משולב נוסח | סליחות
סליחות | נוסח משולב ישיבת ברכת משה אַ שְׁ רֵ י יו ְֹׁשבֵ י בֵ יתֶ ָך ,עוֹד יְׁהַ לְׁ לּוָך סֶ לָה: אַ ְׁשרֵ י הָ עָ ם שֶ ָככָה ּלוֹ ,אַ ְׁשרֵ י הָ עָ ם שֶ יי אֹ-להָ יו: תְׁ הִ ּלָה לְׁ ָדוִ ד ,ארוֹמִ ְׁמָך א-לוֹהַ י הַ מֶ לְֶך ,וַאבָ ְׁרכָה ִש ְׁמָך לְׁ ע ֹולָם וָעֶ ד: בְׁ כָל יוֹם אבָ ְׁר ֶכךָ ,וַאהַ לְׁ לָה ִשמְׁ ָך לְׁ ע ֹולָם וָעֶ ד: ּומ ֻהּלָל ְׁמאֹ ד ,וְׁ לִ גְׁ דֻ ּלָת ֹו אֵ ין חֵ קֶ ר: ָגדוֹל יי ְׁ ּדוֹר לְׁ דוֹר יְׁשַ בַ ח מַ ע ֶֹשיָךּ ,וגְׁ בּורֹתֶ יָך יַגִ ידּו: הדַ ר כְׁ בוֹד ה ֹו ֶדָך ,וְׁ ִדבְׁ רֵ י נִפְׁ לְׁ אֹ תֶ יָך ָא ִֹשיחָ ה: ֶועזּוז נו ְֹׁראוֹתֶ יָך יֹאמֵ רּוּ ,וגְׁ דֻ ּלָתְׁ ָך אסַ פְׁ ֶרנָה: ֵזכֶר רַ ב טּובְׁ ָך יַבִ יעּו ,וְׁ צִ ְׁדקָ תְׁ ָך י ְַׁרנֵנּו: חַ נּון וְׁ רַ חּום יי ,אֶ רֶ ְך אַ פַ יִם ּוגְׁ ָדל חָ סֶ ד: טוֹב יי לַכֹ ל ,וְׁ רַ חמָ יו עַ ל כָל מַ ע ָֹשיו: יוֹדּוָך יי כָל מַ ע ֶֹשיָךַ ,וחסִ ֶידיָך יְׁבָ ְׁרכּוכָה: כְׁ בוֹד מַ לְׁ כּותְׁ ָך יֹאמֵ רּוּ ,וגְׁ בּורָ תְׁ ָך י ְַׁדבֵ רּו: ָאדם גְׁ בּורֹתָ יוּ ,וכְׁ בוֹד ה ַדר מַ לְׁ כּותוֹ: לְׁ הו ִֹדיעַ לִ בְׁ נֵי הָ ָ מַ לְׁ כּותְׁ ָך מַ לְׁ כּות כָל עֹ ל ִָמיםּ ,ומֶ ְׁמשַ לְׁ תְׁ ָך בְׁ כָל דוֹר ָודֹר: סוֹמֵ ְך יי לְׁ כָל הַ נֹפְׁ לִ ים ,וְׁ זוֹקֵ ף לְׁ כָל הַ כְׁ פּופִ ים: עֵ ינֵי כֹ ל אֵ לֶיָך ְׁי ַֹשבֵ רּו ,וְׁ אַ תָ ה נוֹתֵ ן לָהֶ ם אֶ ת ָאכְׁ לָם בְׁ עִ תוֹ: פוֹתֵ חַ אֶ ת יָדֶ ָךּ ,ומַ ְֹׁשבִ יעַ לְׁ כָל חַ י רָ צוֹן: צַ ִּדיק יי בְׁ כָל ְּׁדרָ כָיו ,וְׁ חָ סִ יד בְׁ כָל מַ ע ָֹשיו: קָ רוֹב יי לְׁ כָל קֹ ְׁרָאיו ,לְׁ כֹ ל אשֶ ר י ְִׁק ָראֻהּו בֶ אמֶ ת: ְׁרצוֹן יְׁרֵ ָאיו יַע ֶֹשה ,וְׁ אֶ ת שַ וְׁ עָ תָ ם י ְִׁשמַ ע וְׁ יו ִֹשיעֵ ם: שוֹמֵ ר יי אֶ ת כָל אֹ הבָ יו ,וְׁ אֵ ת כָל הָ ְׁרשָ עִ ים י ְַׁש ִמיד: תְׁ הִ ּלַת יי י ְַׁדבֶ ר פִ י וִ יבָ רֵ ְך כָל בָ ָֹשר שֵ ם קָ ְׁדש ֹו לְׁ ע ֹולָם וָעֶ ד: וַאנ ְַׁחנּו נְׁבָ רֵ ְך ָיּ-ה מֵ עַ תָ ה וְׁ עַ ד ע ֹולָם הַ לְׁ לּויָּה: יִתְׁ גַּדֵ ל וְׁ יִתְׁ קַ ּדֵ ש שְׁ מֵ ּה רַ בָא. בְׁ עָ לְׁ מָ א ִּדי בְׁ רָ א כִ ְׁרעּותֵ ּה וְׁ יַמְׁ לִיְך מַ לְׁ כּותֵ ּה וְׁ יַצְׁ מַ ח פ ְּׁורקָ נֵּה וִ יקָ רֵ ב מְׁ שִ יחֵ ּה .בְׁ חַ יֵיכוֹן ּובְׁ יוֹמֵ יכוֹן ּובְׁ חַ יֵי ְׁדכָל בֵית ִי ְֹׁשרָ אֵ ל בַע ָגלָא ּובִ זְׁמַ ן קָ ִריב ,וְׁ אִ מְׁ רּו ָאמֵ ן: יְׁהֵ א שְׁ מֵ ּה רַ בָא מְׁ בָרַ ְך לְׁ ָעלַם ּולְׁ עָלְׁמֵ י עָ לְׁמַ יָא: | 2סליחות יִתְׁ בָרַ ְך וְׁ יִשְׁ תַ בַח וְׁ יִתְׁ פַָאר וְׁ יִתְׁ רוֹמַ ם וְׁ יִתְׁ נַשֵ א וְׁ יִתְׁ הַ ּדָ ר וְׁ יִתְׁ ַעּלֶה וְׁ יִתְׁ הַ ּלָל שְׁ מֵ ּה קּודשָ א בְׁ ִריְך הּוא .לְׁ ֵעּלָא מִ ן כָל [בעשי"ת :לְׁ עֵ ּלָא לְׁ עֵ ּלָא ִמ ָכל] בִ ְׁרכָתָ א וְׁ שִ ירָ תָ א ְׁד ְׁ תֻשְׁ בְׁ חָ תָ א וְׁ נֶחמָ תָ א ּדַ אמִ ירָ ן בְׁ עָלְׁמָ א .וְׁ אִ מְׁ רּו ָאמֵ ן: בֶ ן ָאדָ ם ,מַ ה ּלְׁ ָך נ ְִׁרּדָ ם ,קּום ְׁק ָרא בְׁ תַ חנּונִים. ְׁשפֹ ְך ִשיחָ הְּׁ ,דרֹש סְׁ לִ יחָ ה ,מֵ אדוֹן הָ אד ֹונִים. ּוטהַ ר ,וְׁ ַאל תְׁ ַאחַ ר ,בְׁ טֶ רֶ ם י ִָמים פ ֹונִים. ְׁרחַ ץ ְׁ ּומהֵ רָ ה ,רּוץ לְׁ עֶ זְׁ רָ ה ,לִ פְׁ נֵי ש ֹוכֵן ְׁמע ֹונִים. ְׁ ּומפֶ שַ ע ,וְׁ גַם רֶ שַ ע ,בְׁ רַ ח ּופְׁ חַ ד מֵ אס ֹו ִנים. ִ אָ נָא ְׁשעֵ הִ ,ש ְׁמָך יו ְֹׁדעֵ י ,י ְִׁש ָראֵ ל נֶאמָ נִים. לְׁ ָך יי הַ צְׁ דָ קָ ה .וְׁ לָנּו בֹשֶ ת הַ ָפנִים: עמֹ ד כְׁ גֶבֶ ר ,וְׁ הִ תְׁ גַבֵ ר ,לְׁ הִ תְׁ וַּדוֹת עַ ל חטָ אִ ים. ָיּ-ה אֵ -ל ְּׁדרֹש ,בְׁ כֹ בֶ ד רֹאש ,לְׁ כַפֵ ר עַ ל פְׁ שָ עִ ים. כִ י לְׁ ע ֹולָםֹ ,לא נֶעְׁ לָםִ ,ממֶ נּו נִפְׁ לָאִ ים. וְׁ כָל מַ אמָ ר ,אשֶ ר יֵָאמַ ר ,לְׁ פָ נָיו הֵ ם נ ְִׁק ָראִ ים. הַ מְׁ רַ חֵ ם ,הּוא יְׁרַ חֵ ם ,עָ לֵינּו כְׁ ַרחֵ ם ָאב עַ ל בָ נִים: לְׁ ָך יי הַ צְׁ דָ קָ ה .וְׁ לָנּו בֹשֶ ת הַ ָפנִים: לְׁ ָך אֹ -דנָי הַ צְׁ ָדקָ ה ,וְׁ לָנּו בֹשֶ ת הַ פָ נִים. מַ ה נִתְׁ א ֹונֵן ּומַ ה נֹ אמַ ר מַ ה נ ְַׁדבֵ ר ּומַ ה נִצְׁ טַ ָּדק. נ ְַׁחפְׁ שָ ה ְׁדרָ כֵינּו וְׁ נ ְַׁחקֹ ָרה וְׁ נָשּובָ ה אֵ לֶיָך ,כִ י י ְִׁמינְָׁך פְׁ שּוטָ ה לְׁ קַ בֵ ל שָ בִ ים. ֹלא בְׁ חֶ סֶ ד וְׁ ֹלא בְׁ מַ ע ִשים בָ אנּו לְׁ פָ נֶיָך ,כְׁ ַדּלִ ים ּוכְׁ ָר ִשים ָּדפַ ְׁקנּו ְׁדלָתֶ יָך. ְּׁדלָתֶ יָך ָדפַ ְׁקנּו ַרחּום וְׁ חַ נּון ,נָא ַאל תְׁ ִשיבֵ נּו ֵריקָ ם ִמּלְׁ פָ נֶיָך. ִמּלְׁ פָ נֶיָך מַ לְׁ כֵנּו ֵריקָ ם ַאל תְׁ ִשיבֵ נּו ,כִ י אַ תָ ה שֹמֵ עַ תְׁ פִ ּלָה. שֹמֵ עַ תְׁ פִ ּלָה ,עָ דֶ יָך כָל בָ שָ ר ָיבֹאּו. יָבוֹא כָל בָ שָ ר לְׁ הִ ְׁשתַ חוֹת לְׁ פָ נֶיָך יי. יָבוֹאּו וְׁ י ְִׁשתַ חוּו לְׁ פָ נֶיָך אֹ -דנָי ,וִ יכַבְׁ דּו לִ ְׁשמֶ ָך. בֹאּו נ ְִׁשתַ חוֶה וְׁ נִכְׁ רָ עָ ה ,נִבְׁ ְׁרכָה לִ פְׁ נֵי יי עֹ שֵ נּו. נָבוָֹאה לְׁ ִמ ְׁשכְׁ נוֹתָ יו ,נ ְִׁשתַ חוֶה לַהדֹם ַרגְׁ לָיו. בֹאּו ְׁשעָ רָ יו בְׁ תו ָֹדה חצֵ רוֹתָ יו בִ תְׁ הִ ּלָה ,הוֹדּו ל ֹו בָ ְׁרכּו ְׁשמוֹ. תהלים סה ,ג ע"פ ישעיהו סו ,כג תהלים פו ,ט תהלים צה ,ו תהלים קלב ,ז תהלים ק ,ד סליחות | 3 וַאנַחְׁ נּו בְׁ רֹב חַ סְׁ ְּׁדָך נָבוֹא בֵ יתֶ ָך, ע"פ תהלים ה ,ח נ ְִׁשתַ חוֶה אֶ ל הֵ יכַל קָ ְׁדשְׁ ָך בְׁ י ְִׁרָאתֶ ָך. הִ נֵה בָ ְׁרכּו אֶ ת יי כָל עַ בְׁ ֵדי יי, תהלים קלד ,א הָ עֹ ְׁמ ִדים בְׁ בֵ ית יי בַ ּלֵילוֹת. תהלים קלד ,ב שְׁ אּו י ְֵׁדיכֶם קֹ ֶדשּ ,ובָ ְׁרכּו אֶ ת יי. תהלים צט ,ה רוֹמְׁ מּו יי אֹ-להֵ ינּו וְׁ הִ ְׁשתַ חוּו לַהדֹם ַרגְׁ לָיו ,קָ דוֹש הּוא. רוֹמְׁ מּו יי אֹ-להֵ ינּו וְׁ הִ ְׁשתַ חוּו לְׁ הַ ר קָ ְׁדשוֹ, תהלים צט ,ט כִ י קָ דוֹש יי אֹ-להֵ ינּו. תהלים צו ,ט ָארץ. הִ שְׁ תַ חוּו ַליי בְׁ הַ ְׁדרַ ת קֹ ֶדשִ ,חילּו ִמפָ נָיו כָל הָ ֶ נִשְׁ תַ חוֶה אֶ ל הֵ יכַל קָ ְׁד ְׁשָך וְׁ נו ֶֹדה אֶ ת ְׁשמֶ ָך ש ְׁמָך אִ ְׁמ ָרתֶ ָך .ע"פ תהלים קלח ,ב עַ ל חַ סְׁ ְּׁדָך וְׁ עַ ל א ִמתֶ ָך ,כִ י הִ גְׁ ַּדלְׁ תָ עַ ל כָל ִ תהלים פט ,ט יי אֹ-להֵ י צְׁ -בָ אוֹת ִמי כָמוָֹך חסִ ין ָיּ-ה ,וֶאמּונָתְׁ ָך סְׁ בִ יבוֹתֶ יָך. תהלים פט ,ז כִ י ִמי בַ שַ חַ ק יַערְֹך ַליי ,י ְִׁדמֶ ה ַליי בִ בְׁ נֵי אֵ לִ ים. תהלים פו ,י כִ י גָדוֹל אַ תָ ה וְׁ עֹ שֵ ה נִפְׁ לָאוֹת ,אַ תָ ה אֹ-להִ ים לְׁ בַ ֶּדָך. תהלים קח ,ה כִ י גָדוֹל מֵ עַ ל שָ מַ יִם חַ סְׁ ּדֶ ָך ,וְׁ עַ ד שְׁ חָ ִקים א ִמתֶ ָך. תהלים קמה ,ג ּומ ֻהּלָל ְׁמאֹ ד ,וְׁ לִ גְׁ דֻ ּלָת ֹו אֵ ין חֵ קֶ ר. גָדוֹל יי ְׁ תהלים צו ,ד ּומ ֻהּלָל ְׁמאֹ ד ,נוֹרָ א הּוא עַ ל כָל אֹ-להִ ים. כִ י גָדוֹל יי ְׁ תהלים צה ,ג כִ י אֵ -ל גָדוֹל ייּ ,ומֶ לְֶך גָדוֹל עַ ל כָל אֹ-להִ ים. דברים ג ,כד אשֶ ר ִמי אֵ -ל בַ שָ מַ יִם ּובָ ָארֶ ץ אשֶ ר יַעשֶ ה כְׁ מַ עשֶ יָך וְׁ כִ גְׁ בּורֹתֶ ָך. מִ י ֹלא יִרָ אָך מֶ לְֶך הַ ג ֹויִם כִ י לְׁ ָך יָָאתָ ה, ירמיהו י ,ז כִ י בְׁ כָל חַ כְׁ מֵ י הַ ג ֹויִם ּובְׁ כָל מַ לְׁ כּותָ ם מֵ אֵ ין כָמוָֹך. ירמיהו י ,ו בּורה. מֵ אֵ ין כָמוָֹך יי ,גָדוֹל אַ תָ ה וְׁ גָדוֹל שִ ְׁמָך בִ גְׁ ָ תהלים פט ,יד לְׁ ָך זְׁ רוֹעַ עִ ם גְׁ בּורָ ה ,תָ עֹ ז י ְָׁדָך תָ רּום י ְִׁמינֶָך. תהלים עד ,טז לְׁ ָך יוֹם ַאף לְׁ ָך ָל ְׁילָה ,אַ תָ ה הכִ ינוֹתָ מָ אוֹר וָשָ מֶ ש. תהלים צה ,ד אשֶ ר בְׁ יָד ֹו מֶ ְׁח ְׁקרֵ י ָארֶ ץ ,וְׁ תוֹעפוֹת הָ ִרים לוֹ. תהלים קו ,ב מִ י יְׁמַ ּלֵל גְׁ בּורוֹת יי ,י ְַׁש ִמיעַ כָל תְׁ הִ ּלָתוֹ. לְׁ ָך יי הַ גְׁ דֻ ּלָה וְׁ הַ גְׁ בּורָ ה וְׁ הַ תִ פְׁ אֶ רֶ ת וְׁ הַ נֵצַ ח וְׁ הַ הוֹד כִ י כֹ ל דהי"א כט ,יא בַ שָ מַ יִם ּובָ ָארֶ ץ ,לְׁ ָך יי הַ מַ מְׁ ָלכָה וְׁ הַ ִמתְׁ נַשֵ א לְׁ כֹ ל לְׁ רֹאש. תהלים פט ,יב ּומֹלאָ ּה אַ תָ ה יְׁסַ ְׁדתָ ם. לְׁ ָך שָ מַ יִם ַאף לְׁ ָך ָארֶ ץ ,תֵ בֵ ל ְׁ תהלים עד ,יז אַ תָ ה הִ צַ בְׁ תָ כָל גְׁ בּולוֹת ָארֶ ץ ,קַ יִץ ָוחֹ ֶרף אַ תָ ה יְׁצַ ְׁרתָ ם. | 4סליחות אַ תָ ה ִרצַ צְׁ תָ רָ אשֵ י לִ וְׁ יָתָ ן ,תִ תְׁ נֶנּו מַ אכָל לְׁ עַ ם לְׁ צִ יִ ים. אַ תָ ה בָ קַ עְׁ תָ מַ עְׁ יָן ָונָחַ ל ,אַ תָ ה הוֹבַ ְׁשתָ נַהרוֹת אֵ יתָ ן. אַ תָ ה פוֹרַ ְׁרתָ בְׁ עָ זְׁ ָך יָםִ ,שבַ ְׁרתָ ָראשֵ י תַ נִינִים עַ ל הַ מָ יִם. אַ תָ ה מוֹשֵ ל בְׁ גֵאּות הַ יָם ,בְׁ שוֹא ַגּלָיו אַ תָ ה תְׁ שַ בְׁ חֵ ם. ּומ ֻהּלָל ְׁמאֹ ד ,בְׁ עִ יר אֹ-להֵ ינּו הַ ר קָ ְׁדשוֹ. גָדוֹל יי ְׁ יי צְׁ -בָ אוֹת אֹ-להֵ י י ְִׁשרָ אֵ ל יֹשֵ ב הַ כְׁ רֻ בִ ים, אַ תָ ה הּוא הָ אֹ-להִ ים לְׁ בַ ּדֶ ָך. אֵ -ל נַערָ ץ בְׁ סוֹד ְׁקדו ִֹשים רַ בָ ה ,וְׁ נו ָֹרא עַ ל כָל סְׁ בִ יבָ יו. וְׁ יוֹדּו שָ מַ יִם פִ לְׁ אָך ייַ ,אף אמּונָתְׁ ָך בִ ְׁקהַ ל ְׁקדו ִֹשים. לְׁ כּו נְׁרַ ְׁננָה ַליי ,נ ִָריעָ ה לְׁ צּור י ְִׁשעֵ נּו. נְׁקַ ְּׁדמָ ה פָ נָיו בְׁ תו ָֹדה ,בִ זְׁ ִמירוֹת נ ִָריעַ לוֹ. [בערב ר"ה :אַ שְׁ רֵ י הָ עָ ם יו ְֹׁדעֵ י תְׁ רּועָ ה יי בְׁ אוֹר פָ נֶיָך יְׁהַ ּלֵכּון תהלים עד ,יד תהלים עד ,טו תהלים עד ,יג תהלים פט ,י תהלים מח ,ב ישעיהו לז ,טז תהלים פט ,ח תהלים פט ,ו תהלים צה ,א-ב תהלים פט ,טז בַחצֹצְׁ רוֹת וְׁ קוֹל שוֹפָ ר הָ ִריעּו לִ פְׁ נֵי הַ מֶ לְֶך יי: תהלים צח ,ו] ּומ ְׁשפָ ט מְׁ כוֹן כִ סְׁ אֶ ָך ,חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת יְׁקַ ְּׁדמּו פָ נֶיָך. צֶ דֶ ק ִ אשֶ ר יַחְׁ ָּדו נ ְַׁמתִ יק סוֹד ,בְׁ בֵ ית אֹ-להִ ים נְׁהַ ּלְֵך בְׁ ָרגֶש. אשֶ ר ל ֹו הַ יָם וְׁ הּוא עָ שָ הּו ,וְׁ יַבֶ שֶ ת י ָָדיו יָצָ רּו. אשֶ ר בְׁ יָד ֹו נֶפֶ ש כָל חָ י ,וְׁ רּוחַ כָל בְׁ שַ ר אִ יש. תהלים פט ,טו תהלים נה ,טו תהלים צה ,ה איוב יב ,י הַ נְׁשָ מָ ה לְָך וְׁ הַ גּוף פָ ֳעלְָך ,חּוסָ ה עַ ל עמָ לְָך. הַ נְׁשָ מָ ה לְָך וְׁ הַ גּוף שֶ ּלְָך ,יי עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן ְׁשמֶ ָך. ָאתָ אנּו עַ ל ִש ְׁמָך ,יי עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן ְׁשמֶ ָך, בַ עבּור כְׁ בוֹד ִש ְׁמָך ,כִ י אֵ -ל חַ נּון וְׁ ַרחּום ְׁשמֶ ָך. לְׁ מַ עַ ן ִש ְׁמָך יי ,וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו כִ י רַ ב הּוא. סְׁ לַח לָנּו ָאבִ ינּו ,כִ י בְׁ רֹב אִ ַּולְׁ תֵ נּו שָ גִ ינּוְׁ .מחַ ל ָלנּו מַ לְׁ כֵנּו ,כִ י ַרבּו ע ֹונֵינּו. במוצאי שבת המשך להלן בערב ראש השנה דלג לעמ' 6 בצום גדליה דלג לעמ' 8 ביום ב' של עשי"ת דלג לעמ' 11 ביום ג' של עשי"ת דלג לעמ' 11 ביום ד' של עשי"ת דלג לעמ' 12 ביום ה' של עשי"ת דלג לעמ' 13 בשאר הימים ממשיכים 'א-ל ארך' בעמ' 11 סליחות | 1 למוצאי שבת איך נפתח | בנימין בן זרח אמנם אנחנו חטאנו ,אך מצבנו הקשה עומד בניגוד משווע לשלוות הגויים הסוגדים לעבודה זרה. על כן אנו מתפללים שה' יושיע את ישראל הנשענים עליו. אֹ-להֵ ינּו ֵואֹ-להֵ י אבוֹתֵ ינּו תּוחים אֵ יְך נִפְׁ תַ ח פֶ ה לְׁ פָ נֶיָךַּ ,דר ְׁמ ִ יחים בְׁ אֵ ילּו פָ נִים נ ְִׁשפֹ ְך ִש ִ איך נפתח את פינו לפניך ,השוכן בשמיים, ובאיזה אופן נתפלל[ ,שהרי] ָגעַ לְׁ נּו נְׁתִ יבוֹתֶ יָך הַ יְׁשָ ִרים וְׁ הַ נְׁכו ִֹחים נּוחים ָּדבַ ְׁקנּו בְׁ תוֹעֵ בוֹת ּובְׁ מַ ע ִשים זְׁ ִ ּדּוחים הָ לַכְׁ נּו ַאחרֵ י מַ ְׁשאוֹת שָ וְׁ א ּומַ ִ הלכנו אחרי נבואות שקר וטעויות, וְׁ הִ ְׁק ִשינּו עֹ רֶ ף וְׁ הֵ עַ זְׁ נּו ְׁמצָ ִחים. והקשינו את ערפנו מתוך עזות מצח. ָזעַ ְׁמתָ בְׁ שֶ ּלָנּו בֵ ית ִמשְׁ כְׁ נוֹת ִמבְׁ טָ חִ ים בגללנו זעמת[ ,ובשל כך] בית המקדש חָ רֵ בּ ,ופַ ס רֵ יחַ נִיחו ִֹחים נחרב ,והקרבנות פסקו, שּוחים טֹ ְׁרדּו וְׁ טֻלְׁ ְׁטלּו כֹהנִים ְׁמ ִ ונטרדו ממקומם הכוהנים המשוחים, יו ְֹׁדעֵ י עֵ רֶ ְך עוֹלוֹת ּוזְׁ בָ ִחים. ּושלּוחִ ים ַכמָ ה יִסַ ְׁרתָ נּו עַ ל י ְֵׁדי צִ ִירים ְׁ ֹלא הִ ְׁקשַ בְׁ נּו לִ ְׁשמוֹעַ לְׁ מוֹכִ יחִ ים. שידעו לעשות כסדרם את העולות ואת השלמים. מאסנו את דרכיך הישרות והטובות (התורה), [ולעומת זאת] דבקנו בתועבות ובמעשים עזובים ודחויים, הוכחת אותנו רבות על ידי נביאים ושליחים, [אך] אנו לא הקשבנו למוכיחים. מֵ ָאז וְׁ עַ ד עַ תָ ה ָאנּו נ ִָּד ִחים ֶנהרָ גִ ים נ ְִׁשחָ ִטים וְׁ נ ְִׁטבָ ִחים שֹרַ ְׁדנּו ְׁמתֵ י ְׁמעָ ט בֵ ין קוֹצִ ים כְׁ סּוחִ ים מעטים ממנו שרדו בין הגויים, עֵ ינֵינּו כָלוֹת בְׁ לִ י ְׁמצֹא ְׁר ָו ִחים. ועינינו מצפות לרווחה ,אך לשווא. פו ְֹׁרכֵי עַ מְׁ ָך אשֶ ר לַמֵ ת שוֹח ִחים יחים צֶ פֶ ר וָעֶ רֶ ב לָמָ ה מַ צְׁ לִ ִ מדוע הגויים ,משַ ברי עמך ,המשתחווים לאותו האיש, מצליחים (תמיד) בבוקר ובערב? קָ ִמים לְׁ מּולְׁ ָך נֶָאצוֹת שוֹח ִחים [אותם גויים] עומדים למולך ומקללים, ְׁרצּוצִ ים ,בַ מֶ ה אַ תֶ ם בו ְֹׁט ִחים. נּוחים ש ֹוכֵן עַ ד וְׁ קָ דוֹש ,צְׁ פֵ ה בְׁ עֶ לְׁ בוֹן א ִ תְׁ מּוכִ ים עָ לֶיָך ּובְׁ ָך ִמתְׁ ַאחִ ים (ומתריסים כלפי ישראל ):רצוצים ,במי אתם בוטחים? (דהיינו ,איפה ה'?) ה' הקיים לעד והקדוש ,ראה את עלבונם של הנאנחים (ישראל), [לכן] מחורבן הבית ועד היום אנחנו נודדים, [ובנדודינו אנו] נהרגים ,נשחטים ונטבחים. אשר נשענים עליך ואליך נצמדים. | 6סליחות בְׁ נוֹרָ אוֹת יְׁמִ י ְׁנָך ִנּוָשֵ עַ לִ נְׁצָ ִחים ביד ימינך הנוראה ניוושע לנצח, טּוחים. כִ י עַ ל רַ חמֶ יָך הָ רַ בִ ים ָאנּו בְׁ ִ שכן אנו בוטחים ברחמיך הרבים. ממשיכים 'כי על רחמיך' בעמ' 11 ערב ראש השנה יי א-להי הצ-באות | רש"י פיוט זה פותח את פיוטי היום המתארים את אימת המשפט .יום הדין קרב ,לבנו יראה מתמלא .חרדים אנו מזיכרון חטאינו וקשיות עורפנו ,ומתחננים שהקב"ה יפתח שער לדופקים בתשובה. יי אֹ-להֵ י הַ צְׁ -בָ אוֹת נוֹרָ א בָ עֶ לְׁ י ֹונִים, ה' ,א-לוהי כל הבריות אשר [כוחו] נורא על צבא השמיים, אָ מַ ְׁרתָ שּובּו בָ נִים סָ ְׁרבָ נִים אמרת :שובו ,בנים סרבנים, בֹאּו עָ ַדי בְׁ תו ָֹדה ּובִ ְׁר ָננִים בואו אליי בתודה וברננה, בַ ְׁקשּו פָ נַי בִ בְׁ כִ י ּובְׁ תַ חנּונִים. והתפללו לפני בבכי ובתחנונים. ַגם כִ י נִסְׁ תְׁ מָ ה תְׁ פִ ּלַת הֶ גְׁ י ֹונִים גם אם נסתם [השער בפני] התפילה ההגויה בפה, ַגּלֵי שָ בִ ים פְׁ תּוחִ ים ַכ ָּונִים [נשארו] דלתות וחלונות שפתוחים בפני השבים. ְּׁדבָ ְׁרָך נִצָ ב לְׁ עוֹלְׁ מֵ י עִ ָּדנִים הבטחתך [לדון ברחמים] קיימת לעולמי עולמים, ּדַ ְׁרכֵי טּובְׁ ָך נֶצַ ח ֹלא ש ֹונִים. ודרכיך הטובות ,לנצח אינן משתנות. הִ נְׁנּו ָאתָ אנּו לְׁ ָך כְׁ דַ ּלִ ים וְׁ אֶ בְׁ י ֹונִים הננו ,באנו לפניך כדלים ואביונים. הַ צְׁ ָדקוֹת לְׁ ָך וְׁ לָנּו הָ ע ֹונִים [אכן] אתה צדקת ואנחנו חטאנו. וְׁ עָ ֶדיָך שַ בְׁ נּו בְׁ בֹשֶ ת הַ פָ נִים [על כן] שבנו עד אליך בבושת פנים, וְׁ עַ ל ַּדלְׁ תוֹתֶ יָך הוֹגִ ים כַי ֹונִים. [ואנו מתדפקים] על דלתותיך ומשמיעים קול תפילה כיונים הומות. ָזכְׁ רֵ נּו ּופָ ְׁק ֵדנּו לְׁ חַ יִ ים ְׁמתֻקָ נִים [אנא] פקוד אותנו לחיים טובים ומתוקנים, ַזכֵה כְׁ תָ מֵ ינּו צַ ִחים ְׁמלֻבָ נִים נקה את [כתמי] חטאינו [והפכם] לזכים ולבנים. חַ טֹאת נְׁעּורֵ ינּו מְׁ חֵ ה כַע ָננִים את חטאי [ימי] נעורינו מחה כמו עננים, חַ ֵּדש יָמֵ ינּו כְׁ י ִָמים קַ ְׁדמ ֹונִים וחדש את ימינו כפי שהיו בימי קדם. ֻט ְׁמָאה הַ עבֵ ר וְׁ הָ תֵ ם הַ זֵד ֹונִים העבר את הטומאה וכלה את הזדונות. סליחות | 7 טָ הֳרָ ה תִ זְׁ רֹק מַ יִם נֶאמָ נִים. זרוק עלינו מים נאמנים של טהרה. ָי ַדעְׁ נּו ִר ְׁשעֵ נּו סָ רָ בִ ים וְׁ סַ ּל ֹונִים אנו יודעים שרשענו ,היינו סרבנים ודוקרים כקוצים, ַי ְׁקשּות עָ ְׁרפֵ נּו חָ סֹ ן כָאַ ּל ֹונִים וערפנו הקשה היה חזק כאלון. ֶכרֶ ם נ ְִׁטעֵ נּו סִ גְׁ סֵ ג נִצָ נִים [בעבר] שגשגו ניצנים בכרמנו, ָכסּו פָ נָיו חרֻ ּלִ ים ִקמְׁ ש ֹונִים [וכיום] התכסו פניו קוצים ודרדרים. מּודי חַ מָ נִים מּודי הָ רֵ עַ צְׁ ֵ לִ ֵ (ביאור המשל) ישראל למדו לעשות רע ונצמדו לעבודה זרה, לו ְֹׁקחֵ י שֹחַ ד רו ְֹׁדפֵ י שַ לְׁ מ ֹונִים. והם לוקחי שוחד ורודפי שלמונים. מַ הֵ ר ִקלְׁ קַ לְׁ נּו חֻפַ ת ִחתּונִים קלקלנו במהירות את הנישואים (מתן תורה), מֵ ָאז הֻסַ גְׁ נּו לְׁ ָאחוֹר וְׁ ֹלא לְׁ פָ נִים ומאז אנו נסוגים אחורה ולא מתקדמים. ָנעּו זִ בְׁ חֵ י הַ כ ִָרים הַ מִ ְׁש ִנים חדלו הקרבנות של הכבשים הבריאים והמפוטמים, ִניחוֹחֵ י רֵ יחַ ְׁקטֹ רֶ ת סַ ְׁממָ נִים ריח הניחוח וקטורת הסמים. שַ ר ח ִמ ִשים יוֹעֵ ץ ּונְׁשּוא פָ נִים [וכן בטלו] צדיקים וחכמים, סֶ גֶן ּומָ שּוחַ לְׁ וִ יִ ים וְׁ ַאהר ֹונִים. כהן גדול וסגנו ,לויים וכהנים. ע ִמ ָידתֵ נּו ְׁראֵ ה ּדַ ּלִ ים וְׁ רֵ יקָ נִים ראה את עמידתנו לפניך ,דלים ,ריקים, עצֵ בֵ י רּוחַ ְׁמרו ִֹרים כְׁ לַענִים רוחנו עצובה ומרה כלענה. פְׁ קַ ְׁדנּוָך בַ צַ ר לַחַ ש צְׁ קּונִים בצרה פקדנו אותך ושפכנו תפילה בלחש, ּומתְׁ א ֹו ְׁננִים. ַפחַ ד ִּדינְָׁך ּדוֹאגִ ים ִ [שכן] אנו דואגים ומצטערים מפחד דינך. צֶ מַ ח צְׁ ָדקָ ה הַ צְׁ מַ ח ַלנֶאמָ נִים [אנא] הקם לנאמנים לך את משיח צדקנו, צַ ּוֵה לְׁ הַ עבִ יר עוֹנוֹת ִראש ֹונִים וצווה להעביר עוונות ראשונים. קוֹל הַ קוֹרֵ א י ְַׁשבִ ית מִ ְׁד ָינִים קול התפילה ישבית [את טענות] בעלי דיננו, קַ טֵ גוֹר יַהַ ס וְׁ י ְַׁשתִ יק נ ְִׁר ָגנִים יהסה את הקטגור וישתיק את המתלוננים עלינו. רּוחַ ְׁנכֵָאה ִּדכְׁ אּות לֵב ִשבְׁ ר ֹונִים רוחנו הנכאה ולבנו המדוכא והשבור רָ צוֹן יַעלּו כְׁ חֶ לְׁ בֵ י קָ ְׁרבָ נִים. יעלו לרצון כמו חלבי הקרבנות. שְׁ בּועַ ת ָאבוֹת קַ יֵם לַבָ נִים קיים לבנים את שבועתך לאבות, שַ וְׁ עַ ת קו ְֹׁראֶ יָך תִ ְׁשמַ ע ִממְׁ ע ֹונִים ותשמע ממעונך את שוועתם של הקוראים אליך. | 8סליחות תָ כִ ין לִ בָ ם לְׁ י ְִׁרָאתְׁ ָך מּו ָכנִים תכוון [לדעת מה] בלבם של ישראל המוכנים ליראה אותך, תַ ְׁק ִשיב ָאזְׁ נְָׁך ִשיחַ ִחנּונִים. ואוזנך תקשיב לשיחת תחינתם. שּוב לְׁ הַ עלוֹת עַ מְׁ ָך ִמ ְׁשא ֹונִים שוב להעלות את עמך משאון [גלי הים]. מַ הֵ ר יְׁקַ ְּׁדמּונּו רַ חמֶ יָך קַ ְׁדמ ֹונִים רחמיך הקיימים מקדם יקדמו את פנינו במהרה. בְׁ ִריבָ ם יֵצְׁ אּו חנּונֶיָך ֵכנִים [ישראל ,אשר להם אתה נוטה] חן ,יצאו זכאים בדינם, קֹ וִ ים חסָ ֶדיָך וְׁ עַ ל רַ חמֶ יָך ְׁשעּונִים. [הם] מקווים לחסדיך ונשענים על רחמיך. ממשיכים 'כי על רחמיך' בעמ' 11 צום גדליה אז טרם | רש"י תשובה קודם לעולם נבראה ,מוכנה היא מקדם לטהר את בגדינו הצואים ולהלבישנו מחלצות טהורות .בתפילה אנו עומדים לפני ה' .אנא ,טהרנו מחטא ומעוון. אָ ז טֶ רֶ ם נ ְִׁמתְׁ חּו נִבְׁ לֵי שְׁ כָבִ ים כשהשמיים המעוננים עוד לא נמתחו, בָ ָארֶ ץ עַ ד ֹלא דֻ בְׁ קּו ְׁרגָבִ ים ורגבי העפר של הארץ עדיין לא נדבקו זה לזה, ַגבָ ְך ִשבְׁ עָ ה ְׁדבָ ִרים הָ יּו ְׁמגֻבָ בִ ים לפניך (ה') שבעה דברים היו מכונסים: ָּדת ָוכֵס ְּׁור ִטיַת בָ נִים שוֹבָ בִ ים תורה ,כיסא הכבוד ,תשובה לחוטאים, הוֹד גַן עֵ ֶדן וְׁ עֵ לֶק הַ בְׁ הָ בִ ים גן העדן מלא ההוד ,הגיהנום הבוער, ּו ְׁמקוֹם כַפָ רָ ה עַ ל י ְֵׁדי מַ ְׁק ִריבִ ים בית המקדש שבו מתכפרים בהקרבת קרבנות, ֹזהַ ר שֵ ם יִנוֹן ְׁמחֹ לָל מֵ חוֹבִ ים ואורו של שם המשיח שסובל מחטאינו, ֻחבְׁ רּו ַאלְׁ פַ יִם קֶ דֶ ם בְׁ ִריַאת יִשּובִ ים. [כל אלו] נבראו אלפיים שנה לפני בריאת העולם. טְׁ כּוסִ ים עַ ל רָ ִקיעַ בו ִֹטים כִ ְׁשבִ יבִ ים [שבעת הדברים הללו] מסודרים בשמיים ,נראים (ניבטים) כניצוצות אש, ּומשֹרָ ִשים פְׁ נֵי יוֹשֵ ב הַ כְׁ רּובִ ים. עּורים ְׁ ְׁי ִ נטועים כיער ומושרשים לפני ה'. כִ סֵ א הָ יָה ֻמנָח בָ רָ ִקיעַ בְׁ יִצּובִ ים ברקיע היה מונח כיסא יציב [שנועד] לְׁ מוֹשַ ב מֶ לְֶך וְׁ נוֹרָ א עַ ל סְׁ בִ יבִ ים. למושבו של המלך (ה') הנורא על כל סביביו. סליחות | 9 ִמימִ ינ ֹו אֵ ש ָּדת חקּוקָ ה בַ כְׁ תּובִ ים מימינו התורה כתובה וחקוקה, ְׁנתּונָה עַ ל בִ ְׁרכ ֹו בְׁ שַ עשּועַ אהָ בִ ים. [היא] נתונה על ברכו והוא משתעשע בה באהבה. סָ דּור עַ ל הַ ָּדרוֹם גַן ְׁרטּובִ ים בדרום מסודר גן העדן, עָ רּוְך עַ ל הַ צָ פוֹן תֹ פֶ ת שַ לְׁ הָ בִ ים. ובצפון מוכן הגיהנום ושלהבותיו. פְׁ נֵי הַ מִ זְׁ רָ ח יְׁרּושָ ַליִם הַ בְׁ נּויָה בְׁ מַ חצָ בִ ים במזרח ירושלים הבנויה מאבני מחצב, צָ פּון בְׁ ת ֹוכָּה ִמ ְׁק ַּדש אֵ -ל בְׁ יִשּובִ ים ובתוכה יושב בית המקדש. קָ בּועַ בְׁ אֶ ְׁמצַ ע ִמזְׁ בֵ חַ כִ פּור חַ יָבִ ים באמצע מצוי המזבח שבאמצעותו מתכפרים החוטאים, ְׁרבּוצָ ה עָ לָיו אֶ בֶ ן ְׁשתִ יַת חטּובִ ים עליו מונחת אבן שתייה[ ,השותה את הנסכים דרך נקבים] חצובים, שֵ ם יִנוֹן עָ לֶיהָ חָ קּוק בְׁ מִ כְׁ תָ בִ ים ועליה חקוק וכתוב שמו של המשיח, תֹ ַאר שֵ ם הַ ְׁמפֹ רָ ש בְׁ תָ ֵוי גִ ּלּובִ ים. מראה השם המפורש בתווים מגולפים. שָ מָ ה בַ תָ וְֶך לִ פְׁ נֵי מֵ זִ יב מַ ְׁשאַ בִ ים שם במרכז לפני ה' המשפיע משאבי מים, לִ ּוּוי תְׁ שּובָ ה אֶ רֶ ְך לְׁ נ ְִׁדוִ ים וְׁ כֹ אבִ ים התשובה מצמידה רפואה לדווים וכואבים. ְׁמעֻתֶ ֶדת לְׁ כִ בּוס צֹאִ ים ּולְׁ הַ לְׁ בִ יש מּוטָ בִ ים היא מוכנה לכיבוס בגדים מלוכלכים מעוון ולהלבשת בגדים טהורים, הָ רֵ ק שֶ מֶ ן הַ טוֹב עַ ל רֹאש שָ בִ ים. ולשפיכת שמן טוב על ראשם של השבים. בְׁ כֵן ָאתָ אנּו לְׁ ָך על ִָמים וְׁ שָ בִ ים ובכן באנו לפניך צעירים וזקנים, ְׁרחַ ץ ִמצַ חַ ן וְׁ הַ שְׁ לְֵך ִטמּוי סְׁ ָאבִ ים [כדי ש]תרחץ אותנו מצחנתנו ותשליך את הטומאה המסואבת. בִ תְׁ פִ ּלָה יְׁקַ ְּׁדמּוָך בָ נִים שוֹבָ בִ ים הבנים החוטאים יקדמו אותך בתפילה, יוֹם יוֹם לְׁ ָד ְׁר ְׁשָך בְׁ פִ יץ נִיבִ ים וכל יום ידרשו אותך בפתיחת פה בדיבור. ֵיחָ שֵ ב אמָ רֵ ינּו כְׁ הֶ ְׁקטֵ ר ָּד ִמים וַחלָבִ ים דברינו ייחשבו לפניך כמו קרבן, צִ פְׁ צּופֵ נּו יְׁקֻ בַ ל כְׁ פִ סּוגֵי פָ ִרים ּוכְׁ שָ בִ ים ותפילתנו תתקבל כמו נתחי פרים וכבשים. חטָ אֵ ינּו הַ צְׁ לֵל בְׁ קַ ְׁרקַ ע נ ְִׁטפֵ י מַ ְׁרזָבִ ים [אנא] את חטאינו קבור בקרקע [כמו] נטפי מים ממרזב, קָ ְׁרבֵ נּו אֵ לֶיָך בְׁ ִרכְׁ פַ ת רַ חמֶ יָך הָ רַ בִ ים. וקרב אותנו אליך בהמון רחמיך הרבים. ממשיכים 'כי על רחמיך' בעמ' 11 | 11סליחות יום ב' של עשי"ת אליך לב | אליה בר שמעיה אנו מזרזים עצמנו לשוב בתשובה שכוחה רב ,ומאת ה' אנו מבקשים :אנא עורר את היצר הטוב להילחם ביצר הרע. כך ישובו רבים אל ה' החפץ בתשובה ,ולא ימאס ה' תפילת רבים. אֵ לֶיָך לֵב ָונֶפֶ ש נ ְִׁשפֹ ְך כַמַ יִם כולנו נשפוך לב ונפש כמים אליך ֻכּלָנּו אֶ ל אֵ -ל בַ שָ מַ יִם. ה' אשר נמצא בשמיים. אֵ תָ יּו זְׁ קֵ נִים עִ ם ע ֹו ָללֵיכֶם (פנייה אל הקהל) בואו כולם מזקן ועד עולל, הִ זַכּו וְׁ הָ סִ ירּו רֹעַ מַ עַ לְׁ לֵיכֶם. היטהרו והסירו את מעלליכם הרעים. לְׁ פָ נָיו נ ְַׁרבֶ ה תְׁ ִחנָה ּובַ קָ שָ ה נרבה לפניו תחינות ובקשות, עַ ל זֹאת מֵ אֹ-להֵ ינּו נְׁבַ ְׁקשָ ה. ונבקש מה' על זה: י ֻ ְׁרגַז הַ טוֹב עַ ל הַ מְׁ נֻּוָל [אנא עשה ש]יצר הטוב יילחם ביצר הרע, ַּד ְׁרכ ֹו יַעזֹב פוֹשֵ עַ וְׁ עַ ּוָל. ופושע וחוטא יעזוב את דרכו [הרעה]. הָ כִ ינּו לֵב וְׁ הֵ ִטיבּו מַ חשָ בָ ה הכינו את לבכם [לתשובה] והיטיבו את מחשבותיכם, כִ י גָדוֹל כֹ חַ הַ תְׁ שּובָ ה. כי גדול כוחה של התשובה. בִ ְׁקהַ ל עַ ם מִ ּלִ ין נַכְׁ בִ יר בקהל עם נרבה מילים בתפילה, וְׁ ֹלא י ְִׁמַאס אֵ -ל כַבִ יר. וה' ,א-ל גדול וכביר ,לא ימאס [את תפילת הציבור]. רוֹצֶ ה תְׁ שּובַ ת ב ֹוגֵד וְׁ נ ְִׁשחָ ת ה' רוצה שהחוטא והפושע ישובו, לְׁ הָ ִשיב נַפְׁ ש ֹו ִמנִי שַ חַ ת. כדי שנפשם תינצל ממוות. שְׁ מַ ע תַ חנּון הֵ עָ תֵ ר לִ ְׁמבַ ְׁקשֶ יָך (פנייה לה') שמע את התחנון וענה למבקשיך בְׁ נ ְָׁשאֵ נּו י ֵָדינּו אֶ ל ְּׁדבִ יר קָ ְׁדשֶ ָך. כאשר הם נושאים כפיים [בתפילה] לנוכח בית המקדש. יִהְׁ יּו נָא אִ ְׁמרֵ י פִ ינּו לְׁ רָ צוֹן אמרי פינו יהיו לרצון, וְׁ כַפֵ ר עַ ל חַ טֹאתֵ ינּו אֹ נֶס וְׁ רָ צוֹן. וסלח לחטאינו [אשר נעשו] הן באונס הן ברצון. סליחות | 11 חשֹב זְׁ כֹ ר ְׁק ִריַאת נְׁעִ ימֶ יָך זכור את תפילתם [של ישראל] הנעימים עליך, וְׁ הִ נָחֵ ם עַ ל הָ רָ עָ ה לְׁ עַ מֶ ָך. והינחם על הרעה [אשר באה] על עמך. וַעשֵ ה חֵ פֶ ץ עבָ ֶדיָך וִ ישַ עְׁ ְׁשעּון תַ נְׁחּומֶ יָך עשה את רצון עבדיך ותנחומיך ישעשעו אותם, טּוחים עַ ל רַ חמֶ יָך. סְׁ מּוכִ ים בְׁ חַ סְׁ ְּׁדָך ּובְׁ ִ [שכן] הם נשענים על חסדך ובטוחים ברחמיך. ממשיכים 'כי על רחמיך' בעמ' 11 יום ג' של עשי"ת שחרנוך בקשנוך | שמואל בר אברהם הלוי בונפנט בושה אופפת אותנו ואנו אחוזי פחד וחלחלה בשל מעשינו המכוערים .אנו פונים לה' בתפילה ובטוחים שהוא יקבל את תפילתנו. שִ חַ ְׁרנּוָך בִ קַ ְׁשנּוָך ,יוֹצֵ ר הָ ִרים התאווינו לך ודרשנו אותך[ ,ה'] יוצר ההרים, מַ גִ יד לְׁ ָאדָ ם ִשיחַ ְּׁודבָ ִרים. [אשר] מספר לאדם את כל מה ששוחח ודיבר. וְׁ ִחּלִ ינּוָך ְּׁודרַ ְׁשנּוָך בו ִֹשים ַוחפֵ ִרים ביקשנו את פניך כשאנו בושים ונכלמים, אֶ ת חַ טֹאתֵ ינּו הַ יוֹם ָאנּו ְׁמסַ פְׁ ִרים. [שכן] אנו מספרים היום את חטאינו. ֻלהַ ְׁקנּו וֻעַ ְׁדנּו זְׁ קֵ נִים ּונְׁעָ ִרים התאספנו והתוועדנו [כולנו ,מ]זקנים [ועד] צעירים, בְׁ בֵ ית הַ תְׁ פִ ּלָה ִמ ְׁק ָּדש ִמזְׁ עָ ִרים בבית הכנסת ,מקדש מעט. עּודי אֵ בָ ִרים ְׁרפּויֵי י ַָדיִם ְׁמ ֵ ידינו רפויות ואיברינו כושלים, עּורים ִמכָל עבָ ִרים. בְׁ הּולִ ים ּוסְׁ ִ ואנו מבוהלים ונסערים [מהצרות הבאות] מכל העברים. ָיגֹ ְׁרנּו וְׁ ָדַאגְׁ נּו ִמ ְׁשנֵי גֻלְׁ י ִָרים פחדנו ודאגנו משני המלאכים, אַ ף וְׁ חֵ מָ ה ְׁשנֵיהֶ ם קַ טֵ גו ִֹרים. מלאך האף ומלאך החֵ מה ,שני הקטגורים. בְׁ פַ ְׁשפְׁ שֵ נּו מַ ע ִשים וְׁ הִ נָם ְׁמכֹ עָ ִרים כאשר בדקנו את מעשינו וראינו שהם מכוערים, רֶ תֶ ת אחָ זַתְׁ נּו חבָ לִ ים וְׁ צִ ִירים. אחז אותנו רעד חבלי לידה וצירים. הָ ְׁשחרּו פָ נֵינּו וְׁ הָ לַכְׁ נּו קו ְֹׁד ִרים התביישנו עד מאוד והלכנו עצֵ בִ ים, רּורים מוֹט הִ תְׁ מוֹטַ ְׁטנּו וְׁ נַעשֵ ינּו פְׁ ִ התמוטטנו והתפזרנו על פני כל הארץ כפירורים. ֻחלְׁ חלּו מָ תְׁ נֵינּו וְׁ כַי ֹול ֵָדה ְׁמצֵ ִרים מותנינו רעדו והצטערנו כאישה יולדת, | 12סליחות ָזחַ לְׁ נּו ַונִירָ א מֵ עוֹנוֹתֵ ינּו הַ יְׁתֵ ִרים. פחדנו ויראנו מעוונותינו הרבים. קַ ְׁחנּו ְׁדבָ ִרים בְׁ שִ ּלּום פָ ִרים לקחנו את דברי פינו במקום פרים [לקרבנות], טּוחים ּולְׁ רַ חמֶ יָך ְׁמסַ בְׁ ִרים. תְׁ מּוכִ ים בְׁ ִ ואנו תמוכים ובטוחים בך ומקווים לרחמיך. ממשיכים 'כי על רחמיך' בעמ' 11 יום ד' של עשי"ת שושנת ורד | מיוחס לשמואל הכהן בעבר היו ישראל ברום המעלה ,אך כיום הם שפלים מאוד .למרות מצבם המייאש ישראל לא הסירו את מבטחם מעם ה' ,ובשכר זאת הם מבקשים להיגאל. שוֹשַ נַת וֶרֶ ד בֵ ין חו ִֹחים גִ ּדּולֶיהָ ישראל אשר גדלו בין האומות, אשֶ ר כְׁ ִמגְׁ ָּדלוֹת שָ ֶדיהָ ּופַ עמֵ י נְׁעָ לֶיהָ השתבחו בבית המקדש ובעלייה לרגל. וְׁ לָמָ ה הֻבְׁ ְׁקעּו חוֹמוֹתֶ יהָ וְׁ הָ לְׁ כּו ְׁשבִ י ע ֹו ָללֶיהָ למה הובקעו חומותיה ,עולליה הלכו בשבי עַ ל הֶ הָ ִרים נֻגְׁ פּו רַ גְׁ לֶיהָ . ורגליה כשלו על ההרים? מוֹשֶ לֶת ַאפְׁ סֵ י אֶ רֶ ץ שַ לְׁ טָ נִית ּוגְׁ בִ ירָ ה ישראל ,הגבירה השולטת ,משלה בכל קצוות הארץ אשֶ ר ִשכְׁ נְָׁך ָאז בְׁ ת ֹוכָּה שָ רָ ה והשכינה הייתה שרויה בתוכה. וְׁ לָמָ ה כְׁ ֻסכָה בְׁ כֶרֶ ם וְׁ כִ ְׁמלּונָה נוֹתְׁ רָ ה למה היא נותרה בודדה כסוכה בכרם וכמקום לינת השומר בַ מִ קְׁ שָ ה, מַ לְׁ כָּה וְׁ שָ רֶ יהָ בַ ג ֹויִם אֵ ין תוֹרָ ה. מלכה ושריה [גלו בין] הגויים ולא נותרה בה תורה? עּודה בַ נ ִָשים מֵ עַ מִ ים ְׁמ ֻה ָּללָה וְׁ ָ [בעבר] נשים התוועדו לדבר עליה ,היללו אותה בעמים, אשֶ ר עַ ל כָל עַ ם וְׁ לָשוֹן ְׁמגֻּדָ לָה והיא התגדלה מעל כל עם ולשון. וְׁ לָמָ ה כְׁ אִ שָ ה ז ֹונָה וַח ָללָה למה [היא נהייתה דחויה] כאישה זונה וחללה, פֵ ְׁרשָ ה צִ יוֹן בְׁ י ֶָדיהָ וְׁ אֵ ין ְׁמנַחֵ ם לָּה. ציון פורשת את ידיה ואין לה מנחם? אֵ צֶ ל בַ יִת יוֹשֶ בֶ ת בְׁ לִ מּוד תוֹרוֹתֶ יהָ בבית המקדש ישבה בלימוד תורותיה, אשֶ ר בְׁ מַ יִם רַ בִ ים שֻּלְׁ חּו פֹ ארוֹתֶ יהָ ושלחה את ענפיה על פני מרחבים גדולים. וְׁ לָמָ ה נ ִָשים ְׁמאִ ירוֹת בָ אוֹת ִמ ְׁשכְׁ נוֹתֶ יהָ למה נשים מגדפות באות למשכנותיה, סליחות | 13 רָ אּוהָ צָ ִרים שָ חקּו עַ ל ִמ ְׁשבַ תֶ הָ . והצרים ראו [במפלתה] ולועגים על השבתת שמחתה? מּודה לִ ְׁקחָך הַ יוֹשֶ בֶ ת בַ ַגנִים כִ מְׁ דֻ בָ ר לְׁ ָ לומדת תורתך אשר יושבת בבתי כנסיות, אשֶ ר לְׁ צִ ְּׁדָך כְׁ אֵ זוֹר ְׁמדֻ בֶ קֶ ת לְׁ הִ תְׁ חַ בָ ר דבוקה ומחוברת אליך כאזור. וְׁ לָמָ ה פְׁ זּורָ ה בְׁ כָל זָוִ ית ּומַ עבָ ר למה היא פזורה בכל זוויות העולם, בַ ת עַ מִ י לְׁ ַאכְׁ זָר ַכיְׁעֵ נִים בַ מִ ְׁדבָ ר. ונתונה בידי עם אכזר כיענים במדבר? חסִ ין ָיּ-ה גוֹמֵ ל חֶ סֶ ד לְׁ חַ יָבִ ים ה' החזק אשר גומל חסד [אף] לאשמים, זְׁ קֹף קַ ְׁרנָּה וְׁ הוֹצִ יאָ ּה ִמיַד מַ לְׁ עִ יבִ ים זקוף את קרן ישראל והוציאה מידי המבזים אותה, תְׁ מּור כִ י ֹלא בְׁ ַאחֵ ר הִ שְׁ לִ יכָה יְׁהָ בִ ים תמורת כך שלא תלתה את תקוותה באחרים כִ י עַ ל רַ חמֶ יָך הָ רַ בִ ים. אלא רק ברחמיך הרבים. ממשיכים 'כי על רחמיך' בעמ' 11 יום ה' של עשי"ת עם יי | אליה בר שמעיה עם ה'! הזדרזו לשוב בתשובה שלמה והתפללו אל ה' בכל כוחכם ובכל מאודכם. עַ ם ייִ ,חזְׁ קּו וְׁ נִתְׁ חַ זְׁ קָ ה עַ ם ה' ,חזקו ונתחזק, וְׁ ִק ְׁראּו אֶ ל אֹ-להִ ים בְׁ חָ זְׁ קָ ה. והתאמצו לקרוא אל ה'. אִ יש ָאוֶן יִתְׁ ו ֶַּדה אשָ מֵ הּו איש [שיש בו] עוון יתוודה על חטאו, וְׁ ָישֹב אֶ ל יי וִ ירַ חמֵ הּו. וישוב אל ה' אשר ירחם עליו. לִ ְׁקרֹא לְׁ ֹלא יָנּום וְׁ ֹלא יִישַ ן [נתחזק] לקרוא אל [ה'] שאינו נם ואינו ישן. שוֹמֵ ר י ְִׁשרָ אֵ ל ,עּורָ ה לָמָ ה תִ ישַ ן. שומר ישראל ,עורה ,למה אתה ישן? יֹשֶ ר זְׁ כֹ ר וְׁ כִ ְׁשרוֹן מַ עשֶ ה זכור את מעשינו הישרים והכשרים, ַויי הַ טוֹב בְׁ עֵ ינָיו יַעשֶ ה. וה' יעשה את הטוב בעיניו. הִ בְׁ ִטיחָ נּו אֹ-להִ ים אמֶ ת ה'[ ,אשר דבריו] אמת ,הבטיח לנו | 14סליחות כִ י ֹלא אֶ ְׁחפֹ ץ בְׁ מוֹת הַ מֵ ת. שאינו חפץ במות הרשע. בְׁ הִ מָ צְׁ א ֹו ִד ְׁרשּוהּו בְׁ תַ חַ ן לִ ְׁקרֹב [ולכן] דרשו את ה' כאשר הוא מצוי, ְׁקרָ אֻהּו בִ הְׁ יוֹת ֹו קָ רוֹב. וקרבו אליו בתפילה כאשר הוא קרוב. רַ צּוהּו חַ ּלּוהּו בְׁ אֵ ימָ ה עִ בְׁ דּוהּו רַ צּו את ה' ,חלו את פניו ועבדו אותו באימה. כָל זֶרַ ע יַעקֹ ב ,כַבְׁ דּוהּו. כל זרע יעקב ,כבדו אותו. שְׁ קֹ ד ַּדלְׁ תוֹת אֶ רֶ ְך אַ פַ יִם נשקוד לדפוק על דלתותיו של ה' ארך אפיים, נִשָ א לְׁ בָ בֵ נּו אֶ ל כַפַ יִם. [וכאשר נפרוס] את כפינו [בתפילה] ,נישא עמן [אף] את לבבנו. ִמי יו ֵֹדעַ רַ צוֹת וְׁ יוֹאֵ ל (פנייה) מי שיודע לרצות את ה' ולפייסו - הִ כוֹן לִ ְׁקרַ את אֹ-להֶ יָך י ְִׁשרָ אֵ ל. התכונן [להתפלל] אל אלקי ישראל. עִ ְׁרכּו שֶ וַע ּותְׁ פִ ּלָה לְׁ צָ רָ ה ערכו תפילה ושוועה על הצרה, קַ ְּׁדשּו צוֹם ִק ְׁראּו עצָ רָ ה. הכינו צום והכריזו על אספה. ְׁיבַ קֵ ש יְׁפַ ּלֵל אֹ-להִ ים עוֹבֵ ד כל עובד אלקים יבקש ויתפלל וְׁ שָ ב מֵ חרוֹן אַ פ ֹו וְׁ ֹלא נֹ אבֵ ד. שה' ישוב מחרון אפו ולא נאבד. הי ְִׁרצֶ ה שַ י וְׁ תֶ שֶ ר מֵ הַ ְׁשמֵ ן האם ה' רוצה שי ותשורה ממי שאינו שב בתשובה? בְׁ ִרבְׁ בוֹת נַחלֵי שֶ מֶ ן. והאם הוא רוצה [כקרבן] רבבות נחלי שמן? חפֹ ץ ְׁשמֹ עַ ִמתִ ְׁקרֹבֶ ת עוֹלִ ים הוא מעדיף ציות לדבריו מהקרבת עולות, לְׁ הַ ְׁק ִשיב מֵ חֵ לֶב אֵ ילִ ים. [ומעדיף] שיקשיבו למצוותיו מלקבל חלב אילים. ַזכוֹת וְׁ יַשֵ ר עָ קֹ ב [עליך] לזכך את עצמך וליישר [את לבך] העקום, זְׁ כֹ ר אֵ ּלֶה ,יַעקֹ ב. זכור זאת ,עם ישראל. ְׁקחּו עִ מָ כֶם ְּׁדבָ ִרים קחו אתכם תפילות ודיבורים, וְׁ שָ פָ ה בְׁ ִשּלּום פָ ִרים. והתפללו בשפתותיכם במקום להקריב פרים. סליחות | 11 בימים בהם אומרים פיוט מוסיפים: טּוחים ,וְׁ עַ ל צִ ְׁדקוֹתֶ יָך ָאנּו נ ְִׁשעָ נִים, כִ י עַ ל רַ חמֶ יָך הָ ַרבִ ים ָאנּו בְׁ ִ וְׁ לִ סְׁ לִ חוֹתֶ יָך ָאנּו ְׁמקַ ּוִ ים ,וְׁ לִ ישּועָ תְׁ ָך ָאנּו ְׁמצַ פִ ים. אַ תָ ה הּוא מֶ לְֶך אוֹהֵ ב צְׁ ָדקוֹת ִמקֶ ֶדם ,מַ עבִ יר עוֹנוֹת עַ מ ֹו ּומֵ סִ יר חַ טֹאת י ְֵׁרָאיו, ּומקַ יֵם ְׁשבּועָ ה לַָאחר ֹונִים. כוֹרֵ ת בְׁ ִרית ל ִָראש ֹונִים ְׁ אַ תָ ה הּוא שֶ יָרַ ְׁדתָ בַ ענַן כְׁ בו ֶֹדָך עַ ל הַ ר סִ ינַי ,וְׁ הֶ ְׁראֵ יתָ ַד ְׁרכֵי טּובְׁ ָך לְׁ מֹ שֶ ה עַ בְׁ ֶּדָך ָארחוֹת חסָ ֶדיָך גִ ּלִ יתָ לוֹ ,וְׁ הו ַֹדעְׁ ת ֹו כִ י אַ תָ ה אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון אֶ רֶ ְך אַ פַ יִם וְׁ ַרב חֶ סֶ ד וְׁ ְׁ יטיב ּומַ נְׁהִ יג אֶ ת הָ ע ֹולָם כֻּל ֹו בְׁ ִמ ַּדת הָ ַרח ִמים .וְׁ כֵן כָתּוב: ּומַ ְׁרבֶ ה לְׁ הֵ ִ ַויֹאמֶ ר אנִי ַאעבִ יר כָל טּובִ י עַ ל פָ נֶיָך וְׁ קָ ָראתִ י בְׁ שֵ ם יי לְׁ פָ נֶיָך ,וְׁ חַ נֹ תִ י אֶ ת אשֶ ר ָאחוֹן וְׁ ִרחַ ְׁמתִ י אֶ ת אשֶ ר א ַרחֵ ם. ממשיכים 'א-ל ארך אפים' אֵ -ל אֶ ֶרְך אַ פַ יִם אַ תָ הּ ,ובַ עַ ל הָ ַרח ִמים נ ְִׁק ֵראתָ ,וְׁ ֶד ֶרְך תְׁ שּובָ ה הו ֵֹריתָ .גְׁ דֻ ּלַת ַרחמֶ יָך וַחסָ ֶדיָך ,תִ זְׁ כֹר הַ יוֹם ּובְׁ כָל יוֹם לְׁ ז ֶַרע י ְִׁד ֶידיָך .תֵ פֶ ן אֵ לֵינּו בְׁ ַרח ִמים ,כִ י אַ תָ ה הּוא בַ עַ ל הָ ַרח ִמים. בְׁ תַ חנּון ּובִ תְׁ פִ ּלָה פָ נֶיָך נְׁקַ ֵּדם ,כְׁ הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו ִמקֶ ֶדם. מֵ חרוֹן אַ פְׁ ָך שּוב ,כְׁ מ ֹו בְׁ תו ָֹרתְׁ ָך כָתּוב. ּובְׁ צֵ ל כְׁ נָפֶ יָך נ ְֶׁחסֶ ה וְׁ נִתְׁ ל ֹונָן ,כְׁ יוֹם וַ י ֵֶרד יי בֶ עָ נָן. תַ עבֹר עַ ל פֶ שַ ע וְׁ תִ ְׁמחֶ ה אָ שָ ם ,כְׁ יוֹם וַיִ תְׁ יַצֵ ב עִ מ ֹו שָ ם. תַ אזִ ין שַ וְׁ עָ תֵ נּו וְׁ תַ ְׁק ִשיב מֶ נּו מַ אמָ ר ,כְׁ יוֹם וַיִ ְׁק ָרא בְׁ שֵ ם יי, וְׁ שָ ם נֶאמַ ר. ַויַעבֹר יי עַ ל פָ נָיו וַיִקְׁ ָרא יי | יי אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון ,אֶ ֶרְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת: נֹצֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים ,נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה: וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו. סְׁ לַח לָנּו ָאבִ ינּו כִ י חָ טָ אנּוְׁ ,מחַ ל לָנּו מַ לְׁ כֵנּו כִ י פָ שָ עְׁ נּו, כִ י אַ תָ ה אֹ -דנָי טוֹב וְׁ סַ ּלָח ,וְׁ ַרב חֶ סֶ ד לְׁ כָל קֹ ְׁראֶ יָך. כְׁ רַ חֵ ם ָאב עַ ל בָ נִים כֵן תְׁ רַ חֵ ם יי עָ לֵינּו. ַליי הַ יְׁשּועָ ה עַ ל עַ מְׁ ָך בִ ְׁרכָתֶ ָך סֶ לָה. ע"פ תהלים קג ,יג תהלים ג ,ט | 16סליחות יי צְׁ -בָ אוֹת עִ מָ נּוִ ,מ ְׁשגָב לָנּו אֹ-להֵ י יַעקֹ ב סֶ לָה. תהלים פד ,יג יי צְׁ -בָ אוֹת ,אַ ְׁשרֵ י ָאדָ ם בוֹטֵ חַ בָ ְך. תהלים כ ,י יי הו ִֹשיעָ ה ,הַ מֶ לְֶך יַענֵנּו בְׁ יוֹם קָ ְׁראֵ נּו. סְׁ לַח נָא לַעוֹן הָ עָ ם הַ זֶה כְׁ גֹ ֶדל חַ סְׁ ֶּדָך, וְׁ כַאשֶ ר נָשָ אתָ ה לָעָ ם הַ זֶה ִמ ִמצְׁ ַריִם וְׁ עַ ד הֵ נָה .וְׁ שָ ם נֶאמַ ר במדבר יד ,יט-כ כִדבָ רֶ ָך. ַויֹאמֶ ר יי סָ לַחְׁ תִ י ְׁ ּושמָ ע ,פְׁ קַ ח עֵ ינֶיָך ְּׁוראֵ ה ש ְֹׁממֹ תֵ ינּו וְׁ הָ עִ יר אשֶ ר נ ְִׁק ָרא הַ טֵ ה אֹ-ל הַ י ָאזְׁ נְָׁך ְׁ ִש ְׁמָך עָ לֶיהָ ,כִ י ֹלא עַ ל צִ ְׁדקֹ תֵ ינּו אנ ְַׁחנּו מַ פִ ילִ ים תַ חנּונֵינּו לְׁ פָ נֶיָך כִ י עַ ל רַ חמֶ יָך הָ רַ בִ ים .אֹ -דנָי ְׁשמָ עָ ה ,אֹ -דנָי סְׁ לָחָ ה ,אֹ -דנָי הַ ְׁק ִשיבָ ה וַעשֵ ה ַאל דניאל ט ,יח-יט תְׁ ַאחַ ר ,לְׁ מַ עַ נְָׁך אֹ-להַ י ,כִ י ִש ְׁמָך נ ְִׁק ָרא עַ ל עִ ְׁירָך וְׁ עַ ל עַ מֶ ָך. תהלים מו ,יב בעשרת ימי תשובה מוסיפים: לְׁ מַ עַ נְָׁך אֹ-להַ יְׁ .רצֵ ה עַ ם לְׁ ָך ִשחַ ר .לְׁ חַ ּלוֹת פָ נֶיָך .בְׁ מַ עמַ ד הַ שַ חַ ר. יי הַ ְׁק ִשיבָ ה וַעשֵ ה ַאל ְׁתַאחַ ר: לְׁ מַ עַ נְָׁך אֹ-להַ יְּׁ .דלֵה ִמ ְׁמצֻלוֹת יָםְׁ .שבֵ עֵ י רוֹש וְׁ לַעַ ן .בְׁ בֵ ית נו ָֹדם וְׁ ִשבְׁ יָם. וְׁ שּור ל ְַׁחצָ ם וְׁ עָ ְׁניָם .וְׁ ַאל תֵ פֶ ן לְׁ מֶ ְׁריָם. וְׁ הַ ט אֹ זֶן לְׁ שַ וְׁ עָ ם .בִ ְׁתפִ ּלַת הַ שַ חַ ר. יי הַ ְׁק ִשיבָ ה וַעשֵ ה ַאל ְׁתַאחַ ר: לְׁ מַ עַ נְָׁך אֹ-להַ י .וַעשֵ ה לְׁ טוֹבָ ה אוֹת .וְׁ חוֹן נְׁפָ שוֹת עצּובוֹת .לְׁ מֵ י יֶשַ ע צְׁ מֵ אוֹת. זּורים בְׁ כָל פֵאוֹת. וְׁ קַ בֵ ץ נ ִָּד ִחים .פְׁ ִ אשֶ ר מֵ רֹב תְׁ לָאוֹת .עו ָֹרם ְׁמאֹ ד שָ חַ ר. יי הַ ְׁק ִשיבָ ה וַעשֵ ה ַאל ְׁתַאחַ ר: ּומ ְׁמעוֹן שָ מֶ יָךְׁ .שמַ ע קוֹל עַ מֶ ָך. לְׁ מַ עַ נְָׁך אֹ-להַ י .יֶהמּו ַרחמֶ יָךִ . סוֹבְׁ לֵי אַ פְׁ ָךִ .קצְׁ פְׁ ָך וְׁ זַעמֶ ָך. ּומנְׁשוֹא אֵ ימֶ יָך .לִ בָ ם ְׁמאֹ ד סְׁ חַ ְׁרחַ ר. ִ יי הַ ְׁק ִשיבָ ה וַעשֵ ה ַאל ְׁתַאחַ ר: לְׁ מַ עַ נְָׁך אֹ-להַ יַּ .דּלֶיָך ְׁת ַרחֵ ם .וְׁ שַ ְׁמחֵ ם ִמיג ֹונָםּ .ובַ עצָ ְׁתָך תַ נְׁחֵ ם. וְׁ הַ פְׁ לֵא חסָ ֶדיָך .וְׁ חּוסָ ה נָא וְׁ ַרחֵ ם. עמּוסִ ים ִמבֶ טֶ ן ּומֵ ֶרחֶ ם ִמ ְׁשחָ ר. יי הַ ְׁק ִשיבָ ה וַעשֵ ה ַאל ְׁתַאחַ ר: סליחות | 17 יי ְׁשמָ עָ ה ,יי סְׁ לָחָ ה ,יי הַ ְׁק ִשיבָ ה וַעשֵ ה ַאל ְׁתַאחַ ר, לְׁ מַ עַ נְָׁך אֹ-להַ י כִ י ִש ְׁמָך נ ְִׁקרָ א עַ ל עִ ְׁירָך וְׁ עַ ל עַ מֶ ָך: ה ִשיבֵ נּו יי אֵ לֶיָך וְׁ נָשּובָ ה ,חַ ּדֵ ש יָמֵ ינּו כְׁ קֶ ֶדם: ּומתְׁ נַהֵ ג בַ חסִ ידּות .מוֹחֵ ל אֵ -ל מֶ לְֶך יוֹשֵ ב עַ ל כִ סֵ א ַרח ִמים ִ עוֹנוֹת עַ מ ֹו מַ עבִ יר ִראשוֹן ִראשוֹן .מַ ְׁרבֶ ה ְׁמ ִחי ָלה לַחַ טָ אִ ים. ּוסְׁ לִ יחָ ה לַפוֹשְׁ עִ ים .עוֹשֶ ה צְׁ ָדקוֹת עִ ם כָל בָ שָ ר וְׁ רּוחַ ֹ .לא כְׁ ָרעָ תָ ם לָהֶ ם גוֹמֵ ל .אֵ -ל הו ֵֹרתָ נּו לוֹמַ ר ִמּדוֹת ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .זְׁ כֹר לָנּו הַ יוֹם בְׁ ִרית ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .כְׁ מ ֹו שֶ הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו ִמקֶ ֶדם .וְׁ כֵן ָכתּוב בְׁ תו ָֹרתָ ְך .וַ י ֵֶרד יי בֶ עָ נָן וַיִ תְׁ יַצֵ ב עִ מ ֹו שָ ם .וַיִ ְׁק ָרא בְׁ שֵ ם יי. וְׁ שָ ם נֶאמַ ר: ַויַעבֹר יי עַ ל פָ נָיו וַיִקְׁ ָרא יי | יי אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון ,אֶ ֶרְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת: נֹצֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים ,נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה: וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו. סְׁ לַח לָנּו ָאבִ ינּו כִ י חָ טָ אנּוְׁ .מחַ ל לָנּו מַ לְׁ כֵנּו כִ י פָ שָ עְׁ נּו. כִ י אַ תָ ה אֹ -דנָי טוֹב וְׁ סַ ּלָח ,וְׁ ַרב חֶ סֶ ד לְׁ כָל קֹ ְׁראֶ יָך: עד כאן אומרים בעשי"ת ַאנְׁשֵ י אמּונָה ָאבָ דּו בָ אִ ים בְׁ כֹ חַ מַ עשֵ יהֶ ם: גִ בו ִֹרים לַעמֹ ד בַ פֶ רֶ ץ הָ יּו לָנּו לְׁ חוֹמָ ה זוֹעכִ ים ַאף בְׁ לַחשָ ם טֶ רֶ ם ְׁקרָ אּוָך ענִיתָ ם כְׁ ָאב ִרחַ ְׁמתָ לְׁ מַ ענָם ּדו ִֹחים אֶ ת הַ גְׁ זֵרוֹת: ּולְׁ מַ ְׁחסֶ ה בְׁ יוֹם זַעַ ם: חֵ מָ ה עָ צְׁ רּו בְׁ שַ ּוְׁ עָ ם: יו ְֹׁדעִ ים לַעתֹ ר ּולְׁ ַרצוֹת: ֹלא ה ִשיבוֹתָ פְׁ נֵיהֶ ם ֵריקָ ם: מֵ רֹב ע ֹונֵינּו אבַ ְׁדנּום סָ עּו הֵ מָ ה לִ ְׁמנּוחוֹת ֶנאֶ סְׁ פּו מֶ נּו בַ חטָ אֵ ינּו: עָ זְׁ בּו אוֹתָ נּו לַאנָחוֹת: פַ סּו גו ְֹׁדרֵ י ג ֵָדר קָ ִמים בַ פֶ רֶ ץ ַאיִן צ ְֻׁמתּו ְׁמ ִשיבֵ י חֵ מָ ה: ְׁראּויִים לְׁ ַרצוֹתְׁ ָך ָאפֵ סּו: | 18סליחות תְׁ רּופָ ה ֹלא מָ צָ אנּו: ַארבַ ע פִ נוֹת שוֹטַ ְׁטנּו בְׁ ְׁ שַ בְׁ נּו אֵ לֶיָך בְׁ בֹשֶ ת פָ נֵינּו .לְׁ שַ חרָ ְך אֵ -ל בְׁ עֵ ת סְׁ לִ יחָ תֵ נּו: ּומתְׁ נַהֵ ג בַ חסִ ידּות .מוֹחֵ ל אֵ -ל מֶ לְֶך יוֹשֵ ב עַ ל כִ סֵ א ַרח ִמים ִ עוֹנוֹת עַ מ ֹו מַ עבִ יר ִראשוֹן ִראשוֹן .מַ ְׁרבֶ ה ְׁמ ִחילָה לַחַ טָ אִ ים. ּוסְׁ לִ יחָ ה לַפוֹשְׁ עִ ים .עוֹשֶ ה צְׁ ָדקוֹת עִ ם כָל בָ שָ ר וְׁ רּוחַ ֹ .לא כְׁ ָרעָ תָ ם לָהֶ ם גוֹמֵ ל .אֵ -ל הו ֵֹרתָ נּו לוֹמַ ר ִמּדוֹת ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .זְׁ כֹר לָנּו הַ יוֹם בְׁ ִרית ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .כְׁ מ ֹו שֶ הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו ִמקֶ ֶדם .וְׁ כֵן כָתּוב בְׁ תו ָֹרתָ ְך .וַ י ֵֶרד יי בֶ עָ נָן וַיִ תְׁ יַצֵ ב עִ מ ֹו שָ ם .וַיִ ְׁק ָרא בְׁ שֵ ם יי. וְׁ שָ ם נֶאמַ ר: ַויַעבֹר יי עַ ל פָ נָיו וַיִ קְׁ ָרא יי | יי אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון ,אֶ ֶרְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת: נֹצֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים ,נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה: וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו. תָ מַ הְׁ נּו מֵ רָ עוֹת. שַ ְׁחנּו עַ ד לִ ְׁמאֹ ד. רַ חּום כְַך הִ יא ִמ ָּדתֵ נּו. צָ עַ ְׁקנּו בְׁ פִ ינּו חָ טָ אנּו. עֶ לְׁ יוֹן רַ חמֶ יָך מֵ ע ֹולָם. נִחָ ם עַ ל הָ רָ עָ ה. ֹלא תִ תְׁ עַ ּלָם בְׁ עִ תוֹת כָאֵ ל. ִי ָּו ַדע לְׁ עֵ ינֵי הַ ֹכל. חתֹ ם פֶ ה שָ טָ ן וְׁ ַאל י ְַׁש ִטין עָ לֵינּו. וְׁ יַעמֹ ד מֵ לִ יץ טוֹב לְׁ צַ ְּׁדקֵ נּו. ְּׁדרָ כֶיָך רַ חּום וְׁ חַ נּון. בְׁ בַ ְׁקש ֹו ָאז ִמּלְׁ פָ נֶיָך. תָ שַ ש כֹ חֵ נּו ִמצָ רוֹת: שָ פַ לְׁ נּו עַ ד עָ פָ ר: ְׁקשֵ י עֹ ֶרף ּומַ ְׁמ ִרים אנ ְַׁחנּו: פְׁ תַ לְׁ תֹ ל וְׁ עִ קֵ ש לִ בֵ נּו: סְׁ לִ יחָ ה עִ ְׁמָך הִ יא: מַ טֵ ה כְׁ לַפֵ י חֶ סֶ ד: כִ י בְׁ צָ ָרה גְׁ ד ֹולָה אנ ְַׁחנּו: טּובְׁ ָך וְׁ חַ סְׁ ְּׁדָך עִ מָ נּו: זְׁ עֹ ם ב ֹו וְׁ יִּדוֹם: הּוא יַגִ יד י ְָׁש ֵרנּו: גִ ּלִ יתָ לְׁ נֶאמַ ן בַ יִת: אמּונָתְׁ ָך הו ַֹדעְׁ תָ ּלוֹ: ּומתְׁ נַהֵ ג בַ חסִ ידּות .מוֹחֵ ל אֵ -ל מֶ לְֶך יוֹשֵ ב עַ ל כִ סֵ א ַרח ִמים ִ עוֹנוֹת עַ מ ֹו מַ עבִ יר ִראשוֹן ִראשוֹן .מַ ְׁרבֶ ה ְׁמ ִחילָה לַחַ טָ אִ ים. סליחות | 19 ּוסְׁ לִ יחָ ה לַפוֹשְׁ עִ ים .עוֹשֶ ה צְׁ ָדקוֹת עִ ם כָל בָ שָ ר וְׁ רּוחַ ֹ .לא כְׁ ָרעָ תָ ם לָהֶ ם גוֹמֵ ל .אֵ -ל הו ֵֹרתָ נּו לוֹמַ ר ִמּדוֹת ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .זְׁ כֹר לָנּו הַ יוֹם בְׁ ִרית ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .כְׁ מ ֹו שֶ הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו ִמקֶ ֶדם .וְׁ כֵן כָתּוב בְׁ תו ָֹרתָ ְך .וַ י ֵֶרד יי בֶ עָ נָן וַיִ תְׁ יַצֵ ב עִ מ ֹו שָ ם .וַיִ ְׁק ָרא בְׁ שֵ ם יי. וְׁ שָ ם נֶאמַ ר: ַויַעבֹר יי עַ ל פָ נָיו וַיִ קְׁ ָרא יי | יי אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון ,אֶ ֶרְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת: נֹצֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים ,נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה: וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו. בערב ראש השנה דלג לעמ' 29 במוצאי שבת המשך למטה ביום שני דלג לעמ' 21 בצום גדליה דלג לעמ' 42 ביום שלישי דלג לעמ' 22 ביום ב' של עשי"ת דלג לעמ' 47 ביום רביעי דלג לעמ' 23 ביום ג' של עשי"ת דלג לעמ' 11 ביום חמישי דלג לעמ' 24 ביום ד' של עשי"ת דלג לעמ' 16 ביום שישי דלג לעמ' 26 ביום ה' של עשי"ת דלג לעמ' 61 ביום שביעי דלג לעמ' 27 מוצאי שבת פזמון במוצאי מנוחה תחינתנו לגאולה נשענת על זכות אבות (ובפרט זכות העקידה) ,על הייסורים שישראל עוברים ,ועל כוחה של תשובה שקדמה לעולם. בְׁ מוֹצָ אֵ י ְׁמנּוחָ ה ִק ַּד ְׁמנּוָך תְׁ ִחּלָה הַ ט ָאזְׁ נְָׁך ִממָ רוֹם ,יוֹשֵ ב תְׁ הִ ּלָה לִ ְׁשמֹ עַ אֶ ל הָ ִרנָה וְׁ אֶ ל הַ תְׁ פִ ּלָה. לשמוע אל הרינה ואל התפילה. אֶ ת יְׁמִ ין עֹ ז עו ְֹׁררָ ה לַעשוֹת חַ יִל הער את ימינך החזקה לעשות [מעשי] חיל בְׁ צֶ ֶדק נֶעקַ ד וְׁ נ ְִׁשחַ ט תְׁ מּור ֹו ַאיִל בזכות הנעקד (יצחק) אשר במקומו נשחט איל. במוצאי שבת באנו להתפלל לפניך בראשונה. הטה את אוזנך ממרום( ,ה') היושב [ומצפה לשמוע] תהילה, | 21סליחות אנא ,הגן על זרעו [של יצחק] כאשר הם זועקים ומתפללים לפנות בוקר. גְׁ נֹ ן נָא גִ זְׁ ע ֹו בְׁ זַעקָ ם בְׁ עוֹד ַליִל. לשמוע ְּׁדרֹש נָא דו ְֹׁרשֶ יָך בְׁ דָ ְׁרשָ ם פָ נֶיָך פְׁ נֵה אל הקרבים אליך בשעת תפילתם. הִ ּדָ רֵ ש לָמ ֹו ִמ ְׁשמֵ י ְׁמע ֹונֶָך היענה להם ממעונך ,מן השמים, ּולְׁ שַ וְׁ עַ ת ִחנּונָם ַאל תַ עְׁ לֵם ָאזְׁ נֶָך. ואל תאטום אוזנך לשוועתם ולתחינתם. לשמוע זוֹחלִ ים וְׁ רוֹע ִדים ִמיוֹם בוֹאֶ ָך [הם] יראים ורועדים מיום בואך (יום הדין), חָ לִ ים כְׁ מַ בְׁ כִ ירָ ה מֵ עֶ בְׁ רַ ת מַ שָ אֶ ָך ִטנּופָ ם ְׁמחֵ ה נָא וְׁ ָירֹנּו פְׁ לָאֶ יָך. ומפחדים מלשאת את כעסך כאישה הכורעת ללדת לראשונה. את חטאיהם מחק ,והם ישירו על מעשיך המופלאים. לשמוע יוֹצֵ ר אַ תָ ה לְׁ כָל יְׁצִ יר נוֹצָ ר אתה הבורא של כל יצור שנוצר, כ ֹו ַננְׁתָ מֵ ָאז תֶ רֶ ף לְׁ חַ ּלְׁ צָ ם ִממֵ צַ ר לְׁ חָ ְׁננָם ִחנָם מֵ אוֹצָ ר הַ מְׁ נֻצָ ר. ומקדם כבר הכנת תרופה (תשובה) לחלץ אותם מצרה, ולהעניק להם [מתנת] חינם מהאוצר השמור. לשמוע מָ רוֹם ,אִ ם עָ צְׁ מּו פִ ְׁשעֵ י ְׁקהָ לֶָך ָנא שַ גְׁ בֵ ם מֵ אוֹצָ ר הַ מּוכָן בִ זְׁ בּולֶָך אנא רומם אותם מהאוצר המוכן בארמונך עָ ֶדיָך לָחֹ ן חִ נָם בָ אִ ים אֵ לֶיָך. לחון [במתנת] חינם את הבאים אליך. [שוכן] מרום[ ,אפילו] אם פשעי עמך עצומים, לשמוע פְׁ נֵה נָא אֶ ל הַ תְׁ לָאוֹת וְׁ ַאל לַחטָ אוֹת פנה [להתבונן] בצרותינו ולא בחטאינו, צַ ֵּדק צוֹעקֶ יָך ,מַ פְׁ לִ יא פְׁ לָאוֹת ְׁקשֹב נָא ִרנָתָ ם ,יי אֹ-להִ ים צְׁ -בָ אוֹת. הצדק את הצועקים אליך( ,ה') העושה נפלאות. והקשב לתפילתם ,ה' א-לוהים צ-באות. לשמוע ְׁרצֵ ה עתִ ירָ תָ ם בְׁ עָ ְׁמדָ ם בַ ּלֵילוֹת שְׁ עֵ ה נָא בְׁ רָ צוֹן כְׁ קָ ְׁרבָ ן כָלִ יל וְׁ עוֹלוֹת וקבל [אותה] ברצון כקרבן עולה וכליל. תַ ְׁראֵ ם נִסֶ יָך ,עוֹשֶ ה גְׁ דוֹלוֹת. הראם את ניסיך( ,ה') העושה [מעשים] גדולים. רצה את תפילתם כאשר הם עומדים [לפניך] בלילות, לשמוע ממשיכים 'א-ל מלך' בעמ' 64 סליחות | 21 יום שני פזמון מלאכי רחמים | שמואל הכהן סבל רב ישראל סובלים ,ואף בעומק סבלם בה' דבקים ,תורתו משמרים ,אליו מתפללים ורחמים ממנו מבקשים. מַ לְׁ אכֵי רַ ח ִמים ְׁמשָ ְׁרתֵ י עֶ לְׁ יוֹן מלאכי רחמים אשר משרתים את ה', נְׁחַ ּלֶה נָא פְׁ נֵי אֵ -ל בְׁ מֵ יטַ ב הִ גָיוֹן התחננו לפני ה' במילים מעולות. אּולַי יָחֹ ס עַ ם עָ נִי וְׁ אֶ בְׁ יוֹן (אּולַי יְׁרַ חֵ ם). אולי יחוס על עם עני ואביון ואולי ירחם עליו. אּולַי יְׁרַ חֵ ם שְׁ אֵ ִרית יוֹסֵ ף אולי ירחם על הנותרים מישראל (יוסף), שְׁ פָ לִ ים וְׁ נִבְׁ זִ ים פְׁ שּוחֵ י שֶ סֶ ף [אשר הם] שפלים ונבזים ,קרועים מחרב משספת, שְׁ בּויֵי ִחנָם מְׁ כּורֵ י בְׁ ֹלא כֶסֶ ף נלקחו בשבי ללא תשלום ונמכרו לאויביהם ללא כסף, ּומבַ ְׁק ִשים ִרשָ יוֹן. שוֹאגִ ים בִ תְׁ פִ ּלָה ְׁ והם צועקים בתפילתם ומבקשים רשות [לשוב לארץ]. אּולַי יָחֹ ס עַ ם עָ נִי וְׁ אֶ בְׁ יוֹן (אּולַי י ְַׁרחֵ ם). אּולַי יְׁרַ חֵ ם ְׁמ ֻענֵי כֶבֶ ל אולי ירחם על המעונים והאסורים בכבלים, מְׁ לֻמְׁ ֵדי מַ כוֹת בְׁ עִ נּוי סֶ בֶ ל אשר מורגלים במכות ,בעינויים ובסבל. ְׁמנוֹד רֹאש נְׁתּונִים בְׁ יו ְֹׁשבֵ י תֵ בֵ ל [הם נתונים] ללעג בקרב יושבי העולם, מָ שָ ל בָ עַ מִ ים בְׁ קֶ צֶ ף ּובִ זָיוֹן. ומהווים סמל בקרב העמים לביזיון ולבושה. אּולַי יָחֹ ס עַ ם עָ נִי וְׁ אֶ בְׁ יוֹן (אּולַי י ְַׁרחֵ ם). אּולַי יְׁרַ חֵ ם וְׁ יֵרֶ א בָ ֳענִי עַ מ ֹו אולי ירחם ויראה את הסבל של עמו, וְׁ י ְַׁקשֵ ב וְׁ י ְִׁשמַ ע הַ צָ גִ ים לְׁ עֻמ ֹו ויקשיב וישמע את העומדים [להתפלל] למולו, עּודים בְׁ לַחַ ש מּוסָ ר לָמ ֹו וְׁ ִ אשר מתוועדים [להתפלל] בלחש [כאשר באו] עליהם ייסורים, וְׁ עֵ ינֵיהֶ ם תוֹלִ ים לִ ְׁמצֹא ִרצָ יוֹן. ותולים את עיניהם במרום למצוא ריצוי. אּולַי יָחֹ ס עַ ם עָ נִי וְׁ אֶ בְׁ יוֹן (אּולַי י ְַׁרחֵ ם). אּולַי יְׁרַ חֵ ם אוֹמְׁ רֵ י סְׁ לַח נָא אולי ירחם על המבקשים סליחה, או ְֹׁמצֵ י ְׁשבָ ח ֹו בְׁ כָל עֵ ת וְׁ ע ֹונָה אשר מתאמצים לשבחו כל הזמן, גּודים בַ צָ רָ ה לִ ְׁשפֹ ְך תְׁ ִחנָה א ִ מתאספים ב[זמן] צרה להתפלל ולהתחנן, | 22סליחות אֶ ת פְׁ נֵי אֹ-להֵ יהֶ ם שוֹפְׁ כִ ים לֵב ִּדּוָיוֹן. ושופכים את לבם הדווה לפני ה'. אּולַי יָחֹ ס עַ ם עָ נִי וְׁ אֶ בְׁ יוֹן (אּולַי י ְַׁרחֵ ם). אּולַי יְׁרַ חֵ ם ָל ְׁקתָ ה בְׁ כִ פְׁ ַליִם אולי ירחם [על כנסת ישראל] שלקתה פי שניים, לְׁ עּוטָ ה ארָ יוֹת כְׁ מ ֹו בְׁ פִ י שַ ח ַליִם ונאכלת בפיהם של אריות. ּומ ְׁשתַ ּלֶמֶ ת בַ עוֹן שּו ַליִם לוֹקָ ה ִ גם לוקה [בגופה] וגם משלמת [בממונה] בגלל עוונה, ֹלא שָ כְׁ חָ ה בְׁ כָל זֹאת מִ כְׁ תַ ב עֹ ז חֶ בְׁ יוֹן. ואף על פי כן לא שכחה את התורה. אּולַי יָחֹ ס עַ ם עָ נִי וְׁ אֶ בְׁ יוֹן (אּולַי י ְַׁרחֵ ם). אּולַי יְׁרַ חֵ ם כְׁ בּושֵ י פָ נִים אולי ירחם על הכובשים פניהם [מבושה], הַ שו ְֹׁמעִ ים חֶ ְׁרפָ תָ ם וְׁ ֹלא ְׁמ ִשיבִ ים וְׁ ע ֹונִים וכאשר מקללים אותם אינם משיבים. ִנצְׁ ח ֹו ְׁמקַ ּוִ ים ּולְׁ י ְִׁשע ֹו נ ְִׁשעָ נִים מקווים לה' הנצחי ,ונשענים על ישועתו, כִ י ֹלא כָלּו רַ חמָ יו בְׁ כִ ּלָיוֹן. שהרי רחמיו לא כלו באופן מוחלט. אּולַי יָחֹ ס עַ ם עָ נִי וְׁ אֶ בְׁ יוֹן (אּולַי י ְַׁרחֵ ם). אּולַי יְׁרַ חֵ ם ְׁיחַ ּלֵץ עָ נִי בְׁ עָ נְׁי ֹו אולי ירחם ויחלץ עני מעניו, חבּוש ֹו יַתִ יר מֵ אֶ רֶ ץ ִשבְׁ י ֹו את האסיר ישחרר מארץ שביו, ִיגְׁ הֶ ה ְׁמזוֹר ֹו וְׁ י ְַׁחבֹש חָ לְׁ י ֹו ירפא את מכתו ויחבוש את מחלתו, צַ עקָ ת ֹו י ְִׁשמַ ע וְׁ י ִָחיש עֵ ת פִ ָּדיוֹן. ישמע את צעקתו וימהר את זמן הגאולה. אּולַי יָחֹ ס עַ ם עָ נִי וְׁ אֶ בְׁ יוֹן (אּולַי י ְַׁרחֵ ם). ממשיכים 'א-ל מלך' בעמ' 64 יום שלישי פזמון ישראל נושע בה' | שפטיה לפני ה' אנו עומדים ,זכויות אין בנו ,וזעקתנו על רחמיו המרובים נשענת. י ְִׁשרָ אֵ ל נוֹשַ ע בַ יי תְׁ שּועַ ת ע ֹול ִָמים ישראל נושע ב[ידי] ה' תשועה המתקיימת לעולם, גַם הַ יוֹם ִיּו ְָׁשעּו ִמפִ יָך ש ֹוכֵן ְׁמרו ִֹמים [אנא] גם היום צווה על ישועתם ,השוכן בשמיים, כִ י אַ תָ ה רַ ב סְׁ לִ יחוֹת ּובַ עַ ל הָ רַ ח ִמים: שכן אתה מרבה לסלוח ובעל הרחמים. סליחות | 23 שְׁ עָ רֶ יָך הֵ ם ּדוֹפְׁ ִקים כַענִיִ ים וְׁ דַ ּלִ ים על שעריך הם דופקים כעניים ודלים, צְׁ קּון לַחשָ ם ְׁקשֹבָ ,יּ-ה ש ֹוכֵן ְׁמעֻּלִ ים. [אנא] ה' השוכן במרומים ,הקשב לתפילתם שהם שופכים בלחש. כִ י אַ תָ ה ַרב סְׁ לִ יחוֹת ּובַ עַ ל הָ ַרח ִמים. חּודים הֵ ם מִ כָל צָ רוֹת פְׁ ִ ִממְׁ חָ ְׁרפֵ יהֶ ם ּומִ מְׁ ג ְַּׁדפֵ יהֶ ם הם מפחדים מכל הצרות [העוברות עליהם] ומהגויים המחרפים והמגדפים אותם. נָא ַאל תַ עַ זְׁ בֵ ם ,יי אֹ-להֵ י אבוֹתֵ יהֶ ם. אנא אל תעזוב אותם ,ה' א-לוהי אבותיהם. כִ י אַ תָ ה ַרב סְׁ לִ יחוֹת ּובַ עַ ל הָ ַרח ִמים. טוֹבוֹתֶ יָך יְׁקַ ְּׁדמּו לָהֶ ם בְׁ יוֹם ת ֹוכֵחָ ה ּומתוְֹך צָ רָ ה הַ ְׁמצִ יאֵ ם פְׁ דּות ְּׁור ָוחָ ה. ִ הקדם טובותיך לישראל [גם] ביום שאתה מוכיחם ומתוך הצרה המצא להם פדות ורווחה. כִ י אַ תָ ה ַרב סְׁ לִ יחוֹת ּובַ עַ ל הָ ַרח ִמים. ִיּו ְָׁשעּו לְׁ עֵ ין ֹכל וְׁ ַאל י ְִׁמ ְׁשלּו בָ ם ְׁרשָ עִ ים [הם] יוושעו לעיני כולם ,ורשעים לא ימשלו בהם, ַכּלֵה שֵ עִ יר וְׁ חוֹתְׁ נ ֹו וְׁ יַעלּו לְׁ צִ יוֹן מו ִֹשיעִ ים. כלה את עשו וישמעאל ומושיעים יעלו לציון. כִ י אַ תָ ה ַרב סְׁ לִ יחוֹת ּובַ עַ ל הָ ַרח ִמים. הַ ְׁק ִשיבָ הָ ,אדוֹן ,לְׁ קוֹל שַ וְׁ עָ תָ ם ה' ,הקשב לקול זעקתם, וְׁ לִ ְׁמכוֹן ִשבְׁ תְׁ ָך הַ שָ מַ יִם תַ עלֶה תְׁ פִ ּלָתָ ם. ותפילתם תעלה לשמיים ,המקום שבו אתה יושב. כִ י אַ תָ ה ַרב סְׁ לִ יחוֹת ּובַ עַ ל הָ ַרח ִמים. ממשיכים 'א-ל מלך' בעמ' 64 יום רביעי פזמון באשמרת הבקר נושאי שם ה' בעולם אנו ,ובזכות כך גְׁ ָאלֵנּו ,ואף אם נתקלקלו דרכינו -לטובה דוננו. א-ל מהולל ,באשמורת [הלילה הקרובה] לבוקר קראתי לך. בְׁ אַ ְׁשמֹ רֶ ת הַ בֹקֶ ר ְׁקרָ אתִ יָך ,אֵ -ל מְׁ ֻהּלָל ֶיערַ ב לְׁ ָך ִחין עֶ ְׁרכִ י יוֹם לִ בִ י לְׁ ָך ס ֹולָל וְׁ תַ גִ יּהַ אֶ ת חָ ְׁשכִ י ּוכְׁ אוֹר בֹקֶ ר ְׁי ֻהּלָל מַ לְׁ כִ י ֵואֹ-להַ י ,כִ י אֵ לֶיָך אֶ תְׁ פַ ּלָל. מלכי וא-לוהי ,שהרי אליך אתפלל. צָ רַ י מַ זְׁ עִ ימֶ יָך בְׁ ַאף חֵ ְׁרפּו עַ מֶ ָך שונאיי ,המכעיסים אותך ,חירפו את עמך בכעס, סדר תחינתי יערב לפניך ביום שבו לבי ישבח אותך, ותאיר את אפלתי והיא תזרח כאור בוקר, | 24סליחות וְׁ נָשָ אתִ י אֵ ימֶ ָך בְׁ רֶ גֶש ְׁשאוֹן קָ מֶ יָך ְׁשפֹ ְך עלֵיהֶ ם זַעְׁ מֶ ָך וַחרוֹן ַאף ִמ ְׁמרוֹמֶ יָך וְׁ קַ נֵא ,אֵ -ל ,לְׁ ִשמְׁ ָך אשֶ ר בַ ג ֹויִם ְׁמ ֻחּלָל. ואני המשכתי לשאת את יראתך [אף] מול השאון הרוגש של הקמים נגדך . ממרום שפוך עליהם את זעמך ואת חרון אפך, וקנא לשמך אשר מחולל בגויים. מַ לְׁ כִ י ֵואֹ-להַ י ,כִ י אֵ לֶיָך אֶ תְׁ פַ ּלָל. חַ י ר ֹוכֵב עַ ל עָ ב קַ ל ,אִ ם תַ ע ֵלנִי בְׁ ִמ ְׁשקָ ל צִ ְׁד ִקי כְׁ חוֹל יָם יִתְׁ קַ ל וְׁ ִר ְׁשעִ י כְׁ נוֹצָ ה יֵקַ ל ָאר ִחי ְׁמעֻקָ ל וְׁ ִדינִי כְׁ שוֹר הַ נִסְׁ קָ ל וְׁ אִ ם נְׁתִ יב ְׁ שָ ְׁקלָה בְׁ פֶ לֶס ְׁמ ֻהּלָל אִ יש ִמפְׁ שָ עִ ים ְׁמח ֹולָל. ה' הרוכב על ענן קל ,אם תשקול את מעשיי - צדקי יכבד כחול הים ,ורשעי יהיה קל כנוצה. [אך] אם דרכי עקלקלות ודיני [חמּור] כדינו של שור הנסקל - שקול [מעשיי] בפלס מיטיב[ ,כי כבר] מבריאתו האדם כרוך בחטא. מַ לְׁ כִ י ֵואֹ-להַ י ,כִ י אֵ לֶיָך אֶ תְׁ פַ ּלָל. קוֹמֵ ם ָארוֹן ּובַ ָּדיו וְׁ הַ לְׁ בֵ ש ַאהרֹן מַ ָּדיו וְׁ רוֹבֶ ה וְׁ צו ֶֹדה בְׁ צֵ ָידיו יֹאכַל פְׁ ִרי מַ עְׁ בָ ָדיו וְׁ אִ יש נוֹהֵ ם עַ ל ְׁמרָ ָדיו לְׁ שוֹן אֵ ש תֹ אכַל בַ ָּדיו ּובָ ערּו ְׁשנֵיהֶ ם יַחְׁ ָּדו כַאשֶ ר יְׁבַ עֵ ר הַ ָגלָל. קומם את הארון ובדיו ,והלבש את אהרן בבגדיו, [ולעומת זאת] ישמעאל יאכל את פרי מעשיו [הרעים], ולשון אש תאכל את בגדי עשו הנוהם במרד, ושניהם יבערו יחד [עד תומם] ,כפי שמתכלה הגלל. מַ לְׁ כִ י ֵואֹ-להַ י ,כִ י אֵ לֶיָך אֶ תְׁ פַ ּלָל. ְׁצּוריו נָדוֹן קָ דוֹש עַ ל כָל ָאדוֹן ,עִ ם כָל י ָ חזֵה י ְִׁריבִ י אִ יש מָ דוֹן מְׁ ַדבֵ ר עָ לַי בְׁ זָדוֹן וְׁ נָכְׁ ִחי יְׁעוֹרֵ ר כִ ידוֹן וְׁ תוֹתָ ח בִ י יָדוֹן תְׁ נָה אֶ ת נַפְׁ ִשי לְׁ שָ לָל ,מוֹלִ יְך יוֹעצִ ים ש ֹולָל. קדוש [המרומם] מעל כל אדון ,השופט את כל יצוריו, ראה את אויבי איש המדון ,אשר מדבר עליי בזדון, מטיח בי כידון ומיידה בי אבני קלע. [אנא] תן לי את נפשי לשלל ,ה' המוליך יועצים שולל. מַ לְׁ כִ י ֵואֹ-להַ י ,כִ י אֵ לֶיָך אֶ תְׁ פַ ּלָל. ממשיכים 'א-ל מלך' בעמ' 64 יום חמישי פזמון שחר קמתי | רבי שלמה אבן גבירול בהיות מקדש על מכונו וכהנים על משמרתם הקרבנות היו כפרתנו ,כיום נותרו לנו רק תפילתנו ותחינתנו .יהי רצון שתפילתנו תעמוד לנו לכפר חטאינו. שַ חַ ר קַ ְׁמתִ י לְׁ הוֹדוֹת לְׁ ָך ,אֹ-להֵ י תְׁ הִ ּלָתִ י וַארַ נֵן ַלבֹקֶ ר וְׁ או ִֹדיעָך חַ טָ אתִ י ואתפלל בבוקר ואתוודה על חטאי. תִ נָתֶ ן לִ י בָ זֶה שָ כָר לִ פְׁ ֻעּלָתִ י ובזכות פעולה זו יינתן לי שכר, עם שחר קמתי להודות לך ה' אשר בך אני מתהלל, סליחות | 21 נַפְׁ ִשי בִ ְׁשאֵ לָתִ י וְׁ עַ מִ י בְׁ בַ קָ שָ תִ י. ואקבל את חיי ואת חיי עמי אשר אני מבקש. לְׁ פָ נִים זֹאת בְׁ י ְִׁשרָ אֵ ל מַ ְׁק ִריבֵ י הַ קָ ְׁרבָ ן בעבר נהגו בישראל להקריב קרבן, אִ ם חַ טָ ַאי כַשָ נִי כֻּל ֹו הָ פַ ְך לָבָ ן וְׁ אֶ ַּד ֶּדה כָל ְׁשנוֹתַ י וְׁ ַאאנִין עַ ל הַ ח ְֻׁרבָ ן וְׁ אֵ ין לִ י לְׁ בַ ד מִ ּלָתִ י וְׁ ע ֹולָתִ י תְׁ פִ ּלָתִ י. וכך להפוך ללבן את החטאים האדומים כשני. [על כן] אני מנדד שינה מעיניי ומתאונן על החורבן, ובמקום הקרבנות נותרו לי רק דבריי ותפילתי. נַפְׁ ִשי בִ ְׁשאֵ לָתִ י וְׁ עַ ִמי בְׁ בַ קָ שָ תִ י. ִמזְׁ בֵ חַ בִ הְׁ יוֹת ֹו וְׁ קָ ָד ִשים לִ זְׁ בִ יחָ ה כאשר היה מזבח ושחטו קרבנות, וְׁ הֵ בִ יא אִ יש אֶ ת זִ בְׁ ח ֹו וְׁ חַ טָ את ֹו נִמְׁ חָ ה אדם הביא את קרבנו וחטאו נמחק. ָאפַ ס מֶ נִי ְׁמכַהֵ ן וְׁ אֵ ין זֶבַ ח וְׁ אֵ ין ִמנְׁחָ ה תו ָֹדתִ י זְׁ בִ יחָ תִ י ִשיחָ תִ י ִמנְׁחָ תִ י. [ברם כיום] כָלו הכהנים ואין קרבן ואין מנחה, [אלא] הודאתי (על חטאיי) היא קרבני, ותפילתי היא מנחתי. נַפְׁ ִשי בִ ְׁשאֵ לָתִ י וְׁ עַ ִמי בְׁ בַ קָ שָ תִ י. הֵ ן בִ הְׁ יוֹת הָ עבו ָֹדה וְׁ כֹ הנִים עַ ל מִ ְׁשמֶ ֶרת הֹלא חַ טָ את ְׁמכַפֶ רֶ ת וְׁ הָ ע ֹולָה מַ כְׁ שֶ ֶרת וְׁ אֵ ין חַ טָ את וְׁ אֵ ין ע ֹולָה וְׁ ֹלא חֵ לֶב וְׁ יוֹתֶ ֶרת וְׁ אֶ ְׁשפֹ ְך אֶ ת ִרנָתִ י וְׁ אַ פִ יל תְׁ ִחנָתִ י. כאשר התקיימה עבודת [המקדש] והכהנים עבדו במשמרותיהם, החטאת והעולה שימשו לכפרה, [אולם כיום] אין חטאת ואין עולה ואין הקרבת חלב ויותרת, [ועל כן] אשפוך את תפילתי ואפיל את תחינתי. נַפְׁ ִשי בִ ְׁשאֵ לָתִ י וְׁ עַ ִמי בְׁ בַ קָ שָ תִ י. הֵ ן קֶ דֶ ם בַ מִ ְׁק ָּדש בְׁ קּום זְׁ ִריזִ ים בְׁ אַ ְׁשמֹ ֶרת ְׁטהו ִֹרים ִנצְׁ בּו לְׁ הָ פִ יס ח ָד ִשים לִ ְׁקטֹ ֶרת ַארתִ י ְׁשחַ ְׁרחֹ ֶרת וְׁ אֵ ין לְׁ ב ֹונָה וְׁ אֵ ין ְׁקטֹ רֶ ת וְׁ נ ְִׁש ְׁ בְׁ הִ תְׁ ַוּדוֹת חַ טָ אתִ י תְׁ הִ י כְׁ קָ ְׁרבָ ן תוֹדָ תִ י. בימי קדם [בהיות] המקדש, הכהנים קמו באשמורת הבוקר, וכהנים טהורים ,שמעולם לא הקטירו, ניצבו להגריל [מי יזכה בקטורת]. [אולם כיום] אין לבונה ואין קטורת ונשארתי שחור [מעוונות], [אך] כאשר אני מתוודה על חטאתי - וידויי יהיה שקול כמו קרבן. נַפְׁ ִשי בִ ְׁשאֵ לָתִ י וְׁ עַ ִמי בְׁ בַ קָ שָ תִ י. ח ֵזה ,קָ דוֹש ,כִ י י ִָדי כָבְׁ ָדה עַ ל ַאנְׁחָ תִ י וְׁ אֵ ין ִמי יַעמֹ ד בַ ע ִדי וְׁ אֵ ין לִ י בֵ ית ְׁמנּוחָ תִ י לְׁ בַ ד בְׁ ָך ַאזְׁ כִ יר ִשמְׁ ָך ,מָ עוֹז צּור יְׁשּועָ תִ י הַ עבֵ ר אֶ ת אַ ְׁשמָ תִ י וְׁ עָ נְׁתָ ה בִ י צִ ְׁדקָ תִ י. ה'ְׁ ,ראה שאני כובש ביד כבדה את אנחתי [שלא תפרוץ]. אין מי שיעמוד להתפלל בשבילי ,ובית המקדש איננו. נותר לי רק להזכיר את שמך ,מעוז צור ישועתי, [אנא] העבר את אשמתי וצדקתי תעיד עליי. נַפְׁ ִשי בִ ְׁשאֵ לָתִ י וְׁ עַ ִמי בְׁ בַ קָ שָ תִ י. ממשיכים 'א-ל מלך' בעמ' 64 | 26סליחות יום שישי פזמון חננו יי | שלמה הבבלי הגויים בכוח זרועם בוטחים ,ואנו רק בשמו של ה' בוטחים. חָ נֵנּו ,יי ,חָ נֵנּו ,ענֵנּו ,יי ,ענֵנּו ה'[ ,אנא] חננו ועננו עָ זְׁ רֵ נּו ,אֹ-להֵ י י ְִׁשעֵ נּו עזור לנו ,א-לוהי ישענו, כִ י עָ לֶיָך נ ְִׁשעַ נּו. שהרי עליך נשענו. אֵ ּלֶה בְׁ שָ לִ ישֵ ימ ֹו וְׁ אֵ ּלֶה בְׁ פָ רָ שֵ ימ ֹו בִ ְׁק ָרב וַאנ ְַׁחנּו בְׁ שֵ ם קָ ְׁד ְׁשָך לְׁ הִ תְׁ עָ רַ ב הגויים [סומכים] בקרב על קציניהם ועל פרשיהם, [ואילו] אנו בוטחים בשם קודשך. ש ֹוכֵן שַ חַ ק ,לְׁ י ְִׁשעֵ נּו תִ ְׁקרַ ב. ה' ,השוכן בשחקיםְׁ ,קרַ ב להושיענו. עזרנו אֵ ּלֶה בְׁ לִ גְׁ י ֹונָם וְׁ אֵ ּלֶה בִ גְׁ א ֹונָם ִמתְׁ פָא ִרים הגויים מתפארים בצבאם ובגאוותם, וַאנ ְַׁחנּו בְׁ רַ ב לְׁ הו ִֹשיעַ ִמתְׁ גַבְׁ ִרים ַלעזוֹר לְׁ אֵ ין כֹ חַ מַ כְׁ בִ ִירים. [ואילו] אנחנו מתחזקים בה' שהוא רב להושיע, ומרבים [לבקש] שיעזור למי שאין לו כוח. עזרנו אֵ ּלֶה בְׁ מָ גִ נָתָ ם וְׁ אֵ ּלֶה בְׁ צִ נָתָ ם ִמסְׁ תַ ח ִרים הגויים מקיפים עצמם במגנים שונים, וַאנ ְַׁחנּו בַ א ִמתְׁ ָך מַ חַ ס תָ ִרים מֵ רּוחַ עָ ִריצִ ים היוֹת נִסְׁ תָ ִרים. [ואילו] אנחנו מחפשים מחסה [בהבטחתך] האמתית, שנהיה נסתרים מרוח חזקה. עזרנו אֵ ּלֶה בְׁ הַ צְׁ הָ לָה וְׁ שַ עַ ט וְׁ אֵ ּלֶה בְׁ צִ ְׁחצּוחַ ּומַ עַ ט וַאנ ְַׁחנּו בְׁ אוֹר כַשַ לְׁ מָ ה עָ ט מֵ רוֹם שָ רָ ם ִּדכּוי בָ עַ ט. הגויים [בוטחים] בצהלת סוסים ובשעטתם ,בצחצוח חרבות ובהשחזתן, [ואילו] אנחנו [בוטחים] בה' העוטה אור כשלמה, אשר בעט ממרום בשר האומות ודיכא אותו לארץ. עזרנו אֵ ּלֶה בְׁ הַ גָפַ ת תְׁ ִריסִ ים וְׁ אֵ ּלֶה בְׁ ִשפְׁ עַ ת קַ לְׁ גַסִ ים ּומיָגוֹן ִמתְׁ גַיְׁ סִ ים וַאנ ְַׁחנּו בְׁ מָ גֵן חוֹסִ ים ִ שוֹבֵ ר מַ טֵ ה גְׁ אוֹן גַסִ ים. עזרנו הגויים [מתחזקים] ברעש הכאת המגנים ובהמיית החיילים הרבים, [ואילו] אנחנו חוסים בה' מגיננו ומתאספים אליו מפני יגוננו, [שהרי ה'] שובר את מטה גאוותם של הגויים הגסים. סליחות | 27 הגויים מתגברים בקרנות קולניות ובהשמעת קולות צווחה, [ואילו] אנחנו בוטחים בקולו האדיר של ה' המרעים על המים, אֵ ּלֶה בְׁ קַ ְׁרנֵי נְׁבָ ִחים וְׁ אֵ ּלֶה בְׁ קוֹל צְׁ ו ִָחים וַאנ ְַׁחנּו בְׁ קוֹל ֹו בְׁ מֵ י ְׁשבָ ִחים יחים. ּומפוֹצֵ ץ סַ לְׁ עֵ י צְׁ ִח ִ ְׁמפָ רֵ ק ְׁ אשר מפרק ומפוצץ סלעי מדבר. עזרנו אֵ ּלֶה בְׁ ִטכּוס עֶ ְׁרכָן וְׁ אֵ ּלֶה בְׁ טַ כְׁ סִ יס סָ ְׁרכָן ַארכָן ַארכוֹן וְׁ ְׁ וַאנ ְַׁחנּו בְׁ אֵ ין כְׁ עֶ ְׁרכ ֹו ְׁ מֵ ִקים מ ְֻׁרכָן לְׁ בָ מוֹת ּדו ְֹׁרכָן. הגויים נסמכים על סידור מערכות הצבא, [ואילו] אנחנו נשענים על ה' אשר אין כמוהו שליט וארך אפיים, והוא מרומם את הכפוף לדרוך על במות [אויביו]. עזרנו אֵ ּלֶה בְׁ ַנצְׁ חָ נֵימ ֹו וְׁ אֵ ּלֶה בְׁ רַ צְׁ חָ נֵימ ֹו הַ בְׁ טָ חוֹת וַאנ ְַׁחנּו בְׁ שֵ ם נֵצַ ח י ְִׁשרָ אֵ ל כַפֵ ינּו שְׁ טּוחוֹת ּומּלֵרַ ְך טּוחוֹת. ִמּלַערֹץ ּומִ ּלִ ירָ א ִ הגויים בוטחים בניצחונם וברציחתם, [ואילו] אנחנו פורשים כפיים בתפילה לה' נצח ישראל שלא נירא ונפחד וליבנו לא יירך. עזרנו ממשיכים 'א-ל מלך' בעמ' 64 יום שביעי פזמון ישב בסתר עליון | מיוחס ליצחק אבן גיאת התמימים כלו ,המקדש חרב ,הקרבנות פסקו ואין לנו על מי להישען מלבדך ,מגיננו .מתוך טַ לְׁ טָ לַת סופה וסער באנו לפניך בתחינה לכפרה ולטהרה שיעניקו לנו חיים. יֹשֵ ב בְׁ סֵ תֶ ר עֶ לְׁ יוֹן ,מָ גִ נִי וְׁ צִ נָתִ י ה' ,עליון היושב בסתר[ ,אתה] המגן שלי, צַ עקָ תִ י הַ ְׁק ִשיבָ ה וְׁ הַ אזִ ינָה ִרנָתִ י הקשב לצעקתי והאזן לתפילתי. חַ טֵ א אֶ ת חַ טָ אתִ י ,קָ דוֹש ,תֵ ן תִ ְׁקוָתִ י קדוש ,טהר את חטאתי ,ותן לי את מה שאני מקווה לו - נַפְׁ ִשי בִ ְׁשאֵ לָתִ י וְׁ עַ מִ י בְׁ בַ קָ שָ תִ י. חיי וחיי עמי אשר אני מבקש. צְׁ ָדקָ ה עשֵ ה לְׁ עַ מְׁ ָך ,קָ דוֹש ,לְׁ מַ עַ ן ְׁשמֶ ָך קדוש ,עשה צדקה לעמך למען שמך, כִ י פַ סּו תְׁ ִמימֶ יָך מַ עבִ ירֵ י זַעְׁ מֶ ָך [שהרי] אפסו התמימים אשר מעבירים את זעמך [בזכות], ּומַ גִ ישֵ י לַחְׁ ְׁמָךָ ,לכֵן עַ תָ ה בָ אתִ י. וכלו מקריבי הקרבנות ,על כן באתי עכשיו להתחנן [בעצמי]. נַפְׁ ִשי בִ ְׁשאֵ לָתִ י וְׁ עַ ִמי בְׁ בַ קָ שָ תִ י. | 28סליחות וְׁ צֶ דֶ ק זְׁ קֵ נִים תַ סְׁ לִ יל וְׁ שַ וְׁ עַ ת ְׁנכֵאִ ים תַ כְׁ לִ יל את חטאי נעוריי השקע במצולות ,ובים הם יהפכו לצלולים ונקיים. את זכות האבות רומם ,ואת שוועתם של המדוכאים עשֵ ה כתר. כאשר תטהר אותי לחלוטין, השטן המקטרג יילל, כִ י לִ בִ י לְׁ ָך כָלִ יל עַ תָ ה הִ נֵה בָ אתִ י. כי לבי כולו נתון לך ,ועכשיו באתי [בתפילה]. חַ טֹאת נְׁעּורַ י תַ צְׁ לִ יל וְׁ יָם יֵהָ פְׁ כּו כְׁ צָ לִ יל וְׁ עֵ ת תְׁ נַקֵ נִי כְׁ בַ עלִ יל מַ סְׁ ִטינִי ָאז ְׁייֵלִ יל נַפְׁ ִשי בִ ְׁשאֵ לָתִ י וְׁ עַ ִמי בְׁ בַ קָ שָ תִ י. חַ נּון חַ י ,חָ ֵננִי לְׁ קוֹל זַע ִקי בִ גְׁ ר ֹונִי ה' החנון והחי לעולם ,חון אותי ,וכאשר תשמע בְׁ שָ ְׁמעָך תַ ע ֵננִי סְׁ לִ יחָ תְׁ ָך תַ ְׁרבֵ נִי את קול זעקתי הבוקע מגרוני -ענני ,והרבה את סליחתך, לְׁ חַ יִ ים תִ כְׁ תְׁ בֵ נִי וְׁ עָ נְׁתָ ה בִ י צִ ְׁדקָ תִ י. כתוב אותי לחיים ,וזכויותיי יעידו בי לטובה. נַפְׁ ִשי בִ ְׁשאֵ לָתִ י וְׁ עַ ִמי בְׁ בַ קָ שָ תִ י. ּומל ְָׁשנִי הַ בְׁ לִ יעָ ה ֹצאנְָׁך ִמּלְׁ הַ פְׁ ִשיעָ ה ְׁ ה' אלי ,הושע אותי ,ובשל הזכויות הכרע [את דיני לטובה]. הופע ממקום משכנך ,וחון את [כנסת ישראל] המטולטלת בסופה ובסערה. את [הקטגור] המלשין עליי בְׁ לַע, ומנע ממנו להרשיענו בפשע, פֶ ן אֶ ְׁראֶ ה בְׁ רָ עָ ה בְׁ ָאבְׁ ַדן מ ֹול ְַׁדתִ י. שמא אראה ברעה ,באובדן מולדתי. ֶזה אֵ -לִ י ,הו ִֹשיעָ ה וְׁ זָכִ יוֹת הַ כְׁ ִריעָ ה ּומזְׁ בּולְׁ ָך הוֹפִ יעָ ה חֹ ן סֹ ערָ ה וְׁ סֹ עָ ה ִ נַפְׁ ִשי בִ ְׁשאֵ לָתִ י וְׁ עַ ִמי בְׁ בַ קָ שָ תִ י. קַ ֵּדש שֵ ם קָ ְׁד ְׁשָך חִ ּלְׁ לּו בְׁ ִמ ְׁק ָּדשֶ ָך קדש את שם קדשך אשר חיללו [בפגיעה] במקדשך, וְׁ ַאהר ֹונִים ְׁקדוֹשֶ יָך מַ גִ ישֵ י אִ שֶ יָך [ואף פגעו] בכהנים הקדושים ,המקריבים קרבנות. ּומַ ה יַעשּו ְׁקדוֹשֶ יָך כְׁ פַ סּו קָ ָדשֶ יָך מה יעשו ישראל כאשר כבר אין קדשים להקרבה? ְׁשעֵ ה נָא מַ ְׁק ִּדישֶ יָך כְׁ פָ ִרים אִ ם ִשּל ְַׁמתִ י. פנה [לתפילתם] של המקדישים אותך ,כאילו הקריבו לפניך פרים. נַפְׁ ִשי בִ ְׁשאֵ לָתִ י וְׁ עַ ִמי בְׁ בַ קָ שָ תִ י. יֵרָ צּו עבָ ֶדיָך לְׁ מַ עַ ן שֵ ם כְׁ בו ֶֹדָך עבדיך יהיו רצויים [לפניך] ,למען שם כבודך, ְׁמיַח ֶדיָך ְׁמעִ ֶידיָך כִ י אֵ ין בִ לְׁ עָ ֶדיָך [הלוא] הם מייחדים את שמך ,ומעידים שאין בלעדיך. בַ קֵ ש נָא אוֹבְׁ ֶדיָך הֵ ן בָ אּו עָ ֶדיָך אנא ,חפש את האובדים ,הרי הם באו לפניך בתפילה, כִ י טוֹבִ ים ּדו ֶֹדיָך פָ נֶיָך בִ קַ ְׁשתִ י. משום שאהבתך טובה ,ביקשתי את פניך. נַפְׁ ִשי בִ ְׁשאֵ לָתִ י וְׁ עַ ִמי בְׁ בַ קָ שָ תִ י. קוֹלִ י יֶערַ ב נָא כְׁ מֵ חִ ים תוְֹך צִ י ֹונָה קולי יהיה ערב לפניך כקרבנות שמנים [המובאים אל] תוך ירושלים. סליחות | 29 לְׁ טוֹבָ ה הִ פָ נֶה נָא לְׁ הַ ְׁמצִ יאֵ נִי חנִינָה אנא ,פנה אליי לטובה להמציא לי חנינה, כִ י אֶ ל ִמי אֶ פְׁ נֶה נָא בְׁ אֵ ין מַ ְׁשעֵ ן ּומַ ְׁשעֵ נָה והרי אל מי אוכל לפנות ,כאשר אין שום משענת [אחרת]. לִ ְׁמיַחלֶיָך סְׁ לַח נָא הַ ְׁש ִמיעֵ ם סָ ל ְַׁחתִ י. אנא ,סלח למייחלים לך והשמע להם "סלחתי". נַפְׁ ִשי בִ ְׁשאֵ לָתִ י וְׁ עַ ִמי בְׁ בַ קָ שָ תִ י. ממשיכים 'א-ל מלך' בעמ' 64 ערב ראש השנה יי בֹקֶ ר תִ ְׁשמַ ע ק ֹולֵנּו ,בֹקֶ ר נַערָ ְך לְׁ ָך ּונְׁצַ פֶ ה. וְׁ אַ תָ ה יי מָ גֵן בַ ע ֵדנּו כְׁ בו ֵֹדנּו ּומֵ ִרים רֹאשֵ נּו. אַ תָ ה יי לְׁ ע ֹולָם תֵ שֵ ב כִ סְׁ אָך לְׁ דֹר וָדוֹר. ָארץ. ּומ ְׁשפָ ט חֶ סֶ ד יי מָ לְׁ ָאה הָ ֶ אֹ הֵ ב צְׁ ָדקָ ה ִ רַ חמֶ יָך רַ בִ ים יי כְׁ ִמ ְׁשפָ טֶ יָך חַ יֵנּו. ַאל תָ בוֹא בְׁ ִמ ְׁשפָ ט עִ מָ נּו כִ י ֹלא יִצְׁ ַּדק לְׁ פָ נֶיָך כָל חָ י. כְׁ רַ חֵ ם ָאב עַ ל בָ נִים כֵן תְׁ רַ חֵ ם יי עָ לֵינּו. ַליי הַ יְׁשּועָ ה עַ ל עַ מְׁ ָך בִ ְׁרכָתֶ ָך סֶ לָה. יי צְׁ -בָ אוֹת עִ מָ נּו ִמ ְׁשגָב לָנּו אֹ-להֵ י יַעקֹ ב סֶ לָה. יי צְׁ -בָ אוֹת אַ ְׁשרֵ י ָאדָ ם בוֹטֵ חַ בָ ְך. יי הו ִֹשיעָ ה ,הַ מֶ לְֶך יַענֵנּו בְׁ יוֹם קָ ְׁראֵ נּו. אדון ,מועד כתקח מישרים | ע"פ תהלים ה ,ד ע"פ תהלים ג ,ד איכה ה ,יט תהלים לג ,ה ע"פ תהלים קיט ,קנו ע"פ תהלים קמג ,ב ע"פ תהלים קג ,יג תהלים ג ,ט תהלים מו ,יב תהלים פד ,יג תהלים כ ,י יוסף בר יצחק מאורליינש אימת הדין שורה עליי .מעשים טובים אין בידי .ראה נא את לבי הנשבר והנדכא וקבל את תפילתי. אֹ-להֵ ינּו ֵואֹ-להֵ י אבוֹתֵ ינּו אָ דוֹן ,מוֹעֵ ד כְׁ תִ קַ ח מֵ ישָ ִרים לִ ְׁשפֹ ט בְׁ תַ עצּומֶ יָך אֶ תְׁ יַצְׁ בָ ה בְׁ פֶ לֶץ לְׁ חַ ּלוֹת פָ נֶיָך לְׁ רוֹמְׁ מֶ ָך בְׁ מַ עשַ י ֹלא נ ְִׁשעַ נְׁתִ י כִ י אִ ם בְׁ רַ חמֶ יָך יי ,עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן ְׁשמֶ ָך. ָגזּו אמּונִים ,גִ בוֹרֵ י כֹ חַ בְׁ מֶ רֶ ץ ַגם גו ְֹׁדרֵ י ג ֵָדר וְׁ עוֹמְׁ ֵדי בַ פֶ רֶ ץ ּדו ְֹׁרשֵ י חֶ פְׁ צָ ם בְׁ כֹ חַ ִמש ֹוכֵן ְׁשמֵ י עֶ ֶרץ ה' ,כאשר תקבע מועד לשפוט אמת בכוחך העצום, אתייצב באימה להתפלל לפניך. לא נשענתי על מעשיי ,אלא על רחמיך, [אנא] ה' ,עשה למען שמך. נעלמו הנאמנים ,גיבורי הכוח הנמרצים, וכך גם אפסו גודרי הגדר והעומדים בפרצותיה, אלו אשר תובעים את צורכיהם מה' השוכן בשמיים הנשגבים. | 31סליחות ָאבַ ד חָ סִ יד מִ ן הָ ָארֶ ץ. אבד חסיד מן הארץ. הֵ ן קַ ּלוֹתִ י ּומָ ה אָ ִשיב בְׁ מ ֹו פִ י הִ ְׁננִי צָ עִ יר בְׁ אֵ ין ִמפְׁ עלוֹת בְׁ כַפִ י וְׁ אֵ יְך אקַ ּוֶה וַאנִי רַ ב ּדֹפִ י הרי אני קל [ממעשים] ומה אוכל לטעון בפי? איך אקווה ,בעודי מלא פגמים, היוֹת לְׁ רָ צוֹן אִ ְׁמרֵ י פִ י. שאמרי פי יהיו לרצון? ָזחַ לְׁ תִ י וָאִ ירָ א מֵ חַ ּווֹת ֵּדעִ י פחדתי ויראתי לומר את דבריי, זְׁ ד ֹונִי יָגֹ ְׁרתִ י ּומֶ רֶ ד ִר ְׁשעִ י חַ נּון ,רַ חמֵ נִי בְׁ הִ תְׁ ַוּדוֹתִ י וְׁ עָ זְׁ בִ י פִ ְׁשעִ י ְׁשמַ ע קוֹל תַ חנּונַי אֵ לֶיָך בְׁ שַ ּוְׁ עִ י. [שכן] חששתי מזדונותיי וממרדי המרושע. ּומתְׁ ו ֶַּדה עשוֹת ְׁרצ ֹונֶָך טָ עִ יתִ י וְׁ הִ ְׁננִי שָ ב ִ ְׁטהוֹר עֵ י ַניִם ,חָ ְׁשבֵ נִי כְׁ שָ לֵם לְׁ פָ נֶיָך יָּ-ה ,הִ ָכנֵס לִ י לִ פְׁ נִים ִמשּורַ ת ִּדינֶָך וְׁ אֵ ָדעָך לְׁ מַ עַ ן אֶ ְׁמצָ א חֵ ן בְׁ עֵ ינֶיָך. כֹ חָך יִגְׁ ַּדל נָא ּובִ תְׁ פִ ּלָתִ י הִ תְׁ נָאֵ ה כִ תְׁ פִ ּלַת זָקֵ ן וְׁ רָ גִ יל ּופִ ְׁרק ֹו נָאֶ ה לְׁ בָ בִ י הַ נ ְִׁשבָ ר הַ נ ְִׁדכֶה וְׁ הַ נִכְׁ אֶ ה הַ בֵ ט ִמשָ מַ יִם ְּׁוראֵ ה. אני [נטול זכויות כמו אדם] צעיר ואין מעשים טובים בידיי. חנון ,אנא רחם עליי כאשר אתוודה ואעזוב את פשעי, ושמע את קול תחנוניי כאשר אשווע אליך. טעיתי[ ,אך כעת] אני שב ומתוודה [ורוצה] לעשות את רצונך. ה' ,החשב אותי כשלם לפניך. ה' ,היכנס לי לפנים משורת הדין, ואדע איך לנהוג כדי למצוא חן בעיניך. כוחך יגדל [למחול לי] ומתפילתי עשֵ ה עטרה. כתפילת זקן ורגיל בתפילה ,אשר לא חטא. [את] לבבי השבור והמדוכא [ואת] נכאות רוחי, הבט משמיים וראה. ּומתְׁ נַהֵ ג בַ חסִ ידּות .מוֹחֵ ל אֵ -ל מֶ לְֶך יוֹשֵ ב עַ ל כִ סֵ א ַרח ִמים ִ עוֹנוֹת עַ מ ֹו מַ עבִ יר ִראשוֹן ִראשוֹן .מַ ְׁרבֶ ה ְׁמ ִחילָה לַחַ טָ אִ ים. ּוסְׁ לִ יחָ ה לַפוֹשְׁ עִ ים .עוֹשֶ ה צְׁ ָדקוֹת עִ ם כָל בָ שָ ר וְׁ רּוחַ ֹ .לא כְׁ ָרעָ תָ ם לָהֶ ם גוֹמֵ ל .אֵ -ל הו ֵֹרתָ נּו לוֹמַ ר ִמּדוֹת ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .זְׁ כֹר לָנּו הַ יוֹם בְׁ ִרית ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .כְׁ מ ֹו שֶ הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו ִמקֶ ֶדם .וְׁ כֵן כָתּוב בְׁ תו ָֹרתָ ְך .וַ י ֵֶרד יי בֶ עָ נָן וַיִ תְׁ יַצֵ ב עִ מ ֹו שָ ם .וַיִ ְׁק ָרא בְׁ שֵ ם יי. וְׁ שָ ם נֶאמַ ר: ַויַעבֹר יי עַ ל פָ נָיו וַיִ קְׁ ָרא יי | יי אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון ,אֶ ֶרְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת: סליחות | 31 נֹצֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים ,נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה: וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו. הַ אנוֹש מֵ א-לוֹּהַ יִצְׁ ָּדק אִ ם מֵ עֹ שֵ הּו י ְִׁטהַ ר גָבֶ ר. תהלים קמה ,ט טוֹב יי ַל ֹכל וְׁ רַ חמָ יו עַ ל כָל מַ עשָ יו. תהלים קטז ,ה חַ נּון יי וְׁ צַ ִּדיק ֵואֹ-להֵ ינּו ְׁמ ַרחֵ ם. איוב ד ,יח הֵ ן בַ עבָ ָדיו ֹלא יַא ִמין ּובְׁ מַ לְׁ ָאכָיו י ִָשים תָ ֳהלָה. יָדַ עְׁ נּו כִ י חָ טָ אנּו וְׁ אֵ ין ִמי יַעמֹ ד בַ ע ֵדנּוִ ,ש ְׁמָך הַ גָדוֹל יַעמֹ ד לָנּו בְׁ עֵ ת צָ ָרה. ע"פ תהלים קג ,יג כְׁ רַ חֵ ם ָאב עַ ל בָ נִים כֵן תְׁ רַ חֵ ם יי עָ לֵינּו. תהלים ג ,ט ַליי הַ יְׁשּועָ ה עַ ל עַ מְׁ ָך בִ ְׁרכָתֶ ָך סֶ לָה. תהלים מו ,יב יי צְׁ -בָ אוֹת עִ מָ נּו ִמ ְׁשגָב לָנּו אֹ-להֵ י יַעקֹ ב סֶ לָה. תהלים פד ,יג יי צְׁ -בָ אוֹת אַ ְׁשרֵ י ָאדָ ם בוֹטֵ חַ בָ ְך. תהלים כ ,י יי הו ִֹשיעָ ה ,הַ מֶ לְֶך יַענֵנּו בְׁ יוֹם קָ ְׁראֵ נּו. איוב ד ,יז אדון ,דין אם ידקדק | זבדיה על פי שורת הדין אין לנו תקווה לצאת זכאים ,שכן אנו מלאי חסרונות ,חטא ורשע .את תקוותנו אנו תולים ברחמיו של הקב"ה ובהבטחתו שי"ג מידות אינן חוזרות ריקם. אֹ-להֵ ינּו ֵואֹ-להֵ י אבוֹתֵ ינּו אָ דוֹןִּ ,דין אִ ם יְׁדֻ ְׁק ַּדק (פנייה לה') אדון ,אם תדקדק בדין, בְׁ חֵ קֶ ר פֹ עַ ל אִ ם יֻבְׁ ַּדק ואם תחקור ותבדוק את פעולותינו - ֶגבֶ ר לְׁ פָ נֶיָך ֹלא יִצְׁ ַּדק. אין אדם שיצדק לפניך [בדין]. ֹּדפִ י תִ תֵ ן בִ צְׁ בָ א מַ עְׁ לָה [אפילו] בצבא השמיים מצאת דופי הֵ ן בְׁ מַ לְׁ ָאכֶיָך תָ ִשים תָ ֳהלָה ובמלאכיך גילית חסרונות, וְׁ ַאף שוֹתֶ ה כַמַ יִם עַ וְׁ לָה. כל שכן [שיש חסרונות באדם העושה] עוולה [בשכיחות שבה הוא] שותה מים. זְׁ כּות ּוצְׁ ָדקָ ה אֵ ין בָ נּו אין בנו צדק וזכויות, חֵ ְׁטא ָורֶ שַ ע ֻכּלָנּו וכולנו [מלאים] חטא ורשע. טוֹבַ ,אל תָ בֹא בְׁ ִמ ְׁשפָ ט עִ מָ נּו. ה' הטוב ,אל תבוא אתנו בדין. | 32סליחות ֶיהמּו מֵ עֶ יָך עָ לֵינּו מעיך יהמו (רחם) עלינו, כְׁ רֹב רַ חמֶ יָך פְׁ נֵה אֵ לֵינּו וברחמיך הרבים פנה אלינו [לטוב], לְׁ בִ לְׁ תִ י כְׁ רֹעַ מַ ע ָללֵינּו. ולא [כראוי לנו] על פי מעללינו הרעים. ְׁמשּובוֹתֵ ינּו רַ בּו מִ ּלִ ְׁמנוֹת מעשינו הרעים רבים מכפי שניתן לספור, ִניחו ִֹחים ַאיִן וְׁ קָ ְׁרבָ נוֹת [אך] אין לנו קרבנות [שניתן להקריב] סְׁ לִ יחָ ה ְׁמ ֹצא לַעוֹנוֹת. [על מנת] למצוא סליחה לעבירות. עַ ל צִ ְׁדקוֹתֵ ינּו אֵ ין ָאנּו סְׁ מּוכִ ים איננו יכולים להישען על צדקותינו, פֶ שַ ע וְׁ עָ וֹן ְׁמלֻכְׁ לָכִ ים [שכן אנו] מלוכלכים בפשעים ובעוונות. צְׁ ָדקָ ה ְׁמצֹא תַ חַ ן עו ְֹׁרכִ ים. [על כן] אנו עורכים תחינה כדי למצוא צדקה [מלפניך]. ָארחוֹתֵ ינּו קַ ו ַאל תִ ְׁמתַ ח בְׁ ְׁ אל תמתח את שורת [הדין כאשר] אורחות [חיינו נידונות], ִרמָ ה וְׁ ת ֹולֵעָ ה ַאח ִריתֵ נּו [שהרי] סופנו מאכל לרימה ותולעה, שָ וְׁ א וְׁ הֶ בֶ ל שְׁ נוֹתֵ ינּו. וכל שנותינו שווא והבל. תָ שּוב עַ ל הָ רָ עָ ה תִ נָחֵ ם [אנא] שוב מהרעה [שגזרת עלינו] והתחרט עליה, ֶזה ַד ְׁרכְׁ ָך חִ נָם ְׁמרַ חֵ ם [שכן] זו דרכך ,ה' ,המרחם ללא סיבה. בְׁ רַ חמֶ יָך הָ רַ בִ ים עָ לֵינּו רַ חֵ ם. [אנא] רחם עלינו ברחמיך הרבים. ְּׁדרָ כֶיָך הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו לְׁ הוֹרוֹת למשה הודעת את דרכיך כדי שילמדן. ִי ַּדעְׁ ת ֹו שְׁ ֹלש עֶ ְׁשרֵ ה סְׁ דּורוֹת יידעת אותו את סדר שלוש עשרה המידות, הִ בְׁ טַ ְׁחת ֹו שֶ אֵ ין רֵ יקָ ם חוֹזְׁ רוֹת. והבטחת לו שאינן חוזרות ריקם. ִחנּון בָ ם סִ ַּד ְׁרנּו לְׁ פָ נֶיָך בהן (י"ג מידות) סידרנו תחינה לפניך. ַזעַ ק ְׁקשֹב ִממִ תְׁ חַ ְׁננֶיָך הקשב לזעקה הבאה מהמתחננים אליך, וְׁ ַאל תְׁ ִשיבֵ נּו רֵ יקָ ם מִ ּלְׁ פָ נֶיָך. ואל תשיב אותנו ריקם מלפניך. ּומתְׁ נַהֵ ג בַ חסִ ידּות .מוֹחֵ ל אֵ -ל מֶ לְֶך יוֹשֵ ב עַ ל כִ סֵ א ַרח ִמים ִ עוֹנוֹת עַ מ ֹו מַ עבִ יר ִראשוֹן ִראשוֹן .מַ ְׁרבֶ ה ְׁמ ִחילָה לַחַ טָ אִ ים. סליחות | 33 ּוסְׁ לִ יחָ ה לַפוֹשְׁ עִ ים .עוֹשֶ ה צְׁ ָדקוֹת עִ ם כָל בָ שָ ר וְׁ רּוחַ ֹ .לא כְׁ ָרעָ תָ ם לָהֶ ם גוֹמֵ ל .אֵ -ל הו ֵֹרתָ נּו לוֹמַ ר ִמּדוֹת ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .זְׁ כֹר לָנּו הַ יוֹם בְׁ ִרית ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .כְׁ מ ֹו שֶ הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו ִמקֶ ֶדם .וְׁ כֵן כָתּוב בְׁ תו ָֹרתָ ְך .וַ י ֵֶרד יי בֶ עָ נָן וַיִ תְׁ יַצֵ ב עִ מ ֹו שָ ם .וַיִ ְׁק ָרא בְׁ שֵ ם יי. וְׁ שָ ם נֶאמַ ר: ַויַעבֹר יי עַ ל פָ נָיו וַיִ קְׁ ָרא יי | יי אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון ,אֶ ֶרְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת: נֹצֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים ,נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה: וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו. מַ ה יִ צְׁ ַּדק אנוֹש עִ ם אֵ -ל ּומַ ה יִ זְׁ כֶה יְׁלּוד אִ שָ ה. וַתִ פְׁ ְׁקדֶ נּו לִ בְׁ קָ ִרים וְׁ לִ ְׁרגָעִ ים תִ בְׁ חָ נֶנּו. יי ַאל בְׁ אַ פְׁ ָך תוֹכִ יחֵ נּו וְׁ ַאל בַ חמָ תְׁ ָך תְׁ יַסְׁ ֵרנּו. ַאף עַ ל זֶה פָ קַ ְׁחתָ עֵ ינֶָך וְׁ אֹ תָ נּו תָ בִ יא בְׁ ִמ ְׁשפָ ט עִ מָ ְך. כְׁ רַ חֵ ם ָאב עַ ל בָ נִים כֵן תְׁ רַ חֵ ם יי עָ לֵינּו. ַליי הַ יְׁשּועָ ה עַ ל עַ מְׁ ָך בִ ְׁרכָתֶ ָך סֶ לָה. יי צְׁ -בָ אוֹת עִ מָ נּו ִמ ְׁשגָב לָנּו אֹ-להֵ י יַעקֹ ב סֶ לָה. יי צְׁ -בָ אוֹת אַ ְׁשרֵ י ָאדָ ם בוֹטֵ חַ בָ ְך. יי הו ִֹשיעָ ה ,הַ מֶ לְֶך יַענֵנּו בְׁ יוֹם קָ ְׁראֵ נּו. אדון ,בפקדך אנוש לבקרים | איוב כה ,ד ע"פ איוב ז ,יח ע"פ תהלים ו ,ב ע"פ איוב יד ,ג ע"פ תהלים קג ,יג תהלים ג ,ט תהלים מו ,יב תהלים פד ,יג תהלים כ ,י יצחק הכהן אין כוח באדם לעמוד מול יצר הרע המלפף אותו מלידתו ,וכל ימי חייו מלאי מכאוב .אולם הקב"ה רוצה בתשובת רשעים וכל שכן בתשובת ישראל הבוטחים בו .על כן אנו מבקשים מה' לדון אותנו ברחמים ולמנוע מהשטן לקטרג עלינו. אֹ-להֵ ינּו ֵואֹ-להֵ י אבוֹתֵ ינּו אָ דוֹן ,בְׁ פָ ְׁק ָדְך אנוֹש לַבְׁ קָ ִרים (פנייה לה') אדון ,כאשר אתה דן את האדם בכל בוקר, בְׁ ִמצּוי הַ ִּדין ַאל תִ ְׁמתַ ח אל תאריך את הדין ואל תמצה אותו, גּוף ּונְׁשָ מָ ה אִ ם תְׁ ִריבֵ ם [שהרי] אם תדון את הגוף והנשמה ֹּדחּו וְׁ ֹלא יּוכְׁ לּו קּום הם יידחו ולא יוכלו לעמוד לפניך. | 34סליחות היּוכַל גֶבֶ ר לִ זְׁ כוֹת בַ מִ ְׁשפָ ט האם אדם יוכל לצאת זכאי במשפט? וְׁ אִ ם יֵש בְׁ יָד ֹו מַ עַ ש לְׁ הִ צְׁ טַ ֵּדק והאם יש בידו מעשים [המספיקים] להצטדק? ֵזרּוי יְׁחּומ ֹו מִ ּלֵחָ ה סְׁ רּוחָ ה [הלוא] התעברותו נעשית מטיפה סרוחה, חָ בּוי או ְֹׁרב ֹו בְׁ ִק ְׁרב ֹו מֵ עֵ ת הִ ּוָלְׁ ד ֹו וכבר מעת היוולדו יצר הרע אורב בקרבו. טָ מּון בְׁ חֻב ֹו כְׁ רֶ שֶ ת לְׁ רַ גְׁ לָיו יצר הרע מסתתר בתוכו [ומשמש] כרשת לרגליו, ְׁיסִ יתֵ הּו בְׁ כָל יוֹם לְׁ שַ חַ ת לְׁ הַ פִ יל ֹו ובכל יום הוא מסית אותו [על מנת] להפילו לשחת. כֹ חַ ּוגְׁ בּורָ ה בַ גּוף ַאיִן בגוף האדם אין מספיק כוח וגבורה לְׁ פָ נָיו לַעמֹ ד ּולְׁ הִ תְׁ יַצֵ ב להתייצב ולעמוד בפניו. ִמיוֹם עָ ְׁמד ֹו עַ ל ַּדעְׁ ת ֹו מיום שאדם התבגר, ַנפְׁ ש ֹו י ִָשים בְׁ כַפ ֹו לְׁ הָ בִ יא ל ְַׁחמ ֹו הוא מסכן את חייו כדי להשיג פרנסה. שָ בֵ עַ כָל יָמָ יו כַעַ ס ּומַ כְׁ אוֹבוֹת ימיו מלאים כעסים וכאבים, עַ ד שּוב ֹו לַעפָ ר ֹו ֹלא י ְִׁשקֹ ט. ואין לו שקט עד מותו. פְׁ נֵהָ ,אדוֹן ,בְׁ עִ צְׁ בוֹן רּוחַ (פנייה לה') אדון ,פנה אל הנפש העצובה צְׁ פֵ ה בְׁ ִשבְׁ רוֹן לֵב וראה את שברון הלב. קָ רוֹב אַ תָ ה ל ְָׁרחו ִֹקים והרי אתה קרוב [גם] לרחוקים רוֹצֶ ה בִ תְׁ שּובַ ת ְׁרשָ עִ ים ורוצה [אף] בתשובת הרשעים. שַ ּדַ י ,הִ מָ צֵ א לְׁ דו ְֹׁרשֶ יָך שדי ,היֵה מצוי לדורשים אותך, תֹ אמַ ר הִ ֵננִי לִ ְׁמבַ ְׁקשֶ יָך ואמור "הנני" למבקשים אותך. ְׁיב ְֻׁשרּו סָ ל ְַׁחתִ י קו ְֹׁראֵ י בִ ְׁשמֶ ָך הקוראים בשמך יתבשרו" :סלחתי", צַ ֵּדק בַ מִ ְׁשפָ ט עַ ם ְׁמיַח ֶדיָך וצַ דק במשפט את העם המייחד אותך. חסֹ ם מְׁ נֻּוָל ִמּלְׁ הַ ְׁר ִשיעַ מנע את יצר הרע מלומר עלינו דברי רשע, ְׁקצֹף בְׁ מַ ְׁש ִטין מִ ּלְׁ הַ ְׁש ִטין וגער בשטן שלא יאמר דברי שטנה. הָ קֵ ם לָנּו מֵ לִ יץ יֹשֶ ר הקם לנו מליץ יושר, כֹ פֶ ר מָ צָ אתִ י תַ ְׁש ִמיעַ לַשוֹבָ בִ ים. והשמע לחוטאים שיש כפרה למעשיהם. הִ ְׁשלַכְׁ נּו עָ לֶיָך יְׁהָ בֵ נּו תלינו בך את תקוותינו, סליחות | 31 ָנא אַ תָ ה תְׁ כַלְׁ כְׁ לֵנּו [אנא] כלכל אותנו. הֵ עָ תֵ ר לָנּו בִ תְׁ פִ ּלָתֵ נּו היענה לנו כאשר אנו מתפללים, חֶ פְׁ צֵ נּו ּובַ קָ שָ תֵ נּו מַ ּלֵא בְׁ רַ ח ִמים ומלא ברחמים את רצוננו ובקשותינו. בְׁ ָך תָ לִ ינּו בִ ְׁטח ֹונֵנּו את בטחוננו תלינו בך, רַ חמֶ יָך מַ הֵ ר יְׁקַ ְּׁדמּונּו [אנא] רחמיך יקדמו אותנו במהרה. חָ זָק וְׁ אַ מִ יץִ ,שמְׁ ָך ֹלא שָ כ ְַׁחנּו ה' החזק והאמיץ לא שכחנו את שמך (ולא פנינו לאל אחר), אָ נָא ָלנֶצַ ח ַאל תִ שְׁ כָחֵ נּו. אנא אל תשכח אותנו לנצח. ּומתְׁ נַהֵ ג בַ חסִ ידּות .מוֹחֵ ל אֵ -ל מֶ לְֶך יוֹשֵ ב עַ ל כִ סֵ א ַרח ִמים ִ עוֹנוֹת עַ מ ֹו מַ עבִ יר ִראשוֹן ִראשוֹן .מַ ְׁרבֶ ה ְׁמ ִחילָה לַחַ טָ אִ ים. ּוסְׁ לִ יחָ ה לַפוֹשְׁ עִ ים .עוֹשֶ ה צְׁ ָדקוֹת עִ ם כָל בָ שָ ר וְׁ רּוחַ ֹ .לא כְׁ ָרעָ תָ ם לָהֶ ם גוֹמֵ ל .אֵ -ל הו ֵֹרתָ נּו לוֹמַ ר ִמּדוֹת ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .זְׁ כֹר לָנּו הַ יוֹם בְׁ ִרית ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .כְׁ מ ֹו שֶ הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו ִמקֶ ֶדם .וְׁ כֵן כָתּוב בְׁ תו ָֹרתָ ְך .וַ י ֵֶרד יי בֶ עָ נָן וַיִ תְׁ יַצֵ ב עִ מ ֹו שָ ם .וַיִ ְׁק ָרא בְׁ שֵ ם יי. וְׁ שָ ם נֶאמַ ר: ַויַעבֹר יי עַ ל פָ נָיו וַיִקְׁ ָרא יי | יי אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון ,אֶ ֶרְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת: נֹצֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים ,נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה: וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו. לָמָ ה רָ גְׁ שּו ג ֹויִם ּולְׁ אֻמִ ים יֶהְׁ גּו ִריק. לָמָ ה יי תַ עמֹ ד בְׁ רָ חוֹק תַ עְׁ לִ ים לְׁ עִ תוֹת בַ צָ ָרה. לָמָ ה ָלנֶצַ ח תִ ְׁשכָחֵ נּו תַ עַ זְׁ בֵ נּו לְׁ אֹ רֶ ְך י ִָמים. לָמָ ה יי תִ זְׁ נַח ִמשָ לוֹם נַפְׁ ִשי. כְׁ רַ חֵ ם ָאב עַ ל בָ נִים כֵן תְׁ רַ חֵ ם יי עָ לֵינּו. ַליי הַ יְׁשּועָ ה עַ ל עַ מְׁ ָך בִ ְׁרכָתֶ ָך סֶ לָה. יי צְׁ -בָ אוֹת עִ מָ נּוִ ,מ ְׁשגָב לָנּו אֹ-להֵ י יַעקֹ ב סֶ לָה. יי צְׁ -בָ אוֹת ,אַ ְׁשרֵ י ָאדָ ם בוֹטֵ חַ בָ ְך. יי הו ִֹשיעָ ה ,הַ מֶ לְֶך יַענֵנּו בְׁ יוֹם קָ ְׁראֵ נּו. תהלים ב ,א תהלים י ,א איכה ה ,כ ע"פ תהלים פח ,טו; איכה ג ,יז ע"פ תהלים קג ,יג תהלים ג ,ט תהלים מו ,יב תהלים פד ,יג תהלים כ ,י | 36סליחות שלש עשרה מדות | שלמה בן מנחם בכוח אמירתן של י"ג מידות שאינן חוזרות ריקם ,אנו מבקשים שה' ישוב אלינו ויושיענו .הקושי של המתפלל בשל הריחוק מה' מודגש בשאלה החותמת כל בית. אֹ-להֵ ינּו ֵואֹ-להֵ י אבוֹתֵ ינּו שְׁ ֹלש עֶ ְׁשְְׁרֵ ה ִמּדוֹת הָ אמּורוֹת בַ חנִינָה שלוש עשרה מידות של רחמים ,אשר כלפיהן נאמרה חנינה. ָנא כָל מִ ָּדה ְׁנכ ֹונָה אחַ ּלֶה פְׁ נֵי מַ לְׁ כִ י בִ תְׁ ִחנָה אנא[ ,בכוח] כל מידה מוכנה [לסליחה] אחלה את פני ה' בתחינה לְׁ חַ פֵ ש זְׁ כּות ְׁקנּויִים ְׁקרּואִ ים שוֹשַ נָה לחפש את זכות ישראל הקרויים שושנה, מַ ּלְׁ טֵ ם מִ כָל רָ עוֹת בְׁ זֹאת הַ שָ נָה. ולבקש שתמלט אותם בשנה זו מכל הרעות. אִ ם אַ ְׁשמָ תָ ם ג ְָׁדלָה עַ ד ְׁשמֵ י רּום וְׁ כוֹכְׁ בֵ יהֶ ם [גם] אם אשמתם גדלה עד השמיים הרמים והכוכבים, נָא כָל מִ ָּדה נְׁכ ֹונָה אבַ קֵ ש רַ ח ִמים עלֵיהֶ ם אנא[ ,בכוח] כל מידה מוכנה [לסליחה] אבקש עליהם רחמים לְׁ בַ טֵ ל מֵ הֶ ם כָתּוב ָאמַ ְׁרתִ י ַאפְׁ אֵ יהֶ ם לבטל מהם את הפסוק "אמרתי אפאיהם" (אשמידם), ֹאמרּו הַ ג ֹויִם אַ יֵה נָא אֹ-להֵ יהֶ ם. לָמָ ה י ְׁ למה [תיתן פתחון פה] לגויים לומר "איה נא א- לוהיהם"? אִ ם ָגבְׁ רּו עוֹנוֹת וְׁ עָ צְׁ מּו ִמּלְׁ סַ פְׁ ָרה [גם] אם העוונות התעצמו וגברו עד שלא ניתן לסופרם, נָא כָל מִ ָּדה נְׁכ ֹונָה ְּׁדחֵ ה אוֹתָ ם ,יי ,לְׁ הַ סְׁ תִ ָירה אנא ה'[ ,בכוח] כל מידה מוכנה [לסליחה] דחה אותם והסתירם. ִּדבּובֵ י עֹ ז בְׁ תַ חַ ן לְׁ בַ טֵ ל מֵ הֶ ם כָתּוב ַאסְׁ תִ ָירה נדבר בעוז ונתחנן לבטל את הפסוק "אסתירה [פני מהם]". לָמָ ה ,יי ,תַ עמֹ ד בְׁ רָ חוֹק תַ עְׁ לִ ים לְׁ עִ תוֹת בַ צָ ָרה. ה' ,למה תעמוד מרחוק ותעלים [עינך] בעתות צרה? אִ ם הֶ עוּו פְׁ נֵי מַ לְׁ כָם בְׁ עַ זּות פָ נִים ּומֵ צַ ח [גם] אם עיוותו את דרכם לפני ה' בעזות פנים ומצח, נָא כָל מִ ָּדה נְׁכ ֹונָה וְׁ אֶ תְׁ חַ נֵן ל ֹו בְׁ פֶ צַ ח אנא[ ,בכוח] כל מידה מוכנה [לסליחה] אפצח בתחינה לה', וְׁ נַפְׁ ִשי ִשפְׁ כִ י כַמַ יִם לִ בֵ ְך נֹ כַח ָאדֹם וָצַ ח ואשפוך את נפשי כמים לפני ה': לָמָ ה ,אֹ-להִ יםָ ,זנ ְַׁחתָ ָלנֶצַ ח. "ה' ,למה זנחת אותנו לנצח?" אִ ם זְׁ דוֹנוֹת הִ ִשיאּו לֵב ִטפֵ ש וְׁ נ ְִׁשחַ ץ [גם] אם הזדונות פיתו את הלב הטיפש והגאה, נָא כָל מִ ָּדה נְׁכ ֹונָה חַ ּלֵץ אוֹתָ ם ,ייִ ,ממַ חַ ץ אנא ה'[ ,בכוח] כל מידה מוכנה [לסליחה] חלץ את ישראל [ממכה] מוחצת, ִחיש ּובֹא וְׁ שָ א קוֹל נַחַ ץ מהר בוא ,והשמע קול בהול [של גאולה]. סליחות | 37 לָמָ ה קֹ ֵדר אֶ תְׁ הַ ּלְֵך בְׁ לַחַ ץ. למה אתהלך בקדרות ובלחץ? אִ ם טָ פְׁ לּו שֶ קֶ ר בְׁ הֶ גֶה וְׁ הַ ּווֹת לְׁ עֻמֶ ָך [גם] אם התחברו לשקר בדיבור רע כנגדך, נָא כָל מִ ָּדה נְׁכ ֹונָה ְׁי ִדידּות תִ זְׁ ֹכר מִ מַ נְׁעִ ימֶ יָך אנא [בכוח] כל מידה מוכנה [לסליחה] זכור את הידידות עם המשבחים את נעימותך, ִיתְׁ גוֹלְׁ לּו רַ חמֶ יָך עַ ל ְׁשאֵ ִרית עַ מֶ ָך ורחמיך יתגוללו על שארית עמך. לָמָ ה ,יי ,יֶחרֶ ה אַ פְׁ ָך בְׁ עַ מֶ ָך. ה' ,למה יחרה אפך בעמך? אִ ם ָכבְׁ דּו אֹ זֶן לְׁ סַ ּלֵף ִמנִי הַ ּדֶ רֶ ְך [גם] אם מיאנו לשמוע תוכחה וסטו מהדרך, נָא כָל מִ ָּדה נְׁכ ֹונָה א ַלחֵ ש עַ ל עַ מִ י בְׁ עֶ ֶרְך אנא [בכוח] כל מידה מוכנה [לסליחה] אלחש על עמי סדר תפילה, וְׁ נַפְׁ ִשי ִשפְׁ כִ י לִ בֵ ְך פְׁ נֵי ק ֹונְֵך וְׁ צּורֵ ְך ואשפוך את נפשי לפני קוני וצורי: לָמָ ה פָ רַ צְׁ תָ גְׁ ֵדרֶ יהָ וְׁ ָארּוהָ כָל עוֹבְׁ ֵרי ָדרֶ ְך. למה פרצת את גדר ישראל ,וקטפו פירותיו כל עוברי הדרך (הגויים)? אִ ם מָ ְׁרדּו בְׁ רֹב פִ ְׁשעָ ם לְׁ צּור מַ לְׁ כִ י ְּׁוקדו ִֹשי [גם] אם מרדו ברוב פשעם בה' מלכי צורי וקדושי, נָא כָל מִ ָּדה נְׁכ ֹונָה ַנפְׁ ִשי נֹ עַ ם עלֵיהֶ ם תְׁ בַ ְׁק ִשי אנא [בכוח] כל מידה מוכנה [לסליחה] נפשי תבקש שישרה עליהם נועם [ה'], לְׁ נוֹרָ א מָ רוֹם וְׁ קָ דוֹש בְׁ עֶ תֶ ר אֵ לָיו תִ ְׁד ְׁר ִשי והיא תעתור לנורא מרום וקדוש ,ותשאל: לָמָ ה ,יי ,תִ זְׁ נַח ִמשָ לוֹם נַפְׁ ִשי. למה נפשי נעזבת מטובה? אִ ם סָ ְׁררּו כְׁ פָ רָ ה מֵ רֹב עִ תִ ים וְׁ י ִָמים [גם] אם מפאת ימי [הגלות] הרבים נהגו ישראל כפרה סוררת, נָא כָל מִ ָּדה נְׁכ ֹונָה עַ יִן אֶ שָ א לִ ְׁמרו ִֹמים אנא [בכוח] כל מידה מוכנה [לסליחה] אשא עין למרום, עַ ל עַ מִ י אֶ פְׁ צֶ ה פֶ ה ְׁמעּוטֵ י עַ מִ ים ואפצה את פי [בתפילה] על עמי המעט מכל העמים: לָמָ ה ָלנֶצַ ח תִ ְׁשכָחֵ נּו תַ עַ זְׁ בֵ נּו לְׁ אֹ רֶ ְך י ִָמים. למה תשכח אותנו לנצח ותעזוב אותנו לימים ארוכים? אִ ם פְׁ שָ עִ ים עָ צְׁ מּו וְׁ גָבְׁ רּו ְׁמאֹ ד בְׁ תֶ לֶא [גם] אם הפשעים עצמו וגברו מאוד מתוך תלאה, נָא כָל מִ ָּדה נְׁכ ֹונָה אצַ פְׁ צֵ ף קוֹל לְׁ הַ פְׁ לֵא אנא [בכוח] כל מידה מוכנה [לסליחה] ארים קול ברור [לומר] צְׁ רּופָ ה אִ מְׁ רָ תְׁ ָך ,לְׁ חַ ּלוֹת עַ ל עַ ם אֵ ּלֶה את אמרתך הצרופה (י"ג מידות) ,ולהתפלל על ישראל: ימינֶָך ִמקֶ רֶ ב חֵ ְׁיקָך ַכּלֵה. לָמָ ה תָ ִשיב י ְָׁדָך וִ ִ למה אתה מסיג את ידך? [אנא] הפסק להשאיר את ידך בחיקך. אִ ם ִקלְׁ ְׁקלּו מַ ע ִשים לְׁ הָ זִ יד ּולְׁ הַ ְׁר ִשיעַ [גם] אם חטאו הזידו והרשיעו, | 38סליחות נָא כָל מִ ָּדה נְׁכ ֹונָה רָ חַ ש לִ בִ י לְׁ הו ִֹשיעַ אנא [בכוח] כל מידה מוכנה [לסליחה] חשבתי בלבי לבקש ישועה, קּומי ֹרנִי בַ ַּל ְׁילָה ָלאֵ -ל הַ מו ִֹשיעַ ִ ולקום ולהתפלל בלילה לא-ל המושיע: לָמָ ה תִ הְׁ יֶה כְׁ אִ יש נ ְִׁדהָ ם כְׁ גִ בוֹר ֹלא יּוכַל לְׁ הו ִֹשיעַ . למה תהיה כאיש נדהם וכגיבור שלא יוכל להושיע? אִ ם ָאמְׁ נָם שָ בּו ֻכּלָם בְׁ לֵב ָונֶפֶ ש לְׁ חַ ּלוֹתְׁ ָך אם אכן כולם שבו להתפלל לפניך בלב ונפש, נָא כָל מִ ָּדה נְׁכ ֹונָה תַ סְׁ כִ ים עִ מָ ם בִ ְׁמ ִחילָתְׁ ָך אנא [בכוח] כל מידה מוכנה [לסליחה] תתרצה למחול להם. תַ עשֶ הָ ,אדוֹן ,לְׁ מַ עַ נְָׁך ְׁמחַ ל ּוסְׁ לַח לַע ָדתְׁ ָך אדון ,עשה למענך ,מחל וסלח לעדתך, שּוב לְׁ מַ עַ ן עבָ ֶדיָך ִשבְׁ טֵ י נַחלָתְׁ ָך. ושוב [אלינו] למען עבדיך [שהם] שבטי נחלתך. ּומתְׁ נַהֵ ג בַ חסִ ידּות .מוֹחֵ ל אֵ -ל מֶ לְֶך יוֹשֵ ב עַ ל כִ סֵ א ַרח ִמים ִ עוֹנוֹת עַ מ ֹו מַ עבִ יר ִראשוֹן ִראשוֹן .מַ ְׁרבֶ ה ְׁמ ִחילָה לַחַ טָ אִ ים. ּוסְׁ לִ יחָ ה לַפוֹשְׁ עִ ים .עוֹשֶ ה צְׁ ָדקוֹת עִ ם כָל בָ שָ ר וְׁ רּוחַ ֹ .לא כְׁ ָרעָ תָ ם לָהֶ ם גוֹמֵ ל .אֵ -ל הו ֵֹרתָ נּו לוֹמַ ר ִמּדוֹת ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .זְׁ כֹר לָנּו הַ יוֹם בְׁ ִרית ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .כְׁ מ ֹו שֶ הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו ִמקֶ ֶדם .וְׁ כֵן כָתּוב בְׁ תו ָֹרתָ ְך .וַ י ֵֶרד יי בֶ עָ נָן וַיִ תְׁ יַצֵ ב עִ מ ֹו שָ ם .וַיִ ְׁק ָרא בְׁ שֵ ם יי. וְׁ שָ ם נֶאמַ ר: ַויַעבֹר יי עַ ל פָ נָיו וַיִקְׁ ָרא יי | יי אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון ,אֶ ֶרְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת: נֹצֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים ,נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה: וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו. פזמון שופט כל הארץ | שלמה בן אבון הנער בשכר התפילה ,אשר שקולה כנגד קרבן התמיד ,ובזכות זכרון האבות ,שאינו פוסק ,ישפטנו ה' לחיים ולתקומה נצחית של מלכות בית דוד. שוֹפֵ ט כָל הָ ָארֶ ץ וְׁ אוֹתָ ּה בְׁ ִמ ְׁשפָ ט יַע ִמיד, נָא חַ יִ ים ָוחֶ סֶ ד עַ ל עַ ם עָ נִי תַ צְׁ ִמיד אֶ ת תְׁ פִ ּלַת הַ שַ חַ ר בִ ְׁמקוֹם ע ֹולָה תַ ע ִמיד כְׁ ע ֹולַת הַ בֹקֶ ר אשֶ ר לְׁ ע ֹולַת הַ תָ ִמיד. והיא תהיה חשובה כמו עולת הבוקר. לוֹבֵ ש צְׁ ָדקָ ה ּומַ עטֶ ה ,לְׁ ָך לְׁ בַ ד הַ יִ תְׁ רוֹן ה' ,הלובש צדקה ,רק אותך ניתן לשבח. שופט כל הארץ אשר מקיים אותה במשפט, אנא הצמד חיים וחסד לעם ישראל העני. קבל את תפילת השחר כשקולה לעולת התמיד, סליחות | 39 אִ ם אֵ ין בָ נּו מַ ע ִשים זָכְׁ רָ ה יְׁשֵ נֵי חֶ בְׁ רוֹן וְׁ הֵ ם יַעלּו לְׁ זִ כָרוֹן לִ פְׁ נֵי יי תָ ִמיד. [אנא ,אף] אם אין בנו מעשים [טובים] ,זכור לנו את זכות האבות, והאבות [וזכותם] יעלו לפניך לזיכרון תמיד. כְׁ ע ֹולַת הַ בֹקֶ ר אשֶ ר לְׁ ע ֹולַת הַ תָ ִמיד. מַ טֵ ה כְׁ לַפֵ י חֶ סֶ ד לְׁ הַ טוֹת אִ יש לִ תְׁ חִ יָה, עַ מְׁ ָך לְׁ חֶ סֶ ד הַ טֵ ה גְׁ מֹ ל נָא עָ לָיו וְׁ חָ יָה כְׁ תֹ ב תָ ו חַ יִ ים וְׁ הָ יָה עַ ל ִמצְׁ ח ֹו תָ ִמיד. ה' ,המטה את כף הדין לצד החסד לגזור חיים על האדם, [אנא] הטה [את דינם של] עמך לחסד וגמול להם חיים, וכתוב תו חיים על מצחם אשר יתקיים תמיד. כְׁ ע ֹולַת הַ בֹקֶ ר אשֶ ר לְׁ ע ֹולַת הַ תָ ִמיד. יטיבָ ה בִ ְׁרצ ֹונְָׁך אֶ ת צִ יוֹן עִ יר ְׁקדוֹשַ י הֵ ִ בנה ברצון את ציון עיר הקודש, וְׁ נָתַ תָ יָד וָשֵ ם בְׁ בֵ יתְׁ ָך לִ ְׁמקֻ ָּדשַ י וַע ִריכַת נֵר לְׁ בֶ ן יִשַ י לְׁ הַ עלוֹת נֵר תָ ִמיד. ותן לצדיקים שם וזיכרון בביתך (בית המקדש), והאר את אורה של מלכות בית דוד ,אור אשר יתקיים תמיד. כְׁ ע ֹולַת הַ בֹקֶ ר אשֶ ר לְׁ ע ֹולַת הַ תָ ִמיד. חִ זְׁ קּו וְׁ אִ ְׁמצּו לְׁ בַ בְׁ כֶם ,עַ מִ י ,בְׁ אֵ -ל מָ עּוז ֹו וְׁ עֵ דוֹתָ יו כִ י תִ נְׁצְׁ רּו גַם אֶ ת ז ֹו לְׁ עֻמַ ת ז ֹו ְׁיכַפֵ ר בְׁ עַ ד חַ טֹאתֵ יכֶם וְׁ יִזְׁ ֹכר רַ חֵ ם בְׁ ָרגְׁ ז ֹו ִּד ְׁרשּו יי וְׁ עֻז ֹו בַ ְׁקשּו פָ נָיו תָ ִמיד. (פנייה לקהל) עמי ,חַ זקו וַאמצו את לבכם בביטחון בה'. כאשר תשמרו את מצוותיו כולן זו ואף זו, ה' יכפר על חטאיכם ויזכור את רחמיו בעת רוגזו. [על כן] התפללו לה' ובקשו תמיד את פניו. כְׁ ע ֹולַת הַ בֹקֶ ר אשֶ ר לְׁ ע ֹולַת הַ תָ ִמיד. ּומתְׁ נַהֵ ג בַ חסִ ידּות .מוֹחֵ ל אֵ -ל מֶ לְֶך יוֹשֵ ב עַ ל כִ סֵ א ַרח ִמים ִ עוֹנוֹת עַ מ ֹו מַ עבִ יר ִראשוֹן ִראשוֹן .מַ ְׁרבֶ ה ְׁמ ִחילָה לַחַ טָ אִ ים. ּוסְׁ לִ יחָ ה לַפוֹשְׁ עִ ים .עוֹשֶ ה צְׁ ָדקוֹת עִ ם כָל בָ שָ ר וְׁ רּוחַ ֹ .לא כְׁ ָרעָ תָ ם לָהֶ ם גוֹמֵ ל .אֵ -ל הו ֵֹרתָ נּו לוֹמַ ר ִמּדוֹת ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .זְׁ כֹר לָנּו הַ יוֹם בְׁ ִרית ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .כְׁ מ ֹו שֶ הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו ִמקֶ ֶדם .וְׁ כֵן כָתּו ב בְׁ תו ָֹרתָ ְך .וַ י ֵֶרד יי בֶ עָ נָן וַיִ תְׁ יַצֵ ב עִ מ ֹו שָ ם .וַיִ ְׁק ָרא בְׁ שֵ ם יי. וְׁ שָ ם נֶאמַ ר: ַויַעבֹר יי עַ ל פָ נָיו וַיִקְׁ ָרא יי | יי אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון ,אֶ ֶרְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת: נֹצֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים ,נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה: וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו. | 41סליחות יִזְׁ כֹר אֹ-להִ ים אֶ ת בְׁ ִרית ֹו אֶ ת ַאבְׁ ָרהָ ם אֶ ת יִצְׁ חָ ק וְׁ אֶ ת יַעקֹ ב. טֶ רֶ ף נָתַ ן לִ ירֵ ָאיו יִזְׁ ֹכר לְׁ ע ֹולָם בְׁ ִריתוֹ. ַארבֶ ה אֶ ת ז ְַׁרעָך כְׁ כוֹכְׁ בֵ י הַ שָ מַ יִם כִ י בָ רֵ ְך אבָ רֶ כְׁ ָך וְׁ הַ ְׁרבָ ה ְׁ וְׁ כַחוֹל אשֶ ר עַ ל ְׁשפַ ת הַ יָם וְׁ י ִַרש ז ְַׁרעָך אֵ ת שַ עַ ר אֹ יְׁבָ יו. כְׁ רַ חֵ ם ָאב עַ ל בָ נִים כֵן תְׁ ַרחֵ ם יי עָ לֵינּו. לַיי הַ יְׁשּועָ ה עַ ל עַ מְׁ ָך בִ ְׁרכָתֶ ָך סֶ לָה. יי צְׁ -בָ אוֹת עִ מָ נּוִ ,מ ְׁשגָב לָנּו אֹ-להֵ י יַעקֹ ב סֶ לָה. יי צְׁ -בָ אוֹת ,אַ ְׁשרֵ י ָאדָ ם בוֹטֵ חַ בָ ְך. יי הו ִֹשיעָ ה ,הַ מֶ לְֶך יַענֵנּו בְׁ יוֹם קָ ְׁראֵ נּו. עקדה מפלטי א-לי | ע"פ שמות ב ,כד תהלים קיא ,ה בראשית כב ,יז ע"פ תהלים קג ,יג תהלים ג ,ט תהלים מו ,יב תהלים פד ,יג תהלים כ ,י מרדכי הארוך אנו נתלים בזכותה של העקדה ,ומייחלים שאפרו הצבור 1של יצחק ייראה תמיד לפני ה' לטהר אותנו מחטאינו. אֹ-להֵ ינּו וֵאֹ-להֵ י אבוֹתֵ ינּו צּורי סִ תְׁ ִרי ּומָ גִ נִי ְׁמפַ ּלְׁ ִטי אֵ -לִ י ִ (פנייה) ה' המציל אותי ,כוחי ,מקום המסתור שלי ,מגני, וְׁ קֶ רֶ ן י ְִׁשעִ י ִמ ְׁשגַבִ י בְׁ יוֹם צַ ר לִ י וְׁ א ֹונִי הישע והמשגב שלי ביום צער וצרה, הִ ְׁשכ ְַׁמתִ י לְׁ חַ ּלוֹתְׁ ָך ,מֶ לְֶך רָ ב ,וַאנִי השכמתי להתפלל אליך מלך גדול, אֵ לֶיָך ,ייִ ,שּוַעְׁ תִ י בַ בֹקֶ ר. ואני שיוועתי אליך ,ה' ,בבוקר. בֹקֶ ר רַ חֵ ם תִ זְׁ כֹ ר חֶ סֶ ד ַאבְׁ רָ הָ ם ָאב אֵ יתָ נַי בבוקר זכור ברחמים את חסדו של אברהם, אשֶ ר בְׁ חַ ְׁרת ֹו וְׁ הֶ א ִמין בְׁ ָך רֹאש לְׁ מַ א ִמינַי אשר בחרת בו והוא היה הראשון להאמין בך. זְׁ כֹ ר בְׁ ִרית ֹו וְׁ הו ִֹשיעֵ נִי ִמט ְֻׁמָאתִ י ,יי זכור את הברית עמו ,והושע אותי מחטאי. בֹקֶ ר תִ ְׁשמַ ע קוֹלִ י בֹקֶ ר. ה' ,שמע את קולי בבוקר. בֹקֶ ר ִּדבַ ְׁרתָ עִ מ ֹו וְׁ נִסִ ית ֹו לְׁ שַ ּלֵם ל ֹו מַ ְׁשכֹ ֶרת בבוקר דיברת אתו וניסית אותו כדי לתת לו שכר וְׁ כָרוֹת עִ מ ֹו הַ בְׁ ִרית לִ הְׁ יוֹת ל ֹו לְׁ ִמ ְׁשמֶ ֶרת ולכרות אתו ברית שתהיה למשמרת [לדורות]. אהַ בְׁ ת ֹו ְּׁורצִ ית ֹו וְׁ ִקבַ לְׁ תוֹ ,כִ ְׁק ֹט ֶרת אהבת אותו ,רצית בו וקיבלת אותו, סַ מִ ים בַ בֹקֶ ר בַ בֹקֶ ר. כמו קטורת סמים [המוקטרת] בכל בוקר. סליחות | 41 בֹקֶ ר כ וֹכְׁ ב ֹו הֵ אִ יר כְׁ חָ פַ צְׁ תָ לְׁ הַ ְׁראוֹת צִ ְׁדקָ ת ֹו הַ גְׁ ד ֹולָה בבוקר זרח כוכבו של אברהם כאשר רצית להראות את צדקתו הגדולה, נִסִ ית ֹו בָ ע ִש ִירי וַתֹ אמֶ ר ל ֹו קַ ח נָא אֶ ת בִ נְָׁך וְׁ ַאל תִ כְׁ לָא וניסית אותו [בניסיון] העשירי ,ואמרת לו לקחת את בנו ללא מניעה, עַ ל ַאחַ ד הֶ הָ ִרים וְׁ הַ עלֵהּו שָ ם לְׁ ע ֹולָה אל הר מסוים ולהעלות אותו שם לעולה. אֶ ת הַ כֶבֶ ש אֶ חָ ד תַ עשֶ ה בַ בֹקֶ ר. את יצחק לעשות לקרבן בבוקר. בֹקֶ ר ִיחַ ד ִש ְׁמָך וְׁ שָ מַ ע לְׁ קוֹלְׁ ָך וְׁ הֶ ְׁרָאה ַאהבָ ת ֹו בבוקר הוא שמע לקולך [ובכך] ייחד את שמך והראה את אהבתו, וְׁ שָ ש בְׁ כָל לֵב עַ ל אִ ְׁמרָ תְׁ ָך לַעשוֹת ֹו ושמח בכל לבו לעשות את דבריך. הָ ַאהבָ ה ִקלְׁ ְׁקלָה הַ שּורָ ה ַויָקָ ם בְׁ ִש ְׁמחָ ת ֹו אהבתו קלקלה את הסדר [הרגיל] והוא קם בשמחה, ַוי ְַׁשכֵם ַאבְׁ רָ הָ ם בַ בֹקֶ ר. ואברהם השכים בבוקר. בֹקֶ ר הֵ כִ ינּו לִ בָ ם ְׁשנֵיהֶ ם לַעשוֹת ְׁרצ ֹונְָׁךָ ,איֹם בבוקר שניהם הכינו את לבם לעשות את רצונך, ה'. הַ בֵ ן לָקַ ח עֵ צִ ים וְׁ הָ ָאב לָקַ ח מַ א ֶכלֶת לִ ְׁשחֹ ט בְׁ לִ י פִ ְׁדיוֹם יצחק לקח עצים ואברהם לקח סכין על מנת לשחוט [את בנו] ללא פדיון. ְׁקרּואִ ים וְׁ הוֹלְׁ כִ ים לְׁ תֻמָ ם וְׁ רָ אּו כְׁ בו ְֹׁדָך ,בַ יוֹם נקראו ,הלכו בתמימות ,וראו את כבודך, ישי בִ הְׁ יוֹת הַ בֹקֶ ר. הַ ְׁשלִ ִ ביום השלישי בשעת הבוקר. בֹקֶ ר אָ זַר כְׁ גֶבֶ ר חלָצָ יו וְׁ לַעקֹ ד בְׁ נ ֹו קָ ַדם בבוקר אברהם אזר את כוחו ,ולעקוד את יצחק מיהר, ָאדם וַיִ קַ ח מַ א ֶכלֶת לְׁ שָ חֳט ֹו וְׁ ֹלא חָ שַ ב ָ ולקח סכין לשחוט אותו כאילו אין הוא אדם, ַאק ִריב ע ֹולָתִ י וְׁ אֶ זְׁ רֹק ָּדם ַויֹאמֶ ר הַ יוֹם ְׁ ואמר" :היום אקריב את עולתי ואזרוק דם, זִ בְׁ ִחי ֹלא יָלִ ין ַלבֹקֶ ר. וקרבני לא ילין לבוקר". בֹקֶ ר רַ חמֶ יָך נִכְׁ ְׁמרּו עַ ל בֵ ן י ִָחיד וְׁ עָ לָיו ז ְָׁרחּו וַיִ ְׁקרָ א אֵ לָיו מַ לְׁ אַ ְך יי ,אֶ ל הַ נַעַ ר יָדַ יִם ַאל ְׁישֻּלְׁ חּו בבוקר רחמיך נכמרו על יצחק ועליו הופיעו, ומלאך ה' קרא אל אברהם שלא ישלח ידיים אל יצחק, כִ י בְׁ יִצְׁ חָ ק יִקָ רֵ א לְׁ ָך זָרַ ע וְׁ זִ כְׁ ר ֹו לְׁ דוֹרוֹת ,הַ נִיחּו אלא ביצחק יקרא לאברהם זרע ,וזכר [העקדה יתקיים] לדורות, ָלכֶם לְׁ ִמ ְׁשמֶ רֶ ת עַ ד הַ בֹקֶ ר. ויישמר לישראל עד הבוקר (הגאולה). בֹקֶ ר ָכ ְׁשר ֹו וְׁ יָשְׁ ר ֹו וְׁ צִ ְׁדק ֹו יָלִ יץ בְׁ עַ ד עַ ם אֵ לֶיָך קָ ֵרב בבוקר כשרותו ,יושרו וצדקתו [של יצחק] ילמדו זכות בעד העם הקרב אליך [בתפילה], וְׁ אֶ פְׁ ר ֹו תָ ִמיד יֵרָ אֶ ה לְׁ פָ נֶיָך לְׁ כַבְׁ סָ ם הֶ ֶרב ואפרו ייראה לפניך תמיד כדי לכבס היטב [את חטאיהם]. | 42סליחות תִ נָתֵ ן לָהֶ ם נַפְׁ שָ ם בִ ְׁשאֵ לָתָ ם כִ י לְׁ ָך נִכְׁ סְׁ פָ הּ ,ובָ עֶ ֶרב נפשם תינתן להם בבקשתם משום שהיא נכספה לך, הִ יא בָ ָאה ּובַ בֹקֶ ר. ובערב ובבוקר באה לפניך. בֹקֶ ר ק ֹולָם ְׁשמַ ע ּותְׁ כַפֵ ר עוֹנוֹתֵ יהֶ ם בבוקר שמע את קולם וכפר את עוונותיהם, וְׁ עֵ רֶ ְך תְׁ פִ ּלָתָ ם תֵ חָ שֵ ב כְׁ עֵ רֶ ְך קָ ְׁרבְׁ נוֹתֵ יהֶ ם ל ְָׁקחּו ּובָ אּו בְׁ זִ כְׁ רוֹן צִ ְׁדקַ ת אבוֹתֵ יהֶ ם ותפילתם הסדורה תחשב כמו סדר קרבנותיהם. הם לקחו [את דברי פיהם] ובאו [לפניך][ ,מתוך] זכרון צדקת אבותיהם, וְׁ הֵ ם הֵ בִ יאּו אֵ לָיו עוֹד נ ְָׁדבָ ה בַ בֹקֶ ר בַ בֹקֶ ר. והתפללו לפניך בכל בוקר ובוקר. בֹקֶ ר תֵ פֶ ן אֵ לֵינּו לְׁ רַ חמֵ נּו וְׁ רַ חמֶ יָך עָ לֵינּו יִכְׁ ְׁמרּו בבוקר פנה אלינו לרחם עלינו ,ורחמיך ייכמרו עלינו, וְׁ תַ ְׁשלִ יְך בִ ְׁמצּולוֹת יָם כָל חַ טֹאתֵ ינּו וְׁ ֹלא ִיזָכְׁ רּו והשלך את כל חטאינו למצולות ים ולא ייזכרו עוד. צּור ,הַ עבֵ ר ע ֹונֵינּו ִמּלְׁ פָ נֶיָך ,וְׁ ֹלא י ְַׁשאִ ירּו ה'[ ,אנא] העבר מלפניך את עוונינו, ממשיכים 'א-ל מלך' בעמ' 64 לצום גדליה פזמון הורית דרך | בנימין בן זרח פיוט זה מתאר את גדולתה של התשובה ,אשר בריאתה קדמה לבריאת העולם ,והביאה גאולה לחוטאים במקרים רבים .על כן ,המתפלל מבקש מה' לסייע בידנו לעשות תשובה ראויה. הוֹרֵ יתָ דֶ רֶ ְך תְׁ שּובָ ה לְׁ בַ ת הַ שוֹבֵ בָ ה. שוֹר עָ ֶדיָך לָשּובָ ה. בֵ ין כֶסֶ ה לֶעָ ֹ ה ִשיבֵ נּו ְׁי ָי אֵ לֶיָך וְׁ נָשּובָ ה: אָ ז מֵ ָאז ִמקֶ דֶ ם הִ ְׁק ַּד ְׁמתָ תְׁ שּובָ ה. בְׁ טֶ רֶ ם הִ ְׁמתַ ְׁחתָ עֶ רֶ ץ וִ יסו ֵֹדי ְׁרגּובָ ה. ַגם לְׁ כָל הַ שָ בִ ים צ ֳִרי ּומַ ְׁרפֵ א חשּובָ ה. ּדוֹפְׁ קֵ י ְׁדלָתֶ יָך רֵ יקָ ם ִמּלְׁ הָ ִשיבָ ה .הורית: הֵ ן רֹאש עַ פְׁ רוֹת תֵ בֵ ל אשֶ ר ִראשוֹן נוֹצָ ר. וְׁ נִסִ ית ֹו בְׁ ִמצְׁ ָוה קַ ּלָה וְׁ אוֹתָ ּה ֹלא נָצָ ר. לימדת את דרך התשובה לבת השובבה (ישראל)[ ,כדי] שהיא תוכל לשוב אליך בין ר"ה ליוהכ"פ[ .אנא] השב אותנו אליך ואנו נשוב אליך. את התשובה בראת מקדם ,לפני שמתחת את השמיים ויצרת את הארץ מרגבים. לכל השבים היא נחשבת צרי ומרפא[ ,ומועילה לכך] שדופקי דלתך לא ישובו ריקם. את ראשון הברואים ,אשר נוצר מעפר ,ניסית במצווה קלה[ ,אך] אותה הוא לא שמר. סליחות | 43 ָזעַ ְׁמתָ וְׁ ָאנַפְׁ תָ עָ לָיו שְׁ נוֹתָ יו לְׁ קַ צֵ ר. חָ זַר בִ תְׁ שּובָ ה ּוכְׁ אִ ישוֹן ֻהנְׁצָ ר .הורית: ָאחיו בְׁ שָ פְׁ כוֹ. טָ עָ ה גִ זְׁ ע ֹו ְּׁדמֵ י ִ ִיסַ ְׁרת ֹו בְׁ נָע ָונָד ֶלכֶת כֹה ָוכֹ ה. ָכעֵ ת שָ ב אֵ לֶיָך וְׁ עָ זַב רֹעַ ַּד ְׁרכוֹ. לְׁ ִשבְׁ עָתַ יִם הֶ ארַ כְׁת ֹו כָל מוֹצְׁ א ֹו בְׁ לִ י לְׁ הַ כוֹ .הורית: זעמת עליו וגזרת לקצר את שנותיו[ ,אולם] הוא חזר בתשובה ונשמר כמו אישון העין. צאצאו (קין) חטא בכך ששפך את דמי אחיו, והענשת אותו שיהיה נע ונד בארץ. [אולם] כאשר הוא שב אליך ועזב את דרכו הרעה, הגנת עליו למשך שבעה דורות ,בהם לא יכה אותו כל מוצאו. ְׁמחַ ּלֵל יְׁצּועֵ י יוֹלְׁ ד ֹו אשֶ ר פָ חַ ז כַמַ יִם. ָנטָ יּו רַ גְׁ לָיו כִ ְׁמעַ ט לּולֵי שָ פַ ְך לֵב כַמַ יִם. ַאריֵה בִ ְׁק ֵדשָ ה הִ יא בָ עֵ י ַניִם. סָ רַ ח גּור ְׁ עוֹנ ֹו הו ָֹדה וְׁ הִ כְׁ רַ עְׁ ת ֹו לְׁ צֶ ֶדק בְׁ כַף מֹ אזְׁ ַניִם .הורית: ראובן נהג בפזיזות כשטף מים ,חילל את יצועי אביו, והיה מת בחטאו אילולא חזר בתשובה .יהודה חטא בקדשה שישבה בפתח עיניים ,אך הודה על עוונו ,והכרעת את דינו לזכות. ָפרַ ץ גִ ְׁדרוֹת ע ֹולָם בֶ ן עָ ְׁמ ִרי בְׁ רֶ שַ ע. צַ לְׁ מֵ י אשֵ ִרים חָ שַ ק וְׁ הוֹסִ יף עַ ל חַ טָ את ֹו פֶ שַ ע. קָ רַ עְׁ תָ גְׁ זַר ִּדינ ֹו בְׁ שּוב ֹו מִ ּלִ פְׁ שַ ע. רֻ חַ ם כְׁ מו ֶֹדה וְׁ ע ֹוזֵב ּובְׁ ָך נוֹשַ ע .הורית: שָ נְׁנּו לְׁ ש ֹונָם כְׁ חֵ ץַ ,אנְׁשֵ י עִ יר הַ גְׁ ד ֹולָה. שִ גְׁ י ֹונָם ּוזְׁ ד ֹונָם רָ בּו עַ ד לְׁ מַ עְׁ לָה. תִ תְׁ ָך חזוֹן הפִ יכָתָ ם אחָ זּום רֶ תֶ ת וְׁ חַ לְׁ חָ לָה. תְׁ שּובָ ה עָ שֹּו כְׁ הֹ גֶן וְׁ לִ פְׁ נֵי כִ סֵ א כְׁ בו ֶֹדָך נִתְׁ קַ בְׁ לָה. הורית: בוֹחֵ ן כְׁ לָיוֹת ָולֵב ֶנאזָר בִ גְׁ בּורָ ה. ַי ְּׁדעֵ נּו מַ ַּדע ֶלכֶת בְׁ אֹ רַ ח יְׁשָ רָ ה. ְׁמשּובוֹתֵ ינּו אִ ם רַ בּו בְׁ פֶ שַ ע ּוסְׁ רָ רָ ה. שּורה .הורית: שוֹת תְׁ שּובָ ה כְׁ ָ ָנא לְׁ מַ עַ נְָׁך ה ִשיבֵ נּו ע ֹ אחאב בן עמרי פרץ ברשעו את גדרות העולם .הוא חשק בצלמים ובאשרות ,והוסיף חטא על פשע .כאשר שב מלפשוע קרעת את גזר דינו .הודאתו ועזיבת החטא הביאו עליו ישועה ורחמים. אנשי נינווה העיר הגדולה החציפו בלשונם, ושגגותיהם וזדונותיהם רבו למעלה [מראשם] .כאשר הובאה בפניהם נבואה על הפיכת נינווה אחזו אותם רעד ובהלה .הם עשו תשובה כהלכה והיא התקבלה לפני כיסא כבודך. ה' ,הבוחן כליות ולב והנאזר בגבורה, [אנא] למד אותנו ללכת בדרך ישרה. [גם] אם פשענו ,סררנו ומעשי משובותינו רבו ,אנא, למענך ,השב אותנו לעשות תשובה ראויה. ּומתְׁ נַהֵ ג בַ חסִ ידּות .מוֹחֵ ל אֵ -ל מֶ לְֶך יוֹשֵ ב עַ ל כִ סֵ א ַרח ִמים ִ עוֹנוֹת עַ מ ֹו מַ עבִ יר ִראשוֹן ִראשוֹן .מַ ְׁרבֶ ה ְׁמ ִחילָה לַחַ טָ אִ ים. | 44סליחות ּוסְׁ לִ יחָ ה ַלפוֹשְׁ עִ ים .עוֹשֶ ה צְׁ ָדקוֹת עִ ם כָל בָ שָ ר וְׁ רּוחַ ֹ .לא כְׁ ָרעָ תָ ם לָהֶ ם גוֹמֵ ל .אֵ -ל הו ֵֹרתָ נּו לוֹמַ ר ִמּדוֹת ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .זְׁ כֹר לָנּו הַ יוֹם בְׁ ִרית ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .כְׁ מ ֹו שֶ הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו ִמקֶ ֶדם .וְׁ כֵן כָתּוב בְׁ תו ָֹרתָ ְך .וַ י ֵֶרד יי בֶ עָ נָן וַיִ תְׁ יַצֵ ב עִ מ ֹו שָ ם .וַיִ ְׁק ָרא בְׁ שֵ ם יי. וְׁ שָ ם נֶאמַ ר: ַויַעבֹר יי עַ ל פָ נָיו וַיִקְׁ ָרא יי | יי אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון ,אֶ ֶרְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת: נֹצֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים ,נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה: וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו. הֵ יטִ יבָ ה בִ ְׁרצ ֹונְָׁך אֶ ת צִ יוֹן תִ בְׁ נֶה חוֹמוֹת יְׁרּושָ ִ ָלם. ָאז תַ ְׁחפֹ ץ זִ בְׁ חֵ י צֶ ֶדק ע ֹולָה וְׁ כָלִ יל ָאז יַעלּו עַ ל ִמזְׁ בַ חָך פָ ִרים. זִ בְׁ חֵ י אֹ-להִ ים רּוחַ נ ְִׁשבָ רָ ה ,לֵב נ ְִׁשבָ ר וְׁ נ ְִׁדכֶה אֹ-להִ ים ֹלא תִ בְׁ זֶה. ָארץ עֵ קֶ ב אשֶ ר שָ מַ עְׁ תָ בְׁ קֹ לִ י. וְׁ הִ תְׁ בָ ְׁרכּו בְׁ ז ְַׁרעָך כֹ ל ג ֹויֵי הָ ֶ כְׁ רַ חֵ ם ָאב עַ ל בָ נִים כֵן תְׁ רַ חֵ ם יי עָ לֵינּו. לַיי הַ יְׁשּועָ ה עַ ל עַ מְׁ ָך בִ ְׁרכָתֶ ָך סֶ לָה. יי צְׁ -בָ אוֹת עִ מָ נּוִ ,מ ְׁשגָב לָנּו אֹ-להֵ י יַעקֹ ב סֶ לָה. יי צְׁ -בָ אוֹת ,אַ ְׁשרֵ י ָאדָ ם בוֹטֵ חַ בָ ְך. יי הו ִֹשיעָ ה ,הַ מֶ לְֶך יַענֵנּו בְׁ יוֹם קָ ְׁראֵ נּו. עקדה אז בהר מר | תהלים נא ,כ-כא תהלים נא ,יט בראשית כב ,יח ע"פ תהלים קג ,יג תהלים ג ,ט תהלים מו ,יב תהלים פד ,יג תהלים כ ,י רבי שלמה אבן גבירול מסירות נפשם של אבותינו בעקדה מתוארת .אנו מתפללים שהברית שנכרתה בעקבותיה תעמוד לזרעו של אברהם, והנותרים מישראל יזכו לגאולה. אֹ-להֵ ינּו ֵואֹ-להֵ י אבוֹתֵ ינּו אָ ז בְׁ הַ ר מֹ ר ָּדץ י ֹונַת אֵ לֶם בהר המוריה שמח יצחק, בְׁ קַ ְׁחת ֹו אֵ יתָ ן לְׁ ע ֹולָה וָשֶ לֶם כאשר אברהם לקחו לקרבן. ֵגאֶ ה בְׁ חָ נ ֹו קַ ח נָא זֶה הָ עֶ לֶם תְׁ רּומָ ה לַיי קֹ ֶדש. ה' בחן את אברהם [ואמר לו] לקחת את יצחק [ולעשותו] תרומה לה' ,קרבן קדוש. ַּדת הַ טֶ נֶא לְׁ פָ נַי לְׁ הַ נִיחֵ הּו דינו של טנא ביכורים שהוא מוקרב לפניי, סליחות | 41 הִ נֵה בִ נְָׁך לְׁ אֶ ְׁשכָר סְׁ פָ חֵ הּו והנה בנך (הבכור מאם) צרף אותו למנחה. ַואנִי בְׁ חַ ְׁרתִ יו קּום ְׁמשָ חֵ הּו אני בחרתי אותו [לקרבן] -קום ומשח אותו, שֶ מֶ ן ִמ ְׁשחַ ת קֹ ֶדש. בשמן משחת קודש. ָזְך בְׁ שָ ְׁמע ֹו לִ ב ֹו ֹלא ָדַאב אברהם ,בשומעו זאת ,לבו לא כאב, חֵ פֶ ץ צּור ֹו חָ שַ ק וְׁ תָ ַאב [שכן] הוא התאווה לעשות את רצון צורו. טָ פְׁ לּו ְׁשנֵיהֶ ם הַ בֵ ן וְׁ הָ ָאב התחברו שניהם יחד ,יצחק ואברהם, וְׁ הִ ְׁשתַ חוּו לַיי בְׁ הַ ְׁדרַ ת קֹ ֶדש. [והלכו] להשתחוות לה' בהדרת קודש. ִיעֵ ד עֵ צִ ים וְׁ לִ ְׁשפֹ ת עָ רַ ְך [אברהם] הכין עצים וערך עליהם מקום להנחת הקרבן. ָכמַ ּה וְׁ תָ מַ ּה י ִָחיד וָרַ ְך התפלא ונכסף [לדעת] היחיד והצעיר (יצחק), לִ הַ ג אַ יֵה הַ שֶ ה הַ נֶערָ ְך ואמר :איפה השה המוכן לְׁ הַ ְׁק ִּדיש ֹו בְׁ ִמ ְׁק ַּדש קֹ ֶדש. להקדישו לה' [להיות קרבן] קודש. מָ רוֹם י ְִׁראֶ ה ל ֹו הַ שֶ ה ,וְׁ י ִָשיב [אברהם ענה] שה' יראה מי השה הראוי בעיניו, ֶנפֶ ש אֵ ם עקֶ רֶ ת ְׁשמֵ חָ ה לְׁ הָ ִשיב [והלוואי שבכך] ישיב את נפשה של שרה לשמחה, סוֹקֵ ר סְׁ פּונוֹת ,בְׁ נִי ,שַ וְׁ עָ ְך י ְַׁק ִשיב ה' רואה הנסתרות ישמע את שוועתך ,בני, י ְִׁשלַח עֶ זְׁ ְׁרָך ִמקֹ ֶדש. וישלח לך עזר מקודש. עמָ ד־נָאָ ,אבִ יְּׁ ,וקשֹר הַ טֶ בַ ח [יצחק השיב] אבי[ ,אנא] קשור את הקרבן ֶפן ָאגּור ִמפְׁ נֵי הָ אֶ בַ ח שמא אפחד מפני הסכין. צָ ְׁמדֵ נִי פֶ ן אחַ ּלֵל הַ זֶבַ ח כפות אותי שמא [אירתע] ואפסול את הקרבן ּולְׁ הַ בְׁ ִּדיל בֵ ין הַ קֹ ֶדש. ואבדיל ביני ובין הקודש. קָ פַ ץ לִ בְׁ כוֹת כֹ פֶ ר אֶ שְׁ כוֹל יצחק התחיל לבכות ְׁראוֹת ֹו ָאבִ יו נ ְִׁשכַל שָ כוֹל בראותו את אביו שוכל את בנו, שֶ לַח תָ פַ ש לַעשוֹת אֶ ת כָל [ואילו אברהם] תפס חרב [כדי] לעשות את כל ְׁמלֶאכֶת עבו ַֹדת הַ קֹ ֶדש. מלאכת עבודת הקודש [של ההקרבה]. | 46סליחות ישים צָ עקּו בִ ְׁשמֵ י מְׁ רו ִֹמי תַ ְׁר ִש ִ המלאכים צעקו בשמי מרום: שְׁ חֹ ט י ֹונַת אֵ לֶם היּוכַל יֶחזֶה ִמי האם יש מי שמסוגל לראות את יצחק נשחט?! ָלז לְׁ לָז הָ גּו ַאל תִ תְׁ נּו דֳ ִמי זה לזה אמרו :אל תידומו, ְׁשאּו י ְֵׁדיכֶם קֹ ֶדש. [המשיכו] לשאת את ידיכם בתפילה. מָ רוֹם כְׁ הִ בִ יט עוֹקֵ ד וְׁ נֶעקָ ד כאשר ה' ראה את העוקד והנעקד, הַ שֶ ה עָ קּוד וְׁ הָ אֵ ש תּוקַ ד השה (יצחק) עקוד והאש בוערת, בוֹחֵ ן ְׁטהָ ר־לֵב ָזכַר ּופָ קַ ד [ה'] הבוחן את טהרת הלב ריחם עליהם ופקדם, וְׁ נ ְִׁשמַ ע קוֹל ֹו בְׁ בֹא ֹו אֶ ל הַ קֹ ֶדש. והשמיע את קולו - רָ חַ ש מֵ לִ יץ בְׁ קַ ְׁחת ֹו ִמ ְׁשלַחַ ת בעודו לוקח את החרב אמר המלאך: ְׁי ִח ְׁידָך פְׁ ָדעֵ הּו מֵ רֶ ֶדת שַ חַ ת פדה את יחידך ממוות. הִ נֵה כְׁ תּובָ ה לְׁ פָ נַי פַ תֵ חַ ְׁמפֻתַ חַ ת מה שאירע כאן כתוב לפניי ומגולף פִ תּוחֵ י חוֹתַ ם קֹ ֶדש. בחריטה של רישום קדוש. ַואנִי י ַָדעְׁ תִ י ַּד ְׁרכְׁ ָך בְׁ שֶ פֶ ר אני ידעתי את דרכך הטובה, ּדּוץ וְׁ קַ ח ַאיִל תַ חַ ת עֹ פֶ ר קח בשמחה איל במקום הנער הצעיר. הכִ ינוֹתִ י כֹ פֶ ר לְׁ אֶ ְׁש ֹכל הַ כֹ פֶ ר הכנתי כופר ליצחק[ ,ואף על פי כן] וְׁ הָ יָה הּוא ּותְׁ מּורָ ת ֹו יִהְׁ יֶה קֹ ֶדש. [גם] יצחק ו[גם] תמורתו יהיו קדושים. ָגמּול נִמְׁ לַט מֵ אֶ בַ ח הַ נ ְִׁשחָ ז יצחק נמלט מהסכין המושחזת, בְׁ פָ ְׁשט ֹו צַ ּוָאר ֹו ּדָ מ ֹו ֹלא נִפְׁ חַ ז וכאשר פשט את צווארו דמו לא נשפך. ְׁי ִמינ ֹו ָאחַ ז בְׁ יוֹבֵ ל הַ נֶאחָ ז [אברהם] אחז ביד ימינו באיל הנאחז (בסבך) לְׁ הַ ְׁק ִּדיש ֹו לַיי קֹ ֶדש. [כדי] להקדישו לה' לקרבן. רַ חּום ,תִ תֵ ן שָ לוֹם לְׁ ַאח ִרית ֹו ה' הרחום ,אנא תן שלום לצאצאיו, ּוזְׁ כֹ ר הַ יוֹם לְׁ גִ זְׁ ע ֹו בְׁ ִרית ֹו וזכור את הברית לזרעו. ּושָאר ְׁשאֵ ִרית ֹו לְׁ יֶתֶ ר הַ פְׁ לֵיטָ ה ְׁ לאלו שנותרו נשארו ונפלטו סליחות | 47 תִ הְׁ יֶה פְׁ לֵיטָ ה וְׁ הָ יָה קֹ ֶדש. תהיה הצלה והם יהיו קודש. ממשיכים 'א-ל מלך' בעמ' 64 ליום ב' של עשי"ת פזמון בין כסה לעשור | אליעזר בר שלמה המתפלל מבקש שה' יחתום לחיים טובים את ישראל ,אשר נאמנים לה' גם תחת יד המענים ,שבים אליו בעשרת ימי תשובה ומשכימים להתפלל מתוך שברון לב. שוֹר הִ ְׁשלַכְׁ נּו רֹעַ ְֹׁשאוֹר. בֵ ין כֶסֶ ה לֶעָ ֹ צַ ְּׁדקֵ נּו בַ מִ ְׁשפָ ט בְׁ אוֹר הַ חַ יִ ים לֵאוֹר. הִ נְׁנּו ָאתָ אנּו לְׁ ָך אַ ִּדיר וְׁ נָאוֹר. כִ י עִ מְׁ ָך ְׁמקוֹר חַ יִ ים ,בְׁ או ְֹׁרָך נ ְִׁראֶ ה אוֹר: ּומחַ ל לְׁ שָ בֶ יָך. אָ דוֹן עִ מְׁ ָך סְׁ לִ יחָ ה .סְׁ לַח ְׁ לְׁ עֵ ת ִחתּום גְׁ זַר ִּדינֶָך .לְׁ טוֹבָ ה זָכְׁ רָ ה אהּובֶ יָך. ִי ָּו ַדע כִ י אֹ-להִ ים בִ י ֻשרּון ְׁקרוֹבֶ יָך. וְׁ ִֹשימֵ נִי כַחוֹתָ ם עַ ל לִ בֶ ָך .בין: עבָ ֶדיָך לְׁ טוֹב תַ ערֹב ,צַ ו כִ תְׁ מָ ם לְׁ מָ ְׁחקָ ה. ָזכְׁ רָ ה ְׁמצּוקֵ י תֵ בֵ ל ,פְׁ ֻעּלָתָ ם אִ ם פָ סְׁ קָ ה. רַ חֵ ם בְׁ ֹרגֶז תִ זְׁ כֹ ר בָ נֶיָך עֵ ת חקּוקָ ה. כָתְׁ בָ ה עַ ל לּוחַ אִ תָ ם וְׁ עַ ל סֵ פֶ ר חֻקָ ּה .בין: בְׁ תַ חנּונִים כְׁ רָ ש וְׁ ַדל ,לְׁ פָ נֶיָך קָ ְׁרבּו. ְׁראֵ ה עָ ְׁניָם מֹ רֶ ה ְׁמאֹ ד .בְׁ לַחַ ץ בְׁ שֶ פֶ ל יֵשֵ בּו. ֵיטיבּו. ש תַ עלּומוֹת עֶ לְׁ יוֹן בְׁ ָך י ִ בְׁ יוֹם ִחפּו ֹ וְׁ עַ ל סִ פְׁ ְׁרָך ֻכּלָם ִיכָתֵ בּו .בין: שוֹחרֶ יָך הִ מָ צֵ א לְׁ חַ ֶננְָׁך עוֹמְׁ ִדים הַ ְׁשכֵם. לְׁ בַ ל יָעֹ ז קַ טֵ גוֹר בְׁ עֵ ינֶיָך בַ ל יִתְׁ חַ כֵם. יטים בְׁ חַ סְׁ ְּׁדָך עִ מָ ם הַ סְׁ כֵם. מְׁ לִ יצִ ים ּופְׁ רַ ְׁקלִ ִ בין ר"ה ליום כיפור עזבנו את יצרנו הרע. [ה' ,אנא] זכה אותנו במשפט להמשיך לחיות. הננו ,באנו לפניך ה' האדיר והנאור ,שהרי מקור החיים מצוי אצלך ובאורך נזכה לראות אור. ה' האדון ,אצלך מצויה סליחה [ועל כן] סלח ומחל לשבים אליך .בזמן חתימת גזר דינך זכור את אהוביך לטובה[ ,וכך] ייוודע שא-לוהים נמצא עם ישראל ,קרוביך[ .אנא] קשור אותי על ליבך כחותם. הטב את מצבם של עבדיך וצווה למחוק את חטאיהם .זכור לנו את זכות האבות[ ,וגם] אם זכותם פסקה – זכור את רחמיך בעת רוגז ובזמן כתיבת גזר דין בניך .כתוב אותם על לוח [לחיים טובים] וחקוק זאת בספר. [ישראל] קרבו לפניך בתחנונים כמו עני ודל. [אנא] ראה את עניים המר מאד [שהרי] הם יושבים בלחץ ובשפלות .עליון[ ,ביום הדין] שבו אתה מחפש תעלומות - ימצאו חן בעיניך ,וכולם יכתבו על ספר החיים. המצא למייחלים לך ,אשר עומדים השכם בבוקר להתחנן, ומנע מהקטגור להתחזק ולהיחשב חכם בעיניך. בחסדך הסכם עם הפרקליטים ומליצי הטוב, | 48סליחות הּודים כַטוֹב בְׁ עֵ ינֵיכֶם .בין: כִ תְׁ בּו עַ ל הַ יְׁ ִ ואמור להם לכתוב על היהודים כטוב בעיניהם. הֵ ן רּוחַ וְׁ לֵב עַ מְׁ ָך שָ בּור וְׁ ח ֹולֶה. הֵ ם חַ טָ את וְׁ אָ שָ ם וְׁ נֶדֶ ר אשֶ ר יַפְׁ לֶא. אמּונִים ּובֵ ינּונִים חתֹ ם חוֹתָ ם מָ לֵא. אֵ ּלֶה לְׁ חַ יֵי ע ֹולָם וְׁ אֵ ּלֶה .בין: הרי רוחו וליבו של עמך שבורים וחולים[ ,ותחושות אלו] ֹלא לְׁ פִ י ְׁראּויִים תִ ְׁשפֹ ט המ ֹונַי. ְׁישֻרּון ְׁמיַח ֶדיָך ַאף בְׁ לַחַ ץ מ ֹונַי. גְׁ לִ יפַ ת כְׁ תָ ב צַ ּוֵה לִ ְׁשבַ ח וְׁ ֹלא לִ גְׁ נַאי. ִמפְׁ תַ ח פִ תּוחֵ י חוֹתָ ם קֹ ֶדש ַל ְׁייָ .בין: ימים. לְׁ פַ תוֹתְׁ ָך בְׁ תַ חַ ן ,עבָ ֶדיָך מַ שְׁ כִ ִ ִחּומים. הִ פָ תַ ח לָמ ֹו ּוזְׁ כֹ ר נ ִ חַ סְׁ ְּׁדָך הַ פְׁ לֵא וְׁ הַ עבֵ ר כְׁ תָ ִמים. אֵ -ל מֶ לְֶך יוֹשֵ ב עַ ל כִ סֵ א רַ ח ִמים .בין: שקולות כחטאת וכאשם וככל הקורבנות כולם[ ,ועל כן] את הצדיקים ואת הבינוניים חתום באופן מוחלט לטוב ,גם את אלה וגם את אלה לחיי עולם. את המוני ישראל אל תשפוט לפי מה שהם ראויים לו[ ,שהרי] הם ממשיכים לייחד את שמך גם תחת לחץ מעניהם[ ,ולכן] צווה שחקיקת דינם תהיה לטוב ולא לרע ,ובספר ייכתב וייחתם עליהם שהם קודש לה'. עבדיך משכימים בבוקר לפייס אותך בתחנונים, [אנא] התרצה להם וזכור לנחמם. הפלא לעשות את חסדך ,והעבר את כתמי החטאים ,א-ל מלך יושב על כיסא רחמים. ּומתְׁ נַהֵ ג בַ חסִ ידּות .מוֹחֵ ל אֵ -ל מֶ לְֶך יוֹשֵ ב עַ ל כִ סֵ א ַרח ִמים ִ עוֹנוֹת עַ מ ֹו מַ עבִ יר ִראשוֹן ִראשוֹן .מַ ְׁרבֶ ה ְׁמ ִחילָה לַחַ טָ אִ ים. ּוסְׁ לִ יחָ ה לַפוֹשְׁ עִ ים .עוֹשֶ ה צְׁ ָדקוֹת עִ ם כָל בָ שָ ר וְׁ רּוחַ ֹ .לא כְׁ ָרעָ תָ ם לָהֶ ם גוֹמֵ ל .אֵ -ל הו ֵֹרתָ נּו לוֹמַ ר ִמּדוֹת ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .זְׁ כֹר לָנּו הַ יוֹם בְׁ ִרית ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .כְׁ מ ֹו שֶ הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו ִמקֶ ֶדם .וְׁ כֵן כָתּוב בְׁ תו ָֹרתָ ְך .וַ י ֵֶרד יי בֶ עָ נָן וַיִ תְׁ יַצֵ ב עִ מ ֹו שָ ם .וַיִ ְׁק ָרא בְׁ שֵ ם יי. וְׁ שָ ם נֶאמַ ר: ַויַעבֹר יי עַ ל פָ נָיו וַיִ קְׁ ָרא יי | יי אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון ,אֶ ֶרְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת: נֹצֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים ,נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה: וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו. כְׁאַ יָל תַ ערֹג עַ ל אפִ יקֵ י מָ יִם ,כֵן נַפְׁ שֵ נּו תַ ערֹג אֵ לֶיָך אֹ-להִ ים. כִ י שָ חָ ה לֶעָ פָ ר נַפְׁ שֵ נּו ָּדבְׁ קָ ה לָָארֶ ץ בִ ְׁטנֵנּו. ע"פ תהלים מב ,ב תהלים מד ,כו סליחות | 49 ַויֹאמֶ ר בִ י נ ְִׁשבַ עְׁ תִ י ְׁנאֻם יי כִ י יַעַ ן אשֶ ר עָ ִשיתָ אֶ ת הַ ָּדבָ ר הַ זֶה וְׁ ֹלא חָ שַ כְׁ תָ אֶ ת בִ נְָׁך אֶ ת י ְִׁח ֶידָך. כְׁ רַ חֵ ם ָאב עַ ל בָ נִים כֵן תְׁ רַ חֵ ם יי עָ לֵינּו. לַיי הַ יְׁשּועָ ה עַ ל עַ מְׁ ָך בִ ְׁרכָתֶ ָך סֶ לָה. יי צְׁ -בָ אוֹת עִ מָ נּוִ ,מ ְׁשגָב לָנּו אֹ-להֵ י יַעקֹ ב סֶ לָה. יי צְׁ -בָ אוֹת ,אַ ְׁשרֵ י ָאדָ ם בוֹטֵ חַ בָ ְך. יי הו ִֹשיעָ ה ,הַ מֶ לְֶך יַענֵנּו בְׁ יוֹם קָ ְׁראֵ נּו. עקדה בראשית כב ,טז ע"פ תהלים קג ,יג תהלים ג ,ט תהלים מו ,יב תהלים פד ,יג תהלים כ ,י איתן למד דעת דרכו של אברהם אל הקב"ה החלה בגילוי שיש מנהיג לבירה ,בקריאת שם ה' בעולם ובניפוץ הפסלים ,נמשכה במלחמת המלכים ובברית בין הבתרים ,והגיעה לשיאה מלא ההוד במעשה העקדה .אנו מתחננים שכל פרטי מעשה העקדה יעמדו לנו לדורות ונזכה לשכר כנגדם. אֹ-להֵ ינּו ֵואֹ-להֵ י אבוֹתֵ ינּו אֵ יתָ ן לִ מֵ ד ַּדעַ ת אברהם לימד את האמונה בה' מּודעַ ת. טֶ רֶ ם לַכֹ ל ַ בטרם הייתה ידועה לכול. בֵ אֵ ר ִשמְׁ ָך לְׁ כָל בָ אֵ י ע ֹולָם הוא הודיע את שמך לכל באי העולם, גִ ּלָה כָל סָ תּום וְׁ נֶעְׁ לָם. וחשף כל דבר סתום ונעלם. גִ ּלּולִ ים מָ ַאס וְׁ ִשבֵ ר (אברהם) מאס בפסלי האלילים ושבר אותם, תוֹעִ ים לְׁ ִש ְׁמָך ִחבֵ ר. ואת התועים [אחר ע"ז] חיבר לשמך. ּדֶ רֶ ְך ִמישוֹר בָ חַ ר הוא בחר בדרך הישרה [של עבודת ה'], ּומצְׁ וֹת ִשחַ ר. תוֹרָ ה ִ והתאווה לתורה ומצוות. הִ צַ לְׁ ת ֹו מֵ אּור כַשְׁ ִּדים הצלת אותו [מהכבשן] באור כשדים, גְׁ ַננְׁת ֹו בְׁ עֵ מֶ ק הַ ִש ִּדים. והגנת עליו בעמק השידים (מארבעת המלכים). וִ עַ ְׁדת ֹו ְׁשכ ְָׁרָך הַ ְׁרבֵ ה ְׁמאֹ ד ייעדת לו שכר רב מאוד, וִ תַ ְׁקת ֹו רֹב עֹ שֶ ר וְׁ כָבוֹד. והבטחת לו עושר וכבוד רבים. ָזעַ ק וְׁ הֵ ִשיב מַ ה תִ תֶ ן לִ י [אולם אברהם] שאל מה [התועלת] במה שניתן לו, | 11סליחות שֹרֶ ש וְׁ עָ נָף אֵ ין לִ י. [והרי] אין לו צאצאים. ִחיַלְׁ ת ֹו בִ ְׁראִ יַת מַ חזֶה חיזקת את רוחו במראה הנבואה, בִ שַ ְׁרת ֹו ֹלא יִירָ ְׁשָך זֶה. ובישרת אותו שאליעזר לא יירש אותו (אלא זרעו). כּורים לְׁ מֵ ָאה ח ַננְׁת ֹו טֶ נֶא בִ ִ חננת אותו בבן בכור בגיל מאה, לְׁ קָ ְׁרבָ ן נִיחוֹחַ חשַ ְׁקתוֹ. וחשקת בבן זה לקרבן ניחוח. ַי ְׁחּדָ ו בְׁ כָל לִ בָ ם ָּדצּו שניהם יחד שמחו בכל לבם, לַעשוֹת ְׁרצ ֹונְָׁך רָ צּו. ורצו לעשות את רצונך. ָכבַ ש רַ חמָ יו לַעשוֹת ְׁרצ ֹונְָׁך [אברהם] כבש את רחמיו [על בנו כדי] לעשות את רצונך, כֵן יִכְׁ בְׁ שּו רַ חמֶ יָך אֶ ת כַעַ סְׁ ָך מֵ עַ ל ֹצאנְָׁך. וכך (בבקשה) רחמיך יכבשו את כעסך מעל עמך. לִ בָ ם וְׁ נַפְׁ שָ ם הָ יָה נָכוֹן לבם ונפשם היו נכונים [להקרבה], ָלכֵן תְׁ פִ ּלָתֵ נּו לְׁ פָ נֶיָך כִ ְׁקטֹ רֶ ת תִ כוֹן. ולכן תפילתנו תחשב לפניך כקטורת. ִמהֵ ר וְׁ לָקַ ח מַ א ֶכלֶת [אברהם] מיהר ולקח את הסכין, ָלכֵן ז ְַׁרעָ ם תַ צִ יל ִממִ יתָ ה ְׁמשַ ֶכלֶת. ולכן תציל את צאצאיהם ממיתה ומשכול. ֶנעקַ ד י ִָחיד כְׁ שֶ ה לָטֶ בַ ח יצחק נעקד כמו שה לשחיטה, ָלכֵן תְׁ פִ ּלָתֵ נּו תִ ְׁרצֶ ה כְׁ ע ֹולָה ָוזֶבַ ח. ולכן תרצה את תפילתנו כעולה ושלמים. סִ ֵּדר עֵ צִ ים וְׁ הִ צִ ית עלֵיהֶ ם אֵ ש [אברהם] סידר את העצים והדליק עליהם אש, ָלכֵן בַ ע ִמ ָידתֵ נּו הַ יוֹם ֹלא נִתְׁ בַ יֵש. ולכן לא נתבייש היום בעמידתנו [לתפילה]. ענִית ֹו ִמ ְׁשמֵ י שָ מַ יִם ענית לו מהשמיים, וְׁ נ ְִׁשבַ עְׁ תָ ל ֹו בְׁ ִשמְׁ ָך פַ עמַ יִם. ונשבעת לו פעמיים בשמך. ָפ ִדיתָ אוֹת ֹו בְׁ ַאיִל בַ סְׁ בַ ְך ָאחּוז פדית את יצחק באיל נאחז בסבך, ָלכֵן ע ִמ ָידתֵ נּו וְׁ עִ נּויֵנּו ֹלא תָ בּוז. ולכן את עמידתנו בתפילה ואת תעניתנו לא תבזה. סליחות | 11 צַ עקָ תֵ נּו ְׁשמַ ע וְׁ שַ וְׁ עָ תֵ נּו סְׁ כֹ ת שמע את צעקתנו והאזן לשוועתנו בִ זְׁ כּות ָאב נָסַ ע סֻכוֹת. בזכות יעקב אבינו שנסע לסוכות. קוֹל ְׁמבַ שֵ ר יִשָ מַ ע בָ ע ֹולָם קולו של המשיח יישמע בעולם לִ גְׁ אֹ ל עַ ם ֶגזַע גִ בְׁ עוֹת ע ֹולָם. לגאול את צאצאי האבות והאימהות. רַ חֵ ם ְׁקהַ ל ע ַדת ְׁמקֻ שָ ִטים רחם על עדת ישראל המקושטים במצוות, ִטיעַ ת ְׁשנֵים עָ שָ ר ְׁשבָ ִטים. צאצאיהם של שנים עשר השבטים. שְׁ כִ ינָתְׁ ָך תַ ְׁשכֵן בְׁ ת ֹוכֵנּו [אנא] השכן בתוכנו את שכינתך, ַאדמָ תֵ נּו. תְׁ נַהגֵנּו לִ גְׁ בּול ְׁ ונהג אותנו חזרה לגבולות ארצנו. תֵ פֶ ן אֵ לֵינּו בְׁ רַ ח ִמים תפנה אלינו ברחמים, כִ י כֵן נ ְִׁקרֵ אתָ מָ לֵא רַ ח ִמים. שהרי נקראת מלא רחמים. ממשיכים 'א-ל מלך' בעמ' 64 ליום שלישי של עשי"ת פזמון יחביאנו לצל ידו | יצחק בן שמואל המתפלל חרד מנוכחותו חובקת הכול של ה' ,אשר אינה מניחה מקום מסתור מפניה .באופן פרדוכסלי ,הוא אף מוצא נחמה בנוכחות זו ,ומבקש מה' להגן עליו תחת כנפי השכינה. ַי ְׁחבִ יאֵ נּו צֵ ל יָד ֹו תַ חַ ת ַכנְׁפֵ י הַ שְׁ כִ ינָה. חֹ ן יָחֹ ן כִ י יִבְׁ חֹ ן לֵב עָ קוֹב לְׁ הָ כִ ינָה. קּומָ ה נָא אֹ-להֵ ינּו ,עּוזָה עּוזִ י נָא. ְׁי ָי לְׁ שַ וְׁ עָ תֵ נּו הַ אזִ ינָה: אָ נָא אֵ לְֵך מֵ רּוחֶ ָך ,וְׁ ָאנָה ִמפָ נֶיָך אֶ בְׁ ָרח. ּומזְׁ ָרח. בִ ינוֹתִ י אֵ ין מָ נוֹס ,פְׁ ַאת מַ ערָ ב ִ גֻלְׁ גַלְׁ תִ י ַאחרֶ יָך לְׁ שַ חרֶ ָך ,יַחַ ד ַכגֵר כָאֶ זְׁ ָרח. בְׁ הִ שָ פְׁ ִטי ,לְׁ צִ ְׁדקָ תִ י הַ ְֹׁש ְׁמאִ ילָה וְׁ הַ י ְִׁמינָה .יי: ה' יגן עלינו בצל ידו ,מתחת לכנפי השכינה. כאשר יבחן את לבנו העקום הוא יחון אותנו [להמשיך] ולקיים אותו .ה' ,אנא קום חזק את כוחנו, והאזן לשוועתנו. לאן אלך [להסתתר] מרוחך ולאן אברח מפניך? הבנתי שאין מקום מנוסה מפניך מקצה המערב ועד המזרח[ ,ועל כן] נמשכנו אחריך לבקש אותך ,כולנו יחד ,הגר והאזרח. [אנא] בזמן משפטי [הסתכל] לשמאל לימין למצוא את צדקתי. | 12סליחות ּדוֹק שָ מֶ יָך בְׁ י ְַׁרכְׁ תֵ יהֶ ם גַם שָ ם אִ ם אֶ סַ ק. הו ְֹׁדָך שָ ם לְׁ שָ פְׁ טֵ נִי ,עַ ל כָל הַ נֶעסַ ק. ַוהגִ יגִ י בְׁ רֹב ִשגְׁ גִ י ,כְׁ כִ יוֹר אֵ ש הַ נִסַ ק. ִנצְׁ רָ ה ַדל ְֹׁשפָ תֵ ינּו ,וְׁ תֵ ן לָנּו חנִינָה .יי: ָזוֵי ְׁשאוֹל בְׁ מַ ְׁחתַ ְׁרת ֹו ַאף כִ י אַ צִ יעָ ה. חָ זִ יתִ י וְׁ הִ נְָׁך שָ ם לְׁ חַ בְׁ רָ ה ּולְׁ הַ פְׁ צִ יעָ ה. טָ פַ ש לִ בִ י וְׁ הָ חֳרַ ד בִ י לְׁ בֵ ין הַ מָ ֶות כִ פְׁ סִ יעָ ה. שְׁ מֹ ר ְׁשאֵ ִרית נ ִָּדחַ י בְׁ כָל פִ נָה ּופִ נָה .יי: ָים גָדוֹל בְׁ ַאח ִרית ֹו ַאף כִ י אֶ ְׁשכ ֹונָה. ַכף י ְִׁמינְָׁך תֹ אח ֵזנִיּ ,ומַ ה לְׁ נַפְׁ ִשי אֶ ְׁשכ ֹונָה. לּולֵא רֹב רַ חמֶ יָך ,בְׁ מַ ְׁחשָ ְך ְּׁדרָ כַי אֶ סְׁ כ ֹונָה. ְׁמשְֹך חֶ סֶ ד לְׁ ִנ ָג ִֹשים תַ חַ ת יַד ע ִדינָה .יי: מִ ַּדת ַל ְׁילָה תְׁ סוֹבְׁ בֵ נִי ָאז יְׁשּופֵ נִי חשֶ ְך. ְׁנגוֹהוֹת לְׁ ָך הָ אפֵ לוֹת כְׁ אוֹר יָהֵ ל ּומוֹשֵ ְך. סָ מַ ר בְׁ ָֹש ִרי ִמפַ ְׁח ְּׁדָך ,כְׁ שְֹך נָחָ ש נוֹשֵ ְך. וְׁ עַ ל הַ ּדָ ם ,כְׁ מ ֹו נ ְִׁרּדָ ם בְׁ י ְַׁרכְׁ תֵ י הַ סְׁ פִ ינָה .יי: עָ לַי שַ תָ כַפֶ כָהָ ,אחוֹר וָקֶ דֶ ם צַ ְׁרתָ נִי. ָאר ִחי וְׁ ִרבְׁ עִ י ז ִֵריתָ נִי. ָפנֹ ה אֶ פְׁ נֶה ָאנָה וְׁ ָאנָהְׁ , צְׁ רַ פְׁ תַ נִי בַ ל תִ ְׁמצָ אְׁ ,י ָי חקַ ְׁרתָ נִי. אָ ח וְׁ ָאחוֹת וְׁ צַ ְׁחצָ חוֹת ,נִלְׁ עָ ג לָשוֹן אֵ ין בִ ינָה .יי: גם אם אעלה עד קצות יריעת השמים ,אתה נמצא שם לשפוט אותי על כל הנעשה. דבריי בוערים באש [בשל פחדי] על שגגותיי הרבות[ ,ועל כן] שמור את פתח שפתינו [לדבר נכון בפניך] ותן לנו חנינה. גם אם אציע [את משכבי] בעומקה של תחתית השאול ,ראיתי שאתה מצוי שם [ויכול אף שם] לחבול ולפצוע .ליבי היטמטם ונחרד [כי] ביני לבין המוות כפסיעה .שמור את שארית ישראל, הנידחים בכל פינות העולם. גם אם אשכון בסוף הים הגדול ,יד ימינך תאחז אותי שם ,ומה הטעם להשכין שם את נפשי? לולי רחמיך הרבים אתרגל לדרכי מחשך. השפע חסד לישראל ,אשר מלכות אדום נוגשת בהם. גם אם אסובב עצמי בלילה ועלטה תחשיך עלי, האפלה מוארת לך כמו אור זורח ומתפשט. בשרי סמר מפחדך כמו מפני נשיכת נחש ,ודמי הסתלק ,כמו יונה שנרדם בירכתי הספינה. הנחת את כפך עלי וצרת עלי מפנים ומאחור. לכל מקום שבו אפנה אתה מגדר את הליכתי ועצירתי .כשאתה חוקר ומזקק אותי ,אינך מוצא [מעשים ראויים אלא] קולות שבר (אח!) ,ודיבור בלשון צחיחה ,לשון נלעגת ללא בינה. קַ ְּׁדמָ ה נָא רַ חמֶ יָך ,כִ י לְׁ ָך טוֹב לְׁ הוֹדוֹת. לתפילתם של ישראל וליגיעת הצאן האובד .גאל אותנו והיֵה ְׁרצֵ ה שַ וְׁ עַ ת גְׁ דָ יֶיָך ,וַעמַ ל צֹאן אוֹבְׁ דוֹת. לנו למעוז חזק ולמצודה[ .אנא] לך להושיע אותנו כפי שעזרת תְׁ פַ ּלְׁ טֵ נּו היֵה לָנּו ,לְׁ צּור מָ עוֹז לְׁ בֵ ית ְׁמצּודוֹת. ש ְׁמעוֹן וְׁ לֵוִ י אחֵ י ִדינָה .יי :לשמעון וללוי אחי דינה. לְׁ כָה לָנּו לִ ישּועָ ה ,כִ לְׁ ִ אנא הקדם את רחמיך [לרוגזך] ,כי טוב להודות לך .שְׁ עֵ ה סליחות | 13 ּומתְׁ נַהֵ ג בַ חסִ ידּות .מוֹחֵ ל אֵ -ל מֶ לְֶך יוֹשֵ ב עַ ל כִ סֵ א ַרח ִמים ִ עוֹנוֹת עַ מ ֹו מַ עבִ יר ִראשוֹן ִראשוֹן .מַ ְׁרבֶ ה ְׁמ ִחילָה לַחַ טָ אִ ים. ּוסְׁ לִ יחָ ה לַפוֹשְׁ עִ ים .עוֹשֶ ה צְׁ ָדקוֹת עִ ם כָל בָ שָ ר וְׁ רּוחַ ֹ .לא כְׁ ָרעָ תָ ם לָהֶ ם גוֹמֵ ל .אֵ -ל הו ֵֹרתָ נּו לוֹמַ ר ִמּדוֹת ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .זְׁ כֹר לָנּו הַ יוֹם בְׁ ִרית ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .כְׁ מ ֹו שֶ הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו ִמקֶ ֶדם .וְׁ כֵן כָתּוב בְׁ תו ָֹרתָ ְך .וַ י ֵֶרד יי בֶ עָ נָן וַיִ תְׁ יַצֵ ב עִ מ ֹו שָ ם .וַיִ ְׁק ָרא בְׁ שֵ ם יי. וְׁ שָ ם נֶאמַ ר: ַויַעבֹר יי עַ ל פָ נָיו וַיִ קְׁ ָרא יי | יי אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון ,אֶ ֶרְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת: נֹצֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים ,נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה: וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו. יִזְׁ כֹר אֹ-להִ ים אֶ ת בְׁ ִרית ֹו אֶ ת ַאבְׁ ָרהָ ם אֶ ת יִצְׁ חָ ק וְׁ אֶ ת יַעקֹ ב. ַויֹאמֶ ר בִ י נ ְִׁשבַ עְׁ תִ י ְׁנאֻם יי כִ י יַעַ ן אשֶ ר עָ ִשיתָ אֶ ת הַ ָּדבָ ר הַ זֶה וְׁ ֹלא חָ שַ כְׁ תָ ַארבֶ ה אֶ ת ז ְַׁרעָך כְׁ כוֹכְׁ בֵ י אֶ ת בִ נְָׁך אֶ ת יְׁחִ ידֶ ָך .כִ י בָ רֵ ְך אבָ ֶרכְׁ ָך וְׁ הַ ְׁרבָ ה ְׁ הַ שָ מַ יִם וְׁ כַחוֹל אשֶ ר עַ ל ְׁשפַ ת הַ יָם וְׁ י ִַרש ז ְַׁרעָך אֵ ת שַ עַ ר אֹ יְׁבָ יו .וְׁ הִ תְׁ בָ ְׁרכּו בראשית כב ,טז-יח בְׁ ז ְַׁרעָך ֹכל ג ֹויֵי הָ ָארֶ ץ עֵ קֶ ב אשֶ ר שָ מַ עְׁ תָ בְׁ קֹ לִ י. ע"פ תהלים קג ,יג כְׁ רַ חֵ ם ָאב עַ ל בָ נִים כֵן תְׁ רַ חֵ ם יי עָ לֵינּו. תהלים ג ,ט לַיי הַ יְׁשּועָ ה עַ ל עַ מְׁ ָך בִ ְׁרכָתֶ ָך סֶ לָה. תהלים מו ,יב יי צְׁ -בָ א ֹות עִ מָ נּוִ ,מ ְׁשגָב לָנּו אֹ-להֵ י יַעקֹ ב סֶ לָה. תהלים פד ,יג יי צְׁ -בָ אוֹת ,אַ ְׁשרֵ י ָאדָ ם בוֹטֵ חַ בָ ְך. תהלים כ ,י יי הו ִֹשיעָ ה ,הַ מֶ לְֶך יַענֵנּו בְׁ יוֹם קָ ְׁראֵ נּו. ע"פ שמות ב ,כד עקדה אזרחי מעבר הנער אבינו אברהם דבק בך ועמד בכל הניסיונות ובכללם אף בניסיון העקדה .בניו אנו ,מחל לחטאינו ,גאלנו מהגויים והשיבנו לארצנו. אֹ-להֵ ינּו ֵואֹ-להֵ י אבוֹתֵ ינּו אֶ זְׁ רָ ִחי מֵ עֵ בֶ ר הַ נָהָ ר אברהם [שהגיע] מעבר הנהר, אֵ לֶיָך רָ ץ וְׁ ֹלא אֵ חַ ר. רץ אליך ללא איחור. | 14סליחות בְׁ חַ נְׁת ֹו בְׁ נִסְׁ יוֹנוֹת עֶ שֶ ר בחנת אותו בעשרה ניסיונות, וְׁ נ ְִׁמצָ א שָ לֵם בְׁ לִ י חֹ סֶ ר. [והוא עמד בכולם] והתגלה שהוא שלם ללא חסרון. גֹ רַ ש מֵ אֶ רֶ ץ מ ֹול ְַׁדת ֹו אברהם גורש מארץ מולדתו, גֵר בָ ע ֹולָם שַ ְׁמתוֹ. והפכת אותו לגר [הנודד] בעולם. ְּׁדבָ ְׁרָך הֵ ִקים וְׁ ֹלא הֵ פֵ ר את ציוויך הוא עשה ולא עבר על דבריך, וְׁ נָם ָאנֹ כִ י עָ פָ ר וָאֵ פֶ ר. (ובענווה) אמר שהוא עפר ואפר. הִ ְׁק ִריב חָ לָב וְׁ חֶ ְׁמָאה הגיש (למלאכים) חלב וחמאה, וְׁ נֶחנַט פְׁ ִרי לְׁ מֵ ָאה. והוליד בן בגיל מאה. ַָאמתָ ל ֹו הַ עלֵהּו לְׁ ע ֹולָה וְׁ נ ְׁ אמרת לו להעלות את הבן הזה לעולה, בִ קַ ע עֵ צִ ים וְׁ עָ רַ ְך וְׁ הֶ עלָה. (והוא עשה כדבריך ):ביקע עצים ,ערך [אותם על המזבח] והעלה [את יצחק על גביו]. זְׁ כָר־לָנּו הַ יוֹם עקֵ ָדת ֹו [אנא] זכור לנו היום את עקדתו [של יצחק], וְׁ הַ ְׁשלָמַ ת יְׁחִ ָידתוֹ. ואת מסירת נפשו [למיתה]. חֹ ן הַ יוֹם ִשבְׁ טֵ י תָ ם תן חנינה היום לשבטי יעקב, וְׁ תִ ְׁשכֹ ן בְׁ מַ ְׁקהֵ לוֹתָ ם. ושכון בתוך קהלם, ִטיעַ ת מַ טוֹת ְׁשנֵים עָ שָ ר [ו]לצאצאי שנים עשר השבטים מֶ זֶג מֵ הֶ ם ַאל י ְֶׁחסַ ר. לא יחסר כל דבר טוב. ְׁי ִדידּות ִמשְׁ כְׁ נוֹתֶ יָך תְׁ בִ יאֵ ם הביאם אל בית המקדש, בְׁ הַ ר נַחלָתְׁ ָך תִ טָ עֵ ם. וטע אותם בארצך. ַכנֵס כָל פְׁ זּורֵ י נ ִָּדחֵ יהֶ ם כנס את כל פזוריהם הנידחים בגלות, נַהלֵם לְׁ בֵ ית מַ א ַויֵיהֶ ם. והובל אותם לבית המקדש. לְׁ קּוחִ ים ִממָ וֶת תַ ְׁחשְֹך את ישראל הצל ממוות, סליחות | 11 פֶ ה מַ ְׁש ִטין סְׁ תֹ ם ַוחשְֹך. סתום את פיו של המשטין עליהם ,ומנע ממנו דיבור. ַנ ְׁשאֵ נּו וְׁ נַטְׁ לֵנּו כִ ימֵ י ע ֹולָם טול אותנו ונשאנו כפי [שעשית] בעבר, וְׁ כַפֶ ר לָנּו כָל זָדוֹן וְׁ נֶעְׁ לָם. וכפר לנו על כל זדון ושגגה. סְׁ לַח וַעבֹר עַ ל פֶ שַ ע סלח [לנו] ,העבר את הפשעים, ּומחַ ל אַ שְׁ מָ ה ָורֶ שַ ע. ְׁ ומחל [לנו על מעשי] רשע ואשמה. ענֵה הַ יוֹם כָל ְׁמיַחלֶיָך ענה היום לכל מי שמייחלים לך, כִ י עֵ ינֵינּו נְׁשּואוֹת אֵ לֶיָך. כי עינינו נשואות אליך. פְׁ ֵדנּו ִמצָ רָ ה וְׁ צּוקָ ה פדה אותנו מצרה וממצוקה, וְׁ תַ עלֵנּו ִמשּוחָ ה עמֻקָ ה. והעלה אותנו מהבור העמוק [שבו אנו מצויים]. צַ עקָ תֵ נּו הַ יוֹם תְׁ קַ בֵ ל קבל היום את צעקתנו, וְׁ תַ צִ ילֵנּו ִמ ֵידי ְׁמחַ בֵ ל. והצל אותנו מידי מי שחובל בנו. קוֹמֵ ם בֵ ית שְׁ כִ ינַת הוֹדֶ ָך הקם את בית המקדש, וְׁ ַאל תְׁ נַבֵ ל כִ סֵ א כְׁ בוֹדֶ ָך. ואל תשפיל את ירושלים כיסא כבודך. ְׁרפָ א עַ מְׁ ָך ִמכָל שֶ בֶ ר רפא את עמך מכל צרה, כִ י בָ אּו בָ נִים עַ ד מַ ְׁשבֵ ר, שהרי הבנים (ישראל) הגיעו למשבר, שָ בָ ץ אחָ זַתְׁ נּו כַי ֹול ֵָדה אחז בנו רעד כמו יולדת, וְׁ כֹ חַ ַאיִן לְׁ ל ֵָדה. ואין לנו כוח ללידה (להיגאל). תִ גְׁ ַאל עַ מְׁ ָך מֵ הַ בְׁ הַ ב גאל את עמך מהגיהינום, כִ י עָ לֶיָך מַ שְׁ לִ יכִ ים יַהַ ב. שכן הם תולים את תקוותם בך. תַ נְׁחֵ ם לְׁ עִ יר הַ בְׁ נּויָה הובל אותם לירושלים, תְׁ מַ הֵ ר תִ ְׁשבִ י ְׁמנַחֵ ם ּונְׁחֶ ְׁמיָה. ומהר את הגעתם של אליהו הנביא והמשיח. ממשיכים 'א-ל מלך' בעמ' 64 | 16סליחות ליום רביעי של עשי"ת פזמון ישמיענו סלחתי | שלמה בר שמואל למרות חומת הברזל המפסיקה בינינו ,שמע את תפילתנו וסלח לחטאינו ,ובפרט כאשר אנו מזכירים י"ג מידות של רחמים. י ְַׁש ִמיעֵ נּו סָ ל ְַׁחתִ י ,יוֹשֵ ב בְׁ סֵ תֶ ר עֶ לְׁ יוֹן. ימין יֶשַ ע ,לְׁ הִ ּוָשַ ע ,עַ ם עָ נִי וְׁ אֶ בְׁ יוֹן. בִ ִ בְׁ שַ ּוְׁ עֵ נּו אֵ לֶיָך ,נוֹרָ אוֹת בְׁ צֶ ֶדק תַ ענֵנּו. ְׁי ָי היֵה ע ֹוזֵר לָנּו: שִ ּוִ יתִ י עֶ זְׁ רָ תִ י ,עַ ל גִ בוֹר וְׁ ִנ ָֹשא. יחי ,אּולַי פָ נַי ִי ָֹשא. לִ פְׁ נֵי גו ִֹחי אֶ ְׁשפֹ ְך ִֹש ִ מִ ָּדתִ י כִ ַּונְׁתִ י כַסֵ ֶדר אשֶ ר עָ ָֹשה. הֹלא י ִַקירְׁ ,מקַ ְׁרקֵ ר ִקיר ,עוֹד זָכוֹר תִ זְׁ כְׁ ֶרנּו .יי: ה' ,היושב בסתר השמים ישמיע לנו [את המילה] "סלחתי"[ ,וכך] עם עני ואביון ייוושע בימין הישע של הקב"ה .כאשר אנו משוועים אליך עננו בצדקתך ועשה נוראות ונפלאות. ה' היֵה עוזר לנו. תליתי את תקוותי לעזרה בה' הגיבור והנישא. אשפוך את תפילתי לפני המוציאי מבטן אמי ,ואולי הוא יישא לי פנים .כיוונתי את אמירת י"ג מידות כסדר אשר ה' הראה למשה. הרי ישראל ,הנקרא יקיר ,מנסה להרוס את הקיר [המבדיל בינו לבינך ,אנא] זכור אותו. בְׁ בֹא כְׁ גַל הַ גַלְׁ גַל ,לְׁ הַ חלִ יף הַ ִשטָ ה. רַ עְׁ יָתְׁ ָך י ֹונָתְׁ ָך לְׁ ָך פ ֹונָה ,הַ בִ יטָ ה. בְׁ אַ ּוַת נַפְׁ שָ ּה הִ גִ ישָ ה לִ פְׁ תֹ חַ בַ ח ָרטָ ה. ְׁי ִמין פְׁ שּוטָ ה ִמּלְׁ מַ טָ ה בְׁ צִ פִ יָתֵ נּו צִ פִ ינּו .יי: שוֹאֵ ל חֶ סֶ ד בְׁ הִ ּוָסֵ ד ,הִ ְׁננִי תֹ אמַ ר. מָ רּות יֶצֶ ר הִ בָ צֵ ר קָ בּועַ כְׁ בַ מַ סְׁ מָ ר. ּולְׁ צַ ּוָאר כְׁ מ ֹו סַ ּוָאר הֻטַ ל לְׁ ִמ ְׁשמָ ר. ְׁעּורנּו .יי: ּומי ַאכְׁ זָר כִ י י ֶ אֵ זוְר ָאזַר זֵר לְׁ ָזרִ , כאשר הגויים רוצים לרשת את המקדש וירושלים ,רעייתך ,יונתך, פונה אליך[ .אנא] הבט בתאוות הנפש שבה היא מתחרטת על חטאיה[ ,והרי] יד ימינך פשוטה מתחת לכיסא הכבוד לקבל שבים ,ולכך ציפינו. כאשר יתאספו יחד שואלי חסד הסליחה -היענה לבקשתם, והמעט את שלטון היצר אשר קבוע במסמרות ,מכביד כקורה תלויה על הצוואר ,מלופף [סביב האדם] כחגורה הנארגת חוט אחר חוט ,ואין מי שמספיק חזק לעורר עליו מלחמה. ַלחבַ צֶ לֶת ,פְׁ תַ ח ּדֶ לֶת ,א-לוֹּהַ ִממַ עַ ל. בִ ינָה הגִ יגִ י ,לְׁ הַ צִ יגִ י בְׁ תוְֹך שַ עַ ר הַ ִננְׁעַ ל. רַ חמֵ נּו קַ ְּׁדמֵ נּו ,צ ֳִרי ּומָ זוֹר הַ תְׁ עַ ל. בָ רֵ ר חֵ ִקי לְׁ הַ צְׁ ִּד ִיקיְׁ ,יבֻקַ ש עָ וֹן וְׁ אֵ ינֶנּו .יי: נקה את ליבי ועווני לא ימצא. י ֹונַת אֵ לֶם ִמשָ לֵם חֵ לֶק יָפֶ ה הַ גִ יעָ ּה. המצא לישראל גמול יפה מירושלים, ה' השוכן במרומים ,פתח דלת לחבצלת (ישראל) .שמע את תפילתי והעבר אותה את השער הנעול, הקדם לרחם עלינו והעלה לנו רפואה, סליחות | 17 אוֹת צֶ ֶדק בְׁ הִ צְׁ טַ ֵּדק בְׁ י ְִׁרָאתְׁ ָך לְׁ הו ִֹשיעָ ּה. לְׁ ָך תִ ְׁקרָ א לְׁ שַ ְׁח ְׁררָ ּה ָאדוֹן בְׁ ז ֹו הַ שָ עָ ה. י ֻתַ ק תִ יק וְׁ נ ְַׁרתֵ ק ,כְׁ אוֹר תוֹצִ יא ִּדינֵנּו .יי: יחי בְׁ ִמ ְׁשל ִָחי ,אָ ִשיב שוֹלְׁ חִ י הַ צְׁ לִ ִ ָּדבָ ר. חִ ז ְַׁקתָ חֹ ק חַ ְׁקתָ ,עֶ ֶֹשר וְׁ שָ לש כִ ְׁמדֻ בָ ר. מַ חזִ יקָ ם וְׁ ֹלא רֵ יקָ ם ֻשּל ְַׁחתִ י לְׁ הִ תְׁ גַבָ ר. וְׁ כֹה תַ ע ֶֹשה עָ וֹן נ ֹו ֵֹשא ,עַתָ ה תָ שּוב תְׁ ַרחמֵ נּו .יי: וכשהיא מצטדקת ביראה ומבקשת להושיעּה -הראה לה מחילה. אדון ,כאשר היא תקרא לך לשחררה בשעה זו – התיק והנרתיק יפתח ,והוצא את דיננו לאור. (דברי שליח הציבור) הצלח את שליחותי ,ואשיב לשולחי שהתפילה התקבלה. חוקקת חוק על אמירת שלוש עשרה מידות אשר המחזיק בהם אינו חוזר ריקם[ ,ולכן] נשלחתי להתגבר [בתפילה באמצעותם]. [אנא] כך תעשה ,ה' ,הנושא עוון -שוב לרחם עלינו. ּומתְׁ נַהֵ ג בַ חסִ ידּות .מוֹחֵ ל אֵ -ל מֶ לְֶך יוֹשֵ ב עַ ל כִ סֵ א ַרח ִמים ִ עוֹנוֹת עַ מ ֹו מַ עבִ יר ִראשוֹן ִראשוֹן .מַ ְׁרבֶ ה ְׁמ ִחילָה לַחַ טָ אִ ים. ּוסְׁ לִ יחָ ה לַפוֹשְׁ עִ ים .עוֹשֶ ה צְׁ ָדקוֹת עִ ם כָל בָ שָ ר וְׁ רּוחַ ֹ .לא כְׁ ָרעָ תָ ם לָהֶ ם גוֹמֵ ל .אֵ -ל הו ֵֹרתָ נּו לוֹמַ ר ִמּדוֹת ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .זְׁ כֹר לָנּו הַ יוֹם בְׁ ִרית ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .כְׁ מ ֹו שֶ הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו ִמקֶ ֶדם .וְׁ כֵן כָתּוב בְׁ תו ָֹרתָ ְך .וַ י ֵֶרד יי בֶ עָ נָן וַיִ תְׁ יַצֵ ב עִ מ ֹו שָ ם .וַיִ ְׁק ָרא בְׁ שֵ ם יי. וְׁ שָ ם נֶאמַ ר: ַויַעבֹר יי עַ ל פָ נָיו וַיִקְׁ ָרא יי | יי אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון ,אֶ ֶרְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת: נֹצֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים ,נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה: וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו. הֵ יטִ יבָ ה בִ ְׁרצ ֹונְָׁך אֶ ת צִ יוֹן תִ בְׁ נֶה חוֹמוֹת יְׁרּושָ ִ ָלם. ָאז תַ ְׁחפֹ ץ זִ בְׁ חֵ י צֶ ֶדק ע ֹולָה וְׁ כָלִ יל ָאז יַעלּו עַ ל ִמזְׁ בַ חָך פָ ִרים .תהלים נא ,כ-כא ַארבֶ ה אֶ ת ז ְַׁרעָך כְׁ כוֹכְׁ בֵ י הַ שָ מַ יִם כִ י בָ רֵ ְך אבָ רֶ כְׁ ָך וְׁ הַ ְׁרבָ ה ְׁ בראשית כב ,יז וְׁ כַחוֹל אשֶ ר עַ ל ְׁשפַ ת הַ יָם וְׁ י ִַרש ז ְַׁרעָך אֵ ת שַ עַ ר אֹ יְׁבָ יו. ע"פ תהלים קג ,יג כְׁ רַ חֵ ם ָאב עַ ל בָ נִים כֵן תְׁ רַ חֵ ם יי עָ לֵינּו. תהלים ג ,ט לַיי הַ יְׁשּועָ ה עַ ל עַ מְׁ ָך בִ ְׁרכָתֶ ָך סֶ לָה. תהלים מו ,יב יי צְׁ -בָ אוֹת עִ מָ נּוִ ,מ ְׁשגָב לָנּו אֹ-להֵ י יַעקֹ ב סֶ לָה. תהלים פד ,יג יי צְׁ -בָ אוֹת ,אַ ְׁשרֵ י ָאדָ ם בוֹטֵ חַ בָ ְך. תהלים כ ,י יי הו ִֹשיעָ ה ,הַ מֶ לְֶך יַענֵנּו בְׁ יוֹם קָ ְׁראֵ נּו. | 18סליחות עקדה אם אפס | רבנו אפרים בן יצחק מרגנשבורג אנו מבקשים שזכות עקדת יצחק ,ועִ מה מסירות נפשנו על קידוש השם בכל דור ודור ,תעמוד לישראל לנצח, ובזכותה תישמע תפילתנו גם היום. אֹ-להֵ ינּו ֵואֹ-להֵ י אבוֹתֵ ינּו אִ ם ָאפֵ ס רֹבַ ע הַ קֵ ן על אף שאיננו יודעים מתי ייבנה המקדש, אֹ הֶ ל ִשכֵן אִ ם ִרקֵ ן האוהל החרב שבו שיכן ה' את שמו, ַאל נָא נֹ אבְׁ ָדה עַ ל כֵן לא נאבד שהרי יֵש לָנּו ָאב זָקֵ ן. יש לנו [אברהם] אבינו הזקן [וזכויותיו]. ָפנִים ל ֹו תַ כִ יר נהג עם אברהם [וזרעו] לפנים משורת הדין, וְׁ צִ ְׁדק ֹו לְׁ פָ נֶיָך נַזְׁ כִ יר [בשל] צדקו שנזכיר לפניך. קַ ח נָא אֶ ת בֵ ן י ִַקיר [ציווית אותו] שייקח את בנו היקר, וְׁ נ ְִׁמצָ ה ָדמ ֹו עַ ל ִקיר. ויזה את דמו על קיר [המזבח]. רָ ץ אֶ ל הַ נַעַ ר לְׁ הַ ְׁק ִּדיש ֹו הוא מיהר להקדיש את הנער, וְׁ נַפְׁ ש ֹו ְׁקשּורָ ה בְׁ נַפְׁ ש ֹו [על אף] שנפשו קשורה בנפשו. עִ ְׁטר ֹו בְׁ עֵ צִ ים וְׁ אִ ש ֹו העמיס עליו את העצים והאש ,ובכך עיטר את וְׁ ֵנזֶר אֹ-להָ יו עַ ל רֹאשוֹ. ראשו במעין נזר אלקים. ָי ִחיד הּוקַ ל כַצְׁ בִ י יצחק מיהר בדרך והיה קל כצבי. עָ נָה וְׁ ָאמַ ר ָאבִ י פנה לאברהם ואמר לו :אבי, הִ נֵה הָ אֵ ש וְׁ הָ עֵ צִ ים נָבִ יא הנה הבאנו עצים ואש, ּותְׁ שּורָ ה אֵ ין לְׁ הָ בִ יא. אך אין לנו מה להביא כמתנה לה' (קרבן). מִ ּלִ ים ה ִשיב ֹו מִ ּלְׁ הַ בְׁ הִ יל ֹו אביו השיבו [במילות הרגעה] כדי לא להבהילו, עָ נָה ָאבִ יו וְׁ ָאמַ ר ל ֹו ואמר לו: אֹ-להִ ים הַ שֶ ה י ְִׁראֶ ה ל ֹו ה' יראה מי השה (הקרבן) הראוי בעיניו, וְׁ י ַֹדע יי אֶ ת אשֶ ר לוֹ. ויודיע מה נועד להיות מוקרב לו. סליחות | 19 בְׁ ִמצְׁ וָתְׁ ָך ְׁשנֵיהֶ ם נִזְׁ הָ ִרים שניהם נזהרו לעשות את מצוותך, וְׁ ַאחרֶ יָך ֹלא ְׁמהַ ְׁרה ִרים ולא הרהרו אחרי דבריך. חָ שּו ְׁמאֹ ד נ ְִׁמהָ ִרים חשו מאוד ומיהרו עַ ל ַאחַ ד הֶ הָ ִרים. [להגיע אל] אחד ההרים. רָ אּו אֵ ש תְׁ לּולָה ראו עמוד אש[ ,ושם] ִמהרּו עצֵ י ע ֹולָה מיהרו לערוך את עצי העולה. יַחַ ד בְׁ ַאהבָ ה כְׁ לּולָה כך עשו יחד מתוך אהבה שלמה, י ְִׁשרּו בָ ערָ בָ ה ְׁמסִ ּלָה. והתגברו על כל המכשולים בדרך. רָ ָאה יָחִ יד כִ י הּוא הַ שֶ ה יצחק הבין שהוא השה (הקרבן), נָם לְׁ הוֹר ֹו הַ מְׁ נֻסֶ ה ואמר לאביו העומד בניסיון: ָאבִ י אוֹתִ י כְׁ כֶבֶ ש תַ עשֶ ה אבי ,הקרב אותי כמו כבש, ֹלא תַ ְׁחמֹ ל וְׁ ֹלא תְׁ כַסֶ ה. ואל תחמול עליי. בִ י חָ פֵ ץ וְׁ נִכְׁ סֹ ף ה' חפץ [בי כקרבן] ונכסף [להקרבתי], לְׁ בָ בִ י ל ֹו אֶ ְׁחשֹף [על כן] אגלה את חזי ולבבי [לשחיטה]. הַ אִ ם תִ מְׁ נָעֵ נִי סוֹף האם תמנע ממני את הסוף רּוחי וְׁ נ ְִׁשמָ תִ י אֵ לָיו יֶאסֹ ף. ִ שה' יאסוף אליו את רוחי ונשמתי? ָי ָדיו וְׁ רַ גְׁ לָיו עָ קַ ד [אברהם] עקד את ידיו ורגליו [של יצחק], וְׁ חַ ְׁרב ֹו עָ לָיו פָ קַ ד וכיוון אליו את חרבו. לְׁ שּומ ֹו עַ ל הָ עֵ צִ ים שָ קַ ד הוא הזדרז לשים את יצחק על העצים, וְׁ הָ אֵ ש עַ ל הַ מִ זְׁ בֵ חַ תּוקַ ד. והאש על המזבח הובערה. צַ ּוָאר פָ שַ ט מֵ אֵ לָיו יצחק פשט את צווארו בעצמו, וְׁ ָאבִ יו ִנגַש אֵ לָיו ואביו ניגש אליו לְׁ שָ חֳט ֹו לְׁ שֵ ם בְׁ עָ לָיו לשחוט אותו לשם בעלי הקרבן ,ה', | 61סליחות וְׁ הִ נֵה יי נִצָ ב עָ לָיו. וברגע זה התגלה ה' אליהם. חָ קַ ר אֶ ת אשֶ ר נַעשָ ה ה' חקר את מה שקרה, הָ ָאב עַ ל בְׁ נ ֹו ֹלא חָ סָ ה [וראה] שהאב לא חס על בנו, לִ ב ֹו אֶ ל כַפַ יִם נָשָ א [אלא] נשא את לבו אל ה' בכוונה מלאה, ַוי ְַׁרא אֹ-להִ ים אֶ ת כָל אשֶ ר עָ שָ ה. וה' ראה את כל מה שעשה. קָ רָ א לְׁ מֵ רֶ חֶ ם ִמ ְׁשחָ ר ה' קרא לאברהם אבינו, תְׁ מּור בִ נְָׁך תִ בְׁ חַ ר ואמר לו לבחור תמורה לבנו, וְׁ הִ נֵה ַאיִל ַאחַ ר ולקחת את האיל האחר, וַעשֵ ה ַאל תְׁ ַאחַ ר. ולעשותו קרבן ללא שהות. חלִ יפֵ י ַאזְׁ כָרָ ת ֹו הקרבן החלופי (האיל), תִ כוֹן הַ ְׁקטָ רָ ת ֹו ייחשב להקטרת יצחק, וְׁ תַ עלֶה לְׁ ָך תִ ְׁמרָ ת ֹו ועשנו יעלה לפניך, וְׁ הָ יָה הּוא ּותְׁ מּורָ תוֹ. ויצחק יהיה [קרבן קדוש] כמו תמורתו. זִ כָרוֹן לְׁ פָ נֶיָך בַ שַ חַ ק דבר זה ייזכר לפניך בשמיים, לָעַ ד בַ סֵ פֶ ר יּוחַ ק ייחקק לעד בספר [הזיכרון], בְׁ ִרית ע ֹולָם ֹלא י ְֻׁמחַ ק [ובעקבותיו תיווצר] ברית עולם ,שלא תימחק, אֶ ת ַאבְׁ רָ הָ ם וְׁ אֶ ת יִצְׁ חָ ק. עם אברהם עם יצחק [ועם זרעם]. קו ְֹׁראֶ יָך בָ אִ ים לָקֹ ד כאשר המתפללים אליך באים להשתחוות, בְׁ צֶ ֶדק עקֵ ָדה תִ ְׁשקֹ ד תשקוד לגאלם בזכות העקדה, ֹצאנְָׁך בְׁ רַ ח ִמים תִ פְׁ קֹ ד ואת עמך תפקוד ברחמים, פְׁ נֵי הַ צֹאן אֶ ל עָ קֹ ד. שהרי הם תולים את פניהם [ותקוותם] בזכותו של יצחק העקוד. ממשיכים 'א-ל מלך' בעמ' 64 סליחות | 61 ליום חמישי של עשי"ת פזמון יי יי א-ל רחום | אמתי המתפלל לא הסיר את מבטחו מה' ,ונאחז בי"ג מידות של רחמים ובזכות אבות .בכוחם הוא שופך את דמעותיו לפני ה' ,ומייחל לקבלת תפילתו. ְׁי ָי ְׁי ָי אֵ -ל רַ חּום וְׁ חַ נּון. אֶ רֶ ְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת. נֹ צֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים. נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה. וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו: אֶ זְׁ כְׁ רָ ה אֹ-להִ ים וְׁ אֶ המָ יָה. בִ ְׁראוֹתִ י כָל עִ יר עַ ל תִ ּלָּה בְׁ נּויָה. וְׁ הַ ר הָ אֹ-להִ ים מ ְֻׁשפָ ל עַ ד ְׁשאוֹל תַ ְׁחתִ יָה. ּובְׁ כָל זֹאת ָאנּו לְׁ ָיּ-ה וְׁ עֵ ינֵינּו לְׁ ָיּ-ה. מִ ַּדת הָ רַ ח ִמים עָ לֵינּו ְׁנגַלְׁ גְׁ לָה. וְׁ לִ פְׁ נֵי ק ֹונֵנּו תְׁ ִחנָתֵ נּו נַפִ ילָה. ּובְׁ עַ ד עַ מֵ נּו רַ ח ִמים נ ְִׁשאלָה. כִ י כָל לֵבָ ב ַּדּוָי וְׁ כָל רֹאש חָ לָה. תָ מַ כְׁ תִ י יְׁתֵ דוֹתַ י בִ ְׁשלש עֶ ְֹׁשרֵ ה תֵ בוֹת. ּובְׁ שַ ערֵ י ְׁדמָ עוֹת כִ י ֹלא נִשְׁ לָבוֹת. ָלכֵן שָ פַ כְׁ תִ י ִֹשיחַ פְׁ נֵי בוֹחֵ ן לִ בוֹת. בָ טּוחַ אנִי בָ אֵ ּלֶה ּובִ זְׁ כּות שְׁ לשֶ ת ָאבוֹת. ְׁיהִ י רָ צוֹן ִמּלְׁ פָ נֶיָך שוֹמֵ עַ קוֹל בִ כְׁ יוֹת. אדָך לִ הְׁ יוֹת. שֶ תָ ִֹשים ִּד ְׁמעוֹתֵ ינּו בְׁ נֹ ְׁ וְׁ תַ צִ ילֵנּו ִמכָל גְׁ זֵרוֹת ַאכְׁ ז ִָריוֹת. כִ י לְׁ ָך לְׁ בַ ד עֵ ינֵינּו תְׁ לּויוֹת. אני נזכר בה' ומעיי הומות, כאשר אני רואה את כל הערים עומדות בגובהן, בעוד הר הא-להים ,מושפל עד תחתית השאול, למרות כל זאת אנו מצפים לה' ועינינו תלויות בו. נגלגל עלינו את מידת הרחמים, ולפני יוצרנו נפיל את תחינתנו, ונבקש רחמים בשביל עמנו, כי כל הלבבות דווים וכל הראשים חולים. סמכתי על שלש עשרה מידות הרחמים, ועל כך ששערי הדמעות לא ננעלים. בכוח זה שפכתי את תפילתי בפני ה' בוחן הלבבות, ובכך ,ואף בזכות שלשת האבות ,אני תולה את מבטחי. יהי רצון מפניך ,ה' ,השומע קול בכי, שתאסוף את דמעותינו בכדך ותשמור אותן לפניך, ואנא ,הצל אותנו מכל הגזרות הקשות, שכן עינינו תלויות אך ורק בך. ּומתְׁ נַהֵ ג בַ חסִ ידּות .מוֹחֵ ל אֵ -ל מֶ לְֶך יוֹשֵ ב עַ ל כִ סֵ א ַרח ִמים ִ עוֹנוֹת עַ מ ֹו מַ עבִ יר ִראשוֹן ִראשוֹן .מַ ְׁרבֶ ה ְׁמ ִחילָה לַחַ טָ אִ ים. ּוסְׁ לִ יחָ ה לַפוֹשְׁ עִ ים .עוֹשֶ ה צְׁ ָדקוֹת עִ ם כָל בָ שָ ר וְׁ רּוחַ ֹ .לא | 62סליחות כְׁ ָרעָ תָ ם לָהֶ ם גוֹמֵ ל .אֵ -ל הו ֵֹרתָ נּו לוֹמַ ר ִמּדוֹת ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .זְׁ כֹר לָנּו הַ יוֹם בְׁ ִרית ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .כְׁ מ ֹו שֶ הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו ִמקֶ ֶדם .וְׁ כֵן כָתּוב בְׁ תו ָֹרתָ ְך .וַ י ֵֶרד יי בֶ עָ נָן וַיִ תְׁ יַצֵ ב עִ מ ֹו שָ ם .וַיִ ְׁק ָרא בְׁ שֵ ם יי. וְׁ שָ ם נֶאמַ ר: ַויַעבֹר יי עַ ל פָ נָיו וַיִקְׁ ָרא יי | יי אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון ,אֶ ֶרְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת: נֹצֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים ,נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה: וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו. חָ נֵנּו אֹ-להִ ים כְׁ חַ סְׁ ּדֶ ָך כְׁ רֹב ַרחמֶ יָך ְׁמחֵ ה פְׁ שָ עֵ ינּו. ע"פ תהלים נא ,ג-ד הֶ רֶ ב כַבְׁ סֵ נּו מֵ ע ֹונֵנּו ּומֵ חַ טָ אתֵ נּו טַ הרֵ נּו. תהלים נא ,יט זִ בְׁ חֵ י אֹ-להִ ים רּוחַ נ ְִׁשבָ רָ ה לֵב נ ְִׁשבָ ר וְׁ נ ְִׁדכֶה אֹ-להִ ים ֹלא תִ בְׁ זֶה. תהלים נא ,כא ָאז תַ ְׁחפֹ ץ זִ בְׁ חֵ י צֶ ֶדק ע ֹולָה וְׁ כָלִ יל ָאז יַעלּו עַ ל ִמזְׁ בַ חָך פָ ִרים. מיכה ז ,כ תִ תֵ ן אמֶ ת לְׁ יַעקֹ ב חֶ סֶ ד לְׁ ַאבְׁ ָרהָ ם אשֶ ר נ ְִׁשבַ עְׁ תָ לַאבֹתֵ ינּו ִמימֵ י קֶ ֶדם. ע"פ תהלים קג ,יג כְׁ רַ חֵ ם ָאב עַ ל בָ נִים כֵן תְׁ רַ חֵ ם יי עָ לֵינּו. תהלים ג ,ט לַיי הַ יְׁשּועָ ה עַ ל עַ מְׁ ָך בִ ְׁרכָתֶ ָך סֶ לָה. תהלים מו ,יב יי צְׁ -בָ אוֹת עִ מָ נּוִ ,מ ְׁשגָב לָנּו אֹ-להֵ י יַעקֹ ב סֶ לָה. תהלים פד ,יג יי צְׁ -בָ אוֹת ,אַ ְׁשרֵ י ָאדָ ם בוֹטֵ חַ בָ ְך. תהלים כ ,י יי הו ִֹשיעָ ה ,הַ מֶ לְֶך יַענֵנּו בְׁ יוֹם קָ ְׁראֵ נּו. עקדה אל הר המר | מאיר בר יצחק ש"ץ אברהם ויצחק השתדלו בכל כוחם לקיים את רצונך ,והלכו לעקדה בזריזות ומתוך מסירות נפש .אנא ,זכור את הבטחתך לשמור לנו את זכות העקדה ,לשמוע את תפילתנו בעת צרה ולחתום אותנו לחיים. אֹ-להֵ ינּו ֵואֹ-להֵ י אבוֹתֵ ינּו אֶ ל הַ ר הַ ֹמר גִ בְׁ עַ ת הוֹרָ יָה אל הר המוריה שממנו הוראה יוצאת לעולם, בֵ ית עֵ קֶ ד הָ רוֹעִ ים וְׁ תֶ שֶ ר הָ עלִ יָה מקום עקדת האבות והעלאת הקרבן, ָג דוֹל בָ ענ ִָקים כְׁ הִ שְׁ כִ ים לְׁ זֶבַ ח וְׁ הִ ְׁשתַ ח ָויָה השכים אברהם לזבוח ולהשתחוות. ִּדבַ ְׁקת ֹו ִחבַ ְׁקת ֹו ַותוֹצִ יא ֹו ל ְָׁר ָויָה. דיבקת אותו אליך ,חיבקת אותו והוצאתו לרווחה. הֵ ן בָ ע ִש ִירית כְׁ נִסִ ית ֹו בְׁ פִ יּוסִ ים ניסית את אברהם בניסיון העשירי בלשון בקשה, סליחות | 63 וְׁ זֵרַ זְׁ ת ֹו כְׁ גִ בוֹר מְׁ לֻמָ ד בְׁ ִמלְׁ חֶ מֶ ת א ֹונְׁסִ ים וזירזת אותו כגיבור מנוסה שנלחם לא לרצונו. ָזרַ ח ִממִ זְׁ רָ ח וְׁ הו ִֹדיעַ בְׁ כָל אפָ סִ ים [ביקשת מאברהם ש]הגיע ממזרח ,האיר לעולם וגילה את שמך בכל קצוות העולם, חַ יַת בְׁ נ ֹו לִ יקוֹד כִ ְׁקדֹחַ אֵ ש המָ סִ ים. למסור את חיי בנו למאכל אש. טוֹב כְׁ הִ ְׁק ִרין וְׁ הֵ אִ יר הַ שַ חַ ר כאשר האור הפציע והשחר עלה, ַיחַ ד בִ ְׁשנֵי נְׁעָ רָ יו בַ עצַ לְׁ תַ יִם ֹלא אֵ חַ ר יחד עם שני נעריו ללא איחור ועצלות. כְׁ ה ֹולְֵך בֶ חָ לִ יל וְׁ סוֹפ ֹו לַחזֹר מָ חָ ר בשמחה כאילו הוא עתיד לחזור למחרת, ָלקַ ח בְׁ נ ֹו בִ ְׁדבָ ִרים וַעצֵ י הַ מַ ערָ כָה בָ חַ ר. אברהם ביקש מיצחק לבוא עמו ובחר עצים לסידור על גבי המזבח. מַ א ֶכלֶת שְׁ נּונָה ְׁמרּוטָ ה לַטֶ בַ ח את הסכין המשונן והמושחז לשחיטה ְׁנדָ נָּה נָתַ ן ִמּלְׁ הַ בְׁ עִ ית ֹו בָ אֶ בַ ח שם אברהם בנדנו כדי לא להפחיד את יצחק בראיית הסכין. סָ ב ּובָ חּור לִ ְׁשנֵיהֶ ם הַ שֶ בַ ח השבח ראוי הן לאברהם הן ליצחק, עָ ְׁרכּו עֵ צִ ים לְׁ שֵ ם הַ זֶבַ ח. [שכן] שניהם הכינו את העצים לקרבן. פְׁ ִרי צַ ִּדיק כְׁ הֶ אזִ ין בְׁ ִמּלָה יצחק ,צאצא הצדיק ,שמע את המילה ["בני"], צּור י ְִׁראֶ ה ּל ֹו הַ שֶ ה וְׁ אִ ם ֹלא בְׁ נִי לְׁ ע ֹולָה [והבין] שה' יבחר שה ,ואם לא [שה] אז בני יהיה לעולה. ְׁקרֹץ עַ צְׁ מ ֹו הִ זְׁ ִמין וְׁ תָ לָה עַ יִן לְׁ מַ עְׁ לָה הכין את עצמו לשחיטה ,תלה עיניו במרום רָ חַ ש לְׁ עָ ְׁקד ֹו הֵ יטֵ ב ִמּלְׁ הִ פָ סֵ ל בִ ְׁמעִ ילָה. וביקש לקשור אותו היטב כדי שלא [ייפול בו מום] וייפסל לקרבן. שָ ַאג זָקֵ ן ּובִ ְׁשנּונָה ָאחַ ז אברהם זעק ואחז בסכין, תָ ְׁקפּו אֶ ְׁראֶ לִ ים וְׁ צָ עקּו ִממַ חַ ז והמלאכים הזדעזעו וצעקו מהמחזה הזה. מָ רוֹם כְׁ הִ סְׁ כִ ית צִ ְׁמצֵ ם ְׁשכִ ינָתוֹ ,כְׁ חָ ז כאשר ה' שמע [זאת] ,צמצם את שכינתו וירד לעולם ,וכאשר חזה [את העקדה], אַ יִל הֶ ְׁרָאהּו ַאחַ ר בַ סְׁ בַ ְך נֶאחָ ז. הראה לאברהם איל נאחז בסבך. ָי ִחיד הַ נֶאהָ ב כְׁ שָ לַף הַ תַ עַ ר כאשר [אברהם] שלף את הסכין [לעבר יצחק] היחיד והנאהב, רָ חַ ף מָ גִ נ ֹו וְׁ עָ מַ ד בַ שַ עַ ר רחף מגינו (של יצחק) ועמד להגן עליו, בִ נְָׁך י ְִׁח ְׁידָך ָאהּוב ִמנֹ עַ ר (ואמר לאברהם) :בנך יחידך האהוב מצעירותו, רַ ב לְָך ַאל תִ ְׁשלַח י ְָׁדָך אֶ ל הַ נַעַ ר. די לך [במה שעשית] ,ואל תשלח בו יד. | 64סליחות בִ י נ ְִׁשבַ עְׁ תִ י בְׁ ִקיּום רָ זֶה (ה' אמר) בי נשבעתי בקיום חזק, ַיעַ ן אשֶ ר עָ ִשיתָ אֶ ת הַ ָּדבָ ר הַ זֶה שבזכות מעשה העקדה, צָ קּון חנִיטֶ יָך בַ צַ ר לָמ ֹו אֶ חזֶה אשמע את תפילת צאצאיך כאשר צר להם, חַ קוֹתָ ם לְׁ חַ יִ ים כִ י אֶ סְׁ לַח לַעוֹן הָ עָ ם הַ זֶה. אחקוק אותם לחיים ואסלח לעוונם. אָ נָא ,הַ שֵ ם הַ נִכְׁ בָ ד וְׁ הַ נוֹרָ א אנא ה' הנכבד והנורא, לְׁ עֵ ת צָ רָ ה פְׁ קַ ְׁדנּוָך וְׁ ִשחַ ְׁרנּוָך בְׁ מוֹרָ א פקדנו אותך בעת צרה וביקשנו את פניך בשעת פחד. זְׁ נ ְַׁחתָ נּו ִרחַ ְׁקתָ נּו קָ ְׁרבֵ נּו וְׁ הָ כֵן עתִ ירָ ה זנחת וריחקת אותנו[ ,אנא] קרב אותנו ותפילתנו תתקבל לפניך. ֹלא נָסוֹג מִ מְׁ ָך תְׁ חַ יֵנּו ובְׁ ִש ְׁמָך נ ְִׁק ָרא. לא נורחק ממך[ ,אלא] תחיינו ונקרא בשמך. חַ זְׁ קֵ נּו וְׁ אַ מְׁ צֵ נּו לְׁ מַ עַ ן כִ סֵ א כְׁ בו ֶֹדָך חזק אותנו ואמץ את כוחנו למען כיסא כבודך, קו ְֹׁממֵ נּו וְׁ הַ חיֵנּו בְׁ טַ ל אוֹרוֹת הו ֶֹדָך הקם והחייה אותנו בטל הודך המחייה. וְׁ ַכּלֵה ֶדבֶ ר וְׁ חֶ רֶ ב וְׁ רָ עָ ב ִמנַחלַת ְׁש ִר ֶידיָך כלה מחלות מלחמות ורעב משרידי עמך, וְׁ תֹ אמַ ר לַמַ לְׁ אָ ְך הֶ רֶ ף י ֶָדָך. ותאמר למלאך [המשחית בנו] להרפות את ידו. ִק ַּד ְׁמנּו פָ נֶיָך ,אַ ִּדיר וְׁ נָאוֹר באנו להתפלל לפניך ,ה', בִ תְׁ פִ ּלָה ּובַ קָ שָ ה ּובְׁ הַ כְׁ נָעַ ת ְׁשאוֹר בתפילה ובבקשה ובהכנעת היצר הרע. ה ִקימֵ נּו בְׁ אוֹר פָ נֶיָך אִ ְׁמרָ תְׁ ָך לִ בְׁ אֹ ר [אנא] הקם אותנו באור פניך ללמוד את תורתך, כִ י עִ מְׁ ָך ְׁמקוֹר חַ יִ ים בְׁ או ְֹׁרָך נ ְִׁראֶ ה אוֹר. כי אתה מקור החיים ובאורך נראה אור. כאן ממשיכים בכל יום: אֵ -ל מֶ לְֶך יוֹשֵ ב עַ ל כִ סֵ א ַרח ִמים ִמתְׁ נַהֵ ג בַ חסִ ידּות .מוֹחֵ ל עוֹנוֹת עַ מ ֹו מַ עבִ יר ִראשוֹן ִראשוֹן .מַ ְׁרבֶ ה ְׁמ ִחילָה לְׁ חַ טָ אִ ים ּוסְׁ לִ יחָ ה לְׁ פוֹשְׁ עִ ים .עֹ שֶ ה צְׁ ָדקוֹת עִ ם כָל בָ שָ ר וָרּוחַ ֹ ,לא כְׁ ָרעָ תָ ם תִ גְׁ מֹ ל .אֵ -ל הו ֵֹריתָ ּלָנּו לוֹמַ ר ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרהּ ,וזְׁ כָר לָנּו הַ יוֹם בְׁ ִרית ְׁשֹלש עֶ ְׁש ֵרה .כְׁ מ ֹו שֶ הו ַֹדעְׁ תָ לֶעָ נָו ִמקֶ ֶדם .כְׁ מ ֹו שֶ כָתּוב :וַ י ֵֶרד יי בֶ עָ נָן וַיִ תְׁ יַצֵ ב עִ מ ֹו שָ ם .וַיִ ְׁק ָרא בְׁ שֵ ם יי: ַויַעבֹר יי עַ ל פָ נָיו וַיִקְׁ ָרא סליחות | 61 יי | יי אֵ -ל ַרחּום וְׁ חַ נּון ,אֶ ֶרְך אַ פַ יִם וְׁ רַ ב חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת: נֹצֵ ר חֶ סֶ ד לָאלָפִ ים ,נֹ ֵֹשא עָ וֹן וָפֶ שַ ע וְׁ חַ טָ ָאה וְׁ נַקֵ ה: וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונֵנּו ּולְׁ חַ טָ אתֵ נּו ּונְׁחַ לְׁ תָ נּו. זכֹר ַרחמֶ יָך יי ַוחסָ ֶדיָך ,כִ י מֵ ע ֹולָם הֵ מָ ה .זָכְׁ ֵרנּו יי בִ ְׁרצוֹן עַ מֶ ָך ,פָ ְׁק ֵדנּו בִ ישּועָ תֶ ָך :זְׁ כֹ ר ע ָדתְׁ ָך קָ נִיתָ ,קֶ דֶ ם גַָאלְׁ תָ שֵ בֶ ט נַחלָתֶ ָך ,הַ ר צִ יוֹן זֶה שָ ַכנְׁתָ בוֹ :זְׁ כֹ ר יי ִחבַ ת יְׁרּושָ ָליִםַ ,אהבַ ת צִ יוֹן ַאל תִ ְׁשכַח ָלנֶצַ ח .אַ תָ ה תָ קּום תְׁ ַרחֵ ם צִ יוֹן ,כִ י עֵ ת לְׁ חֶ ְׁננָּה כִ י בָ א מוֹעֵ ד .זְׁ כֹ ר יי לִ בְׁ נֵי אדוֹם אֵ ת יוֹם יְׁרּושָ ָליִם הָ אֹ ְׁמ ִרים עָ רּו עָ רּו ,עַ ד הַ יְׁסוֹד בָ ּה :זְׁ כֹ ר לְׁ ַאבְׁ ָרהָ ם לְׁ יִצְׁ חָ ק ּולְׁ ִי ְֹׁש ָראֵ ל ַארבֶ ה אֶ ת ז ְַׁרעכֶם כְׁ כוֹכְׁ בֵ י הַ שָ מָ יִם ,וְׁ כָל הָ ָארֶ ץ עבָ ֶדיָך אשֶ ר נ ְִׁשבַ עְׁ תָ לָהֶ ם בָ ְך וַתְׁ דַ בֵ ר אלֵהֶ ם ְׁ הַ זֹאת אשֶ ר ָאמַ ְׁרתִ י אֶ תֵ ן לְׁ ז ְַׁרעכֶם וְׁ נָחלּו לְׁ ע ֹולָם :זְׁ כֹ ר לַעבָ ֶדיָך לְׁ ַאבְׁ ָרהָ ם לְׁ יִצְׁ חָ ק ּולְׁ יַעקֹ ב, ַאל תֵ פֶ ן אֶ ל ְׁק ִשי הָ עָ ם הַ זֶה וְׁ אֶ ל ִר ְׁשע ֹו וְׁ אֶ ל חַ טָ אתוֹ :זְׁ כֹ ר לָנּו בְׁ ִרית ָאבוֹת כַאשֶ ר ָאמַ ְׁרתָ , ָארץ אֶ זְׁ כֹ ר: וְׁ ָזכ ְַׁרתִ י אֶ ת בְׁ ִריתִ י יַעקוֹב ,וְׁ ַאף אֶ ת בְׁ ִריתִ י יִצְׁ חָ ק וְׁ ַאף אֶ ת בְׁ ִריתִ י ַאבְׁ ָרהָ ם אֶ זְׁ כֹר וְׁ הָ ֶ זְׁ כֹר לָנּו בְׁ ִרית ִראש ֹונִים כַאשֶ ר ָאמַ ְׁרתָ ,וְׁ ָזכ ְַׁרתִ י לָהֶ ם בְׁ ִרית ִראש ֹונִים ,אשֶ ר הוֹצֵ אתִ י אֹ תָ ם מֵ אֶ רֶ ץ ִמצְׁ רַ יִם לְׁ עֵ ינֵי הַ ג ֹויִם לִ הְׁ יוֹת לָהֶ ם לֵאֹ-להִ ים אנִי יי :ע ֵֹשה עִ מָ נּו כְׁ מָ ה שֶ הִ בְׁ טַ ְׁחתָ נּו, וְׁ ַאף גַם זֹאת בִ הְׁ יוֹתָ ם בְׁ אֶ רֶ ץ אֹ יְׁבֵ יהֶ ם ֹלא ְׁמַאסְׁ תִ ים וְׁ ֹלא גְׁ עַ לְׁ תִ ים לְׁ כַֹּלתָ ם לְׁ הָ פֵ ר בְׁ ִריתִ י אִ תָ ם, כִ י אנִי יי אֹ-להֵ יהֶ ם :הָ שֵ ב ְׁשבּותֵ נּו וְׁ ַרחמֵ נּו כְׁ מָ ה שֶ כָתּוב ,וְׁ שָ ב יי אֹ-להֵ יָך אֶ ת ְׁשבּותְׁ ָך וְׁ ִרחמֶ ָך ,וְׁ שָ ב וְׁ ִקבֶ צְׁ ָך מִ כָל הָ עַ מִ ים אשֶ ר הפִ יצְׁ ָך יי אֹ-להֵ יָך שָ מָ ה :קַ בֵ ץ נ ִָּדחֵ ינּו כְׁ מָ ה ּומשָ ם יִקָ חֶ ָךְׁ :מחֵ ה שֶ כָתּוב ,אִ ם יִהְׁ יֶה נִּדַ חָך בִ ְׁקצֵ ה הַ שָ מָ יִםִ ,משָ ם יְׁקַ בֶ צְׁ ָך יי אֹ-להֵ יָך ִ פְׁ שָ עֵ ינּו כָעָ ב וְׁ כֶעָ נָן כְׁ מָ ה שֶ כָתּוב ,מָ ִחיתִ י כָעָ ב פְׁ שָ עֶ יָך וְׁ כֶעָ נָן חַ טֹאתֶ יָך ,שּובָ ה אֵ לַי כִ י גְׁ ַאלְׁ תִ יָךְׁ :מחֵ ה פְׁ שָ עֵ ינּו לְׁ מַ עַ נְָׁך כַאשֶ ר ָאמַ ְׁרתָ ָ ,אנֹ כִ י ָאנֹ כִ י הּוא מֹ חֶ ה פְׁ שָ עֶ יָך לְׁ מַ ענִי וְׁ חַ טֹאתֶ יָך ֹלא אֶ זְׁ כֹ ר :הַ לְׁ בֵ ן חטָ אֵ ינּו כַשֶ לֶג וְׁ כַצֶ מֶ ר כְׁ מָ ה שֶ כָתּוב ,לְׁ כּו נָא וְׁ ִנּוָכְׁ חָ ה יֹאמַ ר יי, אִ ם יִהְׁ יּו חטָ אֵ יכֶם כַשָ נִים כַשֶ לֶג יַלְׁ בִ ינּו אִ ם יַאְׁ ִּדימּו כַת ֹולָע כַצֶ מֶ ר יִהְׁ יּו :זְׁ רֹק עָ לֵינּו מַ יִם ּוטהַ ְׁרתֶ םִ ,מכֹ ל טֻ ְׁמאוֹתֵ יכֶם ְׁטהו ִֹרים וְׁ טַ הרֵ נּו כְׁ מָ ה שֶ כָתּוב ,וְׁ ז ַָר ְׁקתִ י עלֵיכֶם מַ יִם ְׁטהו ִֹרים ְׁ ּומכָל גִ ּלּולֵיכֶם אטַ הֵ ר אֶ תְׁ כֶם :רַ חֵ ם עָ לֵינּו וְׁ ַאל תַ ְׁש ִחיתֵ נּו כְׁ מָ ה שֶ כָתּוב :כִ י אֵ -ל ַרחּום יי א- ִ ֹלהֵ יָך ֹלא י ְַׁרפְׁ ָך וְׁ ֹלא י ְַׁש ִחיתֶ ָך ,וְׁ ֹלא י ְִׁשכַח אֶ ת בְׁ ִרית אבֹתֶ יָך אשֶ ר נ ְִׁשבַ ע לָהֶ ם :מוֹל אֶ ת לְׁ בָ בֵ נּו לְׁ ַאהבָ ה אֶ ת ְׁשמֶ ָך כְׁ מָ ה שֶ כָתּובּ ,ומָ ל יי אֹ-להֵ י ָך אֶ ת לְׁ בָ בְׁ ָך וְׁ אֶ ת לְׁ בַ ב ז ְַׁרעֶ ָך ,לְׁ ַאהבָ ה אֶ ת יי אֹ-להֵ יָך בְׁ כָל לְׁ בָ בְׁ ָך ּובְׁ כָל נַפְׁ ְׁשָך לְׁ מַ עַ ן חַ יֶיָך :הִ מָ צֵ א לָנּו בְׁ בַ קָ שָ תֵ נּו כְׁ מָ ה שֶ כָתּוב, ּובִ קַ ְׁשתֶ ם ִמשָ ם אֶ ת יי אֹ-להֵ יָך ּומָ צָ אתָ ,כִ י תִ ְׁד ְׁרשֶ נּו בְׁ כָל לְׁ בָ בְׁ ָך ּובְׁ כָל נַפְׁ שֶ ָך :תְׁ בִ יאֵ נּו אֶ ל הַ ר קָ ְׁדשֶ ָך וְׁ ַֹשמְׁ חֵ נּו בְׁ בֵ ית תְׁ פִ ּלָתֶ ָך כְׁ מָ ה שֶ כָתּוב ,וַהבִ יאוֹתִ ים אֶ ל הַ ר קָ ְׁד ִשי וְׁ ִֹשמַ ְׁחתִ ים בְׁ בֵ ית תְׁ פִ ּלָתִ י עוֹֹלתֵ יהֶ ם וְׁ זִ בְׁ חֵ יהֶ ם לְׁ רָ צוֹן עַ ל ִמזְׁ בְׁ ִחי ,כִ י בֵ יתִ י בֵ ית תְׁ פִ ּלָה יִקָ ֵרא לְׁ כָל הָ עַ ִמים: | 66סליחות שְׁ מַ ע ק ֹולֵנּו יי אֹ-להֵ ינּו חּוס וְׁ ַרחֵ ם עָ לֵינּו וְׁ קַ בֵ ל בְׁ ַרח ִמים ּובְׁ ָרצוֹן אֶ ת תְׁ פִ ּלָתֵ נּו: ה ִשיבֵ נּו יי אֵ לֶיָך וְׁ נָשּובָ ה חַ ֵּדש יָמֵ ינּו כְׁ קֶ ֶדם: אמָ ֵרינּו הַ אזִ ינָה יי בִ ינָה הגִ יגֵנּו: ַאל תַ ְׁשלִ יכֵנּו ִמּלְׁ פָ נֶיָך וְׁ רּוחַ קָ ְׁד ְׁשָך ַאל תִ קַ ח ִממֶ נּו: ַאל תַ ְׁשלִ יכֵנּו לְׁ עֵ ת זִ ְׁקנָה כִ כְׁ לוֹת כֹ חֵ נּו ַאל תַ עַ זְׁ בֵ נּו: ַאל תַ עַ זְׁ בֵ נּו יי אֹ-להֵ ינּו ַאל תִ ְׁרחַ ק ִממֶ נּו: ש ֹונְׁאֵ ינּו וְׁ יֵבשּו כִ י אַ תָ ה יי עז ְַׁרתָ נּו וְׁ נִחַ ְׁמתָ נּו: ע ֵֹשה עִ מָ נּו אוֹת לְׁ טוֹבָ ה וְׁ י ְִׁראּו ֹ כִ י לְׁ ָך יי הוֹחָ לְׁ נּו .אַ תָ ה תַ ענֶה יי אֹ-להֵ ינּו: בעשרת ימי תשובה מוסיפים: ָיּ-ה ְׁשמַ ע אֶ בְׁ י ֹונֶָך .הַ ְׁמחַ ּלִ ים פָ נֶיָך. ָאבִ ינּו לְׁ בָ נֶיָךַ .אל תַ עְׁ לֵם ָאזְׁ נֶיָך. צּוקים. ָיּ-ה עַ ם ִממַ עמַ ִקים .י ְִׁק ְׁראּו מֵ רֹב ְׁמ ִ ַאל נָא ְׁת ִשיבֵ ם רֵ ִקים .הַ יוֹם ִמּלְׁ פָ נֶיָךָ :יּ-ה הַ ּווֹתָ ם וַע ֹונָםְׁ .מחֵ ה וְׁ רֻ בֵ י זְׁ ד ֹונָם. צּורי לְׁ מַ ענֶָךָ :יּ-ה וְׁ ִאם ֹלא תַ עשֶ ה לְׁ מַ ענָם .עשֵ ה ִ ּומחֵ ה הַ יוֹם חוֹבָ םְּׁ .ורצֵ ה כְׁ מ ֹו שַ י נִיבָ ם. ְׁ ּולְׁ ָך תָ כִ ין לִ בָ ם .וְׁ גַם תַ ְׁק ִשיב ָאזְׁ נֶיָךָ :יּ-ה ִּד ְׁמעַ ת פְׁ נֵיהֶ ם ִת ְׁשעֶ ה .וְׁ תֶ אסֹף עֵ ֶדר תוֹעֶ ה. וְׁ תָ ִקים לְׁ ָך רוֹעֶ הּ .ופְׁ קֹ ד בְׁ טוֹב צֹאנֶָךָ :יּ-ה הוֹלְׁ כֵי בְׁ ֶד ֶרְך נְׁכוֹחָ הְׁ .תבַ ְֹׁשרֵ ם הַ יוֹם סְׁ לִ יחָ ה. ּובִ ְׁתפִ ַּלת הַ שַ חַ ר .הַ ְׁמצִ יאֵ ם ִחנֶָךָ :י-ה וידוי אלהֵ ינּו וֵאלהֵ י אבותֵ ינּו אַ ל תַ עַ ש עִ מָ נּו ָכלָה. בְׁ ב ֹוא תוכֵחָ ה נֶגְׁ ֶּדָך. גִ ְׁשתְׁ ָך לַחק ֹור מּוסָ ר. תאחֵ ז י ְָׁדָך בַ ִמ ְׁשפָ ט: ְׁשמֵ נּו ִמסִ פְׁ ְׁרָך ַאל תִ מַ ח: ַרחמֶ יָך יְׁקַ ְּׁדמּו ָרגְׁ זֶָך: סליחות | 67 קָ ֵרב צֶ ֶדק מֵ אֵ לֶיָך: ּדַ ּלּות מַ ע ִשים בְׁ שּורֶ ָך. צַ ו יְׁשּועָ תֵ נּו בְׁ מַ פְׁ גִ יעַ : ה ֹורֵ נּו | בְׁ זַעקֵ נּו לְָך. וְׁ תָ ִשיב ְׁשבּות ָא ֳהלֵי תָ ם .פְׁ תָ חָ יו ְׁראֵ ה כִ י שָ מֵ מּו: עֵ דּות לא תִ שָ כַח ִמפִ י ז ְַׁרעו: זְׁ כֹ ר ַנ ְׁמתָ . מּודָך. ס ֹו ְׁדָך ִשים בְׁ לִ ֶ עּודה תַ תִ יר. חותַ ם תְׁ ָ ָנא ַאל י ְֶׁחסַ ר הַ מָ זֶג: טַ בּור ַא ַגן הַ סַ הַ ר. יָּ-הַּ ,דע אֶ ת אשֶ ר י ְָׁדעּוָך .מַ גֵר אֶ ת אשֶ ר לא י ְָׁדעּוָך: כּודים אסִ ֵירי הַ תִ ְׁקוָה: לְׁ ִ כִ י תָ ִשיב לְׁ בִ צָ רון. ִרבוֹנ ֹו שֶ ל ע ֹולָם .אֶ תְׁ ו ֶַּדה עַ ל עבֵ רוֹת .קַ ּלוֹת ַוחמּורוֹת .בַ ַּל ְׁילָה לְׁ סוֹף אַ ְׁשמּורוֹת :יִצְׁ ִרי עלִ ילוֹת בְׁ רֶ שַ ע לְׁ הִ תְׁ ע ֹולֵל .שוֹמֵ ר מַ ה ִמ ַּל ְׁילָה שוֹמֵ ר מַ ה ִמּלֵיל :לִ בִ י וְׁ עֵ ינַי לַחטֹ א יֵאוֹתּו. ּושָאר אֵ בָ ַרי ַלעשוֹת הָ ַרע בְׁ עֵ ינֶיָך יִתְׁ לַחשּו .כָל הַ יוֹם וְׁ כָל הַ ַּל ְׁילָה וְׁ יוֹם ָו ַל ְׁילָה ֹלא י ְִׁשבֹתּוְׁ : תָ ִמיד ֹלא יֶחשּו :וְׁ יַעַ ן אשֶ ר עָ בַ ְׁרתִ י עַ ל ִמצְׁ וֹת עשֵ ה וְׁ עַ ל ִמצְׁ וֹת ֹלא תַ עשֶ הִ .מי יִתֵ ן וְׁ אַ ְׁשחֶ ה ַאמסֶ ה :אּולַי י ְִׁשמַ ע קוֹל בִ כְׁ יִי נוֹרָ א עלִ ילָה .יוֹם צָ עַ ְׁקתִ י בְׁ כָל ַל ְׁילָה ִמטָ תִ י בְׁ ִד ְׁמעָ תִ י עַ ְׁר ִשי ְׁ דּומיָה לִ י :אֶ ת ִמ ְׁקצַ ת ָארים קוֹלִ י .עַ ל פִ ְׁשעִ י ּומַ עלִ י .וְׁ ַל ְׁילָה וְׁ ֹלא ִ בַ ָּל ְׁילָה :אֶ ְׁקרָ א יוֹמָ ם וְׁ ִ חטָ ַאי אנִי מַ זְׁ כִ יר לִ פְׁ נֵי צוֹפֶ ה עתִ ידוֹתַ .ל ְׁילָה ָאקּום לְׁ הוֹדוֹת :וְׁ או ֶֹדה עלֵי פְׁ שָ עַ י ּוזְׁ ד ֹונַי. הַ ַּל ְׁילָה הַ זֶה ַליי. חַ טָ אתִ י או ִֹדיעָך וַע ֹונִי ֹלא כִ סִ יתִ י ָאמַ ְׁרתִ י או ֶֹדה עלֵי פְׁ שָ עַ י ַליי וְׁ אַ תָ ה נָשָ אתָ עוֹן חַ טָ אתִ י סֶ לָה .וְׁ נֶאמַ רְׁ :מכַסֶ ה פְׁ שָ עָ יו ֹלא יַצְׁ לִ יחַ ּומו ֶֹדה וְׁ עֹ זֵב יְׁרֻ חָ ם: אָ נָא יי אֹ-להֵ ינּו וֵאֹ-להֵ י אבוֹתֵ ינּו .תָ בֹא לְׁ פָ נֶיָך תְׁ פִ ּלָתֵ נּו .וְׁ ַאל תִ תְׁ עַ ּלַם מַ לְׁ כֵנּו ִמתְׁ ִחנָתֵ נּו. שֶ אֵ ין אנ ְַׁחנּו עַ זֵי פָ נִים ְּׁוקשֵ י עֹ רֶ ף לוֹמַ ר לְׁ פָ נֶיָך יי אֹ-להֵ ינּו וֵאֹ-להֵ י אבוֹתֵ ינּו ,צַ ִּד ִיקים אנ ְַׁחנּו וְׁ ֹלא חָ טָ אנּו .אבָ ל חָ טָ אנּו .עָ וִ ינּו .פָ שַ עְׁ נּו .אנ ְַׁחנּו וַאבוֹתֵ ינּו וְׁ ַאנְׁשֵ י בֵ יתֵ נּו: אָ שַ מְׁ נּו .בָ ג ְַׁדנּוָ .גזַלְׁ נּוִּ .דבַ ְׁרנּו דֹפִ י .הֶ עוִ ינּו .וְׁ הִ ְׁרשַ עְׁ נּו .ז ְַׁדנּו .חָ מַ סְׁ נּו .טָ פַ לְׁ נּו שֶ קֶ ר. ָיעַצְׁ נּו רָ ע .כִ זַבְׁ נּו .לַצְׁ נּו .מָ רַ ְׁדנּו .נִַאצְׁ נּו .סָ רַ ְׁרנּו .עָ וִ ינּו .פָשַ עְׁ נּו .צָ רַ ְׁרנּוִ .ק ִשינּו עֹ רֶ ף. רָ שַ עְׁ נּוִ .שחַ תְׁ נּו .תִ עַ בְׁ נּו .תָ עִ ינּו .תִ עְׁ תָ עְׁ נּו. ּוממִ ְׁשפָ טֶ יָך הַ טוֹבִ ים וְׁ ֹלא שָ וָה לָנּו .וְׁ אַ תָ ה צַ ִּדיק עַ ל כָל הַ בָ א עָ לֵינּו כִ י סַ ְׁרנּו ִממִ צְׁ ווֹתֶ יָך ִ אמֶ ת עָ ִֹשיתָ וַאנַחְׁ נּו הִ ְׁרשָ עְׁ נּו: ַליי אֹ-להֵ ינּו הָ ַרח ִמים וְׁ הַ סְׁ לִ יחוֹת .כִ י חָ טָ אנּו ל ֹו ַליי אֹ-להֵ ינּו הָ ַרח ִמים וְׁ הַ סְׁ לִ חוֹת .כִ י מָ ַר ְׁדנּו בוֹ: | 68סליחות ַאל נָא תָ שֵ ת עָ לֵינּו חַ טָ את אשֶ ר נוַֹאלְׁ נּו ַואשֶ ר חָ טָ אנּו: חָ טָ אנּו צּורֵ נּו .סְׁ לַח לָנּו יוֹצְׁ רֵ נּו. ְׁשמַ ע יִשְׁ רָ אֵ ל יי אֹ-להֵ ינּו יי אֶ חָ ד: יי הּוא הָ אֹ-להִ ים .יי הּוא הָ אֹ-להִ ים: אֶ ְׁראֵ לֵי מַ עְׁ לָה .או ְֹׁמ ִרים יי אד ֹונֵנּו. בְׁ ִחירֵ י סְׁ ֻגּלָה .ע ֹונִים וְׁ או ְֹׁמ ִרים. יי הּוא הָ אֹ-להִ ים ,יי הּוא הָ אֹ-להִ ים: גַלְׁ ַגּלֵי מַ עְׁ לָה .או ְֹׁמ ִרים יי אד ֹונֵנּו. ְּׁדגּולֵי סְׁ ֻגּלָה .ע ֹונִים וְׁ או ְֹׁמ ִרים. יי הּוא הָ אֹ-להִ ים :יי הּוא הָ אֹ-להִ ים: יי מֶ לְֶך .יי מָ לְָך .יי י ְִׁמֹלְך לְׁ ע ֹולָם וָעֶ ד: בְׁ טֶ רֶ ם שְׁ חָ ִקים וַארָ ִקים נ ְִׁמתָ חּו. וְׁ עַ ד ֹלא ְׁמאוֹרוֹת זָרָ חּו. וְׁ הָ ָארֶ ץ כַבֶ גֶד תִ בְׁ לֶה .וְׁ שָ מַ יִם כְׁ עָ שָ ן נ ְִׁמלָחּו. יי מֶ לְֶך. יי מָ לְָך. יי יִמְׁ ֹלְך לְׁ ע ֹולָם וָעֶד: יי מֶ לְֶך .יי מָ לְָך .יי י ְִׁמֹלְך לְׁ ע ֹולָם וָעֶ ד: וְׁ עַ ד ֹלא עָ שָ ה אֶ רֶ ץ וְׁ חּוצוֹת. ְׁצּורים עלֵי ארָ צוֹת. ּובַ הכִ ינ ֹו י ִ ַארבַ ע תְׁ פּוצוֹת. וְׁ עֵ ת יְׁקַ בֵ ץ נְׁפּוצִ ים מֵ ְׁ יי מֶ לְֶך. יי מָ לְָך. יי יִמְׁ ֹלְך לְׁ ע ֹולָם וָעֶד: יי מֶ לְֶך .יי מָ לְָך .יי י ְִׁמֹלְך לְׁ ע ֹולָם וָעֶ ד: ְׁמיּוחָ ד בְׁ אֶ -הְׁ יֶה אשֶ ר אֶ -הְׁ יֶה. הּוא הָ יָה וְׁ הּוא הֹ וֶה וְׁ הּוא יִהְׁ יֶה. ּומחַ יֶה. הּוא מֵ ִמית ְׁ לְׁ פָ נָיו ֹלא נ ֹוצַ ר אֵ -ל .וְׁ ַאח ָריו ֹלא יִהְׁ יֶה: ענֵנּו ָאבִ ינּו ענֵנּו .ענֵנּו בו ְֹׁראֵ נּו ענֵנּו .ענֵנּו גוֹאלֵנּו ענֵנּו .ענֵנּו ּדו ְֹׁרשֵ נּו ענֵנּו .ענֵנּו הוֹד וְׁ הָ ָדר ענֵנּו .ענֵנּו וָתִ יק בְׁ נֶחָ מוֹת ענֵנּו .ענֵנּו זְַך וְׁ יָשָ ר ע ֵננּו .ענֵנּו חַ י וְׁ קַ יָם ענֵנּו .ענֵנּו ְׁטהוֹר עֵ י ַניִם ענֵנּו .ענֵנּו יוֹשֵ ב שָ מַ יִם ענֵנּו .ענֵנּו כַבִ יר ֹכחַ ענֵנּו .ענֵנּו ֹלא אֵ -ל חָ פֵ ץ בְׁ ֶרשַ ע ענֵנּו .ענֵנּו מֶ לְֶך מַ לְׁ כֵי הַ מְׁ לָכִ ים ענֵנּו .ענֵנּו נוֹרָ א וְׁ נ ְִׁשגָב ענֵנּו .ענֵנּו סוֹמֵ ְך נוֹפְׁ לִ ים ענֵנּו .ענֵנּו ע ֹוזֵר ּדַ ּלִ ים סליחות | 69 ענֵנּו .ענֵנּו פו ֶֹדה ּומַ צִ יל ענֵנּו .ענֵנּו צַ ִּדיק ּומַ צְׁ ִּדיק ענֵנּו .ענֵנּו קָ רוֹב לְׁ כָל קו ְֹׁרָאיו בֶ אמֶ ת ימים ענֵנּו: ענֵנּו .ענֵנּו רָ ם וְׁ ִנ ָֹשא ענֵנּו .ענֵנּו ש ֹוכֵן ְׁשחָ ִקים ענֵנּו .ענֵנּו תוֹמֵ ְך תְׁ ִמ ִ ענֵנּו אֹ-להֵ י ַאבְׁ רָ הָ ם ענֵנּו :ענֵנּו ּופַ חַ ד יִצְׁ חָ ק ענֵנּו :ענֵנּו אבִ יר יַעקֹ ב ענֵנּו :ענֵנּו מָ גֵן ָּדוִ ד ענֵנּו: ענֵנּו הָ ע ֹונֶה בְׁ עֵ ת רָ צוֹן ענֵנּו :ענֵנּו הָ ע ֹונֶה בְׁ עֵ ת צָ ָרה ענֵנּו :ענֵנּו הָ ע ֹונֶה בְׁ עֵת ַרח ִמים ענֵנּו :ענֵנּו אֹ-להֵ י הַ מֶ ְׁרכָבָ ה ענֵנּו :ענֵנּו רַ חּום וְׁ חַ נּון ענֵנּוַ :רחּום וְׁ חַ נּון חָ טָ אנּו לְׁ פָ נֶיָך ַרחֵ ם עָ לֵינּו: אדוֹן הַ סְׁ לִ יחוֹת .בוֹחֵ ן לְׁ בָ בוֹת. ג ֹולֶה עמּוקוֹתּ .דוֹבֵ ר צְׁ ָדקוֹת. חָ טָ אנּו לְׁ פָ נֶיָך רַ חֵ ם עָ לֵינּו: הָ דּור בְׁ נִפְׁ לָאוֹת .וָתִ יק בְׁ נֶחָ מוֹת. ז ֹוכֵר בְׁ ִרית ָאבוֹת .חוֹקֵ ר כְׁ לָיוֹת: חָ טָ אנּו לְׁ פָ נֶיָך רַ חֵ ם עָ לֵינּו: טוֹב ּומֵ ִטיב לַבְׁ ִריוֹת .יו ֵֹדעַ כָל נִסְׁ תָ רוֹת. כוֹבֵ ש עוֹנוֹת .לוֹבֵ ש צְׁ ָדקוֹת: חָ טָ אנּו לְׁ פָ נֶיָך רַ חֵ ם עָ לֵינּו: מָ לֵא זַכִ יּות .נוֹרָ א תְׁ הִ ּלוֹת. ס ֹולֵחַ עוֹנוֹת .ע ֹונֶה בְׁ עֵ ת צָ רוֹת: חָ טָ אנּו לְׁ פָ נֶיָך רַ חֵ ם עָ לֵינּו: פוֹעֵ ל יְׁשּועוֹת .צוֹפֶ ה עתִ ידוֹת. קוֹרֵ א הַ ּדוֹרוֹת .ר ֹוכֵב ערָ בוֹת. שוֹמֵ עַ תְׁ פִ ּלוֹת .תְׁ ִמים ֵּדעוֹת: חָ טָ אנּו לְׁ פָ נֶיָך רַ חֵ ם עָ לֵינּו: אֵ -ל ַרחּום ִש ְׁמָך .אֵ -ל חַ נּון ִש ְׁמָך .אֵ -ל אֶ ֶרְך אַ פַ יִם ִש ְׁמָך. מָ לֵא ַרח ִמים ִש ְׁמָך .בָ נּו נ ְִׁק ָרא ִש ְׁמָך .יי עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן ְׁשמֶ ָך: בעשרת ימי תשובה מוסיפים: יי חָ נֵנּו וַה ִקימֵ נּו יי בְׁ יוֹם יְׁשּועָ תָ ה בַ ְׁש ֵרנּו וְׁ ַרחמֵ נּו נּו וְׁרַ כחָתְׁמֶבֵיָךנּו:עָ לֵינּו ּובְׁ סֵ פֶ ריי חַג יִַלְׁ גיםֵל זהָכְׁ רֵמוֹן יי גַלְׁ גֵל המוֹן רַ חמֶ יָך עָ לֵינּו ּובְׁ סֵ פֶ ר חַ יִ ים זָכְׁ רֵ נּו וְׁ כָתְׁ בֵ נּו: ה' יֶהמּו נָא רַ חמֶ יָך עָ לֵינּו ּובְׁ סֵ פֶ ר חַ יִ ים ּובְׁ סֵ פֶ ר חַ יִ ים זָכְׁ ֵרנּו וְׁ כָתְׁ בֵ נּו: ּובְׁ סֵ פֶ ר חַ יִ ים זָכְׁ ֵרנּו וְׁ כָתְׁ בֵ נּו: ּובְׁ סֵ פֶ ר חַ יִ ים זָכְׁ ֵרנּו וְׁ כָתְׁ בֵ נּו: | 71סליחות יי יֶהמּו נָא רַ חמֶ יָך עָ לֵינּו יי כַחוֹתָ ם עַ ל לֵב הַ יוֹם ִשימֵ נּו יי ִריבָ ה ִריבֵ נּו ּולְׁ חַ ם לוֹחמֵ ינּו יי בָ רֵ ְך אֶ ת ל ְַׁחמֵ נּו וְׁ אֶ ת מֵ ימֵ ינּו ּובְׁ סֵ פֶ ר חַ יִ ים זָכְׁ ֵרנּו וְׁ כָתְׁ בֵ נּו: ּובְׁ סֵ פֶ ר חַ יִ ים זָכְׁ ֵרנּו וְׁ כָתְׁ בֵ נּו: ּובְׁ סֵ פֶ ר חַ יִ ים זָכְׁ ֵרנּו וְׁ כָתְׁ בֵ נּו: ּובְׁ סֵ פֶ ר חַ יִ ים זָכְׁ ֵרנּו וְׁ כָתְׁ בֵ נּו: עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן ַאבְׁ רָ הָ ם יִצְׁ חָ ק וְׁ יַעקֹ ב .עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן מֹ שֶ ה וְׁ ַאהרֹן .עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן יוֹסֵ ף ָּדוִ ד ּושֹלמֹ ה .עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן יְׁרּושָ ַליִם עִ יר הַ קֹ ֶדש .עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן צִ יוֹן ִמ ְׁשכַן כְׁ בו ָֹדְך .עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן ְׁ חָ ְׁרבַ ן בֵ יתָ ְך .עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן ִשממּות הֵ י ָכלְָך .עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן י ְִׁש ָראֵ ל הָ ענִיִ ים .עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן י ְִׁשרָ אֵ ל הַ ַּדּלִ ים .עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן י ְִׁשרָ אֵ ל הַ ְׁשרּויִים בְׁ צָ רוֹת .עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן יְׁתו ִֹמים וְׁ ַאלְׁ מָ נוֹת .עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן י ֹונְׁקֵ י שָ ַדיִם .עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן גְׁ מּולֵי חָ לָב .עשֵ ה לְׁ מַ עַ ן תִ ינוֹקוֹת שֶ ל בֵ ית ַרבָ ן שֶ ֹּלא חָ ְׁטאּו: ַרחמָ נָא ְּׁדעָ נֵי לַע ִניֵי ענֵינָא .רַ חמָ נָא ְּׁדעָ נֵי לִ תְׁ בִ ֵירי לִ בָ א ענֵינָא. רַ חמָ נָא ְּׁדעָ נֵי לְׁ מַ כִ יכֵי רּוחָ א ענֵינָא: רַ חמָ נָא ענֵינָאַ .רחמָ נָא חּוסַ .רחמָ ָנא פְׁ רוֹקַ .רחמָ נָא ְׁשזִ יב. רַ חמָ נָא ְׁרחַ ם עלָן הַ ְׁשתָ א בַ ע ָגלָא ּובִ זְׁ מַ ן קָ ִריב: נפילת אפים ַויֹאמֶ ר ָּדוִ ד אֶ ל גָד צַ ר לִ י ְׁמאֹ ד. נִפְׁ לָה נָא בְׁ יַד יי כִ י רַ בִ ים רַ חמָ יו ּובְׁ יַד ָאדָ ם ַאל אֶ פֹ לָה: רַ חּום וְׁ חַ נּון חָ טָ אתִ י לְׁ פָ נֶיָך ,יי מָ לֵא רַ ח ִמים רַ חֵ ם עָ לַי וְׁ קַ בֵ ל תַ חנּונָי :יי ַאל בְׁ אַ פְׁ ָך תוֹכִ יחֵ נִי, וְׁ ַאל בַ חמָ תְׁ ָך תְׁ יַסְׁ רֵ נִי :חָ ֵננִי יי כִ י א ְֻׁמלַל ָאנִיְׁ ,רפָ אֵ נִי יי כִ י נִבְׁ הלּו עצָ מָ י :וְׁ נַפְׁ ִשי נִבְׁ הלָה ְׁמאֹ ד, וְׁ אַ תָ ה יי עַ ד מָ תָ י :שּובָ ה יי חַ ּלְׁ צָ ה נַפְׁ ִשי ,הו ִֹשיעֵ נִי לְׁ מַ עַ ן חַ סְׁ ֶּדָך :כִ י אֵ ין בַ מָ ֶות זִ כְׁ רֶ ָך, בִ ְׁשאוֹל ִמי יו ֶֹדה ּלְָךָ :יגַעְׁ תִ י בְׁ ַאנְׁחָ תִ יַ ,א ְֹׁשחֶ ה בְׁ כָל ַל ְׁילָה ַרחּום וְׁ חַ נּון חָ טָ אנּו לְׁ פָ נֶיָך ַרחֵ ם עָ לֵינּו וְׁ הו ִֹשיעֵ נּו: לְׁ ָדוִ ד אֵ ֶליָך יי נַפְׁ ִשי אֶ ָֹשא :אֹ-להַ י בְׁ ָך בָ טַ ְׁחתִ י ַאל אֵ בוֹשָ ה. ַאל יַעַ לְׁ צּו א ֹויְׁבַ י לִ י :גַם כָל קֹ וֶיָך ֹלא ֵיבֹשּו .יֵבֹשּו הַ בוֹגְׁ ִדים ֵריקָ םְּׁ :ד ָרכֶיָך יי הו ִֹדיעֵ נִי .אֹ ְׁרחוֹתֶ יָך ל ְַׁמ ֵדנִי: הַ ְׁד ִרי ֵכנִי בַ א ִמתֶ ָך ,וְׁ ל ְַׁמ ֵדנִי כִ י אַ תָ ה אֹ-להֵ י י ְִׁשעִ י .אוֹתְׁ ָך ִקּוִ יתִ י כָל הַ יוֹם :זְׁ כֹ ר ַרחמֶ יָך יי וַחסָ ֶדיָך .כִ י מֵ ע ֹולָם הֵ מָ ה: ְׁעּורי ּופְׁ שָ עַ י ַאל תִ זְׁ כֹ ר .כְׁ חַ סְׁ ְּׁדָך זְׁ כָר לִ י אַ תָ ה. חַ טֹאת נ ַ לְׁ מַ עַ ן טּובְׁ ָך יי :טוֹב וְׁ יָשָ ר יי .עַ ל כֵן יו ֶֹרה חַ טָ אִ ים בַ ָּדרֶ ְך: ָארחוֹת יי י ְַׁד ֵרְך ענָוִ ים בַ ִמ ְׁשפָ ט .וִ ילַמֵ ד ענָוִ ים ַּד ְׁרכוֹ :כָל ְׁ חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת .לְׁ נֹ צְׁ ֵרי בְׁ ִרית ֹו וְׁ עֵ דֹתָ יו :לְׁ מַ עַ ן ִש ְׁמָך יי .וְׁ סָ ל ְַׁחתָ לַע ֹונִי כִ י ַרב הּואִ :מי זֶה הָ אִ יש י ְֵׁרא יי .יו ֶֹרנּו בְׁ ֶד ֶרְך יִבְׁ חָ ר: ָארץ :סוֹד יי לִ ֵירָאיו. נַפְׁ ש ֹו בְׁ טוֹב תָ לִ ין .וְׁ ז ְַׁרע ֹו י ִַירש ֶ ּובְׁ ִרית ֹו לְׁ הו ִֹדיעָ ם :עֵ ינַי תָ ִמיד אֶ ל יי .כִ י הּוא יוֹצִ יא מֵ רֶ שֶ ת ַרגְׁ לָי :פְׁ נֵה אֵ לַי וְׁ חָ ֵננִי .כִ י י ִָחיד וְׁ עָ נִי ָאנִי :צָ רוֹת לְׁ בָ בִ י סליחות | 71 ַאמסֶ ה: ִמטָ תִ י ,בְׁ ִד ְׁמעָ תִ י עַ ְׁר ִֹשי ְׁ עָ ְׁששָ ה ִמכַעַ ס עֵ ינִי ,עָ תְׁ קָ ה בְׁ כָל צו ְֹׁררָ י :סּורּו ִממֶ נִי כָל פֹ עלֵי ָא ֶון, כִ י שָ מַ ע יי קוֹל בִ כְׁ יִי :שָ מַ ע יי תְׁ ִחנָתִ י ,יי תְׁ פִ ּלָתִ י יִקָ חֵ :יבֹשּו וְׁ יִבָ הלּו ְׁמאֹ ד כָל אֹ יְׁבָ יָ ,ישֻבּו ֵיבֹשּו רָ גַע: הִ ְׁר ִחיבּוִ .מ ְׁמצּוקוֹתַ י הוֹצִ יאֵ נִיְׁ :ראֵ ה עָ ְׁניִי וַעמָ לִ י .וְׁ שָ א לְׁ כָל חַ טֹאתָ יְׁ :ראֵ ה אֹ יְׁבַ י כִ י ַרבּו .וְׁ ִשנְַׁאת חָ מָ ס ְׁשנֵאּונִי :שָ ְׁמרָ ה נַפְׁ ִשי וְׁ הַ צִ י ֵלנִיַ .אל אֵ בוֹש כִ י חָ סִ יתִ י בָ ְך :תֹ ם וָ יֹשֶ ר יִצְׁ רּונִי. כִ י ִקּוִ יתִ יָך :פְׁ ֵדה אֹ-להִ ים אֶ ת י ְִׁשרָ אֵ לִ .מכֹ ל צָ רוֹתָ יו :וְׁ הּוא יִפְׁ ֶּדה אֶ ת י ְִׁש ָראֵ לִ .מכָל עוֹנוֹתָ יו :יי אֹ-להֵ י י ְִׁש ָראֵ ל שּוב מֵ חרוֹן אַ פֶ ָך .וְׁ הִ נָחֵ ם עַ ל הָ ָרעָ ה לְׁ עַ מֶ ָך: ָאתָ אנּו לְׁ חַ ּלוֹת פָ נֶיָך. כִ י חֶ סֶ ד וֶאמֶ ת יְׁקַ ְּׁדמּו פָ נֶיָך. נָא ַאל תְׁ בִ ישֵ נּו .נָא ַאל תְׁ ִשיבֵ נּו ֵריקָ ם ִמּלְׁ פָ נֶיָך. סְׁ לַח לָנּוּ .ושְׁ לַח לָנּו .יְׁשּועָ ה וְׁ רַ ח ִמים ִמ ְׁמע ֹונֶָך: ָאתָ אנּו לְׁ בַ קֵ ש ִממְׁ ָך כַפָ רָ ה. ָאיֹם וְׁ נוֹרָ אִ .מ ְׁשגָב לְׁ עִ תוֹת בַ צָ ָרה. תְׁ חַ יֵינּו .תְׁ חָ נֵנּוּ .ובְׁ ִש ְׁמָך ִנ ְׁקרָ א. סְׁ לַח לָנּוּ .ושְׁ לַח לָנּו .יְׁשּועָ ה וְׁ רַ ח ִמים ִמ ְׁמע ֹונֶָך: וַאנַחְׁ נּו ֹלא נ ֵַדע מַ ה נַע ֶֹשה כִ י עָ לֶיָך עֵ ינֵינּו .זְׁ כֹ ר ַרחמֶ יָך יי ַוחסָ ֶדיָך ,כִ י מֵ ע ֹולָם הֵ מָ ה .יְׁהִ י שנִים מַ הֵ ר יְׁקַ ְּׁדמּונּו ַרחמֶ יָך ,כִ י חַ סְׁ ְּׁדָך יי עָ לֵינּו ,כַאשֶ ר יִחַ לְׁ נּו לְָךַ .אל תִ זְׁ כָר לָנּו עוֹנֹ ת ִרא ֹ ָארץ .חָ נֵנּו יי חָ נֵנּו ,כִ י ַרב ָֹשבַ עְׁ נּו בּוז :בְׁ ֹרגֶז רַ חֵ ם ַדּלוֹנּו ְׁמאֹ ד .עֶ זְׁ רֵ נּו בְׁ שֵ ם יי עֹ שֵ ה שָ מַ יִם ָו ֶ תִ זְׁ כֹ ר .בְׁ ר ֹוגֶז עקֵ ָדה תִ זְׁ כוֹר .בְׁ ר ֹוגֶז תְׁ ִמימוֹת תִ זְׁ כוֹר .יי הו ִֹשיעָ ה הַ מֶ לְֶך יַענֵנּו בְׁ יוֹם קָ ְׁראֵ נּו .כִ י הּוא י ַָדע יִצְׁ רֵ נּו ,זָכּור כִ י עָ פָ ר אנ ְָׁחנּו .עָ זְׁ ֵרנּו אֹ-להֵ י י ְִׁשעֵ נּו עַ ל ְּׁדבַ ר כְׁ בוֹד ְׁשמֶ ָך ,וְׁ הַ צִ ילֵנּו וְׁ כַפֵ ר עַ ל חַ טֹאתֵ ינּו לְׁ מַ עַ ן ְׁשמֶ ָך: שוֹמֵ ר י ְִׁשרָ אֵ לְׁ .שמֹ ר ְׁשאֵ ִרית י ְִׁשרָ אֵ ל .וְׁ ַאל יֹאבַ ד י ְִׁש ָראֵ ל. הָ או ְֹׁמ ִרים בְׁ כָל יוֹםְׁ .שמַ ע י ְִׁש ָראֵ ל: שוֹמֵ ר גוֹי אֶ חָ דְׁ .שמֹ ר ְׁשאֵ ִרית גוֹי אֶ חָ ד .וְׁ ַאל יֹאבַ ד גוֹי אֶ חָ ד. הָ או ְֹׁמ ִרים בְׁ כָל יוֹםְׁ .שמַ ע י ְִׁש ָראֵ ל .יי אֹ-להֵ ינּו .יי אֶ חָ ד: שוֹמֵ ר גוֹי קָ דוֹשְׁ .שמֹ ר ְׁשאֵ ִרית גוֹי קָ דוֹש .וְׁ ַאל יֹאבַ ד גוֹי קָ דוֹש. הָ או ְֹׁמ ִרים בְׁ כָל יוֹם .קָ ד ֹוש .קָ דוֹש .קָ דוֹש: | 72סליחות שוֹמֵ ר גוֹי רַ בָ אְׁ .שמֹ ר ְׁשאֵ ִרית גוֹי רַ בָ א .וְׁ ַאל יֹאבַ ד גוֹי ַרבָ א. הָ או ְֹׁמ ִרים בְׁ כָל י ֹוםָ .אמֵ ן יְׁהֵ א ְׁשמֵ יּה ַרבָ א: יִתְׁ ג ַַּדל וְׁ יִתְׁ קַ ַּדש ְׁשמֵ ּה רַ בָ א. בְׁ עָ לְׁ מָ א ִּדי בְׁ רָ א כִ ְׁרעּותֵ יּה .וְׁ י ְַׁמלִ יְך מַ לְׁ כּותֵ יּה .וְׁ יַצְׁ מַ ח פ ְֻׁרקָ נֵיּה .וִ יקָ ֵרב ְׁמ ִשיחֵ יּה .בְׁ חַ יֵיכוֹן ּובְׁ יוֹמֵ יכוֹן ּובְׁ חַ יֵי ְׁדכֹ ל בֵ ית י ְִׁש ָראֵ ל בַ ע ָגלָא ּובִ זְׁ מַ ן קָ ִריב וְׁ אִ ְׁמרּו ָאמֵ ן: יְׁהֵ א ְׁשמֵ ּה רַ בָ א ְׁמבָ רַ ְך לְׁ עָ לַם ּולְׁ עָ לְׁ מֵ י עָ לְׁ מַ יָא יִתְׁ בָ רַ ְך: וְׁ י ְִׁשתַ בַ ח .וְׁ יִתְׁ פָ ַאר .וְׁ יִתְׁ רוֹמַ ם .וְׁ יִתְׁ ַנ ֵֹשא .וְׁ יִתְׁ הַ ָּדר .וְׁ יִתְׁ עַ ּלֶה .וְׁ יִתְׁ הַ ּלָל ְׁשמֵ יּה ְּׁדקֻ ְׁדשָ א בְׁ ִריְך הּוא .לְׁ עֵ יּלָא ִמן כָל [בעשי"ת :לְׁ עֵ ּלָא לְׁ עֵ ּלָא ִמכָל] בִ ְׁרכָתָ א. ִשירָ תָ א .תִ ְׁשבְׁ חָ תָ א וְׁ נֶחָ מָ תָ אַּ .דא ִמ ָירן בְׁ עָ לְׁ מָ א וְׁ אִ ְׁמרּו ָאמֵ ן: תוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת תֵ עָ נּו וְׁ תֵ עָ תְׁ רּו בְׁ רַ ח ִמים ִמן הַ שָ מַ יִם. תְׁ קֻ בַ ל צַ עקַ תְׁ כֶם .תִ שָ מַ ע תְׁ פִ ּלַתְׁ כֶם בְׁ ָרצוֹן .וְׁ יֵעָ נֶה קוֹל עתִ ַירתְׁ כֶם. וִ יקַ יֵם בָ כֶם ִמ ְׁקרָ א שֶ כָתּוב: יי אֹ-להֵ י אבוֹתֵ כֶם יֹסֵ ף עלֵיכֶם ָככֶם אֶ לֶף פְׁ עָ ִמים. וִ יבָ רֵ ְך אֶ תְׁ כֶם כַאשֶ ר ִּדבֶ ר ָלכֶם. [בעשי"ת :וְׁ יִכְׁ תָ בְׁ כֶם הָ אֵ -ל בְׁ סֵ פֶ ר חַ יִ ים טוֹבִ ים] וְׁ כֵן יְׁהִ י רָ צוֹן וְׁ נֹ אמַ ר ָאמֵ ן: תִ תְׁ קַ בַ ל צְׁ לוֹתָ נָא ּובָ עּותָ נָא עִ ם צְׁ לוֹתְׁ הוֹן ּובָ עּותְׁ הוֹן ְּׁדכָל בֵ ית י ְִׁש ָראֵ ל .קֳ ָדם ַארעָ א וְׁ אִ ְׁמרּו ָאמֵ ן: אבּונָא ְׁדבִ ְׁשמַ יָא וְׁ ְׁ יְׁהֵ א ְׁשלָמָ א רַ בָ א ִמן ְׁשמַ יָא .חַ יִ ים וְׁ שָ בָ ע וִ ישּועָ ה וְׁ נֶחָ מָ ה וְׁ שֵ יזָבָ א ְּׁורפּוָאה ּוגְׁ ֻאּלָה ּוסְׁ לִ יחָ ה וְׁ כַפָ רָ ה וְׁ ֶר ַוח וְׁ הַ צָ לָה .לָנּו ּולְׁ כָל עַ מ ֹו י ְִׁש ָראֵ ל וְׁ אִ ְׁמרּו ָאמֵ ן: עוֹשֶ ה הַ שָ לוֹם בִ ְׁמרוֹמָ יו .הּוא בְׁ רַ חמָ יו יַעשֶ ה שָ לוֹם עָ לֵינּו .וְׁ עַ ל כָל עַ מ ֹו י ְִׁשרָ אֵ ל וְׁ אִ ְׁמרּו ָאמֵ ן: סדר ועימוד | נדב שטרן
© Copyright 2024