עיר ,אדריכל ,נוף אדר' נוף ורדית צורנמל מערכת היחסים של אדריכלות הנוף עם העיר היא טעונה ומורכבת .לאורך השנים משנה אדריכלות הנוף את תפקידה במרחב העירוני. תפקידה המסורתי של אדריכלות הנוף היה ביצירתם של פארקים ,גינות ציבוריות וגני כיס, הפוגה מההוויה העירונית .אופיים של מקומות אלה הוא לרוב נטורליסטי במובהק .עולמות אשר נבראו כך שכל המאפיינים שלהם - הצורניות וקווי המתאר ,החומרים ,הטיפול בטופוגרפיה ,אופי הנטיעות -נועדו לדמות עולם טבעי או כפרי ובכל מקרה -מנוגד לעיר. גם בתכנון העירוני ,שותפותם החלוצית של אדריכלי נוף כמו פרדריק לו אולמסטד תרמה ליצירתם של פרוורים ציוריים ,אנטיתזה למצב העירוני. מהו תפקידה של אדריכלות הנוף בעיר כיום? האם הוא בהכרח לרכך ,לרפא ,לאוורר את העיר? וגם אם כן -האם דווקא מתוך מימוש גישה בינארית למצב העירוני? עם השתנות היחס 20 אדריכלות נוף לעירוניות והחזרה אל מרכזי הערים ואל החוויה העירונית ,משתנה לאחרונה גם תפקידה של אדריכלות הנוף בעשייה התכנונית .אדריכלות הנוף כיום משתתפת במעשה העירוני ויוצרת מקומות אשר נועדו להיות חלק אינטגרלי מההוויה העירונית .ה"עירוניות" עצמה עשויה לקבל פרשנויות שונות -עכשווית ,נוסטלגית, אפילו אקולוגית .החידוש ,כפי שבא לידי ביטוי בפרויקטים של אדריכלות נוף במקומות שונים בעולם ,הוא בהתכת הגבולות המסורתיים של המקצוע ,ביצירתן של מסורות חדשות. העירוניות הישראלית היא משאב בחסר .סיבות היסטוריות וגיאופוליטיות ביססו את תפיסת "עיר הגנים" ואת התיאוריות המודרניסטיות של לה קורבוזייה כגורם המרכזי ביצירתן של שכונות וערים בישראל ,גם כיום .אדריכלות הנוף הישראלית השתלבה במסורת זאת והפליאה ליצור "ריאות ירוקות" ו"פינות חמד" טבעיות באופיין (גם אם לא בהכרח בתפקודן) ,בלב הסביבה העירונית .כמו במקומות אחרים ,גם בישראל ניתן כיום לזהות מגמה אחרת -הן במאמצים התכנוניים לחיזוק מרכזי הערים והן בסביבות אורבניות מתחדשות ,הקמות על חורבנם של מבני תעשייה ומגרשי חנייה בפריפריה העירונית ,סביבות המבקשות למשוך את האינטנסיביות העירונית ואת האופי העירוני עד אליהן. מגמות חדשות ניתן לזהות גם באופייה של אדריכלות הנוף בסביבה העירונית הישראלית. את ה"עירוניות" ניתן לזהות בכל -מאופי הפרויקטים (רחובות ,רחבות ,כיכרות) ועד גווני הריצוף הפופולריים ("שוב האפור הזה?") ואפילו בשמות דגמי הריצוף המשתלב ("סיטי"" ,אורבנו" ו"אריחים של פעם") ..ניתן לפטור את כל אלה כאופנה ,אך אנחנו רואים אותם כביטוי ל"רוח הזמן" ,לרעיונות ולהשקפות העולם המאפיינים את התקופה בה אנחנו פועלים. העיסוק שלנו במשרד ,כאדריכלי נוף הפועלים בסביבה עירונית ,מציף שאלות רבות בעבודתנו היומיומית .שאלות אלה אינן ייחודיות לפעולה בסביבה עירונית ,אך המורכבות שלהן בעיר נדמית כעולה .ברשת המורכבת של יחסי יזם- מזמין-משתמש-משוטט-עירייה-אדריכל ועוד, אנחנו נדרשים להגדיר בכל פעם מחדש את מקומנו. מי? בשביל מי כל זה קורה? מי ישתמש במקום שאנחנו מתכננים? מי יוזם/מממן את השינוי ולאיזו מטרה? מה הכוחות שמעצבים את המרחב ומה ההשלכות שלהם על התכנון? מה המקום שלנו כאדריכלי נוף בדינאמיקה הזאת? במסגרת תחרות רעיונית פומבית* בה השתתפנו עם אדר' אורית שמואלי ואדר' מיכל יוקלה ,בחנו את התפר הפרום של בת-ים ויפו. היה לנו ברור שאין לנו רצון ליצור הדרה של תושבי המרחב באמצעות החדרה של שימושים כלל עירוניים או פרויקטי מגורים יוקרתיים סגורים. ניסינו לאתר את הייחודי לשתי הרקמות הבנויות הקיימות -השלוחה ה"היסטורית" והשלוחה ה"מודרניסטית" -להשלים ולהעצים אותן ע"י תוספת בינוי ולאפשר דיאלוג ביניהן דרך המרחב הציבורי .על מנת לאפשר את קיומו של מרחב ציבורי תוסס ,מקום של מפגש וחליפין בין אוכלוסיות ,הוגדרו דפנות חדשות עם פרוגרמה מגוונת המבקשת לענות גם לצרכי האוכלוסייה המקומית. מקום? איפה זה קורה? מהו מרחב התכנון האמיתי (לעומת המרחב ה"מוזמן")? מהם הקשרים המרחביים הפוטנציאליים שלו אל הסביבה העירונית? לרכבת הקלה בתל אביב יש פוטנציאל לייצר שינויים נקודתיים עם השלכות רחבות, הזדמנות להתחדשות עירונית .תוך כדי תהליך העבודה על תחנת אלנבי ,בהזמנת עיריית ת"א- יפו ,עם וינשטיין ועדיה אדריכלים והמתכננת שרי קלאוס ,הצענו מיפוי חדש של מרחב ההשפעה הפוטנציאלי של התחנה החדשה. התפיסה החדשה של המקום אפשרה את יצירתו של מרחב כניסה חדש לרקמה העירונית, מחבר אשר יקשר בין שכונות הדרום למע"ר וייצר מרחב פעיל בזכות עצמו. מה? מה יכול לקרות פה? איך מושכים פעילות אנושית? מה מציעים /מאפשרים לעוברי האורח לעשות? האם ניתן ליצור באופן מלאכותי "באזז" עירוני ,יש מאין? מימין :שוק בצלאל ,תל אביב -הדמייה של הכיכר ואלמנט הישיבה למטה :תחנת אלנבי ,תל אביב -מקומות במרקם העירוני המתחדש (מקור ההדמיות :וינשטיין ועדיה אדריכלים) * עוד על ההצעה הזוכה בתחרות ניתן לקרוא בגיליון מ"ס 2010 ,37 אדריכלות נוף 21 למעלה :תפר יפו בת-ים -מרחב פתוח "זולג" בין דפנות חדשות למטה :הייטק פארק ,רעננה -סקיצה של חלל החוץ כ"שדרה עירונית" בפרויקט שוק בצלאל (ישר אדריכלים ,עבור עיריית ת"א-יפו ,אלעד ישראל מגורים וצמח המרמן) התמודדנו עם תב"ע שנויה במחלוקת, המחדירה בינוי מאסיבי אל תוך רקמה קיימת בלב העיר .החלל הפנימי הנוצר על ידי הבינוי - ספק כיכר ,ספק שצ"פ ,ספק ציר מעבר -היווה עבורנו אתגר אמיתי .האם לתת קדימות למעבר ולתנועה או לשהייה? האם לייצר מרחב "ירוק" או אורבני? וכיצד ניתן לקשור את החלל הפנימי באופן הטוב ביותר למרחב ,כך שימשוך אליו תנועה ופעילות? החלופה הנבחרת משתמשת באלמנט ישיבה ליניארי ייחודי כדי למתן הפרשי גובה קיימים ולאפשר התרחשות אנושית מגוונת ומפגשים אקראיים. מתי? איזה אופי לתת לכל זה? איך נראה "עכשיו"? מהם מקורות ההשראה בהיעדר עירוניות מקומית? מתחם הייטק פארק ברעננה (פלג אדריכלים, עבור תדהר) שואף להיות זרז לשינוי אמיתי של אזור התעשייה כולו -מגיבוב סתמי של מפעלים, מוסכים ,משרדים ומסחר למרחב עירוני תוסס ,חי ומושך בכל שעות היממה .המערך התכנוני יוצר את ההזדמנות -עירוב שימושים ,דפנות מסחריות במפלס הפיתוח ,פתיחות לרחוב ומעל הכל -חלל מהודק ,במימדים אשר נועדו להכיל התרחשות עירונית באופייה .העיצוב של המרחב הפתוח מבקש לייצר תחושה "אורבנית" ,בפרשנות חופשית לנושא השדרה העירונית .בלב החלל נפרש ,כמו שטיח אדום ,דק-עץ עם שורות עצי דולב ורחבות שהייה .בהיקף ,מאזכר ריצוף אבן במרקם גס את התחושה של הליכה ברחוב דמיוני כלשהו ,ודאי לא רחוב ישראלי טיפוסי ..במרכז החלל יפעל קיוסק ,מקום לקפה ומפגש בתוך יום העבודה ,פרשנות עכשווית למסורת מקומית. מדוע? מה אנחנו עושים ולמה? יותר מבכל תחום עשייה אחר של אדריכלות הנוף ,בסביבה העירונית תוצר תכנוני טוב חייב אדריכלית נוף ורדית צורנמל היא שותפה במשרד צורנמל טורנר אדריכלות נוף 22 אדריכלות נוף להיות פרי שיתוף פעולה בין דיסציפלינות. אדריכלות הנוף אשר פועלת לבדה עשויה לייצר קוסמטיקה בלבד .עם זאת ,תרומתו של אדריכל הנוף חורגת בהרבה מעיצובו של החלל הנותר בין הבניינים .סכמת הבינוי ,אופי הדפנות הבנויות ,ההפניות והכניסות ,השימושים ,מערך הגבהים ,מיקומן של תשתיות ,רמפות ושאר מרעין בישין ..כל אלה עשויים להיות מושפעים מדיאלוג פורה בין אדריכל הנוף למתכננים האחרים .בסופו של דבר ,מעורבותו של אדריכל הנוף בסביבה העירונית עשויה להיות רחבה בהרבה מהנגלה לעין.
© Copyright 2024