‪ .‬סעיף ‪ 21‬בעמוד ‪ ,8‬קובע כי "במניין המועדים הנוגעים לתמר במסמך זה‪ ,‬לא יובאו בחשבון תקופות אשר‬
‫ארע בהם אירוע כוח עליון בתמר‪ .‬ככל שארע אירוע כאמור‪ ,‬מניין המועדים הרלוונטיים בתמר במסמך זה‬
‫ייעצר‪ "...‬הסעיף מפנה להגדרה ל"כוח עליון בתמר" שבפרק ההגדרות הקובע כי "מלחמה‪ ,‬פעולה צבאית‪,‬‬
‫פעולת טרור‪ ,‬תאונה משמעותית או אסון טבע שכתוצאה ממי מהם נוצר כשל משמעותי או לקות משמעותית‬
‫באיזה מן המתקנים או המערכות הנדרשים למימוש הפקת הגז‪( "...‬הדגשה צ‪.‬ג)‬
‫תאונה היא דבר נמנע! המדינה צריכה לדרוש הקפדה על סטנדרטים גבוהים של עבודה‪ ,‬לעודד את הקודחים‬
‫למשנה זהירות ולהיות ערוכים למנוע תאונה ובוודאי כשמדובר "בתאונה משמעותית"‪ .‬בשום אופן אין‬
‫לראות בתאונה "כוח עליון" ובוודאי שאי אפשר שמי שהתרשל במניעת תאונה יזכה בגינה להטבה‪ ,‬במקרה‬
‫דנן עיכוב בחובת מכירת כריש ותנין‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש להגדיר אסון טבע בצורה יותר מפורטת כך שההגדרה‬
‫תתייחס לאסונות דוגמת רעידת אדמה בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬בסעיף ד בחלק ‪ 2‬של המתווה עמ' ‪ ,16-18‬יש להכניס התייחסות לפיקוח והגבלת קצב ההפקה‪ .‬קצב הפקה‬
‫מואץ עלול להוביל לקריסת המאגר כפי שקרה ככל שידוע לנו ב‪ 2012-‬במאגר מרי ‪ B‬שמול חופי אשקלון‪.‬‬
‫קריסת המאגר מסכנת את הסביבה וכן את המאגר עצמו‪ ,‬דבר שעלול לגרום לכך שהפקה מואצת לטובת‬
‫אבא הלל סילבר ‪ ,16‬רמת גן ‪ ,52506‬טלפון‪ ,03-5762666 :‬פקס‪ , 03-5762632 :‬אתר‪www.zalul.org.il :‬‬
‫‪16 Abba Hillel Silver, Ramat Gan 52506, Tel: 972-3-5762666, Fax: 972-3-5762632, www.zalul.org.il‬‬
‫‪FACEBOOK: www.facebook.com/ZalulIsrael‬‬
‫ייצוא תפגע בהיקפי הגז שיוותרו למשק המקומי‪ .‬במאמר מוסגר בהקשר זה אנו דורשים כי יחשפו לציבור‬
‫דו"חות ‪ SGS‬הרלוונטיים‪ .‬כדי שציבור ידע מה הוא רוצה לדרוש מנבחריו ופקידיו הוא צריך להיות מסוגל‬
‫לגשת לידע הרלוונטי‪.‬‬
‫ה‪ .‬סעיף ‪ 3‬ו'‪ ,‬עמ' ‪ ,23‬סעיף קטן ‪ 3‬מתייחס אל תקנות המפעיל החדשות שפרסם הממונה על ענייני הנפט‪.‬‬
‫מקריאה ראשונה בתקנות אלה עולה‪ ,‬כי הן מעלות את רף הכניסה למפעיל חדש‪ ,‬אך אינן מגדירות את כללי‬
‫ההתנהגות של המפעיל מרגע שהחל בעבודתו‪ .‬ברוב מדינות העולם המפותח בו מתבצעות פעולות חיפוש‬
‫והפקה של גז ונפט בים‪ ,‬קיימת רגולציה מפורטת המציבה דרישות מפורשות מהמפעיל ב‪ 6‬התחומים‬
‫עיקריים והמדינה מצידה מציבה גורמי מקצוע שמסוגלים לבקר ולאכוף תקנות וחוקים אלו‪ .‬בישראל‪ ,‬למעט‬
‫סעיף ‪ 6‬המגובה ברגולציה ותשתית חלקית ביותר אין שום רגולציה אין מנגנון פיקוח אין ידע ואין מנגנון‬
‫אכיפה‪.‬‬
‫‪ .1‬רגולציה לקיום מערכת ניהול בטיחות כוללת‬
‫‪ .2‬רגולציית בטיחות הנוגעות לפעולות קידוח ובנית באר‬
‫‪ .3‬רגולציית בטיחות לגבי מערכות ותשתיות מערכות הקידוח אשר מצויות מעל פני הים‬
‫‪ .4‬רגולציית בטיחות לבקרת באר‬
‫‪ .5‬רגולציה לגבי הצורך בווידוא בטיחות ע"י גורם חיצוני מוסמך‬
‫‪ .6‬רגולציה לגבי הצורך במוכנות לאירוע של זיהום ים‬
‫ו‪ .‬על פי המתווה‪" ,‬דלק אנרגיה" ו"נובל אנרג'י" ימשיכו ליהנות מתמלוגים מכריש ותנין גם לאחר מכירתם‪ .‬יש‬
‫להבטיח כי לצד ההכנסות החברות יישאו גם באחריות הבטיחותית‪-‬סביבתית בקידוחים אלה‪.‬‬
‫ז‪ .‬יש להתנות את המשך הפיתוח בחקיקת חוק אזורים ימיים והחלת כל חוקי התכנון‪ ,‬הבטיחות והסביבה גם‬
‫במים הכלכליים ועל כל הפעילות המתבצעת בהם‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫לאור כל האמור‪ ,‬עמותת צלול מבקשת כי הנושאים שנדונו יוכנסו ל"מתווה הגז" כפרק ייעודי העוסק במנגנוני‬
‫הגנה על המשאב הימי וכלכלת ישראל‪ ,‬הכוללים‪ .1:‬דרישה להפקדת ערבויות גבוהות לטיפול מיידי בדליפה אם‬
‫תתקיים ‪ .2‬חיוב בביטוח סביבה גבוה שיאפשר פיצוי הנפגעים הרבים ‪ .3‬שינוי משטר הנזיקין‪ ,‬כך שיטיל אחריות‬
‫קפידה על החברות הקודחות ‪ .4‬דרישות מחמירות של סטנדרטים בטיחותיים‪-‬סביבתיים על פי עקרונות‬
‫הדירקטיבה האירופית לבטיחות בקידוחי גז ונפט ימיים‪.‬‬
‫במידה והוספת דרישות אלה כפרק ייעודי ב"מתווה הגז" לא תתאפשר‪ ,‬אנו מבקשים כי לכל הפחות ייכתב בו‬
‫באופן מפורש‪ ,‬כי מנגנונים אלה יוסדרו במסגרת רגולטיבית אחרת‪ ,‬תוך הגדרת לוח הזמנים לסיום הטיפול‬
‫בנושאים אלה וכי דרישת היציבות הרגולטורית המקפיאה את חקיקת הממשלה והכנסת ל ‪ 10‬שנים (בפרק ז'‬
‫למתווה) לא תחול על תחום זה‪.‬‬
‫אבא הלל סילבר ‪ ,16‬רמת גן ‪ ,52506‬טלפון‪ ,03-5762666 :‬פקס‪ , 03-5762632 :‬אתר‪www.zalul.org.il :‬‬
‫‪16 Abba Hillel Silver, Ramat Gan 52506, Tel: 972-3-5762666, Fax: 972-3-5762632, www.zalul.org.il‬‬
‫‪FACEBOOK: www.facebook.com/ZalulIsrael‬‬