עת לזרוע ועת לקצור , עת לחרוש
עת לחרוש ,עת לזרוע ועת לקצור עם התקרב חג השבועות הלא הוא גם חג הקציר בחרתי להביא בפניכם מאוסף תמונות ימי העבר של המושב ,תמונות המספרות את סיפור החריש ,הזריעה הקציר ,הדיש ואיסוף התבואה כפי שנעשו באותם ימים ראשונים. כיום זה נראה פשוט כ"כ וקל .העיבודים נעשים בכלים מיכניים מודרנים. טרקטורים וקומביינים ממוזגים ורוב העיבודים נעשים ע"י קבלני עבודות חקלאיות ,אולם פעם הכל היה אחרת – בשנים הראשונות כלל לא היה בנמצא טרקטורים ומי שמשכו בעול היו הפרדות וחברי המושב שנהגו בהם .הספקי העבודה היו נמוכים מאד בהשוואה לימינו אלה והחברים עבדו קשה מאד והוציאו לחמם בזיעת אפם או כפי שנאמר" :מהנץ החמה עד צאת הנשמה". העונה התחילה עם הכנת השטחים לזריעת תבואות החורף .הכלי העיקרי שבו חרשו את השדות היה הביסוק שנמשך ע"י זוג פרדות .בעונת החריש החברים היו יוצאים בבוקר מוקדם לשדה לוקחים איתם את ארוחתם וחוזרים לקראת סוף היום כאשר הם עוד צריכים לרדת למגרש לקצור תירס להאבסת הפרות ועוד חיכתה להם חליבת הפרות ,בידים ,כמובן. בתמונה :החבר יעקב הרץ חורש את שדהו בביסוק. אחרי החריש עברו על השטח עם המשדדה כדי לפורר את הרגבים. בתמונה :עיבוד השטח במשדדה במגרש של משפחת הירש (רפאלי). מצולמים עם הגב למצלמה רפאל הירש(?) וסבא הירש (סבא של של יוסף רפאלי). לעיתים היה צורך לחרוש במחרשה ערבית לעיבודים שונים .כאן נראה זאב פויפר (צופר) חורש אצלו במגרש במחרשה הערבית. בהגיע זמן הזריעה רתמו את הפרדות למזרעת הבוקר בעלת ארבעה סכינים או חמישה .לפעמים הוסיפו לזוג הפרדות פרד או פרדה נוספת כדי להגביר את ההספק. בתמונה :עלי כהן עם מזרעת הבוקר רתומה לשלישיה. בהגיע זמן קציר החציר בסוף האביב ותחילת הקיץ נכנסו המקצרות לפעולה. בשנים הראשונות ,עוד בשייח אבריק ,קצרו את החציר במקצרה מאלמת ,כלי חקלאי שהדור שלי כבר לא זכה להכירו בפעולה. מאלמת בשייח אבריק ב.9191 בשנים הבאות קצרו במקצרה המוכרת לנו ואת החציר ערמו לגלים במגוב. מקצרה מתוצרת massey harrisקנדה אצל כהן בחצר .שימו לב לטבון בחצר שכמוהו היו בכל החצרות במושב ואשר נבנו לפני שהמושב חובר לרשת החשמל .שריד לטבון כזה אפשר לראות עוד במשקו של שעיה קישוני. כאמור ,את השחת הקצורה אספו לגלים ארוכים באמצעות המגוב שהיה רתום לפרד/ה. בתמונה :יהודה כהן על המגוב בחצר המשק עם הפרדות חלסה ושחורק'ה. התמונה מסוף שנות הארבעים. כיבוש חבילות החציר והקש :בשנים הראשונות עד סוף שנות ה 03-כבשו את החבילות באמצעות מכבש חבילות שהופעל באמצעות פרד/ה .לא אתעכב על אופן ההפעלה שאיני בקי בו .בתמונה ניתן לזהות את אשר לוין יושב באמצע, קושר את החבילות בחוטי הברזל .משמאלו אולי שלמה טורטון. לקראת סוף שנות השלושים כאשר הקימו את משק המכונות בניהולו של אליהו ערמוני (קסטנבוים) נקנה טרקטור זחל אינטרנש טי 93ואיתו חרשו את אדמות המושב ,מה שהקל מאוד על החברים. בתמונה :טרקטור הזחל טי 93חורש במגרש של יעקב אבן. מפעיל הטרקטור הוא א .ערמוני,בקדמת התמונה:יעקב אבן ,פורמן (חתנו של ש .פריד) ,אביו של י .אבן ,אסתר אבן ויהושע כהן. בסוף שנות ה 03-או ה 03-נרכש קומביין caseשנגרר ע"י טרקטור הזחל. קומביין זה הוצרך לצוות של כמה אנשים .נהג ,קושר שקי הגרעינים ,עובד המגביה ומוריד את שולחן הקציר ואולי עוד אחד. על קומביין הקייס היו שתי במות האחת למפעיל שתפקידו היה להגביה ולהנמיך את שולחן הקציר ובמה שניה מעברו השני של הקומביין למפעיל שתפקידו היה לחבר את השקים לארובות שמהן נשפכו הגרעינים וכשהתמלאו לקשור אותן בחבל .לאחר שנקשרו השקים הורדו לקרקע באמצעות מגלשה. כאן בתמונה נראה החבר נחמן גולדזק (פז) קושר את השקים על הקומביין בעוד השקים המלאים הקשורים מוכנים לגלישה מטה. בשנת תש"ז 9101נרכש ע"י המושב קומביין חדש מתוצרת מסיי האריס שהיה בעל הנעה עצמית. כאן נראה הקומביין במשק המכונות לאחר שהוצא מארגז העץ שהובא בו והורכב .על הקומביין נמצאים הנערים דב ברנובסקי ,פנחס פז ויהודה אביבי. בשנים ההן (שנות ה ,)03-את החבילות כבר כבשו באמצעות מכבש חבילות ממונע שנגרר ע"י טרקטור. על הטרקטור יושב דב ברנובסקי ועל המכבש ניצב חיים בן יוסף. בשנות ה 03הראשונות נהגו להביא את הגרעינים לאחר הדיש לניקוי במכונה שנקראה טרייר וניצבה בחצר משק המכונות .נוסף לטרייר הגדול היה טרייר קטן יותר שהופעל באופן ידני והועבר מחצר לחצר. כאן בחצר של כהן נראית אימנו שרה עם שני הילדים עלי ואוריאל ואחיה הצעיר שבא לביקור ,ליד הטרייר. כפי שידוע לנו היו במושב שני אתרים שבהם היה ממוקם גורן המושב. האחד המוקדם יותר היה במעלה הגבעה מכוון ברנובסקי לכוון ביה"ס והשני בקצה הדרומי של המושב. לצערי לא נתקלתי עדיין בתמונות המתעדות את ערימות הגורן על הגבעה במושב.אם בכ"ז יש למישהו תמונת כאלה ,אשמח לשמוע עליהן.
© Copyright 2024