‫עיר‪ ,‬אדריכל‪ ,‬נוף‬ ‫אדר' נוף ורדית צורנמל‬ ‫מערכת היחסים של אדריכלות הנוף עם העיר‬ ‫היא טעונה ומורכבת‪ .‬לאורך השנים משנה‬ ‫אדריכלות הנוף את תפקידה במרחב העירוני‪.‬‬ ‫תפקידה המסורתי של אדריכלות הנוף היה‬ ‫ביצירתם של פארקים‪ ,‬גינות ציבוריות וגני כיס‪,‬‬ ‫הפוגה מההוויה העירונית‪ .‬אופיים של מקומות‬ ‫אלה הוא לרוב נטורליסטי במובהק‪ .‬עולמות‬ ‫אשר נבראו כך שכל המאפיינים שלהם ‪-‬‬ ‫הצורניות וקווי המתאר‪ ,‬החומרים‪ ,‬הטיפול‬ ‫בטופוגרפיה‪ ,‬אופי הנטיעות ‪ -‬נועדו לדמות‬ ‫עולם טבעי או כפרי ובכל מקרה ‪ -‬מנוגד לעיר‪.‬‬ ‫גם בתכנון העירוני‪ ,‬שותפותם החלוצית של‬ ‫אדריכלי נוף כמו פרדריק לו אולמסטד תרמה‬ ‫ליצירתם של פרוורים ציוריים‪ ,‬אנטיתזה למצב‬ ‫העירוני‪.‬‬ ‫מהו תפקידה של אדריכלות הנוף בעיר כיום?‬ ‫האם הוא בהכרח לרכך‪ ,‬לרפא‪ ,‬לאוורר את העיר?‬ ‫וגם אם כן ‪ -‬האם דווקא מתוך מימוש גישה‬ ‫בינארית למצב העירוני? עם השתנות היחס‬ ‫‪20‬‬ ‫אדריכלות נוף‬ ‫לעירוניות והחזרה אל מרכזי הערים ואל החוויה‬ ‫העירונית‪ ,‬משתנה לאחרונה גם תפקידה של‬ ‫אדריכלות הנוף בעשייה התכנונית‪ .‬אדריכלות‬ ‫הנוף כיום משתתפת במעשה העירוני ויוצרת‬ ‫מקומות אשר נועדו להיות חלק אינטגרלי‬ ‫מההוויה העירונית‪ .‬ה"עירוניות" עצמה עשויה‬ ‫לקבל פרשנויות שונות ‪ -‬עכשווית‪ ,‬נוסטלגית‪,‬‬ ‫אפילו אקולוגית‪ .‬החידוש‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי‬ ‫בפרויקטים של אדריכלות נוף במקומות שונים‬ ‫בעולם‪ ,‬הוא בהתכת הגבולות המסורתיים של‬ ‫המקצוע‪ ,‬ביצירתן של מסורות חדשות‪.‬‬ ‫העירוניות הישראלית היא משאב בחסר‪ .‬סיבות‬ ‫היסטוריות וגיאופוליטיות ביססו את תפיסת‬ ‫"עיר הגנים" ואת התיאוריות המודרניסטיות של‬ ‫לה קורבוזייה כגורם המרכזי ביצירתן של שכונות‬ ‫וערים בישראל‪ ,‬גם כיום‪ .‬אדריכלות הנוף‬ ‫הישראלית השתלבה במסורת זאת והפליאה‬ ‫ליצור "ריאות ירוקות" ו"פינות חמד" טבעיות‬ ‫באופיין (גם אם לא בהכרח בתפקודן)‪ ,‬בלב‬ ‫הסביבה העירונית‪ .‬כמו במקומות אחרים‪ ,‬גם‬ ‫בישראל ניתן כיום לזהות מגמה אחרת ‪ -‬הן‬ ‫במאמצים התכנוניים לחיזוק מרכזי הערים והן‬ ‫בסביבות אורבניות מתחדשות‪ ,‬הקמות על‬ ‫חורבנם של מבני תעשייה ומגרשי חנייה‬ ‫בפריפריה העירונית‪ ,‬סביבות המבקשות למשוך‬ ‫את האינטנסיביות העירונית ואת האופי העירוני‬ ‫עד אליהן‪.‬‬ ‫מגמות חדשות ניתן לזהות גם באופייה של‬ ‫אדריכלות הנוף בסביבה העירונית הישראלית‪.‬‬ ‫את ה"עירוניות" ניתן לזהות בכל ‪ -‬מאופי‬ ‫הפרויקטים (רחובות‪ ,‬רחבות‪ ,‬כיכרות) ועד‬ ‫גווני הריצוף הפופולריים ("שוב האפור הזה?")‬ ‫ואפילו בשמות דגמי הריצוף המשתלב‬ ‫("סיטי"‪" ,‬אורבנו" ו"אריחים של פעם")‪ ..‬ניתן‬ ‫לפטור את כל אלה כאופנה‪ ,‬אך אנחנו רואים‬ ‫אותם כביטוי ל"רוח הזמן"‪ ,‬לרעיונות‬ ‫ולהשקפות העולם המאפיינים את התקופה‬ ‫בה אנחנו פועלים‪.‬‬ ‫העיסוק שלנו במשרד‪ ,‬כאדריכלי נוף הפועלים‬ ‫בסביבה עירונית‪ ,‬מציף שאלות רבות בעבודתנו‬ ‫היומיומית‪ .‬שאלות אלה אינן ייחודיות לפעולה‬ ‫בסביבה עירונית‪ ,‬אך המורכבות שלהן בעיר‬ ‫נדמית כעולה‪ .‬ברשת המורכבת של יחסי יזם‪-‬‬ ‫מזמין‪-‬משתמש‪-‬משוטט‪-‬עירייה‪-‬אדריכל ועוד‪,‬‬ ‫אנחנו נדרשים להגדיר בכל פעם מחדש את‬ ‫מקומנו‪.‬‬ ‫מי?‬ ‫בשביל מי כל זה קורה? מי ישתמש במקום‬ ‫שאנחנו מתכננים? מי יוזם‪/‬מממן את השינוי‬ ‫ולאיזו מטרה? מה הכוחות שמעצבים את המרחב‬ ‫ומה ההשלכות שלהם על התכנון? מה המקום‬ ‫שלנו כאדריכלי נוף בדינאמיקה הזאת?‬ ‫במסגרת תחרות רעיונית פומבית* בה‬ ‫השתתפנו עם אדר' אורית שמואלי ואדר' מיכל‬ ‫יוקלה‪ ,‬בחנו את התפר הפרום של בת‪-‬ים ויפו‪.‬‬ ‫היה לנו ברור שאין לנו רצון ליצור הדרה של‬ ‫תושבי המרחב באמצעות החדרה של שימושים‬ ‫כלל עירוניים או פרויקטי מגורים יוקרתיים‬ ‫סגורים‪.‬‬ ‫ניסינו לאתר את הייחודי לשתי הרקמות‬ ‫הבנויות הקיימות ‪ -‬השלוחה ה"היסטורית"‬ ‫והשלוחה ה"מודרניסטית" ‪ -‬להשלים ולהעצים‬ ‫אותן ע"י תוספת בינוי ולאפשר דיאלוג ביניהן‬ ‫דרך המרחב הציבורי‪ .‬על מנת לאפשר את קיומו‬ ‫של מרחב ציבורי תוסס‪ ,‬מקום של מפגש‬ ‫וחליפין בין אוכלוסיות‪ ,‬הוגדרו דפנות חדשות‬ ‫עם פרוגרמה מגוונת המבקשת לענות גם לצרכי‬ ‫האוכלוסייה המקומית‪.‬‬ ‫מקום?‬ ‫איפה זה קורה? מהו מרחב התכנון האמיתי‬ ‫(לעומת המרחב ה"מוזמן")? מהם הקשרים‬ ‫המרחביים הפוטנציאליים שלו אל הסביבה‬ ‫העירונית?‬ ‫לרכבת הקלה בתל אביב יש פוטנציאל לייצר‬ ‫שינויים נקודתיים עם השלכות רחבות‪,‬‬ ‫הזדמנות להתחדשות עירונית‪ .‬תוך כדי תהליך‬ ‫העבודה על תחנת אלנבי‪ ,‬בהזמנת עיריית ת"א‪-‬‬ ‫יפו‪ ,‬עם וינשטיין ועדיה אדריכלים והמתכננת‬ ‫שרי קלאוס‪ ,‬הצענו מיפוי חדש של מרחב‬ ‫ההשפעה הפוטנציאלי של התחנה החדשה‪.‬‬ ‫התפיסה החדשה של המקום אפשרה את‬ ‫יצירתו של מרחב כניסה חדש לרקמה העירונית‪,‬‬ ‫מחבר אשר יקשר בין שכונות הדרום למע"ר‬ ‫וייצר מרחב פעיל בזכות עצמו‪.‬‬ ‫מה?‬ ‫מה יכול לקרות פה? איך מושכים פעילות‬ ‫אנושית? מה מציעים‪ /‬מאפשרים לעוברי‬ ‫האורח לעשות? האם ניתן ליצור באופן‬ ‫מלאכותי "באזז" עירוני‪ ,‬יש מאין?‬ ‫מימין‪ :‬שוק בצלאל‪ ,‬תל אביב ‪ -‬הדמייה של הכיכר ואלמנט הישיבה‬ ‫למטה‪ :‬תחנת אלנבי‪ ,‬תל אביב ‪ -‬מקומות במרקם העירוני המתחדש (מקור ההדמיות‪ :‬וינשטיין ועדיה אדריכלים)‬ ‫* עוד על ההצעה הזוכה בתחרות ניתן לקרוא בגיליון מ"ס ‪2010 ,37‬‬ ‫אדריכלות נוף‬ ‫‪21‬‬ ‫למעלה‪ :‬תפר יפו בת‪-‬ים ‪ -‬מרחב פתוח "זולג" בין דפנות חדשות‬ ‫למטה‪ :‬הייטק פארק‪ ,‬רעננה ‪ -‬סקיצה של חלל החוץ כ"שדרה עירונית"‬ ‫בפרויקט שוק בצלאל (ישר אדריכלים‪ ,‬עבור‬ ‫עיריית ת"א‪-‬יפו‪ ,‬אלעד ישראל מגורים וצמח‬ ‫המרמן) התמודדנו עם תב"ע שנויה במחלוקת‪,‬‬ ‫המחדירה בינוי מאסיבי אל תוך רקמה קיימת‬ ‫בלב העיר‪ .‬החלל הפנימי הנוצר על ידי הבינוי ‪-‬‬ ‫ספק כיכר‪ ,‬ספק שצ"פ‪ ,‬ספק ציר מעבר ‪ -‬היווה‬ ‫עבורנו אתגר אמיתי‪ .‬האם לתת קדימות למעבר‬ ‫ולתנועה או לשהייה? האם לייצר מרחב "ירוק" או‬ ‫אורבני? וכיצד ניתן לקשור את החלל הפנימי‬ ‫באופן הטוב ביותר למרחב‪ ,‬כך שימשוך אליו‬ ‫תנועה ופעילות? החלופה הנבחרת משתמשת‬ ‫באלמנט ישיבה ליניארי ייחודי כדי למתן הפרשי‬ ‫גובה קיימים ולאפשר התרחשות אנושית מגוונת‬ ‫ומפגשים אקראיים‪.‬‬ ‫מתי?‬ ‫איזה אופי לתת לכל זה? איך נראה "עכשיו"?‬ ‫מהם מקורות ההשראה בהיעדר עירוניות‬ ‫מקומית?‬ ‫מתחם הייטק פארק ברעננה (פלג אדריכלים‪,‬‬ ‫עבור תדהר) שואף להיות זרז לשינוי אמיתי של‬ ‫אזור התעשייה כולו ‪ -‬מגיבוב סתמי של מפעלים‪,‬‬ ‫מוסכים‪ ,‬משרדים ומסחר למרחב עירוני תוסס‪ ,‬חי‬ ‫ומושך בכל שעות היממה‪ .‬המערך התכנוני יוצר‬ ‫את ההזדמנות ‪ -‬עירוב שימושים‪ ,‬דפנות מסחריות‬ ‫במפלס הפיתוח‪ ,‬פתיחות לרחוב ומעל הכל ‪ -‬חלל‬ ‫מהודק‪ ,‬במימדים אשר נועדו להכיל התרחשות‬ ‫עירונית באופייה‪ .‬העיצוב של המרחב הפתוח‬ ‫מבקש לייצר תחושה "אורבנית"‪ ,‬בפרשנות‬ ‫חופשית לנושא השדרה העירונית‪ .‬בלב החלל‬ ‫נפרש‪ ,‬כמו שטיח אדום‪ ,‬דק‪-‬עץ עם שורות עצי‬ ‫דולב ורחבות שהייה‪ .‬בהיקף‪ ,‬מאזכר ריצוף אבן‬ ‫במרקם גס את התחושה של הליכה ברחוב דמיוני‬ ‫כלשהו‪ ,‬ודאי לא רחוב ישראלי טיפוסי‪ ..‬במרכז‬ ‫החלל יפעל קיוסק‪ ,‬מקום לקפה ומפגש בתוך יום‬ ‫העבודה‪ ,‬פרשנות עכשווית למסורת מקומית‪.‬‬ ‫מדוע?‬ ‫מה אנחנו עושים ולמה?‬ ‫יותר מבכל תחום עשייה אחר של אדריכלות‬ ‫הנוף‪ ,‬בסביבה העירונית תוצר תכנוני טוב חייב‬ ‫אדריכלית נוף ורדית צורנמל היא שותפה במשרד צורנמל טורנר אדריכלות נוף‬ ‫‪22‬‬ ‫אדריכלות נוף‬ ‫להיות פרי שיתוף פעולה בין דיסציפלינות‪.‬‬ ‫אדריכלות הנוף אשר פועלת לבדה עשויה לייצר‬ ‫קוסמטיקה בלבד‪ .‬עם זאת‪ ,‬תרומתו של אדריכל‬ ‫הנוף חורגת בהרבה מעיצובו של החלל הנותר‬ ‫בין הבניינים‪ .‬סכמת הבינוי‪ ,‬אופי הדפנות‬ ‫הבנויות‪ ,‬ההפניות והכניסות‪ ,‬השימושים‪ ,‬מערך‬ ‫הגבהים‪ ,‬מיקומן של תשתיות‪ ,‬רמפות ושאר‬ ‫מרעין בישין‪ ..‬כל אלה עשויים להיות מושפעים‬ ‫מדיאלוג פורה בין אדריכל הנוף למתכננים‬ ‫האחרים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬מעורבותו של אדריכל‬ ‫הנוף בסביבה העירונית עשויה להיות רחבה‬ ‫בהרבה מהנגלה לעין‪.‬‬