סקר מצב קיים - עיריית קרית-גת
תכנית מתאר מקומית כוללנית קרית-גת 2035 דו"ח מס' 1 סקר מצב קיים הוכן עבור: עיריית קרית-גת פברואר 2015 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים ועדת ההיגוי מר אבירם דהרי ,ראש העיר ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גב' שולמית סהלו ,סגנית ראש העיר מר אליאס ישראל ,מזכיר העיריה אינג' משה יצחק ,מהנדס העיר אדר' סלאבין פנוביץ ,אדריכל העיר מר שמואל וולמן ,גזבר העיר עו"ד חי יקיר ,היועץ המשפטי גב' אליסיה סיביר ,מתכננת מחוז דרום ,משרד הפנים גב' ליאורה גולב ,מתכננת מחוז דרום ,המשרד להגנת הסביבה מר חגי סלע ,מתכנן מחוז דרום ,רשות מקרקעי ישראל מר ישי טלאור ,נציג משרד התחבורה מר אהוד יוסטמן ,מנהל אגף בכיר לתכנון מקומי מר שי תחוני ,נציג החברה להגנת הטבע גב' מירה אבנרי ,נציגת הרשות לגנים לאומיים גב' ענת גולד ,נציגת קרן קיימת לישראל גב' חגית שלמה ,יו"ר דירקטוריון החברה הכלכלית קרית גת גב' אילנית לוגאסי ,מנכ"ל החברה הכלכלית מר רפי וזאנה ,מנכ"ל החברה העירונית מר יוסי בן חמו ,מנכ"ל תאגיד מים וביוב גב' זהבה גור ,מנהלת אגף החינוך מר יהודה לגאמי ,מנהל אגף רווחה מר מישל בן עזרא ,מנהל אגף איכות הסביבה מר משה זריהן ,מנהל המועצה הדתית מר אמיר בן שמחון ,מנכ"ל רשת המתנ"סים העירונית מר לאון פסחוביץ ,מנהל אגף שפ"ע מר מנשה חורי ,נציג הציבור מר דגן יהל ,מנכ"ל מנהלת י.ש.גת מר איציק יושב ,נציג רשות הניקוז גב' מטי הרכבי צרפתי ,ראש המועצה האזורית יואב מר דני מורביה ,ראש המועצה האזורית לכיש מר אשר אברג'ל ,ראש המועצה האזורית שפיר 2 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים ועדת עבודה מקצועית מר אבירם דהרי ,ראש העיר ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גב' שולמית סהלו ,סגנית ראש העיר מר אליאס ישראל ,מזכיר העיריה אינג' משה יצחק ,מהנדס העיר אדר' סלאבין פנוביץ ,אדריכל העיר מר דב גלברט ,לשכת תכנון מחוזית גב' מיכל חיימוביץ ,מהנדסת תנועה גב' רבקה בוזגלו ,מנהלת מחלקת נגישות גב' זהבה גור ,מנהלת אגף חינוך מר יהודה לגאמי ,מנהל מחלקת רווחה גב' מרינה שנדרוביץ ,אגף תכנון העיר גב' אלינור נעים ,אגף תכנון העיר גב' איילת בן שושן ,אגף תכנון העיר גב' ג'ני ז'סוב-רחמים ,מוסדות חינוך מר דגן יהל ,מנכ"ל מנהלת ש.י גת מר אלי פורת ,מרכז מידע ,אגף תכנון עיר מר שלמה דיין ,אחראי מידע ,מחקר ואינטרנט מר רמי ראובני ,יועץ תנועה מר שאול לב ,יועץ כלכלי מר ארז ישר ,שמאי מקרקעין מר ציבי שפרינגר ,יועץ בנייה ירוקה גב' טניה קרונפלד ,מזכירת הצוות המקצועי של העיריה מר אורי ורדי ,מתאם תשתיות צוות התכנון משה כהן ,ראש צוות התכנון ,קשת מ.כ ניהול פרויקטים בע"מ אמיר קולקר ,המרקם הבנוי ,קולקר- קולקר-אפשטיין בע"מ עזרא סדן ,כלכלה ותעסוקה ,סדן- לובנטל עמירם גונן ,חברה ואוכלוסיה ברוך יוסקוביץ ,מתודולוגיה שלומי זאבי ,תכנון נוף ושטחים פתוחים, מנעד איילת זמיר ,תכנון נוף ושטחים פתוחים, מנעד רון לשם ,סביבה ,לשם-שפר איכות סביבה ערן הלברייך ,סביבה ,לשם-שפר איכות סביבה שאול משען ,תחבורהPGL , בעז כהן ,מים ביוב וניקוז ,לביא-נטיף מהנדסים בע"מ ערן בלום ,חשמל ותקשורת ,איטקין- בלום בע"מ איתן רובינשטיין ,המרקם הבנוי, קולקר-קולקר-אפשטיין בע"מ אפרת אבן-אור ,ריכוז וניתוח נתונים, קשת מ.כ ניהול פרויקטים בע"מ יעל קדרון ,פרוגרמה ,קשת מ.כ ניהול פרויקטים בע"מ יעל דניאל ,מזכירת צוות התכנון ,קשת מ.כ ניהול פרויקטים בע"מ 3 תוכן עניינים .1 קרית-גת בתכניות מתאר ארציות ,מחוזיות ומקומיות 5 .................................................. 1.1תכניות מתאר ארציות 5 .............................................................................................. 1.2תכניות תשתית לאומיות11 ....................................................................................... .. 1.3תכנית המתאר המחוזית 12......................................................................................... 1.4תכניות מתאר מקומיות ומפורטות ,תכניות שלדיות ותכניות אב14.................................. .2 אוכלוסיה בקרית-גת :תהליכים ודפוסים 18 ................................................................. 2.1ממצאים עיקריים 18 .................................................................................................. 2.2מיקומה של קרית גת 19.............................................................................................. 2.3גידול האוכלוסיה ומספר משקי הבית 23....................................................................... 2.4מרכיבי גידול האוכלוסיה בקרית גת36.......................................................................... 2.5הגירה בין קרית גת ליישובים אחרים39........................................................................ 2.6הרכב הגילים של האוכלוסיה50................................................................................... 2.7קבוצות אוכלוסיה58.................................................................................................. 2.8הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסיה בקרית גת65................................................... 2.9מסקנות תכנוניות83.................................................................................................... .3כלכלה ותעסוקה85............................................................................................ 3.1תקציר85.................................................................................................................. 3.2אוכלוסיה בקרית גת וערים בינוניות במחוז הדרום )למעט אילת(86................................ 3.3הכנסה לנפש בקרית גת וערים בינוניות )במחוז הדרום ואחרות(88.................................. 3.4הכנסה לנפש ,השתתפות בכוח העבודה והתעסוקה ,השכלה והתמחות89......................... 3.5התפלגות ההכנסות בעיר93........................................................................................ 3.6שטחי תעשיה ותעסוקה בעיר97.................................................................................. 3.7מימון הרשות המקומית103....................................................................................... 3.8מסקנות תכנוניות106................................................................................................ .4 מארג הבנייה107............................................................................................. 4.1סקירה היסטורית תמציתית – תאריכי מפתח בהתפתחות העיר107................................ 4.2סקירה היסטורית107................................................................................................ 4.3קרית גת במערך האזורי והארצי109........................................................................... 4.4שלד הדרכים והתפתחותו בקרית גת111...................................................................... 4.5מבנה השכונות113..................................................................................................... תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 4.6המארג הבנוי – מגורים115......................................................................................... 4.7המארג הבנוי – מסחר ,תעשייה ,חינוך ,תרבות וספורט133............................................ 4.8מסקנות תכנוניות141................................................................................................ .5 תחבורה143.................................................................................................... 5.1מבוא143.................................................................................................................. 5.2הרשת התחבורתית הקיימת143................................................................................. 5.3רמת השירות של רשת הדרכים המקומית146............................................................... 5.4תחבורה ציבורית152................................................................................................. 5.5הרגלי נסיעה161....................................................................................................... 5.6תחבורה לא ממונעת162............................................................................................. 5.7חניה164................................................................................................................... 5.8תאונות דרכים164..................................................................................................... 5.9מצב תכנוני קיים169................................................................................................. 5.10חוזקות וחולשות בתחום התחבורה176....................................................................... 5.11מסקנות תכנוניות176................................................................................................ .6 נוף ,שטחים ומרחב ציבורי178........................................................................... 6.1מבוא178.................................................................................................................. 6.2סקירה כללית178...................................................................................................... 6.3הקשר אזורי179........................................................................................................ 6.4נתונים טבעיים181.................................................................................................... 6.5ערכי טבע ונוף אזוריים184......................................................................................... 6.6המרחב הציבורי187.................................................................................................. 6.7פרישת השטחים הפתוחים194.................................................................................... 6.8מסקנות תכנוניות205................................................................................................ .7 היבטים סביבתיים206.................................................................................... 7.1איזור של התעשייה206.............................................................................................. 7.2איכות אוויר וריחות207............................................................................................. 7.3כרייה וחציבה222..................................................................................................... 7.4רעש223................................................................................................................... 7.5קרינה224................................................................................................................. 7.6שפכים תעשייתיים228............................................................................................... 7.7חומרים מסוכנים230................................................................................................. 2 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 7.8זיהום קרקע ,מי תהום ונחלים232.............................................................................. 7.9טיפול בפסולת ומחזור233.......................................................................................... 7.10בנייה ירוקה ,חיסכון במים ובאנרגיה235.................................................................... 7.11מסקנות תכנוניות236............................................................................................... .8 תשתיות238................................................................................................. 8.1מים238................................................................................................................... 8.2ביוב244.................................................................................................................. 8.3ניקוז247................................................................................................................. 8.4חשמל254................................................................................................................ 8.5תקשורת256............................................................................................................ 8.6מסקנות תכנוניות256............................................................................................... 3 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים פתח דבר קרית גת היא עיר בת כ 50,000-תושבים השוכנת בחבל לכיש ,ומהווה מרכז עירוני יחיד ברדיוס של כ 15-ק"מ סביבה .העיר מאופיינת באזור תעשייה מהמפותחים בארץ ,בקיומם של נכסי נוף רבים ,ובנגישות תחבורתית גבוהה מתוקף מיקומה בסמוך לדרכים ארציות 35 ,6ו.40- מאפיינים אלו ,בצירוף למיקומה הגיאוגרפי ,מגלמים בחובם פוטנציאל להפיכת קרית-גת לעיר תוססת ואבן שואבת עבור היישובים הכפריים סביבה. דו"ח זה מסכם את השלב הראשון בהכנתה של תכנית מתאר חדשה עבור העיר קרית-גת. הדו"ח סוקר את בסיס הנתונים הקיים בעירייה ,בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובגופים נוספים ,ומנתח מגמות ותהליכים רלבנטיים אשר חלו בעיר מאז הקמתה ועד היום .מטרת הסקירה היא הבנת האתגרים העיקריים איתם מתמודדת קרית-גת כיום ,ויצירת תשתית להתמודדות עמם בעתיד על מנת למצות את הפוטנציאל הטמון בעיר. מגוון הנושאים אשר נסקרו בדו"ח זה הינו רחב ,וכולל את המארג הבנוי ,כלכלה ותעסוקה, חברה ואוכלוסיה ,שטחים פתוחים ומרחב ציבורי ,איכות הסביבה ,תחבורה ותשתיות .נושאים אלו נבחנו בהיבט הארצי ,המחוזי והמקומי ,כאשר הדגש העיקרי חל על הרמה המקומית.תחום ההתייחסות הינו גדול יותר מתחום מרחב התכנון המקומי ,והוא פועל יוצא של מספר תכניות הנמצאות בהכנה ונועדו לבחון אפשרות להרחבת שטח העיר. בשלבי העבודה הבאים ,יגובש בשיתוף פעולה עם העירייה חזון העיר וכן פרוגרמה כמותית אשר תתייחס לצרכי ציבור ,לתעסוקה ,לשטחי מגורים ולשטחים פתוחים .על בסיס הפרוגרמה יוכנו חלופות תכנון מהן תיבחר החלופה המועדפת שתיתן את המענה המיטבי לפיתוחה של העיר, בין היתר בהתחשב ביעדים לאומיים של פיתוח המדינה .התכנית שתוכן על פי החלופה הנבחרת תעצב את אופי העיר ופיתוחה עד לשנת היעד של התכנית.2035 , 4 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים .1קרית-גת בתכניות מתאר ארציות ,תכניות מתאר מחוזיות ותכניות מקומיות תכניות מתאר ארציות 1.1 תכניות המתאר הארציות הרלבנטיות לעיר קריית גת הן כדלקמן: תמ"א35/ תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה ,לפיתוח ולשימור תמ"א3/ תכנית מתאר ארצית לדרכים תמ"א8/ תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים ושמורות טבע תמ"א16/ תכנית מתאר ארצית לסילוק אשפה תמ"א23/ תכנית מתאר ארצית למסילות ברזל תמ"א34/ תכנית מתאר ארצית לביוב תמ"א37/ תכנית מתאר ארצית לגז טבעי תמ"א38/ תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה 1.1.1 תמ"א – 35/תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה ,לפיתוח ולשימור תמ"א 35/נועדה לתת מענה לצורכי הבנייה והפיתוח של מדינת ישראל ,תוך שמירה על השטחים הפתוחים ועל עתודות הקרקע לדורות הבאים .במסגרת התכנית נעשה שימוש בשפת תכנון חדשה אשר מגדירה מרקמי תכנון רצויים בקנה מידה ארצי .בהתאם למטרות העל ועקרונות התכנון העומדים בבסיסה ,מבחינה התכנית בין חמישה סוגי מרקמים הנבדלים ביניהם בדרגות הפיתוח והשימור ,כאשר עיקר הפיתוח הארצי מוכוון למרקמים העירוניים. בראשיתה הדגישה תמ"א 35/את הגדלת חלקם היחסי של אזורי הפריפריה והקטנת משקלו של מרכז הארץ בהיקף האוכלוסיה ,אולם לאור המחסור בפתרונות דיור במרכז הארץ שונתה מדיניות זו במסגרת וועדת המעקב והבקרה לתמ"א ,35/לטובת ציפוף המרקם הבנוי בערי מרכז הארץ. תמ"א 35/מגדירה חמישה מרקמים – מרקם עירוני ,עירוני כפרי ,כפרי ,שמור ארצי ,שמור משולב ומרקם חופי .על פי התכנית ,קריית גת משויכת למרקם העירוני בנפת אשקלון .בהתאם, נקבע כי צפיפות הבנייה המינימאלית בה הינה שבע יח"ד לדונם ,והמקסימאלית הינה 14יח"ד. קריית גת מוקפת בדרומה במרקם השמור משולב ,אשר התכנית מציבה מספר מגבלות לפיתוחו וביניהן הגשת תזכיר למיצוי עתודות קרקע ,והתחשבות מוסד התכנון בשיקולי סביבה והשפעה אזורית .מצפונה מוקפת קריית גת במרקם הכפרי ,בו פיתוח עתידי יישקל בהתאם לחיזוק וחידוש יישובים סמוכים. ברמה התחבורתית ,תמ"א 35 /תומכת בהקמת מערכת הסעת המונים ברמה העירונית והארצית שתורכב מפריסת רשת מסילות ארצית יעילה ונוחה לצד מערך משלים של אוטובוסים .בתכנון העירוני מושם דגש על פיתוח ושימוש בתחבורה ציבורית ומתן עדיפות לתחבורה ציבורית ולהולכי הרגל .התוכנית מכוונת את הבינוי העירוני כך שיותאם ויקושר למערכות התחבורה ,בעיקר 5 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים התחבורה הציבורית ,ומנחה את עורכי התכניות המקומיות והמחוזיות לרכז את הבינוי העירוני של מגורים ותעסוקה בסמיכות לצירי התחבורה הציבורית ובזיקה ישירה אליהם. איור :1תשריט מרקמים תמ"א 35/בשטח העיר קריית גת על פי תשריט הסביבה של תמ"א ,35/עובר בצפון העיר בסמוך לכביש 35נחל לכיש .במערב העיר מצטלבים שני קווי גז טבעי ,הארוך מביניהם עובר במקביל לכביש .40חלק קטן ממזרח העיר הינו בעל רגישות נופית סביבתית גבוהה ,ובו עובר קו חשמל ראשי .תחום זה יוצג בהרחבה בפרק מס 4ו 5-הדנים בהרחבה בהיבטים הנופיים והסביבתיים של תכנית המתאר. איור :2תשריט סביבה תמ"א 35/בשטח העיר קריית גת 6 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 1.1.2 תמ"א – 38/תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה )לרבות השינויים לה( תמ"א 38/היא תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה .התכנית חלה על מבנים אשר היתר הבנייה שלהם ניתן לפני ה 1.1.80-והם אינם עומדים בתקן הישראלי ) ,(413ומעודדת את חיזוקם ושיפור עמידותם באמצעות הענקת זכויות בנייה ותמריצים: התכנית מאפשרת קבלת היתר בנייה לחיזוק מבנים ללא צורך בהכנת תכנית מפורטת ,ומעניקה לצורך מימון החיזוק זכויות בנייה ליזם המבצע .זכויות אלו כפופות להוראות ,לתנאים ולמגבלות הכלולות בתמ"א ,38/להגבלות בנייה שנקבעו בתכניות ארציות אחרות ולאישור וועדה מחוזית במידה והן סותרות הוראות תכנית מתאר מחוזית .התכנית מציעה למבני מגורים שני סוגי תוספות בנייה :תוספת יחידות דיור למבנה ,והרחבת יחידות דיור קיימות .למבנים שאינם למגורים מציעה התכנית תוספת בשטח בנייה של קומה טיפוסית. בשנת 2012אושר שינוי מס' 3לתמ"א 38/אשר מהווה את המסמך הסטטוטורי האחרון הקובע את ההסדרים התכנוניים שיאפשרו חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה .על פי הוראות התכנית תותר תוספת זכויות בנייה למבנה באפשרויות הבאות ,כולן או חלקן :סגירה ומילוי של קומה מפולשת ,הקמת עד שתי קומות נוספות למבנה ,הקמת קומה חלקית נוספת על הגג, הרחבת קומות קיימות בבניין לצורך הרחבת יחידות הדיור או לצירוף יחידות דיור חדשות בכפוף לתנאים המפורטים בהוראות התכנית. בקריית גת כיום ישנם ארבעה פרויקטים מאושרים של תמ"א ,38/במסגרתם אושרה תוספת בנייה של 64יח"ד .הפרויקטים נמצאים כולם ברובע בני ישראל )ראו בהקשר לנושא זה פרק מס' 2הדן במרקם העירוני(. 1.1.3 תמ"א – 3/תכנית מתאר ארצית לדרכים ,ותמ"א – 23/תכנית מתאר ארצית למסילות ברזל תמ"א3/ תמ"א 3/הינה תכנית מתאר ארצית הקובעת את מערך הדרכים בישראל .על פי תכנית זו ,עוברות בשטח קריית גת כמה דרכים ארציות בעלות חשיבות לעיר: - דרך מס' :6דרך פרברית מהירה המשתרעת בין מחלף עין תות בצפון הארץ ועד מחלף בית קמה בדרומה .הכביש עובר ממזרח לקריית גת ,וניתן להגיע ממנו לעיר על ידי ירידה במחלף קריית גת .דרך מס' 6קיצרה באופן משמעותי את משך הנסיעה ממרכז הארץ לקריית גת, וקרבה אותה למוקדי הפעילות הכלכלית בארץ. - דרך מס' ,40דרך ראשית הנמתחת מצומת קטורה בערבה ועד צומת כפר סבא מזרח .הכביש חותך את קריית גת לאורכה במערב העיר ולמעשה חוצה אותה. - דרך מס' ,35דרך רוחב ראשית בין צומת ברכיה באשקלון דרך חבל לכיש עד מפגשה עם כביש 60ליד חברון .הכביש עובר בצפון קריית גת ומוביל לכניסה הראשית לעיר. 7 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים דרכים עתידיות: - דרך מס' ,355דרך אזורית העתידה לחבר בין כביש 352למערב קריית גת. תמ"א23/ תמ"א 23/קובעת את מערך תוואי מסילות הברזל ותחנות הרכבת בישראל .על פי התכנית עוברות בשטח קריית גת שתי מסילות ברזל – האחת מגיעה מדרום והשנייה ממערב .מסילות אלו מתחברות לתחנת רכבת קיימת בעיר ,כאשר תחנה נוספת מאושרת סטטוטורית אך לא הוקמה. איור מס' :3דרכים על פי תמ"א 3/בשטח קרית-גת איור מס' :4מסילות ברזל על פי תמ"א 23/בשטח קריית גת 8 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 1.1.4 תמ"א – 8/תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים ושמורות טבע ותמ"א - 22/תכנית מתאר ארצית ליער ולייעור מטרת תמ"א 8/היא לאתר שטחים המיועדים כיום או בעתיד להיות גנים לאומיים ,שמורות טבע או שמורות נוף .בכך קובעת התכנית את מערך הגנים והשמורות בישראל .על פי תכנית זו קיימת שמורת נוף אחת קטנה על גבול העיר המזרחי.מדובר בתל עירני ,שטח אשר מבחינת ערכי נוף וטבע ,או מפאת חשיבותו לצרכי נופש או איכות הסביבה לא יהיה מיועד לבנייה או לשימוש אחר לצרכי מגורים .תעשייה או עסק )למעט בנייה או שימוש המותרים לחקלאות( .בשטח התל נמצא האתר עיראק אלמנשייה תל שיין חוסייני .אתר זה ,על פי תמ"א) 21/תכנית מתאר ארצית לאתרי מלחמת העצמאות( ,הינו אתר בדרגת שימור ג' )חובת שילוט(. תמ"א 22/הינה תכנית מתאר ארצית ליער וייעור אשר מגדירה שטחי יערות קיימים ושטחים המיועדים לייעור במדינת ישראל .התכנית קובעת שמונה סוגי יערות בחלוקה לפי סוגי יער טבעי וסוגי יער נטע אדם .על פי התכנית ,באזור קריית גת קיימים שלושה סוגי יערות :יער נטע אדם קיים )יער פלוגות ,יער קריית גת ,יער שחריה( ,נטיעות בגדות נחלים )קריית גת( ,ויער נטע אדם מוצע )יער שחריה( .היער הגדול ביותר מצוי מצפון מערב לעיר ,ברובו מחוץ לגבול המוניציפאלי הנוכחי. איור מס' :5יערות,גנים לאומיים ושמורות טבע על פי תמ"א 22/ותמ"א8/ 1.1.5 תמ"א – 34/תכנית מתאר ארצית לביוב על פי תמ"א ,34/שעניינה משק המים והביוב בישראל ,קיים מאגר מי קולחין במערב העיר, וכן עובר בשכונת כרמי גת ובמערב העיר ציר אופציונאלי לתכנון מובל קולחין בין אזורי .רוחב ציר זה מוגדר כ 50-מ' לכל צד ,וכל עוד לא אושרה לו תכנית מפורטת לא תאושר תכנית לבנייה ,סלילה 9 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים או מתקני תשתית בתחומו 1.על פי תמ"א/34ב 3/שעניינה נחלים וניקוז ,עובר בצפון העיר )בסמוך לתוואי דרך (35נחל לכיש המוגדר כנחל לתכנון ועורק ניקוז משני .על פי תמ"א/34ב ,4/שעניינה איגום מים עיליים ,החדרה ,העשרה והגנה על מי תהום ,חלק מרכזי במערב העיר מוגדר אזור רגיש להחדרת מי נגר עילי ,דהיינו תכנית החלה עליו טעונת אישור מנהל רשות המים .על פי תכנית זו חלקה המזרחי של העיר מוגדר כאזור רגישות ג' למי תהום2,ואילו חלקה המערבי מוגדר אזור רגישות ב' )הגבלות על הקמת מפעלים או מתקני צורכי דלק( .על פי תמ"א/34ב 5/שעניינה מערכות הפקה והולכה של מים ,עוברים בעיר מס' קווי מים באיכות מי שתייה ,ובאיכות שאינם מי שתייה. איור מס' :6משק המים והביוב על פי תמ"א 34/באזור קריית-גת 1.1.6 תמ"א – 37/תכנית מתאר ארצית לגז טבעי ותמ"א – 16/תכנית מתאר ארצית לסילוק אשפה תמ"א 16/הינה תכנית ארצית אשר מטרתה לקבוע אתרים מתאימים מבחינה סביבתית וכלכלית לסילוק אשפה במדינה .לפי התכנית ,קיימת בשטח העיר קריית גת תחנת מעבר לפסולת ,אולם כיום היא אינה פעילה. תמ"א 37/שמה לה שתי מטרות :האחת ,לקבוע את הגז הטבעי כמקור אנרגיה נוסף למדינת ישראל .השנייה הינה לייעד שטחים לתשתית הארצית של משק הגז הטבעי תוך ראייה כוללת ארוכת טווח של הצרכנים ,המקורות והביקושים לשימושים השונים .ככלל ,תשתיות גז עוברות באזור קריית-גת ממערב ומדרום לעיר :על פי שינוי מס' 6לתמ"א /37א' ,1/מיועדת קרקע 1אלא אם שוכנע מוסד התכנון לאחר התייעצות עם הוועדה המקצועית לביוב כי התכנית הנדונה לא תסכל את תכלית מובל הקולחין. 2דהיינו במידה ותכנית המוגשת לאזור זה עשויה לדעת מוסד התכנון לגרום סיכון למי תהום ,הפקדתה מותנית בהגשת חו"ד סביבתית מטעם יזם התכנית ,המשרד להגנ"ס ומנהל רשות המים תוך 30יום .לא ניתנה תשובה במועד ,יראה זאת מוסד התכנון כחו"ד "ללא הערות". 10 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים למסדרון תשתיות תת קרקעי ולמתקן הנדסי )תחנת גז( לצורך חיבור אזור התעשייה של קריית גת למערכת הולכת הגז הטבעי .תמ"א/37/א' 1/מגדירה מגבלות בנייה ופיתוח בשטח בין קווי הבניין לגבול רצועת הצינור או תחנת הגז – בתחום זה מותרת בניית מבנה חקלאי או מתקני תשתית בלבד .שינוי מס' 1לתכנית זו מצמצם את קווי הבניין בהם חלים המגבלות. איור מס' :7תשתיות גז טבעי על פי תמ"א 37/ותחנת מעבר לפסולת לפי תמ"א 16/באזור קריית-גת 1.2תכניות תשתית לאומיות לאזור קריית גת רלבנטיות שלוש תכניות תשתית לאומיות )תת"לים( :התכנית הראשונה /3/4/9א – תכנית זו חלה על מסילת הברזל מנען ועד באשר שבע ,והיא קובעת הוראות 3 הינה תת"ל/ לצורך שיפור והרחבת תוואי מסילת הברזל הקיימת .כמו כן התכנית קובעת את היחס בין המסילה לבין מערכת הולכת הגז הטבעי בשלב מתן היתרי הבנייה ,קובעת עקרונות בינוי ופיתוח עבור המסילה ואמצעים למיתון השפעות שליליות על הסביבה ואיכות החיים .התכנית חלה על המסילה החוצה את קריית לאורכה .תכנית שנייה היא תת"ל – 55/תכנית זו ,המכילה הוראות של תכנית מפורטת ,קובעת את הקמתה של תחנת כוח המוסקת בגז טבעי מצפון מערב לעיר .תחנה זו מיועדת להתחבר למערכות ההולכה הארצית של חשמל וגז טבעי כאשר ה תכנית קובעת בנוסף את הוספתה של תחנת מגופים ,רצועת תשתית להולכת גז ותחנת הפחתה ומדידה להזנת תחנת הכוח )כלל התשתיות הנ"ל נכללות בפוליגון הסגול במפה( .התכנית השלישית היא תת"ל– 18/ תכנית זו מוסיפה רצועות קווי חשמל במתח עליון כחלק ממערך חשמול הרכבות הארצי .התכנית חלה על רצועת הרכבת החותכת את קריית גת לאורכה ,ומוסיפה תחנת השנאה רכבתית )תה"ר( בפאתיו הדרומיים של אזור התעשייה. 11 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים איור מס' :8תכניות תשתית לאומיות באזור קריית גת 1.3תכנית מתאר מחוזית – תמ"מ4/14/ תכנית המתאר המחוזית אשר חלה על אזור קריית-גת הינה תמ"מ 14/4/אשר אושרה בינואר .2000תכנית זו מתווה את עקרונות התכנון המרכזיים כפי שהם נגזרים מתכניות מתאר ארציות בתחום המחוז ,וקובעת את השימושים וההוראות לכל ייעודי הקרקע הקבועים בה. מטרת התכנית היא מתן אפשרות לבניה ופיתוח במחוז דרום ,המאפשרת צמיחה כלכלית לאור תחזיות גידול האוכלוסייה .זאת על ידי פיתוח כלכלה ותעסוקה ,קידום מערכת תשתית דרכים, השוואת תנאים והזדמנויות עם אזורים אחרים בישראל והעלאת רמת ואיכות החיים תוך טיפוח אוכלוסיות חלשות ושילובן .הפיתוח המוצע מתרכז בעיקר סביב העיר באר שבע ,אך כולל גם עיבוי המערך ההתיישבותי הקיים מחוץ לבאר שבע ,תוך ניצול עקרון יתרון לגודל ופיתוח צמוד דופן של ישובים ואזורי תעסוקה קיימים. התכנית רואה בקרית גת עיר הנשענת על שילוב בין תעשייה ומערך שירותים ,הצפויה לגדול מבחינת אוכלוסייה ותעסוקה. לתכנית זו מס' קביעות תכנוניות בעלות השלכה על תכנית המתאר המקומית: • התכנית מגדילה את אזור הבינוי העירוני של העיר מערבה ,מעבר לכביש 40ולגבול המוניציפאלי הנוכחי ועד לקו המתח .תמ"מ 48/14/4/מגדילה את אזור הבינוי העירוני צפונה מעבר לכביש ,35אל האזור המשווק כיום תחת השם "כרמי גת". 12 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים • התכנית מגדירה את אזור התעשייה של קריית גת כאזור תעשייה מקומי ,בו מותרות התכליות תעשייה ,מלאכה ואחסנה לסוגיהן וכן מסחר ומשרדים ,ובלבד שיישמר אופיו של האזור כאזור תעשייה. • התכנית מייעדת שטח יער סביב קריית-גת ובעיקר בצפונה ,כחיץ בינה לבין כביש .35קיימים שני תאי שטח נוספים המיועדים ליער ממערב לאזור התעשייה .כמו כן היא מייעדת שטח לפארק עירוני מצפון לכביש .35השטח סביב העיר מוגדר קרקע חקלאית ,בה מותרים עיבוד חקלאי ,מתקנים ומוסדות הקשורים ישירות להתיישבות הכפרית. • התכנית קובעת כי האזור ממערב לקריית גת הינו אזור כרייה וחציבה באזור בינוי העירוני )תא שטח (6ובאזור חקלאי )תא שטח .(5על תא שטח 6יחולו התכליות המותרות לפרק זמן שייקבע בתכנית מקומית ,ולאחר מכן יחולו על השטח ההוראות הנוגעות לאזור בינוי עירוני. על פי תמ"מ 72/14/4/הכרייה בשני האזורים תהיה של חרסית ולאחריה חול ,כאשר הכרייה בשטח העירוני תתבצע כרונולוגית לפני כריית השטח החקלאי .על פי התכנית ,אין מניעה לקדם במקביל תכנית לפיתוח עירוני על תא שטח זה ,אשר תתחשב גם בחשיבות ניצול חומרי הגלם. איור מס' :9קריית גת על רקע תשריט ייעודי הקרקע בתמ"מ 14/4/ותיקוני התכנית על פי תשריט התשתיות של תמ"מ) 14/4/איור 12להלן( ,קיימות בשטח העיר וסביבותיה התשתיות הבאות :שתי תחנות משנה מוצעות ותחנה אחת מאושרת בשטח העיר גופא ,שני מאגרי מי השקיה הקיימים מצפון מזרח ודרום מערב לעיר ,וקו תזקיקי ביוב העובר לאורך העיר .בשטח העיר ולאורך גבול התכנית המערבי עוברים שלושה קווי מתח עליונים. 13 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים איור מס' :10גבול תכנית קריית גת על רקע תשריט תשתיות תמ"מ14/4/ 1.4תכניות מתאר מקומיות ומפורטות ,תכניות שלדיות ותכניות אב תכנית המתאר המקומית של העיר קריית-גת )מס' (101/02/9אושרה בשנת ,1975ומכונה "תכנית מרגולין" על שם האדריכל אשר הכין אותה )איור מס' .(13התכנית כוללת את השטחים בין דרך מס' 35בצפון ,דרך מס' 40במערב ,שולייה הדרומיים של דרך הדרום ואיזור תעשייה במזרח ומקיפה כ 8,285 -אלף דונם. לאורך השנים התכנית תוקנה פעמים רבות ,במסגרתן בין היתר הוכפלו בגודלן שכונת ההעפלה ושכונת שער דרום ,ואזור התעשייה שילש את גודלו .שינויים אלו יפורטו בהרחבה בפרק מס' 2המתאר את התפתחות מארג הבנייה. להלן עקרונות העיקריים בתכנית המתאר המאושרת: • עיר המתמחה בתעשייה – הקצאה של כ 1,220 -דונם לתעשייה וכ 100 -דונם נוספים למלאכה. • קרית גת מהווה "מרכז אזורי" – פונקציות אזוריות תוכננו בסמוך לצומת פלוגות בעיקר בתחום הנופש ,התרבות והפנאי. • חיזוק המע"ר – תכניות להרחבת המע"ר הקיים צפונה לאורך שדרות לכיש או מערבה למרכז הכובד של האזורי המגורים. • חלוקה לרובעי מגורים גדולים המספקים מגוון שירותים נגישים לאוכלוסייה. • רשת דרכים הירארכית. • מערכת ירוקה הקושרת בין כל רובעי המגורים למרכז. כמו כן ,הוכנו עבור קריית גת שתי תכניות אב :תכנית כלל עירונית אשר הוכנה בשנת 1997על ידי אדם מזור ואלי פירסט ,ותכנית אב עבור מע"ר קריית גת שהוכנה באפריל .2014תכנית האב 14 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים לקרית גת מגדירה את תפקודה של העיר כ"עיר גדולה בין מטרופוליניים" המהווה "מרכז תעסוקה ושירותים למרחב כפרי רחב סביבה" .קיבולת האוכלוסייה המוצעת בתכנית ,בהתחשב במרקם הקיים ובאילוצים השונים ,היא של כ 150,000-תושבים וכ 60,000-מועסקים. - מגורים :תכנית האב מציעה הקמת שלושה אזורי מגורים חדשים סביב העיר הקיימת; בצפון ,במערב ובדרום .המע"ר יחוזק ,ישאר במקומו הנוכחי ויגשר בין אזורי המגורים לאזורי הפעילות התעסוקתית .עפ"י תכנית האב עם כל מנת פיתוח והרחבת אזורי המגורים ,יחוזק וישופר מערך השירותים העירוני לתושבים. - אזורי התעשייה /התעסוקה :כל אזורי התעסוקה ,פרט למע"ר והמרכזים השכונתיים, מרוכזים בחלקה המזרחי של העיר ,בין מסילת הרכבת ובין דרך מס' .6מיקום זה מנצל נגישות מעולה בכל אמצעי התחבורה )רכבת ,דרכים אזוריות ומחלפים על דרכים ארציות( ויתרונות לגודל. התכנית מעתיקה את דרך מס' 40מערבה ואת דרך מס' 35צפונה ,וקבעה שלושה מחלפים לכניסה לעיר :שניים מהם על דרך מס' 35ואחד על דרך מס' .40 איור מס' :11תכנית אב קרית גת שהוכנה על ידי משרד האדריכלים פירסט-מזור תכנית המע"ר כללה פרוגרמה רעיונית לפיתוח מרכז העיר לשנת יעד ,2035אשר מחזקת את מגמת פיתוח פונקציות עתירות שטח בסמוך לתחנת הרכבת במיקומה ליד שער דרום ,על מנת לחזק את המע"ר הקיים .ככלל ,העיר עברה שינויים רבים מאז תכנית המתאר של מרגולין; איור 15 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים מס' 14להלן מציג את קומפילציית ייעודי הקרקע על פי תכניות מאושרות בתחומי קריית גת נכון לשנת .2014 בשנת 2010מונתה לבקשת העירייה ועדת גבולות ,אשר התבקשה לבדוק ולהמליץ על הרחבה ניכרת של תחום השיפוט של עיריית קריית גת בגבולה עם המועצות האזוריות לכיש ושפיר .לאחר בדיקה ,המליצה הוועדה על שינויים לא משמעותיים של גבול השיפוט – להעביר לשטח שיפוטה של קריית גת את שטח המט"ש מצפון מערב העיר ,שטח הכלוא בין מסילת הרכבת לגבול העיר וכן תא שטח מדרום מזרח לאזור התעשייה .בשנת 2014הוכנה על ידי משרד "יער אדריכלים" תכנית שלדית עבור שכונה חדשה ממערב לכביש .40התכנית ,ששטחה כ 3,200-דונם ,נמצאת מחוץ לגבול מוניציפאלי הנוכחי וכוללת כ 8,600-יח"ד .תכנית זו עתידה לעלות בקרוב לדיון בוועדה לתכניות מועדפות לדיור )ותמ"ל( ,ולפיכך הליך אישורה עשוי להיות מהיר .לאור צרכי העיר ותכנון השכונה המערבית מבקשת העירייה בימים אלו וועדת גבולות נוספת ,אשר תבחן את הגדלת שטחה המוניציפאלי של קריית גת לתחום המרקם העירוני על פי תמ"מ .14/4/על בסיס תמונת מצב תכנונית זו נקבע הקו הכחול של תכנית המתאר קריית גת .2035 איור מס' :12תשריט תכנית המתאר המקומית תמ"מ 101/02/9/משנת 1975 16 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 17 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים .2אוכלוסיית קריית גת -תהליכים ודפוסים 2.1ממצאים עיקריים א .מיקום ארצי :קריית גת ממשיכה לשמור על מעמדה כעיר פריפריאלית למרות השיפורים בתחבורה. ב .גידול אוכלוסייה :ב 15-השנים האחרונות חלו התהליכים הבאים: • עצירה בגידול האוכלוסייה. • קיטון באוכלוסיית התלמידים בכל סוגי בתי הספר ,ובמיוחד בבתי הספר התיכוניים. • תהליך הזדקנות נמשך. • ירידה נמשכת בהשתקעות ראשונה של עולים. • מאזן שלילי נמשך של הגירה בין יישובים. ג .הגירה שלילית בין יישובים • מאזן הגירה שלילי מאפיין כיום את כל קבוצות הגיל. • פירמידת הגילים מסמנת כי לפני כמה עשרות שנים עיקר היציאה מן העיר היה בקרב גילאים צעירים. • אשקלון ותל אביב-יפו הן היעדים החשובים המושכים אליהם יוצאים מקריית גת יותר מאשר נכנסים אליה. • לאחרונה מאזן הגירה חיובי עם אשדוד ,ירושלים וקריית מלאכי – ריכוזי אוכלוסייה חרדית. ד .המערך הגיאוגרפי החברתי-כלכלי של העיר מתאפיין בהבדלים בין מזרח ומרכז )בנייה ותיקה( לבין מערב )בנייה חדשה( בתחומים הבאים: • המערב מבוסס יותר מהמזרח והמרכז בכמה פרמטרים. • המערב הגדיל אוכלוסייתו ,כנראה בעיקר על ידי הגירה פנים -עירונית אליו ממזרח העיר, ואילו המזרח שקט על השמרים. • במערב שיעור גבוה יותר של יוצאי אירופה-אמריקה מאשר במזרח ,ובתוכם רבים מאלה שעלו בשנות התשעים. • במזרח שיעור גבוה יותר של יוצאי אסיה-אפריקה מאשר במזרח ,ובתוכם רבים מאלה שעלו בשנות הששים. • במערב שיעור גבוה יותר של אוכלוסייה צעירה מאשר במזרח. • במערב יותר שנות לימוד ויותר השכלה אקדמית מאשר במזרח ובחלק מהמרכז. 18 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 2.2מיקומה של קריית גת קריית גת נוסדה בשנת 1954בשוליים הדרומיים הרחוקים של מרכז הארץ .בדומה לערי עולים אחרות שקמו באותן שנים בדרום הארץ ,גם קריית גת אוכלסה בשלבה הראשון על ידי עולים חדשים שמקורם בתפוצות שונות .קריית נועדה להיות מרכז עירוני אזורי לחבל לכיש שקם והלך באותן שנים ממזרח לאזור אשקלון.מיקומה הגיאוגרפי השולי של קריית גת וכן אכלוסה הראשוני על ידי עולים חדשים "חלשים" מבחינה כלכלית וחברתית הם הגורמים העיקריים שתרמו במידה ניכרת למיצובה הנמוך יחסית במשך עשרות השנים לקיומה .בכך היא חולקת גורל עם שורה של ערים שקמו בשנות החמישים בשולי הארץ כחלק מבניית הספר הישראלי אך עד מהרה מצאו את עצמן כחלק מהפריפריה הישראלית שהוקמה יש מאין באותם שני עשורים למדינת ישראל. 2.2.1 תמורות בתנאי המיקום של קריית גת בעת האחרונה בשני העשורים האחרונים חל שיפור במיצובה של קריית גת על מפת הארץ )איור מס' .(1העיר זוכה כיום למידה גוברת של נגישות בשל סלילת כביש ,6העובר במרחק קצר ממזרח לה .מוסיפה לנגישות גם מסילת הברזל מתל אביב לבאר שבע .כיום קל ומהיר יותר לנוע בין קריית גת ליעדים בליבה של מרכז הארץ מאשר בעבר .הנגישות המשופרת מאפשרת לגור בקריית גת ולעבוד או לעסוק באחת מהערים שבליבה של מרכז הארץ .שיקול נגישות זה יש בו כדי לעודד בעתיד משקי בית לעבור לגור בקריית גת. לעומת זאת ,ריחוקה היחסי של קריית גת מעניק לה אופי פחות אינטנסיבי מבחינת שימושי הקרקע למגורים ומאפשר למשתקעים בה להשיג סביבה איכותית של מגורים .גורם זה הוא בעל חשיבות גוברת מבחינת המשיכה הפוטנציאלית של קריית גת בעת האחרונה וזאת בשל התרחבות גוברת והולכת של מרכז הארץ דרומה לאחר שנים של התרחבות צפונה לעבר חדרה וזיכרון יעקב. משקי בית ממעמדות הביניים אשר העדיפו בעבר לעבור אל ערי השוליים הקרובות והרחוקות שמצפון לתל אביב-יפו ,החלו לכלול ביעדיהם הפוטנציאלים גם את ערי הדרום במידה גוברת והולכת .תמורה זו מתגברת והולכת בערי דרום מרכז הארץ ככל שמחירי הדיור מזנקים למעלה בליבתו .עליית מחירי הדיור משפיעה במיוחד על אוכלוסייה פחות מבוססת אשר בצר לה מוכנה להרחיק עד לקריית גת -העיר ש"התקרבה" אל המרכז מבחינת תנאי הנגישות התחבורתית,אך במפה של מחירי הדיור נמצאת במורד העקומה הגיאוגרפית לאורך המרחק ממחוז תל אביב .בין האוכלוסייה הפחות מבוססת המוכנה להרחיק עד קריית גת ואף מעבר לכך – עד העיר ערד – נמצאים עתה חלקים של האוכלוסייה החרדית. קריית גת ממוקמת בלב של מרחבים כפריים המיושבים במושבים ,קיבוצים ויישובים קהילתיים .יישובים כפריים אלה ,החולקים עם קריית גת את המיקום הגיאוגרפי הכללי בארץ, שונים ממנה בצפיפות המגורים ,באיכות הסביבתית ובצמידות המגורים אל הקרקע )קרי :הגינה והחצר( ובשכנות לאוכלוסייה מבוססת ברובה ללא ערוב עם אוכלוסייה "אחרת" מבחינה מעמדית או תרבותית .קרבה זו של היישובים הכפריים היא יתרון וחסרון מבחינתה של קריית גת .הקרבה מעודדת שימוש במסחר ובשירותים של קריית גת על ידי האוכלוסייה הכפרית ומפרנסת על ידי כך חלק לא מבוטל של העסקים בעיר זו .אולם מבחינת מגורים ,קרבה זו מעודדת תושבים מבוססים של קריית גת לעבור להתגורר בווילות או בקוטג'ים שניתן להקים בהרחבות שצצו בעשורים 19 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים האחרונים ביישובים הכפריים .זאת ועוד ,היישובים הכפריים שליד קריית גת מושכים אליהם תושבים מבוססים ממרכז הארץ המבקשים לבוא ולגור ,מסיבה זו או אחרת ,באזור בו נמצאת קריית גת .דוגמה בולטת לכך היא ההשתקעות של סגל מקצועי ברמה גבוהה ,כגון מהנדסים, המועסק במפעל "אינטל" בקריית גת .סגל זה נדרש לגור במרחק לא גדול מהמפעל ורבים בו בחרו לבנות את ביתם ביישובים הסמוכים לעיר. איור מס' :1מיקומה של קריית גת בדרום מרכז הארץ על רקע מטרופולין תל אביב 2.2.2 מידת הפריפריאליות של קריית גת בכדי לעמוד ביתר פירוט על מיקומה של קריית גת במערכת היישובית של ישראל ,ראוי לבחון מיקום זה על ידי שימוש במדד הפריפריאליות בו משתמשת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד זה משמש כקריטריון למדיניות תמיכת המדינה ברשויות המקומיות על פי מצבן הגיאוגרפי. על פי מדד זה יישוב פריפריאלי מוגדר כיישוב מרוחק "המאופיין בנגישות נמוכה לאפשרויות )שווקים ,מקומות תעסוקה( פעילויות )עבודה ,השכלה ,קניות ,פנאי( ונכסים הקיימים בכל היישובים ,כולל היישוב עצמו". המדד נבנה כממוצע של שני מרכיבים וכך שיישוב פריפריאלי יותר מקבל ערך נמוך יותר במדד .מרכיב אחד הוא נגישות פוטנציאלית ) (Potential Accessibilityהמבוסס על מודל הגרביטציה המיושם בעולם למדידת הפריפריאליות .הוא מבטא את קרבת הרשות המקומית לכל אחת מ 252 -הרשויות המקומיות בארץ ומשוקלל בגודל האוכלוסייה שלהן בשנת ) 2004גודל האוכלוסייה מהווה קירוב למגוון רחב של פרמטרים כלכליים כמו אפשרויות תעסוקה ,נגישות 20 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים לשווקים ולשירותים ועוד( .מרכיב שני הוא הקרבה לגבול מחוזת לאביב ,המחושבת על פי המרחק בין הרשות המקומית לגבול מחוז תל אביב ,בעל הריכוז הגבוה ביותר של פעילות כלכלית ועסקית במדינה .חישוב המרחקים בין כל היחידות הגיאוגרפיות בכל אחד ממרכיבי המדד נעשה לפי הדרך הקצרה ביותר ברשת צירי התנועה בכבישים המעודכנת לשנת .2006 לוח מס' 1מציג את דירוג מדד הפריפריאליות שחושב על ידי הלמ"ס לפי סדר יורד של ערך המדד ואת הדירוג היורד של מדד זה .רשויות מקומיות בעלות מדד גבוה יותר משלבות קרבה רבה יותר למחוז תל אביב ופוטנציאל נגישות ארצית גבוה יותר .בין חולון לבת ים ,הנמצאות במחוז תל-אביב ,לבין קריית גת נמצאות רשויות מקומיות רבות ,המועמדות להתחרות עמה ביתר שאת על משקי בית התרים אחר מיקום מגורים במרחב דרום הארץ .יתר על כן ,הן מציגות לתושביה של קריית גת חלופות עדיפות מבחינת קרבה למחוז תל אביב ומבחינת נגישות פוטנציאלית ארצית. עדיין ,למרות השיפורים בתחבורה בעת האחרונה ,על קריית גת להתאמץ להציג בפני תושביה היא ובפני תושבים חדשים יתרונות נוספים ,על מיקום ברמה הארצית כדי לשמור על תושבים שגרים בה ותושבים חדשים שעשויים להצטרף בה. לוח מס' :1דירוג רשויות מקומיות נבחרות מדרום לתל אביב-יפו לפי מדד הפריפריאליות 2004ומרכיביו רשות מדד רשות דירוג מקומית מדד דירוג מקומית חולון 2.086 247 גדרה 0.630 196 בת ים 1.878 243 ק' מלאכי 0.348 174 ראשון לציון 1.813 240 אשקלון 0.269 167 אור יהודה 1.618 237 קריית גת 0.072 155 נס ציונה 1.473 233 באר שבע -0.123 125 באר יעקב 1.282 226 שדרות -0.184 119 רחובות 1.256 225 נתיבות -0.318 99 רמלה 1.253 224 להבים -0.431 90 לוד 1.141 220 אופקים -0.513 74 קריית עקרון 0.946 215 ערד -0.989 30 יבנה 0.881 211 דימונה -1.025 27 אשדוד 0.811 208 ירוחם -1.058 24 מזכרת בתיה 0.750 204 מצפה רמון -1.610 8 מקור :למ"ס ,הרשויות המקומיות בישראל ,2010פרסום ,1498יולי :2012לוח דרוג הרשויות המקומיות לפי מדד פריפריאליות ומרכיביו .2004 21 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 2.2.3 מערך המגורים בקריית גת ניתוח המערך הגיאוגרפי של המגורים בקריית גת נערך על בסיס נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )הלמ"ס( .לצורך פרסום נתוני מפקדים חילקה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את העיר קריית גת לשלושה תת רבעים :תת רובע 1במזרח העיר ,תת רובע 2במרכזה ותת רובע 3 במערבה .סדר מספרי זה של תת הרבעים משקף במידה מסוימת את תולדות הבנייה של תחום המגורים של העיר .כל אחד משלושת תת הרבעים חולק לאזורים סטטיסטיים ,כאשר איור מס' 2 מציג את מפת האזורים הסטטיסטיים האלה הנכונה למפקד 2008ואילך .באיור מופיעים מספרי האזורים וכן שמות השכונות כפי שהן קרויות בעיריית קריית גת.אלה הבקיאים במפת השכונות דווקא ,יוכלו להיעזר במפה זו הקושרת את שתי מערכות הדיווח המרחבי – זו של הלמ"ס וזו של עיריית קריית גת. איור מס' 2כולל גם את אזור סטטיסטי ,26אשר במפקד 2008הוגדר כשטח פתוח מחוץ לשטח הבנוי למגורים של קריית גת )ולכן אינו מופיע באיורים השונים לאורך דו"ח זה( .אולם ,בדיווח על הגירה בין יישובים והגירה בתוך העיר לשנים 2010ו 2013-כבר מצויה התחלה של בנייה בקצה הדרומי של אזור ,26בקטעים הצמודים אל האזורים הסטטיסטיים שהיו בנויים במפקד .2008 בקטעים צמודי דופן אלה נבנות והולכות שתי שכונות :רובע הבנים ורמת דוד )החרדית( .הלוחות והאיורים על נתוני ההגירה בין יישובים וההגירה בתוך העיר כוללים את אזור .26 איור מס' :2אזורים סטטיסטיים על רקע שכונות ,קריית גת 2008 מקור :פרק מארג המגורים בדו"ח זה. 22 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים מערך המגורים של קריית גת משקף את תולדות הבנייה והאכלוס של מדינת ישראל :לאחר יסודה באמצע שנות החמישים ניבנו בקריית גת מספר שכונות )"שיכונים" ,כפי שכינו אותם באותם ימים של בנייה ציבורית על ידי משרד השיכון( ,אשר בהן הייתה נוכחות ניכרת ליוצאי צפון אפריקה .קטעים רבים בשכונות הראשונות נבנו במתכונת של בתי דו-משפחתיים קטנים העומדים על מגרשים גדולים יחסית .הכוונה הייתה כי מגרשים אלה ישמשו את תושביהם כמשקי-עזר חקלאיים .זו הייתה תופעה מקובלת באותן שנים בהרבה מהשיכונים הציבוריים בערים וותיקות ובערים חדשות ,אשר נבנו במתכונת חצי-כפרית.השכונות הראשונות האלה נמצאות בצפון-מזרח השטח הבנוי הנוכחי של קריית גת. בסוף שנות החמישים ובמהלך שנות הששים נזנחה בבת אחת המתכונת של בתים דו- משפחתיים ומשרד השיכון החל להקים את השיכונים הציבוריים במתכונת של בניינים גדולים בני 3-4קומות הקרויים "בלוקים" ובהם מספר חדרי מדרגות .ההבדל בבינוי בין השכונות של הבנייה צמודת קרקע לשכונות "הבלוקים" היה הבסיס להבדלים חברתיים-כלכליים .הקסם העולה של בנייה צמודת קרקע בקרב האוכלוסייה המתבססת )מעמד הביניים( ברחבי ישראל נגע גם בקריית גת ובערי עולים )"ערי פיתוח"( חדשות וכך השכונות הראשונות בצפון מזרח היו לריכוזים של אוכלוסייה יותר מבוססת מזו המתגוררת ב"בלוקים" שקמו לאחר מכן .הבתים הדו-משפחתיים, שהיו זעירים בתחילה ,צמחו והתרחבו והיו ל"ווילות" או ל"קוטג'ים" ,כנראה גם בהשראת המתכונת החדשה של "בנה ביתך" שנועדה להשאיר את אלה שהיו ל"חזקים" בערי העולים בפריפריה ולא לצאת ולהקים להם בתים בנוסח החדש של "וילה או קוט'ג" .קריית גת קמו שכונות במתכונת "בנה ביתך" בשוליים המתרחבים של העיר במערב ,בדרום-מערב ובצפון-מערב. בשכונות אלה השתקעו תושבים שעזבו את השכונות הוותיקות ובעיקר הדור הצעיר ,המתבסס והולך ,שגדל בשכונות אלה או הגיע לקריית גת מחוץ לעיר ,חלקם מהמושבים בחבל לכיש .גם מבין העולים שהגיעו מחבר המדינות בראשית שנות התשעים והחלו להתבסס מבחינה כלכלית היו מי שהשתקעו בשכונות החדשות בעוטפות את העיר ,בעיקר ממערב .במקביל לשכונות "בני ביתך" הוקמו במערבה של קריית גת בנייני קומות ובהם דירות מרווחות ומשופרות בהשוואה לדירות ה"בלוקים" של שנות הששים ,וגם אלה היו יעד להשתקעות של אוכלוסייה מתבססת. 2.3גידול האוכלוסייה ומספר משקי הבית 2.3.1גידול האוכלוסיה בקרית גת מאז מפקד 1961 ממצאים עיקריים: • גידול נמשך עד גל העלייה בראשית שנות התשעים. • לאחר מכן ,עצירה מוחלטת בגידול האוכלוסייה. • בתוך העיר מתרחש גידול אוכלוסייה במערב העיר אך לא במזרחה. • בשנים האחרונות מסתמנת עלייה בשיעור הגידול של האוכלוסייה ,בעיקר בשל השתקעות גוברת של אוכלוסייה בעיר. עם סיומה של ההתערבות המאסיבית של מוסדות המדינה בקביעת מקום השתקעותה הראשונה של אוכלוסיית העולים החדשים של ראשית שנות החמישים בישראל ,החל תהליך של הגירה בין יישובים לפי בחירתם של העולים .יישובים מסוימים במרכז הארץ משכו רבים מן המצטרפים לגל 23 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים ההגירה בין יישובים ,בעוד אחרים ,בשוליים הרחוקים של מרכז הארץ ,חוו גידול בשיעור היוצאים .קריית גת ,עיירת עולים קטנה בשוליים הרחוקים של מרכז הארץ ,הייתה בין "הפחות מרוויחות" בתהליך הגירה זה .בראשית שנות הששים התחדש גל העלייה בעיקר מצפון אפריקה,ושוב הופנו עולים אל ערי השוליים וביניהן קריית גת .גל העלייה הגדול ממדינות ברה"מ לשעבר בשנות התשעים הביא גם הוא תושבים חדשים אל ערי דרום הארץ וקריית גג נטלה חלק ניכר בקליטת גל זה .עם זאת,במשך ולאחר כל "גל אכלוס" על ידי עולים חדשים ,התקיים תהליך היציאה של תושבים מערי הדרום ,כולל קריית גת. לוח מס' 2להלן מציג את תמונת הגידול של אוכלוסיית קריית גת בין מפקד ,1961בו מנתה העיר 10.1אלף תושבים ,למפקד 2008בו הגיע מספר תושביה לכדי 47.9אלף תושבים. לוח מס' :2אוכלוסייה לפי שנת מפקד, קריית גת ,2008-1961 ,אלפים אוכלוסייה שנת מפקד אלפים 1961 10.1 1972 19.1 1983 25.5 1995 43.8 2008 47.9 מקורות :למ"ס ,השוואת מפקדים ;1995 ,1972 ,1961למ"ס ,מפקד .2008 לוח מס' 3עוסק בשיעורי הגידול של אוכלוסיית קריית גת בין חמשת מפקדי האוכלוסייה .אחרי (89.1%שחל באוכלוסיית קריית גת בשנות הששים )שניזון מגל העלייה של אותו הגידול הנמרץ )% (33.3%שיעור גידול האוכלוסייה בשנות השבעים .בעקבות גל העלייה של ראשית עשור( ,התמתן )% שנות התשעים מבריה"מ לשעבר חזר ועלה ) (75.9%שיעור הגידול ,אך עם שוך גל עלייה זה ירד מאז שיעור גידול האוכלוסייה בקריית גת .במחצית השנייה של שנות התשעים ובמהלך שנות האלפיים התמתן מאד שיעור הגידול של אוכלוסיית קריית גת ,כפי שמשתקף בלוח מס' :3 24 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים לוח מס' :3שיעור גידול האוכלוסייה לפי תקופה בין מפקדים, קרית גת2008-1961 , תקופה מפקדים שיעור גידול האוכלוסייה בין )באחוזים( 1972-1961 89.1 1983-1972 33.3 1995-1983 75.9 2008-1995 9.6 מקורות :למ"ס ,השוואת מפקדים ;1995 ,1972 ,1961 למ"ס ,מפקד.2008 2.3.2 אוכלוסיית קריית גת בשנות האלפיים מאז ראשית שנות האלפיים ,גידול האוכלוסייה בקריית גת כמעט ונעצר )לוח מס' 4ואיור מס' .(3בשנת 2002מנתה אוכלוסיית העיר 43.8אלף תושבים ,וכעבור ארבע שנים ,בשנת ,2006 האוכלוסייה גדלה מעט והגיע ל 47.8-אלף תושבים .על נתון זה התייצבה אוכלוסיית העיר עד ,2011כאשר שיעורי גידול האוכלוסייה היו קרובים לאפס .בשנת 2011מסתמנת אפשרות של שינוי מגמה :אוכלוסיית העיר גדלה מאותו רף של 47.8אלף לכדי 48.3אלף ובשנת 2013ל49.4- אלף .שינוי זה מתבטא בתמורה בשיעור השנתי של האוכלוסייה 1.0 :אחוז בשנת 2012ו2.3 - אחוזים בשנת .2013יש מקום לקשור שינוי מגמה זה להשתקעותה הגוברת של אוכלוסייה חרדית בקריית גת בשנים אלה. לוח מס' :4אוכלוסיית קריית גת ,2013-2003אלפים שנה אוכלוסייה אחוז השינוי השנתי 2003 48.3 0.1 2009 2004 47.8 -0.9 2010 47.6 2005 47.6 -0.5 2011 47.8 0.3 2006 47.8 0.4 2012 48.3 1.0 2007 47.8 0.0 2013 49.4 2.3 2008 47.9 0.3 אלפים שנה מקורות :הרשויות המקומיות בישראל -פרסומים שנתיים 25 אוכלוסייה אלפים אחוז השינוי השנתי 47.4 -0.2 0.4 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים איור מס' :3אוכלוסיית קריית גת 2003-2013 מקור :מקורות :הרשויות המקומיות בישראל -פרסומים שנתיים לעצירה המשמעותית מאד בגידול האוכלוסייה בשנות ה 2000-יש השלכות רבות על הרכב הגילאים של אוכלוסיית קריית גת ,על משמעויותיו הכלכליות והחברתיות .כתוצאה מעצירת גידול האוכלוסייה,גדל חלקם של הקשישים )בני (+65באוכלוסיית העיר,ולכך עלולות להיות כמה השלכות: א. האוכלוסייה הקשישה אינה משתתפת באופן מלא בענפי הכלכלה של העיר והדבר עשוי להשפיע עם הזמן על מידת השגשוג של כלכלת העיר. ב. האוכלוסייה הקשישה צורכת שירותים הדרושים לה והאופייניים לה בעיקר .כאשר מדובר באוכלוסייה קשישה במצוקה ,הדבר מטיל עומס חברתי על קופת השירותים החברתיים של העיר. ג. הביקוש למבנים קיימים של שירותים ציבוריים המשרתים אוכלוסייה צעירה יורד ומצטמצם ,בעיקר בתחום החינוך. יש על כן לצמצם עד כמה שאפשר את "הזדקנות" הרכב הגילים של אוכלוסיית העיר על ידי משיכת משקי-בית צעירים הבאים מישובים אחרים ,ובמיוחד לשמור בעיר את משקי הבית הצעירים המתגוררים בה ומבקשים לשפר תנאי הדיור שלהם בשל גידול במספר הילדים וכתוצאה מעלייה ברמת ההכנסה.עצירה זו של גידול אוכלוסיית העיר היא אחד האתגרים החשובים הניצבים בפני מכיני תכנית המתאר של קריית גת לשנת .2030 2.3.3השתקפות גידול האוכלוסייה במערכת החינוך בקריית גת בשנות האלפיים העצירה בגידול האוכלוסייה של קריית בראשית שנות האלפיים באה לידי ביטוי בנתונים על מערכת החינוך הממלכתית בעיר זו ,כפי שמצביעים על כך הנתונים בלוחות מס' 6 ,5ו.7- 26 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים לוח מס' :5מספר בתי הספר במערכת החינוך הממלכתי לפי סוג בתי הספר, קריית גת ,תש"ס-תשע"ב 1999/ 2001/ 2003/ 2005/ 2007/ 2009/ 2011/ סוג בתי ספר 2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012 תש"ס תשס"ב תשס"ד תשס"ו תשס"ח תש"ע תשע"ב סה"כ 24 26 26 26 26 28 29 בתי ספר יסודיים 11 13 13 13 14 15 16 חטיבות ביניים 5 6 6 6 7 7 7 בתי ספר תיכוניים 6 7 7 7 7 8 9 מקורות :למ"ס ,רשויות מקומיות בישראל לכל אחת מהשנים מספר בתי הספר אמנם גדל בין תשס"ב ל-תשע"ב ,כנראה כדי להתאים את תפרוסת בתי הספר להתרחבות השכונות אל מערב ודרום מערב העיר ,אך מספר הכיתות נשאר די יציב בכל סוגי בתי הספר ,וזאת בהקשר ליציבות האוכלוסייה באותן שנים. לוח מס' :6מספר כיתות במערכת החינוך הממלכתי ,לפי סוג בתי הספר, קריית גת ,תש"ס-תשע"ב סוג בתי ספר 1999/ 2001/ 2003/ 2005/ 2007/ 2009/ 2011/ 2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012 תש"ע תשע"ב סה"כ 403 411 413 398 390 410 399 בתי ספר יסודיים 211 213 218 207 207 221 216 חטיבות ביניים 89 88 87 85 81 84 82 בתי ספר תיכוניים 103 110 108 106 102 105 101 תש"ס תשס"ב תשס"ד תשס"ו תשס"ח מקורות :למ"ס ,רשויות מקומיות בישראל לכל אחת מהשנים כאשר בוחנים את מספר התלמידים לאורך אותן שנים ,ניתן לומר כי חלה ירידה יחסית במספר תלמידים הכולל בקריית גת מ 10,615-בשנת תש"ס ל 9,325-בשנת תשע"ב .בין השנים תש“ס-תשע"ב ירדה אוכלוסיית התלמידים במערכת החינוך הממלכתי בקריית גת בשיעור של 12.1אחוזים .כלומר ,בעוד מספרי כלל האוכלוסייה יציבים ,מספרי האוכלוסייה הצעירה מתמעטים והבדל זה מעיד על גילם הגבוה יחסית של הנוטים להישאר בעיר וגילם הנמוך יחסית של אלה הנוטים לעבור למקום מגורים אחר .על כך עוד ידובר בהמשך סקירת האוכלוסייה. בלוח מס' 7ניתן לראות ירידה במספר התלמידים המתקיימת בכל סוגי בתי הספר – יסודיים, חטיבות הביניים ותיכוניים .שיעור הירידה המשמעותי לכאורה במספר התלמידים בחטיבות 27 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים הביניים הוא מפתיע ,אולם יש כנראה לייחס אותו למעבר לבתי ספר מקיפים הכוללים גם כיתות ז'-ט' ,המהוות בדרך כלל את חטיבות הביניים .חיבור מספרי תלמידי חטיבות הביניים ומס' תלמידי בתי ספר תיכוניים בקריית גת מביא לחישוב של שיעור ירידה של 14.5%שהוא גדול במידה ניכרת משיעור הירידה במספר תלמידי בתי הספר היסודיים באותן שנים .הבדל זה מעיד כנראה על גילם של משקי הבית היוצאים את קריית גת באותן שנים :משקי בית עם ילדים בגיל חטיבת בינים ותיכון שעברו כברת דרך בחייהם ,התבססו ומצאו כלים לעבור לערים אחרות ,אולי כדי להעניק לידיהם המתבגרים תנאים חינוכיים ותנאים עירוניים משופרים יותר בעיניהם ,מאלה המצויים בקריית גת. לוח מס' :7תלמידים במערכת החינוך הממלכתית ,לפי סוג בתי הספר, קריית גת ,תש“ס -תשע"ב שיעור שינוי תש"ס- תשע"ב 1999/ 2001/ 2003/ 2005/ 2007/ 2009/ 2011/ 2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012 תשס"ב תשס"ד תשס"ו תשס"ח תש"ע תשע"ב סה"כ 10,615 10,649 10,446 10,068 9,824 9,726 9,325 -12.1% בתי ספר יסודיים 5,481 5,418 5,298 5,043 5,019 4,917 4,934 -10.0% חטיבות הביניים 2,700 2,576 2,524 2,480 2,289 2,193 2,025 -25.0% בתי ספר תיכוניים 2,434 2,655 2,624 2,545 2,516 2,616 2,366 -2.8% חט' ביניים ותיכוניים 5,134 4,391 -14.5% סוג בית הספר תש"ס מקורות :למ"ס ,רשויות מקומיות בישראל לכל אחת מהשנים עם זאת ,בעוד מערכת החינוך הממלכתי בקריית גת נמצאה במשך תריסר שנים בתהליך איטי של התמעטות כיתות ותלמידים ,מוסדות החינוך החרדי בעיר עברו תהליך הפוך של התרחבות: בין השנים תש"ע לשנת תשע"ד גדל מספר התלמידים בגנים החרדיים ב 15.6-אחוזים ומספר התלמידים בבתי ספר היסודיים החרדיים )"חדרים" ותלמודי תורה( ב 13.3 -אחוזים .אלה הם, כנראה ,אומדן מקורב של שיעור הגידול של האוכלוסייה החרדית בקריית גת באותן שנים ,בהן משקי בית חרדיים הגבירו את השתקעותם בעיר זו .שיעור הגידול הרב של תלמידים במוסדות תיכוניים חרדיים )ישיבות קטנות וגדולות( משקף את תפקודם של מוסדות אלה כמשרתים אוכלוסייה מקומית ואוכלוסייה ביישובים אחרים כאחד ,כנהוג בדרג זה של מוסדות בקרב האוכלוסייה החרדית .שיעור הגידול הרב של מספר מוסדות החינוך החרדי באותן שנים בקריית גת משקף את הפיצול הרב הקיים בחינוך החרדי באופן כללי בשל ההזדקקות של כל קבוצת תרבות חרדית למוסדות ייחודיים משלה. 28 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים לוח מס' : 8תלמידים בחינוך החרדי לפי סוג המוסד החינוכי, קריית גת2014-2010 , רמת המוסד החינוכי שנה גנים יסודי תיכון מספר מוסדות תש"ע 2010 1,231 1,150 385 51 תשע"א 2011 1,303 1,209 362 53 תשע"ב 2012 1,161 1,018 304 62 תשע"ג 2013 1,180 1,094 502 55 תשע"ד 2014 1,420 1,303 605 79 שיעור גידול תש"ע-תשע"ד 15.6% 13.3% 57.1% % 54.9% מקור :האגף לחינוך חרדי ,עיריית קריית גת )(27.11.14 .2.3.4גידול אוכלוסייה בקריית גת בהשוואה לערים אחרות קריית גת והערים הסמוכות אליה גדלו באוכלוסייתם במידה ניכרת מאז ,1961בעקבות ריבוי טבעי נמשך והשתקעות עולים נמרצת בשני גלי העלייה הגדולים )בשנות הששים ובשנות התשעים( .עם זאת ,גידול זה נעצר עם שוך גל העלייה השני מבריה"מ והמשך מאזן ההגירה השלילי שהתקיים בערים אלו בשל המשיכה של ערים במרכז הארץ ,מגמה המאפיינת את יישובי הפריפריה במשך שנים רבות .נתונים על גודל האוכלוסייה בקריית גת וסביבותיה מוצגים בלוח מס' ,9ואילו שיעור הגידול התקופתיים מוצגים בלוח מס' .10 לוח מס' :9אוכלוסייה ,קריית גת וערים סמוכות ,2012-1961 ,אלפים ש נ ה ע י ר 1961 1972 1983 1995 2008 2012 אלפים קריית גת 10.1 19.1 25.5 43.8 47.9 אשקלון 24.3 43.0 52.9 80.9 120.0 110.4 48.3 נתיבות 2.9 5.9 8.1 14.8 26.3 28.7 שדרות 3.5 7.6 9.0 16.6 19.4 21.6 קריית מלאכי 4.6 8.9 12.2 18.8 19.8 21.2 מקור :לוח -1אוכלוסייה ומשקי בית ביישובים המונים 2,000תושבים ויותר – השוואה בין מפקדים ;1995-1961למ"ס ,קובץ ישובים .2012 ,2008 29 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים לוח מס' :10שיעור גידול האוכלוסייה ,לפי תקופה בין מפקדים, קריית גת וערים סמוכות ,2008-1961 ,אחוזים ת ק ו פ ה עיר ב י ן מ פ ק ד י ם 19611972 19721983 19831995 19951995 2008 20082012 קריית גת 89.1 33.3 71.9 9.6 0.1 אשקלון 76.9 23.0 53.0 36.5 8.7 נתיבות 102.1 38.7 83.0 77.0 9.1 שדרות 115.8 18.0 84.2 16.9 11.3 קריית מלאכי 91.5 36.7 54.3 5.3 7.0 מקור :השוואה בין מפקדים :1995 ,1983 ,1972 ,1961לוח מס' .1 ניתן להבחין בקרב הערים הסמוכות לקריית גת בשונות בשיעור הגידול של האוכלוסייה בשנים האחרונות מאז :2008קריית גת ניצבת באופן בולט בשיעור גידול נמוך ביותר – 0.1 אחוזים בלבד – בעוד שיעור הגידול אצל שכנותיה נע בין 7ל 11-אחוזים .גם בתקופה הבין- מפקדית האחרונה ) (2008-1995פיגרה קריית גת במידה רבה אחר רוב שכנותיה .תקופה זו מאפיינת את השנים שלאחר שול גל העלייה מבריה"מ לשעבר ,אשר הביאו לשיעורי גידול אוכלוסייה גבוהים ביותר בערים רבות בישראל ובמיוחד בערי הפריפריה הקרובה .בשנים 2008- 1995גדלה אוכלוסיית קריית גת רק ב 9.6-אחוזים לעומת 36.5אחוזים באשקלון 77.0 ,אחוזים בנתיבות ו 16.9-אחוזים בשדרות .רק בקריית מלאכי היה שיעור גידול של 5.3אחוזים .השיעורים הנמוכים של גידול אוכלוסייה בשנים האחרונות בקריית גת מהווים ,כאמור את אחד האתגרים התכנוניים העובדים בפני המכינים את תכנית המתאר של העיר לשנת .2030 2.3.5 גידול אוכלוסייה בתוך קריית גת נתונים זמינים לגבי גידול אוכלוסייה דיפרנציאלי מבחינה גיאוגרפית בקריית גת מצויים רק ברמה של תת רובע ,וזאת בשל שינויים שנערכו בגבולותיהם של חלק מהאזורים הסטטיסטיים בין מפקד 1995למפקד .2008נתונים אלה המוצגים בלוח מס' 11מצביעים על התרכזותו של גידול האוכלוסייה בעיקר בתת רובע 3במערב העיר ,במקום שהתחולל גל בנייה נרחב והוקמו שכונות חדשות .בהמשך יוצגו הבדלים חברתיים-כלכליים בין אזוריו הסטטיסטיים של תת רובע 3לבין האזורים הסטטיסטיים של שני תת הרבעים האחרים בקריית גת ,הנובעים בעיקר מהבדל זה במועד הבנייה של המגורים ובאיכותם. 30 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים לוח מס' :11אוכלוסייה לפי תת רובע, קריית גת ,2008 ,1995אלפים שינוי באלפים 19952008 אחוז שינוי 19952008 תת רובע ואזור סטטיסטי אוכלוסייה אוכלוסייה 2008 1995 כל העיר 43.8 47.5 3.7 10.8 תת רובע 1 11.9 11.8 -0.1 -0.8 תת רובע 2 17.1 15.9 1.2 -5.8 תת רובע 3 14.7 19.8 5.1 34.7 מקור :קובץ מסוכם של יישובים -2008מפקד ,2008גיליון 3ב. 2.3.6 גידול במשקי הבית במקביל לגידול האוכלוסייה בקריית גת ,גדל בה גם מספר משקי הבית :במפקד 1972מנו משקי הבית בקריית גת 4.4אלף לעומת 14.5אלף במפקד ) 2008לוח מס' .(12אולם ,במקביל חלה ירידה במספר הממוצע של נפשות למשק בית .במפקד 1972היה מספר ממוצע זה 4.4נפשות למשק בית והוא ירד ל 3.2-נפשות בשנת ) 2008לוח מס' .(12ירידה זו בממוצע הנפשות למשק בית באה בעקבות שלושה תהליכים עיקריים: א .שנוי תרבותי כללי המתבטא בירידה במספר הילדים למשק בית. ב .הזדקנות התושבים המקומיים הוותיקים אשר בעקבותיו חלה יציאה של הילדים המתבגרים ממשק הבית. ג .השתקעות של עולי בריה"מ לשעבר אשר הגיעו עם משקי בית קטנים מלכתחילה. לוח מס' :12מספר משקי בית וממוצע נפשות למשק בית, קריית גת2008-1972 , שנת מפקד מספר משקי בית אלפים ממוצע נפשות למשק בית 1961 2.4 4.3 1972 4.3 4.4 1983 7.0 3.6 1995 13.0 3.3 2008 14.5 3.2 מקור :למ"ס ,השוואה בין מפקדים 1995 ,1983 ,1972 ,1961 למ"ס ,מפקד האוכלוסין והדיור לשנים 2008 ,1995 31 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים לוח מס' 13מציג נתונים על מספר הנפשות למשק בית בקריית גת ובישראל ,במפקד האוכלוסין והדיור .2008נתונים אלה מצביעים על כך כי בקריית גת משקי הבית לפי גודלם מתפלגים בדומה לאלה שבכל הארץ .ההבדל העיקרי הוא בחלקם הקטן יותר של משקי הבית בני נפש אחת בקריית גת בהשוואה לנתון הארצי .הדבר נובע מתופעה המוגברת של אלמנים ואלמנות ושל צעירים יחידים בערים הגדולות הוותיקות שבמרכז הארץ. לוח מס' :13משקי בית לפי מספר הנפשות במשק בית קריית גת ,2008 ,אחוזים מספר נפשות קריית גת למשק בית ישראל סה"כ 100.0 100.0 1 17.2 21.0 2 24.9 24.4 3 16.1 15.6 4 17.8 16.2 5 13.0 12.1 6 6.2 5.6 7ומעלה 4.8 5.0 מקור :למ"ס ,מפקד האוכלוסין והדיור .2008 נראה כי מצב זה בקבוצת הגודל של נפש אחת למשק בית ימשיך להתקיים בקריית גת, במיוחד אל מול הצפי של כניסת משקי בית צעירים עם מספר ילדים גדל והולך בשל גל הבנייה בשנים הקרובות בכרמי גת ובמקומות אחרים ברחבי העיר .יחד עם זאת 17.2 ,אחוזים של משקי בית בני נפש אחת אינו חלק מבוטל של משקי הבית ויש מקום לדאוג להם לדיור זמין גם בעתיד הקרוב .נראה שציפוף הבנייה במרכזה של קריית גת עשוי לספק היצע דיור המתאים למשפחות בנות נפש אחת. 2.3.7תפרוסת האוכלוסייה ומשקי הבית במרחב העיר בשנת 2008 לוח מס' 14מציג את התפרוסת של האוכלוסייה בקריית גת בשנת 2008לפי האזורים הסטטיסטיים .יש בתפרוסת זו מידה של אחידות ואין למצוא בה אזורים בהם מתרכזת אוכלוסייה רבה מאד בהשוואה לאזורים של אוכלוסייה מעטה יחסית .דגם תפרוסת זה מצביע על כך שקריית גת עדיין עיר קטנה יחסית ולא אימצה עדיין דפוסים גיאוגרפיים של עיר גדולה ,בה אוכלוסייה רבה מצטופפת באזורים הפנימיים של העיר .המעבר לדפוס עירוני מובהק של תפרוסת אוכלוסייה נעשה בדרך כלל על ידי בנייה צפופה וגבוהה באזוריה הפנימיים של עיר .בקריית גת, כמו בערים אחרות בישראל ,בנייה מעין זו מתקיימת דווקא באזורים חיצוניים ונראה שכך יתקיים הדבר בבניה המתוכננת באזור החיצוני כרמי גת הנמצא מצפון לשטח הבנוי הנוכחי של העיר. 32 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים לוח מס' :14אוכלוסייה ומשקי בית ,לפי תת רובע ואזור סטטיסטי, קריית גת2008 , אוכלוסייה משקי בית – סה"כ )באלפים( משקי תת רובע אוכלוסייה בית – ואזור )אלפים( סה"כ סטטיסטי )באלפים( תת רובע ואזור סטטיסטי כל העיר 47.5 14.5 א"ס 24 4.8 1.2 תת רובע 1 11.8 3.7 א"ס 25 3.1 0.9 א"ס 12 3.5 1.1 תת רובע 3 19.8 6.0 א"ס 13 0.6 0.2 א"ס 31 1.1 0.3 א"ס 14 4.0 1.1 א"ס 32 3.3 0.8 א"ס 15 3.8 1.4 א"ס 33 2.9 0.9 )אלפים( תת רובע 2 15.9 4.9 א"ס 34 4.1 1.2 א"ס 21 2.4 0.8 א"ס 35 2.4 0.9 א"ס 22 3.3 1.0 א"ס 36 3.4 1.1 א"ס 23 2.4 א"ס 37 2.6 0.8 מקור :קובץ מסוכם של יישובים -2008מפקד ,2008גיליון 3ב. 2.3.8 גודל משק הבית בשל נסיבות ההתפתחות של השטח הבנוי ואכלוסם של שכונות במהלכה של התפתחות זו נוצרה במשך הזמן שונות בגודל משקי הבית בין אזוריה השונים של העיר .איור מס' 4מציג נתון מרכזי אחד והוא המספר הממוצע של נפשות למשק בית. 33 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים איור מס' :4מספר נפשות ממוצע למשק בית ,לפי אזורים סטטיסטיים ,קריית גת 2008 מקור :קובץ מסוכם של יישובים -2008מפקד ,2008גליון 3ב. ערכים גבוהים של ממוצע נפשות למשק בית מצויים באזורים הסטטיסטיים ,24 ,14ו,32- כולם אזורים של בנייה חדשה אליהם נכנסו משפרי דיור עם משפחות גדולות.במיוחד מצטיין בכך אזור סטטיסטי 32בו השתקעה לאחרונה אוכלוסייה חרדית .שלושה אזורים אלה מצטיינים גם באחוז גבוה של משקי בית בהם 6נפשות ומעלה. אזורים סטטיסטיים בהם ישנם ערכים נמוכים במידה ניכרת מן הממוצע העירוני של מספר הנפשות למשק בית הם 23 ,22 ,15ו .35-אלה הם מהאזורים הוותיקים של העיר ובהם אחוזים גבוהים של משקי בית בני 2-1נפשות .יש לשער כי באזורים אלה רב חלקם של קשישים אשר ילדיהם יצאו למגורים במקומות אחרים. לוח מס' ) 15להלן( מציג שורה של נתונים הנוגעים לגודלו של משק הבית באזוריה השונים של העיר. 34 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים לוח מס' :15משקי הבית ,לפי מספר נפשות במשק הבית ולפי תת רובע ואזור סטטיסטי,קריית גת2008 , תת רובע משקי ואזור בית – סטטיסטי סה"כ )אלפים( ממוצע נפשות למשק בית מספר נפשות במשק בית אחוזים 2-1 נפשות 55-3 נפשות +6 נפשות כל העיר 14.5 3.2 42.1 46.9 11.0 תת רובע 1 3.7 3.2 45.3 41.0 14.7 א"ס 12 1.1 3.3 45.9 37.4 16.8 א"ס 13 0.2 3.7 29.6 56.7 13.7 א"ס 14 1.1 3.7 30.2 51.5 18.0 א"ס 15 1.4 2.7 58.2 33.9 8.0 תת רובע 2 4.9 3.2 43.8 45.4 10.9 א"ס 21 0.8 3.1 50.8 33.7 14.5 א"ס 22 1.0 2.8 54.5 40.7 4.8 א"ס 23 0.9 2.7 58.8 30.9 10.3 א"ס 24 1.2 3.9 25.1 63.6 16.3 א"ס 25 0.9 3.2 41.1 51.2 7.6 תת רובע 3 6.0 3.3 38.8 51.7 7.5 א"ס 31 0.3 3.2 43.2 49.6 6.2 א"ס 32 0.8 4.2 21.7 57.3 20.9 א"ס 33 0.9 3.4 46.5 38.9 14.5 א"ס 34 1.2 3.3 40.6 51.3 8.1 א"ס 35 0.9 2.7 49.5 48.4 2.1 א"ס 36 1.1 3.1 38.2 57.5 4.2 א"ס 37 0.8 3.6 31.0 56.7 11.2 מקור :קובץ מסוכם של יישובים -2008מפקד ,2008גליון 3ב. ברובם המכריע של האזורים הסטטיסטיים )כמחצית ומעלה( ,רוב משקי הבית הם בני 5-3 נפשות .אולם ,בקצוות ישנם הבדלים בולטים :אזורים המצטיינים בחלק יחסי גדול של משקי בית קטנים בני 2-1נפשות הם האזורים בהם קיימת בנייה ותיקה ,בעיקר ברובע ,2ונשארו בה משקי בית קשישים או שנכנסו אליהם זוגות צעירים שאינם יכולים לכוש או לשכור דירות באזורי 35 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים הבנייה החדשה .לעומת זאת ,אחוז גבוה יחסית של משקי בית של 6נפשות ומעלה נמצא באופן בולט באזור סטטיסטי 32וסביבתו המיידות שם מתקבצים בשנים האחרונות משקי בית חרדים. 2.4מרכיבי גידול האוכלוסייה בקריית גת ריבוי טבעי ,מאזן ההגירה בין יישובים והשתקעות עולים הם שלושת הגורמים העיקריים הקובעים את שיעור השינוי של גודל האוכלוסייה בעיר .בעוד שיעור הריבוי הטבעי נתון לתמורות חברתיות-תרבותיות ארוכות טווח-זמן ,ההגירה בין יישובים והשתקעות עולים הם תהליכי אוכלוסייה העשויים לעבור שינויים ניכרים על פני זמן קצר ובכך לגרום לשינויים ניכרים בשיעור הגידול של אוכלוסיית עיר .כך גם היו הדברים בקריית גת ,כפי שמצביעים הנתונים בלוח מס' ,16 העוסק במרכיבי גידול האוכלוסייה בקריית גת בשנים .2012-2002 לוח מס' : 16מרכיבי הגידול של האוכלוסייה קריית גת 2012-2002 שנה אוכלוסייה בסוף השנה אלפים מרכיבי הגידול של האוכלוסייה מאזן הגירה בין יישובים השתקעות ראשונה של עולים ריבוי טבעי 2002 48.2 491 -754 347 2003 48.3 532 -650 256 2004 47.8 482 -995 211 2005 47.6 508 -863 220 2006 47.8 451 -421 237 2007 47.8 460 -555 157 2008 47.9 541 -477 133 2009 47.4 599 -587 51 2010 47.6 578 -550 132 2011 47.8 588 -515 118 2012 48.3 697 -441 56 2013 49.4 216 מקור :למ"ס ,דו"חות שנתיים על הרשויות המקומיות ,למ"ס ,עיבוד נתוני הגירה בקריית גת לשנת 2013 2011-2003ניכרת יציבות ארוכה במספר האוכלוסייה,ובשנת 2012חלה קפיצה קלה 2011 בשנים מ 47.8אלף ל 48.3-אלף תושבים .מגמה חדשה זו המשיכה גם בשנת 2013אשר בסופה היה מספר תושביה של קריית גת 49.4אלף תושבים .ניתן לייחס תמורה זו לירידה במאזן השלילי של ההגירה הפנימית בשנת ,2012למהפך למאזן הגירה חיובי בין יישובים בשנת 2013ולעלייה 36 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים בשיעור הריבוי הטבעי שנרשמה בין 2011ל .2012-שלושת שינויים אלה קשורים ,במידה רבה, להשתקעותה הגוברת של אוכלוסייה חרדית בעיר. 2.4.1מרכיב הריבוי הטבעי נתוני הריבוי הטבעי בראשית שנות האלפיים היו יציבים יחסית סביב 450ל 600-לשנה )איור מס' .(5בשנת 2012ניכרת קפיצה אל שיעור ריבוי טבעי שנתי של ,697והדבר עשוי להעיד על השפעתה של ההשתקעות החרדית שמתרחשת בשנים האחרונות. איור מס' :5ריבוי טבעי בקריית גת2002-2012 , מקור :למ"ס ,דו"חות שנתיים על הרשויות המקומיות גם שיעור הריבוי השנתי לאלף תושבים היה יציב לאורך שנים אלו )לוח ,(17אם כי ניתן להבחין בעלייה קלה בשנת .2012עלייה זו מסמנת אף היא את השתקעותה של אוכלוסייה חרדית אשר לה שיעורי פריון גבוהים. לוח מס' :17שיעור ריבוי טבעי לאלף תושבים ,קריית גת 2012-2002 שנה שיעור ריבוי טבעי לאלף שנה שיעור ריבוי טבעי לאלף 2002 10.8 2008 11.3 2003 11.0 2009 12.6 2004 10.0 2010 1 12.2 2005 10.6 2011 12.3 2006 9.5 2012 14.5 2007 9.6 מקורות :למ"ס ,פרופילים של רשויות מקומיות .2012-2002 לוח מס' ) 18להלן( מציג השוואה של שיעורים שנתיים של ריבוי טבעי לאלף תושבים בקרית גת ובערים הסמוכות לה: 37 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים לוח מס' :18שיעור ריבוי טבעי ל 1000-תושבים קריית גת וערים סמוכות לה2010 , שיעור ריבוי טבעי ל 1000-תושבים עיר אחוז בני +15 שלמדו בישיבה 2010 2012 2012 קריית גת 12.2 14.5 3.6 אשקלון 10.2 10.6 1.5 נתיבות 28.1 29.1 17.4 שדרות 15.5 18.9 1.9 קריית מלאכי 17.4 20.5 6.9 מקור :למ"ס ,פרסום 1498 הלוח מלמד על שיעור ריבוי טבעי גבוה במיוחד )אף מזה של קריית גת( הבולט בערים נתיבות וקריית מלאכי,שתי ערים בעלות נוכחות ניכרת של אוכלוסייה חרדית המצטיינת בשיעור גבוה של ריבוי טבעי .הדבר מלמד על הצפוי לשיעורי הריבוי הטבעי בקריית גת בעשורים הבאים אם אכן יהיה גידול משמעותי בחלקה של האוכלוסייה החרדית בעיר זו. 2.4.2 מרכיב ההשתקעות הראשונית של עולים מרכיב נוסף התורם לגידול אוכלוסייה בקריית גת הוא השתקעות ראשונית של עולים .מרכיב זה נמצא בירידה מאז 2002ואינו מהוה גורם חשוב בגידול האוכלוסייה בעיר כפי שהיה לאחרונה בראשית שנות התשעים ,בעת גל העלייה הגדול מבריה"מ לשעבר )איור מס' .(6 איור מס' :6השתקעות ראשונה של עולים ,קריית גת 2002-2012 מקור :למ"ס ,דו"חות שנתיים על הרשויות המקומיות 38 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 2.4.3 מרכיב ההגירה בין יישובים המרכיב השלילי הבולט עד 2012הוא מאזן ההגירה בין יישובים .בשנים 2002עד 2012אין אף שנה בה לא היה בקריית גת מאזן שלילי ניכר שלהגירה בין יישובים .מאזן שלילי זה ,הגורע כמה מאות תושבים בשנה מאוכלוסיית העיר ,הוא שאחראי במידה רבה על העמידה במקום של אוכלוסיית קריית גת מאז ראשית שנות האלפיים ועל יש לבחון את משמעויותיו בתהליך הכנת תכנית המתאר .אין נתונים על ההרכב החברתי-כלכלי של היוצאים מקריית גת לעומת הנכנסים אליה ,אולם מתוך היכרות עם תהליכי הגירה בין יישובים ניתן לשער כי הרכב היוצאים מבוסס יותר מבחינה כלכלית מאשר הנשארים .לפיכך ,במצב נמשך של מאזן שלילי הרכבה החברתי- כלכלי של קריית גת יוצא נפסד .מאידך ,המעבר למאזן הגירה חיובי בין יישובים בשנת 2013 מסמן את השתקעותה הגוברת והולכת של האוכלוסייה החרדית בעיר ,ועל פי ידיעות כלליות הקיימות באשר למצבה החברתי-כלכלי של אוכלוסייה זו אין לצפות כי השתקעותה תביא לחיזוק חברתי-כלכלי של אוכלוסיית קריית גת בשנים הקרובות. 2.5הגירה בין קריית גת ליישובים אחרים 2.5.1 תמורות בהגירה בין יישובים מאז שנת 1996ועד שנת 2012היה מאזן ההגירה בין יישובים בקריית גת שלילי )לוח מס' 19 ואיור מס' ,(7ובכך מצטרפת קריית גת לערים רבות בפריפריה הרחוקה של ישראל .המשיכה של ערי מרכז הארץ מהווה אתגר גדול למי שמבקש להחזיר את קריית גת למסלול של גידול אוכלוסייה ניכר,בהעדר גל עלייה גדול .עד עתה הסתמנה קריית גת כרחוקה מדי עבור משתקעים חדשים ממרכז הארץ ,גם לאחר שיפור תנאי התחבורה אליה .יש התולים תקווה בסלילתו של הקטע הדרומי של כביש 6ובעליית המחירים העצומה שהתחוללה בשנים האחרונות בעיקר בערי מרכז הארץ ,שתושביהן עשויים להיות מועמדים להגר אל קריית גת ובמיוחד אל הרובע החדש כרמי גת ההולך ונבנה מצפון לעיר. לוח מס' :19הגירה בין קריית גת ויישובים אחרים, ,2012-1983מספרים מוחלטים שנה נכנסים יוצאים מאזן הגירה בין יישובים 1983 3,865 470 3,395 1995 2,583 2,454 129 1996 1,721 2,266 -545 1997 1,198 1,999 -801 1998 1.043 1,680 -637 1999 1,085 1,845 -760 2002 1,048 1,802 -754 2003 790 1,440 -650 39 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 2004 939 1,934 -995 2005 884 1,747 -863 2006 1,144 1,565 -421 2007 1,035 1,590 -555 2008 1,100 1,577 -477 2009 1,157 1,744 -587 2010 1,100 1,650 -550 2011 911 1,425 -515 2012 930 1,371 -441 2013 1,519 1,303 216 מקור * :למ"ס ,דו"חות שנתיים על הרשויות המקומיות ,למ"ס ,פרופילי נתונים של רשויות מקומיות * למ"ס ,השוואה בין המקדים 1983ו:1995-לוח * 2למ"ס ,עיבוד נתוני הגירה בין יישובים לשנת .2013 איור מס' :7מאזן הגירה בין קריית גת 2012-2002 מאזן הגירה בין קריית גת ויישובים2002 , במספרים מוחלטים 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 0 -200 -400 -421 -441 -550 -515 -477 -587 -600 -555 -650 -754 -800 -863 -995 -1000 מקור :למ"ס ,דו"חות שנתיים על הרשויות המקומיות * למ"ס ,פרופילי נתונים של רשויות מקומיות* . למ"ס ,השוואה בין המקדים 1983ו:1995-לוח * 2למ"ס ,עיבוד נתוני הגירה בין יישובים לשנת 2013 2.5.2 יישובי המוצא והיעד של ההגירה בין קריית גת ויישובים אחרים לוח מס' 20מציג נתונים על התפלגות הנכנסים לקריית גת לפי יישובי המוצא והיעד העיקריים בשנת 2008ובשנת .2013מקור הנתונים הוא עיבוד מיוחד של נתוני מרשם התושבים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )למ"ס( שהוזמן על ידי צוות תכנית המתאר לקריית גת .2035 40 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים בשל נסיבות העיבוד על ידי הלמ"ס לא כל התאים מכילים נתונים על נכנסים או יוצאים .מה שידוע על חלק מתאים אלה הוא כי מספר הנכנסים או היוצאים בהם הוא קטן ,ולכן ניתן היה לנסות ולאמוד את מאזן ההגירה ולסמנו בסימן ~. הנתונים המוצגים בלוח מס' 20מלמדנו כי: א .הן הכניסה לקריית גת מיישובים כפריים והן היציאה אליהם אינה בעלת משקל משמעותי ברוב שנות העשור האחרון ,אף כי בערי מרכז הארץ שנים אלה הצטיינו ביציאה מוגברת של משקי בית בישראל אל יישובים כפריים כחלק מהמגמה לתור אחר מגורים בעלי צביון כפרי או פרברי. ב .מבין הערים הסמוכות לקריית גת ,אשקלון היא האבן המושכת העיקרית והיחידה .נראה כי עבור חלק מהיוצאים את קריית גת אשקלון מהוה יעד קרוב של עיר גדולה פי שלושה באוכלוסייתה מעירם הם ,אשר מציעה את איכות החיים של עיר השוכנת לחוף ים .מבחינה מספרית ,אשקלון היא המתחרה הראשית של קריית גת בתחום ההגירה .עם זאת ,ידיעות בעיתונות מצביעות על התעניינות רבה של תושבי אשקלון בקריית גת בעת האחרונה – אלה הם בעיקר משקי בית צעירים שאינם יכולים לעמוד במחירים הגואים של הדיור בעירם,אשר מגלים עניין לעבור לקריית גת הנמצאת במרחק של רבע שעה נסיעה ממרחב העבודה והחברה שלהם באשקלון. לוח מס' :20הגירה בין יישובים לפי יישוב מוצא ויעד ,קריית גת2013 ,2008 , יעד/מוצא 2008 נכנסים 2013 מאזן יוצאים נכנסים יוצאים מאזן סה"כ 1,100 1,577 -477 1,519 1,303 216 ישובים עירוניים 927 1,333 -406 1,301 1,076 225 ישובים כפריים 173 244 -71 218 227 -9 ערים סמוכות אשקלון 52 183 -131 90 226 -136 שדרות 22 ** ~10 22 15 7 קריית מלאכי 16 19 -3 28 16 12 מטרופולין תל אביב תל אביב יפו 43 124 -81 45 71 -26 בת ים 17 ** ~10 19 ** ~10 חולון 15 ** ~5 ** ** ** רמת גן ** ** ** ** 18 ~-10 פתח תקווה 23 48 -25 23 25 -2 41 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים ראשון לציון 36 62 -26 30 40 -10 נתניה 13 26 -13 ** 16 ~0 רחובות 33 41 -24 ** 55 ~-40 רמלה 13 ** ~5 ** ** ** גדרה ** ** ** ** 13 ~-5 מודיעין ** 24 ~-15 ** ** ** 102 ** 95 מבשרת ציון ריכוזים חרדיים ירושלים 94 62 32 136 56 80 בני ברק 28 24 4 91 ** ~80 בית שמש 34 39 -4 ** ** ** ביתר עלית ** ** -5 33 ** ~20 אשדוד 110 100 10 15 90 -65 נתיבות ** 22 ~10 21 ** ~15 כפר חב"ד ** ** ** 23 ** ~-17 מושבים סמוכים שדה משה ** 21 ~15 ** 21 ~15 נחלה 15 ** 5 ** ** ** עוצם 14 ** ~5 ** ** ** נהורה 14 ** ~5 ** ** ** ערים דרומיות באר שבע 73 81 -8 59 69 -10 אופקים ** ** ** ** 18 ~-15 דימונה ** ** ** 18 18 0 ערד ** ** ** 25 ** ~15 אילת ** ** ** ** 39 ~-30 מקור :עיבודים מיוחדים על ידי הלמ"ס בהזמנת צוות תכנית המתאר קריית גת 2030 ** מספר קטן למדי של נכנסים או יוצאים~ אומדן גס 42 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים ג .בשנת 2003תל אביב-יפו הובילה מבין ערי המטרופולין במאזן ההגירה השלילי שלה עם קריית גת .אולם בשנת 2013מעמדה הצטמצם ,ייתכן בשל עליית מחירי הדיור בהם לא יכלו עוד לעמוד צעירים שנהגו לנהור אליה מערים רבות בארץ. ד .ראשון לציון,רחובות ופתח תקווה – ערים בדרום ובמזרח מטרופולין תל אביב יפו משמשות יעד ליוצאים מקריית גת וגם לנכנסים אליה ,במצב של מאזן הגירה שלילי עם קריית גת גם ב 2003-וגם ב .2013-ערים בצפון המטרופולין של תל אביב אינם יעד להגירה מקריית גת ואליה. ה .מאזן הגירה חיובי לקריית גת מתקיים בינה לבין כמה ערים בעלות ריכוז ניכר של אוכלוסייה חרדית :בין קריית גת לבין ירושלים ,בני ברק ואשדוד התקיים מאזן הגירה חיובי גם ב2003- וגם ב .2013-נראה כי הריכוזים החרדיים במרכז הארץ וגם בשוליה הופכים להיות המשאב הדמוגרפי החשוב של קריית גת בעשור האחרון. ו .באר שבע נמצאת אף היא בשדה ההגירה של קריית גת ,הן בקרב היוצאים והן בקרב הנכנסים ,כאשר מאזן ההגירה השלילי הוא קטן יחסית. לוח מס' 21מציג את נתוני ההגירה בין ישובים בין קריית גת לערים העיקריות עמן מתנהלת הגירה זו: לוח מס' :21הגירה בין יישובים בין קריית גת לערים עיקריות2013 ,2008 , 2 0 0 8 נכנסים יוצאים 2 0 1 3 מאזן נכנסים יוצאים מאזן ע י ר אשקלון 52 183 -131 90 226 -136 אביב 43 124 -81 45 71 -26 ראשון לציון 36 62 -26 30 40 -10 פתח תקווה 23 48 -25 23 25 -2 באר שבע 73 81 -8 59 69 -10 קריית מלאכי 16 19 -3 28 16 12 אשדוד 110 100 10 155 90 65 ירושלים 94 62 32 136 56 80 תל יפו מקור :עיבודים מיוחדים על ידי הלמ"ס בהזמנת צוות תכנית המתאר קריית גת 203 2035 2.5.3הרכב הגילאים של ההגירה בין יישובים הרכב הגילאים של יישוב עשוי להיות מושפע במידה ניכרת מהתפלגות הגילאים הנכנסים והיוצאים ליישוב זה במסגרת ההגירה בין יישובים .ישנם יישובים המושכים אליהם מסיבה זו או 43 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים אחרת אוכלוסייה צעירה בעוד יישובים אחרים דוחים אוכלוסייה צעירה .ההשפעה העיקרית על הרכב הגילאים של אוכלוסיית יישוב היא דרך הרכב הגילאים של מאזן ההגירה לפי קבוצות גיל. הנתונים על הרכב הגילים של מאזן ההגירה בקריית גת בשנים 2002ו 2012-מוצגים בלוח מס' .22 לוח מס' :22הגירה בין יישובים לפי קבוצת גיל ,קריית גת ,2012 ,2002 ,אחוזים 2002 קבוצת גיל נכנסים יוצאים 2012 מאזן נכנסים יוצאים מאזן 14-0 284 400 -116 238 352 -114 29-15 485 628 -143 328 467 -139 64-30 400 650 -150 306 531 -225 +65 48 68 -20 39 75 -36 מקור :למ"ס ,דו"ח הרשויות המקומיות בישראל 2012 ,2002 הנתונים בלוח מס' 22מצביעים על מאזן הגירה שלילי בכל קבוצות הגיל .כלומר תופעת המאזן השלילי מתקיימת גם בקרב משקי בית צעירים וגם בקרב משקי בית מבוגרים .אולם הנתונים המחושבים בלוח מס' – 23שיעור היוצאים ביחס לנכנסים בכל קבוצה – מצביעים על ,64-30בהשוואה לקבוצות הגיל 64 שיעור גבוה יותר של יוצאים לנכנסים בקרב קבוצת הגיל הצעירות יותר. לוח מס' :23שיעור היוצאים ביחס לנכנסים בהגירה בין יישובים ,קריית גת2012 ,2002 , 2002 קבוצת גיל נכנסים יוצאים 2012 יחס נכנסים יוצאים מאזן 14-0 284 400 1.4 238 352 1.5 29-15 485 628 1.3 328 467 1.4 64-30 400 650 1.6 306 531 1.7 +65 48 68 1.4 39 75 1.9 מקור :למ"ס ,דו"ח הרשויות המקומיות בישראל 2012 ,2002 ממצא זה עשוי להצביע על הניידות הקלה יותר של קבוצת גיל 30-64בשל היותה בעלת אמצעים כלכליים שנצברו לאורך שנים .ממצא זה הוא ראשוני בלבד ויש לבחון אותו ביתר פירוט ובניתוח מעמיק יותר ,אך יש בו כדי להצביע על אתגר למדיניות תכנון המבקשת לשמור על הקבוצות "החזקה" של העיר ,אותה קבוצה אשר גם קל לה יותר לקום ולצאת ממנה .נראה כי מה מושך קבוצה זו לצאת ,בין השאר ,זו הרמה הבלתי מספקת של חיים עירוניים אינטנסיביים, בהעדר מרכז עירוני התואם עיר ששוב אינה עיירת עולים בשוליים הרחוקים של מרכז הארץ. 44 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 2.5.4 הגירה בין יישובים לפי אזורים סטטיסטיים בתוך קריית גת הנכנסים והיוצאים מקריית גת מתפרסים על פני האזורים הסטטיסטיים של העיר באופן שונה :ישנם אזורים סטטיסטיים המתאפיינים במאזן הגירה חיובי ואחרים במאזן הגירה שלילי. לוח 24מביא את נתוני הנכנסים ,היוצאים ומאזן ההגירה בין ישובים בשנים 2010ו .2013-בשנת 2010עדיין נשמר הדפוס המקובל בעשור הראשון של שנות האלפיים של מאזן שלילי של הגירה בן יישובים .דפוס זה של מאזן שלילי של הגירה בין יישובים התפרס באותה שנה על פני רוב אזורי העיר .העיר כולה נתונה לתהליך יציאה של תושבים אל מחוץ לקריית גת הגובר על תהליך הכניסה אליה .אולם התמונה משתנית במידה ניכרת בשנת .2013מאזן ההגירה בין יישובים בעיר כולה הוא חיובי אחרי שנים רבות של מאזן שלילי .אולם ,בין האזורים הסטטיסטיים מתפתח הבדל ניכר בין אזורים בהם מאזן ההגירה הוא חיובי לבין אלה בהן מאזן ההגירה הוא שלילי .בשנת 2010ברובם המכריע של האזורים הסטטיסטיים בקריית גת היה מאזן הגירה שלילי ,עובדה המציינת את עומק ורוחב התופעה בכל רחבי העיר ,כאמור עיר המאבדת אוכלוסייה במשך למעלה מעשור שנה .בשנת 2013המצב מתהפך – העיר שוב אינה נמצאת במאזן הגירה שלילי וגם רבים מאזוריה עברו למצב של מאזן הגירה חיובי .משהו החל לקרות בקריית גת ,כאשר רבים מאזוריה החלו למשוך אליהם תושבים מיישובים אחרים ,יותר מלשלוח את תושביה ליישובים אחרים. לוח מס' :24הגירה בין ישובים לפי אזורים סטטיסטיים, קריית גת ,2013 ,2010 ,מספרים מוחלטים 2010 א "ס נכנסים יוצאים 2013 מאזן נכנסים מאזן יוצאים סה"כ 1100 1650 -550 1519 1303 216 11 0 1 -1 2 0 2 12 103 144 -41 76 105 -29 13 23 92 -69 56 24 32 14 70 111 -41 83 95 -12 15 69 118 -49 121 131 -10 21 58 67 -9 36 61 -25 22 98 95 3 110 81 29 23 71 88 -17 92 76 16 24 139 205 -66 172 160 12 25 69 98 -29 135 91 44 26 0 12 -12 61 0 61 31 26 85 -59 17 43 -26 32 82 136 -54 222 98 124 45 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 33 85 102 -17 164 77 87 34 65 98 -33 47 72 -25 35 50 61 -11 52 54 -2 36 54 84 -30 42 78 -36 37 38 53 -15 31 57 -26 מקור :עיבוד מיוחד של נתוני הלמ"סאשר הוזמן על ידי צוות התכנון 2.5.5הגירה בתוך קריית גת בקריית גת מתקיימת תנועה ערה של מעברי מגורים בין אזוריה :בשנת 2010עברו ממקום למקום 2,534מתושביה ,כחמישה אחוזים מן האוכלוסייה של העיר .בשנת 2013עלה מספר זה ל- ) 2,705לוח מס' .(25בשנת 2010האזורים בהם היה מאזן שלילי של הגירה פנים-עירונית היו מפוזרים ברחבי העיר ללא דפוס גיאוגרפי בולט .אולם שלוש שנים לאחר מכן ,החלה להסתמן תמורה .מאזן הגירה פנים-עירונית שלילי התפתח באזורים וותיקים במזרח העיר )אזורים סטטיסטיים (15 ,14 ,13ובצפון העיר )אזורים סטטיסטיים ,(25 ,24וכן באזורים חדשים בדרום- מערב העיר )אזורים סטטיסטיים .(37 ,36 ,35 ,34המאזן השלילי באזורים הוותיקים אינו מעלה תמיהה כי זה דרכם של אזורים שכאלה בערים רבות בישראל .אך לא כך המאזן השלילי באזורים החדשים .בהמשך הפרק ננסה להסביר מדוע אזוריה החדשים של העיר "מאבדים" תושבים. לוח מס' :25הגירה בתוך העיר ,לפי אזור סטטיסטי, קריית גת ,2013 ,2010 ,מספרים מוחלטים 2010 2013 אזור סטטיסטי נכנסים יוצאים מאזן הגירה נכנסים יוצאים סה"כ 534,2 2,534 0 705,2 2,705 705 0 12 522 220 5 7 0 7 13 62 39 23 178 229 -51 14 177 171 6 40 85 -45 15 184 263 -79 141 151 -10 21 125 126 1 290 221 69 22 225 178 47 104 86 18 23 196 194 2 189 188 1 24 320 259 61 159 171 -20 25 158 229 -71 291 349 -58 26 17 46 -29 228 275 47 46 מאזן הגירה תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 31 68 46 22 200 0 200 32 128 69 59 47 51 4 33 128 180 -52 279 201 78 34 156 145 11 150 227 -77 35 75 120 -45 126 153 -27 36 203 148 55 82 120 -38 37 87 101 -24 112 134 -22 מקור :עיבוד מיוחד של נתוני הלמ"סאשר הוזמן על ידי צוות התכנון 2.5.6 מאזן הגירה כולל – הגירה בתוך העיר והגירה בין יישובים חיבור מאזן ההגירה בין יישובים עם מאזן ההגירה בתוך העיר מאפשר למדוד את תוצאתם הכוללת של שני תהליכי הגירה אלה על אזור נתון .לוח מס' 26ואיורים מס' 9ו 9-מציגים את מאזן ההגירה הכולל לפי אזורים סטטיסטיים בשנת 2010ובשנת .2013לוח 26ואיורים מס' 8ו9- מצביעים על תמורה מרחבית ניכרת בין שתי שנים אלה .ב 2013-קיימים שני גושים של אזורים סטטיסטיים בעלי מאזן הגירה כולל שלילי :גוש האזורים ברובע – (15,14,13,12) 1גוש של אזור בנייה ותיקה במזרח העיר ,וגוש ברובע – (37 ,36 ,35 ,34) 3גוש של אזורי בנייה חדשה בדרום- מערב העיר .הגוש הראשון אינו מפתיע ,שכן זהו גורלם של אזורים ותיקים בערים רבות שאינם עוברים תהליך של התחדשות עירונית על ידי הגירה אליהם של תושבים חדשים .הגוש השני בדרום מערב מפתיע ,שכן מה לשכונות של בנייה חדשה באיכות בנייה גבוהה וברמה חברתית- כלכלית גבוהה יחסית לקריית גת וליציאה גורעת אוכלוסין? התשובה אינה ברורה מאליו וקיימות כמה אפשרויות של הסבר. לוח מס' :26מאזן הגירה כולל ,לפי אזור סטטיסטי, קריית גת2013 ,2010 , 2013 2010 אזור סטטיסטי מאזן הגירה פנימית מאזן הגירה בין יישובים 11 0 -1 -1 12 5 -41 -36 7 13 23 -69 -46 -51 32 14 6 -41 -35 -45 -12 12 -33 15 -79 -49 -128 -10 -10 10 -20 21 1 -9 -8 69 -25 25 44 22 47 3 50 18 29 47 23 2 -17 -15 1 16 17 מאזן הגירה כולל 47 מאזן הגירה מאזן הגירה כולל פנימית מאזן הגירה בין יישובים 0 2 2 -29 29 -22 -19 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 24 61 -66 -5 -20 12 -8 25 -71 -29 -100 -58 44 -14 26 -29 -12 -41 47 61 108 31 22 -59 -37 200 -26 26 174 32 59 -54 5 4 124 128 33 -52 -17 -69 78 87 165 34 11 -33 -22 -77 -25 25 -102 35 -45 -11 -56 -27 -22 -29 36 55 -30 25 -38 -36 36 -74 37 -24 -15 -39 -22 -26 26 -48 מקור :עיבוד מיוחד של נתוני הלמ"סאשר הוזמן על ידי צוות התכנון הסבר אפשרי אחד קשור ברמת האוכלוסייה .רמה גבוהה יחסית מאפשרת ניידות ביתר קלות לאזורים אחרים בקריית גת בהם מתרחשת בנייה חדשה כמו זו שהתקיימה באזור ,26שטח פתוח הנבנה והולך לאחרונה וכן למקומות אחרים בארץ. איור מס' :8מאזן הגירה כולל ,לפי אזורים סטטיסטיים ,קריית גת 2010 מקור :עיבוד מיוחד של נתוני הלמ"ס אשר הוזמן על ידי צוות התכנון 48 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים איור מס' :9מאזן הגירה כולל ,לפי אזורים סטטיסטיים ,קריית גת 2013 מקור :עיבוד מיוחד של נתוני הלמ"סאשר הוזמן על ידי צוות התכנון הסבר אפשרי שני קשור לסמיכותו של גוש אזורים זה לאזורים הסטטיסטיים 32ו 23-בהם מתקבצת אוכלוסייה חרדית :האם יש כאן תחילה של "מנוסה" מפני חדירתה של אוכלוסייה זו לאזורים אלה בדרום מערב? שני הסברים אלה מעלים על פני השטח שתי מגמות פוטנציאליות של ניידות מגורים של אוכלוסייה "חזקה" יחסית הצפויה להתרחש בשל שני תהליכי מגורים הצפויים להתעצם בעיר זו: • תהליך של הקמת שכונות חדשות בצפונה של קריית גת במתחם "כרמי גת" וכן באזורים אחרים בעיר עשויה ,על פי הניסיון בערים אחרות לגרום למעבר אוכלוסייה "חזקה" משכונות וותיקות וכניסה אליהן של אוכלוסייה "חלשה" יחסית .תהליך צפוי זה מחייב חשיבה תכנונית כדי להתאים תשתיות ושירותים בשכונות הוותיקות על מנת למנוע התדרדרות שכונות אלה. • תהליך של השתקעות גוברת של אוכלוסייה חרדית בחלק משכונותיה של קריית עשויה לחולל יציאה של אוכלוסייה לא-חרדית באותן שכונות וגם בשכונות סמוכות .תהליך זה מחייב חשיבה תכנונית להתאים את השכונות אליהן נכנסת אוכלוסייה חרדית לצורכיהן ולאורח חייהן. 49 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 2.6 הרכב הגילים של האוכלוסייה הרכב הגילים של אוכלוסייה הוא בסיס חשוב להבנת מצבי יסוד באוכלוסייתה של עיר. למשל ,ניתן ללמוד ממנו על הצורך בשירותים לפי גיל כגון מוסדות חינוך וספורט לצעירים ),(19-0 ומוסדות של שירותים חברתיים לקשישים ) .(+65הרכב הגילאים מצביע גם על חוסנה הכלכלי של אוכלוסיית העיר באמצעות היחס בין הגילאים המפרנסים ) (64-20לגילאים "תלויים" בהם )19-0 ו .(+65הוא גם מצביע על כוון ההתפתחות העתידית של יחס תלות ככל שנוקפות השנים והצעירים של היום יהיו ברבות השנים למפרנסים ואילו המפרנסים יהיו לקשישים "תלויים" כלשון הסטטיסטיקה הדמוגרפית. 2.6.1הרכב הגילים של אוכלוסיית קריית גת לוח מס' 27ואיור 10מצביעים על ירידה בחלקם היחסי של בני 19-0בקריית גת מאז מפקד 1972ועד מפקד .2008בשנת 1972מנה חלקם 51.8אחוזים ואילו בשנת 2012ירד חלק זה ל32.4- אחוזים .פירוש הדבר צמצום חלקם של ילדים ונערים הצורכים שירותי חינוך .לעומת זאת ,בין אותן השנים עלה חלקם של בני +65מ 4.4 -אחוזים בשנת 1972ל 11.7-אחוזים בשנת .2012 לוח מס' :27אוכלוסייה לפי וקבוצת גיל ושנה קריית גת ,2012-1972 ,אחוזים שנה קבוצת גיל 0-19 64-20 65+ 1972 51.8 43.8 4.4 1983 42.3 50.9 6.8 1995 38.3 51.0 10.7 2008 33.5 54.8 11.7 2012 32.4 55.9 11.7 מקור :למ"ס ,השוואת מפקדים ;1972,1983,1995 למ"ס ,מפקד ;2008למ"ס ,הרשויות המקומיות בישראל .2012 50 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים איור מס' :10אוכלוסייה לפי קבוצת גיל ושנת מפקד ,קריית גת 1972-2008 אוכלוסייה לפי קבוצת גיל ושנת מפקד קריית גת 2008-1972 אחוזים 6.8 10.7 11.7 4.4 100% 90% 80% 43.8 70% 50.9 51 54.8 60% 50% 40% 30% 51.8 42.3 38.3 33.5 20% 10% 0% 1995 2008 1983 19-0 64-20 1972 מקור :למ"ס ,השוואת מפקדים ;1972,1983,1995למ"ס ,מפקד ;2008למ"ס ,הרשויות המקומיות בישראל .2012 לוח מס' 28מציג נתונים מפורטים על הרכב הגילים של אוכלוסיית גת בשנים ,2012-2009על מנת לעמוד על המגמות הקיימות בשנים האחרונות בכל חומש גילים .בעוד בשאר החומשים של בני 19-0ישנה ירידה בחלקם היחסי החומש הצעיר ביותר ,בני ,4-0חלה עלייה ניכרת בשנת 2012 בחלקו של חומש גילים זה .יש לשער כי מדובר במידה רבה בילדים בני גילים אלה של משקי בית צעירים מקרב האוכלוסייה החרדית ,המשתקעת לאחרונה בקריית גת .בשאר קבוצות הגיל המפורטות נשמרת היציבות בחלקן היחסי באוכלוסיית העיר בשנים .2012-2008 לוח מס' :28אוכלוסיה לפי קבוצת גיל, קריית גת ,2012-2008 ,אחוזים 2011 2012 קבוצת גיל 2010 2009 2008 4-0 8.5 8.7 8.8 8.7 9.2 9-5 7.9 7.9 8.0 7.7 7.9 14-10 8.3 8.1 8.0 7.7 7.4 19-15 8.7 8.7 8.5 8.1 7.9 29-20 15.9 15.7 15.9 16.6 16.3 51 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 44-30 16.5 16.3 16.1 16.8 16.9 59-45 18.6 18.5 18.4 18.0 17.6 64-60 4.2 4.7 5.1 5.1 5.1 +65 11.3 11.3 11.4 11.4 11.7 מקור :למ"ס ,דוחות שנתיים על הרשויות המקומיות איור מס' 11מציג את הרכב הגילים המפורט של אוכלוסייה קריית גת בשנת 2008באמצעות פירמידת גילים.הפירמידה חושפת את בעיית הגיל העיקרית של קריית גת :מחסור בגילאי ,45-25 גם בקרב זכרים וגם בקרב נקבות .מחסור זה מעיד ,כנראה ,על גילם של העוזבים את קריית גת בעשור וחצי האחרון :אנשים בגיל .35-20 איור מס' :11פירמידת גילים קריית גת 2008 מקור :למ"ס ,מפקד 2008 המחסור בחומשי הגילים שבין 30ל 45-מצוי גם בפירמידות הגילים של שלושת תת הרבעים של קריית גת המוצגות בשלושת האיורים הבאים – איורים מס' ,13 ,12ו - 14-אלא שישנם הבדלים ביניהם .המחסור באותם גילי-ביניים עמוק במיוחד בפירמידת הגילים של רובע ) 1איור מס' ,(12הרובע המזרחי של העיר שהוא הרובע הראשון והישן ,בו מרוכזים בניינים שנבנו במתכונת של שיכונים של שנות החמישים והששים והמיושבים בעיקר על ידי עולי אותם שנים וצאצאיהם .בין תת הרבעים של קריית גת זה הוא הרובע הנושא מאפיינים חברתיים-כלכליים הנמוכים משני תת הרבעים האחרים .בעשור האחרון חלה מרובע זה הגירה אל מחוץ לקריית גת וגם בתוכה אל תת רובע 3המערבי )איור מס' ,(14בו נבנו והלכו שכונות חדשות בעלות דיור משופר ותשתית שירותים באיכות הגבוהה יותר מזו המצוייה בתת רובע .1 52 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים איור מס' :12פירמידת גילים – תת רובע ,1קריית גת 2008 מקור :למ"ס ,מפקד 2008 איור מס' :13פירמידת גילים – תת רובע ,2קריית גת 2008 מקור :למ"ס ,מפקד 2008 איור מס' :14פירמידת גילים – תת רובע ,3קריית גת 2008 מקור :למ"ס ,מפקד 2008 53 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 2.6.2 התפלגות קבוצות הגיל על פני מרחב העיר קריית גת לוח מס' 29ואיורים מס' 15ומס' 16מציגים את ההתפלגות של קבוצות הגיל הראשיות על פני מרחב העיר .האזורים הסטטיסטיים בהם גבוה אחוז בני 17-0הם 32ו ,33-כאשר אזור 32 מאופיין בבנייה צמודת קרקע אליה הגיעה אוכלוסייה צעירה ,ומעטה בו במיוחד קבוצת הגיל 65 ומעלה .השני הוא אזור 33בו ישנו ריכוז גדול של אוכלוסייה חרדית. לוח מס' :29אוכלוסייה לפי קבוצת גיל ולפי תת רובע ואזור סטטיסטי, קריית גת ,2008 ,אחוזים תת רובע ואזור סטטיסטי ק ב ו צת 17-0 סה"כ גי ל 64 64-18 +65 כל העיר 100.0 30.0 58.8 11.2 תת רובע 1 100.0 27.8 59.8 12.4 א"ס 12 100.0 28.8 59.5 11.6 א"ס 13 100.0 32.7 62.4 4.9 א"ס 14 100.0 29.0 59.3 11.7 א"ס 15 100.0 24.9 60.0 15.1 תת רובע 2 100.0 27.8 60.3 11.9 א"ס 21 100.0 27.8 57.0 15.1 א"ס 22 100.0 28.4 55.6 16.0 א"ס 23 100.0 23.7 62.2 14.1 א"ס 24 100.0 30.5 62.8 6.7 א"ס 25 100.0 26.3 62.6 11.0 תת רובע 3 100.0 33.0 57.0 10.1 א"ס 31 100.0 19.7 69.9 10.4 א"ס 32 100.0 43.6 53.7 2.7 א"ס 33 100.0 41.6 45.8 12.5 א"ס 34 100.0 27.2 58.6 14.2 א"ס 35 100.0 25.2 64.9 9.9 א"ס 36 100.0 35.5 55.7 8.7 א"ס 37 100.0 28.3 60.0 11.7 מקור :קובץ יישובים – מפקד ,2008גיליון 3 54 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים איור מס' :15אחוז בני 0-17מכלל האוכלוסייה ,לפי אזור סטטיסטי ,קריית גת 2008 מקור :קובץ יישובים – מפקד ,2008גיליון 3 איור מס' :16אחוז בני 65ומעלה ,לפי אזורים סטטיסטיים ,קריית גת 2008 מקור :קובץ יישובים – מפקד ,2008גיליון 3 55 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים 2.6.3 יחס תלות בסעיף זה נערכת השוואה בין קריית גת לערים סמוכות מבחינתו של "יחס התלות" ,דהיינו היחס בין האוכלוסייה הנתמכת לבין האוכלוסייה התומכת .האוכלוסייה הנתמכת מורכבת מבני עד 19ובני 65ומעלה .האוכלוסייה התומכת הם בני .64-20לצורך חישוב יחס התלות מחלקים את האוכלוסייה הנתמכת באוכלוסייה התומכת ומכפילים ב .1000-ככל שיחס התלות קטן מאלף הוא מצביע על מידה יחסית פחותה יותר של תלות הצעירים והקשישים באוכלוסייה הפעילה מבחינה כלכלית .ככל שיחס התלות גדול מאלף הוא מצביע על מידה גבוהה יחסית גבוהה של תלות הצעירים והקשישים על אלף מגילאי המפרנסים. לוח מס' 30ואיור מס' 17מציגים את ערכי יחס התלות עבור האזורים הסטטיסטיים של קריית גת על פי נתוני הרכב הגילים במפקד :2008יחס התלות בעיר כולה עמד על 809אותה שנה, כלומר על כל אלף בני ) 64-18מפרנסים( תלויים 809בני 19-0ובני .+65מעל יחס תלות כלל-עירוני ומתחתיו מצויים אזוריה השונים של העיר ,אך אין הם מצביעים על דגם מרחבי מובהק .הנתון הבולט במיוחד הוא יחס התלות היחידי בעיר שהוא מעל אלף והוא יחס התלות של אזור 33והוא .1,253יחס התלות הגבוה באזור זה קשור לחלקה היחסי הגדול של אוכלוסייה חרדית בו, אוכלוסייה המצטיינת בשיעור פריון גבוה ובחלק יחסי גדול של בני .19-0אלא שיחס תלות גבוה יחסית באזור בו גדול חלקה של אוכלוסייה חרדית קשור גם באי השתתפות של רבים מבני 64-20 בכוח העבודה וברמת בכנסה נמוכה .רמה נמוכה זו מעצימה עוד יותר את הערך הגבוה ממילא של יחס התלות. יחס התלות באזור 33המאוכלס במשקי בית חרדים רבים ,מציב אתגר תכנוני לגבי קריית גת בה עומדת להתרחב הבנייה החדשה בשנים הקרובות וחלק משמעותי של בנייה זו עומד לאכלס משקי בית חרדים שהחלו להשתקע בה בקצב גובר.ראוי שתכנית הפיתוח של קריית גת תיתן את דעתה למתן פתח לחיזוק רמת ההשתתפות בעבודה של חלק גדל והולך של האוכלוסייה החרדית המצטרפת אליה .אחת הדרכים לעידוד תעסוקה בקרב נשים חרדיות היה הקמת מפעלים ועסקים המעסיקים בעיקר עובדים חרדים .במיוחד הדבר אמור לגבי עובדות חרדיות ,אשר רבות מהן מעדיפות מקומות עבודה נפרדים עבורן ,כפי שהתופעה מתקיימת בירושלים ובמודיעין עילית. 56 תכנית מתאר מקומית קרית גת - 2035סקר מצב קיים לוח מס' :30יחס תלות לפי תת רובע ואזור סטטיסטי, קריית גת2008 , תת רובע ואזור סטטיסטי תת רובע ואזור סטטיסטי יחס תלות יחס תלות כל העיר 809 א"ס 24 686 תת רובע 1 799 א"ס 25 694 א"ס 12 808 תת רובע 3 852 א"ס 13 664 א"ס 31 516 א"ס 14 837 א"ס 32 969 א"ס 15 775 א"ס 33 1,253 תת רובע 2 765 א"ס 34 799 א"ס 21�
© Copyright 2024