‫עיתון הפקולטה למשפטים‬
‫של אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫מהדורת ‪ ,2015‬תשע"ה‬
‫סויד‪:‬‬
‫רויטל‬
‫"בבית המשפט הדחקתי‬
‫את הנשיות שלי"‬
‫שיעור‬
‫בפרובוקציה‬
‫עם ארי שמאי‬
‫מבחן טעימות‪:‬‬
‫המנות הכי‬
‫שוות‬
‫בסביבה‬
‫פרופסור אלי לדרמן‬
‫בראיון פרישה‬
‫הסודות‬
‫שמאחורי‬
‫ראיונות‬
‫ההתמחות‬
‫משהו קטן וטוב‪:‬‬
‫הצצה למשרדי‬
‫הבוטיק‬
‫דודו‬
‫ארז‬
‫עורך דין וקומיקאי‬
‫שלא הכרתם‬
‫דבר יו"ר המועצה‬
‫זאת השנה השלישית שלי במועצה‪ ,‬ובכל שנה במסגרת אישור תוכנית‬
‫העבודה בתחילת השנה‪ ,‬מתעורר הדיון לגבי הצורך בהוצאת עיתון סטודנטים‬
‫וההצדקה של הדבר‪ .‬כל פעם אנחנו מחליטים לתת לעיתון צ'אנס‪ ,‬ובכל שנה‬
‫אנחנו מופתעים מחדש מההיענות והרצון העז של הסטודנטים בפקולטה‬
‫לקחת חלק בהכנת העיתון‪ .‬אז מעבר לכך שברמה האישית אני ממש שמחה‬
‫שהסטודנטים שלנו עדיין לא מוותרים על המדיה של הפרינט‪ ,‬אני חייבת לציין‬
‫שהשנה ההיענות והירתמות של הסטודנטים לפרויקט הזה הייתה יוצאת‬
‫דופן‪ .‬בלטו במיוחד הסטודנטים משנה א'‪ ,‬שהתנפלו על המשימה והשקיעו‬
‫לא מעט זמן ואנרגיות בהכנת העיתון הזה‪ ,‬במקביל לתקופת השתי עבודות‪-‬‬
‫צ'ק‪-‬ליסט‪-‬כל‪-‬שבוע‪-‬זה‪-‬סביר‪-‬לחלוטין הנהדרת של סמסטר ב' בשנה א'‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬חשוב לציין שלמרות שמדובר בפרויקט שמתקיים בחסות המועצה‪,‬‬
‫העיתון שאתם מחזיקים הוא פרי עמלם של סטודנטים רבים שאינם נציגי‬
‫מועצה שהתנדבו למשימה‪ ,‬ולדעתי זאת דוגמא נהדרת ליוזמות סטודנו‬
‫טיאליות שאנחנו תמיד שמחים לקדם ולתת להן חסות דרך המועצה‪ .‬היות‬
‫שאנחנו חופרים לכם מספיק בכל אמצעי המדיה האחרים‪ ,‬אשתדל לקצר‬
‫פה במילים‪ ,‬ואסיים רק בתודה ענקית לאורין ויינברג ונמרוד גנאור‪ ,‬שעשו‬
‫עבודה מדהימה בעריכת והפקת העיתון הזה‪ ,‬לאוראל חזקיהו שריכזה את‬
‫הפרוייקט מטעם המועצה‪ ,‬וכמובן תודה גדולה לכל שאר הסטודנטים שלקחו‬
‫חלק בהכנת העיתון‪.‬‬
‫בשער‪:‬‬
‫ממעללי המועצה‪ :‬כשאוסטריה נוחתת בפקולטה‬
‫דודו ארז‬
‫צילום‪ :‬דור מלכה‬
‫ליהי פרג'ון‬
‫זוהי השנה השנייה במסגרתה המועצה יוזמת משלחת של סטודנטים למו‬
‫שפטים מהפקולטה‪ ,‬יחד עם סטודנטים למשפטים מחו"ל‪ .‬השנה שיתוף‬
‫הפעולה היה עם סטודנטים מוינה‪ ,‬שלא מזמן חזרו מהביקור בארץ‪ .‬במסגרת‬
‫שהותם כאן‪ ,‬עברה המשלחת לו"ז עמוס אך מהנה‪ :‬סיור ביפו ובגלי צה"ל‪,‬‬
‫בילוי שישי בצהריים בחוף הים‪ ,‬טיול במדבר וקמפינג בים המלח‪ ,‬ביקור ביו‬
‫רושלים במוזיאון יד ושם ובבית המשפט העליון‪ ,‬ביקור במשרד עורכי דין הרו‬
‫צוג‪-‬פוקס‪-‬נאמן‪ ,‬מסיבות וגיטרות כל ערב ועוד‪ .‬עכשיו נותר לישראלים ליהנות‬
‫מארבעה ימים בוינה‪ .‬בין היתר לבקר בפקולטה למשפטים המקומית‪ ,‬באו"ם‬
‫ועוד‪ .‬חשוב לציין שהמשלחת לא הייתה יוצאת לפועל ללא תרומתם של כל‬
‫אחד מחברי המשלחת‪ .‬תודה לכל מי שלקח חלק‪ ,‬היה כיף!‬
‫עיתון הפקולטה למשפטים‬
‫של אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫ארי שמאי‬
‫לא מצנזר‬
‫מקקאו ועד סשק‪:‬‬
‫דבר העורכת‬
‫כמו בלימודי משפטים‪ ,‬כך בחיים עצמם‪ :‬יש לשון החוק היבש ‪ -‬ויש‬
‫ניסוחים פואטיים של שופטים‪ ,‬יש הסתמכויות על פסקי דין קודמים ‪ -‬ויש‬
‫תקדימים חדשים ויוצאי‪-‬דופן‪ .‬עבורי‪ ,‬העבודה על העיתון הזה היא תקדים‪.‬‬
‫היא יצירה צבעונית ומרעננת‪ ,‬כזו שצבעה בשלל גוונים את התקופה‬
‫האחרונה‪ .‬למדתי לא מעט בזמן הזה – על עבודת צוות‪ ,‬על מה באמת‬
‫מעניין את חבריי ואותי בשלב הקריטי והמעצב הזה בחיינו‪ ,‬על ההתרגשות‬
‫הטמונה ביצירה של דבר חדש ועל תחושת הגאווה הנלווית לכל התהליך הזה‪.‬‬
‫ובעיקר‪ ,‬למדתי שהתחום בו בחרנו לעסוק‪ ,‬יכול להוביל לאלף ואחד מקומות‪,‬‬
‫והוא מצמיח‪ ,‬מאתגר ומעשיר‪ .‬בכל ראיון שיש בעיתון‪ ,‬בכל כתבה‪ ,‬חקרנו‬
‫זוויות שונות של המקצוע וגילינו כמה גדול המגוון‪ .‬אז נכון‪ ,‬כשחושבים‬
‫על משפטים ‪ -‬חושבים על החוק‪ ,‬והרבה פעמים הוא יבש‪ ,‬אבל יש כל‪-‬כך‬
‫הרבה מקום לביטוי עצמי בכל העסק הזה‪ .‬מדהים לחשוב כמה החותמת‬
‫האישית של כל אחד מאיתנו חשובה וייחודית כאן‪ .‬אנחנו יכולים לקחת את‬
‫הבחירה הזאת להמון כיוונים‪ ,‬ובעיניי זה נותן כוח ומוטיבציה‪.‬‬
‫אז רגע לפני שתהפכו את הדף ותשפטו בעצמכם‪ ,‬אגיד רק שהעבודה על‬
‫העיתון הזה היא זכות שנפלה בחלקי‪ .‬תודה גדולה לכל הכתבים‪ ,‬שגילו‬
‫יכולות עיתונאיות מרשימות והתמסרו למשימה מהרגע הראשון‪ .‬תודה‬
‫רבה לברקת שמאי יו"ר המועצה ולאוראל חזקיהו חברת המועצה על‬
‫הליווי המסור‪ ,‬ובראש ובראשונה תודה ענקית לנמרוד גנאור – לא יכולתי‬
‫לבקש פרטנר טוב יותר לפרויקט הזה‪.‬‬
‫קודם כל אני באמת רוצה להגיד תודה לכל מי שלקח חלק במהדורה הזו‪.‬‬
‫כמות השעות שהושקעה לטובת הפרויקט הזה היא לא סבירה בעליל‪,‬‬
‫והדבר הזה לחלוטין הפך לכל עולמנו במשך החודש וחצי האחרונים‪ .‬מעבר‬
‫לכך‪ ,‬אשמח לשתף בעובדה שאמיתותה התחזקה אצלי במהלך העבודה‬
‫– הפקולטה שלנו היא שם דבר‪ .‬פשוט ככה‪ .‬יש לכל‪-‬כך הרבה גופים אינו‬
‫טרס מובהק ורצון אמיתי לשתף עימנו פעולה במגוון רחב של יוזמות‪ ,‬נתון‬
‫שבהחלט יכול לעבוד לטובתנו במידה שנבחר בכך‪ .‬אני לא כותב זאת כדי‬
‫להעביר מסר פטרוני בסגנון‪" :‬תתנדבו‪ ,‬זה חשוב"‪ .‬זה מאוד חשוב‪ ,‬אבל‬
‫כולנו יודעים שאלטרואיזם נגמר בדיוק במקום בו שלוש עבודות הגשה‬
‫בשבוע ובוחן אמצע בעונשין מתחילים‪ .‬אני רק אומר שהדלתות שפתוו‬
‫חות בפנינו כסטודנטים בפקולטה ייתכן שיסגרו בטריקה עם קבלת תעודת‬
‫סיום התואר‪ ,‬והקרדיט שהטייטל העכשווי שלנו מאפשר לנו הוא לעיתים‬
‫גדול משנדמה‪ .‬כדאי להיות מודעים לכך‪ ,‬ואם יש כפפה שתמיד רצינו להו‬
‫רים – תתפלאו כמה גורמים בפקולטה ומחוצה לה ירתמו על מנת לעזור‬
‫לנו להשיג את מבוקשנו‪ .‬לסיום‪ ,‬תודה מכל הלב לאורין ויינברג שבאמת‬
‫הקריבה יותר מכולם – דיברה איתי ארבע פעמים ביום‪ ,‬ולחבר'ה מהמועצה‬
‫ובראשם אוראל חזקיהו וברקת שמאי שליוו‪ ,‬תמכו‪ ,‬והכי חשוב ‪ -‬תקצבו‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫אורין ויינברג‬
‫‪2 //‬‬
‫קריאה מהנה!‬
‫נמרוד גנאור‬
‫עורכים‪ :‬אורין ויינברג ונמרוד גנאור‬
‫כתבים‪ :‬אנאל בלונדר‪ ,‬אביטל רוזנפלד‪ ,‬אופיר‬
‫גולדשטיין‪ ,‬נרי אשכנזי‪ ,‬קמילה מיכמן‪ ,‬נמרוד‬
‫גנאור‪ ,‬אופק גליפוליטי ויונתן ברק‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬שירה פוגטש‬
‫ליווי מטעם המועצה‪ :‬אוראל חזקיהו‬
‫מהדורת ‪ ,2015‬תשע"ה‬
‫קריאה מהנה!‬
‫ברקת שמאי‬
‫יו"ר מועצת הסטודנטים‬
‫דבר העורך‬
‫חברי המערכת‪:‬‬
‫סודות הקבלה‬
‫למשרדים‬
‫ראיון עם דודו ארז‬
‫הגדולים‬
‫‪4‬‬
‫המנות השוות‬
‫בסביבה‬
‫בין מארי פיזם‬
‫לכנסת‪:‬‬
‫שיחה צפופה‬
‫עם‬
‫עורך‪-‬דין וקומיקאי‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫משהו קטן וטוב‪:‬‬
‫הצצה למשרדי‬
‫הבוטיק‬
‫‪10‬‬
‫פרופ' לדרמן‬
‫‪13‬‬
‫דרושים סטודנטים‪:‬‬
‫הפרויקט הבא שלכם‬
‫הוא כאן‬
‫רויטל סויד‬
‫‪16‬‬
‫לקראת הפרישה‪:‬‬
‫ראיון חגיגי עם‬
‫‪8‬‬
‫‪14‬‬
‫משפטנים‬
‫מצייצים‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪// 3‬‬
‫אנאל בלונדר‬
‫עורך‪-‬הדין ארי שמאי הוא פרובוקציה מהלכת‪.‬‬
‫שיחה איתו משלבת הומור שטותי וזעזוע‬
‫עמוק‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אזרנו אומץ‪ ,‬ואיפשהו‬
‫על הציר שבין רצח ארלוזרוב לרצח רבין‪,‬‬
‫קיבלנו הצצה לאחת הדמויות הצבעוניות‬
‫בשטח‪ .‬ראיון‬
‫אם לא נתקלתם בעבר בשם ארי שמאי‪ ,‬כנראה שביליתם את העשור האחרון‬
‫במערה‪ .‬שמאי – עורך‪-‬דין פלילי (ייצג בין השאר את יגאל עמיר כשזה רצה‬
‫להתייחד עם אשתו)‪ ,‬שדרן רדיו‪ ,‬איש תקשורת‪ ,‬בוגר תכניות ריאליטי‪ ,‬דוד‬
‫של ברקת (יו"ר מועצת הסטודנטים למשפטים)‪ ,‬האיש שידו בכל ויד כל בו‪.‬‬
‫הושבנו אותו לשיחה צפופה על ערכים‪ ,‬מערכת המשפט‪ ,‬לימודיו בפקולטה‬
‫למשפטים באוניברסיטת תל‪-‬אביב ("איך אמרת שקוראים לבניין שלנו? אני‬
‫ישבתי בקפיטריה בגילמן") והמזכירה שבזכותה יש לו תואר ("שוש‪ ,‬התימו‬
‫ניה צחת העברית")‪ .‬יצאנו לחפש תמונות ילדות מביכות של ברקת‪ ,‬חזרנו עם‬
‫כמה תובנות מעניינות על מערכת המשפט הישראלי‪.‬‬
‫אתה בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה‪,‬‬
‫איזה סוג של סטודנט היית?‬
‫"הייתי הסטודנט הכי גרוע בעולם‪ .‬עד היום‪ ,‬ואני מחכה שיוכיחו לי אחרת‬
‫– אני הסטודנט עם הממוצע הכי נמוך בתולדות הפקולטה ‪ .69.17 -‬לא‬
‫הגעתי לאף שיעור‪ ,‬הייתי קורא את המחברת פעם אחת לפני הבחינה –‬
‫ופעם אחת תוך כדי הבחינה – והספיק לי‪ .‬נכשלתי במבחן רק פעם אחת‪,‬‬
‫‪4 //‬‬
‫הקו האדום שלי נמוך‬
‫שמאי (צילום‪ :‬מור נגד)‬
‫אין לי בעיה לספר את זה כי מי שמעורב בפרשייה כבר מזמן לא בארץ‪:‬‬
‫באמצע הבחינה במשפט עברי יצאתי לשירותים‪ ,‬וחבר שלי אמר לי תשוו‬
‫בה שלא טרחתי לוודא‪ ,‬ובגללו נכשלתי‪ .‬את התעודה שלי מהאוניברסיטה‪,‬‬
‫קיבלתי כבר אחרי שהייתי עורך‪-‬דין – בגלל שהגשתי סמינריון באיחור‪ .‬מה‬
‫זה איחור‪ ,‬השופט שנתן לי את ההארכה להגשת הסמינריון היה בשלום‬
‫כשהתחלתי והגיע לעליון כשסיימתי‪.‬‬
‫אמא שלי לא האמינה שאני אסיים תיכון‪ ,‬היא הייתה מאושרת שבכלל‬
‫סיימתי את התואר‪ .‬עם זאת‪ ,‬למרות הממוצע שלי והכל – אני מוכן היום‬
‫לשבת לתחרות ידע כללי מול כל המחזור שלי‪ .‬תשאלי אותי על היסטוריה‪,‬‬
‫פילוסופיה – מה שאת רוצה‪ ,‬אני יודע‪ .‬תראי‪ ,‬האקדמיה כולה היא בלוף‪.‬‬
‫אין היום כמעט אף מקצוע שלא ניתן ללמוד אותו ברבע מהזמן שלוקח‬
‫להוציא בו תואר‪ .‬כל מערך הלמידה הפרונטלי הוא מגוחך‪ ,‬בטח עם ההתו‬
‫קדמויות הטכנולוגיות שיש היום‪ .‬בעיניי‪ ,‬כל המטרה של האקדמיה היא‬
‫לתגמל פרופסורים זקנים ולמנוע מצעירים להצטרף לגילדה"‪.‬‬
‫אז בתור תלמיד כושל‪ ,‬איך אתה מסביר את הקשר הגנטי בינך לבין ברקת?‬
‫"אני הולך להישמע כמו דוד מביך‪ :‬ביני לבין ברקת יש שלושה דברים משותו‬
‫פים‪ :‬שם המשפחה‪ ,‬האהדה להפועל והאהבה לכלבים ולצדק (בסדר הזה)‪.‬‬
‫רק שברקת עולה עלי בהכל‪ .‬לדעתי‪ ,‬היא עוד תגיע רחוק – אני רק מקווה שאני‬
‫אזכה לראות את זה‪ .‬לולא היינו חיים במקום שבו צבא הכיבוש הציוני היה נגוע‬
‫בפוליטיקה – היא הייתה יכולה להיות אלופה בצה"ל"‪.‬‬
‫איך היו הלימודים בפקולטה?‬
‫"את התואר הזה אני חייב לשוש‪ ,‬המזכירה התימניה צחת העברית‪ .‬שוש‬
‫הייתה מתקשרת להזכיר לי שהייתי צריך להגיש עבודה לפני שבועיים –‬
‫היא הצילה לי את התואר‪ .‬באופן כללי‪ ,‬את כל המזכירות אני זוכר לטובה‪.‬‬
‫בפקולטה למשפטים לא היה אף מרצה שהשאיר עלי רושם מיוחד‪ .‬אולי‬
‫פרופ' פלר מדיני עונשין‪ ,‬אני עוד מאלה שזכו ללמוד עם פלר‪ ,‬זה עד‬
‫כמה שאני זקן‪ .‬אבל תכלס – אני הגעתי ללימודים כדי להיות עורך‪-‬דין‬
‫פלילי – אז עונשין היה המקצוע הכי חזק שלי‪.‬‬
‫במשפט מוסלמי הייתה לי פאדיחה‪ .‬המרצה היה הקאדי פרופ' אחמד‬
‫נטור‪ ,‬ואני לא הגעתי אפילו לשיעור אחד‪ .‬בבחינה עצמה‪ ,‬ציפיתי לראות‬
‫מישהו מכובד‪ ,‬או לפחות עם איזו גלאבייה‪ .‬היה שם איזה ילדון אחד‪ ,‬אז‬
‫שאלתי אותו מתי הקאדי יגיע – התברר שזה המרצה‪ .‬הוא היה נורא צעיר"‪.‬‬
‫איך באמת הגעת לתחום הפלילי?‬
‫"אני מכיתה ד' ידעתי שאני רוצה להיות עורך‪-‬דין פלילי‪ .‬זה מאוד פשוט‪,‬‬
‫כשזה מגיע למדינה מול האזרח – אני תמיד בעד האזרח‪ .‬בגלל זה אני‬
‫גם שוקל לעשות הסבה ולקחת גם עתירות מנהליות‪ .‬אני לא מבין כלום‬
‫בחוזים‪ ,‬נזיקין וכל אלה‪ ,‬מראש זה לא עניין אותי"‪.‬‬
‫איזו עצה תיתן למי שרוצה להיות עורך‪-‬דין פלילי?‬
‫"שינסה להתקבל לאחד המשרדים המובילים בתחום הפלילי‪ .‬שיעבוד‬
‫שם ‪ 13‬שעות ביום בתור מתמחה‪ ,‬אחרי זה יהיה שכיר ויעבוד ‪ 15‬שעות‬
‫ביום כמה שנים‪ ,‬ואז‪ ,‬אם יהיה לו מזל – הוא יוכל לצאת לשוק כעצמאי‬
‫ולעבוד ‪ 16‬שעות ביום (ולעשות מלא כסף)‪ .‬בחיים לא עבדתי ‪ 16‬שעות‬
‫ביום‪ ,‬אני לא עובד יותר מ‪ 7-‬שעות ביום‪ .‬זה לא מדבר אלי"‪.‬‬
‫אם היית יכול לבחור כל‪-‬קייס‪-‬שהוא‪ ,‬איזה קייס היית רוצה לקחת על עצמך?‬
‫"את המואשמים ברצח ארלוזורוב‪ .‬כי זאת הייתה סתם עוד עלילה‬
‫מפא"ינקית‪ .‬הייתי עושה שם שמח"‪.‬‬
‫מה הקייס שאתה הכי גאה בו?‬
‫"יש שניים‪ .‬כמובן שיש את התיק של יגאל עמיר (כשרצה להתייחד עם‬
‫אישתו)‪ .‬זה קייס שלקחתי פרו‪-‬בונו‪ .‬כל הייצוג של יגאל עמיר התחיל מזה‬
‫שהוא פנה אלי‪ .‬הוא מקשיב שם לרדיו‪ ,‬והוא שמע עלי ואותי – באותה תקוו‬
‫פה דיברתי על זה שאני חושב שאי אפשר להפלות אותו‪ .‬הוא אדם מאוד‬
‫חכם‪ ,‬בניגוד לאיך שציירו אותו בתקשורת – לא יעזור להם‪ ,‬הוא לא מתלהם‪,‬‬
‫הוא לא טיפש‪ ,‬הוא לא נלעג ולמעט הרצח של רבין – הוא גם לא אלים‪ ,‬הוא‬
‫ילד טוב עם כיפה סרוגה – שהחליט להקריב את חייו למען האידאל שלו‪ .‬הוא‬
‫הבין שבשביל לזכות בקייס הזה הוא חייב לקחת עורך‪-‬דין שמאלני‪ ,‬שישווה‬
‫לכל הסיפור הזה אופי של מאבק זכויות אדם ולא מאבק פוליטי‪.‬‬
‫התיק השני הוא תיק שאני מצטער שלא שמרתי את המסמכים שלו‪ .‬זה היה‬
‫תיק של חייל ששוחרר מצה"ל‪ ,‬והצבא העמיד אותו לדין כי כמה חודשים לפני‬
‫השחרור הוא שלח פקס לבקו"ם עם צלב קרס והכיתוב 'הרמטכ"ל למשרו‬
‫פות'‪ .‬היו לי שם כמה טיעונים לא סטנדרטים‪ ,‬שבית המשפט בסוף החליט‬
‫לקבל‪ .‬המרכזיים שבהם היו שראשית‪ ,‬אני מאמין שהצבא צריך להתעסק בדו‬
‫ברים קצת יותר חשובים מזה‪ ,‬פקידת הקבלה הייתה יכולה פשוט לקרוע את‬
‫הפקס‪ ,‬ובטח ובטח שמפקד הבקו"ם היה יכול לקרוע את הפקס‪ .‬השני היה‬
‫טיעון קצת יותר מצחיק‪ ,‬בגדול אני טענתי ש'מי הוא בכלל היבחוש הזה?! הוא‬
‫יכול להעליב את גיבור ישראל?!' ובית המשפט קיבל את זה"‪.‬‬
‫איך הסביבה הגיבה לייצוג של יגאל עמיר?‬
‫"זה משהו שלקחתי בחשבון כשהסכמתי לייצג אותו‪ .‬אין מה לעשות‪ ,‬זה משהו‬
‫שצריך לחשוב עליו‪ .‬הסביבה הגיבה בצורה הרבה פחות חריפה משחשבתי‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬כל מי שהעביר עלי ביקורת על הסיפור הזה – אלו לא אנשים‬
‫שאני מעריך‪ ,‬לא אכפת לי מה הדעה של נתן זהבי גס הרוח או של גיא מרוז‬
‫הצדקן‪ .‬אם למישהו יש טענה על הקייס הזה – הוא מוזמן להפנות אותה לשוו‬
‫פטת פרוקצ'יה – שאישרה בפסק דין של ‪ 70‬עמודים את כל הטענות שלנו"‪.‬‬
‫חייב את התואר לשוש המזכירה‬
‫שמאי (צילום‪ :‬בני בכר)‬
‫את מי לא תסכים לייצג?‬
‫"אותך‪ .‬סתם‪ .‬אמר פעם דוד יפתח‪ ,‬שבעיני הוא מגדולי עורכי‪-‬הדין הפליליים‬
‫שהיו בישראל‪ ,‬שהקו האדום שלו הוא עשרת אלפים דולר‪ .‬פחות מזה הוא לא‬
‫מוכן לייצג‪ .‬אז הקו האדום שלי הוא קצת יותר נמוך‪ .‬זה די פשוט‪ ,‬בדרך‪-‬כלל‬
‫לכל הנרקומנים שודדי הזקנות אין כסף לייצוג‪ ,‬אבל אם לאחד מהם יש אבא‬
‫עשיר והוא רוצה לממן את הייצוג – הוא מוזמן‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬יש תיאוריה בתורת‬
‫המוסר‪ ,‬שאומרת שהמוסרי זה כל מה שקורה מכאן והלאה‪ .‬אם מישהו רצח‬
‫זקנה‪ ,‬ואני מייצג אותו והצלחתי להביא לזיכוי שלו – אני אראה בזה הצלחה‬
‫מקצועית‪ .‬את הזקנות אני לא יכול להחזיר לחיים – לפחות אני יכול למנוע‬
‫מהמשפחה שלו את הכאב לב של לראות אותו יושב בכלא‪ .‬אני חושב שלא‬
‫הייתי מוכן לייצג מישהו שרצח חבר שלי‪ ,‬אבל בעיקר בגלל שזה לא מקצועי"‪.‬‬
‫מה דעתך על מערכת המשפט בישראל?‬
‫"אני הולך להגיד משהו שעורכי דין פליליים לא יאהבו‪ :‬בגדול מערכת‬
‫המשפט בישראל היא מערכת משפט טובה‪ .‬בניגוד לרוב עורכי הדין‪,‬‬
‫שכבר בשנה השנייה שלהם ללימודים מרשים לעצמם להעביר ביקורת‬
‫על שופטים‪ ,‬אני לא מבקר את רוב השופטים‪ .‬הם בסדר גמור‪ .‬הבעיה‬
‫היא אחת‪ ,‬הרמב"ם אמר שעדיף ש‪ 99-‬פושעים יסתובבו בחוץ מאשר‬
‫שזכאי אחד ישב בפנים‪ .‬מערכת המשפט הישראלית‪ ,‬שעובדת לפי‬
‫מסכת עובדתית של הגיון – מרשיעה לפעמים חפים מפשע‪ .‬כל השוו‬
‫פטים יודעים שאם הם יפעילו את הספק הסביר – הם לא יוכלו להרשיע‬
‫כמעט אף אחד‪ ,‬גם לא פושעים‪.‬‬
‫לפני שנים היה לי קייס שממש הדיר שינה מעיניי‪ .‬זה היה אוהד הפועל‬
‫צעיר שהפילו עליו תיק שוד‪ ,‬והוא היה חף מפשע לחלוטין‪ .‬לא היה לי‬
‫ספק בכלל שהוא חף מפשע‪ ,‬בחקירה הנגדית עשיתי מהעדים קציו‬
‫צות – ואכן הפרקליטות חזרה בה מהתביעה‪ .‬אחר‪-‬כך הפרקליט סיפר‬
‫לי שהשופטת שאלה אותו למה הוא מבטל את התיק ורמזה לו שהיא‬
‫הייתה מרשיעה‪ .‬אז יש גם מקרים כאלו‪ ,‬וזה מלחיץ‪ .‬זה בחור שלא עשה‬
‫כלום‪ ,‬ואם הוא היה מורשע הוא היה עד היום בכלא‪ .‬אבל רוב השופטים‬
‫הם בסדר גמור‪ ,‬וברוב המשפטים אכן נעשה צדק"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬יש לך טיפ לסטודנטים בפקולטה?‬
‫"אני לא חושב שניהלתי את החיים שלי מספיק נכון בשביל לתת טיפים‪.‬‬
‫שיהיה לכולם בהצלחה"‪.‬‬
‫‪// 5‬‬
‫לגזור ולשמור‪:‬‬
‫המטרה היא לא להלחיץ גרוס‬
‫הסודות שמאחורי‬
‫ראיונות ההתמחות‬
‫אופיר גולדשטיין‬
‫שוטטנו ברחבי תל‪-‬אביב‪ ,‬ובתחבולות חקירה‬
‫מרשימות‪ ,‬סחטנו מהמשרדים המסחריים‬
‫הגדולים באזור את כל האמת על ראיונות‬
‫ההתמחות‪ .‬לא לא‪ ,‬אל תודו לנו‬
‫ראיונות התמחות – יש נושא שיחה טעון מזה? "חבר סיפר לי ככה וככה"‪.‬‬
‫"אחותי הגדולה התראיינה במשרד ההוא‪ ,‬שמעתי שהם מכשילים בשאלות"‪.‬‬
‫"עזוב אותך‪ ,‬במשרד הזה בלי ממוצע ‪ 90‬אין על מה לדבר"‪ .‬וזה רק על קצה‬
‫המזלג‪ .‬בניסיון לשים קץ לשמועות‪ ,‬שלושה מהמשרדים הגדולים בתל‪-‬אביב‬
‫ גרוס‪ ,‬מיתר והרצוג – פתחו עבורנו את דלתותיהם‪ .‬אנחנו‪ ,‬בתמורה‪ ,‬ניסינו‬‫לגלות ככל הניתן מה בדיוק קורה שם מאחורי הקלעים‪.‬‬
‫שלושת המשרדים הם מסחריים ומתעסקים במגוון תחומים ‪ -‬החל ממיזוגים‪,‬‬
‫רכישות ודיני תאגידים‪ ,‬ועד דיני עבודה וליטיגציה‪ .‬דיברנו עם שלושה שותפים‬
‫ – ד"ר שחר הדר (גרוס)‪ ,‬אסף הראל (מיתר) ואדם איתן (הרצוג) ‪ -‬של�ו‬
‫שתם עורכים ראיונות מזה שנים‪ .‬אז אחרי שדאגנו לגהץ את מיטב בגדינו‬
‫בשביל המשימה‪ ,‬ומעבר לזה שהקפה שם הרבה יותר מוצלח מזה של קקאו‪,‬‬
‫זה מה שגילינו‪:‬‬
‫מדובר בעיסוק רציני‪ .‬שלושת המשרדים משקיעים זמן‪ ,‬משאבים וכוח אדם‬
‫רב במלאכת גיוס המתמחים‪ ,‬מתוך תפיסה ברורה של צמיחה מבפנים ובחיו‬
‫רת מועמדים שיתאימו למשרד לטווח הארוך‪ .‬בכל מה שקשור לקורות חיים‪,‬‬
‫אולי זה לא מפתיע‪ ,‬אבל עשיתם בחירה טובה כשבחרתם באוניברסיטת תל‪-‬‬
‫‪6 //‬‬
‫אביב‪ .‬מוסד הלימודים הוא בהחלט פקטור שנלקח בחשבון על‪-‬ידי המשרדים‪,‬‬
‫שמכירים ומודעים היטב לשיטת הציונים בפקולטה‪ .‬המשרדים הללו מקבלים‬
‫מאות ויותר של קורות חיים‪ ,‬ואלו של תל‪-‬אביב מקבלים את היחס הראוי‪.‬‬
‫הציונים חשובים‪ ,‬אבל הם לא הכל‪ .‬כך למשל‪ ,‬בגרוס‪ ,‬עוברים על כלל‬
‫הציונים ולא רק על הממוצע‪ ,‬מתוך הבנה שלעיתים יש קורסים ספציפיים‬
‫שמטים את הציון הסופי למטה‪ .‬אם הציון בדיני משפחה הוא שהוריד לכם‬
‫את הממוצע‪ ,‬ואתם מכוונים לעולם העסקי‪ ,‬סביר להניח שלא מדובר באו‬
‫סון לאומי‪ .‬כמו כן‪ ,‬עשייה ענפה‪ ,‬מעניינת ומגוונת‪ ,‬יכולה בהחלט לגרום‬
‫למשרדים לרצות לדבר איתכם‪.‬‬
‫מיתר‪" :‬הרבה פעמים קוראים קורות חיים‪ ,‬רואים איזושהי עשייה חברתית‪,‬‬
‫מסלול נוסף או תפקיד מעניין בצבא – ואז צוללים לתוך קורות‪-‬החיים‪ .‬אם‬
‫מדובר באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬גם אם הציונים פחות טובים‪ ,‬קורות‪-‬החיים‬
‫יקבלו את מלוא תשומת הלב"‪.‬‬
‫גרוס‪" :‬מסתכלים על טווח הציונים‪ .‬אם הם נוטים שמאלה‪ ,‬מנסים להבין‬
‫למה‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬מסתכלים על עשייה נוספת‪ ,‬עבודות נוספות‪ ,‬תארים‪ ,‬חילוו‬
‫פי סטודנטים‪ ,‬התנדבויות‪ .‬לא באופן צ'ק‪-‬ליסטי‪ ,‬אלא כדי להבין מי הבנאדם‪.‬‬
‫מכתבי המלצה ממישהו שבאמת מכיר אותך‪ ,‬גם אם הוא לא 'בעל שם'‪ ,‬עוו‬
‫שים הרבה יותר רושם"‪.‬‬
‫הרצוג‪" :‬מישהו עם קורות‪-‬חיים ריקים‪ ,‬שלמד כל היום והוציא ‪ 90+‬בתל‪-‬‬
‫אביב‪ ,‬יעשה פחות רושם ממי שהוציא ‪ ,83‬למד‪ ,‬עבד כי הוא צריך ותרם‬
‫לקהילה באופן כלשהו‪ .‬זה משמעותי‪ ,‬וזה מעיד המון על אופי של הבן אדם"‪.‬‬
‫יש עשייה חוץ‪-‬לימודית שמרשימה אתכם במיוחד? במילים אחרות‪:‬‬
‫עיוני משפט ‪ .vs‬התנדבות עם נוער בסיכון‪ .‬מי לוקח?‬
‫מיתר‪" :‬אין שטנץ שאומר – תתנדב בעמותה ‪ X‬ותקבל אצלנו ראיון‪ .‬אבל‬
‫מועמד עם ציונים מאוד גבוהים וקורות‪-‬חיים ריקים‪ ,‬כן יעורר סימני שאלה"‪.‬‬
‫גרוס‪" :‬אין ניצחון בנוק‪-‬אאוט‪ ,‬זה עניין של נקודות‪ ,‬של שקלול כולל"‪.‬‬
‫עברנו את שלב קורות‪-‬החיים היישר אל הראיון הנכסף ‪.‬קצת מהבחינה ה�פ‬
‫רקטית‪ ,‬איך אפשר שלא‪ :‬בהרצוג מתקיים ראיון אחד ובוא שני מראיינים‪.‬‬
‫בגרוס מתקיים ראיון אחד‪-‬על‪-‬אחד‪ ,‬כשחלקו מתנהל באנגלית (לא צריך‬
‫להיבהל‪ ,‬אין ציפייה שתשננו מילון עברית‪-‬אנגלית‪-‬משפטית)‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫ראיון קצר נוסף‪ .‬במיתר תרואיינו פעמיים על‪-‬ידי מראיינים שונים‪.‬‬
‫ב‪ 20-30-‬דקות הראיון שלכם‪ ,‬אין ברירה ‪ -‬אתם חייבים להפעיל את הקסם‬
‫האישי שלכם‪ .‬המראיינים פוגשים עשרות סטודנטים ביום‪ .‬כולם בחולצות‬
‫מכופתרות‪ ,‬מריחים טוב‪ ,‬לחוצים ומגמגמים מידי פעם‪ .‬אבל בשביל לצו‬
‫לוח את הראיון – המראיין צריך להרגיש שנוצר איתכם איזשהו קשר שהוא‬
‫קצת מעבר לכך‪.‬‬
‫נכנסתי לראיון‪ ,‬לחצנו ידיים והתיישבתי‪ .‬מה אתם בעצם מחפשים?‬
‫מיתר‪" :‬אינטליגנטי‪ ,‬רהוט‪ ,‬מישהו שאפשר לנהל איתו שיחה – לאו דווקא‬
‫משפטית‪ .‬מישהו שאני ארגיש שהוא שחקן צוות‪ ,‬שחקן נשמה‪ ,‬שישקיע אבל‬
‫גם יעזור לחבר שלו‪ .‬בלי זה ‪ -‬זה לא יעבוד"‪.‬‬
‫גרוס‪" :‬מיומנויות בסיסיות‪ :‬יכולת לנהל שיחה‪ ,‬להתבטא‪ .‬מעבר למינימום‬
‫הזה‪ ,‬אני רוצה להתחבר אל הבנאדם‪ .‬בסופו של דבר האנשים שעוברים הם‬
‫אלה עם התשובות החמות‪ ,‬שיש בהן משהו אישי‪ ,‬אמיתי‪ .‬בסופו של דבר מדוו‬
‫בר באינטראקציה בין אנשים"‪.‬‬
‫הרצוג‪" :‬מחפשים את עורך‪-‬הדין הבא‪ .‬לא סתם משקיעים המון בנושא הזה‪.‬‬
‫אפשר לראות את זה בכיוון מחשבה‪ ,‬ביכולת לדבר עם לקוח‪ ,‬להעביר רעיון‬
‫בצורה בהירה‪ .‬מחפשים אנשים שהם לא סוליסטיים‪ ,‬שיכולים לעבוד בצוות‪,‬‬
‫שיודעים להפריד בין עיקר לתפל"‪.‬‬
‫איך אפשר לדעת דברים כאלה משיחה של עשרים וקצת דקות?‬
‫הרצוג‪" :‬אתה יכול לראות את הסטודנט מאבד את הפוקוס‪ ,‬מתמקד במשהו‬
‫אזוטרי‪ .‬אנחנו נותנים למועמדים לנתב את השיחה ואפשר ללמוד מזה המון"‪.‬‬
‫גרוס‪" :‬כששואלים שלושה מועמדים את אותה שאלה‪ ,‬ואחד מהם הולך עם‬
‫התשובה לכיוון מאוד מוזר ‪ -‬זה מדליק נורה אדומה"‪.‬‬
‫גרוס‪" :‬לא אוהב תשובות בית‪-‬ספר‪ ,‬זה פשוט לא עובר‪ .‬מזמם ליד האוזן ולא‬
‫נתפס‪ .‬סטודנטים חייבים להיזהר מלדקלם תשובות מוכנות מראש‪ .‬גם כשמו‬
‫דובר בשאלות אישיות‪ .‬התשובות צריכות לזרום"‪.‬‬
‫הרצוג ‪" :‬כשאין כיווני חשיבה‪ ,‬וסטודנטים עונים ב'לא חושב שיש לי מה ל�ט‬
‫עון' על שאלות בסיסיות‪ ,‬זה בעייתי‪ .‬לא רוצים תשובות נכונות‪ ,‬אבל מחפשים‬
‫לראות כיווני מחשבה"‪.‬‬
‫מיתר ‪" :‬לא מחפשים שחצנים‪ .‬גם במקצוע שלנו‪ ,‬לא משנה באיזה שלב ב�ק‬
‫ריירה‪ ,‬חשוב לשמור על מידה מסוימת של ענווה‪ .‬מעבר לזה – אם לא הצלחתי‬
‫לפתח שיחה‪ ,‬זה מקשה על קבלת מסקנה ברורה לגבי המועמד‪.‬‬
‫ומה קורה שם במהלך הראיון?‬
‫הרצוג ‪" :‬השאלות המשפטיות הן בסיסיות‪ ,‬על דברים שקורים ביומיום‪ .‬ה�ל‬
‫כתי בבריכה‪ ,‬נפלתי ונפצעתי‪ ,‬מכרתי דירה ולא ציינתי שמולה ייבנה בית‪-‬קבו‬
‫רות‪ .‬איזה עילות? מכוח איזה דין? מי יתבע ומה יטען? הבסיס‪ .‬לא צריך לקרוא‬
‫מחברות בחינה‪ ,‬מספיק לבוא עם פס"ד אחד או שניים"‪.‬‬
‫גרוס‪" :‬אשאל שאלה לכאורה משפטית‪ ,‬לא ברמת 'מה אמרו בפס"ד‪ '...‬אלא‬
‫שאלת חשיבה כללית‪ .‬התשובה פחות חשובה לי‪ .‬רוצה לשמוע איך המועמד‬
‫מתבטא‪ ,‬איך הוא מציג טיעון‪ .‬אני מנסה להבין מאיפה הוא מגיע‪ ,‬מה השקפת‬
‫העולם שלו‪ ,‬מה חשוב לו‪ ,‬מה שאיפותיו לטווח הרחוק"‪.‬‬
‫מית‪:‬ר‪" :‬ניסיון להבין מי הבנאדם‪ ,‬לנהל שיחה לא משפטית דווקא‪ .‬בפן המ�ק‬
‫צועי כל מראיין לוקח את זה למקום אחר‪ ,‬זאת יכולה להיות שאלה‪ ,‬התייחסות‬
‫לקורס שהמועמד למד‪ ,‬עבודה שהוא עשה‪ .‬מחפשים לראות את ההתמוו‬
‫דדות – אלו שאלות המועמד שואל‪ ,‬מה כיוון החשיבה והאם יש בו רצף הגיוני"‪.‬‬
‫מדובר בסיטואציה מביכה ומלחיצה‪ .‬יש התייחסות שלכם לזה? ניפ‬
‫סיון לנטרל לחץ?‬
‫הרצוג‪" :‬הכל מתנהל בחיוך‪ .‬לא מלחיצים‪ ,‬לא בוחנים‪ ,‬שיחה מאוד נעימה בלי‬
‫דחיקות לפינה"‪.‬‬
‫מיתר‪" :‬אנחנו משתדלים‪ .‬הראיונות מבוצעים בחדרים אינטימיים‪ .‬השיחה‬
‫תמיד תתחיל במקום נוח וידידותי למרואיין‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬אם צריך לעשות הפו‬
‫סקה מתודית ולתת למישהו כוס מים‪ ,‬אז זה ייעשה"‪.‬‬
‫גרוס‪" :‬כבר בתחילת הראיון מבהירים שאין מטרה להלחיץ‪ .‬מנסים להחזיר‬
‫את המועמד לאזור הנוחות שלו‪ ,‬כדי שיוציא את המיטב"‪.‬‬
‫סוליסטים ‪ -‬לא אצלנו‬
‫לא מחפשים שחצנים‬
‫מתמחי מיתר‬
‫שלושת המשרדים הדגישו שהם מחפשים אנשים לטווח הרחוק‪ .‬הם לא‬
‫מחפשים מתמחים לשנה‪ ,‬אלא לראות מי יכול להיות עורך‪-‬דין טוב בעתיד‪.‬‬
‫מה הם לא מחפשים? נראה שגם פה אין כללי ברזל ברורים‪ ,‬אבל‪:‬‬
‫הרצוג‬
‫למרות הניסיון להימנע מקלישאות‪ ,‬אחת חזרה על עצמה בבירור‪ :‬גם בקורות‬
‫החיים‪ ,‬ובעיקר בראיונות‪ ,‬מנסים המשרדים לגלות מי נמצא מולם‪ .‬לא מדוו‬
‫בר במשימה פשוטה‪ ,‬המשימה שלנו היא לעזור להם‪ .‬נסו להימנע מחוסר‬
‫טאקט‪ ,‬אל תיכנסו לראיונות כשאתם לועסים מסטיק‪ ,‬אל תניחו על השולחן‬
‫את הספר "איך להצליח בראיונות עבודה"‪ ,‬אין טעם לזרוק למראיין אנקדוטות‬
‫שמראות שעשיתם עליו גוגל ועדיף לא להגיד למראיין שהוא נראה הרבה יותר‬
‫טוב מאשר בתמונה שלו באתר (כל הדוגמאות קרו במציאות)‪ .‬אז שיהיה‪ ,‬איך‬
‫לומר ‪ -‬בהצלחה‪.‬‬
‫*שמו של השותף שתומך בנוהל כוסית ויסקי לפני הראיון‪ ,‬מטעמי הגנה על פרטיותו‪ ,‬נשמר במערכת‪.‬‬
‫‪// 7‬‬
‫יום אחד לדודו ארז נמאס‪ .‬הוא היה עורך‪-‬דין מן השורה בפרקליטות תל‬
‫אביב‪ ,‬בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬וסלל לעצמו‬
‫קריירה מבטיחה‪ .‬עד שהחליט שדי‪ ,‬הוא מפסיק להיות האדם הסביר‬
‫ומנסה את מזלו בתעשיית הבידור‪" .‬זה היה תהליך מטלטל"‪ ,‬מספר‬
‫ארז על אספרסו כפול בשדרות רוטשילד‪" .‬החברים מהפרקליטות היו‬
‫בטוחים שהשתגעתי‪ .‬הם לא הבינו איך אני מוותר על משרה רצינית‬
‫עם הכנסה קבועה ותנאים בשביל כתיבה והומור‪ .‬הכול קרה גם בשילוב‬
‫עם הגירושים הראשונים שלי‪ ,‬ככה שיכול להיות שאנשים מהצד חשבו‬
‫שנפלתי על הראש"‪.‬‬
‫בין עורך‪-‬דין‬
‫לקומיקאי‪:‬‬
‫דודו ארז‬
‫שלא הכרתם‬
‫נמרוד גנאור‬
‫הקומיקאי דודו ארז לא תמיד היה‬
‫האיש המצחיק מהטלוויזיה‪ .‬הרבה‬
‫לפני שכיכב עם החליפה השחורה‬
‫במשאלי הרחוב של "ארץ נהדרת"‪,‬‬
‫הוא היה לובש אותה לדיונים בבית‬
‫המשפט‪ .‬בשיחה פתוחה הוא מגלה‬
‫מה גרם לו לעזוב קריירה מבטיחה‪,‬‬
‫איך לימודי המשפטים השפיעו על‬
‫חוש ההומור שלו‪ ,‬ומתי יוצא ממנו‬
‫גם היום "דודו עורך‪-‬הדין"?‬
‫הוצאתי את ההומור שאופסן בקפסולה ‪ 30‬שנה‬
‫‪8 //‬‬
‫ארז במראה המוכר‬
‫ני הזה‪ ,‬אבל ממש לא הייתי מספר בדיחות בבית‪-‬המשפט‪ .‬כל מי שעבד‬
‫איתי ראה דודו רציני ועם המון חמלה‪ .‬חמלה גדולה מדי לפעמים‪ .‬הייתי‬
‫נורא אכפתי ולרגע לא פיתחתי ציניות לאנשים‪ .‬זאת אחריות גדולה מאוד‬
‫– אם אתה מאריך מעצר למישהו אתה צריך סיבה טובה‪ ,‬זה לא משחק"‪.‬‬
‫קורה לפעמים שבחיי היומיום יוצא לך פתאום "דודו עורך‪-‬הדין"?‬
‫"כבר כמעט שלא‪ .‬למרות שכשספקי שירות למיניהם מחליטים למרר את‬
‫חיי‪ ,‬אז עורך‪-‬הדין שבי יוצא‪ .‬הטרגדיה האמיתית היא שאז מזהים אותי‪,‬‬
‫וכל הפאסון שלי יורד לטמיון‪ .‬ת'אמת שגם כבר קשה לי להיות דווקני וקו‬
‫שוח עם אנשים‪ ,‬אני במקום שבו אני רק רוצה להצחיק"‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬אחרי שורת הופעות ב"ארץ נהדרת" והנחייה של תכניות כמו "לילה‬
‫בכיף"‪" ,‬מהדורה מוגבלת"‪" ,‬טלוויזיה במיטבה" ו"קומי קומי"‪ ,‬מסביר‬
‫ארז למה הוא שלם לחלוטין גם עם ההחלטה ללמוד משפטים ("הליו‬
‫מודים עיצבו אותי")‪ ,‬וגם עם ההסבה המקצועית ("אני מגשים את‬
‫החלום שלי")‪ .‬לדבריו‪ ,‬הבחירה בלימודי המשפטים באוניברסיטה מעוו‬
‫לם לא הייתה משאת נפשו‪" :‬הייתי כמו כל ילד שרוצה לרצות את אמא‬
‫שלו‪ .‬סטודנט בינוני‪ ,‬שסיים את הלימודים עם ממוצע ‪ 80.01‬ומצא מפלט‬
‫בקורס תורת המשפט‪ .‬בסוף עשיתי את הדבר הכי נכון והוצאתי מתוכי‬
‫את ההומור שאופסן בקפסולה ‪ 30‬שנה‪ .‬רציתי חיים אחרים‪ .‬אפילו לא‬
‫פחדתי‪ ,‬נהייתי כל‪-‬כך מדוכא‪ ,‬שזה היה הכול או כלום ‪ -‬אז הימרתי‪ .‬יש‬
‫מצבים שבהם אתה פשוט מהמר"‪.‬‬
‫איך ההורים הגיבו אחרי שהתפטרת מהפרקליטות?‬
‫"הם לא ידעו‪ .‬במשך חצי שנה לא סיפרתי להם דבר כי לא רציתי להיות‬
‫מושפע מהחרדות שלהם‪ .‬בארוחות שישי התנהגתי כרגיל‪ .‬הם חשבו‬
‫שעבר עליי עוד שבוע שגרתי במשרד‪ ,‬בעוד שבפועל עבדתי על תסריו‬
‫טים לערוץ 'פוקס קידס'"‪.‬‬
‫ואחרי שגילית להם?‬
‫"זה לא פשוט‪ .‬ההורים שלי לא ידעו שאפשר להתפרנס מזה‪ .‬אני לא מאו‬
‫שים אותם‪ ,‬הם מדור אחר‪ .‬עד היום הם לא באמת מבינים איך כל העסק‬
‫עובד‪ ,‬איפה אני מצלם‪ ,‬איפה אני מופיע‪ .‬אבל כל עוד הם רואים שאני‬
‫מצליח‪ ,‬שאנשים אוהבים‪ ,‬אז הם נהנים מזה שהם יכולים להגיד – 'היי‪ ,‬זה‬
‫הבן שלי'‪ .‬היום אני כבר מוצא את עצמי מקבל כל שבוע שיחה מאבא שלי‬
‫בסגנון‪" :‬היי‪ ,‬אני ברכבת‪ ,‬מישהי פה אוהבת אותך‪ ,‬דבר איתה!"‪.‬‬
‫יש חוויה שזכורה לך במיוחד מאותן שנים בפקולטה?‬
‫"לא התעוררתי למבחן בדיני עונשין‪ .‬חשבתי שהוא ב‪ 13:00-‬ולמעשה הוא‬
‫היה ב‪ .8:00-‬רצתי בטירוף למזכירות ואמרו לי 'שיהיה בהצלחה במועד ב''‪.‬‬
‫גם בימים הראשונים בפקולטה הייתי בהלם‪ .‬יומיים בדיוק לאחר השחרור‬
‫מהצבא כבר הייתי בשיעור דיני עונשין עם פרופסור לדרמן‪ .‬היינו חבורה‬
‫של שלושה נתנייתים היסטריים שלא כל כך הבינו לאן הם הגיעו"‪.‬‬
‫כקומיקאי‪ ,‬הפן המשפטי בחייך בא לידי ביטוי בהומור שלך?‬
‫"זה לגמרי משפיע עליי‪ .‬הפינה של 'האם ראוי?' בתכנית 'מהדורה‬
‫מוגבלת' נלקחה מקורס תורת המוסר ומהשאלות הערכיות שעסקנו בהן‪.‬‬
‫גם במשאלי הרחוב‪ ,‬הסגנון המשפטי‪-‬ממלכתי מרגיש לי לגמרי טבעי‪,‬‬
‫וזה לדעתי גם חלק מהסיבה שזה עובד‪ .‬אפילו ברמה הכי שטחית ‪ -‬החו‬
‫ליפה במשאלי הרחוב היא החליפה מהפרקליטות‪ ,‬ומדי השוטר בתכנית‬
‫המתיחות "קומי קומי" הם מימיי כחוקר משטרתי‪ .‬זה לא משהו שנעלם"‪.‬‬
‫היית מצחיק גם כעורך דין או כחוקר משטרתי?‬
‫"הייתה לי פרספקטיבה קומית על המציאות‪ ,‬אבל אין בה תועלת במקוו‬
‫מות כמו המשטרה או הפרקליטות‪ ,‬ככה שהיא נשארת במימדים יחסית‬
‫מצומצמים‪ .‬אולי החברים שלי נהנו מהזווית המצחיקה של העסק הרציו‬
‫הכתובת הייתה על הקיר‪.‬‬
‫ארז בצעירותו יחד עם יגאל שילון‬
‫אתה חושב שיש אלמנטים מקבילים בין הסטאנדאפ לעריכת דין?‬
‫"מהצד נראה שעמידה מול קהל וייצוגיות יכולות להיות מקבילות‪ .‬למרות‬
‫שבפועל בבית‪-‬המשפט אתה לא מחויב כל חמש שניות להצחיק‪ .‬אף אחד‬
‫לא יצעק לך באמצע שאתה מדבר 'מה זה‪ ,‬זה לא מצחיק!'‪ .‬כעורך‪-‬דין‬
‫אתה בא עם פאסון לבית משפט‪ ,‬בעוד שכשאתה סטנדאפיסט אתה‬
‫בא חשוף‪ ,‬וכל אחד זכותו לצעוק כל מה שהוא רוצה‪ .‬אתה צריך להוכיח‬
‫את עצמך כל הזמן‪ .‬לבוא מלמטה‪ .‬זה מה שחשוב לי‪ ,‬לשמור על האמת‪.‬‬
‫להצחיק באמת‪ .‬ואם לא מצחיק‪ ,‬אז שיצעקו‪ ,‬זה בסדר"‪.‬‬
‫בבית‪-‬המשפט כנראה לא נפגוש אותך בזמן הקרוב‪.‬‬
‫איפה כן אפשר למצוא אותך?‬
‫"הצד שקצת פחות מכירים אצלי הוא הסטנדאפ‪ .‬לשם הולכים מירב‬
‫המשאבים שלי‪ .‬לקח לי שנים לאזור אומץ ולעשות את זה‪ ,‬ושם כבר אין‬
‫חליפה ופוגשים את דודו האמיתי‪ .‬דודו שיש שיגידו שהוא מצחיק וחופשי‬
‫יותר מהדמויות אותן אני משחק‪ .‬מעבר לזה אני מעביר בגלי צה"ל תכנית‬
‫סיכום שבוע אקטואלית‪-‬הומוריסטית יחד עם אבי אטינגר‪ ,‬ועונה שנייה‬
‫של תכנית בהנחייתי בשם 'החפרנים' נמצאת כרגע בשלבי עריכה"‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬פרט מפתיע עליך שהסטודנטים למשפטים בתל‪-‬אביב‬
‫ישמחו לדעת?‬
‫"במסגרת שירות המילואים שלי אני מרצה על דין משמעתי לקציני שיפוט‪ .‬זה‬
‫מפתיע נורא גם את החיילים‪ ,‬ככה שלרוב אני מגיע שעה לפני‪ ,‬נותן להם לדבר‬
‫על זה‪ ,‬וככה אין הפרעות‪ .‬ההרצאה שלי קוצרת לא מעט מחמאות‪ ,‬הרבה‬
‫מתעקשים שארצה אצלם ואני משתדל להכניס פאנצ'ים כמה שאפשר‪ .‬זה‬
‫כיף‪ .‬ככה אני משלב את המקצוע בחיי‪ ,‬במסגרת ובמימדים שנכונים עבורי"‪.‬‬
‫‪// 9‬‬
‫לגמרי נותן תמורה לכסף‪ .‬הטוסט והסלט של שסק‬
‫קפיטריית "שסק"‬
‫מבחן טעימות‪:‬‬
‫המנות הכי‬
‫שוות בסביבה‬
‫ממוקמת בקומה התחתונה של בניין נפתלי למדעי החברה‪ .‬חוץ מקליטת‬
‫‪ WIFII‬מתסכלת מאוד‪ ,‬תוכלו לבחור ממגוון עצום של מאכלים ‪ -‬מקפה ומ�א‬
‫פה‪ ,‬דרך סנדוויצ'ים במחירים מפוקחים ובורקסים‪ ,‬ועד לארוחות שחיתות‬
‫חמות של קציצות בקר ברוטב אדום‪ ,‬טחינה ואורז לבן‪ .‬אבל את המוניטין‬
‫שממנו שסק נהנה בשנים האחרונות הוא חייב לשתי מנות‪ :‬סלט בהרכבה‬
‫אישית והטוסט האגדי‪ .‬הסלט (‪ 31.50‬שקלים עם גבינה) לגמרי נותן תמורה‬
‫לכסף‪ ,‬והעובדה שאפשר לבחור כל ירק שתצליחו לצוד עם העיניים‪ ,‬מאפשו‬
‫רת ליצור סלטים מרעננים ודלים בקלוריות‪ ,‬כמו גם סלטים שיעזרו לכם לטפח‬
‫את הכרס‪ .‬לצד הסלט נישנשנו טוסט גבינה‪ ,‬שהיה פריך בדיוק במידה הרצויה‬
‫והחזיר את האמון בפשטות שבגבינה הנמסה בתוך לחמניה עם קצת פסטו‬
‫וזיתים( (‪ 13.20‬שקלים)‪" .‬שסק מבחינתי הוא בראש ובראשונה הבית של ה�ס‬
‫טודנטים‪ .‬הם נמצאים פה יותר שעות מאשר בבית שלהם ולכן אנחנו מתמו‬
‫קדים פה בשירות לפני כל דבר אחר" אומר גיא פינס‪ ,‬מנהל השסק‪" .‬אנחנו‬
‫משתדלים להיענות לכל הבקשות של הלקוחות‪ .‬למשל‪ ,‬הכנסנו אוכל ללא‬
‫גלוטן וחלב דל לקטוז"‪.‬‬
‫נרי אשכנזי‬
‫(כתב האוכל של ‪)TIMEOUT‬‬
‫צילום‪ :‬עינב ארליך‬
‫איפה מוגשת מנת הבשר הכי משתלמת? מהו הסלט המנצח ומה לגבי הקפה הכי משובח?‬
‫בחרנו חמש מנות מתוך המבחר שמציעים מתחמי הקולינריה הקרובים לפקולטה‪ ,‬והעמדנו‬
‫אותן במבחן קפדני שעלה לנו בכמה קילוגרמים עודפים‪ .‬התוצאות לפניכם‬
‫אומרים שהאוניברסיטה היא מקום בו אמורים בעיקר ללמוד‪ .‬כאילו‪ ,‬ממש‬
‫ללמוד‪ .‬לקום מוקדם בבוקר‪ ,‬להתלבש תוך דקה (אבל עם סטייל) ולעלות על‬
‫קו ‪ 25‬הצפוף כמו התור לפאנג'ויה‪ .‬אחרי שכבר צולחים את הפקקים ומגיעים‪,‬‬
‫אורח החיים הקפיטליסטי מחייב להשקיע כמה שקלים כדי לשתות את הקפה‬
‫הראשון של הבוקר‪ .‬יש באוניברסיטה מגוון רחב של קפיטריות שמציעות‪,‬‬
‫תתפלאו‪ ,‬קפה לא רע בכלל‪ .‬אם קפה ראשון הוא טקס לכל דבר אצלכם‪ ,‬אין‬
‫לכם סיבה ללכת רחוק ‪ -‬בקקאו דאגו לצרף לצוות המקום בריסטה מוכשרת‬
‫‪10 //‬‬
‫ביותר‪ ,‬שהייתה בעברה מדריכת קפה‪ ,‬ולא תתן לאף כוס אספרסו או הפוך‬
‫להיות פחות ממושלמת‪ .‬גם בקפיטריית "שסק" לא פראיירים‪ ,‬ועושים שימוש‬
‫בקפה "מאורו" המצוין‪ .‬בקשו שבחור בשם סיימון יכין לכם ‪ -‬ואתם גוד טו גו‪.‬‬
‫אז אחרי קפה אחד או שניים צריך גם לאכול משהו‪ .‬מורעב וחדור מוטיבציה‪,‬‬
‫יצאתי לסיבוב קולינרי ברחבי האוניברסיטה‪ ,‬כדי לבדוק אחת ולתמיד מהן‬
‫המנות השוות ביותר עבור הבוכמניסט הממוצע ‪.‬‬
‫אין סיבה ללכת רחוק‪ .‬הקפה של קקאו‬
‫קפה קקאו‬
‫אם היו בודקים ממש לעומק‪ ,‬כנראה היו מגלים מתאם גבוה בין זמן הישיבה‬
‫של סטודנטים בפקולטה בקקאו לבין ציונים גבוהים‪ .‬קקאו הוא קפה הבית של‬
‫הפקולטה‪ .‬הוא החברה שלכם‪ ,‬האבא והאמא‪ ,‬המרצה שלא רוצים לאכזב‪.‬‬
‫אם תשקיעו בקקאו‪ ,‬אומרים הוותיקים ‪ -‬הוא ישקיע בכם חזרה‪.‬‬
‫חוץ מקפה טוב מה מיוחד אצלכם?‬
‫"הסלט אצלנו נחתך על המקום ויוצא הכי טרי שיש" אומר אברהם אשר‪,‬‬
‫מנהל הסניף‪" .‬מגוון המנות פה מתאים לכולם‪ ,‬מטבעונים הארד‪-‬קור ועד‬
‫לקרניבורים מושבעים‪ ,‬ואני מבטיח שאם יעשו בדיקה יגלו שחתך המו‬
‫חירים פה זול יותר‪ .‬אם הייתי צריך לבחור מכל המנות‪ ,‬הייתי ממליץ לכם‬
‫ללכת על החומוס שלנו ועל אחת מהפסטות שמוכנות לעיני הלקוח"‪.‬‬
‫משביע ואסתטי‪ .‬הרביולי של קקאו‬
‫ואכן‪ ,‬הרביולי שהוכן מול עיניי והורכב לפי בקשתי היה הרבה מעבר למה שצו‬
‫פיתי למצוא‪ .‬מדובר במנה המוגשת בצלחת קעורה ורחבה‪ ,‬בתוכה שכובות‬
‫אחת על השנייה חתיכות יפות של רביולי‪ ,‬שמולאו כולן בגבינה והוקפצו בגרסה‬
‫שלי לרוטב "אלי‪-‬אוליו"‪ ,‬שכללה פטריות שמפניון‪ ,‬אפונה‪ ,‬ובזיליקום‪ .‬כמובן‬
‫שלא מדובר במנת שף‪ .‬שמן הזית והפסטה לא מהאיכות הטובה ביותר והגביו‬
‫נה אף היא לא משהו שרצים לספר עליו לחבר'ה‪ ,‬אבל ברצון הייתי משלם שוב‬
‫‪ 28‬שקלים על המנה הזאת‪ ,‬שהשביעה אותי לגמרי‪.‬‬
‫מיד אחרי הרביולי הגיע הוד מעלתו‪ :‬החומוס‪ .‬מדובר במנה שבעיני רבים נחשו‬
‫בת לטובה ביותר באוניברסיטה‪ .‬בצדק‪ .‬ודווקא מכיוון שהייתי כבר יחסית שבע‪,‬‬
‫יכולתי להקדיש את כל כולי אל המנה עצמה ולא ליפול להסחות דעת‪ .‬הזמנתי‬
‫מנה סטנדרטית והוספתי גם שלושה כדורי פלאפל‪ .‬איך היה? אפס הפתעות‪.‬‬
‫מנת החומוס הייתה נדיבה (מאוד)‪ ,‬עם שתי פיתות טריות וכדורי פלאפל סביו‬
‫רים‪ .‬כל אלה אימתו את השמועה ‪ -‬מדובר במנת הדגל של קקאו‪ .‬רק אל תבנו‬
‫על להמשיך ללמוד באותו יום (‪ 23‬שקלים למנה‪ .‬שקל אחד לכדור פלאפל)‪.‬‬
‫מנת הדגל‪ .‬החומוס של קקאו‬
‫‪// 11‬‬
‫הגודל לא קובע‪:‬‬
‫הצצה למשרדי‬
‫הבוטיק הנחשקים‬
‫אופק גליפוליטי‬
‫אם כולם היו כאלה ‪ -‬העולם היה טוב יותר‪ .‬השניצל בבגט‬
‫אקו שוק‬
‫עשיר בטעמים‪ .‬תבשיל הירקות והקארי‬
‫מרקט פיק אנד מיקס‬
‫את דורית ליניק דרדיקמן‪ ,‬הבעלים של רשת "מרקט פיק אנד מיקס"‪ ,‬אנחנו‬
‫פוגשים לאחר חציית הכביש הצר בין הפקולטה למשפטים לבין פסיכולוגיה‪,‬‬
‫ונכנסים אל תוך "אתר ההסעדה"‪ .‬לטובת מי שלא מכיר‪ ,‬מדובר במיני מתחם‬
‫ובו מגוון רחב של בתי אוכל‪ .‬ממקדונלד'ס‪ ,‬דרך דוכן לאוכל איטלקי‪ ,‬קפה ועוד‪.‬‬
‫במרקט פיק אנד מיקס רוכבים על טרנד הבריאות ומציעים לסטודנטים מגוון‬
‫רחב של מנות צמחוניות וטבעוניות‪" .‬זה מקום שנותן פתרון לאנשים שמחו‬
‫פשים אוכל בריא וטעים" אומרת דרדיקמן‪" .‬אנחנו מספקים מגוון רחב של‬
‫מיצים‪ ,‬שייקים‪ ,‬סנדוויצ'ים‪ ,‬תבשילים ועוד‪ .‬המוצרים שלנו הם סופר טריים‬
‫ובאיכות מאוד גבוהה‪ .‬למשל‪ ,‬אנחנו משתמשים רק בטחינת הר ברכה‪ ,‬לחם‬
‫מחיטה מלאה וקפה טרי שנקלה פה בארץ‪ .‬אני חושבת שבקפה אנחנו מעט‬
‫יותר יקרים‪ ,‬אבל זה רק בגלל שהוא טרי ונקלה בארץ‪ .‬אין אצלנו שום מוצר‬
‫שהוא סתם"‪ .‬אנחנו אהבנו במיוחד את תבשיל הירקות עם הקארי‪ ,‬שהגיע‬
‫על אורז רך ושמיר קצוץ (‪ 28‬שקלים)‪ .‬התבשיל היה עשיר בטעמים‪ ,‬משביע‪,‬‬
‫ויותר מכל ‪ -‬הראה לנו שאפשר ליהנות מארוחת צהריים נהדרת גם ללא בשר‪.‬‬
‫באותו מתחם ממש‪ ,‬מדיף ריחות נהדרים של צלייה‪ ,‬ניצב דוכן "אקו שוק"‪.‬‬
‫מעין שיפודיה משודרגת‪ ,‬אם תרצו‪ .‬אקו הוא ה‪-‬מקום ללכת אליו אם חשקה‬
‫נפשכם בבשר‪ .‬לאחר התלבטויות רבות בין פרגיות בגריל עם ירקות צלויים‪,‬‬
‫לבין מנת שווארמה בלאפה שעשתה לי עיניים או שניצל פריך בבאגט‪ ,‬ניצחה‬
‫מנת השניצל בבגט‪ ,‬שהתגלתה כמנה ענקית עם התוספות הרגילות והטוו‬
‫בות‪ .‬נשמע נדוש? אילו רק כל מקום היה יכול לקחת שניצל טוב שמטוגן בדיוק‬
‫במידה‪ ,‬להכניס אותו אל תוך באגט פריך מבחוץ ורך ואוורירי מבפנים‪ ,‬לשלב‬
‫בתוכו כמה סלטים ולמכור אותו ב‪ 28 -‬שקלים – אז גם אם הם לא באותה רמה‬
‫של אלה שמחוץ לאוניברסיטה ‪ -‬היינו חיים בעולם טוב יותר‪.‬‬
‫"אנחנו המקום היחידי ברדיוס הזה שהוא בשרי ומתגאה בכך‪ .‬אם אתה רוצה‬
‫לבוא לאכול בשר טוב אז תבוא אלי"‪ ,‬אומר אריק יצחקי‪ ,‬בעל המקום‪" .‬מנת‬
‫השניצל היא מנה מנצחת‪ ,‬פשוט כי ‪ 220‬גרם‪ ,‬שתי תוספות וסלט ב‪26-28-‬‬
‫שקלים‪ ,‬זאת עסקה מדהימה"‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬אם אתם תלמידי שנה א' מבולבלים ‪ -‬כדאי שתבקרו קודם בקקאו‪,‬‬
‫לתת קצת כבוד לבית הקפה הביתי של הפקולטה‪ .‬לא חובה לטרוח ולהרחיק‬
‫לשסק‪ .‬כך או כך‪ ,‬באתר ההסעדה יש כל מה שסטודנט רעב צריך‪.‬‬
‫טיפים למיטיבי אכילה‪:‬‬
‫אם אתם מאוכלי הסלטים‪ ,‬כדאי שתחכו עם תיבול הסלט לרגע‬
‫האחרון‪ .‬מלח ולימון גורמים לירקות להגיר את כל‬
‫הנוזלים וככה נוצרת במהירות שלולית בתחתית הקופסה‪.‬‬
‫עדיף תמיד לשים את האוכל במקרר‪ .‬טמפרטורת החדר היא‬
‫אידיאלית להיווצרותם של חייקים מזיקים‪ .‬אל תתעצלו‪.‬‬
‫מחקרים עדכניים מוכיחים כי שתייה מרובה של קפה איננה‬
‫מזיקה ואפילו יכולה להועיל‪ .‬אל חשש‪.‬‬
‫עדיף להימנע מארוחות כבדות לפני שיעורים שאתם אשכרה‬
‫מתכוונים להקשיב בהם‪.‬‬
‫‪‬בתיאבון‪‬‬
‫‪12 //‬‬
‫עיסוק בתחומים מרתקים וחדשניים‪ ,‬תחוו‬
‫שת אינטימיות ולא מעט אתגרים ‪ -‬זה רק‬
‫חלק ממה שמצפה למי שיתמחה במשרדי‬
‫הבוטיק היוקרתיים‪ .‬הצצה אל הטרנד החדש‬
‫של עולם המשפט‬
‫מאז ומתמיד זכו משרדי עורכי‪-‬הדין הגדולים לכמות מכובדת של‬
‫יחסי‪-‬ציבור‪ ,‬גם אם לא תמיד חיוביים‪ .‬רבות נכתב על התחרות הגדולה‬
‫והניסיון להתבלט‪ ,‬על העבודה המאומצת עד השעות הקטנות של הליו‬
‫לה ועל כמות המתמחים שמתקבלים בכל שנה‪ .‬אך לא הרבה מכירים את‬
‫המשרדים בהם המתמחים חווים חוויה שונה לחלוטין – יחס משפחתי‪,‬‬
‫חונכות לימודית ודלת פתוחה גם לשותפים הבכירים ביותר‪ .‬על‪-‬אף הדעה‬
‫הרווחת‪ ,‬גם התמחות במשרד כזה קורצת למעסיקים פוטנציאליים‬
‫כשורה מוצלחת בקורות‪-‬החיים‪.‬‬
‫בעוד משרדי הכלבו מתעסקים במגוון רחב של נושאים‪ ,‬משרדי הב�ו‬
‫טיק מתמקצעים בתחום ספציפי אחד ברמה גבוהה מאוד‪ ,‬תוך שימת‬
‫דגש על יחס אישי ללקוח ומקצועיות ללא פשרות‪ .‬לוטי ושות'‪ ,‬המשרד‬
‫המוביל בתחום הקניין הרוחני‪ ,‬פתח בפנינו את שעריו‪ ,‬וסיפק לנו הצצה‬
‫נדירה לז'אנר האקסקלוסיבי הזה‪:‬‬
‫תחום הקניין הרוחני הוא אחד התחומים הכי בוערים היום במשפט‬
‫בישראל ובעולם כולו‪ .‬לדברי עורך‪-‬הדין ריצ'רד לוטי‪ ,‬בעלי המשרד‪ ,‬מרבית‬
‫עיסוקו המשרד הוא בלטיגציה בתחום הפטנטים‪ ,‬אך יש עיסוק גם בסימני‬
‫מסחר‪ ,‬זכויות יוצרים‪ ,‬סודות מסחריים ובקיצור ‪ -‬כל הנכסים הלא מוחו‬
‫שיים‪ .‬מה שמהווה את מוקד העניין הוא העובדה שחלק גדול מהתיקים‬
‫מתמקדים בטכנולוגיה‪ ,‬ומכיוון שהטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר מהמו‬
‫שפט ‪ -‬המשפט תמיד רודף אחריה‪ .‬יש המון מקום לביטוי אישי‪ ,‬ובעניין‬
‫הזה גם אין חשיבות גדולה לוותק ולניסיון‪ ,‬כי הרבה פעמים הצעירים מחוו‬
‫ברים יותר לגאדג'טים‪ ,‬ומכירים את האפליקציות העכשוויות אפילו טוב‬
‫יותר מהזאבים הוותיקים‪.‬‬
‫כשבוחרים איפה להתמחות‪ ,‬אחד השיקולים המרכזיים הוא הרזומה‪ .‬אלו‬
‫מאיתנו שרוצים להתמחות במגזר הפרטי נוטים לחשוב שהתמחות במו‬
‫שרד בעל שם היא הבחירה האולטימטיבית‪ .‬בלוטי הצליחו לשכנע אותנו‬
‫שהגודל לא קובע‪ .‬ישנם משרדי בוטיק שלא נופלים באיכותם מהמשרדים‬
‫הגדולים‪ ,‬ושבברנז'ה המשפטית כולם מכירים אותם‪ .‬נכון‪ ,‬הם מעטים‪ ,‬ולא‬
‫כל משרד קטן הוא כזה‪ ,‬אבל הם קיימים‪ .‬עורכת‪-‬הדין שרית ארז‪ ,‬שותו‬
‫פה בכירה במשרד ואחראית על קבלת הסטודנטים להתמחות‪ ,‬מעידה כי‬
‫המשרד משקיע משאבים רבים בכדי לאתר את המתאימים ביותר עבורו‪:‬‬
‫"במשרד שמעסי ק ‪ 4-6‬מתמחים בשנה‪ ,‬יש משמעות ייחודית לכל מת�מ‬
‫חה"‪ ,‬היא מסבירה‪" .‬אצלנו נוכחותו של כל מתמחה מורגשת"‪.‬‬
‫אצלנו אין מרפקנות‬
‫לוטי (צילום‪ :‬שרון בן טוב)‬
‫המשרד נוהג להעסיק רק בוגרים שלו לאחר ההתמחות‪ ,‬זאת משום‬
‫שהמתמחים לומדים להשתלט על מגה‪-‬תיקים שכוללים אלפי מסמכים‪.‬‬
‫"ההתמחות אצלנו היא כמו ראיון עבודה של שנה"‪ ,‬מסבירה ארז‪ .‬אחוז הנשאו‬
‫רים כעורכי‪-‬דין דומה לאחוז במשרדים הגדולים – כ‪ ,25%-‬אבל זה נתון גמיש‪,‬‬
‫ומשתנה בהתאם לכישורי המועמדים ומידת ההתאמה שלהם‪ .‬אגב‪ ,‬כששאלנו‬
‫מה השכר בהתמחות‪ ,‬ענתה ארז בלי למצמץ‪" :‬גבוה מכל מקום אחר"‪.‬‬
‫מדיניות הדלת הפתוחה בלוטי היא יותר מסתם צורת ביטוי‪ .‬פשוטו‬
‫כמשמעו‪ ,‬הדלתות במשרד פתוחות כל הזמן‪ .‬כולם יוצאים ונכנסים‬
‫חופשי‪ .‬עובדה זו‪ ,‬יחד עם תחושת משפחתיות‪ ,‬יוצרים הווי מיוחד שקשה‬
‫להתעלם ממנו‪ .‬המתמחים מכינים יחד ארוחת צהריים במטבחון המשרדי‪,‬‬
‫שמצוייד במוצרי מזון טריים דרך קבע‪ .‬נכון‪ ,‬אמנם לא לוקחים את כולם‬
‫לשייט מפנק כמו בחלק מהמשרדים הגדולים‪ ,‬אבל מדי פעם מקפידים‬
‫לסגור מוקדם וללכת לפאב או לקפוץ לסרט בסינמה סיטי‪" .‬אין מרפקו‬
‫נות ולא שמים אחד לשני רגליים‪ ,‬ומבחינה חברתית אין מתמחים שמנו‬
‫סים להתבלט ולקחת קרדיט על חשבון אחרים‪ ,‬אלא רואים כל אחד כבן‬
‫משפחה"‪ ,‬מעידים ארז ולוטי‪.‬‬
‫לוטי מספר שאחת הסיבות שהקים משרד נישה קטן היא הסלידה‬
‫מהפוליטיקות במשרדים הגדולים‪" :‬כשהייתי מתמחה צעיר באחד המו‬
‫שרדים המוכרים בארץ‪ ,‬הטילו עלי לכתוב מחברת טיעון‪ .‬לא היה פסק‪-‬דין‬
‫שלא חיפשתי‪ .‬פניתי לאחד המתמחים‪ ,‬אמרתי לו שאף פעם לא הכנתי‬
‫מחברת כזאת ושאלתי אם הוא יכול להראות לי איך עושים‪ .‬הוא אמר לי‬
‫לתת לו את פסקי הדין‪ ,‬כדי שהוא יקרא אותם ויעזור לי לבנות את זה‪ .‬כעו‬
‫בור כמה זמן ראיתי את אחד הבוסים קורא מחברת טיעון עם פסקי הדין‬
‫שאני הכנתי‪ .‬אותו בחור גנב לי את זה והציג את זה כשלו‪ ,‬למרות שאני‬
‫ערכתי את כל המחקר"‪ .‬לוטי מעיד כי אצלו סיפור כזה לא יכול להתרחש‪,‬‬
‫זה פשוט מנוגד לדי‪-‬אן‪-‬איי של המשרד‪.‬‬
‫יש לכם טיפ לסטודנט שרוצה להתמחות אצלכם?‬
‫"דבר ראשון להיות בנאדם טוב‪ .‬אחרי זה‪ ,‬אם אפשר‪ ,‬לקחת קורס בקניין‬
‫רוחני‪ ,‬ולבסוף לחזק את האנגלית כמה שיותר"‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬אם אינטימיות זה הקטע שלכם‪ ,‬אם דלתות סגורות גורמות לכם‬
‫לקלסטרופוביה ואם אתם לא חזקים בזכירת שמות – כנראה שמשרדי‬
‫הבוטיק הם המקום הנכון בשבילכם‪.‬‬
‫‪// 13‬‬
‫מחשבות על עזיבה‪:‬‬
‫פרופסור לדרמן‬
‫מדבר על‬
‫הפרישה‬
‫יש זמן בו צריך להגיד 'היה טוב' ולהעביר את הדגל לדור הבא פרופסור לדרמן‬
‫אביטל רוזנפלד‬
‫הוא מת על מכירות פומביות‪ ,‬מכור לשירה‬
‫ולא מבין איך כולם היום לוקים בהפרעת קשב‪.‬‬
‫פרופסור אליעזר לדרמן‪ ,‬האב הפקולטטי של‬
‫דיני העונשין‪ ,‬בראיון צפוף לקראת הפרישה‬
‫‪14 //‬‬
‫בכניסה למשרדו של פרופסור אליעזר לדרמן‪ ,‬נגלים מדפים שמאיימים‬
‫לקרוס מאימת הררי ספרים שנחים עליהם‪ .‬בקרוב יעיר אותם לדרמן‬
‫ממנוחתם וישא אותם חזרה הביתה‪ .‬אחרי ‪ 42‬שנה כמרצה לדיני עונשין‬
‫בפקולטה ובעבר גם כדקאן שלה‪ ,‬הוא פורש מתפקידו‪ .‬בינתיים‪ ,‬הוא‬
‫מחייך אלינו בחביבות מבין הספרים‪ ,‬ומתיישב לשיחה גלויה ‪ -‬על מחשבות‬
‫לקראת הסיום‪ ,‬תכניות ליום שאחרי‪ ,‬קצת נוסטלגיה ואפילו שירה‪.‬‬
‫איזה מין סטודנט היית?‬
‫"הייתי פקידון קטן בחברת החשמל ואז באמקור‪ ,‬ובערבים למדתי‪ .‬היה לי‬
‫ממוצע ציונים די גבוה‪ ,‬אבל זה לא נבע מתוך שקידה מיוחדת‪ .‬אפילו היום‬
‫אפשר לקבל ציונים די טובים מבלי להשקיע מבוקר ועד ערב‪ .‬שילבתי‬
‫לימודי משפטים עם מתמטיקה‪ ,‬אבל בשנה השלישית החלטתי לעזוב‪.‬‬
‫עדיין‪ ,‬כשאני כותב ועובד אני מעדיף לסדר לעצמי הכל בטבלאות‪ ,‬במעו‬
‫רכים‪ .‬זה פשוט נותן לי תמונה לוגית סדורה‪ .‬העולם בנוי מאיזשהו מערך‪,‬‬
‫וכשאתה מצלם אותו פעם אחת הוא נשאר לך"‪.‬‬
‫אתה רואה הבדל בין הסטודנטים של היום לאלה של אז?‬
‫"לסטודנט של היום יש המון יתרונות‪ ,‬בעיקר בשליטה באמצעים‪ ,‬בכלים‪,‬‬
‫זה דבר שלא היה קיים‪ .‬אני הייתי צריך לחפש‪ ,‬ויש לי כאן עשרות מגירות‬
‫שבכל אחת עשרות צילומים‪ ,‬כשהיום אפשר למצוא הכל בלחיצת כפתור‪.‬‬
‫אך צורת החשיבה הזאת הביאה לשוני באופיו של הידע שיש לסטודנט של‬
‫היום‪ .‬יותר מסטודנט אחד אמר לי‪" :‬למה אני צריך לדעת‪ ,‬כשאצטרך אני‬
‫אדע"‪ .‬כלומר ההישענות על זיכרון‪ ,‬על זה שזה שלך‪ ,‬מתחלפת היום בידיו‬
‫עה שזה ישנו‪ ,‬ובמגירה אחפש כשאצטרך את הידע הזה‪ .‬אנחנו הרגשנו די‬
‫פחותים בידע לעומת הדור שלפנינו‪ ,‬אני מרגיש שהדור הזה אופקיו צרים‬
‫לא רק מהדור שקדם לי‪ ,‬אלא גם מהדור שלי"‪.‬‬
‫יש סיפור או בדיחה שאתה נהנה במיוחד לספר בשיעורים?‬
‫"בנושא הבדיחות קרה לי מקרה מעניין‪ :‬אחד המורים שמהם נהניתי מאוד‬
‫ללמוד‪ ,‬מרצה ידוע באוניברסיטת מישיגן‪ ,‬היה מספר המון בדיחות‪ .‬מכיוון‬
‫שלא הבנתי כמה דברים בשיעור‪ ,‬החלטתי להיכנס לאותו שיעור במסלול‬
‫אחר‪ .‬דבר אחד שיגע אותי‪ :‬שמתי לב שהוא חוזר על אותן הבדיחות בדיוק‬
‫באותו הזמן‪ .‬במקרה הסתכלתי על השעון בזמן ההרצאה ומדדתי את‬
‫האינטרוולים בין הבדיחות ‪ -‬הם היו קבועים‪ .‬שבע דקות של שיעור‪ ,‬ואז‬
‫בדיחה‪ .‬מסתבר שזה מרווח ההפסקות בין שידורי הפרסומות בטלוויזיה‪.‬‬
‫הסטודנטים התרגלו לחשוב בקוונטים של שבע דקות לפני שהקשב יורד‬
‫והם צריכים פיפי או לקחת משהו מהמקרר"‪.‬‬
‫אתה מרגיש שהפרעת הקשב המשותפת החמירה מאז?‬
‫"היום אני נכנס לכיתות של האנשים עם האישורים‪ ,‬ונחרד מכמות‬
‫האנשים שיש שם‪ .‬אני חושב שזה הדבר הכי מפלה‪ .‬הרי לא יתכן שבקבוצה‬
‫ש ל ‪ 150‬סטודנטים יש ‪ 35%‬עם הפרעות קשב‪ .‬אני לא רוצה לזרוק הא�ש‬
‫מות‪ ,‬אך אין לי ספק שחלק מהאנשים מצאו דרך לגיטימית יותר או פחות‬
‫להוציא אישור‪ .‬בזמני זה לא היה קיים‪ ,‬וקשה לי להאמין שהדור הזה הרבה‬
‫יותר מופרע מהדור הקודם"‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬יש דמות שהשפיעה עליך במיוחד?‬
‫"היה לי קשר עם הנשיא אגרנט בשלהי חייו ומאוד אהבתי לשבת איתו‪,‬‬
‫אולי זה כי הוא היה הדמות של הסבא בן השמונים‪ .‬אני לא מרגיש כבן או‬
‫כיורש של אדם זה או אחר‪ .‬טביעות האצבעות המשמעותיות ביותר היו של‬
‫אגרנט מבחינת השפיטה‪ ,‬ושנים מאוחר יותר של פלר"‪.‬‬
‫כשהשיחה מרחיקה למחוזות אחרים‪ ,‬ממהר לדרמן להביע צער על כך‬
‫שפיתוח קריירה עדיין קשה יותר לנשים ביחס לגברים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בביתו שלו‬
‫הוא חי לצד אישה קרייריסטית ומצליחה‪" .‬כאבא צעיר יכולתי לסגור את‬
‫הדלת ולהגיד שעכשיו אני מסיים את הדוקטורט‪ .‬אשתי עשתה גם את זה‬
‫וגם את זה‪ ,‬היא פרנסה אותי‪ .‬היא הייתה סמנכ"לית אגף הפנסיה במבו‬
‫טחים‪ ,‬מאוד בכירה‪ .‬מתוך הנסיון הקטן של הבית שלנו אני חושב שהיא‬
‫ניהלה את העניינים טוב יותר‪ .‬נסעתי כל חיי באוטובוס שאותו העבודה‬
‫שלה מימנה‪ ,‬היה לי טלפון שהעבודה שלה מימנה‪ .‬בסוף כל חודש אני‬
‫הייתי מביא פיצוחים‪ ,‬והיא הביאה את המשכורת האמיתית"‪.‬‬
‫ומה לגבי התפקיד שמילאת כדקאן הפקולטה?‬
‫"הייתי דקאן ‪ 5‬שנים‪ ,‬בין השנים ‪ .1995-2000‬דקאן זה לא דבר מקצועי‬
‫– אף אחד מאיתנו לא הגיע לכאן כדי להיות דקאן‪ ,‬משמעות הדבר היא‬
‫שאתה לוקח ‪ 4-5‬שנים מחייך ומקדיש למוסד‪ .‬נהניתי מכך שאני יודע‬
‫שעוד מעט אני גומר את התפקיד"‪.‬‬
‫האם יש משמעות מיוחדת לשמות מויש'לה ויענק'לה?‬
‫"אקראי לגמרי‪ ,‬אין לדברים האלו שום משמעות‪ .‬הייתי יכול להחליף אותם‬
‫ברגע בכל אחד אחר"‪.‬‬
‫מהו הספר האהוב עליך?‬
‫"אני קורא בעיקר ספרות ישראלית‪' .‬חמסין וציפורים משוגעות' של גבו‬
‫ריאלה אביגור‪-‬רותם הוא אחד הספרים האהובים עלי‪ .‬אני משוגע בעיקר‬
‫על שירה ישראלית‪ ,‬ואוהב את שיריו של איציק מנגר‪.‬‬
‫אתה כותב לפעמים למגירה?‬
‫"בואי נשאיר את השאלה הזאת פתוחה"‪.‬‬
‫איזו חוויה משנותיך בפקולטה ריגשה אותך במיוחד?‬
‫"השנים הכי מרגשות היו הראשונות‪ .‬מלחמת יום כיפור השאירה את‬
‫החותם החזק ביותר‪ .‬כמו כל בני הדור שלי‪ ,‬גוייסנו לתקופה של כחצי‬
‫שנה‪ .‬המרצים בחנו סטודנטים פצועים בבתי החולים‪ .‬אמנון אברמוביץ'‪,‬‬
‫השריונאי עם הפנים השרופים‪ ,‬היה סטודנט באותה שנה‪ .‬הדקאן דאז‪,‬‬
‫אמנון רובינשטיין‪ ,‬נסע אליו ובחן אותו‪ ,‬ואפילו נתן לו ציון לפני שנכנס‬
‫לאגף השיקום או לאגף הכוויות‪ .‬זו שנה שבאמת השפיעה עלי‪ ,‬ובעיקר‪,‬‬
‫וזה קצת עצוב‪ ,‬אלה שלא חזרו לאחר המלחמה‪ .‬החורים הללו‪ ,‬למעלה‬
‫מעשרה ‪ -‬הטילו צל כבד על כל אותה שנה‪ .‬בתקופה ההיא קראו לבתי‬
‫הקברות 'עיר הנוער'"‪.‬‬
‫מהן התחושות לקראת הפרישה?‬
‫"סיימתי עכשיו לכתוב ספר‪ ,‬שיפורסם בראשית שנה הבאה בארצות הבו‬
‫רית‪ .‬איך אוכלים את הפרישה‪ ,‬אין לי מושג‪ .‬בחיים לא עשיתי הרבה יותר‬
‫מדי דברים מחוץ למוסד הזה‪ .‬מה שיחסר זה הכניסה לכיתה‪ ,‬המגע עם‬
‫הסטודנטים‪ .‬אני חושב שפרישה צריכה להיות חובה‪ ,‬כי זה לא הוגן כלפי‬
‫הדור הצעיר‪ ,‬לאלו שמתדפקים על הדלת‪ ,‬שאנחנו נתפוס להם את המו‬
‫קומות‪ .‬יש זמן שבו צריך להגיד 'היה טוב'‪ ,‬ולהעביר את הדגל לדור הבא"‪.‬‬
‫וכמה משפטים להשלמה‪:‬‬
‫ניתן לומר על פרופ' אלי לדרמן ש‪" :...‬קשה לי נורא לאפיין את עצמי‪ .‬אני‬
‫בטח לא נחמד מקצועית‪ .‬לא בהכרח קשוח‪ ,‬אלא די משתדל לקחת את‬
‫הדברים ברצינות הראויה להן‪ .‬לא אוהב את ההפיכה לאיש רעים על חשבון‬
‫המקצועיות‪ .‬זו מסגרת מחייבת"‪.‬‬
‫אם לא הייתי עוסק במשפטים הייתי‪" :...‬מוצא את מקומי בתחום של‬
‫מדעי הטבע או בתחום המתמטיקה"‪.‬‬
‫מרצה טוב הוא מרצה ש‪" :...‬מצד אחד צריך להיות קשוב אך מצד שני‬
‫לא לוותר"‪.‬‬
‫עמיתיי למקצוע יופתעו לגלות עליי ש‪" :...‬אני אוהב שירה‪ .‬החברים‬
‫טובים בתוך הפקולטה יודעים‪ ,‬אבל זה לא מסוג הדברים שאנשים יודעים‬
‫עליך‪ .‬אני לא מסתובב בפקולטה עם ספרי שירה"‪.‬‬
‫הסטודנטים בטח יופתעו לגלות ש‪" :...‬הם לא יופתעו לדעת שאני לא‬
‫מטר שמונים‪ .‬אולי יופתעו לגלות שאני אוהב מאוד שווקי פשפשים ונוטה‬
‫לפקוד אותם באופן תדיר‪ .‬אני בעיקר נהנה מהצבעוניות והאווירה שיש שם‪,‬‬
‫ומי מהסטודנטים שיבוא בימי שישי לשוק הפשפשים כנראה יפגוש אותי שם‪.‬‬
‫אני גם מאוד אוהב מכירות פומביות‪ ,‬יש לי בבית יותר מ‪ 250-‬תמונות משם"‪.‬‬
‫אז איך תבחר לסכם את החיים בפקולטה?‬
‫"באמת לא יודע אם זה מסכם‪ ,‬אבל נהניתי מכל רגע‪ .‬גם מהאנשים‪ ,‬גם‬
‫מהמקצוע‪ ,‬גם מהמוסד‪ .‬יחד עם זאת שום דבר מהפקולטה של היום לא‬
‫נשאר אותו דבר כפי שהיה לפני ‪ 30‬שנה‪ ,‬ובחלק גדול מהמקרים טוב שכך"‪.‬‬
‫יש משהו מיוחד שתרצה לספר לנו לקראת הסיום?‬
‫"כשסיימתי את הפרק האחרון בספר שלי‪ ,‬שאלתי את יובל לוי "איך‬
‫מסיימים ספר?" והוא אמר לי ממש מילה במילה "אלי‪ ,‬ספר כמו כל דבר‬
‫בכתובים ‪ -‬מסיימים בנקודה"‪ .‬אז הנה‪ ,‬ככה זה גם כאן"‪.‬‬
‫‪// 15‬‬
‫שיעור‬
‫בכריזמה‬
‫עם‬
‫רויטל‬
‫סויד‬
‫עטיתי על עצמי שריון חד‬
‫קמילה מיכמן‬
‫בתחילת דרכה העלימה את נשיותה ו'טענה‬
‫כמו גבר' כדי שיעריכו אותה‪ .‬היום היא כבר‬
‫חברת כנסת‪ ,‬ובין לבין הייתה אחת הפליליו‬
‫סטיות המוערכות בזירה‪ .‬עורכת‪-‬הדין רויטל‬
‫סויד חושפת מה גרם לה לייצג עבריינים כבו‬
‫דים‪ ,‬למה הפסיקה לסנגר על משפחות פשע‬
‫וכמה קשה הייתה ההתמודדות עם ייצוג‬
‫מארי פיזם‬
‫עבור עורכת‪-‬הדין וחברת הכנסת רויטל סויד השעה ‪ 10:00‬היא כבר אמצע‬
‫היום‪ .‬כמה דקות לפני שהיא מגיעה למפגש שלנו בבית הקפה‪ ,‬הדוברת‬
‫שלה מעדכנת את העוזרת האישית הראשונה שלה‪ ,‬שמעדכנת את העוזרת‬
‫האישית השנייה שלה‪ ,‬שמעדכנת אותי – שסויד תתעכב קצת עם ההגעה‬
‫לראיון‪" .‬סליחה"‪ ,‬מבקשת העוזרת בשמה‪" ,‬עכשיו אני צריכה לאחר את‬
‫הלו"ז לכל היום בגלל האיחור הזה"‪ .‬הכל כדי לעמוד בקצב העבודה המסחרר‬
‫‪16 //‬‬
‫סויד (צילום‪ :‬רמי זרנגר)‬
‫שסויד מכתיבה‪ .‬לבסוף היא מגיעה ומתיישבת בחיוך‪ .‬החזות שלה מוקפדת‬
‫עד לפרט האחרון‪ ,‬ובמבט ראשון אפשר לטעות ולחשוב שמדובר באישה‬
‫עדינה ושברירית‪ .‬עד מהרה בלתי אפשרי שלא ליפול בקסמה‪ ,‬כשברור‬
‫שתחת אותו מעטה קיימת דמות חריפה וכריזמטית‪ ,‬והיא זו שהובילה את‬
‫סויד לצלוח את הצד הקשוח ביותר של עולם המשפט‪.‬‬
‫״ההתמודדות המשמעותית שלי בתחילת הדרך הייתה מול עמיתי הסנגוו‬
‫רים‪ .‬הם התקשו לקבל סנגורית צעירה שחודרת לעולמם הגברי‪ ,‬למעשה הם‬
‫התקשו לקבל אותי כשווה בין שווים"‪ .‬כך מספרת סויד‪ ,‬שידועה בעיקר בשל‬
‫עיסוקה בתיקי "צווארון כחול" ובמקרים קשים‪ ,‬ביניהם מארי פיזם ובני משו‬
‫פחת אבוטבול‪ .‬וכאילו לא די בקריירה המשגשגת כסנגורית פרטית ובשורת‬
‫תפקידים שמילאה בלשכת עורכי הדין ובפרקליטות מחוז תל אביב‪ ,‬בבחירות‬
‫האחרונות החליטה להיכנס לעולם הפוליטיקה‪ .‬היא התברגה במקום ה‪14-‬‬
‫ברשימת המחנה הציוני והוכתרה כהפתעת הפריימריז‪ ,‬זאת ללא כל רקע‬
‫קודם של פעילות פוליטית‪ .‬בשיחה אינטימית‪ ,‬מספרת אחת הפליליסטיות‬
‫המוערכות בזירה‪ ,‬על הקשיים שלה במגרש משחקים‪ ,‬שמזה שנים היה לנו‬
‫חלת הגברים‪.‬‬
‫למה בחרת להיות סנגורית?‬
‫"התובנה שתפקיד הסנגורית מדבר אלי יותר חילחלה בי בעיקר בתקופת‬
‫התמחותי בפרקליטות‪ .‬פעמים רבות הייתי שומעת תובעים מתרברבים‪:‬‬
‫'איזה כיף‪ ,‬זה מאסר העולם השביעי שלי השנה!'‪ .‬באופן טבעי אני מביו‬
‫נה את זה‪ ,‬כי בסופו של דבר זו העבודה שלהם‪ ,‬וחשוב לציין שזו עבודת‬
‫קודש שאני מכבדת מאוד‪ .‬אך המשפט הזה נחרט בי והיה לי קושי עם‬
‫אומדן ההצלחה על חשבון אדם אחר"‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬בתור צופים מהצד על עבודת הסנגורים‪ ,‬אפשר לחשוב‬
‫שקיימת מצידם הזדהות עם הנאשם או אמפתיה מסוימת כלפיו‪ .‬סוויד‬
‫מבהירה בפירוש שלא מדובר בחמלה‪ ,‬אלא בהכלה‪ ,‬במובן בו לסנגור יש‬
‫יכולת לראות גם את הצד של נאשם‪ ,‬לדברר אותו ולטעון בשמו‪" :‬אותנו‬
‫כמשפטנים לא לימדו פסיכולוגיה‪ ,‬לא לימדו אותנו איפה עוברת האמת‬
‫אלא איפה עובר המשפט"‪ ,‬היא מדגישה‪.‬‬
‫האם היו קשיים שעלו במהלך הקריירה שלך לאור היותך אישה‬
‫בשדה כה גברי?‬
‫"הלקוחות יודעים מיד לזהות כישרון ואיכות טיעון של משפטנית‪ ,‬לכן באופן‬
‫מפתיע לא הייתה לי כל בעיה מולם‪ ,‬על אף שקהל הלקוחות הוא ברובו גברי‬
‫מאשר נשי‪ .‬הבעיה עם עמיתי הסנגורים הייתה בולטת יותר‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בשיחות‬
‫במזנון הם הקלו ראש בי וביכולות שלי‪ .‬עם זאת‪ ,‬היה די בניהול תיק משותף עם‬
‫כל אחד מהם כדי שכל הדעות הקדומות שלהם יתמסמסו כלא היו"‪.‬‬
‫היית אומרת שלעיתים הנשיות שלך דווקא עזרה לך?‬
‫"חד משמעית כן‪ .‬לנשים יש יתרון ביכולת להרגיש ולקרוא את מי שיושב מולן‪,‬‬
‫בין אם זה תובע‪ ,‬שופט או נאשם‪ ,‬בזכות אינטליגנציה רגשית גבוהה שיש להו‬
‫רבה נשים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בבית המשפט עצמו זה לא עזר‪ .‬התחום היה מאוד גברי‪,‬‬
‫לכן הרבה מאוד שנים הנשיות שלי הייתה דבר שהדחקתי‪ .‬בעצם עמדתי שם‪,‬‬
‫דיברתי וטענתי כמו 'גבר'‪ ,‬במובן שעטיתי על עצמי שריון כל‪-‬כך חד וברור שלא‬
‫היה שם שום דבר 'נשי'‪ .‬כיום המצב שונה מאוד‪ ,‬הסנגוריות לא כאלה‪ ,‬כל אחת‬
‫היא‪-‬היא עצמה וזה משמח אותי מאוד״‪.‬‬
‫סוויד מעידה כי במהלך כל שנות עבודתה כעורכת‪-‬דין היא ייצגה כ‪ 20-‬נשים‬
‫בלבד מתוך עשרות אלפי לקוחות‪ ,‬מכיוון שעבורה‪ ,‬ייצוג נשים הוא יותר מורכב‬
‫וקשה מייצוג גברים‪ .‬לטענתה‪ ,‬מרבית הנשים שמגיעות למצב שבו הן "מקו‬
‫רבנות" מישהו או שמוגש נגדן כתב אישום‪ ,‬היו בשלב מסוים בחייהן קורבן‬
‫בעצמן‪ ,‬דבר שלא מאפיין גברים כלל‪" .‬יש משהו בלהגיע לנווה תרצה ולראות‬
‫אישה צעירה בשיא עליבותה שהיה לי מאוד קשה"‪ ,‬היא מספרת‪.‬‬
‫בתחילת הדרך היו לה קווים אדומים ברורים באשר לייצוג נאשמים‪ ,‬כדוגמת‬
‫מבצעי עבירות מין ועבירות כנגד בטחון המדינה‪ ,‬אך עם הזמן הקווים הללו‬
‫היטשטשו‪ .‬למשל במקרה בו בחור צעיר‪ ,‬על גבול הפיגור‪ ,‬בעל מנת משכל ‪,64‬‬
‫הואשם בביצוע עבירות מין ‪ -‬היא החליטה שהיא מסוגלת לקבל על עצמה את‬
‫הייצוג הזה‪" .‬היום‪ ,‬הקו האדום עבורי הוא המקום בו אני לא מסוגלת לעמוד‬
‫ולטעון עבור הלקוח מתוך תחושת שליחות מלאה"‪ ,‬היא מעידה‪.‬‬
‫האם חווית קושי מיוחד בפרשת רוז פיזם?‬
‫"חוויתי קושי שלא התמודדתי איתו לפני‪-‬כן‪ .‬לקח לי שנתיים להתאושש‬
‫מהמקרה ועד היום קיימות בי עכבות"‪ .‬היא מספרת כי בשונה ממה שנהוג‬
‫לחשוב‪ ,‬הסנגור של הנתבע כן חווה אמפתיה לקורבן ולמשפחתו‪ .‬האבסורד‬
‫בפרשה הזו היה שבעצם לקורבן‪ ,‬רוז‪ ,‬לא הייתה משפחה שאפשר לחוש כלו‬
‫פיה אמפתיה‪ ,‬מה שהפך את הטיפול בתיק למסכת מטלטלת רגשית‪ .‬בכל‬
‫זאת‪ ,‬היא הסכימה לקחת על עצמה את הייצוג בתיק כי האמינה שמארי פיזם‬
‫אמנם נטשה את בתה וכשלה כאמא‪ ,‬אך לא לקחה חלק ברצח שלה‪.‬‬
‫קושי נוסף‪ ,‬לא פחות מרתיע מעיסוק בפרשת רצח של ילדה בת ארבע‪ ,‬הוא‬
‫הייצוג שסויד סיפקה לבני משפחות פשע‪ .‬היא מספרת כי מעולם לא חששה‬
‫מכך‪ ,‬ואם הייתה חוששת‪ ,‬לרגע לא היתה נמצאת בעולם הזה אפילו לדקה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬היא מעידה כי אחת מהסיבות לכך שהחליטה לעזוב את העיסוק באו‬
‫רגוני הפשיעה היא ההחרפה בדרכי הפעולה שנקטו‪ .‬למשל ‪ -‬שריפת מכוניות‬
‫שפוגעת גם בעוברי אורח חפים מפשע‪ ,‬או פגיעה במשפחות העבריינים – כל‬
‫אלה לא הותירו צל של ספק לכך שמבחינתם כל הגבולות נפרצו‪ ,‬ומבחינו‬
‫תה – שעליה לעזוב את העולם הזה‪.‬‬
‫איך הצלחת לשלב בין הקריירה לבין החיים האישיים שלך‪ ,‬והאם‬
‫הם הושפעו זה מזה?‬
‫"באופן טבעי עורך‪-‬דין בכל התחומים‪ ,‬אבל בטח ובטח בתחום הפלילי‬
‫והמשפחה‪ ,‬לא יכול להפריד את החיים האישיים מהחיים המקצועיים שלו‪,‬‬
‫במובן זה שבכל שלב ביום מלווה אותך תחושה שהמקצוע שלך איתך"‪.‬‬
‫היא מעידה בכנות ששעות העבודה המטורפות באות על חשבון המשפחה‬
‫והילדים‪ ,‬וטוענת בנחישות כי "מי שאומר שאין מחיר‪ -‬טועה"‪.‬‬
‫צועדת אל עבר הפוליטיקה‪.‬‬
‫סויד ביציאה מבית המשפט בפעם האחרונה‬
‫מה הניע אותך לצאת לדרך החדשה?‬
‫"ההחלטה לעבור לפעילות פוליטית נבעה מהחוויה האישית שלי כאם לבן‬
‫שלחם במבצע 'צוק איתן'‪ .‬התובנה שאצטרך להתמודד עם מצב כזה גם‬
‫עם שני בניי הצעירים וגם עם נכדיי‪ ,‬הביאה אותי למסקנה שחייבים ליו‬
‫צור כאן שינוי"‪ .‬היא מספרת כי ההחלטה הייתה אינטואיטיבית ומהירה‬
‫מאוד‪ ,‬דבר שלא מאפיין אותה כלל‪ .‬תוך ‪ 24‬שעות מרגע קבלת ההחלטה‬
‫היא נכנסה למסע פריימריז‪ ,‬בסופו סגרה את המשרד שייסדה במו ידיה‬
‫ויצאה לדרך חדשה במטרה לחולל שינוי בחברה הישראלית‪ ,‬כמי שמכירה‬
‫מבפנים את צדדיה האפלים ביותר‪.‬‬
‫סויד הגיעה עם אג'נדה ברורה כפוליטיקאית‪ ,‬כשהמאבק הבסיסי ביותר‬
‫מבחינתה הוא המאבק על זכויות נשים‪ .‬לא מדובר רק על שורת חקיקה‬
‫בניסיון לשבור את תקרת הזכוכית‪ ,‬אלא גם על "דאגה לנשים שנמצאות‬
‫על רצפת הבטון" כדבריה‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא כבר הספיקה להגיש הצעה לתיו‬
‫קון חוק לשון הרע‪ ,‬לפיה כל אדם שיפרסם פוסט מבזה או משפיל ברשת‬
‫יישא באחריות פלילית ואזרחית‪ ,‬זאת במטרה למגר את תופעת הבריונות‬
‫ברשת‪ .‬עוד היא מציינת‪ ,‬שבכוונתה להתנגד לחקיקה אנטי דמוקרטית‬
‫שמטרתה להחליש את בית המשפט העליון‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬איזה טיפ היית נותנת לסטודנטים למשפטים?‬
‫"אני אתן טיפ לעורכי דין בתחילת דרכם‪ .‬ראשית‪ ,‬הקפידו לנהוג ביושר‬
‫ובהגינות‪ ,‬מכיון שאנשי מקצוע בתחום המשפט יודעים להעריך עורכי‪-‬דין‬
‫שמתנהלים בהגינות וביושרה יותר מכל‪ .‬לא פחות חשוב מכך הוא לדעת‬
‫לקחת דברים במשורה‪ .‬כלומר‪ ,‬לא לקחת תיק שאתה לא בטוח שאתה‬
‫באמת יכול להתמודד איתו‪ ,‬הבשלות מגיעה עם הניסיון שצוברים"‪.‬‬
‫‪// 17‬‬
‫הסטודנט מחפש‬
‫משמעות‬
‫מיזמים והתנדבויות‬
‫מי אמר שחייבים לחכות למיילים של זאב קיין כדי למצוא פרויקטים והתנדבויות לקחת בהם חלק?‬
‫מתברר שממש בכסא ליד‪ ,‬יושבים סטודנטים מהפקולטה שיזמו בעצמם עמותות וארגונים‬
‫סופר‪-‬מעניינים‪ ,‬ומחכים שיצטרפו אליהם עוד אנשים טובים‪ .‬נשאר רק לבחור‪:‬‬
‫סיכוי שווה‬
‫על הפרויקט‪ :‬קהילה וירטואלית‪ ,‬למעשה דף פייסבוק‪,‬‬
‫בה מתפרסמים סיפורים של אנשים עם מוגבלות‬
‫שמחפשים עבודה‪ ,‬והצעות עבודה רק לאנשים עם מוגבלות‪ .‬רוב הפעילות‬
‫וירטואלית‪ ,‬אבל מתורגמת למהלכים בכנסת ומול הממשלה‪ .‬למשל‪ ,‬ביוזמת‬
‫"סיכוי שווה" הונחה הצעת חוק שמחייבת כל גוף ממשלתי (עיריות‪ ,‬חברות‬
‫ממשלתיות‪ ,‬ושירות המדינה ומשרדי הממשלה) להעסיק מיידית ‪ 3%‬עובדים‬
‫עם מוגבלות בכל גוף שיש בו יותר מ‪ 25-‬עובדים‪.‬‬
‫מה מחפשים? אנשים טובים שיסייעו בניו‪-‬מדיה (תפעול העמוד בפייסבוק‬
‫ופרסומו)‪ ,‬בייעוץ סנגורי לאנשים בעלי מוגבלויות ובפעילות להגברת האכיפה‬
‫של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות‪.‬‬
‫למי לפנות בפקולטה? אוראל חזקיהו‪ ,‬שנה ב'‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪[email protected] :‬‬
‫התכנית למאבק באנטישמיות ברשת‬
‫על הפרויקט ‪ :‬צוותי התכנית מחולקים לפי תח�ו‬
‫מים ברשת‪ ,‬ופועלים לגילוי והורדת תכנים אנטישמיים בוויקיפדיה‪ ,‬ברשתות‬
‫חברתיות‪ ,‬ביוטיוב ובטוויטר‪ .‬פעילות התכנית נעה במגוון רחב של נושאים ‪ -‬החל‬
‫מיצירת אנדרטאות מקוונות בוויקיפדיה לקהילות יהודיות שנעלמו בשואה‪ ,‬ועד‬
‫הנגשת מידע מקוון על מכחישי שואה בפוליטיקה העולמית ועל קבוצות אנטיו‬
‫שמיות בפייסבוק שמגייסות צעירים מכל העולם‪ .‬בין היתר‪ ,‬התכנית עוסקת גם‬
‫בהיבטים המשפטיים של חופש הביטוי באינטרנט והפצת תכני שנאה‪ .‬התכנית‬
‫מתנהלת במסגרת מלגה שנתית‪ .‬העבודה מהבית‪.‬‬
‫מה מחפשים? דוברי שפות זרות‪ ,‬עצמאיים ובעלי יוזמה‪ ,‬אנשי ניו‪-‬מדיה‪,‬‬
‫קריאייטיב‪ ,‬תוכן ומתכנתים‪.‬‬
‫למי לפנות בפקולטה? נמרוד גורנשטיין‪ ,‬שנה א' במסלול א'‪.2‬‬
‫ליצירת קשר‪[email protected] :‬‬
‫הגל שלי‬
‫על הפרויקט‪ :‬מטרת העמותה היא להשתמש‬
‫בספורט גלישת הגלים ככלי חינוכי‪ ,‬המסייע בהתמודדות עם אתגרים לנערים‬
‫ולנערות הזקוקים לכך‪ .‬התנסות יוצרת חוויה מעצימה המשליכה על כל תחומי‬
‫החיים‪ .‬הרעיון הוא לא לוותר‪ ,‬להתמיד וכך להצליח‪ .‬כמו בים ‪ -‬גם בחיים‪ .‬עם תום‬
‫התכנית מקבלים החניכים תעודת בוגר‪ ,‬המקנה להם את הזכות להגיע למרכז‬
‫ולהשאיל גלשן וחליפה לתמיד ובחינם‪ .‬מצטייני התכנית מוכשרים על‪-‬ידי מכון‬
‫וינגייט לתפקיד "עוזר מדריך גלישה"‪ ,‬ומשמשים אחים בוגרים לחניכים חדשים‪.‬‬
‫המצטיינים גם מקבלים הזדמנות לתעסוקה מטעם העמותה‪.‬‬
‫מה מחפשים? מתנדבים שישתלבו בליווי קבוצות‪.‬‬
‫למי לפנות בפקולטה? עמית מיטלמן‪ ,‬שנה ג'‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪[email protected] :‬‬
‫‪18 //‬‬
‫אח בוגר אחות בוגרת ישראל‬
‫על הפרויקט‪ :‬מתנדבי העמותה חונכים אישית‬
‫ילדים ונוער בגילא י ‪ 6-18‬החסרים דמות אב או אם‪ ,‬ו�ז‬
‫קוקים לקשר אישי תומך ומעצים‪ .‬הקשר מבוסס על מפגש שבועי של שעתיים‪,‬‬
‫בשאיפה שימשך לאורך שנים‪.‬‬
‫מה מחפשים? מתנדבים לחונכות אישית המבוססת על מפגש שבועי של‬
‫שעתיים בבית הילד‪/‬ה – בזמן הנוח למתנדב‪ .‬אפשר כמובן גם לקיים פעילויות‬
‫משותפות ביחד מחוץ לבית (קולנוע‪ ,‬פארק‪ ,‬תיאטרון וכו')‪ .‬למתנדבים ניתנים‬
‫תמיכה וליווי מקצועי במפגשים קבוצתיים ואישיים‪.‬‬
‫למי לפנות בקולטה? רון סגל‪ ,‬שנה א' במסלול א' ‪.2‬‬
‫ליצירת קשר‪[email protected] :‬‬
‫כנפי הכסף‬
‫על הפרויקט‪ :‬מטרת הארגון היא לזרוע בתלמידי הדור‬
‫הצעיר תפיסה של אוריינות פיננסית וניהול כלכלי נבון‪ ,‬ובכך לאפשר שוויון‬
‫הזדמנויות ולהוציא אזרחים ממעגל העוני‪ .‬המציאות הכלכלית החדשה מציבה‬
‫אתגרים לא פשוטים בפני כולם‪ .‬האזרח הישראלי הממוצע מתמודד עם עשרות‬
‫החלטות כלכליות מידי שבוע‪ ,‬שאף אחד לא לימד אותו לנהל ‪ -‬משכנתא‪ ,‬מעקב‬
‫חשבונות‪ ,‬פנסיה ועוד‪ .‬המחסור בידע כלכלי בסיסי גורם לרתיעה מהתעסקות‬
‫עם נושאים כלכליים וכך מחריף ומעמיק את הפערים החברתיים כלכליים‪.‬‬
‫מה מחפשים? מדריכים שלא מפחדים ללמד אחרים על פנסיה‪.‬‬
‫למי לפנות בפקולטה? ברק איצקוביץ'‪ ,‬שנה ג'‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪[email protected] :‬‬
‫(‪One hour translation (OHT‬‬
‫על הפרויקט‪ :‬סטארט‪-‬אפ ישראלי שהתפתח‬
‫לסוכנות התרגום הגדולה באינטרנט כיום‪ .‬תום אורבך‪ ,‬סטודנט בפקולטה‪,‬‬
‫מספר‪" :‬אל ‪ OHT‬הגעתי 'במקרה'‪ .‬לפני שלוש שנים כל החברה (אז רק ‪10‬‬
‫אנשים) הלכה לאכול צהריים במסעדה בה עבדתי‪ .‬הייתי המלצר שלהם‪ ,‬מפה‬
‫לשם פיטפטנו‪ ,‬והיום אני מנהל במחלקת השיווק והפרסום של החברה‪ .‬בעת‬
‫כתיבת שורות אלו מועסקים מעל ‪ 90‬עובדים‪ ,‬כמחציתם סטודנטים‪ ,‬וממשיכים‬
‫להתרחב"‪ .‬ממוקמים ברחובות ובימים אלה פותחים גם סניף בבאר‪-‬שבע‪.‬‬
‫מה מחפשים? סטודנטים למגוון תפקידים במשרות גמישות‪ .‬הגישה היא לפתח‬
‫את העובד‪ ,‬להעניק לו כלי הייטק שיכולים לעזור גם בעריכת דין בעתיד‪ .‬גם‬
‫בתקופות המבחנים מתחשבים‪ .‬רוב הסטודנטים מתחילים בצוות שירות‬
‫ותמיכת לקוחות באימייל‪.‬‬
‫למי לפנות בפקולטה? תום אורבך‪ ,‬שנה ג'‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪[email protected] :‬‬
‫פטנים‬
‫ש‬
‫מ צייצים‬
‫מ‬
‫יונתן‬
‫ברק‬
‫*הדברים מנוסחים בלשון זכר‪ ,‬אך פונים באופן שווה לחברות מועדון "פמיניזם ומשפט"‪.‬‬
‫יש הרבה סטודנטים שנוסעים לפאנג'ויה כדי להשתגע‪ ,‬לא‬
‫לישון בלילות ולקבל החלטות קלות דעת שיתחרטו עליהן‬
‫חודשים קדימה‪ .‬אני פשוט לקחתי משפט וכלכלה‪.‬‬
‫תחושת צדקנות אלטרואיסטית בפקולטה בסדר עולה‪:‬‬
‫ להעלות סיכום סוף שיעור לדרופבוקס‪.‬‬‫ להתנדב עם נוער במצוקה ולתרום את המלגה‪.‬‬‫ שנקל בקופת אמון‪.‬‬‫מוקדם לקבוע בוודאות‪ ,‬אבל יש לי תחושה אפריורית שהמו‪-‬‬
‫שגים שלמדנו בתורת המשפט לא ישמשו אותנו בחיים‪.‬‬
‫אז נכון‪ ,‬אולי לבינתחומי יש יתרונות בדמות כיתות לימוד‬
‫מצויידות‪ ,‬התערבבות עם כל המי‪-‬ומי‪ ,‬רקע כלכלי טוב יותר‬
‫ומראה חיצוני מצודד יותר‪.‬‬
‫זה הכל‪ ,‬אין פאנץ'‪.‬‬
‫אחד המפעלים המבורכים שקמו לנו בפקולטה הוא מוסד‬
‫הכנס‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬עוד לא ממש יצא לי להיכנס לאחד מהם‪ ,‬אבל אני‬
‫לא יודע מה הייתי עושה בלי הבורקס תפוח‪-‬אדמה של אחר‪-‬‬
‫הצהריים‪.‬‬
‫חולה על איך שהסטנדרט לשיפור ציון יורד ככל שמתקרב‬
‫מועד פרסום הציונים‪...‬‬
‫יוצא מהמבחן‪ :‬״וואלה ‪ 99‬ומטה ניגש למועד ב׳״‪.‬‬
‫אחרי שבוע‪ :‬״טוב‪ 85 ,‬ומעלה לא ניגש שוב בחיים״‪.‬‬
‫יום לפני פרסום ציונים‪ :‬״עובר נו‪ ,‬רק שיהיה עובר״‪.‬‬
‫שעה לפרסום תוצאות‪ ,‬עם תפילין על הזרוע ומזוזה על‬
‫המצח*‪ :‬״אלוקיייי שיהיה דו‪-‬ספרתי!"‪.‬‬
‫* (אשכנזים‪ .‬לא חזקים באיך הקטע הזה עובד)‪.‬‬
‫תן לי את השלווה לקבל את שאיני יכול לשנות‪ ,‬את האומץ‬
‫לשנות מה שכן‪ ,‬ואת הכוח להרוג את כל מי שבאילת‬
‫בבינתחומי ומעלה תמונות מנקרות עיניים בזמן שאני יושב‬
‫בקקאו עם מבט נוגה ו‪ 1200-‬מילים על פסקת ההגבלה‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬מבחינה סטטיסטית יש יותר סיכוי לברוח מאלקטרז‬
‫מאשר להגניב כוס קפה לספרייה‪.‬‬
‫סבתא שלי‪.‬‬
‫(רשימת כל האנשים ששולחים יותר מיילים לא‪-‬רלוונטיים‬
‫מזאב קיין‪" AKA ,‬כנס בנושא גידול חובזות באקלים‬
‫סובטרופי לאור המצב הגיאופוליטי בגינאה המשוונית‬
‫יתקיים השבוע בפקולטה")‪.‬‬
‫זכייה בלוטו זה נחמד והכל‪ ,‬אבל הכרתי פעם סטודנט שמצא‬
‫את העבודה שלו בערימה הראשונה בה הוא חיפש‪.‬‬
‫מילון משפטי‪-‬עברי‪:‬‬
‫״ודוק״ בתחילת המשפט = ״בדוק״ בסוף המשפט‪ .‬לדוג׳‪ ,‬ניישם‬
‫ ״ודוק‪ ,‬בית המשפט הדגיש כי לסיבת המוות הישירה אין כל‬‫משמעות מעדית בנסיבות המקרה״ = ״בית המשפט הדגיש‬
‫כי לסיבת המוות הישירה אין כל משמעות מעשית בנסיבות‬
‫המקרה‪ ,‬בדוק״‪.‬‬
‫דומני = ונראה אותך אומר אחרת‪.‬‬
‫מבלי לקבוע מסמרות בדבר = אני אחושרמוטה קובע‬
‫מסמרות בדבר‪.‬‬
‫ידידי המלומד = הטמבל שלידי‪.‬‬
‫כבר ציינתי בעבר = חח אני כזה גבר‪.‬‬
‫ציטוט מהתלמוד = הקשבתי במשפט עברי‪.‬‬
‫‪// 19‬‬
20 //