לחצו כאן

‫בריאות‬
‫רותי קדוש‬
‫צילום‪ :‬שאטרסטוק‬
‫התינוק נולד לפני‬
‫שבוע ‪ ?37‬מערכת‬
‫היחסים בין ההורים‬
‫משפיעה מאוד על‬
‫בריאותו‬
‫אזהרה‬
‫תינוקות שנולדו בלידה‬
‫מוקדמת ונחשפו ללחץ רגשי‬
‫גבוה של האמהות ולמערכות‬
‫יחסים מתוחות אובחנו כבעלי‬
‫יכולות קוגניטיביות וחברתיות‬
‫פחות טובות מאלה של תינוקות‬
‫שנולדו לאחר היריון מלא‬
‫‪ 30‬‬
‫הורים וילדים‬
‫‪ 11‬אחוז מכלל הלידות הן‬
‫לידות מוקדמות‪ ,‬או כאלה‬
‫המתרחשות לפני השבוע ה־‪37‬‬
‫להיריון‪ .‬לידה מוקדמת היא‬
‫הסיבה המשמעותית הגורמת‬
‫למקרי מוות בקרב תינוקות או‬
‫למוגבלויות נוירולוגיות‪ .‬מחקר‬
‫חדש של אוניברסיטת בן גוריון‬
‫בנגב והמרכז הרפואי סורוקה‬
‫שהתפרסם לאחרונה בכתב העת‬
‫“‪ ”Child Development‬בחן את‬
‫הדרכים להפחתת בעיות וקשיים‬
‫של הילד שמקורם בלידה‬
‫מוקדמת‪.‬‬
‫החוקרים‪ ,‬בראשותה של ד”ר‬
‫נעמה עצבה פוריה מהמחלקה‬
‫לפסיכולוגיה‪ ,‬בדקו ‪150‬‬
‫משפחות המשתייכות למעמד‬
‫סוציו־אקונומי נמוך עד בינוני‪.‬‬
‫בקרב מחצית המשפחות‪ ,‬ילדיהן‬
‫נולדו בלידה מוקדמת (בשבועות‬
‫‪28‬־‪ ,)34‬ואילו בחצי האחר‪,‬‬
‫הילדים נולדו בסופו של היריון‬
‫מלא‪ .‬כשמלאה לתינוקות מכל‬
‫המשפחות חצי שנה‪ ,‬מילאו‬
‫ההורים שאלונים להערכת‬
‫לחץ רגשי‪ ,‬תסמיני דיכאון‬
‫וחרדה ולחץ בהורות‪ .‬כמו כן‬
‫בחנו החוקרים קלטות וידיאו‬
‫של אותם הורים כדי ללמוד‬
‫על האינטראקציה בין ההורים‬
‫לתינוקות ולאמוד את “כמות”‬
‫האהדה והחיבה במשפחה‪.‬‬
‫כשהגיעו התינוקות לגיל שנה‬
‫העריכו החוקרים את היכולות‬
‫הקוגניטיביות והחברתיות של‬
‫צילום‪ :‬שאטרסטוק‬
‫השלום‬
‫מתחיל‬
‫בתוכנו‬
‫הפעוטות‪.‬‬
‫ממסקנות החוקרים‪ :‬תינוקות‬
‫שנולדו בלידה מוקדמת הושפעו‬
‫יותר מאיכות הסביבה הטיפולית‬
‫שלהם‪ ,‬לעומת תינוקות שנולדו‬
‫בתום ההיריון‪ .‬החוקרים מצאו כי‬
‫תינוקות שנולדו בלידה מוקדמת‬
‫ונחשפו ללחץ רגשי גבוה של‬
‫האמהות ולמערכות יחסים‬
‫מתוחות וללא שיתוף פעולה‬
‫בתוך המשפחה‪ ,‬אובחנו כבעלי‬
‫יכולות קוגניטיביות וחברתיות‬
‫פחות טובות מאלה של תינוקות‬
‫שנולדו לאחר היריון מלא‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬לתינוקות שנולדו‬
‫בלידה מוקדמת אך אמהותיהם‬
‫לא היו לחוצות ומערכת היחסים‬
‫במשפחה הייתה חמה ושיתופית‪,‬‬
‫היו יכולות קוגניטיביות דומות‬
‫לתינוקות שנולדו לאחר היריון‬
‫מלא‪ ,‬והיכולות החברתיות‬
‫שלהם היו אף טובות יותר‪.‬‬
‫בקרב תינוקות שנולדו בסוף‬
‫ההיריון נמצא כי מצוקה רגשית‬
‫של האמהות ואיכות מערכת‬
‫היחסים המשפחתית לא השפיעו‬
‫על ההתפתחות הקוגניטיבית‬
‫והחברתית שלהם‪.‬‬
‫“ממצאי המחקר מקנים ידע‬
‫נוסף על השפעות ההשגחה‬
‫והטיפול הרפואיים הניתנים‬
‫לתינוקות שנולדו בלידה‬
‫מוקדמת‪ .‬השגחה רפואית‬
‫מתאימה יכולה לכלול איתור‬
‫סימפטומים של מצוקה רגשית‬
‫בקרב אמהות‪ ,‬ובכוחה לקדם‬
‫מערכות יחסים חיוביות בתוך‬
‫המשפחה”‪ ,‬מסכמת ד”ר נועה‬
‫גרון־סלע מצוות החוקרים‪,‬‬
‫שהמחקר מהווה חלק מעבודת‬
‫הדוקטורט שלה‪.‬‬
‫אל תיתנו‬
‫לו מים‬
‫התינוק צמא? מספיק לתת‬
‫לו חלב‬
‫אזהרה‬
‫כשהילד משלשל‪ ,‬הצואה דמית‬
‫ויש לו חום גבוה ‪ -‬אלה סימנים‬
‫המעידים על כך שהילד סובל‬
‫מזיהום קשה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כשהילד‬
‫מרבה להקיא כולל כל מאכל‬
‫שמנסים להאכיל אותו‪ ,‬או כשהוא‬
‫לא נותן שתן ונראה שהוא סובל‬
‫מאוד מכאבי בטן‪ ,‬כל אלה מצבים‬
‫המחייבים טיפול‪.‬‬
‫כשהתינוק‬
‫משלשל‬
‫איך תדעו אם מדובר‬
‫בשלשול שמצריך‬
‫טיפול או בתגובה‬
‫למזון חדש?‬
‫כשהתינוק משלשל זה מדאיג‪.‬‬
‫כואבת לו הבטן והוא עלול‬
‫לסבול מהתייבשות‪“ .‬שלשול‬
‫מוגדר כמצב שבו יש עלייה‬
‫במספר היציאות של התינוק שהן‬
‫יציאות רכות־נוזליות”‪ ,‬אומרת‬
‫ד”ר דינה אברבוך‪ ,‬מומחית‬
‫למחלות זיהומיות בילדים‬
‫מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם‪.‬‬
‫מהן הסיבות לשלשול?‬
‫“בשנה הראשונה לחיי‬
‫התינוק עלול להופיע שלשול‬
‫כשהתינוק נחשף למזונות‬
‫חדשים‪ ,‬ירק או פרי שהוא אוכל‬
‫לראשונה‪ .‬בעקבות כך יש לו‬
‫יציאה רכה או שלשול‪ .‬זו אינה‬
‫מחלה אלא תגובה של מערכת‬
‫העיכול למזון החדש‪.‬‬
‫“וירוסים במערכת העיכול‬
‫גורמים לשלשולים ולהקאות‬
‫אצל התינוק‪ .‬גם חיידקים כמו‬
‫סלמונלה‪ ,‬שיגלה או טפילים כמו‬
‫אמבה שמקורם במים או במזון‬
‫מזוהמים‪ .‬חיידק נוסף הוא ‘הרוטה’‬
‫שגורם לשלשולים קשים אצל‬
‫ילדים‪ ,‬וניתן לחסן נגדו ‪ -‬החיסון‬
‫נמצא בסל הבריאות”‪.‬‬
‫מתי המצב מחייב טיפול?‬
‫"כשהילד משלשל‪ ,‬הצואה דמית‬
‫ויש לו חום גבוה ‪ -‬אלה סימנים‬
‫המעידים על כך שהילד סובל‬
‫מזיהום קשה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כשהילד‬
‫מרבה להקיא כולל כל מאכל‬
‫שמנסים להאכיל אותו‪ ,‬או‬
‫כשהוא לא נותן שתן ונראה‬
‫שהוא סובל מאוד מכאבי בטן‪ ,‬כל‬
‫אלה מצבים שמחייבים טיפול‪.‬‬
‫ברוב המקרים השלשול הוא‬
‫ויראלי ולכן אין צורך בטיפול‬
‫אנטיביוטי‪ .‬לעתים מקור‬
‫השלשול בחיידק או בטפיל‪,‬‬
‫ולצורך אבחון יש לשלוח‬
‫דגימת צואה למעבדה‪ .‬שלשול‬
‫שגורמים חיידקי שיגולה‬
‫מחייבים טיפול אנטיביוטי”‪.‬‬
‫איך מטפלים בשלשול?‬
‫“יש להשקות את הילד‪ ,‬ולא רק‬
‫במים‪ .‬המים עוזרים לו בשעות‬
‫הראשונות‪ ,‬אבל כשהשלשול‬
‫ממושך זה לא מספיק‪ .‬לכן‬
‫ההמלצה היא להמשיך להאכיל‬
‫את הילד במזון מהתפריט היומי‬
‫הרגיל שלו שהוא מכיר‪ ,‬כגון‬
‫תמ”ל‪ ,‬ואם הוא נחשף כבר‬
‫למזונות נוספים‪ ,‬אז אפשר‬
‫לתת מרק עוף‪ ,‬אורז‪ ,‬גזר‪ ,‬בננה‬
‫ומאכלים שיש בהם חלבון‬
‫ומלחים המסייעים בעצירת‬
‫השלשול‪ .‬מקובל לתת גם‬
‫תמיסות מים ומלחים על פי‬
‫מרשם רופא‪ .‬אם השלשול נמשך‬
‫יותר משבועיים‪ ,‬יש להפסיק‬
‫מתן מוצרי חלב”‪.‬‬
‫קיץ‪ ,‬חם וגם התינוקות צמאים‪ .‬האם‬
‫אפשר להשקות את התינוק במים?‬
‫אם להסתמך על עצת סבתא‪ ,‬אזי בקיץ‬
‫הלוהט התינוק זקוק לתוספת מים‪.‬‬
‫אלא שהמלצת משרד הבריאות קובעת‬
‫כי תינוק עד גיל חצי שנה יש להזין‬
‫רק בחלב אם (בהנקה) או בתרכובות‬
‫מזון לתינוקות‪ .‬אין להשקותו במים או‬
‫בנוזלים אחרים (פרט לחלב) מחשש שזה‬
‫יבוא על חשבון הרכיבים התזונתיים‬
‫המצויים בחלב‪.‬‬
‫“תינוקות חשופים יותר ממבוגרים‬
‫להתייבשות מאחר שקצב הנשימה שלהם‬
‫מהיר יותר‪ ,‬והגוף מייצר חום רב יותר‪.‬‬
‫היציאות שלהם מימיות והכליות עדיין‬
‫לא בשלות דיין לאגירת המים בגוף‪ .‬אגב‪,‬‬
‫גוף התינוק מכיל ‪ 75‬אחוז מים והמוח‬
‫מכיל ‪ 85‬אחוז”‪ ,‬אומרת רונית דוייב‪,‬‬
‫המנהלת המדעית של אבוט‪.‬‬
‫וביום חם‪ ,‬כשנמצאים בחוץ עם התינוק‪,‬‬
‫האם להשקותו במים?‬
‫“אם התינוק מתחת לגיל חצי שנה‪ ,‬יש‬
‫להקפיד על הנקה או הזנה בתמ”ל בזמנים‬
‫קבועים‪ ,‬כך שהתינוק יקבל במהלך‬
‫היום את הנוזלים הדרושים לגופו‪ .‬בו‬
‫בזמן צריך לשמור על ערנות מחשש‬
‫להופעת סימנים המעידים על חסר‬
‫במים והתייבשות‪ ,‬כמו תינוק בוכה ללא‬
‫דמעות‪ ,‬הפה יבש‪ ,‬החיתול יבש יותר‬
‫משלוש שעות‪ ,‬עיניו או לחייו שקועות‪,‬‬
‫כשאפשר לחוש עלייה בחום גופו‪ ,‬או‬
‫כשחל שינוי בהתנהגותו כמו רגזנות או‬
‫ישנוניות”‪.‬‬
‫הורים‬
‫ו י ל ד י ם ‪31 ‬‬
‫בריאות‬
‫בדיקת ראייה‬
‫ראשונה לתינוק‬
‫מתבצעת בטווח‬
‫שבין חצי שנה‬
‫לשנה על ידי רופא‬
‫עיניים לילדים‬
‫הידעתם?‬
‫עד גיל חצי שנה‬
‫תינוקות רואים‬
‫בעיקר כתמים‪.‬‬
‫בגיל שישה‬
‫שבועות רובם‬
‫מגיבים לקשר עין‬
‫ומסוגלים לחייך‪.‬‬
‫מגיל שלושה‬
‫חודשים תינוקות‬
‫מסוגלים לעקוב‬
‫אחר חפצים‬
‫ומתחילים לראות‬
‫צבעים‪ .‬מגיל‬
‫ארבעה חודשים‬
‫מתפתחת ראיית‬
‫העומק והמיקוד‪.‬‬
‫‪ 32‬‬
‫הורים וילדים‬
‫עיניים שלי‬
‫איך תדעו אם‬
‫התינוק שלכם סובל‬
‫מבעיות ראייה?‬
‫מסקרן לדעת האם ובאיזה‬
‫גיל אפשר לאבחן בעיות‬
‫ראייה אצל התינוק‪ .‬המומחה‬
‫לרפואת עיניים‪ ,‬ד”ר עידי‬
‫מצר‪ ,‬ראש השירות למחלות‬
‫עיניים בילדים בבית החולים‬
‫רמב”ם‪ ,‬מסביר‪“ :‬עד גיל‬
‫חצי שנה תינוקות רואים‬
‫בעיקר כתמים‪ .‬בגיל שישה‬
‫שבועות רובם מגיבים‬
‫לקשר עין ומסוגלים לחייך‪.‬‬
‫ככל שהתינוק גדל‪ ,‬כושר‬
‫הראייה מאפשר לו לראות‬
‫למרחק גדול יותר ובאופן חד‬
‫יותר‪ .‬מגיל שלושה חודשים‬
‫התינוקות מסוגלים לעקוב‬
‫אחר חפצים ומתחילים לראות‬
‫צבעים‪ .‬מגיל ארבעה חודשים‬
‫מתפתחת ראיית העומק‬
‫והמיקוד‪ .‬ראיית ילדים מגיעה‬
‫לבשלות מלאה בגיל שבע‬
‫ומתפתחת עד גיל ‪.”11‬‬
‫מתי התינוק נבדק לראשונה?‬
‫“מיד לאחר הלידה מתבצעת‬
‫‘בדיקת הרפלקס האדום’ ‪-‬‬
‫בדיקת עיניים ראשונה לתינוק‬
‫שמבצע רופא ילדים‪ ,‬והיא‬
‫אמורה לוודא שאין גורמים‬
‫שממסכים את הראייה‪ .‬הבדיקה‬
‫נועדה לאתר גם בעיות במבנה‬
‫העין כגון עכירות מולדת‬
‫בקרנית‪ ,‬כיפה שקופה בקדמת‬
‫העין‪ ,‬ירוד (קטרקט)‪ ,‬הישארות‬
‫או היווצרות של כלי דם לא‬
‫תקינים בחלל הזגוגית ובחלק‬
‫האחורי של העיניים ועוד”‪.‬‬
‫איך מבצעים מעקב אחר ראיית‬
‫התינוק?‬
‫“על ההורים להיות רגישים‬
‫להפרעות ראייה אצל התינוק‪,‬‬
‫שכן מערכת הראייה היא‬
‫קריטית להתפתחות הטבעית‬
‫המוטורית הכוללת של הילד‪.‬‬
‫לעתים בעיות ראייה של התינוק‬
‫מתבטאות ברעד‪/‬רטט הקרוי‬
‫‘ניד’ (ניסטגמוס) של העיניים‬
‫(כל גלגל העין רוטט)‪ .‬מגיל‬
‫שמונה שבועות יש לשים לב‬
‫האם התינוק עוקב אחר פני הוריו‬
‫והאם הוא יוצר קשר עין‪ .‬בהמשך‬
‫יש לבחון האם הוא מתבונן‪,‬‬
‫האם הוא מגיב לסביבה‪ ,‬האם‬
‫הוא שולח ידיים לחפצים שונים‬
‫ומצליח לגעת בהם ועוד‪ .‬אם‬
‫קיים ספק‪ ,‬יש להיוועץ ברופא‬
‫ילדים או באחיות טיפת חלב‪.‬‬
‫“בדיקת ראייה ראשונה‬
‫מתבצעת בטווח שבין חצי‬
‫שנה לשנה על ידי רופא‬
‫עיניים לילדים‪ .‬בבדיקה רופא‬
‫העיניים מציג לתינוק לוח עם‬
‫פסים כהים ובהירים בעובי‬
‫שונה ובודק אם התינוק מביט‬
‫לכיוונם‪ .‬הוא מציג לתינוק‬
‫פסים יותר ויותר צרים עד‬
‫שהתינוק אינו פונה לכיוון‬
‫הלוח‪ ,‬תהליך הנותן אינדיקציה‬
‫על חדות הראייה של התינוק‪.‬‬
‫בדיקות עיניים נוספות יתבצעו‬
‫בגיל שנה וחצי־שנתיים‪ ,‬בגיל‬
‫שנתיים וחצי־שלוש ולאחר‬
‫שהילד למד לקרוא‪ .‬הורים‬
‫הסובלים מבעיות ראייה מומלץ‬
‫לערוך לילד בדיקת ראייה פעם‬
‫בשנה‪ .‬אגב‪ ,‬אופטומטריסט אינו‬
‫רשאי על פי חוק לבצע בדיקת‬
‫עיניים לילדים מתחת לגיל‬
‫עשר”‪.‬‬
‫הורים‬
‫ו י ל ד י ם ‪33 ‬‬