סקר מצב קיים - עיריית קרית-גת

‫תכנית מתאר מקומית כוללנית‬
‫קרית‪-‬גת ‪2035‬‬
‫דו"ח מס' ‪1‬‬
‫סקר מצב קיים‬
‫הוכן עבור‪:‬‬
‫עיריית קרית‪-‬גת‬
‫פברואר ‪2015‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫ועדת ההיגוי‬
‫מר אבירם דהרי‪ ,‬ראש העיר ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‬
‫גב' שולמית סהלו‪ ,‬סגנית ראש העיר‬
‫מר אליאס ישראל‪ ,‬מזכיר העיריה‬
‫אינג' משה יצחק‪ ,‬מהנדס העיר‬
‫אדר' סלאבין פנוביץ‪ ,‬אדריכל העיר‬
‫מר שמואל וולמן‪ ,‬גזבר העיר‬
‫עו"ד חי יקיר‪ ,‬היועץ המשפטי‬
‫גב' אליסיה סיביר‪ ,‬מתכננת מחוז דרום‪ ,‬משרד הפנים‬
‫גב' ליאורה גולב‪ ,‬מתכננת מחוז דרום‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫מר חגי סלע‪ ,‬מתכנן מחוז דרום‪ ,‬רשות מקרקעי ישראל‬
‫מר ישי טלאור‪ ,‬נציג משרד התחבורה‬
‫מר אהוד יוסטמן‪ ,‬מנהל אגף בכיר לתכנון מקומי‬
‫מר שי תחוני‪ ,‬נציג החברה להגנת הטבע‬
‫גב' מירה אבנרי‪ ,‬נציגת הרשות לגנים לאומיים‬
‫גב' ענת גולד‪ ,‬נציגת קרן קיימת לישראל‬
‫גב' חגית שלמה‪ ,‬יו"ר דירקטוריון החברה הכלכלית קרית גת‬
‫גב' אילנית לוגאסי‪ ,‬מנכ"ל החברה הכלכלית‬
‫מר רפי וזאנה‪ ,‬מנכ"ל החברה העירונית‬
‫מר יוסי בן חמו‪ ,‬מנכ"ל תאגיד מים וביוב‬
‫גב' זהבה גור‪ ,‬מנהלת אגף החינוך‬
‫מר יהודה לגאמי‪ ,‬מנהל אגף רווחה‬
‫מר מישל בן עזרא‪ ,‬מנהל אגף איכות הסביבה‬
‫מר משה זריהן‪ ,‬מנהל המועצה הדתית‬
‫מר אמיר בן שמחון‪ ,‬מנכ"ל רשת המתנ"סים העירונית‬
‫מר לאון פסחוביץ‪ ,‬מנהל אגף שפ"ע‬
‫מר מנשה חורי‪ ,‬נציג הציבור‬
‫מר דגן יהל‪ ,‬מנכ"ל מנהלת י‪.‬ש‪.‬גת‬
‫מר איציק יושב‪ ,‬נציג רשות הניקוז‬
‫גב' מטי הרכבי צרפתי‪ ,‬ראש המועצה האזורית יואב‬
‫מר דני מורביה‪ ,‬ראש המועצה האזורית לכיש‬
‫מר אשר אברג'ל‪ ,‬ראש המועצה האזורית שפיר‬
‫‪2‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫ועדת עבודה מקצועית‬
‫מר אבירם דהרי‪ ,‬ראש העיר ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‬
‫גב' שולמית סהלו‪ ,‬סגנית ראש העיר‬
‫מר אליאס ישראל‪ ,‬מזכיר העיריה‬
‫אינג' משה יצחק‪ ,‬מהנדס העיר‬
‫אדר' סלאבין פנוביץ‪ ,‬אדריכל העיר‬
‫מר דב גלברט‪ ,‬לשכת תכנון מחוזית‬
‫גב' מיכל חיימוביץ‪ ,‬מהנדסת תנועה‬
‫גב' רבקה בוזגלו‪ ,‬מנהלת מחלקת נגישות‬
‫גב' זהבה גור‪ ,‬מנהלת אגף חינוך‬
‫מר יהודה לגאמי‪ ,‬מנהל מחלקת רווחה‬
‫גב' מרינה שנדרוביץ‪ ,‬אגף תכנון העיר‬
‫גב' אלינור נעים‪ ,‬אגף תכנון העיר‬
‫גב' איילת בן שושן‪ ,‬אגף תכנון העיר‬
‫גב' ג'ני ז'סוב‪-‬רחמים‪ ,‬מוסדות חינוך‬
‫מר דגן יהל‪ ,‬מנכ"ל מנהלת ש‪.‬י גת‬
‫מר אלי פורת‪ ,‬מרכז מידע‪ ,‬אגף תכנון עיר‬
‫מר שלמה דיין‪ ,‬אחראי מידע‪ ,‬מחקר ואינטרנט‬
‫מר רמי ראובני‪ ,‬יועץ תנועה‬
‫מר שאול לב‪ ,‬יועץ כלכלי‬
‫מר ארז ישר‪ ,‬שמאי מקרקעין‬
‫מר ציבי שפרינגר‪ ,‬יועץ בנייה ירוקה‬
‫גב' טניה קרונפלד‪ ,‬מזכירת הצוות המקצועי של העיריה‬
‫מר אורי ורדי‪ ,‬מתאם תשתיות‬
‫צוות התכנון‬
‫משה כהן‪ ,‬ראש צוות התכנון‪ ,‬קשת מ‪.‬כ‬
‫ניהול פרויקטים בע"מ‬
‫אמיר קולקר‪ ,‬המרקם הבנוי‪ ,‬קולקר‪-‬‬
‫קולקר‪-‬אפשטיין בע"מ‬
‫עזרא סדן‪ ,‬כלכלה ותעסוקה‪ ,‬סדן‪-‬‬
‫לובנטל‬
‫עמירם גונן‪ ,‬חברה ואוכלוסיה‬
‫ברוך יוסקוביץ‪ ,‬מתודולוגיה‬
‫שלומי זאבי‪ ,‬תכנון נוף ושטחים פתוחים‪,‬‬
‫מנעד‬
‫איילת זמיר‪ ,‬תכנון נוף ושטחים פתוחים‪,‬‬
‫מנעד‬
‫רון לשם‪ ,‬סביבה‪ ,‬לשם‪-‬שפר איכות‬
‫סביבה‬
‫ערן הלברייך‪ ,‬סביבה‪ ,‬לשם‪-‬שפר איכות‬
‫סביבה‬
‫שאול משען‪ ,‬תחבורה‪PGL ,‬‬
‫בעז כהן‪ ,‬מים ביוב וניקוז‪ ,‬לביא‪-‬נטיף‬
‫מהנדסים בע"מ‬
‫ערן בלום‪ ,‬חשמל ותקשורת‪ ,‬איטקין‪-‬‬
‫בלום בע"מ‬
‫איתן רובינשטיין‪ ,‬המרקם הבנוי‪,‬‬
‫קולקר‪-‬קולקר‪-‬אפשטיין בע"מ‬
‫אפרת אבן‪-‬אור‪ ,‬ריכוז וניתוח נתונים‪,‬‬
‫קשת מ‪.‬כ ניהול פרויקטים בע"מ‬
‫יעל קדרון‪ ,‬פרוגרמה‪ ,‬קשת מ‪.‬כ ניהול‬
‫פרויקטים בע"מ‬
‫יעל דניאל‪ ,‬מזכירת צוות התכנון‪ ,‬קשת‬
‫מ‪.‬כ ניהול פרויקטים בע"מ‬
‫‪3‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪.1‬‬
‫קרית‪-‬גת בתכניות מתאר ארציות‪ ,‬מחוזיות ומקומיות ‪5 ..................................................‬‬
‫‪ 1.1‬תכניות מתאר ארציות ‪5 ..............................................................................................‬‬
‫‪ 1.2‬תכניות תשתית לאומיות‪11 ....................................................................................... ..‬‬
‫‪ 1.3‬תכנית המתאר המחוזית ‪12.........................................................................................‬‬
‫‪ 1.4‬תכניות מתאר מקומיות ומפורטות‪ ,‬תכניות שלדיות ותכניות אב‪14..................................‬‬
‫‪.2‬‬
‫אוכלוסיה בקרית‪-‬גת‪ :‬תהליכים ודפוסים ‪18 .................................................................‬‬
‫‪ 2.1‬ממצאים עיקריים ‪18 ..................................................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬מיקומה של קרית גת ‪19..............................................................................................‬‬
‫‪ 2.3‬גידול האוכלוסיה ומספר משקי הבית ‪23.......................................................................‬‬
‫‪ 2.4‬מרכיבי גידול האוכלוסיה בקרית גת‪36..........................................................................‬‬
‫‪ 2.5‬הגירה בין קרית גת ליישובים אחרים‪39........................................................................‬‬
‫‪ 2.6‬הרכב הגילים של האוכלוסיה‪50...................................................................................‬‬
‫‪ 2.7‬קבוצות אוכלוסיה‪58..................................................................................................‬‬
‫‪ 2.8‬הרמה החברתית‪-‬כלכלית של האוכלוסיה בקרית גת‪65...................................................‬‬
‫‪ 2.9‬מסקנות תכנוניות‪83....................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬כלכלה ותעסוקה‪85............................................................................................‬‬
‫‪ 3.1‬תקציר‪85..................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.2‬אוכלוסיה בקרית גת וערים בינוניות במחוז הדרום )למעט אילת(‪86................................‬‬
‫‪ 3.3‬הכנסה לנפש בקרית גת וערים בינוניות )במחוז הדרום ואחרות(‪88..................................‬‬
‫‪ 3.4‬הכנסה לנפש‪ ,‬השתתפות בכוח העבודה והתעסוקה‪ ,‬השכלה והתמחות‪89.........................‬‬
‫‪ 3.5‬התפלגות ההכנסות בעיר‪93........................................................................................‬‬
‫‪ 3.6‬שטחי תעשיה ותעסוקה בעיר‪97..................................................................................‬‬
‫‪ 3.7‬מימון הרשות המקומית‪103.......................................................................................‬‬
‫‪ 3.8‬מסקנות תכנוניות‪106................................................................................................‬‬
‫‪.4‬‬
‫מארג הבנייה‪107.............................................................................................‬‬
‫‪ 4.1‬סקירה היסטורית תמציתית – תאריכי מפתח בהתפתחות העיר‪107................................‬‬
‫‪ 4.2‬סקירה היסטורית‪107................................................................................................‬‬
‫‪ 4.3‬קרית גת במערך האזורי והארצי‪109...........................................................................‬‬
‫‪ 4.4‬שלד הדרכים והתפתחותו בקרית גת‪111......................................................................‬‬
‫‪ 4.5‬מבנה השכונות‪113.....................................................................................................‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪ 4.6‬המארג הבנוי – מגורים‪115.........................................................................................‬‬
‫‪ 4.7‬המארג הבנוי – מסחר‪ ,‬תעשייה‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות וספורט‪133............................................‬‬
‫‪ 4.8‬מסקנות תכנוניות‪141................................................................................................‬‬
‫‪.5‬‬
‫תחבורה‪143....................................................................................................‬‬
‫‪ 5.1‬מבוא‪143..................................................................................................................‬‬
‫‪ 5.2‬הרשת התחבורתית הקיימת‪143.................................................................................‬‬
‫‪ 5.3‬רמת השירות של רשת הדרכים המקומית‪146...............................................................‬‬
‫‪ 5.4‬תחבורה ציבורית‪152.................................................................................................‬‬
‫‪ 5.5‬הרגלי נסיעה‪161.......................................................................................................‬‬
‫‪ 5.6‬תחבורה לא ממונעת‪162.............................................................................................‬‬
‫‪ 5.7‬חניה‪164...................................................................................................................‬‬
‫‪ 5.8‬תאונות דרכים‪164.....................................................................................................‬‬
‫‪ 5.9‬מצב תכנוני קיים‪169.................................................................................................‬‬
‫‪ 5.10‬חוזקות וחולשות בתחום התחבורה‪176.......................................................................‬‬
‫‪ 5.11‬מסקנות תכנוניות‪176................................................................................................‬‬
‫‪.6‬‬
‫נוף‪ ,‬שטחים ומרחב ציבורי‪178...........................................................................‬‬
‫‪ 6.1‬מבוא‪178..................................................................................................................‬‬
‫‪ 6.2‬סקירה כללית‪178......................................................................................................‬‬
‫‪ 6.3‬הקשר אזורי‪179........................................................................................................‬‬
‫‪ 6.4‬נתונים טבעיים‪181....................................................................................................‬‬
‫‪ 6.5‬ערכי טבע ונוף אזוריים‪184.........................................................................................‬‬
‫‪ 6.6‬המרחב הציבורי‪187..................................................................................................‬‬
‫‪ 6.7‬פרישת השטחים הפתוחים‪194....................................................................................‬‬
‫‪ 6.8‬מסקנות תכנוניות‪205................................................................................................‬‬
‫‪.7‬‬
‫היבטים סביבתיים‪206....................................................................................‬‬
‫‪ 7.1‬איזור של התעשייה‪206..............................................................................................‬‬
‫‪ 7.2‬איכות אוויר וריחות‪207.............................................................................................‬‬
‫‪ 7.3‬כרייה וחציבה‪222.....................................................................................................‬‬
‫‪ 7.4‬רעש‪223...................................................................................................................‬‬
‫‪ 7.5‬קרינה‪224.................................................................................................................‬‬
‫‪ 7.6‬שפכים תעשייתיים‪228...............................................................................................‬‬
‫‪ 7.7‬חומרים מסוכנים‪230.................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪ 7.8‬זיהום קרקע‪ ,‬מי תהום ונחלים‪232..............................................................................‬‬
‫‪ 7.9‬טיפול בפסולת ומחזור‪233..........................................................................................‬‬
‫‪ 7.10‬בנייה ירוקה‪ ,‬חיסכון במים ובאנרגיה‪235....................................................................‬‬
‫‪ 7.11‬מסקנות תכנוניות‪236...............................................................................................‬‬
‫‪.8‬‬
‫תשתיות‪238.................................................................................................‬‬
‫‪ 8.1‬מים‪238...................................................................................................................‬‬
‫‪ 8.2‬ביוב‪244..................................................................................................................‬‬
‫‪ 8.3‬ניקוז‪247.................................................................................................................‬‬
‫‪ 8.4‬חשמל‪254................................................................................................................‬‬
‫‪ 8.5‬תקשורת‪256............................................................................................................‬‬
‫‪ 8.6‬מסקנות תכנוניות‪256...............................................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫פתח דבר‬
‫קרית גת היא עיר בת כ‪ 50,000-‬תושבים השוכנת בחבל לכיש‪ ,‬ומהווה מרכז עירוני יחיד‬
‫ברדיוס של כ‪ 15-‬ק"מ סביבה‪ .‬העיר מאופיינת באזור תעשייה מהמפותחים בארץ‪ ,‬בקיומם של‬
‫נכסי נוף רבים‪ ,‬ובנגישות תחבורתית גבוהה מתוקף מיקומה בסמוך לדרכים ארציות ‪ 35 ,6‬ו‪.40-‬‬
‫מאפיינים אלו‪ ,‬בצירוף למיקומה הגיאוגרפי‪ ,‬מגלמים בחובם פוטנציאל להפיכת קרית‪-‬גת לעיר‬
‫תוססת ואבן שואבת עבור היישובים הכפריים סביבה‪.‬‬
‫דו"ח זה מסכם את השלב הראשון בהכנתה של תכנית מתאר חדשה עבור העיר קרית‪-‬גת‪.‬‬
‫הדו"ח סוקר את בסיס הנתונים הקיים בעירייה‪ ,‬בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובגופים‬
‫נוספים‪ ,‬ומנתח מגמות ותהליכים רלבנטיים אשר חלו בעיר מאז הקמתה ועד היום‪ .‬מטרת‬
‫הסקירה היא הבנת האתגרים העיקריים איתם מתמודדת קרית‪-‬גת כיום‪ ,‬ויצירת תשתית‬
‫להתמודדות עמם בעתיד על מנת למצות את הפוטנציאל הטמון בעיר‪.‬‬
‫מגוון הנושאים אשר נסקרו בדו"ח זה הינו רחב‪ ,‬וכולל את המארג הבנוי‪ ,‬כלכלה ותעסוקה‪,‬‬
‫חברה ואוכלוסיה‪ ,‬שטחים פתוחים ומרחב ציבורי‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬תחבורה ותשתיות‪ .‬נושאים‬
‫אלו נבחנו בהיבט הארצי‪ ,‬המחוזי והמקומי‪ ,‬כאשר הדגש העיקרי חל על הרמה המקומית‪.‬תחום‬
‫ההתייחסות הינו גדול יותר מתחום מרחב התכנון המקומי‪ ,‬והוא פועל יוצא של מספר תכניות‬
‫הנמצאות בהכנה ונועדו לבחון אפשרות להרחבת שטח העיר‪.‬‬
‫בשלבי העבודה הבאים‪ ,‬יגובש בשיתוף פעולה עם העירייה חזון העיר וכן פרוגרמה כמותית‬
‫אשר תתייחס לצרכי ציבור‪ ,‬לתעסוקה‪ ,‬לשטחי מגורים ולשטחים פתוחים‪ .‬על בסיס הפרוגרמה‬
‫יוכנו חלופות תכנון מהן תיבחר החלופה המועדפת שתיתן את המענה המיטבי לפיתוחה של העיר‪,‬‬
‫בין היתר בהתחשב ביעדים לאומיים של פיתוח המדינה‪ .‬התכנית שתוכן על פי החלופה הנבחרת‬
‫תעצב את אופי העיר ופיתוחה עד לשנת היעד של התכנית‪.2035 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪ .1‬קרית‪-‬גת בתכניות מתאר ארציות‪ ,‬תכניות מתאר מחוזיות ותכניות מקומיות‬
‫תכניות מתאר ארציות‬
‫‪1.1‬‬
‫תכניות המתאר הארציות הרלבנטיות לעיר קריית גת הן כדלקמן‪:‬‬
‫תמ"א‪35/‬‬
‫תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה‪ ,‬לפיתוח ולשימור‬
‫תמ"א‪3/‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לדרכים‬
‫תמ"א‪8/‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים ושמורות טבע‬
‫תמ"א‪16/‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לסילוק אשפה‬
‫תמ"א‪23/‬‬
‫תכנית מתאר ארצית למסילות ברזל‬
‫תמ"א‪34/‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לביוב‬
‫תמ"א‪37/‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לגז טבעי‬
‫תמ"א‪38/‬‬
‫תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה‬
‫‪1.1.1‬‬
‫תמ"א‪ – 35/‬תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה‪ ,‬לפיתוח ולשימור‬
‫תמ"א‪ 35/‬נועדה לתת מענה לצורכי הבנייה והפיתוח של מדינת ישראל‪ ,‬תוך שמירה על‬
‫השטחים הפתוחים ועל עתודות הקרקע לדורות הבאים‪ .‬במסגרת התכנית נעשה שימוש בשפת‬
‫תכנון חדשה אשר מגדירה מרקמי תכנון רצויים בקנה מידה ארצי‪ .‬בהתאם למטרות העל‬
‫ועקרונות התכנון העומדים בבסיסה‪ ,‬מבחינה התכנית בין חמישה סוגי מרקמים הנבדלים‬
‫ביניהם בדרגות הפיתוח והשימור‪ ,‬כאשר עיקר הפיתוח הארצי מוכוון למרקמים העירוניים‪.‬‬
‫בראשיתה הדגישה תמ"א‪ 35/‬את הגדלת חלקם היחסי של אזורי הפריפריה והקטנת משקלו של‬
‫מרכז הארץ בהיקף האוכלוסיה‪ ,‬אולם לאור המחסור בפתרונות דיור במרכז הארץ שונתה‬
‫מדיניות זו במסגרת וועדת המעקב והבקרה לתמ"א‪ ,35/‬לטובת ציפוף המרקם הבנוי בערי מרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫תמ"א‪ 35/‬מגדירה חמישה מרקמים – מרקם עירוני‪ ,‬עירוני כפרי‪ ,‬כפרי‪ ,‬שמור ארצי‪ ,‬שמור‬
‫משולב ומרקם חופי‪ .‬על פי התכנית‪ ,‬קריית גת משויכת למרקם העירוני בנפת אשקלון‪ .‬בהתאם‪,‬‬
‫נקבע כי צפיפות הבנייה המינימאלית בה הינה שבע יח"ד לדונם‪ ,‬והמקסימאלית הינה ‪ 14‬יח"ד‪.‬‬
‫קריית גת מוקפת בדרומה במרקם השמור משולב‪ ,‬אשר התכנית מציבה מספר מגבלות לפיתוחו‬
‫וביניהן הגשת תזכיר למיצוי עתודות קרקע‪ ,‬והתחשבות מוסד התכנון בשיקולי סביבה והשפעה‬
‫אזורית‪ .‬מצפונה מוקפת קריית גת במרקם הכפרי‪ ,‬בו פיתוח עתידי יישקל בהתאם לחיזוק‬
‫וחידוש יישובים סמוכים‪.‬‬
‫ברמה התחבורתית‪ ,‬תמ"א‪ 35 /‬תומכת בהקמת מערכת הסעת המונים ברמה העירונית והארצית‬
‫שתורכב מפריסת רשת מסילות ארצית יעילה ונוחה לצד מערך משלים של אוטובוסים‪ .‬בתכנון‬
‫העירוני מושם דגש על פיתוח ושימוש בתחבורה ציבורית ומתן עדיפות לתחבורה ציבורית ולהולכי‬
‫הרגל‪ .‬התוכנית מכוונת את הבינוי העירוני כך שיותאם ויקושר למערכות התחבורה‪ ,‬בעיקר‬
‫‪5‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫התחבורה הציבורית‪ ,‬ומנחה את עורכי התכניות המקומיות והמחוזיות לרכז את הבינוי העירוני‬
‫של מגורים ותעסוקה בסמיכות לצירי התחבורה הציבורית ובזיקה ישירה אליהם‪.‬‬
‫איור ‪ :1‬תשריט מרקמים תמ"א‪ 35/‬בשטח העיר קריית גת‬
‫על פי תשריט הסביבה של תמ"א‪ ,35/‬עובר בצפון העיר בסמוך לכביש ‪ 35‬נחל לכיש‪ .‬במערב‬
‫העיר מצטלבים שני קווי גז טבעי‪ ,‬הארוך מביניהם עובר במקביל לכביש ‪ .40‬חלק קטן ממזרח‬
‫העיר הינו בעל רגישות נופית סביבתית גבוהה‪ ,‬ובו עובר קו חשמל ראשי‪ .‬תחום זה יוצג בהרחבה‬
‫בפרק מס ‪4‬ו‪ 5-‬הדנים בהרחבה בהיבטים הנופיים והסביבתיים של תכנית המתאר‪.‬‬
‫איור ‪ :2‬תשריט סביבה תמ"א‪ 35/‬בשטח העיר קריית גת‬
‫‪6‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪1.1.2‬‬
‫תמ"א‪ – 38/‬תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה )לרבות‬
‫השינויים לה(‬
‫תמ"א‪ 38/‬היא תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה‪ .‬התכנית‬
‫חלה על מבנים אשר היתר הבנייה שלהם ניתן לפני ה‪ 1.1.80-‬והם אינם עומדים בתקן הישראלי‬
‫)‪ ,(413‬ומעודדת את חיזוקם ושיפור עמידותם באמצעות הענקת זכויות בנייה ותמריצים‪:‬‬
‫התכנית מאפשרת קבלת היתר בנייה לחיזוק מבנים ללא צורך בהכנת תכנית מפורטת‪ ,‬ומעניקה‬
‫לצורך מימון החיזוק זכויות בנייה ליזם המבצע‪ .‬זכויות אלו כפופות להוראות‪ ,‬לתנאים‬
‫ולמגבלות הכלולות בתמ"א‪ ,38/‬להגבלות בנייה שנקבעו בתכניות ארציות אחרות ולאישור וועדה‬
‫מחוזית במידה והן סותרות הוראות תכנית מתאר מחוזית‪ .‬התכנית מציעה למבני מגורים שני‬
‫סוגי תוספות בנייה‪ :‬תוספת יחידות דיור למבנה‪ ,‬והרחבת יחידות דיור קיימות‪ .‬למבנים שאינם‬
‫למגורים מציעה התכנית תוספת בשטח בנייה של קומה טיפוסית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬אושר שינוי מס' ‪ 3‬לתמ"א‪ 38/‬אשר מהווה את המסמך הסטטוטורי האחרון‬
‫הקובע את ההסדרים התכנוניים שיאפשרו חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה‪ .‬על פי הוראות‬
‫התכנית תותר תוספת זכויות בנייה למבנה באפשרויות הבאות‪ ,‬כולן או חלקן‪ :‬סגירה ומילוי של‬
‫קומה מפולשת‪ ,‬הקמת עד שתי קומות נוספות למבנה‪ ,‬הקמת קומה חלקית נוספת על הגג‪,‬‬
‫הרחבת קומות קיימות בבניין לצורך הרחבת יחידות הדיור או לצירוף יחידות דיור חדשות בכפוף‬
‫לתנאים המפורטים בהוראות התכנית‪.‬‬
‫בקריית גת כיום ישנם ארבעה פרויקטים מאושרים של תמ"א‪ ,38/‬במסגרתם אושרה תוספת‬
‫בנייה של ‪ 64‬יח"ד‪ .‬הפרויקטים נמצאים כולם ברובע בני ישראל )ראו בהקשר לנושא זה פרק מס'‬
‫‪ 2‬הדן במרקם העירוני(‪.‬‬
‫‪1.1.3‬‬
‫תמ"א‪ – 3/‬תכנית מתאר ארצית לדרכים‪ ,‬ותמ"א‪ – 23/‬תכנית מתאר ארצית למסילות‬
‫ברזל‬
‫תמ"א‪3/‬‬
‫תמ"א‪ 3/‬הינה תכנית מתאר ארצית הקובעת את מערך הדרכים בישראל‪ .‬על פי תכנית זו‪ ,‬עוברות‬
‫בשטח קריית גת כמה דרכים ארציות בעלות חשיבות לעיר‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס' ‪ :6‬דרך פרברית מהירה המשתרעת בין מחלף עין תות בצפון הארץ ועד מחלף בית‬
‫קמה בדרומה‪ .‬הכביש עובר ממזרח לקריית גת‪ ,‬וניתן להגיע ממנו לעיר על ידי ירידה במחלף‬
‫קריית גת‪ .‬דרך מס' ‪ 6‬קיצרה באופן משמעותי את משך הנסיעה ממרכז הארץ לקריית גת‪,‬‬
‫וקרבה אותה למוקדי הפעילות הכלכלית בארץ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס' ‪ ,40‬דרך ראשית הנמתחת מצומת קטורה בערבה ועד צומת כפר סבא מזרח‪ .‬הכביש‬
‫חותך את קריית גת לאורכה במערב העיר ולמעשה חוצה אותה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס' ‪ ,35‬דרך רוחב ראשית בין צומת ברכיה באשקלון דרך חבל לכיש עד מפגשה עם כביש‬
‫‪ 60‬ליד חברון‪ .‬הכביש עובר בצפון קריית גת ומוביל לכניסה הראשית לעיר‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫דרכים עתידיות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫דרך מס' ‪ ,355‬דרך אזורית העתידה לחבר בין כביש ‪ 352‬למערב קריית גת‪.‬‬
‫תמ"א‪23/‬‬
‫תמ"א‪ 23/‬קובעת את מערך תוואי מסילות הברזל ותחנות הרכבת בישראל‪ .‬על פי התכנית‬
‫עוברות בשטח קריית גת שתי מסילות ברזל – האחת מגיעה מדרום והשנייה ממערב‪ .‬מסילות‬
‫אלו מתחברות לתחנת רכבת קיימת בעיר‪ ,‬כאשר תחנה נוספת מאושרת סטטוטורית אך לא‬
‫הוקמה‪.‬‬
‫איור מס' ‪ :3‬דרכים על פי תמ"א‪ 3/‬בשטח קרית‪-‬גת‬
‫איור מס' ‪ :4‬מסילות ברזל על פי תמ"א‪ 23/‬בשטח קריית גת‬
‫‪8‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪1.1.4‬‬
‫תמ"א‪ – 8/‬תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים ושמורות טבע ותמ"א‪ - 22/‬תכנית‬
‫מתאר ארצית ליער ולייעור‬
‫מטרת תמ"א‪ 8/‬היא לאתר שטחים המיועדים כיום או בעתיד להיות גנים לאומיים‪ ,‬שמורות‬
‫טבע או שמורות נוף‪ .‬בכך קובעת התכנית את מערך הגנים והשמורות בישראל‪ .‬על פי תכנית זו‬
‫קיימת שמורת נוף אחת קטנה על גבול העיר המזרחי‪.‬מדובר בתל עירני‪ ,‬שטח אשר מבחינת ערכי‬
‫נוף וטבע‪ ,‬או מפאת חשיבותו לצרכי נופש או איכות הסביבה לא יהיה מיועד לבנייה או לשימוש‬
‫אחר לצרכי מגורים‪ .‬תעשייה או עסק )למעט בנייה או שימוש המותרים לחקלאות(‪ .‬בשטח התל‬
‫נמצא האתר עיראק אלמנשייה תל שיין חוסייני‪ .‬אתר זה‪ ,‬על פי תמ"א‪) 21/‬תכנית מתאר ארצית‬
‫לאתרי מלחמת העצמאות(‪ ,‬הינו אתר בדרגת שימור ג' )חובת שילוט(‪.‬‬
‫תמ"א‪ 22/‬הינה תכנית מתאר ארצית ליער וייעור אשר מגדירה שטחי יערות קיימים ושטחים‬
‫המיועדים לייעור במדינת ישראל‪ .‬התכנית קובעת שמונה סוגי יערות בחלוקה לפי סוגי יער טבעי‬
‫וסוגי יער נטע אדם‪ .‬על פי התכנית‪ ,‬באזור קריית גת קיימים שלושה סוגי יערות‪ :‬יער נטע אדם‬
‫קיים )יער פלוגות‪ ,‬יער קריית גת‪ ,‬יער שחריה(‪ ,‬נטיעות בגדות נחלים )קריית גת(‪ ,‬ויער נטע אדם‬
‫מוצע )יער שחריה(‪ .‬היער הגדול ביותר מצוי מצפון מערב לעיר‪ ,‬ברובו מחוץ לגבול המוניציפאלי‬
‫הנוכחי‪.‬‬
‫איור מס' ‪ :5‬יערות‪,‬גנים לאומיים ושמורות טבע על פי תמ"א‪ 22/‬ותמ"א‪8/‬‬
‫‪1.1.5‬‬
‫תמ"א‪ – 34/‬תכנית מתאר ארצית לביוב‬
‫על פי תמ"א‪ ,34/‬שעניינה משק המים והביוב בישראל‪ ,‬קיים מאגר מי קולחין במערב העיר‪,‬‬
‫וכן עובר בשכונת כרמי גת ובמערב העיר ציר אופציונאלי לתכנון מובל קולחין בין אזורי‪ .‬רוחב ציר‬
‫זה מוגדר כ‪ 50-‬מ' לכל צד‪ ,‬וכל עוד לא אושרה לו תכנית מפורטת לא תאושר תכנית לבנייה‪ ,‬סלילה‬
‫‪9‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫או מתקני תשתית בתחומו‪ 1.‬על פי תמ"א‪/34‬ב‪ 3/‬שעניינה נחלים וניקוז‪ ,‬עובר בצפון העיר )בסמוך‬
‫לתוואי דרך ‪ (35‬נחל לכיש המוגדר כנחל לתכנון ועורק ניקוז משני‪ .‬על פי תמ"א‪/34‬ב‪ ,4/‬שעניינה‬
‫איגום מים עיליים‪ ,‬החדרה‪ ,‬העשרה והגנה על מי תהום‪ ,‬חלק מרכזי במערב העיר מוגדר אזור‬
‫רגיש להחדרת מי נגר עילי‪ ,‬דהיינו תכנית החלה עליו טעונת אישור מנהל רשות המים‪ .‬על פי‬
‫תכנית זו חלקה המזרחי של העיר מוגדר כאזור רגישות ג' למי תהום‪2,‬ואילו חלקה המערבי מוגדר‬
‫אזור רגישות ב' )הגבלות על הקמת מפעלים או מתקני צורכי דלק(‪ .‬על פי תמ"א‪/34‬ב‪ 5/‬שעניינה‬
‫מערכות הפקה והולכה של מים‪ ,‬עוברים בעיר מס' קווי מים באיכות מי שתייה‪ ,‬ובאיכות שאינם‬
‫מי שתייה‪.‬‬
‫איור מס' ‪ :6‬משק המים והביוב על פי תמ"א‪ 34/‬באזור קריית‪-‬גת‬
‫‪1.1.6‬‬
‫תמ"א‪ – 37/‬תכנית מתאר ארצית לגז טבעי ותמ"א‪ – 16/‬תכנית מתאר ארצית לסילוק‬
‫אשפה‬
‫תמ"א‪ 16/‬הינה תכנית ארצית אשר מטרתה לקבוע אתרים מתאימים מבחינה סביבתית‬
‫וכלכלית לסילוק אשפה במדינה‪ .‬לפי התכנית‪ ,‬קיימת בשטח העיר קריית גת תחנת מעבר‬
‫לפסולת‪ ,‬אולם כיום היא אינה פעילה‪.‬‬
‫תמ"א‪ 37/‬שמה לה שתי מטרות‪ :‬האחת‪ ,‬לקבוע את הגז הטבעי כמקור אנרגיה נוסף למדינת‬
‫ישראל‪ .‬השנייה הינה לייעד שטחים לתשתית הארצית של משק הגז הטבעי תוך ראייה כוללת‬
‫ארוכת טווח של הצרכנים‪ ,‬המקורות והביקושים לשימושים השונים‪ .‬ככלל‪ ,‬תשתיות גז עוברות‬
‫באזור קריית‪-‬גת ממערב ומדרום לעיר‪ :‬על פי שינוי מס' ‪ 6‬לתמ"א ‪/37‬א'‪ ,1/‬מיועדת קרקע‬
‫‪1‬אלא אם שוכנע מוסד התכנון לאחר התייעצות עם הוועדה המקצועית לביוב כי התכנית הנדונה לא תסכל את תכלית מובל הקולחין‪.‬‬
‫‪2‬דהיינו במידה ותכנית המוגשת לאזור זה עשויה לדעת מוסד התכנון לגרום סיכון למי תהום‪ ,‬הפקדתה מותנית בהגשת חו"ד סביבתית מטעם יזם‬
‫התכנית‪ ,‬המשרד להגנ"ס ומנהל רשות המים תוך ‪ 30‬יום‪ .‬לא ניתנה תשובה במועד‪ ,‬יראה זאת מוסד התכנון כחו"ד "ללא הערות"‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫למסדרון תשתיות תת קרקעי ולמתקן הנדסי )תחנת גז( לצורך חיבור אזור התעשייה של קריית‬
‫גת למערכת הולכת הגז הטבעי‪ .‬תמ"א‪/37/‬א'‪ 1/‬מגדירה מגבלות בנייה ופיתוח בשטח בין קווי‬
‫הבניין לגבול רצועת הצינור או תחנת הגז – בתחום זה מותרת בניית מבנה חקלאי או מתקני‬
‫תשתית בלבד‪ .‬שינוי מס' ‪ 1‬לתכנית זו מצמצם את קווי הבניין בהם חלים המגבלות‪.‬‬
‫איור מס' ‪ :7‬תשתיות גז טבעי על פי תמ"א‪ 37/‬ותחנת מעבר לפסולת לפי תמ"א‪ 16/‬באזור‬
‫קריית‪-‬גת‬
‫‪ 1.2‬תכניות תשתית לאומיות‬
‫לאזור קריית גת רלבנטיות שלוש תכניות תשתית לאומיות )תת"לים(‪ :‬התכנית הראשונה‬
‫‪/3/4/9‬א – תכנית זו חלה על מסילת הברזל מנען ועד באשר שבע‪ ,‬והיא קובעת הוראות‬
‫‪3‬‬
‫הינה תת"ל‪/‬‬
‫לצורך שיפור והרחבת תוואי מסילת הברזל הקיימת‪ .‬כמו כן התכנית קובעת את היחס בין‬
‫המסילה לבין מערכת הולכת הגז הטבעי בשלב מתן היתרי הבנייה‪ ,‬קובעת עקרונות בינוי ופיתוח‬
‫עבור המסילה ואמצעים למיתון השפעות שליליות על הסביבה ואיכות החיים‪ .‬התכנית חלה על‬
‫המסילה החוצה את קריית לאורכה‪ .‬תכנית שנייה היא תת"ל‪ – 55/‬תכנית זו‪ ,‬המכילה הוראות של‬
‫תכנית מפורטת‪ ,‬קובעת את הקמתה של תחנת כוח המוסקת בגז טבעי מצפון מערב לעיר‪ .‬תחנה זו‬
‫מיועדת להתחבר למערכות ההולכה הארצית של חשמל וגז טבעי כאשר ה תכנית קובעת בנוסף‬
‫את הוספתה של תחנת מגופים‪ ,‬רצועת תשתית להולכת גז ותחנת הפחתה ומדידה להזנת תחנת‬
‫הכוח )כלל התשתיות הנ"ל נכללות בפוליגון הסגול במפה(‪ .‬התכנית השלישית היא תת"ל‪– 18/‬‬
‫תכנית זו מוסיפה רצועות קווי חשמל במתח עליון כחלק ממערך חשמול הרכבות הארצי‪ .‬התכנית‬
‫חלה על רצועת הרכבת החותכת את קריית גת לאורכה‪ ,‬ומוסיפה תחנת השנאה רכבתית )תה"ר(‬
‫בפאתיו הדרומיים של אזור התעשייה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫איור מס' ‪ :8‬תכניות תשתית לאומיות באזור קריית גת‬
‫‪ 1.3‬תכנית מתאר מחוזית – תמ"מ‪4/14/‬‬
‫תכנית המתאר המחוזית אשר חלה על אזור קריית‪-‬גת הינה תמ"מ‪ 14/4/‬אשר אושרה בינואר‬
‫‪ .2000‬תכנית זו מתווה את עקרונות התכנון המרכזיים כפי שהם נגזרים מתכניות מתאר ארציות‬
‫בתחום המחוז‪ ,‬וקובעת את השימושים וההוראות לכל ייעודי הקרקע הקבועים בה‪.‬‬
‫מטרת התכנית היא מתן אפשרות לבניה ופיתוח במחוז דרום‪ ,‬המאפשרת צמיחה כלכלית לאור‬
‫תחזיות גידול האוכלוסייה‪ .‬זאת על ידי פיתוח כלכלה ותעסוקה‪ ,‬קידום מערכת תשתית דרכים‪,‬‬
‫השוואת תנאים והזדמנויות עם אזורים אחרים בישראל והעלאת רמת ואיכות החיים תוך טיפוח‬
‫אוכלוסיות חלשות ושילובן‪ .‬הפיתוח המוצע מתרכז בעיקר סביב העיר באר שבע‪ ,‬אך כולל גם‬
‫עיבוי המערך ההתיישבותי הקיים מחוץ לבאר שבע‪ ,‬תוך ניצול עקרון יתרון לגודל ופיתוח צמוד‬
‫דופן של ישובים ואזורי תעסוקה קיימים‪.‬‬
‫התכנית רואה בקרית גת עיר הנשענת על שילוב בין תעשייה ומערך שירותים‪ ,‬הצפויה לגדול‬
‫מבחינת אוכלוסייה ותעסוקה‪.‬‬
‫לתכנית זו מס' קביעות תכנוניות בעלות השלכה על תכנית המתאר המקומית‪:‬‬
‫•‬
‫התכנית מגדילה את אזור הבינוי העירוני של העיר מערבה‪ ,‬מעבר לכביש ‪ 40‬ולגבול‬
‫המוניציפאלי הנוכחי ועד לקו המתח‪ .‬תמ"מ‪ 48/14/4/‬מגדילה את אזור הבינוי העירוני צפונה‬
‫מעבר לכביש ‪ ,35‬אל האזור המשווק כיום תחת השם "כרמי גת"‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫•‬
‫התכנית מגדירה את אזור התעשייה של קריית גת כאזור תעשייה מקומי‪ ,‬בו מותרות‬
‫התכליות תעשייה‪ ,‬מלאכה ואחסנה לסוגיהן וכן מסחר ומשרדים‪ ,‬ובלבד שיישמר אופיו של‬
‫האזור כאזור תעשייה‪.‬‬
‫•‬
‫התכנית מייעדת שטח יער סביב קריית‪-‬גת ובעיקר בצפונה‪ ,‬כחיץ בינה לבין כביש ‪ .35‬קיימים‬
‫שני תאי שטח נוספים המיועדים ליער ממערב לאזור התעשייה‪ .‬כמו כן היא מייעדת שטח‬
‫לפארק עירוני מצפון לכביש ‪ .35‬השטח סביב העיר מוגדר קרקע חקלאית‪ ,‬בה מותרים עיבוד‬
‫חקלאי‪ ,‬מתקנים ומוסדות הקשורים ישירות להתיישבות הכפרית‪.‬‬
‫•‬
‫התכנית קובעת כי האזור ממערב לקריית גת הינו אזור כרייה וחציבה באזור בינוי העירוני‬
‫)תא שטח ‪ (6‬ובאזור חקלאי )תא שטח ‪ .(5‬על תא שטח ‪ 6‬יחולו התכליות המותרות לפרק זמן‬
‫שייקבע בתכנית מקומית‪ ,‬ולאחר מכן יחולו על השטח ההוראות הנוגעות לאזור בינוי עירוני‪.‬‬
‫על פי תמ"מ‪ 72/14/4/‬הכרייה בשני האזורים תהיה של חרסית ולאחריה חול‪ ,‬כאשר הכרייה‬
‫בשטח העירוני תתבצע כרונולוגית לפני כריית השטח החקלאי‪ .‬על פי התכנית‪ ,‬אין מניעה‬
‫לקדם במקביל תכנית לפיתוח עירוני על תא שטח זה‪ ,‬אשר תתחשב גם בחשיבות ניצול חומרי‬
‫הגלם‪.‬‬
‫איור מס' ‪ :9‬קריית גת על רקע תשריט ייעודי הקרקע בתמ"מ‪ 14/4/‬ותיקוני התכנית‬
‫על פי תשריט התשתיות של תמ"מ‪) 14/4/‬איור ‪ 12‬להלן(‪ ,‬קיימות בשטח העיר וסביבותיה‬
‫התשתיות הבאות‪ :‬שתי תחנות משנה מוצעות ותחנה אחת מאושרת בשטח העיר גופא‪ ,‬שני מאגרי‬
‫מי השקיה הקיימים מצפון מזרח ודרום מערב לעיר‪ ,‬וקו תזקיקי ביוב העובר לאורך העיר‪ .‬בשטח‬
‫העיר ולאורך גבול התכנית המערבי עוברים שלושה קווי מתח עליונים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫איור מס' ‪ :10‬גבול תכנית קריית גת על רקע תשריט תשתיות תמ"מ‪14/4/‬‬
‫‪ 1.4‬תכניות מתאר מקומיות ומפורטות‪ ,‬תכניות שלדיות ותכניות אב‬
‫תכנית המתאר המקומית של העיר קריית‪-‬גת )מס' ‪ (101/02/9‬אושרה בשנת ‪ ,1975‬ומכונה "תכנית‬
‫מרגולין" על שם האדריכל אשר הכין אותה )איור מס' ‪ .(13‬התכנית כוללת את השטחים בין דרך‬
‫מס' ‪ 35‬בצפון‪ ,‬דרך מס' ‪ 40‬במערב‪ ,‬שולייה הדרומיים של דרך הדרום ואיזור תעשייה במזרח‬
‫ומקיפה כ‪ 8,285 -‬אלף דונם‪.‬‬
‫לאורך השנים התכנית תוקנה פעמים רבות‪ ,‬במסגרתן בין היתר הוכפלו בגודלן שכונת‬
‫ההעפלה ושכונת שער דרום‪ ,‬ואזור התעשייה שילש את גודלו‪ .‬שינויים אלו יפורטו בהרחבה בפרק‬
‫מס' ‪ 2‬המתאר את התפתחות מארג הבנייה‪.‬‬
‫להלן עקרונות העיקריים בתכנית המתאר המאושרת‪:‬‬
‫•‬
‫עיר המתמחה בתעשייה – הקצאה של כ‪ 1,220 -‬דונם לתעשייה וכ‪ 100 -‬דונם נוספים למלאכה‪.‬‬
‫•‬
‫קרית גת מהווה "מרכז אזורי" – פונקציות אזוריות תוכננו בסמוך לצומת פלוגות בעיקר‬
‫בתחום הנופש‪ ,‬התרבות והפנאי‪.‬‬
‫•‬
‫חיזוק המע"ר – תכניות להרחבת המע"ר הקיים צפונה לאורך שדרות לכיש או מערבה למרכז‬
‫הכובד של האזורי המגורים‪.‬‬
‫•‬
‫חלוקה לרובעי מגורים גדולים המספקים מגוון שירותים נגישים לאוכלוסייה‪.‬‬
‫•‬
‫רשת דרכים הירארכית‪.‬‬
‫•‬
‫מערכת ירוקה הקושרת בין כל רובעי המגורים למרכז‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוכנו עבור קריית גת שתי תכניות אב‪ :‬תכנית כלל עירונית אשר הוכנה בשנת ‪ 1997‬על‬
‫ידי אדם מזור ואלי פירסט‪ ,‬ותכנית אב עבור מע"ר קריית גת שהוכנה באפריל ‪ .2014‬תכנית האב‬
‫‪14‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫לקרית גת מגדירה את תפקודה של העיר כ"עיר גדולה בין מטרופוליניים" המהווה "מרכז‬
‫תעסוקה ושירותים למרחב כפרי רחב סביבה"‪ .‬קיבולת האוכלוסייה המוצעת בתכנית‪ ,‬בהתחשב‬
‫במרקם הקיים ובאילוצים השונים‪ ,‬היא של כ‪ 150,000-‬תושבים וכ‪ 60,000-‬מועסקים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מגורים‪ :‬תכנית האב מציעה הקמת שלושה אזורי מגורים חדשים סביב העיר הקיימת;‬
‫בצפון‪ ,‬במערב ובדרום‪ .‬המע"ר יחוזק‪ ,‬ישאר במקומו הנוכחי ויגשר בין אזורי המגורים‬
‫לאזורי הפעילות התעסוקתית‪ .‬עפ"י תכנית האב עם כל מנת פיתוח והרחבת אזורי‬
‫המגורים‪ ,‬יחוזק וישופר מערך השירותים העירוני לתושבים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אזורי התעשייה‪ /‬התעסוקה‪ :‬כל אזורי התעסוקה‪ ,‬פרט למע"ר והמרכזים השכונתיים‪,‬‬
‫מרוכזים בחלקה המזרחי של העיר‪ ,‬בין מסילת הרכבת ובין דרך מס' ‪ .6‬מיקום זה מנצל‬
‫נגישות מעולה בכל אמצעי התחבורה )רכבת‪ ,‬דרכים אזוריות ומחלפים על דרכים‬
‫ארציות( ויתרונות לגודל‪.‬‬
‫התכנית מעתיקה את דרך מס' ‪ 40‬מערבה ואת דרך מס' ‪ 35‬צפונה‪ ,‬וקבעה שלושה מחלפים‬
‫לכניסה לעיר‪ :‬שניים מהם על דרך מס' ‪ 35‬ואחד על דרך מס' ‪.40‬‬
‫איור מס' ‪ :11‬תכנית אב קרית גת שהוכנה על ידי משרד האדריכלים פירסט‪-‬מזור‬
‫תכנית המע"ר כללה פרוגרמה רעיונית לפיתוח מרכז העיר לשנת יעד ‪ ,2035‬אשר מחזקת את‬
‫מגמת פיתוח פונקציות עתירות שטח בסמוך לתחנת הרכבת במיקומה ליד שער דרום‪ ,‬על מנת‬
‫לחזק את המע"ר הקיים‪ .‬ככלל‪ ,‬העיר עברה שינויים רבים מאז תכנית המתאר של מרגולין; איור‬
‫‪15‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫מס' ‪ 14‬להלן מציג את קומפילציית ייעודי הקרקע על פי תכניות מאושרות בתחומי קריית גת נכון‬
‫לשנת ‪.2014‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬מונתה לבקשת העירייה ועדת גבולות‪ ,‬אשר התבקשה לבדוק ולהמליץ על הרחבה‬
‫ניכרת של תחום השיפוט של עיריית קריית גת בגבולה עם המועצות האזוריות לכיש ושפיר‪ .‬לאחר‬
‫בדיקה‪ ,‬המליצה הוועדה על שינויים לא משמעותיים של גבול השיפוט – להעביר לשטח שיפוטה‬
‫של קריית גת את שטח המט"ש מצפון מערב העיר‪ ,‬שטח הכלוא בין מסילת הרכבת לגבול העיר‬
‫וכן תא שטח מדרום מזרח לאזור התעשייה‪ .‬בשנת ‪ 2014‬הוכנה על ידי משרד "יער אדריכלים"‬
‫תכנית שלדית עבור שכונה חדשה ממערב לכביש ‪ .40‬התכנית‪ ,‬ששטחה כ‪ 3,200-‬דונם‪ ,‬נמצאת‬
‫מחוץ לגבול מוניציפאלי הנוכחי וכוללת כ‪ 8,600-‬יח"ד‪ .‬תכנית זו עתידה לעלות בקרוב לדיון‬
‫בוועדה לתכניות מועדפות לדיור )ותמ"ל(‪ ,‬ולפיכך הליך אישורה עשוי להיות מהיר‪ .‬לאור צרכי‬
‫העיר ותכנון השכונה המערבית מבקשת העירייה בימים אלו וועדת גבולות נוספת‪ ,‬אשר תבחן את‬
‫הגדלת שטחה המוניציפאלי של קריית גת לתחום המרקם העירוני על פי תמ"מ‪ .14/4/‬על בסיס‬
‫תמונת מצב תכנונית זו נקבע הקו הכחול של תכנית המתאר קריית גת ‪.2035‬‬
‫איור מס' ‪ :12‬תשריט תכנית המתאר המקומית תמ"מ‪ 101/02/9/‬משנת ‪1975‬‬
‫‪16‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪17‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪ .2‬אוכלוסיית קריית גת‪ -‬תהליכים ודפוסים‬
‫‪ 2.1‬ממצאים עיקריים‬
‫א‪ .‬מיקום ארצי‪ :‬קריית גת ממשיכה לשמור על מעמדה כעיר פריפריאלית למרות השיפורים‬
‫בתחבורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬גידול אוכלוסייה‪ :‬ב‪ 15-‬השנים האחרונות חלו התהליכים הבאים‪:‬‬
‫•‬
‫עצירה בגידול האוכלוסייה‪.‬‬
‫•‬
‫קיטון באוכלוסיית התלמידים בכל סוגי בתי הספר‪ ,‬ובמיוחד בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫•‬
‫תהליך הזדקנות נמשך‪.‬‬
‫•‬
‫ירידה נמשכת בהשתקעות ראשונה של עולים‪.‬‬
‫•‬
‫מאזן שלילי נמשך של הגירה בין יישובים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגירה שלילית בין יישובים‬
‫•‬
‫מאזן הגירה שלילי מאפיין כיום את כל קבוצות הגיל‪.‬‬
‫•‬
‫פירמידת הגילים מסמנת כי לפני כמה עשרות שנים עיקר היציאה מן העיר היה בקרב‬
‫גילאים צעירים‪.‬‬
‫•‬
‫אשקלון ותל אביב‪-‬יפו הן היעדים החשובים המושכים אליהם יוצאים מקריית גת יותר‬
‫מאשר נכנסים אליה‪.‬‬
‫•‬
‫לאחרונה מאזן הגירה חיובי עם אשדוד‪ ,‬ירושלים וקריית מלאכי – ריכוזי אוכלוסייה‬
‫חרדית‪.‬‬
‫ד‪ .‬המערך הגיאוגרפי החברתי‪-‬כלכלי של העיר מתאפיין בהבדלים בין מזרח ומרכז )בנייה‬
‫ותיקה( לבין מערב )בנייה חדשה( בתחומים הבאים‪:‬‬
‫•‬
‫המערב מבוסס יותר מהמזרח והמרכז בכמה פרמטרים‪.‬‬
‫•‬
‫המערב הגדיל אוכלוסייתו‪ ,‬כנראה בעיקר על ידי הגירה פנים‪ -‬עירונית אליו ממזרח העיר‪,‬‬
‫ואילו המזרח שקט על השמרים‪.‬‬
‫•‬
‫במערב שיעור גבוה יותר של יוצאי אירופה‪-‬אמריקה מאשר במזרח‪ ,‬ובתוכם רבים מאלה‬
‫שעלו בשנות התשעים‪.‬‬
‫•‬
‫במזרח שיעור גבוה יותר של יוצאי אסיה‪-‬אפריקה מאשר במזרח‪ ,‬ובתוכם רבים מאלה‬
‫שעלו בשנות הששים‪.‬‬
‫•‬
‫במערב שיעור גבוה יותר של אוכלוסייה צעירה מאשר במזרח‪.‬‬
‫•‬
‫במערב יותר שנות לימוד ויותר השכלה אקדמית מאשר במזרח ובחלק מהמרכז‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪ 2.2‬מיקומה של קריית גת‬
‫קריית גת נוסדה בשנת ‪ 1954‬בשוליים הדרומיים הרחוקים של מרכז הארץ‪ .‬בדומה לערי‬
‫עולים אחרות שקמו באותן שנים בדרום הארץ‪ ,‬גם קריית גת אוכלסה בשלבה הראשון על ידי‬
‫עולים חדשים שמקורם בתפוצות שונות‪ .‬קריית נועדה להיות מרכז עירוני אזורי לחבל לכיש שקם‬
‫והלך באותן שנים ממזרח לאזור אשקלון‪.‬מיקומה הגיאוגרפי השולי של קריית גת וכן אכלוסה‬
‫הראשוני על ידי עולים חדשים "חלשים" מבחינה כלכלית וחברתית הם הגורמים העיקריים‬
‫שתרמו במידה ניכרת למיצובה הנמוך יחסית במשך עשרות השנים לקיומה‪ .‬בכך היא חולקת גורל‬
‫עם שורה של ערים שקמו בשנות החמישים בשולי הארץ כחלק מבניית הספר הישראלי אך עד‬
‫מהרה מצאו את עצמן כחלק מהפריפריה הישראלית שהוקמה יש מאין באותם שני עשורים‬
‫למדינת ישראל‪.‬‬
‫‪2.2.1‬‬
‫תמורות בתנאי המיקום של קריית גת בעת האחרונה‬
‫בשני העשורים האחרונים חל שיפור במיצובה של קריית גת על מפת הארץ )איור מס' ‪ .(1‬העיר‬
‫זוכה כיום למידה גוברת של נגישות בשל סלילת כביש ‪ ,6‬העובר במרחק קצר ממזרח לה‪ .‬מוסיפה‬
‫לנגישות גם מסילת הברזל מתל אביב לבאר שבע‪ .‬כיום קל ומהיר יותר לנוע בין קריית גת ליעדים‬
‫בליבה של מרכז הארץ מאשר בעבר‪ .‬הנגישות המשופרת מאפשרת לגור בקריית גת ולעבוד או‬
‫לעסוק באחת מהערים שבליבה של מרכז הארץ‪ .‬שיקול נגישות זה יש בו כדי לעודד בעתיד משקי‬
‫בית לעבור לגור בקריית גת‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ריחוקה היחסי של קריית גת מעניק לה אופי פחות אינטנסיבי מבחינת שימושי‬
‫הקרקע למגורים ומאפשר למשתקעים בה להשיג סביבה איכותית של מגורים‪ .‬גורם זה הוא בעל‬
‫חשיבות גוברת מבחינת המשיכה הפוטנציאלית של קריית גת בעת האחרונה וזאת בשל התרחבות‬
‫גוברת והולכת של מרכז הארץ דרומה לאחר שנים של התרחבות צפונה לעבר חדרה וזיכרון יעקב‪.‬‬
‫משקי בית ממעמדות הביניים אשר העדיפו בעבר לעבור אל ערי השוליים הקרובות והרחוקות‬
‫שמצפון לתל אביב‪-‬יפו‪ ,‬החלו לכלול ביעדיהם הפוטנציאלים גם את ערי הדרום במידה גוברת‬
‫והולכת‪ .‬תמורה זו מתגברת והולכת בערי דרום מרכז הארץ ככל שמחירי הדיור מזנקים למעלה‬
‫בליבתו‪ .‬עליית מחירי הדיור משפיעה במיוחד על אוכלוסייה פחות מבוססת אשר בצר לה מוכנה‬
‫להרחיק עד לקריית גת ‪ -‬העיר ש"התקרבה" אל המרכז מבחינת תנאי הנגישות התחבורתית‪,‬אך‬
‫במפה של מחירי הדיור נמצאת במורד העקומה הגיאוגרפית לאורך המרחק ממחוז תל אביב‪ .‬בין‬
‫האוכלוסייה הפחות מבוססת המוכנה להרחיק עד קריית גת ואף מעבר לכך – עד העיר ערד –‬
‫נמצאים עתה חלקים של האוכלוסייה החרדית‪.‬‬
‫קריית גת ממוקמת בלב של מרחבים כפריים המיושבים במושבים‪ ,‬קיבוצים ויישובים‬
‫קהילתיים‪ .‬יישובים כפריים אלה‪ ,‬החולקים עם קריית גת את המיקום הגיאוגרפי הכללי בארץ‪,‬‬
‫שונים ממנה בצפיפות המגורים‪ ,‬באיכות הסביבתית ובצמידות המגורים אל הקרקע )קרי‪ :‬הגינה‬
‫והחצר( ובשכנות לאוכלוסייה מבוססת ברובה ללא ערוב עם אוכלוסייה "אחרת" מבחינה מעמדית‬
‫או תרבותית‪ .‬קרבה זו של היישובים הכפריים היא יתרון וחסרון מבחינתה של קריית גת‪ .‬הקרבה‬
‫מעודדת שימוש במסחר ובשירותים של קריית גת על ידי האוכלוסייה הכפרית ומפרנסת על ידי כך‬
‫חלק לא מבוטל של העסקים בעיר זו‪ .‬אולם מבחינת מגורים‪ ,‬קרבה זו מעודדת תושבים מבוססים‬
‫של קריית גת לעבור להתגורר בווילות או בקוטג'ים שניתן להקים בהרחבות שצצו בעשורים‬
‫‪19‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫האחרונים ביישובים הכפריים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬היישובים הכפריים שליד קריית גת מושכים אליהם‬
‫תושבים מבוססים ממרכז הארץ המבקשים לבוא ולגור‪ ,‬מסיבה זו או אחרת‪ ,‬באזור בו נמצאת‬
‫קריית גת‪ .‬דוגמה בולטת לכך היא ההשתקעות של סגל מקצועי ברמה גבוהה‪ ,‬כגון מהנדסים‪,‬‬
‫המועסק במפעל "אינטל" בקריית גת‪ .‬סגל זה נדרש לגור במרחק לא גדול מהמפעל ורבים בו בחרו‬
‫לבנות את ביתם ביישובים הסמוכים לעיר‪.‬‬
‫איור מס' ‪ :1‬מיקומה של קריית גת בדרום מרכז הארץ על רקע מטרופולין תל אביב‬
‫‪2.2.2‬‬
‫מידת הפריפריאליות של קריית גת‬
‫בכדי לעמוד ביתר פירוט על מיקומה של קריית גת במערכת היישובית של ישראל‪ ,‬ראוי לבחון‬
‫מיקום זה על ידי שימוש במדד הפריפריאליות בו משתמשת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫מדד זה משמש כקריטריון למדיניות תמיכת המדינה ברשויות המקומיות על פי מצבן הגיאוגרפי‪.‬‬
‫על פי מדד זה יישוב פריפריאלי מוגדר כיישוב מרוחק "המאופיין בנגישות נמוכה לאפשרויות‬
‫)שווקים‪ ,‬מקומות תעסוקה( פעילויות )עבודה‪ ,‬השכלה‪ ,‬קניות‪ ,‬פנאי( ונכסים הקיימים בכל‬
‫היישובים‪ ,‬כולל היישוב עצמו"‪.‬‬
‫המדד נבנה כממוצע של שני מרכיבים וכך שיישוב פריפריאלי יותר מקבל ערך נמוך יותר‬
‫במדד‪ .‬מרכיב אחד הוא נגישות פוטנציאלית )‪ (Potential Accessibility‬המבוסס על מודל‬
‫הגרביטציה המיושם בעולם למדידת הפריפריאליות‪ .‬הוא מבטא את קרבת הרשות המקומית לכל‬
‫אחת מ‪ 252 -‬הרשויות המקומיות בארץ ומשוקלל בגודל האוכלוסייה שלהן בשנת ‪) 2004‬גודל‬
‫האוכלוסייה מהווה קירוב למגוון רחב של פרמטרים כלכליים כמו אפשרויות תעסוקה‪ ,‬נגישות‬
‫‪20‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫לשווקים ולשירותים ועוד(‪ .‬מרכיב שני הוא הקרבה לגבול מחוזת לאביב‪ ,‬המחושבת על פי המרחק‬
‫בין הרשות המקומית לגבול מחוז תל אביב‪ ,‬בעל הריכוז הגבוה ביותר של פעילות כלכלית ועסקית‬
‫במדינה‪ .‬חישוב המרחקים בין כל היחידות הגיאוגרפיות בכל אחד ממרכיבי המדד נעשה לפי הדרך‬
‫הקצרה ביותר ברשת צירי התנועה בכבישים המעודכנת לשנת ‪.2006‬‬
‫לוח מס' ‪ 1‬מציג את דירוג מדד הפריפריאליות שחושב על ידי הלמ"ס לפי סדר יורד של ערך‬
‫המדד ואת הדירוג היורד של מדד זה‪ .‬רשויות מקומיות בעלות מדד גבוה יותר משלבות קרבה רבה‬
‫יותר למחוז תל אביב ופוטנציאל נגישות ארצית גבוה יותר‪ .‬בין חולון לבת ים‪ ,‬הנמצאות במחוז‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬לבין קריית גת נמצאות רשויות מקומיות רבות‪ ,‬המועמדות להתחרות עמה ביתר שאת‬
‫על משקי בית התרים אחר מיקום מגורים במרחב דרום הארץ‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הן מציגות לתושביה של‬
‫קריית גת חלופות עדיפות מבחינת קרבה למחוז תל אביב ומבחינת נגישות פוטנציאלית ארצית‪.‬‬
‫עדיין‪ ,‬למרות השיפורים בתחבורה בעת האחרונה‪ ,‬על קריית גת להתאמץ להציג בפני תושביה היא‬
‫ובפני תושבים חדשים יתרונות נוספים‪ ,‬על מיקום ברמה הארצית כדי לשמור על תושבים שגרים‬
‫בה ותושבים חדשים שעשויים להצטרף בה‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ :1‬דירוג רשויות מקומיות נבחרות מדרום לתל אביב‪-‬יפו‬
‫לפי מדד הפריפריאליות ‪ 2004‬ומרכיביו‬
‫רשות‬
‫מדד‬
‫רשות‬
‫דירוג‬
‫מקומית‬
‫מדד‬
‫דירוג‬
‫מקומית‬
‫חולון‬
‫‪2.086‬‬
‫‪247‬‬
‫גדרה‬
‫‪0.630‬‬
‫‪196‬‬
‫בת ים‬
‫‪1.878‬‬
‫‪243‬‬
‫ק' מלאכי‬
‫‪0.348‬‬
‫‪174‬‬
‫ראשון לציון‬
‫‪1.813‬‬
‫‪240‬‬
‫אשקלון‬
‫‪0.269‬‬
‫‪167‬‬
‫אור יהודה‬
‫‪1.618‬‬
‫‪237‬‬
‫קריית גת‬
‫‪0.072‬‬
‫‪155‬‬
‫נס ציונה‬
‫‪1.473‬‬
‫‪233‬‬
‫באר שבע‬
‫‪-0.123‬‬
‫‪125‬‬
‫באר יעקב‬
‫‪1.282‬‬
‫‪226‬‬
‫שדרות‬
‫‪-0.184‬‬
‫‪119‬‬
‫רחובות‬
‫‪1.256‬‬
‫‪225‬‬
‫נתיבות‬
‫‪-0.318‬‬
‫‪99‬‬
‫רמלה‬
‫‪1.253‬‬
‫‪224‬‬
‫להבים‬
‫‪-0.431‬‬
‫‪90‬‬
‫לוד‬
‫‪1.141‬‬
‫‪220‬‬
‫אופקים‬
‫‪-0.513‬‬
‫‪74‬‬
‫קריית עקרון‬
‫‪0.946‬‬
‫‪215‬‬
‫ערד‬
‫‪-0.989‬‬
‫‪30‬‬
‫יבנה‬
‫‪0.881‬‬
‫‪211‬‬
‫דימונה‬
‫‪-1.025‬‬
‫‪27‬‬
‫אשדוד‬
‫‪0.811‬‬
‫‪208‬‬
‫ירוחם‬
‫‪-1.058‬‬
‫‪24‬‬
‫מזכרת בתיה‬
‫‪0.750‬‬
‫‪204‬‬
‫מצפה רמון‬
‫‪-1.610‬‬
‫‪8‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬הרשויות המקומיות בישראל ‪ ,2010‬פרסום ‪ ,1498‬יולי ‪ :2012‬לוח דרוג הרשויות המקומיות‬
‫לפי מדד פריפריאליות ומרכיביו ‪.2004‬‬
‫‪21‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪2.2.3‬‬
‫מערך המגורים בקריית גת‬
‫ניתוח המערך הגיאוגרפי של המגורים בקריית גת נערך על בסיס נתונים של הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה )הלמ"ס(‪ .‬לצורך פרסום נתוני מפקדים חילקה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫את העיר קריית גת לשלושה תת רבעים‪ :‬תת רובע ‪ 1‬במזרח העיר‪ ,‬תת רובע ‪ 2‬במרכזה ותת רובע ‪3‬‬
‫במערבה‪ .‬סדר מספרי זה של תת הרבעים משקף במידה מסוימת את תולדות הבנייה של תחום‬
‫המגורים של העיר‪ .‬כל אחד משלושת תת הרבעים חולק לאזורים סטטיסטיים‪ ,‬כאשר איור מס' ‪2‬‬
‫מציג את מפת האזורים הסטטיסטיים האלה הנכונה למפקד ‪ 2008‬ואילך‪ .‬באיור מופיעים מספרי‬
‫האזורים וכן שמות השכונות כפי שהן קרויות בעיריית קריית גת‪.‬אלה הבקיאים במפת השכונות‬
‫דווקא‪ ,‬יוכלו להיעזר במפה זו הקושרת את שתי מערכות הדיווח המרחבי – זו של הלמ"ס וזו של‬
‫עיריית קריית גת‪.‬‬
‫איור מס' ‪ 2‬כולל גם את אזור סטטיסטי ‪ ,26‬אשר במפקד ‪ 2008‬הוגדר כשטח פתוח מחוץ לשטח‬
‫הבנוי למגורים של קריית גת )ולכן אינו מופיע באיורים השונים לאורך דו"ח זה(‪ .‬אולם‪ ,‬בדיווח על‬
‫הגירה בין יישובים והגירה בתוך העיר לשנים ‪ 2010‬ו‪ 2013-‬כבר מצויה התחלה של בנייה בקצה‬
‫הדרומי של אזור ‪ ,26‬בקטעים הצמודים אל האזורים הסטטיסטיים שהיו בנויים במפקד ‪.2008‬‬
‫בקטעים צמודי דופן אלה נבנות והולכות שתי שכונות‪ :‬רובע הבנים ורמת דוד )החרדית(‪ .‬הלוחות‬
‫והאיורים על נתוני ההגירה בין יישובים וההגירה בתוך העיר כוללים את אזור ‪.26‬‬
‫איור מס' ‪ :2‬אזורים סטטיסטיים על רקע שכונות‪ ,‬קריית גת ‪2008‬‬
‫מקור‪ :‬פרק מארג המגורים בדו"ח זה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫מערך המגורים של קריית גת משקף את תולדות הבנייה והאכלוס של מדינת ישראל‪ :‬לאחר‬
‫יסודה באמצע שנות החמישים ניבנו בקריית גת מספר שכונות )"שיכונים"‪ ,‬כפי שכינו אותם‬
‫באותם ימים של בנייה ציבורית על ידי משרד השיכון(‪ ,‬אשר בהן הייתה נוכחות ניכרת ליוצאי‬
‫צפון אפריקה‪ .‬קטעים רבים בשכונות הראשונות נבנו במתכונת של בתי דו‪-‬משפחתיים קטנים‬
‫העומדים על מגרשים גדולים יחסית‪ .‬הכוונה הייתה כי מגרשים אלה ישמשו את תושביהם‬
‫כמשקי‪-‬עזר חקלאיים‪ .‬זו הייתה תופעה מקובלת באותן שנים בהרבה מהשיכונים הציבוריים‬
‫בערים וותיקות ובערים חדשות‪ ,‬אשר נבנו במתכונת חצי‪-‬כפרית‪.‬השכונות הראשונות האלה‬
‫נמצאות בצפון‪-‬מזרח השטח הבנוי הנוכחי של קריית גת‪.‬‬
‫בסוף שנות החמישים ובמהלך שנות הששים נזנחה בבת אחת המתכונת של בתים דו‪-‬‬
‫משפחתיים ומשרד השיכון החל להקים את השיכונים הציבוריים במתכונת של בניינים גדולים בני‬
‫‪ 3-4‬קומות הקרויים "בלוקים" ובהם מספר חדרי מדרגות‪ .‬ההבדל בבינוי בין השכונות של הבנייה‬
‫צמודת קרקע לשכונות "הבלוקים" היה הבסיס להבדלים חברתיים‪-‬כלכליים‪ .‬הקסם העולה של‬
‫בנייה צמודת קרקע בקרב האוכלוסייה המתבססת )מעמד הביניים( ברחבי ישראל נגע גם בקריית‬
‫גת ובערי עולים )"ערי פיתוח"( חדשות וכך השכונות הראשונות בצפון מזרח היו לריכוזים של‬
‫אוכלוסייה יותר מבוססת מזו המתגוררת ב"בלוקים" שקמו לאחר מכן‪ .‬הבתים הדו‪-‬משפחתיים‪,‬‬
‫שהיו זעירים בתחילה‪ ,‬צמחו והתרחבו והיו ל"ווילות" או ל"קוטג'ים"‪ ,‬כנראה גם בהשראת‬
‫המתכונת החדשה של "בנה ביתך" שנועדה להשאיר את אלה שהיו ל"חזקים" בערי העולים‬
‫בפריפריה ולא לצאת ולהקים להם בתים בנוסח החדש של "וילה או קוט'ג"‪ .‬קריית גת קמו‬
‫שכונות במתכונת "בנה ביתך" בשוליים המתרחבים של העיר במערב‪ ,‬בדרום‪-‬מערב ובצפון‪-‬מערב‪.‬‬
‫בשכונות אלה השתקעו תושבים שעזבו את השכונות הוותיקות ובעיקר הדור הצעיר‪ ,‬המתבסס‬
‫והולך‪ ,‬שגדל בשכונות אלה או הגיע לקריית גת מחוץ לעיר‪ ,‬חלקם מהמושבים בחבל לכיש‪ .‬גם‬
‫מבין העולים שהגיעו מחבר המדינות בראשית שנות התשעים והחלו להתבסס מבחינה כלכלית היו‬
‫מי שהשתקעו בשכונות החדשות בעוטפות את העיר‪ ,‬בעיקר ממערב‪ .‬במקביל לשכונות "בני ביתך"‬
‫הוקמו במערבה של קריית גת בנייני קומות ובהם דירות מרווחות ומשופרות בהשוואה לדירות‬
‫ה"בלוקים" של שנות הששים‪ ,‬וגם אלה היו יעד להשתקעות של אוכלוסייה מתבססת‪.‬‬
‫‪ 2.3‬גידול האוכלוסייה ומספר משקי הבית‬
‫‪ 2.3.1‬גידול האוכלוסיה בקרית גת מאז מפקד ‪1961‬‬
‫ממצאים עיקריים‪:‬‬
‫•‬
‫גידול נמשך עד גל העלייה בראשית שנות התשעים‪.‬‬
‫•‬
‫לאחר מכן‪ ,‬עצירה מוחלטת בגידול האוכלוסייה‪.‬‬
‫•‬
‫בתוך העיר מתרחש גידול אוכלוסייה במערב העיר אך לא במזרחה‪.‬‬
‫•‬
‫בשנים האחרונות מסתמנת עלייה בשיעור הגידול של האוכלוסייה‪ ,‬בעיקר בשל השתקעות‬
‫גוברת של אוכלוסייה בעיר‪.‬‬
‫עם סיומה של ההתערבות המאסיבית של מוסדות המדינה בקביעת מקום השתקעותה הראשונה‬
‫של אוכלוסיית העולים החדשים של ראשית שנות החמישים בישראל‪ ,‬החל תהליך של הגירה בין‬
‫יישובים לפי בחירתם של העולים‪ .‬יישובים מסוימים במרכז הארץ משכו רבים מן המצטרפים לגל‬
‫‪23‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫ההגירה בין יישובים‪ ,‬בעוד אחרים‪ ,‬בשוליים הרחוקים של מרכז הארץ‪ ,‬חוו גידול בשיעור‬
‫היוצאים‪ .‬קריית גת‪ ,‬עיירת עולים קטנה בשוליים הרחוקים של מרכז הארץ‪ ,‬הייתה בין "הפחות‬
‫מרוויחות" בתהליך הגירה זה‪ .‬בראשית שנות הששים התחדש גל העלייה בעיקר מצפון‬
‫אפריקה‪,‬ושוב הופנו עולים אל ערי השוליים וביניהן קריית גת‪ .‬גל העלייה הגדול ממדינות ברה"מ‬
‫לשעבר בשנות התשעים הביא גם הוא תושבים חדשים אל ערי דרום הארץ וקריית גג נטלה חלק‬
‫ניכר בקליטת גל זה‪ .‬עם זאת‪,‬במשך ולאחר כל "גל אכלוס" על ידי עולים חדשים‪ ,‬התקיים תהליך‬
‫היציאה של תושבים מערי הדרום‪ ,‬כולל קריית גת‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ 2‬להלן מציג את תמונת הגידול של אוכלוסיית קריית גת בין מפקד ‪ ,1961‬בו מנתה העיר‬
‫‪ 10.1‬אלף תושבים‪ ,‬למפקד ‪ 2008‬בו הגיע מספר תושביה לכדי ‪ 47.9‬אלף תושבים‪.‬‬
‫לוח מס' ‪:2‬אוכלוסייה לפי שנת מפקד‪,‬‬
‫קריית גת‪ ,2008-1961 ,‬אלפים‬
‫אוכלוסייה‬
‫שנת מפקד‬
‫אלפים‬
‫‪1961‬‬
‫‪10.1‬‬
‫‪1972‬‬
‫‪19.1‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪25.5‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪43.8‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪47.9‬‬
‫מקורות‪ :‬למ"ס‪ ,‬השוואת מפקדים ‪;1995 ,1972 ,1961‬למ"ס‪ ,‬מפקד ‪.2008‬‬
‫לוח מס' ‪ 3‬עוסק בשיעורי הגידול של אוכלוסיית קריית גת בין חמשת מפקדי האוכלוסייה‪ .‬אחרי‬
‫‪ (89.1%‬שחל באוכלוסיית קריית גת בשנות הששים )שניזון מגל העלייה של אותו‬
‫הגידול הנמרץ )‪%‬‬
‫‪ (33.3%‬שיעור גידול האוכלוסייה בשנות השבעים‪ .‬בעקבות גל העלייה של ראשית‬
‫עשור(‪ ,‬התמתן )‪%‬‬
‫שנות התשעים מבריה"מ לשעבר חזר ועלה )‪ (75.9%‬שיעור הגידול‪ ,‬אך עם שוך גל עלייה זה ירד‬
‫מאז שיעור גידול האוכלוסייה בקריית גת‪ .‬במחצית השנייה של שנות התשעים ובמהלך שנות‬
‫האלפיים התמתן מאד שיעור הגידול של אוכלוסיית קריית גת‪ ,‬כפי שמשתקף בלוח מס' ‪:3‬‬
‫‪24‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫לוח מס' ‪:3‬שיעור גידול האוכלוסייה לפי תקופה בין מפקדים‪,‬‬
‫קרית גת‪2008-1961 ,‬‬
‫תקופה‬
‫מפקדים‬
‫שיעור גידול‬
‫האוכלוסייה‬
‫בין‬
‫)באחוזים(‬
‫‪1972-1961‬‬
‫‪89.1‬‬
‫‪1983-1972‬‬
‫‪33.3‬‬
‫‪1995-1983‬‬
‫‪75.9‬‬
‫‪2008-1995‬‬
‫‪9.6‬‬
‫מקורות‪ :‬למ"ס‪ ,‬השוואת מפקדים ‪;1995 ,1972 ,1961‬‬
‫למ"ס‪ ,‬מפקד‪.2008‬‬
‫‪2.3.2‬‬
‫אוכלוסיית קריית גת בשנות האלפיים‬
‫מאז ראשית שנות האלפיים‪ ,‬גידול האוכלוסייה בקריית גת כמעט ונעצר )לוח מס' ‪ 4‬ואיור‬
‫מס' ‪ .(3‬בשנת ‪ 2002‬מנתה אוכלוסיית העיר ‪ 43.8‬אלף תושבים‪ ,‬וכעבור ארבע שנים‪ ,‬בשנת ‪,2006‬‬
‫האוכלוסייה גדלה מעט והגיע ל‪ 47.8-‬אלף תושבים‪ .‬על נתון זה התייצבה אוכלוסיית העיר עד‬
‫‪ ,2011‬כאשר שיעורי גידול האוכלוסייה היו קרובים לאפס‪ .‬בשנת ‪ 2011‬מסתמנת אפשרות של‬
‫שינוי מגמה‪ :‬אוכלוסיית העיר גדלה מאותו רף של ‪ 47.8‬אלף לכדי ‪ 48.3‬אלף ובשנת ‪ 2013‬ל‪49.4-‬‬
‫אלף‪ .‬שינוי זה מתבטא בתמורה בשיעור השנתי של האוכלוסייה‪ 1.0 :‬אחוז בשנת ‪ 2012‬ו‪2.3 -‬‬
‫אחוזים בשנת ‪ .2013‬יש מקום לקשור שינוי מגמה זה להשתקעותה הגוברת של אוכלוסייה חרדית‬
‫בקריית גת בשנים אלה‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ :4‬אוכלוסיית קריית גת ‪ ,2013-2003‬אלפים‬
‫שנה‬
‫אוכלוסייה‬
‫אחוז‬
‫השינוי‬
‫השנתי‬
‫‪2003‬‬
‫‪48.3‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪-0.9‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪47.6‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪47.6‬‬
‫‪-0.5‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪48.3‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪49.4‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪47.9‬‬
‫‪0.3‬‬
‫אלפים‬
‫שנה‬
‫מקורות‪ :‬הרשויות המקומיות בישראל ‪ -‬פרסומים שנתיים‬
‫‪25‬‬
‫אוכלוסייה‬
‫אלפים‬
‫אחוז‬
‫השינוי‬
‫השנתי‬
‫‪47.4‬‬
‫‪-0.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫איור מס' ‪ :3‬אוכלוסיית קריית גת ‪2003-2013‬‬
‫מקור‪ :‬מקורות‪ :‬הרשויות המקומיות בישראל ‪ -‬פרסומים שנתיים‬
‫לעצירה המשמעותית מאד בגידול האוכלוסייה בשנות ה‪ 2000-‬יש השלכות רבות על הרכב‬
‫הגילאים של אוכלוסיית קריית גת‪ ,‬על משמעויותיו הכלכליות והחברתיות‪ .‬כתוצאה מעצירת‬
‫גידול האוכלוסייה‪,‬גדל חלקם של הקשישים )בני ‪ (+65‬באוכלוסיית העיר‪,‬ולכך עלולות להיות כמה‬
‫השלכות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫האוכלוסייה הקשישה אינה משתתפת באופן מלא בענפי הכלכלה של העיר והדבר עשוי‬
‫להשפיע עם הזמן על מידת השגשוג של כלכלת העיר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫האוכלוסייה הקשישה צורכת שירותים הדרושים לה והאופייניים לה בעיקר‪ .‬כאשר מדובר‬
‫באוכלוסייה קשישה במצוקה‪ ,‬הדבר מטיל עומס חברתי על קופת השירותים החברתיים של‬
‫העיר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הביקוש למבנים קיימים של שירותים ציבוריים המשרתים אוכלוסייה צעירה יורד‬
‫ומצטמצם‪ ,‬בעיקר בתחום החינוך‪.‬‬
‫יש על כן לצמצם עד כמה שאפשר את "הזדקנות" הרכב הגילים של אוכלוסיית העיר על ידי‬
‫משיכת משקי‪-‬בית צעירים הבאים מישובים אחרים‪ ,‬ובמיוחד לשמור בעיר את משקי הבית‬
‫הצעירים המתגוררים בה ומבקשים לשפר תנאי הדיור שלהם בשל גידול במספר הילדים וכתוצאה‬
‫מעלייה ברמת ההכנסה‪.‬עצירה זו של גידול אוכלוסיית העיר היא אחד האתגרים החשובים‬
‫הניצבים בפני מכיני תכנית המתאר של קריית גת לשנת ‪.2030‬‬
‫‪ 2.3.3‬השתקפות גידול האוכלוסייה במערכת החינוך בקריית גת בשנות האלפיים‬
‫העצירה בגידול האוכלוסייה של קריית בראשית שנות האלפיים באה לידי ביטוי בנתונים על‬
‫מערכת החינוך הממלכתית בעיר זו‪ ,‬כפי שמצביעים על כך הנתונים בלוחות מס' ‪ 6 ,5‬ו‪.7-‬‬
‫‪26‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫לוח מס' ‪ :5‬מספר בתי הספר במערכת החינוך הממלכתי לפי סוג בתי הספר‪,‬‬
‫קריית גת‪ ,‬תש"ס‪-‬תשע"ב‬
‫‪1999/‬‬
‫‪2001/‬‬
‫‪2003/‬‬
‫‪2005/‬‬
‫‪2007/‬‬
‫‪2009/‬‬
‫‪2011/‬‬
‫סוג בתי ספר‬
‫‪2000‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2012‬‬
‫תש"ס‬
‫תשס"ב‬
‫תשס"ד‬
‫תשס"ו‬
‫תשס"ח‬
‫תש"ע‬
‫תשע"ב‬
‫סה"כ‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬
‫‪26‬‬
‫‪26‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫בתי ספר יסודיים‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫חטיבות ביניים‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫בתי ספר תיכוניים‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫מקורות‪ :‬למ"ס‪ ,‬רשויות מקומיות בישראל לכל אחת מהשנים‬
‫מספר בתי הספר אמנם גדל בין תשס"ב ל‪-‬תשע"ב‪ ,‬כנראה כדי להתאים את תפרוסת בתי‬
‫הספר להתרחבות השכונות אל מערב ודרום מערב העיר‪ ,‬אך מספר הכיתות נשאר די יציב בכל‬
‫סוגי בתי הספר‪ ,‬וזאת בהקשר ליציבות האוכלוסייה באותן שנים‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ :6‬מספר כיתות במערכת החינוך הממלכתי‪ ,‬לפי סוג בתי הספר‪,‬‬
‫קריית גת‪ ,‬תש"ס‪-‬תשע"ב‬
‫סוג בתי ספר‬
‫‪1999/‬‬
‫‪2001/‬‬
‫‪2003/‬‬
‫‪2005/‬‬
‫‪2007/‬‬
‫‪2009/‬‬
‫‪2011/‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2012‬‬
‫תש"ע‬
‫תשע"ב‬
‫סה"כ‬
‫‪403‬‬
‫‪411‬‬
‫‪413‬‬
‫‪398‬‬
‫‪390‬‬
‫‪410‬‬
‫‪399‬‬
‫בתי ספר יסודיים‬
‫‪211‬‬
‫‪213‬‬
‫‪218‬‬
‫‪207‬‬
‫‪207‬‬
‫‪221‬‬
‫‪216‬‬
‫חטיבות ביניים‬
‫‪89‬‬
‫‪88‬‬
‫‪87‬‬
‫‪85‬‬
‫‪81‬‬
‫‪84‬‬
‫‪82‬‬
‫בתי ספר תיכוניים‬
‫‪103‬‬
‫‪110‬‬
‫‪108‬‬
‫‪106‬‬
‫‪102‬‬
‫‪105‬‬
‫‪101‬‬
‫תש"ס תשס"ב תשס"ד תשס"ו תשס"ח‬
‫מקורות‪ :‬למ"ס‪ ,‬רשויות מקומיות בישראל לכל אחת מהשנים‬
‫כאשר בוחנים את מספר התלמידים לאורך אותן שנים‪ ,‬ניתן לומר כי חלה ירידה יחסית‬
‫במספר תלמידים הכולל בקריית גת מ‪ 10,615-‬בשנת תש"ס ל‪ 9,325-‬בשנת תשע"ב‪ .‬בין השנים‬
‫תש“ס‪-‬תשע"ב ירדה אוכלוסיית התלמידים במערכת החינוך הממלכתי בקריית גת בשיעור של‬
‫‪ 12.1‬אחוזים‪ .‬כלומר‪ ,‬בעוד מספרי כלל האוכלוסייה יציבים‪ ,‬מספרי האוכלוסייה הצעירה‬
‫מתמעטים והבדל זה מעיד על גילם הגבוה יחסית של הנוטים להישאר בעיר וגילם הנמוך יחסית‬
‫של אלה הנוטים לעבור למקום מגורים אחר‪ .‬על כך עוד ידובר בהמשך סקירת האוכלוסייה‪.‬‬
‫בלוח מס' ‪ 7‬ניתן לראות ירידה במספר התלמידים המתקיימת בכל סוגי בתי הספר – יסודיים‪,‬‬
‫חטיבות הביניים ותיכוניים‪ .‬שיעור הירידה המשמעותי לכאורה במספר התלמידים בחטיבות‬
‫‪27‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫הביניים הוא מפתיע‪ ,‬אולם יש כנראה לייחס אותו למעבר לבתי ספר מקיפים הכוללים גם כיתות‬
‫ז'‪-‬ט'‪ ,‬המהוות בדרך כלל את חטיבות הביניים‪ .‬חיבור מספרי תלמידי חטיבות הביניים ומס'‬
‫תלמידי בתי ספר תיכוניים בקריית גת מביא לחישוב של שיעור ירידה של ‪ 14.5%‬שהוא גדול‬
‫במידה ניכרת משיעור הירידה במספר תלמידי בתי הספר היסודיים באותן שנים‪ .‬הבדל זה מעיד‬
‫כנראה על גילם של משקי הבית היוצאים את קריית גת באותן שנים‪ :‬משקי בית עם ילדים בגיל‬
‫חטיבת בינים ותיכון שעברו כברת דרך בחייהם‪ ,‬התבססו ומצאו כלים לעבור לערים אחרות‪ ,‬אולי‬
‫כדי להעניק לידיהם המתבגרים תנאים חינוכיים ותנאים עירוניים משופרים יותר בעיניהם‪ ,‬מאלה‬
‫המצויים בקריית גת‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ :7‬תלמידים במערכת החינוך הממלכתית‪ ,‬לפי סוג בתי הספר‪,‬‬
‫קריית גת‪ ,‬תש“ס‪ -‬תשע"ב‬
‫שיעור‬
‫שינוי‬
‫תש"ס‪-‬‬
‫תשע"ב‬
‫‪1999/‬‬
‫‪2001/‬‬
‫‪2003/‬‬
‫‪2005/‬‬
‫‪2007/‬‬
‫‪2009/‬‬
‫‪2011/‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2012‬‬
‫תשס"ב‬
‫תשס"ד‬
‫תשס"ו‬
‫תשס"ח‬
‫תש"ע‬
‫תשע"ב‬
‫סה"כ‬
‫‪10,615‬‬
‫‪10,649‬‬
‫‪10,446‬‬
‫‪10,068‬‬
‫‪9,824‬‬
‫‪9,726‬‬
‫‪9,325‬‬
‫‪-12.1%‬‬
‫בתי ספר יסודיים‬
‫‪5,481‬‬
‫‪5,418‬‬
‫‪5,298‬‬
‫‪5,043‬‬
‫‪5,019‬‬
‫‪4,917‬‬
‫‪4,934‬‬
‫‪-10.0%‬‬
‫חטיבות הביניים‬
‫‪2,700‬‬
‫‪2,576‬‬
‫‪2,524‬‬
‫‪2,480‬‬
‫‪2,289‬‬
‫‪2,193‬‬
‫‪2,025‬‬
‫‪-25.0%‬‬
‫בתי ספר תיכוניים‬
‫‪2,434‬‬
‫‪2,655‬‬
‫‪2,624‬‬
‫‪2,545‬‬
‫‪2,516‬‬
‫‪2,616‬‬
‫‪2,366‬‬
‫‪-2.8%‬‬
‫חט' ביניים ותיכוניים‬
‫‪5,134‬‬
‫‪4,391‬‬
‫‪-14.5%‬‬
‫סוג בית הספר‬
‫תש"ס‬
‫מקורות‪ :‬למ"ס‪ ,‬רשויות מקומיות בישראל לכל אחת מהשנים‬
‫עם זאת‪ ,‬בעוד מערכת החינוך הממלכתי בקריית גת נמצאה במשך תריסר שנים בתהליך איטי‬
‫של התמעטות כיתות ותלמידים‪ ,‬מוסדות החינוך החרדי בעיר עברו תהליך הפוך של התרחבות‪:‬‬
‫בין השנים תש"ע לשנת תשע"ד גדל מספר התלמידים בגנים החרדיים ב‪ 15.6-‬אחוזים ומספר‬
‫התלמידים בבתי ספר היסודיים החרדיים )"חדרים" ותלמודי תורה( ב‪ 13.3 -‬אחוזים‪ .‬אלה הם‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬אומדן מקורב של שיעור הגידול של האוכלוסייה החרדית בקריית גת באותן שנים‪ ,‬בהן‬
‫משקי בית חרדיים הגבירו את השתקעותם בעיר זו‪ .‬שיעור הגידול הרב של תלמידים במוסדות‬
‫תיכוניים חרדיים )ישיבות קטנות וגדולות( משקף את תפקודם של מוסדות אלה כמשרתים‬
‫אוכלוסייה מקומית ואוכלוסייה ביישובים אחרים כאחד‪ ,‬כנהוג בדרג זה של מוסדות בקרב‬
‫האוכלוסייה החרדית‪ .‬שיעור הגידול הרב של מספר מוסדות החינוך החרדי באותן שנים בקריית‬
‫גת משקף את הפיצול הרב הקיים בחינוך החרדי באופן כללי בשל ההזדקקות של כל קבוצת‬
‫תרבות חרדית למוסדות ייחודיים משלה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫לוח מס' ‪ : 8‬תלמידים בחינוך החרדי לפי סוג המוסד החינוכי‪,‬‬
‫קריית גת‪2014-2010 ,‬‬
‫רמת המוסד החינוכי‬
‫שנה‬
‫גנים‬
‫יסודי‬
‫תיכון‬
‫מספר‬
‫מוסדות‬
‫תש"ע ‪2010‬‬
‫‪1,231‬‬
‫‪1,150‬‬
‫‪385‬‬
‫‪51‬‬
‫תשע"א ‪2011‬‬
‫‪1,303‬‬
‫‪1,209‬‬
‫‪362‬‬
‫‪53‬‬
‫תשע"ב ‪2012‬‬
‫‪1,161‬‬
‫‪1,018‬‬
‫‪304‬‬
‫‪62‬‬
‫תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪1,180‬‬
‫‪1,094‬‬
‫‪502‬‬
‫‪55‬‬
‫תשע"ד ‪2014‬‬
‫‪1,420‬‬
‫‪1,303‬‬
‫‪605‬‬
‫‪79‬‬
‫שיעור גידול תש"ע‪-‬תשע"ד‬
‫‪15.6%‬‬
‫‪13.3%‬‬
‫‪57.1%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪54.9%‬‬
‫מקור‪ :‬האגף לחינוך חרדי‪ ,‬עיריית קריית גת )‪(27.11.14‬‬
‫‪ .2.3.4‬גידול אוכלוסייה בקריית גת בהשוואה לערים אחרות‬
‫קריית גת והערים הסמוכות אליה גדלו באוכלוסייתם במידה ניכרת מאז ‪ ,1961‬בעקבות ריבוי‬
‫טבעי נמשך והשתקעות עולים נמרצת בשני גלי העלייה הגדולים )בשנות הששים ובשנות‬
‫התשעים(‪ .‬עם זאת‪ ,‬גידול זה נעצר עם שוך גל העלייה השני מבריה"מ והמשך מאזן ההגירה‬
‫השלילי שהתקיים בערים אלו בשל המשיכה של ערים במרכז הארץ‪ ,‬מגמה המאפיינת את יישובי‬
‫הפריפריה במשך שנים רבות‪ .‬נתונים על גודל האוכלוסייה בקריית גת וסביבותיה מוצגים בלוח‬
‫מס' ‪ ,9‬ואילו שיעור הגידול התקופתיים מוצגים בלוח מס' ‪.10‬‬
‫לוח מס' ‪ :9‬אוכלוסייה‪ ,‬קריית גת וערים סמוכות‪ ,2012-1961 ,‬אלפים‬
‫ש נ ה‬
‫ע י ר‬
‫‪1961‬‬
‫‪1972‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2012‬‬
‫אלפים‬
‫קריית גת‬
‫‪10.1‬‬
‫‪19.1‬‬
‫‪25.5‬‬
‫‪43.8‬‬
‫‪47.9‬‬
‫אשקלון‬
‫‪24.3‬‬
‫‪43.0‬‬
‫‪52.9‬‬
‫‪80.9‬‬
‫‪120.0 110.4‬‬
‫‪48.3‬‬
‫נתיבות‬
‫‪2.9‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪14.8‬‬
‫‪26.3‬‬
‫‪28.7‬‬
‫שדרות‬
‫‪3.5‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪16.6‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‪21.6‬‬
‫קריית מלאכי ‪4.6‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪18.8‬‬
‫‪19.8‬‬
‫‪21.2‬‬
‫מקור‪ :‬לוח ‪ -1‬אוכלוסייה ומשקי בית ביישובים המונים ‪ 2,000‬תושבים ויותר – השוואה בין‬
‫מפקדים ‪ ;1995-1961‬למ"ס‪ ,‬קובץ ישובים ‪.2012 ,2008‬‬
‫‪29‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫לוח מס' ‪ :10‬שיעור גידול האוכלוסייה‪ ,‬לפי תקופה בין מפקדים‪,‬‬
‫קריית גת וערים סמוכות‪ ,2008-1961 ,‬אחוזים‬
‫ת ק ו פ ה‬
‫עיר‬
‫ב י ן‬
‫מ פ ק ד י ם‬
‫‪1961‬‬‫‪1972‬‬
‫‪1972‬‬‫‪1983‬‬
‫‪1983‬‬‫‪1995‬‬
‫‪1995‬‬‫‪1995‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2008‬‬‫‪2012‬‬
‫קריית גת‬
‫‪89.1‬‬
‫‪33.3‬‬
‫‪71.9‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪0.1‬‬
‫אשקלון‬
‫‪76.9‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪53.0‬‬
‫‪36.5‬‬
‫‪8.7‬‬
‫נתיבות‬
‫‪102.1‬‬
‫‪38.7‬‬
‫‪83.0‬‬
‫‪77.0‬‬
‫‪9.1‬‬
‫שדרות‬
‫‪115.8‬‬
‫‪18.0‬‬
‫‪84.2‬‬
‫‪16.9‬‬
‫‪11.3‬‬
‫קריית מלאכי‬
‫‪91.5‬‬
‫‪36.7‬‬
‫‪54.3‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪7.0‬‬
‫מקור‪ :‬השוואה בין מפקדים ‪:1995 ,1983 ,1972 ,1961‬לוח מס' ‪.1‬‬
‫ניתן להבחין בקרב הערים הסמוכות לקריית גת בשונות בשיעור הגידול של האוכלוסייה‬
‫בשנים האחרונות מאז ‪ :2008‬קריית גת ניצבת באופן בולט בשיעור גידול נמוך ביותר – ‪0.1‬‬
‫אחוזים בלבד – בעוד שיעור הגידול אצל שכנותיה נע בין ‪ 7‬ל‪ 11-‬אחוזים‪ .‬גם בתקופה הבין‪-‬‬
‫מפקדית האחרונה )‪ (2008-1995‬פיגרה קריית גת במידה רבה אחר רוב שכנותיה‪ .‬תקופה זו‬
‫מאפיינת את השנים שלאחר שול גל העלייה מבריה"מ לשעבר‪ ,‬אשר הביאו לשיעורי גידול‬
‫אוכלוסייה גבוהים ביותר בערים רבות בישראל ובמיוחד בערי הפריפריה הקרובה‪ .‬בשנים ‪2008-‬‬
‫‪ 1995‬גדלה אוכלוסיית קריית גת רק ב‪ 9.6-‬אחוזים לעומת ‪ 36.5‬אחוזים באשקלון‪ 77.0 ,‬אחוזים‬
‫בנתיבות ו‪ 16.9-‬אחוזים בשדרות‪ .‬רק בקריית מלאכי היה שיעור גידול של ‪ 5.3‬אחוזים‪ .‬השיעורים‬
‫הנמוכים של גידול אוכלוסייה בשנים האחרונות בקריית גת מהווים‪ ,‬כאמור את אחד האתגרים‬
‫התכנוניים העובדים בפני המכינים את תכנית המתאר של העיר לשנת ‪.2030‬‬
‫‪2.3.5‬‬
‫גידול אוכלוסייה בתוך קריית גת‬
‫נתונים זמינים לגבי גידול אוכלוסייה דיפרנציאלי מבחינה גיאוגרפית בקריית גת מצויים רק‬
‫ברמה של תת רובע‪ ,‬וזאת בשל שינויים שנערכו בגבולותיהם של חלק מהאזורים הסטטיסטיים בין‬
‫מפקד ‪ 1995‬למפקד ‪ .2008‬נתונים אלה המוצגים בלוח מס' ‪ 11‬מצביעים על התרכזותו של גידול‬
‫האוכלוסייה בעיקר בתת רובע ‪ 3‬במערב העיר‪ ,‬במקום שהתחולל גל בנייה נרחב והוקמו שכונות‬
‫חדשות‪ .‬בהמשך יוצגו הבדלים חברתיים‪-‬כלכליים בין אזוריו הסטטיסטיים של תת רובע ‪ 3‬לבין‬
‫האזורים הסטטיסטיים של שני תת הרבעים האחרים בקריית גת‪ ,‬הנובעים בעיקר מהבדל זה‬
‫במועד הבנייה של המגורים ובאיכותם‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫לוח מס' ‪ :11‬אוכלוסייה לפי תת רובע‪,‬‬
‫קריית גת ‪ ,2008 ,1995‬אלפים‬
‫שינוי‬
‫באלפים‬
‫‪1995‬‬‫‪2008‬‬
‫אחוז‬
‫שינוי‬
‫‪1995‬‬‫‪2008‬‬
‫תת רובע‬
‫ואזור‬
‫סטטיסטי‬
‫אוכלוסייה אוכלוסייה‬
‫‪2008‬‬
‫‪1995‬‬
‫כל העיר‬
‫‪43.8‬‬
‫‪47.5‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪10.8‬‬
‫תת רובע ‪1‬‬
‫‪11.9‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪-0.1‬‬
‫‪-0.8‬‬
‫תת רובע ‪2‬‬
‫‪17.1‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪-5.8‬‬
‫תת רובע ‪3‬‬
‫‪14.7‬‬
‫‪19.8‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪34.7‬‬
‫מקור‪ :‬קובץ מסוכם של יישובים ‪ -2008‬מפקד ‪ ,2008‬גיליון ‪3‬ב‪.‬‬
‫‪2.3.6‬‬
‫גידול במשקי הבית‬
‫במקביל לגידול האוכלוסייה בקריית גת‪ ,‬גדל בה גם מספר משקי הבית‪ :‬במפקד ‪ 1972‬מנו‬
‫משקי הבית בקריית גת ‪ 4.4‬אלף לעומת ‪ 14.5‬אלף במפקד ‪) 2008‬לוח מס' ‪ .(12‬אולם‪ ,‬במקביל חלה‬
‫ירידה במספר הממוצע של נפשות למשק בית‪ .‬במפקד ‪ 1972‬היה מספר ממוצע זה ‪ 4.4‬נפשות‬
‫למשק בית והוא ירד ל‪ 3.2-‬נפשות בשנת ‪) 2008‬לוח מס' ‪ .(12‬ירידה זו בממוצע הנפשות למשק בית‬
‫באה בעקבות שלושה תהליכים עיקריים‪:‬‬
‫א‪ .‬שנוי תרבותי כללי המתבטא בירידה במספר הילדים למשק בית‪.‬‬
‫ב‪ .‬הזדקנות התושבים המקומיים הוותיקים אשר בעקבותיו חלה יציאה של הילדים‬
‫המתבגרים ממשק הבית‪.‬‬
‫ג‪ .‬השתקעות של עולי בריה"מ לשעבר אשר הגיעו עם משקי בית קטנים מלכתחילה‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ :12‬מספר משקי בית וממוצע נפשות למשק בית‪,‬‬
‫קריית גת‪2008-1972 ,‬‬
‫שנת‬
‫מפקד‬
‫מספר‬
‫משקי בית‬
‫אלפים‬
‫ממוצע נפשות‬
‫למשק בית‬
‫‪1961‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪1972‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪13.0‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪3.2‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬השוואה בין מפקדים ‪1995 ,1983 ,1972 ,1961‬‬
‫למ"ס‪ ,‬מפקד האוכלוסין והדיור לשנים ‪2008 ,1995‬‬
‫‪31‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫לוח מס' ‪ 13‬מציג נתונים על מספר הנפשות למשק בית בקריית גת ובישראל‪ ,‬במפקד‬
‫האוכלוסין והדיור ‪ .2008‬נתונים אלה מצביעים על כך כי בקריית גת משקי הבית לפי גודלם‬
‫מתפלגים בדומה לאלה שבכל הארץ‪ .‬ההבדל העיקרי הוא בחלקם הקטן יותר של משקי הבית בני‬
‫נפש אחת בקריית גת בהשוואה לנתון הארצי‪ .‬הדבר נובע מתופעה המוגברת של אלמנים ואלמנות‬
‫ושל צעירים יחידים בערים הגדולות הוותיקות שבמרכז הארץ‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ :13‬משקי בית לפי מספר הנפשות במשק בית‬
‫קריית גת‪ ,2008 ,‬אחוזים‬
‫מספר נפשות קריית‬
‫גת‬
‫למשק בית‬
‫ישראל‬
‫סה"כ‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪17.2‬‬
‫‪21.0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪24.9‬‬
‫‪24.4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪15.6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪17.8‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪13.0‬‬
‫‪12.1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪ 7‬ומעלה‬
‫‪4.8‬‬
‫‪5.0‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬מפקד האוכלוסין והדיור ‪.2008‬‬
‫נראה כי מצב זה בקבוצת הגודל של נפש אחת למשק בית ימשיך להתקיים בקריית גת‪,‬‬
‫במיוחד אל מול הצפי של כניסת משקי בית צעירים עם מספר ילדים גדל והולך בשל גל הבנייה‬
‫בשנים הקרובות בכרמי גת ובמקומות אחרים ברחבי העיר‪ .‬יחד עם זאת‪ 17.2 ,‬אחוזים של משקי‬
‫בית בני נפש אחת אינו חלק מבוטל של משקי הבית ויש מקום לדאוג להם לדיור זמין גם בעתיד‬
‫הקרוב‪ .‬נראה שציפוף הבנייה במרכזה של קריית גת עשוי לספק היצע דיור המתאים למשפחות‬
‫בנות נפש אחת‪.‬‬
‫‪ 2.3.7‬תפרוסת האוכלוסייה ומשקי הבית במרחב העיר בשנת ‪2008‬‬
‫לוח מס' ‪ 14‬מציג את התפרוסת של האוכלוסייה בקריית גת בשנת ‪ 2008‬לפי האזורים‬
‫הסטטיסטיים‪ .‬יש בתפרוסת זו מידה של אחידות ואין למצוא בה אזורים בהם מתרכזת‬
‫אוכלוסייה רבה מאד בהשוואה לאזורים של אוכלוסייה מעטה יחסית‪ .‬דגם תפרוסת זה מצביע על‬
‫כך שקריית גת עדיין עיר קטנה יחסית ולא אימצה עדיין דפוסים גיאוגרפיים של עיר גדולה‪ ,‬בה‬
‫אוכלוסייה רבה מצטופפת באזורים הפנימיים של העיר‪ .‬המעבר לדפוס עירוני מובהק של תפרוסת‬
‫אוכלוסייה נעשה בדרך כלל על ידי בנייה צפופה וגבוהה באזוריה הפנימיים של עיר‪ .‬בקריית גת‪,‬‬
‫כמו בערים אחרות בישראל‪ ,‬בנייה מעין זו מתקיימת דווקא באזורים חיצוניים ונראה שכך‬
‫יתקיים הדבר בבניה המתוכננת באזור החיצוני כרמי גת הנמצא מצפון לשטח הבנוי הנוכחי של‬
‫העיר‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫לוח מס' ‪ :14‬אוכלוסייה ומשקי בית‪ ,‬לפי תת רובע ואזור סטטיסטי‪,‬‬
‫קריית גת‪2008 ,‬‬
‫אוכלוסייה‬
‫משקי בית‬
‫– סה"כ‬
‫)באלפים(‬
‫משקי‬
‫תת רובע אוכלוסייה‬
‫בית –‬
‫ואזור‬
‫)אלפים(‬
‫סה"כ‬
‫סטטיסטי‬
‫)באלפים(‬
‫תת רובע‬
‫ואזור‬
‫סטטיסטי‬
‫כל העיר‬
‫‪47.5‬‬
‫‪14.5‬‬
‫א"ס ‪24‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪1.2‬‬
‫תת רובע‬
‫‪1‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪3.7‬‬
‫א"ס ‪25‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪0.9‬‬
‫א"ס ‪12‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪1.1‬‬
‫תת רובע‬
‫‪3‬‬
‫‪19.8‬‬
‫‪6.0‬‬
‫א"ס ‪13‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.2‬‬
‫א"ס ‪31‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪0.3‬‬
‫א"ס ‪14‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪1.1‬‬
‫א"ס ‪32‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪0.8‬‬
‫א"ס ‪15‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪1.4‬‬
‫א"ס ‪33‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪0.9‬‬
‫)אלפים(‬
‫תת רובע‬
‫‪2‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪4.9‬‬
‫א"ס ‪34‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪1.2‬‬
‫א"ס ‪21‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪0.8‬‬
‫א"ס ‪35‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪0.9‬‬
‫א"ס ‪22‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪1.0‬‬
‫א"ס ‪36‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪1.1‬‬
‫א"ס ‪23‬‬
‫‪2.4‬‬
‫א"ס ‪37‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪0.8‬‬
‫מקור‪ :‬קובץ מסוכם של יישובים ‪ -2008‬מפקד ‪ ,2008‬גיליון ‪3‬ב‪.‬‬
‫‪2.3.8‬‬
‫גודל משק הבית‬
‫בשל נסיבות ההתפתחות של השטח הבנוי ואכלוסם של שכונות במהלכה של התפתחות זו‬
‫נוצרה במשך הזמן שונות בגודל משקי הבית בין אזוריה השונים של העיר‪ .‬איור מס' ‪ 4‬מציג נתון‬
‫מרכזי אחד והוא המספר הממוצע של נפשות למשק בית‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫איור מס' ‪ :4‬מספר נפשות ממוצע למשק בית‪ ,‬לפי אזורים סטטיסטיים‪ ,‬קריית גת ‪2008‬‬
‫מקור‪ :‬קובץ מסוכם של יישובים ‪ -2008‬מפקד ‪ ,2008‬גליון ‪3‬ב‪.‬‬
‫ערכים גבוהים של ממוצע נפשות למשק בית מצויים באזורים הסטטיסטיים ‪ ,24 ,14‬ו‪,32-‬‬
‫כולם אזורים של בנייה חדשה אליהם נכנסו משפרי דיור עם משפחות גדולות‪.‬במיוחד מצטיין בכך‬
‫אזור סטטיסטי ‪ 32‬בו השתקעה לאחרונה אוכלוסייה חרדית‪ .‬שלושה אזורים אלה מצטיינים גם‬
‫באחוז גבוה של משקי בית בהם ‪ 6‬נפשות ומעלה‪.‬‬
‫אזורים סטטיסטיים בהם ישנם ערכים נמוכים במידה ניכרת מן הממוצע העירוני של מספר‬
‫הנפשות למשק בית הם ‪ 23 ,22 ,15‬ו‪ .35-‬אלה הם מהאזורים הוותיקים של העיר ובהם אחוזים‬
‫גבוהים של משקי בית בני ‪ 2-1‬נפשות‪ .‬יש לשער כי באזורים אלה רב חלקם של קשישים אשר‬
‫ילדיהם יצאו למגורים במקומות אחרים‪.‬‬
‫לוח מס' ‪) 15‬להלן( מציג שורה של נתונים הנוגעים לגודלו של משק הבית באזוריה השונים של‬
‫העיר‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫לוח מס' ‪ :15‬משקי הבית‪ ,‬לפי מספר נפשות במשק הבית‬
‫ולפי תת רובע ואזור סטטיסטי‪,‬קריית גת‪2008 ,‬‬
‫תת רובע משקי‬
‫ואזור בית –‬
‫סטטיסטי סה"כ‬
‫)אלפים(‬
‫ממוצע‬
‫נפשות‬
‫למשק‬
‫בית‬
‫מספר נפשות במשק בית‬
‫אחוזים‬
‫‪2-1‬‬
‫נפשות‬
‫‪55-3‬‬
‫נפשות‬
‫‪+6‬‬
‫נפשות‬
‫כל העיר‬
‫‪14.5‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪42.1‬‬
‫‪46.9‬‬
‫‪11.0‬‬
‫תת רובע ‪1‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪45.3‬‬
‫‪41.0‬‬
‫‪14.7‬‬
‫א"ס ‪12‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪45.9‬‬
‫‪37.4‬‬
‫‪16.8‬‬
‫א"ס ‪13‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪29.6‬‬
‫‪56.7‬‬
‫‪13.7‬‬
‫א"ס ‪14‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪30.2‬‬
‫‪51.5‬‬
‫‪18.0‬‬
‫א"ס ‪15‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪58.2‬‬
‫‪33.9‬‬
‫‪8.0‬‬
‫תת רובע ‪2‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪43.8‬‬
‫‪45.4‬‬
‫‪10.9‬‬
‫א"ס ‪21‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪50.8‬‬
‫‪33.7‬‬
‫‪14.5‬‬
‫א"ס ‪22‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪54.5‬‬
‫‪40.7‬‬
‫‪4.8‬‬
‫א"ס ‪23‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪30.9‬‬
‫‪10.3‬‬
‫א"ס ‪24‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪25.1‬‬
‫‪63.6‬‬
‫‪16.3‬‬
‫א"ס ‪25‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪41.1‬‬
‫‪51.2‬‬
‫‪7.6‬‬
‫תת רובע ‪3‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪38.8‬‬
‫‪51.7‬‬
‫‪7.5‬‬
‫א"ס ‪31‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‪49.6‬‬
‫‪6.2‬‬
‫א"ס ‪32‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪21.7‬‬
‫‪57.3‬‬
‫‪20.9‬‬
‫א"ס ‪33‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪46.5‬‬
‫‪38.9‬‬
‫‪14.5‬‬
‫א"ס ‪34‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪40.6‬‬
‫‪51.3‬‬
‫‪8.1‬‬
‫א"ס ‪35‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪49.5‬‬
‫‪48.4‬‬
‫‪2.1‬‬
‫א"ס ‪36‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪38.2‬‬
‫‪57.5‬‬
‫‪4.2‬‬
‫א"ס ‪37‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪31.0‬‬
‫‪56.7‬‬
‫‪11.2‬‬
‫מקור‪ :‬קובץ מסוכם של יישובים ‪ -2008‬מפקד ‪ ,2008‬גליון ‪3‬ב‪.‬‬
‫ברובם המכריע של האזורים הסטטיסטיים )כמחצית ומעלה(‪ ,‬רוב משקי הבית הם בני ‪5-3‬‬
‫נפשות‪ .‬אולם‪ ,‬בקצוות ישנם הבדלים בולטים‪ :‬אזורים המצטיינים בחלק יחסי גדול של משקי בית‬
‫קטנים בני ‪ 2-1‬נפשות הם האזורים בהם קיימת בנייה ותיקה‪ ,‬בעיקר ברובע ‪ ,2‬ונשארו בה משקי‬
‫בית קשישים או שנכנסו אליהם זוגות צעירים שאינם יכולים לכוש או לשכור דירות באזורי‬
‫‪35‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫הבנייה החדשה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אחוז גבוה יחסית של משקי בית של ‪ 6‬נפשות ומעלה נמצא באופן‬
‫בולט באזור סטטיסטי ‪ 32‬וסביבתו המיידות שם מתקבצים בשנים האחרונות משקי בית חרדים‪.‬‬
‫‪ 2.4‬מרכיבי גידול האוכלוסייה בקריית גת‬
‫ריבוי טבעי‪ ,‬מאזן ההגירה בין יישובים והשתקעות עולים הם שלושת הגורמים העיקריים‬
‫הקובעים את שיעור השינוי של גודל האוכלוסייה בעיר‪ .‬בעוד שיעור הריבוי הטבעי נתון לתמורות‬
‫חברתיות‪-‬תרבותיות ארוכות טווח‪-‬זמן‪ ,‬ההגירה בין יישובים והשתקעות עולים הם תהליכי‬
‫אוכלוסייה העשויים לעבור שינויים ניכרים על פני זמן קצר ובכך לגרום לשינויים ניכרים בשיעור‬
‫הגידול של אוכלוסיית עיר‪ .‬כך גם היו הדברים בקריית גת‪ ,‬כפי שמצביעים הנתונים בלוח מס' ‪,16‬‬
‫העוסק במרכיבי גידול האוכלוסייה בקריית גת בשנים ‪.2012-2002‬‬
‫לוח מס' ‪ : 16‬מרכיבי הגידול של האוכלוסייה‬
‫קריית גת ‪2012-2002‬‬
‫שנה‬
‫אוכלוסייה‬
‫בסוף השנה‬
‫אלפים‬
‫מרכיבי הגידול של‬
‫האוכלוסייה‬
‫מאזן הגירה בין‬
‫יישובים‬
‫השתקעות ראשונה‬
‫של עולים‬
‫ריבוי‬
‫טבעי‬
‫‪2002‬‬
‫‪48.2‬‬
‫‪491‬‬
‫‪-754‬‬
‫‪347‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪48.3‬‬
‫‪532‬‬
‫‪-650‬‬
‫‪256‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪482‬‬
‫‪-995‬‬
‫‪211‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪47.6‬‬
‫‪508‬‬
‫‪-863‬‬
‫‪220‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪451‬‬
‫‪-421‬‬
‫‪237‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪460‬‬
‫‪-555‬‬
‫‪157‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪47.9‬‬
‫‪541‬‬
‫‪-477‬‬
‫‪133‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪47.4‬‬
‫‪599‬‬
‫‪-587‬‬
‫‪51‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪47.6‬‬
‫‪578‬‬
‫‪-550‬‬
‫‪132‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪588‬‬
‫‪-515‬‬
‫‪118‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪48.3‬‬
‫‪697‬‬
‫‪-441‬‬
‫‪56‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪49.4‬‬
‫‪216‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬דו"חות שנתיים על הרשויות המקומיות‪ ,‬למ"ס‪ ,‬עיבוד נתוני הגירה בקריית גת לשנת ‪2013‬‬
‫‪ 2011-2003‬ניכרת יציבות ארוכה במספר האוכלוסייה‪,‬ובשנת ‪ 2012‬חלה קפיצה קלה‬
‫‪2011‬‬
‫בשנים‬
‫מ‪ 47.8‬אלף ל‪ 48.3-‬אלף תושבים‪ .‬מגמה חדשה זו המשיכה גם בשנת ‪ 2013‬אשר בסופה היה מספר‬
‫תושביה של קריית גת ‪ 49.4‬אלף תושבים‪ .‬ניתן לייחס תמורה זו לירידה במאזן השלילי של‬
‫ההגירה הפנימית בשנת ‪ ,2012‬למהפך למאזן הגירה חיובי בין יישובים בשנת ‪ 2013‬ולעלייה‬
‫‪36‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫בשיעור הריבוי הטבעי שנרשמה בין ‪ 2011‬ל‪ .2012-‬שלושת שינויים אלה קשורים‪ ,‬במידה רבה‪,‬‬
‫להשתקעותה הגוברת של אוכלוסייה חרדית בעיר‪.‬‬
‫‪ 2.4.1‬מרכיב הריבוי הטבעי‬
‫נתוני הריבוי הטבעי בראשית שנות האלפיים היו יציבים יחסית סביב ‪ 450‬ל‪ 600-‬לשנה )איור‬
‫מס' ‪ .(5‬בשנת ‪ 2012‬ניכרת קפיצה אל שיעור ריבוי טבעי שנתי של ‪ ,697‬והדבר עשוי להעיד על‬
‫השפעתה של ההשתקעות החרדית שמתרחשת בשנים האחרונות‪.‬‬
‫איור מס' ‪ :5‬ריבוי טבעי בקריית גת‪2002-2012 ,‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬דו"חות שנתיים על הרשויות המקומיות‬
‫גם שיעור הריבוי השנתי לאלף תושבים היה יציב לאורך שנים אלו )לוח ‪ ,(17‬אם כי ניתן‬
‫להבחין בעלייה קלה בשנת ‪ .2012‬עלייה זו מסמנת אף היא את השתקעותה של אוכלוסייה‬
‫חרדית אשר לה שיעורי פריון גבוהים‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ :17‬שיעור ריבוי טבעי לאלף תושבים‪ ,‬קריית גת ‪2012-2002‬‬
‫שנה‬
‫שיעור ריבוי‬
‫טבעי לאלף‬
‫שנה‬
‫שיעור ריבוי‬
‫טבעי לאלף‬
‫‪2002‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪11.0‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪10.6‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪12.3‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪9.6‬‬
‫מקורות‪ :‬למ"ס‪ ,‬פרופילים של רשויות מקומיות ‪.2012-2002‬‬
‫לוח מס' ‪) 18‬להלן( מציג השוואה של שיעורים שנתיים של ריבוי טבעי לאלף תושבים בקרית‬
‫גת ובערים הסמוכות לה‪:‬‬
‫‪37‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫לוח מס' ‪:18‬שיעור ריבוי טבעי ל‪ 1000-‬תושבים‬
‫קריית גת וערים סמוכות לה‪2010 ,‬‬
‫שיעור‬
‫ריבוי טבעי‬
‫ל‪ 1000-‬תושבים‬
‫עיר‬
‫אחוז בני ‪+15‬‬
‫שלמדו‬
‫בישיבה‬
‫‪2010‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2012‬‬
‫קריית גת‬
‫‪12.2‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪3.6‬‬
‫אשקלון‬
‫‪10.2‬‬
‫‪10.6‬‬
‫‪1.5‬‬
‫נתיבות‬
‫‪28.1‬‬
‫‪29.1‬‬
‫‪17.4‬‬
‫שדרות‬
‫‪15.5‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪1.9‬‬
‫קריית מלאכי‬
‫‪17.4‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪6.9‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬פרסום ‪1498‬‬
‫הלוח מלמד על שיעור ריבוי טבעי גבוה במיוחד )אף מזה של קריית גת( הבולט בערים‬
‫נתיבות וקריית מלאכי‪,‬שתי ערים בעלות נוכחות ניכרת של אוכלוסייה חרדית המצטיינת בשיעור‬
‫גבוה של ריבוי טבעי‪ .‬הדבר מלמד על הצפוי לשיעורי הריבוי הטבעי בקריית גת בעשורים הבאים‬
‫אם אכן יהיה גידול משמעותי בחלקה של האוכלוסייה החרדית בעיר זו‪.‬‬
‫‪2.4.2‬‬
‫מרכיב ההשתקעות הראשונית של עולים‬
‫מרכיב נוסף התורם לגידול אוכלוסייה בקריית גת הוא השתקעות ראשונית של עולים‪ .‬מרכיב זה‬
‫נמצא בירידה מאז ‪ 2002‬ואינו מהוה גורם חשוב בגידול האוכלוסייה בעיר כפי שהיה לאחרונה‬
‫בראשית שנות התשעים‪ ,‬בעת גל העלייה הגדול מבריה"מ לשעבר )איור מס' ‪.(6‬‬
‫איור מס' ‪ :6‬השתקעות ראשונה של עולים‪ ,‬קריית גת ‪2002-2012‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬דו"חות שנתיים על הרשויות המקומיות‬
‫‪38‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪2.4.3‬‬
‫מרכיב ההגירה בין יישובים‬
‫המרכיב השלילי הבולט עד ‪ 2012‬הוא מאזן ההגירה בין יישובים‪ .‬בשנים ‪ 2002‬עד ‪ 2012‬אין‬
‫אף שנה בה לא היה בקריית גת מאזן שלילי ניכר שלהגירה בין יישובים‪ .‬מאזן שלילי זה‪ ,‬הגורע‬
‫כמה מאות תושבים בשנה מאוכלוסיית העיר‪ ,‬הוא שאחראי במידה רבה על העמידה במקום של‬
‫אוכלוסיית קריית גת מאז ראשית שנות האלפיים ועל יש לבחון את משמעויותיו בתהליך הכנת‬
‫תכנית המתאר‪ .‬אין נתונים על ההרכב החברתי‪-‬כלכלי של היוצאים מקריית גת לעומת הנכנסים‬
‫אליה‪ ,‬אולם מתוך היכרות עם תהליכי הגירה בין יישובים ניתן לשער כי הרכב היוצאים מבוסס‬
‫יותר מבחינה כלכלית מאשר הנשארים‪ .‬לפיכך‪ ,‬במצב נמשך של מאזן שלילי הרכבה החברתי‪-‬‬
‫כלכלי של קריית גת יוצא נפסד‪ .‬מאידך‪ ,‬המעבר למאזן הגירה חיובי בין יישובים בשנת ‪2013‬‬
‫מסמן את השתקעותה הגוברת והולכת של האוכלוסייה החרדית בעיר‪ ,‬ועל פי ידיעות כלליות‬
‫הקיימות באשר למצבה החברתי‪-‬כלכלי של אוכלוסייה זו אין לצפות כי השתקעותה תביא‬
‫לחיזוק חברתי‪-‬כלכלי של אוכלוסיית קריית גת בשנים הקרובות‪.‬‬
‫‪ 2.5‬הגירה בין קריית גת ליישובים אחרים‬
‫‪2.5.1‬‬
‫תמורות בהגירה בין יישובים‬
‫מאז שנת ‪ 1996‬ועד שנת ‪ 2012‬היה מאזן ההגירה בין יישובים בקריית גת שלילי )לוח מס' ‪19‬‬
‫ואיור מס' ‪,(7‬ובכך מצטרפת קריית גת לערים רבות בפריפריה הרחוקה של ישראל‪ .‬המשיכה של‬
‫ערי מרכז הארץ מהווה אתגר גדול למי שמבקש להחזיר את קריית גת למסלול של גידול‬
‫אוכלוסייה ניכר‪,‬בהעדר גל עלייה גדול‪ .‬עד עתה הסתמנה קריית גת כרחוקה מדי עבור משתקעים‬
‫חדשים ממרכז הארץ‪ ,‬גם לאחר שיפור תנאי התחבורה אליה‪ .‬יש התולים תקווה בסלילתו של‬
‫הקטע הדרומי של כביש ‪ 6‬ובעליית המחירים העצומה שהתחוללה בשנים האחרונות בעיקר בערי‬
‫מרכז הארץ‪ ,‬שתושביהן עשויים להיות מועמדים להגר אל קריית גת ובמיוחד אל הרובע החדש‬
‫כרמי גת ההולך ונבנה מצפון לעיר‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ :19‬הגירה בין קריית גת ויישובים אחרים‪,‬‬
‫‪ ,2012-1983‬מספרים מוחלטים‬
‫שנה‬
‫נכנסים‬
‫יוצאים‬
‫מאזן הגירה‬
‫בין יישובים‬
‫‪1983‬‬
‫‪3,865‬‬
‫‪470‬‬
‫‪3,395‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪2,583‬‬
‫‪2,454‬‬
‫‪129‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1,721‬‬
‫‪2,266‬‬
‫‪-545‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1,198‬‬
‫‪1,999‬‬
‫‪-801‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1.043‬‬
‫‪1,680‬‬
‫‪-637‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1,085‬‬
‫‪1,845‬‬
‫‪-760‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪1,048‬‬
‫‪1,802‬‬
‫‪-754‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪790‬‬
‫‪1,440‬‬
‫‪-650‬‬
‫‪39‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪2004‬‬
‫‪939‬‬
‫‪1,934‬‬
‫‪-995‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪884‬‬
‫‪1,747‬‬
‫‪-863‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪1,144‬‬
‫‪1,565‬‬
‫‪-421‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪1,035‬‬
‫‪1,590‬‬
‫‪-555‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪1,100‬‬
‫‪1,577‬‬
‫‪-477‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪1,157‬‬
‫‪1,744‬‬
‫‪-587‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪1,100‬‬
‫‪1,650‬‬
‫‪-550‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪911‬‬
‫‪1,425‬‬
‫‪-515‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪930‬‬
‫‪1,371‬‬
‫‪-441‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪1,519‬‬
‫‪1,303‬‬
‫‪216‬‬
‫מקור‪ * :‬למ"ס‪ ,‬דו"חות שנתיים על הרשויות המקומיות‪ ,‬למ"ס‪ ,‬פרופילי נתונים של רשויות‬
‫מקומיות * למ"ס‪ ,‬השוואה בין המקדים ‪ 1983‬ו‪:1995-‬לוח ‪ * 2‬למ"ס‪ ,‬עיבוד נתוני הגירה בין‬
‫יישובים לשנת ‪.2013‬‬
‫איור מס' ‪ :7‬מאזן הגירה בין קריית גת‬
‫‪2012-2002‬‬
‫מאזן הגירה בין קריית גת ויישובים‪2002 ,‬‬
‫במספרים מוחלטים‬
‫‪2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-200‬‬
‫‪-400‬‬
‫‪-421‬‬
‫‪-441‬‬
‫‪-550 -515‬‬
‫‪-477‬‬
‫‪-587‬‬
‫‪-600‬‬
‫‪-555‬‬
‫‪-650‬‬
‫‪-754‬‬
‫‪-800‬‬
‫‪-863‬‬
‫‪-995‬‬
‫‪-1000‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬דו"חות שנתיים על הרשויות המקומיות * למ"ס‪ ,‬פרופילי נתונים של רשויות מקומיות‪* .‬‬
‫למ"ס‪ ,‬השוואה בין המקדים ‪ 1983‬ו‪:1995-‬לוח ‪ * 2‬למ"ס‪ ,‬עיבוד נתוני הגירה בין יישובים לשנת ‪2013‬‬
‫‪2.5.2‬‬
‫יישובי המוצא והיעד של ההגירה בין קריית גת ויישובים אחרים‬
‫לוח מס' ‪ 20‬מציג נתונים על התפלגות הנכנסים לקריית גת לפי יישובי המוצא והיעד העיקריים‬
‫בשנת ‪ 2008‬ובשנת ‪ .2013‬מקור הנתונים הוא עיבוד מיוחד של נתוני מרשם התושבים על ידי‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )למ"ס( שהוזמן על ידי צוות תכנית המתאר לקריית גת ‪.2035‬‬
‫‪40‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫בשל נסיבות העיבוד על ידי הלמ"ס לא כל התאים מכילים נתונים על נכנסים או יוצאים‪ .‬מה‬
‫שידוע על חלק מתאים אלה הוא כי מספר הנכנסים או היוצאים בהם הוא קטן‪ ,‬ולכן ניתן היה‬
‫לנסות ולאמוד את מאזן ההגירה ולסמנו בסימן ~‪.‬‬
‫הנתונים המוצגים בלוח מס' ‪ 20‬מלמדנו כי‪:‬‬
‫א‪ .‬הן הכניסה לקריית גת מיישובים כפריים והן היציאה אליהם אינה בעלת משקל משמעותי‬
‫ברוב שנות העשור האחרון‪ ,‬אף כי בערי מרכז הארץ שנים אלה הצטיינו ביציאה מוגברת של‬
‫משקי בית בישראל אל יישובים כפריים כחלק מהמגמה לתור אחר מגורים בעלי צביון כפרי‬
‫או פרברי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבין הערים הסמוכות לקריית גת‪ ,‬אשקלון היא האבן המושכת העיקרית והיחידה‪ .‬נראה כי‬
‫עבור חלק מהיוצאים את קריית גת אשקלון מהוה יעד קרוב של עיר גדולה פי שלושה‬
‫באוכלוסייתה מעירם הם‪ ,‬אשר מציעה את איכות החיים של עיר השוכנת לחוף ים‪ .‬מבחינה‬
‫מספרית‪ ,‬אשקלון היא המתחרה הראשית של קריית גת בתחום ההגירה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ידיעות‬
‫בעיתונות מצביעות על התעניינות רבה של תושבי אשקלון בקריית גת בעת האחרונה – אלה‬
‫הם בעיקר משקי בית צעירים שאינם יכולים לעמוד במחירים הגואים של הדיור בעירם‪,‬אשר‬
‫מגלים עניין לעבור לקריית גת הנמצאת במרחק של רבע שעה נסיעה ממרחב העבודה והחברה‬
‫שלהם באשקלון‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ :20‬הגירה בין יישובים לפי יישוב מוצא ויעד‪ ,‬קריית גת‪2013 ,2008 ,‬‬
‫יעד‪/‬מוצא‬
‫‪2008‬‬
‫נכנסים‬
‫‪2013‬‬
‫מאזן‬
‫יוצאים‬
‫נכנסים‬
‫יוצאים‬
‫מאזן‬
‫סה"כ‬
‫‪1,100‬‬
‫‪1,577‬‬
‫‪-477‬‬
‫‪1,519‬‬
‫‪1,303‬‬
‫‪216‬‬
‫ישובים עירוניים‬
‫‪927‬‬
‫‪1,333‬‬
‫‪-406‬‬
‫‪1,301‬‬
‫‪1,076‬‬
‫‪225‬‬
‫ישובים כפריים‬
‫‪173‬‬
‫‪244‬‬
‫‪-71‬‬
‫‪218‬‬
‫‪227‬‬
‫‪-9‬‬
‫ערים סמוכות‬
‫אשקלון‬
‫‪52‬‬
‫‪183‬‬
‫‪-131‬‬
‫‪90‬‬
‫‪226‬‬
‫‪-136‬‬
‫שדרות‬
‫‪22‬‬
‫**‬
‫‪~10‬‬
‫‪22‬‬
‫‪15‬‬
‫‪7‬‬
‫קריית מלאכי‬
‫‪16‬‬
‫‪19‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪28‬‬
‫‪16‬‬
‫‪12‬‬
‫מטרופולין תל אביב‬
‫תל אביב יפו‬
‫‪43‬‬
‫‪124‬‬
‫‪-81‬‬
‫‪45‬‬
‫‪71‬‬
‫‪-26‬‬
‫בת ים‬
‫‪17‬‬
‫**‬
‫‪~10‬‬
‫‪19‬‬
‫**‬
‫‪~10‬‬
‫חולון‬
‫‪15‬‬
‫**‬
‫‪~5‬‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫רמת גן‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫‪18‬‬
‫‪~-10‬‬
‫פתח תקווה‬
‫‪23‬‬
‫‪48‬‬
‫‪-25‬‬
‫‪23‬‬
‫‪25‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪41‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫ראשון לציון‬
‫‪36‬‬
‫‪62‬‬
‫‪-26‬‬
‫‪30‬‬
‫‪40‬‬
‫‪-10‬‬
‫נתניה‬
‫‪13‬‬
‫‪26‬‬
‫‪-13‬‬
‫**‬
‫‪16‬‬
‫‪~0‬‬
‫רחובות‬
‫‪33‬‬
‫‪41‬‬
‫‪-24‬‬
‫**‬
‫‪55‬‬
‫‪~-40‬‬
‫רמלה‬
‫‪13‬‬
‫**‬
‫‪~5‬‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫גדרה‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫‪13‬‬
‫‪~-5‬‬
‫מודיעין‬
‫**‬
‫‪24‬‬
‫‪~-15‬‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫‪102‬‬
‫**‬
‫‪95‬‬
‫מבשרת ציון‬
‫ריכוזים חרדיים‬
‫ירושלים‬
‫‪94‬‬
‫‪62‬‬
‫‪32‬‬
‫‪136‬‬
‫‪56‬‬
‫‪80‬‬
‫בני ברק‬
‫‪28‬‬
‫‪24‬‬
‫‪4‬‬
‫‪91‬‬
‫**‬
‫‪~80‬‬
‫בית שמש‬
‫‪34‬‬
‫‪39‬‬
‫‪-4‬‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫ביתר עלית‬
‫**‬
‫**‬
‫‪-5‬‬
‫‪33‬‬
‫**‬
‫‪~20‬‬
‫אשדוד‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪90‬‬
‫‪-65‬‬
‫נתיבות‬
‫**‬
‫‪22‬‬
‫‪~10‬‬
‫‪21‬‬
‫**‬
‫‪~15‬‬
‫כפר חב"ד‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫‪23‬‬
‫**‬
‫‪~-17‬‬
‫מושבים סמוכים‬
‫שדה משה‬
‫**‬
‫‪21‬‬
‫‪~15‬‬
‫**‬
‫‪21‬‬
‫‪~15‬‬
‫נחלה‬
‫‪15‬‬
‫**‬
‫‪5‬‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫עוצם‬
‫‪14‬‬
‫**‬
‫‪~5‬‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫נהורה‬
‫‪14‬‬
‫**‬
‫‪~5‬‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫ערים דרומיות‬
‫באר שבע‬
‫‪73‬‬
‫‪81‬‬
‫‪-8‬‬
‫‪59‬‬
‫‪69‬‬
‫‪-10‬‬
‫אופקים‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫‪18‬‬
‫‪~-15‬‬
‫דימונה‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪0‬‬
‫ערד‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫‪25‬‬
‫**‬
‫‪~15‬‬
‫אילת‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫**‬
‫‪39‬‬
‫‪~-30‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודים מיוחדים על ידי הלמ"ס בהזמנת צוות תכנית המתאר קריית גת ‪2030‬‬
‫** מספר קטן למדי של נכנסים או יוצאים~ אומדן גס‬
‫‪42‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫ג‪ .‬בשנת ‪ 2003‬תל אביב‪-‬יפו הובילה מבין ערי המטרופולין במאזן ההגירה השלילי שלה עם‬
‫קריית גת‪ .‬אולם בשנת ‪ 2013‬מעמדה הצטמצם‪ ,‬ייתכן בשל עליית מחירי הדיור בהם לא יכלו‬
‫עוד לעמוד צעירים שנהגו לנהור אליה מערים רבות בארץ‪.‬‬
‫ד‪ .‬ראשון לציון‪,‬רחובות ופתח תקווה – ערים בדרום ובמזרח מטרופולין תל אביב יפו משמשות‬
‫יעד ליוצאים מקריית גת וגם לנכנסים אליה‪ ,‬במצב של מאזן הגירה שלילי עם קריית גת גם‬
‫ב‪ 2003-‬וגם ב‪ .2013-‬ערים בצפון המטרופולין של תל אביב אינם יעד להגירה מקריית גת‬
‫ואליה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מאזן הגירה חיובי לקריית גת מתקיים בינה לבין כמה ערים בעלות ריכוז ניכר של אוכלוסייה‬
‫חרדית‪ :‬בין קריית גת לבין ירושלים‪ ,‬בני ברק ואשדוד התקיים מאזן הגירה חיובי גם ב‪2003-‬‬
‫וגם ב‪ .2013-‬נראה כי הריכוזים החרדיים במרכז הארץ וגם בשוליה הופכים להיות המשאב‬
‫הדמוגרפי החשוב של קריית גת בעשור האחרון‪.‬‬
‫ו‪ .‬באר שבע נמצאת אף היא בשדה ההגירה של קריית גת‪ ,‬הן בקרב היוצאים והן בקרב‬
‫הנכנסים‪ ,‬כאשר מאזן ההגירה השלילי הוא קטן יחסית‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ 21‬מציג את נתוני ההגירה בין ישובים בין קריית גת לערים העיקריות עמן מתנהלת‬
‫הגירה זו‪:‬‬
‫לוח מס' ‪ :21‬הגירה בין יישובים בין קריית גת לערים עיקריות‪2013 ,2008 ,‬‬
‫‪2 0 0 8‬‬
‫נכנסים‬
‫יוצאים‬
‫‪2 0 1 3‬‬
‫מאזן‬
‫נכנסים‬
‫יוצאים מאזן‬
‫ע י ר‬
‫אשקלון‬
‫‪52‬‬
‫‪183‬‬
‫‪-131‬‬
‫‪90‬‬
‫‪226‬‬
‫‪-136‬‬
‫אביב ‪43‬‬
‫‪124‬‬
‫‪-81‬‬
‫‪45‬‬
‫‪71‬‬
‫‪-26‬‬
‫ראשון‬
‫לציון‬
‫‪36‬‬
‫‪62‬‬
‫‪-26‬‬
‫‪30‬‬
‫‪40‬‬
‫‪-10‬‬
‫פתח‬
‫תקווה‬
‫‪23‬‬
‫‪48‬‬
‫‪-25‬‬
‫‪23‬‬
‫‪25‬‬
‫‪-2‬‬
‫באר שבע‬
‫‪73‬‬
‫‪81‬‬
‫‪-8‬‬
‫‪59‬‬
‫‪69‬‬
‫‪-10‬‬
‫קריית‬
‫מלאכי‬
‫‪16‬‬
‫‪19‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪28‬‬
‫‪16‬‬
‫‪12‬‬
‫אשדוד‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪10‬‬
‫‪155‬‬
‫‪90‬‬
‫‪65‬‬
‫ירושלים‬
‫‪94‬‬
‫‪62‬‬
‫‪32‬‬
‫‪136‬‬
‫‪56‬‬
‫‪80‬‬
‫תל‬
‫יפו‬
‫מקור‪ :‬עיבודים מיוחדים על ידי הלמ"ס בהזמנת צוות תכנית המתאר קריית גת ‪203‬‬
‫‪2035‬‬
‫‪ 2.5.3‬הרכב הגילאים של ההגירה בין יישובים‬
‫הרכב הגילאים של יישוב עשוי להיות מושפע במידה ניכרת מהתפלגות הגילאים הנכנסים‬
‫והיוצאים ליישוב זה במסגרת ההגירה בין יישובים‪ .‬ישנם יישובים המושכים אליהם מסיבה זו או‬
‫‪43‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫אחרת אוכלוסייה צעירה בעוד יישובים אחרים דוחים אוכלוסייה צעירה‪ .‬ההשפעה העיקרית על‬
‫הרכב הגילאים של אוכלוסיית יישוב היא דרך הרכב הגילאים של מאזן ההגירה לפי קבוצות גיל‪.‬‬
‫הנתונים על הרכב הגילים של מאזן ההגירה בקריית גת בשנים ‪ 2002‬ו‪ 2012-‬מוצגים בלוח‬
‫מס' ‪.22‬‬
‫לוח מס' ‪ :22‬הגירה בין יישובים לפי קבוצת גיל‪ ,‬קריית גת‪ ,2012 ,2002 ,‬אחוזים‬
‫‪2002‬‬
‫קבוצת גיל‬
‫נכנסים‬
‫יוצאים‬
‫‪2012‬‬
‫מאזן‬
‫נכנסים‬
‫יוצאים‬
‫מאזן‬
‫‪14-0‬‬
‫‪284‬‬
‫‪400‬‬
‫‪-116‬‬
‫‪238‬‬
‫‪352‬‬
‫‪-114‬‬
‫‪29-15‬‬
‫‪485‬‬
‫‪628‬‬
‫‪-143‬‬
‫‪328‬‬
‫‪467‬‬
‫‪-139‬‬
‫‪64-30‬‬
‫‪400‬‬
‫‪650‬‬
‫‪-150‬‬
‫‪306‬‬
‫‪531‬‬
‫‪-225‬‬
‫‪+65‬‬
‫‪48‬‬
‫‪68‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪39‬‬
‫‪75‬‬
‫‪-36‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬דו"ח הרשויות המקומיות בישראל ‪2012 ,2002‬‬
‫הנתונים בלוח מס' ‪ 22‬מצביעים על מאזן הגירה שלילי בכל קבוצות הגיל‪ .‬כלומר תופעת‬
‫המאזן השלילי מתקיימת גם בקרב משקי בית צעירים וגם בקרב משקי בית מבוגרים‪ .‬אולם‬
‫הנתונים המחושבים בלוח מס' ‪ – 23‬שיעור היוצאים ביחס לנכנסים בכל קבוצה – מצביעים על‬
‫‪ ,64-30‬בהשוואה לקבוצות הגיל‬
‫‪64‬‬
‫שיעור גבוה יותר של יוצאים לנכנסים בקרב קבוצת הגיל‬
‫הצעירות יותר‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ :23‬שיעור היוצאים ביחס לנכנסים בהגירה בין יישובים‪ ,‬קריית גת‪2012 ,2002 ,‬‬
‫‪2002‬‬
‫קבוצת גיל‬
‫נכנסים‬
‫יוצאים‬
‫‪2012‬‬
‫יחס‬
‫נכנסים‬
‫יוצאים‬
‫מאזן‬
‫‪14-0‬‬
‫‪284‬‬
‫‪400‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪238‬‬
‫‪352‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪29-15‬‬
‫‪485‬‬
‫‪628‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪328‬‬
‫‪467‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪64-30‬‬
‫‪400‬‬
‫‪650‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪306‬‬
‫‪531‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪+65‬‬
‫‪48‬‬
‫‪68‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪39‬‬
‫‪75‬‬
‫‪1.9‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬דו"ח הרשויות המקומיות בישראל ‪2012 ,2002‬‬
‫ממצא זה עשוי להצביע על הניידות הקלה יותר של קבוצת גיל ‪ 30-64‬בשל היותה בעלת‬
‫אמצעים כלכליים שנצברו לאורך שנים‪ .‬ממצא זה הוא ראשוני בלבד ויש לבחון אותו ביתר פירוט‬
‫ובניתוח מעמיק יותר‪ ,‬אך יש בו כדי להצביע על אתגר למדיניות תכנון המבקשת לשמור על‬
‫הקבוצות "החזקה" של העיר‪ ,‬אותה קבוצה אשר גם קל לה יותר לקום ולצאת ממנה‪ .‬נראה כי‬
‫מה מושך קבוצה זו לצאת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬זו הרמה הבלתי מספקת של חיים עירוניים אינטנסיביים‪,‬‬
‫בהעדר מרכז עירוני התואם עיר ששוב אינה עיירת עולים בשוליים הרחוקים של מרכז הארץ‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪2.5.4‬‬
‫הגירה בין יישובים לפי אזורים סטטיסטיים בתוך קריית גת‬
‫הנכנסים והיוצאים מקריית גת מתפרסים על פני האזורים הסטטיסטיים של העיר באופן‬
‫שונה‪ :‬ישנם אזורים סטטיסטיים המתאפיינים במאזן הגירה חיובי ואחרים במאזן הגירה שלילי‪.‬‬
‫לוח ‪ 24‬מביא את נתוני הנכנסים‪ ,‬היוצאים ומאזן ההגירה בין ישובים בשנים ‪ 2010‬ו‪ .2013-‬בשנת‬
‫‪ 2010‬עדיין נשמר הדפוס המקובל בעשור הראשון של שנות האלפיים של מאזן שלילי של הגירה בן‬
‫יישובים‪ .‬דפוס זה של מאזן שלילי של הגירה בין יישובים התפרס באותה שנה על פני רוב אזורי‬
‫העיר‪ .‬העיר כולה נתונה לתהליך יציאה של תושבים אל מחוץ לקריית גת הגובר על תהליך הכניסה‬
‫אליה‪ .‬אולם התמונה משתנית במידה ניכרת בשנת ‪ .2013‬מאזן ההגירה בין יישובים בעיר כולה‬
‫הוא חיובי אחרי שנים רבות של מאזן שלילי‪ .‬אולם‪ ,‬בין האזורים הסטטיסטיים מתפתח הבדל‬
‫ניכר בין אזורים בהם מאזן ההגירה הוא חיובי לבין אלה בהן מאזן ההגירה הוא שלילי‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2010‬ברובם המכריע של האזורים הסטטיסטיים בקריית גת היה מאזן הגירה שלילי‪ ,‬עובדה‬
‫המציינת את עומק ורוחב התופעה בכל רחבי העיר‪ ,‬כאמור עיר המאבדת אוכלוסייה במשך למעלה‬
‫מעשור שנה‪ .‬בשנת ‪ 2013‬המצב מתהפך – העיר שוב אינה נמצאת במאזן הגירה שלילי וגם רבים‬
‫מאזוריה עברו למצב של מאזן הגירה חיובי‪ .‬משהו החל לקרות בקריית גת‪ ,‬כאשר רבים מאזוריה‬
‫החלו למשוך אליהם תושבים מיישובים אחרים‪ ,‬יותר מלשלוח את תושביה ליישובים אחרים‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ :24‬הגירה בין ישובים לפי אזורים סטטיסטיים‪,‬‬
‫קריית גת‪ ,2013 ,2010 ,‬מספרים מוחלטים‬
‫‪2010‬‬
‫א "ס‬
‫נכנסים‬
‫יוצאים‬
‫‪2013‬‬
‫מאזן‬
‫נכנסים‬
‫מאזן‬
‫יוצאים‬
‫סה"כ‬
‫‪1100‬‬
‫‪1650‬‬
‫‪-550‬‬
‫‪1519‬‬
‫‪1303‬‬
‫‪216‬‬
‫‪11‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪103‬‬
‫‪144‬‬
‫‪-41‬‬
‫‪76‬‬
‫‪105‬‬
‫‪-29‬‬
‫‪13‬‬
‫‪23‬‬
‫‪92‬‬
‫‪-69‬‬
‫‪56‬‬
‫‪24‬‬
‫‪32‬‬
‫‪14‬‬
‫‪70‬‬
‫‪111‬‬
‫‪-41‬‬
‫‪83‬‬
‫‪95‬‬
‫‪-12‬‬
‫‪15‬‬
‫‪69‬‬
‫‪118‬‬
‫‪-49‬‬
‫‪121‬‬
‫‪131‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪21‬‬
‫‪58‬‬
‫‪67‬‬
‫‪-9‬‬
‫‪36‬‬
‫‪61‬‬
‫‪-25‬‬
‫‪22‬‬
‫‪98‬‬
‫‪95‬‬
‫‪3‬‬
‫‪110‬‬
‫‪81‬‬
‫‪29‬‬
‫‪23‬‬
‫‪71‬‬
‫‪88‬‬
‫‪-17‬‬
‫‪92‬‬
‫‪76‬‬
‫‪16‬‬
‫‪24‬‬
‫‪139‬‬
‫‪205‬‬
‫‪-66‬‬
‫‪172‬‬
‫‪160‬‬
‫‪12‬‬
‫‪25‬‬
‫‪69‬‬
‫‪98‬‬
‫‪-29‬‬
‫‪135‬‬
‫‪91‬‬
‫‪44‬‬
‫‪26‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪-12‬‬
‫‪61‬‬
‫‪0‬‬
‫‪61‬‬
‫‪31‬‬
‫‪26‬‬
‫‪85‬‬
‫‪-59‬‬
‫‪17‬‬
‫‪43‬‬
‫‪-26‬‬
‫‪32‬‬
‫‪82‬‬
‫‪136‬‬
‫‪-54‬‬
‫‪222‬‬
‫‪98‬‬
‫‪124‬‬
‫‪45‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪33‬‬
‫‪85‬‬
‫‪102‬‬
‫‪-17‬‬
‫‪164‬‬
‫‪77‬‬
‫‪87‬‬
‫‪34‬‬
‫‪65‬‬
‫‪98‬‬
‫‪-33‬‬
‫‪47‬‬
‫‪72‬‬
‫‪-25‬‬
‫‪35‬‬
‫‪50‬‬
‫‪61‬‬
‫‪-11‬‬
‫‪52‬‬
‫‪54‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪36‬‬
‫‪54‬‬
‫‪84‬‬
‫‪-30‬‬
‫‪42‬‬
‫‪78‬‬
‫‪-36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪53‬‬
‫‪-15‬‬
‫‪31‬‬
‫‪57‬‬
‫‪-26‬‬
‫מקור‪ :‬עיבוד מיוחד של נתוני הלמ"סאשר הוזמן על ידי צוות התכנון‬
‫‪ 2.5.5‬הגירה בתוך קריית גת‬
‫בקריית גת מתקיימת תנועה ערה של מעברי מגורים בין אזוריה‪ :‬בשנת ‪ 2010‬עברו ממקום‬
‫למקום ‪ 2,534‬מתושביה‪ ,‬כחמישה אחוזים מן האוכלוסייה של העיר‪ .‬בשנת ‪ 2013‬עלה מספר זה ל‪-‬‬
‫‪) 2,705‬לוח מס' ‪ .(25‬בשנת ‪ 2010‬האזורים בהם היה מאזן שלילי של הגירה פנים‪-‬עירונית היו‬
‫מפוזרים ברחבי העיר ללא דפוס גיאוגרפי בולט‪ .‬אולם שלוש שנים לאחר מכן‪ ,‬החלה להסתמן‬
‫תמורה‪ .‬מאזן הגירה פנים‪-‬עירונית שלילי התפתח באזורים וותיקים במזרח העיר )אזורים‬
‫סטטיסטיים ‪ (15 ,14 ,13‬ובצפון העיר )אזורים סטטיסטיים ‪ ,(25 ,24‬וכן באזורים חדשים בדרום‪-‬‬
‫מערב העיר )אזורים סטטיסטיים ‪ .(37 ,36 ,35 ,34‬המאזן השלילי באזורים הוותיקים אינו מעלה‬
‫תמיהה כי זה דרכם של אזורים שכאלה בערים רבות בישראל‪ .‬אך לא כך המאזן השלילי באזורים‬
‫החדשים‪ .‬בהמשך הפרק ננסה להסביר מדוע אזוריה החדשים של העיר "מאבדים" תושבים‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ :25‬הגירה בתוך העיר‪ ,‬לפי אזור סטטיסטי‪,‬‬
‫קריית גת‪ ,2013 ,2010 ,‬מספרים מוחלטים‬
‫‪2010‬‬
‫‪2013‬‬
‫אזור‬
‫סטטיסטי‬
‫נכנסים‬
‫יוצאים‬
‫מאזן‬
‫הגירה‬
‫נכנסים‬
‫יוצאים‬
‫סה"כ‬
‫‪534,2‬‬
‫‪2,534‬‬
‫‪0‬‬
‫‪705,2‬‬
‫‪2,705‬‬
‫‪705‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪522‬‬
‫‪220‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪13‬‬
‫‪62‬‬
‫‪39‬‬
‫‪23‬‬
‫‪178‬‬
‫‪229‬‬
‫‪-51‬‬
‫‪14‬‬
‫‪177‬‬
‫‪171‬‬
‫‪6‬‬
‫‪40‬‬
‫‪85‬‬
‫‪-45‬‬
‫‪15‬‬
‫‪184‬‬
‫‪263‬‬
‫‪-79‬‬
‫‪141‬‬
‫‪151‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪21‬‬
‫‪125‬‬
‫‪126‬‬
‫‪1‬‬
‫‪290‬‬
‫‪221‬‬
‫‪69‬‬
‫‪22‬‬
‫‪225‬‬
‫‪178‬‬
‫‪47‬‬
‫‪104‬‬
‫‪86‬‬
‫‪18‬‬
‫‪23‬‬
‫‪196‬‬
‫‪194‬‬
‫‪2‬‬
‫‪189‬‬
‫‪188‬‬
‫‪1‬‬
‫‪24‬‬
‫‪320‬‬
‫‪259‬‬
‫‪61‬‬
‫‪159‬‬
‫‪171‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪158‬‬
‫‪229‬‬
‫‪-71‬‬
‫‪291‬‬
‫‪349‬‬
‫‪-58‬‬
‫‪26‬‬
‫‪17‬‬
‫‪46‬‬
‫‪-29‬‬
‫‪228‬‬
‫‪275‬‬
‫‪47‬‬
‫‪46‬‬
‫מאזן‬
‫הגירה‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪31‬‬
‫‪68‬‬
‫‪46‬‬
‫‪22‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪200‬‬
‫‪32‬‬
‫‪128‬‬
‫‪69‬‬
‫‪59‬‬
‫‪47‬‬
‫‪51‬‬
‫‪4‬‬
‫‪33‬‬
‫‪128‬‬
‫‪180‬‬
‫‪-52‬‬
‫‪279‬‬
‫‪201‬‬
‫‪78‬‬
‫‪34‬‬
‫‪156‬‬
‫‪145‬‬
‫‪11‬‬
‫‪150‬‬
‫‪227‬‬
‫‪-77‬‬
‫‪35‬‬
‫‪75‬‬
‫‪120‬‬
‫‪-45‬‬
‫‪126‬‬
‫‪153‬‬
‫‪-27‬‬
‫‪36‬‬
‫‪203‬‬
‫‪148‬‬
‫‪55‬‬
‫‪82‬‬
‫‪120‬‬
‫‪-38‬‬
‫‪37‬‬
‫‪87‬‬
‫‪101‬‬
‫‪-24‬‬
‫‪112‬‬
‫‪134‬‬
‫‪-22‬‬
‫מקור‪ :‬עיבוד מיוחד של נתוני הלמ"סאשר הוזמן על ידי צוות התכנון‬
‫‪2.5.6‬‬
‫מאזן הגירה כולל – הגירה בתוך העיר והגירה בין יישובים‬
‫חיבור מאזן ההגירה בין יישובים עם מאזן ההגירה בתוך העיר מאפשר למדוד את תוצאתם‬
‫הכוללת של שני תהליכי הגירה אלה על אזור נתון‪ .‬לוח מס' ‪ 26‬ואיורים מס' ‪ 9‬ו‪ 9-‬מציגים את‬
‫מאזן ההגירה הכולל לפי אזורים סטטיסטיים בשנת ‪ 2010‬ובשנת ‪ .2013‬לוח ‪ 26‬ואיורים מס' ‪ 8‬ו‪9-‬‬
‫מצביעים על תמורה מרחבית ניכרת בין שתי שנים אלה‪ .‬ב‪ 2013-‬קיימים שני גושים של אזורים‬
‫סטטיסטיים בעלי מאזן הגירה כולל שלילי‪ :‬גוש האזורים ברובע ‪– (15,14,13,12) 1‬גוש של אזור‬
‫בנייה ותיקה במזרח העיר‪ ,‬וגוש ברובע ‪ – (37 ,36 ,35 ,34) 3‬גוש של אזורי בנייה חדשה בדרום‪-‬‬
‫מערב העיר‪ .‬הגוש הראשון אינו מפתיע‪ ,‬שכן זהו גורלם של אזורים ותיקים בערים רבות שאינם‬
‫עוברים תהליך של התחדשות עירונית על ידי הגירה אליהם של תושבים חדשים‪ .‬הגוש השני‬
‫בדרום מערב מפתיע‪ ,‬שכן מה לשכונות של בנייה חדשה באיכות בנייה גבוהה וברמה חברתית‪-‬‬
‫כלכלית גבוהה יחסית לקריית גת וליציאה גורעת אוכלוסין? התשובה אינה ברורה מאליו וקיימות‬
‫כמה אפשרויות של הסבר‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ :26‬מאזן הגירה כולל‪ ,‬לפי אזור סטטיסטי‪,‬‬
‫קריית גת‪2013 ,2010 ,‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2010‬‬
‫אזור‬
‫סטטיסטי‬
‫מאזן‬
‫הגירה‬
‫פנימית‬
‫מאזן‬
‫הגירה בין‬
‫יישובים‬
‫‪11‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-41‬‬
‫‪-36‬‬
‫‪7‬‬
‫‪13‬‬
‫‪23‬‬
‫‪-69‬‬
‫‪-46‬‬
‫‪-51‬‬
‫‪32‬‬
‫‪14‬‬
‫‪6‬‬
‫‪-41‬‬
‫‪-35‬‬
‫‪-45‬‬
‫‪-12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪-33‬‬
‫‪15‬‬
‫‪-79‬‬
‫‪-49‬‬
‫‪-128‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-9‬‬
‫‪-8‬‬
‫‪69‬‬
‫‪-25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪44‬‬
‫‪22‬‬
‫‪47‬‬
‫‪3‬‬
‫‪50‬‬
‫‪18‬‬
‫‪29‬‬
‫‪47‬‬
‫‪23‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-17‬‬
‫‪-15‬‬
‫‪1‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫מאזן‬
‫הגירה‬
‫כולל‬
‫‪47‬‬
‫מאזן‬
‫הגירה‬
‫מאזן‬
‫הגירה‬
‫כולל‬
‫פנימית‬
‫מאזן‬
‫הגירה בין‬
‫יישובים‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-29‬‬
‫‪29‬‬
‫‪-22‬‬
‫‪-19‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪24‬‬
‫‪61‬‬
‫‪-66‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪12‬‬
‫‪-8‬‬
‫‪25‬‬
‫‪-71‬‬
‫‪-29‬‬
‫‪-100‬‬
‫‪-58‬‬
‫‪44‬‬
‫‪-14‬‬
‫‪26‬‬
‫‪-29‬‬
‫‪-12‬‬
‫‪-41‬‬
‫‪47‬‬
‫‪61‬‬
‫‪108‬‬
‫‪31‬‬
‫‪22‬‬
‫‪-59‬‬
‫‪-37‬‬
‫‪200‬‬
‫‪-26‬‬
‫‪26‬‬
‫‪174‬‬
‫‪32‬‬
‫‪59‬‬
‫‪-54‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪124‬‬
‫‪128‬‬
‫‪33‬‬
‫‪-52‬‬
‫‪-17‬‬
‫‪-69‬‬
‫‪78‬‬
‫‪87‬‬
‫‪165‬‬
‫‪34‬‬
‫‪11‬‬
‫‪-33‬‬
‫‪-22‬‬
‫‪-77‬‬
‫‪-25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪-102‬‬
‫‪35‬‬
‫‪-45‬‬
‫‪-11‬‬
‫‪-56‬‬
‫‪-27‬‬
‫‪-22‬‬
‫‪-29‬‬
‫‪36‬‬
‫‪55‬‬
‫‪-30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪-38‬‬
‫‪-36‬‬
‫‪36‬‬
‫‪-74‬‬
‫‪37‬‬
‫‪-24‬‬
‫‪-15‬‬
‫‪-39‬‬
‫‪-22‬‬
‫‪-26‬‬
‫‪26‬‬
‫‪-48‬‬
‫מקור‪ :‬עיבוד מיוחד של נתוני הלמ"סאשר הוזמן על ידי צוות התכנון‬
‫הסבר אפשרי אחד קשור ברמת האוכלוסייה‪ .‬רמה גבוהה יחסית מאפשרת ניידות ביתר‬
‫קלות לאזורים אחרים בקריית גת בהם מתרחשת בנייה חדשה כמו זו שהתקיימה באזור ‪ ,26‬שטח‬
‫פתוח הנבנה והולך לאחרונה וכן למקומות אחרים בארץ‪.‬‬
‫איור מס' ‪ :8‬מאזן הגירה כולל‪ ,‬לפי אזורים סטטיסטיים‪ ,‬קריית גת ‪2010‬‬
‫מקור‪ :‬עיבוד מיוחד של נתוני הלמ"ס אשר הוזמן על ידי צוות התכנון‬
‫‪48‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫איור מס' ‪ :9‬מאזן הגירה כולל‪ ,‬לפי אזורים סטטיסטיים‪ ,‬קריית גת ‪2013‬‬
‫מקור‪ :‬עיבוד מיוחד של נתוני הלמ"סאשר הוזמן על ידי צוות התכנון‬
‫הסבר אפשרי שני קשור לסמיכותו של גוש אזורים זה לאזורים הסטטיסטיים ‪ 32‬ו‪ 23-‬בהם‬
‫מתקבצת אוכלוסייה חרדית‪ :‬האם יש כאן תחילה של "מנוסה" מפני חדירתה של אוכלוסייה זו‬
‫לאזורים אלה בדרום מערב?‬
‫שני הסברים אלה מעלים על פני השטח שתי מגמות פוטנציאליות של ניידות מגורים של‬
‫אוכלוסייה "חזקה" יחסית הצפויה להתרחש בשל שני תהליכי מגורים הצפויים להתעצם בעיר זו‪:‬‬
‫•‬
‫תהליך של הקמת שכונות חדשות בצפונה של קריית גת במתחם "כרמי גת" וכן באזורים‬
‫אחרים בעיר עשויה‪ ,‬על פי הניסיון בערים אחרות לגרום למעבר אוכלוסייה "חזקה" משכונות‬
‫וותיקות וכניסה אליהן של אוכלוסייה "חלשה" יחסית‪ .‬תהליך צפוי זה מחייב חשיבה‬
‫תכנונית כדי להתאים תשתיות ושירותים בשכונות הוותיקות על מנת למנוע התדרדרות‬
‫שכונות אלה‪.‬‬
‫•‬
‫תהליך של השתקעות גוברת של אוכלוסייה חרדית בחלק משכונותיה של קריית עשויה‬
‫לחולל יציאה של אוכלוסייה לא‪-‬חרדית באותן שכונות וגם בשכונות סמוכות‪ .‬תהליך זה‬
‫מחייב חשיבה תכנונית להתאים את השכונות אליהן נכנסת אוכלוסייה חרדית לצורכיהן‬
‫ולאורח חייהן‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪2.6‬‬
‫הרכב הגילים של האוכלוסייה‬
‫הרכב הגילים של אוכלוסייה הוא בסיס חשוב להבנת מצבי יסוד באוכלוסייתה של עיר‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬ניתן ללמוד ממנו על הצורך בשירותים לפי גיל כגון מוסדות חינוך וספורט לצעירים )‪,(19-0‬‬
‫ומוסדות של שירותים חברתיים לקשישים )‪ .(+65‬הרכב הגילאים מצביע גם על חוסנה הכלכלי של‬
‫אוכלוסיית העיר באמצעות היחס בין הגילאים המפרנסים )‪ (64-20‬לגילאים "תלויים" בהם )‪19-0‬‬
‫ו‪ .(+65‬הוא גם מצביע על כוון ההתפתחות העתידית של יחס תלות ככל שנוקפות השנים והצעירים‬
‫של היום יהיו ברבות השנים למפרנסים ואילו המפרנסים יהיו לקשישים "תלויים" כלשון‬
‫הסטטיסטיקה הדמוגרפית‪.‬‬
‫‪ 2.6.1‬הרכב הגילים של אוכלוסיית קריית גת‬
‫לוח מס' ‪ 27‬ואיור ‪ 10‬מצביעים על ירידה בחלקם היחסי של בני ‪ 19-0‬בקריית גת מאז מפקד‬
‫‪ 1972‬ועד מפקד ‪ .2008‬בשנת ‪ 1972‬מנה חלקם ‪ 51.8‬אחוזים ואילו בשנת ‪ 2012‬ירד חלק זה ל‪32.4-‬‬
‫אחוזים‪ .‬פירוש הדבר צמצום חלקם של ילדים ונערים הצורכים שירותי חינוך‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בין‬
‫אותן השנים עלה חלקם של בני ‪ +65‬מ‪ 4.4 -‬אחוזים בשנת ‪ 1972‬ל‪ 11.7-‬אחוזים בשנת ‪.2012‬‬
‫לוח מס' ‪ :27‬אוכלוסייה לפי וקבוצת גיל ושנה‬
‫קריית גת‪ ,2012-1972 ,‬אחוזים‬
‫שנה‬
‫קבוצת גיל‬
‫‪0-19‬‬
‫‪64-20‬‬
‫‪65+‬‬
‫‪1972‬‬
‫‪51.8‬‬
‫‪43.8‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪42.3‬‬
‫‪50.9‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪38.3‬‬
‫‪51.0‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪33.5‬‬
‫‪54.8‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪32.4‬‬
‫‪55.9‬‬
‫‪11.7‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬השוואת מפקדים ‪;1972,1983,1995‬‬
‫למ"ס‪ ,‬מפקד ‪ ;2008‬למ"ס‪ ,‬הרשויות המקומיות בישראל ‪.2012‬‬
‫‪50‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫איור מס' ‪ :10‬אוכלוסייה לפי קבוצת גיל ושנת מפקד‪ ,‬קריית גת ‪1972-2008‬‬
‫אוכלוסייה לפי קבוצת גיל ושנת מפקד‬
‫קריית גת ‪2008-1972‬‬
‫אחוזים‬
‫‪6.8‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪43.8‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪50.9‬‬
‫‪51‬‬
‫‪54.8‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪51.8‬‬
‫‪42.3‬‬
‫‪38.3‬‬
‫‪33.5‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪19-0 64-20‬‬
‫‪1972‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬השוואת מפקדים ‪ ;1972,1983,1995‬למ"ס‪ ,‬מפקד ‪ ;2008‬למ"ס‪ ,‬הרשויות המקומיות בישראל ‪.2012‬‬
‫לוח מס' ‪ 28‬מציג נתונים מפורטים על הרכב הגילים של אוכלוסיית גת בשנים ‪ ,2012-2009‬על‬
‫מנת לעמוד על המגמות הקיימות בשנים האחרונות בכל חומש גילים‪ .‬בעוד בשאר החומשים של‬
‫בני ‪ 19-0‬ישנה ירידה בחלקם היחסי החומש הצעיר ביותר‪ ,‬בני ‪ ,4-0‬חלה עלייה ניכרת בשנת ‪2012‬‬
‫בחלקו של חומש גילים זה‪ .‬יש לשער כי מדובר במידה רבה בילדים בני גילים אלה של משקי בית‬
‫צעירים מקרב האוכלוסייה החרדית‪ ,‬המשתקעת לאחרונה בקריית גת‪ .‬בשאר קבוצות הגיל‬
‫המפורטות נשמרת היציבות בחלקן היחסי באוכלוסיית העיר בשנים ‪.2012-2008‬‬
‫לוח מס' ‪ :28‬אוכלוסיה לפי קבוצת גיל‪,‬‬
‫קריית גת‪ ,2012-2008 ,‬אחוזים‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫קבוצת גיל‬
‫‪2010 2009 2008‬‬
‫‪4-0‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪9.2‬‬
‫‪9-5‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪14-10‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪19-15‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪29-20‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪15.7‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪16.6‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪51‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪44-30‬‬
‫‪16.5‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪16.8‬‬
‫‪16.9‬‬
‫‪59-45‬‬
‫‪18.6‬‬
‫‪18.5‬‬
‫‪18.4‬‬
‫‪18.0‬‬
‫‪17.6‬‬
‫‪64-60‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪+65‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪11.7‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬דוחות שנתיים על הרשויות המקומיות‬
‫איור מס' ‪ 11‬מציג את הרכב הגילים המפורט של אוכלוסייה קריית גת בשנת ‪ 2008‬באמצעות‬
‫פירמידת גילים‪.‬הפירמידה חושפת את בעיית הגיל העיקרית של קריית גת‪ :‬מחסור בגילאי ‪,45-25‬‬
‫גם בקרב זכרים וגם בקרב נקבות‪ .‬מחסור זה מעיד‪ ,‬כנראה‪ ,‬על גילם של העוזבים את קריית גת‬
‫בעשור וחצי האחרון‪ :‬אנשים בגיל ‪.35-20‬‬
‫איור מס' ‪ :11‬פירמידת גילים קריית גת ‪2008‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬מפקד ‪2008‬‬
‫המחסור בחומשי הגילים שבין ‪ 30‬ל‪ 45-‬מצוי גם בפירמידות הגילים של שלושת תת הרבעים‬
‫של קריית גת המוצגות בשלושת האיורים הבאים – איורים מס' ‪ ,13 ,12‬ו‪ - 14-‬אלא שישנם‬
‫הבדלים ביניהם‪ .‬המחסור באותם גילי‪-‬ביניים עמוק במיוחד בפירמידת הגילים של רובע ‪) 1‬איור‬
‫מס' ‪ ,(12‬הרובע המזרחי של העיר שהוא הרובע הראשון והישן‪ ,‬בו מרוכזים בניינים שנבנו‬
‫במתכונת של שיכונים של שנות החמישים והששים והמיושבים בעיקר על ידי עולי אותם שנים‬
‫וצאצאיהם‪ .‬בין תת הרבעים של קריית גת זה הוא הרובע הנושא מאפיינים חברתיים‪-‬כלכליים‬
‫הנמוכים משני תת הרבעים האחרים‪ .‬בעשור האחרון חלה מרובע זה הגירה אל מחוץ לקריית גת‬
‫וגם בתוכה אל תת רובע ‪ 3‬המערבי )איור מס' ‪ ,(14‬בו נבנו והלכו שכונות חדשות בעלות דיור‬
‫משופר ותשתית שירותים באיכות הגבוהה יותר מזו המצוייה בתת רובע ‪.1‬‬
‫‪52‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫איור מס' ‪ :12‬פירמידת גילים – תת רובע ‪ ,1‬קריית גת ‪2008‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬מפקד ‪2008‬‬
‫איור מס' ‪ :13‬פירמידת גילים – תת רובע ‪ ,2‬קריית גת ‪2008‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬מפקד ‪2008‬‬
‫איור מס' ‪ :14‬פירמידת גילים – תת רובע ‪ ,3‬קריית גת ‪2008‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬מפקד ‪2008‬‬
‫‪53‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪2.6.2‬‬
‫התפלגות קבוצות הגיל על פני מרחב העיר קריית גת‬
‫לוח מס' ‪ 29‬ואיורים מס' ‪ 15‬ומס' ‪ 16‬מציגים את ההתפלגות של קבוצות הגיל הראשיות על‬
‫פני מרחב העיר‪ .‬האזורים הסטטיסטיים בהם גבוה אחוז בני ‪ 17-0‬הם ‪ 32‬ו‪ ,33-‬כאשר אזור ‪32‬‬
‫מאופיין בבנייה צמודת קרקע אליה הגיעה אוכלוסייה צעירה‪ ,‬ומעטה בו במיוחד קבוצת הגיל ‪65‬‬
‫ומעלה‪ .‬השני הוא אזור ‪ 33‬בו ישנו ריכוז גדול של אוכלוסייה חרדית‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ :29‬אוכלוסייה לפי קבוצת גיל ולפי תת רובע ואזור סטטיסטי‪,‬‬
‫קריית גת‪ ,2008 ,‬אחוזים‬
‫תת רובע‬
‫ואזור סטטיסטי‬
‫ק ב ו צת‬
‫‪17-0‬‬
‫סה"כ‬
‫גי ל‬
‫‪64‬‬
‫‪64-18‬‬
‫‪+65‬‬
‫כל העיר‬
‫‪100.0‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪11.2‬‬
‫תת רובע ‪1‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪27.8‬‬
‫‪59.8‬‬
‫‪12.4‬‬
‫א"ס ‪12‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪28.8‬‬
‫‪59.5‬‬
‫‪11.6‬‬
‫א"ס ‪13‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪32.7‬‬
‫‪62.4‬‬
‫‪4.9‬‬
‫א"ס ‪14‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪29.0‬‬
‫‪59.3‬‬
‫‪11.7‬‬
‫א"ס ‪15‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪24.9‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪15.1‬‬
‫תת רובע ‪2‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪27.8‬‬
‫‪60.3‬‬
‫‪11.9‬‬
‫א"ס ‪21‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪27.8‬‬
‫‪57.0‬‬
‫‪15.1‬‬
‫א"ס ‪22‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪28.4‬‬
‫‪55.6‬‬
‫‪16.0‬‬
‫א"ס ‪23‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪23.7‬‬
‫‪62.2‬‬
‫‪14.1‬‬
‫א"ס ‪24‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪30.5‬‬
‫‪62.8‬‬
‫‪6.7‬‬
‫א"ס ‪25‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪26.3‬‬
‫‪62.6‬‬
‫‪11.0‬‬
‫תת רובע ‪3‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪33.0‬‬
‫‪57.0‬‬
‫‪10.1‬‬
‫א"ס ‪31‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪19.7‬‬
‫‪69.9‬‬
‫‪10.4‬‬
‫א"ס ‪32‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪43.6‬‬
‫‪53.7‬‬
‫‪2.7‬‬
‫א"ס ‪33‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪41.6‬‬
‫‪45.8‬‬
‫‪12.5‬‬
‫א"ס ‪34‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪27.2‬‬
‫‪58.6‬‬
‫‪14.2‬‬
‫א"ס ‪35‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪25.2‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪9.9‬‬
‫א"ס ‪36‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪35.5‬‬
‫‪55.7‬‬
‫‪8.7‬‬
‫א"ס ‪37‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪28.3‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪11.7‬‬
‫מקור‪ :‬קובץ יישובים – מפקד ‪ ,2008‬גיליון ‪3‬‬
‫‪54‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫איור מס' ‪ :15‬אחוז בני ‪ 0-17‬מכלל האוכלוסייה‪ ,‬לפי אזור סטטיסטי‪ ,‬קריית גת ‪2008‬‬
‫מקור‪ :‬קובץ יישובים – מפקד ‪ ,2008‬גיליון ‪3‬‬
‫איור מס' ‪ :16‬אחוז בני ‪ 65‬ומעלה‪ ,‬לפי אזורים סטטיסטיים‪ ,‬קריית גת ‪2008‬‬
‫מקור‪ :‬קובץ יישובים – מפקד ‪ ,2008‬גיליון ‪3‬‬
‫‪55‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫‪2.6.3‬‬
‫יחס תלות‬
‫בסעיף זה נערכת השוואה בין קריית גת לערים סמוכות מבחינתו של "יחס התלות"‪ ,‬דהיינו‬
‫היחס בין האוכלוסייה הנתמכת לבין האוכלוסייה התומכת‪ .‬האוכלוסייה הנתמכת מורכבת מבני‬
‫עד ‪ 19‬ובני ‪ 65‬ומעלה‪ .‬האוכלוסייה התומכת הם בני ‪ .64-20‬לצורך חישוב יחס התלות מחלקים את‬
‫האוכלוסייה הנתמכת באוכלוסייה התומכת ומכפילים ב‪ .1000-‬ככל שיחס התלות קטן מאלף הוא‬
‫מצביע על מידה יחסית פחותה יותר של תלות הצעירים והקשישים באוכלוסייה הפעילה מבחינה‬
‫כלכלית‪ .‬ככל שיחס התלות גדול מאלף הוא מצביע על מידה גבוהה יחסית גבוהה של תלות‬
‫הצעירים והקשישים על אלף מגילאי המפרנסים‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ 30‬ואיור מס' ‪ 17‬מציגים את ערכי יחס התלות עבור האזורים הסטטיסטיים של‬
‫קריית גת על פי נתוני הרכב הגילים במפקד ‪ :2008‬יחס התלות בעיר כולה עמד על ‪ 809‬אותה שנה‪,‬‬
‫כלומר על כל אלף בני ‪) 64-18‬מפרנסים( תלויים ‪ 809‬בני ‪ 19-0‬ובני ‪ .+65‬מעל יחס תלות כלל‪-‬עירוני‬
‫ומתחתיו מצויים אזוריה השונים של העיר‪ ,‬אך אין הם מצביעים על דגם מרחבי מובהק‪ .‬הנתון‬
‫הבולט במיוחד הוא יחס התלות היחידי בעיר שהוא מעל אלף והוא יחס התלות של אזור ‪ 33‬והוא‬
‫‪ .1,253‬יחס התלות הגבוה באזור זה קשור לחלקה היחסי הגדול של אוכלוסייה חרדית בו‪,‬‬
‫אוכלוסייה המצטיינת בשיעור פריון גבוה ובחלק יחסי גדול של בני ‪ .19-0‬אלא שיחס תלות גבוה‬
‫יחסית באזור בו גדול חלקה של אוכלוסייה חרדית קשור גם באי השתתפות של רבים מבני ‪64-20‬‬
‫בכוח העבודה וברמת בכנסה נמוכה‪ .‬רמה נמוכה זו מעצימה עוד יותר את הערך הגבוה ממילא של‬
‫יחס התלות‪.‬‬
‫יחס התלות באזור ‪ 33‬המאוכלס במשקי בית חרדים רבים‪ ,‬מציב אתגר תכנוני לגבי קריית גת‬
‫בה עומדת להתרחב הבנייה החדשה בשנים הקרובות וחלק משמעותי של בנייה זו עומד לאכלס‬
‫משקי בית חרדים שהחלו להשתקע בה בקצב גובר‪.‬ראוי שתכנית הפיתוח של קריית גת תיתן את‬
‫דעתה למתן פתח לחיזוק רמת ההשתתפות בעבודה של חלק גדל והולך של האוכלוסייה החרדית‬
‫המצטרפת אליה‪ .‬אחת הדרכים לעידוד תעסוקה בקרב נשים חרדיות היה הקמת מפעלים ועסקים‬
‫המעסיקים בעיקר עובדים חרדים‪ .‬במיוחד הדבר אמור לגבי עובדות חרדיות‪ ,‬אשר רבות מהן‬
‫מעדיפות מקומות עבודה נפרדים עבורן‪ ,‬כפי שהתופעה מתקיימת בירושלים ובמודיעין עילית‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫תכנית מתאר מקומית קרית גת ‪ - 2035‬סקר מצב קיים‬
‫לוח מס' ‪ :30‬יחס תלות לפי תת רובע ואזור סטטיסטי‪,‬‬
‫קריית גת‪2008 ,‬‬
‫תת רובע‬
‫ואזור‬
‫סטטיסטי‬
‫תת רובע‬
‫ואזור‬
‫סטטיסטי‬
‫יחס‬
‫תלות‬
‫יחס‬
‫תלות‬
‫כל העיר‬
‫‪809‬‬
‫א"ס ‪24‬‬
‫‪686‬‬
‫תת רובע ‪1‬‬
‫‪799‬‬
‫א"ס ‪25‬‬
‫‪694‬‬
‫א"ס ‪12‬‬
‫‪808‬‬
‫תת רובע ‪3‬‬
‫‪852‬‬
‫א"ס ‪13‬‬
‫‪664‬‬
‫א"ס ‪31‬‬
‫‪516‬‬
‫א"ס ‪14‬‬
‫‪837‬‬
‫א"ס ‪32‬‬
‫‪969‬‬
‫א"ס ‪15‬‬
‫‪775‬‬
‫א"ס ‪33‬‬
‫‪1,253‬‬
‫תת רובע ‪2‬‬
‫‪765‬‬
‫א"ס ‪34‬‬
‫‪799‬‬
‫א"ס ‪21‬�