‫פרק ‪7‬‬
‫תכנון אורבני מרקמי‬
‫נחום כהן‬
‫‪ .1‬הקדמה‬
‫ערים הינן אוספים של רקמות בנויות בסדר מסוים‪ ,‬ערוכות ביניהן באופן שאינו תמיד מסודר‬
‫או נתון‪ .‬הרקמה העירונית )או המרקם( היא החלוקה הניתנת לזיהוי‪ ,‬המבדילה בין השטח‬
‫הציבורי לפרטי‪ ,‬תוך יצירת 'איים' שהם 'המבננים' למגורים פרטיים‪ ,‬המשתלבים בתוך‬
‫המערך ההמשכי של הרחובות והכיכרות הציבוריים‪ .‬הרקמות מכילות כיכרות ושטחים‬
‫ציבוריים‪ ,‬שהם נקודות הזיהוי העיקריות בעיר‪ .‬המטרה של מערכות אלו היא ליצור אפשרות‬
‫לאכלוס אורבני‪ ,‬שהוא אינטנסיבי‪ ,‬ברור ובר‪-‬ניווט גם יחד‪.‬‬
‫אחת השגיאות הנפוצות ביותר ב'תכנון עירוני' היא ההנחה‪ ,‬שאין קושי לבצע תיכנון אורבני‬
‫גם ללא השכלה אקדמית רציפה ומתאימה בתחום‪ .‬מצב עניינים זה הוא חדש יחסית‪ ,‬בעיקר‬
‫מאז סוף מלחמת העולם‪ ,‬ומזכיר מיד את האדריכל הגאוני לה‪-‬קורבוזייה‪ ,‬שהיה מתכנן ערים‬
‫גרוע במיוחד‪' .‬תכנון עירוני' ובעיקבותיו גם התכנון הקרוי "מרקמי" כמקצוע אקדמי‪ ,‬סובל‬
‫משקיעה ניכרת ב‪ 50 -‬השנה האחרונות‪ ,‬ונכבש ‪ -‬לפחות חלקית ‪ -‬בטבעיות וללא מחשבה‬
‫יתרה‪ ,‬ע''י בעלי מקצועות קרובים אחרים‪ ,‬אשר שמחו להגדיל את טווח עיסוקיהם גם ללא‬
‫השכלה אקדמאית בתחום‪ ,‬כולל אדריכלים המתמחים בעיצוב‪.‬‬
‫מונחי היסוד הבאים ידגימו‪ ,‬בתימצות רב‪ ,‬שמונחי התכנון האורבני נשכחו‪ ,‬עוותו‪ ,‬הומצאו‬
‫מחדש באופן אישי ובכיוונים סובייקטיביים‪ ,‬כאילו ש'תכנון עירוני' הוא עניין שעדיף להשאירו‬
‫לפרשנויות אישיות ואינטואיטיביות‪ ,‬ואיננו תהליך אנליטי‪ .‬התוצאות נראות בקנה מידה עולמי‪:‬‬
‫במזרח וגם במערב‪ ,‬הצמיחה העירונית היא בעיקרה מפוזרת ונספחת כשכונות פריפריות‪,‬‬
‫דומות ביניהם וחסרות ייחוד‪ .‬זוהי תוצאה חלקית של אי‪ -‬ההתמודדות עם המושג 'אורבניות'‬
‫הכולל בתוכו גם תכנון מרקמי‪ .‬ברצוני לפרט להלן מונחים מדעיים שיהוו "ארגז כלים‬
‫למתכנן"‪ ,‬ויתרמו לעצירת הנטייה לפרשנויות אישיות ואינטואיטיביות‪:‬‬
‫‪ .2‬הגדרות‬
‫א‪ .‬אורבני – בניגוד לכפרי‪ ,‬לשכונתי‪ ,‬למפוזר ולמבוזר‪ .‬אורבניות – הגשמה מלאה של‬
‫פוטנציאל אפשרויות החיים במישור הפיסי ‪-‬תכנוני‪ .‬המושג המנוגד לפרובינציאליות‪.‬‬
‫ב‪ .‬תכנון אורבני – עיקר ותמצית אמנות 'התכנון העירוני' )העוסק בכל יישוב שאיננו כפרי(‪,‬‬
‫תכנון המאפשר אכלוס‪ ,‬ע''י הפרדה בין קרקע פרטית וקרקע ציבורית‪ ,‬תוך דגש על‬
‫התמצאות קלה – בעזרת צפיפות בינונית וגבוהה ושימושים מעורבים‪ ,‬והמבוסס על‬
‫תעבורה ציבורית‪ ,‬לפני שיקולי עיצוב‪.‬‬
‫ג‪ .‬עיצוב אורבני – אמנות הפיתוח של התוכנית האורבנית לידי מימוש מלא‪ ,‬אחרי הכנתה‬
‫ואישורה; פיתוח זה נעשה בדרך כלל ע''י אדריכלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬חלל אורבני ציבורי )מרחב ציבורי( – כיכרות ורחובות אשר תוכננו להתמצאות ברורה‪,‬‬
‫וכמקום של מפגש מוגן‪ .‬התמצאות – הבהירות הוויזואלית של מקום‪.‬‬
‫פרק ‪ :7‬נחום כהן‪ ,‬תכנון אורבני מרקמי‬
‫ה‪ .‬רקמה עירונית )מרקם( –שיטה‪ ,‬בעלת אופי של אירגון גאומטרי ו\או חזרתי‪ .‬רוב‬
‫הרקמות מאפשרות חיבור בין רקמה אחת לאחרת באורח לא מסובך ובעל המשכיות‬
‫מובנת‪ .‬רקמה פגומה היא בעלת תכונות שאינן נוחות לחיבור‪ ,‬או שהן סגורות בתוך‬
‫עצמן‪) .‬הרקמה לבדה אין בה ערבות לתיכנון טוב‪ .‬איכותה נבחנת במיכלול שלם –ראה‬
‫להלן(‪.‬‬
‫ו‪ .‬תצורה גבישית –או 'מרקם שריג גבישי' ‪ -‬הנסיון להגדיר את הרקמה העירונית‬
‫במונחים של קריסטלוגרפיה‪.‬‬
‫ז‪ .‬האורבניות נבחנת על ידי מידות האינטנסיביות והרב‪-‬גוניות שלה‪.‬‬
‫חמשת המונחים הבאים עומדים בבסיס של תכנון אורבני מרקמי אינטנסיבי‪ :‬בהירות‪,‬‬
‫התמצאות‪ ,‬נגישות‪ ,‬אינטנסיביות‪ ,‬גמישות‪ .‬ערכים אלה ניתנים למדידה והערכה על ידי‬
‫השוואה בין מערכות חדשות למערכות קיימות‪.‬‬
‫‪.1‬בהירות‪ :‬שיטת מערכת הרחובות וחיבורה למתחמים קיימים‪ .‬נוחיות באופי ובהגדרה‬
‫הפיסית של החלל הציבורי‪.‬‬
‫‪.2‬התמצאות‪ :‬פנימית והמשכיות ברורה כתוצאה מן המרקמים החדשים‪ .‬יכולת לזהות‬
‫את הכיוונים‪ .‬זאת בעזרת כיכרות בגודל סביר ) עד ‪100‬מטר קוטר( במרכז ובשולי‬
‫המקום‪ ,‬ושוני בין רחובות שכונתיים לראשיים‪ ,‬כאשר גובה הבניינים בהתאם‪.‬‬
‫‪.3‬נגישות‪ :‬טובה )ללא רכב פרטי( לכל חלקי המכלול האורבני ‪ -‬אל מרכזי המסחר‪,‬‬
‫התרבות‪ ,‬החברה והתעסוקה ‪.‬‬
‫‪.4‬אינטנסיביות‪ :‬גבוהה בשימושים המעורבים‪ - ,‬אך כזו שלא תגרור תנועה עוברת‪ ,‬או‬
‫מסלולי נסיעה רבים‪.‬‬
‫‪.5‬גמישות‪ :‬המערכת מקבלת שינויים לאורך הזמן‪ ,‬ללא צורך בעדכון תכניות מורכב‪ ,‬אך‬
‫גם ללא הישענות יתר על תכניות נקודתיות‪.‬‬
‫חמש העיקרים האלה מטרתם לשמש את הרב גוניות‪ ,‬המאפיינת אף היא את האורבניות‪.‬‬
‫‪ .3‬דוגמאות גרפיות למרקמים שונים‬
‫א‪ .‬מרקם כפרי היסטורי שאינו גאומטרי‪:‬‬
‫המרקם האופייני להרבה ערים איסלאמיות )נודע בשם הלא מדויק 'קסבה'(‪ ,‬הוא חסר הגדרה‬
‫גאומטרית כוללת אך בעל חזרתיות לא‪-‬‬
‫מכוונת‪ ,‬גדלי חלקות זהים אך חסרי צורה‪,‬‬
‫ומעברים ספוראדיים שהם תוצאה של חוסר‬
‫הכוונה בתכנון‪ .‬תופעות כאלה מופיעות גם‬
‫ברקמה שהיא כפרית ביסודה‪ ,‬שאינה‬
‫מנוהלת באופן מרכזי או כפוי )אנארכית(‪,‬‬
‫והיא חסרה בהירות או נגישות‪ ,‬כמו גם‬
‫במרחב ציבורי המהווה מעבר בלבד‪.‬‬
‫איור ‪ :1‬דוגמאות למרקמים כפריים‪-‬היסטוריים‬
‫‪2‬‬
‫פרק ‪ :7‬נחום כהן‪ ,‬תכנון אורבני מרקמי‬
‫ב‪ .‬מרקם היסטורי גאומטרי‬
‫איור ‪ :2‬דוגמאות למרקמים היסטוריים גיאומטריים‪ :‬לונדון )מימין( ובולוניה )משמאל(‬
‫דוגמאות למרקם גאומטרי כזה ניתן לראות בלונדון‪ ,‬בה קיימת התייחסות למרחב ציבורי‬
‫)רחוב‪ ,‬כיכר‪ ,‬גינה מוגדרים מראש(‪ ,‬ובבולוניה – בה קיימת תערובת בין מערך אורטוגונאלי‬
‫ומערך רדיאלי‪ .‬המערך הרדיאלי הוא תוצאה של דרכי הגישה המקוריות לתוך העיר‪,‬‬
‫שהתנגשו עם המערכים האורטוגונאליים הרגילים‪ ,‬ויצרו מיזוג ייחודי ונוח בין שתי הרקמות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מערך מרקם קריסטאלוגרפי‬
‫הנסיון להגדיר ולפשר בין כמה סוגי גאומטריה לשם מיזוגים נוחים יותר להבנה‪ ,‬דוגמת‬
‫אודיסה או סופיה‪ .‬סופיה )בולגריה( מכילה כמה דרכים רדיאליות שמייצרות שינויים בכיווני‬
‫הרקמה‪ .‬המירקמים של העיר אודיסה )אוקריינה( הם יותר תוצאת יוזמה תכנונית מול הים‪,‬‬
‫בפרישה של ‪ 45‬מעלות‪ ,‬כך שכל המרחב 'רואה' את הים‪.‬‬
‫איור ‪ :3‬דוגמאות למרקמים קריסטלוגרפיים‪ :‬סופיה )מימין( ואודסה )משמאל(‬
‫‪3‬‬
‫פרק ‪ :7‬נחום כהן‪ ,‬תכנון אורבני מרקמי‬
‫ד‪ .‬מרקם מודרני‬
‫איור ‪ :4‬מרקמים מודרניים בקהיר‬
‫דוגמת העיר קהיר‪ ,‬בה ניתן להבחין בבירור בסוגי המרקם השונים‪ .‬המגע בין הרקמות לא‬
‫עבר טיפול‪ ,‬והוא מלא בצמחיה )במקרה הטוב(‪ ,‬כאשר האורבניות הרציפה נפגעת‪ ,‬וקיים‬
‫קושי בנגישות היוצר קושי תעבורתי‪ ,‬חברתי‪ ,‬ציבורי וכלכלי‪.‬‬
‫ה‪ .‬מרקם טוטליטארי )בעל שליטה מוגזמת(‬
‫ניצחונו של לה‪-‬קורבוזייה – מרקמיו פשטניים‬
‫ומלאי זלזול וביטול לגבי רקמות קיימות‪.‬‬
‫במרקמים שלו אפשרויות החיבור אינן קיימות‪.‬‬
‫התכנון לוקה בסטריליות ‪ ,‬בחוסר נגישות‪ ,‬ובחוסר‬
‫שימושים מגוונים‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬מרקמים כאלה‬
‫שולטים כיום ברבות מערי העולם‪ ,‬למרות‬
‫שאדריכלים רבים שללו אותם‪ .‬יש בהם נוחיות‬
‫שילטונית וקבלנית‪ ,‬יחד עם כל המגרעות ‪ -‬ובכל‬
‫זאת הערים אימצו אותם‪ ,‬אולי באין ברירה‪.‬‬
‫איור ‪ :5‬מרקם טוטליטארי ויל רדיאז – לה קורבוזייה‬
‫‪4‬‬
‫פרק ‪ :7‬נחום כהן‪ ,‬תכנון אורבני מרקמי‬
‫ו‪ .‬מרקם של מגדלים ומתחמים מנוכרים‬
‫איור ‪ :5‬מרקם מגדלים במנשייה‬
‫דוגמת מרכז תל אביב‪-‬יפו )מנשייה(‪ .‬בשל חוסר יכולתה של הרקמה הקיימת של שכונת נווה‬
‫צדק להתמודד עם תפקוד מרכזי כל כך‪ ,‬עובר הדגש למגדלים החדשים שהם מבנים מנוכרים‬
‫לסביבתם – ללא חיבורים‪ ,‬ובמיקום שנקבע ללא סיבה הכרחית‪ ,‬מתוקף תכניות ישנות‬
‫מבט על מגדלים אלו ממפלס הרחוב מדגיש את הניכור המקומי‪ :‬הרחוב‪ ,‬ועמו הולך הרגל‪,‬‬
‫מבוטלים לגמרי‪ ,‬וגורם המרכזיות מאבד את תוקפו‪ .‬מכאן‪ ,‬שכל המתחם יכול כאילו לעבור‬
‫בנקל לסביבה אחרת‪ .‬המע'ר של העיר מחפש אלטרנטיבה‪.‬‬
‫איור ‪:6‬אזור מנשייה במבט מהרחוב‬
‫‪5‬‬
‫פרק ‪ :7‬נחום כהן‪ ,‬תכנון אורבני מרקמי‬
‫ו‪ .‬מרקם מורכב )דוגמת תל‪-‬אביב(‬
‫כבר מתחילתה‪ ,‬הכילה העיר מגוון סוגי רקמות )ולפיכך גם מגוון דוגמאות להתפתחות תכנון‬
‫מודרני לצורותיו ושיגיוניתיו(‪ .‬התוכנית הרגולרית ביותר בעיר היא גם היחידה במינה בעולם‪:‬‬
‫תכנית גדס‪ ,‬המאגדת בו ‪ -‬זמנית מספר אפשרויות – מערכת עיקרית של רחוב ראשי בזוויות‬
‫ישרות הכולל עירוב שימושים‪ ,‬ומערכת משנית המכילה רחובות פנימיים למגורים‪ ,‬הכוללים‬
‫כיכר או גינה כמרחב ציבורי שקט יותר‪ .‬תכנית רקמה אחרת היא שכונת פלורנטין‪ ,‬שאימצה‬
‫בימי המנדט רעיונות של ערי פועלים צפופות מן המאה התשע עשרה‪ .‬זוהי רקמה שהיא‬
‫הצפופה בארץ‪ ,‬אינטנסיבית מדי ומערבת‬
‫שימושים ללא פיקוח מספיק‪ ,‬אך מאפשרת‬
‫התמצאות טובה‪.‬‬
‫מצד ימין‪ :‬יד אליהו – תכנון מנדטורי‪ ,‬תוצאה‬
‫של 'עיר גנים' מתחילת המאה‪ ,‬רגולריות ישרת‬
‫זוית‪ ,‬אך סידור מבננים כבמחנה צבאי )שיכון‬
‫מודרני(‪ .‬צמודה אליה מדרום – שכ' התקווה‪,‬‬
‫הבנויה על חלקות חקלאיות שלא הוסבו‬
‫תכנונית למגורים‪ ,‬עם בעלויות קרקע משותפות‬
‫ולא מסודרות‪ .‬המשכיות במרקמים דומים‬
‫לתכנית גדס בתל אביב עוזרים לקיום התכנית‪,‬‬
‫לביסוסה לאורך זמן ולהישרדותה‪.‬‬
‫איור ‪ :7‬מרקמים שונים בתל‪-‬אביב‬
‫איור ‪ :8‬המרקם של תכנית גדס בתל‪-‬אביב‬
‫‪6‬‬
‫פרק ‪ :7‬נחום כהן‪ ,‬תכנון אורבני מרקמי‬
‫‪ :9‬גנים וכיכרות בתכנית גדס‬
‫דוגמאות למירקמים בעייתיים אחרים בתל אביב‬
‫איור ‪ :10‬תל‪-‬אביב כפסיפס של מרקמים שונים שאינם מתחברים‬
‫תל אביב רצופה במתחמים בנויים ברקמות שונות ומקריות שאינן מתחברות‪ ,‬ובכך מורידות‬
‫את רמת התפקוד של העיר‪ .‬במהלך השנים נוצרו שכונות "דרומיות" במעמד נחות‪ .‬בין‬
‫"הגבישים" של המרקמים השונים אין מגע כלשהו לשם חיבור ותיפקוד היוצר תמיכה‬
‫הדדית‪ .:‬המרקמים הנמצאים מצפון לנחל הירקון תוכננו מראש ללא כל נסיון להתחבר אל‬
‫עיר תל אביב‪ .‬יש להם חזות שונה‪ ,‬המעידה על היותם סביבה אחרת‪ .‬למרות שניתן היה‬
‫בקלות להמשיך את הצלחתה של תכנית גדס‪ ,‬לא נוצרו מבננים דומים בעקבותיה‪ .‬בעיר אין‬
‫רצף מכל סוג שהוא‪ ,‬וכל מה שתוכנן לאחרונה מתאפיין בזרות‪ .‬לא רק שאין מרקם )דהיינו‬
‫חלוקה שיטתית של המרחב שניתן להבינה( ‪ -‬החלוקה בין הפרטי לציבורי‪ ,‬חלוקה שעוזרת‬
‫ליצור מרחב ציבורי מזמין‪ ,‬אינה קיימת‪ .‬קיימים מבנני ענק שאינם מתייחסים זה לזה‪ ,‬אינם‬
‫יוצרים סביבה אורבנית מזמינה‪ ,‬והשימוש במכונית שם הכרחי לכל מטרה‪ .‬זהו תכנון פרברי‬
‫ולא אורבני‪ ,‬ערי שינה נספחות ודבוקות לעיר‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫פרק ‪ :7‬נחום כהן‪ ,‬תכנון אורבני מרקמי‬
‫איור ‪ :11‬מבט מפורט יותר מדגיש את סיבת‬
‫הזרות‪ :‬רקמות שאינן מתחברות מעצם טבען‬
‫איור ‪ :12‬מרקמים חדשים בצפון תל‪-‬אביב‬
‫איור ‪ :13‬תכנון הקרקע לקוי מראש‬
‫‪8‬‬
‫פרק ‪ :7‬נחום כהן‪ ,‬תכנון אורבני מרקמי‬
‫איור ‪ :14‬מביטים בתוצאה ‪ -‬אין רחוב‬
‫‪ .4‬חיבור מרקמי – דוגמאות‪:‬‬
‫איור ‪ :16‬דוגמא לחיבור מרקמי בין ישן וחדש בברצלונה‬
‫נסיון להשתמש ברקמה המקורית ולשמרה‪ .‬הרקמה המקורית הינה כפרית ביסודה )כפר‬
‫דייגים קטן(‪ .‬המחבר ניסה לשמר את תולדות המקום ע''י שימור הרקמה הייחודית‪ ,‬ולהפכה‬
‫לשמישה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫פרק ‪ :7‬נחום כהן‪ ,‬תכנון אורבני מרקמי‬
‫איור ‪ :17‬חלוקה חדשה )ימין( ע"מ להשמיש החלוקה הישנה‪ ,‬עג'מי‪-‬יפו‬
‫סיכום‬
‫תכנון מרקמי הוא המייצר את הסידור המאפשר מידה של אורבניות‪ .‬הוא איננו מבטיח את‬
‫האיכות‪ ,‬אך שומר מפני שגיאות רבות‪ .‬תכנון שאיננו מרקמי ‪ ,‬והוא הרווח כיום‪ ,‬איננו מבטיח‬
‫את המרחב הציבורי הראוי כיסוד לחיים עירוניים מגוונים‪.‬‬
‫מטרת התכנון האיכותי במונחים עירוניים הוא יצירת מגורי אנוש בהם מגוון המפגש התרבותי‬
‫הוא הקובע‪ ,‬ולא הנוחיות‪ ,‬שימור האנרגיה‪ ,‬או כמות הירק‪ .‬אלה הם תוצרי לוואי‪ .‬האורבניות‬
‫כאורח חיים היא פסגת המאמץ האנושי ליצור סביבה לניצול הפוטנציאל המלא של האדם‪.‬‬
‫האורבניות מאופיינת באינטנסיביות וברב‪-‬גוניות‪.‬‬
‫‪10‬‬