בפרובוקציה שוות - מועצת הסטודנטים למשפטים
עיתון הפקולטה למשפטים
של אוניברסיטת תל-אביב
מהדורת ,2015תשע"ה
סויד:
רויטל
"בבית המשפט הדחקתי
את הנשיות שלי"
שיעור
בפרובוקציה
עם ארי שמאי
מבחן טעימות:
המנות הכי
שוות
בסביבה
פרופסור אלי לדרמן
בראיון פרישה
הסודות
שמאחורי
ראיונות
ההתמחות
משהו קטן וטוב:
הצצה למשרדי
הבוטיק
דודו
ארז
עורך דין וקומיקאי
שלא הכרתם
דבר יו"ר המועצה
זאת השנה השלישית שלי במועצה ,ובכל שנה במסגרת אישור תוכנית
העבודה בתחילת השנה ,מתעורר הדיון לגבי הצורך בהוצאת עיתון סטודנטים
וההצדקה של הדבר .כל פעם אנחנו מחליטים לתת לעיתון צ'אנס ,ובכל שנה
אנחנו מופתעים מחדש מההיענות והרצון העז של הסטודנטים בפקולטה
לקחת חלק בהכנת העיתון .אז מעבר לכך שברמה האישית אני ממש שמחה
שהסטודנטים שלנו עדיין לא מוותרים על המדיה של הפרינט ,אני חייבת לציין
שהשנה ההיענות והירתמות של הסטודנטים לפרויקט הזה הייתה יוצאת
דופן .בלטו במיוחד הסטודנטים משנה א' ,שהתנפלו על המשימה והשקיעו
לא מעט זמן ואנרגיות בהכנת העיתון הזה ,במקביל לתקופת השתי עבודות-
צ'ק-ליסט-כל-שבוע-זה-סביר-לחלוטין הנהדרת של סמסטר ב' בשנה א'.
בנוסף ,חשוב לציין שלמרות שמדובר בפרויקט שמתקיים בחסות המועצה,
העיתון שאתם מחזיקים הוא פרי עמלם של סטודנטים רבים שאינם נציגי
מועצה שהתנדבו למשימה ,ולדעתי זאת דוגמא נהדרת ליוזמות סטודנו
טיאליות שאנחנו תמיד שמחים לקדם ולתת להן חסות דרך המועצה .היות
שאנחנו חופרים לכם מספיק בכל אמצעי המדיה האחרים ,אשתדל לקצר
פה במילים ,ואסיים רק בתודה ענקית לאורין ויינברג ונמרוד גנאור ,שעשו
עבודה מדהימה בעריכת והפקת העיתון הזה ,לאוראל חזקיהו שריכזה את
הפרוייקט מטעם המועצה ,וכמובן תודה גדולה לכל שאר הסטודנטים שלקחו
חלק בהכנת העיתון.
בשער:
ממעללי המועצה :כשאוסטריה נוחתת בפקולטה
דודו ארז
צילום :דור מלכה
ליהי פרג'ון
זוהי השנה השנייה במסגרתה המועצה יוזמת משלחת של סטודנטים למו
שפטים מהפקולטה ,יחד עם סטודנטים למשפטים מחו"ל .השנה שיתוף
הפעולה היה עם סטודנטים מוינה ,שלא מזמן חזרו מהביקור בארץ .במסגרת
שהותם כאן ,עברה המשלחת לו"ז עמוס אך מהנה :סיור ביפו ובגלי צה"ל,
בילוי שישי בצהריים בחוף הים ,טיול במדבר וקמפינג בים המלח ,ביקור ביו
רושלים במוזיאון יד ושם ובבית המשפט העליון ,ביקור במשרד עורכי דין הרו
צוג-פוקס-נאמן ,מסיבות וגיטרות כל ערב ועוד .עכשיו נותר לישראלים ליהנות
מארבעה ימים בוינה .בין היתר לבקר בפקולטה למשפטים המקומית ,באו"ם
ועוד .חשוב לציין שהמשלחת לא הייתה יוצאת לפועל ללא תרומתם של כל
אחד מחברי המשלחת .תודה לכל מי שלקח חלק ,היה כיף!
עיתון הפקולטה למשפטים
של אוניברסיטת תל-אביב
ארי שמאי
לא מצנזר
מקקאו ועד סשק:
דבר העורכת
כמו בלימודי משפטים ,כך בחיים עצמם :יש לשון החוק היבש -ויש
ניסוחים פואטיים של שופטים ,יש הסתמכויות על פסקי דין קודמים -ויש
תקדימים חדשים ויוצאי-דופן .עבורי ,העבודה על העיתון הזה היא תקדים.
היא יצירה צבעונית ומרעננת ,כזו שצבעה בשלל גוונים את התקופה
האחרונה .למדתי לא מעט בזמן הזה – על עבודת צוות ,על מה באמת
מעניין את חבריי ואותי בשלב הקריטי והמעצב הזה בחיינו ,על ההתרגשות
הטמונה ביצירה של דבר חדש ועל תחושת הגאווה הנלווית לכל התהליך הזה.
ובעיקר ,למדתי שהתחום בו בחרנו לעסוק ,יכול להוביל לאלף ואחד מקומות,
והוא מצמיח ,מאתגר ומעשיר .בכל ראיון שיש בעיתון ,בכל כתבה ,חקרנו
זוויות שונות של המקצוע וגילינו כמה גדול המגוון .אז נכון ,כשחושבים
על משפטים -חושבים על החוק ,והרבה פעמים הוא יבש ,אבל יש כל-כך
הרבה מקום לביטוי עצמי בכל העסק הזה .מדהים לחשוב כמה החותמת
האישית של כל אחד מאיתנו חשובה וייחודית כאן .אנחנו יכולים לקחת את
הבחירה הזאת להמון כיוונים ,ובעיניי זה נותן כוח ומוטיבציה.
אז רגע לפני שתהפכו את הדף ותשפטו בעצמכם ,אגיד רק שהעבודה על
העיתון הזה היא זכות שנפלה בחלקי .תודה גדולה לכל הכתבים ,שגילו
יכולות עיתונאיות מרשימות והתמסרו למשימה מהרגע הראשון .תודה
רבה לברקת שמאי יו"ר המועצה ולאוראל חזקיהו חברת המועצה על
הליווי המסור ,ובראש ובראשונה תודה ענקית לנמרוד גנאור – לא יכולתי
לבקש פרטנר טוב יותר לפרויקט הזה.
קודם כל אני באמת רוצה להגיד תודה לכל מי שלקח חלק במהדורה הזו.
כמות השעות שהושקעה לטובת הפרויקט הזה היא לא סבירה בעליל,
והדבר הזה לחלוטין הפך לכל עולמנו במשך החודש וחצי האחרונים .מעבר
לכך ,אשמח לשתף בעובדה שאמיתותה התחזקה אצלי במהלך העבודה
– הפקולטה שלנו היא שם דבר .פשוט ככה .יש לכל-כך הרבה גופים אינו
טרס מובהק ורצון אמיתי לשתף עימנו פעולה במגוון רחב של יוזמות ,נתון
שבהחלט יכול לעבוד לטובתנו במידה שנבחר בכך .אני לא כותב זאת כדי
להעביר מסר פטרוני בסגנון" :תתנדבו ,זה חשוב" .זה מאוד חשוב ,אבל
כולנו יודעים שאלטרואיזם נגמר בדיוק במקום בו שלוש עבודות הגשה
בשבוע ובוחן אמצע בעונשין מתחילים .אני רק אומר שהדלתות שפתוו
חות בפנינו כסטודנטים בפקולטה ייתכן שיסגרו בטריקה עם קבלת תעודת
סיום התואר ,והקרדיט שהטייטל העכשווי שלנו מאפשר לנו הוא לעיתים
גדול משנדמה .כדאי להיות מודעים לכך ,ואם יש כפפה שתמיד רצינו להו
רים – תתפלאו כמה גורמים בפקולטה ומחוצה לה ירתמו על מנת לעזור
לנו להשיג את מבוקשנו .לסיום ,תודה מכל הלב לאורין ויינברג שבאמת
הקריבה יותר מכולם – דיברה איתי ארבע פעמים ביום ,ולחבר'ה מהמועצה
ובראשם אוראל חזקיהו וברקת שמאי שליוו ,תמכו ,והכי חשוב -תקצבו.
שלכם,
אורין ויינברג
2 //
קריאה מהנה!
נמרוד גנאור
עורכים :אורין ויינברג ונמרוד גנאור
כתבים :אנאל בלונדר ,אביטל רוזנפלד ,אופיר
גולדשטיין ,נרי אשכנזי ,קמילה מיכמן ,נמרוד
גנאור ,אופק גליפוליטי ויונתן ברק
עיצוב גרפי :שירה פוגטש
ליווי מטעם המועצה :אוראל חזקיהו
מהדורת ,2015תשע"ה
קריאה מהנה!
ברקת שמאי
יו"ר מועצת הסטודנטים
דבר העורך
חברי המערכת:
סודות הקבלה
למשרדים
ראיון עם דודו ארז
הגדולים
4
המנות השוות
בסביבה
בין מארי פיזם
לכנסת:
שיחה צפופה
עם
עורך-דין וקומיקאי:
6
משהו קטן וטוב:
הצצה למשרדי
הבוטיק
10
פרופ' לדרמן
13
דרושים סטודנטים:
הפרויקט הבא שלכם
הוא כאן
רויטל סויד
16
לקראת הפרישה:
ראיון חגיגי עם
8
14
משפטנים
מצייצים
19
18
// 3
אנאל בלונדר
עורך-הדין ארי שמאי הוא פרובוקציה מהלכת.
שיחה איתו משלבת הומור שטותי וזעזוע
עמוק .למרות זאת ,אזרנו אומץ ,ואיפשהו
על הציר שבין רצח ארלוזרוב לרצח רבין,
קיבלנו הצצה לאחת הדמויות הצבעוניות
בשטח .ראיון
אם לא נתקלתם בעבר בשם ארי שמאי ,כנראה שביליתם את העשור האחרון
במערה .שמאי – עורך-דין פלילי (ייצג בין השאר את יגאל עמיר כשזה רצה
להתייחד עם אשתו) ,שדרן רדיו ,איש תקשורת ,בוגר תכניות ריאליטי ,דוד
של ברקת (יו"ר מועצת הסטודנטים למשפטים) ,האיש שידו בכל ויד כל בו.
הושבנו אותו לשיחה צפופה על ערכים ,מערכת המשפט ,לימודיו בפקולטה
למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ("איך אמרת שקוראים לבניין שלנו? אני
ישבתי בקפיטריה בגילמן") והמזכירה שבזכותה יש לו תואר ("שוש ,התימו
ניה צחת העברית") .יצאנו לחפש תמונות ילדות מביכות של ברקת ,חזרנו עם
כמה תובנות מעניינות על מערכת המשפט הישראלי.
אתה בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה,
איזה סוג של סטודנט היית?
"הייתי הסטודנט הכי גרוע בעולם .עד היום ,ואני מחכה שיוכיחו לי אחרת
– אני הסטודנט עם הממוצע הכי נמוך בתולדות הפקולטה .69.17 -לא
הגעתי לאף שיעור ,הייתי קורא את המחברת פעם אחת לפני הבחינה –
ופעם אחת תוך כדי הבחינה – והספיק לי .נכשלתי במבחן רק פעם אחת,
4 //
הקו האדום שלי נמוך
שמאי (צילום :מור נגד)
אין לי בעיה לספר את זה כי מי שמעורב בפרשייה כבר מזמן לא בארץ:
באמצע הבחינה במשפט עברי יצאתי לשירותים ,וחבר שלי אמר לי תשוו
בה שלא טרחתי לוודא ,ובגללו נכשלתי .את התעודה שלי מהאוניברסיטה,
קיבלתי כבר אחרי שהייתי עורך-דין – בגלל שהגשתי סמינריון באיחור .מה
זה איחור ,השופט שנתן לי את ההארכה להגשת הסמינריון היה בשלום
כשהתחלתי והגיע לעליון כשסיימתי.
אמא שלי לא האמינה שאני אסיים תיכון ,היא הייתה מאושרת שבכלל
סיימתי את התואר .עם זאת ,למרות הממוצע שלי והכל – אני מוכן היום
לשבת לתחרות ידע כללי מול כל המחזור שלי .תשאלי אותי על היסטוריה,
פילוסופיה – מה שאת רוצה ,אני יודע .תראי ,האקדמיה כולה היא בלוף.
אין היום כמעט אף מקצוע שלא ניתן ללמוד אותו ברבע מהזמן שלוקח
להוציא בו תואר .כל מערך הלמידה הפרונטלי הוא מגוחך ,בטח עם ההתו
קדמויות הטכנולוגיות שיש היום .בעיניי ,כל המטרה של האקדמיה היא
לתגמל פרופסורים זקנים ולמנוע מצעירים להצטרף לגילדה".
אז בתור תלמיד כושל ,איך אתה מסביר את הקשר הגנטי בינך לבין ברקת?
"אני הולך להישמע כמו דוד מביך :ביני לבין ברקת יש שלושה דברים משותו
פים :שם המשפחה ,האהדה להפועל והאהבה לכלבים ולצדק (בסדר הזה).
רק שברקת עולה עלי בהכל .לדעתי ,היא עוד תגיע רחוק – אני רק מקווה שאני
אזכה לראות את זה .לולא היינו חיים במקום שבו צבא הכיבוש הציוני היה נגוע
בפוליטיקה – היא הייתה יכולה להיות אלופה בצה"ל".
איך היו הלימודים בפקולטה?
"את התואר הזה אני חייב לשוש ,המזכירה התימניה צחת העברית .שוש
הייתה מתקשרת להזכיר לי שהייתי צריך להגיש עבודה לפני שבועיים –
היא הצילה לי את התואר .באופן כללי ,את כל המזכירות אני זוכר לטובה.
בפקולטה למשפטים לא היה אף מרצה שהשאיר עלי רושם מיוחד .אולי
פרופ' פלר מדיני עונשין ,אני עוד מאלה שזכו ללמוד עם פלר ,זה עד
כמה שאני זקן .אבל תכלס – אני הגעתי ללימודים כדי להיות עורך-דין
פלילי – אז עונשין היה המקצוע הכי חזק שלי.
במשפט מוסלמי הייתה לי פאדיחה .המרצה היה הקאדי פרופ' אחמד
נטור ,ואני לא הגעתי אפילו לשיעור אחד .בבחינה עצמה ,ציפיתי לראות
מישהו מכובד ,או לפחות עם איזו גלאבייה .היה שם איזה ילדון אחד ,אז
שאלתי אותו מתי הקאדי יגיע – התברר שזה המרצה .הוא היה נורא צעיר".
איך באמת הגעת לתחום הפלילי?
"אני מכיתה ד' ידעתי שאני רוצה להיות עורך-דין פלילי .זה מאוד פשוט,
כשזה מגיע למדינה מול האזרח – אני תמיד בעד האזרח .בגלל זה אני
גם שוקל לעשות הסבה ולקחת גם עתירות מנהליות .אני לא מבין כלום
בחוזים ,נזיקין וכל אלה ,מראש זה לא עניין אותי".
איזו עצה תיתן למי שרוצה להיות עורך-דין פלילי?
"שינסה להתקבל לאחד המשרדים המובילים בתחום הפלילי .שיעבוד
שם 13שעות ביום בתור מתמחה ,אחרי זה יהיה שכיר ויעבוד 15שעות
ביום כמה שנים ,ואז ,אם יהיה לו מזל – הוא יוכל לצאת לשוק כעצמאי
ולעבוד 16שעות ביום (ולעשות מלא כסף) .בחיים לא עבדתי 16שעות
ביום ,אני לא עובד יותר מ 7-שעות ביום .זה לא מדבר אלי".
אם היית יכול לבחור כל-קייס-שהוא ,איזה קייס היית רוצה לקחת על עצמך?
"את המואשמים ברצח ארלוזורוב .כי זאת הייתה סתם עוד עלילה
מפא"ינקית .הייתי עושה שם שמח".
מה הקייס שאתה הכי גאה בו?
"יש שניים .כמובן שיש את התיק של יגאל עמיר (כשרצה להתייחד עם
אישתו) .זה קייס שלקחתי פרו-בונו .כל הייצוג של יגאל עמיר התחיל מזה
שהוא פנה אלי .הוא מקשיב שם לרדיו ,והוא שמע עלי ואותי – באותה תקוו
פה דיברתי על זה שאני חושב שאי אפשר להפלות אותו .הוא אדם מאוד
חכם ,בניגוד לאיך שציירו אותו בתקשורת – לא יעזור להם ,הוא לא מתלהם,
הוא לא טיפש ,הוא לא נלעג ולמעט הרצח של רבין – הוא גם לא אלים ,הוא
ילד טוב עם כיפה סרוגה – שהחליט להקריב את חייו למען האידאל שלו .הוא
הבין שבשביל לזכות בקייס הזה הוא חייב לקחת עורך-דין שמאלני ,שישווה
לכל הסיפור הזה אופי של מאבק זכויות אדם ולא מאבק פוליטי.
התיק השני הוא תיק שאני מצטער שלא שמרתי את המסמכים שלו .זה היה
תיק של חייל ששוחרר מצה"ל ,והצבא העמיד אותו לדין כי כמה חודשים לפני
השחרור הוא שלח פקס לבקו"ם עם צלב קרס והכיתוב 'הרמטכ"ל למשרו
פות' .היו לי שם כמה טיעונים לא סטנדרטים ,שבית המשפט בסוף החליט
לקבל .המרכזיים שבהם היו שראשית ,אני מאמין שהצבא צריך להתעסק בדו
ברים קצת יותר חשובים מזה ,פקידת הקבלה הייתה יכולה פשוט לקרוע את
הפקס ,ובטח ובטח שמפקד הבקו"ם היה יכול לקרוע את הפקס .השני היה
טיעון קצת יותר מצחיק ,בגדול אני טענתי ש'מי הוא בכלל היבחוש הזה?! הוא
יכול להעליב את גיבור ישראל?!' ובית המשפט קיבל את זה".
איך הסביבה הגיבה לייצוג של יגאל עמיר?
"זה משהו שלקחתי בחשבון כשהסכמתי לייצג אותו .אין מה לעשות ,זה משהו
שצריך לחשוב עליו .הסביבה הגיבה בצורה הרבה פחות חריפה משחשבתי.
בסופו של דבר ,כל מי שהעביר עלי ביקורת על הסיפור הזה – אלו לא אנשים
שאני מעריך ,לא אכפת לי מה הדעה של נתן זהבי גס הרוח או של גיא מרוז
הצדקן .אם למישהו יש טענה על הקייס הזה – הוא מוזמן להפנות אותה לשוו
פטת פרוקצ'יה – שאישרה בפסק דין של 70עמודים את כל הטענות שלנו".
חייב את התואר לשוש המזכירה
שמאי (צילום :בני בכר)
את מי לא תסכים לייצג?
"אותך .סתם .אמר פעם דוד יפתח ,שבעיני הוא מגדולי עורכי-הדין הפליליים
שהיו בישראל ,שהקו האדום שלו הוא עשרת אלפים דולר .פחות מזה הוא לא
מוכן לייצג .אז הקו האדום שלי הוא קצת יותר נמוך .זה די פשוט ,בדרך-כלל
לכל הנרקומנים שודדי הזקנות אין כסף לייצוג ,אבל אם לאחד מהם יש אבא
עשיר והוא רוצה לממן את הייצוג – הוא מוזמן .יתרה מכך ,יש תיאוריה בתורת
המוסר ,שאומרת שהמוסרי זה כל מה שקורה מכאן והלאה .אם מישהו רצח
זקנה ,ואני מייצג אותו והצלחתי להביא לזיכוי שלו – אני אראה בזה הצלחה
מקצועית .את הזקנות אני לא יכול להחזיר לחיים – לפחות אני יכול למנוע
מהמשפחה שלו את הכאב לב של לראות אותו יושב בכלא .אני חושב שלא
הייתי מוכן לייצג מישהו שרצח חבר שלי ,אבל בעיקר בגלל שזה לא מקצועי".
מה דעתך על מערכת המשפט בישראל?
"אני הולך להגיד משהו שעורכי דין פליליים לא יאהבו :בגדול מערכת
המשפט בישראל היא מערכת משפט טובה .בניגוד לרוב עורכי הדין,
שכבר בשנה השנייה שלהם ללימודים מרשים לעצמם להעביר ביקורת
על שופטים ,אני לא מבקר את רוב השופטים .הם בסדר גמור .הבעיה
היא אחת ,הרמב"ם אמר שעדיף ש 99-פושעים יסתובבו בחוץ מאשר
שזכאי אחד ישב בפנים .מערכת המשפט הישראלית ,שעובדת לפי
מסכת עובדתית של הגיון – מרשיעה לפעמים חפים מפשע .כל השוו
פטים יודעים שאם הם יפעילו את הספק הסביר – הם לא יוכלו להרשיע
כמעט אף אחד ,גם לא פושעים.
לפני שנים היה לי קייס שממש הדיר שינה מעיניי .זה היה אוהד הפועל
צעיר שהפילו עליו תיק שוד ,והוא היה חף מפשע לחלוטין .לא היה לי
ספק בכלל שהוא חף מפשע ,בחקירה הנגדית עשיתי מהעדים קציו
צות – ואכן הפרקליטות חזרה בה מהתביעה .אחר-כך הפרקליט סיפר
לי שהשופטת שאלה אותו למה הוא מבטל את התיק ורמזה לו שהיא
הייתה מרשיעה .אז יש גם מקרים כאלו ,וזה מלחיץ .זה בחור שלא עשה
כלום ,ואם הוא היה מורשע הוא היה עד היום בכלא .אבל רוב השופטים
הם בסדר גמור ,וברוב המשפטים אכן נעשה צדק".
לסיכום ,יש לך טיפ לסטודנטים בפקולטה?
"אני לא חושב שניהלתי את החיים שלי מספיק נכון בשביל לתת טיפים.
שיהיה לכולם בהצלחה".
// 5
לגזור ולשמור:
המטרה היא לא להלחיץ גרוס
הסודות שמאחורי
ראיונות ההתמחות
אופיר גולדשטיין
שוטטנו ברחבי תל-אביב ,ובתחבולות חקירה
מרשימות ,סחטנו מהמשרדים המסחריים
הגדולים באזור את כל האמת על ראיונות
ההתמחות .לא לא ,אל תודו לנו
ראיונות התמחות – יש נושא שיחה טעון מזה? "חבר סיפר לי ככה וככה".
"אחותי הגדולה התראיינה במשרד ההוא ,שמעתי שהם מכשילים בשאלות".
"עזוב אותך ,במשרד הזה בלי ממוצע 90אין על מה לדבר" .וזה רק על קצה
המזלג .בניסיון לשים קץ לשמועות ,שלושה מהמשרדים הגדולים בתל-אביב
גרוס ,מיתר והרצוג – פתחו עבורנו את דלתותיהם .אנחנו ,בתמורה ,ניסינולגלות ככל הניתן מה בדיוק קורה שם מאחורי הקלעים.
שלושת המשרדים הם מסחריים ומתעסקים במגוון תחומים -החל ממיזוגים,
רכישות ודיני תאגידים ,ועד דיני עבודה וליטיגציה .דיברנו עם שלושה שותפים
– ד"ר שחר הדר (גרוס) ,אסף הראל (מיתר) ואדם איתן (הרצוג) -של�ו
שתם עורכים ראיונות מזה שנים .אז אחרי שדאגנו לגהץ את מיטב בגדינו
בשביל המשימה ,ומעבר לזה שהקפה שם הרבה יותר מוצלח מזה של קקאו,
זה מה שגילינו:
מדובר בעיסוק רציני .שלושת המשרדים משקיעים זמן ,משאבים וכוח אדם
רב במלאכת גיוס המתמחים ,מתוך תפיסה ברורה של צמיחה מבפנים ובחיו
רת מועמדים שיתאימו למשרד לטווח הארוך .בכל מה שקשור לקורות חיים,
אולי זה לא מפתיע ,אבל עשיתם בחירה טובה כשבחרתם באוניברסיטת תל-
6 //
אביב .מוסד הלימודים הוא בהחלט פקטור שנלקח בחשבון על-ידי המשרדים,
שמכירים ומודעים היטב לשיטת הציונים בפקולטה .המשרדים הללו מקבלים
מאות ויותר של קורות חיים ,ואלו של תל-אביב מקבלים את היחס הראוי.
הציונים חשובים ,אבל הם לא הכל .כך למשל ,בגרוס ,עוברים על כלל
הציונים ולא רק על הממוצע ,מתוך הבנה שלעיתים יש קורסים ספציפיים
שמטים את הציון הסופי למטה .אם הציון בדיני משפחה הוא שהוריד לכם
את הממוצע ,ואתם מכוונים לעולם העסקי ,סביר להניח שלא מדובר באו
סון לאומי .כמו כן ,עשייה ענפה ,מעניינת ומגוונת ,יכולה בהחלט לגרום
למשרדים לרצות לדבר איתכם.
מיתר" :הרבה פעמים קוראים קורות חיים ,רואים איזושהי עשייה חברתית,
מסלול נוסף או תפקיד מעניין בצבא – ואז צוללים לתוך קורות-החיים .אם
מדובר באוניברסיטת תל-אביב ,גם אם הציונים פחות טובים ,קורות-החיים
יקבלו את מלוא תשומת הלב".
גרוס" :מסתכלים על טווח הציונים .אם הם נוטים שמאלה ,מנסים להבין
למה .מעבר לזה ,מסתכלים על עשייה נוספת ,עבודות נוספות ,תארים ,חילוו
פי סטודנטים ,התנדבויות .לא באופן צ'ק-ליסטי ,אלא כדי להבין מי הבנאדם.
מכתבי המלצה ממישהו שבאמת מכיר אותך ,גם אם הוא לא 'בעל שם' ,עוו
שים הרבה יותר רושם".
הרצוג" :מישהו עם קורות-חיים ריקים ,שלמד כל היום והוציא 90+בתל-
אביב ,יעשה פחות רושם ממי שהוציא ,83למד ,עבד כי הוא צריך ותרם
לקהילה באופן כלשהו .זה משמעותי ,וזה מעיד המון על אופי של הבן אדם".
יש עשייה חוץ-לימודית שמרשימה אתכם במיוחד? במילים אחרות:
עיוני משפט .vsהתנדבות עם נוער בסיכון .מי לוקח?
מיתר" :אין שטנץ שאומר – תתנדב בעמותה Xותקבל אצלנו ראיון .אבל
מועמד עם ציונים מאוד גבוהים וקורות-חיים ריקים ,כן יעורר סימני שאלה".
גרוס" :אין ניצחון בנוק-אאוט ,זה עניין של נקודות ,של שקלול כולל".
עברנו את שלב קורות-החיים היישר אל הראיון הנכסף .קצת מהבחינה ה�פ
רקטית ,איך אפשר שלא :בהרצוג מתקיים ראיון אחד ובוא שני מראיינים.
בגרוס מתקיים ראיון אחד-על-אחד ,כשחלקו מתנהל באנגלית (לא צריך
להיבהל ,אין ציפייה שתשננו מילון עברית-אנגלית-משפטית) ,ולאחר מכן
ראיון קצר נוסף .במיתר תרואיינו פעמיים על-ידי מראיינים שונים.
ב 20-30-דקות הראיון שלכם ,אין ברירה -אתם חייבים להפעיל את הקסם
האישי שלכם .המראיינים פוגשים עשרות סטודנטים ביום .כולם בחולצות
מכופתרות ,מריחים טוב ,לחוצים ומגמגמים מידי פעם .אבל בשביל לצו
לוח את הראיון – המראיין צריך להרגיש שנוצר איתכם איזשהו קשר שהוא
קצת מעבר לכך.
נכנסתי לראיון ,לחצנו ידיים והתיישבתי .מה אתם בעצם מחפשים?
מיתר" :אינטליגנטי ,רהוט ,מישהו שאפשר לנהל איתו שיחה – לאו דווקא
משפטית .מישהו שאני ארגיש שהוא שחקן צוות ,שחקן נשמה ,שישקיע אבל
גם יעזור לחבר שלו .בלי זה -זה לא יעבוד".
גרוס" :מיומנויות בסיסיות :יכולת לנהל שיחה ,להתבטא .מעבר למינימום
הזה ,אני רוצה להתחבר אל הבנאדם .בסופו של דבר האנשים שעוברים הם
אלה עם התשובות החמות ,שיש בהן משהו אישי ,אמיתי .בסופו של דבר מדוו
בר באינטראקציה בין אנשים".
הרצוג" :מחפשים את עורך-הדין הבא .לא סתם משקיעים המון בנושא הזה.
אפשר לראות את זה בכיוון מחשבה ,ביכולת לדבר עם לקוח ,להעביר רעיון
בצורה בהירה .מחפשים אנשים שהם לא סוליסטיים ,שיכולים לעבוד בצוות,
שיודעים להפריד בין עיקר לתפל".
איך אפשר לדעת דברים כאלה משיחה של עשרים וקצת דקות?
הרצוג" :אתה יכול לראות את הסטודנט מאבד את הפוקוס ,מתמקד במשהו
אזוטרי .אנחנו נותנים למועמדים לנתב את השיחה ואפשר ללמוד מזה המון".
גרוס" :כששואלים שלושה מועמדים את אותה שאלה ,ואחד מהם הולך עם
התשובה לכיוון מאוד מוזר -זה מדליק נורה אדומה".
גרוס" :לא אוהב תשובות בית-ספר ,זה פשוט לא עובר .מזמם ליד האוזן ולא
נתפס .סטודנטים חייבים להיזהר מלדקלם תשובות מוכנות מראש .גם כשמו
דובר בשאלות אישיות .התשובות צריכות לזרום".
הרצוג " :כשאין כיווני חשיבה ,וסטודנטים עונים ב'לא חושב שיש לי מה ל�ט
עון' על שאלות בסיסיות ,זה בעייתי .לא רוצים תשובות נכונות ,אבל מחפשים
לראות כיווני מחשבה".
מיתר " :לא מחפשים שחצנים .גם במקצוע שלנו ,לא משנה באיזה שלב ב�ק
ריירה ,חשוב לשמור על מידה מסוימת של ענווה .מעבר לזה – אם לא הצלחתי
לפתח שיחה ,זה מקשה על קבלת מסקנה ברורה לגבי המועמד.
ומה קורה שם במהלך הראיון?
הרצוג " :השאלות המשפטיות הן בסיסיות ,על דברים שקורים ביומיום .ה�ל
כתי בבריכה ,נפלתי ונפצעתי ,מכרתי דירה ולא ציינתי שמולה ייבנה בית-קבו
רות .איזה עילות? מכוח איזה דין? מי יתבע ומה יטען? הבסיס .לא צריך לקרוא
מחברות בחינה ,מספיק לבוא עם פס"ד אחד או שניים".
גרוס" :אשאל שאלה לכאורה משפטית ,לא ברמת 'מה אמרו בפס"ד '...אלא
שאלת חשיבה כללית .התשובה פחות חשובה לי .רוצה לשמוע איך המועמד
מתבטא ,איך הוא מציג טיעון .אני מנסה להבין מאיפה הוא מגיע ,מה השקפת
העולם שלו ,מה חשוב לו ,מה שאיפותיו לטווח הרחוק".
מית:ר" :ניסיון להבין מי הבנאדם ,לנהל שיחה לא משפטית דווקא .בפן המ�ק
צועי כל מראיין לוקח את זה למקום אחר ,זאת יכולה להיות שאלה ,התייחסות
לקורס שהמועמד למד ,עבודה שהוא עשה .מחפשים לראות את ההתמוו
דדות – אלו שאלות המועמד שואל ,מה כיוון החשיבה והאם יש בו רצף הגיוני".
מדובר בסיטואציה מביכה ומלחיצה .יש התייחסות שלכם לזה? ניפ
סיון לנטרל לחץ?
הרצוג" :הכל מתנהל בחיוך .לא מלחיצים ,לא בוחנים ,שיחה מאוד נעימה בלי
דחיקות לפינה".
מיתר" :אנחנו משתדלים .הראיונות מבוצעים בחדרים אינטימיים .השיחה
תמיד תתחיל במקום נוח וידידותי למרואיין .מעבר לזה ,אם צריך לעשות הפו
סקה מתודית ולתת למישהו כוס מים ,אז זה ייעשה".
גרוס" :כבר בתחילת הראיון מבהירים שאין מטרה להלחיץ .מנסים להחזיר
את המועמד לאזור הנוחות שלו ,כדי שיוציא את המיטב".
סוליסטים -לא אצלנו
לא מחפשים שחצנים
מתמחי מיתר
שלושת המשרדים הדגישו שהם מחפשים אנשים לטווח הרחוק .הם לא
מחפשים מתמחים לשנה ,אלא לראות מי יכול להיות עורך-דין טוב בעתיד.
מה הם לא מחפשים? נראה שגם פה אין כללי ברזל ברורים ,אבל:
הרצוג
למרות הניסיון להימנע מקלישאות ,אחת חזרה על עצמה בבירור :גם בקורות
החיים ,ובעיקר בראיונות ,מנסים המשרדים לגלות מי נמצא מולם .לא מדוו
בר במשימה פשוטה ,המשימה שלנו היא לעזור להם .נסו להימנע מחוסר
טאקט ,אל תיכנסו לראיונות כשאתם לועסים מסטיק ,אל תניחו על השולחן
את הספר "איך להצליח בראיונות עבודה" ,אין טעם לזרוק למראיין אנקדוטות
שמראות שעשיתם עליו גוגל ועדיף לא להגיד למראיין שהוא נראה הרבה יותר
טוב מאשר בתמונה שלו באתר (כל הדוגמאות קרו במציאות) .אז שיהיה ,איך
לומר -בהצלחה.
*שמו של השותף שתומך בנוהל כוסית ויסקי לפני הראיון ,מטעמי הגנה על פרטיותו ,נשמר במערכת.
// 7
יום אחד לדודו ארז נמאס .הוא היה עורך-דין מן השורה בפרקליטות תל
אביב ,בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ,וסלל לעצמו
קריירה מבטיחה .עד שהחליט שדי ,הוא מפסיק להיות האדם הסביר
ומנסה את מזלו בתעשיית הבידור" .זה היה תהליך מטלטל" ,מספר
ארז על אספרסו כפול בשדרות רוטשילד" .החברים מהפרקליטות היו
בטוחים שהשתגעתי .הם לא הבינו איך אני מוותר על משרה רצינית
עם הכנסה קבועה ותנאים בשביל כתיבה והומור .הכול קרה גם בשילוב
עם הגירושים הראשונים שלי ,ככה שיכול להיות שאנשים מהצד חשבו
שנפלתי על הראש".
בין עורך-דין
לקומיקאי:
דודו ארז
שלא הכרתם
נמרוד גנאור
הקומיקאי דודו ארז לא תמיד היה
האיש המצחיק מהטלוויזיה .הרבה
לפני שכיכב עם החליפה השחורה
במשאלי הרחוב של "ארץ נהדרת",
הוא היה לובש אותה לדיונים בבית
המשפט .בשיחה פתוחה הוא מגלה
מה גרם לו לעזוב קריירה מבטיחה,
איך לימודי המשפטים השפיעו על
חוש ההומור שלו ,ומתי יוצא ממנו
גם היום "דודו עורך-הדין"?
הוצאתי את ההומור שאופסן בקפסולה 30שנה
8 //
ארז במראה המוכר
ני הזה ,אבל ממש לא הייתי מספר בדיחות בבית-המשפט .כל מי שעבד
איתי ראה דודו רציני ועם המון חמלה .חמלה גדולה מדי לפעמים .הייתי
נורא אכפתי ולרגע לא פיתחתי ציניות לאנשים .זאת אחריות גדולה מאוד
– אם אתה מאריך מעצר למישהו אתה צריך סיבה טובה ,זה לא משחק".
קורה לפעמים שבחיי היומיום יוצא לך פתאום "דודו עורך-הדין"?
"כבר כמעט שלא .למרות שכשספקי שירות למיניהם מחליטים למרר את
חיי ,אז עורך-הדין שבי יוצא .הטרגדיה האמיתית היא שאז מזהים אותי,
וכל הפאסון שלי יורד לטמיון .ת'אמת שגם כבר קשה לי להיות דווקני וקו
שוח עם אנשים ,אני במקום שבו אני רק רוצה להצחיק".
כיום ,אחרי שורת הופעות ב"ארץ נהדרת" והנחייה של תכניות כמו "לילה
בכיף"" ,מהדורה מוגבלת"" ,טלוויזיה במיטבה" ו"קומי קומי" ,מסביר
ארז למה הוא שלם לחלוטין גם עם ההחלטה ללמוד משפטים ("הליו
מודים עיצבו אותי") ,וגם עם ההסבה המקצועית ("אני מגשים את
החלום שלי") .לדבריו ,הבחירה בלימודי המשפטים באוניברסיטה מעוו
לם לא הייתה משאת נפשו" :הייתי כמו כל ילד שרוצה לרצות את אמא
שלו .סטודנט בינוני ,שסיים את הלימודים עם ממוצע 80.01ומצא מפלט
בקורס תורת המשפט .בסוף עשיתי את הדבר הכי נכון והוצאתי מתוכי
את ההומור שאופסן בקפסולה 30שנה .רציתי חיים אחרים .אפילו לא
פחדתי ,נהייתי כל-כך מדוכא ,שזה היה הכול או כלום -אז הימרתי .יש
מצבים שבהם אתה פשוט מהמר".
איך ההורים הגיבו אחרי שהתפטרת מהפרקליטות?
"הם לא ידעו .במשך חצי שנה לא סיפרתי להם דבר כי לא רציתי להיות
מושפע מהחרדות שלהם .בארוחות שישי התנהגתי כרגיל .הם חשבו
שעבר עליי עוד שבוע שגרתי במשרד ,בעוד שבפועל עבדתי על תסריו
טים לערוץ 'פוקס קידס'".
ואחרי שגילית להם?
"זה לא פשוט .ההורים שלי לא ידעו שאפשר להתפרנס מזה .אני לא מאו
שים אותם ,הם מדור אחר .עד היום הם לא באמת מבינים איך כל העסק
עובד ,איפה אני מצלם ,איפה אני מופיע .אבל כל עוד הם רואים שאני
מצליח ,שאנשים אוהבים ,אז הם נהנים מזה שהם יכולים להגיד – 'היי ,זה
הבן שלי' .היום אני כבר מוצא את עצמי מקבל כל שבוע שיחה מאבא שלי
בסגנון" :היי ,אני ברכבת ,מישהי פה אוהבת אותך ,דבר איתה!".
יש חוויה שזכורה לך במיוחד מאותן שנים בפקולטה?
"לא התעוררתי למבחן בדיני עונשין .חשבתי שהוא ב 13:00-ולמעשה הוא
היה ב .8:00-רצתי בטירוף למזכירות ואמרו לי 'שיהיה בהצלחה במועד ב''.
גם בימים הראשונים בפקולטה הייתי בהלם .יומיים בדיוק לאחר השחרור
מהצבא כבר הייתי בשיעור דיני עונשין עם פרופסור לדרמן .היינו חבורה
של שלושה נתנייתים היסטריים שלא כל כך הבינו לאן הם הגיעו".
כקומיקאי ,הפן המשפטי בחייך בא לידי ביטוי בהומור שלך?
"זה לגמרי משפיע עליי .הפינה של 'האם ראוי?' בתכנית 'מהדורה
מוגבלת' נלקחה מקורס תורת המוסר ומהשאלות הערכיות שעסקנו בהן.
גם במשאלי הרחוב ,הסגנון המשפטי-ממלכתי מרגיש לי לגמרי טבעי,
וזה לדעתי גם חלק מהסיבה שזה עובד .אפילו ברמה הכי שטחית -החו
ליפה במשאלי הרחוב היא החליפה מהפרקליטות ,ומדי השוטר בתכנית
המתיחות "קומי קומי" הם מימיי כחוקר משטרתי .זה לא משהו שנעלם".
היית מצחיק גם כעורך דין או כחוקר משטרתי?
"הייתה לי פרספקטיבה קומית על המציאות ,אבל אין בה תועלת במקוו
מות כמו המשטרה או הפרקליטות ,ככה שהיא נשארת במימדים יחסית
מצומצמים .אולי החברים שלי נהנו מהזווית המצחיקה של העסק הרציו
הכתובת הייתה על הקיר.
ארז בצעירותו יחד עם יגאל שילון
אתה חושב שיש אלמנטים מקבילים בין הסטאנדאפ לעריכת דין?
"מהצד נראה שעמידה מול קהל וייצוגיות יכולות להיות מקבילות .למרות
שבפועל בבית-המשפט אתה לא מחויב כל חמש שניות להצחיק .אף אחד
לא יצעק לך באמצע שאתה מדבר 'מה זה ,זה לא מצחיק!' .כעורך-דין
אתה בא עם פאסון לבית משפט ,בעוד שכשאתה סטנדאפיסט אתה
בא חשוף ,וכל אחד זכותו לצעוק כל מה שהוא רוצה .אתה צריך להוכיח
את עצמך כל הזמן .לבוא מלמטה .זה מה שחשוב לי ,לשמור על האמת.
להצחיק באמת .ואם לא מצחיק ,אז שיצעקו ,זה בסדר".
בבית-המשפט כנראה לא נפגוש אותך בזמן הקרוב.
איפה כן אפשר למצוא אותך?
"הצד שקצת פחות מכירים אצלי הוא הסטנדאפ .לשם הולכים מירב
המשאבים שלי .לקח לי שנים לאזור אומץ ולעשות את זה ,ושם כבר אין
חליפה ופוגשים את דודו האמיתי .דודו שיש שיגידו שהוא מצחיק וחופשי
יותר מהדמויות אותן אני משחק .מעבר לזה אני מעביר בגלי צה"ל תכנית
סיכום שבוע אקטואלית-הומוריסטית יחד עם אבי אטינגר ,ועונה שנייה
של תכנית בהנחייתי בשם 'החפרנים' נמצאת כרגע בשלבי עריכה".
לסיום ,פרט מפתיע עליך שהסטודנטים למשפטים בתל-אביב
ישמחו לדעת?
"במסגרת שירות המילואים שלי אני מרצה על דין משמעתי לקציני שיפוט .זה
מפתיע נורא גם את החיילים ,ככה שלרוב אני מגיע שעה לפני ,נותן להם לדבר
על זה ,וככה אין הפרעות .ההרצאה שלי קוצרת לא מעט מחמאות ,הרבה
מתעקשים שארצה אצלם ואני משתדל להכניס פאנצ'ים כמה שאפשר .זה
כיף .ככה אני משלב את המקצוע בחיי ,במסגרת ובמימדים שנכונים עבורי".
// 9
לגמרי נותן תמורה לכסף .הטוסט והסלט של שסק
קפיטריית "שסק"
מבחן טעימות:
המנות הכי
שוות בסביבה
ממוקמת בקומה התחתונה של בניין נפתלי למדעי החברה .חוץ מקליטת
WIFIIמתסכלת מאוד ,תוכלו לבחור ממגוון עצום של מאכלים -מקפה ומ�א
פה ,דרך סנדוויצ'ים במחירים מפוקחים ובורקסים ,ועד לארוחות שחיתות
חמות של קציצות בקר ברוטב אדום ,טחינה ואורז לבן .אבל את המוניטין
שממנו שסק נהנה בשנים האחרונות הוא חייב לשתי מנות :סלט בהרכבה
אישית והטוסט האגדי .הסלט ( 31.50שקלים עם גבינה) לגמרי נותן תמורה
לכסף ,והעובדה שאפשר לבחור כל ירק שתצליחו לצוד עם העיניים ,מאפשו
רת ליצור סלטים מרעננים ודלים בקלוריות ,כמו גם סלטים שיעזרו לכם לטפח
את הכרס .לצד הסלט נישנשנו טוסט גבינה ,שהיה פריך בדיוק במידה הרצויה
והחזיר את האמון בפשטות שבגבינה הנמסה בתוך לחמניה עם קצת פסטו
וזיתים( ( 13.20שקלים)" .שסק מבחינתי הוא בראש ובראשונה הבית של ה�ס
טודנטים .הם נמצאים פה יותר שעות מאשר בבית שלהם ולכן אנחנו מתמו
קדים פה בשירות לפני כל דבר אחר" אומר גיא פינס ,מנהל השסק" .אנחנו
משתדלים להיענות לכל הבקשות של הלקוחות .למשל ,הכנסנו אוכל ללא
גלוטן וחלב דל לקטוז".
נרי אשכנזי
(כתב האוכל של )TIMEOUT
צילום :עינב ארליך
איפה מוגשת מנת הבשר הכי משתלמת? מהו הסלט המנצח ומה לגבי הקפה הכי משובח?
בחרנו חמש מנות מתוך המבחר שמציעים מתחמי הקולינריה הקרובים לפקולטה ,והעמדנו
אותן במבחן קפדני שעלה לנו בכמה קילוגרמים עודפים .התוצאות לפניכם
אומרים שהאוניברסיטה היא מקום בו אמורים בעיקר ללמוד .כאילו ,ממש
ללמוד .לקום מוקדם בבוקר ,להתלבש תוך דקה (אבל עם סטייל) ולעלות על
קו 25הצפוף כמו התור לפאנג'ויה .אחרי שכבר צולחים את הפקקים ומגיעים,
אורח החיים הקפיטליסטי מחייב להשקיע כמה שקלים כדי לשתות את הקפה
הראשון של הבוקר .יש באוניברסיטה מגוון רחב של קפיטריות שמציעות,
תתפלאו ,קפה לא רע בכלל .אם קפה ראשון הוא טקס לכל דבר אצלכם ,אין
לכם סיבה ללכת רחוק -בקקאו דאגו לצרף לצוות המקום בריסטה מוכשרת
10 //
ביותר ,שהייתה בעברה מדריכת קפה ,ולא תתן לאף כוס אספרסו או הפוך
להיות פחות ממושלמת .גם בקפיטריית "שסק" לא פראיירים ,ועושים שימוש
בקפה "מאורו" המצוין .בקשו שבחור בשם סיימון יכין לכם -ואתם גוד טו גו.
אז אחרי קפה אחד או שניים צריך גם לאכול משהו .מורעב וחדור מוטיבציה,
יצאתי לסיבוב קולינרי ברחבי האוניברסיטה ,כדי לבדוק אחת ולתמיד מהן
המנות השוות ביותר עבור הבוכמניסט הממוצע .
אין סיבה ללכת רחוק .הקפה של קקאו
קפה קקאו
אם היו בודקים ממש לעומק ,כנראה היו מגלים מתאם גבוה בין זמן הישיבה
של סטודנטים בפקולטה בקקאו לבין ציונים גבוהים .קקאו הוא קפה הבית של
הפקולטה .הוא החברה שלכם ,האבא והאמא ,המרצה שלא רוצים לאכזב.
אם תשקיעו בקקאו ,אומרים הוותיקים -הוא ישקיע בכם חזרה.
חוץ מקפה טוב מה מיוחד אצלכם?
"הסלט אצלנו נחתך על המקום ויוצא הכי טרי שיש" אומר אברהם אשר,
מנהל הסניף" .מגוון המנות פה מתאים לכולם ,מטבעונים הארד-קור ועד
לקרניבורים מושבעים ,ואני מבטיח שאם יעשו בדיקה יגלו שחתך המו
חירים פה זול יותר .אם הייתי צריך לבחור מכל המנות ,הייתי ממליץ לכם
ללכת על החומוס שלנו ועל אחת מהפסטות שמוכנות לעיני הלקוח".
משביע ואסתטי .הרביולי של קקאו
ואכן ,הרביולי שהוכן מול עיניי והורכב לפי בקשתי היה הרבה מעבר למה שצו
פיתי למצוא .מדובר במנה המוגשת בצלחת קעורה ורחבה ,בתוכה שכובות
אחת על השנייה חתיכות יפות של רביולי ,שמולאו כולן בגבינה והוקפצו בגרסה
שלי לרוטב "אלי-אוליו" ,שכללה פטריות שמפניון ,אפונה ,ובזיליקום .כמובן
שלא מדובר במנת שף .שמן הזית והפסטה לא מהאיכות הטובה ביותר והגביו
נה אף היא לא משהו שרצים לספר עליו לחבר'ה ,אבל ברצון הייתי משלם שוב
28שקלים על המנה הזאת ,שהשביעה אותי לגמרי.
מיד אחרי הרביולי הגיע הוד מעלתו :החומוס .מדובר במנה שבעיני רבים נחשו
בת לטובה ביותר באוניברסיטה .בצדק .ודווקא מכיוון שהייתי כבר יחסית שבע,
יכולתי להקדיש את כל כולי אל המנה עצמה ולא ליפול להסחות דעת .הזמנתי
מנה סטנדרטית והוספתי גם שלושה כדורי פלאפל .איך היה? אפס הפתעות.
מנת החומוס הייתה נדיבה (מאוד) ,עם שתי פיתות טריות וכדורי פלאפל סביו
רים .כל אלה אימתו את השמועה -מדובר במנת הדגל של קקאו .רק אל תבנו
על להמשיך ללמוד באותו יום ( 23שקלים למנה .שקל אחד לכדור פלאפל).
מנת הדגל .החומוס של קקאו
// 11
הגודל לא קובע:
הצצה למשרדי
הבוטיק הנחשקים
אופק גליפוליטי
אם כולם היו כאלה -העולם היה טוב יותר .השניצל בבגט
אקו שוק
עשיר בטעמים .תבשיל הירקות והקארי
מרקט פיק אנד מיקס
את דורית ליניק דרדיקמן ,הבעלים של רשת "מרקט פיק אנד מיקס" ,אנחנו
פוגשים לאחר חציית הכביש הצר בין הפקולטה למשפטים לבין פסיכולוגיה,
ונכנסים אל תוך "אתר ההסעדה" .לטובת מי שלא מכיר ,מדובר במיני מתחם
ובו מגוון רחב של בתי אוכל .ממקדונלד'ס ,דרך דוכן לאוכל איטלקי ,קפה ועוד.
במרקט פיק אנד מיקס רוכבים על טרנד הבריאות ומציעים לסטודנטים מגוון
רחב של מנות צמחוניות וטבעוניות" .זה מקום שנותן פתרון לאנשים שמחו
פשים אוכל בריא וטעים" אומרת דרדיקמן" .אנחנו מספקים מגוון רחב של
מיצים ,שייקים ,סנדוויצ'ים ,תבשילים ועוד .המוצרים שלנו הם סופר טריים
ובאיכות מאוד גבוהה .למשל ,אנחנו משתמשים רק בטחינת הר ברכה ,לחם
מחיטה מלאה וקפה טרי שנקלה פה בארץ .אני חושבת שבקפה אנחנו מעט
יותר יקרים ,אבל זה רק בגלל שהוא טרי ונקלה בארץ .אין אצלנו שום מוצר
שהוא סתם" .אנחנו אהבנו במיוחד את תבשיל הירקות עם הקארי ,שהגיע
על אורז רך ושמיר קצוץ ( 28שקלים) .התבשיל היה עשיר בטעמים ,משביע,
ויותר מכל -הראה לנו שאפשר ליהנות מארוחת צהריים נהדרת גם ללא בשר.
באותו מתחם ממש ,מדיף ריחות נהדרים של צלייה ,ניצב דוכן "אקו שוק".
מעין שיפודיה משודרגת ,אם תרצו .אקו הוא ה-מקום ללכת אליו אם חשקה
נפשכם בבשר .לאחר התלבטויות רבות בין פרגיות בגריל עם ירקות צלויים,
לבין מנת שווארמה בלאפה שעשתה לי עיניים או שניצל פריך בבאגט ,ניצחה
מנת השניצל בבגט ,שהתגלתה כמנה ענקית עם התוספות הרגילות והטוו
בות .נשמע נדוש? אילו רק כל מקום היה יכול לקחת שניצל טוב שמטוגן בדיוק
במידה ,להכניס אותו אל תוך באגט פריך מבחוץ ורך ואוורירי מבפנים ,לשלב
בתוכו כמה סלטים ולמכור אותו ב 28 -שקלים – אז גם אם הם לא באותה רמה
של אלה שמחוץ לאוניברסיטה -היינו חיים בעולם טוב יותר.
"אנחנו המקום היחידי ברדיוס הזה שהוא בשרי ומתגאה בכך .אם אתה רוצה
לבוא לאכול בשר טוב אז תבוא אלי" ,אומר אריק יצחקי ,בעל המקום" .מנת
השניצל היא מנה מנצחת ,פשוט כי 220גרם ,שתי תוספות וסלט ב26-28-
שקלים ,זאת עסקה מדהימה".
לסיכום :אם אתם תלמידי שנה א' מבולבלים -כדאי שתבקרו קודם בקקאו,
לתת קצת כבוד לבית הקפה הביתי של הפקולטה .לא חובה לטרוח ולהרחיק
לשסק .כך או כך ,באתר ההסעדה יש כל מה שסטודנט רעב צריך.
טיפים למיטיבי אכילה:
אם אתם מאוכלי הסלטים ,כדאי שתחכו עם תיבול הסלט לרגע
האחרון .מלח ולימון גורמים לירקות להגיר את כל
הנוזלים וככה נוצרת במהירות שלולית בתחתית הקופסה.
עדיף תמיד לשים את האוכל במקרר .טמפרטורת החדר היא
אידיאלית להיווצרותם של חייקים מזיקים .אל תתעצלו.
מחקרים עדכניים מוכיחים כי שתייה מרובה של קפה איננה
מזיקה ואפילו יכולה להועיל .אל חשש.
עדיף להימנע מארוחות כבדות לפני שיעורים שאתם אשכרה
מתכוונים להקשיב בהם.
בתיאבון
12 //
עיסוק בתחומים מרתקים וחדשניים ,תחוו
שת אינטימיות ולא מעט אתגרים -זה רק
חלק ממה שמצפה למי שיתמחה במשרדי
הבוטיק היוקרתיים .הצצה אל הטרנד החדש
של עולם המשפט
מאז ומתמיד זכו משרדי עורכי-הדין הגדולים לכמות מכובדת של
יחסי-ציבור ,גם אם לא תמיד חיוביים .רבות נכתב על התחרות הגדולה
והניסיון להתבלט ,על העבודה המאומצת עד השעות הקטנות של הליו
לה ועל כמות המתמחים שמתקבלים בכל שנה .אך לא הרבה מכירים את
המשרדים בהם המתמחים חווים חוויה שונה לחלוטין – יחס משפחתי,
חונכות לימודית ודלת פתוחה גם לשותפים הבכירים ביותר .על-אף הדעה
הרווחת ,גם התמחות במשרד כזה קורצת למעסיקים פוטנציאליים
כשורה מוצלחת בקורות-החיים.
בעוד משרדי הכלבו מתעסקים במגוון רחב של נושאים ,משרדי הב�ו
טיק מתמקצעים בתחום ספציפי אחד ברמה גבוהה מאוד ,תוך שימת
דגש על יחס אישי ללקוח ומקצועיות ללא פשרות .לוטי ושות' ,המשרד
המוביל בתחום הקניין הרוחני ,פתח בפנינו את שעריו ,וסיפק לנו הצצה
נדירה לז'אנר האקסקלוסיבי הזה:
תחום הקניין הרוחני הוא אחד התחומים הכי בוערים היום במשפט
בישראל ובעולם כולו .לדברי עורך-הדין ריצ'רד לוטי ,בעלי המשרד ,מרבית
עיסוקו המשרד הוא בלטיגציה בתחום הפטנטים ,אך יש עיסוק גם בסימני
מסחר ,זכויות יוצרים ,סודות מסחריים ובקיצור -כל הנכסים הלא מוחו
שיים .מה שמהווה את מוקד העניין הוא העובדה שחלק גדול מהתיקים
מתמקדים בטכנולוגיה ,ומכיוון שהטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר מהמו
שפט -המשפט תמיד רודף אחריה .יש המון מקום לביטוי אישי ,ובעניין
הזה גם אין חשיבות גדולה לוותק ולניסיון ,כי הרבה פעמים הצעירים מחוו
ברים יותר לגאדג'טים ,ומכירים את האפליקציות העכשוויות אפילו טוב
יותר מהזאבים הוותיקים.
כשבוחרים איפה להתמחות ,אחד השיקולים המרכזיים הוא הרזומה .אלו
מאיתנו שרוצים להתמחות במגזר הפרטי נוטים לחשוב שהתמחות במו
שרד בעל שם היא הבחירה האולטימטיבית .בלוטי הצליחו לשכנע אותנו
שהגודל לא קובע .ישנם משרדי בוטיק שלא נופלים באיכותם מהמשרדים
הגדולים ,ושבברנז'ה המשפטית כולם מכירים אותם .נכון ,הם מעטים ,ולא
כל משרד קטן הוא כזה ,אבל הם קיימים .עורכת-הדין שרית ארז ,שותו
פה בכירה במשרד ואחראית על קבלת הסטודנטים להתמחות ,מעידה כי
המשרד משקיע משאבים רבים בכדי לאתר את המתאימים ביותר עבורו:
"במשרד שמעסי ק 4-6מתמחים בשנה ,יש משמעות ייחודית לכל מת�מ
חה" ,היא מסבירה" .אצלנו נוכחותו של כל מתמחה מורגשת".
אצלנו אין מרפקנות
לוטי (צילום :שרון בן טוב)
המשרד נוהג להעסיק רק בוגרים שלו לאחר ההתמחות ,זאת משום
שהמתמחים לומדים להשתלט על מגה-תיקים שכוללים אלפי מסמכים.
"ההתמחות אצלנו היא כמו ראיון עבודה של שנה" ,מסבירה ארז .אחוז הנשאו
רים כעורכי-דין דומה לאחוז במשרדים הגדולים – כ ,25%-אבל זה נתון גמיש,
ומשתנה בהתאם לכישורי המועמדים ומידת ההתאמה שלהם .אגב ,כששאלנו
מה השכר בהתמחות ,ענתה ארז בלי למצמץ" :גבוה מכל מקום אחר".
מדיניות הדלת הפתוחה בלוטי היא יותר מסתם צורת ביטוי .פשוטו
כמשמעו ,הדלתות במשרד פתוחות כל הזמן .כולם יוצאים ונכנסים
חופשי .עובדה זו ,יחד עם תחושת משפחתיות ,יוצרים הווי מיוחד שקשה
להתעלם ממנו .המתמחים מכינים יחד ארוחת צהריים במטבחון המשרדי,
שמצוייד במוצרי מזון טריים דרך קבע .נכון ,אמנם לא לוקחים את כולם
לשייט מפנק כמו בחלק מהמשרדים הגדולים ,אבל מדי פעם מקפידים
לסגור מוקדם וללכת לפאב או לקפוץ לסרט בסינמה סיטי" .אין מרפקו
נות ולא שמים אחד לשני רגליים ,ומבחינה חברתית אין מתמחים שמנו
סים להתבלט ולקחת קרדיט על חשבון אחרים ,אלא רואים כל אחד כבן
משפחה" ,מעידים ארז ולוטי.
לוטי מספר שאחת הסיבות שהקים משרד נישה קטן היא הסלידה
מהפוליטיקות במשרדים הגדולים" :כשהייתי מתמחה צעיר באחד המו
שרדים המוכרים בארץ ,הטילו עלי לכתוב מחברת טיעון .לא היה פסק-דין
שלא חיפשתי .פניתי לאחד המתמחים ,אמרתי לו שאף פעם לא הכנתי
מחברת כזאת ושאלתי אם הוא יכול להראות לי איך עושים .הוא אמר לי
לתת לו את פסקי הדין ,כדי שהוא יקרא אותם ויעזור לי לבנות את זה .כעו
בור כמה זמן ראיתי את אחד הבוסים קורא מחברת טיעון עם פסקי הדין
שאני הכנתי .אותו בחור גנב לי את זה והציג את זה כשלו ,למרות שאני
ערכתי את כל המחקר" .לוטי מעיד כי אצלו סיפור כזה לא יכול להתרחש,
זה פשוט מנוגד לדי-אן-איי של המשרד.
יש לכם טיפ לסטודנט שרוצה להתמחות אצלכם?
"דבר ראשון להיות בנאדם טוב .אחרי זה ,אם אפשר ,לקחת קורס בקניין
רוחני ,ולבסוף לחזק את האנגלית כמה שיותר".
לסיכום :אם אינטימיות זה הקטע שלכם ,אם דלתות סגורות גורמות לכם
לקלסטרופוביה ואם אתם לא חזקים בזכירת שמות – כנראה שמשרדי
הבוטיק הם המקום הנכון בשבילכם.
// 13
מחשבות על עזיבה:
פרופסור לדרמן
מדבר על
הפרישה
יש זמן בו צריך להגיד 'היה טוב' ולהעביר את הדגל לדור הבא פרופסור לדרמן
אביטל רוזנפלד
הוא מת על מכירות פומביות ,מכור לשירה
ולא מבין איך כולם היום לוקים בהפרעת קשב.
פרופסור אליעזר לדרמן ,האב הפקולטטי של
דיני העונשין ,בראיון צפוף לקראת הפרישה
14 //
בכניסה למשרדו של פרופסור אליעזר לדרמן ,נגלים מדפים שמאיימים
לקרוס מאימת הררי ספרים שנחים עליהם .בקרוב יעיר אותם לדרמן
ממנוחתם וישא אותם חזרה הביתה .אחרי 42שנה כמרצה לדיני עונשין
בפקולטה ובעבר גם כדקאן שלה ,הוא פורש מתפקידו .בינתיים ,הוא
מחייך אלינו בחביבות מבין הספרים ,ומתיישב לשיחה גלויה -על מחשבות
לקראת הסיום ,תכניות ליום שאחרי ,קצת נוסטלגיה ואפילו שירה.
איזה מין סטודנט היית?
"הייתי פקידון קטן בחברת החשמל ואז באמקור ,ובערבים למדתי .היה לי
ממוצע ציונים די גבוה ,אבל זה לא נבע מתוך שקידה מיוחדת .אפילו היום
אפשר לקבל ציונים די טובים מבלי להשקיע מבוקר ועד ערב .שילבתי
לימודי משפטים עם מתמטיקה ,אבל בשנה השלישית החלטתי לעזוב.
עדיין ,כשאני כותב ועובד אני מעדיף לסדר לעצמי הכל בטבלאות ,במעו
רכים .זה פשוט נותן לי תמונה לוגית סדורה .העולם בנוי מאיזשהו מערך,
וכשאתה מצלם אותו פעם אחת הוא נשאר לך".
אתה רואה הבדל בין הסטודנטים של היום לאלה של אז?
"לסטודנט של היום יש המון יתרונות ,בעיקר בשליטה באמצעים ,בכלים,
זה דבר שלא היה קיים .אני הייתי צריך לחפש ,ויש לי כאן עשרות מגירות
שבכל אחת עשרות צילומים ,כשהיום אפשר למצוא הכל בלחיצת כפתור.
אך צורת החשיבה הזאת הביאה לשוני באופיו של הידע שיש לסטודנט של
היום .יותר מסטודנט אחד אמר לי" :למה אני צריך לדעת ,כשאצטרך אני
אדע" .כלומר ההישענות על זיכרון ,על זה שזה שלך ,מתחלפת היום בידיו
עה שזה ישנו ,ובמגירה אחפש כשאצטרך את הידע הזה .אנחנו הרגשנו די
פחותים בידע לעומת הדור שלפנינו ,אני מרגיש שהדור הזה אופקיו צרים
לא רק מהדור שקדם לי ,אלא גם מהדור שלי".
יש סיפור או בדיחה שאתה נהנה במיוחד לספר בשיעורים?
"בנושא הבדיחות קרה לי מקרה מעניין :אחד המורים שמהם נהניתי מאוד
ללמוד ,מרצה ידוע באוניברסיטת מישיגן ,היה מספר המון בדיחות .מכיוון
שלא הבנתי כמה דברים בשיעור ,החלטתי להיכנס לאותו שיעור במסלול
אחר .דבר אחד שיגע אותי :שמתי לב שהוא חוזר על אותן הבדיחות בדיוק
באותו הזמן .במקרה הסתכלתי על השעון בזמן ההרצאה ומדדתי את
האינטרוולים בין הבדיחות -הם היו קבועים .שבע דקות של שיעור ,ואז
בדיחה .מסתבר שזה מרווח ההפסקות בין שידורי הפרסומות בטלוויזיה.
הסטודנטים התרגלו לחשוב בקוונטים של שבע דקות לפני שהקשב יורד
והם צריכים פיפי או לקחת משהו מהמקרר".
אתה מרגיש שהפרעת הקשב המשותפת החמירה מאז?
"היום אני נכנס לכיתות של האנשים עם האישורים ,ונחרד מכמות
האנשים שיש שם .אני חושב שזה הדבר הכי מפלה .הרי לא יתכן שבקבוצה
ש ל 150סטודנטים יש 35%עם הפרעות קשב .אני לא רוצה לזרוק הא�ש
מות ,אך אין לי ספק שחלק מהאנשים מצאו דרך לגיטימית יותר או פחות
להוציא אישור .בזמני זה לא היה קיים ,וקשה לי להאמין שהדור הזה הרבה
יותר מופרע מהדור הקודם".
באופן כללי ,יש דמות שהשפיעה עליך במיוחד?
"היה לי קשר עם הנשיא אגרנט בשלהי חייו ומאוד אהבתי לשבת איתו,
אולי זה כי הוא היה הדמות של הסבא בן השמונים .אני לא מרגיש כבן או
כיורש של אדם זה או אחר .טביעות האצבעות המשמעותיות ביותר היו של
אגרנט מבחינת השפיטה ,ושנים מאוחר יותר של פלר".
כשהשיחה מרחיקה למחוזות אחרים ,ממהר לדרמן להביע צער על כך
שפיתוח קריירה עדיין קשה יותר לנשים ביחס לגברים .עם זאת ,בביתו שלו
הוא חי לצד אישה קרייריסטית ומצליחה" .כאבא צעיר יכולתי לסגור את
הדלת ולהגיד שעכשיו אני מסיים את הדוקטורט .אשתי עשתה גם את זה
וגם את זה ,היא פרנסה אותי .היא הייתה סמנכ"לית אגף הפנסיה במבו
טחים ,מאוד בכירה .מתוך הנסיון הקטן של הבית שלנו אני חושב שהיא
ניהלה את העניינים טוב יותר .נסעתי כל חיי באוטובוס שאותו העבודה
שלה מימנה ,היה לי טלפון שהעבודה שלה מימנה .בסוף כל חודש אני
הייתי מביא פיצוחים ,והיא הביאה את המשכורת האמיתית".
ומה לגבי התפקיד שמילאת כדקאן הפקולטה?
"הייתי דקאן 5שנים ,בין השנים .1995-2000דקאן זה לא דבר מקצועי
– אף אחד מאיתנו לא הגיע לכאן כדי להיות דקאן ,משמעות הדבר היא
שאתה לוקח 4-5שנים מחייך ומקדיש למוסד .נהניתי מכך שאני יודע
שעוד מעט אני גומר את התפקיד".
האם יש משמעות מיוחדת לשמות מויש'לה ויענק'לה?
"אקראי לגמרי ,אין לדברים האלו שום משמעות .הייתי יכול להחליף אותם
ברגע בכל אחד אחר".
מהו הספר האהוב עליך?
"אני קורא בעיקר ספרות ישראלית' .חמסין וציפורים משוגעות' של גבו
ריאלה אביגור-רותם הוא אחד הספרים האהובים עלי .אני משוגע בעיקר
על שירה ישראלית ,ואוהב את שיריו של איציק מנגר.
אתה כותב לפעמים למגירה?
"בואי נשאיר את השאלה הזאת פתוחה".
איזו חוויה משנותיך בפקולטה ריגשה אותך במיוחד?
"השנים הכי מרגשות היו הראשונות .מלחמת יום כיפור השאירה את
החותם החזק ביותר .כמו כל בני הדור שלי ,גוייסנו לתקופה של כחצי
שנה .המרצים בחנו סטודנטים פצועים בבתי החולים .אמנון אברמוביץ',
השריונאי עם הפנים השרופים ,היה סטודנט באותה שנה .הדקאן דאז,
אמנון רובינשטיין ,נסע אליו ובחן אותו ,ואפילו נתן לו ציון לפני שנכנס
לאגף השיקום או לאגף הכוויות .זו שנה שבאמת השפיעה עלי ,ובעיקר,
וזה קצת עצוב ,אלה שלא חזרו לאחר המלחמה .החורים הללו ,למעלה
מעשרה -הטילו צל כבד על כל אותה שנה .בתקופה ההיא קראו לבתי
הקברות 'עיר הנוער'".
מהן התחושות לקראת הפרישה?
"סיימתי עכשיו לכתוב ספר ,שיפורסם בראשית שנה הבאה בארצות הבו
רית .איך אוכלים את הפרישה ,אין לי מושג .בחיים לא עשיתי הרבה יותר
מדי דברים מחוץ למוסד הזה .מה שיחסר זה הכניסה לכיתה ,המגע עם
הסטודנטים .אני חושב שפרישה צריכה להיות חובה ,כי זה לא הוגן כלפי
הדור הצעיר ,לאלו שמתדפקים על הדלת ,שאנחנו נתפוס להם את המו
קומות .יש זמן שבו צריך להגיד 'היה טוב' ,ולהעביר את הדגל לדור הבא".
וכמה משפטים להשלמה:
ניתן לומר על פרופ' אלי לדרמן ש" :...קשה לי נורא לאפיין את עצמי .אני
בטח לא נחמד מקצועית .לא בהכרח קשוח ,אלא די משתדל לקחת את
הדברים ברצינות הראויה להן .לא אוהב את ההפיכה לאיש רעים על חשבון
המקצועיות .זו מסגרת מחייבת".
אם לא הייתי עוסק במשפטים הייתי" :...מוצא את מקומי בתחום של
מדעי הטבע או בתחום המתמטיקה".
מרצה טוב הוא מרצה ש" :...מצד אחד צריך להיות קשוב אך מצד שני
לא לוותר".
עמיתיי למקצוע יופתעו לגלות עליי ש" :...אני אוהב שירה .החברים
טובים בתוך הפקולטה יודעים ,אבל זה לא מסוג הדברים שאנשים יודעים
עליך .אני לא מסתובב בפקולטה עם ספרי שירה".
הסטודנטים בטח יופתעו לגלות ש" :...הם לא יופתעו לדעת שאני לא
מטר שמונים .אולי יופתעו לגלות שאני אוהב מאוד שווקי פשפשים ונוטה
לפקוד אותם באופן תדיר .אני בעיקר נהנה מהצבעוניות והאווירה שיש שם,
ומי מהסטודנטים שיבוא בימי שישי לשוק הפשפשים כנראה יפגוש אותי שם.
אני גם מאוד אוהב מכירות פומביות ,יש לי בבית יותר מ 250-תמונות משם".
אז איך תבחר לסכם את החיים בפקולטה?
"באמת לא יודע אם זה מסכם ,אבל נהניתי מכל רגע .גם מהאנשים ,גם
מהמקצוע ,גם מהמוסד .יחד עם זאת שום דבר מהפקולטה של היום לא
נשאר אותו דבר כפי שהיה לפני 30שנה ,ובחלק גדול מהמקרים טוב שכך".
יש משהו מיוחד שתרצה לספר לנו לקראת הסיום?
"כשסיימתי את הפרק האחרון בספר שלי ,שאלתי את יובל לוי "איך
מסיימים ספר?" והוא אמר לי ממש מילה במילה "אלי ,ספר כמו כל דבר
בכתובים -מסיימים בנקודה" .אז הנה ,ככה זה גם כאן".
// 15
שיעור
בכריזמה
עם
רויטל
סויד
עטיתי על עצמי שריון חד
קמילה מיכמן
בתחילת דרכה העלימה את נשיותה ו'טענה
כמו גבר' כדי שיעריכו אותה .היום היא כבר
חברת כנסת ,ובין לבין הייתה אחת הפליליו
סטיות המוערכות בזירה .עורכת-הדין רויטל
סויד חושפת מה גרם לה לייצג עבריינים כבו
דים ,למה הפסיקה לסנגר על משפחות פשע
וכמה קשה הייתה ההתמודדות עם ייצוג
מארי פיזם
עבור עורכת-הדין וחברת הכנסת רויטל סויד השעה 10:00היא כבר אמצע
היום .כמה דקות לפני שהיא מגיעה למפגש שלנו בבית הקפה ,הדוברת
שלה מעדכנת את העוזרת האישית הראשונה שלה ,שמעדכנת את העוזרת
האישית השנייה שלה ,שמעדכנת אותי – שסויד תתעכב קצת עם ההגעה
לראיון" .סליחה" ,מבקשת העוזרת בשמה" ,עכשיו אני צריכה לאחר את
הלו"ז לכל היום בגלל האיחור הזה" .הכל כדי לעמוד בקצב העבודה המסחרר
16 //
סויד (צילום :רמי זרנגר)
שסויד מכתיבה .לבסוף היא מגיעה ומתיישבת בחיוך .החזות שלה מוקפדת
עד לפרט האחרון ,ובמבט ראשון אפשר לטעות ולחשוב שמדובר באישה
עדינה ושברירית .עד מהרה בלתי אפשרי שלא ליפול בקסמה ,כשברור
שתחת אותו מעטה קיימת דמות חריפה וכריזמטית ,והיא זו שהובילה את
סויד לצלוח את הצד הקשוח ביותר של עולם המשפט.
״ההתמודדות המשמעותית שלי בתחילת הדרך הייתה מול עמיתי הסנגוו
רים .הם התקשו לקבל סנגורית צעירה שחודרת לעולמם הגברי ,למעשה הם
התקשו לקבל אותי כשווה בין שווים" .כך מספרת סויד ,שידועה בעיקר בשל
עיסוקה בתיקי "צווארון כחול" ובמקרים קשים ,ביניהם מארי פיזם ובני משו
פחת אבוטבול .וכאילו לא די בקריירה המשגשגת כסנגורית פרטית ובשורת
תפקידים שמילאה בלשכת עורכי הדין ובפרקליטות מחוז תל אביב ,בבחירות
האחרונות החליטה להיכנס לעולם הפוליטיקה .היא התברגה במקום ה14-
ברשימת המחנה הציוני והוכתרה כהפתעת הפריימריז ,זאת ללא כל רקע
קודם של פעילות פוליטית .בשיחה אינטימית ,מספרת אחת הפליליסטיות
המוערכות בזירה ,על הקשיים שלה במגרש משחקים ,שמזה שנים היה לנו
חלת הגברים.
למה בחרת להיות סנגורית?
"התובנה שתפקיד הסנגורית מדבר אלי יותר חילחלה בי בעיקר בתקופת
התמחותי בפרקליטות .פעמים רבות הייתי שומעת תובעים מתרברבים:
'איזה כיף ,זה מאסר העולם השביעי שלי השנה!' .באופן טבעי אני מביו
נה את זה ,כי בסופו של דבר זו העבודה שלהם ,וחשוב לציין שזו עבודת
קודש שאני מכבדת מאוד .אך המשפט הזה נחרט בי והיה לי קושי עם
אומדן ההצלחה על חשבון אדם אחר".
לעיתים ,בתור צופים מהצד על עבודת הסנגורים ,אפשר לחשוב
שקיימת מצידם הזדהות עם הנאשם או אמפתיה מסוימת כלפיו .סוויד
מבהירה בפירוש שלא מדובר בחמלה ,אלא בהכלה ,במובן בו לסנגור יש
יכולת לראות גם את הצד של נאשם ,לדברר אותו ולטעון בשמו" :אותנו
כמשפטנים לא לימדו פסיכולוגיה ,לא לימדו אותנו איפה עוברת האמת
אלא איפה עובר המשפט" ,היא מדגישה.
האם היו קשיים שעלו במהלך הקריירה שלך לאור היותך אישה
בשדה כה גברי?
"הלקוחות יודעים מיד לזהות כישרון ואיכות טיעון של משפטנית ,לכן באופן
מפתיע לא הייתה לי כל בעיה מולם ,על אף שקהל הלקוחות הוא ברובו גברי
מאשר נשי .הבעיה עם עמיתי הסנגורים הייתה בולטת יותר ,לדוגמא ,בשיחות
במזנון הם הקלו ראש בי וביכולות שלי .עם זאת ,היה די בניהול תיק משותף עם
כל אחד מהם כדי שכל הדעות הקדומות שלהם יתמסמסו כלא היו".
היית אומרת שלעיתים הנשיות שלך דווקא עזרה לך?
"חד משמעית כן .לנשים יש יתרון ביכולת להרגיש ולקרוא את מי שיושב מולן,
בין אם זה תובע ,שופט או נאשם ,בזכות אינטליגנציה רגשית גבוהה שיש להו
רבה נשים .עם זאת ,בבית המשפט עצמו זה לא עזר .התחום היה מאוד גברי,
לכן הרבה מאוד שנים הנשיות שלי הייתה דבר שהדחקתי .בעצם עמדתי שם,
דיברתי וטענתי כמו 'גבר' ,במובן שעטיתי על עצמי שריון כל-כך חד וברור שלא
היה שם שום דבר 'נשי' .כיום המצב שונה מאוד ,הסנגוריות לא כאלה ,כל אחת
היא-היא עצמה וזה משמח אותי מאוד״.
סוויד מעידה כי במהלך כל שנות עבודתה כעורכת-דין היא ייצגה כ 20-נשים
בלבד מתוך עשרות אלפי לקוחות ,מכיוון שעבורה ,ייצוג נשים הוא יותר מורכב
וקשה מייצוג גברים .לטענתה ,מרבית הנשים שמגיעות למצב שבו הן "מקו
רבנות" מישהו או שמוגש נגדן כתב אישום ,היו בשלב מסוים בחייהן קורבן
בעצמן ,דבר שלא מאפיין גברים כלל" .יש משהו בלהגיע לנווה תרצה ולראות
אישה צעירה בשיא עליבותה שהיה לי מאוד קשה" ,היא מספרת.
בתחילת הדרך היו לה קווים אדומים ברורים באשר לייצוג נאשמים ,כדוגמת
מבצעי עבירות מין ועבירות כנגד בטחון המדינה ,אך עם הזמן הקווים הללו
היטשטשו .למשל במקרה בו בחור צעיר ,על גבול הפיגור ,בעל מנת משכל ,64
הואשם בביצוע עבירות מין -היא החליטה שהיא מסוגלת לקבל על עצמה את
הייצוג הזה" .היום ,הקו האדום עבורי הוא המקום בו אני לא מסוגלת לעמוד
ולטעון עבור הלקוח מתוך תחושת שליחות מלאה" ,היא מעידה.
האם חווית קושי מיוחד בפרשת רוז פיזם?
"חוויתי קושי שלא התמודדתי איתו לפני-כן .לקח לי שנתיים להתאושש
מהמקרה ועד היום קיימות בי עכבות" .היא מספרת כי בשונה ממה שנהוג
לחשוב ,הסנגור של הנתבע כן חווה אמפתיה לקורבן ולמשפחתו .האבסורד
בפרשה הזו היה שבעצם לקורבן ,רוז ,לא הייתה משפחה שאפשר לחוש כלו
פיה אמפתיה ,מה שהפך את הטיפול בתיק למסכת מטלטלת רגשית .בכל
זאת ,היא הסכימה לקחת על עצמה את הייצוג בתיק כי האמינה שמארי פיזם
אמנם נטשה את בתה וכשלה כאמא ,אך לא לקחה חלק ברצח שלה.
קושי נוסף ,לא פחות מרתיע מעיסוק בפרשת רצח של ילדה בת ארבע ,הוא
הייצוג שסויד סיפקה לבני משפחות פשע .היא מספרת כי מעולם לא חששה
מכך ,ואם הייתה חוששת ,לרגע לא היתה נמצאת בעולם הזה אפילו לדקה.
עם זאת ,היא מעידה כי אחת מהסיבות לכך שהחליטה לעזוב את העיסוק באו
רגוני הפשיעה היא ההחרפה בדרכי הפעולה שנקטו .למשל -שריפת מכוניות
שפוגעת גם בעוברי אורח חפים מפשע ,או פגיעה במשפחות העבריינים – כל
אלה לא הותירו צל של ספק לכך שמבחינתם כל הגבולות נפרצו ,ומבחינו
תה – שעליה לעזוב את העולם הזה.
איך הצלחת לשלב בין הקריירה לבין החיים האישיים שלך ,והאם
הם הושפעו זה מזה?
"באופן טבעי עורך-דין בכל התחומים ,אבל בטח ובטח בתחום הפלילי
והמשפחה ,לא יכול להפריד את החיים האישיים מהחיים המקצועיים שלו,
במובן זה שבכל שלב ביום מלווה אותך תחושה שהמקצוע שלך איתך".
היא מעידה בכנות ששעות העבודה המטורפות באות על חשבון המשפחה
והילדים ,וטוענת בנחישות כי "מי שאומר שאין מחיר -טועה".
צועדת אל עבר הפוליטיקה.
סויד ביציאה מבית המשפט בפעם האחרונה
מה הניע אותך לצאת לדרך החדשה?
"ההחלטה לעבור לפעילות פוליטית נבעה מהחוויה האישית שלי כאם לבן
שלחם במבצע 'צוק איתן' .התובנה שאצטרך להתמודד עם מצב כזה גם
עם שני בניי הצעירים וגם עם נכדיי ,הביאה אותי למסקנה שחייבים ליו
צור כאן שינוי" .היא מספרת כי ההחלטה הייתה אינטואיטיבית ומהירה
מאוד ,דבר שלא מאפיין אותה כלל .תוך 24שעות מרגע קבלת ההחלטה
היא נכנסה למסע פריימריז ,בסופו סגרה את המשרד שייסדה במו ידיה
ויצאה לדרך חדשה במטרה לחולל שינוי בחברה הישראלית ,כמי שמכירה
מבפנים את צדדיה האפלים ביותר.
סויד הגיעה עם אג'נדה ברורה כפוליטיקאית ,כשהמאבק הבסיסי ביותר
מבחינתה הוא המאבק על זכויות נשים .לא מדובר רק על שורת חקיקה
בניסיון לשבור את תקרת הזכוכית ,אלא גם על "דאגה לנשים שנמצאות
על רצפת הבטון" כדבריה .בנוסף ,היא כבר הספיקה להגיש הצעה לתיו
קון חוק לשון הרע ,לפיה כל אדם שיפרסם פוסט מבזה או משפיל ברשת
יישא באחריות פלילית ואזרחית ,זאת במטרה למגר את תופעת הבריונות
ברשת .עוד היא מציינת ,שבכוונתה להתנגד לחקיקה אנטי דמוקרטית
שמטרתה להחליש את בית המשפט העליון.
לסיום ,איזה טיפ היית נותנת לסטודנטים למשפטים?
"אני אתן טיפ לעורכי דין בתחילת דרכם .ראשית ,הקפידו לנהוג ביושר
ובהגינות ,מכיון שאנשי מקצוע בתחום המשפט יודעים להעריך עורכי-דין
שמתנהלים בהגינות וביושרה יותר מכל .לא פחות חשוב מכך הוא לדעת
לקחת דברים במשורה .כלומר ,לא לקחת תיק שאתה לא בטוח שאתה
באמת יכול להתמודד איתו ,הבשלות מגיעה עם הניסיון שצוברים".
// 17
הסטודנט מחפש
משמעות
מיזמים והתנדבויות
מי אמר שחייבים לחכות למיילים של זאב קיין כדי למצוא פרויקטים והתנדבויות לקחת בהם חלק?
מתברר שממש בכסא ליד ,יושבים סטודנטים מהפקולטה שיזמו בעצמם עמותות וארגונים
סופר-מעניינים ,ומחכים שיצטרפו אליהם עוד אנשים טובים .נשאר רק לבחור:
סיכוי שווה
על הפרויקט :קהילה וירטואלית ,למעשה דף פייסבוק,
בה מתפרסמים סיפורים של אנשים עם מוגבלות
שמחפשים עבודה ,והצעות עבודה רק לאנשים עם מוגבלות .רוב הפעילות
וירטואלית ,אבל מתורגמת למהלכים בכנסת ומול הממשלה .למשל ,ביוזמת
"סיכוי שווה" הונחה הצעת חוק שמחייבת כל גוף ממשלתי (עיריות ,חברות
ממשלתיות ,ושירות המדינה ומשרדי הממשלה) להעסיק מיידית 3%עובדים
עם מוגבלות בכל גוף שיש בו יותר מ 25-עובדים.
מה מחפשים? אנשים טובים שיסייעו בניו-מדיה (תפעול העמוד בפייסבוק
ופרסומו) ,בייעוץ סנגורי לאנשים בעלי מוגבלויות ובפעילות להגברת האכיפה
של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.
למי לפנות בפקולטה? אוראל חזקיהו ,שנה ב'.
ליצירת קשר[email protected] :
התכנית למאבק באנטישמיות ברשת
על הפרויקט :צוותי התכנית מחולקים לפי תח�ו
מים ברשת ,ופועלים לגילוי והורדת תכנים אנטישמיים בוויקיפדיה ,ברשתות
חברתיות ,ביוטיוב ובטוויטר .פעילות התכנית נעה במגוון רחב של נושאים -החל
מיצירת אנדרטאות מקוונות בוויקיפדיה לקהילות יהודיות שנעלמו בשואה ,ועד
הנגשת מידע מקוון על מכחישי שואה בפוליטיקה העולמית ועל קבוצות אנטיו
שמיות בפייסבוק שמגייסות צעירים מכל העולם .בין היתר ,התכנית עוסקת גם
בהיבטים המשפטיים של חופש הביטוי באינטרנט והפצת תכני שנאה .התכנית
מתנהלת במסגרת מלגה שנתית .העבודה מהבית.
מה מחפשים? דוברי שפות זרות ,עצמאיים ובעלי יוזמה ,אנשי ניו-מדיה,
קריאייטיב ,תוכן ומתכנתים.
למי לפנות בפקולטה? נמרוד גורנשטיין ,שנה א' במסלול א'.2
ליצירת קשר[email protected] :
הגל שלי
על הפרויקט :מטרת העמותה היא להשתמש
בספורט גלישת הגלים ככלי חינוכי ,המסייע בהתמודדות עם אתגרים לנערים
ולנערות הזקוקים לכך .התנסות יוצרת חוויה מעצימה המשליכה על כל תחומי
החיים .הרעיון הוא לא לוותר ,להתמיד וכך להצליח .כמו בים -גם בחיים .עם תום
התכנית מקבלים החניכים תעודת בוגר ,המקנה להם את הזכות להגיע למרכז
ולהשאיל גלשן וחליפה לתמיד ובחינם .מצטייני התכנית מוכשרים על-ידי מכון
וינגייט לתפקיד "עוזר מדריך גלישה" ,ומשמשים אחים בוגרים לחניכים חדשים.
המצטיינים גם מקבלים הזדמנות לתעסוקה מטעם העמותה.
מה מחפשים? מתנדבים שישתלבו בליווי קבוצות.
למי לפנות בפקולטה? עמית מיטלמן ,שנה ג'.
ליצירת קשר[email protected] :
18 //
אח בוגר אחות בוגרת ישראל
על הפרויקט :מתנדבי העמותה חונכים אישית
ילדים ונוער בגילא י 6-18החסרים דמות אב או אם ,ו�ז
קוקים לקשר אישי תומך ומעצים .הקשר מבוסס על מפגש שבועי של שעתיים,
בשאיפה שימשך לאורך שנים.
מה מחפשים? מתנדבים לחונכות אישית המבוססת על מפגש שבועי של
שעתיים בבית הילד/ה – בזמן הנוח למתנדב .אפשר כמובן גם לקיים פעילויות
משותפות ביחד מחוץ לבית (קולנוע ,פארק ,תיאטרון וכו') .למתנדבים ניתנים
תמיכה וליווי מקצועי במפגשים קבוצתיים ואישיים.
למי לפנות בקולטה? רון סגל ,שנה א' במסלול א' .2
ליצירת קשר[email protected] :
כנפי הכסף
על הפרויקט :מטרת הארגון היא לזרוע בתלמידי הדור
הצעיר תפיסה של אוריינות פיננסית וניהול כלכלי נבון ,ובכך לאפשר שוויון
הזדמנויות ולהוציא אזרחים ממעגל העוני .המציאות הכלכלית החדשה מציבה
אתגרים לא פשוטים בפני כולם .האזרח הישראלי הממוצע מתמודד עם עשרות
החלטות כלכליות מידי שבוע ,שאף אחד לא לימד אותו לנהל -משכנתא ,מעקב
חשבונות ,פנסיה ועוד .המחסור בידע כלכלי בסיסי גורם לרתיעה מהתעסקות
עם נושאים כלכליים וכך מחריף ומעמיק את הפערים החברתיים כלכליים.
מה מחפשים? מדריכים שלא מפחדים ללמד אחרים על פנסיה.
למי לפנות בפקולטה? ברק איצקוביץ' ,שנה ג'.
ליצירת קשר[email protected] :
(One hour translation (OHT
על הפרויקט :סטארט-אפ ישראלי שהתפתח
לסוכנות התרגום הגדולה באינטרנט כיום .תום אורבך ,סטודנט בפקולטה,
מספר" :אל OHTהגעתי 'במקרה' .לפני שלוש שנים כל החברה (אז רק 10
אנשים) הלכה לאכול צהריים במסעדה בה עבדתי .הייתי המלצר שלהם ,מפה
לשם פיטפטנו ,והיום אני מנהל במחלקת השיווק והפרסום של החברה .בעת
כתיבת שורות אלו מועסקים מעל 90עובדים ,כמחציתם סטודנטים ,וממשיכים
להתרחב" .ממוקמים ברחובות ובימים אלה פותחים גם סניף בבאר-שבע.
מה מחפשים? סטודנטים למגוון תפקידים במשרות גמישות .הגישה היא לפתח
את העובד ,להעניק לו כלי הייטק שיכולים לעזור גם בעריכת דין בעתיד .גם
בתקופות המבחנים מתחשבים .רוב הסטודנטים מתחילים בצוות שירות
ותמיכת לקוחות באימייל.
למי לפנות בפקולטה? תום אורבך ,שנה ג'.
ליצירת קשר[email protected] :
פטנים
ש
מ צייצים
מ
יונתן
ברק
*הדברים מנוסחים בלשון זכר ,אך פונים באופן שווה לחברות מועדון "פמיניזם ומשפט".
יש הרבה סטודנטים שנוסעים לפאנג'ויה כדי להשתגע ,לא
לישון בלילות ולקבל החלטות קלות דעת שיתחרטו עליהן
חודשים קדימה .אני פשוט לקחתי משפט וכלכלה.
תחושת צדקנות אלטרואיסטית בפקולטה בסדר עולה:
להעלות סיכום סוף שיעור לדרופבוקס. להתנדב עם נוער במצוקה ולתרום את המלגה. שנקל בקופת אמון.מוקדם לקבוע בוודאות ,אבל יש לי תחושה אפריורית שהמו-
שגים שלמדנו בתורת המשפט לא ישמשו אותנו בחיים.
אז נכון ,אולי לבינתחומי יש יתרונות בדמות כיתות לימוד
מצויידות ,התערבבות עם כל המי-ומי ,רקע כלכלי טוב יותר
ומראה חיצוני מצודד יותר.
זה הכל ,אין פאנץ'.
אחד המפעלים המבורכים שקמו לנו בפקולטה הוא מוסד
הכנס.
כלומר ,עוד לא ממש יצא לי להיכנס לאחד מהם ,אבל אני
לא יודע מה הייתי עושה בלי הבורקס תפוח-אדמה של אחר-
הצהריים.
חולה על איך שהסטנדרט לשיפור ציון יורד ככל שמתקרב
מועד פרסום הציונים...
יוצא מהמבחן :״וואלה 99ומטה ניגש למועד ב׳״.
אחרי שבוע :״טוב 85 ,ומעלה לא ניגש שוב בחיים״.
יום לפני פרסום ציונים :״עובר נו ,רק שיהיה עובר״.
שעה לפרסום תוצאות ,עם תפילין על הזרוע ומזוזה על
המצח* :״אלוקיייי שיהיה דו-ספרתי!".
* (אשכנזים .לא חזקים באיך הקטע הזה עובד).
תן לי את השלווה לקבל את שאיני יכול לשנות ,את האומץ
לשנות מה שכן ,ואת הכוח להרוג את כל מי שבאילת
בבינתחומי ומעלה תמונות מנקרות עיניים בזמן שאני יושב
בקקאו עם מבט נוגה ו 1200-מילים על פסקת ההגבלה.
אגב ,מבחינה סטטיסטית יש יותר סיכוי לברוח מאלקטרז
מאשר להגניב כוס קפה לספרייה.
סבתא שלי.
(רשימת כל האנשים ששולחים יותר מיילים לא-רלוונטיים
מזאב קיין" AKA ,כנס בנושא גידול חובזות באקלים
סובטרופי לאור המצב הגיאופוליטי בגינאה המשוונית
יתקיים השבוע בפקולטה").
זכייה בלוטו זה נחמד והכל ,אבל הכרתי פעם סטודנט שמצא
את העבודה שלו בערימה הראשונה בה הוא חיפש.
מילון משפטי-עברי:
״ודוק״ בתחילת המשפט = ״בדוק״ בסוף המשפט .לדוג׳ ,ניישם
״ודוק ,בית המשפט הדגיש כי לסיבת המוות הישירה אין כלמשמעות מעדית בנסיבות המקרה״ = ״בית המשפט הדגיש
כי לסיבת המוות הישירה אין כל משמעות מעשית בנסיבות
המקרה ,בדוק״.
דומני = ונראה אותך אומר אחרת.
מבלי לקבוע מסמרות בדבר = אני אחושרמוטה קובע
מסמרות בדבר.
ידידי המלומד = הטמבל שלידי.
כבר ציינתי בעבר = חח אני כזה גבר.
ציטוט מהתלמוד = הקשבתי במשפט עברי.
// 19
20 //
© Copyright 2024