תחמושת תלמודית לשון המלחמה
74 מערכות 459 לשון המלחמה לשון המלחמה תחמושת תלמודית המילים פגז ,פצצה ומוקש נשמעות לנו מודרניות מאוד ,אולם שורשיהן קדומים .דרך פתלתלה במיוחד עברה המילה "פגז" עד שהיא הגיעה למשמעותה המודרנית פגז פגז הוא המילה הקשה ביותר לפענוח מכל מונחי המלחמה .אין בעברית מילה כזאת ,ואין שורש כזה -גם לא בשפות שמיות אחרות. המילה הזאת מופיעה רק פעם אחת -בתרגום יונתן( 1הכתוב בארמית) ליחזקאל כו ,ט" :ו ְּמ ִחי ֹלתיִ ךְ יִ ּתֹץ ְּב ַחרְ בו ָֹתיו". ָקבָ לּ וֹ יִ ֵּתן ְּבחֹמו ָֹתיִ ךְ ,ו ִּמגְ ְ ּד ַ הפרק הזה ושני הפרקים שאחריו הם נבואת זעם על צור .את המילים "ו ְּמ ִחי ָקבָ לּ וֹ " מפרש רד"ק" 2:פירשו בו שהוא כלי שמשליכים בו אבנים בחומה לנתצה" .ומילולית" :מחי" פירושו "מכה" כמו בניב "במחי יד" ו"קבלו" פירושו נגדו ,מולו ,כמו בביטוי "קבל עם". את הביטוי "ו ְּמ ִחי ָקבָ לּ וֹ" מתרגם יונתן (כאמור, לארמית) "ומחת פגוזוהי" .במילה היחידאית הזאת " -פגוזוהי" -רואים גרסה של המילה ָּפגו ֹׁש ,שכן יש גרסאות של תרגום יונתן שבהן הפירוש לביטוי "ו ְּמ ִחי ָקבָ לּ וֹ " הוא "ומחת "פגו ֹׁש" נמצאת במסכת פגושוהי" .המילה ָּ כלים של המשנה ,פרק טז ,משנה ח .באותה המשנה מובאת רשימה של תיקים טמאים ובהם תיק שנקרא "בית הפגושות" .מפרשים "פגו ֹׁש" רבים אומרים שהפירוש של המילה ָּ הוא חץ בשל הרצף המופיע במסכת כלים "בית החיצים ,בית הפגושות" .מכאן שמשמעות הביטוי "בית הפגושות" היא אשפה לנשיאת חיצים ,ומשמעות המילה "פגוזוהי" היא חיצים. לדעת פרשנים אחדים משמעות המילה "פגוזוהי" היא אבנים .כך מפרש גם בן יהודה במילונו והוא מביא גם את המילה הארמית "פגָ ׁ ָשא" שמשמעותה היא (בגרסתה הסורית) ָּ אבן קלע. הרמב"ם בפירושו למשנה כותב "בית הפגוזות" ולא "בית הפגושות" ,משום שכך היה כתוב בגרסת המשנה שהייתה מונחת לפניו .זוהי גם הגרסה של בעלי התוספות 3.לכן המילה "פגוז" מופיעה במילון בן יהודה ובדברי ההסבר שלו מצוטט גם הרמב"ם. בעברית פוגשים לראשונה את המילה בשימוש דומה לזה שקיים היום במאה ה־ 11בכתב יד של פיוט מדרום צרפת שנקרא "יוצר לשבת חנוכה" שאותו כתב הפייטן יוסף בן שלמה "פגוֹזֶ יךָ יִ ְּתצ ּו העיר ְּכפֶ ָחר (כלי מקרקסונהָּ : חרס)" .גם כאן המשמעות היא אבני קלע. ראובן סיון כתב בשנת תשכ"ו ()1966 בחוברת "לשון בתחייתה"" :בשעה שירו תותחי האויב לתוך ירושלים העברית הנצורה ( ,)1948העלו חכמי העיר את מנזר נוטרדם בירושלים שנפגע בהפגזות הלגיון הירדני"| 1948 ,בשעה שירו תותחי האויב לתוך ירושלים העברית הנצורה ( ,)1948העלו חכמי העיר את המלה ּ'פ ָג ָז' מן הארמית -שם בעיקר פגוז בהוראת אבן קלע -וכן את המילה 'הפגזה' לעניין הרעשה בפגזים" 459 ד"ר אשר שפריר בלשן ,עורך ומתרגם .מתמחה בלשון העברית ובסוציולוגיה של הלשון .חיבר את מדריך העריכה “ניסוח בעברית“ גיליון | 459אדר התשע״ה | פברואר 2015 http://maarachot.idf.il מערכות בית ההוצאה לאור של צה״ל נוסד בתרצ״ט 1939 המפקד והעורך הראשי :סא״ל חגי גולן העורך :אפי מלצר עורך המשנה :יואב תדמור עורכת בהוצאת מערכות :אביטל רגב-שושני עיצוב ועריכה גרפית :סטודיו זאב אלדר עוזרת הפקה :יפית טלקר ISSN 0464-2147 טלפון 03-5694344/5 :פקס03-5694343 : דוא״ל המערכת[email protected] : כתובת למכתבים :ד״צ 02432צה״ל דמי מנוי לשנה 60 :ש״ח (כולל מע״מ) מחלקת המנויים: טלפון03-6086400 : דוא״ל[email protected] : הודפס בדפוס מאירי באמצעות משרד הביטחון /מנה״ר הדעות והתפיסות המובעות במאמרים מבטאות את דעתם האישית של הכותבים. תגובות למאמרים יפורסמו בגיליון העוקב בלבד .יש להעביר את התגובה למערכת עד תום החודש שלאחר תאריך הופעת הגיליון בשער :חיל החימוש ב"צוק איתן" [עמ' ]35 מה שהיה לא יהיה עוד דומה שההתפתחויות הגיאו־פוליטיות במזרח התיכון לא מפסיקות להפתיע גם את מי שנחשבים ליודעי דבר בכל הנוגע לאזורנו .אלה מוצאים את עצמם שוב ושוב מול תמונות מצב מרחביות לא צפויות ולא מוכרות .וכיצד הם יוכלו לייעץ למנהיגיהם כשהם עצמם מוצאים את עצמם סומים בערפל אסטרטגי הנוגס בהם בביתם המוכר והנוח? המזרח התיכון כבר אינו באר הנפט של העולם ,בקושי שדה הגז שלו (ראו :אדם רז ,נותנים גז ,עמ' ;)11-4והבעיה של עודף מודיעין בידי המפקד מאפילה לעיתים על המחסור בו (ראו :ד"ר אל"ם [מיל'] גבי סיבוני ורס"ן מורן מיורצ'יק ,קללת השפע ,עמ' .)19-12יתר על כן ,המנהיגות הצבאית בעידן הפייסבוק אינה כפי שהייתה טרם הולדתו (ראו :כרמית פדן ותאיר קרזי־פרסלר ,מנהיגות צבאית בעידן הרשתות החברתיות ,עמ' .)34-28וזו ,כמובן ,רשימה חלקית בלבד של השינויים שבתוכם אנו חיים. הוזה מי שחושב שהמזרח התיכון ישוב להיות מה שהיה לפני שנים לא רבות .הסדר שהיה לא ישוב, וכיום אירופה כבר מאוימת על ידי ארגונים אסלאמיים מאפגניסטן ,מעיראק ,מסוריה ,מתימן ,מלוב וממקומות רבים אחרים. לכן יתבדה מי שחושב שהפתרונות המדיניים מצויים במצעים הפוליטיים והמדיניים הישנים והמוכרים. ולכן גם יתבדה מי שחושב שהאופן שבו אנחנו מגינים כיום על גבולותינו יישאר גם מחר באותה המתכונת( .ראו :סגן [מיל'] תמיר מנצור כרמל ,לקראת חיל הגנה מרחבית ,עמ' .)27-20 העולם החדש שיצרה מלחמת העולם הראשונה -גם במזרח התיכון -נמוג בימים אלה מול עינינו .בשל חשיבות תוצאותיה של המלחמה ההיא לאזורנו החליטה מערכת "מערכות" להמשיך בפרסום מאמרים על היבטיה השונים ,אף ששנת המאה לפריצתה כבר חלפה (ראו :דן גזית ,כשמתעלמים מהטופוגרפיה, עמ' .)62-58 קריאה מועילה אפי מלצר | 4נותנים גז אדם רז | היסטוריון ,במרכז הרעיוני-חינוכי של קרן ברל כצנלסון מאבק עז מתנהל בין אירופה וארה"ב לבין רוסיה על השליטה בגז במזרח התיכון .השתלטותה של המדינה האסלאמית על אזורים נרחבים בעיראק ובסוריה מונעת מימוש תוכניות רבות להנחת צינורות גז באזור .ארה"ב ,אירופה ורוסיה אינן אדישות להתרחשויות האלה | 12קללת השפע ד"ר אל"ם (מיל') גבי סיבוני | ראש תוכנית צבא ואסטרטגיה ,המכון למחקרי ביטחון לאומי רס"ן מורן מיורצ'יק | קצינה באגף התקשוב של צה"ל המפקד מוצף כיום בשפע של מידע ממערכות השו"ב .ככל שכמות המידע גדלה -גדל הסיכון שהוא יחמיץ את המידע החיוני לו .האתגר הנוכחי הוא לפתח מערכות שיציגו למפקד רק מידע רלוונטי שיאפשר לו לקבל החלטות איכותיות 12 המילה "פצצה" היא חידוש של בן יהודה ,אך באופן מפתיע היא נמצאת בפיוט לשבועות מהמאה ה־" :9הרי פרצות וסלעי פצצות". צורתה ומשמעותה של המילה "פצצות" בפיוט הזה שונות מצורתה וממשמעותה המודרניות במאמר שכתב נחום סוקולוב ב"הצפירה" ב־ 24בנובמבר 1904על המערכה בפורט ארתור (בין רוסיה ליפן) הוא משתמש במילה "פצצה" במשמעות של מוקש .בהערת שוליים הוא מסביר" :פצצה -מינע (מוקש) על פי קביעתו של בן יהודה". בהערה בשולי מילון בן יהודה כותב ב־1941 (השנה שבה יצא לאור הכרך הזה) עורך הכרך שבו מופיעה האות פ"א ,נפתלי הרץ טור־ סיני" :היום מבדילים בין פצצה למוקש". לא ברור מדוע עם כניסת המילה "פצצה" לעיתונות העברית ב־ 1904היא שימשה בעיקר במשמעות של מוקש ,שכן המילה "מוקש" במשמעותה העכשווית נמצאת בעיתונים העבריים כבר ב־ ,1892כולל הצירוף "מוקש רגל" (שנקרא כיום "מוקש נעל" או "מוקש נגד אדם" ובקיצור :נ"א) .בתחילת המאה ה־20 השתמשו בדרך כלל במילים אחרות כדי לתאר "פצצה" במשמעותה היום :כדורים ,כדורים מתפוצצים ,רימונים ,בומבה. עם זאת ,ב־ 28בדצמבר 1905מדווח בן יהודה בעיתונו "השקפה" על אירוע בבולגריה שבו הוטלה "פצצה של יד" .נראה לי שמדובר במקרה הזה ברימון יד ,דהיינו בפצצה ובהחלט לא במוקש .הדבר עולה בקנה אחד עם קביעתו של בן יהודה במילונו ש"פצצה" יכולה להיות גם bombeוגם .mine ההגייה הנכונה של המילה על פי האקדמיה ללשון העברית היאְּ :פצָ צָ ה ביחידִּ ,פצְ צַ ת־ או ְּפצָ צַ ת־ בנסמך (למשל ,פצצת מרגמה) .כיום יש פצצות מפצצות שונות -מפצצות גרעין ועד פצמ"רים (פצצות מרגמה) ,מ"פצצות מין" ועד "פצצות לגבות". "הלוֹא כֹה בספר ירמיה פרק כג ,פסוק כטֲ : דְ בָ רִ י ָּכ ֵא ׁש נְ אֻ ם ה' ,וּכְ פַ ִּט ׁיש יְ פֹצֵ ץ ָסלַ ע" .בפירוש של מצודת ציון 4נאמר" :עניין הישבר לחתיכות רבות וכן יתפוצצו לחתיכות רבות" .משמעות דומה יש לשורש הזה במקום הנוסף שבו הוא מופיע -חבקוק ,ג ,ו" :עָ ַמד וַ יְ מֹדֶ ד ֶארֶ ץ ,רָ ָאה וַ ּי ֵַּתר ּגוֹיִ ם ,וַ ִּי ְתפּ ֹצְ צ ּו ַהרְ רֵ י עַ דַ ׁ ,שח ּו ּגִבְ עוֹת עוֹלָ םֲ ,הלִ יכוֹת עוֹלָ ם לוֹ" .אברהם אבן עזרא ( )1164-1089מסביר את הפסוק בפשטות: "הטעם שכל מקום שעבר עליו הכבוד היה מתפוצץ ,והגבעות לפניהם והיו מישור". לצד השורש פצ"ץ נמצא במקרא שורש דומה באותה המשמעות -נפ"ץ -וממנו יש לנו היום חומרי נפץ וצירופים אחרים .השורש פצ"ץ אינו מצוי בלשון חז"ל ,אך הוא מופיע תדיר בימי הביניים אצל הפרשנים .במיוחד היו חביבים עליהם הפעלים "מפוצץ" ו"מתפוצץ". המילה "פצצה" היא חידוש של בן יהודה ,אך באופן מפתיע היא נמצאת בפיוט לשבועות הערות מהמאה ה־" :9הרי פרצות וסלעי פצצות" .צורתה .1תרגום יונתן הוא תרגום לארמית של ספרי הנביאים המיוחס ליונתן בן עוזיאל ,תנא שחי כמה עשרות שנים ומשמעותה של המילה "פצצות" בפיוט הזה לפני חורבן הבית השני והיה מתלמידיהם של הלל הזקן ורבן יוחנן בן זכאי. שונות מצורתה וממשמעותה המודרניות .היחיד .2רד"ק -רבי דוד בן יוסף קמחי ( - )1235-1160הוא מגדולי של המילה "פצצות" במקרה הזה אינו "פצצה" הפרשנים של המקרא ,מגדולי המדקדקים של השפה העברית בימי הביניים ,בן למשפחה של מתרגמים מערבית "פצֶ ץ" ,שמשמעותו היא שבר ,רסיס .צורת אלא ֶּ לעברית. "פצֶ ץ" היא בדרך כלל ְּ הרבים של ֶּ "פצָ צִ ים" ,והיא .3בעלי התוספות הם עשרות תלמידי חכמים -מתלמידיו ומתלמידי תלמידיו של רש"י -שכתבו הוספות לפירוש אף מצויה בפיוט .במקרה הזה הפך הפייטן את רש"י לתלמוד הבבלי ופירושים חדשים ,המכונים תוספות. "פצצים" ל"פצצות" כדי ליצור חרוז .כאמור, הם פעלו במשך כ־ 200שנה ,במאות ה־ 12וה־ ,13בעיקר בצרפת ובגרמניה של היום ,אך גם באנגליה ובאיטליה. המילה "פצצה" היא חידוש של בן יהודה ,וכך .4מצודת ציון היא פירוש שכתב רבי דוד אלטשולר הוא מסמן אותה במילונו .הוא מעניק למילה ( )1769-1687לחלק מספרי הנביאים והכתובים .אביו, פצצה המכונה "מצודת דוד" ,כתב אוסף פירושים לסוגיות המילה בתרגום ומוקש. פצצה משמעויות: שתי בשני (וכן פעמיים במקרא נמצא פצ"ץ השורש שונות ,ובנו ,המכונה "מצודת ציון" ,כתב אוסף של פירושים למילים השונות. שמות פרטיים) .בפעם הראשונה הוא מופיע לצרפתית הוא כותב גם bombeוגם .mine לשון המלחמה דבר העורך המלה ָּ'פגָ ז' מן הארמית -שם בעיקר פגוז בהוראת אבן קלע -וכן את המילה 'הפגזה' לעניין הרעשה בפגזים" .האמת היא קצת שונה. "פגָ ז" מנוקדת הראשון שהביא את המילה ָּ כך הוא חנוך יהודה (אלכסנדר) קאהוט ( )1894-1842במילונו "ערוך השלם" שיצא לאור ב־ 1878בווינה .זוהי מהדורה מורחבת למילון העברי הנפוץ ביותר באלף השנים האחרונות " -ספר הערוך" של רבי נתן בן רבי יחיאל מרומי ( .)1106-1035קאהוט מציין "פגָ ז" בהערת שוליים שהוא מצא את הצורה ָּ בכתב יד בן 500שנים לפחות מספרד של "ספר הערוך" .מעניין שבן יהודה לא לקח את המילה "פגז" אלא הסתפק ב"פגוז". השימוש במילה במשמעות הצבאית של היום החל בהגנה .בחוברת בשם "ניהוג כיתת רגלים -מורה דרך לסמלים המפקדים כיתות רובאיות ומקלעיות" ,שיצאה לאור ב־1939 בהוצאת "לנוטר" ותורגמה מאנגלית ,מופיעה המילה בפרקים "מרגמות" ו"ארטילריה": "המרגמה יורה ָּפגָ ז של 10ליברות ( 4.5ק"ג), (פגז עשן או חנ"מ) עד לטווח מקסימלי של 1,500ירד" .המילה מנוקדת במקור ויש הערת שוליים" :פגז - shell -פצצה גדולה לירייה מתותח או ממרגמה" .מהערת השוליים ברור שהמילה הייתה חדשה ולא מוכרת. בעיתונים מוצאים לראשונה את המילה "פגז" במאמר "תותחי הצי" שפורסם בעיתון "דבר" ב־ 8ביולי 1940המתאר את סוגי התותחים שמוצבים באוניות המלחמה .וכך נכתב במאמר ,בין היתר" :פגזי תותחי הצי מיועדים בעיקר להבקעת שריון אוניות המלחמה". אולם באותה העת עדיין המשיכו להשתמש במילים הקודמות שנועדו לציין פגזים: רימונים ְוקלָ עִ ים .ב"דבר" מ־ 12באוקטובר 1941יש תיאור של מטוס חדש" :התותח יכול לירות ברימונים אדירי נפץ המבקיעים שריון או בקלע שבכוחו להוציא מכלל פעולה טנק קל או אפילו בינוני" .במילון העברי של יהודה גור מ־ 1946מובאות שתי הצורות" :פגוז", ולצידה מובא סימון שמדובר במילה ארמית, ו"פגז" ,שלצידה מובא סימון שמדובר במילה מהספרות המאוחרת. לשון המלחמה 75
© Copyright 2024