מאמר

‫הפעלה ותחזוקה מערכות ‪PV‬‬
‫הפעלה ותחזוקה מערכות ‪PV‬‬
‫מאת דניאל וינלדר‬
‫יועץ עצמאי‬
‫סומכים בישראל על אופן ניקוי הפנלים בעזרת‬
‫הגשם‪.‬‬
‫מבוא‬
‫החל משנת ‪ ,1111‬אם בנייתו של השדה הסולארי‬
‫הראשון‪ ,‬המשיכו יזמים פרטיים לבנות מתקנים‬
‫סולאריים במדינת ישראל‪ .‬רוב פעולות הבניה‬
‫התמקדה באזור דרום הארץ‪ ,‬בצפון הנגב ובערבה‬
‫בעקבות קרינת השמש הגבוה ורצופה לאורך שנה‬
‫ובעקבות יכולת הכנסת אותה האנרגיה המופקת‬
‫לרשת החלוקה הארצית של חברת החשמל‪.‬‬
‫אופן ידני‬
‫השיטה הידנית היא הנפוצה ביותר‪ .‬כאשר‬
‫השיטה מורכבת בניגוב של הפנלים לאחר‬
‫הרטבתם במים מטופלים והסרת לכלוכים‬
‫נדבקים‪ .‬רמת הניקיון בשיטה זו גבוה מאוד‬
‫החסרונות הם‪:‬‬
‫לאחר הכנסתם לניצול של אותם התחנות‪ ,‬היזמים‬
‫היו דואגים שאותם ציפיות של ייצור חשמל שחזינו‬
‫בעת תכנון של אותם התחנות יממשו את עצמם‬
‫ומעבר לכך‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫תהליכי הפעלה ותחזוקה של מערכות נועדו כדי‬
‫להבטיח שאותה מערכת שנבנתה תמשיך למלא‬
‫את יעודה בתוך הפרמטרים שנקבעו ותפוקתה כפי‬
‫שנצפה מראש‪.‬‬
‫כמות מים גדולה יחסית‪.‬‬
‫כוח אדם רב יחסית‪.‬‬
‫איטית‪.‬‬
‫הפעולה מבוצע ביום בדרך כלל‪.‬‬
‫אופן אוטומטי‬
‫קיימים כמה שיטות אוטומטי‪ ,‬לאחרונה חברת‬
‫ערבה פאוור יחד עם חברת אקופיה הוציאו פטנט‬
‫של ניקיון שדות סולאריים בעזרות רובוט הנוסע‬
‫לאורך מסילתם של השולחנות של השדה‪.‬‬
‫היתרונות של השיטה‪:‬‬
‫במאמר זה אציין את הפעולות העיקריות לצורך‬
‫תחזוקה של מערכות סולאריות‪.‬‬
‫מתקן פוטו‪-‬וולטאית להפקת אנרגיה סולארית‬
‫מהשמש הוא מזקק חשמל‪ ,‬כלומר נדרשים כמות‬
‫גדולות של פנלים סולאריים ושטח גדול כדי להפיק‬
‫כמות מסחרית של חשמל נקי ו"חינם"‪ .‬בוא נראה‬
‫כמה זה חינם‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫ניקיון פנלים‬
‫הניקוי הוא יבש ולא דורש מים‪.‬‬
‫שומרת על רמת ניקיון של שדה אחיד‬
‫לאורך זמן‪.‬‬
‫אין צורך בכוח אדם‪.‬‬
‫מתבצע בלילה‬
‫רמת תחזוקה של מערכות הניקיון נמוכה‪.‬‬
‫החיסרון היחידי שיש לה רובוט‪ ,‬שמתקשה להסיר‬
‫לכלוך אשר נדבק אל הפנלים‪ .‬לכן יעודה העיקרית‬
‫של מערכת היא באזורים מדבריים‪.‬‬
‫א ופנים לביצוע ניקיון‬
‫קיימים ‪ 3‬אופנים של ביצוע ניקיון בשדה סולארי‬
‫מתי לנקות?‬
‫‪ .1‬האופן הטבעי‬
‫‪ .1‬האופן הידני‬
‫‪ .3‬אופן אוטומטי‬
‫לפני קבלת המערכת אוטומטית‪ ,‬היינו עוקבים‬
‫אחרי הביצוע של מערכת ומסתכלים על ה‪trend-‬‬
‫של ירידת היצור‪ ,‬הפעולה הזו היא מסובכת‬
‫ואקראית מאוד כי תמיד המערכת נמצאת בנקודה‬
‫עבודה אחרת ויותר פרמטרים מאשר הלכלוך של‬
‫עם הפנלים קובעים את הביצועים שלה‪.‬‬
‫אופן טבעי‬
‫אין הרבה מה להרחיב בסעיף הזה‪ .‬האופן הטבעי‬
‫לניקוי פנלים הוא גשם‪ .‬אירועי גשם בערבה אינם‬
‫תדירים ובנגב רק בחורף בלבד‪ .‬לא תמיד הגשם‬
‫מבצע את עבדותו נאמנה כי הגשם הראשון ביקר‬
‫באזור הנגב הוא בוצי ולא מנקה‪ .‬מסקנה‪ ,‬לא‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪1‬‬
‫רמת הקרינה‬
‫טמפרטורה‪.‬‬
‫עונתיות‪.‬‬
‫פיזור הפרמטרים של אמצעי מדידה‬
‫הפעלה ותחזוקה מערכות ‪PV‬‬
‫המערכת בתוספת השארית שהיא מוסיפה על ידי‬
‫הפעולה שלה בניקיון‪.‬‬
‫התהליך של הצטברות שכבת לכלוך הפנלים קורה‬
‫מיד לאחר שניקו אותו והוא תהליך אקראי איטי‬
‫ובלתי פוסק ירידה של התפוקה מקבלת צורה‬
‫עקומה הבא‪:‬‬
‫איור ‪ 1‬ירידה של יצור לאחר ניקיון‬
‫לאחר מספר ימים נוספים רצוי שוב לנקות‪.‬‬
‫איור ‪ 2‬רובוט מנקה בקטורה‬
‫מנהל התפעול נמצא לפני שתי שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מתי לנקות שוב פעם‬
‫‪ .1‬האם הניקיון תחזיק‬
‫בקרת מדדים‬
‫מספר פרמטרים מבקרים אותם במשך חיי‬
‫המערכת לפי הרשימה‪:‬‬
‫התשובה לשאלה הראשונה הינה תשובה טכנ‪-‬‬
‫כלכלית‪ ,‬לניקיון יש לה עלויות ויש לה תועלות‪.‬‬
‫נדרש למצוא את נקודת האופטימום מתי לבצע את‬
‫הניקיון מבלי לנקות יותר מדי כדי לא לגרום‬
‫להוצאות תפעוליות מיותרות ולא מעת מדי כי יש‬
‫הפסד הכנסות‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫לגבי השאלה השני קשה יותר‪ ,‬קיימים הסבירות‬
‫שלאחר ניקיון של שבוע‪ ,‬מיד לאחר תומה‪ ,‬סופת‬
‫חול או הובך תגיע לאזור‪ ,‬ביקר בעונות מעבר‪ ,‬לכן‬
‫מנהל התפעול אמור לעקוב לאחר מזג האוויר‬
‫ולהעריך האם יש סיכוי סביר שלא תהיה סופת חול‬
‫לאחר ביצוע הניקיון‪.‬‬
‫יצור‬
‫מדדים טכניים‪.‬‬
‫תקלות‬
‫איכות החשמל ו‪ PF-‬והגבלת יצור‪.‬‬
‫יצור‬
‫ביצור נבדקים שני פרמטרים‪:‬‬
‫א‪ .‬היכולת ליצור‬
‫ב‪ .‬התפוקה‪.‬‬
‫יכולת היצור נבדקת ומנוטרת כל הזמן כאשר‬
‫המערכת בהפעלה‪ .‬היצור בימים נקיים של עננים‬
‫ישלו צורה של פונקציה קוסינוס מוזזת כלפי מעלה‪.‬‬
‫כל דבר הפרעה תוביל לקלקול אותה צורת גל‬
‫נבדקת‪ .‬הסיבות של הפרעות יכולים להיות רבות‬
‫כמו עננות‪ ,‬הפרעות ברשת‪ ,‬תקלות וכו‪ .‬במידה‬
‫שיש תסמינים של ירידה ביצור פועלים מיד כדי‬
‫לתקן אותה‪.‬‬
‫יעילות של הניקיון תימדד לאחר בדיקת ביצועים‬
‫של המערכת ובדיקות ‪ Performance Ratio‬שלה‪.‬‬
‫שיטה א וטומטי ת‬
‫השיטה האוטומטית שנבחרה על ידי ערבה פאוור‬
‫הינה של רובוט המטייל הלוך בשוב על מסילות‬
‫השולחנות של הפנלים‪.‬‬
‫המצב שונה בנושא של תפוקה‪ .‬כיוון שתהליך‬
‫הפקת אנרגיה הינו תהליך של זיקוק חשמל‪ .‬נדרש‬
‫ציפיות ארוכות על מנת להבין שמשהו לא הולך‬
‫ככשרה‪ .‬למשל עם ‪ string‬אחד מתנתק ומזג‬
‫האוויר בעייתי‪ ,‬ייקח כמה ימים לעלות על התקלה‪,‬‬
‫אומנם ההפסד יחסית זניח אבל המערכת לא‬
‫נמצאת במיטבה‪.‬‬
‫בעזרת מנועי הנעה סרוו ומנועי‪ ,‬מערכת הפקת‬
‫אנרגיה עצמאית אגירתה ומערכת בקרה‪ .‬עגלה‬
‫בעזרת זוג ציר מלופף בדים מיוחדים המסירים‬
‫ביעילות את האבק אשר מסתובבים בעזרת מנוע‬
‫ועלים ויורדים בעזרת מנועי סרוו‪ ,‬מנקה את משטח‬
‫הפנל‪ .‬יעילות הניקיון הוא כ‪ .69%-‬היתרון של‬
‫השיטה היא שמשאיר את רמת הניקיון של פנלים‬
‫כמעת תמיד באותה מידה כל יום‪ .‬השיקול הטכנו‬
‫כלכלי חייב לכסות את הוצאות התקנה של‬
‫מדדים טכניי ם‬
‫‪1‬‬
‫הפעלה ותחזוקה מערכות ‪PV‬‬
‫מספר המדדים הטכניים שנבדקים הינם‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪ PR‬ויעילות התחנה‬
‫קרינת השמש‪.‬‬
‫צריכה עצמית‬
‫זמינות וטיב הרשת‬
‫טמפרטורה‬
‫‪ .a‬סביבה‬
‫‪ .b‬רכיבים‬
‫רמת המתחים‬
‫עוצמת הזרמים‬
‫מהירות הרוח וכיוונו‬
‫המדדים נצברים לצורך ביצוע סטודיו סטטיסטיות‬
‫של התחנה ולנסות לנבא את התחזיות השנתיות‬
‫של תפוקות בעתיד של התחנה‬
‫איור ‪ 3‬צורה של הזרם והמתח‬
‫הצורה שהתקבלה היא צורה של סינוס מעוות‬
‫קלות‪ .‬בניתוח הרמוני נמצאו הרמוניות של פחות‬
‫מ‪ .5%-‬ההתקנים שמלכלכים את הרשת הם‬
‫הממירים אשר פעולתם המיתוגית לא לינארי‬
‫מוסיף הרמוניות לרשת‪ .‬בנוסף הרשת בערבה של‬
‫‪ 33‬קילו וולט המחוברת לאתרים צורכי חשמל בעת‬
‫התנעתם נצפו ברשת מפלי מתח והפרעות בתדר‪.‬‬
‫הממירים יכולים להמשיך לעבוד על עוד שאין‬
‫בריכה של הפרמטרים המוגדרים באמות המידה‬
‫של רשות החשמל‪.‬‬
‫תקלות‬
‫תחנות ה‪ PV-‬מנוטרות על רכיבה ומערכת הבקרה‬
‫מוציאה התרעה של תקלה כאשר רכיב שלה לא‬
‫עובד ככשרה או כאשר המכשירים יצאו מהתחום‬
‫הדינמי שלהם‬
‫התקלות הנפוצות ביותר שנחשפתי היו על‬
‫הממירים ביקר בנושא של תקשורת ותחום דינמי‪.‬‬
‫בעיות כמו הממירים לא מתעורר או שנופל על‬
‫בעיות כלליות הם נפוצות‪ .‬בדר כלל ביצוע אתחול‬
‫מחדש פותר את הבעיה‪.‬‬
‫שליטה על מקדם ההפסק‬
‫מנהל המערכת דורש כדי לייצב את רמת המתח‬
‫באזור‪ ,‬שליטה על הספק הראקטיבי‪ .‬שלוש שיטות‬
‫קיימות על ידי מנהל המערכת כאשר הנפוצה‬
‫ביותר הוא המקדם ההספק‪ .1‬היחס הקבוע בין‬
‫ההפסק האקטיבי המיוצר לבין הספק הראקטיבי‬
‫שנדרש לייצר או לצרוך‪ ,‬מאפשר תכנון יעיל יותר‬
‫של התחנה ומוגדר היטב‪.‬‬
‫תקלות נפוצות הם במערכות למיזוג אוויר למי‬
‫שיש‪.‬‬
‫איכות החשמל‪ ,‬שליטה על מקדם ההספק‬
‫ועל היצור‬
‫איכות החשמל‬
‫כאשר התחנה מחוברת למתח הגבוה בדרך כלל‬
‫נקבע מראש מקדם הפסק הנדרש בנקודת החיבור‬
‫ושינוי נעשה על ידי תאום תפעולי בין מפעיל‬
‫התחנה לבין מנהל המערכת‪.‬‬
‫לאחר חיבור השדה הראשון נבדקה הצורה של‬
‫יצור הגל בנקודה ‪.PCC‬‬
‫במתח העליון לא נקבע עדיין מדיניות אבל יש יותר‬
‫קשיים כאשר משלווים קבלים יחד עם ממירים‪.‬‬
‫בעקבות הדרגה נוספת של שנאי למתח עליון ואופי‬
‫קשיח של הרשת‪ ,‬עלולים להתפתח מתחים‬
‫גבוהים בפסי הצבירה של המתח הגבוה‬
‫‪ 1‬שיטה שניה זה ייצוב רמות המתחים ויצור או‬
‫צריכה ישירות של אנרגיה הראקטיבית‬
‫‪3‬‬
‫הפעלה ותחזוקה מערכות ‪PV‬‬
‫בניתוח שביצעתי נאלצתי בתחנה של ‪ 41‬מגה וואט‬
‫לשנות את יחסי השנאה שנקבעו על ידי הקבלן‬
‫איור ‪ 4‬חישוב מפלי מתח ומקדם הספק‬
‫חוגי הבקרה הנדרשים בתחנות מסוג זה מסובכים‬
‫יותר כי נדרש לקבוע ולשמור בצורה אופטימלי את‬
‫רמת המתח בפס הצבירה של ‪ 14‬קילו וולט‪,‬‬
‫להכניס את הקבלים בהדרגה ולהראות לתחנה‬
‫איזה מקדם הספק נדרש‪.‬‬
‫שליטה על יצור‬
‫למנהל המערכת יש לו יכולת לשלוט ולהגביל את‬
‫היצור של התחנה‪ .‬השליטה נעשה על ידי חיבור‬
‫למערכת באמצעות יחידה קצה רחוקה (‪)RTU‬‬
‫ומגעים יבשים‪ .‬השליטה נעשה בקפיצות של ‪;1‬‬
‫‪ 75% ;51% ;15%‬ו‪.111%-‬‬
‫איור ‪ 5‬התפרצות אש באחד הקופסאות חיבורים‬
‫מצב של איור ‪ 5‬אין הקושי הוא להפסיק את‬
‫הזרימה של אנרגיה‪ .‬השריפה פרצה בבית‬
‫הנתיחים‬
‫מפעיל התחנה מקבל חיווי כאשר הופעלה‬
‫ההגבלה של יצור‪.‬‬
‫בדיקת שנאים‬
‫בדיקות‬
‫בדיקת שנאים היא בדיקה שמבצעים אותה פעם‬
‫בשנה על ידי תחזוקה מונעת ופעם בשלוש שנים‬
‫על ידי בודק מוסמך‪ .‬קיים קושי באכיפה אחרי‬
‫הביצוע והעלויות הם גדולות לעומת התועלות וזה‬
‫תלוי במדיניות של תחזוקה השנאי (שבר או‬
‫מונעת)‬
‫קיימים מספר בדיקות שיגרה שיש לבצע למערכת‬
‫כדי לשמור על הזמינות שלה‪ ,‬על ביצועים שלה ועל‬
‫בטיחות שלה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.7‬‬
‫בדיקות ‪( IR‬כבלים ופנלים)‬
‫בדיקות שנאים‬
‫בדיקות כבלים‬
‫בדיקות מהפכים‬
‫חיזוק ברגים‪.‬‬
‫מזגנים‬
‫מערכת אבטחה‬
‫בדיקות כבלים‬
‫בדיקת בידוד כבלים מתבצע בהתאם לבדיקות‬
‫שיש לבצע במתקן חשמל על כל המתחים שבו‪,‬‬
‫מתח גבוה‪ ,‬מחת ‪ AC‬ומתח ‪.DC‬‬
‫בתחום ה‪ DC-‬נבדקים כל הזמן רמת הבידוד של‬
‫כבלים כלפי האדמה על ידי משגוח‪ .‬כיון שהמתח‬
‫ה‪ DC-‬צף ומעל ‪ VDC 111‬נדרש להתקין משגוח‬
‫למתקן כדי להתריע על בידוד נמוך‪.‬‬
‫בדיקות ‪IR‬‬
‫הבדיקות כוללות סריקה על הפנלים ועל סיומות‬
‫של הכבלים‪ .‬המטרה של סריקה על פנלים הינה‬
‫לגלות אזורים חמים המעידים על התפתחות של‬
‫‪ hotspot‬אשר מורדים את התפוקה של הפנל ושל‬
‫ה‪ string-‬כולו‪.‬‬
‫בדיקת מהפכים‬
‫בדיקת המהפכים לעניין תחזוקה דורשת ניקוי‬
‫מסננים של המאוררים‪ ,‬החלפת מאוורים לאחר‬
‫מספר שעות עבודה לפי יצרן‪ ,‬החלפת קבלים‬
‫וחיזוק ברגים לפי תמונות ה‪IR-‬‬
‫בדיקות הסיומות של כל הכבלים חשובה לא פחות‬
‫מכיוון עלול להתבצע את התופעה הבאה‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫הפעלה ותחזוקה מערכות ‪PV‬‬
‫חיזוק ברגים‬
‫מדובר על חיזוק ברגים של הפנלים‪ ,‬הפנלים‬
‫נמצאים תחת עומסים של רוחות משתנים‪ ,‬רעידות‬
‫וכוחות מתפתחות ופעם שנה נדרש לבדוק‬
‫מומנטים על הברגים‪.‬‬
‫ניתן לבדוק במדגם עם רמת סמך לפי מדינות‬
‫וחשיפה לכשל או ניתן לבדוק את כולם‪ .‬מקובל‬
‫לבצע מדגם המהווה שגיאה מכסימלית של ‪.5%‬‬
‫מזגנים‬
‫לתחנות שבהם יש מערכות מיזוג אוויר נדרש‬
‫לבצע את הפעולות של תחזוקתם לפי הוראות‬
‫היצרן הכוללת בדיקת לחצים‪ ,‬החלפת‪ /‬ניקוי‬
‫מסננים‪ ,‬מילוי זג לפי הצורך‬
‫מערכות אבטחה‬
‫הם לא חלק של המערכת היצור אבל הם חלק חיוני‬
‫כדי לשמור על המתקן בשלמותו‪ .‬נדרש לבצע‬
‫בדיקות על תקינותו‪ ,‬כיולים‪ ,‬בדיקת מצלמות‪,‬‬
‫הפעלת צופרים‪ ,‬בדיקות גדרות ואמצעי גילוי‬
‫והתרעות‪ ,‬בדיקות מערכות הקלטה‪.‬‬
‫‪5‬‬