גליון 103

‫עיטורי‬
‫ירושלים‬
‫הר הבית‬
‫ישיבת ׳עטרת ירושלים׳‬
‫ניסן תשע"ה ׀ גליון מספר ‪103‬‬
‫‪2‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫תוכן‬
‫הרמב"ם לא עלה להר הבית | הרב שלמה אבינר‬
‫‪4‬‬
‫מי קובע לגבי הר הבית | הרב שלמה אבינר‬
‫‪5‬‬
‫שאלות על עלייה להר הבית | הרב שלמה אבינר‬
‫‪7‬‬
‫לדרכם של מרן הרב קוק והרב צבי יהודה זצ"ל‬
‫‪10‬‬
‫עמדת הרבנות הראשית לדורותיה‬
‫‪14‬‬
‫הרבנות הראשית על הר הבית יומיים אחרי שחרורו | הרב שלמה אבינר‬
‫מכתב הרבנים הראשיים הג"ר יצחק יוסף והג"ר דוד לאו‬
‫הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל‬
‫הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל‬
‫הראשל"צ הרב אליהו בקשי דורון שליט"א‬
‫תזכיר בעניין עמדת הרבנות הראשית לדורותיה הרה"ג הרב זלמן מ‪ .‬קורן שליט"א‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪23‬‬
‫מכתב הרה"ג הרב אביגדור הלוי נבנצאל שליט"א‬
‫‪25‬‬
‫הרב צבי ישראל טאו שליט"א‬
‫‪27‬‬
‫מכתב הרה"ג הרב דוד חי הכהן שליט"א‬
‫‪33‬‬
‫מכתב הרב יוסף קלנר‬
‫‪36‬‬
‫ישיבת עטרת ירושלים‬
‫הגיא ‪ ,51‬ירושלים העתיקה‪ ,‬ת"ד ‪ 1076‬ירושלים ‪91009‬‬
‫טל׳ ‪ ,02-6284101‬פקס׳ ‪www.ateret.org.il | 02-6261528‬‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו מ וף ‪052-7203050‬‬
3
‫עיטורי ירושלים‬
ďÂĝč
ĦĕčĐ ĤĐĘ ĐĕĘĞĐ ĤđĝĕČ
ęĕčĤĘ ĐĤĐĒČ
ģđēĤĚđ čđĤģĚ đÂĦ ęĕĘĥđĤĕ đĜĥďđģ ĤĕĞĘ ęĕČčĐ ęĕĤģĕĐ đĜĕēČ ĕÂĐĞč
ČĜ đĤĚĥĐ
ĤđĚēĐ ĤđĝĕČĐĚ
ĦĕčĐ ĤĐđ ĥďģĚĐ ęđģĚĘ ĐĝĕĜėĐ Ęĥ
(ęĕĜđĤēČ ęĕģĝđĠđ ĦĕĥČĤĐ ĦđĜčĤĐ ĦČĕĤģ)
ĔĜČĘĝ ĘČđĚĥ čĤĐ
ģđģ ěĐėĐ ģēĢĕ ęĐĤčČ čĤĐ
ĕēĤĠĐ ĕĤđĦĥČ čĤĐ
đđČĘģĥĚ ĘČĤĥĕ čĤĐ
ĕĤďĜČĠĘČ ĘČĠĤ čĤĐ
ěđĒĜĦĜ ęĕĕē čĤĐ
ęĕĘĥđĤĕ ĤĕĞĐ čĤ
ĘČĤĥĕ ġĤČ ĕĜčĤ ĥČĤ
ÂēĤĠđ ĤđĦĠėÃ
ÂěēĘđĥĐ ĦČĠÃ
ęĕďĕĝē ĠÂĞ ĥďđģĐ ĖĤďÃ
ÂĐĥĞĚ ĕĥĜČđ
ÂĐĚĦ ĐďđčĞÃ
ĎđĢĤĐ ĕđĘĐ ģēĢĕ čĤĐ
ČĤĕĠĥ ĕčĢ čģĞĕ čĤĐ
ĘĕĥĞĐ ĐĥĚ ĘĘĐ čĤĐ
ďđď đĐĕĘČ čĤĐ
ěĕģĝĕď ĘÂĕĤĐĚĐ
ĖčĤĕđČ ĤĕČĚ čĤĐ
ĘČĤĥĕĘ ĕĥČĤĐ čĤĐ
ÂģēĢĕ ĘėĕĐÃ
ÂčģĞĕ ĦĤČĠĦÃ
ÂčģĞĕ ĤĕčČĘ ĦđĜėĥĚÃ
ĦÂĤďČĐ ęĕĚđČĦ ġĕčđĜĕčČĤ
ęĕĘĥđĤĕ ĤĕĞĐ čĤĐ
ģĝĕĤčĚ čĤĐ
ÂĐĜĕč ĕĤĚČÃ
ęĕĝĕĜ ģēĢĕ čĤĐ
ĕģĝĚĤčČ ĘČģĒēĕ čĤĐ
ĕģĝĜĕĢģđĔ ĘėĕĚ ĘČĕēĕ čĤĐ
ĘČĤĥĕĘ ĕĥČĤĐ čĤĐ ,ěđĕĢĘ ěđĥČĤ
ĘđďĎĐ ěĕďĐ Ħĕč ČĕĥĜđ
,ĦđčĕĥĕĐ ďĞđ ČĕĥĜ
ěđďĜđĘ ďÂčČĎđ čĤ ęĕĜĠĘĚ
ÂĥďģĚĐđ ĥďđģĐ ĤĕĞÃ
ģĜČĤĠ ēĝĠ ĕčĢ čĤĐ
ĎĤčĜĕďĘđđ ĐďđĐĕ ĤĒĞĕĘČ čĤĐ
ÂĖĘĚ ĥďģĚÃ
ÂĤĒĞĕĘČ ġĕĢÃ
ďÂĕĐ ĕģĝĜĘĤđČ ĕÂČĤĐ ęĥč ěėđ
ĒÂėĥĦ ĘđĘČ
đÂĕĐ ġĤČĘ ġđēčđ ġĤČč ĘČĤĥĕ ĕĜč đĜĕēČ ĘėĘ
ĐĒĕČ ĖĤď ĘďčĐ ĕĘč ,ĦĕčĐ ĤĐ ēĔĥ ĘėĘ ĝĜėĕĐĘ ĐĥČđ ĥĕČ ěĕĐĕ Ęčĥ ,ĤčėĚ đĜĤĐĒđĐĥ ĐĚ ĘĞ ęĕĤĕĐĒĚđ ęĕĤĒđē đĜČ
ĐčĤ ĐđĢĚ ęĎ ĥĕ ,ĥďģĚĐđ ĥďđģĐ ęđģĚ ĦĤĐĔč ĐĞĕĎĠ Ęĥ ĐĒ ĤđĚē ĤđĝĕČĚ ĦđĤĕĐĒĐ ęĢĞ ďčĘĚđ ,đč ęĕĝĜėĜ ĤĞĥ
.đĦĤĕĚĥđ ĥďģĚĐ ČĤđĚ Ęĥ
ĕđĘĐ ďđď ęĕĕē čĤĐ
ĦĢĞđĚ Ĥčēđ ěđĕĢĘ ěđĥČĤ čĤ
ĘČĤĥĕĘ ĦĕĥČĤĐ ĦđĜčĤĐ
ĐďđĐĕ ĤĝĕČ čĤĐ
ěĚĤĔĜđČ
ģđģ ěĐėĐ ĐďđĐĕ ĕčĢ čĤĐ
čĕĥĕĘČ ęđĘĥ ğĝđĕ čĤĐ
ĖčĤĕđČ ěĚĘĒ ĐĚĘĥ čĤĐ
ĦĕďĤēĐ ĐďĞĐď ďÂčČ
čĤĐ ĒėĤĚ Ħčĕĥĕ ĥČĤ
ĘđďĎĐ ěĕďĐ Ħĕč Ĥčē
ĐĤđĦ Ęđģ Ħčĕĥĕ ĥČĤ
ĖđčĜĤĔĥ ĐĥĚ čĤĐ
ĘČĤĥĕĘ ĕĥČĤĐ čĤĐ
ěđĕĒ ğĝđĕ ĐĚĘĥ čĤĐ
ĘČĤĥĕ ĘđČĥ čĤĐ
ČĤĕĢēđčČ ģēĢĕ čĤĐ
ĕČĒĕĠĥđČ ĕđĘĐ .ĕ.Ě čĤĐ
ĞĤĒĕĘČ ĘČĤĥĕ čĤĐ
ČĕĕďĐ ĐĕďčđĞ čĤĐ
ĦđĜčĤĐ ĦĢĞđĚ Ĥčē
ĘČĤĥĕĘ ĦĕĥČĤĐ
ĦĢĞđĚđ ĘđďĎĐ ěĕďĐ Ħĕč Ĥčē
ĘČĤĥĕĘ ĦĕĥČĤĐ ĦđĜčĤĐ
ďđĘ-ĐĘĚĤ ĤĕĞĐ čĤ
(ĕģČē Ččč)
ěĎ ĦĚĤ ĤĕĞĐ čĤ
ďđďĥČ ĤĕĞĐ čĤ
ĘđďĎĐ ěĕďĐ Ħĕč Ĥčē ęĕĜĠĘĚ
ĘČĤĥĕĘ ĦĕĥČĤĐ ĦđĜčĤĐ ĦĢĞđĚđ
ĤčđĘđģđĝ ęĕĤĠČ čĤĐ
ĕďđčĞ ĕĎđē ěĚĘĝ čĤĐ
ĘČĕĜģ ĞĥđĐĕ čĤĐ
ĐĜĜĞĤ ĤĕĞĐ čĤ
ĦĢĞđĚđ ĘđďĎĐ ěĕďĐ Ħĕč Ĥčē
ĘČĤĥĕĘ ĦĕĥČĤĐ ĦđĜčĤĐ
ĦĢĞđĚ Ĥčēđ ĐĠĕē ĤĕĞĐčĤ
ĘČĤĥĕĘ ĦĕĥČĤĐ ĦđĜčĤĐ
ģđģ ěĐėĐ ĘČĠĤ čĤĐ
ĕĤđĒČĐ ěĕď Ħĕč čČđ čĤ
ĐĕĤčĔ
ĥČĥĚ ğĝđĕ čĤĐ
ĐĠĕēĘ ĤĕĞĐ čĤ
ĤĜĤđ ęĐĤčČ čĤĐ
ĕĔĘđÄĒ ĘČĘĢč čĤĐ
ĐĕĜĦĜ ĤĕĞĐ čĤ
ĘđďĎĐ ěĕďĐ Ħĕč Ĥčē
ġĕĘđģ ģēĢĕ čĤĐ
ġĕĘĤģ ĐĚĘĥ čĤĐ
ĕģĝčĘĥđģ đĐĕĘČ čĤĐ
ěĘĠģ ěĐėĐ ĐēĚĥ čĤĐ
ČďĜĘ čģĞĕ čĤĐ
čĕčČ ĘĦ ěĕď Ħĕč čČ
ĐđģĦ ēĦĠ ěĕďĐ Ħĕč čČ
Ğčĥ ĤČč ěĕď Ħĕč čČ
ĕĤđĒČĐ ěĕď Ħĕč čČđ čĤ
ĦĠĢ
ģĤč ĕĜč ĤĕĞĐ čĤ
ďÂĝĥĦ čČ
ďĚđĞ đĚđģĚč ĤđĚēĐ ĤđĝĕČĐđ ĐĜĦĥĐ ČĘ Ĥčď ęđĥĥ ĤĕĐĒĐĘđ ĤđĒēĘ đĜĜĐ ,đĜĕĚĕč ĐēĜĒĐĐ ĤđČĘ
.čđĤģč đĦĞđĥĕ đĜČĤĕ Äďđ .ĦĕčĐ ĤĐ ēĔĥ Ęėč
ěđĤđď ĕĥģč đĐĕĘČ čĤĐ
đĐĕĘČ ĕėďĤĚ čĤĐ
ČĤĕĠĥ ĐĜģĘČ ęĐĤčČ čĤĐ
ČÂĔĕĘĥ ğĝđĕ ĐĕďčđĞ čĤĐ
ÂčČ ěĕĜčà ĦđďĝđĚ ĥČĤ
ěđĕĢĘ ěđĥČĤĐ
ěđĕĢĘ ěđĥČĤĐ
čĤĐ ĒėĤĚ Ħčĕĥĕ ĥČĤ
ĘČĤĥĕĘ ĕĥČĤĐ čĤĐ ęĕĜĠĘ
ěđĕĢĘ ěđĥČĤĐ
ĤĜĕčČ ěĐėĐ ęĕĕē ĐĚĘĥ čĤĐ
ĘČĢĜčĜ ĤđďĎĕčČ čĤĐ
ĤĎĢĚ ĐĜđĕ čĤĐ
ĤČĚĞ ĐĥĚ ĐĚĘĥ čĤĐ
ÂęĕĜĐė ĦĤĔĞÃ Ħčĕĥĕ ĥČĤ
ĐģĕĦĞĐ ĤĕĞĐ čĤ
ĘČĤĥĕĘ ĕĥČĤĐ čĤĐ
ĘČĤĥĕĘ ĕĥČĤĐ čĤĐ
ěđĕĢĘ ěđĥČĤĐ
ģđģ ěĐėĐ ĐēĚĥ čĤĐ
ĦđčđēĤ ĤĕĞĐ čĤ
ěĕďĐ ĕĦč ĦđčČ ĥČĤđ
ěĐėĐ ĕē ďđď čĤĐ
ĔĤĕčĕđĜ ĞĥđĐĕ čĤĐ
ěĐė ęđĘĥ čĤĐ
ęĕ Ħčč ĐĜđėĥ čĤ
ĘČĤĥĕ ĦđčĕĦĜĘ Ħčĕĥĕ ĥČĤđ
ÂĐĦėĘĐė Ħčĥ ĦĤĕĚĥÃ
ğĝđĕ ĦĤđĠ Ħčĕĥĕ ĥČĤ
‫‪4‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫הרמב”ם לא עלה להר הבית‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫יש טוענים שהרמב”ם התפלל בהר הבית‪ ,‬וטיעון זה עובר מאדם לחברו‪ ,‬ולא כל אחד‬
‫בדק את הדברים במקור‪ .‬אם כן‪ ,‬נעיין בדבריו )איגרת בספר חרדים‪ ,‬מצות התשובה פ”ג‪ ,‬ואגרות‬
‫הרמב”ם מהדורת הרב שילת עמק רכה ועיין שם עמוד קל ועמוד קיב‪ ,‬הערה ‪.(24‬‬
‫”וביום שלישי בשבת‪ ,‬ארבעה ימים לירח מרחשוון‪ ,‬שנת שש ועשרים ליצירה )ד׳ אלפים‬
‫תתקכ”ו(‪ ,‬יצאנו מעכו לירושלים תחת סכנה‪ ,‬ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו‪....‬‬
‫וכשם שזכיתי להתפלל בה בחורבנה‪ ,‬כן אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה אמן”‪.‬‬
‫האם ”הבית הגדול והקדוש” הוא בית המקדש? וודאי שלא‪ ,‬הרי כבר היה חרב מזמן‪.‬‬
‫האם ”זכיתי להתפלל בחורבה” הכוונה לחורבות בית המקדש? וודאי שלא‪ ,‬שהרי הגויים‬
‫הרשעים הרסו הכל כליל‪ ,‬לא השאירו אבן על אבן‪ ,‬ולא חרבות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הרמב”ם היה צריך‬
‫לכתוב ”בחורבנו”‪ ,‬בלשון זכר‪ .‬אלא ברור שכוונת הביטוי‪” :‬כשם שזכיתי להתפלל בחורבנה‪,‬‬
‫כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה” – היא לירושלים עיר הקודש‪.‬‬
‫באשר ל”בית הגדול והקדוש” – אין המדובר בבית המקדש‪ ,‬אלא בבית כנסת גדול הניצב‬
‫בירושלים‪ ,‬מול הר הבית‪ ,‬כמו שכותב המהרי”ק‪ ,‬רבי יוסף קולון שחי שלוש מאות שנים‬
‫אחרי הרמב”ם‪” :‬ויהי כהיום אשר קרה מקרה‪ ,‬כי בעוונותינו הרבים בו פרש צר על ב”ה‬
‫)בית הכנסת שבירושלים( וניתץ את הבית הגדול והקדוש‪ ,‬נשא ליבם אותם לקרבה אל‬
‫המלאכה מלאכת הקודש‪ ,‬לסייע בבניין ב”ה )בית הכנסת( של ירושלים עיר הקודש”‬
‫)שו”ת מהרי”ק‪ ,‬שורש ה(‪.‬‬
‫וכן כתב רבי יעקב חי זריהן‪ ,‬אב בית דין של טבריה‪ ,‬שחי לפני כמאה שנה‪” :‬זה פירושו ברור‪,‬‬
‫כי סמוך בהר הבית היה בית גדול לתפילה‪ ,‬וגם עתה יש בית גדול מאוד וכו׳ וגם אני נכנסתי‪...‬‬
‫וזהו הבית הגדול‪ ,‬כי משם משקיף על כל שטח הקרקע של בית מקדשנו הר הבית וכו׳‪ ,‬אבל‬
‫לומר שאדוננו הרמב”ם נכנס ממש ישתקע הדבר ולא ייאמר” )מובא בשו”ת ציץ אליעזר‪ ,‬יא‪ ,‬טו‪,‬‬
‫ועיין שו”ת ציץ אליעזר יא נו‪-‬נז ושו”ת יחוה דעת א כה(‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬הרמב”ם פוסק שמקום המקדש בקדושתו עומד אפילו בימינו )הלכות בית הבחירה ו יב(‬
‫ולכן הנכנס לשם חייב כרת )מג”א תקסא ס”ק א‪ ,‬וכן משנה ברורה ס”ק ה(‪ .‬ועין שו”ת משפט כהן‬
‫)צו( למרן הרב קוק‪.‬‬
‫ויהי רצון שייבנה בית המקדש במהרה‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫מי קובע לגבי הר הבית?‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫נשמעת טענה‪ :‬למה ממשיכים לומר ש״רוב גדולי ישראל אוסרים עליה להר הבית״‪,‬‬
‫כאשר יש רשימה לא מבוטלת של רבנים גדולים כולל הגר״ש גורן שמתירים?‬
‫התשובה פשוטה‪:‬‬
‫נכון שיש כמה עשרות מתירים‪ ,‬אבל הם רחוקים מהיות הרוב‪ ,‬אלא הם מיעוט קטן‪,‬‬
‫וכידוע פוסקים הלכה על פי הרוב ולא על פי המיעוט‪.‬‬
‫גם אם הם היו הרוב‪ ,‬לא די בכך‪ ,‬כי לא תמיד רוב מניין קובע‪ ,‬אלא רוב חכמה‪,‬‬
‫ובמיוחד בסוגיות קשות ועמוקות‪ ,‬בהן תמיד נזהרו הפוסקים לא להורות בלי‬
‫לשאול את גדולי הדור‪ ,‬וגדולי הדור עצמם שאלו גדולים יותר מהם‪ ,‬ואפילו‬
‫גדולי הגדולים שאלו את חבריהם‪.‬‬
‫ודאי שהגר״ש גורן היה מגדולי הדור‪ ,‬אך בל תשכח שהוא בעצמו לא נתן היתר‬
‫גורף‪ ,‬וזו לשונו‪” :‬קיים ספק גדול ביחס למיקום בית המקדש בתוך הר הבית‪,‬‬
‫ובגין ספק זה אנו אוסרים להיכנס להר הבית״‪” ,‬על אף שמותר לטמא מת‬
‫להיכנס להר הבית‪ ,‬ואפילו למת עצמו‪ ,‬כמו שפוסק הרמב״ם בהלכות ביאת‬
‫מקדש‪ ,‬חוששין בחלקו הגדול של הר הבית שמא זהו מקום העזרה‪ ,‬ההיכל‬
‫וקודש הקודשים״ )מעלין בקודש גליון אב תשס״ג עמ׳ ‪.(149‬‬
‫ואפילו בזמנו‪ ,‬בהיותו רב ראשי לישראל‪ ,‬הרבנות הראשית לישראל כולה חלקה‬
‫עליו ואסרה עלייה לשם בכל תוקף‪.‬‬
‫אבל גם אם רוב רבני ישראל ורוב גדולי הדור היו מתירים‪ ,‬לא היה די בכך‪ ,‬כי יש‬
‫דין מרא דאתרא שגובר‪ ,‬והמרא דאתרא של ארץ ישראל הוא הרבנות הראשית‬
‫לישראל‪ ,‬והרבנות הראשית לישראל אוסרת‪ .‬משל למה הדומה דומה‪ ,‬לרב שנבחר‬
‫כרב בית כנסת‪ ,‬פסק לומר תחנון‪ ,‬ובאותו זמן יושבים בבית הכנסת חמישה תלמידי‬
‫חכמים גדולים ממנו הסוברים שאין לומר תחנון‪ ,‬הנה הלכה כמותו‪.‬‬
‫וכשנשאל הג״ר צבי שכטר – פוסק וראש ישיבה בישיבה יוניברסיטי בניו יורק ‪ -‬על‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫דעתו בעניין עלייה להר הבית‪ ,‬אמר‪ :‬אין לי כרב באמריקה לענות על שאלה זו‪ .‬א‪.‬‬
‫יש לציית למה שפסקה הרבנות הראשית לישראל‪ .‬הרי נטורי קרתא לא מקשיבים‬
‫לרבנות ואגודת ישראל לא מקשיבים לרבנות‪ ,‬רק הלאומיים‪-‬הדתיים מקשיבים‬
‫לרבנות‪ ,‬ואם אנחנו מפגינים לא כהוראתם בקום ועשה‪ ,‬אנחנו גורמים לקריסתה‪,‬‬
‫והרבנות הראשית אוסרת‪ .‬ב‪ .‬אין לרב במקום אחד לפסוק למקום שני‪.‬‬
‫על כל פנים‪ ,‬למעשה גדולי הדור כולל מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה אסרו את‬
‫הדבר מכל וכל‪.‬‬
‫וזאת למה? וכי אין ליבם דואג ממה שמשתוללים שם הערבים? ודאי שכן‪ ,‬אלא הר‬
‫הבית אינו דומה לשאר ארץ ישראל‪ .‬לארץ ישראל מגיעים על ידי עלייה‪ ,‬התיישבות‬
‫וכיבוש‪ ,‬ולמקום המקדש מגיעים על ידי השראת שכינה‪ .‬לא די בכיבוש‪ .‬הרי כבר‬
‫פעמיים היה לנו מקדש והוא נחרב בגלל עוונות‪ .‬אנו ודאי רוצים בית מקדש‪ ,‬ואליו‬
‫נגיע על ידי תשובה‪ ,‬תשובת הפרט ותשובת הכלל‪ .‬ועיין רמב״ם הלכות מלכים א‬
‫א‪-‬ב‪ .‬זה הכלל‪ ,‬עוד לא הגיע זמן הבית‪ ,‬לכן לא הגיע זמן ההר‪ .‬אין מצווה לעלות‬
‫להר‪ ,‬מלבד לעבודת המקדש ולבניין המקדש‪ .‬ויש אפילו שאוסרים להיכנס לא‬
‫למטרה זו‪ ,‬כלומר ”ביאה ריקנית״‪.‬‬
‫נכון זה נורא שהערבים משתוללים שם‪ ,‬אך אין להתייאש‪ ,‬הם יבואו על עונשם‬
‫בזמנם‪ .‬אך לא בגלל זה מותר לנו לחלל את מקום המקדש‪.‬‬
‫ומעשה בברון רוטשילד שעלה להר הבית באפיריון נישא על ידי גויים‪ ,‬כי סבר שזה‬
‫מותר‪ ,‬וספג ביקורת עצומה מגדולי הדור‪ ,‬אך התפייסו‪ ,‬כי זה היה בשגגה‪ .‬וכתב‬
‫מרן הרב קוק‪...” :‬על דבר מסעו של הברון‪ ,‬אף על פי שלבי נמחץ מאוד‪ ,‬מפני חילול‬
‫השם על היותו במקום המקדש‪ ,‬וביותר על מה ששום איש לא העיר אותו שהוא‬
‫דבר אסור‪ .‬פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו‪ ,‬עולה לנו על מליונים של ישובים‬
‫מעשיים‪ ,‬ואף על פי שלא הפסיד בכל זאת את ערכו הגדול בתור מיסד הישוב‪,‬‬
‫ובשוגג או בדרך מי שהכל הוא בשגגה‪ ,‬בא מעשה לידו‪ ,‬וד׳ הטוב יכפר ויקח טוב״‬
‫)אגרת תרעז(‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫שאלות על עלייה להר הבית‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫ש‪ .‬מלבד האיסור ההלכתי של הרבנות הראשית ושאר גדולי ישראל‪ ,‬מה הסיבה‬
‫האמונית שלא להיכנס להר הבית?‬
‫ת‪ .‬אין זה שייך למדרגתנו‪ .‬יש לנו הרבה מאוד מצוות שהן חובה גמורה ואיננו מקיימים‪.‬‬
‫ש‪ .‬אבל ערבים כן נכנסים?‬
‫ת‪ .‬הגאון ר׳ מאיר אוירבך מגדולי ירושלים אמר שצדקה עשה לנו הקב״ה אשר גדר‬
‫דרכנו בגזית שלא ליתן לנו להיכנס להר הבית שאם לא כן מה יעצור בעדנו )שו״ת‬
‫ציץ אליעזר טו עמ׳ פד(‪.‬‬
‫ש‪ .‬אין לנו עניין להיכנס להר הבית כדי לכבוש אותו?‬
‫ת‪ .‬הכיבוש יהיה על ידי יראת שמים‪ .‬אדרבה הכניסה תהפוך אותו לדבר זול ותפגע‬
‫ביראת השמים‪ .‬אפילו בכותל עצמו צריך חרדת קודש‪ .‬רבנו הרב צבי יהודה היה‬
‫בא רק פעמים נדירות לכותל‪ ,‬ורעד שם מרוב יראת שמים‪ ,‬וכן עוד כשעתיים בבית‬
‫לאחר מכן‪.‬‬
‫ש‪ .‬ואם אדם הנו מלא חרדת קודש?‬
‫ת‪ .‬לא צדיק פרטי‪ ,‬אלא כל כלל ישראל צריך להיות מלא יראת שמים‪.‬‬
‫ש‪ .‬מה זה מעכב אדם פרטי?‬
‫ת‪ .‬הרי אין דין להתפלל בהר הבית‪ .‬ואם מישהו יחשוב שזו מידת חסידות‪ ,‬הרי לא‬
‫כל אחד ראוי לנהוג במידת החסידות )עיין מסילת ישרים פרק כ(‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫ש‪ .‬האם כניסה של יחידים להר הבית לא תקרב את עם ישראל לאביהם שבשמים?‬
‫ת‪ .‬להיפך‪ ,‬יש לרומם את העם ליראת שמים ולמורא מקדש‪ .‬רבנו הרב צבי יהודה‬
‫לימדנו שלא נגיע למקדש על ידי קפיצות ודילוגים‪ ,‬אלא במהלך איטי של תשובה‪.‬‬
‫מדרגת בית המקדש והר הבית היא רחוקה מאתנו‪.‬‬
‫ש‪ .‬ומה אמר הרב צבי יהודה לגבי מקומות בהר הבית שאינם כלולים בהר הבית על‬
‫פי מדידות וחשבונות?‬
‫ת‪ .‬הוא שלל על הסף את כל המדידות ואת כל החשבונות ואמר שדינם חמור כמו‬
‫יריקה בהר הבית )שיחות רבנו‪ ,8 ,‬תלמוד תורה א‪ ,‬הוספה סע׳ ‪.(3‬‬
‫ש‪ .‬האם לא צריך להיכנס כדי להכריז קבל עם ועולם שהמקום הזה הוא שלנו?‬
‫ת‪ .‬אנו מודיעים לעולם כולו שהוא שלנו בכך שאנו נוהגים מורא מקדש וחרדת‬
‫קודש‪ .‬וזה מה שיקרב אותנו אליו‪ .‬הקרבה מושגת על ידי ריחוק‪.‬‬
‫ש‪ .‬אם כך היו נוהגים כלפי ארץ ישראל‪ ,‬לעולם לא היו בניין הארץ‪ ,‬שיבת ציון‬
‫והקמת המדינה?‬
‫ת‪ .‬נכון‪ .‬אבל דין הר הבית ודין כל מלוא רוחב הארץ הם שונים‪ .‬לפעמים יש חילוקים‬
‫בתורה‪ .‬ועיין משפט כהן סוף תשובה צו‪ ,‬שבניין בית המקדש ייעשה על פי סדר‬
‫המדרגות ואחרי הופעת מלכות ישראל בכל שלמותה‪ .‬בית המקדש נחרב‪ ,‬לא מפני‬
‫שלא נכנסו לשם‪ ,‬אלא מפני עוון שנאת חינם )יומא ט ב(‪ .‬זה התיקון שנדרש עתה‬
‫מאתנו‪.‬‬
‫ש‪ .‬אבל יש רבנים שטוענים שכן אפשר לעלות וגם עולים?‬
‫ת‪ .‬עם כל כבודם‪ ,‬אין הלכה כמותם‪ ,‬אלא כמרן הרב קוק שאפילו לא היה מכניס‬
‫אצבעות בין אבני הכותל‪ ,‬וכרבנו הרב צבי יהודה‪ ,‬וכרבנות הראשית וכגדולי ישראל‬
‫בדורנו‪ .‬כדי להתיר כניסה להר הבית‪ ,‬צריך כתפיים רחבות‪ .‬אף אחד בדורנו אינו‬
‫במדרגה כזו‪ .‬אין לאיש סמכות לפסוק בעניינים כלל ישראליים כה חמורים‪ ,‬ולחלוק‬
‫על מרן הרב קוק‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫ש‪ .‬יוצא שלגבי הר הבית אנו חדלים להיות ציונים?‬
‫ת‪ .‬כך הורה מרן הרב קוק‪ ,‬ואנחנו לא יותר ציונים ממנו‪ .‬כאשר הברון רוטשילד נכנס‬
‫להר הבית בתוך אפיריון שגויים נשאו אותו‪ ,‬כי הוא חשב שתחבולה זו מותרת‪,‬‬
‫מרן הרב קוק הגיב בתקיפות‪ ,‬על אף כל זכויותיו בבניין הארץ‪ ,‬וכתב‪” :‬פגיעה אחת‬
‫בקדושת מקום בית חיינו‪ ,‬עולה לנו על כל מיליונים של יישובים מעשיים״ )אגרות‬
‫הראיה ב רפה(‪.‬‬
‫ש‪ .‬שם היה מדובר במקום המקדש ממש‪ ,‬אבל יש להבחין בינו לבין הר הבית?‬
‫ת‪ .‬יש מודעה של מרן הרב קוק לרבים לא להיכנס להר הבית! וכאמור הוא אפילו‬
‫לא היה מכניס אצבעות בכותל!‬
‫ש‪ .‬אז איך נגיע להר הבית?‬
‫ת‪ .‬כאשר האומה כולה תתרומם‪ ,‬ולא רק יחידים צדיקים שייכנסו שם‪ .‬לא יחידים‬
‫צריכים לשאול רב‪ ,‬אלא האומה כולה צריכה להתגדל ביראת שמים והיא תשאל רב‬
‫כלל ישראלי‪.‬‬
‫המקדש והר הבית וגם הכותל אינם עניין של כיתתיות ופרטיות אלא עניין של כל‬
‫ישראל כאיש אחד בלב אחד‪ .‬ככל שמתקרבים אל הקודש‪ ,‬יותר האומה צריכה‬
‫להיות מאוחדת באהבת חינם‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫לדרכם של מרן הרב קוק‬
‫והרצ"יה‬
‫מרן הרב קוק על כניסה להר הבית‬
‫שאלה‪” :‬ועד יום הגאולה‪ ,‬האם מותר לעם העברי לעשות בפועל ממש איזה‬
‫מעשה גשמי לשם בניין הבית?״‬
‫מרן הרב‪” :‬לפי מצוות התורה אסור לנו‪ ,‬עד היום ההוא‪ ,‬אפילו להיכנס למקום המקדש‪.‬‬
‫בימי חג ומועד‪ ,‬כשיהודים רבים באים לבקר בירושלים‪ ,‬אני נוהג לפרסם אזהרות‬
‫שלא יכנסו חס וחלילה למקום הקדוש ההוא‪ ,‬מכיוון שאין אנו ראויים לכך עד שיבוא‬
‫הגואל‪ ,‬ואז יהיה זה מעשה הקב״ה בעצמו‪ ,‬מבלי שנעשה אנו מצדנו כלום ’לדחוק את‬
‫הקץ׳ כדי להשיג את המטרה הזאת״ )מדברי מרן הרב לועדת החקירה בשנת תרפ״ט(‪.‬‬
‫”מה שאין אנחנו נכנסים לפנים מן הכותל הוא לא מיעוט זכויותינו ומיעוט קישורנו‬
‫אל המקום הקדוש הזה‪ ,‬אלא מפני רוב הקישור שלנו אליו ואל רוממות קדושתו‪,‬‬
‫מפני שאנו מכירים‪ ,‬שכמו אז בעת שהיה בית‪-‬מקדשנו על מכונו‪ ,‬כך גם עתה הוא‬
‫מלא כבוד ד׳ אלוקי ישראל וקדושתו‪ ,‬ואין לנו עכשיו אלה האמצעים הדתיים שנוכל‬
‫על ידם להכשיר את עצמנו‪ ,‬עד שיבוא הזמן ויימצא לנו כל הדרוש להכשיר את עצמנו‬
‫לעמוד במקום הקדוש הזה‪ ,‬שאנו מקושרים אליו בכל נפשנו ובכל חיי נשמתנו‪.‬‬
‫הכותל המערבי בייחוד נשאר לנו לפליטה לאות ולמופת על גאולתנו ועל הבטחון‬
‫של שובנו אל המעמד הקדוש שהיינו עליו בימים מקדם‪ ,‬בעת אשר אור ד׳ וקדושת‬
‫הנבואה ורוח הקודש האירו על עמנו; והננו מרגישים בהמקום הזה‪ ,‬רגש קדוש‬
‫ומרומם מאוד‪ .‬וכל האוויר שעל גבי הכותל עד השמים נחשב לנו למרום וקדוש‪.‬‬
‫וזכותנו שלא נפסקה מעל המקום הזה‪ ,‬לעולם היא עומדת לנו במצב כזה‪ ,‬שאנו‬
‫מכירים שלנו הצדקה לדרוש‪ ,‬ששום יד זרה לא תגע בכל מה שהוא מכוון נגד הכותל‬
‫הקדוש הזה שהוא שארית מחמדנו״ )מתוך איגרת לשר בולס‪ ,‬תר״פ(‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫”אזהרה לרבים״‬
‫”אחינו היקרים הבאים לעיר קודשנו ירושלים תבנה ותכונן מקרוב ומרחוק‪ ,‬הישמרו‬
‫נא מהאיסור החמור של הכניסה למקום המקדש והר הבית‪ ,‬ד׳ יכוננהו בנכון ונשא‪,‬‬
‫וצור ישראל יראנו בישועתו בביאת גואל צדק במהרה בימינו בקרוב אמן״‪.‬‬
‫”ואני נוהג לפני כל חג ומועד‪ ,‬בזמן שאחינו בני ישראל מרבים לעלות לעיר קודשנו‪,‬‬
‫לפרסם אזהרות על האיסור להיכנס להר הבית״ )מאמרי הראיה ‪.(458‬‬
‫”טוב מאד לצרף דברים על דבר מסעו של הברון‪ ,‬אף על פי שלבי נחמץ מאד‪ ,‬מפני‬
‫חילול השם של היותו במקום המקדש‪ ,‬ביותר על מה ששום איש לא העיר אותו‬
‫שהוא דבר האסור‪.‬‬
‫פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו‪ ,‬עולה לנו על כל מליונים של ישובים‬
‫מעשיים‪ ,‬ואף על פי שלא הפסיד בכל זאת את ערכו הגדול בתור מיסד הישוב‪,‬‬
‫ובשוגג או בדרך מי שהכל הוא בשגגה בא מעשה לידו‪ ,‬וד׳ הטוב יכפר ויקח טוב״‬
‫)איגרת תרעז(‪.‬‬
‫”היה נזהר מהכנסת אצבעות היד לבין אבני הכותל״ )לשלושה באלול עא(‪.‬‬
‫”ועל פי דרך ההוראה הנהוגה בישראל‪ ,‬כשישנה מחלוקת כזו שלא הוכרעה‪ ,‬ולצד‬
‫אחד זהו עניין הנוגע לאיסור תורה‪ ,‬ובייחוד באיסור חמור של חיוב כרת‪ ,‬אזי ‪ -‬שום‬
‫אדם אינו רשאי להקל בו‪ ...‬ובפרט בנידון דידן‪ ,‬שכמה וכמה דורות עברו שנמסרה‬
‫לנו הקבלה הקבועה שמחזיקים בדעת האוסרים‪ ,‬ויראים וחרדים הם כל עדת‬
‫ישראל להיכנס אל מקום המקדש מפני הטומאה‪ ,‬בוודאי אין זה מן המידה כלל‪,‬‬
‫לקום עכשיו בזמן הזה ולומר‪ ,‬שנמצאה ההכרעה להקל בזה‪ ,‬ולא יהיה עולה על‬
‫הדעת‪ ,‬שאיזה בן תורה‪ ,‬יהיה מי שיהיה‪ ,‬יעשה כזאת״ )משפט כהן צו(‪.‬‬
‫”שבשמירת הקדושה שלא להיכנס בטומאה יש בה זכר גדול לשמירת המקדש‬
‫וציון גדול לקדושתו‪...‬״ )משפט כהן עמ׳ רב( ”שהתורה הרחיקה את האדם ברוב‬
‫הפעמים מן המקדש‪ ,‬ודוקא על ידי הריחוק ייכנס הגודל והמורא בלב‪ ...‬והכי נמי על‬
‫ידי מה שאנו נזהרים מלהתקרב בהיותנו טמאים אל המקום הקדוש‪ ,‬הרינו מקיימים‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫מצוות ’מורא מקדש׳‪ ,‬והוא יותר יקר מאותה היראה הבאה בדרך קירוב בעת שאין‬
‫אנו מוכשרים לו״ )עמ׳ רג(‪” .‬והננו עומדים ביראה מרחוק ומצפים לחסד ד׳ שישוב‬
‫ירחמנו ויאר לנו באור גאולה שלמה‪ ,‬שנזכה על ידה לטהרה גמורה‪ ,‬באופן שנוכל‬
‫להתקרב לבית תפארתנו בכל מידת הקדושה הראויה לו״ )עמ׳ רד(‪.‬‬
‫”ולעניין כבוד האומה לעד‪ ,‬יותר יהיה כבוד הכלל ניכר‪ ,‬אם נשתדל שישמרו בידנו‬
‫בדרך קניין‪ ,‬החצרות הסמוכות להכותל הקדוש פעה״ק‪ .‬ועל מקומה נבנה סמוך‬
‫ממש להכותל‪ ,‬בית כנסת אחת גדולה ומפוארה מאד בכל פאר והידור‪ ,‬וכל אותן‬
‫התיקונים שמציע כת״ר להיות ערוכים ושירה וזמרת קודש – יהא בה‪ .‬והיא תהיה‬
‫מונהגת על פי הסכמת רוב רבני ישראל‪ ,‬דרך מוסכם לכללות האומה‪ ,‬למעלה מכל‬
‫חילוק של נוסח ומנהג מפלגתי‪ ,‬והבית הזה )=בית כנסת ליד הר הבית( יהיה לנו‬
‫לעד‪ ,‬שאנו חזקים בציפיית ישועה עליונה שתבוא‪ ,‬ושיבנה בית המקדש במהרה‬
‫בימינו על ידי גילוי כבוד ד׳ ואור משיח צדקנו״ )איגרת תתקצד(‪.‬‬
‫אגרת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל‬
‫ב”ה‪ ,‬עה”ק יפו ת”ו‪ ,‬כ”ו אדר תרע”ד‬
‫שלו׳ רב לכבוד רב חביבי הרב המאוה”ג אוצר תו”י‪,‬‬
‫כליל תפארת רב פעלים מו”ה יונתן בנימין הלוי איש הורוויץ שליט”א‬
‫אחדשה”ט באה”ר‪,‬‬
‫יקבל בזה כת”ר קיצור דברים בתור הקדמה לחוברת‪.‬‬
‫אם ימצא כת”ר וחברינו במסע להוסיף ע”ז דברים מה טוב‪ ,‬ובלבד שלא‬
‫לטשטש את הצורה הידידותית הבולטת גם מתוך האנחה על כל הפרוץ‪ .‬כי בודאי‬
‫רק דרך קודש זה‪ ,‬שאור חסד ד׳ מאיר בו‪ ,‬הוא דרך האמת‪ ,‬דרך תורת חיים ואהבת‬
‫חסד אשר נטע ד׳ בקרבנו‪.‬‬
‫טוב מאד לצרף דברים ע”ד מסעו של הברון‪ .‬אע”פ שלבי נמחץ מאד‪ ,‬מפני‬
‫חה”ש של היותו במקום המקדש‪ ,‬וביותר על מה ששום איש לא העיר אותו שהוא‬
‫דבר האמור‪ .‬פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו‪ ,‬עולה לנו על כל מליונים של‬
‫ישובים מעשיים ואע”פ שלא הפסיד בכ”ז את ערכו הגדול בתור מיסד הישוב‪,‬‬
‫ובשוגג או בדרך מי שהכל הוא בשגגה בא מעשה לידו‪ ,‬וד׳ הטוב יכפר ויקח טוב‪.‬‬
‫והנני בזה ידי”ע דוש”ת מצפה לתשועת ד׳ על עמו‪,‬‬
‫הק׳ אברהם יצחק ה”ק‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל‬
‫ברור דברים בענין הר‪-‬הבית‬
‫)לנתיבות ישראל ב מאמר ארבעים וחמש(‬
‫ב”ה‪ ,‬זך שבט התשל”ז‬
‫כל החוּמרה הגדולה ההלכתית של ִאסור הכניסה אליו‪ ,‬מפני היותנו עוד‪ ,‬על‪-‬פי‬
‫ההלכה‪ ,‬במצב של טמאה‪ ,‬איננה נוגעת‪ ,‬פוגעת וגורעת‪ ,‬במשהו בערך הבעלות‬
‫הקנינית שלנו על שטח המקום הקדוש הנאדר‪-‬בקדש הזה‪ .‬זכה כבוד הרמטכ”ל‬
‫ואתו ועליו כבוד מורנו ורבנו הגאון רבי שלמה גרן‪ ,‬ראש רבני‬
‫שלנו‪ ,‬מר מרדכי גור‪ִ ,‬‬
‫ישראל‪ ,‬ועל‪-‬ידם שוּחרר המקום הזה משלטונות הגויים‪ ,‬והנהו גם הוא‪ ,‬ככל שטחי‬
‫מקומות ארץ‪-‬חיי‪-‬קדשנו‪ ,‬ברשותנו ובבעלותנו‪ .‬ברשותנו ובבעלותנו הם מסדרים להם‬
‫שם סדרי תפלותיהם ביום הששי‪ .‬קבוצות חילינו‪ ,‬הנמצאים שם שומרים ומשגיחים‬
‫עליהם בפקוּדת שלטונותנו‪ .‬גם אם אנחנו נזהרים בכניסה שמה‪ ,‬כפי מדת ההלכה‪,‬‬
‫גם בתוך‪-‬כך ומתוך‪-‬כך קבועה וקימת בכל תקפה בעלותנו על כל שטח‪-‬המקום הזה‪,‬‬
‫ורשותנו למציאותם זאת של הגויים שם‪ ,‬שאינם בשום‪-‬אפן בעלי המקום הזה‪.‬‬
‫במלא צפיתנו תוחלתנו לכל ישועתנו השלמה‪.‬‬
‫צבי יהודה הכהן קוק‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫עמדת הרבנות הראשית לדורותיה‬
‫מה אמרה הרבנות הראשית‬
‫על הר הבית יומיים אחרי שחרורו‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫יומיים אחרי הנס העצום של שחרור הר הבית בכ״ח באייר תשכ״ז‪ ,‬נפגשה מועצת‬
‫הרבנות הראשית לישראל בר״ח סיון לדון במעמד הכותל המערבי והר הבית‪ ,‬דיון‬
‫שלא היה כאלפיים שנה!‬
‫המשתתפים היו הרבנים הראשיים לישראל‪ :‬הג״ר יצחק נסים והג״ר איסר יהודא‬
‫אונטרמן; חברי בית הדין הגדול‪ :‬הגרי״ש אלישיב‪ ,‬הג״ר בצלאל ז׳ולטי והג״ר יצחק‬
‫אריאלי; החברים במועצת הרבנות הראשית לישראל‪ :‬הג״ר שלמה יוסף זוין‪,‬‬
‫הגר״א גולדשמידט‪ ,‬הגר״ש ישראלי‪ ,‬הגר״י אבוחצירא‪ ,‬הגרח״ד הלוי‪ ,‬הגרש״י הלוי‪,‬‬
‫הגרס״ח עבודי והגרכ״פ טכורש‪.‬‬
‫ומה אמרו?‬
‫הרה״ר נסים‪” :‬דברים עומדים להיעשות בהר הבית ובכותל המערבי‪ ,‬דברים שגם‬
‫מטעמים פוליטיים וגם מטעם הקדושה אסור לנו לוותר ולעבור עליהם בשתיקה״‪.‬‬
‫הרב ז׳ולטי‪” :‬הפיקוח יהיה רק לרבנות‪ .‬צריך להעמיד מחיצה‪ ,‬להקים ועדה‪ ,‬לברר‬
‫הלכה ולהעמיד שוטרים״‪.‬‬
‫הרה״ר נסים‪” :‬כבר נשתבשו הגבולות של הר הבית‪ ,‬ושומרי מצוה נכשלים בגלל‬
‫זה״‪.‬‬
‫הרב ז׳ולטי‪” :‬מסביב להר הבית יש להקים מחיצה מורחבת כדי למנוע יהודים‬
‫מלהיכשל‪ .‬ויש לעמוד בקשר עם חיים הרצוג בהקדם ונעמוד ביחד על המשמר כדי‬
‫למנוע שח״ו לא להפוך את המקום לאחר תיירות‪.‬״‬
‫הרב ח״ד הלוי‪” :‬יש לשאול על עיקרא דמילתא‪ :‬אם נכריז איסור כניסה אין ספק‬
‫שהרבה יכשלו‪ ,‬אלא אם כן תהיה הוראת הממשלה כמו שהיה אצל הערבים‪,‬‬
‫אחרת מוטב שהרבנות לא תתערב בעניין‪ .‬וכל רב יורה לאנשי קהילתו כמו לשאלות‬
‫אחרות‪ .‬לכן יש לדון מעיקרא אם בכלל להוציא כרוז כזה״‪.‬‬
‫הרב ש״י זוין‪” :‬עניין הר הבית אינו עניין של רב מקומי‪ ,‬אלא רק של הרבנות הראשית‪,‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫כי זה דבר שחייבים כרת עליו‪ .‬איך אפשר לא להודיע על כך? ואם זה עניין שדווקא‬
‫הממשלה תיתן הוראה או לא אי אפשר להתחשב בזה‪ ,‬וצריכים שתצא החלטה‬
‫מפורשת שיש איסור כרת וגם לבקש מאת הרב גורן שיכריז לחיילים על איסור זה‪.‬״‬
‫הרב יצחק אריאלי‪” :‬בעניין הר הבית‪ ,‬צריכים להכריז על איסור הכניסה לשם‪.‬‬
‫ובעניין הכותל המערבי‪ ,‬הרי הבטיחו אנשי הצבא שתוך כמה ימים יפנו את הדרכים‬
‫גם הישנות כדי שכל ישראל יוכלו להגיע לכותל המערבי ולא דרך הר הבית כמו‬
‫עד עכשיו‪ ,‬ורצוי לעשות מפה כדי שלא יכשלו יהודים דתיים ורצוי מיד לפרסם את‬
‫האיסור״‪.‬‬
‫הרב ישראלי‪” :‬ההכרזה צריכה להיות בצורה מוסברת בגלל קדושת המקום ולא‬
‫יחללו את שם קדשי‪ ,‬וכל הדורות היו מוזהרים להיכנס למקום ועתה עדיין לא‬
‫מוכנים לכך‪ ,‬ובקרוב נודיע בדיוק את המקומות שדרכם נוכל להגיע לשם״‪.‬‬
‫הר״י אבוחצירא‪” :‬יש להעמיד שלטים איזה מקום אסור ליהודי להיכנס משום‬
‫קדושת המקום ולא יחללו את שם קדשי״‪.‬‬
‫הנוסח שהוחלט לפרסום‪:‬‬
‫בישיבה מיוחדת של מועצת הרבנות הראשית לישראל‪ ,‬היום עש״ק פ׳ נשא תשכ״ז‪,‬‬
‫הובעה השמחה הגדולה האופפת את כל בית ישראל מתשועת ד׳ הגדולה והניסים‬
‫הגלויים שזכינו לראות בניצחון המכריע של צבא ההגנה לישראל בכל החזיתות‪,‬‬
‫ובהשבת ירושלים עיר הקודש ומקום המקדש לעם ישראל‪ .‬בשורה זו נתקבלה‬
‫בעליצות המונית ע״י כל ישראל ואויבינו יבושו‪.‬‬
‫מתבלטת השתוקקות גדולה של כל הצבור לשוב לשפוך שיח לפני ד׳ על יד הכותל‬
‫המערבי שריד מקדשנו‪.‬‬
‫בעניין זה מועצת הרבנות הראשית רואה לנחוץ להזכיר לצבור כי מפני קדושת‬
‫המקום שמעולם לא פקעה‪ ,‬אסור לנו לעלות על הר הבית‪ ,‬עד שיבנה בית המקדש‬
‫במהרה בימינו בביאת משיח צדקנו‪.‬‬
‫גם אלה מהצבא העולים לשם בתוקף תפקידם חייבים להיזהר במורא מקדש ולא‬
‫לנהוג ח״ו בקלות ראש במקום הקדוש בקדושת עולמים‪.‬‬
‫הגישה לכותל צריכה להיות כפי שהיה מקובל‪ :‬או דרך שער האשפות או דרך שער יפו‪.‬‬
‫כפי שהוכרז כבר ע״י הרבנות הראשית‪ ,‬תתקיים השבת תפילת הודיה חגיגית לפי‬
‫הסדר שפורסם‪.‬‬
‫המועצה תדון בקרוב על קביעת יום חג לדורות‪.‬‬
‫ירושלים‪ ,‬ר״ח סיון תשכ״ז‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫מכתב שפורסם על ידי הרבנים הראשיים לישראל‬
‫הג״ר יצחק יוסף והג״ר דוד לאו‬
‫אחר שזכינו בחסדי השי״ת שהר הקדש והמקדש חמדת ישראל נמצא ברשותנו‪,‬‬
‫ורבים מהמון בית ישראל נוהרים לחזות עין בעין את מקום הקדש והמקדש‪ ,‬ויש מהם‬
‫שנכנסים בשטח הר הבית אשר מדורי דורות אנו מוזהרים ונמנעים מלהיכנס בכל‬
‫שטח הר הבית כולו פן ניכשל ח״ו באיסור חמור בפגיעה בטהרת המקום הקדוש הזה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ .‬ברבות הימים נעלם מאתנו המקום המדויק של המקדש וכל הנכנס אל‬
‫שטח הר הבית עלול להיכנס מבלי יודעים אל מקום המקדש וקדש הקדשים‪ ,‬ואז‬
‫ייכשל באיסור חמור של כרת ח״ו‪.‬‬
‫לפיכך אנו חוזרים ומזהירים על מה שהזהרנו מכבר שכל איש ואשה אל להם‬
‫להיכנס לכל שטח הר הבית‪ ,‬בלי הבדל דרך איזה שער שנכנסים בו‪ ,‬ומלבד עצם‬
‫הזהירות מאיסור חמור זה של פגיעה בטהרת מקום הקדש והמקדש יש גם מצוה‬
‫רבה של מורא המקדש ושמירתו‪.‬‬
‫ובזכות זאת יזכנו הקב״ה לתשועתו המהירה להחיש גאולתנו השלמה ונזכה‬
‫לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו ולעובדו בלבב שלם במהרה בימינו אמן‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫הראשל”צ הרב מרדכי אליהו זצ”ל‬
‫)מתוך העיתונות(‬
‫הגאון רבי מרדכי אליהו מתייחס ליוזמת העלייה ההמונית להר הבית‪ ,‬ושולל אותה‪.‬‬
‫”אין כיום שום רב בעולם שיכול להתיר עלייה להר הבית או לכל רצועה מסויימת‬
‫בכל ההר‪ .‬מדובר במעשה חמור מאוד שיכול להביא לחורבן הבית ולא לבנייתו”‪.‬‬
‫הגר”מ אליהו מתמודד עם טענתם של העולים ואומר‪” :‬כל מי שעולה כיום להר‬
‫הבית‪ ,‬עובר על איסור כרת‪ .‬יש מקום לדון כלפי אנשי הביטחון שלשם פיקוח נפש‬
‫נצרכים לעלות לשם‪ ,‬אך לבוא ולהפוך איסור למצווה‪ ,‬זהו מעשה נורא שפוגע‬
‫ביסודות התורה וההלכה‪ .‬היעלה על הדעת להפוך מחויבי כרת לצדיקים גדולים?”‪.‬‬
‫בתשובה על השאלה אם אחד מהרבנים שעלו להר הבית התייעץ עמו או שאל‬
‫לדעתו‪ ,‬אמר הגר”מ אליהו‪” :‬איש מהם לא שאל את דעתי‪ ,‬ולו היו עושים כן הייתי‬
‫אומר להם שהם טועים ומטעים”‪.‬‬
‫דברים דומים גם אמר השבוע הגאון רבי אברהם שפירא ראש ישיבת ”מרכז הרב”‬
‫ועמיתו של הגר”מ אליהו לכהונת הרב הראשי‪” .‬חל איסור על יהודים לעלות להר‬
‫הבית”‪ .‬הרב שפירא אמר את הדברים בעצרת המסורתית לציון יום שחרור ירושלים‬
‫בישיבת ”מרכז הרב”‪” .‬האיסור על כניסה להר הבית נבע מהיעדר הידיעה בדבר‬
‫מקומם המדויק של המקדש וקודש הקודשים‪ ,‬והחשש שמא יהודים שלא היטהרו‬
‫ייכנסו לתחומים אסורים אלה”‪ ,‬אמר‪ .‬הרב זלמן מלמד‪ ,‬ראש ישיבת בית אל‪,‬‬
‫ומהרבנים הבולטים בקרב רבני יש”ע‪ ,‬התייחס גם הוא לסוגיית העליה להר הבית‬
‫ושלל עלייה אליו בעת הזו‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫שיחת הגאון הרב אברהם שפירא זצ״ל‬
‫)בישיבת מרכז הרב בשנה לפני עלותו למרומים(‬
‫זכינו למלאת ארבעים שנה לשחרור ירושלים עיה”ק‪ ,‬ירושלים שוחררה בס”ד‪.‬‬
‫”שבתי לירושלים ברחמים”‪ ,‬וזה היה לעיננו ”ולירושלים עירך ברחמים תשוב”‬
‫וגם זה היה לעיננו‪ .‬וזכור לטוב מו”ר הרב צבי יהודה זצ”ל‪ ,‬אשר רוח ד׳ נשאו לומר‬
‫דברים מרוממים לפני המלחמה‪ ,‬על כך שא”י לא נשכחת‪ ,‬ודברים לאחריה‪ ,‬כי שבנו‬
‫לירושלים ולנחלת אבותינו ע”מ שלא לעוזבם‪ .‬על הפסוק‪” :‬ירושלים הבנויה כעיר‬
‫שחוברה לה יחדיו”‪ ,‬אומרת הגמרא‪ ,‬שעושה את כל ישראל חברים‪ ,‬חטיבה אחת‪,‬‬
‫והנפ”מ בזה היא לעניני טומאה וטהרה למעשה‪ .‬הזכרנו בעבר אימרתו של הרמ”מ‬
‫מקוצק‪ ,‬ששאל מדוע טמא שנוגע בטהור‪ ,‬נמטא הטהור‪ .‬מדוע לא יהיה להיפך‪,‬‬
‫שגם הטמא יטהר‪ ,‬וענה כי טומאה היא חיצונית ‪ ,‬וטהרה היא מהות פנימית‪ .‬וזה‬
‫אחת מיסודי האמונה שצריך לחזור עליהם‪ .‬ובכל מגע פיזי הרי הקשר החיצוני הוא‬
‫קודם‪ ,‬ועל כן השפעתו גדולה יותר‪.‬‬
‫ירושלים מקודשת מכל ארץ ישראל‪ ,‬ובתוככי ירושלים‪ ,‬הר הבית מקודש יותר‪,‬‬
‫ואסור לטמאים להיכנס לתוכה‪ .‬ופשוט וברור‪ ,‬כי ע”פ ההלכה אסור להיכנס לתחומי‬
‫הר הבית‪ ,‬ולא מפני שאין המקום ברשותינו‪ ,‬אלא מפאת הצווי הגדול והעמוק של‬
‫”מורא מקדש”‪” ,‬לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציוה על כך”‪ ,‬וכך הורה מרן‬
‫הרב זצ”ל לחזור על היסוד הזה‪ .‬וכך הוחלט מאז מקדם ע”י גדולי ישראל‪ ,‬והרבנות‬
‫הראשית לישראל‪ .‬ופלא‪ ,‬האיך מעודדים יהודים לעלות להר הבית‪ .‬אל לנו לשנות‬
‫כי הוא זה בענין הלכה זה ממה שנהגו בכל הדורות בנוגע לשמירת קדושת המקום‪.‬‬
‫וכשם שקיבלו שכר על הדרישה‪ ,‬כן יקבלו שכר על הפרישה!‬
‫)כשהביאו לרצב”י ספר שחובר בשעתו‪ ,‬על היתר כניסה להר הבית‪ ,‬במקומות מסויימים‪ ,‬אמר‬
‫להם‪ :‬נאך אשטיקלע כרת‪ ..‬נאך אשטיקלע כרת‪.(...‬‬
‫הגמ׳ אומרת‪ ,‬שאין אדם עומד על דעתו של רבנו אלא לאחר ארבעים שנה‪ .‬ארבעים‬
‫שנה הוא זמן של התבוננות והעמקה‪ ,‬ומסופר על הגאון רבי משולם מאיגרא‪,‬‬
‫שנכנס לביהמ”ד ועשה סעודה עם תלמידיו‪ ,‬שאלוהו התלמידים‪ ,‬על שום מה‬
‫הסעודה‪ ,‬אמר להם‪ ,‬היום הבנתי – לאחר ארבעים שנה – את הדבר תורה ששמעתי‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫מרבותי‪ ,‬וע”כ אני מודה לקב”ה‪.‬‬
‫היום אנו נמצאים בארבעים שנה לירושלים‪ ,‬ועדיין לא ברור לנו המציאות הסבוכה‬
‫שלפנינו‪ ,‬דורנו צריך להתחזק ביותר באמונה‪ ,‬אמונה במעשה ד׳‪ ,‬ובאמונה כי הכל‬
‫מעשה ד׳‪ ,‬ולצפות לישועה‪ ,‬כשלאדם יש ספיקות על מעשה ד׳‪ ,‬ממילא יש לו‬
‫ספקות על חובת ההודיה לד׳‪ ,‬ח”ו‪.‬‬
‫כשנפתחו לנו שערי רצון לפני ארבעים שנה הרי נדרש מאיתנו להתעלות יותר‪,‬‬
‫להיות גבוהים יותר מקודם וקדושים יותר מקודם‪.‬‬
‫ובמיוחד בני הישיבה הק׳‪ ,‬לומדי התורה הק׳‪ ,‬כשאין נביא ואין סנהדרין‪ ,‬ואין מקדש‪,‬‬
‫אזי יש לשאול את פיהם של הת”ח‪” ,‬אני ישנה ולבי ער” – לבי ער אלו תלמידי‬
‫חכמים‪ ,‬הת”ח הם הלב של האומה‪ ,‬ועל לומדי התורה להיות עירניים לכל הנעשה‪,‬‬
‫לחזק ברכיים כושלות‪ .‬ולפשט את הספקות‪.‬‬
‫בתפילה אנו מבקשים‪” :‬וכסא דוד מהרה לתוכה תכין” ואח”כ אנו שוב מבקשים‬
‫”את צמח דוד עברך מהרה תצמיח” וצ”ב למה בקשה זו באה בכפילות‪ .‬ההסבר‬
‫לכך הוא כי יש כאן בקשה על שני עניינים‪ ,‬בקשה אחת על השלטון ועל המלוכה‬
‫שתחזור לישראל‪ ,‬ואח”כ ”את צמח דוד” על התוכן הרוחני של המלוכה‪ ,‬כי ישועת‬
‫ירושלים היא כפולה‪ ,‬וכל מטבע של קודש – כפול היה‪ ,‬וככל שנתחזק בהודאה לד׳‪,‬‬
‫”הודאי שמו – כן תהילתו”‪ ,‬הודאה מיוחדת על ודאות ולא על ספיקות‪ ,‬כן נזכה‬
‫בעז”ה יותר יותר לבנין ירושלים‪ ,‬ולהחזרת מלכות בית דוד‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫הראשל”צ לשעבר הרב אליהו בקשי דורון שליט”א‬
‫)שו״ת בנין אב סימן נב(‬
‫על המעפילים בהר‬
‫מאז הרחיב ה׳ לנו ושוחררה ירושלים‪ ,‬בשערי הר הבית נצב שלט מטעם הרבנות‪,‬‬
‫המודיע על הלכות הר הבית ומזהיר מעלות בהר מפני קדושתו‪ ,‬הוראה זו שנהגו בה‬
‫מדורי דורות נקבעה ע״י הרבנות הראשית מאז שחרור הר הבית‪ ,‬והסכימו עמה רוב‬
‫הרבנים וגדולי ההלכה בדורינו‪.‬‬
‫עם כיבוש העיר נדונה ביתר שאת ובהרחבה סוגיית הר הבית וקדושתו‪ ,‬נתפרסמו‬
‫מאמרים בספרי ההלכה‪ ,‬נערכו מדידות ונשמעו דעות שונות ונתפרסמה חוות דעת‬
‫ע״י כמה רבנים שבחלק מסויים בהר‪ ,‬מותרת הכניסה לאחר טבילה וטהרה כראוי‪.‬‬
‫על סמך דיעה זו יהודי שנכספה וגם כלתה נפשה לחצרות בית ה׳ נכנסו מדי פעם‬
‫להתפלל בשטח המותר בהר הבית‪ ,‬לאור היתר זה אוהבי ציון וירושלים‪ ,‬המבקשים‬
‫לחונן את עפרה‪ ,‬שאינם מסוגלים לחיות עם הגזירה שהר ציון שמם וזרים מהלכים‬
‫בו‪ ,‬תובעים לעלות בהר‪ ,‬ועושים זאת בכח הזכות ובזכות הכח‪ ,‬ומידי פעם עדים‬
‫אנו לנסיונות לעלות בהר‪ ,‬ולמאבקים שאינם מוסיפים כבוד לירושלים למקדש‬
‫ולאחדות ישראל‪.‬‬
‫הרבנות הראשית ורוב גדולי ישראל‪ ,‬כחכמים הרואים את הנולד לא הסכימו להכנס‬
‫לפירצה דחוקה ולהתיר הכניסה להר הבית‪ ,‬משום מורא מקדש‪ .‬לא הסכימו עם‬
‫הדיעה שיש מקום להתיר הכניסה בשולי ההר ע״י טהרה כראוי‪ ,‬בדור זה שקלות‬
‫הדעת אינה יודעת גבולות‪ ,‬רוב הציבור לא יבחין בין התחומים‪ ,‬לא יקפיד על‬
‫הטהרה‪ ,‬וכל קולא בכניסה להר באזור מסויים תהא מכשלה לרבים באיסור שלדעת‬
‫ראשונים יש בו כרת‪ ,‬על כן קבעו חכמי הדור לעשות משמרת לשמירת המקדש‪,‬‬
‫ונקבעה ההלכה כפי שנהגו שאין להכנס בימינו לכל שטח הר הבית מפני קדושתו‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬עקב התמורות המדיניות והדיונים המעשיים על השלום‪ ,‬כשנשמעו‬
‫קולות שגם הר הבית על אבן מקח‪ ,‬כשזה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי‪,‬‬
‫השואלים בשלומה של ירושלים דואגים ומבקשים שלא לחשות למען ציון‪ ,‬וגברו‬
‫הקולות של המבקשים לעלות בהר ולהתפלל בו‪ ,‬וזאת כדי להחזיקו לא רק מבחינה‬
‫צבאית ולהוכיח בעלותינו במקום‪ .‬הבקשה צוברת תאוצה עד כדי שנשמעים‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫תביעות והבטחות מגורמים פוליטים לאפשר התפילה בהר הבית ליהודים‪ ,‬משלחת‬
‫מכובדת של בני ציון יקרים בני תורה המודאגים מהקולות הנשמעים על שליטה‬
‫במקומות הקדושים פנו לרבנות הראשית‪ ,‬לשקול שנית את הפסיקה האוסרת‬
‫את הכניסה להר הבית ליהודים‪ ,‬לאור המצב החדש‪ ,‬לדבריהם הלכה זו מצלמת‬
‫מצב שהר הבית כולו בחזקת הנוכרים‪ ,‬העושים בו שימוש כמקום קדוש‪ ,‬כראיה‬
‫לדבריהם צטטו מאמרים שנתפרסמו בנידון כאילו הרבנות בפסיקתה מוותרת‬
‫מראש על האחיזה בהר הבית‪ ,‬והשאלה היא אם נכון למצא הפתח‪ ,‬לדון שנית אם‬
‫יש מקום להתיר הכניסה על מנת ליצור עובדות של נוכחות יהודית בהר כמקום‬
‫קדוש‪.‬‬
‫מבלי להכנס לשאלה ההלכתית‪ ,‬אם יש מקום להקל הכניסה להר באזור מסויים‪,‬‬
‫ואם נכון להסתכן ולהתיר בשעה שברור שההיתר יגרום מכשול לרבים שלא יבחינו‬
‫בגבולות‪ ,‬נראה לי שדוקא השיקול החדש שנראה כהכרחי לצורך שעה‪ ,‬בטעות יסודו‪,‬‬
‫דוקא היום לאור הנסיבות והדיונים יש להדבק בהלכה שהר הבית כולו קדוש לנו מכל‪,‬‬
‫ואסור לנו ולאחרים להכנס בו מכח קדושתו‪ ,‬האחיזה בשטח מסויים ע״י כניסת יהודים‬
‫לתפילה תגביר את האפשרות לחלוקה של ההר לפי השימוש בו‪ ,‬ותביא בעקיפין למצב‬
‫שהחלק הגדול והקדוש יותר של ההר יהיה לא בחזקתנו ולא בבעלותוינו‪.‬‬
‫ההלכה שאין להכנס להר הבית יש בה דרגות שונות על פי דרגות הקדושה כמבואר‬
‫במשנה וברמב״ם‪ ,‬בקודש הקדושים אסורה הכניסה לכל אדם לעולם‪ ,‬מלבד הכהן‬
‫הגדול הנכנס ביום הכיפורים לפני ולפנים‪ .‬וגם הוא לא בא בכל עת אל הקודש‬
‫רק בזאת יבא במסגרת עבודתו בקדושה ובטהרה ביום הכפורים‪ .‬בשטח המוגדר‬
‫כקודש‪ ,‬אסורה הכניסה לזרים ורק כהנים בעבודתם נכנסים לצורך עבודת המקדש‬
‫בקדושה ובטהרה והזר הקרב יומת‪ .‬בשטח העזרה המכונה עזרת ישראל מותרת‬
‫הכניסה רק לטהורים לצורך העבודה כשמורא מקדש עליהם‪ .‬קדושת הבית וההר‬
‫נוהגת לדורות גם כשחרב הבית‪ ,‬וגם כיום שאין אנחנו יכולים לעלות ולהראות‪,‬‬
‫חל איסור הכניסה למקדש וחייבים אנו בכתוב ”ואת מקדשי תיראו״‪ ,‬בזמן שבית‬
‫המקדש היה קיים מצווים על שמירת המקדש וקדושתו‪ ,‬ומשמרות של שבט בני‬
‫לוי הקיפו המקום במשמר של כבוד ושמירה מפני הטומאה וכניסת זרים‪ ,‬אין חולק‬
‫שברוב שטח הר הבית‪ ,‬בקודש הקדושים ובקודש‪ ,‬אין כל היתר כניסה ליהודים‪ ,‬כך‬
‫שגם אם נדון ונפסוק הלכה כדעת המתירים‪ ,‬תותר הכניסה לתפילה בהר הבית‬
‫ליהודים רק בשטח מצומצם בשולי ההר‪ ,‬ואם בכך נפגין נוכחותינו ואחיזתינו תהא‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫בכך הכרה ח״ו או הסכמה בשתיקה שברוב ההר ובמקום המקדש ממש‪ ,‬השימוש‬
‫שנעשה ע״י הנוכרים תהא בו חזקה‪ ,‬כדרך שאנו מבקשים לאחוז בו‪.‬‬
‫יש המבקשים להקים בשטח המותר לדבריהם בית כנסת שיקבע ויסמל את אחיזתנו‬
‫במקום‪ ,‬שיוכיח שהמקום קדוש ליהודים‪ ,‬באם יבוצע הדבר בהכרח בית הכנסת יהיה‬
‫קטן בשולי ההר‪ ,‬כשמולו ניצב בקודש פנימה המסגד הגדול והגבוה ממנו‪ .‬השימוש‬
‫בבית הכנסת יהיה מוגבל מחמת דיני הטהרה‪ ,‬ורוב החרדים לדבר ה׳ ומחמירים‬
‫במורא מקדש לא יכנסו בו‪ .‬בושה תכסה פנינו אם זה יהיה סמל אחיזתנו בהר‪ ,‬אל‬
‫מול אחיזתם ברוב השטח הבנוי והמשמש ע״י ידם לתפילות המוניות‪.‬‬
‫על כן נראה שדוקא בעת הזאת‪ ,‬לאור הנתונים‪ ,‬יש להקפיד על מצוות מורא מקדש‬
‫ולהדגיש שדוקא בכך שאנו מנועים מלהכנס להר‪ ,‬ההר קדוש לנו כבבת עינינו ויקר‬
‫לנו מכל‪ ,‬ובעלותינו עליו כמקום הקדוש ביותר לעם ישראל‪ ,‬אינו מתבטאת בשימוש‬
‫של תפילה בבית כנסת‪ ,‬אלא כמקום ששם צוה ה׳ את הברכה וזה שער השמים‪ ,‬כשם‬
‫שאין אדם נוגע בבבת עינו מחמת הרגישות והזהירות‪ ,‬כך נצטווינו שאל נבא בכל עת‬
‫אל הקודש‪ ,‬וזה יחסנו וזכותנו על הר הבית‪ ,‬כל זלזול ח״ו בדין מורא מקדש ושמירת‬
‫המקדש לעת כזאת מחליש למעשה את כוחנו ותקותנו על מקום המקדש גם כלפי‬
‫שמים וגם לעיני הבריות‪ ,‬הלחימה על ההר על ידי העפלה לא נכונה בשוליו‪ ,‬יש בה‬
‫לא רק זלזול בהר שיועד לא לבית כנסת אלא לבית מקדש‪ ,‬לא רק פגיעה בהוראתה‬
‫וסמכותה של הרבנות הראשית‪ ,‬וברבנים הרבים שפסקו כך להלכה‪ ,‬יש בה ניהול‬
‫מאבק בדרך לא נכונה‪ ,‬שתביא ח״ו לחלוקת ההר על פי השימוש במקומות הקדושים‬
‫למעשה‪ ,‬שבו ודאי ידינו על התחתונה‪ ,‬מי יתן והיה בכחנו לקיים את מצוות שמירת‬
‫המקדש‪ ,‬וחיילי ישראל היו עומדים כבני לוי סביב כל ההר כמשמר כבוד המעיד על‬
‫קדושתו‪ .‬לפי שזו תפארת גדולתו‪ ,‬לא הכניסה ההמונית והשימוש בו קובעים את‬
‫הקדושה‪ ,‬אלא דוקא יחודו של ההר ומגבלותיו‪.‬‬
‫ניתן להבין את הדאגה והרצון העז לראות בתפארת ציון וירושלים‪ ,‬ועל כך מתפללים‬
‫אנו בכל יום ומחכים לגאולה בבנין ציון‪ ,‬אולם הצפיה לגאולה אינה צריכה להביא‬
‫לדחיקת הקץ‪ ,‬הרעבון הרוחני לקדושת ההר אינה צריכה לההפך לבולמוס בו כל‬
‫הדרכים כשרות‪ ,‬ויש בהם להשקיט את הרעב‪ ,‬גם אם למעשה מזיקים הם‪ ,‬דוקא‬
‫לעת הזאת יש לנהוג בתבונה וסוף מעשה במחשבה תחילה‪.‬‬
‫ויהי רצון שישמעו תפילותינו שיבנה הבית כבתחילה‪ ,‬ויכונן המקדש על מכונו‬
‫ונראה בבנינו ונשמח בתיקונו‪ ,‬ובתיקונו של עולם‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫הרה”ג הרב זלמן מ‪ .‬קורן שליט”א‬
‫תזכיר בעניין עמדת הרבנות הראשית‬
‫לדורותיה בשאלת הר הבית‬
‫‪ .1‬בשלהי מלחמת ששת הימים‪ ,‬בראש חודש סיון תשכ”ז התכנסה מועצת הרבנות‬
‫הראשית בשיתוף פוסקים ידועים וחברי בית הדין הגדול‪ ,‬ודנה בשאלת הר הבית‪ .‬עמדתה‬
‫הנחרצת של הרבנות היתה‪ ,‬שיש לתבוע מן הממשלה שהמקום לא יהיה פתוח לציבור‬
‫כאתר תיירות ח”ו‪ ,‬וכי בהיותו המקום המקודש ביותר לעם ישראל‪ ,‬על הממשלה למסור‬
‫ליד הרבנות הראשית לישראל את שמירה המקום‪ ,‬ועל כל פנים לשתף אותה בשמירת‬
‫המקום‪ ,‬על מנת למנוע את חילולו‪ .‬היה מובן שיאפשרו למוסלמים להיכנס לשטח המסגד‬
‫בלבד‪ ,‬על מנת לערוך שם תפילות‪ ,‬אך היה ברור מאידך שיש גם צורך לגרום לכך שכל‬
‫שאר השטח יהיה סגור לכל אדם‪ ,‬ובנושא זה יקבעו גדרים וגם תוקמנה גדרות בהתאם‪.‬‬
‫היה דיון גם בשאלה האם להוציא אזהרה לציבור בהתאם‪ ,‬או להשאיר את עניין פירסום‬
‫האיסור לשיקול דעתו של כל רב‪ ,‬והוחלט במפורש‪ ,‬שבעניין הר הבית לא יתכן למסור‬
‫את שיקול הדעת לכל רב בקהילתו‪ ,‬והרבנות עצמה חייבת לצאת בזה בהודעה פומבית‬
‫לציבור הרחב‪ .‬ברוח הדברים אף פורסמה בו ביום הודעה אשר בה מוזהר הציבור שלא‬
‫להיכנס לשטח הר הבית‪ .‬באותה מודעה הודגש‪ ,‬שאנשי צבא‪ ,‬שצריכים להימצא בהר‬
‫מסיבות של פיקוח נפש‪ ,‬גם הם חייבים בדיני מורא מקדש בהיותם במקום‪.‬‬
‫‪ .2‬למרבה הצער לא קיבלה הממשלה את עמדת הרבנות בשאלה העקרונית‬
‫של מסירת שמירת המקום הקדוש לרבנות‪ ,‬ועל כן ברוח הדברים שהוחל עליהם‬
‫בישיבה הנ”ל‪ ,‬וגם על פי העיקרון שבעניינים שיש בהם משום מגדר מילתא‬
‫יש לשתף את כלל הרבנים בישראל‪ ,‬פורסם בחודש אלול תשכ”ז כרוז אזהרה‪,‬‬
‫שבראשו חתמו הרבנים הראשיים הגאונים הרב אונטרמן והרב ניסים‪ ,‬יחד‬
‫עם הגאון ר׳ יחזקאל אברמסקי‪ ,‬שהיה אז נשאי ועד הישיבות‪ ,‬ועמהם עשרות‬
‫רבנים ודיינים‪ ,‬גאונים מפורסמים וראשי ישיבות ידועי שם‪ ,‬ונמנו וגמרו שיש‬
‫להימנע מלהיכנס לכל שטח הר הבית‪ ,‬מבלי הבדל דרך איזה שער נכנסים‪.‬‬
‫)בכרוז זה לא היתה התייחסות לאנשי ביטחון‪ ,‬וכפי שנזכר בכרוז הראשון‪ ,‬אך בפועל‬
‫ניתנו הוראות מפורטות על ידי גדולי הפסוקים שבדור‪ ,‬והם קבעו במדויק מה הן‬
‫ההלכות הנוגעות למצוות מורא מקדש‪ ,‬שחלות גם על אנשי ביטחון שחייבים‬
‫להיות בשטח לצרכים חיוניים שהם בגדר של פיקוח נפש(‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫‪ .3‬בשנת תשל”ו‪ ,‬בחודש אדר ב‪ ,‬חזרה מועצת הרבנות ודנה בנושא בהרחבה‪ ,‬והקדישה‬
‫לדיון שתי ישיבות רצופות‪) ,‬האחת ביום ח אדר ב‪ ,‬והשניה ביום כב אדר ב(‪ .‬בישיבות אלו‬
‫הציג הרב הראשי דאז‪ ,‬הרב שלמה גורן ז”ל את תמצית מחקריו‪ ,‬ואת מסקנותיו בשאלת‬
‫גבולות הר הבית והעזרות‪ ,‬ומעמדם ההלכתי של שטחים שונים באתר בהתאם‪ .‬אולם בדיון‬
‫שנערך במועצה בעקבות זאת‪ ,‬ואשר בו התבטאו כמעט כל המשתתפים בישיבה‪ ,‬נקבע‬
‫במפורש שאין להכריע בהלכות הנוגעות להר הבית‪ ,‬אלא אם כן תהיה בעניין הסכמה‬
‫רחבה של גדולי ישראל )וכפי העמדה שביטא בדיון הרב אושפיזאי שאמר‪” :‬גם בזמנו‬
‫של הרב קוק זצ”ל כשהיו שאלות רציוניות‪ ,‬הרב זצ”ל עמד בקשר עם גדולי הרבנים”(‪.‬‬
‫ההחלטה שנוסחה באותה ישיבה על דעת הרב גורן עצמו הדגישה מצד אחד את היותו של הר‬
‫הבית המקום המקודש ביותר לעם ישראל‪ ,‬אך כאמור‪ ,‬מאידך גיסא‪ ,‬לא הסכימה המועצה להתיר‬
‫כניסת יהודים לאיזה שהוא חלק מן השטח‪ ,‬ורק נקבע באותה ישיבה במפורש‪ ,‬שאחרי שיפורסם‬
‫ברבים מחקרו של הרב הראשי בעניין‪ ,‬יערך בנושא דיון‪” :‬בכובד ראש יחד עם רבני ישראל”‪.‬‬
‫)בדיון שנערך במועצת הרבנות בעשר שנים מאוחר יותר וכדלהלן‪ ,‬סיפר הרב שאר ישוב‬
‫הכהן שליט”א‪ ,‬שהטעם שבגללו נמנע גיסו הרב גורן ז”ל לפרסם איזה שהוא היתר בנושא‪,‬‬
‫היה משום שהיה מודע למכשולות שיכולים לצמוח מן העניין‪ ,‬וזאת כמובן מלבד העמדה‬
‫העקרונית שנקטו בה רוב המשתתפים באותו דיון‪ ,‬וכפי שנתבאר לעיל‪ ,‬ואשר בסופו של דבר‬
‫גם הרב גורן הסכים לה‪ ,‬שבנושא זה אין מקום לדון במועצה‪ ,‬ללא שיתוף גדולי הרבנים(‪.‬‬
‫‪ .4‬ביום ו שבט תשמ”ו חזרה ודנה בנושא מועצת הרבנות הראשית‪ .‬לישיבה זו‬
‫הוזמנו )לפי בקשתם( נציגים של ”נאמני הר הבית”‪ ,‬והם הסבירו בהרחבה למועצה‬
‫מדוע לפי דעתם יש צורך חיוני בזמן הזה‪ ,‬לאפשר כניסת יהודים להר הבית‪ ,‬אולם‬
‫אחרי עיון מקיף בעניין‪ ,‬ואשר בו הביעו דעתם הנחרצת רבים מחברי המועצה‪,‬‬
‫החליטה המועצה שאין מקום לפרוץ בזה את גדרם של הראשונים ולשנות מן‬
‫הדברים שנקבעו בהסכמה כללית בשנת תשכ”ז‪.‬‬
‫‪ .5‬מן הראוי להזכיר בשולי הדברים כי התנגדות לעליה להר הבית עלתה באופן עיוני על‬
‫הפרק‪ ,‬גם על שולחנם של הרבנים הראשיים שקדמו למלחמת ששת הימים‪ .‬הדבר עלה‬
‫לראשונה על הפרק בשנת תרפ”א כאשר הרב הירשנזון מארה”ב בספרו מלכי בקודש‪,‬‬
‫העלה את הרעיון של הקמת בית כנסת על הר הבית‪ ,‬ושלח את דבריו אל מרן הראי”ה‬
‫שהיה אז הרב הראשי לארץ ישראל‪ .‬ומרן הראי”ה דחה את דבריו מכל וכל‪) .‬החומר מתועד‬
‫בחלקו בספר מלכי בקודש‪ ,‬ובחלקו בספר משפט כהן ובספר אגרות הראי”ה ח”ד‪ ,‬אבל רק‬
‫בהשוואה בין הספרים ניתן להבין כנגד מי ובעיקר כנגד מה נאמרו דברי הראי”ה(‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫מכתב הרה״ג הרב אביגדור הלוי‬
‫נבנצל שליט”א‬
‫בס”ד‪ ,‬ב׳ פ׳ – ’כי קרוב אליך הדבר מאד׳ – תשס”ד‬
‫ירושלים עה”ק תובב”א‪.‬‬
‫שלום וברכה לכבוד הרה”ג ר׳ ‪ ...‬שליט”א‬
‫אחד”ש כתר”ה‪.‬‬
‫קבלתי מכתב מכה”ר בנוגע לעליה להר הבית‪.‬‬
‫עלי להקדים שהפניה אלי כמעט חסרת ערך‪ ,‬מפני שלמעשה אציית‪ ,‬בלי נדר‪,‬‬
‫להכרעתו של מרן אלישיב שליט”א‪ ,‬לכן הוא מי שצריך לפנות אליו אם רוצים לקבל‬
‫הסכמה לעליה להר הבית‪.‬‬
‫אני בס”ד פוסק בשאלות פרטיות‪ ,‬כגון סכין חלבית שנפלה לתבשיל בשרי‪ ,‬וכדומה‪ ,‬אבל‬
‫השאלה הנדונה היא שאלה כלל ישראלית‪ ,‬והתשובה עליה חייבת לבוא מרבם של ישראל‪.‬‬
‫ואם תשאלו‪ ,‬אם כן למה חתמתי על הכרוז שהזכרתם במכתבכם?‬
‫חתימה זו אינה פסק אלא לכבד פסק קיים ועומד של גדולי ישראל‪ ,‬שבחלקם‬
‫נתבקש מאז לישיבה של מעלה‪.‬‬
‫יכול אני להעיד על עצמי‪ ,‬שהנושא של דרישת ציון אינו זר לי לחלוטין‪ .‬יחד עם הרב‬
‫שרגא פייבל פרנק זצ”ל‪ ,‬הופעתי בתוכנית בנוגע לאפשרות לחידוש העבודה בזמן הזה‪.‬‬
‫כן דנתי בנושא לפני הרב צבי יודא הכהן קוק זצ”ל )יתכן שהרב שטיינר יכול להעיד על‬
‫כך( ולפני הרב הראשי הרב יצחק נסים זצ”ל‪ .‬כן גם אמרתי שעורים רבים על כך‪.‬‬
‫אם לנסח בקצרה את עמדתי מבחינה הלכתית עיונית מבלי להכנס לשאלות‬
‫מדיניות ובטחונית‪ ,‬היא‪ ,‬שיש לכנס תלמידי חכמים שיכריעו בכמה שאלות‪ ,‬ואז‬
‫לגשת לבנות את בית המקדש‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הקרבת קרבנות אינה אפשרית כרגע מבחינה הלכתית‪.‬‬
‫אשתדל בס”ד להתייחס לכמה נקודות במכתב כת”ר‪.‬‬
‫’לא נשתנה דבר׳ שבכרוז‪ ,‬פירושו שכל המצוות והאיסורים שבהר הבית שהיו‬
‫בתשכ”ז קימים גם כיום‪.‬‬
‫מי שמכריז שלא יתכן שהמקדש יבנה בימינו עשה מעשה חמור מאד בלי קשר‬
‫לכרוז‪ .‬אנחנו מחכים למשיח בכל יום שיבוא‪ ,‬ועקרונית גם אני מסכים עם כת”ר‪,‬‬
‫שאם יתאפשר לבנות קודם ביאת המשיח – חייבים לבנות‪.‬‬
‫כת”ר כותב שמקום המקדש תופס כחמישה אחוז משטח ההר‪ .‬מקום המקדש מבחינת‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫חיוב כרת הוא קפ”ז אמה על קל”ה אמה )זבחים נו א( וזה יותר מחמישה אחוזים‪.‬‬
‫בנוגע להתנהגות הרבנים ביום השחרור גם אאומו”ר זללה”ה היה שם‪ ,‬כאחד‬
‫מהיושבים ראשונה במלכות‪ ,‬והוא אמר לי שלא היו מודעים לעובדה שחוצים את‬
‫הר הבית‪) .‬מר כותב שהכעבה הוא מקום עבודת המרקוליס‪ ,‬אבל הרמב”ם כתב‪,‬‬
‫שמוסלמים אינם עוע”ז‪ ,‬מ”מ זו נקודה צדדית(‪.‬‬
‫מה שכותב כת”ר בשם המשפט כהן בהחלט מקובל עלי‪ ,‬אבל בנו של המשפט כהן‪,‬‬
‫ר׳ צבי יודא‪ ,‬בשיחה הנ”ל אמר‪ ,‬שלדעתו לא הגיע הזמן לכך‪ .‬שיחה זו התקיימה‬
‫אחרי כ”ח אייר תשכ”ז‪ .‬כך שהוא לא ראה בישועה של כ”ח אייר מפנה מכריע‬
‫בנושא זה‪ .‬מודה אני שדעתי לא השתנתה בעקבות אותה שיחה‪.‬‬
‫כת”ר כותב שכל עם ישראל עובר בי”ד ניסן על איסור כרת רח”ל‪ ,‬ואני הקטן אלמד‬
‫סניגוריא על עם ישראל ואני בתוכם‪ ,‬שכל עוד אין מזבח‪ ,‬ואין מאפשרים לבנותו‬
‫ולהקריב עליו אין כאן חיוב כרת‪ .‬אולי על זה אנו אומרים בליל פסח‪ ,‬לפני שנאמר‬
‫חסל סדור פסח כהלכתו‪ ,‬והקב”ה יענה לנו‪ :‬אין זה כהלכתו‪ ,‬ציויתי לאכול פסח ולא‬
‫אפיקומן‪ ,‬אנו פונים אליו שישפוך חמתו על הגוים‪ ,‬כי אנחנו מצדנו מוכנים ומזומנים‬
‫לעשות הפסח כמו שבמוסף אנו מאשימים את היד שנשתלחה במקדשך‪.‬‬
‫כמובן שאינני מצדד בכבוש הר הבית על ידי הערבים‪ ,‬אבל אסור לנו להכנס להר‬
‫הבית‪ ,‬כל עוד אין אנו מתכונים לבנותו‪ ,‬אא”כ לצרכי פיקוח נפש כמובן‪...‬‬
‫אני מצטער על אבטחת מוסלמים בשבת בהר הבית‪ ,‬אבל אני מתנגד עוד יותר‬
‫להשתתפות שרים ונכבדים וחיילים ושוטרים בפולחן חג המולד בכנסיית הקבר‬
‫ובבית לחם בין בחול ובין בשבת‪ .‬זה איסור חמור יותר ובכל זאת אין בידי למונעו‪.‬‬
‫נגד שיטת הרב גורן יצא הרה”ג ר׳ זלמן קורן שליט”א במחקר יסודי‪ .‬שאי אפשר‬
‫לכוין את מקום המזבח כתב הרב קוק‪.‬‬
‫הגוף לא ימות חס וחלילה‪ ,‬על אף כל מה שרשעי אומות העולם אומרים ערו ערו‬
‫עד היסוד בה‪ .‬בית המקדש יבנה‪ ,‬אם על ידי המלך המשיח ואם קודם לכן‪ ,‬או שירד‬
‫בנוי מן השמים‪.‬‬
‫אין על מה לבקש מחילה ממני – מותר להתוכח בדברי תורה‪.‬‬
‫אבקש עוד להעיר – האם כל השוטרים והחיילים המאבטחים אתכם טובלים‬
‫וחולצים נעלים?‬
‫ועוד‪ ,‬כמדומני היום כולנו לגבי טהרות בגד עם הארץ‪ ,‬וכתב הההרמב”ם )פרק י׳‬
‫מהלכות מטמאי משכב ומושב ה”א(‪” :‬בגדי עם הארץ מדרס לטהרות”‪ ,‬האם הדבר‬
‫מוסכם שמותר להכניס מדרס להר הבית?‬
‫ביקרא דאורייתא‬
‫צעיר הלויים‪ ,‬אביגדר נבנצל‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫שיחת הרב צבי ישראל טאו‬
‫אלול תשמ”ג‬
‫)רשם‪ :‬הרב שלמה אבינר(‬
‫שיחה א‬
‫שאלה‪ :‬האם יש עניין שנתפלל ַב ַמ ְח ַּכ ָמה בתוך חומת הר הבית בהזדמנויות‬
‫מיוחדות כגון יום הכפורים‪ – ,‬אחרי טבילה?‬
‫תשובה‪ :‬אין זה שייך למדרגתנו‪ .‬וכי את שאר כל הדינים כבר קיימנו?!‬
‫שאלה‪ :‬בזמן בית ראשון ובית שני גם יהודים פרטיים נכנסו לשם?‬
‫תשובה‪ :‬אז‪ ,‬כל הדור היה במדרגה אחרת )עי׳ הערות‪ ,‬מהלך האידיאות‪ .‬עי׳ מאמרי‬
‫הראיה‪ ,‬דרך התחיה(‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬יש כמה ראשונים שמזכירים שאפשר להיכנס לשם‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬לא נפסק כן‪ ,‬בספר ציץ אליעזר )חלק טו עמוד פד( מובא בשם רבי מאיר‬
‫אוירבאך‪ ,‬שצדקה עשה הקדוש ברוך הוא אשר דרך דרכנו בגזית שלא ליתן ללכת‬
‫אל הר הבית‪ ,‬שאם לא כן מי יעצור האומר קים לי כראב”ד )שלדעתו אין איסור כרת‬
‫בכניסה להר הבית‪ ,‬ועי׳ משפט כהן תשובה צו שגם לשיטתו יש איסור(‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם כוונתו שאם כך מתגלגל על פי סדר ההנהגה האלהית שאי אפשר‬
‫להיכנס להר הבית‪ ,‬הרי זה מעיד שאין זה שייך למדריגת הדור‪ ,‬בדומה לדברי רבי‬
‫שמעון בר יוחאי‪ ,‬שנטילת הרשות לדון דיני ממונות מעידה שאיננו ראויים לכך‬
‫)ירושלמי סנהדרין ז ב ועי׳ אגרות ראיה כ(?‬
‫תשובה‪ :‬כן‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אבל האם אין לנו עניין להיכנס להר הבית‪ ,‬כדי להפגין נוכחות מדין ”כיבוש”?‬
‫תשובה‪ :‬כיבוש יהיה על ידי יראת שמים‪ .‬אדרבה‪ ,‬כניסה עלולה לעשות את הר‬
‫הבית לדבר זול‪ .‬גם לגבי הכותל יש להיזהר שלא יהפך לדבר מובן מאליו‪ .‬יש שבא‬
‫כל יום אל הכותל מפטפט שם ומפריע למי שבא לפרקים מתוך חרדת קודש‪ .‬הרצון‬
‫להתפלל שם נובע משאיפה של קטנות‪ .‬יתחילו בתוך הר הבית עצמו ויכוחים‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫והתקוטטיות קטנות‪ .‬כדי לגשת לשם צריך שכל ישראל יגיע כאיש אחד בלב‬
‫אחד‪ ,‬כאשר נהיה ראויים לכך ולא בקפיצות‪ .‬להתפלל שם ודאי אינו דין אלא מידת‬
‫חסידות; ולמה לך לנהוג במידת חסידות זו‪ ,‬אם אין הרבנים הראשיים נוהגים כן‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אולי עלינו‪ ,‬הגרים ולומדים למרגלות הר הבית מוטלת חובה מיוחדת‪ ,‬כי‬
‫הננו כ”מומחים” לעניין זה?‬
‫תשובה‪ :‬אתם מומחים להתייחס אל הר הבית מתוך ”גילו ברעדה”‪.‬‬
‫שיחה ב‬
‫השואל הוא תלמיד חכם‬
‫שאלה‪” :‬והביאותים אל הר קדשי‪ ,‬ושמחתים בבית תפילתי‪ ,‬עולותיהם וזבחיהם‬
‫לרצון על מזבחי”‪ .‬זה הסדר‪ :‬הר קדשי – בית תפלתי – בית המקדש‪ .‬לכן יש ערך‬
‫גדול לתפילה במקום זה‪ ,‬ולעומת זאת קטרוג גדול שלא פוקדים אותו‪ ,‬לכל הפחות‬
‫בימים מיוחדים‪ .‬הקדוש ברוך הוא בא לשם ואינו מוצא מניין! הרמב”ן מביא דברי‬
‫חז”ל שכיון שבני ישראל לא ביקשו מקדש בימי דוד‪ ,‬היתה מגיפה )רמב”ן עה”ת‬
‫במדבר טז כא(; אמנם דוד בעצמו ודאי רצה‪ ,‬אבל גם היהודים הפשוטים צריכים‬
‫לבוא בתביעה זו‪ .‬לכן כשעם ישראל נמצא בצרה‪ ,‬הר הבית הוא מקום התיקון‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬צריך להביא את העם לכך‪ ,‬ועליית יחידים להר הבית לא תקרב את העם‪.‬‬
‫צריך להכשיר את העם למורא מקדש‪ .‬כל זה שייך לתהליך איטי של בניין עם ישראל‬
‫ובניין הרוח באומה‪ .‬הרב צבי יהודה זצ”ל לימדנו שכל זמן שאיננו ראויים ולא שייכים‬
‫למדריגה זאת‪ ,‬לא בדרך של קפיצות‪ ,‬חיטוטים ואפילו מחקרים הלכתיים‪ ,‬נקרב את‬
‫הגאולה )שיחות הרב צבי יהודה זצ”ל‪ ,‬חוברת ‪ 8‬הוספה עמ׳ ‪ .(3‬אלא עלינו להבין‬
‫מה הוא הר הבית‪ ,‬ומה היא גדולת המקום הזה‪ ,‬כך אנו מתקרבים יותר מאשר על‬
‫ידי מעשים שאנו עושים לפי קטנותנו‪ .‬איננו ראויים לכך‪ ,‬לכן מסר ריבונו של עולם‬
‫את המקום בידי ערבים כדי למנוע מאיתנו לגשת )ציץ אליעזר חלק טו עמ׳ פד(‪.‬‬
‫צריך לעבוד למען תשובת הדור‪ ,‬למען ששם ד׳ יהיה נקרא עלינו‪ ,‬ואז ממילא גם‬
‫יסתדרו העניינים של הר הבית‪ .‬עוצמתנו הרוחנית היא שתכריע את כל הגויים‪.‬‬
‫נכון שמקום זה הוא שלנו‪ ,‬אבל הכרתנו את ערך המקום היא בזה שנקבע כמה אנו רחוקים‬
‫ממנו‪ .‬ככל שאנו יודעים שאנו רחוקים‪ ,‬יותר אנו מתקרבים‪ ,‬כמו ביחס לנבואה‪ ,‬או ביחס‬
‫לריבונו של עולם‪ .‬ככל שאנו יודעים כמה רחוקים אנו מהר הבית ומתמלאים אהבה וחיבה‬
‫אליו‪ – ,‬כך אנחנו מתקרבים יותר‪ .‬הרב צבי יהודה זצ”ל ביטא דברים אלה בתקיפות נוראה‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫אחרי מלחמת ששת הימים ניגשנו אליו‪ ,‬וציטטנו את דברי הרב צבי הירש קלישר‬
‫שמביא בהקדמת ספרו דרישת ציון קבלה בשם הגאון מוילנא שאם רק נקפוץ ונקריב‬
‫כבש אחד‪ ,‬אז הכל יהיה מוכן לגאולה – אז אולי כדאי להקריב קרבן פסח אחד? כאשר‬
‫הרב צבי יהודה שמע זאת‪ ,‬הוא התלקח‪” :‬צריך לחזק מלכות ישראל ולהחזיר תורה‬
‫ללומדיה בישראל; להביא תשובה גדולה‪ ,‬ומתוך כך נבואה‪ ,‬ואז נעלה להר הבית”‪.‬‬
‫הוא עמד על כך בתוקף ועוז‪ .‬פעם הביאו לו ספר של מחקרים ומדידות על הר הבית‪ .‬הוא‬
‫הסתייג מכך וגנז את הספר‪ .‬המשנה אוסרת רקיקה על הר הבית מקל וחומר )סוף משנה‬
‫ברכות(‪ .‬הוסיף שגם מחקרים מדעיים ובירורים הלכתיים נכללים ברקיקה מקל וחומר‪.‬‬
‫בעניינים כאלה הקרבה מושגת על ידי ריחוק‪ .‬למשל אם אני יודע שהרמב”ם הוא‬
‫מלאך אלוהים ואני אפס – אז אני מתקרב אליו‪ .‬לא בזה שאני דורך על הר הבית‪ ,‬אני‬
‫מגלה שהוא שלי‪ .‬אדרבה‪ ,‬בכך מתגלה שהר הבית הוא שלנו ולא של גויים‪ :‬שהם‬
‫דורכים בו ואני לא‪ .‬כל כניסה לשם תעורר קטרוגים ולא תסלק אותם‪ .‬היא מעין‬
‫רצון להביא את המשיח לא בזמנו ולדחוק את הקץ‪.‬‬
‫יכנס לשם רק עם ישראל כולו כחומה אחת‪ ,‬ולא רבנים פרטיים; כאשר כל כלל‬
‫ישראל יהיו מאוחדים‪ ,‬בלי מחלוקת בין רבנים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬זה דומה לדברי ספר החינוך נגד אלה שמלמדים שאנו לא ראויים למצות‬
‫תפילין )חינוך תכא(?‬
‫תשובה‪ :‬הר הבית הוא מדריגה אחרת לגמרי מתפילין‪ .‬שנאת חינם היא שהרסה‬
‫את הר הבית )יומא ט ב(‪ ,‬וזאת מדריגת התיקון שנדרשת‪.‬‬
‫שאלה‪” :‬לשכנו תדרשו ובאת שמה” )דברים יב ה(‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬בזה שאתה מגביר את הצימאון אליו ומגדיל את ההבנה מה הוא‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ספורנו מפרש‪ :‬להשתחוות‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬עד הכותל‪ .‬לדורנו עד הכותל‪ .‬האם אנו יותר צדיקים ממרן הרב קוק‬
‫שאפילו לא היה מכניס אצבעות בכותל! גדולי ישראל בדורות הקודמים לא נתנו‬
‫להתקרב לשם‪ ,‬כדי להתיר כניסה להר הבית צריך כתפיים רחבות מאוד‪ .‬אף רב‬
‫אינו יכול לחלוק על הרב זצ”ל בנידון‪ ,‬כל זמן שאין לו סמכות לפסוק על עניינים‬
‫כלל ישראליים על ידי כך שהוא מקובל על כלל ישראל‪ .‬צריך שבכל האומה כולה‬
‫תתגלה מדריגת קדושתה הטבעית ואז יוכלו לגשת להר הבית‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫שאלה‪ :‬אם נלך בסברא זו גם נשלול את הציונות?‬
‫תשובה‪ :‬הרב צבי הירש קלישר סבר שיש לגשת אל הר הבית‪ ,‬והרב דוד מקרלין חלק‬
‫עליו )קונטרס דרישת ציון וירושלים(; הרב זצ”ל חלק‪ ,‬וזה לא מנע ממנו להיות ציוני‬
‫גדול ולהילחם על ישוב ארץ ישראל – אבל רק עד הר הבית‪ .‬גם מול ועדת החקירה‬
‫אמר שאיננו נגשים להר הבית‪ .‬זה לא היה כדי לדחות בקש את האנגלים‪ ,‬אלא מפני‬
‫שכך באמת סבר‪ ,‬כפי שהוא מזכיר בכמה מקומות )שו”ת משפט כהן סי׳ צו(‪ .‬זהו דבר‬
‫עיקרי באמונה להבין את ההבדל בין עם ישראל בדרגת בית מקדש לבין עם ישראל‬
‫של עכשיו‪ ,‬מי שאינו מבחין בזאת‪ ,‬מקטין את כל העניין ומוריד אותו לדרגת גן ילדים‪.‬‬
‫איננו עומדים עכשיו בפני בניין חוזר של בית שני‪ ,‬כמו שאמר תלמיד חכם אחד‪,‬‬
‫אלא בפני בית שלישי שהוא לעילא לעילא‪ .‬לכן קודם כל צריכה להופיע נבואה‬
‫בישראל )קונטרס דרישת ציון וירושלים( ואחר כך ניגש להר הבית‪ .‬נבואה אינה‬
‫תנאי צדדי שאפשר לעקוף אותו‪ .‬וכן יש צורך במלך )רמב”ם הלכות מלכים א ג(‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬בבית שני לא היה מלך?‬
‫תשובה‪ :‬זו היתה הוראת שעה מיוחדת )קונטרס דרישת ציון וירושלים(‪ .‬עכשיו אנו‬
‫בפני בית שלישי‪ .‬מלכות היא מדריגה אחרת לגמרי של עם ישראל‪ .‬וכן עולם שיש‬
‫בו נבואה זהו עולם אחר לגמרי‪ .‬אם חסר לנו מלך או נביא‪ ,‬אין זה פרט שחסר לנו;‬
‫אלא זו מדריגה אחרת לגמרי של כל אופיו של כלל ישראל‪ ,‬זו אוירה אחרת‪ ,‬דור‬
‫אחר‪ ,‬מושגים אחרים‪ ,‬הארה נפשית אחרת‪ ,‬המשכה נשמתית אחרת‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כל זה נכון לגבי בית המקדש אבל לא לגבי הר הבית?‬
‫תשובה‪ :‬זה גם נכון לגבי הר הבית‪ .‬שניהם עולם לגמרי אחר משלנו‪ .‬אנו לא ראויים‪ .‬לא‬
‫זו הדרך‪ .‬זה בניין ילדים שיביא סתירה )מגילה לא ב(‪ .‬כל הפוסקים קבעו שאנו לא ראויים‬
‫ושיש צורך בהרחקות אין סוף‪ .‬אי אפשר לחלוק עכשיו על כל הדורות שנמנעו מלהיכנס‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬עם ישראל היה אז בגלות ללא אפשרות לגשת‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬גם רבני ירושלים המהרי”ל דיסקין ורבי שמואל סלנט נמנעו‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אף הם לא יכלו לגשת מפני השלטון הגוי‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬אבל יש רבנים שהורו לא להכניס אצבעות בכותל‪ ,‬ויש שנהגו לעמוד‬
‫במרחק מאה מטר מן הכותל כדי לחוש לשיטת הרדב”ז )שהכול המערבי הוא כותל‬
‫העזרה(‪ .‬בזה שהתרחקו התקרבו‪ .‬הרב מבריסק שעומד למרחוק הוא באמת יותר‬
‫קרוב מהמתפלל במחכמה‪ ,‬ומחדיר בעם יותר אהבה הכרה ותודעה של הר הבית‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫שאלה‪ :‬בענייני ארץ ישראל אנו ציונים‪ ,‬ובענייני הר הבית אנחנו ”סטמר”?‬
‫תשובה‪ :‬כי יש לנו רב שהורה לנו את הדרך‪ .‬גם בענייני ארץ ישראל איננו פוסקים‬
‫בעצמנו‪ .‬יש לנו רב ויש לנו דרך‪ .‬אי אפשר לקבל את הרב בעניין אחד ולדחות אותו‬
‫בעניין אחר‪ .‬עם כל מה שהרב ז”ל היה חזק בענייני ארץ ישראל‪ ,‬הוא הזהיר שבנקודה‬
‫הזאת אין לנגוע‪ .‬כאשר אדם חשוב בעל זכויות גדולות בבנין הארץ נכנס להר הבית על‬
‫פי איזו תחבולה שחשב אותה למותרת‪ ,‬כתב הרב ז”ל‪” :‬פגימה אחת בקדושת מקום‬
‫בית חיינו‪ ,‬עולה לנו על כל מליונים של ישובים מעשיים” )אגרות ראיה א רפה(‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬הוא נכנס ממש קרוב למקום המקדש‪ .‬אנו רק מדברים על כניסה להר‬
‫הבית בפנים החומה ולא לעזרה‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬הרי אמרנו שהרב סלנט והרב ז”ל הורו לא להכניס אצבעות! על מי אנו חולקים?‬
‫שאלה‪ :‬לא מצד הדין אלא רק מידת חסידות‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬זאת היתה הוראה ברורה‪ ,‬מודעות ענקיות מטעם הרבנות הראשית היו‬
‫תלויות בישיבת מרכז הרב‪ .‬לא זו הדרך‪ .‬כל הנוסח הזה של תפילה במחכמה‬
‫מרחיק מהר הבית ומאבד את ערכו העיקרי‪ .‬עדיף להשתמש במרץ הזה להקים‬
‫כמה ישובים וכמה התנחלויות‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ההתנחלויות נפגעו בגלל שלא פעלו בצורה נכונה ביחס למקום המקדש‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬ההתנחלות נפגעה מפני שלא הסברנו ולא עוררנו את העם‪ .‬כמו כן ודאי‬
‫שיש לעורר לעניין הר הבית על ידי סיורים כינוסים וימי עיון‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אבל זה גם צריך להיות בנוי על אתערותא דלתתא‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬האתערותא דלתתא היא לרומם את העם כדי שיהיה ראוי לכך‪ ,‬כדי שנגיע‬
‫לאחדות‪ ,‬למלכות אחת‪ ,‬לחידוש הסמיכה‪ ,‬ללימוד ענייני זבחים וענייני נבואה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬רבי יהודה הלוי מדגיש שאינו די בדיבורים אלא יש גם צורך במעשים‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬אי אפשר לפסוק בענייני כלל ישראל ” מן המותן”‪ .‬זה מסור רק לגדולי הדור‪.‬‬
‫כל אתערותא צריכה להיות בדרך הראויה כדין וכדת‪ ,‬ולא בחילול קודש של כניסה עם‬
‫המגפיים בתוך הקודש‪ .‬כאשר הרב הירשנזון הציע לבנות בית הכנסת בהר הבית‪ ,‬הרב‬
‫קוק התנגד לזה בכל תוקף )שו”ת מלכי בקודש ד עמ׳ ג(‪ .‬גם שמענו בעל פה פעמים‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫אין ספור איך הרב צבי יהודה דחה בשאט נפש אפילו את היותר קרובים אליו כאשר‬
‫באו עם רעיונות בכיוון זה‪ ,‬והסביר להם שזהו חוסר הבנה ביסוד כל העניין‪.‬‬
‫היחס של רבנו היה שכל נגיעה בהר הבית היא פגיעה בציפור נפשה של כנסת‬
‫ישראל והטלת דופי בכל מה שעשינו בבניין ארץ ישראל‪ .‬אנו לא נחטט בידים‬
‫הטמאות שלנו בתוך הקודש‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ונשב בחיבוק ידיים כאשר ערבים מסתובבים על הר הבית!‬
‫תשובה‪ :‬אנו משתדלים כל הזמן לרומם את עצמנו עד להבנתו של רבנו‪ .‬כל הסברות‬
‫שנאמרות על הצורך להיכנס להר הבית כנגד החילול השם שערבים מסתובבים‬
‫שם – אלה דברים פשוטים שגם ילד בן שתים עשרה מבין‪ .‬אבל כדי להתרומם‬
‫לסברתו של הרב צבי יהודה‪ ,‬יש צורך במאמצים רוחניים‪ .‬עלינו להשתדל לעבוד‬
‫מבחינה נפשית כדי להחדיר בתוכנו מה היא קדושת הר הבית ומה היא קדושת‬
‫המקדש‪ ,‬ומה הוא העולם כשאלה עומדים על תילם‪.‬‬
‫הרב צבי יהודה הדגיש שיש להיזהר מכל עניין של פרטיות וכיתתיות ביחס לכותל‪.‬‬
‫שם לא עומדים מחולקים‪ ,‬אלא כל ישראל כאיש אחד בלב אחד‪ .‬ככל שמתקרבים‬
‫אל הקודש‪ ,‬יותר צריכה האומה להיות מאוחדת‪ .‬הר הבית אינו עניין פרטי של‬
‫סנוניות הקופצות קדימה‪ ,‬של איזו אוונגרד‪ ,‬של חלוצים ההולכים לפני המחנה‪ .‬הר‬
‫הבית אינו עניין לחלוצים עם בוץ על המגפיים‪ ,‬אפילו אם הם טובלים‪.‬‬
‫מאוד יש לחשוש לקטרוג מפני תפילות לא שלמות שנאמרת על יד הכותל‪ ,‬או כל‬
‫שכן מפני תפילות שנאמרות בלי כוונה‪ .‬ספר ”יסוד ושורש העבודה” מתאר באריכות‬
‫מה יש לכוין בשעת תפילה כדי שזו תיקרא תפילה ראויה‪ ,‬וקל וחומר במקום קדוש‪.‬‬
‫כשניגשים להר הבית בלי להיות ראויים‪ ,‬נגרם קטרוג ונזק גדול‪.‬‬
‫הרב צבי יהודה מעולם לא הודה לשום רב‪ ,‬חשוב ככל שיהיה שרצה להתיר כניס ה‬
‫להר הבית‪ .‬זו שאלה שהאומה צריכה לשאול את הרב‪ ,‬ואז יש לו סייעתא דשמיא‬
‫אדירה כדי לענות‪ .‬מלכות התורה מתגלה בו והוא פוסק הלכה בצורה נכונה‪ .‬כל‬
‫עניין הר הבית שייך רק כשיש אחדות בעם ישראל‪ ,‬נבואה בישראל וסמכות תורנית‬
‫אחת בעם ישראל‪ .‬אז כח הטבע הוא אחר‪ ,‬הסייעתא דשמייא היא אחרת‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אבל אפשר גם לפעול בהדרגה‪ ,‬כמו בכל ענייני ארץ ישראל‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬ארץ ישראל והר הבית הם ”שני דינים” נפרדים‪ .‬דו דור מנהיגיו ופוסקיו‪ ,‬הרב‬
‫זצ”ל והרב צבי יהודה הם היו שני הפוסקים בענייני כלל ישראל שהראו לנו את הדרך‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫מכתב הרה”ג הרב דוד חי‬
‫הכהן שליט”א‬
‫בס”ד‬
‫לכבוד הרב ‪ ...‬שליט”א‬
‫ראשית‪ ,‬אפתח בברכת שלום ובכת שנים טובות לך ולכל אשר לך בבית ובשדה‪.‬‬
‫למותר להזכיר‪ ,‬את הערכתי הרבה אליך ולמפעליך היקרים והחשובים‪ ,‬שמכון‬
‫המקדש הוא גולת כותרת ועטרת תפארת שביניהם‪ .‬כזכור לך‪ ,‬הייתי בין הראשונים‬
‫שיזמו השתתפות כלשהי – לפי כח קהילתנו – בהכנת כלים למקדש שיבנה בב”א‪,‬‬
‫וקיבלנו על כך שלט ברכה מפואר בחתימתך‪.‬‬
‫אינני רוצה להטריד אותך בקריאת מכתב ארוך כדי לחוס על זמנך היקר‪ ,‬ואשתדל‬
‫להגיב בקיצור על אחדים מדבריך‪ ,‬תוך כדי הצדקת חתימתי על אותו כרוז‪.‬‬
‫‪ .1‬השימוש בכרוז של הרב קוק זצ”ל‪ ,‬לדעתך – שאני מכבד ולא מבטל או מזלזל‪ ,‬איננו‬
‫רלוונטי למצב היום – אחרי שחרור הר הבית ושליטתנו הצבאית המוחלטת במקום‪.‬‬
‫אני מתפלא שאינך מזכיר‪ ,‬כי בנו יחידו של הרב קוק זצ”ל‪ ,‬מורנו הרב צבי יהודה‬
‫זצ”ל‪ ,‬שחי אחרי מלחמת ששת הימים והכיר את כל הנתונים שהזכרת‪ ,‬התנגד‬
‫נחרצות לעליה להר הבית‪ .‬כל אחד שהכיר את הרב צבי יהודה יודע‪ ,‬כמה היה‬
‫נאמן עד כלות הנפש לאביו ולדבריו‪ .‬בוודאי שהוא לא חשוד על סילוף דבריו‪,‬‬
‫ועל שימוש בהם כנגד הכוונה המקורית‪ .‬אתה יודע את הדברים כמוני ובוודאי‬
‫לא פחות אני מעיד שבאוזני שמעתי את התנגדותו המוחלטת לפסק שפרסם‬
‫הר גורן זצ”ל‪ ,‬ואמר שעם כל הכבוד אליו‪ ,‬בזה הוא לא יוותר אפילו במשהו‪ ,‬וזוהי‬
‫טעות מוחלטת להתיר את העלייה‪ .‬והוא ציטט באזני את דברי הגמרא שהזכרת‪:‬‬
‫’לא מן המקדש אתה ירא‪ ,‬אלא ממי שציווה על מוראו׳‪ .‬אבל הוא פירש אותו‬
‫במשמעות הפוכה מפירושך‪.‬‬
‫אין לצפות‪ ,‬שאני‪ ,‬ששמעתי באזני כמה פעמים את הרב צבי יהודה – שאני משתדל‬
‫בכל כוחי להדבק בדרכיו ולהיות נאמן לדבריו – שאחלוק חלילה על דבריו‪.‬‬
‫‪ .2‬אני מסכים איתך בכל לב‪ ,‬שהמציאות היום היא עגומה ביותר‪ ,‬והיא צועקת‬
‫לתיקון‪ ,‬אבל שיהיה התיקון מקובל על רוב רבני ישראל‪ ,‬כיון שזהו עניין כלל‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫ישראלי‪ ,‬ולא של חוג מסוים‪ .‬גם אם אנחנו זכינו להמנות על החוג שיודע‪ ,‬כי‬
‫מלחמת ששת הימים היא בחסד ה׳‪ ,‬והיא דורשת את נאמנותנו לארץ כולה‬
‫ולירושלים והר הבית במיוחד‪ ,‬הן בהתישבות‪ ,‬והן בשמירת קדושתו ובהגנה‬
‫עליו מפני חילול הקודש‪ ,‬שנעשה ע”י פראי האדם הרשעים בגיבוי בית המשפט‬
‫ומשרדים ממשלתיים שונים‪ .‬נראה לי‪ ,‬שיש צורך להיאבק על כך לבטל את‬
‫חרפת הוואקף‪ ,‬ולהגיע לדרך מוסכמת בשמירה על הר הבית ע”י ישראל‪ ,‬בדרך‬
‫שיסכימו עליה גדולי הדור‪.‬‬
‫‪ .3‬כידוע‪ ,‬היו גדולים שרצו לחדש את העבודה במקדש‪ ,‬והיו גדולים שהתנגדו לכך‬
‫מסיבות הלכתיות‪ ,‬ולא רק כאלה שקשורות למצב העניינים בימיהם‪ .‬ביניהם‬
‫יש בירור הלכתי בספר ’מקדש מלך׳ של הרב פרנק זצ”ל‪ .‬וכן שמעתי באזני את‬
‫דעתו של מורנו הרב צבי יהודה שאמר לרב נבנצל יבלח”ט‪ ,‬שעל פי הסדר‪ ,‬צריך‬
‫מינוי מלך ואח”כ בניין המקדש‪ ,‬ולכן אין מצוות הבניין מוטלת עלינו‪ ,‬עד שנבסס‬
‫את מצוות המלכות‪ .‬גם בזה‪ ,‬אין ספק שעלי לאמץ את דעתו ולהלחם בעדה‪,‬‬
‫ולא אחלוק על דבריו ח”ו לא בחייו ולא אחרי הארי המת‪.‬‬
‫‪ .4‬האזהרה היא מפני קירבה לאיסור‪ .‬ואם כוונתכם לשם שמים באמת‪ ,‬בוודאי‬
‫שאפילו אם אתם טועים באיזו מדידה יש בזה גדר של טועה בדבר מצווה‪ ,‬ולא‬
‫עבירה חלילה‪ .‬אלא שדעתנו והנהגתנו עפ”י הפוסקים שסוברים שיש בזה‬
‫איסור כרת‪ .‬ומי שהולך אחריהם עפ”י קבלתו או מסיבה אחרת בוודאי שהוא‬
‫זכאי כלפי שמים‪ .‬כללו של דבר‪ ,‬אין בכרוז שום השמצה הוא הרשעה כלשהי‬
‫לא כנגדך‪ ,‬ולא כנגד ההולכים לשם בתום לב כדי לקיים מצווה‪ ,‬אבל יש לנו זכות‬
‫וחובה להזהיר את השומע אלינו שלא יכנס לשם‪.‬‬
‫אני מכבד ומוקיר בהחלט‪ ,‬את כל הרבנים שהסכימו לעלות כתלמידי חכמים‬
‫ויראי שמים‪ ,‬והלוואי שיהא חלקי עמהם‪ ,‬אבל זכותי‪ ,‬שלא להסכים עמם בפסק‬
‫לכלל ישראל‪ ,‬שנראה לי כטעות וכהרה סכנה לכלל הציבור‪ ,‬שלא כולו שומר על‬
‫כללי הזהירות שאתם נוקטים‪ ,‬והוא בוודאי עלול להכשל באיסור כרת‪.‬‬
‫‪ .5‬עוד אתה טוען על היכולת לקבוע גזירה ותקנה‪ .‬נראה לי‪ ,‬שאין כאן שום גזירה‬
‫ותקנה‪ ,‬אלא בירור חלות האיסור הידוע להיכנס בטומאה‪ ,‬ולא לצורך העבודה‬
‫גם בימינו‪ .‬על כן‪ ,‬כל אריכות דבריך על הטעות בתיקון תקנות הם לא במקומם‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫‪ .6‬אני מסכים בהחלט שנעשה כיום חילול הקודש‪ ,‬וזה זועק עד לשמים‪ .‬בזמן שהכינו‬
‫וקברו את ה׳פסול׳ חוסייני בהר הבית‪ ,‬זעקתי על כך במדור שהיה לי בערוץ ‪,7‬‬
‫וקראתי וצלצלתי לרבנים הראשיים לעצור את אותו איסור ברור – ולא נעניתי‪.‬‬
‫‪ .7‬מה שנוגע לסיפור הרמב”ם‪ ,‬שנכנס לבית הגדול והקדוש‪ ,‬הוא ראייה להיפך‬
‫מדבריך‪ .‬כל אחד יודע‪ ,‬שבית המקדש לא היה בנוי בזמן הרמב”ם‪ .‬ולא יעלה על‬
‫הדעת‪ ,‬שהרמב”ם יקרא למסגדים הטמאים ’בית גדול וקדוש׳‪ .‬ותיאוריה כאילו‬
‫היה שם בית כנסת איננה הגיונית‪ ,‬כי לא מתקבל על הדעת שבזמן מסעי הצלב‬
‫והקנאות הדתית בין הנוצרים למוסלמים‪ ,‬שהיו נותנים ליהודים – שבקושי‬
‫יכלו לחיות בירושלים – לבנות בית כנסת בהר הבית‪ .‬ברור‪ ,‬שהכוונה למקום‬
‫בירושלים קרוב להר הבית‪ ,‬אבל לא בתוכו‪.‬‬
‫‪ .8‬דבריך‪ ,‬שאנו החתומים דומים לאלה שהתנגדו לעלייה לארץ אינם נכונים‪ .‬כי‬
‫כולנו רוצים לדאוג ולשמור על קדושת הר הבית ומוכנים לתת כל אשר בידינו‬
‫– אם נזכה ובהסכמת גדולי דורנו יסכימו לבנות את אשר ניתן לבנות‪ .‬אנו‬
‫הלוחמים על כל שעל אדמה בארצנו‪ ,‬איננו מקילים ראש בקדושת הר הבית‪ ,‬ורק‬
‫מתנגדים לדרך המומצלת על ידך‪ ,‬לא מתוך התחמקות ולא בצביעות חלילה‪.‬‬
‫ולמותר להזכיר את השתדלותנו בעד קירוב תודעת המקדש בכל קהל שומעינו‪,‬‬
‫הן בלימוד והן בביקור ובתמיכה בכל המערכות הנעשות על ידיכם הברוכות‪,‬‬
‫מלבד עניין העלייה‪.‬‬
‫‪ .9‬יתכן‪ ,‬ובדיעבד אתם זוכים‪ ,‬שעל ידיכם נשארת האחיזה לישראל בהר הבית‪ ,‬ואם‬
‫נכון הדבר תבורכו על כך‪ .‬אבל מה בין זה להיתר כללי לרבים‪ ,‬שאולי ירבו ח”ו‬
‫חילול המקום‪ .‬ואם יסכימו רבני ישראל על פעולות בנייה ואחיזה במקום‪ ,‬בתור‬
‫מצוות כיבוש והצלת המקום מידי שונאינו – בוודאי שנסכים על כך ללא ספק‪.‬‬
‫נדמה לי שהארכתי יותר ממה שהתכוונתי‪ ,‬ואם היקלתי מעט על מכאוב לבבך‬
‫דיינו‪ .‬ואני חותם בהוקרה ובכבוד‪ ,‬הן למעשים והן לרצון לשם הכשרת הלבבות‬
‫והזמן לבניין המקדש‪ ,‬שאני מצפה לו כל יום‪ ,‬ואפילו אם אזכה ככהן רק לבדיקת‬
‫העצים שם‪ ,‬ייקר לי הדבר מכל אשר לי היום‪.‬‬
‫בברכת שנה טובה וכוח”ט‬
‫דוד כהן‬
‫כעת בבת‪-‬ים ואם יעזור ה׳ בירושלים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫‪36‬‬
‫מכתב הרב יוסף קלנר‬
‫נשאלתי בשיעור בישיבת מעלה אליהו בת״א מה דעתי ביחס לעלייה להר הבית‬
‫תשובתי‪ :‬א‪ .‬באגרות חלק ב‪ ,‬אגרת תרע״ז‪ ,‬מתייחס הראי״ה קוק לעליית הברון רוטשילד‬
‫‪1‬‬
‫להר הבית‪.‬‬
‫”טוב מאוד לצרף דברים על דבר מסעו של הברון‪ .‬אף על פי שלבי נמחץ מאוד‪ ,‬מפני‬
‫חילול השם של היותו במקום המקדש‪ ,‬וביותר על מה ששום איש לא העיר אותו שהוא‬
‫דבר האסור‪ .‬פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו‪ ,‬עולה לנו על כל מיליונים של ישובים‬
‫מעשיים‪ .‬ואף על פי שלא הפסיד בכל זאת את ערכו הגדול בתור מייסד היישוב‪ ,‬ובשוגג‪,‬‬
‫או בדרך מי שהכל הוא בשגגה‪ ,‬בא מעשה לידו‪ ,‬וד׳ הטוב יכפר וייקח טוב״‪.‬‬
‫בביקורו של הברון בירושלים הוא נכנס למקום המקדש‪ .‬ועל זה ”נמחץ ליבו״ של הרב‬
‫”מאוד״‪ .‬ובמיוחד על זה ששום איש לא העיר אותו שזה דבר אסור‪ .‬הברון ודאי לא היה‬
‫תלמיד חכם – העובדה שעלה להר הבית מעידה על כך‪ .‬אך ודאי שלא היה בעל עמדה‬
‫עקרונית נגד התורה‪ .‬הוא פשוט לא ידע שהדבר אסור‪ ,‬ומשום כבודו ויראתו אף אחד‬
‫מהסובבים אותו לא העז להעיר לו בעניין‪ .‬ומזה הרב מזועזע וכואב‪.‬‬
‫המשפט העקרוני בדברי הרב למענו הובאו כאן הדברים הוא‪” :‬פגימה אחת בקדושת‬
‫מקום בית חיינו עולה לנו על כל מיליונים של ישובים מעשיים״‪ .‬הרב קוק אומר שמיליוני‬
‫‪2‬‬
‫התיישבויות בארץ ישראל לא שווים לנו פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו‪.‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬אם היו שואלים את הרב מה עדיף‪ :‬שיעלה הברון להר הבית‪ ,‬ויבנה את ארץ‬
‫ישראל; או לחלופין‪ ,‬שלא יעלה להר הבית ולא יבנה את ארץ ישראל?‬
‫הרב היה מכריע שלא יבנה ולא יעלה‪ .‬צריך לשים לב ממי יוצאת הקביעה הזו‪ .‬הלא הרב‬
‫קוק הוא שלימדנו את חשיבותה העליונה של מצוות יישוב ארץ ישראל‪ ,‬ושכל תקוות ישראל‬
‫תלויה בזה‪ .‬הוא זה שבגלל אהבתו המופלאה ומסירותו המוחלטת לחיזוקה וישובה של‬
‫הארץ‪ ,‬עמדתו בכל תוקף לימין הציונות‪ ,‬ותמיכתו ביישוב ובמתיישבים‪ ,‬בפסיקותיו בסוגיות‬
‫”שמן שומשמין״ ו״היתר המכירה״ בשמיטה‪ ,‬סבל רדיפות וצרות‪ .‬והוא כותב את השורה הזו‪:‬‬
‫”פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו עולה לנו על כל מיליונים של ישובים מעשיים״‪ .‬זו‬
‫אינה התבטאות אמוציונאלית‪ ,‬הביטוי מחושב ומדויק מאוד‪ ,‬מתאים לעיקרון יסודי בתורה‬
‫‪1‬‬
‫דברי הרב נאמרו ביחס להוצאת חוברת שנקראה ”אלה מסעי״ המתארת את מסע הרב בגליל‪ ,‬ערך אותה‬
‫הרב יונתן הלוי איש הורביץ‪ .‬שעיקר עניינה היה לבסס את חיבת ארץ ישראל וההתיישבות החלוצית בה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ואולי מתכוון הרב למיליונים שהשקיע פה הברון רוטשילד לבניין הארץ‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫המוסבר בהגותו של הרב‪ 3:‬לכמות )בלא איכות( אין משמעות במקום של איכות‪ .‬זה נכון‬
‫בחיים‪ ,‬במציאות‪ ,‬ונכון גם במציאות הרוחנית‪ .‬למשל‪ :‬ההשלכות של טעויות בטיפול רפואי‬
‫בשאר אברי הגוף אינן כ״כ נוראיות כהשלכת טעות‪ ,‬ולו קטנה‪ ,‬בניתוח מוח‪ .‬לפגימה באברים‬
‫שהנשמה תלויה בהם‪ ,‬יש משקל שונה לחלוטין מקלקולים באברים אחרים‪ .‬כך גם בענייננו‪:‬‬
‫אין ערך למעשים ישוביים לעומת פגימה בקדושת מקום בית חיינו‪ .‬כי זה מקום לב ומוח חיינו‪,‬‬
‫זה המקום בו תלויה הנשמה‪ ,‬נשמת האומה‪.‬‬
‫”ואף על פי שלא הפסיד בכל זאת את ערכו הגדול בתור מייסד היישוב״ מכל מקום‪,‬‬
‫זכותו של הברון עומדת לו‪ .‬הברון תרם מיליונים ופעל רבות למען הישוב‪ .‬ישיבתנו בארץ‬
‫היא לא מעט בזכות נדיבותו‪ .‬עם ישראל כולו חב לו תודה גדולה‪ .‬את זכותו זאת לא‬
‫הפסיד‪ .‬ועבירתו זאת‪ ,‬של העלייה להר הבית‪ ,‬בשוגג הייתה‪ .‬ואולי כל העבירות נחשבים‬
‫אצלו לשוגג‪ ,‬משום שהוא כ״כ רחוק מתורה‪ ,‬עד שאין אצלו ”מזיד״‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬הפגימה‬
‫במקום בית חיינו היא חמורה ומכאיבה‪ ,‬בחילול השם שבה‪ ,‬על אף שבשגגה בא מעשה‬
‫לידו וד׳ הטוב יכפר וייקח טוב‪.‬‬
‫לא נדרש הרב קוק כלל לשאלה מהו המקום המדויק אליו נכנס הברון‪ ,‬האם עלה ממש‬
‫למקום המקדש או רק להר הבית‪ ,‬האם פסע במקומות המותרים בלבד או גם באסורים‪ .‬לא‬
‫זה העניין‪ .‬בזמנו‪ ,‬לפני כל חג ומועד‪ ,‬הייתה יוצאת כרזת ”אזהרה לרבים מהאיסור החמור של‬
‫הכניסה למקום המקדש והר הבית״‪ .4‬על הכרזה הזאת‪ ,‬שנוסחה ע״י הרב‪ ,‬חתמו במרוצת‬
‫הדורות כמעט כל רבניה הראשיים של המדינה‪ 5,‬בלא להיכנס לחשבון של מקום מותר‬
‫ומקום אסור‪ .‬ומדוע? משום שברור ופשוט שההיתר להמון הרחב לעלות למקומות המותרים‬
‫יוביל לכך שתיגרם‪ ,‬על ידי מאן דהוא‪” ,‬פגימה קלה במקום בית חיינו״‪ .‬לכן באופן מסורתי‬
‫פרסמה הרבנות הראשית לדורותיה את ה״אזהרה לרבים מהאיסור החמור של הכניסה‬
‫‪6‬‬
‫למקום המקדש והר הבית״‪” .‬כרת תכרת הנפש ההיא ועוונה בה״‪.‬‬
‫‪ 3‬ע׳ עין איה ברכות ב‪ ,‬פרק שישי כה‪ .‬ובאורות התשובה יב יב ‪” :‬גודל כמותי‪ ,‬מדה זו‪ ,‬היא נחשבת כלא לגבי האיכות״‪.‬‬
‫ציין מו״ר הרב צב״י טאו‪ :‬לאורו עמ׳ קצח‪” :‬כל מדרגה שהיא עליונה‪ ,‬אפילו הריבוי של התחתונה אין לה דמיון עמה״‪.‬‬
‫ע״כ‪” ,‬מותר למכור אפילו כמה בתי כנסיות כדי לקנות בית מדרש אחד״‪ .‬אורות הקודש ח״א עמ׳ קמג‪” :‬כל המדידות‬
‫של קודש כחול הן לגבי אור הקודש העליון ממקור אין סוף״‪ .‬ובשמונה קבצים קובץ ו קצג‪” :‬אפילו במדרגות הקודש‬
‫הפנימיות‪ ,‬כל מה שהוא קטן במעלתו לגבי חברו‪ ,‬טהרתו וקדושתו לגבי הנעלה ממנו כטומאה היא נחשבת״‪) .‬ע׳‬
‫חגיגה פרק ב משנה ז(‪ .‬ע״ע שמונה קבצים‪ ,‬קובץ ח צד‪ .‬ע״ע קבצים מכת״י קדשו ח״א עמ׳ ריג סי׳ י‪ .‬ושם עמ׳ צו סי׳‬
‫לח‪ .2‬שי אליאס ציין ילקו״ש דברים רמז תתצא‪” :‬״ובך בחר ה׳ אלהיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים״ מלמד שכל‬
‫אחד ואחד מישראל חביב לפני הקב״ה מכל עובדי אלילים״‪.‬‬
‫‪ 4‬מאמרי הראיה ‪” :458‬אני נוהג לפני כל חג ומועד‪ ,‬בזמן שאחינו בני ישראל מרבים לעלות לעיר קדשנו‪ ,‬לפרסם אזהרות‬
‫על האיסור להיכנס להר הבית״‪.‬‬
‫‪ 5‬הרב עובדיה יוסף‪ ,‬הרב מרדכי אליהו‪ ,‬הרב אברהם שפירא‪ ,‬הרב בקשי דורון‪ ,‬הרב שלמה עמאר‪ ,‬הרב יצחק יוסף‪ ,‬הרב‬
‫דוד לאו‪ .‬כרזה בעלת תוכן דומה יצאה ע״י הרבנים הראשיים אונטרמן וניסים‪ .‬ועליה חתומים גדולי פוסקי הדור‪ :‬הרב‬
‫אליישיב‪ ,‬הרב ש״ז אוירבך‪ ,‬הציץ אליעזר‪ ,‬הרב עובדיה הדייה‪ ,‬הרב משאש‪ ,‬ועוד גדולי תלמידי חכמי דורנו‪.‬‬
‫‪ 6‬ע׳ שו״ת יביע אומר של הרב עובדיה יו״ד סי׳ כו‪” :‬בוודאי שיש להתרחק ולהישמר שלא להיכנס להר הבית אפי׳‬
‫‪37‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫‪38‬‬
‫שאלה‪ :‬אבל ישנם רבנים אחרים החולקים שאין דעתם כדעת הרבנים הראשים‪ ,‬והם‬
‫אינם מקבלים את קביעת הרבנות הראשית‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬מי שזכה להיות תלמיד נאמן לרוחו של הרב צביהודה‪ ,‬יודע וזוכר את תוקף‬
‫עמידתו של רבינו על כבודם של הרבנים הראשיים‪ ,‬אצלו‪ ,‬דעתם של החולקים עליהם‬
‫בטלה בעניין‪ .‬האין דברי המשנה בר״ה פרק ב‪ ,‬מחייבים בנידון דידן כדין גמור? וגם‬
‫אם תאמר שלא‪ .‬מ״מ‪ ,‬לכה״פ רוח המשנה שם‪ ,‬ודברי הראשונים והאחרונים‪ 7‬מלמדים‬
‫שאין זכות לרב‪ ,‬גדול ככל שיהיה‪ ,‬לחלוק בהלכה למעשה במקום שישנה פסיקה‬
‫מפורשת של הרבנות הראשית‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם זו רק בעיה של אי־טבילה?‬
‫תשובה‪ :‬לא‪ .‬הבעיה היא שאנחנו טמאי מתים‪ ,‬להיטהר מזה אנו צריכים אפר פרה‬
‫אדומה‪ .‬במאמרי הראיה עמ׳ ‪ 458‬אומר הרב‪” :‬אסור לנו להיכנס למקום המקדש‪ ,‬כי לפני‬
‫הכניסה למקום הקדוש זקוקים אנו לטהרה מיוחדת‪ ,‬שיכולה להיות רק בידי־שמים״‪.‬‬
‫לאחר טבילה ולצורך מצוה‪ ,‬כי יבואו ההמון לפרוץ ולהיכנס בטומאה לשטח העזרות וההיכל״ וכו׳‪ .‬ובדומה לזה כתבו‬
‫לפניו בכרזתם הרבנים הראשיים אונטרמן וניסים‪” :‬אנו מוזהרים ונמנעים מלהיכנס בכל שטח הר הבית פן ניכשל ח״ו‬
‫באיסור חמור בפגיעה בטהרת מקום הקדוש הזה‪ .‬וזאת ועוד‪ ,‬ברבות הימים נעלם מאתנו המקום המדויק של המקדש‬
‫וכל הנכנס אל שטח הר הבית עלול להיכנס מבלי יודעים אל מקום המקדש וקודש הקדשים ואז ייכשל באיסור חמור‬
‫של כרת ח״ו״‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫פרק ב משנה ח‪-‬ט‪” :‬אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל‪ ,‬צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין‬
‫שעמד מימות משה ועד עכשיו‪ ,‬וכו׳ ללמד‪ ,‬שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל‪ ,‬הרי הוא כבית דינו‬
‫של משה״‪ .‬רש״י על דברים פרק יז פסוק ט‪” :‬ואל השופט אשר יהיה בימים ההם – אפילו אינו כשאר שופטים‬
‫שהיו לפניו אתה צריך לשמוע לו אין לך אלא שופט שבימיך״‪ .‬רבנו בחיי שם‪” :‬ואל השופט אשר יהיה בימים‬
‫ההם‪ ,‬אין לך אלא שופט שבימיך‪ ,‬יפתח בדורו כשמואל בדורו‪ ,‬זהו לשון ”אשר יהיה בימים ההם״‪ ,‬אף על פי‬
‫שאינו בחכמה כשאר השופטים שהיו לפניו צריך אתה לשמוע לו‪ ,‬אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל‬
‫שמאל שהוא ימין‪ ,‬וכל שכן שאומר לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל‪ .‬וכתב הרמב״ן ז״ל הצורך‬
‫במצוה זו גדול‪ ,‬כי התורה ניתנה לנו בכתב‪ ,‬והדעות לא ישתוו בכל הדברים הנולדים‪ ,‬ואז ירבו המחלוקות‬
‫ותעשה התורה כמה תורות‪ .‬ולכך חתך לנו הכתוב הדין הזה שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני ד׳ יתברך‬
‫בכל שיאמר לנו בפירוש התורה‪ ,‬כמו שקבלו עד משה מפי הגבורה‪ ,‬כי על הדעת שלהם הוא נותן לנו את‬
‫התורה‪ .‬אפילו יהיה בעיניך בהיפך מדעתך כמי שמחליף הימין בשמאל‪ ,‬וכל שכן שיש לך לחשוב כי הם יודעי‬
‫האמת ורוח הקודש שורה עליהם לכוון אל האמת לעולם״‪ .‬וכן בס׳ החינוך מצוה תצו ”ועל דרך האמת והשבח‬
‫הגדול בזאת המצוה אמרו זכרונם לברכה )ספרי כאן( לא תסור ממנו ימין ושמאל אפילו יאמרו לך על ימין שהוא‬
‫שמאל לא תסור ממצותם‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לנו לחלק עליהם‪,‬‬
‫אבל נעשה כטעותם‪ ,‬וטוב לסבל טעות אחת ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב]ה[ תמיד‪ ,‬ולא שיעשה כל‬
‫אחד ואחד כפי דעתו‪ ,‬שבזה יהיה חרבן הדת‪ ,‬וחלוק לב העם‪ ,‬והפסד האומה לגמרי‪ .‬ומפני ענינים אלה‪,‬‬
‫נמסרה כונת התורה אל חכמי ישראל״‪ .‬פנים יפות שם‪” :‬הרמב״ם ]ממרים פ״ב‪ ,‬ה״א[ הוסיף‪ ,‬אפילו שפסק‬
‫השופט שהיה בדור הראשון את הדין ע״פ פירושו וסברתו‪ ,‬והשופט שבדור אחרון‪ ,‬שאינו גדול כמותו‪ ,‬חולק‬
‫עליו‪ ,‬צריך לשמוע לשופט שבימיו‪ .‬נראה דרמז כן מהא דאמר ]ר״ה כה‪ [:‬יפתח בדורו כשמואל בדורו‪ ,‬וכו׳ דאפילו‬
‫אם הוא חולק על הראשון שהיה גדול ממנו‪ ,‬צריך לשמוע לו״‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫סיפר לי חבר‪ ,‬איש השב״כ‪ ,‬שפעם קבלו שם דיווח על מחבל שהוגדר כ״פצצה‬
‫מתקתקת״ המסתתר על הר הבית בתוך מסגד עומר‪ ,‬היה זה קרוב לכניסת השבת‪,‬‬
‫הוא התקשר לרב מרדכי אליהו ז״ל לקבלת הדרכה‪ .‬הרב שלח אותו לטבול במקווה‪,‬‬
‫והורה לו שיכנס להר עם מינימום הכרחי של בגדים‪ ,‬משום שכל תוספת בגד זו תוספת‬
‫טומאה‪ – .‬התבונן והבן את הבעייתיות שבעלייה להר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אומרת הגמרא‪ 8‬כשנחרב הבית יצאה בת קול ואמרה‪” :‬עמא קטילא קטלת‪ ,‬היכלא‬
‫קליא קלית‪ ,‬קימחא טחינא טחנת״‪.‬‬
‫– ”היכל שרוף שרפת״‪.‬‬
‫מדוע מקדש שרוף? והרי ישנם תיאורים אחרים שבשעה שנחרב בית המקדש כוהנים‬
‫היו בעבודתם ולויים בשירם ובזמרם הכל היה שם על מכונו‪ ,‬כלומר לא רק שהבניין היה‬
‫בנוי אלא אפילו העבודה לא שבתה?‬
‫אלא‪ ,‬שבית המקדש בעיקרו‪ ,‬כפי שחז״ל הבינו את המושג הזה‪ ,‬הוא אינו מבנה־העצים־‬
‫והאבנים‪ ,‬ואפילו לא עבודת הקודש שהייתה בו‪ .‬משום ש״״ועשו לי מקדש ושכנתי‬
‫ומבטא‬
‫בתוכם״‪ ,‬בתוכו לא נאמר אלא בתוכם״‪ ,9‬המקדש הפיזי הוא אינו אלא שיקוף ִ‬
‫‪8‬‬
‫סנהדרין צו‪.:‬‬
‫‪9‬‬
‫ע׳ זוהר ח״ב קמו‪ .‬המובא לקמן הערה ‪ .25‬ובאלשיך בראשית כג ה‪-‬ו‪ ,‬ושמות כו א‪ ,‬ושם לא יג‪ ,‬ויקרא כג לג‪-‬‬
‫ד‪ ,‬דברים לג כו‪-‬ז‪ ,‬ועוד‪” :‬ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם‪ ,‬כי ממה שלא נאמר בתוכו הוא בתוכם וקרבם של‬
‫ישראל הנזכר כי היכל ד׳ המה״‪” .‬כי היכל ד׳ הוא האדם וממנו יתפשט אל המשכן״‪ .‬ובראשית חכמה‪ ,‬שער‬
‫האהבה‪ ,‬פרק ששי‪” :‬כי עקר דירת השכינה אינה אלא בנפש הזכה‪ ,‬והינו )שמות כה ח( ועשו לי מקדש ושכנתי‬
‫בתוכם‪ ,‬בתוכו לא נאמר אלא בתוכם פרוש בתוך קרבם״‪ .‬ובחמדת ימים‪ ,‬חג הסוכות‪ ,‬פרק ד‪” :‬כי עיקר דירת‬
‫השכינה היא בנפש הזכה כמו שנאמר ”ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״‪ ,‬בתוכו לא נאמר אלא בתוכם של‬
‫ישראל ”היכל ד׳ היכל ד׳ המה״״‪ .‬ובהסברה רחבה בנפש החיים שער א פרק ד‪ ,‬בהגהה‪ .‬ובלשם שבו ואחלמה‪,‬‬
‫הקדמות ושערים‪ ,‬שער ו פרק ו‪” :‬הנה בזמן שבית המקדש היה קיים וכו׳ ירד הבית המקדש של מעלה בתוך‬
‫בית המקדש של מטה‪ .‬וע״ד שאמרו בסוכה ה׳ ע״א אישתרבובי אישתרבב ליה כסא‪ .‬וכו׳‪ ,‬וקבלו אז כל‬
‫העולמות וכו׳ את חיותם ושפעם רק דרך בית המקדש של מטה‪ .‬והיה הכוונה בכ״ז כדי להתצמצם ולשכון‬
‫משם בתוך ישראל עצמן וכמ״ש ”ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״ בתוכו לא נאמר אלא בתוכם״‪ .‬בעין איה‬
‫ברכות ב פרק תשיעי קכא‪” :‬כל הטוב העומד לבא בעולם‪ ,‬בכללו ובפרטיו‪ ,‬יתפאר במעלתו ע״י דעת אלהים‬
‫אמת‪ ,‬שהאמצעי היותר נאמן לזה הוא עבודת ד׳ באופן היותר מכובד ומורם וכו׳ בבית קדשינו ותפארתינו‪.‬‬
‫מ״מ כיון שהשחיתה האומה דרכה נהפך לה גם עבודת ד׳‪ ,‬זאת הטהורה‪ ,‬לרועץ‪ .‬המושג של עבודת ד׳‬
‫בביהמ״ק ירומם את האומה הישראלית ועמה את כל האנושיות‪ ,‬רק בהיות עם ישראל עומד ברום מעלת‬
‫מוסרו כראוי לו להיות לעם עומד לנס ואור גויים‪ .‬אמנם בשפלות המוסר הכללי באומה לא תוכל הדרת‬
‫העבודה לתן פריה״‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫של עצם עניינו של בית המקדש‪ ,‬ו״ירושלים של מטה היא כנגד ירושלים של מעלה״‪.10‬‬
‫אין עניין ואיננו רוצים לחזור ל׳מקדש שרוף׳‪ .‬אם כן הבה ונברר‪ ,‬מהו בית המקדש עליו‬
‫אנו חולמים ונלחמים?‬
‫בית המקדש הוא בראש ובראשונה קדושת החיים הכללית של כלל ישראל‪ .‬את מעמד‬
‫החיים הקדושתי של כלל ישראל‪ ,‬אותו צריך לבנות‪ .‬הרוח הזו‪ ,‬התודעה הזו היא‬
‫החייבת להופיע‪.‬‬
‫מקובלים אנו שבית מקדש של אש‪ 11‬ירד לעתיד לבוא מהשמים בנוי ועומד‪ ,‬כמו‬
‫שכותבים רש״י ותוס׳‪ ,12‬וסביב מקדש־האש נבנה אנחנו מקדש מעצים ואבנים‪.13‬‬
‫‪10‬‬
‫תענית ה‪ .‬בתנחומא משפטים פרק יח‪” :‬״ולהביאך אל המקום אשר הכינותי״ זה אחד מן המקראות המחוורת‬
‫שבה״מ שלמטן מכוון כנגד בה״מ שלמעלן״‪ .‬וע׳ מהרש״א חגיגה יב‪ :‬ד״ה זבול שבו ירושלים ובהמ״ק ומזבח‬
‫בנוי כו׳‪ .‬ובסנהדרין צו‪ :‬ד״ה פש ליה חד נרגא כו׳ שנאמר יודע כו׳‪ .‬ושאמר עד דמטא היכלא אדליק ביה כו׳‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בתנחומא‪ ,‬כי תשא פר׳ יג‪” :‬אמר הקב״ה‪ ,‬בעולם הזה עשיתם משכן ומקדש שהיו בחומה‪ ,‬ולעתיד אני‬
‫ַאנִ י ֶא ְהיֶה ָּל ּה נְ אֻם ה׳ חו ַֹמת ֵאׁש״‪.‬‬
‫אבנה את בית המקדש ותהיה מוקפת בחומת אש‪ ,‬שנאמר )זכריה ב‪ ,‬ט( ו ֲ‬
‫ַצת ֵאׁש‬
‫וכן מבואר בילקוט שמעוני״ רמז שמה‪” :‬אמר הקב״ה‪ ,‬אני הצתי אש בציון‪ ,‬שנאמר )איכה ד‪ ,‬יא( ַו ּי ֶּ‬
‫ְּב ִצ ּיוֹן‪ ,‬ואני עתיד לבנותה באש״‪ .‬בערבי נחל‪ ,‬פרשת נצבים‪” :‬וביאר האלשיך ז״ל כי בנין בית העתיד ב״ב יבא‬
‫מהשמים בנין של אש״‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫תוס׳ ד״ה אין‪ ,‬שבועות טו‪ ;:‬רש״י ותוס׳ ד״ה אי נמי‪ ,‬סוכה מא‪ ;.‬רש״י ר״ה ל‪” :.‬מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי‬
‫ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים״‪ .‬אמנם ביחזקאל מג יא‪ ,‬כותב רש״י‪” :‬וישמרו – ילמדו ענייני המדות מפיך‬
‫שידעו לעשותם לעת קץ״‪ .‬אמנם עפ״י דברי הרמח״ל המובאים בהערה הבאה תיושב הסתירה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ע׳ בניצוצי זוהר פנחס רכא‪ ,‬ס״ק ה‪ ,‬וברמח״ל משכני עליון‪ ,‬גנזי רמח״ל עמ׳ קנז‪” :‬אבל לעתיד‪ ,‬וכו׳ הבית‬
‫העליון יתפשט ויגיע למטה‪ .‬והוא משרז״ל‪ ,‬שמקדש שלישי הוא מעשה ידיו של מקום‪ ,‬כי לא יעקר הבית‬
‫העליון ממקומו‪ ,‬רק יתפשט ויגיע למטה; ואז יבנה סביבותיו בנין חמרי כאשר לעולם הזה‪ ,‬ויתחבר בנין‬
‫בבנין להיות אחד‪ ,‬לא יתפרדו זה מזה״‪ .‬וכן בספרו תיקונים חדשים עמ׳ צא‪” :‬ולכל היד החזקה דא ביהמ״ק‬
‫שלמטה‪ ,‬ולכל המורא הגדול דא ביהמ״ק שלמעלה‪ ,‬בזמנא דיתחברון תרויהו כחד בההוא זמנא כתיב‪:‬‬
‫”שמחתי באומרים לי בית ד׳ נלך״‪ .‬ע׳ בהערה ‪ 18‬בגנזי רמח״ל עמ׳ רז‪ ,‬שבזה יישוב למחלוקת הראשונים‬
‫בעניין בית העתיד אם ירד מן השמים‪ ,‬או שהוא אחת מפעולותיו של מלך המשיח‪ ,‬כדברי הרמב״ם ה׳ מלכים‬
‫פי״א; ובהקדמת הרמב״ם לפירוש המשניות‪” :‬והביא אחר תמיד מדות‪ ,‬ואין בו ענין אחר אלא ספור‪ ,‬שהוא‬
‫זוכר מדת המקדש וצורתו ובנינו וכל ענינו‪ .‬והתועלת שיש במין ההוא‪ ,‬כי כשיבנה במהרה בימינו‪ ,‬יש לשמור‬
‫ולעשות התבנית ההוא‪ ,‬והתבניות והצורות והערך״‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬המעיין בשל״ה‪ ,‬ח״א בית דוד‪) ,‬מהדורת ירושלים תשל״ה( דף יח‪ .‬ובליקוט המקורות שבספר אם‬
‫הבנים שמחה‪) ,‬מהדורת ניו־יורק תשכ״ט( בעמ׳ קמא‪ ,‬רצד‪-‬שה‪ ,‬יבחין‪ ,‬שעל פניו‪ ,‬הם בכיוון הפוך לדברי‬
‫הרמח״ל‪ ,‬כי שם משמע שקודם נבנה אנו את המקדש ואח״כ ירד מן השמים‪ .‬וכדברי הרב במאמרי הראיה‬
‫עמ׳ ‪” :300‬לא יעלה עוד כעת על לב איש לאמר שאת בית המקדש יכוננהו ידי אדם בימינו בכל שיא גובה‬
‫קדשו״‪ .‬משמע‪ ,‬שלא בשיא גובה קדשו‪ ,‬יתכן ויכוננוהו ידי אדם‪.‬‬
‫עמ״נ לעשות שלום במרומים אלה‪ ,‬ולראות שאלו ואלו דא״ח‪ ,‬אולי נכון להשתמש בתבנית הסברתו של‬
‫הרצי״ה במאמרו ”המדינה כהתקיימות חזון הגאולה״‪ ,‬שם הוא מסביר שהגאולה והתשובה במעלות‬
‫מדרגות הקמעא קמעא שבהן‪ ,‬בלולים יעלו‪ .‬וכן אולי א״ל כאן‪ :‬בניין בית המקדש הוא עניין העולה במעלות‬
‫אין קץ )ונראה שכשם ”שכיום צריך בית המקדש להבנות ברוח בכל יום אצל כל יחיד מישראל‪ ,‬כדי להשאיב‬
‫את נפשו במלא חייה בתוכיות האומה במצבה השלם״ ]שמונה קבצים‪ ,‬קובץ א קמד[‪ ,‬כך אף לעתיד לבוא‪,‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫בית המקדש ’של אש בשמים׳ עומד מוכן תמיד‪ .‬את תפילת ”ואישי ישראל ותפילתם‬
‫באהבה תקבל ברצון״ מסביר התוס׳ בסוף מנחות‪ 14‬שעל מזבח הגדול שבשמים‬
‫מיכאל שר הגדול מקריב נשמותיהם של צדיקים‪ 15,‬שהם ”אישי ישראל״‪ .‬במקדש־האש‬
‫שבשמים נמצא מזבח הגדול עליו מוקרבים אישי ישראל ותפילתם‪ ,‬שם יוקדת אש‬
‫התמיד‪” ,‬אש תמיד תוקד על מזבח לא תכבה״‪ .‬זו אש שלהבתיה‪ ,‬עליה מדבר הרב‬
‫באורות‪ .16‬יקוד אש קודש העולה שרשפיו מתגברים בלב הצדיקים‪ ,‬ובלב כל ישראל‬
‫הוא יוקד מימים ימימה‪ .‬אש תשוקת נשמת־האומה‪ .‬התשוקה לגלם את רוח־ד׳ רוח־‬
‫ישראל המלא הכללי הממלא את כל חללה של הנשמה‪ ,‬בתוך הכלים הרבים המיוחדים‬
‫לה‪ .‬להביע את הביטוי הישראלי המלא בהבלטה גמורה מעשית ואידיאלית‪ ,‬שזהו תוכן‬
‫החיים של המצוות‪ ,‬תשוקת החיים היותר מהותית לנשמת כנסת ישראל‪ .‬זו האש שעל‬
‫‪17‬‬
‫המזבח בשמים‪ ,‬ומסוג אש זו עשויים גם המזבח והמקדש השמימיים‪.‬‬
‫כאשר אש מקדש זו תלך ותופיע במידה הנאותה לכך‪ ,‬אז‪ ,‬ורק אז‪ ,‬ימצאו גם ה׳עצים‬
‫‪18‬‬
‫והאבנים׳‪ ,‬וימצא ’שלמה המלך׳ שיבנה‪ ,‬כמו בעבר כך גם בעתיד‪ ,‬את בית ד׳ ממש‪.‬‬
‫אבל כאשר הספירה הנשמתית הכללית הזאת חבויה‪ ,‬כשהמקדש הזה חסר באופק‬
‫החיים שלנו‪ ,‬חסרות המערכות הממשיות כשלעצמן כל ערך‪ .‬ובלשון חז״ל זה נקרא‬
‫”בית שרוף״‪ ,‬ואין לנו בו שום עניין‪ .‬אין זה עצם האסון במה שהוא נשרף‪ ,‬ולא זו מהות‬
‫‪19‬‬
‫השמחה אם רק זה ייבנה‪ .‬א״כ‪ ,‬לא כדאי להתאמץ כ״כ לכיוון הזה‪.‬‬
‫אחרי בניינו‪ ,‬עוד נמשיך ונתפלל כל יום לתיקונו ושכלולו(‪ ,‬והבניין הממשי והבניין הרוחני ילכו ויעלו הלוך‬
‫ועלו בלולים כשלבי הגאולה והתשובה‪ .‬וכל שכלול רוחני יגרור שכלול ממשי‪ ,‬וכל שכלול ממשי יהיה בסיס‬
‫לשכלול רוחני‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫דף קי‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫כדברי הגמרא בחגיגה יב‪.:‬‬
‫‪16‬‬
‫אורות‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫בשם משמואל‪ ,‬ויחי שנת תרע״ו‪” :‬הנה בית העתיד יהי׳ של אש וירד מן השמים כדאיתא במדרשות‪ ,‬ונראה‬
‫דהא דיהי׳ הבנין של אש הוא מפאת האש הבוערת בלב ישראל לאביהן שבשמים כמ״ש )שיה״ש ח( רשפי׳‬
‫רשפי אש שלהבתי׳‪ ,‬ומעת היות ישראל עד אז יאסף ויתקבץ האש ורגש הנפש של כל ישראל ומן האש‬
‫הזו יהי׳ בנין העתיד״‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫לשם שבו ואחלמה‪ ,‬הקדמות ושערים‪ ,‬שער ו פרק ו‪” :‬הנה בזמן שבית המקדש היה קיים ירדה )השכינה(‬
‫בהיכל קודש הקדשים אשר בבית המקדש של מטה‪ ,‬וכו׳‪ .‬והוא בית המקדש של מעלה שעליו אמרו רז״ל‬
‫חגיגה יב‪ :‬כי מיכאל השר הגדול עומד ומקריב שם נשמותיהן של צדיקים לפני הקב״ה״‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫כשם שהתשובה והגאולה מתייחסים זה לזה ביחס של איכות וכמות‪ ,‬שהתשובה היא היסוד האיכותי הכללי‬
‫של הגאולה‪ ,‬והגאולה היא הבסיס הממשי כמותי של התשובה; וכשם שיראת־שמים ויראת־חטא מתייחסים‬
‫זה לזה ביחס הכלל והפרט‪ ,‬שמברר הרב בשמונה קבצים‪ ,‬קובץ ח צד )אורות הקודש ד תכה( ש״יראת שמים‬
‫קודמת לעולם ליראת חטא‪ .‬מתוך האור הכללי של יראת שמים צריכה לבא ההתענפות המרובה של יראת‬
‫חטא‪ .‬חילוקי המדרגות האיכותיות שישנן ביראת שמים הם מניחים את חותמם וצביונם ביראת החטא‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫לעומת זה‪ ,‬מסביר האלשיך הקדוש‪ 20‬שאת מקדש־האש שירד בנוי מן השמים‪ ,‬אותו‬
‫אנחנו אחראיים לבנות‪:‬‬
‫”כי בנין בית העתיד ב״ב יבא מהשמים בנין של אש וזה נעשה מרוחניות התורה ומעשים‬
‫טובים שעושים ישראל מעת שנחרב בית המקדש‪ ,‬וכמו בנין גשמי שנעשה מאסיפת‬
‫אבנים שמשימין אבן אל אבן עד שנגמר‪ ,‬ויש מקומות שדי באבנים קטנות כגון באמצע‬
‫הכותל‪ ,‬ויש מקומות שצריך אבנים גדולות כמו בפינות הבית ויסודותיו כך הוא בנין‬
‫הרוחני חומת אש‪ ,‬כי המצות מאנשים פחותי הערך אשר אינם כ״כ חשובים הם כענין‬
‫אבנים הקטנות‪ ,‬והמצות מאנשים צדיקים הרמים הם כענין אבנים גדולות‪ ,‬ומכולם‬
‫נגמר הבנין‪ ,‬וכל ישראל יש להם חלק בו‪ ,‬ומי שאין לו חלק בו לא יראנו״‪.‬‬
‫ובאמרי אמת‪:‬‬
‫‪21‬‬
‫”ביהמ״ק שלעתיד ירד מהשמים בנין של אש אין הכוונה לבנין של אש ממש אלא‬
‫הכוונה שהנקודה תתברר‪ ,‬שתתיישר הנקודה שבלב״‪.‬‬
‫ב״מאחר כתלנו״‪ ,‬בלנתיבות ישראל א ממשיך הרב צביהודה אל מעבר לדברים אלה של‬
‫האלשיך והאמרי אמת‪ ,‬ומעלה אותם לשורשם‪ 22,‬כשהוא מצביע על התנאים שרק‬
‫אבל יראת חטא מתפשטת היא על הפרטים כולם‪ ,‬והיא משובחת כשהיא באה בדרך ישרה משפעת החיים‬
‫הגדולה שיש באוצר הגדול של יראת שמים‪ .‬כשיראת החטא מתנתקת מיראת שמים‪ ,‬כשהאחרונה אינה‬
‫משפעת על הראשונה את כל הודה‪ ,‬את כל זיוה והדרה‪ ,‬פארה‪ ,‬וכל רכושה הנערץ והנקדש‪ ,‬אז הראשונה‬
‫מתדלדלת‪ ,‬מתלכדת היא בנמיגת לב‪ ,‬ברפיוני רוח‪ ,‬בחרדה חולשית‪ ,‬שהיא צריכה לקבל תיקון על ידי‬
‫התעלותה למרומי יראת השמים בכל מילואה״‪ .‬כך יחס המקדש‪ ,‬של אש‪ ,‬העליון‪ ,‬והבית הממשי‪ ,‬התחתון‪,‬‬
‫מתייחסים זה לזה ביחס איכות וכמות וכלל ופרט‪ .‬וע״כ‪ ,‬הפעילות בכוונים המעשיים לבניין המקדש חייבת‬
‫לבוא אחרי הפעולות בכוון הרוחני‪ ,‬לבניית מקדש־האש שמן השמים‪ ,‬בבניית תודעת הקודש הפנימית של‬
‫התודעה הלאומית בישראל‪ .‬רק מתוך הקשר בין שני הממדים יעלה ערך הקודש של המפעלים הממשיים‬
‫למקומו בקודש העליון‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מובא בערבי נחל על פרשת נצבים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מוצאי יום כפור תר״צ‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫בצמח צבי עמ׳ כא מביא הרצי״ה את דברי הרקאנטי‪ ,‬שכל מה שאפשר להעלותו למעלה‪ ,‬הן מאיזה‬
‫מנהג והן מדברי חז״ל‪ ,‬וכן בכל דבר תעלהו ואל תורידהו‪ ,‬ועיקר ההעלאה הוא מן הפרטיות אל‬
‫הכלליות״‪) .‬וכן הביא השל״ה ח״א מאמר ראשון לא‪) :.‬מהקדמת ספרו טעם מצות של הרקנטי( ”בכל‬
‫מקום שבתורה שתוכל לעשות המעשה ההוא או המצוה ההיא אל דבר עליוני ממנו העלהו וטוב לך‪,‬‬
‫אע״פ שלא קבלת אותו הטעם מפי חכם מקובל או אפילו לא ראית אותו באחד מספרי החכמים״‬
‫עש״ע‪ .‬וכן בכלל כט במסילות חכמה לר״מ פפירוש‪” :‬צריך להעלות הנגלות אל הנסתרות‪ ,‬וכל הדעות״‪.‬‬
‫ובמדרש פנחס לר״פ מקוריץ דף ד‪ :‬סי׳ כ‪ ,‬איתא במגיד משרים ”כי צריך להחזיר כל דבר לשרשו״‪ .‬וע׳‬
‫באורות התשובה פרק יד א(‪ .‬וראה והבן על פי המבורר בפרק על התודעה הלאומית‪ ,‬בחוברת הרב‬
‫ובנו‪ ,‬עמ׳ מ‪-‬מג‪ ,‬שעיקר עניין ה׳העלאה׳ בשיטת הרצי״ה היא במעלות מדרגות הקדושה שבתודעה־‬
‫הלאומית‪ ,‬שרום מעלתן היא תודעת הקודש שהיא ”מקדש־האש״ – ”עצם המקדש״‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫לכשימלאו נוכל לעלות להר‪:‬‬
‫”זקופים וחזקים עומדים פה טורי האבנים האלה )של הכותל(‪ ,‬וכמצבת־חיים מודיעים‬
‫הם‪ :‬פה חי עם ישראל‪ ,‬פה גנוז אור־חייו‪ ,‬עז־כחו וגאון־קדשו‪ ,‬ומופיע ועולה‪ ,‬מתוך‬
‫שארית פליטת הגלות‪ ,‬בדבר ד׳ אשר בקרבו לכל העמים‪ ,‬לכל האדם‪ ,‬לכל באי־עולם‪.‬‬
‫עומדת ומסוככת היא מצבת־חיים זו בפני הר־החמדה‪ ,‬ואסירי־תקוה‪ ,‬חלושי־גולה‬
‫וצופי גאולה עומדים הבנים ומתדפקים על מסך האורה‪ ,‬מיחלים להטהרם מטומאת‬
‫גלותם ומגיעולי אויר ארצות העמים‪ ,‬בהגלות האור הבהיר‪ ,‬בקום החיים השלמים‪,‬‬
‫בהבנות העולם־המלא עם השם־המלא‪ ,‬אשר אך אז ימלאם לבם‪ ,‬תשאם נפשם‬
‫ותכשירם רוחם‪ ,‬וכל הגויים יביאום אז‪ ,‬לעלות ההרה‪ 23‬ולבוא אל המקום פנימה‬
‫בהנשא פתחי־עולם להדר מלך הכבוד‪ ,‬חי־העולמים‪ ,‬אשר ימלא את כל הארץ‪.‬‬
‫שומרים הם על טורי חומת הר ירושלים זאת‪ ,‬הר היכל ד׳ זה‪ ,‬אלהי אבותיהם‪ ,‬אשר את‬
‫שמו הנקרא עליהם יזכירו תמיד‪ ,‬שומרים ומייחלים‪ ,‬ובגבורת תוחלתם ובעז שמירתם‬
‫את חומתם‪ ,‬ואותם עצמם‪ ,‬ליום היותם ראויים לעלות בה ולהיכנס לפנים ממנה‪,‬‬
‫‪24‬‬
‫‪23‬‬
‫וכל הגויים יביאום אז לעלות ההרה ‪ -‬בעולת ראיה ח״א רלג‪-‬ד‪” :‬״והנצח‪ ,‬זו ירושלים‪ .‬וההוד‪ ,‬זו ביהמ״ק״‬
‫)ברכות נח(‪ .‬תכונת עמדתם של ישראל היא מושלמת בהיותה ממולאה בעז מלכותם‪ ,‬באפן הראוי להם‬
‫להתעלות כפי ערכם‪ ,‬בתור עם גדול וקדוש‪ ,‬עם חכם ונבון‪ ,‬כשהם לעצמם‪ .‬העז הלאומי של המלוכה מקושר‬
‫עם ירושלים‪ ,‬ששם יש בו כסאות לבית דוד‪ .‬החוסן הלאומי הישראלי פגש בדרכו מכשולים רבים‪ ,‬ועוד הוא‬
‫עלול לפגוש‪ ,‬וכולם ינצח בעז ד׳ ויעמד לנצח‪ .‬נבדל מזה הוא רוח ד׳ אשר על ישראל‪ ,‬שהוא עתיד להיות לאור‬
‫עולם‪ ,‬בו אין תכונת הפגישה של התנגשות להתפשט בכחו‪ ,‬כי לא נצטווינו לשאת חרב ומלחמה ולקרא בשם‬
‫ד׳ לעמים לא ידעוהו‪ ,‬כי אם כאשר יגדל שם ישראל‪ ,‬ועמים רבים יראו את ההוד והתפארת הקדושה‪ ,‬ושלום‬
‫העולמים הנמשך מהוד דעות נשגבות כאלה‪ ,‬שבהם רפודה קדושתן של ישראל‪ ,‬בלא פגישה של התנגשות‪,‬‬
‫ובלא התגברות‪ ,‬ירוצו לבקש את ד׳ אלהי ישראל‪ .‬א״כ בהמ״ק‪ ,‬מקום האורה‪ ,‬לא בנצח יתגבר‪ ,‬לא בהוראת‬
‫ניצוח‪ ,‬המורה התגברות של פגישה על ההתנגדות‪ ,‬כ״א בהוד הנתון עליו‪ ,‬ברוח החן והקדושה‪ ,‬לפניו יכרעו‬
‫איים‪ ,‬ועמים רבים יבקשו פני ד׳ בהר ציון‪ ,‬ע״פ תביעה הבאה מהכרה פנימית מצדם‪ ,‬שזהו ערך פעולת ההוד‪,‬‬
‫כהוד מלכות הנתון על מלך רב צדק ואביר חכמה‪ ,‬שמאהבה ורוממות נפש ירוצו הכל להיכנס תחת דגלו״‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫חומתם‪ ,‬וכו׳ ליום היותם ראויים לעלות בה ולהיכנס לפנים ממנה – במילים אלה‪ ,‬אוחז הרצי״ה בשיטת‬
‫הגר״א המסביר את השבועה המאיימת על ישראל בהתרת דמם כצבאות וכאיילות השדה מ״לעלות‬
‫בחומה״‪ ,‬כמוסבת על חומת בית המקדש – הכותל‪” .‬אם תעירו וגו׳ את האהבה עד שתחפץ״ – ”השבעתי‬
‫אתכן וגו׳״ מלעלות להר הבית‪ .‬בפירושו לשיר השירים‪ ,‬בסידור הגר״א בנגלה ונסתר‪ ,‬ירושלים תשל״ב‪ ,‬דף‬
‫מה‪” :.‬אלא שמושבעין שלא יצאו מאליהם לבנות בית־המקדש שושנה דלעילא עד שיבוא״‪ .‬וכן בס׳ חזון ציון‪,‬‬
‫שקלוב וירושלים‪ ,‬עמ׳ ‪ 110‬מובא בשם המגיד דורש לציון ר׳ משה משקלוב ”בנוגע לכל מצוות ישוב א״י‬
‫ובנין ירושלים אנו למדים מכתבי הקודש‪ ,‬שאנו צריכים ומחויבים להתחיל והקב״ה מסיים‪ ,‬ורק על בנין בית‬
‫המקדש כתוב‪” :‬אם ה׳ לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו״ – ולעת עתה עלינו לבנות את ציון ולעסוק בקיבוץ‬
‫גלויות ואח״כ יבנה ה׳ את בית המקדש״‪ .‬ובהערה ‪ 131‬שם‪ :‬וכך ביאר הגר״א את פירוש המדרש ”שלא לדחוק‬
‫את הקץ״ – שנאמר לפסוק )”השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם‬
‫תעוררו את האהבה עד שתחפץ״(‪ ,‬שהכוונה איננה לבנין ולשיבת ציון אלא רק לבנין בית המקדש‪.‬‬
‫ובמדרש תהלים‪ ,‬מזמור מב מג‪” :‬אמר להם הקדוש ברוך הוא‪) ,‬מלאכי ג כג( הנני ”שולח לכם את אליה‬
‫‪44‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫בהופעת אור טוהר הקודש הישראלי האלהי״‪.‬‬
‫הלומד את לנתיבות ישראל בעומק העיון הנצרך‪ ,‬ועומד על תביעתו החוזרת ונשנית‬
‫של רבינו הרב צביהודה‪ ,‬ברוב מאמריו הגדולים שם‪ – 25‬להתמלא בהבנה ובתחושת‬
‫האחריות לבניית התודעה הלאומית בישראל והעלאתה לרום קודש מעלותיה; ידע‬
‫ויבין שאנו נקראים בציפייתנו לבניין בית המקדש‪ ,‬לעדור בלא לב ולב‪ ,‬במסירות‬
‫ובתמידות‪ ,‬ביצירת מכלול הגורמים שילכו ויבנו את תודעת הקודש הפנימית‬
‫כתודעה לאומית בישראל‪ .‬כי תודעה זו היא היא רוח־ד׳ השורה בתוכנו‪ ,‬מקדש־‬
‫האש שבשמים‪ ,‬שכאשר יהיה בנוי ומשוכלל על ידינו‪ 26,‬ירד וישרה על מעשה ידינו‬
‫הפרקטיים כאן עלי אדמות‪ .‬ובזאת תחזור השכינה לציון‪” ,‬ועינינו תיראנה מלכותך״‬
‫במלוא שיעור קומתה במקדש מלך שבעיר המלוכה‪.‬‬
‫א״כ‪ ,‬בבואנו לקדם את עניין בניין בית המקדש‪ ,‬עיקר מעיינינו אמור להיות לבניין‬
‫התודעה הפנימית הקדושה של כלל ישראל ותודעתו הלאומית‪.‬‬
‫ומכאן מחאה ותוכחה גלויה‪:‬‬
‫הסבת תשומת הלב הציבורית לממד החיצוני של בית המקדש בהר הבית במקהלות‬
‫רבבות עמך ישראל‪ ,‬שחלק ניכר מהם הם ”רחוקי תורה״ אשר לא ידעו בין ימינם‬
‫לשמאלם בסוגיה זו‪ ,‬בלא כל ניסיון לבנות את התובנות הקריטיות והיחס למהותו‬
‫ועיקרו של העניין‪ ,‬זו הקדשת אנרגיות רבות לטפל והזנחת העיקר החשוב באמת‪,‬‬
‫היוצרת תודעה שטחית ומעוותת‪ .‬זו איננה רק טעות חינוכית חמורה‪ ,‬כי אם הסחת־‬
‫דעת ממהותו ועניינו של בית המקדש שמהווה הפרעה חמורה המעכבת את בניינו‪.‬‬
‫פעילות ליצירת תודעה ציבורית לעניין בית המקדש‪ ,‬חייבת לשלב מאמץ חינוכי והסברתי‬
‫הנביא״‪ .‬הנה אחד‪ .‬והשני )ישעיה מב א( ”הן עבדי אתמך בו״‪ .‬לכך נאמר‪” ,‬שלח אורך ואמתך״‪ .‬כשם שאמר‬
‫לו‪” ,‬תביאמו ותטעמו״‪ .‬ולהלן הוא אומר‪” ,‬יביאוני אל הר קדשך״‪” .‬ואבואה אל מזבח אלהים״‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫בחלק א מהדורת בית אל תשס״ב‪ :‬עמ׳ כה‪ ,‬לז‪ ,‬נז‪ ,‬פה‪ ,‬צט‪ ,‬קלז‪ ,‬קפה‪ ,‬רנ‪ .‬ובחלק ב מהדורת בית אל תשס״ג‪:‬‬
‫עמ׳ תה־תו‪ .‬ושם‪ ,‬החיל והחוסן‪ .‬ובבמאמר ”חיי שעה וחיי עולם״‪ ,‬שם סוקר הרב־צבי־יהודה את בניין מהלך‬
‫כל היש כשלבי התבררות התודעה הפנימית של ישראל‪ ,‬בהכרתם הלאומית העצמית‪ .‬וממקד בזה את‬
‫המבט לתמצית העיקרי הזה של משנתו – עמדתנו התודעתית הפנימית‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫בזוהר ח״ב קמו‪” :.‬רזא דרזין לידעי חכמתא‪ .‬כד אסתלק ברעותא דסתרא דכל סתרין למעבד יקרא ליקריה‪,‬‬
‫אנשיב רוחא מנקודא עלאה דנגיד מלעילא לתתא‪ .‬ושוי תיקוניה לאתיישבא בהאי עלמא כו׳‪ .‬שלימו דתיקונא‬
‫דהאי רוחא‪ .‬רוחיהון דצדיקיא בהאי עלמא כו׳‪ .‬אמר קוב״ה‪ :‬רעותי לדיירא בינייכו‪ ,‬אבל לא יכילנא עד‬
‫דתתקנון ההוא רוחא דילי דישרי בגווייכו הה״ד ”ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״ וכו׳״‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫שירומם את הצבוריות הרחבה בישראל להכרה בצורך של נטילת האחריות למילוי התנאי‬
‫המוחלט לבניין עצם המקדש‪ ,‬הקודם לבניין הבית הממשי – בניין קדושת החיים הלאומית‬
‫שתאפשר את הופעת הקודש במדינת־ישראל‪ .‬הופעת שכינה עליונה זו מותנית במעמד‬
‫החיים הלאומיים‪ ,‬הקהילתיים‪ ,‬המשפחתיים והאישיים שמוכרחים להתעלות‪ ,‬להתקדש‬
‫ולהתרומם לאצילות יעודה של מדינת ישראל כ״ממלכת כהנים וגוי קדוש״‪.‬‬
‫גם ייצור דגמים של בית המקדש‪ ,‬וספרים יפיפיים ששם אפשר לראות את בית המקדש‬
‫בימי חול ובחגים השונים‪ ,‬ואת עבודת הכהן הגדול; ידיעות תורניות הלכתיות‪ ,‬משולבות‬
‫באסתטיקה רבה; מכון שמזמין לבוא ולראות איך הכל היה נראה ואיך יראו הדברים‪...‬‬
‫והמנורה – שכבר בנויה‪ ...‬כל זה‪ ,‬בלא עבודה תרבותית רוחנית גדולה‪ ,‬כלומר‪ ,‬עבודה‬
‫שכלית ומוסרית עצומה לרוממות קדושת החיים הכללים של מדינת ישראל ואנשיה‪,‬‬
‫מהווה הסחת־דעת הצבור והפרעה לבניין המקדש‪ .‬כי ע״י זה התשוקה והכימהון לבניין‬
‫בית המקדש‪ ,‬המצויים בכמיסה בנשמות כל ישראל‪ ,‬מוסטים לכיוון לא נכון – כאילו בית‬
‫המקדש אינו אלא של ”עצים ואבנים״‪ ,‬מבנה ארכיטקטוני מקסים‪ ,‬עם המון מעשים‬
‫הלכתיים אקזוטיים – ותו לא‪ .‬אך ”אלקים דגדלות״ אינו שורה על ”מוחין דקטנות״‪.‬‬
‫”דלית שכינתא שריא לא באתר פגים ולא באתר חסיר״‪” .27‬שם מלא על עולם מלא״‪.28‬‬
‫ואיך תחזור ותופיע השכינה בתרבות חסרת פיתוח שכלי ומוסרי שכזו?‬
‫צריך לבנות באומה את התודעה הנכונה הישרה והאמיתית ביחס לבית המקדש‪ ,‬ולא‬
‫רק בהמון ובעמי הארצות אלא גם בבני תורה ובבחורי הישיבות‪ ,‬ולצערנו הרב‪ ,‬ניכר‬
‫‪29‬‬
‫שיש לבנות את התודעה הזו גם ברבנים תלמידי חכמים‪ ,‬וזה הדבר החמור מכל‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫זוהר ח״א רטז‪” :‬שכינתא לא שריא אלא באתר שלים‪ ,‬ולא באתר חסר ולא באתר פגים‪ ,‬זוהר חדש )מהדורת‬
‫מרגליות( נ‪ .:‬אורות הקודש ח״ג קמז‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫בראשית רבה יג ג‪ .‬לנתיבות ישראל מאחר כתלנו )בפסקה המובאת כאן לעיל באזור הערות ‪.(22-24‬‬
‫‪29‬‬
‫ביקורת זו רלוונטית גם לולא הנושא ההלכתי החמור שבכניסה למקום הקודש עליו דובר לעיל‪ .‬וכמו״כ היא‬
‫עומדת גם בלא שקלול הרושם הקשה העולה מתלמידי חכמים המחזיקים מעצמם כמבינים בעניין כלל‬
‫ישראלי זה יותר מהרב קוק ומהרב צבי יהודה‪ ,‬ומהרב אונטרמן והרב ניסים‪ ,‬ומהרב עובדיה‪ ,‬ומהרב אליהו‪,‬‬
‫ומהרב אברהם שפירא‪ ,‬ומהפוסקים הגדולים הרב אליישיב‪ ,‬והרב ש״ז אוירבך‪ ,‬הרב ולדנברג‪ ,‬והרב עובדיה‬
‫הדייה‪ .‬ואם הם טוענים שאין הם חולקים ח״ו על הגדולים האלה‪ ,‬אלא שלו היו גדולים אלו בזמננו אף הם היו‬
‫מורים כן‪ .‬טענתם אינה מקובלת‪ .‬כי מהיכן נהיו הם לברי־סמכא בדעתם של הגדולים האלה‪ ,‬במקום שבניהם‬
‫ונאמני רוחם של חלק מגדולים אלה‪ ,‬החיים אתנו כיום‪ ,‬חולקים עליהם בקביעתם זו‪ ,‬ואומרים שאבותיהם‬
‫ורבותיהם לא היו משנים את דעתם גם בנתונים של היום‪ .‬ובכלל‪ ,‬היש בידם מינוי להכרעה בנושא חמור‬
‫ורב אחריות שכזה? הלוא בפסיקה הנוגעת הלכה למעשה לענייני כלל ישראל במדינת ישראל הסמכות‬
‫בראש ובראשונה היא של הרבנות הראשית לישראל‪ .‬ואם היא אינה מחווה את דעתה‪ ,‬הסמכות נתונה לגדול‬
‫מובהק שבדור לענייני הלכות צבור‪) .‬בעניין זה מהדהדות באזני מילותיו של הרב צביהודה‪” :‬מי שאינו יהודי‬
‫של בבלי ירושלמי וזוהר )ניגן במיוחד את המילה – זוהר( אין לו זכות לומר מילה לכלל ישראל״‪ .‬דבריו אלה‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫רב‪ ,‬תלמיד חכם‪ ,‬שחושב שעל ידי ’אומץ הלב׳ התורני שלו כשהוא מתיר לעלות אל‬
‫מקום הקודש הוא מקדם את העניין‪ ,‬ראוי שישאל את עצמו לאן ובמה הוא מקדם את‬
‫העניין? האם במעשיו הוא מקדם את הקדושה הכללית של האומה‪ ,‬את מדרגת החיים‬
‫הצבורית הכללית‪ ,‬לכזו הראויה להיות בזמן בית המקדש?‬
‫את הקדושה הכללית של האומה יוצרים על ידי לימוד ”אורות״ ו״לנתיבות ישראל״‪ .‬לי ברור‬
‫שלפני שתיבנה בציבור הרחב אוריינטציה רוחנית כללית ברוח ה״אורות״ – לא יהיה בית‬
‫מקדש‪ .‬על כל פנים לא של אש‪” .‬אורות״ זה התוכן של מקדש־האש שירד מן השמים‪ .‬בסוף‬
‫הוא ירד מן השמים‪ .‬כי‪ ,‬כדברי הרמח״ל‪” ,‬קדושה תחילתה עבודה וסופה מתנה״‪ .30‬כשיהיה‬
‫כאן צבור‪ ,‬מקהלות רבבות עמך ישראל‪ ,‬שיחשבו ברוח ”אורות״ ו״לנתיבות ישראל״‪ ,‬בית‬
‫המקדש יבנה‪ .‬זו עבודה של שנים‪ ,‬אולי עשרות שנים ואולי אף יותר‪ ,‬מ״מ‪ ,‬בה צריך לעבוד‪.‬‬
‫זה תפקידנו‪ .‬העבודה הזו זה מה שנקרא ’להניח אבנים׳‪ ,‬זה מה שנקרא ’לקדם את העניין׳‪.‬‬
‫זה מה שנקרא ’לבנות׳‪ .‬ומי שאינו מתעסק אלא רק ברבדים הטכניים החיצוניים‪ ,‬אף אם‬
‫הוא אינו מתכוון לזה‪ ,‬מ״מ‪ ,‬הוא מסיח את הדעת לכיוונים אחרים מן הכיוון היסודי והיותר‬
‫עיקרי‪ ,‬זה מזיק מאוד למטרתנו הכללית‪ ,‬זה מזיק לבניית בית המקדש‪.‬‬
‫מציאות של תלמידי חכמים כאלה היא העדות לעומק החורבן בו אנו עדיין נמצאים‪ ,‬ונתינת‬
‫יד להארכת המצב הזה‪ .‬אין לך ביטוי בוטה יותר לדלדול הרוח הפנימי באומה‪ .‬בזאת ניצב‬
‫‪31‬‬
‫חזיון חורבן הקדושה הכלל ישראלית‪ ,‬זהו חורבן המקדש הפנימי‪ ,‬מקדש־האש‪ ,‬בכל מוראו‬
‫המחריד‪” .‬כי רוח האומה יתגלה בגדוליה״‪ ,32‬ואם תלמידי חכמים‪ ,‬שהם אישי השורה‬
‫הפנימית של האומה‪ ,‬אינם מבינים את מהותו ועניינו של בית המקדש‪ ,‬צפיית הישועה‬
‫‪33‬‬
‫והתובנה הרוחנית הכללית שלהם לא יכולה להיות מאוד רחוקה מרמה ילדותית גסה‪.‬‬
‫של הרב צביהודה מעוגנים בדברי הרב באורות התורה החדש‪ ,‬מהדורת הרב אבינר עמ׳ ‪ 231‬שמשם‬
‫עולה ההגדרה‪ :‬הלכות צבור עיקרן ‪ -‬ההרחבה הגדולה של חכמת האמונה בהרחבתה והתלמוד של כל‬
‫הלכות הדעות וחובות הלבבות‪ ,‬לעצות טובות ומחשבות טובות על ישראל‪ .‬ע״ע במילון הראיה במדור תורה‬
‫בערך זה(‪ .‬אך הרבנות הראשית‪ ,‬הלוא‪ ,‬מביעה את דעתה פעם אחר פעם‪ ,‬בכל תוקף‪ ,‬לאיסור העלייה להר‬
‫הבית‪ .‬ובנקודה זו קשה הטענה כלפי תלמידי חכמים תלמידי הרב צביהודה המתיימרים להיות נאמני רוחו‪,‬‬
‫שקשה להאמין שאינם זוכרים את תוקף עמידת התמיד שלו לימינה של הרבנות הראשית‪ ,‬שמירת כבודה‬
‫וכבודם של הרבנים הראשיים לישראל‪ .‬מרירה התחושה למראה תלמידי חכמים אלה המעמידים עמדה‬
‫המחנכת את הצבור לאי מחויבות להכרעת הרבנות הראשית‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫מסילת ישרים פרק כו‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫ע׳ מלכים ב יד כו )מורה ‪ -‬מר מדוכא(‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫אדר היקר עמ׳ כא‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫ראה דבריו הנוקבים של הרב על המצב הרוחני של תלמידי חכמים בזמנו‪ ,‬באגרת קפד עמ׳ רמ ד״ה תקוותיו‬
‫של כבוד גאונו; ושם עמ׳ שיא; ובח״ב עמ׳ ס;‪ .‬חוששני שגם בזמננו לא השתפר המצב דיו‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫אך כל תקוות ישראל נעוצה בגודל הרוח של תלמידי החכמים‪ .‬הם אנשי הרוח‪ ,‬האמונה‬
‫והקודש‪ ,‬אשר מהם יש לצפות לתחיית הקודש בשדרות התרבות הרחבות של האומה‪.‬‬
‫הם אמורים להיות לא רק מגדלי האור והרוח‪ ,‬אוצרות המכמנים הרוחניים של האומה‪,‬‬
‫אלא גם המחנכים ודמויות המופת‪” .‬האנשים בעלי הנפשות האציליות‪ ,‬מחיי הרוח‬
‫ומעדני הנשמה‪ ,‬המודיעים ומזריחים את אור ד׳ העליון על האומה והעולם״‪ 34.‬התודעה‬
‫החייה הנכונה ביחס לבית המקדש המצויה אצל גדולי תלמידי־החכמים‪ ,‬עיני כל‬
‫ישראל נשואות לכך שתושפע מהם אל כלל תופסי־התורה ומשם להמון הרחב‪ .‬אך‬
‫כאשר הרוח של תלמידי חכמים מגדולי הדור היא קטנה‪ ,‬והצפיות הרוחניות שהם‬
‫מקרינים ומשדרים על סביבם הן נחשלות שכלית‪ ,‬מוסרית ורוחנית‪ ,‬כיצד יעוררו את‬
‫הגדלות הפנימית של הדור? כיצד יוכלו להיות המנהיגים הרוחניים שלו? וכיצד תופיע‬
‫האיכות התרבותית הרוחנית‪ ,‬שהיא המצע ההכרחי להופעת הרוח הגדולה של החיות‬
‫הנשמתית של ישראל‪ ,‬שתשחזר בתחייתה הרוחנית את הגדולות והנפלאות של‬
‫אומתנו? כיצד יבנו הם את מקדש־האש? כיצד יבנה המקדש?‬
‫וכאשר כאלה הם מגדולי הרוח של הדור‪ ,‬כי אז זו האינדיקציה הבוטה ביותר לריקנות‬
‫הרוח‪ .‬זהו עומק החורבן‪ .‬מציאות זו מבטאת אולי יותר מכל את חורבן המעמד הרוחני‬
‫של האומה‪ 35‬ושממון מקדשה הפנימי‪ .‬מהלכי המחשבות העומדים ביסוד הנהגה רוחנית‬
‫זו הם השועלים הקטנים המהלכים בהר ציון ששמם‪ ,‬המחבלים את כרם בית ישראל‪...36‬‬
‫המסגרות ביחס לבית המקדש שאינן נותנות דעתן ומאמציהן הרוחניים לבניית הקדושה‬
‫הרוחנית השכלית והמוסרית של האומה במערכותיה המדיניות הממלכתיות‪ ,‬שילכו‬
‫ויקיפו את כל השדרות החברתיות עד הפרטיות האישיות‪ ,‬הן נכנסות‪ ,‬כהתארגנויות‬
‫לעלייה להר הבית‪ ,‬בקטגוריה של – ”פגימה במקום בית חיינו״‪ 37.‬ישנן כל מני פגימות‪,38‬‬
‫‪34‬‬
‫אורות התחיה יט‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫”כי מעת שחרב הבית‪ ,‬יצאה רוחנו‪ ,‬עטרת ראשנו ונשארנו רק אנחנו הוא גוף שלה בלא נפש‪ ,‬ויציאה לחוץ‬
‫לארץ הוא הקבר וכו׳‪ .‬ומכל מקום היו עדיין העצמות קיימות‪ ,‬שהן התלמידי חכמים בישראל‪ ,‬מעמידי‬
‫הגוף‪ ,‬עד שנרקבו העצמות ולא נשאר אלא תרווד רקב מאתנו‪ ,‬ונעשה עפר‪” ,‬שחה לעפר נפשנו״‪ ,‬ואנחנו‬
‫מקווין עתה לתחיית המתים‪’ ,‬התנערי מעפר קומי׳ ו״יערה רוח ממרום עלינו״‪ .‬ליקוטי הגר״א שבסוף ספרא‬
‫דצניעותא‪ ,‬סוף ליקוט ט‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ויקרא כו לא‪ .‬איכה ה יח‪ .‬ע׳ שיר השירים ב טו ובמלבי״ם שם‪ .‬ישעיה ה ז‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫אגרות הראיה אגרת תרעז‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫ע׳ נפש החיים שער א פרק ד‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫וזו אחת מאפשרויות הפגימה‪ ,‬והיא חמורה ביותר משום שהיא הורסת את היחס הנכון‬
‫והאמתי למקום בית חיינו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫טוענים‪ :‬השתנו הנסיבות מאז ימי הרב קוק והרב צביהודה‪ .‬ועל אף שידועים חוסר‬
‫העניין והדחיה שהיו לרב צביהודה מהתארגנויות הר־הבית למיניהם‪ ,39‬מכל מקום גם‬
‫הוא ודאי הסכים שלצורך כיבוש‪ ,‬אם יש צורך לעלות להר הבית – עולים‪ .‬לא הייתה‬
‫לו שום ביקורת על המדינה ועל הצנחנים כשעלו על הר הבית לצורך כיבושו‪ ,‬כי צריך‬
‫להיות כיבוש‪ .‬וגם כאן – כל מטרת העלייה‪ ,‬והקריאה לעליית ההמונים להר‪ ,‬אינם אלא‬
‫לצורך כיבוש ההר מידי המוסלמים‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬כאן מוכרחים להבין מושג פשוט‪ :‬מה פירוש המילה ”כיבוש״? ע״י מי מתבצע‬
‫”כיבוש״? האם אדם יחידי יכול לכבוש? האם כאשר יהודים מסתובבים על הר הבית‬
‫זה נקרא ”כיבוש״? קבוצות תיירים הם ”כובשים״? כך אתם מתכוונים לכבוש גם את‬
‫עבר הירדן או את עזה? – כיבוש צריך להיות על ידי עם‪ ,‬על ידי מדינה – ”שלא נעזבה‬
‫ביד זולתנו מן האומות״‪ .40‬דבר זה יכול להיעשות רק ע״י נציגי המדינה‪ .‬הגורם הכובש‬
‫והריבוני צריך להיות הצבא והמשטרה ולא תלמיד חכם פלוני‪ ,‬שאולי סיים כמה פעמים‬
‫את הש״ס‪ ,‬אך זה עדיין לא נותן לו ייפוי־כח להיות נציג רשמי של כלל ישראל להחלת‬
‫ריבונות על הר הבית‪ .‬על אף שגם דבר זה צריך שיקול דעת‪ ,‬אך אם יעלה להר ראש‬
‫ממשלה או שר בביקור ממלכתי – זה יוכל להיחשב כאקט ריבוני‪ ,‬ביטוי של כיבוש‪ ,‬ובזה‬
‫יש מה לדון‪ .‬וכמו כן ששוטרי המדינה‪ ,‬אנשי יס״מ או משמר הגבול יסיירו שם – זה‬
‫אמנם ראוי שיתבצע‪ .‬אך הזכות הפרטית של איזה יהודי להתפלל על הר הבית כמו לכל‬
‫מוסלמי – זה אינו נוגע לעניין‪ ,‬זה לא כיבוש‪ .‬הכיבוש מתבטא בזה שממשלת ישראל‬
‫עושה מה שברצונה‪” ,‬כבתוך שלה״‪ ,41‬על הר הבית‪.‬‬
‫על פי דברים פשוטים אלה‪ ,‬הבה נתקדם ונבדוק – במה הר הבית איננו כבוש?‬
‫לפעילי הר הבית יש טרוניות כלפי משטרת־ישראל שלא נותנת להם לעלות להר־הבית‪,‬‬
‫ומונעת יהודים מלהתפלל על הר הבית‪ .‬משמע שהעלייה או אי־העלייה‪ ,‬ומה שנעשה‬
‫‪39‬‬
‫ראה בנספח‬
‫‪40‬‬
‫רמב״ן הוספות לספר המצוות לרמב״ם הלכה ד‬
‫‪41‬‬
‫”עיקר המצווה ]‪ [...‬כאדם העושה בתוך שלו לכבוש א״י‪ ,‬שתהיה תחת ירושתנו – לא על ביאה ריקנית ]‪[...‬״‪.‬‬
‫ישועות‪-‬מלכו יו״ד סי׳ סה‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫שם על הר הבית הינם פועל יוצא של רצונה של המשטרה‪ .‬היא הקובעת אם אפשרית‬
‫העלייה להר או לא‪ ,‬זה הסדר הקבוע שם‪ .‬אך משטרת ישראל היא ”ידא־אריכתא״‬
‫של מדינת־ישראל‪ .‬א״כ‪ ,‬מדינת־ישראל היא בבחינת ’ברצותו מאריך וברצותו מקצר׳‬
‫בכל הנוגע להר הבית‪ .‬א״כ‪ ,‬ממשלת ישראל היא הריבון שם‪ .‬א״כ‪ ,‬המקום כבוש ע״י‬
‫ממשלת ישראל!‬
‫שאלה‪ :‬אבל אנשי החמאס משתוללים שם על ההר‪ ,‬יורים זיקוקים וזורקים אבנים‪,‬‬
‫ויד רכה ננקטת כלפיהם‪ .‬ילדי הערבים משחקים שם כדורגל והמשטרה אינה מונעת‬
‫את זה‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬נכון‪ ,‬זה באמת נורא‪” .‬על זה היה דווה לבנו על אלה חשכו עינינו״‪ .‬אך נתונים‬
‫מכאיבים ומקוממים אלה אינם משתנים ע״י סיורים של יהודים על הר הבית‪ .‬סיורים‬
‫אלה רק מוסיפים לחילול־השם ולדאבון הלב‪ .‬כי מי שצריך לחזק את הריבונות שלו על‬
‫ההר הוא מדינת ישראל‪ ,‬וסיורים על ההר אינם מקדמים דבר בכוון זה‪.‬‬
‫זה נכון שזה מזעזע וזו היא חולשה שערורייה וחרפה של ממשלת ישראל‪ .‬זה גם‬
‫חמור מאוד שיש הסכמים עם הירדנים ביחס למקום הקודש‪ .42‬אך הפעילות למניעת‬
‫התופעות האלה ולתיקון המצב צריכה להיעשות במישור אחר לגמרי‪ .‬ועם כל זה ואחר‬
‫הדברים האלה‪ ,‬עדיין‪ ,‬הריבון על ההר הוא – המדינה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אבל הלוא ישנה שם אפליה כנגד היהודים‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬זה וודאי לא בסדר שבמדינה ישנה אפליה וצריך החוק להיות שוויוני – אך לא‬
‫עתירות לבית המשפט העליון ברוח ארגוני זכויות אדם למיניהם‪ ,‬יפתרו את הבעיה‪.‬‬
‫הפעילות לזכויות האזרח וכבוד האדם וחירותו‪ ,‬אינם שייכים לעניין ואינם מקדמים‬
‫את הריבונות שלנו על הר הבית‪ .‬נוסח של‪’ :‬כמו שיש למוסלמי זכות‪ ,‬כך ליהודי׳‪ ,‬האם‬
‫זהו המאבק? האם זה נקרא כיבוש?! שוב‪ ,‬גם כאן‪ ,‬יש במעשים אלה את אותו קלקול‬
‫שתואר כאן בפרק ב‪ ,‬הפרעה לבניין התודעה הנכונה בעם ע״י הסטת והסחת הדעת‬
‫לכיוון הלא מהותי ולא ענייני־אמתי‪” .‬זכויות האזרח״ שבעניין אינם מועילים לכלום‪,‬‬
‫מלבד לבלבול עם ישראל וטשטוש מושג ה״כיבוש״ בהפיכתו לעניינו הפרטי של הרוצה‬
‫‪42‬‬
‫בהצהרת וושינגטון חתם יצחק רבין על סעיף שבו נאמר‪” :‬ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד הנוכחי של‬
‫הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות הקדושים המוסלמים בירושלים‪ .‬כאשר יתנהל המו״מ על הסדר‬
‫הקבע‪ ,‬תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלה״‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫להתפלל על הר הבית‪ .‬כאשר בג״צ מקדם בשם חופש הדת והעיסוק וכו׳ את ’זכותם‬
‫של יהודים לעלות להר הבית׳‪ ,‬זה לא מקדם אותנו לשום דבר טוב‪ .‬לדעתו של בג״צ‬
‫זכותם של יהודים לחלל שבתות‪ ,‬לבעול נידות ולאכול נבלות‪ ,‬לנאוף‪ ,‬לעבוד ע״ז‪ ,‬לחיות‬
‫חיי תועבה‪ ,‬ולעבור על רוב דיני השו״ע; ובאותו אופן – זכותם לעלות על הר הבית‪.‬‬
‫כל זה לא מקדם את כיבוש ההר אלא את הבלבול של האומה‪ .‬בלבול בכל המושגים‬
‫ובראש ובראשונה – בלבול של ה״שכל הישר״‪” .‬כיבוש״ הוא אינו קבוצת אנשים העושה‬
‫ככל העולה על רוחה בלי שהמשטרה תפריע לה‪ ,‬זה לא מקדם את הכיבוש‪ .‬ולחשוב‬
‫באופן מעוות שכזה – זה ”שכל עקום״‪ .‬אם ישנם תלמידי חכמים שמה שאני אומר כאן‬
‫לא ברור להם‪ ,‬אזי הוויכוח שלי אתם אינו ויכוח בסברות של תורה‪ ,‬כי הדברים כאן הם‬
‫אינם אלא תביעה ל״שכל ישר״ פשוט‪ .‬זה לא תורה‪ ,‬זה בבחינת ”דרך ארץ שקדמה‬
‫לתורה״‪” .‬שכל ישר״ הוא קודם לתורה‪ .‬אם ישנה אי־הבנה מהו ”כיבוש״ ומהי ”מדינה״‬
‫– אז אפילו שכל־ישר אין כאן‪.‬‬
‫אני מניח ומקווה שאין באמת שום תלמיד חכם‪ 43‬החולק עלי במה שאני אומר עכשיו‪ ,‬כי‬
‫אם ישנו כזה‪ ,‬כי אז‪ ,‬מבחינה מסוימת‪ ,‬ההאשמה שלי כאן כלפיו חמורה מכל האשמות‬
‫שהעליתי לעיל‪ ,‬משום שזה יסודי יותר‪ .‬ליקוי בשכל־ישר משמיט את האפשרות לכל דבר‪,‬‬
‫אפילו ללמוד תורה‪ .‬הרמב״ם מסביר את דברי המשנה ”כל מי שאינו חס על כבוד קונו רתוי‬
‫לו שלא בא לעולם״‪ ,44‬ש״כבוד קונו״ הוא השכל‪ .‬אדם המפעיל את שכלו בצורה עקומה‪ ,‬זה‬
‫אבדן האנושיות‪ ,‬זה זלזול בכבוד קונו‪ ,‬וזה חמור ביותר‪ .‬חבל שאדם כזה בא לעולם‪.‬‬
‫המשטרה כשהיא מונעת עלייה של כל מי שהיא רוצה שלא יעלה‪ ,‬למשל – שהיא‬
‫מונעת עליית יהודים להר הבית‪ ,‬זה בעצם ”כיבוש״! משטרת ישראל שאין רוחה‬
‫נוחה בעליית יהודים להר‪ ,‬כנראה רוח ד׳ נוססת בקרבה‪ ,45‬שורה עליה גם שלא‬
‫מדעתה‪ .‬אמנם היה ראוי שתאסור על כולם לעלות להר הבית‪ ,‬זה מה שצריך להיות‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫שאלה‪ :‬ומה ביחס לסתם אנשים שאינם תלמידי חכמים החולקים בעניין? תשובה‪ :‬מאומצת אצלי הגישה‬
‫של הגאון הרב שמואל גלזנר שהרב צביהודה מוסר עליה בשם בנו הגאון רבי עקיבא גלזנר בלנתיבות ישראל‬
‫ח״ב מהדורת בית אל תשס״ג עמ׳ שסח‪” :‬בעניני כלל ישראל אני בא בדברים רק עם תלמיד חכם״‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫רמב״ם חגיגה פרק ב משנה א‪” :‬כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו כאילו לא בא לעולם – באמרם כל שלא‬
‫חס על כבוד קונו‪ ,‬רוצה בו מי שלא יחוס ויחמול על שכלו‪ ,‬כי השכל הוא כבוד השם ושאינו יודע שיעור זה‬
‫הדבר שניתן לו נשתלח עם תאותו ונמשל כבהמות״‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫כלשון האורים ותומים קיצור תקפו כהן סי׳ קכג‪-‬קכד‪ ,‬דף מח‪.:‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫שאלה‪ :‬אולי כדאי לעלות להר הבית ועל ידי כך למשוך ולעורר את רוח העם?‬
‫תשובה‪ :‬ודאי שצריך למשוך ולעורר את רוח העם אבל לא זו הדרך! מה אתה מתאר‬
‫לעצמך במושג כיבוש? אנשים פרטיים שמסתובבים מתוך מחשבה של ”אני הולך‬
‫ׂמך?‬
‫בשם כל ישראל״ – מי ַש‬
‫”אבל אני חושב ככה‪ ,‬ואני אעלה‪ ,‬והוא יעלה‪ ,‬והחבר׳ה והנוער מהישיבה התיכונית‬
‫ומהישיבה הגבוהה והחרדים יעלו – ויהיה כיבוש!״‬
‫– זה לא כיבוש! גם בכבוש של עזה ”כולנו נעלה ונסייר שם״? ”אני אבוא ואתה ונערים‬
‫מהישיבה התיכונית יבואו ביחד״‪ ,‬זה כובש? זו גלותיות שנכנסה עד מח העצם –‬
‫פרטיות הזויה וגסה ואבדן השכל הישר והפשוט‪.‬‬
‫ממשלת ישראל היא הריבון‪ ,‬ומשטרת ישראל היא ביטוי הכיבוש‪ .‬באותו רגע שהמשטרה‬
‫מחליטה מי נכנס ומי לא נכנס זה כיבוש!‬
‫שאלה‪ :‬לא התכוונתי לומר שהעלייה של ההמונים היא כיבוש באופן ישיר‪ ,‬אלא שעצם‬
‫העלייה להר הבית תעורר את רוח העם להתעניין בהר־הבית‪ .‬וזה טוב‪ .‬וכאשר יתעורר‬
‫העם לעניין הוא ילחץ על הממשלה שתחיל את הריבונות ביתר שאת על הר הבית‪,‬‬
‫ובאופן זה העלייה גורמת לכיבוש‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬לא זו הדרך לעורר את העם לעניין הר הבית‪ .‬לא ע״י מעשים שאין בהם פנייה‬
‫אל השכל‪ ,‬ואין בהם פעולה הסברתית תרבותית רוחנית‪” .‬מעשים סתומים״ שכאלה‬
‫הם אינם מרוממים ומקוממים את רוח העם‪ ,‬וממילא הם אינם מקדמים אותו לכוון‬
‫האמתי של עניין הר הבית‪ .‬וכמו שהרחבתי לעיל בפרק ב‪ .‬את העם הזה לא ”דוחפים״‬
‫את העם הזה מושכים‪” ,‬משכני אחריך נרוצה״‪ .‬את זה לא עושים ע״י פעילות שתוקית‪,‬‬
‫אלא בהסברה רחבה המאמינה בעם הזה‪ ,‬ביכולתו השכלית והרוחנית‪ ,‬ובצימאון‬
‫הפנימי שלו לאמת‪ ,‬לגדלות ולתורה‪ .‬זו שיטתנו‪ ,‬על פי מאמר הדור‪.‬‬
‫ואם תאמר שכוונתך בזאת ליצור ”טריגר״ להסברה לעם‪ .‬זה יכול להיות לגיטמי?‬
‫האם באמצעות ”פגימה בקדושת מקום בית חיינו״ אתה רוצה ליצור ”טריגר״?!‬
‫אתה רוצה לרומם את העם‪ ,‬הקם תנועת הסברה‪ .‬הצטרף למאות ואולי יותר‬
‫אנשים העוסקים בחינוך העם‪ ,‬לקרב אותו להכרת זהותו היהודית ללימוד תורה‪,‬‬
‫תורת חייו‪ .‬ישנו צימאון עצום בעם בכל השדרות לכך‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫שאלה‪ :‬הרב דוד חי הכהן שליט״א כותב‪” :‬איסור ברור וחותך של רבנים על כניסת‬
‫יהודים להר הבית מביא לסכנת מסירת המקום לידי שונאינו‪ .‬וכו׳ ושמעתי באוזניי‬
‫מפי גורמי ביטחון מוסמכים שאמרו לי אתם הרבנים האוסרים את העלייה להר‬
‫הבית מסכנים את יהודי ירושלים ועל אחריותכם יהיו כל המעשיים הרעים שיעשו‬
‫ע׳׳י שונאינו‪ ,‬ואם לדברינו תשמעו )כך אמרו לי( עליכם לכל הפחות מסיבות ביטחון‬
‫לא לאסור את העלייה ליהודים כדי לא לתת חרב ביד שונאינו‪ .‬ומאז ששמעתי‬
‫דברים אלו הנני שיניתי את הנהגתי‪ ,‬ואם קודם לכן גערתי בכל החפץ לעלות אל‬
‫ההר אפילו במקומות המותרים כדי שלא לסור מדברי רבותינו‪ ,‬אחר ששמעתי את‬
‫גורמי הביטחון אינני מוצא לנכון למחות בידי היחידים העולים למקומות המותרים‬
‫על פי הפוסקים הנזכרים שמתירים‪ ,‬בתנאי שישמרו מכל משמר שלא לצאת‬
‫מאותם גבולות ולא להיכנס בלי טבילה או בנעליים״‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬גם אם נקבל את דעתם של גורמי הביטחון המוסמכים כנאמנים )שאני‬
‫לכשעצמי אינני בטוח כלל בשיקול דעתם ושאפשר לסמוך עליהם בעניין זה( מ״מ‪,‬‬
‫אין זה גוזר כלל את הצורך לעלות ההרה‪ ,‬וכלל לא ברור מדוע לא להמשיך לגעור‬
‫בכל תוקף בפוגעים במקום הקודש‪.‬‬
‫מי שחושש מאזהרותיהם של גורמי ביטחון אלו‪ ,‬שיארגן הפגנות ליד הכנסת‪,‬‬
‫או מסביב להר הבית‪ ,‬ב״סיבובי שערים״‪ ,‬פעילויות פוליטיות‪ ,‬כתבות בעיתונים‪,‬‬
‫מופעי אומנות וכו׳ וכו׳ – בקריאה לממשלת ישראל להחיל את ריבונותה על הר‬
‫הבית בצורה תקיפה וחד משמעית‪ .‬את כל האנשים הנלהבים לעלות ההרה אפשר‬
‫להפנות להפגנות ולפעילויות אלו‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ישנם אנשים מתלמידי הרצי״ה שעולים להר הבית?‬
‫תשובה‪ :‬כאן מסתתרת עובדה מכוערת‪ :‬אם הם באמת תלמידיו של הרצי״ה הם‬
‫ודאי יודעים את דעתו ביחס לרבנות הראשית ואת עמידתו בכל התוקף והמסירות‬
‫על כבודה‪ ,‬וכבוד הרבנים הראשיים‪ .‬העמדה של רבנים‪ ,‬תלמידי חכמים‪ ,‬המתעלמת‬
‫מדעתם של הרבנים הראשיים‪ ,‬ומרשים לעצמם לחלוק הלכה ולמעשה על פסיקתם‬
‫והדרכתם‪ ,‬ובזה להחליש את מעמדה של הרבנות הראשית בכלל ולעשות את הרבנים‬
‫הראשיים כלא רלוונטיים‪ ,‬שוללת מהם את הזכות להיקרא תלמידים נאמנים לדרכו‬
‫של הרצי״ה‪ .‬אינני יודע כיצד הם רואים את עצמם כתלמידיו‪ .‬אם הם אמנם מצגים את‬
‫עצמם כתלמידי הרצי״ה יש בזאת הטעייה של הצבור‪ .‬זהו מעשה שלא יעשה‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫שאלה‪ :‬חלקם טוענים שהרצי״ה מעולם לא אמר בצורה ברורה לא לעלות להר הבית?‬
‫תשובה‪ :‬אם הם לא שמעו את הרצי״ה אומר בצורה ברורה שלא לעלות זה משום‬
‫שבזמנו של הרצי״ה לא העלה אף אחד על דעתו אפשרות של עלייה המונית‪ ,‬ואף‬
‫אחד לא רצה בה‪ ,‬ובוודאי שלא חשב אף אחד אז על עריכת תיורים מודרכים על‬
‫הר הבית‪ .‬אך את דעתו הברורה בעניין הוא הביע בחתימתו על ההודעה והאזהרה‬
‫שבראשות הרבנים הראשיים אונטרמן וניסים‪ ,‬ברשימת הרבנים החותמים מופיע‬
‫גם שמו צבי יהודא קוק‪.‬‬
‫על ייחסו המדויק של הרצי״ה לעניין הר הבית אפשר לעמוד ע״י דברים שתיעד‬
‫‪46‬‬
‫הרב אבינר משיחה עמו בעניין‪.‬‬
‫על פשרם של דבריו אל הרב אבינר אפשר לעמוד עפ״י דבריו ב״מאחר כתלנו״‪,‬‬
‫בלנתיבות ישראל א שם כותב הרצי״ה את התנאים שרק כאשר הם ימלאו נוכל לעלות‬
‫להר‪ .‬שהבאתי לעיל בפרק ב בין הערות ‪.22-24‬‬
‫אמנם ביחס לדיבורים על בניין המקדש כיום‪ ,‬שאמנם היו בזמנו של הרצי״ה‪ ,‬יודע כל‬
‫תלמיד אמת של הרצי״ה את יחסו התקיף‪ .‬פעם אף הייתי עד כאשר הביאו לו את‬
‫החוברת של הרב נבנצל שליט״א על אפשרות בניית בית המקדש כיום‪ .‬משקלט רבינו‬
‫‪47‬‬
‫את הנידון בה השליך אותה בשאט נפש‪ ,‬דפק על השולחן ואמר‪” :‬רבי דוד פרידמן‬
‫אמר שלא למהר עם בניין בית המקדש״‪” .‬שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ‪:‬‬
‫להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה״‪ .48‬בית המקדש‬
‫‪49‬‬
‫זה בסוף‪ ,‬ואנחנו לא הגענו אפילו לשלב הראשון – להמליך מלך‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫ראה בנספח‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫בשו״ת שאילת דוד‪ .‬קונטרס דרישת ציון וירושלים‪ ,‬מאמר רביעי ‪” :‬ע״כ אבקש את מנהיגי החברה ישוב א״י‬
‫שלא יעלה זאת על מחשבתם כלל לבנות עתה מזבח ולהקריב קרבנות שנראה מתוך המכתבים של הגאון ר׳‬
‫עקיבא איגר שג״כ לא הסכים לזה ובשארי דברים הנוגעים לחברת ישיבת א״י אם אראה אשר יחדלו לבנות‬
‫מזבח בציון ולהעלות עליו קרבנות הנני להיות נטפל לעושי מצוה זו״‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫סנהדרין כ‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫בשו״ת שאילת דוד דף יד‪ ,‬שם‪ ,‬בהקדמה‪” :‬א״א לבית המקדש להבנות בלא מלך״‪ .‬ושם דף יד‪ ,‬בפתיחה‪” :‬דכל‬
‫ענין בנין הבית נמסר לנביאים״‪ .‬ובדעת כהן‪ ,‬הלכות מילה וגרות קנ‪ ,‬עמ׳ רעד‪” :‬אי אפשר לבנין ביהמ״ק בלא‬
‫מלכות בית דוד או בלא נביא״‪ .‬מאמרי הראיה ירושלים עמ׳ ‪” 300‬תבנית הקודש וההראל ובנין בית המקדש‪,‬‬
‫לא יעלה עוד כעת על לב איש לאמר שיכוננוהו ידי אדם בימינו בכל שיא גובה קדשו״‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫בלנתיבות ישראל ב‪” :50‬מצות בנין הבית‪ ,‬בית־עולמים הקבוע למקדש‪ ,‬חלה היא‬
‫בכניסתם של ישראל לארץ‪ ,‬בכיבושם אותה ובשליטתם עליה‪ ,‬אחרי העמדת מלך‬
‫והכרתת עמלק״‪” .‬ובנין בית המקדש שייך הוא לשכלול ערכם הכללי והאיכותי של‬
‫ישראל בה‪ ,‬בשלמות מלכותם וגלוי השכינה עליהם״‪.‬‬
‫לסכום‪:‬‬
‫להר אסור לעלות ואת הבית איננו יכולים לבנות עדיין‪ ,‬אך את המקדש אנו יכולים‬
‫וקרואים לעשות ברגע זה ובכל הרגעים תמיד‪ .‬חייבים אנו בזה כל הזמן‪.‬‬
‫את מעמד החיים של האומה כגוי קדוש צריך לבנות‪ .‬כלומר את תודעת הייעוד‬
‫והשליחות הזו שאנו גוי קדוש מוכרחים להכניס בכל הלבבות‪ .‬הרוח הזו‪ ,‬היא החייבת‬
‫להופיע‪ .‬תודעה זו היא מקדש האש‪.‬‬
‫”אמר להם הקדוש ברוך הוא‪) ,‬מלאכי ג כג( הנני ”שולח לכם את אליה הנביא״‪ .‬הנה‬
‫אחד‪ .‬והשני )ישעיה מב א( ”הן עבדי אתמך בו״‪ .‬לכך נאמר‪” ,‬שלח אורך ואמתך״‪ .‬כשם‬
‫שאמר לו‪” ,‬תביאמו ותטעמו״‪ .‬ולהלן הוא אומר‪” ,‬יביאוני אל הר קדשך״‪” .‬ואבואה אל‬
‫מזבח אלהים״ מדרש תהלים מזמור מב מג‬
‫ונסלח לכל עדת ישראל‪ ...‬כי לכל העם בשגגה‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫ליושר הלכות והליכות‪ ,‬עמ׳ תקכו‪.‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫נספח‬
‫שיחות הרצי״ה שנכתבו ע״י הרב שלמה אבינר שליט״א‪:‬‬
‫מפי רבנו הרב צבי יהודה‬
‫כאשר שאלתי את רבנו בדבר הטענה הידועה כאילו תוכן אמירת בקשת "נחם" בתשעה‬
‫באב הינו שקרי בימינו בגלל הקטעים של "מר מצבנו"‪ ,‬השיב‪" :‬ירושלים היא עדיין בזויה‬
‫ושוממה‪ ,‬כי עיקר ירושלים הוא בית‪-‬המקדש‪ .‬גם ירושלים העתיקה עדיין במצב של‬
‫'שוממה ואין יושב'‪ .‬אי אפשר לגשת אל העיר העתיקה ולראות גלי אבנים של בתי‪-‬כנסת‬
‫– ולא להתפרץ בבכי!" )שיחות הרב צבי יהודה‪ ,‬תוספת בסוף השיחה "ולמינים אל תהי‬
‫תקוה"(‪.‬‬
‫כאשר באתי לבקש מרבנו רשות )עי' סנהדרין ה ב‪ .‬עירובין סג א‪ .‬רמב"ם הלכות תלמוד‬
‫תורה ה ג( וברכה לקבוע ישיבה שם בלב ירושלים‪ ,‬שמח שמחה עצומה וחיזק את ידי‪.‬‬
‫בערוב ימיו‪ ,‬כאשר שאלתיו – בשם חברי – אם יש לדרוש ששמירת שערי הר‪-‬הבית תהיה‬
‫מופקדת בידי צה"ל ולא בידי גויים – לא ראה עניין רב בבעיה זו והשיב‪" :‬קמעא קמעא"‪.‬‬
‫כאשר הוספתי ושאלתי‪ :‬האם עלינו לדרוש נוכחות של צבאנו על הר‪-‬הבית‪ ,‬שוב צינן‬
‫במבטו מה שהחשיב כהתלהבות לא טהורה‪ ,‬ואמר בקפידא‪" :‬קמעא קמעא"‪.‬‬
‫באותו מעמד כאשר הרהבתי עוז בנפשי לשאול – בשם חברים אשר לחצו מאוד שאעשה‬
‫זאת – האם עלינו לדרוש שיונף דגל מדינת ישראל על הר‪-‬הבית‪ ,‬הסתכל עלי במבט נורא‬
‫של כאב ותמיהה שכה הושפלתי עד כדי שאילת שאלות מעין אלו‪ ,‬ואמר בתוקף‪" :‬בשם‬
‫אלהינו נדגול!" )תהילים כ ו(‪ .‬בכל זאת "תורה היא וללמוד אני צריך" )ברכות סב א(‪ ,‬לכן‬
‫חזרתי ושאלתי‪" :‬ודאי‪ ,‬בשם אלהינו נדגול‪ ,‬אבל‪ ,‬דרך דגל מדינת ישראל?"‪ .‬רבנו חזר על‬
‫הראשונות בסבלנות‪" :‬אמרתי לך‪ :‬בשם אלהינו נדגול"‪ ,‬בשלילתו המוחלטת כל השוואה‬
‫בין כל הנוגע לקדושת הר‪-‬הבית לבין העניינים הכלליים של ארץ ישראל‪.‬‬
‫לבסוף סיפרתי לרבנו איך אנו ממשיכים בפעולות גאולת לב ירושלים בית אחר בית‪ ,‬ואז‬
‫נעלמה ארשת הפנים החמורה והנוראה‪ ,‬וחיוך מלא חסד עולמים האיר את פניו‪ .‬כאשר‬
‫פירטתי את שמות הרחובות‪ ,‬אמר לי שאין צורך שאטרח‪ ,‬כי חרוטים בזכרונו כל המקומות‬
‫האלה שבהם למד בצעירותו‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫עיטורי ירושלים‬
‫כאשר הביא תלמיד חכם לרבנו מחקרים על הר‪-‬הבית‪ ,‬במטרה לסמן את הגבולות‬
‫שלפי דעתו מותר להיכנס אליהם בלי חשש לפגוע במקום המקדש עצמו‪ ,‬אמר לו רבנו‪:‬‬
‫"בשביל מה כל זה?" הוא דימה זאת לאותו רב שאסף עשרות הוכחות על מציאות ד'‪,‬‬
‫ואמר האדר"ת זצ"ל על אותו ספר‪" :‬מה לנו צורך בהוכחות? )והביא את דברי חז"ל "כל‬
‫מילתא דלא מחוורא‪ ,‬מייתי לה מדוכתין סגיאין"‪ .‬ירושלמי ברכות ב ג ערובין י א( אנו‬
‫מאמינים בד' מעל כל ההוכחות" )שיחות הרב צבי יהודה סדרה ב תזריע פרשת החודש‬
‫‪ ;4-3‬אמונה שיחה ‪ 15‬סע' ‪ .(8‬וכן הוא בענייננו‪ :‬הרי הר הבית תחום מסביב על‪-‬ידי חומה‪.‬‬
‫איננו עוברים אותה‪ ,‬ואין לנו צורך במחקרים‪.‬‬
‫כאשר הזכיר תלמיד חכם לרבנו את המנהג להכניס פתקים בתוך הכותל המערבי‪ ,‬אמר‬
‫לו רבנו שאין לעשות כן‪ ,‬ואפילו אצבעות יש להימנע מלהכניס‪ .‬אמר לו אותו תלמיד חכם‪:‬‬
‫אבל כך מנהג ישראל‪ .‬השיב רבנו‪ :‬יש מנהג שהוא אותיות גיהינום‪.‬‬
‫כאשר נודע לרבנו שנעשות חפירות מתחת הר‪-‬הבית‪ ,‬הגיב בצער גדול‪" :‬בשביל מה כל‬
‫זה? בשביל מה לחטט שם?"‬
‫כאשר שאלו את רבנו אם יש עניין לארגן סיורים מסביב להר‪-‬הבית כדי להגביר את‬
‫התודעה שהוא שלנו‪ .‬על כך השיב‪" :‬הר‪-‬הבית בידינו – אין צורך בסיורים"‪ .‬אמרו לו שלא‬
‫כולם יודעים שהר‪-‬הבית הוא שלנו‪ .‬על כך השיב שאם כן‪ ,‬יש ערך חיובי לסיורים והסברים‬
‫כדי להגביר את תודעת השייכות‪.‬‬
‫כאשר באו אחרי מלחמת ששת הימים תלמיד חכם אחד ופרופסור אחד אל רבנו ושאלוהו‬
‫למה לא לגשת עכשיו לבניין בית‪-‬המקדש‪ ,‬השיב‪" :‬מצוות בניין מלכות ישראל קודמת‪,‬‬
‫כדברי הרמב"ם בתחילת הלכות מלכים" )שיחות הרב צבי יהודה פרקי משיח ‪ .4‬תלמוד‬
‫תורה א הוספה ‪ .(2‬אחר כך נתבארו באריכות הדברים על‪-‬ידי רבנו במאמר "מאחר כֹתלנו"‬
‫שבו הוא אומר שרק אחרי השכלול הגדול של בניין המדינה‪ ,‬הן המעשי והן הרוחני‪ ,‬ניכנס‬
‫פנימה אל הקודש והמקדש )"בהגלות האור הבהיר‪ ,‬בקום החיים השלמים‪ ,‬בהבנות‬
‫העולם המלא עם השם המלא‪ ,‬אשר אך אז ימלאם לבם‪ ,‬תשאם נפשם ותכשירם רוחם‪,‬‬
‫וכל הגויים יביאום אז לעלות ההרה ולבוא אל המקום פנימה בהנשא פתחי עולם להדר‬
‫המלך הכבוד"‪ .‬לנתיבות ישראל א כג(‪.‬‬
‫כאשר באה משלחת של אישי ציבור אל רבנו בדרישה לפעול בכל תוקף לנוכח האיום‬
‫שממשלת ישראל עומדת לחתום הסכם עם מדינת ירדן‪ ,‬הכולל מסירת הר‪-‬הבית לידיה‪,‬‬
‫הגיב רבנו‪" :‬ומה על כל ארץ ישראל?"‪ .‬הם חזרו כמה פעמים על דבריהם‪ ,‬והוא בשלו‪.‬‬