חרדי ציוני יקה/מאת ד"ר מוטי (מרדכי) פרידמן
ר ך ארץ ר ה עם ד תו חרדי ציוני יקה מאת ד”ר מוטי (מרדכי) פרידמן יותר ממאה שנה לפני העלייה החמישית ,בשנת ,1830הגיע לארץ ישראל העולה הראשון מגרמניה ,משה זאקס ,בחור ישיבה בעל חזון ובעל תכניות לחיי הגשמה מעשית בארץ ישראל .לפני חובבי ציון ולפני הציונות המדינית ,הוא חלם על חידוש הישוב היהודי בארץ ישראל בה ילמדו תלמידי חכמים תורה ושאר תושביה יחיו חיים פרודוקטיביים .זאקס לחם נגד פשיטת היד המובנית ב’חלוקה’ -כספי תמיכתן של קהילות בחו”ל בישוב היהודי בארץ ישראל .הוא פעל גם למען שילוב לימודי קודש עם השכלה כללית וקרא להושיט ידיים אל כלי העבודה החקלאית והתעשייתית ולא להסתפק בהושטת יד לצדקה ובצפייה פסיבית לבוא המשיח. מוטי פרידמן מביא את סיפורו הנשכח של האורתודוכסי הנאור ,הציוני הקדם ציוני ,החולם המעשי, המגשים והקורא להגשים ,העולה הראשון מגרמניה .על חלק מעלילותיו תקראו כאן ועל השאר בספר שפרידמן כותב בימים אלה. ראש הישיבה ומייסדה ר’ משה סופר שעל שם ההיסטוריוגראפיה הציונית שוכחת לעתים חיבוריו התורניים כונה “החת”ם סופר”. את מה שקדם לה עצמה ואת חלקם של אנשי נראה כי על אף ששהייתו אצל הישוב הישן בחיים היהודיים שהיו כאן החת”ם סופר הייתה קצרה מאשר לפניה ,לפני חובבי ציון ולפני היווסד בשאר הישיבות ,השפעתו על זאקס הציונות המדינית .אחד מהנשכחים הייתה גדולה ,כך ניתן להבין כמה הוא משה זאקס .שלוש המלים מהמגמות אותן ניסה זאקס לקדם שבכותרת ,במעין אנכרוניזם בשנים הבאות ,כמו רצונו לקדם מכוון ,מתארות במלים של היום בירושלים שילוב של לימודים את האיש ופעלו-אז :חרדי, כללים עם לימודים תורניים, ציוני ,יקה. לתופעת התנגדותו את זאקס נחשב לראשון העולים ה‘חלוקה’ והרצון לעודד מגרמניה ,הוא עלה בשנת פרודוקטיביזציה בישוב ,כחלק ,1830העולה השני היה ,יוסף מגאולת העם היהודי בארצו. שוורץ ,שעלה בשנת 1833 לאחר התיישבותו של והשלישי היה אליעזר ברגמן זאקס בירושלים אנו מתחילים שעלה בשנת 1835ובשנת 1837 לקבל עדויות עקיפות על היה בין מייסדי כולל הו”ד חייו באמצעות פנקסי הפקידים (הולנד ודויטשלנד). והאמרכלים -הפקוא”ם .הארגון משה זאקס נולד ב1800- הוקם בשנת 1809ביזמת נכבדים בעיירה ( )Dreissigackerשבדוכסות יהודים הולנדיים ובראשם ר’ צבי סאכסן מייניגן ()Sachsen-Meiningen הירש לעהרן ,במטרה לרכז את שבמחוז טורינגיה ,)Thüringen( ,שם גביית כספי התמיכה ביהודי ארץ- ראשית חינוכו הדתי .הוא למד שלוש ישראל במערב אירופה .להערן היה בנקאי שנים בישיבה הגבוהה בפירט (פיורדה), עשיר ושמרן קיצוני ,שראה מטרה לעצמו שהייתה אז הישיבה המפורסמת ביותר לעודד את לימוד התורה בארץ ישראל כאמצעי בגרמניה .חברו לספסל הלימודים היה הרב להחשת הגאולה ורדף קשות את אלו שניסו אברהם רייס שלימים ישמש כרב האורתודוקסי משה זאקס לעודד את הפרודקטיביזציה ,שלדעתו משבשת הראשון בארצות הברית .מפירט עבר לפראג את תהליכי הגאולה. שם למד אצל ר’ נחום טריביטש ,רבה של מורביה .המשך משעה שהתיישב זאקס בירושלים הוא היה זכאי לכאורה הדרך התורנית היה בפוזנאן ,בישיבתו של ר’ עקיבא איגר, לקבלת קיצבה מכספי החלוקה אולם הקריטריונים הקיימים לא ואחר כך שלוש שנים בניקולשבורג אצל ר’ מרדכי בנט .עוד אפשרו זאת ,שכן בהיותו העולה הראשון מגרמניה לא נמנה עם שנה למד זקס בעיר פקש שבהונגריה ,אצל הרב יחזקאל בנט שום כולל ,והכוללים הקיימים לא ששו לדלל את עוגת החלוקה ואז החליט לעלות לארץ ישראל ולהשתקע בה .בדרכו לארץ על ידי מצטרפים חדשים שלא מארצות המוצא שלהם. ישראל עשה זאקס זמן מה בפרשבורג והתבשם מתורתו של עמ׳ יקינתון ❏ MBגיליון מס' ❏ 269כסלו תשע"ה ❏ נובמבר 2014 יקינתון ❏ MBגיליון מס' ❏ 269כסלו תשע"ה ❏ נובמבר 2014 עמ׳ « ודברי הכסילים יכו שרש פרה ראש ולענה”. ממכתביו של לעהרן אנו מוצאים שהוא בשנת 1835יצא זאקס למסעו הראשון משתדל עבור זאקס בקרב רבותיו משכבר לאירופה הסיבה הפורמלית לנסיעתו הייתה ורבנים חשובים באירופה .בין השאר מוזכרת לחפש את חותנו שהיה במסע שדרו”ת בהם חתונתו של זאקס ב 1832-לרחל ,בתו (שליח דרבנן) אבל נראה שהיו לו מטרות של צדוק הלוי קרויז אחד מעשירי ירושלים. נוספות .במכתב שכתב מטריאסט לפקוא”ם אבל האידליה בין זאקס לפקוא”ם הייתה באמסטרדאם תאר את מטרת נסיעתו גיוס קצרה ,זאקס לא תמך ב‘חלוקה’ כדרך חיים כספים לייסד ישיבה אך בפועל עסק זאקס מחד גיסא והייתה לו ביקורת על הקריטריונים בקידום נושא הפרודוקטיבזציה בארץ ישראל. לחלוקת הכספים מאידך גיסא. זאקס הגיע לטוניס ובעיר סוסא פגש זמן לא רב לאחר הגעתו לירושלים החל באדריכל הגנים ומחבר ספרי המסעות הנסיך זאקס לכתוב לרבנים באירופה דברי ביקורת פיקלאר פון מוסקאו ,ששהה שם באותו זמן על שיטת החלוקה .בפנקסי האמרכלים ומתאר את פגישתו עם זאקס: והפקידים מוזכרים דברי הביקורת של זאקס משך שהותי בסוס ,שארכה מספר ימים, ולצידם מובע חששו של לעהרן שדבריו בא לבקרני בוקר אחד רב ותלמודיסט ,כמו יפגעו בגיוס תרומות .מלבד ביקורתו על המצבה של הרב משה זאקס שאני מכנה אותו ,גרמני מירושלים .הוא התלות בחסדי יהודי התפוצות ,כפרנסה היה אחד האנשים היפים ביותר שניתן לתאר ,לבושו נקי שאינה ראויה ,לא נראו לו הקריטריונים לחלוקה ,שכן הכספים יותר מבני דמותו ,בגלימה סגולה ,עם זקן חום יפה ,ותלתלים לא בהכרח הוענקו לאלה שבאמת היו זקוקים להם .ואם כבר ארוכים שנפלו מתוך הטורבן שלו על פניו הבהירים´. תרומות ,זאקס סבר כי אין זה נכון שהתרומות המגיעות מהולנד פיקלר-מוסקאו צייד את זאקס במכתב המלצה לברון וגרמניה יחולקו בשוויוניות בין העולים מכל המדינות בשעה רוטשילד הוינאי ,בו הוא מביע את תקוותו כי כאשר יגיע שעולי גרמניה והולנד אינם מקבלים חלקם בשווה מהתרומות לירושלים ימצא את בית הספר בנוי ומגשים את התקוות שתלו המגיעות ממזרח אירופה .יש להגדיל ,טען זאקס ,את חלקם של בו .מכתב ההמלצה של פיקלר-מוסקאו נמצא ברומן של לודוויג העולים מהולנד וגרמניה מהתרומות המגיעות מארצות מוצאם. בכשטיין Ein dunkles Loosוזה לשונו: על כוונותיו של זאקס אנו למדים ממכתבו של נשיא הפקידים “סוסה ,ה 10-ביולי 1835 והאמרכלים צבי הירש להערן ,אל הרבנים הספרדים בירושלים: מעלת כבודו הברון! “קובל הוא שהיהודים באה”ק [בארץ הקודש] ת”ו [תיבנה אני כותב מאלג’יר למעלת כבודו עבור אדם בן עמך ,אני ותיכונן] הם בטלנים ,אינם לומדים ואינם סוחרים ,כי אם הלוך נוטל את הרשות ,להמליץ לך על הרב והתלמודיסט מירושלים, ילכו כעצלים בשווקים וברחובות .וצווח הוא ככרוכיא שאינם מוריץ ז .הוא אוהב אדם ואינו מבקש כסף ,אלא את תמיכת לומדים שמה לשונות העמים ,אשר אם יקבל איש מכתב בלשון משפחתכם רבת ההשפעה ,כדי לייסד בירושלים בית ספר איטליאני או צרפתי ההכרח יגונה לטרוח ד’ או ה’ ימים עד אשר לילדים יהודים מוזנחים וגם למבוגרים -מטרה נעלה שאיתה ימצא איש אשר יפרש לו המכתב .ומוסיף ואומר שגם הלמדנים אתה בודאי מזדהה ,בוודאי גם תכבד את הלהט האדיר שהרב אינם כמעט מהגדולים ,אחרי אשר גם לו חלק ד’ בבינה לדעת משקיע בה ,את הנחישות ,המאמצים והקרבנות שהם נחלתו. מה יקרא למדנות ,וסופר ומונה שם כל הגאונים אשר יצק מים אני מבקש אותך ,מעלת כבודו שתעניין גם את דודך בלונדון על ידם ,ועל כולם הוא מתלונן על הלומדים מאנשי פולין .גם שהוא ידיד יקר ונדבן גדול לתכניות מעין אלו .העבר לו את הוא מתאונן על רוע סדר החלוקה ,שאנשי הו”ד אינם מקבלים כי מכתבי זה עם המלצותיי החמות ,כמו כן גם לאביך היקר שכולי אם עשרים למאה מההכנסה ממדינת אשכנז ,והכוללים האחרים תקוה ששלומו טוב יותר מאשר בפעם האחרונה עת שהיתי אינם נותנים להם מאומה מההכנסה ממדינותיהם ,ולכן זאת העצה בפרנקפורט .אנא קבל את הערצתי המובטחת ,ולכבוד לי לציין היעוצה מאתו לעשות קומיטטי במדינת אשכנז עצמה ,אשר אותך ,מעלת כבודו, ישגיחו בפרטות על אנשי הו”ד [הולנד ודויטשלנד] .הן אמת הנני עבדך הנאמן שהקומיטטי באמשטרדם משתדלים בכל כוחם ,אכן הכנסתם היא בעקבות המפגש עם פיקלאר מוסקאו נוצר היפוך מעניין: באה בידי זרים ,וכעשיר וכעני מקבלים החלוקה ,עד אשר כמה בקרב היהודים זאקס זכה לפרסום והכרה בגלל מפגשו עם למדים גדולים הולכים קרועי בגדים ויחפים ,וקצינים אדירים נסיך גוי ובקרב השלטונות האירופאיים זאקס זכה לדריסת רגל האוכלים מעדנים מקבלים החלוקה”. בשל התהילה לה זכה בתור יהודי מהישוב .כך בזכות מכתב בהמשך המכתב נרמז כי כדאי מאוד לאנשי ארץ ישראל המלצה מהנסיך הגרמני זכה זאקס לפגוש את הרוטשילד הווינאי. למנוע הפצת דיבה שכזאת על החלוקה: הוא קיבל מהברון שלמה רוטשילד ,יחד עם כמה מעשירי “ועתה ידעו רופמכ”ת [רום פאר מעלת כבוד תורתם] נ”י וינה ,התחייבות לממן יוזמה שלפיה הקיסרות האוסטרית תתן [נרם יאיר] נאמנה ,אשר אם לא יציגו גבול בכח התורה המסור חסות להתיישבות חקלאית של יהודים בארץ ישראל ,הצעה בידם ,שלא יוציא כל כסיל את רוחו בדפים הנז’[כרים] ,עד המשתלבת היטב בניסיון של המעצמה האוסטרית להשיג דריסת מהרה יפסקו צינורות השפע ,וההכנסה כעשן תכלה ואין .כי אם רגל והשפעה בפלסטינה תחת השלטון העות’מאני .בעקבות כך זבובי מות יבאישו את ריח הארץ ,והרבנים אשר שרביט התורה הגיש זאקס באפריל 1836באמצעות הארכידוכס יוהאן ,תזכיר בידם הם מחשים ,יאמרו השומעים גם יד הראשים במעל הוה, ר ך ארץ ר ה עם ד תו בו הציע להיטיב את המצב הכלכלי והתרבותי בארץ ישראל על ידי התיישבות חקלאית .יש גירסאות לפיהן התקיימה פגישה בינו לביו שר החוץ האוסטרי הנסיך מטרניך, שבהמשכה נפגש זאקס עם הקיסר פרדיננד .ממשלת אוסטריה פנתה אל הציר האוסטרי בקושטא, הברון שטירמר ,בבקשה שיבדוק את היתכנות המיזם ,שטירמר הטיל זאת על הקונסול פיציוטו אשר דיווח לשלטונות בוינה ב22- לחודש כי הפקודה בוצעה ,תשובת הציר בקושטא לשלטונות בוינה לא נמצאת בארכיון ,אולם כידוע בסופו של דבר לא יצא דבר מהיזמה .את השנתיים הבאות עשה זאקס במסע שכנוע ברחבי אירופה במטרה לקדם את רעיון ההתישבות החקלאית בארץ ישראל. הפקידים והאמרכלים זעמו על שליחותו ,מטעם עצמו ,של זאקס: שהרי כאמור לעיל ,לדידם ,ישוב ארץ הקודש היא לשם עבודת האלוהים בלבד ומטרתה צפייה לגאולה .כל סטייה מכך היא הפרעה לתהליך הגאולה ולביאת המשיח .אבל דווקא התנגדותם של לעהרן והאמרכלים קידמה את פרסומו של זקס שכן משכה את תשומת הלב של הקהל האירופי – יהודים וגויים כאחד. זאקס המשיך במסעותיו באירופה והתכון להגיע ללונדון כדי לרתום את רוטשילד הלונדוני ומונטפיורי לרעיונותיו .לעהרן חשש מכך ובסוף 1836הזהיר את הרב הראשי של לונדון, סולומון הירשל: “אני סבור שלא מן הנמנע הוא ,שהוא שם (זאקס בלונדון) יתחבר עם ארחי פרחי .שיגיע לגיהינום ,אבל אל לנו לתת לו לחזור לארצנו הקדושה” הסכסוך עם לעהרן היה כה חמור עד כי עיתונים בגרמניה דווחו על כך שזאקס נעצר בעוון שוטטות וגורש מכמה מקומות (בין השאר מפרנקפורט קובורג ומקאסל) -ועלה החשד שידו של להערן הייתה בדבר. ב 1838-אחרי שביקר בפרנקפורט שעל המיין -ובשטוטגרט, הגיע למינכן שם למד במשך סמסטר הקיץ באינטנסיביות רבה. אנו מוצאים בארכיון האוניברסיטאי ,כי נרשם ב 9-במאי 1838 כ“משה זאקס מירושלים” ,הNeues Tagblatt fuer München- הקדיש לר’ “משה זאקס מירושלים” מאמר גדול: הוא הגיע לכאן במרץ השנה ,והקדיש את עצמו ,מבוקר עד לילה ,בחריצות מתמדת ובנחישות עצומה לרכוש ידע מעמיק בתורת הרפואה ,מיילדות ,אסטרונומיה ,אנטומיה ,רוקחות, מדעי הטבע ,בוטניקה ,כימיה ,מתמטיקה ובמקצועות נוספים אחרים ,הזרקת זריקות ,שירה ובעיקר כלכלה .הוא הפך לאהוב הגיבורים שלנו באוניברסיטת לודוויג-מקסימיליאן! עמ׳ 10 בוא איתי קורא נכבד ועקוב אחרי. אני לא מוביל אותו לבניין הגדול של בית הספר לרפואה בפריס, שם תמצא מרכבה מפוארת ,כושי ,ותלבושת מזרחית עטויה כולה זהב .לא ,אתה נודד איתי ללובנגרובה מספר ,22לבניין האחורי, שם בקומת המרתף אנחנו מוצאים חדרון קטן שבקושי יש בו מקום לשים 2כסאות .שם תראה דמות רזה עם פנים חיוורים וזקן חום ,אבל עם עיניים טובות מבע ,מלאות ביטחון באלוהים ,פרוסות שם מפות השמים שמראות את האינסופיות של העולמות .הרב היפה מוחא את כפיו בשמחה כלפי השמים ומביט לשם בתודה ילדותית ,ומודה על כל החסד שנעשה עמו .עוד בו ביום הוא מתחיל את מסעו חזרה לירושלים .כמו שבעבר משה הביט קדימה שיכור משמחה למרחק של מאות בשנים כאשר נשא את לוחות הברית ובשורת האל האחד, כך הוא צופה בביטחון ובשמחה לעבר העתיד ,רואה בעיני רוחו את בית הספר שלו שהוא דוגמה לחריצות ועשייה לבני כל הדתות בארץ הקדושה. עם חזרתו ארצה קיוה זקס כי יעלה בידו לגייס בארץ ישראל קבוצה שתסכים לעסוק בחקלאות מתוך תקוה שהצלחתה תהווה תקדים .אבל כפי שדיווח כתב ה‘מגיד’ “לא מצא בירושלים אפילו איש אחד שיחפץ לעבוד עבודת השדה”. אין פלא שלא מצא איש שיסכים להצטרף אליו ליוזמה ,שכן פרנסי החלוקה והחליטו כי: כל איש ואישה שדעתו לעסוק בעבודת אדמת ארץ הקדושה לא יקבל מעכשיו שום תמיכה ,ולא ישלמו לו אפילו פרוטה אחת חלק מהנדבות .אפילו בטרם שיעסוק בעבודתו. את העשור אחרי שובו ארצה הקדיש זאקס ללימוד התורה, אבל חיידק הפרודוקטיביזציה לא הירפה ממנו ובשנת 1851 יקינתון ❏ MBגיליון מס' ❏ 269כסלו תשע"ה ❏ נובמבר 2014 « מצא אפיק חדש בעזרתו קיווה לקדם את רעיונותיו :העיתון. זאקס מיצב את עצמו בעמדה נדירה של השפעה ושל מהימנות: בקרב הישוב הוא היה האירופאי שמקדם מודרניזציה ,ובין יהודי אירופה הוא היה בן הישוב שרואה את הדברים נכוחה ומדווח מהשטח .בפרק זה בחייו הצליח זאקס להפוך אט אט ממושא של כתבות עיתון ליוצר שלהן .כמו לא מעט ממנהיגי הציונות המדינית שאחריו ,היה זאקס לעיתונאי. זאקס שימש ככתב בעיתונים יהודיים ברחבי העולם ביניהם ‘אלגמיינע צייטונג דאס יודענטומס’ ,וה“איזראלית” בגרמניה, ה ”Jewish Chronicle“-באנגליה ,הArchives Israelites- בצרפת וה The Occident :בארצות הברית. בשנת 1854ייסד בשיתוף פעולה עם בועז ישראל לשעבר הקונסול האמריקני בירושלים ,ורדר קרסון (לפני שהתגייר) ואחרים את “החברה הקדושה תפארת ישראל להרים קרן עבודת הקרקעות” ,שמטרתה הייתה להקים מושבות חקלאיות בארץ ישראל .עורכי עיתונים חשובים באירופה ואמריקה ,אורתודוכסים ורפורמים כאחד פירסמו את דבר הקמת החברה אבל יד הפקידים והאמרכלים הייתה חזקה יותר והחברה החדשה פסקה להתקיים. בשנות החמישים גברה מצוקת הדיור בירושלים באותו זמן התברכה העיר בעולים יהודים רבים שנזקקו לקורת גג אולם באותו זמן התגברה גם תנועת צליינים לירושלים ובעלי הבתים הערבים העדיפו להשכיר את בתיהם לצליינים לתקופות קצרות ,בשכר גבוה מתשלום שכר הדירה השנתי של היהודים ומצוקת הדיור ליהודי ירושלים הייתה ללא נשוא .זאקס ביחד עם מנהיגי כולל הו”ד ייזמו את הקמת “בתי מחסה”. אליעזר ליפמן ,עורך ‘המגיד’ ,תאר בשער הגליון ממרץ ,1859את פתיחת פרויקט ‘בתי מחסה’: והנה זה ימים לא כבירים כאשר ראו אנשי הכולל הו”ד שצר להם המקום לגור בירושלים וכמעט לא ימצאו עוד מקום ללון, ושכר הבתים הלוך ילך וגדול עד כי גדל מאוד מאוד ,ותגדל שוועת אחיהם האומללים אשר אין ידם משגת לזה ,והגיעה עד נפשם צרת נפש הנדכאים המתגוללים במערות עפר ,החובקים אשפתות והחונים תחת רקיע השמים יומם וליל ,המה ,נשיהם וטפם משפחות-משפחות יחדיו .ויקומו אנשים גדולים ונכבדים מהם [=הכוונה לאנשי כולל הו”ד] ויאמרו איש אל אחיו :הבה נתחכמה להביא תשועה ומרפא לאחינו בטרם תגדל המכשלה. הן מרבים אחינו בח”ל לשלוח נדבת רוחם איש איש כמתנת ידו -הלא ימצאו נדיבי לב ביניהם אשר ירחמו גם עלינו ולא יגרעו מחוקם ליתר אחינו ויקנו אחוזת שדה כר נרחב לבנות בתים לעניים ולהכנסת אורחים וכבר החלו אשר יזמו לעשות וחפץ ה’ בידם”. בשנת 1860יצא זאקס לשליחות ברחבי אירופה ובמשך קרוב לחמש שנים דאג להקים בקהילות אירופה ועדים שהתחייבו לתמיכה שוטפת בהקמת “בתי מחסה”. רשימותיו של זאקס מן המסע הזה ,המצויות בעיתונים שלהם דיווח ובפנקס מסעותיו ,שופכות אור על דמותו ועל הקהילות שבהן ביקר ,במזרח ומערב אירופה .הוא מתאר בהרחבה את עולם התורה שפגש :בתי מדרש ובתי ספר לנערים ,והוא מהלל במיוחד מוסדות חינוך המשלבים לימודי קודש ולימודי חול. מסעו של זאקס משרטט עבורנו תמונה של אירופה שהשתנתה במידה רבה בעשרים השנים שחלפו מאז היה שם במסעו הראשון; תהליכי המודרניזציה והעיור הואצו באופן ניכר ונתנו אותותיהם גם בעולם היהודי. במחצית השניה של שנות ה 70-אנו מוצאים את זאקס שוב בירושלים ,עדיין עיתונאי ,סופר במונחים של אותם ימים: הוא מדווח על התפתחויות בארץ :על מגפת טיפוס ועל מכת הרעב .הוא מספר על כמה מהאירועים הדרמטיים ,שלהם היה עד-משתתף .הוא סיקר בין היתר את ביקורם של מונטיפיורי, ושל מנהל כי”ח (כל ישראל חברים) -כן דיווח בהרחבה ובהתרגשות על פעלו של קרל נטר ועל מאמציו לייסד בית ספר לעבודת כפיים .והביע תקווה שיוזמת קרל נטר וחברת “כל ישראל חברים” תביא ישועה בענין זה לעניי ירושלים וארץ ישראל כולה. ב 5-ליולי 1870נפטר משה זאקס בירושלים. ד”ר מוטי (מרדכי) פרידמן משמש מנהל אקדמי בארכיון הציוני המרכזי בירושלים. תודה מיוחדת לשופט כריסטוף גן ומשפחתו ,מן העיר מיינינגן, על תרומתו החשובה לחקר קורותיו של משה זאקס. המעוניינים לסייע לד”ר פרידמן במחקרו על משה זאקס, בקריאה ותרגום טקסטים מגרמנית (מהאינטרנט וגם בכתב גותי) יתקבלו בברכה .נא לפנות לפי הכתובת [email protected] טעינו? נתקן ◆ ריקרדו לסטרל העיר בצדק שהשגריר הראשון של גרמניה היה רולף פאולס. ◆ מירה זכאי סיפרה שאת ‘פזמון ליקינתון’ הלחינה רות גווילי. ◆ לזאב אשכולות תודה על ההערות. ותודה לכל הקוראים שקוראים. יקינתון ❏ MBגיליון מס' ❏ 269כסלו תשע"ה ❏ נובמבר 2014 עמ׳ 11
© Copyright 2024